פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
10/07/2005 | 19:16 | מאת: רינת

לד"ר הידש שלום רב. אני חולה בסכיזופרניה (8 שנים) ונוטלת את התרופה "לפונקס" מזה חצי שנה. במשך החצי שנה אחרונה הייתי עם מינון של 200 מ"ג,ובגלל שעד עכשיו לא נעלמו לי הסימנים השליליים של המחלה (קהות רגשית קשה מאוד) ,הרופאה המטפלת בי העלתה לי את המינון ל-250 מ"ג--במשך 3 שבועות הייתי עם מינון זה ומצבי לא הוטב מהבחינות הנ"ל,לפיכך לפני 10 ימים היא העלתה לי את המינון ל-300 מ"ג,היא טוענת שיש לתת למינון זה גם כן 3 שבועות להשפיע. ברצוני לדעת מה דעתך על השיקולים הרפואיים הללו? האם נכון לתת לכל עליה במינון 3 שבועות? או יותר?מה ניסיונך בתחום זה של התרופה הזו עם הקהות הרגשית שממנה אני בעיקר סובלת-אשמח לקבל תשובה ממך בתודה מראש, רינת.

11/07/2005 | 00:05 | מאת: צבי

לרופאים שעובדים בבתי חולים פסיכיאטרים יש את הניסיון הרב ביותר עם הלפונקס. אם את מטופלת במרפאה של בית חולים פסיכיאטרי הרי שאין לך מה לדאוג שכן הרופאים שם מאד מיומנים בקשר ללפונקס, השפעותיו ומינוניו.

11/07/2005 | 23:52 | מאת:

לרינת אכן הלפונקס היא התרופה הטובה ביותר לטיפול בסמנים השליליים של סכיזופרניה כולל קהות החושים. העליה היא בקצב סביר ומינון של 300 מג' ביום אינו מינון גבוה. כך שאין לך ברירה אלא לחכות בסבלנות ולראות את ההשפעה אצלך. כל טוב דר' גיורא הידש

10/07/2005 | 18:08 | מאת: ירון

שלום לאחר חצי שנה שבה לקחתי רסיטל, התחלתי אתמול לקחת פריזמה. בפעם הראשונה שלקחתי רסיטל התחלתי להרגיש עייפות וחולשה תוך כמה שעות, ולאחר יומיים-שלושה תופעות הלוואי חלפו. כאשר לקחתי אתמול פריזמה, וגם היום, לא הרגשתי שום שינוי מיידי. האם זה אומר שהפריזמה לא תשפיע מעבר להשפעה שהרסיטל כבר עשה? אולי הכדור לא עובד עלי?

11/07/2005 | 16:24 | מאת: משתפרת

עד כמה שידוע לי לפריזמה לוקח כמה שבועות עד שהיא משפיעה במלוא השפעתה, חכה בסבלנות ותראה מה קורה... זה שאתה לא מרגיש כל שינוי שהוא, זה רק סימן טוב שאין לך תופעות לוואי חדשות לתרופה. בהצלחה, אני.

11/07/2005 | 23:49 | מאת:

לירון תודה למשתפרת ואני מצטרף לדבריה. אין לך ברירה אלא לחכות ולראות את השפעת התרופה עליך. כל טוב דר' גיורא הידש

11/07/2005 | 22:31 | מאת: טליה

כל תרופה וזמן ההשפעה שלה. זה תלוי... אצל אחד תופעות הלוואי חולפות תוך יומיים ואצל האחר תוך שבועיים צריך הרבה סבלנות. אגב, זה כדור טוב. אני לוקחת אותו כבר המון זמן... מה זה המון זמן? כמעט 11 שנה....

10/07/2005 | 17:16 | מאת: שייר

לי יש כאבים כרוניים בצוואר הרופא נתן לי לכאבים טראמל וזה השפיע עלי מאוד קשה כמעט איבדתי את ההכרה כל יום אני גם לוקחת חצי סרוקסט - עכשיו בגלל שזה לא טוב לי הרוופא הכללי המליץ על אלטרואלט לכאבים האם זה לא מתנגש<? אודה מראש לתשובתך

11/07/2005 | 16:22 | מאת: דור

יש אינטראקציה בין השניים, אבל אלטרולט במינון של 10 מ"ג ליום לא צריך להפריע לך עם הסרוקסט או לגרום לתופעות לוואי מיוחדות. במינונים גבוהים (100-250 מ"ג ליום) אלטרול/ט היא תרופה נוגדת דיכאון לכל דבר ועניין. אגב, בכאלה מצבים מומלצת גם בדיקה נוירולוגית ולא רק בדיקה של רופא משפחה.

11/07/2005 | 23:48 | מאת:

לשייר אין בעיה בשילוב התרופות אבל אני חושב שכאשר רופא המשפחה לא מסתדר יש להגיע למומחה. דרך אגב ישנה תרופה חדשה בשם צימבלטה שהיא טובה גם לדיכאון וגם נגד כאבים. כל טוב דר' גיורא הידש

10/07/2005 | 16:57 | מאת: אלי לדר' הידש

אני נוטל כבר מעל לחצי שנה ריספרדל וכשלושה חודשים ציפרלקס . נראה שמבנה הגוף שלי התרחב , השמנתי ואפילו הפנים התנפחו וזה לא נראה מהשמנה , גם החזה גדל. כמו כן אני סובל מבעיות בתפקוד המיני - דחף לסקס , בעיות זקפה ושפיכה. מבדיקת דם שעשיתי רמת הפרולקטין היא 1438 . הרופא שלי רוצה להחליף את הכדור לזיפרקסה שהבנתי שגורמת ליותר עלייה בתיאבון והשמנה. מה לעשות , האם רמת הפרולקטין תרד והחשק המיני יחזור ? האם מבנה הגוף הטיבעי שלי יחזור ? והאם נגרם לי נזק מבחינת השפיכה ריכוז, נוזל הזרע והזיקפה ? תודה .

11/07/2005 | 23:47 | מאת:

לאלי כנראה שמדובר על השפעת הפרולקטין וכאשר תחליף תרופה הדברים יחזרו לתיקנם. הזיפרקסה גורמת לעליה במשקל במנגנון אחר שאינו קשור לפרולקטין. יחד עם זאת הזיפרקסה בשכיחות נמוכה גם עלולה להשפיע על הפרולקטין, התרופה המומלצת יותר היא הסרוקוול שאינה משפיעה על הדופמין ולא על הפרולקטין. כל טוב דר' גיורא הידש

10/07/2005 | 14:29 | מאת: אמיר

רציתי לדעת מה חלקו של הדופמין בהפרעה של OCD האם הןא משפיע לטובהאו לרעה אני שואל זאת מכוון שלקחתי תרופה בשם נרדיל והיא עזרה לי מאוד ולעומת זאת אפקסור לא הועיל לי והרי ההבדל בין שתי התרופות הללו שבנרדיל יש דופמין ובאפיקסור אין

10/07/2005 | 19:44 | מאת: דור

תשובתי מסתמכת על המאמר המצורף: http://www.nature.com/cgi-taf/DynaPage.taf?file=/npp/journal/v28/n1/full/1300010a.html ב- OCD, יש חוסר בפידבק תגובה. זה גורם שיש יותר מדי ירידה פאזית ב D1 אחרי סיום משימה (בין אם הניבה תוצאות צפויות ובין אם לא). לכן האדם כל הזמן מרגיש שהוא לא סיים את המשימה. הירידה הפאזית הכרונית מפריעה לעשות סוויץ' להתנהגות הבאה ונתקעים בהתנהגות הקודמת. אצל אנשים נורמלים אין ירידה פאזית ב D1 (אין שום תגובה דופמינרגית) אחרי סיום משימה. (יש ירידה פאזית רק אם סיום המשימה לא הניב את התוצאות הצפויות). המסקנה שטוב ל OCD להשתמש ב D1 agonists כי גם הוא מבטל את התגובות הפאזיות או את הdetection שלהם. אין תרופה ספציפית שמעלה דופמין מסוג D1. זייבן מעלה דופמין אבל באופן כללי והוא איננו ספציפי ל-D1. כנ"ל לגבי מס' תרופות נגד פרקינסון. הן מעלות את D1 אבל במקביל גם את D2. ההשפעה של נרדיל היא בעיקר על הנוראדרנלין ולא על הדופמין.

11/07/2005 | 23:45 | מאת:

לאמיר איני מכיר את הרצפטורים המדוייקים ב OCD למרות שקיים עדיין מרחק רב בין הידע המולקולרי וההפרעות הנפשיות. אבל הנרדיל יעיל ב OCD בגלל השפעתו נוגדת החרדה ולא בגלל ההשפעה על הדופמין שהיא מינימלית. כל טוב דר' גיורא הידש

10/07/2005 | 13:11 | מאת: לי

שלום אני בטיפול בסרוקסט שנתיים. אחרי שנה של לקיחת הכדור התחלתי להרגיש עייפות קיצונית שלא אפשרה לי לתפקד כלל. אחרי שהורדתי מינון מכדור לחצי כדור, העייפות נעלמה. בהמשך ,הורדתי בהדרגתיות את הכדור מחצי במשך חודשיים לרבע. כאשר עדיין לקחתי רבע כדור, הופיע לי תחושת דהראליזציה. (רציתי לציין שבאותו זמן לקחתי וליום - במשך יומיים - 2 כדורים כדי להפיג כאב ראש בהמלצת רופא). שאלתי היא כיצד ניתן להסביר זאת- מצד אחד סימני עייפות שהראו שהכדור מתחיל להיות מיותר ומצד שני חוסר אפשרות להגמל מהכדור ? האם אוכל אי פעם להגמל ממנו וכיצד? רב תודות לי

11/07/2005 | 23:42 | מאת:

ללי באמת קשה לי להסביר, בדרך כלל אין לתרופה תופעות לוואי חדשות, כך שאינימבין בדיוק את הסיפור של העייפות, למרות שאין ספק שזה מה שקרה אצלך. האפשרות לסיים טיפול היא לאט לאט, בדרך כלל מצליחים ובסך הכל אין מה למהר. אם בכל זאת סיום הטיפול קשה אז לעתים עוברים לפרוזק למשך זמן קצר ומפרוזק קל יותר להפטר. כל טוב דר' גיורא הידש

10/07/2005 | 12:43 | מאת: מירב

שלום לך ד"ר, בחודשיים האחרונים אני מקיאה כל יום כמעט, ובימים שכן לפעמים פעמיים. בביקור אחרון אצל רופא התברר שבלוטת המגן אצלי דפוקה ונאמר לי שיכול להיות שהיא הגורם לדיכאון ממנו אני סובלת שנתיים. שאלתי היא, האם ייתכן שבגלל ההקאות תפקודה של בלוטת המגן נפגע? שאלתי השנייה היא, האם יש מסגרת-טיפולית-יומיומית לנערה מתחת לגיל 18? מקום שיוכל להכיל את הסבל והכאב שלא מרפים...ורק לתקופה קצרה...עד שהציפרלקס שאותו אני לוקחת חודשיים ישפיע באופן ממשי, או עד שאמצא את התרופה שמתאימה עבורי. (מסגרת שהיא לא בית חולים- אלא מסגרת למקרים קשים פחות...) אני מרגישה שהרבה יותר קל לי להקיא את האוכל ואני מפחדת שבסופו של דבר גם כשלא ארצה איאלץ להקיא. גם דופק הלב שלי מהיר מאוד ואני מרגישה חולשה. אודה לך מאוד ד"ר, אם תענה על שתי שאלותי הנ"ל. שיהיה רק טוב.

11/07/2005 | 23:35 | מאת:

למירב תיפקוד נמוך של בלוטת התריס עלול לגרום לאיטיות ולדיכאון. אין מסגרות רבות, צריך להתעניין האם ישנה מסגרת של אשפוז יום בלבד, אבל מהבחינה הפורמלית גם אשפוז יום הוא אשפוז לכל דבר. כל טוב דר' גיורא הידש

10/07/2005 | 12:35 | מאת: z.e

סבלתי לפני כשנתיים מחרדה קשה מלווה בדיכאון ובעיית שינה. נטלתי את הכדורים:גאודון + רומירון ומצבי השתפר פלאים. הרומירון היה מרדים אותי בלילה והכל היה טוב. לאחר כשנה הרומירון משום מה חדל מלהרדים אותי ולא יכולתי לישון בלילה (בלי קשר למצבי הנפשי שהיה טוב). הרופא שמטפל בי החליף לי את הכדור ל בונסרין.בהתחלה זה השפיע מבחינת שינה ואחרי כחודש הפסיק,הרופא העלה לי את המינון ל2 כדורי בונסרין,זה השפיע תקופה קצרה לאחר מכן הפסיק. לאחר מכן הרופא שינה לי ל 3 כדורי בונסרין,גם פה זה הפסיק להשפיע מבחינת השינה לאחר כפחות מחודש.לבסוף הרופא החליף לי את התרופה לטרזודיל. התחלתי עם כדור 1, אבל גם פה אותו סיפור, הפסיק להשפיע מבחינת שינה. לאחר מספר ימים עליתי ל 2 כדורי טרזודיל וגם זה הפסיק להשפיע למספר ימים. הכדורים שאני לוקח היום:גאודון,2 טרזודיל ו 2 בונסרין. שאלתי היא: האים לא נכון יותר לקחת כדור שינה 1 מאשר 4 כדורים נגד דיכאון בשביל שינה? הרופא שלי מסרב לרשום לי כדור שינה בטענה שזה ממכר,האים יש אמת בדבריו. מחכה לתשובתכם :-)

10/07/2005 | 15:46 | מאת: דור

ראשית, לא ציינת מינונים. לכל תרופה שהזכרת יש מס' מינונים ולהגיד לוקח "שני כדורים" לא אומר כלום אם לא כותבים על איזה מינון מדובר. שנית, מדוע נתן לך גאודון? זאת תרופה לסכיזופרניה. אגב אחת מתופעות הלוואי שלה זה נדודי שינה... האם יש לך מחלה פסיכיאטרית?

10/07/2005 | 19:10 | מאת: ז

בונסרין 60 מיליגרם,טרזודיל 200 מליגרם,גאודון 80 מיליגרם. אני לוקח גאודון כי היה לי התקף פסיכוטי לפני כשנתיים שנבע מלחץ וחרדה חריפה. מחכה לתשובה.

10/07/2005 | 12:22 | מאת: רוני

דר' גיורא הידש שלום רב יש לי כמה שאלות : פסיכיאטר נתן לי כדורי רסיטל 20 מ"ג .אני לוקח את התרופה שבוע. תוך כמה זמן מרגע לקיחת התרופה אני אמור להתחיל להרגיש שינוי כלשהו מבחינת החרדות ? האם יתכן שהתרופה גם לא תשפיע עליי כלל ? ישנם מצבים כאלו ? ואם כן אז מה עושים בהם ? האם לפי דעתך האישית רסיטל הנה תרופה טובה ויעילה עבור טיפול בחרדות (לא דיכאון) או שיש טובות ממנה ? תודה מראש וכל טוב לך

לרוני הרסיטל טובה מאוד נגד חרדות והשאלה היא כמובן האם היא מתאימה לך אישית, תשובה על כך יתן רק הזמן. הציפרלקס היא תרופה המכילה רק את החומר הפעיל של הרסיטל ונחשבת לתרופה טובה יותר, למרות שהחומר הפעיל זהה בשתי התרופות. התחלת השפעת הרסיטל היא אחרי כשלושה ארבעה שבועות, כך שיש זמן וצריך לחכות בסבלנות. כל טוב דר' גיורא הידש

10/07/2005 | 12:17 | מאת: טל

שלום ! הייתי רוצה לשמוע קצת על הפרעת אישיות סיכזואידית , גם ברמה האבחנתית וגם אם יש מישהו שיכול לדבר על סמך נסיונו בברכה

10/07/2005 | 18:28 | מאת: משתפרת

היי טל, אני לא יכולה לעזור לך הרבה, פשוט קראתי את השאלה שלך ומצאתי אתר בנושא, בו ישנם הרבה קישורים, והוא: http://www.zarut.com/spd.asp אם תחפשי בגוגל " הפרעת אישיות סכיזואידית" תוכלי למצוא עוד הרבה חומר גם אבחנתי וגם סיפורים אישיים. שבוע טוב! אני.

10/07/2005 | 23:25 | מאת: מיכל

הפרעת אישיות סכיזואידית מאפיינת אדם שנוטה להיות "זאב בודד" להכרה או פופולאריות מצד החברה, ואף מתרחק מחברת בני אדם מתוך העדפה. הוא לא מקווה או שואף יש לאדם כזה כישורים חברתיים לא מפותחים, הוא נראה חסר חוש הומור ומרוחק . בדרך כלל

10/07/2005 | 19:17 | מאת: דור

באופן כללי, הפרעות אישיות הן אמנם אבחנות פסיכיאטריות אבל הטיפול בהם הוא פסיכולוגי. הטיפול ניתן רק לעיתים רחוקות שכן רוב האנשים עם הפרעה באישיות לא רואים אצלם בעיה כלשהי, שדורשת שינוי או טיפול. בעיני עצמם הם "בסדר" למרות שקיימת בעיה בהסתגלות החברתית. לכן גם לאיבחון אין ערך רב אבל משתמשים בו כאשר ישנה פגיעה תפקודית ניכרת. לגבי האישיות הסכזואידית, מדובר באנשים שאינם רוצים בקשר עם אנשים אחרים ואינם מסוגלים להביע רגשות. לא מדובר כאן בבדידות עקב היעדר כישורים חברתיים, אלא עקב היעדר מוטיבציה להיות בחברת אנשים אחרים, מסיבות פנימיות. חלק מהם יכולים להצטיין בתחומים כמו מתמטיקה או פילוסופיה אבל מבחינה חברתית הם מעדיפים להיות לבד ואינם חשים הנאה בחברת אנשים אחרים.

האם יש תרופות לטיפול הבעיה ומהן? הנושא מטריד אותי מאד , משופ שפגשתי אדם יקר , שלדעתי הוא סיכזואיד או אולי יש לו קווים כאלה. הוא בחר לחיות את עולמו ללא אישה וילדים .אין אצלו בלקסיקון את המילה אהבה . מבחינתו היא לא קיימת .למרות שהוא כן מעורה בקשרים חברתיים , התחושה שלי שעוצמות הרגש שלו הן שיטחיות . אני מאד רוצה לעזור לו ,ואני לא יודעת איך? כי הבעיה היא שהוא בחר לחיות כך וכנראה טוב לו כך .אבל אני שואלת את עצמי איך אפשר לחיות בלי אהבה זה הכח המניע אותנו ואני מאד רוצה להגיע אליו . בברכה

10/07/2005 | 12:07 | מאת: מירב

בגלל מצב של לחץ וחרדה התחלתי לקחת סרוקסט אני לוקחת חצי כדור כבר 7 ימים ומאז שהתחלתי אני מאוד מאוד עייפה!!! הרופא שלי אמר לי להמשיך לנסות ולתת לזה צ'אנס אבל זה ממש מייאש האם זה נורמלי והאם כדאי להמשיך ולחכות עוד כמה ימים או שאולי כדאי לשקול להחליף לכדור אחר? תודה מירב.

10/07/2005 | 16:40 | מאת: שופטת

אני לוקחת סרוקסט כבר מספר שנים... ואני מבינה למה את מתכוונת... אני כל הזמן עייפה אני בטוחה שחלק מזה זה בגלל שאני מרגישה כל כך נורא אבל התרופה אכן נורא מעייפת... אני מגיעה לזה שאני ישנה 12 ויותר שעות ביום וזה נורא מפריע! חוץ מזה היא ממכרת... צריך להפסיק אותה בצורה מסודרת לא בבת אחת... כי אחרת יש בעיה נוראית!!! אולי לך התרופה ממתאים יותר מאשר לי... שיהיה לך בהצלחה!

11/07/2005 | 23:24 | מאת:

למירב בהחלט כדאי לנסות ולתת לתרופה עוד צאנס אם זה לא נורא מדי. בינתיים אפשר ליטול את הסרוקסט בערב כך שתשני טוב יותר בלילה וביום תהיי ערנית יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

10/07/2005 | 12:01 | מאת: חגית

שלום רב! שמי חגית והבעיה שלי היא כזו: לאחרונה התחלתי עבודה חדשה, ונתקלתי בקשיים רבים בעבודתי בגלל חוסר ריכוז אני מוצאת את עצמי מסתכלת על אותו דבר עשרות פעמים כדי להיות בטוחה שמה שאני רואה או קוראת הוא באמת נכון, אפשר להגיד שאני לא מאמינה במה שאני רואה וזה לא בעיה של ראיה כי הראיה שלי היא 6-6 מלבד זה אני כל הזמן עייפה ותשושה עצבנית שוכחת דברים דוחה דברים ונכנסת לדכאונות לעיתים שמרתקים אותי לבית, ולא רוצה לצאת החוצה. וחוסר רצון ללכת לעבודה עד שאני מכריחה את עצמי לצאת. זו העבודה הראשונה שדורשת ממני ריכוז מוחלט לעומת מה שהייתי עושה לפני כן, וגם בעבודותי הקודמות היו לי שיטות לזכירה (מליוני פתקים, וטכניקות של זיכרון), ותמיד היה מי שעבר של מה שעשיתי לתיקוני טעויות. אף פעם לא חשבתי שיש לי בעיות של ריכוז הייתי ילדה חולמנית עם ציונים בסדר לא משהו, וקושי להישאר באותו מקום הרבה זמן- מה שגרם לי לדחות ולא לסיים מלא דברים שהתחלתי. ואני לא יודעת אם זה קשור אבל הייתי פעמיים בדיכאונות קשים של חוסר רצון לצאת מהבית וללמוד - פעם אחת ביסודי שנמשך כחודש עד שהביאו לי קצינת נוער או משהו כזה ופסיכולוגית שברחתי ממנה. ובתיכון ב-יב שנמשך כחודשיים שלוש עד שעירבו את היועצת מה שגרם לי להדרדרות בלימודים. אני חושבת שהסיבה לדכאונות קשור בחלקו במשקל שלי שיחסית היה גדול מאשר התלמידים בבית ספרי, חרדה חברתית מסוימת שעברה עם השנים בחלקה, וחלק משום שהרצון שלי להגיע לציונים טובים לא התממש במידה שרציתי, בגלל קושי ללמוד יותר מרבע שעה בזמנים מסוימים מבלי שהמחשבות שלי ינדדו להם. הגעתי למסקנה שאני רוצה לטפל בעצמי כדי להיכנס לשיגרה של עבודה בריאה ולא קלוקלת. האם אני צריכה ללכת ליעוץ? האם באמת יש לי בעיה של ריכוז או משהו אחד? יש לציין שאמי חולת סכיזופרניה מילדות ולאחותי יש חרדה חברתית והפרעת קשה וריכוז. מצפה לתגובה בתודה מראש! חגית

11/07/2005 | 11:40 | מאת: שירה59

מקריאה ראשונה נראה שיש פה כמה דברים מעורבים דבר ראשון אם לאחותך יש הפרעת קשב וריכוז זה לא מפתיע אם גם לך יש. זה שהיו לך ציונים בסדר בבי"ס זה לא סותר הפרעת קשב, זה רק אומר שמצאת דרך לפצות על הקשיים. יכול להיות שיש לך הפרעת קשב ושעם הזמן ההשפעות שלה גרמו לך לדכידוך :הערכה עצמית נמוכה שנובעת מחוסר יכולת להשלים מטלות, דחיינות והתחושה שאת מסוגלתץ ליותר ולא מממשת את הפוטנציאל האינטלקטואלי שלך. להפרעת קשב וריכוז יש קומורבידיות (כמה הפרעות שמופיעות יחד) עם הפרעות אחרות כמו דיכאון או בעיות חברתיות. כרגע, לא משנה מה הביצה ומה התרנגולת מה שמשנה זה שיש לך בעיה - תקראי לזה ADHD או חרדה חברתית עם דיכאון. זה לא משנה. את צריכה להגיע לשיחה ואיבחון. בגלל שמדובר בכמה דברים יחד כדאי להגיע לפסיכיאטר שידע לאבחן אם יש לך ADHD או הפרעת קשב על רקע הפרעת מצב רוח. בכל מקרה, שי טיפול לכל הבעיות הללו.

11/07/2005 | 16:15 | מאת: דור

קשיי ריכוז יכולים להיות סימפטום של הרבה הפרעות כמו דיכאון, סכיזופרניה וגם הפרעת קשב ראשונית (ADHD). מתן ריטלין בעייתי לאנשים שנמצאים בסיכון לפסיכוזה ואת נמצאת בסיכון עקב התורשה המשפחתית. לא ציינת אם היית בצבא אבל ציינת שהיתה הידרדרות בתפקוד בזמן הלימודים בתיכון. יש צורך בפרטים נוספים כדי להעריך אם מדובר בהפרעת קשב ראשונית (ADHD) או בבעיה אחרת. ניתן לפנות ליעוץ אצל איש מקצוע.

11/07/2005 | 23:23 | מאת:

לחגית אני חושב שהגיע הזמן להגיע למסקנה הנכונה שיש צורך בטיפול וטיפול עשוי לעזור ולשפר מאוד את איכות חייך בכלל ובעבודה בפרט. אבחון הוא כמובן קודם לטיפול ובטח תגיעי לרופא טוב אשר יאבחן כהלכה ותדוני אתו על האפשרויות הטיפוליות. בהצלחה דר' גיורא הידש

12/07/2005 | 08:38 | מאת: חגית

בצבא הייתי, התחלתי קורס קצונה ייעודי ולא יכולתי לשאת את הקורס בגלל התשישות שלי אז פרשתי ועברתי למקום אחר, למקום אחר שגם לא אהבתי מה שגרם לי לעשות דברים שלא התכוונתי באמת שהכניסו אותי לצרות, פעמיים רותקתי לבסיס בגלל שקרים ופעם אחת כמעט נשלחתי למאסר.- מה שאם אני חושבת על זה קרה הרבה בילדותי, שקרים שהביאו אותי למצבים לא נעימים, מה שכיום אני די מבטיחה לעצמי לא לשקר. אני מודה מאוד לכם, שירה דור ודר גיורה עזרתם לי לראות דברים בצורה יותר ברורה. ו קבעתי תור לפסיכיאטר. חגית

10/07/2005 | 04:08 | מאת: מיכאל(מיקי)

שלום לכל המאושפזים והמאושפזות ראשית, תודה על כל התגובות להודעה הקודמת שלי, עודדתן אותי מאוד... שנית, דיכאון...ובכן, האמת היא שאני בכלל לא נמצא בדיכאון יותר...די יצאתי ממנו, אבל נשארה תחושת העצבות וחוסר האונים ה"נורמלית"... מאז ומעולם הייתי מלנכולי במקצת גם לפני שאישפזו אותי ותייגו אותי כמאני דיפרסיווי. הבודהיסטים אומרים על העולם הזה, שיש בו רק סבל... ובאמת, אפשר לראות את החיים כמצוקה אחת גדולה, שרק הרגעים הספורים שבהם היא שוככת נקראים אושר או הנאה. אנחנו חיים בלחץ בלתי פוסק ורק הרגעים הספורים שבהם הלחץ הזה פוסק נקראים הנאה, כעין רעב אינסופי. אני מדבר גם על הרעב הפיזי או הצורך במין למשל, אבל יותר על רעב אחר, רוחני אולי אפשר לקרוא למרות שאני לא יודע מה זה אומר בכלל. הייתי מעדיף לא לחיות. החיים הם סבל מתמשך... כלא שלא ניתן להיחלץ ממנו, אבל כאמור אין לי כוונה להתאבד. למה אני לא מנה שוב להתאבד? כי פעמיים זה מספיק...אילו הייתי צריך למות כבר הייתי מת וחוץ מזה, בלאו הכי הגאולה הזו(המוות) תגיע יום אחד, ובינתיים צריך להמשיך לקבל את העונש הזה שנקרא חיים בהשלמה... הפסיכיאטרית שלי ואבא שלי אומרים לי שאין לי שום סיבה להיות בדיכאון, שהמצב האוביקטיווי שלי טוב לעין ערוך יותר מאשר אנשים אחרים. ואכן, המצב הכלכלי שלי טוב, מלבד המאניה דיפרסיה אין לי מחלות אחרות. יש לי עבודה, יש לי מעט חברים שאני לא שומר על קשר איתם, יש לי משפחה מורחבת... אני בכל זאת הייתי מעדיף לא להיות בחיים. אוף, נו אין לי מה לכתוב... נשלח ת'הודעה? נשלח.. בברכה מיכאל(מיקי)

10/07/2005 | 11:18 | מאת: נינה

שלום למיקי יש תיאוריות שסוברות שלסבל יש תפקיד בחיים...הוא לא סתמי... כמו גם לפחד, שבשינוי אותיות גורם לדחף...לעשייה, כמובן שכול דבר צריך להיות במינון הנכון כדי שנוכל להמשיך ולתפקד... בנוסף, בבודהיזם וגם ביהדות יש אמונה בגילגול נשמות, יוצא מזה שהמוות אינו פיתרון לא סופי ולא זמני, הפתרון הוא להשתדל להשתפר כול הזמן...ואני מתרשמת שזה מה שאתה עושה... תרגיש טוב, נינה

10/07/2005 | 15:08 | מאת: תמימי

הכי משך את תשומת ליבי האמירה של אביך והפסיכיאטרית שלך- שבאופן אובייקטיבי אין לך סיבה להיות בדיכאון. האם יש דבר כזה משהו אובייקטיבי? האם סבל הוא אובייקטיבי? איזה בעסה זה שבמחלות כמו שלנו אין דבר "אובייקטיבי" כדי להשקיט את הסביבה שתיתן לנו לסבול בשקט... אבל בואו לא נקדש את הסבל ונקווה שנלמד לחיות יותר בשלום עם עצמינו ועם העולם. גם אני קצת מבואסת היום. יש ימים שנראה לי שדברים משתפרים ויש ימים כאלה כאילו הכל דורך במקום, חוזר ברוורס, ומה שצריך להשיג נראה רחוק כל כך וקשה. היום זה מין יום כזה. מחר בטח ארגיש אחרת ונקווה שגם אתם. תמי

10/07/2005 | 01:02 | מאת: ענת

האם ניתן למנוע את התאבון המוגבר בזמן נטילת הזפרקסה

10/07/2005 | 17:00 | מאת: ו.

ענת , אי אפשר ואם את לא תימנעי מניסיון אומר שתהיי כמו טנק לכן תישקלי כל יום תקפידי על מאכלים דלים עם כל אבות המזון ותלכי לישון עם ארוחה קלה או איזה רצפט מדיאטטנית,, ככה לפחות תישמרי על המשקל שיהיה יציב.

11/07/2005 | 23:16 | מאת:

לענת צריך לזכור שהתיאבון המוגבר מופיע רק אצל חלק מהאנשים ואצל רבים הוא בתחילת הטיפול והמשקל נעצר אחרי פחות מעשרה ק"ג, אבל בטח לא אצל כולם ויש כאלו העולים במשקל אף יותר. במקרים אלו צריך לשקול ברצינות את החלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

10/07/2005 | 00:31 | מאת: שופטת

הי אני בת 23. אנסה לכתוב בקצרה ככל שאוכל... אני לא יכולה כמובן לפרט פה את הכל כי זה יותר מדי דברים אבל בכלליות אני מקבלת מספר שנים סרוקסאט שלא עוזר לי החיים שלי הם פשוט לא חיים אני סובלת יום יום אני לא מסוגלת להתעורר ישנה 12 שעות מינימום וזה גורם לי לבעיות נוספות כמובן. אני סובלת כל הזמן אני בוכה יש לי התקפי חרה נוראיים כמו ברגע זה... אני רועדת, נחנקת, חם לי אני רוצה למות! נמאס לי לרצות למות כל יום אני מתעוררת עם ההרגשה הזאת והולכת לישון איתה... אני לא יכולה ככה יותר... אני לא יכולה לסבול יותר... אין לי מהיכן לקבל עזרה... אין לי אפשרות ללכת לרופא פרטי ובבריאות הנפש תור המתנה הוא חודשיים מינימום... ביררתי... אני לא חושבת שאוכל לעמוד בזה... אני לא חושבת שאוכל לשרוד את החודשיים הקרובים עד לתור... ההרגשה הזאת לא חדשה היא מלוות אותי המון שנים רק שעכשיו נשברתי ואני מודה שאני חייבת עזרה רפואית.. ועכשיו אני מבינה שאין לי גם מהיכן לקבל עזרה רפואית... אני לא בחורה רעה אני לא עושה דברים רעים אני לא טיפשה בעיקרון ורוצה להצליח באיזשהו מקום אבל אני חוששת שזה לא יקרה כבר... העבר שלי רודף אותי כל הכאב וכל הסבל שלי לא נותן לי מנוח... אני רק רוצה למות זה הכל להפסיק את הסבל הזה... אני לא מבינה למה אנשים שרוצים לחיות מתים ואני ממשיכה לחיות למרות שאני לא רוצה. זה לא פייר! אני לא מסוגלת יותר אני באמת לא יכולה... אולי כדאי לי לוותר על הכל לוותר על כל תקווה שאי פעם היתי בי לוותר על החיים שחשבתי שפעם אני אוכל להגיע אליהם להתאשפז באיזה בית חולים לחולי נפש וזהו? אולי לא מגיע לי יותר מזה.... אולי אני באמת מטורפת... תאמינו לי יש לי את ל הסיבות בעולם להרגיש ככה... זה לא שאני איזה מפונקת שמשעמם לה בחיים... ממש לא יש לי את כל הסיבות שבעולם להרגיש ככה אבל אני פשוט לא רוצה להרגיש ככה יותר.. נואשתי... אני לא יודעת מה לעשות למי לפנות? מי יכול לעזור לי? אני צריכה לדבר עם מישהו לספר לו על הכל.. ואין לי עם מי אני צריכה לשמוע שאני לא מטורפת... שמה שאני מרגישה זה טבעי.. שאני יכולה להתגבר על זה... שיש דרכים... אני צריכה ללמוד על דרך... ואין לי איך... בבקשה מישהו בבקשה אני כל כך צריכה שתעזרו לי אני לא יכולה יותר... אני לא יכולה... בבקשה אני מתחננת לעזרה לכיוון אני לא יודעת למה... אולי אתם יודעים? אין לי אף אחד בעולם הזה שאני אוכל לפנות אליו אף אחד! אין לי כסף לרופא מומחה אין לי מה לעשות... בבקשה מישהו יכול לעזור איכשהו? לא אכפת לי איך.... אני רק רוצה או להפסיק לסבול או למות... אין פה אפור... רק שחור ולבן... אין עוד משהו... אין כוחות למשהו אחר... בבקשה! בבקשה! עיזרו לי איכשהו... בבקשה...

10/07/2005 | 02:27 | מאת: מיכאל(מיקי)

שלום שופטת משהו לא ברור ממהודעה שלך מצד אחד את כותבת שאת נוטלת סרוקסט כבר כמה שנים, ומצד שני את לא נמצאת בטיפול פסיכיאטרי, אם כך מי רושם לך את הסרוקסט? רופא משפחה? אני לא יודע מה להציע לך, איך לפתור את הבעיה, כי אילו הייתי יודע הייתי מציע את אותו דבר לעצמי, למרות שחרדות דווקא אין לי ברוך השם. במקרה גם אני נוטל סרוקסט, ואני עדיין רוצה למות...אבל אני לא מתכוון לעשות שום דבר בנידון....שני נסיונות התאבדות זה מספיק... ולהצעה הפרקטית, למה שלא תלכי לחדר מיון פסיכיאטרי, אני לא יודע איפה הוא במקום מגוריך, אבל מקבלים שם בלי תור. הסיכוי שיאשפזו אותך הוא קטן ותקבלי טיפול במיידי... בברכה מיכאל(מיקי)

10/07/2005 | 13:05 | מאת: שופטת

אני מקבלת את המרשם מרופא משפחה... ואני פוחדת להגיע למיון... א. אני פוחדת שיאשפזו אותי... ב. אני פוחדת מזה מבחינת עבודה... אין כרגע יותר מדי עבודות ואם אני ארצה לעבוד בבטחון אני לא אוכל. ולגבי סרוקסט... התרופה באמת לא עובדת נראה לי... לא יכול להיות שאנחנו מקבלים את התרופה ועדיין אנחנו מרגישים ככה... אוף... מה לעשות...

שופטת יקרה אם המצב שלך ממש דחוף יש לך אפשרות לגשת למיון בכל בית חולים כללי ולבקש בדיקה פסיכיאטרית דחופה. במצב כזה סביר שיתנו לך לפחות מרשם לטיפול תרופתי שיקל קצת אולי על הסבל שאת מתארת ואולי זה גם יקצר קצת את תור ההמתנה בשירות הציבורי. תרגישי טוב, תמי.

במרפאות לבריאות הנפש עוסקים בעיקר בפסיכיאטריה-טיפול תרופתי. אין להם כוח-אדם לספק פסיכותרפיה, טיפול בשיחות, מלבד מס' מאד מצומצם של לקוחות. לכן כיום המגמה שאנשים יפנו לפסיכותרפיה דרך הביטוח המשלים במחיר מופחת ואז גם אין בעיה של זמן המתנה.

לשופטת אכן בחרת לך שם מעניין. בכל אופן את רואה שכולם מסכימים שלפני שמגיעים ליאוש חייבים לתת לטיפול צאנס אמיתי. לכן כדאי לפנות למרפאה לבריאות הנפש הקרובה לאזור מגוריך, להתחיל בטיפול ואף לשקול אשפוז אם המצב מאוד חמור. חבל להחמיץ דברים כאשר באמת ניתן לטפל ולעזור לך. כל טוב דר' גיורא הידש

10/07/2005 | 00:03 | מאת: בורקו

אמי בת 80 לוקחת מזה 30 שנה Maronil) Anafranil )במינון של כדור אחד של 25 מ"ג ביום. לאחרונה בבקורת אצל נוירולוג עקב מחלת פרקינסון ממנה היא סובלת אמר לה הנוירולוג כי יתכן שהסיבה למחלתה היא השימוש הממושך ב Anafranil. לי זה נשמע מופרך לחלוטין. האם יש מחקרים מדעיים המצביעים על קשר אפשרי בין השימוש הממושך לפרקינסון? האם יש לתרופה תופעות לוואי על הלב והאם במחלות לב מסוימות יש להפסיק את הטיפול בתרופה?

11/07/2005 | 23:11 | מאת:

לבורקו שאלת שתי שאלות נפרדות ואענה על שתיהן. לאנפרניל בהחלט יש השפעה על הלב, אומנם המינון נמוך אבל במקרים של אי ספיקת לב או בעיות אחרות כנראה שיהיה מומלץ להפסיק עם האנפרניל. בקשר לפרקינסון. אומנם במינונים גבוהים אנפרניל עלול לגרום לתופעות הדומות לפרקינסון, אבל אני חושב שהנאורולוג הרחיק לכת מדי. האנפרניל אינו גורם לפרקינסון ואיני חושב שבמינוון הנמוך הוא גרם לתופעה פרקינסונית כלשהי. עם זאת יתכן שישנם דברים שאיני מכיר אותם. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 23:58 | מאת: יהויכין

אמי בת 83 אובחנה כחולה באלצהימר הדבר מתבטא בשיכחה בבילבול ובזיכרון לטווח הקצר שנפגע יש לי שתי שאלות 1 רופא פסיכו גריאטרי רשם לה תרופה בשם פרפנאן רציתי לדעת מה תפקידה על איזה דברים צריך לשים לב האם חיבים לקחת אותה בצורה רציפה מה הם תופעות הלוואי. 2את התרופה אימי נוטלת בצורה לא רציפה לצערנו מסיבה שאנחנו לא יכולים לבקרם כל יום ישנם מצבים שיש דילוג של יומים או שלושה באי לקיחת התרופה בתודה

10/07/2005 | 22:52 | מאת:

ליהויכין פרפנן היא תרופה נוגדת פסיכוזה מהדור הישן וכנראה ניתנה להרגעה. היא נמצאת בסל הבריאות לעומת תרופות מהדור החדדש שיש להן פחות תופעות לוואי ואינן בסל הבריאות. התרופות נגד אלצהיימר הן ממוריט ואיביקסה ולא פרפנן או תרופות מהשפחה שלה שהן תרופות לסימפטומים של אלצהיימר. כל טוב דר' גיורא הידש

הופנתי אליך דרך פורום תרופות בעניין חיפוש פסיכיאטר מאזור חיפה והצפון. ("הלשינו" שאתה צפוני) אני מטופל בציפראמיל מזה כחודש דרך מרפאת חרדה ברמב"ם. לצערי , התרופה מגבירה תופעות שגוררות אותי ליטול כדורי הרגעה. בפורום תרופות הרופא עושה רושם מאוד מקצועי ולדעתו המעקב והתשובות הניתנות לי בעניין אינן רציניות והעניין יכול לגרור למצב שהנזק יהיה בלתי הפיך, ולפיכך ביקש ממני לפנות למקצוען. האם תוכל להפנותי במיוחד לפסיכיאטר שעובד עם מכבי? שמעתי על שני רופאים מומלצים: 1. ד"ר ליבה דוד 2. ד"ר מנוחין בבקשה תשובתך

למודאג בדרך כלל איניממליץ על רופאים בפורום, אבל שני הרופאים שהזכרת הם טובים לדעתי. כל טוב דר' גיורא הידש

בכל מקרה תודה רבה לך. קבעתי כבר עם אחד מהם ואני מקווה שיכול לעזור לי בפיקוח צמוד יותר. יש לך ד"ש מד"ר נתנאל מחיפה. היא שמעה ממני על פועלך בפורום והיא מאוד מעריכה את עזרתך !

09/07/2005 | 21:41 | מאת: מישהי

האם יתכן כי ציפרלקס יגרום לקשיים בנשימה והרגשת "אי נוחות" כשעתיים לאחר נטילתו?

10/07/2005 | 22:48 | מאת:

לא סביר כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 20:42 | מאת: ליאור

יש משהו שאני חיבת לפרוק. אפשר מבחינתי ללמוד גם בחוג לקרימינולוגיה. המכתב למעשה נועד לאנס בפוטנציה... רק רגע אחד עצור, תקשיב מה עושה כפייה של מישהו אחד על מישהי אחרת. פחד מוות ראשוני... הוא ירצח אותי? או" רק יאנוס" ? הוא יחזיר אותי למקום מואר, או שיעזוב אותי חבולה ומדממת כאן באמצע שום מקום? אני אמצא את עצמי בהריון בגלל האונס, או רק אדבק באיזו מחלת מין? ואים הוא לא ירצח אותי ואני אצליח להגיע בסופו של דבר הביתה, מה יגידו ההורים שלי? הם יכעסו? אולי ירביצו לי? אני אשמה במה שקרה לי? כן עכשיו אחרי הרבה הרבה אחרי שאני כבר בבית, אני מרגישה אשמה, הבאתי את זה על עצמי התלבשתי בצורה פרובוקטיבית עצרתי טרמפ באמצע הלילה.. תמיד לימדו אותי להזהר מאנשים זרים. ואני לא נזהרתי ממך, שנים אחר כך...אתה כבר שכחת מהאונס ואצלי התמונה כל כך חדה ברורה נוקבת כואבת... היא תחזור אלי כל רגע אפשרי, בנסיעה באוטובוס כשהעצים חולפים על פני... כשאני יוצאת רגע יחפה לגינה. זה קרה על החול אתה זוכר? אפילו ברגע כל-כך אינטימי ,כשאני אניק את הילד שלי, שרחוק כל כך מהזוהמה שלך...של החיים. ואחר כך אני יעבור לילות שלמים ללא שינה. כמו עכשיו למשל... שים לרגע אחד את אמא שלך את אחותך.או את הבת היקרה שלך במקומי, ותחשוב פעמיים לפני שתעיז לאנוס...

09/07/2005 | 21:49 | מאת: תמימי

ליאור העלית לי דמעות בעיניים. הלוואי וניתן היה להעביר את כל האנסים האלה איזו הדמייה של כל הסבל שהם גורמים לאחרים, שיבינו כמה זה בלתי הפיך הצלקות האלה. כמה זה ממשיך ללוות כל החיים. כמה זו טראומה קשה וממושכת. כמה קשה להפסיק מעגל של אלימות. מי יודע איזה טראומות גורמות לגבר לאנוס. ואיך אפשר למנוע את זה? המכתב שלך מאד נוגע ללב ומרגש. הייתי שולחת אותו לבית הסוהר כדי שיעבדו שם עם אסירי המין. שיבינו איזה נזק הם גרמו- לא רק לגוף אלא בעיקר לנפש. תרגישי טוב, תמי.

10/07/2005 | 11:24 | מאת: נינה

ליאור שלום אני מזדהה מאוד עם מה שכתבה תמי. האם עיבדת את הטראומה הזאת באיזושהי מסגרת טיפולית? תרגישי טוב, נינה

09/07/2005 | 19:26 | מאת: מודאגת

האם נטילת צ'יפרלקס במינון נמוך (ובכלל-בכל מינון) של כחצי כדור ליום יכול לגרום להגברת התיאבון ולעליה במשקל? ואיך אדע אם החרדות (בעיקר לפני מבחן) שהיו לי בזמן האחרון הן סתם מלחץ או מהצ'יפרלקס?

10/07/2005 | 22:44 | מאת:

למודאגת איני חושב שחצי כדור ציפרלקס יש לו השפעה לטובה או לרעה, איני מכיר מחקרים אשר בדקו את השפעת חצי הכדור בלבד. לכן לא הייתימייחס לחצי הכדור חשיבות רבה מדי. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 19:23 | מאת: לולי

שלום רב, אני בת 21, לקחתי פאקסט לתקופות שונות, 3 פעמים, עם הפסקה בין לקיחה ללקיחה. בתחילה לתקופה של כחצי שנה כשבסיומה הפסקה הדרגתית...התרופה מאוד עזרה לי מבחינת שיפור המצב רוח הכללי שלי...אך לאחר זמן מה הרגשתי ששוב אני נכנסת למצבי רוח ירודים ושליליות ולכן התחלתי שוב לקחת אותה, אך משום מה בלי להרגיש איזשהו שינוי משמעותי...לקחתי אותה כחודשיים והפסקתי לזמן של כחודש ושוב לקחתי לזמן של כחודש ועכשיו הפסקתי נראה לי סופית. אבל השאלה היא: בפעמיים האחרונות של נטילת התרופה חשתי ממש דיכוי מיני, אני יודעת שיש קשר ואני רוצה לדעת עד כמה התרופה משפיעה במובן הזה...ואם הפאקסט היא אכן הסיבה אז האם עם הזמן זה אמור להסתדר..? תודה !!!

10/07/2005 | 22:42 | מאת:

ללולי חבל שהפסקת את התרופה מוקדם מדי, יתכן שזו הסיבה לחזרה של החרדות. הפקסט עלולה לפגוע בתפקוד המיני, גם ברצון המיני וגם ביכולת להגיע לאורגזמה. פעמים רבות ישנה הקלה עם הזמן אבל לעתים תופעת לוואי זו אינה חולפת. צריך לזכור שגם חרדות וגם דיכאון עלולים לפגוע בתפקוד המיני. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 18:58 | מאת: סרגיי

אני טופלתי בדיפרקסה בעבר ובגלל תופעות לוואי -עליה בטריגלצירידיס ל1180 הופסק הה ליתרופה ואושפזתי ב בית חולים לצורך חיפוס לטיפול מתאים חדש.עכשיו אני מקבל זריקת הלידול 250 פעם בחודש ובנוסף שותה כל יום סרוקוול 200 מג.ליתיום 600מג.ארטן 10מג. אחרי קבלת זריקה אני סובל שבוע ראשון מעייפות קשה מאות מעיוותים בפנים חלושה ברגליים בזרמים ברגליים לפעמים אני מרגיש כאילו "כל הדם נשאב לי מהמוח, עליה וירידה במצבי רוח . אני גר בגוסטל ורופאה לא מתיחםת לתלונות שלי,היא עוד רצתה לעלות לי את מינון בתרופות.בבדיקות דם שביצעתי היו לי טריגליצרידיס 380 '. tsh-5,9 מה אלי לעשות אני חליתי נפשית ןעכשיו בגלל התרופות אני מרגיש גרוע גם נפשית וגם פיזיאולוגית מה שווים החיים כך -סבל יש לי הרבה פעמים מחשבות על היתבדות ולא בגלל שאני לא אוהב חיים אלא איבדתי תקוה להיפתר מהתופעות הלוואי הקשות . אני מרגיש מאוד לבד בגוסטל. ד"ר אולי אתה תיאץ לי מה לעשות? מודה לך מראש. סרגיי

09/07/2005 | 23:05 | מאת: דור

ניתן לאזן סכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית ע"י סרוקוול כתרופה יחידה. סרוקוול היא תרופה אנטיפסיכוטית ונמצא במחקרים שהיא טובה גם כתרופה מייצבת מצבי רוח. המינון המקסימלי של סרוקוול הוא 800 מ"ג ליום. מכאן אתה בוודאי מבין שההלידול, הליתיום ואפילו הארטן- מיותרים. לגבי היחס המזלזל של הפסיכיאטרית- תבדוק מהן האפשרויות שלך להיות מטופל ע"י רופא אחר או לכל הפחות לקבל חוות דעת שניה. בכל מקרה אין סיבה שתמשיך לסבול מתופעות הלוואי הקשות שתיארת. חולה אחר היה כבר מזמן מפסיק את הטיפול.

לסרגיי אכן לא קל, אתה מרגיש לבד וגם עם רגשות גופניות ונפשיות לא טובות. אין ספק שאתה נוטל מינונים גבוהים של התרופות ולכן גם תופעות הלוואי הרבות יותר. תנסה לעבור למרפאת חוץ של בית חולים כללי לפי אזור מגוריך. הרופאים בבית חולים כללי בדרך כלל עדינים יותר ונותנים פחות תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 18:35 | מאת: תותי

שלום רב, כמה זמן "הגיוני" להיות בדיכאון עקב אבל על אדם קרוב, מתי כדאי להתחיל לדאוג? האובדן קרה גם כך אחרי תקופה של דיכאון וטיפול תרופתי ואז הפסקת הטיפול. האם כדאי לשוב לטיפול או פשוט לתת לעוד זמן לעבור? תודה רבה

09/07/2005 | 21:52 | מאת: תמימי

תותי יקרה בדרך כלל הזמן שמקובל לראות בו אבל נורמלי הוא עד שנה. יחד עם זאת, היות ואת עברת משבר לאחרונה עוד לפני האבל, ונשמע שאת סובלת, למה לא לחזור לטיפול תרופתי אם זה יכול להקל עליך? כמובן תתייעצי עם הפסיכיאטר שמטפל בך. תרגישי טוב, תמי.

09/07/2005 | 22:36 | מאת: תותי

תודה על תשובתך. אני לא רוצה טיפול תרופתי. אני רוצה לדעת כמה זמן "מותר" להיות בדיכאון, לא רק באבל, שיכול לקחת זמן ארוך. כמה זמן זה "הגיוני" לא לישון, לא לאכול, לא לרצות לצאת מהבית, ללכת לעבודה אך לא לתפקד, לא לרצות לעשות כלום - עקב האבל שגורר דיכאון כללי?

שלום לד"ר וכל מי שמבין. ארצה לדעת על סמך נסיון ולא ברמה התיאורטית מהו הקשר בין דיסלקציה לבין הפרעת אישיות סכיזואידית אם קיים בכלל . תודה

לא מזמן שמעתי הרצאה על דיסלקציה אצל ילדים שמסתבר שהיא לא תופעה אחת אלא יש כמה סוגים של דיסלקציות- יש דיסלקציות מילוליות ויש כאלה חשבוניות- מרחביות, וכל אחת מהסוגים מקורה בפגיעה באונה אחרת במוח- החשבונית זו האונה הימנית, והמילולית זו האונה השמאלית. בתקופה האחרונה יש מחקרים שמחפשים קשר בין בעיות פסיכולוגיות כמו דיכאון וקשיים חברתיים לבין סוגים שונים של דיסלקציה. המחקר המסויים עליו שמעתי מצא קשר בין דיסלקציה לא מילולית (מרחבית, חשבונית) לבין דיכאון וקשיים חברתיים. המחקר הזה הוא די חדש ובטח שלא כתבתי את הדברים בשפה מדעית אלא יותר פשוטה. צריך לשאול באיזה סוג של דיסלקציה מדובר ולבדוק איזו אונה במוח מעורבת כאן בפגיעה, ואז לראות אם יש גם בהפרעת האישיות הסכיזואידית פגיעה בתפקודים באותה אונה. בטח דר' הידש מומחה יותר ממני לקשר בין הפרעות נפשיות למבנה המוח. מעניינת גם אותי תשובתו. תמי.

לטולי הפרעת קשב היא הרבה יותר בסיסית מדיסלקציה שהיא מצומצמת יותר. איני יודע לגבי הפרעת אישיות אבל בהחלט מצאו קשר בין הפרעת קשב וסכיזופרניה. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 17:03 | מאת: YAEL

שלום אחרי דכאון קשה של שנה וחצי הובחנתי כדיכאונית עם התקפים פסיכוטיים והתחלתי לקבל טיפול ברספרידל כיום אני נמצאת במצב של היפומאניה ויש חשד שאני מאניה דיפרסיבית האם היתה נותן לי את אותו טיפול תרופתי?

10/07/2005 | 22:30 | מאת:

ליעל איני מכיר אותך מספיק כדי להמליץ על טיפול מסויים, בכל אופן רספרידל הוכיחה את יעילותה ומאושרת כתרופה מייצבת למאניה דפרסיה לכן היא בהחלט באה בחשבון. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 16:30 | מאת: גיל

האם לחץ וירוגושים וחרדה יכולים לפתיח אפלפסיה??? אני בן 23 בראי לחלוטין לאחר של תלונות על התקפיים של כאב מעל עין שמאלית בראש והרגשת שיתוק הפלג השמאלי עשיתי את כל הבדיקות הכל תקין הנירולוג נתן לי טגרטול וחושב שזו אפלפסיה למרות ההכל תקין והפסכיאטרית שלי אמרה שזה ריגושים ונתנה לי פקסאט והאם אפשר לקחת את שניי הכדוריים ביחד ויש ציין שהטגרטול עשה לי רעד בכול הגוף שאלתי אליך ד"ר מה דעתך במדובר לעיל האם זו אפלפסיה?

10/07/2005 | 22:29 | מאת:

לגיל אבחנה של אפילפסיה מורכבת והיא מבוססת על הקליניקה ועל בדיקות ובעיקר EEG. בהחלט אפשר לאבחן אפילפסיה גם אם EEG תקין. בכל אופן הסרוקסט עלול לגרום להתקפים אפילפטיים לכן הייתי נזהר מאוד מתרופה זו אצלך. יש גם קשר בין גוף ונפש ולעתים מצב נפשי קשור להתפתחות או החמרה של אפילפסיה. כך שהדברים בהחלט מורכבים, מה שבטוח שראיתי כבר התקף אפילפטי מסרוקסט וזה ידוע. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 15:59 | מאת: שירה

שלום לך ד"ר גיורא ! אני סובלת ממחשבות כפיתיות וחרדות מטופלת בכדורים שלא עוזרים. האם טיפול "טבעי אנגרטי " ע"י מדען רוחני ומומחה לנטרופטיה ורפואה טבעית יכול לעזור לי במצבי. תודה מראש

09/07/2005 | 18:33 | מאת: קלרי

הי שירה, בתור מי שמתעסקת ברפואה אלטרנטיבית אני ממליצה לך לנסות את שניהם. לגבי התרופות שלא עוזרות - יש המון תופות וכל אחד מתאים לו משהו אחר ולפעמים לוקח זמן עד שמוצאים את התרופה המתאימה ושעוזרת ולא כדאי להתייאש. מנסיון באותה בעיה, אני כבר ניסיתי את כל מה שיש לאלטרנטיי להציע ולא עזר לי ולכן פניתי לרפואי. אני מציעה לך לדבר עם הרופא המטפל על התרופות.. תרגישי טוב

10/07/2005 | 22:26 | מאת:

לשירה באמת שאיני מבין ברפואה אלטנטיבית. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 15:48 | מאת: טלי

שלום רב, מזה כחצי שנה אני סובלת מדיכאון משולב עם חרדה. אני מטופלת אצל פסיכיאטר. נוטלת 1 מ"ג ליום של קסאנקס (חצי מ"ג בבוקר וחצי בערב). מתחילת הטיפול, כאמור לפני חצי שנה לערך, אני גם נוטלת פאסקט, התחלתי עם 20 מ"ג ליום, אשר עזרו לי לתקופה עד שהסימפטומים שבו, וכך כל פעם הרופא המליץ לי על העלת המינון, יש לציין כי עם כל העלה של מינון הרגשתי טוב לתקופה ערוכה יותר. כעת אני נוטלת 50 מ"ג ליום. לאחר תקופה של כחודש וחצי הרגשתי שיפור רציני והרגשתי טוב, והינה כעת אני שוב מרגישה החמרה במצבי (כמו בפעמים הקודמות). אני מניחה כי הרופא ימליץ שוב פעם על העלת המינון. אני מבינה שאינך יכול לעשות רפואה דרך האינטרנט, יחד עם זאת הייתי רוצה לקבל חוות דעת (ככל שניתן לאור מה שנכתב) מרופא נוסף (לצערי עקב מקום מגוריי המרוחקים אין באפשרותי להיתיעץ עם רופא נוסף למעט הרופא המטפל שלי), אודה על קבלת תשובות כדלקמן: 1. האם ניתן להסיק מהעובדה שכל פעם חלה הפוגה ברורה בהשפעת התרופה לאחר תקופה מסוימת במינון ספציפי - כי מדובר בתרופה אשר אינה יעילה מספיקה בשבילי? או לחילופין מדובר רק בעניין של זמן והתאמת מינון מתאים...(מוזר, כי הרי אני כבר נוטלת מינון לא קטן) ? 2. האם כדאי לשקול לעבור לתרופה אחרת או שילוב תרופה נוספת? אם כן הייתה ממליץ על החלפת/הופסת תרופה - על מה היתה ממליץ? אודה מאוד על קבלת תשובות.

09/07/2005 | 19:10 | מאת: דור

לטלי- 1. את לוקחת מינון מקסימלי של פאקסט (רק ב-OCD ניתן לעלות ל-60 מ"ג). 2. את לוקחת קסנקס זמן רב מדי. יש לתכנן עם פסיכיאטר תוכנית גמילה מהתכשיר. 3. מכיוון שהתגובה שלך לטיפול התרופתי היא חלקית יש מקום לשקול החלפה של התרופה, ייתכן לתרופה מסוג SNRI (אפקסור, איקסל, סימבלטה) או תרופה אחרת מסוג SSRI (לוסטרל או ציפרלקס).

10/07/2005 | 22:25 | מאת:

לטלי אני בגישה שאין מקום לעלות במינון של ההפקסט, אם כדור אחד לא עזר אז הוא פשוט לא מתאים לאדם מסויים ועדיף לחשוב על החלפת התרופה במקום לעלות במינון. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 14:18 | מאת: דכאוני

שלום לך, מזה חודש אני מקבל רסיטל ללא השפעה של ממש. בעבר קבלתי סרוקסט שאכן שיפר את מצבי (אם כי אז הדכאון היה חלש יותר). האם כדאי להחליף תרופה או להגדיל את המינון ל-40 מ"ג כעצת רופאי ("לא כדאי להחליף אחרי שחיכינו חודש")?

10/07/2005 | 17:05 | מאת:

שלום, אומנם לעתים יש מקום לעלות במינון. אבל השיטה המקובלת היא בדרך כלל לתת מינון של 20 מג' במשך שישה שבועות ואם ואין תגובה אז להחליף אותה. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 13:16 | מאת: ריי

לדר. הידש היקר שלום. בשנה וחצי אחרונות טופלתי בסרוקסט 20 מ"ג עקב התקפי חרדה. באוגוסט הורד המינון ל10 מילגרם ובמשך כחצי שנה היתה לי תקופה נהדרת. במרס האחרון הוחלט להוריד ל5 מג ולעלות ל10 כמה ימים לפני מחזור. לצערי במאי האחרון חזרו תופעות חרדה חזקות כולל דופק מהיר גלי חום וכו, האם הגוף השתגע??? מזה כ3 שבועות העלנו המינון ל10 מג חזרה תופעות החרדה פחתו אך עדיין יש מצבי רוח רעים. שאלתי א- האם כדאי להעלות מינון כי תרופה זו גורמת לי להיפריות.. ב- אולי סיימה תפקידה ויש להחליפה ציפרלקס וציפרמיל כמו אפקסור לא טובות לי. אני נוטלת שמן דגים בקביעות. אולי לוסטרל תודה על תשובתך המהירה

10/07/2005 | 17:04 | מאת:

לריי הגישה שלי שונה. לדעתי אין מקום "לשחק" עם המינונים, המינון של סרוקסט הוא קבוע 20 מג' ביום, כאשר מרגישים בטוב ועבר מספיק זמן צריך לסיים את הטיפול. זו הגישה שלי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני לוקח תרופה נוגדת דיכאון ובנוסף תרופה מייצבת מצב רוח. (כדי לא להכנס למניה) עכשיו, התרופה המייצבת מצב רוח לא אמורה להתנגד לנוגדת דיכאון? במקום לתת אותה אפשר היה פשוט לתת פחות מנוגדת הדיכאון.... מה הרעיון בלתת שתי תרופות המבטלות אחת את השניה???

לצדוק ברפואה לא הלכל הגיוני. התרופה המייצבת פועלת גם נגד דיכאון (וגם נגד מאניה), כלומר היא עוזרת לתרופה נוגדת הדיכאון וכאשר אם חס וחלילה מתחילים לעלות למאניה היא מונעת את המאניה. מקווה שכעת הדברים ברורים יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 12:19 | מאת: שואל

רשום בעלון של סולגאר שיעילותו כשל תרופות נוגדות דיכאון אחרות אך ללא תופעות לוואי! מכיל ס-אדנוזיל-ל-מתיונין, מעלה רמת סרוטונין ודופאמין. יש לי תופעות קשות מנטילת תרופות כימיות האם אפשר לעבור לנסות תרופה /תוסף מזון זה? במידה ועוברים איך מפסיקים לאחר חודש ציפראלקס 10 מ"ג? האם לתת שהות בין לקיחת התרופות השונות?

09/07/2005 | 20:52 | מאת: מיטל

לשואל שלום!! אני רק אוכל לומר לך על סמך נסיוני בעבר נטלתי סורקסט וונלא כ 5 חודשים , החלטתי לנקות את גופי מהכדורים הללו כי התחושה שלי היתה שהם לא עושים לי טוב גם פיזית ( עצירות , השמנה ) וגם מנטלית תפקדתי נהדר היתי מחוייכת . אבל משהו שם זה לא היה אני מין כהות חושים כזאת , העדפתי לקבל את עצמי גם עם הימים הרעים שיש לי .הייתי כ2 חודשים בלי כדורים וכמובן היו ימים של נפילות במצב רוח .כעבור חודשים שמעתי על הסופר סאם והתחלתי ליטול כ -400 מ"ג . אני מרגישה טוב כבר 3 חודשים בלי נפילות מציקות כאלה וזה מה שחשוב . לא יודעת לשים את האצבע האם זה מהסאם או בגלל שאני עברתי דרך עם עצמי , דרך טובה ובטוחה יותר .אבל זה ככה . מה שאני מנסה להגיד שתמיד כדאי לנסות . כמובן , הכל תלוי ברמת הדיכאון והחרדה שלך יכול להיות שזה לא ישפיע . לי יש תחושה שזה עובד . למרות שאני לא הוגדרתי כסובלת מדיכאון קשה אלא רק מימים כאלה של דאונים מציקים מאד אז אולי בגלל זה אני מרגישה טוב יותר .טוב לספיקולציות אין סוף !! רק טוב , מיטל

09/07/2005 | 23:29 | מאת: דור

מדובר על -S-adenosyl methionine מדובר על חלבון שמיוצר באופן טבעי בגוף שלנו. יעיל לדיכאון קל, עפ"י הרבה מחקרים, גם כתוספת לתרופות הרגילות. המינון המומלץ לדיכאון: Days 1 - 2 200 mg 2X daily (400 mg) SAMe Days 3 - 9 400 mg 2X daily (800 mg) SAMe Days 10 - 19 400 mg 3X daily (1,200 mg) SAMe Day 20 + 400 mg 4X daily (1,600 mg) SAMe מאמר שסוקר את הספרות בנושא: http://www.psycom.net/depression.central.same.html

10/07/2005 | 17:01 | מאת:

איני מכיר כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 12:13 | מאת: שואל

אני נוטל 3 שבועות ציפראלקס. התחלתי 5 מ"ג למשך שבועיים והמשכתי ב10 מ"ג. הגבתי קשה ותופעות החרדה עלו. ניסיתי ביום האחרון 5 מ"ג בבוקר ו 5 מ"ג בערב וקמתי עם אפית כוחות וכאבי רגליים חזקים. 1. האם לבדוק עם הפסיכיאטר החלפת תרופה? 2. האם להשאר עם חצי כדור 5 מ"ג ? 3. לאור התופעות המליץ הרופא על כדור קלונקס בערב וכדור בבוקר. ניסיתי והכדור מאוד מתשתש אותי וגורם לחוסר תפקוד. מה עושים?

10/07/2005 | 17:00 | מאת:

שלום, באופן עקרוני השילוב של קלונקס מקובל וטוב, אולי כדאי להתחיל עם חצי כדור. יתכן שצריך לבדוק את החלפת התרופה, יחד עם זאת אפשר לעלות במינון לאט יותר ואז אולי תצליח להסתגל לתרופה ולא יהיה צורך להחליף. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 11:30 | מאת: gali

1א.האם ניתן לקחת ציפראמיל, ואופטלגין בחשש להריון ..ובהריון אם יהיה 2. מה ההבדל בין ציפראמיל וציפראלקס ?? 3. הלדול וקלונקס ?? האם יש להם אותה השפעה והאם אותםכן ניתן לקחת בחשש להריון או במהלכו ??

09/07/2005 | 20:06 | מאת: דור

לגלי- אופטלגין איננה תרופה לשימוש קבוע אלא רק למצבים מסוג SOS. אם יש לך צורך בטיפול קבוע נגד כאבים אז יש לפנות לרופא שיתאים לך תכשיר אחר. לגבי הלידול וציפרמיל תתיעצי עם פסיכיאטר לגבי המשך נטילתם בזמן ההריון. סביר להניח שאין בעיה אבל תמיד עדיף בלי או עם מינון נמוך יותר. בצד שמאל של המסך תוכלי למצוא את מס' הטלפון של המרכזים לטרטולוגיה בירושלים (או אחרים) שנותנים מידע טלפוני לגבי בטיחות השימוש בתרופות בזמן ההריון וההנקה. קלונקס שונה בהשפעתו מהלידול. לקלונקס יש השפעה מרגיעה במצבי חרדה ופאניקה ואצל חלק מהחולים גם השפעה של ייצוב מצב הרוח. הלידול ניתן במצבים של פרנויה, מניה, תוקפנות, הזיות ובילבול. ציפרלקס מאד דומה לציפרמיל גם בהרכב הכימי וגם בהשפעה הקלינית. פשוט בודדו את החומר הלא פעיל בתרופה ושיווקו את זה כתרופה חדשה שיש עליה גם הגנת פטנט למס' שנים.

09/07/2005 | 11:29 | מאת: gali

1א.האם ניתן לקחת ציפראמיל, ואופטלגין בחשש להריון ..ובהריון אם יהיה 2. מה ההבדל בין ציפראמיל וציפראלקס ?? 3. הלדול וקלונקס ?? האם יש להם אותה השפעה והאם אותםכן ניתן לקחת בחשש להריון או במהלכו ??

לגלי איני יודע בקשר לאופטלגין, שאר התרופות בטוחות בהריון, אבל בכל מקרה אני ממליץ לשאול במכון הטרטולוגי בהדסה שהם המעודכנים ביותר. הלידול וקלונקס שונים לחלוטין ולכן הם לא מחליפים זה את זה. מבחינתך ציפרמיל וציפרלקס דומים מאוד, החומר הפעיל בשתי התרופות זהה. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 08:45 | מאת: יעל

האם להפסקה בתרופה נגד דיכאון יכולוים להיות סימפטומים ואם כן איזה? התרופה הופסקה אחרי 6 חודשים. כמו כן האם התקף מאני דיפרסי חייב לחזור או יכול להיות גם חד-פעמי? - תודה.

09/07/2005 | 18:30 | מאת: קלרי

קודם כל יכולים להיות סימפטומים גם עקב הפסקת התרופה וגם עקב המחשבות שעכשיו אין מה ששומר עליך, וזה גם יכול לעשות את שלו. נראה לי שכדאי להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי כל זה , ולא רק כאן ברשת... התקף מאני או דיפרסיבי יכול להיות חד פעמי אבל אי אפשר לדעת עד הפעם הבאה... אבל יכול להיות.

10/07/2005 | 16:57 | מאת:

תודה לקלרי ואני מצטרף לדבריה. רק תוספת קטנה, התופעות הנלוות לסיום טיפול בנוגד דיכאון הם במשך מספר ימים או שבועיים שלושה עם סיום הטיפול, תופעות מאוחרות יותר אינן שייכות לסיום הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום, הרבה זמן לא הייתי כאן (בפורום) וזה סימן לטובות. אך עדיין יש לי קשיים בנושא השינה ואלטרול. אני מקווה שאתה זוכר את היסטוריה שלי, אני לוקחת כבר כמעט 3 שנים אלטרול בעקבות נדודי שינה קשים ביותר שנבעו מדיכאון לאחר לידה , שהוגדר כדיסתימיה. המינון המקסימלי היה 125 מ"ג. ובעקבות לקיחת הכדורים סבלתי מתופעות הלוואי: השמנה, חוסר חשק מיני, אי הגעה לאורגזמה. עם הזמן בעיות השינה הסתדרו בעקבות הכדורים (במינון גבוה) כעת כאשר מצב הנפשי שלי השתפר פלאים, אני מרגישה טוב, גם הלחץ בעבודה ירד כך שסה"כ יש לי חיים רגועים יחסית. אני כבר למעלה מחצי שנה מנסה לרדת מהכדורים , בתחילה מה שהניע אותי זה השמנה, עכשיו מה שמדרבן אותי זה בעיות בנושא המין ולכן אני כעת לוקחת 12.5 מ"ג של אלטרול. ומה שקורה כעת: א) ירדתי במשקל (וזה גם עודד אותי נפשית) ב) החשק המיני עלה אך לא ברמה שהייתה, התחלתי להנות ממין (יותר באופן עצמאי מאשר מבן הזוג) ג) החלו לי שוב בעיות שינה, אני מתעוררת עם עליית השחר בסביבות השעה 0500 ואני הולכת לישון בערך בין 2300-0000 . המפליא הוא, שלמרות שאני ישנה רק כ-5-6 שעות אני עירנית במשך היום. השאלות שלי: א) אולי רצוי שאני אשלב מלטונין שיסדר לי את השעון הביולוגי, אני לא מוכנה להתעורר בשעות כל כך מוקדמות במיוחד לא ביום שבת. ב) האם החשק המיני ורמת הנאה שלי יעלו עם הזמן. נורא מפריע לי כי אני לא יכולה להנאות ולחוות אורגזמה כמו שחוויתי לפני שילדתי וכד'. אודה על עזרתך

1) אני לא חושב שאת צריכה מלטונין וזה גם משהו שבודקים במעבדת שינה; עבור הרבה אנשים 6 שעות שינה מספיקים בשביל להיות עירניים ולתפקד כרגיל ביום למחרת. 2) הנאה מינית תלויה גם בפרטנר שלך ולא רק בך...וכמובן בכימיה שביניכם...למה את מטילה הכל רק על התרופה? ועוד כאשר המינון הוא די זניח? 3) אפשר לקחת זודורם לשבוע-שבועיים כדי לעזור לך לרדת סופית מהאלטרול. אם זה לא יסתדר, אפשר להחליף את האלטרול במינון נמוך של טרזודון, שדומה בהשפעתו החיובית לאלטרול, אך איננו גורם להשמנה או לפגיעה במין.

שלום. באופן כללי אני מסכים ומודה לדור. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 03:14 | מאת: אילונה

האם יש משהו שיודע אם הרסיטל גורם לתיאבון יתר? אם כן האם זה חולף בשלב מסוים?

10/07/2005 | 16:54 | מאת:

לאילונה דווקא בשלבים המתקדמים של הטיפול הרסיטל עלול לגרום לתאבון מוגבר. חייבים להקפיד על דיאטה. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 02:30 | מאת: חיים

בביקורי אצל הנוירולוג נאמר לי שישנם מכשירים דיאגנוסטים המודדים רמות סרוטנין. מהם מכשירים אלה?והאם אכן ישנם בדיקות לרמת סרוטנין ודופמין?

10/07/2005 | 16:53 | מאת:

לחיים מדובר על רמת הסרוטונין בסינפסה, לכן אני בספק האם ישנם גם מבחנים מחקריים שבודקים זאת. בכל אופן באופן שיגרתי ובדיקות מעבדה אין כאלו מבחנים או בדיקות. כל טוב דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 01:31 | מאת: גבי

מספר שאלות לד"ר הירש: קודם כל, רציתי לברר האם אפשרי להיות חולה סכיזופרניה ופסיכוזה בלי הסימפטום של הזיות והלוצינציות(בשום שלב של המחלה)? במילים אחרות, אם הפסיכיאטרית שלי, סבורה שאני שומע קולות, למרות שאני יודע שאני בחיים לא שמעתי קולות ולעולם לא היו לי הזיות או משהו כזה,יכול להיות שהיא טעתה גם בשאר האבחון? בנוסף לעובדה שלא הרגשתי שהתרופה אותה אני לוקח כבר כמה שנים, עזרה לי או השפיעה עליי משמעותית? בנוסף, ברצוני לחדד שאלה שהועלתה מקודם: האם כדאי לקחת ריטלין ביחד עם ריספרדל, כטיפול לADHD ופסיכוזה, או שקיים שילוב מוצלח יותר לתקופת הלימודים והבחינות? אני מודה לך על ההקשבה ועל תשומת הלב.

09/07/2005 | 15:19 | מאת: דור

לגבי- לשאלתך, יכול להיות שהאיבחון שגוי, כלומר ייתכן שאדם עם ADHD יאובחן בטעות כחולה סכיזופרניה, ישנם סימפטומים דומים ופסיכיאטר שלא מתמצא בשתי ההפרעות יכול לטעות באיבחון. לכן לדעתי רצוי שתגיע לפסיכיאטר שיש לו ידע וניסיון באיבחון וטיפול בשתי ההפרעות ויכול לעשות אבחנה מבדלת. השילוב של ריטלין וריספרידל ניתן פעמים רבות ע"י מומחים רבים, לאו דווקא מהסיבות שאתה מציין בהודעה שלך, אלא גם במצבים איבחוניים אחרים שבהן שילוב זה נדרש. בשלב ראשון ממליץ לך לפנות לחוות דעת שניה/נוספת להערכה אבחנתית נוספת.

10/07/2005 | 16:51 | מאת:

לגבי אכן האבחנה של סכיזופרניה היא מורכבת ולא תמיד קלה. קיים סוג של סכיזופרניה ללא הזיות למרות שיש ויכוח על אבחנה זו. בנוסף, קשה לי לקבוע מכאן האם כן היו או לא היו הזיות? אבל חבל להתווכח על עובדות. בכל אופן מי שסובל מפסיכוזה או שיש חשש מפסיכוזה ריטלין אסור לו. כל טוב דר' גיורא הידש

08/07/2005 | 19:21 | מאת: אני

בתקופה של חרדה ודיכאון... התחלתי לקחת ציפרלקס. לאחרונה מתעוררת בבהלה משינה (צהריים או לילה) ומרגישה כמו פירפור חזק בלב. בתחילה חששתי שמדובר בהפרעת קצב אך נראה לי כי זו התעוררות בחרדה הגורמת לתסמינים בלב. האם יתכן? במה מדובר?

10/07/2005 | 16:44 | מאת:

שלום, כמובן שהשאלה כמה זמן את נוטלת ציפרלקס. למזלנו הציפרלקס מעורר ולכן השינה קלה יותר ועלולות להיות חרדות בתחילת הטיפול, בדרך כלל התופעות חולפות ואפשר להעזר בתרופת הרגעה עד שהגוף יסתגל. כל טוב דר' גיורא הידש

08/07/2005 | 18:02 | מאת: Gorga m.m.

ד"ר גיורא הירש שלום רב, הריני להעלות על הכתב את שאלתי לגבי קלונקס 0.5 אשר אני לוקחת 4 פעמים ביום, קרי 2 מ"ג. למותר לציין, כי הנני מנסה להכנס להריון, אך טרם הצלחתי. א. האם הכדורים הללו מהווים בעיה בביוץ? (נאמר לי שהביוץ שלי חלש), דבר שלא היה קודם ללקיחת התרופות. ב. האם מותר לקחת כדורים אלה בהריון? (כאן אציין כי כעט אני בטיפולי פריון, אשר מעצם השימוש בהורמונים בטיפולים אלה, הנני מפתחת סמפטומים של "פתיל קצר". לתשובתך אודה ומחכה בקוצר רוח.

08/07/2005 | 19:19 | מאת:

לגורקה הקלונקס אינו משפיע על הפיריון. בעבר חשבנו שהוא עלול לפגוע בעובר אבל כיום ישנו מידע נוסף שהוא בטוח בהריון. בכל מקרה אני מייעץ לפנות למכון הטרטולוגי בהדסה שזו התמחותם והם המעודכנים ביותר. גם מצב נפשי לא טוב, חרדות "פתיל קצר" קשורים בסיכויים להכנס להריון, כך שתמיד צריך לראות את התמונה הכללית ולשקול את הבעד והנגד אצל כל אדם באופן אישי. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/07/2005 | 06:56 | מאת: Gorga m.m.

תודה על תשובתך לגבי קלונקס 0.5, תשובתך מתומצתת, מובנת (קצר וקולע)... אך יחד עם זאת, Sorry that I am bothering you again, but i have to know... בשל טיפולי הפריון שאני עוברת (הזרקת הורמונים) אשר תופעות הלוואי שלהם, בין היתר, הינה "פתיל קצר", שוב אני מדגישה - עקב ההורמונים - האם כל נסיון הפריון בטל בשישים בשל ה"פתיל הקצר", אם לאו??? ואם כן, האם ניתן להוסיף כדורים נוגדי "פתיל קצר??? למותר לציין, כי ניסיתי מספר לא מבוטל של כדורים ותמיד היו לי תופעות לוואי נוראיות והכדורים לא התאימו לי (גם הכדורים החדשים שיצאו לשוק), מה עלי לעשות ואילו כדורים הינך מכיר לתופעה זו, אשר מותר לקחתם בהיריון? מחכה לתשובתך בקוצר רוח... שבת שלום והמשך יום נעים. Gorga M.M

08/07/2005 | 17:14 | מאת: *S*H*A*Y*

לדר' שלום קיבלתי מהפסכיאטרית שלי מרשם לתרופה בשם PRIZMA 20MG 30TAB. אך הרוקח נתן לי AFFECTINR 20MG. מה שגם, הרופאה אמרה לי לקחת בשבוע ה-1 חיצ כדור (כדיי להרגיל את הגוף) ורק אח"כ כדור שלם. אבל בAFFECTINE אי אפשר לחלק את הכדור לשניים כי זוהי כמוסה. מה את חושב אשני צריך לעשות..? אה.. ועוד שאלה קטנה... מה התוצאות של התרופה? כלומר, אני פניתי אל הרופאה משני סיבות: דיכאון וחוסר ריכוז. איך היא אמורה להשפיע עליי? מודה מקרב לב... *S*H*A*Y*

לשיי פריזמה=אפקטין=פרוזק, בשלושתן המולקולה הפעילה זהה, מדובר בתרופה נוגדת דיכאון ומעוררת כך שהיא עשויה לעזור גם בריכוז. השמות שונים כיוון ששלושה בתי חרושת שונים מייצרים את אותה התרופה. היתרון של הפריזמה שהוא כדור שניתן לחצות אותו, הפרוזק והאפקטין הן קפסולות ולכן לא ניתן לחצות אותן. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/07/2005 | 16:18 | מאת: שוב דנית

בהמשך לתשובתך על שאלתי ברצוני לדעת את שמות התרופות לחרדה מאחר ואמרת שסרקוול ורספרידל הן לא לחרדה ציינת גם שהחרדות חולפות ואילו הרופא טען שלא אפשר רק לחיות עם זה אם כן אציין שוב מה שמות התרופות לטיפול בחרדה תודה תודה תודה

08/07/2005 | 19:15 | מאת:

לדנית מדובר בתרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון כמו סרוקסט, ציפרלקס או אפקסור, או תרופות הרגעה ממש כמו פרומטזין, וואבן, לוריוון וכך הלאה. בשתי הקבוצות יש מספר רב של תרופות. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/07/2005 | 12:56 | מאת: עליזה

שלום לך ד"ר- אני בחורה רווקה בת 26 סובלת מ-o/c/d מטופלת בכדורים כשנתיים לפני כחודש הרופא החליף לי את הכדורים היות והם לא עזרו, ההורים שלי קנו לי כרטיס לצרפת שאני אסע איתם, אני מאוד מפחדת באם תהיה לי שם חרדה מה אעשה מה אתה מציע האם עלי לנסוע עם ההורים או לא.

08/07/2005 | 19:13 | מאת:

לעליזה איני יודע את עוצמת החרדות שלך ולכן קשה לי להשיב תשובה מפורטת יותר. אני חושב שכדאי לנסוע ולהתאוורר קצת, ומקווה שהכל יעבור בטוב, גם בצרפת יש רופאים. מה שאפשר לעשות הוא לקחת אתך תרופות הרגעה מסוג הלוריוון או הקלונקס אשר מרגיעות את החרדה מיד, כך תוכלי להיות בטוחה שגם אם יהיה התקף חרדה יש לך אפשרות להתגבר עליה. בהצלחה דר' גיורא הידש

08/07/2005 | 12:19 | מאת: נינה

ד"ר הידש מזה מספר ימים שלא כתבת. אני מקווה שאתה מרגיש טוב. לרבים מאתנו זה הפורום היחיד שאנחנו משתתפים בו, אני ביניהם, נוכחותך מאוד חסרה לי. אני מוכרחה להודות שהייתי מעדיפה את הפורום במתכונת הקודמת, שבה אפשר היה לכתוב ולקבל תשובות בזמן אמת. אולי גם אתה מרגיש כך... ואולי לא...אתה יודע מה נכון... (מעניין מה משתתפים אחרים חושבים על המתכונת החדשה, שהיא בעצם כבר לא חדשה...) מקווה שתחזור אלינו בהקדם ולא משנה באיזו מתכונת... שבת מנוחה נינה

08/07/2005 | 12:29 | מאת: עדי

לדר' הידש גם אני מקווה שתחזור מהר ומקווה שהכל בסדר , מהכרות ארוכה עם הפורום אני זוכרת שאתה מודיע על העדרות , אבל זה שההודעות ממשיכות לעלות זה סימן מעודד. אני חושבת הפוך מנינה, ונראה לי שהפורום במתכונת הנוכחית שלו מוצלח מאד, וגם מגן מפני כל מיני מזיקים שנהגו לשרוץ כאן יומם ולילה ולפגוע בלי אבחנה. וגם מילה טובה- אפילו שהפורום סגור יש כאן דיונים מעניינים ותגובות אחד לשני לא כמו בפורומים סגורים אחרים באתר וההודעות ממש מתפרסמות מהר לפעמים אפילו אחרי כמה דקות, אז תודה לך שאתה נותן לנו את הבית החם והמוגן הזה. ובגלל שאני שומרת שבת אני אכנס לכאן מחר ומקווה למצוא שחזרת כרב שבת שלום עדי

08/07/2005 | 19:09 | מאת:

לנינה ועדי כיף לשמוע מילים חמות ושמרגישים בהעדרי. פשוט הייתי עסוק, אומנם בדברים טובים אבל ישנו עומס, אני מאמין שגם כולכם מרגישים שזו תקופה של אירועים אצל חברים (נישואין, בר מצווה) והרבה שמחות, אבל גוזלים זמן. כך שלא תיכננתי אבל לא הגעתי לפורום. היום עשיתי מאמץ והשלמתי את החסר. גם אני מתלבט בקשר למתכונת הסגורה. האמת היא שיש בכך מצידי נוחיות רבה מאוד, חוסך כאב ראש איום. העובדה שאדם אחד מסוגל להרוס את האווירה ואת הפורום הפתיעה אותי ואני מאוד כועס עליה. כך שבינתיים אני נהנה מהשקט. אבל באמת אולי הגיע הזמן לנסות ולפתוח את הפורום, במידה ויתחילו הפרעות הרי תמיד אפשר לסגור אותו? לא? אשמח לשמוע את הדעות של המשתתפים חן, חן ומילים טובות עוזרות לי להתגבר על הקשיים שבת שלום דר' גיורא הידש

08/07/2005 | 12:10 | מאת: תמרי

ד"ר הידש שלום, אני נוטלת אפקסור מזה כשנה ורבע, וכעת מתכננת לנסות להכנס להריון. דברתי עם הרופא שלי על הפסקת נטילת האפקסור (שתעשה כמובן תחת פיקוחו). רציתי לשאול כמה זמן אחרי הפסקת האפקסור בטוח להכנס להריון, כלומר כמה זמן נשארת התרופה בגוף לאחר הפסקת נטילתה. תודה על תשובתך תמרי

08/07/2005 | 19:04 | מאת:

לתמרי משך הפעולה של האפקסור (זמן מחצית חיים) הוא כשמונה עד 12 שעות. לכן אחרי כארבעה ימים רמתו בדם/בגוף זניחה. לידיעה כללית, האפקסור בטוח בהריון כך שאין מה לחשוש. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/07/2005 | 04:03 | מאת: אלי

אני נוטל ריספרדל 1 מ"ג אחרי ירידה במינון מ - 3 מ"ג כחצי שנה ונוטל גם ציפרלקס 20 מ"ג כשלושה חודשים . העלתי מספר קילוגרמים במשקלי אך נראה שמבנה הגוף הוא זה שהשתנה, כתפיים מאד רחבות , חזה נפוח ואפילו מבנה הפנים השתנה ונראה נפוח יותר. יש לציין שהמראה הטיבעי שלי הוא רזה ולפני הכדורים מבנה הפנים היה צר. אני מנסה להרזות אך דיאטה ופעילות גופנית לא עוזרים . האם אני אחזור למראה הטיבעי שלי כשאפסיק ליטול כדורים , ובכלל האם ידוע על שינוי פיסי כזה בגללם .

08/07/2005 | 19:03 | מאת:

לאלי שתי התרופות עלולות לגרום לעליה בתיאבון ועליה במשקל ולכן צריך לשמור על דיאטה. אבל אתה מציין גם שינוי במבנה הגוף וכאן הייתי בודק את רמת הפרולקטין בדם (הורמון מסויים בגוף) . יתכן שרספרידל גורם לעליה ברמת הפרולקטין. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/07/2005 | 00:49 | מאת: מיכלי

האם אתה בטוב? אתה חסר לנו כאן.... מיכלי

08/07/2005 | 19:01 | מאת:

למיכלי תודה על הדאגה, קצת עסוק אבל הכל בסדר, עסוק בדברים טובים. שבת שלום דר' גיורא הידש