פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
21/06/2005 | 18:09 | מאת: כוכבית

שלום,אני חודשיים וחצי לאחר התקף חוזר של חרדה.אני מטופלת בויאפקס XR בחודש הראשון 75 מ" ואח"כ 150 מ"ג.אני עדיין לא מרגישה שחזרתי לעצמי מדי פעם בבקרים יש לי את תחושת אי-השקט "הזו" היום אפילו נזקקתי לואבן. לציין,כי בהתקף הראשון לאחר חודש וכמה ימים חזרתי לתפקוד מלא כאילו כלום אינפורמציה נוספת:בפעם הראשונה נטלתי את הכדורים חמישה חודשים והפסקתי את השמוש לשלושה חודשים . האם פרק הזמן הזה בו אני נוטלת את הכדורים (חודשיים וחצי) ואין "החלמה" מלאה אמורה להדאיג אותי. תודה.

21/06/2005 | 18:57 | מאת: דור

מינון מלא של ויפאקס הוא 225 מ"ג ליום ויש לקחת אותו 3 חודשים לפחות בשביל להרגיש את השפעתו המלאה. את לוקחת מינון שאיננו מלא ולתקופה לא ארוכה ולכן, לדעתי, בשלב זה, לא כדאי לחשוב על החלפה אלא יותר לכיוון של עליה במינון.

21/06/2005 | 22:00 | מאת: אור

במשך 10 שנים לוקחת תרופות פסיכטריות פרוזק,אדרונקס,וקלונקס הפסקתי את כל התרופות על דעת עצמי לפני חודשיים ןמאז קשה לי להירדם בלילה ואני אוכלת המון מה עלי לעשות. מבקשת עזרה

22/06/2005 | 22:36 | מאת:

לכוכבית אכן אפשר היה להרגיש כבר טוב, אבל בכל זאת המינון עדיין לא מקסימלי וגם אפשר עוד לחכות, אם לא תהיה השפעה מלאה אחרי ארבעה חודשים יש מקום לחשוב על החלפת הטיפול. בינתיים כדאי לחכות ואם צריכים אז להשתמש בתרופות הרגעה. כל טוב דר' גיורא הידש

21/06/2005 | 17:45 | מאת: איילת שגב

שלום אני בחורה בת 31 אני סובלת מכאבי ראש מסוגים שונים כבר 6-7 שנים. בעבר הייתי אצל נוירולוג שאמר שזה מיגרנות ונתן לי כדורים שלא זוכרת את שמם ולא לקחתי. אני עדיין כבר 6-7 שנים משתמשת רק באופטלגין כשיש לי כאבי ראש. פעם פעמים בשבוע יש כאב ראש אני לוקחת 1.5-2 אופטלגין והולכת לנוח. לפני 4 שנים הייתי אצל נוירולוג אחר שאמר שזה כאב ראש ממתח נפשי ומתח גם גופני בכל הצוואר והכתפיים והפתרון הוא שאני אעשה שיאצו , דיקור ורוגע. עשיתי שיאצו ודיקור וזה לא עזר. בשנה האחרונה הייתי אצל פסיכולוג בטיפול נגד חרדות שהתפתחו לי בעקבות כל הכאבי ראש. יש לי חשש מלנסוע רחוק ופחד מזה שיהיה לי גידול בראש וכו'. הוא הפנה אותי לפני חודש לפסיכיאטר. הפסיכיאטר המליץ שאקח כדור בשם ציפרלקס בהתחלה 5 מג ואחרי שבוע 10 מ"ג כל בוקר במשך כמה חודשים. הוא אמר שזה כדור מעולה שיכול לפתור את בעית החרדות ושזה גם כדור שמונע כאבי ראש ומיגרנות. ברצוני לדעת האם זה נכון או שהוא רק ניסה לשכנע אותי כדי שאקח את הכדור? האם באמת הכדור ציפרלקס שהוא המליץ זה גם כדור שמונע כאבי ראש ומיגרנות ויכול לעזור לבעית הכאבי ראש? אם אני כבר לוקחת איזה שהוא כדור האם זה כדור מאוד מתאים לכאבי ראש גם בלי קשר לחרדות? תודה

21/06/2005 | 19:04 | מאת: דור

התשובה שלילית, אין בספרות עבודות שתומכות במתן ציפרלקס לטיפול במיגרנות או כאבי ראש. למעשה אחת מתופעות הלוואי הנפוצות של ציפרלקס זה כאבי ראש.... אלא אם אצלך הכל פסיכוסומטי ואז ייתכן שזה כן יעזור. אי אפשר לדעת אם לא מנסים.

21/06/2005 | 22:39 | מאת: אלון

יתכן מאד וכן יטפל הכדור גם בכאב הראש . מנסיוני האישי כאשר יש כאב ראש שנובע ממתח ואין תופעה נאורולוגית אחרת, הציפראמיל למיניהם נותנים מענה למרות שצריך לשלב בהתחלה גם כדור נגד כאב ראש כמו אופטלגין. דווקא הציפראלקס בהשוואה לציפראמילים האחרים (רסיטל, ציפראמיל..) לא גורם לכאבי ראש אבל זה אינדבדואלי. לסכום - מטרת הציפראלקס היא להוריד מתח נפשי שיתכן שיוריד גם את כאבי הראש. באופן אישי לא הייתי ממליץ לטיול כדורים אלא לנסות טיפולים אלטרנטיביים אחרים והשתתפות בחוגי התעמלות וספורט היות והכדורים הללו הם "סרט" שסופו לא ברור."סרט" משמעו התמדה יומיומית לכדורים לפחות למשך שנה כאשר יתכן ותצטרכי להוסיף כדורי הרגעה לטיפול שמגביר בהתחלה את החרדה . לא מומלץ לשהות בשמש, מומלץ שעות שינה סבירות מה שיגביל אותך בטיולים ונסיעות לחו"ל וזה הסרט שצריך לשים אותו על מאזניים ולשאול עצמך האם כבר ניסיתי הכל? האם התופעות אותם אני חווה לא ניתנים לדיחוי.... בהלצחה

21/06/2005 | 21:42 | מאת: ניקול

לאיילת שלום, קודם כל אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב. שנית אני לוקחת את הציפרלקס כבר שנתיים לטיפול בחרדות, אני לא רופא, אך לא נראה לי שהציפרלקס עוזר לכאבי ראש ומגרנות, אני חושבת מה שכן הוא, שהמגרנות שיש לך הן כתוצאה ממתח נפשי ולכן הוא נתן לך את הכדורים האלה כדי שתרגעי ואז המגרנות יעברו. לי היתה עכשיו תקופה של חודש שלום עם מגרנות שאני לא מאחלת לאויב שלי, כאבי תופת וזה היה ממתח נפשי וחרדות , כך שהציפלקס כלל לא עזר לי לטיפול במגרנה ולקחתי מלא אופטלגין ואדויל וכו' וכו' עד שבסוף לקחתי כדורי הרגעה שנקראים קלונקס וזה עזר לי כי זה מרגיע. כל טוב ניקול

22/06/2005 | 13:16 | מאת: אילת

לאילת שלום, גם אני סבלתי שניים מכאבי ראש בלתי פוסקים יומיומיים וגם בנוסף ממגרנות (בכאבי ראש היומיומיים הייתי מתפקדת עם כדורים. במגרנות הייתי במיטה) במשך כמה שנים טובות לקחתי דרלין בכמויות מאד גדולות וככה עברתי את השנים האלה. אצלי הכאבים היו ממקור הורמונלי והם עברו עם הגיל ועם הפסקת המחזור. אני לא טוענת שזה מה שיש לך אבל כדאי לך לבדוק את הענין. אני רק מנסה לתרום מניסיוני. (אגב דרלין ידוע גם כנוגד חרדות וגם מסדר את לחץ הדם והדופק ואולי דווקא במגרנות על רקע של לחצים נפשיים זה הכדור הטוב). בהצלחה.

22/06/2005 | 22:08 | מאת:

לאיילת כפי שאת רואה ישנם סוגים רבים של כאבי ראש בנוסף למיגרנה וכאבי ראש ממתח שהם שונים מאוד במהותם. לכן האבחנה הראשונית מאוד חשובה. אם מדובר בכאבי ראש הקשורים למתח וחרדה הנקראים tension headache אז טיפול שמוריד מתח וחרדה עשוי לעזור גם נגד כאבי הראש. הציפרלקס הוא כדור טוב נגד חרדה ונגד דיכאון (שעלול להתפתח באופן משני לסבל מכאבי ראש) ואז באופן עקיף להביא להקלה רבה. כל טוב דר' גיורא הידש

ברצוני לשאול האם התחשמלות ממתח גבוה יכולה לגרום להתפתחות של מחלת נפש כלשהי ובפרט לסכיזופרניה.

לא

למ. לפני מספר שנים היה לי מטופל שהתחשמל ואחר כך התפתחה סכיזופרניה. בזמנו עברתי על כל הספרות ולא מצאתי תיאור של קשר בספרות. עם זאת טראומה מכל סוג שהוא עלולה לגרום להתפרצות של סכיזופרניה, למרות שגם על זה עדיין יש חלוקי דעות בספרות. כל טוב דר' גיורא הידש

21/06/2005 | 14:31 | מאת: יקיר

קיבלתי ציפרליקס לחרדה ודיכאון התחלתי עם חצי כדור 5 מ"ג , זהו היום השני ללקיחת חצי הכדור, יש לי בחילות איומות האם זה אופייני לתחילת הטיפול או שהכדור אינו מתאים לי. אני יודעת שצריך להתרגל לכדור אבל הבחילות הם כל הזמן ובלתי פוסקות. הרופא המטפל המליץ על 5 ימים חצי כדור ולאחר מכן לעבור לכדור שלם מה עושים, אשמח לקבל עצה נוספת תודה

21/06/2005 | 16:46 | מאת: דור

ליקיר- ציפרלקס יש לקחת אחרי האוכל. האם את מקפידה על כך? תופעות הלוואי [בתקופת ההסתגלות] עם ציפרלקס יותר קשות מציפרמיל.

22/06/2005 | 22:00 | מאת:

ליקיר יש האומרים כי דווקא למי שיש בחילות בתחילת הטיפול התרופה מתאימה לו. בכל אופן מדובר על תופעת לוואי של תחילת הטיפול אשר חולפת כעבור שבוע שבועיים. כדאי ליטול את הציפרלקס אחרי האוכל ואפשר לאט יותר ואפילו לדלג על יום כדי להתרגל לתרופה. אפשר להאריך את משך השימוש בחצי הכדור, אין מה למהר. כל טוב דר' גיורא הידש

21/06/2005 | 13:33 | מאת: כוכי

שלום רב. אני בת 32 ולוקחת זיפרקסה במינון 10 מ"ג ליום לטיפול בסכיזופרניה מזה כשנתיים. לאחרונה אני חושבת להיכנס להיריון. רציתי לדעת האם התרופה שאני נוטלת מסוכנת לעובר? תודה.

22/06/2005 | 09:52 | מאת: מיכל

התשובה היא כן. התרופה אינה מומלצת לשמוש בהריון. והיא בקטגוריה (c) כלומר, סיכון. רצוי לדווח לרופא המטפל על הריון או תכנון להריון. בזמן הטיפול בתרופה זו. מיכל

22/06/2005 | 21:58 | מאת:

לכוכי בכל מקרה כדאי לברר במרכז הטרטולוגי בהדסה, שם תקבלי את האינפורמציה העדכנית ביותר. תוכלי למצוא את המספר ב"טלפונים חשובים" משמאל. כל טוב דר' גיורא הידש

21/06/2005 | 07:27 | מאת: עוגן

שלום! הייתי רוצה לדעת אם נטילת וונלה\אפקסור במשך זמן ממושך (שש שנים) עלוה לגרום למצב של שיכחה .

עוגן לפי הספרות אפקסור אינו גורם לפגיעה בזיכרון. יחד עם זאת יש לי מטופלת אחת עם אפקסור שטוענת על פגיעה בזיכרון. מעניין. כל טוב דר' גיורא הידש

21/06/2005 | 01:26 | מאת: אהובית

אמי בת 73 סובלת ממחלת הפרקינסון ומיתר לחץ דם. למחלת הפרקינסון היא נוטלת את התרופות: לבופר 250 מ"ג 4 פעמים ביום + פ.ק.מרץ 3 כדורים ביום + קבסר 1 כדור ביום. ליתר לחץ דם היא נוטלת באופן קבוע מידי יום ביומו: נורמיטן + קרדורל + לעיתים מוסיפה גם דיאזיד או פוזיד. למרות זאת בשעות אחה"צ (בסביבות השעה 16.00) ולאחרונה במשך כל שעה משעות היממה, לחץ הדם שלה עולה לערכים גבוהים ביותר והדבר חוזר מדי יום ביומו כמו שעון. כמו כן, היא מתלוננת על כאבי ראש, חוסר שקט בראש, כאבים באזורים שונים בגוף וזאת בכל שעה משעות היום, כמעט ואינה ישנה בלילות, מרבה לבכות . זה שנים שהשיחות איתה נסבות בעיקר סביב הכאבים שלה לחץ הדם. הבדיקות שעשתה לא מצביעות על כל ממצא גופני. לכל הרופאים שפנינו אליהם לא הייתה תשובה לבעיה. הם בחרו להוסיף לה עוד כדורים להורדת לחץ דם, אך ללא הועיל. בעבר טופלה בכדורים לדיכאון וחרדה שהחמירו את מצב הפרקינסון כמו: רעידות חזקות יותר ולא יכלה לקום בכוחות עצמה, ולכן נאלצה לוותר עליהם. עלי לציין, כי חייה של אימי ושל הסובבים אותה הפכו לבלתי נסבלים. שאלותיי לד"ר הן: 1) האם התופעות שתארתי לעיל מעידות על דיכאון וחרדה ? 2) ואם כן, כיצד ניתן לעזור לה מבלי להחמיר את מצב הפרקינסון ? 3) האם התרופה החדשה cymbalta תוכל לפתור את הבעיה או כל תרופה אחרת עם כמה שפחות תופעות לוואי שאפשר. אנו חסרי אונים ואובדי עצות לנוכח הבעיה המתמשכת כבר כמה שנים. אודה לך מאוד באם תוכל לעזור לנו בכבוד רב ובתודה מראש

21/06/2005 | 16:40 | מאת: דור

לדעתי סימבלטה לא מתאימה למה שכתבת, יכולה להחמיר סימפטומים בשתי המחלות. ייתכן שרמרון תתאים, שכן אין לה השפעה על לחץ דם או על תנועתיות. רמרון מאד סדטיבית ומרדימה ויש לקחת זאת בחשבון. עם זאת היא יכולה לשפר את מצבה הנפשי ולכן יש לשקול טיפול ברמרון. תתיעצו עם הרופא המטפל.

22/06/2005 | 21:51 | מאת:

לאהובית דיכאון וחרדה פעמים רבות "הולכים ביחד", כלומר לא ראיתי אדם עם חרדות ומצב רוח טוב ולא ראיתי אדם בדיכאון ללא חרדות. אבל כמובן השאלה מי מהן יותר בולט בתמונה. אין מספיק פרטים על אימך שאוכל לזהות בודאות אבל בודאי שבכי הוא סימן לעצב. בכל אופן השאלה הזו היא יותר תיאורטית כיוון שהטיפול הוא די דומה, התרופות נוגדות הדיכאון לעתים קרובות מורידות גם חרדה. לכן הרמרון היא מחשבה שעשויה לבוא בחשבון וגם התרופות נוגדות הדיכאון הפועלות על הסרוטונין בלבד עשויות לעזור כמו הציפרלקס הפועלת גם נגד דיכאון וגם נגד חרדה. אפשר כמובן לנסות גם תרופות הרגעה כמו וואבן או לוירוון כאשר לחץ הדם עולה, תרופות אלו עשויות לעזור גם בהקלה על הפרקינסון וגם בהרגעה וכך בהורדה בלחץ הדם. מה שאני מנסה לאמר, שישנם מספר אפשרויות טיפוליות וישנם מספר דברים שעשויים לעזור ובהחלט כדאי להגיע לאבחון ובדיקה של אפשרויות טיפוליות עם פסיכיאטר כי מתקבל על הדעת שאפשר להקל ולעזור לאמך. כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2005 | 22:09 | מאת: רפאל

שלום אני סובל ממצבי חרדה ומתח נפשי שמלווה בדיכאון והתקפי פאניקה. התחלתי טיפול ב favoxil שהרופאה נתנה לי במינון של 100 מג' ליום. ביום ה-1 לטיפול חל שינוי לטובה וביום למוחרת לטיפול סבלתי ממתח חזק יותר מהרגיל כאבי בטן חזקים וכאבי ראש והתקפי פאניקה וחרדה בתדירות שונה מהרגיל למרות השינוי לטובה.השאלה שלי היא אם הפחתת המינון תקל עלי ואם ביכלל זה מהתרופה ומה המינון ההתחלתי שמומלץ לקחת, והאם התרופה גורמת למצבים שכאלו במיקרים של ממצב שמימנו אני סובל(חרדה , פאניקה...) ובנוסף שככתי לציין .אני נוטל קלונקס במינון של 3-4 רבעים ליום בנוסף לטיפול.

21/06/2005 | 00:04 | מאת: מניסיוני

בתרופות וגם עם פבוקסיל , כדאי "להכנס" בהן לאט ובטוח, ובוודאי שלא להתחיל ב 100 מ"ג פבוקסיל, אלא בחמישים וגם אז להתחיל בחצי כדור למשך שבוע ובהמשך להתיצב על חמישים, יחד עם הקלונקס זה אמור לעשות את העבודה לא רע. בהצלחה.

21/06/2005 | 11:53 | מאת:

לרפאל הפבוקסיל כמו התרופות הנוספות מקבוצתה מתחילה להשפיע רק אחרי שלושה שבועות ולכן ההשפעות לטובהולרעה עדיין לא מהתרופה. פרט לכאבי הבטן שהן תופעת לוואי מוכרת בהתחלת טיפול בפבוקסיל. כאבי הבטן ובחילות עלולים להמשך כשבוע שבועיים ואחר כך הגוף מתרגל והן חולפות. כך שאין ברירה אלא לחכות. הורדה של המינון עשויה להפחית את תופעות הלוואי אבל גם לדחות את תחילת ההשפעה הטובה של הפבוקסיל. כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2005 | 16:02 | מאת: נועה

אני מחפשת בנרות פסיכיאטר שעונה על הדרישות הבאות:מומחה בבעיות הקשורות לזוגיות,מנהל מחלקה או סגן מנהל מחלקה,שמקבל באיזור המרכז ורצוי שיהיה או יותר נכון שתהיה אישה!!!אם מישהו מכיר,שמע,יודע-בבקשה מסרו לי פרטים!

20/06/2005 | 21:56 | מאת: שירה59

תחפשי אולי ד"ר סימונה נאור היא מנהלת המחלקה היחידה שהיא אישהש אנימכירה. לפי דעתי מקבלת ברחובות והיא עובדת בקפלן. בעצם היא מנהלת מרפאת חוץ-תבדקי אם זה תופס. כדאי אולי לבדוק מה הפרוצדורה לקבל טיפול במרפאת חוץ של בי"ח ציבורי (כמו איכילוב, אף הרופא או תל השומר) אני יודעת שלתחומים אחרים צריך לבוא עם הפנייה מרופא ולשלם כ-200 ש"ח. זה עדיין יותר זול ממה שיצא לך בפרטי. תתקשרי למוקד זימון תורים ותשאלי אם אפשר להגיע כך לטיפול גם למרפאה לבריאות הנפש. בכל מקרה יש את האופציה של מרפאת ממשלתית שחוץ מתור יחסית ארוך נותנים שירות מצוין (ורוב הרופאים שם גם ככה עובדים גם בבתי חולים ) את יכולה גם ללכת לפרופסור או רק למנהל מחלקה וסגן? אם את יכולה גם לפרופסור, פשוט חפשי בדפי זהב, בטוח יש כמה.

21/06/2005 | 06:02 | מאת: תמימי

דר' סימה שוורץ היא מנהלת מרפאה למבוגרים בבית החולים נס ציונה ועובדת ברחובות. אני לא יודעת אם היא מומחית לזוגיות, אבל היא פסיכיאטרית מעולה ובנאדם על הכיפאק. אם את מעוניינת תכתבי לי למייל ואתן לך את הטלפון שלה. תמי.

21/06/2005 | 01:46 | מאת: דור

ייתכן שאפשר לקבל בקופ"ח לאומית שירותי פסיכותרפיה מסובסדים (טיפול בשיחות) שכן זה חלק מהזכויות שמוקנות לבעלי הביטוחים המשלימים בכל הקופות. בשביל בעיה בענייני זוגיות את ממש לא צריכה דווקא פסיכיאטרית שהיא מנהלת מחלקה. גם פסיכולוגית (או עוסי"ת עם הכשרה בתחום) שעובדת עם קופ"ח לאומית תוכל לייעץ לך בנושא זה במחיר סביר ומעבר ל-3 פגישות. 3 פגישות בשנה זה מעט מאד גם בשביל להתאים טיפול תרופתי ובוודאי שלא נועד לפסיכותרפיה. אפילו רק בשביל העניין התרופתי ייתכן שתזדקקי ליותר פגישות.

21/06/2005 | 16:09 | מאת: הילה

ד"ר פנינה דורפמן 0507277117 רופאה מעולה!!!!!!! היא סגנית מנהלת מחלקה בגהה ולכן תוכלי לקבל החזר מהביטוח. בהצלחה.

20/06/2005 | 15:56 | מאת: נועה

בקשר לקופ"ח-אז אני בקופ"ח לאומית,האם התכוונת ששם יכולה כן להיות בעיה מבחינת שירותים פסיכיאטריים?כי זה מה שאמרו לי...שאין שירותים פסיכיאטריים בקופה ולכן עליי לקבל טיפול באופן פרטי ואם זה מנהל מחלקה אז ינתן לי החזר על 3 פגישות בשנה...חשבתי לפנות למרפאה קהילתית לבריאות הנפש ויש לי גם כתובת אבל אני קצת חוששת שהטיפול שם פחות טוב מכיון שזה בחינם,מה את אומרת?

אם תחליטי על פסיכיאטר פרטי (מעולה!!) מאיזור המרכז אז יש לי המלצה. שלחי לי מייל: [email protected]

21/06/2005 | 02:13 | מאת: נועה

שלום לך ותודה על תגובתך.משום מה איני מצליחה לשלוח לך אימייל.את יכולה לפנות אליי לאימייל [email protected] או לאייסיקיו שמספרו 192503457.עדיף לאייסיקיו כי המייל עושה בעיות

שלום, פנרגן היא תרופה נוגדת חרדה שאינה מקבוצת הבנזודיאזפינים ולכן יתרונה הגדול שאינה גורמת להתמכרות. החסרון הוא שלא מרגישים את השפעתה מיד ולכן היא למניעת חרדה ולא לטיפול בהתקף חרדה חריף. כל טוב דר' גיורא הידש

פנרגן הוא שם מסחרי שהיה לתרופה בשם Promethazine שכיום שמה המסחרי הוא פרותיאזין. כעיקרון מדובר על תרופה אנטיפסיכוטית מקבוצת הלרגקטיל (פנוטיאזינים) אבל היא לא יעילה לפסיכוזה. מצאו שהיא יעילה כאנטי-היסטמין (נגד בחילות) כאשר יש לה תופעת לוואי של סדציה (הרגעה) וגם מיישנת. וזה השימוש שלה כיום- נותנים אותה להרגעה בזכות תופעת הלוואי שלה. במינונים גבוהים יכולה לגרום לתופעות לוואי תנועתיות כולל tardive dyskinesia אשר מופיעה בשימוש ממושך.

20/06/2005 | 14:59 | מאת: מוטי

לד"ר הידש הטוב, שלום וברכה קראתי במאמרים מקצועיים שדיסתימיה היא בעצם הפרעה כרונית הנמשכת מינימום שנתיים, עד כמה שנים או אף כל החיים!!! מה זה בעצם אומר, שע"י טיפול יתכן שיעבור בכמה שנים בודדות, וללא טיפול זה ימשך כל החיים או יתכנו כל הוריאציות - כמה שנים ללא טיפול או כל החיים בטיפול שקצת מקל. ברור לי שאין על זה תשובה מקצועית ברורה, והיא תיהיה משהו כמו : מומלץ מאד ללכת לטיפול תרופתי ואף פסיכולוגי,מפני שרופא בתחום הזה חייב להרגיע, אבללללל בכל זאת, הרי יש לך ניסיון של שנים בתחום ובטח יצא לך לראות הרבה תוצאות. היש תקווה אמיתית ומוחלטת??? או שזה משהו שסוחבים אותו כל החיים תוך כדי מעבר על כ-עשר סוגי תרופות כימיות, שלעיתים לא עוזרות מאומה -אודה גם לכל מי שיענה מניסיון-

21/06/2005 | 07:56 | מאת: איה

למוטי שלום! גם אני סובלת מדיסתימיה שנימשכת כמעט 4 שנים, וגם אני ניסיתי כמה תרופות שלא עזרו כלל. אבל אני אומר לך משהו- אתה חייב לעצמך טיפול פסיכותרפי, גם אם יש לך ספקות בטיפול כזה, לפחות תנסה. אני עצמי לא היה לי עניין בשיחות בכלל, שאלתי את עצמי- מה יצא לי מזה ואיך זה ישנה לי את האופי, ואני אמנם בתחילת דרכי אבל הפעם אני בדרך הנכונה. הבנתי את המהות של השיחות ביחס לסיפור האישי שלי, וכרגע יש לי קצת יותר תקווה. אז אני מאוד ממליצה לך על שיחות, וכמה שיותר מהר יותר טוב,כי אין מצב שזה יעבור לבד, אלא בדיוק ההפך. מקווה שיהיה טוב, איה.

21/06/2005 | 11:41 | מאת:

למוטי ואיה אכן ברפואה פעמים רבות יודעים לטפל היטב במצבים חריפים אבל הטיפול בדברים יותר ממושכים (מה שנקרא כרוניים) הוא פחות יעיל. השנתיים קצת מבלבלות, מדובר על כך שהדיכאון חייב להמשך שנתיים לפני שמאבחנים את הדיסתמיה, הוא לא חייב להמשך אחרי התחלת הטיפול. דיסתמיה בעבר נקראה דיכאון נאורוטי, לכן הטיפול המומלץ הוא קודם כל שיחות, לעתים גם תרופות עשויות להקל ולפתור את הבעיה. כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2005 | 14:45 | מאת: מישל

בס"ד שלום רב! אני מרגישה בדיכאון גדול. תמיד היתה לי נטיה לעצבות, ובזמן האחרון, בעיקר בגלל שאנשים שאני אוהבת פגעו בי וגם בגלל הערכתי העצמית אני מרגישה עצבות גדולה, אני בוכה הרבה, נמנעת מפעילויות חברתיות ועוד. אני מטופלת אצל פסיכולוגית אך מרגישה שאנו מדברים סחור סחור ללא הועיל. בעבר עברתי משבר וסבלתי מהפרעות כפייתיות שהתבטאו גם במעשים וגם במחשבות. המעשים כמעט נעלמו מאז והמחשבות הכפיתיות מופיעות פעם בכמה זמן.בתקופה אז הלכתי פעם\פעמים לפסיכולוגית ששלכה אותי להסתכלות אצל פסיכיאטר והוא העלה אפשרות לקחת פרוזאק, סרבתי. היום, כעבור 4 שנים, כפי שאמרתי אני בעצבות גדולה. שאלתי- איך אני יודעת אם העצבות הגדולה שלי מוגדרת כדיכאון (כמונח מקצועי)? האם ניתן לאבחן דיכאון ע"י בדיקות רפואיות? תודה

20/06/2005 | 21:48 | מאת: קלרי

הי מישל, אין באמת בדיקות רפואיות (למשל בדיקות דם) כדי לאבחו דכאון אך פגישה עם פסיכיאטר יכולה לספק את הסחורה. יש רשימת סימפטומים שיכולים להיות לך חלק מהם ואז יש מצב שאת בדיכאון. מה שצריך לשנות לך זה לא אם קוראים לזה דכאון רפואי אלא עד כמה את סובלת ולחשוב שוב מדוע את מסרבת לקבל טיפול תרופתי. בתור מי שהתנגדה לאורך זמן, אני מציעה לך לחשוב ואולי לדבר על זה בטיפול ואולי להגיע להחלטה לנסות. לגבי הרגשת הסחור סחור בטיפול הפסיכולוגי - יכול להיות שעקב הדיכאון הכל נראה חסר טעם ולא עוזר, וכך גם מורגש הטיפול - אך אין זה אומר שהטיפול לא יכול לעזור. חשוב שתשתפי את המטפל במה שעובר עלייך וגם בתחושותייך הקשוורות בטיפול. תרגישי טוב קלרי

21/06/2005 | 11:34 | מאת:

למישך תודה לקלרי ואני מצטרף לדבריה. עם זאת אני רוצה לשנות את המוקד של שאלתך. השאלה אינה האם מדובר בדיכאון או כפי שנוהג לשאול האם מדובר בדיכאון קליני? לדעתי צריך לשאול האם טיפול תרופתי עשוי לעזור לך ולשפר את הרגשתך? במידה והפסיכאטר שבדק אותך וזה שיבדוק כעת יענה בחיוב אז כדאי לשקול ברצינות טיפול תרופתי. כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2005 | 13:29 | מאת: נ

אני לא מסוגלת להפסיק לפחד שיקרה משהו למישהו מהמשפחה שלי, עד כדי דמיונות ופחדים "בצבעים טבעיים" ביותר, זה החריף מאז הולדת הילדים... האם זה נורמלי? זה לא ברמה של הפרעה לתפקוד, אבל אני לא מפסיקה לחלום ולחרוד ולראות בעיני רוחי דברים נוראיים.

20/06/2005 | 14:48 | מאת: שירה59

יכול להיות שאת פשוט לא מודעת להפרעה בתיפקוד שהמחשבות הטורדניות הללו גורמות לך. זה לא תקין לדאוג כל כך, והלחץ המתמשך בנגרם כתוצאה מהדאגות הוא לא בריא נפשית ופסיית לכן כדאי לפנות לטיפול ולהתייעץ עם פסיכיאטר באיזה טיפול כדאי לנקוט.

20/06/2005 | 21:57 | מאת: קלרי

הי, את מתארת חרדות ופחדים, חלומות ודמיונות לא נעימים. אני מכירה את ההרגשה ואת הטיפול.... כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי ולטפל בכך בהקדם. אין שום סיבה לסבול מכך, במיוחד מכיוון שאת אומרת שזה החריף.

21/06/2005 | 11:31 | מאת:

שלום,, תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם, ההתייחסות לא פשוטה, רבים חיים ואינם עושים דבר עם בעיה כזו. אחרים מוכנים ורוצים לפנות לשיחות או לטפול תרופתי, כל הדרכים "נכונות". השאלה מה מתאים לך. כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2005 | 12:40 | מאת: תודה מראש

האם נכונה הידיעה ,כי שמנת בתוספת גזר אפקטיווית כמו ריטאלין?

20/06/2005 | 14:49 | מאת: שירה59

לא ששמעתי על זה אי פעם, אבל לאור המחיר של הרטאלין, אניחושבת שאם היה לו תחליף כל כך זול, היינו כבר יודעים על זה.

20/06/2005 | 12:16 | מאת: יעל

שלום לך ד"ר. הנני בת 17 ולאחר בדיקות רפואיות בצו ראשון, קיבלתי זימן לפסיכיאטר עקב צלקות שנעשו בפגיעה עצמית מסיגריות בגופי. שאלתי היא-במה כרוך הזימון לפסיכיאטר? אילו שאלות יכולות לעלות? על מה עלי להצהיר בשיחה? האם זה רק אני מולו או שיש גורמים נוספים בשיחה? והאם זה כולל דברים נוספים מלבד שיחה? אבקש לציין כי כעת אני מטופלת ע"י פסיכולוג ולמרות שאני מקבלת טיפול ברסיטל 40 מ"ג, לא הצהרתי שאני נוטלת תרופות אלא רק על הטיפול. כעת אני במצב הרבה יותר טוב ושולטת בעצמי שלא לחזור על מעשי הפגיעה. עד כמה מעשי העבר (חודש-חודשים) יכולים להשפיע על עתידי הצבאי? יש לי מוטיבציה רבה לשירות ותרומה נרחבת ע"פ כישוריי ומיצוי יכולות. בתודה, יעל.

20/06/2005 | 19:17 | מאת: צבי

הפסיכיאטר שיבדוק אותך הוא פסיכיאטר של מבוגרים ורצוי להצטייד במכתב מהפסיכיאטר המטפל (ככל הנראה של ילדים ונוער) כדי ליעל את הבדיקה ולמצוא את הפרופיל שיאפשר לך להתגייס במגבלות שיש לך כיום ושאת גם מודעת אליהן. יש לציין בפני הפסיכיאטר שיבדוק אותך את שמות הרופאים (לא פסיכולוגים) שהיית אצלם בטיפול, את התרופות שאת לקחת ולוקחת כיום, כולל מינונים. מכיוון שיש לך מוטיבציה להתגייס אינני חושב שהפסיכיאטר ימנע זאת ממך למרות שהוא יהיה חייב להוריד לך פרופיל.

21/06/2005 | 11:27 | מאת:

ליעל כדאי להביא את כל המסמכים מהמטפלים ובודאי אם הם חיוביים ורואים את הדברים באותו האור שאת רואה אותם. יתכן שתבדקי גם אצל קב"ן בלישכת הגיוס וגם אצל פסיכיאטר. הבדיקה דומה לבדיקה שהפסיכיאטר המכיר אותך בדק. שיחה עם התרשמות כללית ובדיקה של נסיבות הדברים שקרו. עצם העובדה שאת נוטלת תרופות והן עוזרות לך לא בהכרח קובעת את הפרופיל אלא התמונה הכללית והאבחנה. בהצלחה דר' גיורא הידש

22/06/2005 | 07:29 | מאת: י

יעל. אני סובל מ ocd . כשהייתי בגילך קיבלתי זימון לשיחה עם פסיכיאטר צבאי בגלל שהצהרתי בראיון שהייתי בטיפול נפשי בגיל 13. כשבאתי לרופא חששתי שלא יגייסו אותי וייפיתי את המציאות. יצרתי את הרושם שנהבעיות חלפו ושמחתי מאוד לשמוע אותו אומר שיגייסו אותי . אם יש דבר שאני מצטער עליו זה שלא הייתי כן עם הרופא. הזקתי לעצמי שכן המחלה שלי הקשתה עלי מאוד מאוד השירות הצבאי. לרבים קשה אבל לחולי נפש השירות הצבאי קשה שבעתיים. לכן תעשי טובה גדולה לעצמך אם לא תייפי את המציאות. אני לא אומר לך להשתמט. אני אומר לך להיות גלויה עם הרופא ולתת לו להחליט אם את מתאימה לשירות או לא.

20/06/2005 | 10:51 | מאת: גליה

שלום למשתתפים ולרופא. יש לי בעיה וקצת קשה לי להודות בה. אני בטיפול שנתיים וחתי ואני כל הזמן חושבת על מהטפל שלי. הבעיה היא שאני מתקשרת אליו הרבה פעמים רק כדי לשמוע את הקול שלו בטלפון ומנתקת. ולפעמים אפילו כל יום. אני יודעת שזה לא בסדר, אבל אני לא יכולה להפסיק כי אני נורא מתגעגעת אליו ורק לשמוע את הקול שלו זה מרגיע אותי. אבל גם כשאני מתקשרת אליו הביתה אני חושבת שזה עובר את הגבול, וממש לא נעים לי. מה לעשות? איך להפסיק ולא להרגיש לבד בין הפגישות? תודה רבה

20/06/2005 | 21:52 | מאת: קלרי

מה שאת מתארת מוכר לי, עד רמה מסוימת. מחשבות על המטפל, ו"התמכרות" אליו לפעמים היא חלק מהתהליך הטיפולי וזה טבעי לגמרי ואת לא צריכה להתבייש בזה. מה שכן תצטרכי לעשות זה לפתוח את הנושא בפניו. אני יודעת שזה נשמע לך מוגזם ושאת חושבת שזה רעיון רע ושאת חוששת שהוא יכעס ושהוא יחשוב עלייך דברים וכו' - אבל את צריכה לסמוך עליו ולסמוך עליו שהוא יודע מה הוא עושה ולתת לו את הקרדיט ע"י לספר לו הכל. אם ממש לא נעים לך לומר לו שזו את מנתקת - את יכולה להגיד שבא לך המון פעמים להתקשר ולנתק. תהיי בטוחה שהרבה יותר קל לו יהיה לשמוע אותך מדברת על כך מאשר לקבל ניתוקים בטלפון, להבין שלמישהו יש בעיה, ולא לדעת במי לטפל.... אין לך מושג כמה פתיחות שכזו יכולה לקדם את הטיפול ואותך - ואני מבטיחה לך שדברים ישתנו אחר כך. מה את אומרת , תנסי?

21/06/2005 | 08:36 | מאת: מיכלי

גליה וקלרי היקרות גליה התשובה של קלרי מקסימה, זה בדיוק מה שאת צריכה לעשות, לדבר עם המטפל שלך אפילו ברמז, להגיד לו שאת צריכה אותו גם בין הפגישות, להגיד לו שקשה לך ולספר לו שלפעמים את עושה משהו כדי להרגיע את הקושי ואז להגיד לו שאת מתקשרת לשמוע את הקול שלו. אני בטוחה שהוא יבין את זה וידע איך להתמודד עם זה, את לא צריכה להתבייש. את צריכה להגיד לו הכל והוא צריך לדעת איך לטפל בך הכי טוב כשיש לו את כל המידע ואת כל הבעיות שלך. אני מקווה שתהיי חזקה ותביני שהמטפל הוא חלק מאד חשוב בחיים וכל מה שאת מרגישה זה טבעי מאד. מיכלי

לחבר במצוקה נוראה אשר נואש מהפסיכיאטרית המטפלת בו (יחס מבזה וחוסר יכולת למצא תרופה שתעזור לו במשך שנה). מבקש עזרה במציאת מטפל\ת דרך מכבי. כמו כן אשמח לשמוע המלצה לגבי יועץ חיצוני להתאמת תרופות (יש לו רשימה של מומחים המאושרים למתן יעוץ חיצוני ע"י מכבי אך אינו יודע במי לבחור) תודה מראש

20/06/2005 | 15:18 | מאת: לעדי

20/06/2005 | 15:29 | מאת: adi

20/06/2005 | 00:13 | מאת: איכפתי

מאז אני נוטל ציפראלקס 5 מ"ג כשבועיים יש לי תופעות של כאבים חזקים ברגליים וכן התקפי חרדה קשים. התופעות חולפות עם השפעת כדור הרגעה. התופעות חמורות יותר במיקרים בהם איני יכול ללכת ולעמוד על הרגליים!!! האם הבעיה נראת כפסיכוסאמטית ? מבחינה גופנית כל המערכות שלי תקינות. בבקשה תשובתכם.

שלום, אכן הדבר החשוב ביותר הוא בדיקה של רופא המשפחה והערכתו שמהבחינה הגופנית אתה בריא. ציפרלקס אינה גורמת לתופעות כה קשות ולכן כנראה מדובר בהחמרה במצב הנפשי ללא קשר לטיפול התרופתי שעדיין אינו משפיע לטובה. כל טוב דר' גיורא הידש

21/06/2005 | 16:34 | מאת: איכפתי

תודה על ההתיחסות. מה לעשות בכל זאת? מצד אחד הפסקתי ליום אחד את הציפראלקס ואכן עברו הכאבים ברגליים אך חזרו התקפי חרדה בגדול והרגשתי חולשה כללית וסחרור. ומצד שני שחזרתי ליטול לאחר הפסקה של יום קיבלתי למחרת התקף קשה. היתכן שהכדורים מגבירים את התופעות החרדתיות ? האם לעלות במינון ל 1 כדור 10 מ"ג אחרי שבועיים כפי שהמליץ פסיכיאטר למרות הכאבים מהם אני סובל?

19/06/2005 | 21:00 | מאת: יוני

ד.א.נ מבקשת לקבל מידע על כדורי הרגעה אני בת 37 רגישה לטרמדקס אזופי ואימוראן ממולץ לי עקב פוביה מסוימת לקחת כדור הרגעה האם ישנם מגבלות לכדור עקב הרגישות ואיך אני יכולה לקבל מידע רחב יותר יש לצין שאני מתבישת מפסיכיאטר אודה על תשובה אלי לאימל

ליוני איני בטוח שהבנתי את השאלה אבל אין תחליף לאבחון של רופא והמלצה על טיפול מתאים. אינפורמציה על תרופות תוכל לקבל בכל אינדקס תרופות ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2005 | 20:59 | מאת: נועה

שלום רב...אני בת 21 ואני זו שכתבתי כאן על בעייתי בקשר לזוגיות(קושי להתאהב וליצור קשר משמעותי עם מישהו וכו'.בהמשך לשאלתי יש לי כמה שאלות נוספות-בנוסף לבעיה שלי הקשורה לזוגיות אני סובלת מOCD בערך מכיתה ד'.טופלתי ע"י פסיכולוגים ובצבא טופלתי ע"י קב"ן.השתחררתי לפני חצי שנה ומאז אני לא בטיפול אך אני ממשיכה לקחת את הכדורים(אני חושבת ששמם פרקסמיל אך איני בטוחה...)דרך רופאת המשפחה בקופ"ח.נאמר לי שבמסגרת קופ"ח אין שירות פסיכיאטרי אך שאני יכולה ללכת לטיפול אצל פסיכיאטר פרטי וינתן לי החזר כספי על 3 פגישות בשנה,זה בתנאי שהפסיכיאטר הוא מנהל מחלקה.בקיצור,איני מכירה פסיכיאטר כזה ואשמח לקבל את המלצותיכם!חשוב לי שזה יהיה פסיכיאטר שמתעסק גם בבעיות הקשורות לזוגיות...אם יש דבר כזה-בבקשה המליצו לי! נ.ב-אם ישנה בעיה למסור שמות בפורום אפשר לפנות אליי לאימייל[email protected] או לאייסיקיו 192503457 או שאני אחזור אליכם. תודה מראש!

19/06/2005 | 23:12 | מאת: לנועה

פסיכיאטר שהוא גם סקסולוג וגם סגן מנהל מחלקה- ד"ר צחי בן ציון, טל' 08-86467334, עומר.

19/06/2005 | 23:18 | מאת: שירה59

שהן בבעלות ממשלתית.אם תגידי באיזה איזור בארץ אוכל לעזור לך לחפש תחנה כזו . הייעוץ שהקופ"ח שלך מציעה היא במסגרת ביטוח משלים וזה קצת משונה כי היום יש לפי דעתי טיפול פסיכיאטרי בכל קופות החולים אפילו בלי צורך לפנות למרפאת חוץ. הקופה היחידה בה ה יכול אולי להיות המצב זה קופ"ח לאומית. כדאי לבודק שוב לפני שאתמשלמת כסף רב על פסיכיאטר פרטי ללא הצדקה.מדובר במאות שקלים לפגישה. בעניינין שקשורים לזוגיות נראה לי שדווקא פסיכולוג יכול לעזור וגם את זה יש בתחנות של משרד הבריאות

תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מציע לך להחליף קופה.

19/06/2005 | 19:37 | מאת: יואב

אני סובל מדיכאון מגיל 17 ,אבל אף אחד לא ידע ,הייתי ילד סגור ועצוב שכל דבר או מילה לקח ללב קשה,התגייסתי לצבא הייתי בקרבי ולאחר 3 שנות צבא עבדתי אבל היה לי שחור בנשמה,הייתי מתנהג מוזר ,היו לי דכאונות שבאו והלכו ,חרדות,וגם עצבנות,בגיל 29 באה ההתמותטות הנפשית ששלחה אותי לפי תהום,דכאונות קשים שלא הרפו חרדות קשות ביותר,לא עבדתי במשך שנה ,מצב הנפש גרם לגופי למצבים גם קשים כמו צרבות בבטן,סחרחורות בחילות,רגליים רועדות,דפיקות לב חזקות ועוד סימפטומים לא נעימים,לאחר שניסיתי רפואה טבעונית כמו הומופטיה,ופרחי בך שם המטפלים הטיבעוניים ממש שדדו אותי,כל טיפול עלה 150 ש"ח,אלפי שקלים שמתי על קרן הצבי,לבסוף מצאתי פסיכיאטר שרשם לי כדורים סרוקסט {3*20מ"ג} שעזרו לי,עברו 8 שנים ואני עדיין עם הכדורים ,התחתנתי לפני שנתיים,ואז הבנתי שהכדורים הללו עוזרים בדיכאון אבל תופעות הלוואי שלהם{ירידה בחשק מיני,אי שפיכה}גרמו לי למצב שלא יכולתי לתפקד מינית ,אני מתגעגע לימים שהחשק המיני שלי היה כמו של נמר,אני מתוסכל מכך שאני לא יכול לשפוך גם אם יומיים אני לא לוקח כדורים{באישור הרופא}עדיין החשק המיני חלש. שאלתי היא האם לנסות להחליף כדור,אע"פ שסרוקסט{2*20 מ"ג}מרגיע את הדיכאון,האם יש כדור שלא פוגע בחשק מיני וגם שלא ירדים אותי{אני עובד בעבודה שדרוש בה ריכוז,אשמח לקבל יעוץ והדרכה

20/06/2005 | 23:03 | מאת:

ליואב תרופות הפועלות במנגנון שונה על הנוראפינפרין כמו אדרונקס למשל מעוררות, לא ממכרות ואינן פוגעות בחשק המיני. גם תרופות אחרות הדומות לסרוקסט ופועלות על הסרטונין יתכן שיתנו אצלך את ההשפעה הטובה נגד הדיכאון ללא תופעות הלוואי. כך שאחרי שמונה שנים בהחלט כדאי לחשוב על החלפת התרופה בתקווה שהתרופה החדשה תתאים לך יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2005 | 15:28 | מאת: רונית

שלום לך דוקטור אני בת 32 סובלת ממחשבות כפייתיות ,-כ-10 שנים ניסיתי את כל הכדורים שבעולם הרופא לא יודע מה לתת לי, אני מיואשת , לא עובדת , רווקה, בוכה כל הזמן חסרת אונים. איך אני מתקדמת מכאן, הרופא נתן לי מרשם לתרופה חדשה אני לא יודעת באם היא תעזור לי, מניסיון קודם שום דבר לא עזר. מה אני אעשה, אני ממש מרגישה בגיהנום עלי אדמות

19/06/2005 | 20:21 | מאת: קלרי

הי רונית, קראתי רק על כדורים ולא כתבת כלום על טיפול פסיכולוגי (בשיחות) וחשבתי שאולי זה מה שאת צריכה אם התרופות מתקשות לעזור לך... אני יודעת מנסיון (גם בדיכאון, גם מOCD, וגם בכדורים) שזה יכול להיות מייאש עד שמוצאים תרופה נכונה - אך אם נמצאים בטיפול פסיכולוגי יש הקלה עצומה על הכאב והגיהינום.... מקווה שאת מתאמצת ועושה ספורט (אם את לא עובדת, חייב להיות לך זמן לזה) ומנסה לעשות את מה שאת יכולה אישית בכדי לשפר את מצב רוחך. תרגישי רק טוב קלרי

20/06/2005 | 19:38 | מאת: רונית

איך אני יכולה ליצור איתך קשר - חשוב לי מאוד לדבר איתך

20/06/2005 | 07:32 | מאת: רונית-

קלרי שמחתי שיש מי שהצליחה לעבור את זה הייתי שמחה באם היית מתקשרת אלי לנייד******* בין השעות 07:30 לשעה 15:30 והיתי מדברת איתך תודה מכל הלב

20/06/2005 | 19:09 | מאת: לרונית- - - -

מחשש לניצול לרעה, לא פורסם מספר הטלפון שלך. תודה

20/06/2005 | 08:20 | מאת: אמיר

שלום רונית גם אני סובל מאותה בעיה אשמח אם תיצרי איתי קשר באימל [email protected]

20/06/2005 | 22:59 | מאת:

לרונית ולמשיבים אני שמח שאתם יוצרים קשר ביניכם, בעיני זו אחת המטרות החשובות של הפורום. לרונית, אכן לעתים כדאי לשמוע חוות דעת נוספת ורצוי של אחד המומחים לנושא זה בארץ, אחרי עשר שנים גם הרופא שלך יסכים שיש מקום להתייעצות נוספת ולעין חדשה שתראה אולי דברים שנעלמו עם הזמן מעיניכם. וכמובן גם פסיכותרפיה חשובה. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2005 | 11:17 | מאת: גבריאלה

דר הידש שלום רב, לאחרונה אני מרגישה תחושות מאוד מוזרות ומפחידות. האמת שהיה לי את זה בעבר, אבל כל פעם זה כאילו משהו חדש מרוב שזה מפחיד. מה קורה לי? אני בת 33 , נוטלת ציפרלקס מזה שנתיים , אולי יותר, יש לי תכופות טובות וגם רעות, אני סובלת יותר מחרדה מאשר דיכאון. אבל לאחרונה אני מרגישה שהראש שלי כבד מאוד, חוסר ריכוז, בלבול, מין תחושה של ניוון של המוח, שיתוק של המוח שקשה לי לבצע מטלות פשוטות. יש לי גם סחרחורות אבל לא ממש סחרחורות יותר חוסר שיווי משקל עם כובד ובחילות, אני ממש מפחדת מהתחושה הזאת, מה קורה לי? האם זה מהחרדה? ואיך אפשר לדעת שאני באמת סובלת מחרדה ולא ממחלה אחרת בראש? איך בודקים דבר כזה? אני גם לוקחת מידי פעם קלונקס 0.5 מ"ג בעת הצורך, יום כן , יום לא , לפעמים כמה ימים רצוף, זה בסדר? תודה מראש גבריאלה

19/06/2005 | 20:24 | מאת: קלרי

נראה לי שאת כל השאלות על התופעות החדשות את חייבת להפנות לפסיכיאטר המטפל ולשאול אותו מה קורה. יכול להיות שהוא ישלח אותך לטיפול פסיכולוגי לברר שם מה קורה לך, אולי עוברת עלייך תקופה קשה יותר ואת צריכה טיפול ותמיכה. כנ"ל לגבי הקלונקס - רצוי לשאול אותו אם המינון הזה(למרות שהוא נמוך) הוא בסדר לך ואם מותר לקחת אותו לתקופת זמן ארוכה למרות שאת לא לוקחת כל יום. בכל אופן - אני אישית ממליצה על טיפול שיכול ללוות אותך בתקופה הזאת שנשמעת ממש לא משהו.... תרגישי רק טוב

20/06/2005 | 22:57 | מאת:

לגבריאלה למרות שמתקבל על הדעת שמדובר בתופעות של חרדה כדאי להגיע לרופא המשפחה כדי שהוא יבדוק ויחליט לגבי מקור התחושות. הציפרלקס היא תרופה טובה נגד דיכאון וחרדה אבל נראה שאצלך השפעתה חלקית בלבד, אחרי שנתיים היית צריכה להרגיש הרבה יותר יציבה. לכן כדאי לשקול עם הרופא המטפל את החלפתה. השימוש בקלונקס לפי הצורך הוא השמוש הנכון ורצוי להמנע משמוש קבוע כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2005 | 10:26 | מאת: גילה

אנא תשובה מכל מי שנתקל במקרה דומה אני מטופלת בתרופות נגד דיכאון פרוזק ואדרונקס. אתמול אכלתי משהו מקולקל וסבלתי כל היום משילשולים והקאות ואני די בטוחה שהתרופות שלקחתי אתמול לא נספגו בגוף. היום בבוקר לקחתי את התרופות כרגיל. (היו לי קצת חרדות שלא קשורות לכלום.( האם צריך לעשות משהו על המנה של אתמול ? האם יש סיכוי שעכשיו הדיכאון יחזור? תודה אנא ענו במהרה

19/06/2005 | 20:45 | מאת: לובה

בני בן 30 קיבל התקף פסיכוטי לפני כ-4 שנים,קיבל זיפרקסה,קלונקס לפי הצורך ואחרי שנה התאזן,הפסיק לקחת כשנה וחצי כדורים וקיבל התקף שני כרגע מטופל בזיפרקסה +ניטרלין ורספרידל, אני מודאגת מהרספרידל שעושה את אותה פעולה של הזיפרקסה הוא מתפקד יחסית טוב תודה מראש על תשובתך המהירה

19/06/2005 | 23:24 | מאת:

לגילה קודם כל להרגע. התרופות משפיעות ואין שום צורך לשנות בנטילת התרופות. רק לשתות הרבה ולשמור שלא תתיבשי מהשלשול. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2005 | 10:18 | מאת: שלומי

שמי שלומי ויש לי חבר בן 24 אשר מגמגם החבר הזה לוקח תופעה זו קשה, הוא חסר ביטחון ולא מאמין שיצליח בחיים בעקבות הגמגום למרות הגמגום מילדות מצבו מחמיר נפשית ואין ביכולתי לעזור לו, לכן אני פונה אליכם בבקשת עזרה אנא כוונו אותי על מנת שאוכל לעזור לו בתודה רבה שלומי

19/06/2005 | 19:20 | מאת: דור

יש הוכחות מחקריות שריספרידל וזיפרקסה מועילים לאנשים עם גמגום. יש מס' עבודות שתומכות במתן תרופות אלה לסובלים מגמגום. כדאי להתיעץ עם רופא שמתמצא בפסיכו-נוירו-פארמקולוגיה.

19/06/2005 | 20:07 | מאת: שירה59

האםהוא היה פעם בטיפול אצלקלינאי תקשורת? כדאי לעשות איבחון. האם יש מילים מסויימות שהוא נתקע עליהן או שאין חוקיות? הם זו המילה הראשונה במשפט? בגילו האיבחון אינו מכוסה ע"י קופ"ח אבל כדאי ללכת לטפל בהקדם.

19/06/2005 | 20:26 | מאת: קלרי

מה שאתה יכול לעשות זה לייעץ לו לפנות לטיפול פסיכולוגי בתור התחלה ולנסות להתמודד עם חוסר הביטחון, ועם המצב הנפשי המחמיר. לאחר מכן אפשר לחפש טיפול בגמגום, אני לא יודעת איזה יש אבל סביר להניח שאפשר לעשות עם זה משהו.

19/06/2005 | 23:23 | מאת:

לשלומי כפי שכתבו קודמי נראה שישנם שני מרכיבים לבעיה. הבעיה הראשונה היא הגמגום שבה יכול לעזור קלניאי תקשורת ואפשר לנסות טיפול תרופתי. הבעיה השניה הם הנזקים המשניים כתוצאה מחוסר הביטחון וקשיים בתקשורת אשר הצטברו במשך השנים. כאן כדאי לחשוב על שיחות - פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2005 | 10:03 | מאת: יניב

אני זקוק לעצה... בד"כ אני אדם מאוד טמפרמנט אך החיים שלי מחולקים לתקופות. תקופה אחת בה אני אדם רגיל , חי את השגרה , לא עצבני הכל כרגיל. אז קורה משהו שמכניס אותי למתח למשל: מעבר דירה, בעיות כספיות, הריון ואז זה מתחיל בחוסר שינה , ישן מעט מאוד 4 שעות, אני לא חש בעייפות (אני אדם שאוהב לישון), ואז מתחילים גם העצבים אני כועס, יש לי מר., רב עם כולם, יכול גם להרביץ, הפוך להיות ממש ממש עצבני ואשתי מאוד סובלת מזה , כל דבר מדליק אותי.אך אני גם הופך להיות עם בטחון עצמי גבוה, מדבר עושה הכל במרץ. אז קורה שוב משהו שאין לי מושג איך אך אני הופך להיות מין דכאוני שכזה: עייף מאוד ישן יותר מידי שעות, לא מדבר כאלו בלי ביטחון עצמי, אין לי חשק לעשות כלום. זה מאוד מפריע לתפקוד שלי הייתי אצל פסיכיאטר שהביא לי כדורים טבעיים המבוססיים על מינראליים זה לא עזר כלל. אני מיואש האם זו בעיה מוכרת ???? האם טיפול תרופתי יעזור מה למשל?

19/06/2005 | 20:28 | מאת: קלרי

שלום יניב, נשמע שאתה צריך לחזור לטיפול, אולי פסיכולוגי משולב עם פסיכיאטרי, כי לא נשמע שתרופות טבעיות עוזרות, והאמת שזה מפתיע שהפסיכיאטר נתן אותם.. אולי הוא ייתן לך תרופה מייצבת שלא תביא אותך מצד אחד לתקופות המעוררות ולא לתקופות המדכאות. נראה לי שכדאי לך לחזור ולחפש אולי פסיכיאטר אחר.... בהצלחה..

ליניב אכן קודם כל האבחנה חשובה, האם מדובר בהפרעה דו-קוטבית או במצבים עדינים יותר כאשר יש פעילות יתר מועטה וגם הדיכאון לא כל כך עמוק. בכל אופן נראה שיש מקום לאבחון טוב ואחר כך טיפול בשיחות או בתרופות או בשילוב של שניהם. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2005 | 09:24 | מאת: קרן

שלום, בעיתון מעריב שבוע שעבר פורסמה כתבה על התרופה הנ"ל, נכתב שנמצא כי התרופה הנ"ל מלבד טיפול במיגרנות וכו' יעילה מאוד לטיפול בהפרעות אכילה. במה מדובר? אני בולמית ורציתי לדעת האם יש הוכחות לכתבה?

19/06/2005 | 19:15 | מאת: דור

אכן, יש הוכחות מחקריות שתומכות במתן טופמקס להפרעות אכילה מסוג בולימיה ואכילה כפייתית. אך תרופה זאת לא כלולה בסל הבריאות למטרה זאת. העלות- כ-600 ש"ח בחודש לפחות. היא נמצאת בסל רק לחולים באפילפסיה למרות שהיא רשומה במשרד הבריאות גם לטיפול במיגרנות. מידע מלא על התרופה תוכלי לקבל מנוירולוג.

19/06/2005 | 23:19 | מאת:

לקרן אכן נמצא שהטופמקס מורידה תיאבון וגם אוכלים פחות וגם מקיאים פחות. בכל אופן כפי שדור כתב מדובר על טיפול הנמצא מחוץ לסל. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2005 | 08:40 | מאת: חן

שלום . קיבלתי צו מילואים לשמ"פ , הבעיה היא שכשהייתי בשירות סדיר שאותו סיימתי לפני זמן לא רב שנתיים , התחלתי פשוט להתחרפן , מה שבאמת הוריד אותי מהפסים לאט לאט , הייתי עושה שטויות ברמות של לא להאמין , בשלב מסויים פשוט נשברתי והסתגרתי עם נשק במשרד שלי וננעלתי שם למשך מספר שעות , בסוף הגיעה פסיכיאטר עם מנהל המפראה ושיכנעו אותי לצאת הם לקחו אותי לבדיקה ( אני חושב שזזה היה היסתכלות ) בכל אופן הם רשמו לי ניסיום להתאבדות , מה שאני בא ואומר שאני לא בן אדם שיתעבד או יעשה כאלה דברים אבל הצבא הוציא ממני דברים שלא היו לי קודם , הייתי רודף אחרי חברים שלי עם גרזן כשהם עיצבנו אותי והייתי ממש מוטרף , אני ממש מפחד מהמילואים האלה , לא רוצה לחזור לאותה תקופה אפלה .... לא רוצה לגרום לעצמי שוב פעם נזק או לגרום נזק לאחרים ... מה אתה ממליץ לעשות ??? האם פסיכיאטר פרטי ימליץ על שיחרור במקרה כזה ??? אני מפחד להחזיק נשק ביד .

19/06/2005 | 22:39 | מאת: דור

באופן פורמלי המשמעות של פטור מנשק בגלל בעיה נפשית הוא פרופיל 21, כלומר אם פסיכיאטר צבאי יתרשם שאתה לא כשיר לשאת נשק תשוחרר מצה"ל ומשירות מילואים באופן מיידי. אגב, בצה"ל ניסיון התאבדות היא עבירת משמעת ולעיתים דינה מאסר בכלא, במידה והמפקד מתרשם שהניסיון לא היה אמיתי אלא נועד להשגת רווח משני. בקיצור עדיף שתלך לקב"ן על מנת שיפנה אותך לבדיקה פסיכיאטרית לבירור מצבך והאפשרות להורדת פרופיל ל-21.

19/06/2005 | 23:14 | מאת:

לחן אין ספק שמדובר כאן בהתנהגויות חריגות. אתה אומר שפסיכיאטר בדק אותך והיית בהסתכלות. כדאי למצוא את המסמכים של אותה התקופה ולבקש מקצין הקישור להתאים לך את הפרופיל הרפואי שמתאים למצבך הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2005 | 21:16 | מאת: סניר

שלום יש לי מילואים עוד מעט, ואני סובל מחרדות ודיכאון . השאלה שלי היא מה יקרה אם אני יבקש פטור מהמילואים הנוככיים, בהצגת מיסמכים רפואיים פסיכיטריים. האם זה יפגע בי באזרחות (אני עובד בחברת שמירה ויש צורך בנשק בכלל אני סטודנט וזאת הפרנסה שלי

19/06/2005 | 07:42 | מאת: שרה

שלום לך דוקטור! אני בת 26 סובלת שנים ממחשבות כפייתיות, טופלתי בהמון סוגי כדורים , אף כדור לא הצליח לאזן לי את הראש . מה אני אמורה לעשות אני ממש מיואשת, בוכה כל היום לא עובדת , איך ניתן לאזן אותי איך אפשר לבדוק איזה תרופה מתאימה לי.

19/06/2005 | 20:31 | מאת: קלרי

מנסיון (בOCD ובכדורים) יכול לקחת זמן עד שמוצאים את התרופה הנכונה וכדאי להתעקש ולעבור את תקופת הבייניים הזאת עד שתימצא תרופה נכונה. אני יודעת שזה סבל, ועם כל תופעות הלוואי של כל תרופה, והייאוש שכלום לא עוזר אך כדאי להתעקש ולחכות עד שזה יגיע. במקביל, אולי כדאי שתהיי בטיפול פסיכולוגי - שגם הוא מומלץ יחד עם טיפול תרופתי וגם יוכל ללוות אותך בתקופה לא נעימה וקשה זו... מקווה שתרגישי טוב והכי חשוב - אל ייאוש!!

19/06/2005 | 23:12 | מאת:

לשרה טיפול פסיכולוגי בהחלט עשוי לעזור. במקרים שבהם הטיפולים המקובלים לא עזרו אני ממליץ לפנות לייעוץ - חוות דעת שניה אצל אחד הפסיכיאטרים המובילים בארץ. כדאי לשמוע דעה נוספת של רופא טוב אשר יראה את הדברים בראיה חדשה ורעננה. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2005 | 22:52 | מאת: שלום

מכיוון שמצוקתך רבה ניתן לשקול פניה לאחד המומחים הבכירים בפסיכיאטריה, מומחה לטיפולים פסיכופארמקולוגיים- פרופ' אברהם ויצמן, או מומחה להפרעה כפייתית- פרופ' יוסף זוהר, פסיכולוג מומחה לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי- פרופ' רובי דר. מדובר על אנשי מקצוע עם שם עולמי בתחומם ושווה להתיעץ אתם על בעייתך למציאת פתרון. אם יש אבחנה ברורה של OCD אז רצוי להתחיל מיעוץ אצל פרופ' זוהר.

19/06/2005 | 02:17 | מאת: טלי

לפני כ- 8 שנים התחלתי מערכת יחסים עם רופא מבוגר ממני ב- 30 שנה. הנ"ל התעלל בי נפשית וביקש תמיד שבמריבות אתקשר אליו עד שירגע. עשיתי זאת כמו ילדה ממושמעת. בנוסף, במריבות היה אומר לי "את חולת נפש שמטרידה אותי", "לעולם לא היה ביננו רומן" , "את ממציאה את זה", "אני אדאג שיאשפזו אותך, אני מכיר את הפסיכיאטר המחוזי" וכו'. לאחרונה נסתבר לי כי לנ"ל יש רומן עם פציינטית נוספת בת גילי נשואה (עו"ד במקצועה). זאת חוץ מהרומנים שניהל במשך השנים עם פציינטיות נוספות. לפני כשנה התחלתי לקבל טלפונים עם הטרדות שביניהם מסרו לי את שם המאהבת התקשרתי אליה. בתחילה היתה שיחה מגעילה - אני אספר לבעלך מצידי והיא איומים רבים מצדה לבסוף ניהלנו שיחה של כמעט 3 שעות - שיחה טובה ומדהימה בה גיליתי בחורה חיובית מאד. סיימנו את השיחה בידידות. כמובן שהנ"ל הכחישה את הרומן ואף אמרה לי שאולי כדאי שאקליט את אותה עובדת - אם עדיין אכפת לי מהרופא משום שמדובר בעבירה מצד העובדת. כמובן שכמו ילדה עשיתי זאת. יש לי קלטת שבו העובדת שלו מספר לפרטי פרטים על הרומנים שלו עם פציינטיות (הקלטתי את העובדת לאחר שהרופא והעו"ד המאהבת שלו ביקשו שאקליט אותה לכל מקרה שלא יהיה) - כמובן שלא הסכמתי למסור לו את הקלטת - והקלטת עדיין אצלי. לפני מספר ימים רבתי עם הרופא והחלטתי שאני מנתקת איתו קשר. אתמול קיבלתי טלפון מאיים "אני רוצה להודיע לך שהוצאתי לך צו אישפוז - וזה כרגע בביהמ"ש". אני לא יודעת האם מדובר בסתם איום או במשהו שאכן היא עשתה. האם יכול להיות שבגלל אותה שיחה מלפני חודש, שהסתיימה ברוח טובה, ואף הבחורה אמרה לרופא שאני נשמעת אינטלגנטית מאד פתאום יצר הנקמנות שלה התעורר בגלל שהיא חוששת שאספר לבעלה? האם יכול להיות שכל אדם בישראל יכול להוציא צו אשפוז בגלל שהוא עו"ד? ראוי להוסיף - שמלבד המקרה עם הרופא שהרס את חיי, החיים שלי מאד יציבים - עובדת בעבודה קבועה, לומדת, גרה בשכירות 8 שנים, מנהלת חיי חברה תקינים, לא סובלת מדכאונות וכו'. בבקשה תענו לי - אני בסה"כ בחורה מאד טובה - ודי לחוצה מכל הסיפור החולני הזה.

19/06/2005 | 19:03 | מאת:

לטלי אם אני מבין נכון אין לך שום מחלת נפש ומצבך הנפשי יציב ובנוסף אינך מסוכנת לציבור. כך שאת יכולה להיות שקטה שאי אפשר להוציא הוראה לאשפז אותך. דרך אגב, אם הם פנו לבית משפט אז מדובר על צו אשפוז של שופט ואז צריך להיות חשד לעבירה פלילית שביצעת. כך שאם התנאים של מחלה או מסוכנות אינם מתקיימים אצלך את יכולה להיות שקטה. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2005 | 01:39 | מאת: ברוך

אני לא בטוח שהשאלה שלי קשורה לפה או שזו בעיה אחרת ... לפעמים יש אירוע שקורה ואני חושב שכבר קרה (כמו דז'בו), הבעיה היא שגם שאני מבינה שהאירוע קרה כרגע הוא משוכפל אצלי מספר פעמים וממש קשה לי להבין אם הוא באמת היה או לא. אני זוכרת אותו גם כזיכרון רחוק וגם כזיכרון קרוב. הכל מתבלבל אצלי . אם אני יחשוב על האירוע כעבור שעה אני כבר לא יבין לאן לשייך אותו . למרות שאני באיזשהו מקום כן מבין , אבל הכל מתערבב הצלחתי להסביר את עצמי ? תודה דר מראש על תגובה

19/06/2005 | 09:39 | מאת: לי

שלום ברוך, עד שד"ר הידש יענה לך,איני אשת מקצוע בתחום זה,אך זה לא נראה לי כבעיה פסכיטארית,כי מה שאתה מתאר,תחושת ה"דז'בו",זה דבר שקורה לכולנו מידי-פעם, שאתה בטוח ב-100% שהיית כבר בעבר באותה סיטואציה בדיוק,וגם העובדה שאח"כ מרגישים מבולבלים בעקבות-כך זה גם כולם מרגישים, ואני יודעת זאת גם כי אני אישית חוויתי זאת וגם כי אחרים- בני-משפחה,בעיקר, אמרו לי שגם להם זה קרה. אך מאוד אשמח לשמוע מד"ר הידש למה זה קורה? ואיך זה קורה? הרי העבר לא חוזר על עצמו. מקוה שעזרתי. לי

19/06/2005 | 14:31 | מאת: אה וגם...

לפעמים החלומות שלי והמציאות מתערבבים לי . מבחינה הגיונית זה חלום וזה מרגיש שזה באמת קרה השאלה מה זה ולמה קורה ואם אני צריך לדאוג או לפעול בנושא

19/06/2005 | 18:58 | מאת:

לברוך התחושה של דג'וו, כאלו הדברים כבר היו בעבר והווה חוזר על עצמו, קשורה בדרך כלל לחרדות. יחד עם זאת היא עלולה להיות כאשר יש הפרעה אורגנית במוח כמו אפילפסיה או בעיה אחרת. לכן קודם כל כדאי להבדק אצל נאורולוג כדי לשלול בעיה גופנית ורק אחר כך ללכת לכיוון הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2005 | 01:25 | מאת: סובלת

א. האם יתכן כי היפרמניה או אינסומניה משמשים בערבוביה אצל אדם הלוקה בדיכאון? האינסומניה היא לרוב בשעות הלילה ומלווה בביעותי לילה, חרדות וקשיי הירדמות. כאשר ההיפרמניה היא בשעות היום ללא כל פורפורציה למטלות שביצעתי במהלך כל היום. ב. האם שחרור צואה במהלך הדקות הקרובות שלאחר נטילת תרופה אנטי דיכאונית מבטלת את השפעתה ומצריכה נטילת התרופה שוב בסמוך ליציאת הצואה? ודינה כדין הקאה מיידית לאחר נטילת תרופה? ג. האם חלוקת התרופה נוגדת הדיכאון ל-2 מועדים שונים במהלך היום כמו חצי בערב וחצי בבוקר מטיבה את השפעת הכדור ומאיצה את תהליך ההחלמה? האם יש לכך משמעות כלשהיא? ד. האם יתכן מונו על רקע נפשי? מה ההגיון בכך? שהרי התשישות היא גופנית מוצהרת? ה. איך מאבחנים את תסמונת העייפות הכרונית? על פי אילו ממצאים אורגניים? למי עלי לפנות לשם כך?

19/06/2005 | 15:07 | מאת: שירה59

א. אם יש מאניה אז זו הפרעה ביפולרית ולא דיכאון. האם הכוונה להיפו מאניה? אם כן, יש חלוקה לשני סוגים של הפרעה ביפולרית. בכל מקרה, בהחלט תתכנה הפרעות בשינה יחד עם היפומאניה או מאניה , כחלק מדיכאון ביפולרי. ב. הקאה מיד אחרי כנראה מוציאה את הכדור, ביקור בשירותים לא קשור, אלא אם יש קילקול קיבה ויש שילשול חריף (ואז כדאי ללכת לרופא בכל מקרה ואפשר לשאול גם לגבי הכדור) ג.יש תרופות שאפשר לחלק ויש שלא. צריך לומר איזה תרופה אתה לוקח ד. מונו אפשר לאבחן ע"י בדיקת דם די פשוטה. אם אין מונו אפשר לשייך את העייפות הגופנית למצב הנפשי. תיתכן פגיעות גדולה יותר למחלות ויראליות בזמן דיכאון ואז אולי אפשר לחטוף מונו יותר בקלות. אבל מונו היא מחלה גופנית. ה. בארץ לא כל כך מאבחנים את תיסמונת התשישות הכרונית.בכל מקרה אפשר לאבחן אותה רק אם אין חלה גופנית או נפשית אחרת שיכולה להסביר את הסימפטומים.אם בכל זאת בחלק מהית החולים יש מרפאות לתיסמונת, או ראומטולוגים שמתמחים בה. אפשר גם לפנות לרפואה משלימה.

19/06/2005 | 18:56 | מאת:

תודה לשירה ואני מצטרף לדבריה. כל טוב דר' גיורא הידש

20/06/2005 | 01:01 | מאת: סובלת

לא מדובר בהיפומניה ולא במאניה המאפיינת הפרעה ביפולרית- הפרעה דו קוטבית המכונה מניה דיפרסיה. מדובר בדיכאון קליני בו אני סובלת מאינסומניה- הפרעות כרוניות בשינה, קשיי הירדמות וכדומה. כאשר לעיתים אני סובלת מהיפרמניה היפר= יותר, יתר (על משקל היפראקטיביות) דהיינו שינה מרובה ללא משוואה יחסית למטלות והפעולות שביצעתי במהל היום. שאלתי האיך שניהם משמשים בערבוביה אצל אדם הלוקה בדיכאון קליני?

19/06/2005 | 01:13 | מאת: עצובה לרגע

שלום מאז שאני בגיל התבגרות יש לי תנודות במצב רוח באופן קיצוני. תמיד אחרי שיש לי מצב רוח טוב (שלא נמשך יותר משעה או שעתיים) , נהיה לי רע ואני נהיית עצבנית או שמתחילה לבכות מאוד בלי סיבה. אני עוברת מצבי רוח רבים ביום אחד תוך שניות. אובחנתי עם הפרעת אישיות ודיכאון ורציתי לדעת למה מהם זה קשור? תודה.

19/06/2005 | 18:55 | מאת:

שלום, שינויים של מצבי רוח כל מספר שעות אינם נחשבים לבעיה פסיכיאטרית, אבל צריך לראות את כל האדם ולאבחן, דיכאון הוא מצב של עצב ארוך יותר, לפחות שבועיים קבוע. בקשר לאישיות, גם כאן צריכים להיות דברים יותר קבועים כדי להגדיר אותם כבעייתיים מהבחינה הפסיכיאטרית. כל טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 23:44 | מאת: שי

מחליפים לי את הכדורים ללפונקס, הייתי רוצה לקבל אינפורמציה על הכדור כולל תופעות הלואי. האם הכדור עונה על כהות ריגשית?

19/06/2005 | 03:33 | מאת: אופק

היי שי בקשר ללפונקס זהו כדור וותיק שניתן בעבר, לאחר מכן הפסיקו לטפל בו ולפני כמה שנים חזרו להשתמש בו. הכדור הזה ניתן בדרך כלל במקרים שלא חל שיפור במצב עם התרופות החדשות הקיימות והוא ניתן במינונים של 25 מ"ג ו- 100 מ"ג. בקשר לתופעות לוואי, הלפונקס עלול לפגוע ביצור הכדוריות הלבנות בדם (WBC) ובשל כך יש לערוך בדיקות דם תקופתיות -בשבועות הראשונים פעם ב שבוע ולאחר כ 18 שבועות, פעם בחודש. בקשר לכהות הרגשית, גם אני סובל מאותה תופעה כבר כמה שנים, לי אישית הלפונקס לא עזר ממש בקשר לזה.. אשמח אם תוכל לפרט קצת בקשר לכהות הרגשית אצלך בתודה, אופק

19/06/2005 | 18:32 | מאת:

לשי הלפונקס היא התרופה הטובה ביותר מהדור החדש של התרופות. לא משתמשים בה מספיק בגלל הסיכון של הכדוריות הלבנות ובדיקת הדם שצריך לעשות באופן קבוע. בכל אופן זו התרופה הטובה ביותר ל"כהות חושים" שאתה מתלונן עליה. כל טוב דר' גיורא הידש

30/10/2007 | 20:16 | מאת: כוכי

שלום רב יש לי בן בן 18 שמטופל כבר 3 שנים בפבוקסיל זיפרקסיה ודקינט ומצבו לא טוב ביכלל מצבו מיתדרדר עם השנים ולא יודעים מה לעשות אתו. עכשיו ממליצים לשנות לו את הטיפןל ללפונקס אך אני חרדה מאוד מיתוםעות הלוואי שסיפרו לי עליהם. בנוסף לירידת הכדוריות הלבנות אמרו לי שיש אפשרות שיתפתח אצלו חלילה וחס מחלת הנפילה אנא יעץ לי מה לעשות האם לעבור ללפונקס או לא ואם יש לי אפשרות אחרת אנא ענה לי בהקדם אני חסרת אונים וחרדה מאוד לגורל בני.כבר 3 שנים שאין לנו חיים ואנו רודפים אחרי רופאים ללא הרף אך כולם אדישים אומרים שאין מה לעשות אולי זהו גורלו וכך הוא אמור לחיות תודה רבה מאמא חרדה

31/10/2007 | 21:18 | מאת: כוכי

בהמשך לשאלתי על הלפונקס ברצוני לדעת האם משום שבני חולה בתסמונת טורט יש סיכוי גדול יותר ליסבול מתופעות לוואי של הכדור שהם אפילפסיה וירידה בכדוריות הלבנות. והאם בדיקת האי.אי.גי. ששלחו אותנו לעשות יכולה לישלול או לחייב תתופעות הללו מחכה לתשובה בהקדם ליפני תחילת הטיפול בלפונקס

31/10/2007 | 21:24 | מאת: רמי

שלום רב. יש לי בת בת 10 שהחלה לגמגם פיתאום באופן די חריף ואנו לא יודעים מה הסיבה. הילדה מטופלת כבר שנתיים אצל פסיכולוגית ביגלל בעיות ריגשיות וחרדות. שאלתי היא מה עוד אפשר לעשות לאן לגשת אנא עיזרו לי בסמהרה בתודה רמי

21/10/2008 | 19:39 | מאת: איציק

מה ההבדל בין לפונקס מקורי לבין מוצר מקביל תוצרת הארץ בשם LOZAPINE . בדקתי עם היצרן המקומי הרוקח הראשי של חברת תרו . הוא מיבא באישור משרד הבריאות את האבקה ולוחץ ממנה טבליות . אין לו בקרת איכות ואיננו יודע מה הם מרכיבי התרופה. לפונקס משווקים את התרופה כדור שלישי עם תיקונים רבים בהרכב המקורי מלפני 20 שנה . מה התרופה המועדפת ?. קופות החולים מנסות להוזיל את מחיריהתרופות ומשתמשים במקרה זה בתרופה גנרית שאיננה דומה למקור ואין יודעים מה הרכבה

18/06/2005 | 21:54 | מאת: סיגל

כששאלתי אותך האם סכיזופרניה היא מחלה תורשתית ענית שבחלקה כן. לפי מה שהבנתי יש פסיכיאטרים שסבורים שסכיזופרניה היא מחלה תורשתית גרידא. האם יש לך מה לומר על כך? למה לדעתך הם סבורים כך?

לסיגל בשום פנים ואופן ואיני חושב שזה מה שאמרו פסיכיאטרים אחרים. דווקא בדקו זאת במחקר יפה שבו מצאו תאומים זהים (עם אותה תורשה בדיוק) שאחד מהם חולה בסכיזפרניה והם נמסרו לאמוץ בשתי משפחות שונות. התברר שפחות ממחצית של התאומים גם לשני הייתה המחלה. לכן חושבים שהמרכיב התורשתי הוא פחות ממחצית. כמובן שגם אנשים שאין להם כל תורשה לסכיזופרניה עלולים לפתח את המחלה. כך שהמרכיב התורשתי חשוב, אבל הוא בהחלט לא כל הספור, כל טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 21:22 | מאת: גלית

האם כשנוטלים קלופיקסול - מותר לשתות מיץ אשכוליות ?

19/06/2005 | 18:35 | מאת:

לגלית מותר בכמויות רגילות של כוס אחת או שתיים. כל טוב דר' גיורא הידש

19/06/2005 | 19:24 | מאת: דור

הקשר בין השניים קשור אך ורק לספיגה של התרופה במערכת העיכול ולכן לדעתי קיימת בעיה אם בכלל רק אם הם נלקחים בסמיכות זמנים. אם אין סמיכות זמנים אני לא רואה מניעה לצריכת המיץ באיזה כמות שתרצי.

18/06/2005 | 20:59 | מאת: י.

האם אין מקום לשלוח את החולה לבדיקה נוירולוגית. אולי יש לו פגם מוחי שניתן לתיקון?

19/06/2005 | 13:58 | מאת: דור

אתה מתכוון לתיקון באמצעים תרופתיים או באמצעים כירורגים? אין אפשרות לאבחן OCD באמצעות הדמיה מוחית.

18/06/2005 | 20:50 | מאת: עינת

האם סכיזופרניה עוברת בתורשה ?

19/06/2005 | 18:36 | מאת:

לעינת - ראי את תשובתי לסיגל מספר שאלות למעלה יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 20:12 | מאת: שלומית

חוץ מתופעות הלוואי , מה החסרונות של כדורים למניעת חרדה ודיכאון. אם אפשר להיות כנים בבקשה.

19/06/2005 | 14:08 | מאת: דור

אנשים עשויים להרגיש פגיעה בדימוי העצמי, בעצם העובדה שהם בטיפול פסיכיאטרי ונוטלים תרופות, כלומר הרגשה של אדם חולה מול אדם בריא שאיננו נזקק לתרופות. עניין אחר זה הרגשה שאי אפשר להסתדר בלי התרופה, כלומר מעין תלות פסיכולוגית, וויתור על שליטה והרגשה שההתנהגות נובעת מהשפעה של חומר פסיכואקטיבי ולא ממשהו פנימי אמיתי אצלך.

19/06/2005 | 14:58 | מאת: שירה59

אבל קודם כל היתרונות- זה עוזר מאוד לחזור לשיגרת החיים, משפר את התפקוד הקוגניטיבי ואת הזיכרון, משפר את מצב הרוח ומאפשר לקיים חיים חברתיים ותעסוקתיים פורים. חסונות: 1-כדורים מכל סוג שהוא, גם אקמול, הם לא משהו מומלץ ובריא, ונועדו כדי לטפל בבעיה. אם הבעיה נגמרת, יש יציבות במצב הנפשי, אין מחלת נפש כרונית והפסיכיאטר ממליץ, ברור שכדאי לא לקחת כדורים 2-תופעות הלוואי. יש אנשים שלא סובלים בכלל מתופעות לוואי ומבחינתם להמשיך את הטיפול לתמיד, ויש אנשים כמוני שסובלת מכל תופעות הלוואי האקזוטיות שיש. וגם עם כל התועפות הלוואי לקח שנה עד שנמאס לי מהן, לפני כן העדפתי את התופעות לוואי על לשוב ולהיות בדיכאון.

לשלומית אכן אני מבדיל בין תופעות לוואי ונזק. תופעות לוואי הן תופעות החולפות עם הזמן או עם הפסקת התרופה. נזק נגרם כאשר איבר בגוף נפגע כתוצאה מהכדור, הכדור פוגע בכבד, כליות, וכך הלאה. לתרופות נוגדות הדיכאון הפועלות על הסרוטונין או נוראדרנלין אין נזקים והם לא גורמים להתמכרות. כל טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 20:10 | מאת: דניאלה

שלום, אני סובלת מחרדה ודיכאון קל . אני נוטלת רסיטל מזה כשבעה חודשים שבהחלט שיפרו לי את מצב הרוח וגרמו לי להיות רגועה יותר. החלטתי על דעת עצמי לעשות הפסקה מהתרופה שכן המינון הקודם (כדור ליום) כבר לא ממש השפיע והעליתי לכדור וחצי. אז החלטתי לעשות הפסקה . אני בלי התרופה מזה שבועיים ולא מרגישה שינוי חוץ מכאבי ראש וסחרחורות (איני יודעת אם זה קשור). האם כדאי לחזור לתרופה או שההפסקה רצויה?

19/06/2005 | 14:26 | מאת: דור

ראשית, תחזרי למינון של חצי כדור ותראי אם יש שיפור בעניין כאבי הראש והסחרחורות. שנית, רצוי מאד שתגיעי לבדיקה אצל פסיכיאטר בהקדם האפשרי. טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון מצריך בדיקה פסיכיאטרית תקופתית אצל פסיכיאטר אמיתי ולא "טיפול עצמי" דרך האינטרנט.

19/06/2005 | 18:39 | מאת:

לדניאלה טיפול של שבעה חודשים קצת קצר מדי, הסיכון להתקף חוזר של דיכאון או חרדה די גדול, כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המכיר אותך לגבי הזמן האופטימילי לסיום הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 18:54 | מאת: מיכל

שלום ד"ר הידש ! רציתי לדעת האם לקיחת כדור אחד של סרוקסט ליום (על בסיס יומי) מונע לחלוטין את האפשרות להיכנס לדיכאון או שלא? בתודה, מיכל

19/06/2005 | 14:12 | מאת: דור

ברפואה אף פעם המניעה איננה של 100%. כמו מריחת קרם הגנה למניעת שיזוף איננה נותנת לך הגנה של 100% מפני הקרינה של השמש כך גם התרופות לא נותנות לך הגנה של 100% מפני הישנות מצב דכאוני.

19/06/2005 | 18:40 | מאת:

למיכל אין ספק שהסרוקסט מוריד את הסיכון להתקף חוזר של דיכאון באופן ניכר, אבל אין בטחון מלא ועלול להיות מצב של דיכאון למרות הטיפול התרופתי. כל טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 18:46 | מאת: אתי

שלום לך ד"ר אני בת 25 סובלת ממחשבות כפיתיות. קיבלתי כמה סוגי כדורים ולא עזרו , כחודשיים אני לוקחת פרנט וגאודון , השבוע הרגשתי פתאום הזיות, דבר שלא היה לי מעולם. האם הפרנט או הגאודון גורמים להזיות

19/06/2005 | 00:41 | מאת:

לאתי הגאדון מטרתו למנוע הזיות לכן זה בהחלט מפתיע שאתה סובל מהזיות למרות הטיפול בגאודון. איני יודע מה התרופה השניה - פרנט ?? אולי תכתוב את השם באנגלית ואז אבדוק. במקרה של הזיות כדאי לפנות בדחיפות לפסיכיאטר המטפל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 17:52 | מאת: אורנה @

האים היא כמו פסיכאטר ויכולה לטפל טיפול קוגנטיבי ואים צריך אז גם לתת תרופות לדיכאון האים זה מותר

18/06/2005 | 18:34 | מאת: דור

תרופות יכול לתת רק רופא. פסיכולוגים אינם רופאים ולכן גם אינם רשאים לתת או להמליץ על תרופות.

18/06/2005 | 19:51 | מאת: מיכל

ישנם גם פסיכולוגים קליניים המשלבים את הטיפול הנפשי בטיפול תרופתי, הנעשה במקביל על-ידי פסיכיאטר. שילובים כאלו יעילים במיוחד כאשר מקור הבעיה הנפשית הוא אורגני (כלומר גופני), או כאשר הטיפול התרופתי עשוי לקדם את הטיפול בבעיה הנפשית. שבוע טוב מיכל

18/06/2005 | 17:18 | מאת: אוליבר

דוקטור הידש שלום רציתי לשאול מי שיש לו חרדה כללית ודאגנות יתר ודיכאון חריף איזו תרופה בדר"כ היית ממליץ?

19/06/2005 | 00:38 | מאת:

לאוליבר לצערי אין תשובה כללית לשאלתך, ישנן מספר תרופות שהן פחות או יותר יעילות באותה המידה והחוכמה היא להתאים תרופה מסויימת לאדם מסויים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 17:07 | מאת: רוצה לדעת

שלום מר הידש תוכל בבקשה לתת לי אתר אשר אומר את שמות התרופות נגד דיכאון ונגד חרדה ואת מחיריהם והאם הם מסובסדים או לא תודה רבה לך

19/06/2005 | 00:37 | מאת:

שלום את המחירים תוכל לקבל בבית מרקחת, אבל את שמות התרופות תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות. אפשרות נוספת היא שתשאל את כוונתך ואנסה לעזור. שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 17:00 | מאת: שרון

שלום דוקטור הידש סבוקולם בטבליות היא תרופה טובה לפצעים שמטפלת באופן טבעי תוכל להגיד לי בבקשה האם התרופה הזאת מתנגשת עם תרופות נוגדות חרדה כמו ואבן וכאלה או שהיא מתנגשת עם תרופות נגד דיכאון אדרונקס אפקסור סרוקסט וכ"ד? תודה

19/06/2005 | 00:36 | מאת:

לשרון לצערי איני מכיר את הסבוקולם, לכן תצטרך לשאול את היצרן או היבואן של התרופה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 16:57 | מאת: אבי

דוקטור יקר קודם כל אני רוצה להודות לך על כל העבודה והדאגה שלך ובאמת תודה רבה. באמת חבל שמישהו ממשרדה בריאות או נציג רשמי כזה או אחר לא נכיר ונותן לך תעודת הוכרה כלשהי יש לי כמה שאלות: 1)האם יש לך זמן לעצמך הרי אתה עסוק בהרצאות בבתי חולים במטופלים ובפורומים השונים? 2)מה אתה למשל אוהב לעשות כשאתה לא עובד? 3)זאת טובה אם אפשר לבקש ששמתי לב בימי שבת בדר"כ אתה עונה לשאלות של האנשים ממש קצר תוכל בבקשה לפרט יותר בתשובותיך לאנשים (ולי אם אשאל שוב) כמו שאתה תמיד עושה באמצע השבוע? תודה רבה רבה אבי.

19/06/2005 | 00:35 | מאת:

לאבי תודה על המילים החמות, כל אחד שמח לשמוע שמעריכים את מעשיו. לצערי ולשמחתי הפורום מלא מלא בשאלות, כלומר אנשים נעזרים והפורום "פופולרי". מצד שני העומס גדול ולכן אני צריך להצטמצם בתשובות כדי להספיק לענות לכולם. כך שבכל דבר יש יתרון וחסרון. תודה ושבוע טוב הידש

18/06/2005 | 16:48 | מאת: יוני

שלון רב לדוקטור קראתי את מכתבו של תומס ובעקבות כך יש לי שאלה אני סובל מדיכאון ודאגנות כללית וחרדה כללית שבאה בעוצמות שונות. עצם זה שהייתה תקופה אפילו אם היא הייתה קצרה שהרגשתי טוב יש לי סיכוי שוב להרגיש בטוב נכון? עכשיו באה לי תקופת נפילה גדולה תראה לקחתי שני כדורים ביום של פאקסט במשך שנה ואח"כ הוחלט להוריד מינון לאחר חודש של לקיחת כדור אחד היה בהתחלה די טוב בהתחלת הורדת נמינון ואחרי בערך שבועיים וחצי באה נפילה של שבועיים מה אתה היית ממליץ לעשות? תראה אני מפחד שכבר לא אוכל להרגיש אף פעם בטוב מה אפשר לעשות?

19/06/2005 | 00:28 | מאת:

ליוני המסקנה החשובה ביותר מדבריך היא שהייתה תקופה שבה הרגשת טוב, 100% בסדר. כלומר "שום דבר לא שבור, ושום דבר לא אבוד", כך שהבראה מלאה בהחלט אפשרית. אני חושב שעל השאלות האחרות כבר עניתי לך ובכל זאת. אם תרופה אינה עושה את כל העבודה צריכים לחשוב על החלפתה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 16:39 | מאת: תומס

שלום לך דוקטור הידש רציתי לשאול משהו שאני ממש דואג לגביו שאלו כאן שאלה בפורום לפני כמה ימים שנקראית האם יש פיתרון למקרי חרדה כללית ודיכאון קשים אמרת שהשאיפה היא להבראה מלאה אך אומנם אמרת שלא תמיד ניתן להגיע לכך מה זה אומר? זה אומר שישנם תקופות טובטת טרעות לכל אחד או שיש גם מצב שאין פיתרון בכלל לאדם מסוים והוא תמיד יסבול? והאם יכול להיות שבן אדם שמרגיש ממש רע מרגיש טוב לתקופה מסוימת ואז שוב מרגיש ברע לתקופה ארוכה האם יש לו פתרון? אם תוכל לענות לי אני אשמח שלך תומס

19/06/2005 | 00:26 | מאת:

לתומס אכן הבנת נכון, התרופות והשיחות יעילות אולם לא במ 100% וישנם אנשים שמקבלים רק הקלה בחרדות למרות הטיפול ואין הבראה מלאה. לעתים החרדה נשארת למרות הטיפול , אומנם בעוצמה פחותה אבל נשארת. ולעתים ישנה הבראה מלאה אבל אחרי חודשים או שנים ישנה חזרה של החרדה. אבל כאמור, כיוון שרבים גם מבריאים לגמרי השאיפה של הטיפול צריכה להיות - להביא להבראה מלאה. שבוע טוב דר' גיורא הידש