פורום פסיכיאטריה

בתי בת 12 וחצי. יש לה רק חברה אחת, בטחונה העצמי נמוך מאוד, היא ביישנית מאוד ותינוקית בקושי מדברת עם הילדים האחרים ועם המורים בכלל לא. גם אם צריך, בקושי רב. מבחינה לימודית היא בסדר. המליצו לי לקחת אותה לשיחות עם פסיכולוג, אני די חוששת, ולא רוצה לפגוע יותר בבטחונה העצמי מה עלי לעשות?

את לא רוצה לפגוע בבטחונה העצמי? אז למה את מחכה ? היית כבר מזמן צריכה לקחת אותה לפסיכולוג. יכולת למנוע ממנה הרבה כאב לעתיד. אני נגנבת מהורים כמוך....

חיה לא תמיד כדאי לקחת ילדה בגיל צעיר לפסיכולוג. לדעתי יש מקום להורים לקבל ייעוץ כיצד להעלות את ביטחונה העצמי של ילדתכם. במקרים רבים ההורים שמקבלים ייעוץ לומדים כיצד לעזור לילדה, בלי לתת לה את התחושה שמשהו לא בסדר איתה... נינה

שלום ! אני מצויה בדיכאון כבד מנשא כבר יותר מחודשיים, ברצוני לדעת האם ייתכן מצב שלמרות טיפול רפואי - תרופתי האדם יישאר בדיכאון ? או שהתרופות עושות את הפעולה שלהן ומוציאות את האדם מדיכאון בן אם האדם רוצה ובין אם לא. תןדה, מיכל

אם זה דיכאון אז תרופות עוזרות. צריך למצוא לכל אחד את התרופה המתאימה לטיפולתרופית +טיפול פסיכולוגי יש יעילות יותר גבוהה בריפוי, אבל גם אם לא ממש רוצים, המצב רוח משתפר מהתרופות רק בריאות

אצל 80% מהחולים התרופות מרפאות את הדיכאון (בהנחה שמדובר בדיכאון מאג'ורי-MDD). אצל 20% הנותרים ניתן לתת נזעי חשמל שהשפעתם יותר חזקה וגם מהירה ולכן מתאימים למקרים שעמידים לתרופות או במקרים שיש צורך בהשפעה מהירה. נזעי חשמל ניתנים באישפוז פסיכיאטרי או במסגרת מרפאתית בבתי חולים. אחרי חודשיים של חוסר השפעה רצוי לחזור לפסיכיאטר שיתן לך תרופה אחרת או שיעלה לך את המינון של התרופה.

למיכל היתרון של התרופות הוא שהן עוזרות גם אם לא מאמינים בהן, הכימיה עובדת..., אבל כמובן שהיא עובדת טוב יותר אם גם מאמינים בה. לעתים התרופה הראשונה לא מספיקה ואינה מוציאה מהדיכאון, בדרך כלל תרופה שניה פותרת את הבעיה, לא כל כך מהר מגיעים לנזעי חשמל!! אפשר להרגע. כנראה צריך עוד סבלנות, אולי להחליף את התרופה ואולי להוסיף פסיכותרפיה? שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב: אני סובל מפעם לפעם, פעם ביומיים שלושה מהתקפי חרדה זה מתבטא בלחץ בחזה, מועקה, מצב רוח שפוף, סחרוחורת ואפילו נימול בקצות האצבעות של כף היד האם אפשרי לקחת כדור אחד של טרנקסל 5 מ"ג לאורך תקופה מסוימת , נניח שלושה חודשים, ולא להתמכר לתרופה הנ"ל. היא שייכת למשפחת התרופות שממכרת תודה עידו

לעידו אכן הטרנקסל שייכת לקבוצת הבנזודיאזפינים ולכן יש לה פוטנציאל ממכר. רצוי לעשות הפסקות, אפילו ליום יומיים או בסופי השבוע וכך להוריד את הסיכון להתמכרות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לכולם, לפני כמה זמן כתבתי כאן הודעה על מה שאני מרגישה למטפל שלי וכל העצות וגם זו של הרופא היו לשתף אותו ולספר לו. אז עשיתי את זה אתמול . אמרתי לו שאני חושבת עליו הרבה, שאני מחכה כל השבוע לפגישה, שאני רוצה שיחבק אותי ושיהיה יותר חם אלי. היה לי מאד קשה לספר לו את הכל. ועכשיו אני מרגישה מאד מבולבלת. נראה לי שעברתי את הגבול שהתאים לו ושקצת הבכתי אותו. הוא לא חיבק אותי למרות שביקשתי והייתה לי הרגשה נוראית אחרי שיצאתי מהפגישה. פשוט אני לא רוצה לחזור אליו. כל כך התביישתי ועד שהיה לי אומץ לספר לו והוא נשאר אדיש. הוא אמר לי שהוא לא יודע מה להגיד ושאל אותי "איך לדעתך אפשר להמשיך מכאן". עכשיו אני לא יודעת מה לעשות. ציפיתי שהוא ידע איך להמשיך. אבל כנראה שהוא לא יודע. אז מאתמול יש לי מועקה מאד קשה. שלחתי לו דוא"ל והוא לא התייחס אליו. עכשיו אני מרגישה ממש בודדה ומצטערת שסיפרתי כי אולי הוא לא ירצה לטפל בי יותר.? אשמח לשמוע את תגובתכם מיקי

מיקי שלום קודם כל, אם הוא מטפל טוב, הוא לא ירצה לוותר עליך, למרות שהבכת אותו. אני הבכתי את המטפלת שלי הרבה פעמים. בדברים מאד אישיים שכתבתי לה. בזה שפעם ביקשתי- לקחתי ממנה חיבוק והרגשתי איך הגוף שלה מתקשח במבוכה. בשאלות אישיות ששאלתי אותה ולא היה לה נוח לענות לי והשאלה המשיכה לרחף בחלל החדר כמה פגישות אחרי זה עד שהיה לי האומץ שוב להעלות את העניין. המטפלים שלנו הם בני אדם סובייקטיביים, בנוסף להיותם שם בשבילנו. וככאלה, יש להם את סגנון העבודה שמתאים להם ולאישיות שלהם. זה שהוא לא מחבק זה אולי בעיה שלו להכניס חלק גופני לטיפול, וזה בטח קשור יותר אליו מאשר אליך. המטפלת שלי הודתה בפני שקשה לה עם מגע למטופלים, שמגע עבורה באופן כללי דורש יותר זמן, וזה משהו שהיא לא יכולה לתת לי בטיפול. למדתי לקבל את זה, למרות שאני כל כך אוהבת מגע בעצמי ולפעמים זה מאד מאד חסר לי ונראה לי כל כך מתבקש. אבל כזאת היא. והיא גם ביישנית, ונבוכה בקלות. לא רק ממני שאני כזאת ישירה וגלוייה. אבל יש לה גם את התכונות המופלאות שבגללן אני אוהבת אותה כל כך. זה קצת כמו מן שלב כזה בהתבגרות, שאנחנו לומדים לקבל את הורינו כבני אדם בזכות עצמם, לא רק כהורים שלנו. ולמרות חסרונותיהם עדיין אנחנו אוהבים אותם. אני אוהבת את המטפלת שלי יותר בגלל חסרונותיה. זה הופך אותה לאנושית, כמוני. זה עוזר לי לנפץ את האידיאליזציה הזאת שאני עושה כל כך הרבה פעמים לאנשים. תחכי לפגישה הבאה. תני גם לו זמן לעכל. משברים כאלה בטיפול הם תהליך. והם הזדמנות מאד חשובה לשינוי ולהתפתחות. בהצלחה, ושבת שלום, תמי.

אני מסכימה עם תמימי שכל מטפל הוא אינדיבידואל עם דרך עבודה והתקשרות שונה כמו שיש גם אנשים אחרים שמתקרבים יותר מהר או לא מתקרבים בכלל. בגללזה צריך שהמטפל יתאים למטופל. עבורו מדובר בעבודה. נכון שזה נורא להסתכל על זה ככה, אבל מה היה קורה אם מישהו מהעבודה שלך היה מבקש לחבק אותך פתאום? כל הנושא של קירבה בין מטפל למטופל נראה לי סבוך וקשה למטופל בייחוד. החדר הופך להיות המקום הכי אינטימי עלי אדמות וקשה לפעמים להפריד בין הטיפול לשאר החיים. ואני בכלל לא בטוחה שצריך. אולי כדאי לשאול את עצמך מה היית רוצה שיקרה? מה רצית לקבל ולא קיבלת והאם באמת היית פתוחה לאופציה שהוא ירגיש שאין מקום לחיבוק או מגע בפגישות? אני מקווה שתוכלי להרגיש יותר טוב ושהעניין הזה יתפוגג במהירה או ייפתר באיזו דרך.

אני לא חושבת שתמיד כדאי לספר הכל למטפל, יש דברים שהוא לא יכול להתמודד איתם ולא כל המטפלים מספיק מנוסים כדי לדעת איך להתנהג עם כזאת חשיפה והם גורמים לנזק. אני עברתי דבר דומה עם המטפל הקודם שלי שהייתי פשוט מכורה אליו ולתחושה שהייתה לי איתו, הוא מילא את כל החיים שלי, ואז החלטתי לעזוב. לא יכולתי להתמודד עם כל הרגשות ולא יכולתי לשתף אותו כי לא היה בינינו קשר מהסוג הזה. לפעמים רגשות כלפי המטפל גורמים לעוד ועוד כאב ואנחנו באים לטיפול כדי לקבל הקלה ולא להוסיף לסבל. אם המטפל שלי היה דוחה אותי לא הייתי יכולה להתמודד עם זה ולכן העדפתי לעזוב. תחשבי אולי זה הדבר הכי מתאים לך, כי בסופו של דבר את רק עבודה בשבילו ואחר כך יש אנשים אחרים שהוא מחבק אותם בזמן שאנחנו ממשיכות לחשוב עליהם ולדמיין אותם איתנו. ירדן

מיקי האם התחושות שאת מתארת מוכרות לך גם במצבים אחרים? החומרים שעולים בחדרו של המטפל הם בד"כ חומרים שעולים בסיטואציות אחרות, מחוץ לחדרו של המטפל. בחיי היום יום לא תמיד יש אפשרות לעבד את התחושות והרגשות שתארת. יש לך הזדמנות להמשיך ולדבר עם המטפל על כל התחושות והמחשבות שעלו בתוכך בעקבות תגובותיו. תחשבי על עצמך, אל תדאגי לקשיים שלו... בהצלחה.

למיקי אכן לספר למטפל זה הצעד הראשון ומכאן צריך להמשיך הלאה. אני תקווה שהמטפל כן ידע ויודע כיצד להמשיך מכאן ואני מקווה שהוא כן יענה למייל ויהיה חביב בפגישה הבאה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני משתמשת בכדורי פאקסט 1 ליום 20 מ"ג ו2 קלונקס 0.5 מ"ג ומאז שאני משתמשת בפאקסט (שכמובן עוזר לחרדות) יש לי בעיה בלהגיע לסיפוק מיני.(לא סבלתי אף פעם מבעיה זו לפני השימוש בפאקסט). האם זו תופעת לואי חולפת ועם הזמן אני ארגיש שיפור מיני או שמא כך זה ישאר ולמה הפאקסט מונע אורגזמה. אבקש את תשובתך

לסיגל אכן מדובר בתופעת לוואי של הפקסט שלעתים מוקלת או חולפת עם הזמן אבל לא תמיד ולא אצל כל אחד. עם הסיום של הטיפול התפקוד המיני חוזר לרגיל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני בן 23, ובעקבות אירועים שונים, אני סובל מהתקפי לחץ במקומות סגורים, המתבטאים בקשיי נשימה חריפים, סחרחורות ולחץ בכל הפלגי הגוף. הלחץ תם רק כאשר אני יוצא מן המקום הסגור. פתרונות טבעיים כגון "רסקיו" (פרחי באך) וכדומה אינם מספיק חזקים ולא עוזרים לי... הדבר מקשה עליי מאוד בתפקודי היומיומי. בקרוב, אני צפוי לטוס לארה"ב, בטיסה ישירה. אני חושש מאוד שבמהלך הטיסה אתקף בלחץ, ללא אפשרות להתמודד איתו. אבקש לשמוע חוות דעתכם בנוגע לדרך אפשרית להתמודד עם הסוגייה (כדורים וכו'). הטיסה בעוד כשבועיים.... האם כדור "היפנודורם" יתאים...?

לברק בדרך כלל מומלץ קודם כל טיפול התנהגותי אבל אם הטיסה בעוד שבועיים אז אין מספיק זמן וצריך לחשוב על טיפול תרופתי אשר יפתור את הבעיה ותגיע לטיפול בשיחות כאשר תחזור. מקובל לתת תרופת הרגעה שגם רופא המשפחה יכול לרשום. וואבן לוריוון וכדומה. כדאי לנסות את השפעת התרופה עליך מספר פעמים עוד לפני הטיסה. מקובל לתת תרופות הרגעה או נכון יותר נוגדי חרדה כך שבזמן הטיסה תהיה רגוע. היפנודורם היא תרופה לשינה, כך שאם אין לך מטרה לישון כל הטיסה עדיף לבחור תרופה אחרת... שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום: תדע לך שהתרופה זיפרקסה מאד משמינה לא שלקחתי אותה אבל שמעתי מהמון אנשים שניסו אותה

לרותי מקובל שהמינון המקסימלי 20 מג', לעתים רחוקות עולים עד 30 מג' ביוום. הזיפרקסה עלולה לגרום לעליה במשקל אבל לא אצל כולם, חייבים לזכור זאת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לדור יש לי שאלה אליך האם המרוניל יוצר מצב של תיאבון מוגבר הסבר לי בבקשה מאז התרופות עליתי עשרה קילו

מרוניל בהחלט מגביר את התיאבון ועשוי לגרום להשמנה. מומלצת דיאטה מאוזנת בשילוב פעילות גופנית. שינוי במינון התרופה תלוי במצב הנפשי ובהערכה של הפסיכיאטר.

שלום לדר הירש אולי אתה יכול לפרט את הכונה לרופה בכיר .. האם אפשר למצוא גם באינטרנט כתובת בבקשה ..

ליוסי בדרך כלל מדובר במנהלי מחלקות ותיקים. ישנם כעשרה רופאים בכירים בארץ בעלי שם עולמי, תוכל למצוא את שמם באינטרנט. שבוע טוב דר' גיורא הידש

בשבועיים האחרונים אני מרגישה נפלא עם הכדורים נראה לך שכדאי להוריד אותם או שלהשאיר אותם ולהרגיש טוב איתם אני פשוט מרגישה שאני חוזרת לעצמי. תודה ד"ר

לגלית העיקר שאת מרגישה בטוב, הכדורים אינם מטרה הם רק אמצעי/כלי שבעזרתם תרגישי טוב. לכן אין חשיבות לאיך אלא רק טוב שאת מרגישה טוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

מאמצע י"ב התחלתי להפנים דברים ולא לדבר עליהם ולא לדבר עם חברות על מה שמציק לי או מפריע לי,הגעתי למצב שהייתי בדיכאון,ולא היה לי כוח יותר ללמוד ,ואיך שהוא כן משכתי את עצמי לסיים לימודים,ודיברתי עם יועצת בית ספר והיא רצתה לשלוח אותי לפסיכולוג לפגישה ולא רציתי כדי שההורים שלי לא ידעו מה עובר עליי.קיצר אחרי זה התגייסתי לצבא ואני בתפקיד שלא עושה לי טוב, ואני עדיין בדיכי כל רוב הזמן,וכל הזמן בא לי לבכות,ואין לי ערך לחיים יותר,ואין לי כוח לחיים יותר,ולפעמים בא לי למות מאשר להתמודד עם החיים.מכיתה י"ב נארסו לי החיים-ניהיתי פסימית,אבד לי הערך לחיים,אין לי שימשוך אותי כשאני בדיכאון כי אף אחד לא יודע כל מה שעובר ועבר עליי,ואני לבד בזה,גם ההורים שלי לא יודעים מה עבר עליי בשנה וחצי האחרונות.ואני גם לא רוצה שידעו אני רוצה לנסות לעזור לעצמי אם זה אפשרי לבד.אבל שוב הבעיה היא שאני בצבא,ויהיה קשה לי לבד.חשבתי אולי אתה מכיר ייעוץ פסיכולוגי דרך האינטרנט,לא פנים מול פנים,כי אני לא יהיה לי אומץ ללכת או לקבוע.מה לעשות?????????????

למעיין אני חושב שכדאי לקבל ייעוץ וטיפול, דיכאון היא הפרעה חולפת ובהחלט ניתן להבריא ממנה ולהרגיש בטוב. בהיותך בצבא כל טיפול מחוץ לצבא אסור, גם באינטרנט וגם פ.א.פ. בצבא יש מערך די טוב של בריאות הנפש, ובהחלט כדאי לפנות לקב"ן, הקב"נים יכולים לעזור גם בשיחות ולא רק במתן הקלות ושחרורים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ייתכן שלא הבהרתי עצמי - מדובר בבחורה צעירה שבמשפחתה (דוד של אותה בחורה) יש חולה במניה-דיפרסיה, והיא החליטה שלא להביא ילדים לעולם מתוך חשש שהם יחלו. אני מחפשת מידע שיעזור לי לשכנע אותה שהסיכון לא גדול מספיק בכדי להחליט שהיא אינה רוצה ילדים.

אם אני זוכרת טוב לא מדובר בסיכון ישיר שהוא משמעותי בהפרעה ביפולרית יש הרבה גורמים שמשפיעים. אפילו ילדים מאומצים שההורים המאמצים הם ביפולרים הם בסיכון גבוה ככהש ממש אי אפשר לדעת. מה שיותר חשוב זה האם גם לסבא או לסבתא מהצד של הדוד היה ? מתי התפרצה המחלה של הדוד? כמה חמורה היא? האם להורה (שהדוד הוא האח שלו) יש איזו הפרעת מצב רוח? יש עוד אנשים חולים במשפחה? מה לגבי משפחת בעלה אלו הדברים שצריך להסתכל עליהם. וחוץ מזה אם היא דואגת כל כך, יש דרכים לברר - לדוגמא יועץ גנטי... יכול להיות שהתנגדות להביא ילדים נובעת מפחד כלפי משהו אחר?

אם היא לא רוצה ילדים זו החלטה שלה ולא צריך לשכנע אותה. הסיכויים למחלות גנטיות ומחלות אחרות הם גם ללא קשר למחלה הספציפית. אצלנו חמותי חלתה במניה דיפרסיה לאחר השואה ובגיל המעבר לשני ילדיה אין את המחלה ומששת נכדיה לבת שלי בלבד יש את המחלה, מגיל 22 אז צרוף מקרים או גנטיקה ? תחליטי לבד!!

לצילה אני חושב שהדבר שיכול לשכנע באופן הטוב ביותר הוא פגישה חד פעמית עם פסיכיאטר, אחר כך היא תוכל להחליט מה שטוב לה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, רציתי לדעת האם פרוזק יכול לעזור לנדודי שינה והאם לאדם לא דכאוני ומלא שמחת חיים, אך עסוק וטרוד מאוד, כדאי לקחת פרוזק כדי להתגבר על נדודי השינה. האם זה יגרום לשיגעון? יש לציין כי הרופא המטפל המליץ לאדם זה פרוזק, אך מפחד מפני תופעות לוואי כמו שיגעון האדם לא החל הטיפול. אודה על תשובתך

פרוזק לא גורם לשיגעון. זו תרופה נגד שיכאון וחרדה. אם נדודי השינה הם על בסיס של חרדה אז פרוזק יכול לעזור

לשיר פרוזק אינה כדור לשינה, כדאי שאותו אדם יחזור לרופא לשיחה נוספת שתסביר מדוע פרוזק ותרגיע אותו. כמובן שהוא יכול להכנס לפורום והעזר באנשים אחרים שנוטלים פרוזק. שבוע טוב דר' גיורא הידש

בוקר טוב. רציתי לשאול כיצד לנהוג- התחלתי טיפול בציפרלאקס לפני חמישה ימים- חצי כדור בערב. במקביל חלה החמרה בתחושות החרדה שלי. הרופא אמר לי כי הדבר אולי מעיד על כך שנמצאתי בחוסר איזון ביו- כימי, ותוספת הסירוטונין עשוייה להקצין לזמן קצר את הסימפטומים של החרדה. הוא דווקא אמר שזו סיבה לאופטימיות לגבי ההשפעה העתידית של התרופה, ושניתן עד שתהיה השפעה מיטיבה לקחת חצי וואבן במידת הצורך. הבוקר קמתי מוקדם מהרגיל ונתקפתי בחרדה איומה. אמרתי לעצמי שאני מכירה את זה. תיכף זה יעבור- ואכן כעבור זמן לא ארוך זה עבר. היה לי שלשול נוראי, ולאחר שנירגעתי, התקלחתי וכד'- החלטתי לקחת חצי וואבן בכדי לבדוק את השפעתו (מעולם לא לקחתי כדורי הרגעה או תרופות פסיכיאטריות). שאלתי היא: ביום א' אני אמורה לנסוע לעבודתי המאוד תובענית ליום ארוך וצפוף. כיצד לדעתך עלי לנהוג בכדי לעבור את היום הזה בשלום? האם לקחת על הבוקר חצי וואבן כדי למנוע התקף פוטנציאלי? אני פוחדת מהתמכרות אבל עוד יותר פוחדת מחוסר תיפקוד. יש לי תפקיד בכיר עם אחריות על הרבה אנשים. אודה מקרב לב על תשובתך.

אני לא רוצה להפחיד אותך אבל חכי שתגיעי לכדור שלם! אצלי ההתקפים עלו מדרגה כמו שאומרים בדרג המדיני. אבל סה"כ אפשר להרגע כי טוענים שלאחר תקופה של חודש או 6 שבועות קמים חדשים. לדעתי תמתיני לתשובתו של ד"ר הידש אני במקומך הייתי מקדים תרופה למכה ולוקח וואבן למניעת התקף כי אכן בהתחלה הכדור מגביר תופעות חרדה וזאת מציינים בעלון לצרכן. הרבה בריאות, רוגע והנאה

לדורית אין שום בעיה עם נטילה של מספר ימים של וואבן ואין בעיה של התמכרות. הדבר היחיד שצריך להשגיח שהוואבן אכן משפיע לטובה ללא תופעות לוואי. לעתים יש תופעת לוואי של עייפות ואז צריך להזהר בנהיגה ובהחלטות. אבל תופעת לוואי זו אינה מופיעה אצל כולם, לכן את יכולה לדעת מה קורה אצלך לפי ההרגשה בבוקר וחבל שלא ניסית עוד כדור אחד במשך השבת, רק כדי לדעת כיצד התרופה משפיעה עליך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום : רציתי לדעת האם התרופה סימבאלתה יכולה לעזור בטיפול בOCD

בשלב זה היא רשומה לדיכאון, בריחת שתן אצל נשים וכאבים נוירופטיים. אין עדיין מחקר שמראה את יעילותה לטיפול בהפרעה כפייתית. http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/570366/cymbalta_wh.jpg

תודה לדור שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. אני סטודנטית שנה ג' למדעי ההתנהגות וכותבת עבודת גמר בנושא מחלות נפש. רציתי לשאול לגבי ההיבט הסובייקטיבי של החולה. כיצד מרגיש וחושב חולה הנפש? איך הוא תופס את עצמו ואת העולם סביבו? (בעיקר אדם עם סכיזופרניה ואדם עם דכאון חד קוטבי ודו קוטבי). תודה רבה ענבל.

זו שאלה מאוד טובה, ובלימודי השדה שלי השנה באתי פעם בשבוע לדבר עם חולים כרונים שמאושפזים שנים רבות בביה"ח. לא הצלחתי לקבל תשובה ברורה מאף אחד מהם. אחד מהם בכלל לא הרגיש שהוא מאושפז. עבורו זו הייתה מסגרת חיים נורמאלית, שכוללת עבודה, חיי חברה, הרבה עניין וגם חיי משפחה (שבאה לבקר) ואפילו חיי מין. שאלתי אותו כמה פעמים למה הוא מאושפז והוא אמר שהוא משתקם. לגבי האפקט קצת קשה להבין מזה משהו, כי האפקט שלו היה מאוד שטוח. חולה אחרת הרגישה בושה גדולה על המחלה ועל כך שחייה מתבזבזים בביה"ח. מרגישה אשמה משום שלדעתה היא לא הייתה מספיק חזקה ולכן המחלה תקפה אותה. יש חולים שמרגישים מצוקה מאוד גדולה כי הסימפטומים של המחלה לא נשלטים ע"י תרופות והלוצינציות ומחשבות הרדיפה מאוד מטרידות. חולה דו קוטבי - אם הוא לא במהלך פסיכוזה, תופס את העולם בדר"כ בסדר גמור ודיכאון חד קוטבי- ובכן פה יש סיפור עגום של תפיסת מציאות מעוותת פסימיסטית ערך עצמי נמוך ועוד הרבה דברים. יש 2 ספרים שאניממליצה לך לקרוא בעניין זה: נפש לא שקטה- סיפרה של פסיכולוגית שאובחנה כדו-קוטבית סערת נפש- של יורם יובל לגבי סכיזופרניה- זה מסובך

ענבל שלום את שואלת שאלה כל כך קשה ומורכבת, כאילו יש דבר כזה "חולה נפש" אחד, שחושב וחווה את העולם באותה צורה. הרי אנחנו אנשים כל כך שונים זה מזה, והמחלה היא רק היבט אחד באישיות של כל אחד מאיתנו, ולכן השאלה שלך היא מאד כללית. לכל אחד יש את הסיפור שלו. הסיפור האישי של המחלה שלו, ואיך שהיא פגשה אותו כאדם צעיר איפה שהוא לא היה- עם המשפחה שלו, העבודה, הלימודים, הצבא... מה שמשותף אולי זה הצורך להסתיר את המחלה, בשונה ממחלות רגילות אותן צריך פחות להסתיר. יש קושי רב לקבל את עצמי כחולת נפש. אני סובלת ממניה דיפרסיה. יש תקופות של מחלה ותקופות של בריאות. ויש צורך לעשות איזו אינטגרציה בין הזהות הכללית שלי לזהות הספציפית של המחלה. יש גם הרבה חוויות שהן ייחודיות למחלה שלי- פסיכוזה, מאניה, דיכאון, ולא תמיד יש מקום לעבד אותן, לשתף, לספר חוויות. כי לחוויות האלה מוצמדת תווית שלילית. להשתגע זה מאד מפחיד, במיוחד את מי שלא השתגע. בתור מי שכן עברה את החוויה אני יכולה לספר שיש בזה סבל אבל גם הרבה קסם. תארי לך שאת מרשה לעצמך לאבד שליטה לגמרי, לא פוחדת להתמסר לחיים, לגמרי. בלי הגנות, בלי מה יגידו, או כמעט בלי... ויש תחושות חזקות של כוח וקסם. הדיכאון הוא מחלה קשה ומאד לא נעימה. זה כאילו למות- תוך כדי החיים. אין מנוחה ממחשבות המוות וחוסר הערך העצמי. כל הזמן מרגישים רע, לא רוצים לעשות שום דבר, רוצים להעלם. אין טעם ואין אמונה בעתיד טוב יותר ולכן המוות נראה הפיתרון הכי קורץ. יש עיוות רציני המחשבה ובתפיסה. הכל שחור. תלכי לדבר עם חולים. הם ישמחו לשתף אותך בחוויות שלהם. יש מועדוני אנוש כמעט בכל עיר גדולה. אלה מועדונים חברתיים של אנשים הסובלים ממחלות נפש. אני משוכנעת שיהיו שם כאלה שישמחו על ההתעניינות וישמחו לספר לך את הסיפור שלהם. אם יש לך שאלות יותר ספציפיות, את מוזמנת לכתוב אלי למייל. בהצלחה. תמי.

לענבל כמובן שכל אדם מרגיש אחרת, בנוסף יש הבדל בין אשפוז ראשון או הבאים, ישנם גם הבדלים בין המחלות השונות וכדאי להתמקד יותר. בכל מקרה אני מציע שתכנסי לאתר של "זרות" ותקבלי הצצה לעולם של נפגעי הנפש. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לוקחת כחודשיים סטילנוקס לטיפול בקשיי הירדמות אבל לפעמים מתעוררת כבר אחרי שעתיים שלוש - וזהו. אני לא בדיכאון - עדיין אבל מאמינה שעוד כמה ימים כאלה ואתפרק לגמרי - אם לא אמצא פתרון.. אם לא אשלים שעות שינה הרוקחת שאלה אותי למה אני לא לוקחת מלטונין. מה זה? זה עוזר? יש תופעות לוואי?

מלטונין זה הורמוןשמופרש בלילה ואחראי על השעון הביולוגי הוא נמכר בארץ כתרופת מרשם ונותנים אותו בדר"כ רק לאנשים שאובחנה אצלם הפרעת שינה. אם את לוקחתאת התרופה כבר חודשייםואין הטבה, אולי כדאי לחפש את מקור ההפרעה בהירדמות? זה יכול להיות אורגני (מחלה גופנית ) או על רקע של מתח או דיכאון שעומד להתפרץ... פני לרופא המשפחה ובקשי בירור מקיף בעניין. בהצלחה

תלוי מה הסיבה לבעיות בשינה. כיום ניתן לבצע איבחון מקיף במעבדת שינה. מלטונין עוזר אם קיימת בעיה בשעון הביולוגי. אם הבעיה היא נפשית זה לא יעזור לך. ישנם כדורי שינה שמשפיעים ליותר שעות מסטילנוקס אבל זה כבר דורש איבחון של רופא לגבי סוג ההפרעה בשינה.

שלום, ישנם חלוקי דעות לגבי התועלת שבמלטונין, בארה"ב הוא נמכר ללא מרשם ובארץ השימוש בו מועט. השאלה העיקרית היא מה הסיבות להפרעות בשינה?? מה האבחנה? שבוע טוב דר' גיורא הידש

דור למה כוונתך לשינויים מוחיים ארוכי טווח שהסרוקסט גורם. האם הוא עלול לשבש את יכולת החשיבה.אני מרגיש שהיכולת האינטלקטואלית שלי ירדה באופן דרסטי עם התחלת השימוש בסרוקסט.האם יש פה מישהו שמצליח ללמוד מדעי המחשב או מקצועות ריאליים הדורשים חשיבה גבוהה ולוקח סרוקסט?

הכוונה שתרופות מסוג זה משפיעות על הסרוטונין במוח לטווח הארוך, הן מחזירות את הרמה של הסרוטונין לרמה נורמלית ומאוזנת, לכן מצפים שאחרי שנה ניתן יהיה להפסיק עם התרופה מבלי שסימפטומים של חרדה או דיכאון יחזרו. עניין אחר שסרוקסט יחסית לתרופות אחרות מאותה קבוצה נחשבת לסדטיבי- כלומר מרגיע ולעיתים גם מעייף ומוריד ריכוז. זאת תופעת לוואי שחולפת כאשר מפסיקים את הטיפול. לא כתבת כמה זמן אתה לוקח את התכשיר. אם עברו מס' חודשים ותופעת הלוואי לא חולפת אז ניתן לשקול מעבר לתרופה אחרת שלא תגרום לכך. ישנן מספר אפשרויות חלופיות.

לסטודנט הסרוקסט עלול לגרום לעייפות וטשטוש בזמן הנטילה, אבל אין הוא פוגע במוח או גורם נזק לטווח הארוך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום! הבן שלי בן 36 גובהו 186 משקלו כ140 קילו. יש לו במיוחד בטן מאוד גדולה. הוא מטופל ברספרדל, כדור אחד ליום 3 מיליגרם. יש לו גם תורשה להיות שמן. ברצוני לדעת האם מותר לו להשתמש בתרופות להרזייה ואם כן איזה? האם מותר לאדם שלוקח כדור זה במינון כזה בגלל שיש לו קווים סכיזופרניים לקחת תרופת הרזייה. בברכה אתי

בכאלה מצבים ממליצים על מעבר לגאודון שהיא תרופה שאיננה גורמת לעליה במשקל. שימוש בתרופות להרזיה בד"כ לא מומלץ מלבד מקרים נדירים. כמובן שחשוב לשמור על דיאטה מאוזנת ולבצע פעילות גופנית בצורה סדירה.

תודה לדור, הבעיה היחידה עם הגאודון שהיא לא נמצאת בסל התרופות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הירש, שלום רב! רציתי לשאול האם יכולות להיכנס לשוק התרופות בעתיד תרופות שיתנו את אפקט ההרגעה שנותנות התרופות אסיוול ופרפנאן, אולם מצד שני לא ירדימו או יאטו את קצב העבודה, ויחד עם זאת לא יגרמו לתופעות לוואי? אם תשובתך חיובית, מתי לדעתך עשויות להיכנס תרופות כאלו לשוק התרופות (הערכה גסה): תוך 5 שנים? תוך 10 שנים? תוך 15-20 שנים? מעבר לתקופה זו? עוד שאלה, ברשותך: האם תרופות מן הטבע עשויות לשמש תחליף לאסיוול ולפרפנאן? אם כן, שוב, אודה לך אם תיתן הערכה גסה של טווח השנים שבהן יכול הדבר לקרות תודה מראש אילן

יש כבר היום תרופות יותר חדשות ועם פחות תופעות לוואי. זאת לא שאלה של עתידנות אלא של מה שיש כיום וכאמור יש כבר היום הרבה מאד תכשירים נוספים. מה טוב ומתאים לך תלוי באבחנה ובהערכה של הפסיכיאטר שמטפל בך. מדוע וכמה זמן אתה נוטל תרופות אלה?

לאילן העייפות וההרגעה הן תופעות לוואי שלא חייבות להיות, כך שמדובר על התאמה של התרופה לאילן, בהחלט אפשר להגיע למצב שבו יש את ההשפעה הטובה של התרופות שציינת ללא תופעת הלוואי של העייפות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום וערב טוב: אני סובל מפעם לפעם מהתקפי חרדה לא מוסברים. ההתקפים הם לסרוגין פעם בכמה זמן, בתדירות משתנה. רופא המליץ להתחיל טיפול תרופתי בתרופה הנ"ל. המינון הוא 10 מ"ג ליום. שאלותי: 1. האם התרופה ממכרת ? כלומר האם לאחר שאפסיק אותה (זאת תקוותי, לאחר שמצבי יתייצב), אוכל להפסיק, אמנם בהדרגה, את הטיפול הנ"ל. מהם תופעות הלוואי שלה, אם קיימים ? 2. מהי תקופה מינימלית שחייבים לקחת את התרופה, ורק אז לשקול אפשרות להפסיק. להבנתי, אין אפשרות לקחת את התרופה הנ"ל למשל למשך 3 חודשים ולהפסיק בהדרגה. 3. האם במקביל ללקיחת התרופה הנ"ל, אפשר באופן כללי להמשיך ולקחת תרופות אחרות. כמו למשל אנטיביוטיקה במקרה של דלקת גרון, או למשל תרופה בשם אינדוביס ו/או קולכיצין שאותם אני נוטל, בגלל בעיית GOUT שאני סובל ממנה לעיתים (התקף פעם בשנתיים לערך. 4. האם נכונה הנחנתי שהטיפול יכול להועיל לפרק זמן קצוב מראש, ואם אפסיק בהדרגה את התרופה, יכול להיות (לא בטוח) שהתקפי החרדה יעלמו. תודה לך. ע.

לעידו הציפרלקס היא תרופה טובה נגד חרדה ונגד דיכאון, התרופה אינה ממכרת ותוכל לקרוא את רשימת כל תופעות הלוואי בכל אינדקס תרופות. בדרך כלל הטיפול מתחלק לשני שלבים, השלב הראשון הוא של פתרון הבעיה והפסקת החרדות. השלב השני הוא מניעתי, כיוון שהחרדות עלולות לחזור אז מקובל בהתקף ראשון להמשיך את הטיפול כשנה כדי למנוע את הישנות החרדות. אין בעיה ליטול את הציפרלקס עם רוב התרופות שציינת, אבל כדאי להתייעץ לגבי כל תרופה ותורפה לחוד. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אימי סובלת מזה זמן מהזיות רדיפה (???) לפיהן שכניה רודפים אותה ומציקים לה, היא אינה מוכנה לצאת מהבית כבר מעל 3 חוד' אלא במונית, טוענת שהם מרעישים במכוון לפנות בוקר ואף מאזינים לה ועוקבים אחריה כשהיא עוברת חדר, מייחסת לחפצים ברחוב ובגינות השכנים משמעות אחרת לחלוטין מהמציאות (כגון קמעות נגד עין הרע). אלו רק חלק מהתופעות המלוות אותנו בתקופה האחרונה. אציין כי כשאני ואחיי מבקרים הכל תקין ואין זכר לתופעות אלו, היא שמחה ומאושרת. אולי רלוונטי שהיא לוקחת כדורי אולטרה להרגעה. אנו אובדי עצות....בבקשה ד"ר אם תוכל לסייע...מה לעשות?

שלום, איני יודע מהם כדורי אולטרה, אבל הדבר החשוב ביותר הוא להביא אותה לבדיקה אצל רופא ורצוי פסיכיאטר. אני מבין שהאפשרות של פסיכיאטר היא רחוקה, אבל בהחלט כדאי לשתף את רופא המשפחה והוא עשוי למצוא דרך להגיע אליה, או שהיא תגיע למרפאה או שהוא יגיע לביקור בית. בכל מקרה הצעד הראשון הוא לשתף את רופא המשפחה. כל טוב דר' גיורא הידש

האם קיים מידע אמין בנושא הגנטיקה של מחלות הנפש, סטטיסטיקות בנושא וכו'? האם יש דרכים להתמודד עם הימנעות נשים צעירות מהריון בגלל רקורד משפחתי של מחלות נפש?

לצילה ישנו מידע רב מאוד לגבי הגנטיקה של מחלות נפש, אבל לא כל מחלות הנפש הן זהות ולכל מחלה החשיבות של הגנטיקה שונה. אפשר לאמר שגנטיקה היא נושא "חם" מאוד בפסיכיאטריה כיום וישנם מחקרים רבים מאוד בנושא. יחד עם זאת רק בגלל הגנטיקה אי אפשר ואסור למנוע מאדם להביא ילדים לעולם...., זו החלטה של כל אדם ואדם. כל טוב דר' גיורא הידש

בשנה האחרונה אני סובל מPTSD ולוקח כדורים במינון קבוע ...אינני מסוגל לתפקד נורמלי .אני מטופל אצל פסיכיאטר ואני בהמתנה לקראת ועדה רפואית לקביעת נכות . לאחרונה שלחו לי צו מילואים ושאלתי היא -מה הפרוצדורה ללכת לועדה ולקבל שחרור מהצבא ?והאם פרופיל 21 עלול לפגוע בי בעתיד באיזושהיא צורה?

לקובי כדאי לקחת מכתב מהפסיכיאטר המטפל ולשלוח אותו כמה שיותר מוקדם לקב"ן ולקצין הקישור. הם יטפלו במילואים הקרובים. פרופיל 21 כמובן שעלול לפגוע אם תחפש עבודה במסגרת ביטחונית וכך הלאה. אבל הבעיה היא לא בפרופיל אלא בעובדה שישנה הפרעה נפשית פוסט טראומתית ולכן ישנה מגבלה בתפקוד במצבים מסויימים. כל טוב דר' גיורא הידש

ישנם תפקידים בצבא שגם אדם עם PTSD יכול למלא. מי שרוצה לשרת אפשר תמיד למצוא לו תפקיד. אני לא מדבר על נכה בכיסא גלגלים או מישהו שמחובר למכונת הנשמה. אדם שמוגבל מהבחינה הנפשית כמעט תמיד (יש מעט יוצאים מהכלל) יכול להמשיך ולשרת במערכת בתפקיד כזה או אחר. אפשר לקבל הקלות כמו שירות קרוב לבית וכיוצ"ב. לכן זאת לא שאלה אובייקטיבית של יכולת אלא יותר שאלה של מוטיבציה. אם אין לך מוטיבציה לשרת אז סביר להניח שלא יכריחו אותך.

שלום, אני לוקחת אדרונקס 6 מ"ג (כדור וחצי) ביום (לטיפול בדיסטימיה) במשך חודשיים ומרגישה עליה בחרדה. לא התקפי חרדה אלא מעין רמת מתח, לחץ, דרשנות גבוהה מעצמי, דפיקות לב גבוהות מהרגיל, וכל זה בערך באותה רמה במשך מס' שעות. ידוע לי שאחת מתופעות הלוואי של אדרונקס היא דפיקות לב מהירות, שאלתי: האם הכדור גם מעלה חרדה? ודבר נוסף: לפני כשנתיים לקחתי אפקסור, כמה שעות אחרי לאחר שלקחתי כדור אחד הוא גרם לי סחרחורת וחולשה חזקה מאוד והתעלפתי. אחרי כדור אחד הפסקתי, האם יתכן שהיתה התנגשות בינו ובין מליאן, גלולה למניעת הריון? מאחר והיום אני עדיין לוקחת מליאן ומאחר והאדרונקס לא עוזר לי כמצופה, עולה האפשרות שאקח אפקסור, האם אחרי שנתיים יתכן ואגיב באופן שונה לאפקסור? או שבכלל עדיף שאקח תרופה ממשפחת SSRI ? תודה !

לדורית קשה לי לענות לך תשובה מדוייקת איזו תרופה כדאי לך ליטול. אבל אם האדרונקס מעוררת ומשפרת את הדיסטימיה לא הייתי מוותר עליה כל כך מהר למרות החרדה. אפשר להוסיף לאדרונקס תרופה מקבוצת ה SSRI ואז מקבלים השפעה דומה לאפקסור. או לנסות ליטול תרופה נוגדת חרדה כמו וואבן או לוריוון. תשובה מדוייקת יותר תצטרכי לקבל מהרופא המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש

לרופא הפורום אני בת 18 וסיימתי כיתה יב', אני אמורה להתגייס בעוד חצי שנה. יש לי חבר כמה חודשים ואנחנו רוצים לקיים יחסי מין. הבעיה שלפני כמה שנים כשהייתי צעירה ההורים שלי היו יוצאים ומשאירים אותי אצל השכנה. לפעמים היא הייתה יוצאת והייתי נשארת עם הבעל שלה, והוא היה אונס אותי. זה קרה הרבה פעמים ואני לא בדיוק התנגדתי ולא ידעתי מה לעשות. את כל זה לא זכרתי עד שלפני יומיים אני וחבר שלי נכנסנו למיטה והוא התחיל לגעת בי. ואז פתאום התחילו לי זכרונות ותמונות לחזור לראש והייתי בפאניקה ובכיתי והתחלתי להקיא ולכמה שניות היה נדמצה לי שאיבדתי את ההכרה כי לא הבנתי איפה אני נמצאת ועם מי ואפילו דימיינתי שחבר שלי זה השכן שהיה. חבר שלי נבהל מאד וסיפרתי לו כל מה שנזכרתי וחשבתי בקול רם והייתי מאד מבולבלת וצעקתי ובכיתי ולא הבנתי מה קורה איתי. עכשיו אני כבר יותר רגועה אבל כל הזמן הזיכרונות עולים. כבר יומיים אני לא ישנה ולא אוכלת, אני לוקחת כדורי הרגעה וואבן אבל זה לא עוזר בכלל, אני מרגישה רע מאד ולא יודעת מה קורה לי. הראש שלי כבד מאד ואני פוחדת שאני אשתגע! אני מאד במצקוה ולא יודעת מה לעשות ולאן ללכת כדי שאני ארגיש יותר טוב. אני מבקשת עזרה. תודה רבה

צר לשמוע את הסיפור שלך. זה ששכחת את האירועים, והם עלו פתאום בעקבות הטריגר של ניסיון לקיים יחסי מין, כמו גם תחושת הניתוק מעצמך ועירבוב של מה שקרה אז עם מה שקורה עכשו - זה אופייני לנפגעי תקיפה מינית. אני חושבת שכדאי שתפני לעזרה מקצועית. חשוב לומר שלמרכזי עזרה לנפגעות תקיפה מינית יש אינטרס רק לעזור לך וזה לא אומר שיגידו לך או ילחצו עליך לפנות למשטרה. המטרה היא לעזור ל ך !! יש את האתר של ער"ן http://www.1201.org.il/main.asp בטלפון 1202 ויש להם גם ICQ. יש המון פורומים ומידע ברשת העיקר שתיפני לעזרה - אפשר לדבר בטלפון, להיפגש, יש גם קבוצות תמיכה. http://hrcc.1202.org.il/template/default.asp?siteId=4

שלום, צר לי לשמוע את הדברים למרות שלצערי הם מאוד שכיחים. אינך "הולכת להשתגע" אבל את נמצאת במצוקה גדולה כיוון שישנה הצפה של הזכרונות והדברים הקשים שעברת. כדאי לפנות בדחיפות לפסיכולוג או פסיכיאטר לשיחות כדי לעבד את הזכרונות הקשים שעולים, ועדיף לעשות זאת כאשר הם עדיין טריים, כמה שיותר דחוף. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הירש שלום האם תוכל לשלוח לי מידע הקושר בין סכיזופרניה להתחשמלות ממתח גבוה לאימייל שמופיע בהודעה. אודה לך מאוד אם תעשה זאת ובנוסף תביא דוגמאות המפרטות קשר זה בספרות המקצועית.

שלום, אני חושב שכתבתי לך אתמול שחפשתי בזמנו בספרות ולא מצאתי מאמר הקושר בין הדברים ולכן כמובן שאין מה לשלוח לך. כל טוב דר' גיורא הידש

לאחר כמה שנים של לקיחת כדורים אפקסור 75 פריזמה סרוקסט מודאל אנטומין קלונקס אין שיפור בזמן לקיחת הכדורים אלה להפך להיפך יש החמרה גדולה...מה עלי לעשות ...

ליוסי השאלה הראשונה היא מה האבחנה ומדוע אתה נוטל את התרופות הללו? במקרים של חוסר תגובה לתרופות אני ממליץ לפנות לייעוץ של אחד הרופאים הבכירים בארץ ולשמוע את דעתו. כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובל ממיגרנות ומקבל תרופה בשם אימיטרקס, אותה אני לוקח פעם פעמיים בשבוע. כמו כן לוקח כל יום סיפרמיל לטיפול בדיכדוך . האם יש סכנה כלשהי בשילוב בין השניים?

לרענן לא שמעתי על בעיה כלשהי אבל תמיד צריך לבדוק, אם תזכיר לי אז אשתדל בסוף השבוע. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא שלום . אשת חבר הלום קרב סובלת מדיכאון ולוקחת כדור קלונכס לפני השינה היא אומרת שזה נותן לה לישון טוב .אבל למחרת היא שוב בדיכאון וזה לא עושה לה טוב במשך היום .היא מאוד לחוצה ולא רוצה לראות רופא .שואלת עם כדאי לה להוסיף כדור סרוקסט1 ליום ואם זה יעשה לה טוב .

למאיר אומנם סרוקסט היא תרופה נוגדת דיכאון אבל לא הייתי ממליץ על התחלת טיפול ללא התייעצות עם רופא. לעתים רופאי משפחה מתמצאים היטב בבעיות של דיכאון ואולי רופא המשפחה יוכל לעזור לה? אפשרות נוספת היא לפנות לשיחות. אין ספק שהאשה מתמודדת עם קשיים רבים ולא קל לה, לעתים קרובות שיחות עשויות להקל ולעזור במצב הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

הדיכאון שהיא מרגישה ביום למחרת קשור להתמכרות לקלונקס. קודם כל שתבין שהיא מכורה לסם. קלונקס שייך לקבוצת סמים שנקראים בנזודיאזפינים שגמילה מהם דורשת טיפול רפואי. סרוקסט עוזר רק למי שלוקח כל יום למספר חודשים לפחות. לדעתי לא מומלץ לקחת בלי בדיקה פסיכיאטרית כי זה יכול גם להזיק ואפילו מאד. הסרוקסט להבדיל מהקלונקס יוצר שינויים מוחיים ארוכי טווח והשפעתו איננה מיידית. זה יכול לעזור ולהזיק באותה מידה. לכן חשובה בדיקה של מומחה לפני שמתחילים.

דור שלום קראתי את תשובתך המעניינת ורציתי לדעת למה אתה מתכוון בכך שהסרוקסט "יוצר שינויים מוחיים" ? וגם רציתי פירוט של הנזקים שיכולים להיגרם מלקיחת התרופה? תודה אורלי.

שלום רב, אני בת 30 ומטופלת אצל פסיכיאטר כבר כמה שנים. הכדורים שאני לוקחת לא עוזרים לי להפחית את חרדתי החברתית ע"מ שאצא מהבית ואהיה כמה שיותר בסיטואציות חברתיות. אני למעשה נמנעת מכך לחלוטין. אין לי בכלל חברות. אני בודדה בעולם. אין לי חשק לעשות דברים, ואפילו כשהתחלתי במשימה, מיד אני נשברת ומרימה ידיים. כל דבר שביכולתי לדחות, אני דוחה. ברור לי שזה פוגע בחיי האישיים, אך בעבודה זה גם ככה. מהיכן לוקחים מוטיבציה ורצון לבצע דברים, ומה תוכלו להציע לי לעשות בנידון?

לשלומית אפשר להציע להחליף את הכדורים אבל איני חושב שזו הנקודה. בנוסף לטיפול התרופתי חייבים להיות במסגרת של שיחות כך שתוכלי לתרגם את היכולת שלך להיות בחברה גם למעשים. כלומר התרופות רק נותנות את היכולת והאפשרות, אבל צריך גם לעשות... .וכאן השיחות עשויות לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

ממליצה לך לעבור טיפול קצר של פסיכותרפייה קוגניטיבית התנהגותית בשילוב עם ביופידבק.שיטה זו היא האפקטיבית ביותר לחרדה חברתית.בתל השומר יש יחידה כזו לביופידבק ואת יכולה לפנות לשם בצורה פרטית ללא כל רישום רפואי. מפגש עולה כ-140 שח'.הטלפון שלהם :.5303806

שלום לדוקטור אני נוטלת כבר שנתיים רסיטל ומרוצה מאד. למרות שלפי הפסיכיאטר תרופה זו אינה מעוררת תיאבון, נוספו למשקלי כ 10 ק"ג מיותרים. זה הציע לי לאחרונה לקחת בנוסף לרסיטל גם אדרונקס שלטענתו יתן לי תחושת שובע. שאלתי: מה דעתך על הקומבינציה הזו והאם אדרונקס באמת יכול לעזור לי להפחית במשקל. תודה מראש צביה

לצביה השילוב של אדרונקס ורסיטל מקובל כיוון ששתיהן פועלות במנגנון שונה, משלים זה את זה. יחד עם זאת האדרונקס למרות שהוא מעורר אינו גורם לירידה במשקל (אינו גורם גם לעליה), ולכן אני בספק לגבי התועלת של האדרונקס לירידה במשקל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום! אולי תוכלו להסביר לי משהו. אני יודע שנוגדי דיכאון אמורים לעורר ולתת אנרגיה לאדם המדוכא וכך עושים רובם. ואני גם יודע שיש נוגדי דיכאון שאינם נחשבים למעוררים ואפילו למרדימים... איך זה מתיישב ביחד?

לזקי זו בדיוק הנקודה. כיוון שאין מדובר בתרופות הרגעה נוגדי הדיכאון פועלים על המהות של הדיכאון ואין לכך קשר האם הם מעוררים או מרדימים. סמים מקבוצת סמי המרץ מעוררים אבל אחר כך עם סיום השפעתם כעבור מספר שעות ישנה נפילה, כלומר הם לא פועלים על המקור/מהות של הדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

1.האם ציפראלקס הוא הכדור המומלץ ביותר להתקפי חרדה קשים. 2.אני בתחילת הטיפול ,לאחר נטילת הכדור תופעות החרדה גוברות : כאבי רגליים, כאבים בחזה והרגשה כמו ארוע מוחי. האם תופעות אילו מוכרות? במקרה ואני מוסיף כדור הרגעה יחד עם ציפראלקס התופעות לא מורגשות מה זה אומר? 3.מאיזה מינון סופרים 6 שבועות להשפעת הכדור 5 מ"ג או 10 מ"ג? 4.בהתקפי חרדה קשים כדאי לקחת כדור למניעת התקף ? כלומר לא לחוות טראומה של התקף? 5. בדרך כלל לאחר איזו תקופה לא חשים בצורך של כדור הרגעה?

שלום, הציפרלקס מתחיל להשפיע אחרי שבוע שבועיים ואחרי שישה שבועות (במינון של 10 מג') מחליטים שהכדור לא מתאים לך וחושבים על תרופה אחרת. הציפרלקס היא תרופה טובה נוגד חרדה וגם נגד דיכאון אבל לצערי היא עוזרת להרבה אבל לא לכולם, לכן יתכן שאחרי זמן תצטרך לבדוק האם התרופה מתאימה לך. בתחילת הטיפול יתכנו תופעות לוואי כמו שאתה מתאר, טוב שאתה נזר בלוריוון ועם השפור במצב גם השמוש בלוריוון יפחת. כל טוב דר' גיורא הידש

אני חוזר על שאלתי המרכזית: נטלתי 5 מ"ג במשך שבועיים. שלשום התחלתי ב 10 מ"ג. כדי לבדוק יעילות התרופה אני מבין שצריך להמתין שבועיים מיום שהתחלתי ב 10 מ"ג ? כלומר, לאחר חודש ימים (שבועיים 5 מ"ג + שבועיים 10 מ"ג) בבקשה תשובתך.

שלום! אני סובלת מתופעות חרדה זמן ממושך, הייתי מטופלת התרופות ה-ssri והפסקתי, מזה זמן מה אני לוקחת לוריבן , הייתי רוצה לדעת האם לקיחה של לוריבן זמן מסוים יכול לגרום לבעיות בנשימה. אודה לך על תשובה, החרדה.

לא, לוריוון אינה גורמת לבעיות בנשימה, חרדה בהחלט יכול לחקות בעיות בנשימה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום: אניסובל ממחשבות כפיתיות נטלתי תרופה בשם נרדיל הבעיה עם התרופה היא שהיא גרמה לי לעליה של יותר מ12 ק"ג ולכן הפסקתי אותה כעט חזרו לי המחשבות והחרדות ניסיתי המון תרופות שונות ורק הנרדיל עזרה לי אבל אני לא מתכוון לקחת אותה שוב בגלל התקפי הזלילה הנוראים שהיו לי אני ממשב מיואש כול היןם נימצא בבית מדוכא ולא יודע מה לעשות

גם אני הייתי מיואשת תדע לך היתי כמוך ,זה לא יעזור לך להיות כל היום בבית מדוכא, עם אתה עובד זה יעזור , אולי תנסה ללכת לשיחות זה מאוד עזר לי. אני סבלתי גם

שלום, צריך לבדוק מה קורה ואולי ללכת להתייעץ עם אחד הרופאים הבכירים בארץ. אבל אם אתה כותב שצריך לבחור בין המצב הנוכחי או לעליה במשקל עם הנרדיל אז אולי עדיף הנרדיל? בכל אופן שיחות בהחלט עשויות להועיל ולהקל עליך. כל טוב דר' גיורא הידש

לדעתי רע לי כי כואב לי הלסת כי אני מתקשה לסגור את הלסת כי יש לי פה מעוות , עם שיניים בולטות ושפתיים קצרות, זה משגע אותי אני משקיעה כ"כ הרבה אנרגיות בשביל לסגור את הפה וכואב לי כל הפרצוף הוא כולו מעוות ורואים את זה קצת אפילו שאני די יפה,היתה תקופה שחייכתי כל הזמןכשהייתי עם אנשים כי אחרת הרגשתי נורא מעוותת וכ"כ חסרת ביטחון קשה לי להתרכז שאני רוצה לקרוא וללמוד בגלל זה קשה לי לדבר בגלל זה זה משגע אותי ואני חשה כל הזמן צורך לחזור על משפטים כי כשאני מדברת יותר קל לי, אומרים שיש לי מחלה בנפש סכיזופרניה אבל לדעתי הנפש זה חלק מהגוף ואני חושבת שאני חולה בגוף ולכן אני גם חולה בנפש, אני אלך לרופא שיניים בתקווה שיהיה לו פתרון בשבילי אולי השתלה של שיניים שיהיו פחות בולטות כי פלטה אני כבר לא יכולה לעשות בגילי-28 בנתיים נותר לי לשאול את אלוהים למה הוא לא עוזר לי , למה העולם כ"כ אכזר אליי?

שלום, אכן יתכן שמדובר בשילוב של הדברים. כדאי ללכת קודם כל לרופא פה ולסת כי יתכן שקיימת בעיה בפרק של הלסת. בהחלט יתכן שישנה בעיה נפשית וגם בעיה גופנית בלסת וצריך לטפל בשניהם וכמובן שהגוף משפיע על הנפש ולהיפך. אין מה לעשות צריך לטפל בשתי הבעיות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, לפני כשבועיים וחצי התחלתי ליטול את התרופה רסיטל 20 מ"ל לאחר שבוע גיליתי שאני בהריון שבוע שני שלישי כלומר התחלתי את התרופות ונכנסתי להריון בערך באותו הזמן. אני לא מרגישה טוב, חולשות, מפוחדת מאוד, בחילות קשות ומחשבות קשות. עדיין לא החלטתי סופית אם להפסיק את ההריון אבל נראה לי שכן. שאלתי היא ממה מצבי הנפשי והפיזי קיימים מהתרופה או מההריון הלא מתוכנן, והאם זה מסוכן מבחינה נפשית לקחת את שניהם. אני יודעת שלעובר זה מסוכן אך אם אחליט להפסיק את ההריון איזה השלכות נפשיות יש לזה בעקבות הטלטלות הפיזיות הקשות והנפשיות. אודה לכם על תשובתכם נ.ב בעבר כבר טופלתי בתרופה הזו והיא עזרה לי מאוד.כרגע אני פוחדת שהיא לא תשפיע נכון בגלל המצב השונה - הריון

לליטוש קודם כל להרגע. לא הצלחתי להפריד בין ההרגשות שלך, האם הן קשורות להריון או להתחתלת הטיפול עם הרסיטל אבל איני חושב שזה כל כך חשוב כרגע, בשני המקרים התופעות יחלפו תוך מספר ימים אני מקווה. בכל מקרה אני חושב שכדאי להמשיך עם הרסיטל, הרסיטל אינה מזיקה להריון או לעובר ואם קיימות חרדות אז עדיף עם התרופה. בכל מקרה צריך לברר במרכז לטרטולוגיה בהדסה. אם תחליטי לסיים את ההרין גם אז כדאי להמשיך עם הרסיטל כי בדרך כלל התהליך לא קל מהבחינה הנפשית. רק יום יומיים לפני הגרידה כדאי לא ליטול את התרופה. תצליחי בכל מה שתחליטי דר' גיורא הידש

כואב לי כבר הראש. לפני מספר שנים היתה לי תקופה קשה שהתבטאה בהרגשת עצבות וכן כפייתיות במעשים ובמחשבות. הכפייתיות במעשים עברה, אך המחשבות המטרידות חוזרות אליי מידי פעם. המכנה המשותף של אותן מחשבות הוא הרגשת אשמה. כלומר המחשבות הן כאשר קורה משהו שעשיתי או אמרתי ואני מרגישה שלא הייתי צריכה לעשות, או שהזקתי למישהו. אני כותבת אליך, כי עכשיו אחרי הרבה זמן שוב עלתה לי מחשבה ישנה שחשבתי שנפטרתי ממנה. בעבר עבדתי במוסד לזקנים. יום אחד נתתי לזקן שלא כל כך מודע למעשיו, סלט גזר מתוק. המטפלת ראתה ואמרה שאסור לו סוכר אז היא לקחה את זה ממנו. זמן מה אח"כ, לא זוכרת מתי הזקן נפטר. הכנסתי לעצמי לראש שיש לזה קשר לסלט שנתתי לו ואני אפילו לא זוכרת ממה נפטר. פתאום, לאחר שנים המחשבה הזו חזרה לי לראש ואני משכנעת את עצמי לקחת אחריות ולהרגיש אשמה. הכי נורא כשאני מרגישה שהמחשבות אינן סתם טורדניות אלא אמיתיות - כלומר, אני באמת אשמה. הראש כבר מתפוצץ. בכל פעם שעולה מחשבה כזו אני נעשית אדישה לסביבה, לא מסוגלת לשמוח באמת, גם לא מסוגלת להיות עצובה, לא מסוגלת לעשות דברים כרגיל, מתבטלת, וחושבת אך ורק על זה. מה לעשות? האם אני אשמה?

ערב טוב מישל אני מתארת לי שזה לא מאוד יעזור לך מה שאני רוצה לומר לך , אך אני מקווה שתתנחמי בעובדה שהייתי בדיוק במצב שלך. ימים רבים ושנים שלמות חייתי בצל של עצמי. מלאה במחשבות טורדניות על כמה שאני אשמה ואחראית על כל דבר. הסבל של הטורדנות והמחשבות הנוראיות מרגישות כמו איזה קצר חשמלי במוח שנמשך ללא הפסקה ומנוחה לאורך כל החיים. הייתי בטיפולים פסיכולוגיים מעל 20 שנה עד שלבסוף פניתי לטיפול התרופתי וחיי ניצלו. את שומעת אותי? ניצלתי בעזרת הטיפול התרופתי. החיים נכנסו לפורפורציות של אדם נורמאלי. להערכתי אין לאדם בריא שום יכולת להבין מזה סבל של מחשבות טורדניות. ואני ממש ממליצה שתפני לרופא משפחה ותבקשי עזרה. את לא לבד. אנשים לא מתים מגזר מתוק אלא אם הם נחנקים על המקום.מאחר והזקן לא מת על המקום בוודאות שאין לך כל חלק בכך. יש מוצא ויש תרופה. החלמה מהירה. אורלי.

תודה לאורלי ואני מצטרף לדבריה כל טוב דר' גיורא הידש

דר' גיורא הידש שלום מזה שנה וחצי אני סובל ממצבי מתח וחרדה רופא המשפחה אומר שזה נימצא בראש שלי ושאני צריך להוציא את זה לבד. כמו כן קיבלתי לבלוע כדור 0.5mg "ALPROX" שאלתי : האם הכדור ממכר ? האם הכדור יכול לעזור ?כי אני לוקח כשאני מרגיש שלא נכנס לי אוויר מספיק לראות. תודה

שלום, לאלפרוקס יש פוטנציאל ממכר אבל אם נוטלים אותו רק לפי הצורך לא תווצר התמכרות. אתה יכול להעיד כבר בעצמך האם התרופה עוזרת לך, כעת השאלה אינה תיאורטית אלא כיצד אתה מרגיש עם התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני סטודנטית לפסיכולוגיה ואשמח מאוד אם תוכלו לענות לי על שאלה (מאוד כללית) בנוגע לנושא עבודתי. מה מטרות הטיפול הפסיכיאטרי ומי הם האנשים שמגיעים לטיפול מסוג זה?

חן שלום אכן שאלה כללית. הפסיכיאטריה הוא הענף ברפואה שעוסק במה שמכונה "מחלות נפש"- מחלות שיש להן קשר לנפש, אך גם לגוף והן כוללות מחלות כמו סכיזופרניה, דיכאון, מניה- דיפרסיה, חרדות וכו', וגם מה שמכונה "הפרעות אישיות" שזה שם כללי לבעיות יותר קבועות באישיות שמפריעות לתפקוד. מטרת הטיפול הפסיכיאטרי, כמו כל תחום ברפואה, הוא להקל על הסובלים מבעיות אלה, על ידי טיפול תרופתי וכן על ידי שיחות טיפוליות. האנשים שמגיעים לטיפול כזה הם אותם אלה הסובלים מאותן מחלות או הפרעות. תשובה כללית לשאלה כללית. מקווה שעזרתי, תמי.

פסיכיאטריה הוא ענף ברפואה ולכן ניתן לומר שפסיכיאטר הוא כמו כל רופא אחר ותפקידו לאבחן, לטפל ולרפא מחלות והפרעות מתחום הנפש, בדומה לאורתופד, רופא עיניים או כל תחום רפואי אחר שתפקידו לטפל ולרפא באנשים שיש להם הפרעה או מחלה. יחד עם זאת המדינה מטילה על הפסיכיאטריה גם תפקידים של _פיקוח חברתי_ שחורגים מתחום הרפואה, כמו להחליט איזה אנשים יש להרחיק מהחברה כתוצאה ממחלת נפש. פורמלית לא מדובר על ענישה אלא על "טיפול" אבל בפועל האישפוז הכפוי הוא סוג של ענישה ולעיתים גם מהווה אמצעי לאיום על חולים שרוצים להפסיק טיפול. מצב כזה חורג מתפקידו הקלאסי של הרופא וקיים רק בפסיכיאטריה ולא בשום מקצוע רפואי אחר. הפסיכולוגיה הקלינית מסייעת לפסיכיאטריה בחלק מתפקידיה- למשל באיבחון פסיכודיאגנוסטי או בפסיכותרפיה.

תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. כל טוב דר' גיורא הידש

רציני בדבר השפעת תרופות כמו טופמקס או אפקסור על התפרצויות זעם. לא שאני הולכת לקחת בלי רופא, אבל חשוב לי לדעת ולקלב קצת חומר על כך. תודה.כבר ביקשתי לפני יומיים ואיש לא השיב לי. כולל מנהל האתר. אז בבקשה.

לנירה אם יש למשהו מאמר מוכן תחת ידו הוא בודאי ישמח לשלוח לך, אבל אם אין תשובה כנראה תצטרכי לחפש בעצמך ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש

האם יש לך ניסיון בכדור , כן אני לוקחת אחרי האוכל והבחילות איומות

ידוע שלציפרלקס יש ת.ל. שקשורות למע' העיכול. למעשה גם תרופות אחרות מסוג SSRI. אפשר לרדת לרבע כדור למספר ימים כדי להרגיל את הגוף לתרופה ורק אח"כ לעלות במינון. אפשר לקנות בבית מרקחת חוצה כדורים ובצורה כזאת לחלק כל כדור ל-4 חלקים שווים. בהצלחה.

אני נוטלת פלוטין 20 מ"ג האם אוכל להמשיך עם התרופה ולהיכנס להריון ? מה לגבי קסאנגיס ?

ליעל למיטב ידיעתי אין בעיה עם שתי התרופות אבל תמיד אני ממליץ להתעדכן במכון הטרטולוגי בהדסה ששם יש את המידע העדכני ביותר. בכל אופן השאלה תמיד מה פחות גרוע? הריון עם חרדות או הריון עם תרופות, עדיף הריון בלי שתיהן אבל זה לא קורה תמיד.... כל טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת Stilnox 10 mg, Vaben 10 mg, Zyprexa 7.5 mg. יש לי בחודש האחרון בעיות שינה, והפסיכיאטר שלי אמר לי שהסיבה לבעיית שינה היא שכנראה משהו בשעון הביולוגי שלי התהפך, ושהוא לא רואה סיבה אחרת. אני רוצה לשאול שאלה. בעלון של הסטילנוקס רשום שאסור לקחת את הכדור יותר מ- 4 שבועות רצוף. מה יקרה אם אחרי 4 שבועות של שימוש בכדור עדיין יהיו לי בעיות שינה? האם בכל זאת אוכל לקחת את הכדור יותר מ- 4 שבועות למרות שכתוב שאסור?

לסיגל הכוונה בעלון היא שונה, אחרי ארבעה שבועות תתכן לפי החברה בעיה של התמכרות, לדעתי מדובר כאן על ניסוח משפטי ולאו דווקא בעיה רפואית, כך שאפשר להמשיך ולהעזר בסטילנוקס אם הוא עוזר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, בתקופה האחרונה אני סובלת ממתח וחרדות על רקע העבודה, מלוות במחשבות אובססיוויות ובדכאון קל. בגלל בעיות בשינה בעלי, שהוא רופא, נתן לי ואבן ובשבועות האחרונים (כחודש) לקחתי כמעט כל יום כדור-שניים לפני השינה. היות שהחרדות לא עוברות אני מעוניינת להיפגש עם פסיכיאטר כדי שירשום לי משהו ממשפחת ה- SSRI, אבל בינתיים אני לא מעוניינת לא לישון... כשאני מנסה לא לקחת את הכדור אני לא נרדמת. האם יתכן שהתמכרתי לכדור?.. מה אפשר לעשות?

אכן, התמכרות לואבן היא בעיה רצינית ואין לזלזל בה. יש תכשירים לשינה עם פוטנציאל נמוך יותר לתלות, כמו סטילנוקס (אבל הוא לא מרגיע), או לחילופין TRAZODIL שמיועד במקור לדיכאון אך יש לו השפעה מרדימה חזקה ובמינונים נמוכים (50-100 מ"ג) משתמשים בו להרגעה לפני שינה. אגב, כל רופא יכול לרשום לך פרוזק או סרוקסט, לא הכרחי פסיכיאטר.

לליאורה עדיין אי אפשר לדעת, יתכן שישנו מרכיב של התמכרות אבל יתכן גם שאת עדיין זקוקה לכדור בגלל החרדות ולכן אינך נרדמת. וואבן אינה תרופה לשינה אלא תרופה מרגיעה ואם רגועים אפשר להרדם, לעתים עדיף ליטול תרופה שהיא משרה שינה ולא תרופת הרגעה. כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון ואחר כך לשקול אפשרויות טיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, חולה בהיפוכונדריה וב OCD, מטופל בפבוקסיל 200 מ"ג, כבר 3 שנים. רציתי לדעת עד כמה יש חשיבות להתגברות על אותן חרדות, אם בכלל יש אפשרות להתגברות אמיתית, כלומר תעוזה עצומה וקור רוח ללכת נגד עמצך??? אני כבר כל כך הרבה זמן נאבק בהפרעה זו, ומרגיש שרבים מקרי הכניעה על ההתגברות, מען חוסר שליטה טוטאלי, דבר המביא לתסכול ולחרדות עצומות נוספות. כבר ניסיתי ומנסה הכל, תאמין לי... רציתי שתתן לי איזשהוא דעה בנוגע להחלמה בכלל מהפרעות אלו, והאם יש טיפוסים חזקים יותר שמתגברים על הפרעות אלו, איך אני אדע אם אני ביניהם??? תשחרר אותי מתחושות אלו, בבקשה.

לרני לדעתי זו טעות נפוצה שחושבים שמי שסובל מחרדות הוא חלש ומי שלא הוא חזק, אבל קשה לי להתמודד עם דעות קדומות. ההבראה מחרדות היא טובה באופן כללי אבל השאלה היא מה קורה אצלך ומה הסיכויים שלך. על השאלה הזו כמובן שצריך לענות הרופא המכיר אותך. דבר נוסף, במידה והפבוקסיל אינו פותר את הבעיה במשך שלוש שנים כדאי לשקול עם הרופא המכיר אותך את החלפת הטיפול! ישנם טיפולים נוספים שעשויים לעזור ובנוסף כמובן שיחות-פסיכותרפיה. וחשוב להשאר אופטימי דר' גיורא הידש

תודה על תגובתך.אני כן צריכה פסיכיאטר מכיון שהבעיה שלי לא קשורה רק לזוגיות ואני לוקחת כדורים שרשם לי הקב"ן כשהייתי בצבא ועכשיו אני כבר לא בטיפול כחצי שנה.יכול להיות שיש גם פסיכולוגיות או עו"ס שעובדות בשיתוף עם קופ"ח אבל אותן אני לא ממש צריכה.האמת היא שיש לי ניסיון די רע עם פסיכולוגים!כבר טופלתי לפחות ע"י 3 ושלושתם ממש לא היו משהו...לפחות לא בשבילי...אה אופס בעצם השלישית היתה דווקא פסיכיאטרית...טוב נראה לי שכבר הצלחתי לבלבל אותך...בכל מקרה הקב"ן דווקא די עזר לי.אני מקווה ש3 פגישות דווקא כן יספיקו לי לבינתיים כי טפו טפו טפו מצבי הרבה יותר טוב מאשר היה בעבר!זהו נראה לי שזה מה שרציתי להגיד...תודה בכל מקרה

לנועה- התקשרת לפסיכיאטרית שהמליצו לך בהודעות הקודמות? כדאי להתקשר ולברר פרטים. ביי

אני מטופל כחודשיים בLUSTRAL ו CLONEX . אני מטופל בגלל כאבי ראש ולחצים במח... הייתי מעוניין לדעת מה התופעות לוואי של התרופות האלה והאם עייפות (חוסר שינה) יכול לגרום שוב לכאבים האלה למרות לקיחת הכדורים... יש לי גם הזיות לפעמים האם זה נורמלי??? תודה מראש על התשובות...

לבני הזיות זה בכלל "לא נורמלי" וצריך לפנות בדחיפות לרופא שמטפל בך. הלוסטרל עלולה לעורר ולכן לפעמים השינה מועטה אבל במקרים אלו אין עייפות במשך היום. רשימה שלמה של תופעות הלוואי תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות אבל כנראה כדאי לחזור לרופא המטפל כדי להעריך את מצבך ואת ההטבה ותופעות הלוואי של התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום רב, קודם כל ברצוני להביע את הערכתי ותודתי לך על תשובותיך המהירות. יש לציין כי הינך משתדל לענות לכל אחד ואחד בסבלנות רבה וברגישות רבה, מה שלא ראיתי באתר החרדה ששם ממש זכיתי לחוסר הענות מוחלט. שנית, אינני יודעת אם תוכל לענות על שאלתי ואם אתה מתמצא בנושא תרופות טבעיות, אך רציתי לדעת, יש תרופה מסוימת של חברת "סולגאר" שנקראתBRN MODULATORS שנאמר עליה שהיא מכילה כל מיני ויטמינים,מינרלים, חומצות שומן בלתי רוויות, ועוד צמחים המגינים על המוח, מחזקים את הזיכרון והיכולת הקוגנטיבית ועוזרת למצבי דיכאון וחרדה. אני ירשום לך בקצרה את המרכיבים העיקריים ואם תוכל בבקשה בבקשה, לבדוק לי את הנושא אם ניתן לשתות את הכדורים האלה בצרוף הציפרלקס 20 מג"ג שאני נוטלת לחרדה ודיכאון, במשך כבר שלוש שנים. יש לי עליות ומורדות במצבי הרוח ובעיקר יש לי הרבה תחושת של חוסר ריכוז, בילבול ודה ראליזציה שכניראה נובעות מהחרדה. לכן רציתי לשלב משהו טבעי, השאלה אם אין שום ריאקציה שיכולה לפגום בתרופה או להשפיע לרעה. המרכיבים:1. פוספטידיל-כולין-מהווה חומר מוצא לייצור אצטיל-כולין(מתווך עצבי) 2. ACETYL-L-CARNITINE 3. ויטמין B12 וחומצה פולית 4. PHOSPGATIDYLSERINE -שומר על גמישות קרומי התאים במוח. 5. DHA-DOCOSAHEXAENOIC ACID 6. גי'נקו בילובה אם תרצה לבדוק בדיוק מינונים וכו'.. אפשר למצוא דרך האתר של חברת סולגאר תחת השם של המוצר. אני מאוד מקווה שזה לא טרחה בשבילך ומצטערת על אורך ההודעה. מאוד מאוד מודה לך גבריאלה.

לגבריאלה תודה על המילים החמות, אבל לצערי יש לי מעט ידע בנושא של תרופות טבעיות. בנוסף המידע הבדוק על התרופות הללו וגם מאמרים רפואיים ובדוקים מעטים מאוד ואני בספק אם בכלל יש תשובה לשאלה שלך. אני חושב שהכי נכון הוא לשאול בחברת סוגאר. לצערי אין לי ידע רב בנושא הזה. כל טוב דר' גיורא הידש