פורום פסיכיאטריה

אובחן אצלי OCD, אני נוטלת כטיפול 2 כדורי VENLA מ"ג 37.5 ביום, בשעות הבוקר. אני נוטלת את סוג זה של כדור כבר חודש ימים ובמהלך החודש, בעיקר בשבועיים האחרונים יש לי בחילות והקאות בשעות הבוקר. (אני נוטלת גלולות למניעת היריון לכן אני שוללת היריון). במקביל, אובחן אצלי "אובאיטיס", דלקת עיניים תוך עיינית בילטרלית. במשך שבועיים הייתי עם אישונים מורחבים, מאושפזת בבי"ח. בכל בוקר עברתי בדיקת עיניים שכללה בדיקה של תוך העין, כלומר אור חזק הוקרן ישירות לתוך העין. שאלתי היא האם יתכן קשר בין הבחילות וההקאות בבקרים (שעה לאחר נטילת הכדורים) ובין תופעות הלוואי של הכדורים הנ"ל. האם לשקול להפסיק את השימוש בכדור הנ"ל על אף שהוא מאזן אותי בצורה מעולה. תודה מראש אסנת

לאוסנת נדיר שהוונלה=אפסור גורם להקאות ובדרך כלל הבחילות הן בשבועיים הראשוניםאו כאשר ישנה עליה במינון. לכן הייתי מחפש סיבה גופנית להקאות. כל טוב דר' גיורא הידש

בתנו בת ה12 היא ADD. בגיל שש וחצי החלה לקחת ריטלין, שבודאי ידוע לך שהוא ממריץ ומעורר. זה (החלק הממריץ והמעורר) לא נתן לריטלין לפעול כמו שצריך, והומלץ לנו על ידי שני נוירולוגים לתת לה קלונקס ע"מ לנטרל את השפעתו המזיקה של הריטלין. לאחר התלבטויות רבות עשינו זאת. זה פעל נפלא, אך אחרי כמה שנים היא נזקקה להעלות את כמות הקלונקס (מעולם לא סיפרו לנו על הסיכון שבהתמכרות לבנזודיאפינים). התייעצנו עם נוירולוגים והכמות עלתה. אחרי כמה זמן גם זה לא הספיק. הפעם התחלנו לחשוד. הלכנו לנוירולוג ופסיכיאטר אחרים, והם כמעט התעלפו כששמעו. מסתבר שבתנו מכורה (היא היתה בת 11!) לבנזודיאזפינים, התרופות ממשפחת הקלונקס. קל לזהות אותן, השמות של כולן מסתיימים ב-ZEPAM . התסבר שהכמות אותה צרכה היתה גדולה מאד ועל מנת שלא תצרוך כמות גדולה עוד יותר יש להתחיל בתהליך גמילה איטי. התגובה לא אחרה לבוא - כעשרה ימים לאחר תחילת תהליך הגמילה הופיעו תופעות איומות שלא ידענו מהן. התקשרנו לפסיכיאטר (הנוירולוג היה בחו"ל) והסתבר שהילדה, עוד לא בת 12, עוברת קריז של גמילה מבנזודיאזפינים, ועלינו לקחתה מייד לחדר מיון. איש אינו יכול לתאר מה עבר עליה ועלינו. נסענו מייד לחדר מיון. ממש בכניסה, בעת הליך הרישום, היא חטפה התקף אפילפטי! הוא נמשך כחמש דקות ופגע קשות בזכרון שלה שלא השתקם לחלוטין עד היום - 3 וחצי חודשים מאז. אי אפשר לתאר את הסבל הנורא שלה. היום, בתנו הנפלאה, הטובה, הרגישה, המבריקה והמצחיקה נמצאת בגמילה (טיפול יום) במרפאת גמילה לנרקומנים, על מנת שלא תמשיך ההתמכרות וכדי למנוע השנות מקרים כמו הקריז. היא בקושי בת 12. ועוד דבר- עם בתי נמצאים ילדים עוד יותר צעירים, כולם ADD, ADHD, טוראט ותסמונות אחרות שהגיעו לשם בגלל הבנזודיאפינים. בתנו היתה במעקב רפואי צמוד מאז גיל שש וחצי - כשהחלה לקחת את שתי התרופות, ולמרות זאת.......

אני לא מבינה כל כך בשילובים של ריטלין עם תרופות אחרות, אבל אולי היה צריך להחליף לתרופה אחרת? אני מאחלת לבתכם ולכם החלמה מהירה וכל טוב...

הנה מאמר שהתפרסם בנוגע לבנזודיאזפינים... כתוב שם שזה (לפחות אמור) לנגוד אפילפסיה... אולי השימוש לא היה מבוקר דיו? כתוב שם שאם השימוש לא מבוקר ומאחר והחומרים הללו גורמים להתמכרות אזי ההתמכרות גבוהה יותר... http://www.tevalife.co.il/article.asp?id=2066 ושוב, החלמה מהירה!.

אני צריך חוות דעת על מצב דיכאוני שקיים אצלי כבר כמה שנים. גיליתי לפני שנה ואחרי קצת פרוזק מרופא המשפחה ושתי פגישות אצל פסיכולוג המצב השתפר, אבל עכשיו נוצרו בעיות טכניות שנובעות מחוסר תפקוד שלי לאורך השנים האחרונות ואני חייב אישור רפואי כדי לא לקרוס מכובד הבעיות שיצרתי. אין לי הרבה כסף כך שלצערי אני לא יכול להרשות לעצמי טיפול מתמשך. אם מישהו יכול לעזור ולהפנות אותי אני אודה לו מאוד.

שלח לי מייל ואני אפנה אותך. [email protected]

מה זה מחשבות יחס? אם אני חושב שאנשים מסתכלים עלי אז זה מחשבות יחס או שזה חרדה חברתית? איך ניתן להבדיל בין השניים?

שלום, במחשבות יחס ישנה אמונה שהדברים הם באמת כך, כלומר שאנשים באמת מסתכלים עליך ואז לא תפנה בשאלה כזו בפורום. בהפרעת חרדה ישנה מודעות שרק אתה חושב כך, אבל המציאות כנראה שונה. כל טוב דר' גיורא הידש

דוקטור , תוספת לשאלה (לא שלי ), אם אני חושבת על מישהו שאני לא מכירה שהוא שונא אותי , למשל אתה , דוקטור (-: ... ומישהו אומר לי שזה שטויות ושאתה אפילו לא מכיר אותי , ואז אני מתחילה לחשוב אולי זה לא אמיתי וסתם נדמה לי ... האם גם זה לא מחשבות יחס או שכן? (למרות שאני עדיין דיי בטוחה שאתה שונא אותי ... ). זה שאני שואלת אומר שאין לי מחשבות יחס?

האם חוסר שקט הוא תופעת לוואי מוכרת של סרוקסט? האם זו תופעת לוואי שחולפת או נשארת לאורך כל זמן הטיפול? תודה.

בהתחלה יש עליה בחוסר שקט או חרדה אבל זה עובר אחרי כמה זמן. אם זה מאוד מטריד כדאי לבקש אלפרליד (להרגעה) עד שהתופעה תחלוף. בהצלחה!!!

תודה למשיב/ה ואני מצטרף לדבריו. כל טוב דר' גיורא הידש

לדר' גיורא הידש שלום, מה זה היפוכונדר? וכיצד ניתן לטפל באדם שחושב שיש לו משהו קשה, ובעצם אין לו שום דבר מיוחד, הוא פשוט לא מאמין. תודה שיבולת

היפוכונדר זה אחד שחושב כל הזמן שיש לו איזו בעיה רפואית (בין היתר.. כמוני למשל...) לא משנה מה יאמרו לו ולמרות שהאבחנות הרפואיות שלו קבעו אחרת. זו הרגשה פנימית כזו שמשהו לא בסדר (אצל החולה בהיפוכונדריה). וכשהמחשבה על הבעיה הרפואית הזו מסתיימת אם בכלל, - עוברים או מוסיפים בעיה רפואית אחרת... הנה משהו שמצאתי בגוגל (מנוסח הרבה יותר טוב ממה שאני כתבתי..) היפוכונדריות מופיעה בכשליש מהחולים. התלונה בדרך כלל מתייחסת למחלה קשה. היפוכונדריות איננה דלוזיונלית כיוון שניתן לשכנע את החולה שהחשש מוטעה אולם לרוב הוא יחזור תוך זמן קצר לאותה תלונה או לאחת אחרת. במצב חמור התלונה יכולה להפוך להיות דלוזיונית. אין לטעות בין תלונה זו לבין העסוק המרובה בנושאים שקשורים לבריאות פיזית. (מתוך מאמר על דיכאון) - http://www.tmurot.org.il/article.asp?id=316 וגם באתר הזה (מילון מונחים רפואי): http://www.infomed.co.il/glossary/g_1132.htm היפוכונדריה לועזית: hypochondria, hypochondriasis התעסקות מופרזת בתפקוד הגוף מלווה במחשבות שווא על מחלות שקיימות כביכול; עשויה להתפתח לנוירוזה משתקת שמשתלטת על חיי האדם, ושנובעת במקרים רבים מדיכאון. הטיפול כולל בדרך-כלל פסיכותרפיה ו/או תרופות נוגדות דיכאון.

תודה ללידיה, רק לציין שהיפוכונדריה שייכת לקבוצת הפרעות החרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום קיבלתי מינון של 60 מ"ג סרוקסט לאו.סי.די האם זה לא קצת הרבה? קראתי שהמינון שמקובל זה 20. אני מפחדת לקחת כל כך הרבה. אשמח לקבל תשובה מהירה תודה מראש יערית

המינון של סרוקסט עבור OCD נע בין 40 ל-60 מ"ג ליום. מינון של 20 מ"ג לא יעיל עבור OCD. ראי להלן: Paroxetine has also demonstrated effectiveness in the treatment of obsessive-compulsive disorder (33). In a recent multicenter, double-blind, placebo-controlled study of paroxetine among patients with obsessive-compulsive disorder, acute AND long-term treatment AND prevention of relapse were examined (33). For acute treatment—phase I (12 weeks)—paroxetine at daily dosages of 40 AND 60 mg (but not 20 mg) was found to be clinically significant compared with placebo in the treatment of obsessive-compulsive disorder compared with placebo among 348 patients.

ליערית אכן כפי שנכתב ב OCD המינונים גבוהים יותר והמינון שציינת הוא מתאים. התרופה בסך הכל אינה מסוכנת כך שלא צריך להיות חרד מדי. כל טוב דר' גיורא הידש

ציפראמיל! האם ציפראמיל גורם לתאבון וירידה בחשק המיני או שתופעות הלוואי שלו מועטות מכל השאר. תודה

שלום לאלמונית אני נעזרתי בציפראמיל. כדור נהדר. הוא מאוד עזר לי מאוד מבחינה נפשית , אבל... היתה לי ירידה בחשק המיני ותאבון מוגבר. לדעתי, זה לא מחייב שאותן תופעות יהיו גם לך. העיקר הבריאות נינה

הציפרמיל מבחינת תופעות לוואי הוא יכול לגרום להשמנה ולתאבון מרובה והוא אכן גורם לירידה בחשק המיני ולהשהיית האורגזמה עד כדי כלום. יחסית לכדור זה אין כמעט תופעות לוואי. ציטוט מאתר אינפומד: תופעות הלוואי העיקריות של ציטאלופראם(ציפרמיל) כוללות בחילה, כאב ראש, יובש בפה, ירידה או עלייה בתיאבון, וקשיי שינה. אך לרוב זה קשור למין ותאבון תרגישי טוב, אלון

לאלמונית כפי שנכתב הציפרמיל עלולה לגרום לתופעות הנ"ל, אבל אין שום הכרח שהם יהיו אצלך. כלומר ישנם רבים הנוטלים את התרופה ללא כל תופעות לוואי. צריך גם קצת מזל. כל טוב דר' גיורא הידש

ביקרתי ביתי ואני פעמיים אצל פסיכיאטרית עקב פוביה(כהגדרת רופא המשפחה) אצל ביתי אשר גורם לה לא לאכול בעיקר בשעות הערב. במפגש השני לאחר שישבנו אצלה כשעתיים החליטה הרופאה על מתן טיפול תרופתי בסרוקסט במינון של: 5 ימים ראשונים 1/4 כדור בערב ולאחר מכן להמשיך כ- 10 ימים נוספים במינון של 1/2 כדור בערב ולאחר 10 ימים אלו להתקשר אליה ולדווח מה קורה והאם ישנו שינוי קל וכו'. שאלתי היא: האם לתת לביתי את הסרוקסט או לשמוע חוות דעת פסיכיאטרית נוספת או לגשת לטיפול פסיכולוגי קודם התרופה? עלי לציין כי עבר כחודש וחצי מאז אותו ביקור אצל הרופאה ועדיין לא נתתי לביתי את התרופה כי אני פשוט פוחדת. לא פרטתי את הסיבה לפנייתי לפסיכיאטר אולם אני מבקשת להתמקד בתרופה עצמה באם לתת בגיל זה כדור כזה. לתשובתך המהירה אודה מאוד.

לגיזי תצטרכי להתייעץ עם פסייכאטר שהוא מומחה לילדים ונוער. אני מומחה לפסיכיאטריה של מבוגרים. כל טוב דר' גיורא הידש

מעניין (או מוזר) - יש שינוי במצבי מהיום במצב הדכאון והאפטיה שלי. שינוי קל אך בכל זאת! קמתי מהמיטה ופתאום....חשבתי לעצמי: "טוב, מה התוכניות להיום? אולי כדאי לא למשוך זמן וישר לצאת עם הכלב, למשוך כסף, לקנות תרופות ועוד דברים שמזמן צריך? כדאי לי גם ללמוד היום כדי לסיים את החובות....ובעצם, אולי אפילו אוכל לסדר את הבגדים, שמחכים כבר שבועות בערמה מהמייבש?" אז אני חושבת עכשיו: האם בכל זאת ההחמרה במצב הדכאוני היתה בעצם רק תופעת הלווי מהתרופה החדשה? ועוד שאלה משמעותית - בקשר לשיחות. האמת שלפני שנים ניסיתי גם שיחות עם פסיכולוגים, גם פסיכוטרפיסטים וגם ביופידבק. אך למרות שעשיתי מעמצים, זה לא עזר אפילו קצת. הייתי מאוד מתוסכלת לבזבז סתם זמן, כסף ותקווה. לעומת זאת, לפני כמה שנים היה מצב כשתרופה (סרוקסט) לא רק פטרה לי את כל הבעיות המגבילות את התפקוד היומיומי של התקפים, אגורפוביה, חרדה ודכאון, - היא ממש העמידה אותי על הרגליים, הרגשתי עצמי, אופטימית, עם בטחון עצמי, עצמאית, השגית ואסרטיבית. במלים אחרות, לא הייתי צריכה עזרה פסיכולוגית או שיחות, אפילו הרגשתי צורך לעזור לאנשים אחרים שעברו מה שעברתי. הייתי כל כך חזקה ומאושרת, בהחלט לא באופוריה - פשוט הייתי אני, כמו שתמיד ידעתי שאני מסוגלת. לכן שאלתי: האם כ ו ל ם ותמיד חייבים שיחות? או רק אם התרופות עוזרות לא ב100%? האם אנשים כמוני שכבר יודעים שיש מצב להגיע לשקט וחופש נפשי רק בעזרת התרופות ללא פסיכולוגיה, גם הם (למרות שלא ירגישו צורך לשפר או לטפל במשהו), חייבים לעבור פסיכוטרפיה? או שזה תלוי בסיבה הראשונית להפרעה ( יותר גנטי ותורשתי או יותר פסיכולוגי וטראומטי)? היום אני עוברת מ1.5 ל3 כדורים ליום (פי 2 מאתמול, 37.5 כפול 3), יכול להיות שזה יגרום להחמרה זמנית נוספת? תודה.

לנס אני שמח שאת מרגישה טוב יותר ומקווה שזה ימשך כך. בדרך כלל אנחנו ממליצים על שיחות כאשר הן מתאימות לאדם מסויים והוא עשוי להעזר בהן. יש לזכור שהשיחות הן הטיפול המעמיק יותר. יתכן שבפעם הקודמת היית בדיכאון ולכן הפסיכותרפיה לא כל כך עזרה, יתכן שכעת כאשר את במצב נפשי טוב יותר גם השיחות יהיו יעילות יותר.. בכל אופן לא כל אחד זקוק או חייב שיחות, אבל מי שיכול בהחלט מומלץ כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רציתי לדעת האם באמת הקוצב מתאים גם לחולי OCD

מדובר בטיפול מסוג deep brain stimulation) DBS) אשר הוכיח את עצמו היטב בחולים בפרקינסון. כעת מנסים לבדוק את היעילות שלו אצל חולים ב-OCD. הכוונה למצבים עמידים של OCD, כאלה שלא הגיבו לטיפול תרופתי. הנושא דורש מחקרים נוספים לביסוס הנושא. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=12662250&query_hl=1 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=12169345&query_hl=1 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=12894033&query_hl=1

לפי מה שקראתי הניסוי הזה נערך בשנת 2003 אני מאמין שמאז הם התקדמו בניסויים . מצ"ב LINK נוסף הנותן מספר אפשריות לטיפול ב-OCD הבעיה שהוא משנת 2000 http://www.musc.edu/psychiatry/fnrd/dbscns.htm האם יש לך עוד מידע בנושא שהוא קצת יותר עדכני ? תודה עמית

שלום ד"ר הידש, אני נוטלת סרוקסט כשנה וחצי . לפני כמה זמן התחלתי להוריד במינון, מאוד בהדרגה, וכבר כמה ימים אני ללא הכדור. אני מרגישה סחרחורות ובחילות. כשאני מזיזה את הראש או העיניים, אני גם מרגישה סחרחורת, האם התופעה מוכרת? מה ניתן לעשות בקשר לזה? עוד שאלה, האם התקפי החרדה יכולים לחזור, עכשיו שאני לא בהשפעת הכדור? האם דיכאון יכול להופיע? כי אני בתקופה לא כ"כ טובה - של חיפוש עבודה כבר כמה חודשים - דבר המשפיע כמובן על המצב הנפשי. תודה על עזרתך אנונימית

שלום, רצוי להפסיק את הטיפול כאשר את ב"תקופה טובה" אבל את כבר אחרי ההחלטה. סביר שמדובר בתופעות של הפסקת הכדור ולא בתופעות של חרדה או דיכאון. לכן אם התופעות קשות מדי אפשר ליטול חצי כדור הרגעה או לחזור לרבע כדור סרוקסט ואחר כך לנסות ולהפסיק שוב. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, איך ניתן לדעת מתי מחשבה היא טורדנית כחלק מ OCD ומתי היא פסיכוטית? יתכן מחשבות על מעקב למשל שהן רק טורדניות? האם הטיפול במחשבות פסיכוטיות הוא רק תרופתי?

שלום, אכן האבחנה המבדלת לא תמיד פשוטה. באופן כללי כאשר מדובר על מחשבות פסיכוטיות האדם בטוח שהדברים נכונים. כאשר מדובר על כפייתיות האדם בטוח שהדברים אינם נכונים אבל הוא מוטרד מהם. הטיפול העיקרי והחשוב ביותר בפסיכוזה הוא טיפול תרופתי. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום רב, אני בהריון שבוע 39. הנני נוטלת מזה כ- 4 חודשים חצי כדור בונדורמין מידי לילה. האם זה מזיק לעוברי??? האם כדאי כבר כעת להפסיק ליטול אותם שמא חלילה עוברי יסבול מתופעות גמילה למינהן??? בכלל, עד כמה באמת נטילת חצי כדור אכן משפיעה על העובר??? בתודה ובברכה,

ליסמין חצי כדור זה מעט וטוב שכך. לפי המידע שלי אין סכנה בבונדרומין בהריון (תמיד כדאי להתייעץ עם המכון הטרטולוגי), אבל כדאי להפסיק את השמוש לקראת הלידה הצפויה. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, בהמשך לתגובתך לי לגבי ציפראמיל , יש לי שאלה נוספת האם ציפראמיל עוזר גם למחשבות שלא אמורות להעסיק אותי ??? כמו יחסי מין עם קרובים לי , יחסי מין עם בע"ח תאורים של איברי מין וכו..... אני מאוד מפחדת להסביר ספיציפית לפסיכיאטר שלי על איזה מחשבות מדובר הסברתי לו רק שמדובר במחשבות שלא אמורות להעסיק אותי. מחשבות שבושה לי שהם מעסיקות אותי, מחשבות שמגעילות אותי שמעסיקות אותי!!! האם ציפראמיל מסוג התרופות שעוזרות! איזה תרופה ידועה בתור תרופה עם הכי פחות תופעות לוואי? דונה

לדונה חשוב לספר לפסיכיאטר על המחשבות המעסיקות אותך, עצם השיתוף עשוי להקל עליך. הציפרמיל היא תרופה טובה שנחשבת למדוייקת בין התרופות מקבוצתה. יחד עם זאת תופעות לוואי הן עניין של מזל, אלו יהיו לך ואלו לא. ישנם רבים הנוטלים את התרופה ללא תופעות לוואי כלל. אבל כאמור אי אפשר לדעת מראש וצריך קצת מזל. כל טוב דר' גיורא הידש

אהלן לכולם אני בן 22 סובל מחרדות. עקב החרדות נרשם לי סרוקסאט. הבעיה שעכשיו אני מתחיל את הטיפול ובעוד שבועיים אני טס לדרום אמריקה לתקופה של חצי שנה. כלומר אני לא יהיה תחת השגחה רפואית חוץ מהשבועיים הראשונים של הטיפול. לכן אני צריך קצת מידע על התרופה. 1.הבנתי שלאחר 3 חודשים התרופה מתחילה להשפיע פחות,האם זה נכון?? האם צריך להעלות קצת מינון או כמו שקראתי צריך קצת להוריד מינון ולעלות חזרה בשביל שהתרופה תהיה אפקטיבית שוב. איך אני יוכל לשמור על יציבות הטיפול?? איך אני ידע מתי לשנות מינון או לא? האם יש סיבה לשנות מינון בחצי שנה הראשונה? 2. נגיד שאני לקחתי את התרופה 3 חודשים ואיזה ברזילאי גנב לי את התרמיל והתרופות וכמובן שהפסקה דרסטית לא טובה בכלל. מה עושים? למישהו יש ניסיון עם מקרה כזה? מאוד מפחיד אותי מקרה כזה שפתאום בקצה השני של העולם אני יתחיל לקבל תופעות לוואי קשות ויחזרו לי כל החרדות המתח וכ"ו. 3.האם יש בעיה לשתות אלכוהול מדיי פעם תחת השפעת הכדור? 4. האם במינון של 20 מ"ג יש השפעה על החשק המיני,כלומר יש קשר בין גודל המינון לגודל תופעת החוסר חשק?

היה לי בדיוק נסיון כזה. השאלה אם ניתן יהיה להשיג שם סרוקסט במקרה שתצטרך? אני, אחרי שטופלתי בסרוקסט והוא ממש עשה פלאים, הציל אותי כל כך שהחלטתי לצאת לתקופה ממושכת לקנדה. חשבתי לעצמי אם יגמרו לי התרופות אוכל לקנות עוד. בארץ רשמו לי מרשם רק ל3 חודשים ונסענו לחצי שנה. פתאום גילינו שאין בקנדה סרוקסט, ממש כך! מכרו לי משהו דומה אך המצב הדרדר ושוב הייתי בגהנום - ובארץ זרה אני לא מאחלת לאף אחד... קח את הסיפור הזה לחשבון, תשיג את התרופות לכל התקופה ותשמור עליהן טוב! כל שאר השאלות שלך - אין מה לפחד. אם המינון אפקטיבי, הוא לא יפסיק לפעול ולא צריך להגדיל אותו (יכול להיות אתה מבלבל עם תרופות הרגעה).

תרופות לתקופה של חצי שנה יש לי, זה לא הבעיה. אני אפילו ילך לקחת מרשם לעוד קופסא אחת ליתר ביטחון. אך בדרום אמריקה מאוד נפוץ גנבות של תרמילים. איך אני יכול לקבל תרופות כאלה בחו"ל?? מה הפרוצדורה??

אני בן 36 ובעיתי היא: כמעט בכל פעם שאני מנסה לקרא כתוביות מהטלויזיה,קטעים מהעיתון,בתפילת הבקר, בשיחה עם אנשים וכו...אני חש קושי והתאמצות בדיבור , כאבי ראש , חזרה על המשפט כמה פעמים. עובר בגופי מן גלי חום. קשה לי להגדיר בדיוק את תחושותי. האם אני זקוק לקלינאית תקשורת? האם בעיתי פסיכיאטרית או פסיכולוגית? תודה על שיתוף פעולה

למושון מה שאתה צריך זה קודם כל אבחון. לצערי לא ניתן לבצע את הדבר באינטרנט (אפילו לא ברור ממתי הבעיה). כך שתצטרך להגיע לאבחון ולשקול עם המאבחן על האפשרויות הטיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ראיתי שיש בדיקת דופמין וסרטונין רציתי לדעת זה נכון

ולמה לא עושים בדיקת סרטונין לאנשים דיכאונים לפני שהם מקבלים טרופה לסרטונין

לטל מה שחשוב הוא רמת הסרוטונין במוח ובמיוחד הרמה בסינפסה, לרמות התרופה בדם ובגוף אין שום חשיבות בטיפול בדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

הכדורים שאני לוקחת הם: Zyprexa 7.5 mg, Depalept 500 mg 3X1, Clonex 1 mg, Numbon 5 mg ברצוני לשאול שאלה. לאחרונה אני מרגישה שאני לא זקוקה לכדור שינה. והאמת היא שאני מתכננת בהדרגה להפסיק עם ה- Clonex וה- Numbon. אציין שאני לוקחת גם את כדור השינה וגם את הקלונקס מזה חודש וחצי. אז קודם אני רוצה להגמל מהכדור שינה ואח"כ מהקלונקס. האם אתה יכול להציע לי תוכנית גמילה? (אני מבקשת ממך ולא מהפסיכיאטר שלי כי הוא בחופש).

לסיגל- יש הבדל בין סמי רחוב לבנזודיאזפינים מהבחינה הזאת שאת לוקחת אותם עם מרשם והאחריות היא של הרופא. לכן ההמלצה לא לעשות שינויים במינון על דעת עצמך. לכן מאד כדאי שתחכי שהרופא יחזור מהחופשה. אגב, מדוע את רוצה להיגמל?

אני רוצה להגמל כי כל דבר ממכר הוא לא טוב. וחוץ מזה, כדור השינה גורם לי לישון יותר וזה לא מתאים לי. ברגע שאפסיק לקחת את כדור השינה, אז אשן כמה שאני צריכה וככה זה צריך להיות.

צהריים טובים, אני נשואה + ילד, בעלי איש מקסים ואוהב, אדם טוב, אני נשואה 7 שנים, כיום אני מנהלת רומן, בעבר חשבתי שאהבתי מישהו אחר אך מעולם לא הייתי כך בקשר, אני מרגישה בדיכאון, יש לי עליות וירידות במצבי הרוח עד כדי דיכאון וחוסר חשק לעשות משהו, התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני ארבעה חודשים אך לא נראה שמצבי משתפר,הפסיכולוגית רצתה שאקח סרוקסט אך אני חוששת מכך, הבנתי שצריך לקחת לפחות חצי שנה.. ואני מפחדת להתמכר. בנוסף, הבנתי שהבעיה היא כנראה אצלי שכל הזמן אני צריכה ריגושים חדשים אבל אני לא נהנית מזה, זה לא עושה לי טוב ואני פשוט בדיכאון ובמצב רוח ירוד, מצד שני, אני לא מצליחה להתנתק מהקשר ואני מפחדת מה יהיה בעתיד, זה השפיע עלי בכל ההיבטים, של הבית, העבודה, וכוליץ בעלי איש תומך והוא לא יודע הכל אבל הוא מבין שאני בדיכאון , האם יש שוני בין פסיכיאטר לפסיכולוג? ואיך אני יודעת אם מה שיש לי כרגע זה מספיק טוב, אין לי נקודות השוואה, אבקש לציין שאני ממשיכה בקשר למרות הטיפול .לפעמים אני מרגישה שלבעלי ולי אין נושאים משותפים למרות שהוא אדם מקסים, תומך וכו' מקווה שלא הייתי מבולבלת מדי. תודה ושבת שלום.

לא מתמכרים לסרוקסט! השתמשתי בו לפני כ3 שנים, ירדתי ממנו ואני בחיים:-) מתמכרים רק לתרופות הרגעה.

שלום רב. אחרי תקופה של 10 חודשים של טיפול במרוניל שהחל ב - 75 מ"ג 3 פעמים ביום, לאחר מכן ירידה ל 2 ביום ולפני חודש לכדור 1 ביום, התחלתי להוריד במינון לפני שבוע וחצי. בתחילה ירדתי לחצי כדור ביום למשך 3 ימים, אח"כ לרבע כדור למשך יומיים וכעת רבע כדור כבר 3 ימים. מהיום בו הורדתי את המינון לכדור אחד התחלתי להרגיש מעין תחושות של סחרחורות, קשה לי ממש להסביר את התחושה, אבל אם יש ביניכם אנשים שחשו את זה הכוונה היא למעין delay כזה (וזה קורה בעיקר בתנועות חדות של הסטת הראש או הגוף), כמו תחושה של סחרחורת אבל לא ממש. אני מקווה שתבינו את זה(בעיקר הד"ר). כעת, מאז שירדתי למינון של רבע כדור, אני מרגיש גלי חום, קצת בחילה לא רגילה(בחילה כימית כזאת...מה שאני לא מבין כי אני מוריד את המינון בצורה הדרגתית מאוד), אבל מה שמטריד אותי בעיקר זה הסחרחורות. האם דבר זה מוכר? טבעי? תופעות לוואי של גמילה מהכדורים? והשאלה האחרונה שלי היא כמה זמן לוקח לגוף "להתנקות" מהמרוניל?? כך שאז אני אדע בוודאות האם התחושת סחרחורות הממש לא נעימה הזאת היא בגלל הכדורים או ללא כל קשר.

התופעה מאוד מוכרת לי אישית וזה מהכדורים. האם נכון שבנוסף למה שתארת יש תחושה מוזרה בראש כשמזיזים את העיניים?

כן אבל לא תמיד!!!

את לקחת מינון מאד גבוה ולכן זה קורה. בד"כ ממליצים להפחית עד 25 מ"ג כל פעם ולחכות מס' ימים עד ההפחתה הבאה. כלומר אם את לוקחת כדור של 75 מ"ג אז קודם צריך לעבור לכדורים של 25 מ"ג ורק אח"כ להתחיל לרדת במינון. כאשר מפחיתים בצורה כזאת אין בד"כ סימני גמילה מיוחדים. לעניינך היום, אפשר לקחת כדור אחד של 25 מ"ג לשבועיים נוספים וזה יעבור לך.

ד"ר שלום, אני סובלת ממחשבות טורדניות ודכאון זה מתבטא בחשיבה על דברים סוטים אם זה על בני משפחה אם זה הרגשה שאני חייבת לספר לאחרים כל מה שאני חושבת (גם אם זה מחשבות לא נאותות) יש לציין שהמחשבות שאני חושבת הינם מחשבות שאני מודעת לכך שהם לא נורמאליות ואני מודעת לכך שהם רק בגדר מחשבות אבל בכל זאת מטרידה אותי הידיעה שאני חושבת על זה...אני נגעלת מעצמי שאני חושבת בכלל מחשבות מיניות על בני משפחתי . כל מה שאומרים לי אני ישר מתארת בראש מוחשית איך זה נראה(החל מאברי מין ועד איך בן אדם נראה). אני אשת הייטק מכובדת נמצאת עם מישהו 7 שנים חכמה והדבר הזה מעיק על חיי. טופלתי 2 בפרוזאק + שנה בסרוקסאט אבל זה השפיע עליי על החשק המיני ואף עליתי במשקל.כרגע אני הפסקתי כי אני נואשת איזה תרופה לא תגרום לי לעלייה במשקל(כי אני שומרת על גזרה כל חיי) ולא תגרום לי לי לירידה בחשק המיני? הציעו לי ציפראמיל מה דעתך....? יש לציין שאני לא מעוניינת לשלב עם זה שיחות מפאת התקציב שאין ברשותי!!!בררתי בשיתוף עם קופ"ח וזה עדיין בשמיים.וגם מפאת הזמן שזה דורש ממני לתת. ניסיתי לעבוד על עצמי ולשלוט בלי תרופות אבל מצאתי את עצמי מנסה כל הזמן לשלוט וזה מעכיר לי את חיי. האם ציפרמיל יעזור ? לא רוצה להיות שפן ניסויונות ולעלות ולרדת במשקל וביחסי מין עד שאני אמצא את התרופה הנכונה ! מישהו יודע על תרופה שתתאים לי? בבקשה תעזרו לי !

לדונה סליחה על האיחור, משום מה החמצתי כאן מספר שאלות ללא סיבה אבל טוב שאני יכול להשלים ולתקן. כל התרופות שציינת פועלות על הסרוטונין, הן נכונות לטיפול במחשבות טורדניות וחודרניות ולכולן עשויה להיות אותה ההשפעה גם לחיוב וגם מבחינת תופעות הלוואי. החוכמה היא להתאים לך את התרופה שתשפר את מצבך עם מינימום של תופעות לוואי. אף אחד לא יכול לדעת מראש איזו תרופה תהיה זו שתתאים לך ביותר. אין ברירה אלא לנסות ולראות. צר לי אבל זה המצב. בשפן ניסיונות הכוונה היא שמשתמשים בתרופה חדשה שהשפעתה אינה מוכרת, כאן מדובר על תרופות אשר נכונות ומוכרות אבל אף אחד אינו יודע את השפעתה עליך, לכן מדובר על התאמה. גם כאשר את הולכת לקנות בגד, את חייבת למדוד את הבגד וזה המבחן האחרון, בלי למדוד את לא קונה? נכון? כך גם עם התרופות אין ברירה אלא לנסות. באופן עקרוני כל התרופות שציינת הן עם אותה הפעולה ושייכות לאותה המשפחה, גם הפרוזק, גם הסרוקסט וגם הציפרמיל. אבל צריך לקוות שאחת התרופות או תרופה דומה אבל ממשפחה קצת שונה, תעשה את ההשפעה החיובית ללא תופעות לוואי של פגיעה במין או במשקל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

בהמשך לשאלות קודמות בענין בונסרין: אני נטלתי 5 ימים בלילה רבע כדור בונסרין 30 מ"ג . סובל מטישטוש חזק בבוקר כולל טשטוש ראיה ובילבול. האם יש חשש להפסיק אחרי תקופה קצרה כנ"ל, במינון כנ"ל? האם יתכן שקיבלתי מודאל בשילוב בונסרין כדי לנמוע את הטשטוש הנ"ל? חשובה לי מאוד תשובתכם בעניין!

לרמי איני חושב שהטישטוש הוא מהבונסרין, אנחנו נוהגים לתת בונסרין שלם לאנשים מבוגרים ללא תופעות לוואי. בכל אופן אין שום בעיה להפסיק, תנסה להפסיק ותראה מה קורה, ברפואה הכל אפשרי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני אנסה לא למטרת ניסוי אלא כדי להרגיש טוב. בעלון המידע רשום במפורש שהתרופה מרדימה וגם בפורום רשמו לך מס' אנשים שהתרופה טישטשה וגרמה לעייפות. כמו כן רשום שהיא עלולה לפגוע במערכת החיסונית ויש לבצע בדיקת דם כל חודש. למה לנו כל הצרות הללו בסה"כ מדובר בענין נפשי. למות מזה לא נמות! אולי אפשר למות מעודף כדורים מסוימים. רשמתה לי בעבר שיש תרופה מתקדמת יותר נטולת הסיכונים הנ"ל בשם רמרון. אז רמרון או אפקסור? מה פחות תופעות לוואי ופחות מסוכן?

סובלת מהתקפי חרדה מס' שנים וטופלתי ברסיטל, ציפראמיל וסורבון שלא היטבו איתי. האם כדאי לבקש מהרופא לשקול לעבור לאפקסור או רמרון? מי מהם יותר בטוחה ולמי יש פחות תופעות לוואי? תודה

מירי, בעיותך דומות לשלי. אני כרגע מתחילה ויפאקס (אפקסור ישראלי יותר זול) ומאוד מקווה שבעוד כמה זמן אוכל לדווח פה בפורום מה באמת הוא עשה או לא עשה. בנתיים אני שבועיים על זה וממשיכה לעלות מינונים, יש גם תופעות לווי (זמניות אני מקווה) של בחילה קצת, עייפות, ישנוניות, חולשה וסחרחורות... נראה מה יהיה...

למירי דרך אגב, רסיטל=ציפרמיל. בכל אופן יש הגיון לעבור לתרופה מקבוצה אחרת שיתכן שתשפיע עליך טוב יותר. כל ארבע התרופות הן מקבוצות שונות ונקווה שאחת מהן תשפיע עליך לטובה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור ותודה לך על התשובות הקודמות! יש משהו שמדאיג אותי מאוד... אני סובלת מהפרעת חרדה, התקפים, אגורפוביה ודכאון (הכל התחיל מהתקף חרדה בגיל 17.5 , היום אני בת 31 ופניתי לתיפול פסיכיאטרי בגיל 27 ). יותר מ3 שנים של כל מיני נסיונות תרופתיים (פקסט, סרוקסט, פקסיל, שוב סרוקסט, אפקסור, רסיטל) התחלתי לקחת ויפאקס 37.4. עברו כבר יותר משבועים של מינון כדור וחצי ביום כאשר בעוד כמה ימים אני צריכה להגדיל ל3 כדורים ביום (כשטופלתי פעם באפקסור המינון היה 300 ליום). הבעיה שלי כרגע שאני רוצה לשאול: אני מרגישה כל כך רע ואני לא יודעת האם זה תופעות לווי שחולפות או שהתרופה לא עוזרת? למשל הדכאון והחוסר אנרגיה (אפילו לחשוב או לקרוא!) רק החמירו... המילה הכי מתאימה זה "לטארגיה כללית", לא פחות. אין כוח לא רק לסדר משהו, גם לקום ולצחצח שיניים! וגם חרדה ופחד לצאת מן הבית או לחצות כביש מתחזקים, גם הפאניקה החייתית הזאת. אבל הכי הורג אותי זה שאני לא מתפקדת בכלל, ולא מתפקדת קוגניטיבית בפרט ויש לי עוד 3 חודשים מבחנים שכבר דחיתי בשנה... חוץ מזה שאני אימא ואישה לבעל.....שגם לא שווה כלום. השאלה שלי - האם ככה אמור להיות, האם זה תופעות לווי שמחמירות את הבעיות הקיימות, האם ויפאקס מסוגלת לעזור לבעיות שלי? ואם אכן כן - בעוד כמה זמן בערך, על איזה מינון זה קןרה בערך? מתנצלת על השאלות הרבות - אך הפורום הזה הוא באמת תקווה יחידה לאנשים כמוני. הרופא שלי לא מדבר ולא מסביר שום דבר ואני לא בטוחה כבר בהיגיון של מה שאני עושה... ואתה כל כך צדקת שאמרת שבפסיכיאטריה גם "הקירות מרפאות" כי כשאים תמיכה אין תקווה.. תודה!

מינון התחלתי 75 מ"ג ליום (37.5X2), אחרי מס' שבועות בהיעדר תגובה מספקת, ניתן לעלות ל-150 מ"ג ליום (75X2), מינון מקסימלי- 225 מ"ג ליום (75X3). לא מומלץ לקחת מינונים יותר גבוהים. רצוי להיות במעקב פסיכיאטרי, לדבר עם המטפל ולקבל ממנו את כל האינפורמציה בנוגע לתרופות ולמינונים. אם הוא לא טוב, או אין לך אמון בו, אז תחליפי אותו. בנוסף, מומלץ להתחיל גם טיפול שיחתי אצל פסיכולוג מומחה להפרעות חרדה.

לנס ויפקס=אפקסור ואני מקווה שכפי שהאפקסור עזר לך בעבר הוא יעזור גם כעת. זו תרופה טובה גם לחרדה וגם לדיכאון. התופעות שאת מתארת, מתקבל על הדעת שהן החמרה של הדיכאון ולא תופעות לוואי, את תופעות הלוואי של האפקסור את כבר מכירה. בכל אופן, אם האפקסור בעבר לא פתר את כל הבעיה אולי כדאי לחשוב על תרופה אחרת שתתאים לך יותר? כדאי לדבר עם הרופא שלך, בדרך כלל פסיכיאטרים מסבירים, אבל בדרך כלל. בנוסף הייתי שוקל כמובן שיחות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

בוקר טוב בעייתי היא כזו: אני כבר במשך קרוב לשלוש שנים לא ישנה ברציפות שום לילה , התעורריות של כל שעתיים וחצי שלוש , במקרה הטוב כל ארבע שזה נדיר, הייתי במעבדת שינה הייתי אצל נוירולוג ובנתיים לא נמצא לבעייתי פתרון , קיבלתי מלטונין 10 מ"ג וכלום לא עזר , בזמנו ניסתי סוג כדור שינה שלא זכור לי שמו אך לא עזר ( אחרת לא היית מעיזה לשכוח את שמו) לאחרונה אני קיבלתי כדור שינה :זודורם לקחתי מס' פעמים חצי ולא השתנה כלום , י ש אולי כיוון נוסף לבדוק או לחילופין כדור אחר שיכול לעזור , יש לציין שאני בשנות השלושים לחיי בחורה פעילה במהלך היום עבודה ספורט וכו.. רק רוצה כ"כ רוצה לילה אחד ברציפות , אני מוצאת עצמי לעיתים עייפה ומנכרת במהלך היום ואני לא טיפוס שמסתדר עם זה זה מעיק מאוד תודה

האם בבדיקה במעבדת שינה הצליחו למצוא מה מקור ההפרעה בשינה? כדי לטפל בבעיה חשוב לדעת ממה היא נובעת. האם ניסיתי להקפיד על הגיינת שינה? יש כל מיני כללים של אורח חיים שעוזרים לשינה להיות טובה יותר. עשיתי רשימה די ארוכה לא מזמן, נסי למצוא אותה בחיפוש. בכל מקרה, אם גילו בעיה מסויימת והיא לא נפתרה אולי כדאי לחזורלהייעצות אצל רופא שינה שוב... .

עפ"י מאמר של ד"ר ירון דגן, מנהל מעבדת שינה בשיבא, בכאלה מקרים לא מומלץ לתת כדורי שינה ובוודאי שלא מלטונין, אלא תרופה הפועלת על הסרוטונין אשר מפחיתה את המתח והרצון שלך להיות כל הזמן בשליטה. אפשר לתת SSRI או טריציקלים. מומלץ להתיעץ עם מומחה בתחום רפואת שינה או פסיכיאטר.

לעירנית אכן ישנם מספר תרופות שעשויות לעזור לשינה, אבל גם טיפול התנהגותי מאוד חשוב כדי לשבור את ההתניות הקשורות לעירנות במקום שינה. כדאי להתייעץ עם פסייכאטר ולהכנס לטיפול אינטנסיבי יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם מכיוון שיש ביקוש אני אנסה לכתוב המשך... מתקציר הפרקים הקודמים- שמונה חודשים אחרי שחזרתי מהודו אני חושב שאני בגן עדן ומובל אחר כבוד לבית חולים פסיכיאטרי, שאותו אני חושב לבית ספר לגורואים. קשה לי להסביר את החוויות האלה שחוויתי כי הם כל-כך רחוקות מהרגיל והיומיומי, כל כך שונות. איך תסביר למישהו מהו "גן-עדן", שהוא באותו הזמן גם גיהנום. איך אפשר להסביר הנאה כל כך עילאית ואופוריה פלאית, שהיא בו בזמן גם מצוקה גדולה. הודו משחקת תפקיד די חשוב בשיגעון שלי ואני לא יודע אילו לא הייתי נוסע להודו ומעשן גאנג'ה, סוג של סם מסוג קנביס, אם המאניה הייתה מתפרצת. הרופאה אמרה לי שכנראה שזה היה מתפרץ בלאו הכי אבל אולי בעוצמה יותר נמוכה, אבל אני לא אספר עכשיו על הודו, אלא אקפוץ ישר לאישפוז הראשון שלי. לפני האישפוז נכנסתי עמוק מאוד ליוגה ומדיטציה, וגם קראתי באדיקות ספר שנקרא היוגה סוטרות לפאטנג'לי עם פרשנות מאת יוגי קרישננדה, למעשה אימצתי את הרעיונות בו כל-כך באדיקות עד שהייתי קם כל בוקר בארבע לשבת במדיטיציה. והייתי עושה כל יום אימוני יוגה שלמדתי בהודו. הקריאה בספרים האלה והמדיטציה הממושכת, שהיום אני לא מבין איך בכלל הייתה לי סבלנות להתמיד בה, הובילה אותי לחשוב שאני "בלתי נראה". ההטפה הממושכת לביטול האגו קנתה בלבי אחיזה מאוד חריפה עד שחשבתי שלא רק שה"אני" שלי לא קיים, עד שלמעשה אני בשלב מסוים מפסיק להיות קיים במובן הפיזי, ושאני נראה אחרת לגמרי לסובבים אותי. חשבתי שכשאני רוקד או עומד בתנוחה של יוגה האנשים שמולי לא רואים אדם אלא כל מיני דברים אחרים. הדברים קנו בלבי אחיזה מפני שאני עצמי לא ראיתי חלקים שלמים מהמציאות, וחלקים אחרים ראיתי בצורה הרבה יותר חדה וברורה וגם יותר איטית. אני מתכוון לכך, שממש לא ראיתי אנשים מסוימים, וכשהוסעתי לבית חולים חשבתי שאני נוסע בתוך מרחב דמיוני, כי איבדתי לגמרי תחושה של זמן ומרחב. אם היה לי ספק שהעולם הוא אשליה באה החוויה הפסיכוטית וחיזקה אותה לגמרי. העולם נעלם. פשוט נעלם. עולם ונעלם הם מאותו השורש. קשה להסביר את החויה הזו למי שלא חווה אותה. מישהו חווה את החוויה הזו בעוצמה כה חזקה? אני מחפש שותפים... הרעיונות שהיו לי בעת המאניה, דומים במידה רבה לרעיונות קבליים שלמדתי במרכז לקבלה יותר מאוחר. האמת היא שהפסקתי ללכת למרכז לקבלה, אבל ההקבלה לרעיונות שלי במאניה היא די מפתיעה. אולי היא מעידה בעצם על הסטיגמה שלימוד קבלה עלול להוביל לשיגעון. בכל מקרה, אני כבר לא משוגע אז הפסקתי את זה. כשנכנסתי ללמוד שם הייתי עוד די במצב מאני. בכל מקרה, אנחנו מקדימים את המאוחר. כשחזרתי מהודו הייתי די בדיכאון, שהיה כנראה פוסט פסיכוטי, כי כשהייתי בהודו הייתה לי חוויה פסיכוטית ללא ספק בהשפעה של קנביס, רק שבניגוד לחוויה פה בארץ שהייתה בעוצמה גבוהה הרבה יותר החוויה מהקאנביס הייתה רגעית ונמשכה רק לפרק זמן מאוד מוגבל, זמן השפעתו של החומר, ואילו פה קיבלתי את החוויה למשך שבוע שלם. ולכן גם לא יכולתי לתפוס שבעצם לא מדובר בחוויה זמנית ושזה לא טיבה של המציאות. היום אני תוהה ביני לבין עצמי אם לא גיליתי שאכן העולם שלנו הוא אשליה. זה לא רעיון מקורי במיוחד- מה שקרוי במזרח המאיה, ואצל דיקרט ספקנות רדיקלית. בכל מקרה, לא רק שהייתי בדיכאון, גם לא הצלחתי למצוא עבודה, הייתי מסתובב ברחובות כל היום אחרי שהייתי קם כל בוקר בארבע לעשות מדיטציה כשאני שומע מרחוק את קולות המואזין, "אללה הוא אכבר". אחרי תקופה כזו הרגשתי שאני בקשר מאוד הדוק עם אלהים. יום אחד כשהסתובבתי ברחוב ללא מטרה, חשבתי שוב מה הייעוד שלי, כל הזמן התעסקתי באותה תקופה במה אני אעשה עם עצמי, והגעתי למסקנה, שמטרתי היא להביא שמחה לעולם, שבו מטרה די ערטיאלית למען האמת אבל לקחתי אותה בשיא הרצינות. שבוע לפני שאיבדתי כל קשר למציאות הייתי בראיון עבודה בפנימייה של ילדים קטנים עם בעיות הסתגלות. חשבתי שגם שם מצאתי את הייעוד שלי וגם הרבה יותר מזה. הדברים דורשים פירוט יותר דקדקני ואני צריך להסביר את הרעיונות הפילוסופיים שעמדו מאחורי השגעון. ועל כך בפרקים הבאים. אשמח לשמוע אם מישהו חווה דברים דומים.... שבת שלום מיכאל(מיקי)

מיקי, אולי העולם הוא אכן אשליה; אולי אתה הוא זה שראה נכוחה... אני יכולה לספר מתוך חווייתי (מבלי להיות פסיכוטית) כי לימודי פילוסופיה (בשילוב רכישה נטולת מסגרת של רעיונות מיסטיים למיניהם) הובילו אותי למצב מעורער למדי, נטול עוגן, בו איינתי (מלשון "אין") את כל המתחולל בעולם ובתוככי נפשי: מחשבותי ורגשותי הוטלו בספק ללא הרף, סתרו את המציאות, סתרו אלה את אלה; לא הייתי מוכנה להיאחז אף לא בפירור רעיוני, כי בכל רעיון, בכל רגש שהועלה לתודעה, לרמת המלל, בכל "סיפור"- שסופר לי או שסיפרתי לעצמי - ראיתי אשליה גרידא, מעין לבוש שמכסה על המהות. במשך זמן לא מבוטל התעקשתי ביני לביני "להתערטל", להיות נטולת מלבושים, להיות אותנטית ונאמנה לעצמי עד כמה שניתן, להיות קרובה לגרעין הפנימי העמוק ביותר. יצא מכך שנותרתי ריקה ונבובה: לא יכולתי לפצות את פי ולומר דבר מה מפני שמיד עלו בי הקולות המאיינים, המגכחים על הצורך שלי בדיבור כשהוא לעצמו, באינטראקציה החברתית ובמובן מסויים בהאדרת עצמי (בעיני עצמי, בעיני אחרים). לימודי הפילוסופיה לימדוני כי אם כל אדם, כל זרם, כל תקופה, מאירים את העולם באור מעט שונה, מקודדים אותו באופן שונה, מספרים עליו סיפור שונה, הרי שאין תוקף לכל פרשנות שהיא ואף לא לפרשנותי שלי; הכל דמה בעיני כ"שדים ורוחות" (כך, אגב, אף הרעיונות הפסיכולוגיים למיניהם המזינים את תרבותנו או אפילו המדע הנאחז כביכול במה שנתפס ע"י החושים). נתמזל מזלי וכן הסכמתי להאמין ולהיאחז בתחושותי (מה שיותר פיזיות, יותר טוב), במה שלא היה ממוסך באמצעות גוון מנטלי כלשהוא. זהו - מיקי - ביקשת חוויות דומות לשלך, ביקשת את תחושת שיתוף החווייה. אני חושבת שהבעתי כאן חווייה אחרת משלך אך עם נקודת מוצא (פילוסופית) דומה. אני לא בטוחה אם מתוך רצון להיענות לצורך שלך, לא גלשתי ושירתתי לבסוף את עצמי בלבד. בכל אופן, תודה לך על ששיתפת (בכשרון רב) אותי, אותנו, בקורותיך וברקע שליווה אותן. שבשבת

מיקי היקר וואוו... איזו עוצמה של חוויות. די מדהים. אצלי זה היה קצת אחרת. אני חשבתי שאני המשיח, הרעיונות של הפסיכוזה שלי היו קשורים יותר לעולם היהודי שהכרתי קצת לא מהבית אלא מבת מצווה שעשיתי בבית כנסת קונסרבטיבי, וממשיכה לנושאים של פילוסופיה יהודית. לרעיונות של היוגה ולהודו הגעתי אחרי הפסיכוזות. אצלי המשבר הראשון התחיל כהתאהבות מטורפת בבחור שראיתי בסך הכל פעמיים בחיי, אבל הוא הפעיל אצלי את כל בלוטות ההורמונים בעוצמה מאד מאד חזקה. למרות שהוא ניתק איתי את הקשר, המשכתי להיות משוכנעת שהוא ואני חייבים להיות ביחד. נתתי לו את התפקיד של אליהו הנביא, והמחשבות היו של גאולה שנביא לעולם. היה הרבה עירבוב של דברים- הצבעים נחוו בצורה הרבה יותר חזקה, לשירים מהרדיו היה מסר אישי אלי, מחשבות הצטלבו עם שלטים ברחוב ולכל דבר היתה משמעות אישית שקשורה אלי ומושפעת ממני. במשבר השני רבין נרצח ובית המשוגעים שלי היתה הכיכר. אז גם היו אמונות חזקות על התפקיד שלי כמשיח נשי ושלו- כאליהו הנביא שלא יודע שזהו תפקידו ואני חייבת להיפגש איתו כי אז הכל יהיה הרבה יותר ברור לשנינו. הבעייה היתה שהוא היה נשוי וכשהתקשרתי אליו באמצע הלילה כי חוויתי כל מיני דברים בגוף שהייתי בטוחה שקשורים אליו (תחושות של זיון רוחני- ללא כל מגע או אוננות מצידי) - אישתו איימה עלי שתתקשר למשטרה. והיו עוד בעיות שהפריעו לי לפסיכוזה- הלימודים, לימודי תואר שני לפסיכולוגיה... הייתי בשני צידי המתרס - גם משוגעת וגם סטודנטית לפסיכולוגיה, וזה היה מאד מבלבל ומטריד - גם אותי וגם את סביבתי. אבל החוויה היתה מאד חזקה. העוצמות של ההתעלות לצד הסבל הגדול. לילות בלי שינה. כל העולם מסתובב סביבי וקשור אלי. נהדר, מופלא, מלא עוצמה, מפחיד, נורא, מציף, הכל ביחד... מה שאתה מתאר מיקי בעיני זה שילוב של מחלה וכוחות רוחניים שלדעתי באמת קיימים אבל עוד לא נחשפנו אליהם. אני משוכנעת שדברים שהפסיכוזה הביאה לנו אינם סתמיים ואין כאן רק כימיה מבולבלת. אני משוכנעת שזה אמיתי. זה היה אמיתי לי וזה היה אמיתי לך. וכל כך מלא עוצמה. תמשיך לכתוב. יום יבוא ותוציא על זה ספר... שבת שלום, קוראתך הנאמנה, תמי.

שלום לכולם הסיפור שלך מיקי והתגובות שקיבלת מענינים מאוד. אצלי זה מתקשר לחוויה טרנסנדנטלית, חוץ גופית... מאחר ולא חוויתי כזה דבר אולי אני טועה... שיהיה לכם שבוע רגוע ונעים בנשמה

מיקי היקר! גם אני בין המערצים/ות. אני קוראת נלהבת שלא מחמיצה, ונהנית מהדרך והאוטנטיות בה אתה מעביר את הדברים. ללא ספק נחנת בכישרון רב. אני תוהה, האם באמת במצב פסיכוטי יש משהו טרסצנדנטאלי - שקיים במעבר, או האם זאת רק הכימיה במח שעובדת? מחכה להמשך ולתשובה.

דר' הידש שלום רב. חברי לקח היום בפעם הראשונה כדור פארוקסטין של חב' טבע בפעם הראשונה. (בן 33, סובל מדיכאון). לאחר כמה שעות הוא הקיא. וכעת גם משלשל. באתר אינפומד http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=202 , כתוב שבמקרה של הקאה יש ליידע את הרופא. האם זה מסוכן? האם יש ליידע את הרופא במיידי (עכשיו בכל זאת יום שישי בערב), או שזה סובל דיחוי? בנוסף, הוא אומר שהרגשתו החמירה במקום להשתפר. מה אתה ממליץ לעשות? תודה מראש על תשומת הלב מודאגת.

למודאגת כאבי בטן ובחילות עלולות להופיע בתחילת הטיפול עם פלוטין, הקאות אינן שכיחות ויתכן שהן ממקור אחר ולא מהפלוטין. כך שאם מצבו ממשיך להחמיר כדאי להזמין רופא. בכל אופן מחר לא ליטול את הפלוטין ולדבר עם הפסיכאטר המכיר אותו. בחילות בגלל הפלוטין כתופעת לוואי אינן מסוכנות. שבת שלום דר' גיורא הידש

תודה על התגובה, אבל לא כל כל הבנתי אותה. מה זה פלוטין?

שלום, אימי בת 80 החלה להזות הזיות בתחילה האירוע קרה אחת לתקופה ובמהלך הזמן ההזיות תכפו בעיקר בלילה בטרום השינה. לפני כשבוע עברה ניתוח ומאז המצב החמיר מידי לילה וגם במהלך היום בעת עצימת העיניים. לא קימות תופעות אחרות. מה הסיבות והגורמים להזיות מעין אלו ולאיזה רופא עלי לפנות? האם יש טיפול תרופתי למנוע זאת. המצב היום מכני אותה למתח בלתי נסבל ולחשש ללכל תישון. תודה על תגובתך rivi

לריבי הזיות בגיל הזה בדרך כלל מקורן במה שאנו קוראים מצב אורגני, כלומר ישנה סיבה גופנית לשינויים בפעילות המוח וכך נגרמות ההזיות. לעתים מדובר על מחלה חולפת (אפילו חום גבוה עלול לגרום להזיות), לעתים שינויים בהספקת דם למוח, לעתים עקב חומרי ההרדמה ומצב ההרדמה וכך גם קיימות סיבות אחרות. לכן המסקנה הראשונה היא שחייבים לבצע בירור גופני ולמצוא סיבה גופנית הפוגעת בתפקוד המוח ובמקרה כזה לטפל בגורם הגופני שהביא לשינויים הנפשיים. לכן כדאי לפנות לרופא המשפחה/פנימאי/נאורולוג קורה שלא מוצאים סיבה גופנית ספציפית ואז כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון, עלולות להיות מספר סיבות להזיות. בכל מקרה הטיפול בהזיות כסיפטום או כמחלה הוא בתחום הפסיכיאטריה והטיפול הוא טיפול בתרופות של הפסיכיאטרים . הנקודה החשובה היא שבהחלט אפשר לעזור לאמך ולהפסיק את ההזיות. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש תודה על המענה המהיר. תקוותי שנמצא מהי הסיבה ונוכל לטפל במהירות האפשרית. שאלתי האם עד לבירור הסיבה יש פתרון חלקי שיעזור לנו לעבור אתהלילות ללא שינה שגורמים לתגובת שרשרת : עייפות, חולשה, פחד ומצב רוח ירוד. בברכה, ריבי

שלום רציתי בבקשה לדעת אם יש תרופות שיכולות לעלות את הדופמין תאנדרנלין ואת הטוסטרון

לדן בודאי שישנן תרופות כאלו. באופן עקרוני התרופות נוגדות הפרקינסון מעלות את הדופמין (פרקינסון מקורה בדופמין נמוך). בקשר לאדרנלין וטסטוסטרון, אני מניח שיש תרופות כאלו למרות שאין זו מומחיותי. שבת שלום דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, במשך שנה עד לפני חצי שנה השמשתי בפלוטין 20 ,שקיבלתי מרופא הנשים שלי (בטוענה שאני עצבנית בצורה בלתי רגילה בתקופה של לפני הווסת, שלאמתו של דבר אני הייתי עצבנית בצורה בלתי נשלטת רוב הזמן) לא רציתי לגשת לפסיכיאטר. בתחילה נטלתי כדור אחד ליום , אחרי חודשיים בערך התחלתי להרגיש פחות ופחות צורך בכדור הרגשתי נפלאה רגוע שליווה וצלולה כיום אני כבר חצי שנה ללא הכדור ועדיין מרגישה שאיכות חיי השתפרה פלאים.שאלתי היא : האם זה הגיוני שללא הכדור כבר כ"כ הרבה זמן הכל בסדר?והאם במקרה הצורך יש אפשרות להשתמש בפלוטין גם בזמן הריון? ללא גרימת נזק לעובר? תודה עירית

לעירית הטיפול בפלוטין או בכל נוגדי הדיכאון מתחלק לשניים. השלב הראשון הוא השיפור שנמשך עד כארבע חודשים מתחילת הטיפול. השלב השני הוא יצוב המצב הטוב כך שממשיכים להרגיש בטוב ולא תהיה נסיגה למצב של ה"לפני". למרות שאנחנו ממליצים ללכת על בטוח ולהאריך את השלב של הייצוב הרי בהחלט ישנם אנשים שלא נסוגים אחורנית למרות שהם קיצרו את משך הטיפול, וכנראה שאת בין בני המזל שכך זה אצלך. אם חס וחלילה תהיה בעיה בעתיד אפשר יהיה שוב להשתמש בפלוטין, פלוטין גם בטוחה בהריון. אבל בהריון בדרך כלל (לא תמיד) יש שיפור במצב הנפשי כך שאני מעריך שבהריון לא תצטרכי את הפלוטין, כידוע המצב רגיש יותר אחרי הלידה. שבת שלום דר' גיורא הידש

בהמשך להודעה על העייפות שלך דר' הידש, רציתי להגיד כמה דברי תודה והערכה לעבודתך המסורה כאן בפורום. אני לא יודעת אם אתה יודע ומרגיש כמה הפורום הזה הפך מקום חשוב ומשמעותי לכל כך הרבה אנשים. מצד אחד, הזמינות הגבוהה שלך והתשובות המקצועיות והרציניות לנושאי התרופות והמחלות מהן אנחנו סובלים ולעיתים המצוקה היא כל כך גדולה והבדידות והבושה כל כך חונקים שתשובותיך הן כמו אוויר לנשימה בשבילנו. מצד שני יש כאן הזדמנות לדיון רציני של אנשים שאינם יכולים להביא את עצמם החוצה בנושאים המדוברים. זה כל כך חשוב לי באופן אישי שיש לי מקום כזה בו אני יכולה להביא את אותם חלקים חולים שלי, את אותן חוויות רבות כל כך שצברתי במהלך השנים ובגלל הרגישות של מחלות הנפש אי אפשר להביא אותן לאף מקום כמעט, וגם אם כן כאן תמיד יש הרגשה שאנשים יודעים על מה אני מדברת. מחלת הנפש מספקת לנו לא רק מחלה אלא גם חוויה אנושית עשירה של מצוקה אבל גם של הרבה מעבר. הפסיכוזה, למשל, לצד המאניה, על גווניהן העשירים והסוערים. הדיכאון, על הריקנות והאפסות שהוא מגלם בתוכו. החרדה, עם המחשבות המוזרות שהיא מפיקה, עם החוויות הכל כך גופניות שהיא מכניסה לחיים. וכמובן- ההתמודדות. ההסתרה, החיים בסוד, הקושי עם זה, והכוחות הרבים שהקשיים האלה מלמדים אותנו שיש בנו. שמחת הניצחון כשהמשבר מאחורינו. הצבעים החדשים שהעולם מקבל כשיש הקלה מהסימפטומים. המיסתורין בנושא התרופות והשילוב המופלא בין גוף לנפש- מה, תרופות יכולות לשנות את המחשבות? זה אני או המחלה? והנושא הכל כך מעניין של טיפול פסיכולוגי על עוצמתו וייחודיותו בחוויה האנושית. ועוד כל כך הרבה נושאים אחרים מרתקים שעולים כאן לאור בפורום פסיכיאטריה. חזק ואמץ על עבודתך השחורה והיום יומית, שמאפשרת לנו כאן בית ועושה לנו אור בלב. תמי.

אני מצטרף לדברים של תמי. הבמה שאתה נותן כאן היא חשובה מאוד, ובהחלט עזרת לי בהתלבטויות שהיו לי בין שלל האישפוזים שהיו לי בשנה האחרונה. והשתמשתי רבות במקום הזה לבטא את ההתפרצויות שלי. מקווה שתמשיך להיות פה ד"ר הידש, אני מעריך את ההתמדה שלך. אני לא יודע אם במקומך הייתי נשאר כאן אחרי התקופה הלא נעימה שהייתה כאן לא מזמן, שבה אני עצמי לא הייתי כאן יישר כוח מיכאל(מיקי)

ערב טוב התלבטתי אם לענות כאן וקשר לדברים החמים שנכתבו כאן ובשירשור הקודם. כמובן שאני שמח לשמוע את כל הדברים הטובים והחמים וגם לקבל את החיבוקים למרות שלא תיארתי לעצמי שאלו יהיו התגובות למכתבי הקצר מאתמול. אני מאוד שמח שאתם מרגישים שיש כאן מקום, במה ומרחב שבו אתם מרגישים נוח ונעים לבקר, לשתף ולהשתתף. זו מטרתי העיקרית ואני שמח על כך. מנהל המחלקה שלימד אותי פסיכיאטריה דר' מגל ז"ל, אמר שבפסיכיאטריה תמיד "הקירות מרפאים" וכוונתו הייתה שהאווירה והיחס הם הקובעים ולאו דווקא הדברים הטכניים והמדעיים. טוב, אני לא צריך לספר לכם שאחרי העליה והשיא יש גם ירידה ועייפות, אבל אחרי העייפות יש גם עליה...., כך שאין לי כוונות לעזוב או להפסיק, אני רק מקווה שמרץ הנעורים יחזור אלי. אני מאוד שמח שאתם מרגישים שותפים לנעשה בפורום, תודה על התגובות, ואכן בשביל חברה כמוכם אני כאן. שבת שלום הידש

אם כן, אז איפה זה בדיוק קרית טבעון ? תודה רבה!

לנס, אפשר הכל, אבל כעיקרון איני מוסיף את פרטי או פרטים של רופאים אחרים בפורום, קרית טבעון היא ליד חיפה. שבת שלום דר' גיורא הידש

שבת שלום, בת 31, בעקבות אונס קשה שעברתי לפני 6 שנים התפרץ דיכאון קשה עם מחשבות טורדניות קשות מנשוא. טופלתי כל 6 השנים סרוקסט במינונים משתנים בין 50 מ"ג ל20 מ"ג בתקופות הטובות ופסיכותרפיה במהלך כל התקופה מאז אצל אותו פסיכיאטר. בכל התקופה היה ברור שהסרוקסט עושה רק חלק מהעבודה, הדיכאון נעלם לחלוטין, המחשבות עדיין מבצבצות עם כל טריגר קטן. לפני שנה ילדתי את בני , ומאז הייתה תקופה של שקט שעברתי אותה בשלום עם 20 מ"ג סרוקסט. לפני כחודשיים שוב הופיע המחשבות בצורה מטרידה מאד והרופא שלי החליט שבמקום לעלות במינון נעבור לאפקסור 225. נוטלת אותו כבר שלושה שבועות, ובשלושת הימים האחרונים אני מרגישה רע מאד בחצי הראשון של היום. אמנם כמעט ואין מחשבות טורדניות, אבל יש התקפי בכי, עצבות קשה מאד, חוסר חשק לעשות דברים, וכל זה משתנה בשעות אחה"צ-ערב. הרופא שלי נמצא בחו"ל עד אמצע אוגוסט, ואני רק רוצה לחזור לסרוקסט....הוא השאיר לי טלפון של רופא אחר למקרה הצורך, אבל הוא לא עונה לי כבר יומיים. אני מרגישה שהדיכאון הולך ומחמיר, מה לעשות? תודה מראש, אריאלה

לאריאלה יש הגיון להחליף תרופה שעוזרת רק באופן חלקי, כלומר הגיוני לעבור מסרוקסט לתרופה אחרת. כיוון שהאפקסור טובה גם לדיכאון וגם לחרדות והיא מקבוצה אחרת מהסרוקסט יש הגיון לעבור אליה. האפקסור רק בתחילת ההשפעה שלו ולדעתי כדאי לחכות עוד מספר ימים ואפילו שלושה שבועות כדי שיוכל להשפיע. אחרי ששה שבועות ללא השפעה יש טעם לשקול את התועלת שבטיפול עם האפקסור. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב, בעקבות כאבי ראש כרוניים נתנו לי אלטרולט לקחתי כדור אחד של 10 מילגרם וקמתי היום בבוקר ואני מרגיש אי שקט. אני מצטער שלקחתי את הכדור . האם לקיחת כדור אחד , יכולה לגרום לאיזשהיא השפפעה ? אם אני לוקח רק את הכדור הזה ויפסיק מעכשיו לתמיד האם יכול להיגרם איזשהוא נזק השפעה לגוף ?

למעיין האלטרולט לא גורם לנזק וגם לא הפסקתו. איני חושב שהתרופה קשורה לתחושת האי שקט. שבת שלום דר' גיורא הידש

אשמח לשמוע מאנשים שהשתמשו בתוסף לפחות חודש ומעלה. תודה

אלון אני משתמשת מעל 5 חודשים . של חברה אחרת, מרגישה טוב,אין נפילות.ממליצה אחרי נסיון עם כדורים קונבציונאליים מיועד לדיכאון קל עד בינוני .לוקחת 400 מ"ג רק טוב מיטל

באיזו חברה את משתמשת? מה שם התוסף? אילו כדורים קונבנציונאלים ניסית קודם ולכמה זמן? תודה

התרופה ידועה כיעילה להפסקת עישון. האם היא יעילה כנגד דיכאון והתקפי חרדה? האם ישנם תופעות לוואי? האם פוגעת בתשוקה מינית? אני משתמש בבונסרין. האם ידוע שהתרופה פוגעת בתשוקה מינית כמו הSSRI למיניהם?

התרופה הוכחה במחקרים כיעילה לטיפול ב- 1. דיכאון 2. התמכרויות- ניקוטין, קוקאין, הימורים ועוד. בארץ היא רשומה רק לטיפול בהתמכרות לניקוטין- גמילה מעישון ולא למטרות אחרות. ההשפעה שלה על קולטנים ספציפיים לדופמין. אין לה השפעה שלילית על התפקוד המיני ואיננה גורמת לעליה במשקל. במינונים גבוהים יכולה לגרום לפירכוסים. מדובר בתרופה מעוררת ושונה לחלוטין ממנגנון הפעולה של תרופות אחרות נגד דיכאון.

תודה לדור שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום: אני נוטל תרופה בשם נרדיל שגורמת לי לעליה במשקל לאחרונה הוסיפו לי גאודון ואני מרגיש שהתאבון שלי גבר עוד יותר רציתי לדעת האם השילוב של הגאודון עם הנרדיל גורם להגברת התאבון יותר מאשר הנרדיל לבדו

לאמיר כיום השימוש בנרדיל מועט ולכן יש מעט ידע לגבי שילוב שלו עם תרופות חדשות. בכל אופן הגאודון מצטיינת בכך שאינה גורמת לעליה במשקל, כך שלא הייתי מייחס את העליה במשקל לגאודון. שבת שלום דר' גיורא הידש

מודוע האלטרולט משמין ? האם הוא גורם לאדם לאכול יותר? או שהואו מנמיך את קצב חילוףף החומרים ?

אף אחד לא יודע את התשובה הממשית. אבל מנסיון, אני שמנתי מלקיחת אלטרול (הגעתי למינון די גבוה) כעת לאחר הפסקת הכדורים רזתי איזה כשלושה ק"ג. בקיצור משמנים בעקבות נטילת הכדורים, לדעתי זה בעקבות ירידה בחילוף החומרים

שלום, האלטרולט משפיעה על מספר חומרים במוח וגם כאלו הקשורים לעליה במשקל, בדרך כלל מדובר על עליה בתיאבון. יחד עם זאת המינון של אלטרולט נמוך מאוד ואיני צופה לתופעות לוואי מיוחדות. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רציתי לשאול הרופא שלי הביא לי פקסט בשביל הocd האם זה אמור לעזור

לניר אהבתי את הסגנון שלך. בכל אופן פקסט=סרוקסט היא תרופה מומלצת ל OCD לעתים צריך להגיע למינון די גבוה של 3-4 כדורים ביום. שבת שלום דר' גיורא הידש

כידוע ישנם תופעות לוואי של הסתגלות לתרופה שעוברות תוך זמן מסויים עם ההתרגלות לתרופה, שאלתי האם כאבי שרירים היא תופעה שעוברת תוך זמן קצר או נשארת לאורך כל הטיפול בפרוזאק. תודה

לג. מדובר בתופעה לא שכיחה ולכן אין הרבה אינפו. על הנושא או שאיני יודע בדיוק. נקווה שהבעיה תחלוף. שבת שלום דר' גיורא הידש

באיזה חלק גוף כואבים השרירים?

עד כמה מחלת הסכיזופרניה עוברת בתורשה? בעיקר אם הילד יהיה דור שלישי? האם בכלל אני יכולה לקחת אחריות וללדת ילד לבעל סכיזופרן?!

עוברת. אך אם המחלה רק מצד אחד אז הסיכוי די קטן (לא 50%!)

לאורית קודם כל תיקון חשוב, אין לך בעל סכיזופרן, כמו שאין בעל לחץ דמי, ראומטי או סרטני חס וחלילה. בעלך סובל ממחלה שקוראים לה סכיזופרניה. התורשה של סכיזופרניה ידועה ובהחלט קיים מרכיב תורשתי, אם מדובר בקרוב דרגה ראשונה (אב לבן) הסיכון התורשתי הוא כעשרה אחוזים והסביבה קובעת כ 90%. בכל אופן כדאי להגיע לפסיכיאטר לשיחת ייעוץ בשאלות עדינות כאלו. שבת שלום דר' גיורא הידש

1. בעבר טופלתי ב SSRI 3 שנים עם הפסקות. מלבד החצי שנה הראשונה שהיה שיפור אך מלווה בתופעות לוואי של בחילות וכאבי ראש, הטיפול שלאחריו לא הועיל ואף האיץ התופעות. 2. בהמלצת פסיכיאטר עברתי לטיפול משולב של רבע כדור בונסרין 30 מ"ג בליילה וכדור 50 מ"ג מודאל האם השילוב מוכר? מה מטרתו לדעתכם? הבונסרין גורם לי לטשטוש ועייפות בליילה ולטשטוש בבוקר האם אופייני? 3. בענין הפסקת כדורי הרגעה. מזה כחודשיים נטלתי לוריוואן או קלונקס עד 1 כדור ליום לפי הצורך. מזה כשלושה ימים אני כלל לא נוטל האם זה מסוכן?

1. מדובר בתרופה מהדור הישן. מלבד זה שהיא מטשטשת ומרדימה היא יכולה לגרום לפגיעה במערכת החיסונית שמתבטאת בזיהומים. לכן יש לבצע ספירת דם אחת לחודש כדי לוודא שהיא לא גורמת לדיכוי המערכת החיסונית. כיום מקובל יותר לטפל עם רמרון, שיותר בטוחה לשימוש ואיננה דורשת בדיקות דם במהלך הטיפול. ההשפעה ותופעות הלוואי די דומים. בשניהם קיימת אפשרות של עליה במשקל במהלך הטיפול. 2. שילוב עם מודאל איננו שילוב טיפוסי. 3. הפסקה או הפחתה במינון של בנזודיאזפינים יש לעשות בהדרגה.

לרמי לא כתבת האם מדובר על דיכאון או חרדות. בכל אופן נראה שהטיפול הוא יותר לחרדות והפרעות בשינה? אין זה טיפול מקובל למרות שיש לו הגיון מסויים של הרגעה שלא בעזרת תרופות נוגדות דיכאון. אני בדרך כלל אחרי כשלון של שני SSRI נוהג להתחיל עם תרופת מקבוצת ה SNRI כמו אפקסור. שבת שלום דר' גיורא הידש

1. לגבי תופעות הלוואי של התרופה קראתי גם בעלון המידע. לצערי אני מרגיש תופעות אילו. אם ידוע שתרופה זו גורמת לדיכוי המערכת החיסונית ומטשטשת ראיה, מדוע לא הורידו אותה מהמדפים? לגבי רמרון פניתי לרופא בענין והוא היה נחוש בדעתו להשאר עם בונסרין! 2. בענין הפסקת טיפול בנזודיאזפינים: עברתי מקלונקס כ- 1 ביום לטרנסקל 0.5 מ"ג 1 ביום(טענת הרופא שהוא פחות ממכר). איך נהוג להפחית? יום כן יום לא (את הטרנסקל לא ניתן לחצות לשניים הוא כנראה דו קומפוננטי)?

האם צ'יפרלקס יכולה להשפיע באופן כלשהוא על המוח, ולפגוע בזיכרון - למשל,לגרום לחוסר ריכוז ואיבוד זמני(רגעי) של התמצאות אפילו במקום מוכר ולשיכחה של דברים בסיסיים, האם תופעה זאת מוכרת? והאם לטווח-הארוך תתכן פגיעה במוח בכלל או בזכרון - בפרט,לאחר שימוש ממושך בצ'יפרלקס? בתודה מראש על תשובתך מודאגת

למודאגת הציפרלקס לא פוגע במוח, התרופה בטוחה גם בשמוש לטווח קצר וגם לשמוש בטווח ארוך. עם זאת הפרעות בחשיבה עלולות להיות באופן זמני מסיבות רבות, חרדה, דיכאון, שנויים במצב הנפשי וגם ציפרלקס. כך שהפסיכיאטר המכיר אותך יקבע מה הסיבה אצלך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך קשה לא לשים לב שבתקופה האחרונה אתה נמצא הרבה פחות בפורום. בעבר הלא רחוק היית עונה מדי יום ועכשיו כבר כמה שבועות שאתה עונה מדי יומיים לפעמים יותר , גם אם מצטברות הרבה הודעות. יש לי הרגשה שאתה עומד לעזוב אותנו. אולי רק חרדת הנטישה שלי, אבל נראה לי שאתה לא נהנה להיות כאן וזה עול בשבילך. אני צודקת? ותיקה

קראתי שהוא במילואים... או שאני טועה והוא כבר חזר? אני חושבת שהיה כתוב שהוא במילואים בלשכת גיוס... משהו כזה.... סורי על ההתערבות :) אני

לותיקה לצערי יש מן האמת בדבריך, כלומר ישנה שחיקה מסויימת וגם עייפות וגם עומס כללי של עבודה (שזה טוב וגם רע). עוד מעט אני משלים שלוש שנים של מאמץ יומיומי לא קטן בפורום. אבל אני חושב שאפשר להרגע, לא היו לי הרהורי פרישה.... כל טוב הידש

דר' הידש שלום כמצטרפת חדשה (4 שבועות ציפרמיל לחרדות ודיכאון קל) קראתי אחורה עשרות רבות של דפים בפורום כדי לשאוב אינפורמציה ולא לבלבל סתם את המוח שוב. נתקלתי בעשרות שאלות בנושא ההשמנה ובתשובה כללית כי התרופות גורמות במידה זו או אחרת להשמנה על ידי העלאת התשוקה לפחמימות ומתוקים. שאלתי היא - אם התרופות ממשפחת ה-SSRI מעלות את רמת הסרוטונין במוח על ידי מניעת ספיגתו מחדש, הרי שהמוח "רווי" הסרוטונין היה צריך לשדר לחלקים האחרים שלו ומשם לפה שלנו, שאין לו עוד צורך במזונות פחמימתיים עתירי ומספקי סרוטונין. הלוא כן ? זה ההגיון הפשוט לא ? לי נראה כי הכל נובע מהשיפור במצב הדיכאון ותו לא. אם אמשיך לאכול כמקודם, (ואני הקפדתי תמיד על מה שהכנסתי לפה), אמנע לחלוטין ממוצרי ומאפי קמח לבן, סוכר לבן ושמנים מוצקים (עוגות וכו'), שוקולד, גלידות וממתקים ואמשיך לאכול כמקודם רק מוצרי קמח מלא, אורז מלא, פירות וירקות, בשר רזה, עוף, דגים ומוצרי ומעדני חלב וסויה של מקסימום 5% שומן, אין סיבה שאעלה גרם נוסף. לא משמינים מאויר, משמינים ממזון לא נכון, לדעתי הצנועה. אנא תשובתך בעניין: העלאת רמת הסרוטונין במוח על ידי תרופות = הפחתת הדרישה (מצד אותו מוח) למזונות מספקי סרוטונין. האם לא נכון ? בתודה מראש ומשהו אישי - אתה נכס של ממש לפורום ולכל מי שקורא אותו מצטרפת חדש

שלום מצטרפת חדשה, אני לא יודעת לענות לך על השאלות, אבל רק שתדעי שפרוזאק או בשמו האחר פלואוקסטין (גם ממשפחת ה-SSRI) בד"כ לא משפיע על התיאבון או שאפילו גורם לידירה במשקל. אני.

למצטרפת ברוכה הבאה ואת צודקת בשאלתך אבל הדברים הרבה יותר מורכבים ממה שאנחנו יודעים היום. עד היום איננו יודעים להסביר מדוע יש את תקופת החביון של שלושה שבועות לכל התרופות נוגדות הדיכאון. כבר אחרי כדור אחד של פרוזק רמת הסרוטונין מגיעה לשמיים אבל השיפור מתחיל הרבה יותר מאוחר? למה? ישנן מספר תיאוריות אבל אף אחד עדיין לא מספקת. העליה במשקל אינה רק בגלל תיאבון מוגבר אלא גם בגלל ירידה בקצב המטבוליזם, כלומר נשאר הרבה יותר עודף של קלוריות מאשר ברגיל. אין קשר ישיר בין האכילה של אבני היסוד של הסרוטונין ורמת הסרוטונין במוח, כך שהדברים מורכבים. לצערי ברפואה בכלל ובפיסיכאטריה בפרט, הגיון פשוט אינו מספיק כי רב הנסתר מהנגלה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, שמי גליה ואני בת 29, אני נשואה 4 שנים עם ילדה בת שלוש. סובלת מחרדות ודיכאון כבר 10 שנים, עם עליות וירידות מקבלת אפקסור 150 ולראשונה יש הטבה אחרי הרבה נסיוונות. הבעיה היא שאני חיה עם בעל רק על הנייר ואין לי שותף לחיים. אנחנו ביחד מאז גיל 20. הוא עבר איתי את כל הדיכאונות שלי ואת כל המצבים הקשים ותמיד תמך בי. אבל אף פעם לא הרגשתי שאני הנפש התאומה שלו ושאנחנו יכולים לדבר על הכל. אנחנו מסתדרים כי אני לא טיפוס שרב הרבה, אז אני מוותרת, אבל אני סופגת הכל בפנים. בזמן אחרון אני חושבת שאולי אני כל הזמן בדיכאון בגלל המצב איתו, אל תבינו לא נכון, הוא אבא טוב ובעל טוב, אבל אני חושבת שאני בסך הכל רגילה אליו וזהו. אני לא רוצה לשכב איתו, אני לא נמשכת אליו ויכול להיות שזה רק הרגל שקשה להיפרד ממנו? מתי יודעים שדי? שזהו? שאין כבר טעם להישאר נשואים? תודה על כל תשובה, גליה

גם אני הייתי במצבך, עד שמצאתי לי מאהב. ככה יש לי בעל שנותן לי ביטחון כלכלי ויש לי גם מאהב שנותן לי ריגושים בחיים. מה שווים החיים בלי ריגושים? תתני לגברים אחרים להתחיל איתך, תצאי איתם ותשכבי איתם. בעלך לא יברח לשום מקום.

לגליה, לדעתי יודעים שדי בדיוק מתי שמתחילים לשאול את כל השאלות שאת שואלת עכשיו... וללוסי- צריך לעשות אבחנה בין ריגושים לרגשות. אני לא בטוחה שמאהב יכול למלא חלל כל כך עמוק כמו שצריך לפעמים. אני לא מוצאת שום פסול במאהב, שלא תביני אותי לא נכון, אבל זה נראה כמו לקחת אקמול לדלקת חריפה, וסליחה על הקלישאה... מאהב זה בסדר, אבל זו פשרה גדולה, מה לא מגיע לנו לחיות חיי זוגיות מלאים? גם עם רגשות, גם עם ריגושים וגם עם ביטחון כלכלי? ואל תשכחי שבמדינתו החומניסטית בענייני אישות, אם בעלך יגלה את האמת, תישארי בלי שום בסיס כלכלי בעתיד. אז תיזהרי ותהני. דנה

שלום גליה! דנה אמרה בדיוק את מה שהתכוונתי לומר לך. מגיע לך אושר מלא ולא חלקי. עם הרגישות שלך, אפילו אם לא יגלו שום דבר, המאהב כעובדה - הסוד, הלחץ יגרמו לך לחוסר שקט נפשי שאת נלחמת בשבילו כל כך הרבה שנים. לדעתי - או לנסות לתקן (יש אפשרות שחוסר החשק שלך הוא כתוצאה של מצבך או של תרופה), או - להפרד. החיים שלי מאוד דומים לשלך. אני בת 31 נשואה + ילדה, כ10 שנים סובלת מחרדות ודכאון, ומתחילה עכשיו ויופאקס (אפקסור ישראלי). גם בעלי לא תמיד ממש הבין אותי אך התגברנו לגמרי , טוב.... נגיד 95% של הבעיות... אם תרצי להתכתב, הכתובת [email protected] ההבדל ביננו שמצבי עדין רע ואני לא מתפקדת לא פיסית ולא שכלית.... תרשי לי לשאול אותך: אחרי כמה זמן אפקסור התחיל לעזור? נעשת אנרגטית ושמחה יותר? את לוקחת 150 ליום? אודה לך אם תעני...

בני בן 27 לפני כחודשיים עבר התקף פסיכוטי ,השתמש בסמים מריחואנה כ 5 שנים ,מאז ההתקף הפסיק לגמרי.אין לו כל ענין בעבודה או בתעסוקה כלשהיא,מדוכדך כל היום ,טוען שהכל אבוד וסופו קרוב ואף קובע מועדים ,אין לא אמון באף אחד,וכי כל העולם מכיר אותו והוא שקוף לכולם .מסרב לקחת תרופות ולא טיפול פסיכולוגי.פרט לכך אין לו כל תופעות לוואי . אני רוצה לשאול : מה יש לבני ואיך קוראים למה שהוא לוקה בה? האם העובדה שאינו לוקח תרופות בכלל תגרום להחמרה או שטיפול פסיכולוגי תספיק? אניח מודה מראש על התשובות לשאלותי נורית

לנורית איני רוצה לאבחון דרך מכתב קצר באינטרנט. מה שאת כותבת שהיה מצב פסיכוטי שהתפרץ בגלל שימוש בסמים. כל מחלה נפשית עלולה להתפרץ כתוצאה משמוש בסמים לכן ברור שדרוש אבחון מדוייק. אם את רוצה תמיד אפשר לפנות לחוות דעת נוספת של אחד הפסיכיאטרים הבכירים בארץ. למצב פסיכוטי או להפרעות פסיכוטיות הטיפול העיקרי הוא בתרופות, כלומר אי אפשר לטפל ללא התרופות, כמובן שאפשר להוסיף שיחות-פסיכותרפיה. העובדה שאינו לוקח תרופות בהחלט עלולה לגרום נזק לטווחהארוך, אבל כמובן שצריך קודם כל לדעת את האבחנה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש ותודה . אודה לך אם תוכל להפנות אותי לפסיכיאטר בכיר ומומחה בתחום שיתכן ובני סובל ממנו, האם גם אתה מתמחה בתחום וניתן להיפגש איתך. ושוב תודה

לנורית מסיבות מובנות איני ממליץ על רופאים או פסיכולוגים בפורום. שבת שלום דר' גיורא הידש

אימי עברה 13 טיפולי e.c.t והיא מרגישה טוב כרגעץ האם יש צורך להמשיך בטיפולים?

לשירלי מקובל להמשיך בטיפול תרופתי לבעיה שבגלל היא טופלה ב ECT. ישנה גישה של המשך מתן ECT לעתים רחוקות כדי למנוע חזרה של המחלה שממנה האדם סובל, אבל איני בטוח שיש מקום בארץ שאימץ גישה זו. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על התשובה. לצערנו סימני המחלה חזרו לאחר שבוע מ e.c.t אחרון, וניאלץ להמשיך בטיפולים.

היי לכולם לפעמים אני מתלבטת האם פסיכיאטר או פסיכולוג יכול להיות טוב לכולם? האם אין זאת פונקציה של התאמה אישית? כימיה בין אנשים? בסופו של דבר מי שקובע הם הפציינטים שמאוד שונים זה מזה, במבנה האישיות, ברקע התרבותי, בסוג הבעייה... מה הקריטריונים לפסיכולוג או לפסיכיאטר טוב? יום נפלא לכולם נינה

פסיכיאטר- בדומה לרופאים באופן כללי- צריך לקיים תקשורת טובה עם מטופליו, בנוסף לכישורים המקצועיים. אין הכרח שיהיה קשר מיוחד עם המטופל. גם בטיפול קוגנטיבי או התנהגותי, אותו דבר. רק בטיפול בגישה דינמית הקשר עם המטפל הוא קריטי, כי זה מוקד הטיפול, כאן באמת דרושה התאמה וכימיה בדרגה יותר גבוהה ולכן יכול להתאים לאחד ולא להתאים לשני.

בעיני איש מקצוע טיפולי טוב הוא אדם עם טווח רחב של יכולות ליצירת קשר עם אנשים שונים במצבי חיים שונים. אדם שאינו נבהל מתוקפנות, משיגעון, ממיניות, מרגשות קשים, ומסוגל להכיל אותם בלי לגרום למטופל לחוש אשמה, בצורה מקבלת ולא שיפוטית. כדי להיות מטפל טוב צריך להיות קודם כל מטופל ובקשר עם הנפש של עצמו. עם נסיון מספיק עשיר של חוויות והתנסויות, אני מאמינה שאפשר ליצור קשר עם מגוון אנשים ולהתאים את הכימיה האישית לזו של המטופלים. תמי.