פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
07/07/2005 | 23:16 | מאת: גילי

שלום , אבי וסבתי חלו במחלת נפש , מאניה דיפרסיה .. נאמר לי שזו מחלה תורשתית .. האם זה נכון ? וכיצד אני יכולה לבדוק האם המחלה הזאת הועברה אליי ?

08/07/2005 | 06:02 | מאת: תמימי

גילי שלום מניה דיפרסיה היא אכן קשורה לתורשה, אבל לא בהכרח כזאת ישירה שעוברת מאמא לבן ולבת. זו לא מחלה שאיתרו את הגן שלה, כך שאי אפשר לבדוק כיום אם למישהו יש את הנטייה למחלה, לפני שהיא פורצת, ואז כבר יודעים... כדאי לך לקרוא קצת על המחלה, בכל ספר שיש כתוב על הגנטיקה והסטטיסטיקות שקשורות אליה. דר' הידש בטח ידע לתת לך פרטים יותר מדוייקים. אצלי למשל- יש לבת דוד שלי את המחלה- מצד אימי, וסבתי מצד אבי סבלה מדיכאון כנראה בלי מניה. כך שאת רואה שאצלינו הגנטיקה לא כל כך ישירה, אם כי היא קיימת. תמי

08/07/2005 | 18:58 | מאת:

לגילי אני מצטרף לדבריה של תמימי שישנו מרכיב תורשתי אבל בהחלט גם מרכיב סביבתי. אי אפשר לדעת מראש אצל פרט מסויים האם הוא יסבול מהמחלה. ולצערי עדיין אין בדיקה שאפשר לבצע כדי לדעת האם אתה או במקרים אחרים עובר יסבול מהמחלה. שבת שלום דר' גיורא הידש

07/07/2005 | 18:39 | מאת: יעל

ד"ר הידש שלום, אני מקווה שתוכל להשיב לי: האם stress מעלה רמת פרולקטין ורמת כולסטרול בדם? האם לוסטרל מעלה את רמתם? (אני מטופלת 3 שנים) תודה רבה.

08/07/2005 | 18:55 | מאת:

ליעל לוסטרל אינו מעלה את רמת הפרולקטין (למרות שתיאורטית יש לכך סיכוי קלוש), רמת הפרולקטין בהחלט משתנה לפי המצב הנפשי ולא שמעתי שכולסטרול משתנה. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב, אני בחור כבן 25, אובחנתי לפני כשנתיים בעל ADHD, ללא המרכיב ההיפראקטיבי. נטלתי טיפול בריטאלין לפני מבחנים ובשעת הצורך (שיעורים או הכנה למבחן) במינון של 10 מ"ג. המינון הזה לא היה מספיק ולא הרגשתי בשיפור משמעותי - ועברתי לקבל ריטאלין מסוג אחר בשם ריטאלין SR - 20 מ"ג. בכל מקרה המינון היה פעם ביום, כשהייתי לוקח. יחד עם זאת לריטאלין ה - SR הייתה בעייה שהוא גרם לי קודם כל לעליות וירידות במידת הריכוז. היו מקרים בהם הייתי מרוכז מספיק ובשלב מסויים הייתה ירידה בבת אחת ולאחר מיכן, כזמן קצר - עלה הריכוז חזרה וזה היה מצב קצת בעייתי למי שרוצה ללמוד רצוף.... לפיכך באחרונה פניתי לנוירולוג וסיפרתי לו על מעללי בעיית הריכוז שיש אצלי. הוא נתן לי מרשם לתרופה בשם קונסרטה במינון של 36 מ"ג, פעם ביום והבטיח לי כי לא יהיו תופעות לוואי וההשפעה שלה די מיידית ולאורך כ - 12 שעות. כל דבריו נכונים הם במציאות ומדוייקים אולם כאשר קראתי את העלון המצורף לתרופה קצת הססתי קלות אם בכלל לקחת אותה. אני שואל את עצמי וגם את המומחים כאן - איך ייתכן שתרופה המיועדת לטיפול בהפרעת קשב וריכוז תיהיה עם תופעות לוואי כמו: החמרת ההפרעה, חולשה, בחילה, הקאות, אובדן משקל, ישנוניות, חולשת שרירים, שלשול, מגרנה, שיעור, דם בשתן, יובש בפה, גרד, דופק מואץ, כאבים בחזה, פרכוסים, עוויתויות, חום גבוה, ירידה בערנות, אובדן הכרה, חלומות חריגים, ניסיונות התאבדות (?!?!), ראייה כפולה, קשיים במיקוד ראייה, הפרעות מנטליות ועוד. נראה על פניו כי החיסרון שבהשפעת התרופה יכול להיות גדול יותר מן הייתרון שלה. אני אמור לקחת את התרופה הזו מחר לפני המבחן הפסיכומטרי שיש לי ואני קצת מודאג מהאפשרות שדווקא הטיפול שאמור לעזור לי להיות מורכז בבחינה החשובה הזו יביא למצב קצת הפוך, בלשון המעטה. אשמח לתגובות. יואב

מדובר בתרופת מרשם אשר כלולה ברשימת הסמים הממריצים והסמים המסוכנים. רופא רשאי לתת אותה במקרים של- 1. ADHD- הפרעת קשב עם או בלי היפראקטיביות, 2. נרקולפסיה- הפרעת שינה. כאשר התרופה נלקחת בצורה לא נכונה, בהסנפה או בכמויות גדולות, השפעתה דומה לסמים ממריצים אחרים ויכולה לגרום בין היתר לעליה חדה בלחץ דם, הפרעה בקצב הלב, הפרעות פסיכיאטריות חמורות, כולל מניה ופסיכוזה, התמכרות ועוד. בסה"כ התרופה נחשבת ליעילה ובטוחה לשימוש כאשר היא נלקחת בפיקוח רפואי, בצורה נכונה ולמטרה המתאימה. קיימת בשימוש כבר 60 שנה. עם זאת רוב המחקרים שנעשו לגבי התרופה מתייחסים בעיקר לגבי ילדים ופחות לגבי מבוגרים. בשנים האחרונות היא ניתנת גם למבוגרים.

לעופר כל התרופות שציינת - ריטלין, ריטלין SR, וקונצנטרה מכילות את אותו החומר הפעיל = ריטלין. ההבדל הוא באריזה ובמשך הפעולה. כלומר ה SR והקונצטרה משחררות את הריטלין באופן איטי וכך מקבלים השפעה למשך יותר שעות. אבל המולקולה הפעילה היא אותה המולקולה פרט לכך שהשחרור הוא מושהה ולכן משך הפעולה ארוך יותר. הייתי ממליץ שתנסה קודם כל את הקונצרטה ללא קשר למבחן ורק אחר כך תיטול אותה במבחן. אם יש לך מבחן ביום ראשון עדיף עדיין לנסות את התרופות המוכרות לך. כל מה שכתוב בעלון הוא נכון, אבל תזכור שאת העלון כתבו עורכי דין....יחד עם הרופאים. לכן צריך לקרוא את העלון ברוח הנכונה. שבת שלום דר' גיורא הידש

07/07/2005 | 12:38 | מאת: דורית

שלום. אני לוקחת ציפרלקס- רבע כדור מיזה כשבועיים. התחלתי מחצי וירדתי לרבע בגלל החמרה בהתקפי החרדה. כעת אני עולה לחצי. האם יכול להיגרם לי אותו מצב של חרדה כפי שהיה בתחילה? האם כדאי לשוב ולקחת למניעה קלונקס? תודה. דורית.

08/07/2005 | 18:49 | מאת:

לדורית אכן הכל יכול להיות נכון, אני מקווה שהעליה במינון לא תגרום לבעיות כלשהן והגוף כבר מוכן לעליה, אבל יתכנו גם תופעות לוואי של חרדה ואי שקט ואז אפשר להעזר בקלונקס. תצטרכי לנסות ולראות מה קורה אצלך. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/07/2005 | 23:15 | מאת: דורית

תודה על תשובתך ושאלה נוספת אם אפשר. האם מינון של חצי כדור הינו כבר מינון סביר לאורך זמן? איך יודעים? תודה.

07/07/2005 | 11:25 | מאת: מיקי

היי לכולם, יש לי בעיה שמטרידה אותי- הטיפול שלי מאד מוצלח, הקירבה למטפל טובה, ולפעמים היינו עושים את הפגישות במקומות לא שיגרתיים כמו אצלו בחצר, או על ספסל בפארק ליד המרפאה/בית, תמיד 45 דקות ותמיד הפגישות האלה היו הרבה יותר מוצלחות והצלחתי להפתח ולדבר איתו ולהרגיש יותר טוב מאשר פגישה במרפאה. ההצעה לפגישות האלה הייתה ממנו כי הוא הרגיש שאני לא מצליחה להשתחרר ועכשיו אחרי כמה חודשים של פגישות כאלה יותר נעימות (בערך כל פגישה שלישית הייתה בחוץ) הוא אומר שהוא מרגיש שצריך לחזור לפגישות רגילות בתוך המרפאה והוא חושב שקצת "מתחנו את הגבולות". אני כל כך מאוכזבת, כי אלה היו הפגישות שהכי הייתי מחכה להם, הייתי מרגישה הכי טוב אחריהן ועכשיו אני כועסת שהוא פתאום רוצה לשנות את זה ואני לא מבינה למה? אני כבר ביטלתי פגישה היום בגלל שבפעם הקודמת הוא אמר לי שהוא הגיע להחלטה שצירך לחזור למסלול הרגיל. מה לעשות? אני מרגישה נורא נפגעת מזה. תודה על כל תשובה. מיקי

08/07/2005 | 05:57 | מאת: תמימי

מיקי היקרה אני איתך בהרגשה הרעה. הנושא של סטינג- משמע מקום הפגישה הטיפולית, זמן, כסף וכו' הוא נושא שנכתב עליו המון ויש גישות שונות בעניין- החל משמרנות מוחלטת, ועד לגמישות- ויניקוט אפילו הכניס מטופלים לבית שלו. לדעתי מה שצריך לקבוע זה טובת המטופל. נראה לי שהמטפל שלך נבהל מהגמישות שהוא עצמו גילה והרגיש שצריך לחזור לחדר המוגן והסטרילי. דברי איתו על כך! אל תוותרי לו. שיתן לך סיבות טובות לחזרה לחדר הטיפולים. גבולות מטרתם להגן ולתת תחושת נפרדות. האם להיפגש איתך בחוץ נותן לו תחושה שאינו מוגן, שהפכתם לחברים? האם לך זה נותן תחושה כזאת? אלה נושאים מאד לגיטימיים להעלות בינכם. לדעתי, ברגע שהוא איפשר את זה, נקבע כבר סטינג חדש בינכם. נראה שמבחינתך זה פעל לטובתך. לכן הוא צריך לשכנע אותך שזה אכן לטובתך לחזור לקליניקה ולהסביר לך את השיקול המקצועי ולא להנחית אותו עליך עם אמירה כללית כזאת של מתחנו את הגבולות. אי אפשר לעשות ממך יו- יו. אל תוותרי ותילחמי על מה שאת מרגישה. בהצלחה. תמי.

08/07/2005 | 11:44 | מאת: דנה ג.

למיקי, אני מסכימה לגמרי עם כל מה שתמי כתבה על setting לדעתי לא משנה מהו בדיוק, האם הוא תואם את ה"נורמה" , האם הוא שמרני או לא, מה שהכי חשוב מבחינתי לפחות זו העקביות. לעקביות יש כוח עצום לדעתי בהשריית הביטחון שהוא הדבר הכי חשוב בטיפול. הפריע לי מאוד שכתבת "הוא החליט". למרות שהוא המטפל, החלטות בטיפול חייבות להתבצע ביחד, בעיקר כאלו משמעויותיות. התחושה החזקה שהייתה לי כשקראתי את דברייך היא של פאסיביות מסויימת שלך ושאין באמת מקום למה שאת מרגישה וחושבת. הוא החליט שעושים פגישות אחרות, עכשיו הוא מחליט שבעצם לא, ואת הולכת אחרי ההחלטות שלו.... איפה הרצונות שלך? איפה מה שאת חושבת ומרגישה? כלומר, יכול להיות שיש עוד מעבר לדברים שכתבת, אבל על פניו אני מסכימה עם תמי שאי אפשר לעשות ממך יו-יו. אני ממש יכולה להבין את התחושה של הכאב ואת הבילבול ובאמת יש כאן דילמה לא קלה. אנחנו אמורים לסמוך על המטפל, על שיקול הדעת שלו, לדעת שאנחנו בידיים בטוחות, ולכן תחושת פגיעה ממנו, מורגשת בעוצמות גדולות יותר מאשר פגיעות אחרות, במיוחד בגלל הכמיהה הזאת שהקשר איתו יהיה מיטיב , קשר שיכיל את כל כולנו. אבל האמת היא שלצערי גם בקשר כזה אנחנו עלולים להיכוות. ואז התחושה של לזרוק הכל ולברוח יכולה להכריע בסופו של דבר. אני באמת לא יודעת מה עומד מאחורי ההחלטה של המטפל שלך, אבל יכול להיות שגם לו קשה? יכול להיות שהוא מנסה לשמור גם על עצמו? יכול להיות שהוא מרגיש שזה גבול שנחוץ לו ולא בהכרח לך? כי למרות הנטייה שלנו לחשוב ש"טובת המטופל" עומדת מעל לכל, אסור לשכוח שהגבולות נועדו לשמור גם (אולי בעיקר?) על המטפל. אין לי עצות חכמות בשבילך, חוץ מזה שתקשיבי לעצמך ולחושים שלך, סוף שבוע רגוע, דנה

07/07/2005 | 11:11 | מאת: יקיר

אני לוקחת זה היום ה- 10 סרוקסט התחלתי עם רבע כדור ועכשיו אני במינון של 3/4 כדור מזה יומיים, אונם תופעות החרדה פחתו, (אך עדיין אין לי תיאבון וקצת כאבי ראש)אך מה שמפריע לי זה חוסר האנרגיה, ומצב הרוח, רציתי לדעת האם אני צריכה להתאזר בסבלנות וכמה זמן לפחות עד שהמצב רוח משתפר.

08/07/2005 | 17:11 | מאת: מהחסרת אונים

לכבוד דר' גיורא הידש מזה שנים אני סובלת מעיפות גדולה ,תשישיות, חוסר אנרגיה מועקה,עצבות ירידה משמעותית בתפקוד, עצבנות,תיסכול,ערך עצמי מאוד נמוך.... נבדקתי אצל רופאים רבים נשללה האפשרות של בעיות רפואיות. אובחנתי ע"י פסיכאטרים שאיבחנו שאני סובלת מדיכאון-במשך השנים ניסיתי טיפול תרופתי ב"אדרונקס", "רמרון", "אופרימול", "פלוטין", "ציפרלקס", "אלטרולט". אך הכדורים לא עזרו ועם הזמן המצב גרוע יותר מבחינה פיזית ורגשית. אני זקוקה נואשות לעזרה בתחום. אני סובלת וחסרת אונים בעניין. שאלתי :האם יש טיפול תרופתי נוסף?לא טופלתי בכדור שנושא את השם פרוזאק. האם יש מקום לנסות אותו? האם יש מקרים שכדורים לא מסייעים? אשמח לקבל כל הצעת טיפול שתסייע לי.

08/07/2005 | 18:39 | מאת:

שלום, כמובן שצריך לשקול שיחות-פסיכותרפיה בנוסף לטיפול התרופתי. בקשר לטיפול התרופתי, יהיה זה יומרני מצידי לדעת לפי מכתב קצר מה עשוי לעזור לך. במקרים מורכבים כאשר טיפולים קודמים לא הצליחו, אני ממליץ בדרך כלל להגיע לאבחון וחוות דעת שניה אצל אחד הרופאים הבכירים בארץ, להביא את כל ההיסטוריה של התרופות שנטלת, כולל הזמנים, מתי וכמה זמן. ולבקש את עצתו לטיפול שעשוי לעזור. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/07/2005 | 18:36 | מאת:

ליקיר אכן את בתחילת הטיפול ויתכן עוד שבוע או קצת יותר עם תופעות לוואי. במקרה של עייפות וחולשה אפשרלנסות וליטול את הסרוקסט בערב ואז תשני טוב יותר וביום יהיו לך כוחות רבים יותר. ולהקפיד ליטול עם אוכל. שבת שלום דר' גיורא הידש

07/07/2005 | 11:09 | מאת: דורית

שלום ד"ר הידש, יצא לי להתקל במושג דיסקיניזיה מאוחרת, לפי מיטב הבנתי משמעו תנועות בלתי רצוניות בגוף. האם תרופות אנטי דכאוניות (אדרונקס, פבוקסיל) יכולות לגרום לתופעה זו? תודה!

07/07/2005 | 19:52 | מאת: דור

עם SSRI הדבר ייתכן, נדיר ביותר אבל ייתכן. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=9640489&query_hl=3

08/07/2005 | 14:46 | מאת:

לדורית נדיר ביותר עם נוגדות דיכאון כך שאין לכך משמעות. תוכלי למצוא את הנושא בהרחבה בפורום זה לפני כמה ימים. תכנסי בתפריט למעלה ל"חיפוש" ותמצאי חומר רב על דיסקינזיה מאוחרת או טרדיב. שבת שלום, דר' גיורא הידש

08/07/2005 | 14:04 | מאת: דורית

תודה לדור על התשובה האם התופעה הזו מופיעה בזמן לקיחת התרופות או צצה פתאום לאחר תקופה מסויימת? האם היא מאפיינת רק נוגדי דכאון ממשפחת SSRI? ומה לגבי השילוב בין 2 תרופות: אדרונקס ופבוקסיל- האם יש התנגשות? האם שילוב יכול ליצור את הדיסקיניזיה הזו? תודה

08/07/2005 | 19:55 | מאת: דור

TD=טרדיב דיסקינזיה היא הפרעת תנועה והיא נובעת משימוש ממושך (לפחות 3 חודשים) בתרופות אנטי פסיכוטיות- תרופות שחוסמות דופאמין- כמו הלידול, פרפנן, רידזין אבל גם היותר חדשות כמו ריספרידל וזיפרקסה. התופעה קשורה ככל הנראה לשינויים בגרעיני הבסיס במוח. התופעה קבועה, כלומר גם בהפסקת הטיפול בתרופה התופעה נמשכת. לגבי תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI הן לא עובדות על הדופאמין ולכן בד"כ הן לא יוצרות הפרעות תנועה כתוצאה משימוש בהן. עם זאת, יש דיווחים שתרופה מסוג זה יכולה לגרום לרעד לא רצוני וגם לתנועות לא רצוניות. יש מספר דיווחים על TD בשימוש בתרופות אלה. מדובר על מקרים מאד נדירים. השילוב של פבוקסיל ואדרונקס יכול להיות טוב כי שניהם פועלים במסלולים שונים. אין בעיה שנוצרת עקב השילוב.

האם זיפרקסה שנתנת למצב דכאון חריף יכולה לגרום לתופעות המזכירות סכיזופרניה? האם סכיזופרניה יכולה להתעורר כתוצאה מדכאון חריף? אודה לך על תשובותיך

לעומר קורה שהתמונה החיצונית של סכיזופרניה תהיה של דיכאון ורק אחר כך יופיעו הסמנים הפסיכוטיים. במקרה כזה פעמים רבות האבחנה היא סכיזואפקטיבית. הזיפרקסה לא גרמה לפסיכוזה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

07/07/2005 | 03:10 | מאת: תמימי

האם מבחינת החוק בישראל רופא או פסיכולוג יכול לעבוד במקצוע עם מחלה נפשית? במחלה נפשית הכוונה היא למחלה כמו מניה דיפרסיה חרדות או דיכאון שאינם פוגעים תפקודית ביכולותיו של האדם כשהוא ברמיסיה- מאוזן מבחינה תרופתית ומטופל. איזו פרוצדורה צריך לעבור אם מדווחים למשרד הבריאות על מחלה כזאת? האם הפרוצדורה היא עניינית והוגנת או שיש בה סטיגמות שרק מקשות? במילים אחרות- האם צריך להסתיר מחלת נפש כדי לעסוק ברפואה או בפסיכולוגיה? אשמח על תשובת דר' הידש ועל תשובות מהמשתתפים. תמי.

07/07/2005 | 20:33 | מאת: נינה

תמימי, ערב טוב אין לי תשובה לשאלתך הלא פשוטה, בוודאי תקבלי תשובה מד"ר הידש. אגב, אם אינני טועה, סיפרת שאת רוצה לשתף את הפסיכולוגית שלך בסיפור הזה. האם סיפרת לה? אם כן איך היא הגיבה? נינה

07/07/2005 | 21:39 | מאת: משתפרת

אני לא יודעת לגבי רופא או פסיכולוג, אני יודעת לגבי עובד/ת סוציאלי/ת - אין סיבה שלא לעסוק במקצוע ולטפל באנשים (גם פסיכותרפיה) כל עוד מאוזנים תרופתית. אין הגבלה חוקית שלא לעסוק במקצוע בשל מחלת נפש. יחד עם זאת במקרה ונמצאים במצב לא מאוזן, למשל מצב פסיכוטי, למיטב ידיעתי בתקופה זו לא ניתן לטפל באופן זמני. אני לא יודעת כיצד הולכת הפרוצדורה של הדיווח, אולי כדאי לך לעיין בחוק הפסיכולוגים (אם יש דבר כזה, כפי שישנו חוק העובדים הסוציאלים). סופ"ש טוב לכולם! אני.

08/07/2005 | 00:54 | מאת: לתמי

יש וועדה מיוחדת במשרד הבריאות. לדעתי כיום הנטיה היא להחמיר. במיוחד כאשר היו מספר רופאים ממוצא רוסי שהיו מכורים לסמים וגרמו נזק למטופלים שלהם.

08/07/2005 | 05:49 | מאת: תמימי

לנינה- החלטתי בסוף לא לספר לפסיכולוגית האחראית כי הבנתי שמתמחה אחר שהיה לו משבר בתקופה שלי ולקח תרופות הפסיקו לו את ההתמחות לשנה, מה שבסדר לזמן המשבר, אבל עכשיו- אחרי שנה, הבחור התאזן, התחתן, שיקם את חייו- ולא נותנים לו לחזור, עושים לו המון בעיות. משתפרת- אני לא בטוחה שחוק הפסיכולוגים הוא זהה לחוק העובדים הסוציאליים ושאצל העובדים הסוציאליים מקפידים כמו אצל רופאים ופסיכולוגים. כדי להרשם לפינקס הפסיכולוגים צריך לענות על שאלה האם אתה סובל ממחלת נפש או לקחת בעבר תרופות פסיכיאטריות. אם עונים על השאלה בחיוב צריך לעבור וועדה רפואית שמורכבת מפסיכיאטרים, וזה ממש לא מובן מאליו שבמצב מאוזן ירשמו לפנקס. בהחלט יש מגמה של החמרה וכיסוי תחת. אבל מעניין אותי מה באמת החוק אומר. אני יודעת שמטפלים עם מחלות נפשיות מסתירים את זה. לפחות אני מסתירה. הסיבה להסתרה היא לא הביישנות הטבעית שלי, אתם כבר מכירים אותי ויודעים שאני דווקא אוהבת לשתף אחרים בסיפור שלי. הסיבה היא חשש ריאלי שברגע שאספר, תופסק ההתמחות שלי, ויעבירו אותי לוועדה רפואית, אפילו שאני כרגע בריאה ומאוזנת. הלוואי ומישהו היה יכול להגיד לי שאני טועה. תמי.

06/07/2005 | 23:49 | מאת: ורדית

מתי עוברות תופעות הלוואי של הסרוקסט,( אם בכלל) אי תפקוד מיני ,ריחוק,ניתוק, עצבים ,האם גם לרסיטל אותן תופעות לוואי?

08/07/2005 | 14:14 | מאת:

לורדית לרסיטל באופן עקרוני אותן תופועות הלוואי כמו לסרוקסט כיוון שהן שייכות לאותה המשפחה, כמובן שהתגובה של כל אדם לכל תרופה עשויה להיות שונה. ישנן תופעות לוואי שחולפות עם הזמן אבל בהחלט לא כולן ולא תמיד. הבעיה בתפקוד המיני והריחוק בהחלט עלולים להמשך ולא לחלוף. שבת שלום, דר' גיורא הידש

06/07/2005 | 23:34 | מאת: דני

שלום לך! בזמנו עשיתי טעות לדעתי ופניתי לרופא המשפחה בנושא דיכאון וטופלתי בפלוטין. כיום אני לא מטופל בפלוטין וגם האבחנה לגבי נושא זה נמחקה מהתיק הרפואי שלי. רציתי לשאול, האם מישהו יכול לראות בהיסטוריה הרפואית שלי שטופלתי בפלוטין ? האם תרופות שנלקחו בעבר רשומות בהיסטוריה הרפואית? אני חשוב שעשיתי טעות כי הייתי צריך לפנות לרופא פרטי. כך יוצא שעלולה להיות לי בעיה עם תפקידים בטחוניים, במידה וירצו לבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלי. האם בכלל ישנם ארגונים שבודקים מהי ההיסטוריה הרפואית שלך? האם נתקלת בסיטואציה בה פנו אליך בעקבות כתב ויתור סודיות רפואית (למקומות עבודה) בה ביקשו את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, או שבמקסימום מבקשים את הסיכום הרפואי? אודה לך מאוד על כל תשובה תודה, דני

לדני אי אפשר למחוק נתונים מהתיקים בקופת חולים, וטוב שכך אחרת עלולים להיות זיופים לא מעטים של התיקים. בכל פעם שאתה חותם על ויתור על סודיות רפואית המעביד רשאי לקבל את כל האינפורמציה מהתיק. יחד עם זאת לא כל טיפול נפשי פוסל מעבודה וגם לא מעבודות בטחוניות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

08/07/2005 | 14:20 | מאת: דני

תוכל לומר לי האם אי פעם פנו אליך בנושא, והאם ביקשו ממך היסטוריה רפואית או סיכום מידע רפואי בלבד? תודה

06/07/2005 | 23:32 | מאת: שושי

מה דעתך בטיפול בהיפנוזה ? האם אתה עצמך עוסק מורשה בהיפנוזה?

08/07/2005 | 14:05 | מאת:

לשושי איני מורשה לעסוק בהיפנוזה. היפנוזה היא כלי טיפולי, כלי חזק מאוד ולכן חשוב שיהיה בידיים טובות. לכן גם עלולים להיות קשיים וסיבוכים והשאלה היא טיפול בהיפנוזה לאיזו הפרעה ולאיזו בעיה. דרך אגב, לא לכל אחד יש את היכולת להתהפנט. שבת שלום, דר' גיורא הידש

06/07/2005 | 23:28 | מאת: עושה

היי אני לוקחת כדורים נגד חרדה. שמתי לב שאני פחות "מרגישה" דברים. דברים עוברים יותר לידי- פחות מתרגשת באירועים משמחים, עצובים. פחות "מרגישה" מהבטן מוזיקה שאני שומעת. אני אדם שמח בדרך כלל ועכשיו אני מרגישה קצת חומה ביני לבין העולם. האם זו סיבה להחליף את הכדורים? האם כדור אחר יכול למנוע בעיה זו? תודה

08/07/2005 | 14:03 | מאת:

שלום, לא כתבת איזו תרופה את נוטלת. בכל אופן תרופות ממשפחת ה SSRI, נוגדות דיכאון עלולות לתת תחושות כאלו של ריחוק ואדישות מסויימת. ההחלטה על החלפת תרופה היא לפי התמונה והמצב הכללי כאשר בוחנים את התועלת של התרופה לעומת המצב שהיה ותופעות הלוואי. כדאי להתייעץ עם הרופא המכיר אותך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

06/07/2005 | 23:17 | מאת: אפרים

אני סובל מחרדות ומחשבות קיבלתי פרנאנט וגאודון לאחר כחודש וחצי חלה החמרה במצבי המחשבות התגברו (מחשבות שלא היו לי מעולם ), הרופא המליץ להפסיק את הפרנאט, מזה שבועיים ימים אנני לוקח את הפראנט ועדיין יש לי את המחשבות המוזרות, האם זה כתוצאה משילוב שני הכדורים, או צריך לחכות שהגוף יתנקה מהתרופה

08/07/2005 | 14:01 | מאת:

לאפרים חבל לשאול פעמיים. בכל אופן לא הבנתי מה זה פרנט? שבת שלום, דר' גיורא הידש

06/07/2005 | 22:28 | מאת: יואב

בתקופה האחרונה, אני מתקשה להירדם בלילות, גם כשאני מאוד עייף. דווקא אחרי שאני נכנס למיטה, השינה בורחת ממני. כתוצאה מכך רמת התפקוד שלי ביום נמצאת במגמת ירידה מדאיגה. אומנם אני נמצא עכשיו בתקופה של בחינות באוניברסיטה וכן של מחויביות בעבודה, אבל בסך הכל, אלה אמורים להיות אתגרים שאני יודע לעמוד בהם. אין סיבה עניינית שאני מודע לה למתח שאני נמצא בו. הקושי להירדם הוא לאו דווקא בלילות שלפני בחינה, ולעתים, אני נשאר ער כל הלילה או עד שעות מאוחרות ביותר. לפני כ 3 שנים הייתי בטיפול פסיכולגי, במהלכו וכתוצאה מהשפעות שלו קיבלתי באמצעות רופא, גם אפיקסור (אנטי דיכואני) למשך תקופה, וכן לימים בודדים של חרדות, קיבלתי קלונקס. (לקחתי מעט מאוד כדורים). רציתי לשאול: 1. מה התרופה המומלצת. אני מאמין שמרשם אוכל לקבל מרופא המשפחה. 2. האם טיפול פסיכולגי יכול לעזור? בעבר הבנתי שטיפול הוא תהליך ארוך וממושך, ומלווה ברגרסיות לא מעטות. 3. מה עוד מומלץ לעשות? תודה מראש על ההתייחסות.

07/07/2005 | 00:25 | מאת: שירה59

1. תתיעץ עם רופא המשפחה שלך לגבי תרופות חדישות שעוזרות להירדם אבל לא פוגעות באיכות השינה!! (את זה חשוב לציין לרופא כי יש תרופות שפוגעות באיכות השינה) 2. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור בטווח הארוך, אבל שינה היא חשובה לתיפקוד ולכן דרוש טיפול אחר כמו ביופידבק, הרפיה, ועוד טכניקות הרגעות לפני השינה. לא לוקח הרבה זמן ללמוד ואפש גם לעשות את זה עם קלטת. 3. חשוב לשמור על הגיינת שינה טובה שהכללים שלה הם פשוטים: א. לא לשתות הרבה קפה. את כוס הקפה האחרונה (או משקה שמכיל קופאין כמו קולה שוקו או רד בול ) לשתות הכי מאורח אחה,צ מוקדמים ב. פעילות גופנית לעשות בבוקר או בצהריים . לעולם אל בערב. ג. לא לאכול מאוחר. עד שעתיים לפני שהולכים לישון ד. לפני שהולכים לישון לכתוב רשימה של כל הדברים שמדאיגים וצריך לחשוב עליהם. לא להיכנס למיטה כדי לחשוב על דברים. ה. ללכת לישון ולקום באותן שעות פחות או יותר. זה חשוב . לקום באותה שעה ולא להימרח במיהט רק כי אפשר לקום מאוחר. ו. להיכנס למיטה רק כדי לישון - לא ללמוד, לקרוא, לראות טלויזיה וכו' ז. לא להחזיק שעון ליד המיטה, ח. אם אתה נמצא כ-20 דקות במיטה ועוד לא נרדמת. צא מהמיטה, לך לקרוא או לראות טלויזיה וחזור כשהישנויות גוברת. ולא להסתכל על השעון אם אתה לא מצליח להירדם. סמוך על התחושות שלך. ט. גם אם קמת באמצע הלילה וזה קרה ואתה לא מצליחלחזור לישון, צא מהמיטה ותחזור אח"כ. י. אל תישן צהריים גם אם אתה מנקר מול הדפים. הנח את המטלה שדורשת ריכוז, ותעשהמשהו שלא מרדים אותך. חזור ללימודים אחרי שחזרה העירנות כל אלו מאוד עוזרים לשינה להשתפר.

07/07/2005 | 21:43 | מאת: דור

הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא לאבחן את הגורם להפרעה בשינה. משתמע מדבריך, שעברת אפיזודה של דיכאון, או הפרעת חרדה ,לפני מס' שנים ולכן הערכה פסיכיאטרית חוזרת יכולה לשפוך אור לגבי הסיבה להתפרצות ההפרעה הנוכחית בשינה. בהתאם לאבחנה גם קובעים את סוג הטיפול. לדעתי, לא ניתן להמליץ לך על טיפול נכון בבעיה מבלי לדעת מה הגורם לה. תתיעץ עם פסיכיאטר או עם רופא שינה, אשר בהתאם לאבחנה, יוכלו גם להמליץ לך על טיפול מתאים בבעיה.

08/07/2005 | 14:00 | מאת:

ליואב אכן דבריהם של שירה ודור מלאים ונכונים. צריך קודם כל לחשוב על הסיבה לבעיה, לשמור על הגיינת השינה ורק אחר כך לחשוב על טיפולים מתאימים, שיחות או תרופות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

06/07/2005 | 22:27 | מאת: שרון

לדר הידש האם יש אפשרות לבקש ממך להשתתף בוידאו צ'ט באתר? ניראה לי שבגלל שהפורום נורא פופולרי ברבה אנשים ישמחו..... מקווה לתשובה חיובית שרון

07/07/2005 | 01:01 | מאת: מיכל

נישמח לקבל תשובה חיובית מיכל

07/07/2005 | 13:55 | מאת: נינה

מה זה וידאו צ'ט? מתנצלת על הבורות... אני די הולכת לאיבוד בעידן הטכנולוגי... נינה

06/07/2005 | 22:14 | מאת: מעיין

דר' הידש שלום אחרי שנתיים סרוקסט נגד דיכאון הייתה רק הטבה חלקית, עברתי לאפקסור וגם אין שיפור משמעותי. הרופא שלי רוצה להוסיף טגרטול. האם זה מקובל? מה זה בדיוק הכדור הזה? תודה מראש מעיין

08/07/2005 | 13:56 | מאת:

למעיין בהחלט מקובל, הטגרטול בתפקודה מייצבת את מצב הרוח אבל נמצא שהיא מעודדת את הפעולה של נוגדי הדיכאון, ולכן מקובל להוסיף את התרופה למקרים שאינם מגיבים לתרופה בודדת. אבל מה בנוגע לשיחות-פסיכותרפיה? שבת שלום, דר' גיורא הידש

06/07/2005 | 19:14 | מאת: דור

ד"ר שלום מה ההבדל בין פריזמה לרסיטל ? מי נחשבת כיום לטובה יותר בטיפול בחרדות ? תודה מראש

08/07/2005 | 13:54 | מאת:

לדור שתי התרופות שייכות לאותה הקבוצה, תרופות הפועלות על הסרוטונין ונוגדות דיכאון. הרסיטל מדוייקת יותר בפעולתה, אבל ההבדלים ביניהם קטנים לעומת הדימיון שהוא רב. לכן אנחנו מדברים יותר על התאמה אישית של התרופה לאדם מסויים ולא על ההבדלים בין התרופות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

06/07/2005 | 16:58 | מאת: שרון

שלום, בשנתיים וחצי האחרונות אני משתמשת בתרופת הפאקסט, אני רוצה להכנס להריון, הרופא נשים ייעץ לי שעדיף להפסיק את התרופה מכיוון שזה יכול להשפיע על העובר, האם אכן קיים חשש כלשהו לעובר אם לוקחים תרופת נוגדת דיכאון? אני סובלת בעיקר בחרדה חברתית, אני מאד מפחדת שאם אפסיק את התרופה אחזור להיות כפי שהייתי, ושאלה נוספת, במידה ואני מפסיקה את התרופה, איך מפסיקים, האם בהדרגה? תודה רבה, שרון

07/07/2005 | 00:24 | מאת: מיכל

שלום לך אומנם תמיד רצוי לא לקחת תרופות בהריון, אולם התרופה פקסט, סרוקסט או paroxetine נחשבת לתרופה בטוחה בהריון, וממחקרים על כמה מאות נשים שנטלו את התרופה במשך כל ההריון עולה שכולן ילדו ילדים בריאים.עם זאת התרופה עדיין מוגדרת ככזו שאי אפשר לשלול השפעה מזיקה שלה כי לא נעשו די מחקרים באדם, ויש לשקול את התועלת שבה מול נזק אפשרי שהיא עשויה אולי לגרום, באופן כללי הסיכון בנטילת כל תרופה גדול יותר בתחילת ההריון מאשר בחודשים המתקדמים שלו. כמו"כ ניתן לקבל ייעוץ עם תשובה כתובה במרכז לטרטולוגיה בהדסה ירושלים בטלפון:02-6243663/9.

08/07/2005 | 13:38 | מאת:

לשרון אכן דבריה של מיכל טובים ונכונים, תמיד צריך לראות את התמונה המלאה ולכן כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המכיר אותך ולשמוע את כל הדעות. הסרוקסט בטוחה בהריון ותמיד אני ממליץ לבדוק ולהתעדכן במכון הטרטולוגי בהדסה שהוא המוסמך ביותר. בסופו של דבר תשמעי את ההמלצות של כל הרופאים וההחלטה היא שלך ושל בעלך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

06/07/2005 | 16:34 | מאת: מרים

שלום ד"ר - אני סובלת מחרדות ומחשבות כפיתיות, ניסיתי המון כדורים , לפני כחודש וחצי קיבלתי כדורי PARNETE מ"ג 50 + 40 מ"ג גאודון, הפרנאט גרם לי להזיות , הרופא ביקש שאפסיק לקחת את הפרנאט , עברו כ- 16 ימים שאני לא לוקח את הפרנאט ועדיין יש לי הזיות . כמה זמן לוקח לגוף להתנקות מהפרנאט ו/או מההזיות, או אולי שהגאודון עושה לי הזיות.

08/07/2005 | 13:36 | מאת:

למרים איני מכיר כדור בשם פרנאט?? אינו מופיע גם ברשימת התרופות בארץ, האם טעית באיות? שבת שלום, דר' גיורא הידש

06/07/2005 | 16:30 | מאת: שיר

טיפול בזיפרקסה הוא נגד פסיכוזה או גם נוגד דיכאון? תוך כמה זמן תפוי שיפור

06/07/2005 | 20:06 | מאת: נחום

זיפרקסה היא תרופה אנטיפסיכוטית ולא נוגדת דיכאון. השיפור תלוי במצב המטופל. במצב פסיכוטי השיפור הוא הדרגתי.

07/07/2005 | 01:31 | מאת: מיכל

שלום לך זיפרקסה או אולזפין היא תרופה אנטי- פסיכוטית. לא טיפוסית חדשה המשמשת בעיקר לטיפול בסכיזופרניה. יתכן שיחלפו 3-4 שבעות עד שההשפעה החיובית תורגש במלואה. ותרגישי טוב. מיכל

08/07/2005 | 13:33 | מאת:

לשיר אכן זיפרקסה היא בראש ובראשונה תרופה נוגדת פסיכוזה לטיפול בסכיזופרניה. היא משמשת גם כטיפול מייצב בהפרעה דו-קוטבית ולעתים מוסיפים אותה לדיכאון קשה במינונים נמוכים כדי לעזור ביציאה מהדיכאון. שבת שלום, דר' גיורא הידש

06/07/2005 | 16:28 | מאת: גלעד

אני יכול לנהוג כשאני מאובחן כסובל ממאניה דיפרסיה

07/07/2005 | 00:45 | מאת: מיכל

לדעתי לא.

08/07/2005 | 13:31 | מאת:

לגלעד אתה יכול לנהוג כל עוד לא נאמר לך אחרת, על ידי משרד הרישוי או על ידי הרופא המטפל. במצב נפשי לא טוב כמובן שאסור לך לנהוג גם אם לא נאמר לך אחרת, ובנוסף עליך לדווח למשרד הרשוי על השנוי במצבך הנפשי. באופן עקרוני כמובן שעלולה להיות מגבלה בנהיגה עם מאניה דפרסיה, עם זאת אנשים שמאוזנים במשך תקופה ארוכה, נוטלים תרופות באופן מסודר, והם אחראיים הנטיה היא לאפשר להם לנהוג. שבת שלום, דר' גיורא הידש

06/07/2005 | 15:34 | מאת: רני

שלום רב, על רקע היותי היפוכונדר, אני חייב תשובה אמיתית ובהולה. אני כבר יותר משלוש שנים נוטל פבוקסיל, בשנתיים האחרונות 200 מ"ג ליום. לפני כ חצי שנה עשיתי בדיקת תפקודי כבד - יצא תקין. בזמן האחרונות עולות בי מחשבות על רצון להשתחרר מהתרופות ולהתמודד באופן עצמאי, ולבד מזה החלו מחשבות מפחידות בדבר נזק מסוים שייגרם לכבד או לגוף בכלל מכמות גדולה זו שלת תרופות לאורך כל כך הרבה זמן. הדבר גורם לי לקחת פחות את התרופות וכשרני לוקח אותן כבר אני מרגיש מעיו תופעות של נזק הרסני כביכול בגללן לגוף. האם באמת אבל באמת אפשר לקחת כל כך הרבה זמן כמות כזו ולהשאר בריא גם גופנית??? בתודה מראש, רני.

06/07/2005 | 18:40 | מאת: אורית

סתם סקרנות-למה התרופה?

07/07/2005 | 00:44 | מאת: מיכל

שלום לך האמת היא שאתה צריך לחשוב חיובי, ולא להכניס לך לראש מחשבות שליליות, או מפחידות,רק בדרך הזאת תוכל להשתחרר מתרופות ולהתמודד באופן עצמאי בדר"כ התרופות הפסיכיאטריות לא מרפאות, הן רק מונעות את המחלה. כל טוב

08/07/2005 | 13:28 | מאת:

לרני הפבוקסיל אינה גורמת נזק לכבד או אברים אחרים. להיפך, ישנן עבודות המראות שהיא שומרת על הלב ומונעת התקף לב או שבץ מוחי. לדעתי המצב הוא הפוך, הורדת במינון ולכן החרדות התגברו.... שבת שלום, דר' גיורא הידש

06/07/2005 | 11:09 | מאת: אייל

אני בחור בן 26, סובל מידי פעם מחרדות ויש לי פחדים משהיה בחו"ל. העניין הוא שיש לי את הרצון לנסוע, אני יודע שאני אהנה ויהיה לי כיף, אבל כשאני מגיע לשם כל האנדרלין נגמר ואני מרגיש מדוכדך ומפוחד קצת. הדבר הזה מאוד מטריד אותי כי אני מאוד רוצה לנסוע וכמו כן זה פוגע באישתי מפני שגם היא סובלת מהמצב. בד"כ בהמשך היום בחו"ל (כשיש אור) אני די יחסית בסדר, אבל כמשגיע הלילה משום מה החרדות והפחדים חוזרים. סתם דוגמא..בארץ אני יודע שאם יקרה לי משהו (אתם יודעים...חרדות..) אני יכול ללכת לרופא שלי או להזמין רופא, אבל בחו"ל זה לא כ"כ פשוט. מבחינת טיפול תרופתי - אני לא לוקח כלום ורק מידי פעם (אולי פעם בחודש) אני לוקח חצי כדור וואבן. מה אתם מייעצים לי לעשות אולי גם מבחינה תרופתית. (אנא לא להמליץ לי להתחיל טיפול תרופתי קבוע, אני רק צריך משהו שיכול להעביר אותי בסבבה בחו"ל).

לאייל ראשית, להגיע לרופא בחו"ל זה די פשוט, כל בית מלון עובד עם רופא ובכל מקום יש 101 שדרכו אפשר להזמין אמבולנס. כמובן שאיני חושב שיהיה לך צורך בזה אבל כדי שתהיה לך תחושה של ביטחון. התרופות מקבוצת נוגדות הדיכאון וחרדה דורשות טיפול קבוע. תרופות כמו הוואבן ניתנות לפי הצורך והן התרופות (וואבן או אחרת) שאמורות לעזור לך להתגבר על הימים הקשים יותר בחו"ל. שבת שלום, דר' גיורא הידש

06/07/2005 | 01:50 | מאת: אור

לאיזה סוגים של בעיות נותנים את הזפרקסה ? חשדנות או רגישות לגירויים ?עומס רגשי ? כיצד מחליטים לכמה זמן המטופל יצטרך להשתמש בכדור ואחרי כמה זמן רואים שיפור ובמה השיפור מתבטא

06/07/2005 | 20:12 | מאת: ש

עניתי למעלה על אותה שאלה

08/07/2005 | 13:23 | מאת:

לאור זיפרקסה היא תרופה לטיפול בסכיזופרניה ויצוב להפרעה דו-קוטבית. את משך הטיפול קובעים לפי האבחנה והמצב שלך ולא לפי התרופה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 23:59 | מאת: דנית

שלום הנני מטופלת ב200 מ"ג סרוקוול ו60 מ"ג סרוקסט עקב התקפי אימה קשים לאחר זמן מה נהייתה לי הפרעה להרדם ובעקבות כך פיתחתי חרדה בליילה המלווה בהתקפים,מאחר ואבדתי אמון בתרופה החלפתי פסיכיאטר והוא אמר לי כך לוותר על הסרוקוול ולהוריד סרוקסט לתת במינון נמוך רספרידל ובכל מקרה התרופות לא יעשו את העבודה אלא את הסבל של החרדות הוא לכל החיים שאלותי הן:א:האם זה נכון שלא ניתן לטפל תרופתית בחרדות?ב:הוא אמר לי שסרוקוול מעורר והרופא הקודם אמר מרגיע אז למה הסתירה הזו?אבקש אם תוכל לענות לי בהרחבה בתודה מראש דנית

06/07/2005 | 17:45 | מאת: דור

אחרי כישלון טיפולי בסרוקסט יש מקום להחליפו. אפשר תרופה כמו אפקסור (ויפאקס) שמשפיע גם על הנוראפינפרין ולא רק על הסרוטונין. תרופה מתאימה יכולה לעזור מאד. סרוקוול וריספרידל אינם מיועדים להתקפי אימה אלא להתקפי שיגעון, פסיכוזה, למרות שההשפעה הסדטיבית שלהם אולי מועילה לך בצורה כלשהי. בזמן התקף חרדה מקובל להשתמש בקלונקס או קסנקס אשר מרגיעים את החרדה. בנוסף, מומלץ גם טיפול קוגנטיבי-התנהגותי אצל פסיכולוג קליני שמומחה לטיפול בהפרעות חרדה.

08/07/2005 | 13:12 | מאת:

לדנית בהחלט אפשר לטפל בהתקפי חרדה או פאניקה והטיפול פעמים רבות מצליח והחרדות חולפות. הטיפול הוא כמובן תרופתי ושיחות. עם זאת סרוקוול וריספרידל אינן תרופות שמיועדות לטיפול בחרדות ולכן לא ברור לי מדוע המליצו על כך. הייתי חוזר לרופאים ובודק איתם שוב את האבחנה. האם יתכן שמדובר בהפרעה נוספת לחרדה?? שבת שלום, דר' גיורא הידש

הומאופטים שונים וכן סנטולוגים טוענים שלתרופות מהסוג הנ"ל יש נזק בילתי הפיך. האם לאחר נטילה של ציפראלקס לאחר שנה יש נזק כלשהו לגוף כולל המוח? מבקש תשובה בכנות! האם חקרו את הנושא לגבי תרופות ותיקות ודומות כמו הפרוזאק?

ככלל גופים שעוסקים באנטי-פסיכיאטריה אינם משתמשים בכלים מדעיים להוכחת טענותיהם. אבל אם אתה שואל- בשביל להוכיח שנגרם נזק אורגני למוח יש להשתמש בצילומי הדמייה של המוח. הצילומים, שנעשים למטרות מחקר, מראים שיפור במצבם של אותם אנשים לאורך זמן. כלומר הסרוטונין לא בהכרח חוזר לרמה נמוכה אחרי שמפסיקים לקחת את התרופה.

למודאג לסיינטולוגים ישנה השקפת עולם מאוד מסויימת ולא הייתי מבקש את דעתם בנושאים שאינם קשורים לסיינטולוגיה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 21:44 | מאת: רותם

האם אפשר לתת ריטלין לחולה מאניה דיפרסיה שאובחן גם כ ADD ?אני מתכוונת לכך שמצד אחד הוא מקבל ריספרדאל 3 מ"ג לאחר שחווה התקף מאני לפני שלושה חודשים,ומצד שני הריטאלין לא יכול לעורר את המאניה או לחילופין,עלול להביא לקיבעון ודיכאון?

06/07/2005 | 17:56 | מאת: דור

כעיקרון, אם מצבו של החולה יציב תחת טיפול בתרופה מייצבת (כגון ליתיום) אז הריטלין לא יזיק שכן התרופה המייצבת מונעת התפתחות מצב אפקטיבי (מניה או דיכאון). עם זאת, יש צורך באיבחון ומעקב הדוק של פסיכיאטר מומחה שאולי יבצע גם התאמות במינונים ויראה את התגובה של החולה לסוג כזה של שילוב.

08/07/2005 | 13:06 | מאת:

לרותם אכן ישנה השפעה הפוכה בין התרופות ואני איני נוהג להסתכן במתן של ריטלין במקום שיש סכנה למצב פסיכוטי,מאני. אם קיים מצב של דיכאון הייתי חושב על טיפול נוסף עם סטרטרה שהיא התרופה היחידה המאושרת לטיפול בהפרעת קשב אצל מבוגרים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 21:25 | מאת: חגית

אני בגיל 50 לא נשואה , ניראת מדהים חיצונית, נפגשתי עם גבר כתוצאה מכניסה לאתר הכרויות,התכתבנו כשבוע ונפגשנו, זה זמן רב לא הרגשתי כה נערצת ומחוזרת כמו שהרגשתי באותו שבוע , בפגישה גם החמיא לי , פגישה ראשונה שנמשכה 4 שעות נפרדנו ורק למחרת שחל SMS ןאמר שנהנה בחברתי ואני החזרתי SMS מאז אני שוברת את הראש מה קרה, איך אדם יכול להטעות עד כדי כך, שנינו בגילאי ה50 הוא אלמן כשנה, אני פנוייה זמן רב, שנינו משכילים, ההתנהגות שלי מתורבתת, אני מתמצאת בהרבה תחומים מה כבר יכול היה לקרות שנעלחם כך??

06/07/2005 | 15:26 | מאת: נינה

חגית למה את לא מתקשרת אליו ושואלת אותו מה קרה? האפשרויות הם רבות מאוד...איך הגולשים באתר יכולים לנחש? הכי פשוט זה לפנות למקור... בהצלחה נינה

06/07/2005 | 20:17 | מאת: ש.

למה את חושבת שזה בגללך? יכולות להיות המון סיבות שלא קשורות אלייך בכלל. אולי היה לו נחמד לדבר איתך אבל את לא מה שהוא מחפש בבת זוג? אולי הוא בעצמו לא יודע מה הוא רוצה? ואולי הוא נפגש עם עוד נשים עד שיחליט מי מוצאת חן בעיניו? חבל שתטרידי את עצמך , תמשיכי לחפש הלאה.

05/07/2005 | 19:19 | מאת: רז

1. זה נכון שהוא ממש מרדים? כלומר כדאי לקחת לפני השינה? כי לי אמרו לקחת גם בבוקר..... 2. אני לוקח מינון של 800 מ"ג יש סיכוי שהוא יפגע לי בכבד? זה נזק הפיך?

08/07/2005 | 12:46 | מאת:

לרז הדפלפט אינו מרדים באופן כללי, צריך ליטול את התרופה לפחות פעמיים ביום. עם זאת ישנם מקרים כאשר הוא מעייף ואז צריך לשקול את המשך הטיפול עם דפלפט. דפלפט עלול לעתים לא שכיחות לפגוע בכבד, מסיבה זו עושים מעקב אחר תפקודי הכבד. אם תופסים מוקדם את הבעיה אז הכל הפיך והכבד מבריא ולא נגרם נזק. שבת שלום, דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 17:46 | מאת: טלי

אני קוראת בכמה פורומים על התופעה של ההעברה למטפל ואני לא מבינה למה זה קורה? זה תמיד העברה? אולי מדובר ברגשות אמיתיים? ולמה העברה קשורה להתאהבות? הרי אני לא הייתי מאוהבת באף דמות חשובה לי מהעבר? אני מבולבלת מכל הרגשות האלה בטיפול, חשבתי שבאתי לטפל בבעיות שלי ועכשיו אני לא יכולה להפסיק לחשוב על המטפל. בבקשה תסבירו לי למה זה חייב להיות ככה כדי שהטיפול יהיה מוצלח? טלי

05/07/2005 | 19:38 | מאת: נינה

טלי כדי לא לפרוץ את המסגרת הטיפולית שבה את נמצאת כדאי לך להפנות את השאלה למטפל האישי שלך. נינה

05/07/2005 | 19:57 | מאת: תמימי

טלי היקרה בעיני הכל אמיתי. רגשות הם אמיתיים. גם אם יש משהו בדמות של המטפל שהוא כאילו אשלייתי כי אנחנו לא מכירים אותו באופן הרגיל, עדיין בו אני מתאהבים, לא באמא שלנו או באבא. העוצמה היא, אכן, מאד גדולה. גם אצלי המחשבות על המטפלת הן חלק כל כך מרכזי בחיי. זה מבלבל, אבל גם מאד מחזק. לטווח הארוך זה מחזק. כי בטיפול יש חוויה שאת לא לבד. יש עוד מישהו בחוץ ששותף לכאב הנפשי, כאילו נכנס איתנו לנפש של עצמינו ופתאום אנחנו לא לבד. וזה ממכר. השותפות הזאת. הקבלה. האהבה. הרגשות האלה אמיתיים. את אמיתית והוא אמיתי והקשר הזה אמיתי, למרות שהוא טיפולי. אמיתי ועמוק מאד. ולכן גם מבלבל ואנטנסיבי. לדעתי צריך פשוט לקבל את זה שככה זה כשטיפול נכנס לתהליך משמעותי. לא להיבהל מהעוצמה. לא להיבהל מההתאהבות. אני מצאתי את עצמי מפנטזת על המטפלת שלי למרות שהיא אישה ואני לגמרי לא לסבית, ונשואה באושר. פשוט העוצמות כל כך חזקות שזה עבר אצלי גם לגוף. בהתחלה הייתי מאד נבוכה מזה, וזה אפילו גרם לי לצורך בהתרחקות, בסוג של פרידה, כי זה נראה לי משוגע מדי. היום למדתי לקבל שיש חיה כזאת שנקראת טיפול. שזה קשר מאד עמוק ועוצמתי. ולא כל כך חשוב על מה מדברים. מה שיותר חשוב זו החוויה של הקשר. החוויה של האמפטיה. וזה, בסופו של דבר בונה משהו חזק מבפנים. וזה בסופו של דבר מרפא. תמי.

05/07/2005 | 17:44 | מאת: מ

האם יכול להיות מצב שמישהו יגיע לבדיקה מיוזמתו ומרצונו אבל בגלל חוסר כימיה עם הפסיכיאטר הוא ינסה לאבחן אותו במחלת נפש שאין לו ואף לאשפז אותו בכפיה? האם בכזה מקרה תהיה בדיקה נוספת ע"י פסיכיאטר אחר לפני האישפוז הכפוי?

05/07/2005 | 17:53 | מאת: דנה ג.

למ. התשובה היא חד משמעית לא. לא ייתכן מצב שפסיכיאטר יאבחן מישהו במחלת נפש שאין בגלל חוסר כימיה. בוודאי שייתכן מצב שהפסיכיאטר יחשוב ויבין שישנה מחלת נפש ושיפוט לקוי של המציאות, למרות שטענת המטופל היא אחרת, אך לא מדובר כאן על חוסר כימיה. פסיכיאטרים מנוסים ומבינים, ויודעים אלו שאלות יש לשאול ומבינים שבפגישת איבחון המטופל נרגש, חושש, לא מצליח להסביר היטב את עצמו וכך הלאה, וכל זה נלקח בחשבון. בנוגע לאישפוז כפוי- חייבת להיות מסוכנות וישנם חוקים ברורים בנוגע להליכי האישפוז הכפוי, אין מה לדאוג, זה לא נעשה כמו בסרטים.... דנה

06/07/2005 | 00:04 | מאת:

למ. בודאי שבגלל חוסר כימיה לא יאשפזו משהו. אבל כדי להרגיע את הדברים, אם פסיכיאטר מבקש הוראת אשפוז מהפסיכיאטר המחוזי אז בדרך כלל מוצאת הוראת בדיקה בלבד, כך שבחדר מיון האדם נבדק על ידי פסיכיאטר אחר, אחר כך הוא עלול להיות מועבר למחלקה ושוב פסיכיאטר אחר. כך שהאדם יבדק על ידי מספר רופאים. כל טוב דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 17:39 | מאת: ערן

האם בין פריזמה לפרוזק יש הבדל, בטיפול ובתופעות הלוואי?

06/07/2005 | 00:02 | מאת:

לערן פריזמה=פרוזק, בשתיהן יש את אותה המולקולה הפעילה. הפרוזק היא המקורית תוצרת ארה"ב, הפריזמה היא תוצרת הארץ. כל טוב דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 17:19 | מאת: נילי

רופא משפחה אמר לי שריטלין יכול לעזור לירידה במשקל. חשוב לי לרדת במשקל כי אני בחורה גבוהה ויפה ורק העניין של המשקל מפריע לי. הייתי רוצה לדעת איך הריטלין עובד, מה תופעות לוואי והאם זה כדאי.

06/07/2005 | 00:01 | מאת:

לנילי ריטלין שייכת לקבוצת הסמים הממריצים ולכן ישנה גם ירידה בתיאבון בזמן הנטילה. אבל, ריטלין אינה תרופה לירידה במשקל והשמוש בריטלין למטרה זו אסור. כל טוב דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 17:19 | מאת: דנה

אני לוקחת ציפרלקס 10מ"ג בשבועיים האחרונים וסובלת לאחרונה מהתקפי קור. האם יש קשר לתרופה? האם זה נורמאלי?

06/07/2005 | 00:00 | מאת:

לדנה אני חושב שרבים יגידו "הלוואי עלי" אבל אתייחס לשאלתך ברצינות. השאלה היא כמה זמן את נוטלת תא הציפרלקס. אם מדובר על תקופה ארוכה אז כנראה שאין לכך קשר לציפרלקס. אם את בתחילת הטיפול, לעתים ישנן תופעות לוואי שבהרגשה הם דומים לשפעת, יתכן שמדובר על דבר זה. כל טוב דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 17:10 | מאת: השואלת

כאשר דר' הידש ממליץ : במקרים מורכבים אני ממליץ להגיע לייעוץ חד פעמי לאחד הרופאים הבכירים בארץ איך אפשר לבדוק למי להגיע. כמובן מאוד הייתי רוצה להגיע לדר' הידש אך הוא רחוק מידי. תודה רבה דור

05/07/2005 | 18:26 | מאת: דור

אני יכול לענות לך בשמי בלבד. ראשית, באיזה סוג בעיה מדובר ומה המיקום שלך בארץ? לעיתים עבור סוגי בעיות שונות ממליצים על מומחים שונים. לחלק מהמומחים בארץ יש שם עולמי בתחומם, מבחינת המוניטין שלהם במחקר ו/או טיפול באותו נושא, ולכן במקרים מורכבים או מקרים עמידים, כדאי להגיע אליהם ליעוץ/איבחון/טיפול. עניין אחר הוא חוות דעת שניה (או שלישית וכו') שניתן לקבל ממנהלי מחלקות/יחידות, סגני מנהלים ופרופסורים לרפואה בנושאים של פסיכיאטריה כללית וכאן מדובר על רשימה ארוכה של מומחים ולא בהכרח יש עדיפות למישהו מסויים.

06/07/2005 | 00:01 | מאת: השואלת

דור תודה רבה על תשובתך - אני נכנסתי לדכאון מאוד רציני לאחר לידה לפני 17 שנים. הדכאון הקשה עבר אך אני ממשיכה לסבול מחרדה. במשך שנים אני נוטלת סרוקסט - 30מג' (פעם 10מג' היה מספיק). למרות הכדורים אף פעם לא "חזרתי לעצמי" ואני תמיד מרגישה ריחוף ושאני חיה לצד החיים ולא בתוכם - אני רק קיימת ולא מסוגלת לעבוד כבר 8 שנים. הפסיכיאטרים מאבחנים את מצבי כ"חרדה". לפני שנה וחצי נגשתי לעוד פסיכיאטר של מכבי וביקשתי לנסות תרופה אחרת. התופעות לוואי של ציפרלקס היו נוראיות ואפקסור (225מג') היה פחות יעיל מהסרוקסט. לכן חזרתי לסרוקסט. בשנים האחרונות אני גם סובלת ממיגרנות מאוד קשות שה"טריגר" אור חזק, רעש חזק, שינויים במזג האוויר, לחץ הברומטרי, וכו' האם יש לך איזו הצעה מה אני יכולה לעשות לשפר את חיי? כל יום אני מסטובבת עם ראש "תפוס", מרחפת ומבולבלת. שוב תודה רבה לך!!!!!!!!!!!!!!!!!

05/07/2005 | 17:03 | מאת: לולי

שלום, אני בת 18 וחצי שנה לםני גיוס. אני גרה בבית עם ההורים שלי שבכלל לא מסתדרים ביניהם. כל הזמן אני באמצע ומאז שאני זוכרת את עצמי אני ואחי עדים למריבות שלהם ולצעקות שלהם. אחותי הגדולה התחתנה והתגרשה אחרי שלוש שנים ועכשיו חזרה לגור בבית. אני יודעת שאני לא רוצה בכלל להתחתן, אני לא מתעניינת בקשר עם בחורים למרות שכל החברות שלי כבר במערכת יחסים. כל מה שאני רואה זה רק את הצד השלילי של זה. אני לא יכולה לחשוב על ילדים כי אני לא חושבת שאני יהיה אמא טובה, אני פוחדת שאני לא יכולה להשתחרר מכל הדברים שראיתי בבית ושזה יהרוס לי את החיים כמו שקרה לאחותי שעכשיו אומרת לי שההורים הרסו לה את האפשרות להיות מאושרת כי כל מה שהיא ידעה זה רק מתוך מה שהיא ראתה בבית. היא עכשיו בטיפול וגם בתרופות אחרי הגירושין. האם כדאי לי גם ללכת לטיפול? זה יעזור במשהו? סליחה על האורך, ותודה לולי

05/07/2005 | 23:57 | מאת:

ללולי יתכן מאוד שאחותך צודקת, בדדרך כלל אנחנו מחקים את ההורים שלנו כיוון שהם הדוגמא הקרובה ביותר שקיימת, גם אםם הם הורים טובים וגם אם לאו. לכן במקום להתייאש כדאי לחשוב על כך שאת תהיי אמא אחרת, ובת זוג אחרת, אחת הדרכים הטובות להתגבש ולהתנהג אחרת היא בעזרת טיפול נפשי. ומהדוגמא של אחותך רצוי וכדאי לפני הנישואין.... כל טוב דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 16:39 | מאת: XXX

מה פירוש המושג-תמות בין אישיות?

05/07/2005 | 20:00 | מאת: תמימי

נושאים הקשורים ליחסים בין אישיים, כלומר ליחסים על אנשים אחרים. לפעמים המינוח הפסיכולוגי הוא פלצני ומעצבן...

05/07/2005 | 15:15 | מאת: יעל

שלום לך ד"ר. איני יודעת אם זה המקום לשאלתי אך בכל אני מעלה אותה: מזה מספר שנים שאני מצויה בדכאונות עמוקים לסירוגין. בחודשים האחרונים אני מטופלת ברסיטל ואצל פסיכולוג. אולם, אני מרגישה שהבן אדם שמדבר בטיפול, או כותב מכתבים ומביע רגשותיו, אינו אני. אני מרגישה ממש מנותקת מעצמי בו בזמן שאני מדברת/כותבת. אני מנסה "להתאפס" על עצמי אך אני ממשיכה להביע את אותם רגשות ומחשבות, גם אם בפועל איני בטוחה שאכן אני מרגישה וחושבת כך. זה ממש מוזר לי ואני מפחדת לשתף את הפסיכולוג בכך מחשש שיחשוב שאיני אמינה ואיני משתפת פעולה. הרי, לרוב, חלק גדול מהצלחת הטיפול זה לגלות פתיחות וכנות ולא לשחק אותה. וכך אכן אני שואפת לנהוג. ייתכן שאם הייתי יודעת מה אני מרגישה וחושבת באמת יכולתי לנסות להתגבר על הצד השונה שמנותק ממני, אבל אני לא יודעת. אני רק יודעת שזה לאו דווקא מה שאני אומרת. האם יש לכך הסבר כלשהו? ופתרון? אפילו כעת, שאני כותבת שורות אלו איני יודעת אם הן עולות ממני או ממשהו/מישהו אחר, זו ההרגשה. תודה על ההקשבה וסליחה על הטרחה, יעל.

05/07/2005 | 16:13 | מאת: משתפרת

היי יעל, אני לא ד"ר הידש, אבל קראתי את שכתבת והדברים שאמרת דיברו אליי והרגישו כמו משהו שהרגשתי בעבר. הייתי גם בטיפול פסיכולוגי, והייתה תקופה דיי ארוכה שבה אמרתי דברים לגבי הרגשות שלי ולא הייתי בטוחה אם הם "נכונים" או לא. נראה לי שמצב כזה של ניתוק יכול לנבוע מחרדה כלשהי בסיטואצייה בה את נמצאת מול המטפל/ת או בכל סיטואצייה אחרת. כך להערכתי לפחות זה הייה אצלי. בטיפול לדעתי גם יש מצב של לפתוח דברים ונושאים שלא היית מסוגלת לפתוח לבד, דברים שהם לא מוכרים לגמריי. בתוך המסע הזה לגילוי עצמי והתעסקות בנושאים שהיו עד כה טאבו שלא מדברים עליו, יש הרבה מהאי וודאות, אולי אי וודאות זו גורמת גם לשאול את השאלות "האם זה באמת מה שאני מרגישה או לא?" ולהיות פחות בטוחה בתחושות ובמחשבות. זה נראה לי מאוד סביר ובסדר לחוש כך. בכל מקרה - נראה לי שכל דבר שנובע ממך, כל רגש או מחשבה, הוא חלק ממה שקיים אצלך בפנים, גם אם את לא בטוחה שהוא לגמריי נכון. יש לנו הרבה מחשבות ורגשות שלפעמים סותרים אחד את השני, וחלק מהם חזק יותר ודומיננטי וחלק פחות. נראה לי שאת מביעה במכתב הזה רגש ומחשבה מאוד אוטנטיים של בלבול, אי ידיעה ואי וודאות לגבי עצמך, פחד מלהיתפס כמישהי לא אמינה בעיניי הפסיכולוג - נראה לי שאלו בדיוק הרגשות והמחשבות שברור לך שהם שלך לגמריי ושיש להם מקום חשוב בשיחה עם הפסיכולוג. דבר נוסף - אני לא לקחתי רסיטל, אבל בתקופה מסויימת לקחתי תרופות אנטי דיכאוניות אחרות, והרגשתי שחלק מההשפעה שלהן עליי הייתה שהן השטיחו את הרגשות שלי, כאילו פחות הרגשתי דברים, כאילו העולם נהייה קצת חד גוני מבחינה רגשית. אולי זה חלק מההסבר לגבי מה שאת מרגישה. ועוד משהו, אני יודעת שיש מן ציפייה כזו בטיפול להביא את "הדרמות" של החיים, אבל לפעמים אין לנו דרמות כאלו, ונראה לי בסדר גם להגיד: "אין לי על מה לדבר היום". אני מקווה שעזרתי לך במשהו עם כל ההרהורים שלי בקשר למה שסיפרת. שיהייה לך שבוע טוב! אני.

05/07/2005 | 23:24 | מאת:

תודה למשתפרת אי אפשר היה לכתוב את הדברים טוב יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, אני אובחנתי כבעל ADHD ללא המרכיב ההיפראקטיבי לפני כשנתיים. אני לא מטופל באופן קבוע בריטאלין אך אני לוקח ריטאלין לפני בחינה או כאשר אני לומד לבחינה. בעבר לקחתי ריטאלין 10 מ"ג (שנאמר לי כי הוא משפיע בערך ל - 4 שעות), אך עברתי לריטאלין S.R 20 מ"ג, כי ראיתי שיש לו השפעה טובה יותר אך עם חיסרון לעיתים או גורם למשך זמן קצר - לתחושה לא נוחה בבטן תחתונה / עליונה. למרות זאת אני ממשיך לקחת אותו וכעת אני די בדילמה מה לעשות ביום הבחינה הפסיכומטרית שהיא ממש עוד כמה ימים... האם לקחת ריטאלין 10 מ"ג או 20 מ"ג ? וכמה זמן לפני הבחינה לקחת ? אם אני לא אוכל עם הכדור או אחריו - האם הוא ישפיע חזק יותר ? הריטאלין של ה - 20 מ"ג לרוב משפיע בצורה מאוד מהירה, הריכוז עולה די מהר, אך לעיתים יש "נדנדה" - יורד קצת וחוזר מהר חזרה. אשמח לקבל את דעתך בנושא. בן 25. תודה

לפי הבנתי ריטאלין עובד על כל אחד אחרת. הכי חשוב לדעתא יך כל האחד מהם רגיל או SR משיע עליך ולהחליט כך. בבחינה הפסיכומטרית צריך שיהיה קשב די קבוע למשך שעות ו-20 דקות, כך שנראה לי שרטאלין רגיל יכול לא להספיק. מצד שני, אתה אומר שה SR גורם לך להרגיש לא טוב. האם ניסיתי ריטאלין LA או קונסרטה? האם יש לךהקלות ואתה יכול לקבל הפסקה? אם כן, אולי קח SR ונסה לתזמן את ההפסקה לרגע ה"נפילה". בהצלחה!

ליואב- תעשה מבחן סימולציה בבית ובאותה הזדמנות תבדוק את השפעת הריטלין עליך. כלומר לתרגל מס' בחינות במסגרת זמן. אגב אפשר לקחת כדור גם באמצע הבחינה. בד"כ מותר להכניס שתיה למבחנים. SR לא מומלץ כיום והורידו אותו מהמדפים בארה"ב. במקומו משתמשים ב-LA. בארץ בגלל בעיה טכנית בסל הבריאות ה-SR ממשיך להיות משווק אך כאמור הוא לא מומלץ ע"י המומחים כי יש בעיה בדרך שבה הוא משפיע ומתפזר לאורך השעות.

ליואב כפי שכתבו קודמי התיאוריות פחות חשובות והתגובה וההשפעה עליך היא הקובעת, לכן אתה חייב לנסות ולראות את ההשפעה עליך. דרך אגב, אפשר ליטול את שתי התרופות ביחד, יש כאלו שנוטלים את ה SR ביחד עם הרגיל בבוקר וכך ערים יותר בזמן העבודה ואחר כך הנפילה כאשר המינון יורד איטית יותר. תנסה. כל טוב דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 12:14 | מאת: בחורה

אני נוטלת מזה שנה וחצי פאקסט עקב התקפי חרדה, עד כה הקופה סיפקה פאקסט ומעתה ניתן לי סרוקסט מה ההבדל בין התרופות? האם ניתן להחליף/לשנות תרופה ככה מבלי שיהוי תופעות לוואי? בנוסף בכוונתי להיכנס להריון, האם זה "בעיתי" עם התרופות הנ"ל? תודה מראש

05/07/2005 | 23:16 | מאת:

שלום, מדובר על אותה התרופה, אותה המולקולה אבל מבתי חרושת שונים. הסרוקסט היא המקורית מאנגליה והפקסט היא תוצרת הארץ. כיוון שהתרופות זהות אין בעיה לעבור מתרופה לתרופה. לידיעתי אין בעיה בהריון עם סרוקסט, אבל תמיד מומלץ להתייעץ עם המרכז הטרטולוגי בהדסה ולשאול לגבי העידכונים האחרונים. כל טוב דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 12:00 | מאת: אלון

מאז אני משתמש בתרופה (כשלושה שבועות 10 מ"ג ליום) אני סובל מכאבי רגליים חזקים מה ניתן לעשות? בנוסף הגבירה התרופה את הצורך בכדורי הרגעה (קלונקס) מה עושים?

לאלון משתדלים להתגבר על תופעות הלוואי, אפשר להעזר בתרופת הרגעה או באקמול לכאבים ברגליים. אם אין ברירה אז לרדת במינון לחצי כדור למספר ימים ואחר כך לחזור למינון הרגיל בתקווה שההדרגתיות תמנע תופועות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 10:11 | מאת: דור

שלום! אני משתמש בcipralex כחודשיים דרך משרד הביטחון. קיבלתי היום עוד קופסת כדורים. הבעיה היא שהקופסה הקודמת נגמרה לפני כשבוע ומאז לא לקחתי את הכדורים (פשלה של משרד הבטחון, שוב, באספקת הכדורים). השאלה שלי היא האם לקחת (כמו בהתחלה) חצי כדור כדי "להרגיל" את הגוף, או לקחת כדור שלם? תודה

05/07/2005 | 23:13 | מאת:

לדור אני חושב שאפשר לנסות כדור שלם והכל יהיה בסדר. אבל כדאי ללמוד לפעם הבאה, ראשית צריך שתהיה לך רזרבה גם אם מדובר על קניה של התרופה, דבר שני אם אתה רואה שאתה עלול להיות בחסר, תרד שבוע קודם לחצי כדור ואז הכדורים הנותרים יספיקו לשבועיים. כמובן שהדבר הטוב ביותר הוא שתיהיה לך רזרבה ולא יהיו שינויים במינן. כל טוב דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 08:54 | מאת: אמיר

שלום לך ד"ר, רציתי לשאול אם ניתן לקחת קלונקס עם ציפרלקס... והאם נהוג לרשום למטופלים צרוף זה של תרופות. האם נהוג לתת צרוף אחר של תרופות: לטווח הארוך והקצר לטיפול בחרדות? והאם נותנים שילוב של שתי תרופות רק אם המצב חמור וחבל להמתין עד שהשפעת הציפרלקס תעזור באופן משמעותי, או שזה אפשרי בכל מצב? תודה רבה מראש.

05/07/2005 | 23:09 | מאת:

לאמיר כיוון שהציפרלקס מעוררת לעתים בתחילת הטיפול ישנה התגברות של החרדות, במצבים אלו מקובל להוסיף תרופת הרגעה לשבועיים שלושה עד שהגוף מתרגל לציפרלקס וגם השפעתו מתחילה. השילוב הזה בהחלט מקובל. כל טוב דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 07:28 | מאת: אלי

שלום לך ד"ר- אני בחורה בת 23 ,אני סובלת ממחשבות כפיתיות וחרדות אני מטופלת בציפרלקס שלא כל כך עוזר לי , קראתי היום שישנה תרופה חדשה בשם cymbalta האם היא יכולה לעזור במקרה שלי לחרדות ומחשבות

05/07/2005 | 22:53 | מאת:

לאלי הציפרלקס מאושרת והוכיחה את יעילותה בטיפול בחרדה ובדיכאון, בעוד אשר הצימבלטה מאושרת לטיפול בדיכאון בלבד. לכן אין בסיס ליעילות של צימבלטה בחרדות או מחשבות כפייתיות. כל טוב דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 01:57 | מאת: צחי

לד"ר גיורא הידש שלום רב, באוגוסט 2004 עברתי מיפוי מוח ספקט- פרפוזיה, להלן תוצאותיו: "ירידת פרפוזיה מתונה ובלתי ספציפית לקוטב קדמי של אונה טמפורלית שמאלית. ירידת פרפוזיה לאונה פריאטלית אחורית מימין, יתכן עקב ארטפקט תזוזה. פרט לכך פרפוזיה מוחית תקינה. מומלץ מיפוי ביקורת בעוד כ-6 חודשים." 1. מה זה אומר ? 2. האם זה מעיד על הפרעה כלשהי ? אם כן איזה 3. האם אתה חושב שיש צורך לשלוח אותי לבדיקת MRI מוח לשם שלילת ממצא סטרוקטוראלי ? (אני שואל כי זה עלה פעם וכל אחד חשב משהו אחר, תן תשובה כנה). בכבוד רב, צחי

05/07/2005 | 16:01 | מאת:

לצחי בכל הקשור לבדיקות הדמיה של המוח יש לפנות לנאורולוג ולא לפסיכיאטר, הם המומחים לכך. כל טוב דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 01:45 | מאת: יואב

אני סובל מדיכאונות וחרדות שנים רבות,אני נוטל מזה 7 שנים תרופות נוגדי דיכאון. בתחילת הטיפול כאשר מצבי היה דיכאון קשה ביותר וכן חרדות קשות הרופא רשם לי מרוניל 75sr +3 כדורים של סרוקסט,ההבראה הייתה איטית ורק לאחר שנה חזרתי למעגל העבודה,במשך השנים הרופא הוריד מהמינון ,לפני שנתיים התחתנתי ואזהתלוננתי אצל הרופא על חוסר חשק מיני,הוא הורידאת המרוניל ולאחר מכן בהדרגה הפחית בסרוקסט,יש שיפור אך עדיין החשק המיני ירוד וקשה לי לגמור. בשנה האחרונה כנראה בעקבות הורדה במינון הדיכאונות גברו ונהיו קשים במוצאי שבת וימי ראשון,מצב רוח קודר ביותר עם חרדות קשים ,בבוקר יום ראשון קם עם כאבי בטן,שלשולים כאבי ראש,בחילות סחרחורות ועייפות קשה,למרות שבשבת נחתי המון,אני חוזר לעצמי רק ביום שני ולפעמים רק ביום שלישי,אני מיואש ומחפש פתרונות ועצות כי אני לא יכול לסבול יותר את המצבים הללו. אציין שבתוספת לסרוקסט אני לוקח ואבן שביום יום מרגיע אך במוצאי שבת וימי ראשון הוא לא עוזר,כמו כן במוצאי שבת אני כל כך מדוכא ועצוב שאני לא רוצה לפגוש אנשים שקרובים אלי וכן אשתי חוטפת את כל השנאה העצמית שלי עם רצונותי לא לחיות יותר . אשמח לקבל תגובות

05/07/2005 | 15:18 | מאת: שירה59

לי קורה לפעמים שאם אני יוצאת מהשגרה אני חוטפת עצבוביות. שמתי לב לזה והתחלתי לאהוב שגרה. היא נותנת לי מסגרתומשמעות, גם אם לפעמים היא קשה. יכול להיות שסוף השבוע לא מספיק ממלא אותך מבחיהנ ריגשית ולכן אתה מגיע לסופו בתחושה של ערך עצמי נמוך? אולי כדאי לנסות לתכנן תוכניות לסוף השבוע, לפצוח את היום בפעילות גופנית שתמיד עוזרת לשיפור מצב הרוח ולהרגעה, ללכת לים (עכשו בקיץ זה יופי), לאכול במסעדה או לעשות פיניק עם אישתך במזגן בבית. אם יש רגעים שאתה מזהה שהם מועדים לפורענות פעל על מנת להילחם בהם!

ליואב תרופות נוגדות דיכאון הפועלות על הנוראדרנלין אינן פוגעות בתפקוד המיני. לכן אפשר לחשוב על טיפול עם אדרונקס, מובמיד או איקסל. תתיעץ עם הרופא המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 00:33 | מאת: איתן

מה הפגיעה של שני כדורי דפלפט ביום בכבד? האם מינון זה יכול לשמש כמייצב מצב רוח לחולה מאניה דפרסיה. האם טופמקס עוזר למיגרנות? האם יש בעיה בצריכת מיגרלב אצל חולה מאניה דפרסיה הלוקח 1.5 מ"ג רספירדל ו-40מ"ג פקסט. האם יש כדורים המונעים מיגרנות ואינם פוגעים בכבד וכן לא יהפכו אותי למאני שוב. האם ייתכן ששילוב של זריקת וולטרן+אימיטרקס 100 מ"ג+10מ"ג אלטרולט היה למעשה הגורם העיקרי של המאניה שלי וזה לא רק בגללי ופגיעות ביו כימית במוח. תודה רבה!!!

05/07/2005 | 15:58 | מאת:

לאיתן לדפלפט ישנם שני מינונים, של 200 מג' ושל 500 מג' כך שאיני יודע את המינון שאתה נוטל. בכל אופן התרופות שציינת אינן עלולות לגרום למאניה חוזרת והאלטרולט לא גרם למאניה אם לא לקחת כמות גדולה של תרופות. בכל אופן הפקסט עלול לגרום לכאבי ראש, לכן צריך לבדוק את הקשר בין הפקסט וכאבי הראש שאתה סובל מהם. כל טוב דר' גיורא הידש

05/07/2005 | 17:27 | מאת: שרון א'

דר' יקר, יש הבדל עצום בין מיגרנות לבין כאבי ראש. אצלי המיגרנות הינן פשוט debilitating ומלווים בדיסאוריאנטציה, חוסר תחושה ביד או רגל, בחילות קשות, חוסר ריכוז ובלבול מסוים, לפעמים הפרעות בדיבור וראייה. אצלי הכאב ראש די חלש. הייתי אצל ניורולוגיים וקיבלתי אבחנות גם באנגליה (בילדות) וגם בארץ ממספר נוירולוגים שאכן מדובר בהתקפי מיגרנה. במקרה שלי אני סובלת גם מחרדה מספר רב של שנים. כמו השואל הקודם קרה לי פעמיים שלאחר קבלת זריקת וולטרן למיגרנה, נכנסתי לחרדה קשה וכמעט התמוטטות שנמשך כשבוע (השואל הקודם נכנס למצב של מניה) אולי יש קשר??? שאלתי אותך לגבי טופמקס והמלת לי לפנות למומחה בכיר בארץ. איך אפשר לגלות מי המומחים הבכירים האלא?? לצערי אתה רחוק ! אני כרגע מטופלת ב30מג' סרוקסט, 75מג' אפקסור אקס אר ו50מג' קסנקס אקס אר. לא טוב לי, אני מאוד עייפה, חסרת אנרגיה, הראש לחוץ ואני סובלת מהרבה התקפים של מיגרנה.

04/07/2005 | 23:54 | מאת: black hawk

האם תרופת טגרטול CR אמורה לטפל בדיכאון? אני נוטל תרופה זו בגלל שיש לי אפליפסיה, אך כתוב בהוראות השימוש שהיא נועדה גם לטיפול במאניה דפרסיה. מה תוכל להגיד לי על זה? תודה

05/07/2005 | 15:21 | מאת: שירה59

תרופות אנטי אפיפטיות משמשות גם לייצוב מצב הרוח בהפרעה ביפולרית. למיטב ידיעתי אין להם השפעה אנטי דיכאונית ולכן מוסיפים עוד תרופה לטיפול בדיכאון אם יש.

05/07/2005 | 15:55 | מאת:

שלום, אכן התרופה מיועדת לטיפול באפילפסיה ונמצא שהיא יעילה במאניה דפרסיה כיוון שהיא שומרת על יציבות. לכן הטגרטול עשוי למנוע דיכאון אבל אם אדם כבר בדיכאון הטגרטול לא מספיק כתרופה נוגדת דיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

04/07/2005 | 23:02 | מאת: אתי

שלום ד"ר, אני נוטלת LUSTRAL כנגד חרדות, כמו כן אני מעונינת להסיר שיער בטיפולי לייזר, אבל כאשר התחלתי לברר על הטיפול, נזכרתי שבמרשם של הכדורים שלי רשום לא להחשף לשמש, אני מבינה שיש הבדל עצום ביניהם, אבל כדאי לי להמנע מטיפול בשלב זה? תודה מראש

05/07/2005 | 15:54 | מאת:

לאתי לא שמעתי ואיני חושב שקיימת בעיה בין לוסטרל וטיפול בלייזר. זו לא סיבה לדחות את הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש