פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
18/06/2005 | 13:30 | מאת: נפו

שלום ד"ר, איך ניתן לשכנע אחות שיש לה מאניה דיפרסיה אך מסרבת לקחת תרופות מאזנות? היה לה התקף מאני חריף יחיד (עם חלקים פסיכוטיים אמר הרופא שלה) והיא טופלה בריספרדל וקלונקס) ועכשיו היא הפסיקה את כל התרופות ואיננה מוכנה לגעת בתרופות הליתיום שהרופא המליץ לה. היא אומרת שזה קרה פעם אחת ולא יקרה שוב, ואם יקרה שוב זה אולי בעוד כמה שנים והיא מוכנה להתמודד עם זה כך ללא תרופות רק שההתקף יגיע לקחת תרופות אך לא ליתיום. אני מבינה שאי אפשר לשכנע אותה אך אולי תוכל לומר לי אילו נקודות יש לטובת לקיחת התרופות כי לתשובות הגיוניות היא תקשיב. תודה רבה לך מאוד, זה חשוב לי מאוד!!

לנפו שאלה קשה ולצערי שכיחה, אולי קוראים נוספים שעברו דברים דומים יצליחו לשכנע אותה. אתה יכול לבקש ממנה להכנס לפורום ולקרוא את ההודעות של "אמא רחוקה" שעברה כאם לבת עם הפרעה דו-קוטבית מהלך דומה. אין לי תשובה פשוטה, והנקודה היא שאת פוחדת מהתקף נוסף הרבה יותר מאחותך שהיא למעשה אינה פוחדת...., לצערי נימוקים הגיוניים לא כל כך יעזרו ולכן ההמלצה העיקרית היא שכדאי שאחותך תפנה לפסיכותרפיה-שיחות כדי להעריך את מצבה הנפשי וגם הפסיכולוג עשוי לשכנע אותה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 12:43 | מאת: שירן שלזינגר

שלום... אני שירן ואבי נדבק במחלת השושנה. נודע לנו כי מחלה זו מדבקת.. הייתי רוצה לבקש מכם במידת האפשר לשלוח לי מידע על מחלה זו, משום שזו הפעם הראשונה שאני שומעת עליה.. בתודה מראש שירן

18/06/2005 | 22:58 | מאת:

לשירן אני חושב שאת צריכה לפנות לפורום של מחלות עור. שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 11:13 | מאת: הדואג

זקוק לטיפול מיידי בחרדה - לוקח כבר 4 שבועות רסיטל במינון הולך ועולה ללא שיפוא נראה לעין. הדחיפות היא עקב הצורך בקבלת החלטות בעלות השפעה כלכלית ארוכת טווח. האם יש טיפול תרופתי שיכול להקל על המתח הגבוה, בטווח המיידי (ולזמן קצר)?

18/06/2005 | 17:37 | מאת: אילן

ניתן לקחת קלונקס זה עוזר מיידי לטיפול בחרדה .

18/06/2005 | 19:00 | מאת: דור

תרופות מהקבוצה של הוואליום (VALIUM) עונות לתיאור שאתה שואל עליו. אם רסיטל לא עוזר תוך 6 שבועות אז יש להחליף אותו שכן כדורי הרגעה אינם תחליף לטיפול נוגד חרדה וגם גורמים להתמכרות בשימוש יומיומי שעולה על מספר שבועות. תרופות הרגעה יכולות לעזור בשימוש חד פעמי או בשימוש לתקופה קצרה (עד שבועיים). מומלץ שתתיעץ עם רופא משפחה או פסיכיאטר לגבי המשך הטיפול התרופתי.

18/06/2005 | 22:58 | מאת:

תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם שתרופות מקבוצת נוגדת החרדה עשויות לעזור. שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 10:47 | מאת: לי

מה זה בדיוק OCD ,מה הפירוש של מונח זה? האם זו הפרעה כפייתית"?

18/06/2005 | 12:23 | מאת: שירה59

Obsessive compulsive disorder. מדובר בהפרעה ממשפחת הפרעות החרדה שמאופיינת ברמה גבוהה של מחשבות טורדניות, דימיונות חודרניים שגורמות לחרדה ולמצוקה. יש ניסיון לנטרל את המחשבות שאמצעות ביצוע פעולות או התנהגויות מסויימות-הקומפולסיות. מדובר בפעולות נוקשות וסטרחאוטיפיות שלא לגמרי ברור מה הקשר בינן לבין המחשבות האובססיביות. יש הרבה חשיבה מאגית בהפרעה הזו: אם אעשה 3 סיבובים לפני שאחצה את הכביש, אז אנילא אדרס. הרבה אנישם עם OCD לא מגיעים לטיפול כי הם מתביישים בהתנהגות שלהם, הם יודעים ומרגישים שהיא לא הגיונית אבל זה חזק מהם. הטיפול הוא קשה וכולל בעיקר טיפול תרופתי וקוגניטיבי-התנהגותי ( CBT).

18/06/2005 | 13:27 | מאת: קלרי

מדובר בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית. obsessive compulsive disorder. האובססיה היא המחשבה והקומפולסיה היא המעשה או הטקס שמבצע אותו אדם בכדי להפחית את החרדה.

18/06/2005 | 22:57 | מאת:

תודה למשיבים הידש

19/06/2005 | 08:45 | מאת: לי

-

18/06/2005 | 08:04 | מאת: אסתי ל

האם אפשר לקחת רדוקטיל יחד עם רסיטל? אני לפני קיצור קיבה כי הרופא אומר שלפי הבדיקות שלי מצבי כבר רע מאוד. עברתי את כל הדיאטות האפשריות. האוכל שולט בי מאוד. את הרסיטל אני לוקחת כבר שנים כתוצאה מדיכאון חרדתי . הרסיטל ממש הציל את חיי שהתשנו מאוד. הרופא שלי אמר לי שעכשיו הכי חשוב שאני ארד במשקל כי מצבי הבריאותי עגום ביותר לאור העלייה שלי במשקל והאכילה הכפייתית. כמוצא אחרון הוא נתן לי את הרדוקטיל מה אתה חושב ? מאוד חשובה לי דעתך , כי אני רוצה חוות דעת נוספת מרופא.

18/06/2005 | 22:56 | מאת:

לאסתי יותר למטה ישנה שאלה דומה ותשובה מפורטת. בקיצור השילוב אסור כי שתי התרופות הללו פועלות באופן הפוך כך שהתוצאה הסופית תהיה אפס. שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 07:09 | מאת: ארנון

1.האם אפשר לקחת יחדיו קלונקס וסרוקסט ולקבל את היתרונות משתי התרופות אחת לארגעה ולשינה,השניה להפחתת דיכאון.\? תודה מראש

18/06/2005 | 22:55 | מאת:

לארנון בהחלט שילוב נכון ומנצח. שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 02:23 | מאת: עדי

שלום ד"ר הידש רציתי לשאול בבקשה אם למטופל יש לו חרדות ודיכאון האם זה יהיה טוב לתת לא אדרונקס שמטפלת בדיכאון או שהוא יצתרך תרופה אחרת שתטפל גם בחרדות וגם בדיכאון? או ש]שוא משלבים אדרונקס עם משהו? אם תוכל לעות לי אני אשמח תודה

18/06/2005 | 22:54 | מאת:

לעדי אכן האדרונקס אינה רשומה לחרדות, לכן עדיף תרופה אחרת שהוכיחה את עצמה כעוזרת גם לחרדות או שילוב של האדרונקס עם תרופה אחרת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם! אספר לכם קצת על יחסיי עם החברה שעזבה אותי... לפני 3 וחצי חודשים חברתי נפרדה ממני.היא טוענת שהסיבה לכך היא מפני שמרוב שהיא כל כך אהבה אותי היא לא רצתה לעשות כלום חוץ מלהיות איתי וזה פשוט שבר אותה.היא היתה רק סביבי,חייה היו מנוהלים סביבי בלבד,היא לא רצתה לעשות שום דבר אחר אלא רק להיות איתי,וכשהיא לא איתי אז לדבר איתי בטלפון.היא הגיעה למצבים שהיא היתה מוותרת על לעשות דברים בשבילה כמו לאכול,להתקלח,לבלות עם המשפחה שלה והכל בכדי להיות איתי.חשוב לי להדגיש שאני לא ביקשתי שתוותר על חייה בשבילי,להפך,אני אפילו גיניתי זאת מאוד ותמיד האצתי בה שהיא חייבת להעסיק עצמה ולמצוא תחביבים!היא היתה מתקשרת אליי כל חצי שעה,היא ממש אהבה אותי ואני אותה,המון.ממש אהבתי אותה.היה לנו טוב ביחד.קנינו דברים אחד לשני,דאגנו ובמשך כל הקשר(9 חודשים) מעולם לא התווכחנו.היינו מאושרים,עשינו דברים וכו'.היא האהבה הראשונה שלי ואני הראשונה שלה.סיבה נוספת לפרידה היא שהיא טוענת שאמא שלה מתחה ביקורת על איך שהיא מנהלת את הקשר שלנו,היא טוענת שכמעט במשך כל הקשר היא התווכחה איתה אך איך שהקשר מתנהל ושזה פשוט שבר אותה.היא טוענת שאני הייתי חבר מצויין ושהיא אוהבת אותי ושנתתי לה המון ושהיא לא תשכח אותי לעולם.היא מדגישה שהפרידה לא בגללי אלא בגלל הווכוחים עם אמה ועם איך שהיא מנהלת את החיים שלה.היא טוענת שהיא עדיין ילדה ולא יודעת לשלב חבר בקשר.טוענת שהיא צריכה להתבגר.בכל מקרה ביום בהיר אחד היא שלחה לי הודעה שהיא צריכה להיות לבד.זה נפל עליי כמו פצצה במשקל של טון...לא ידעתי מה לעשות?למה?איך?מה עשיתי?לא היו לכך שום סימנים מקדימים,לא רבנו לפני זה,רק אהבנו,באמת!לא ידעתי איך לעכל את זה,אני כבר תיכננתי לטייל איתה בעולם,היו לי חלומות איתה ביחד והכל פשוט התמוטט בשנייה,ואני אפילו לא אשם בכך,זה ממש כאב לי כי בנינו משהו טוב והיא רצתה להיפרד בגלל משהו שלא קשור אליי,לא בגלל שלא הייתי טוב,אלא בגלל שהיא לא מצליחה לנהל את חייה.למה זה מגיע לי?מה אני אשם בזה?היא אפילו תמיד אמרה שאני לא אשם!שהייתי חבר טוב!אני דימיינתי עצמי חיי רק איתה,רציתי להיות מחוייב רק לה,לא רציתי אף אחת אחרת,הייתי מוכן לעשות בשבילה הכל אם צריך.היא מילאה את חיי באושר,לא רציתי אף אחת אחרת אלא רק אותה.בחודש הראשון ניסיתי להבין מדוע היא עושה זאת,כל הזמן ניסיתי לשכנע אותה ולהסביר לה שלא זורקים משהו טוב לפח כי לא בכל יום מוצאים משהו כזה ושאני לא הבעיה ושאני כאן בשבילה ושאנו נעבור זאת ביחד אבל זה לא עזר,זה הוביל רק לוויכוחים מיותרים,אבל פשוט לא ידעתי איך לעכל את הפרידה,כי מעולם לא חשבתי שניפרד.אהבנו המון!!!מעולם לא רבנו אבל בחודש הזה התווכחנו כל כך הרבה.לאחר מכן בחודשיים הבאים היו מצבים שעשינו פסק זמן לשבוע-שבועיים והחלטנו שאנו רוצים להשאר בקשר כי אנחנו חשובים אחד לשני.ניסינו,זה היה קשה כי היא משכה לכיוון חברי ואני לכיוון רומנטי.היו לנו רצונות שונים,זה ממש כאב לי.בכיתי המון(גם לפניה),3 חודשים הייתי בדכאון,לא אכלתי,לא ישנתי,בעבודה הייתי מדוכא,חשבתי רק עליה,היא לא יצאה לי מהראש.אני פשוט אוהב אותה,מודה וגאה בזה!אומנם עכשיו אני כבר מצליח לחיות בלעדיה ולמלא את הריק בחברים וכו',וכן כבר השלמתי עם הפרידה,אבל זה לא זה בלעדיה.כרגע אנחנו בקשר למרות שאיבדנו חלק מאוד חשוב בינינו.התווכחנו המון.אבל שנינו עדיין חשובים אחד לשני.בסופי שבוע למשל אני תוהה מה היא עושה ועם מי היא יוצאת וזה ממש כואב שהיא מבלה בחברת אחרים ולא איתי,אני כבר לא שיקול בעיניה.מפחד שהיא תפגוש מישהו במקומי כי אני עדיין אוהב אותה.יוצא לי לחלום עליה בלילה לפעמים.אני ממש אוהב אותה,שלא תבינו לא נכון,אני לא אובססיבי אליה,אני לא מציק לה ומתקשר אליה כל שנייה כמו נודניק.לא אני לא כזה.אבל אני מת שהיא תחזור אלי,זו הבקשה הכי גדולה שלי!זה הדבר שיעשה אותי הכי מאושר.בבקשה עיזרו לי,יעצו לי,מניסיונכם,כיצד ניתן לגרום לה לחזור אלי?אני עדיין חשוב לה ואני לא הסיבה שנפרדנו.אני מבקש בכל לשון של בקשה,האם ישנה דרך עובדת שאתם מכירים שיכולה לגרום לה להתחרט ולרצות לחזור אלי?משהו פרקטי ויעיל שניתן לעשות?כמו להתנהג בצורה מסויימת,לאמר משהו מסויים,משהו?עזרו לי...

אמיר שלום, אני מקווה שאתה מרגיש יותר טוב. האמת שאני חושבת, בלי לפגוע, שאני לא מבינה למה היא עזבה אותך אם היה לכם כל כך טוב, יכול להיות שהיא הפסיקה אולי להימשך אליך? אולי הקשר באמת חנק אותה ולא היה לה נעים להגיד את האמת לכן היא אמרה שזה לא אשמתך? או שבאמת היא אוהבת אותך בטירוף ומרגישה שזה משתלט לה יותר מידי על החיים. אבל לא מנתקים קשר, בגלל שהוא משתלט על החיים, צריך לשלב אותו בחיים. לדעתי יש שתי אופציות: 1. לדבר איתה ולשאול אותה אם היא רוצה ללכת לטיפול זוגי ביחד, כמו יועץ נישואין כזה, זה מאוד עוזר(מנסיון). ובטיפול המטפל יוכל לעזור לה הרבה , השאלה אם יש לכם תקציב לזה. 2. אולי כדי שפשוט תרפה קצת ו "תשחק אותה אדיש" - בנות נלחצות מזה. ברגע שתהיה קצת אדיש אליה, לא ברוע, פשוט תוריד קצת התלהבות, תראה לה שאתה ממשיך בחיים שלך, לפעמים אפילו בכוונה אל תתקשר, או שהיא מתקשרת תגיד לה תכף אני חוזר אלייך , אני עסוק... תגיד לה שאתה יוצא בערב עם חבר וכו.... כדי שאולי היא תתעורר ותבין מה היא הפסידה. תן לה לזרום, תן לה להמשיך בחיים שלה וגם אתה בשלך ואם באמת הקשר שלכם צריך להיות וזה הגורל שלכם להיות ביחד, אתם תחזרו, תאמין לי שאם זה זה, לא צריך יותר מידי להתאמץ ואתם תחזרו. כי פתאום היא תבין: "וואי, מה עשיתי, הרי אני אוהבת אותו, הוא היחיד, אין כמוהו...." ואז היא תראה סימנים שהיא רוצה קשר מחייב. אל תתיאש ואל תתן לזה להשפיע לך על הנפש. נפש זה דבר כל כך עדין, מנסיון אני אומרת לך, אני עברתי משבר רומנטי כל כך קשה שזה כמעט דפק לי את כל החיים, סבלתי המון , כי ריחמתי על עצמי ונתתי לעצמי ליפול בדיכאון - תהיי חזק!!! מקווה שעזרתי שיהיה לך בהצלחה וכל טוב שבעולם

17/06/2005 | 23:05 | מאת: אלון

בעניין תופעות לוואי קשות מ5 מ"ג כדור , רציתי לשאול מה קורה עם מפסיקים ליום 1 נטילת כדור? רציתי לחוות יום אחד ללא תופעות לוואי בבקשה התייחסותך

לאלון אין בעיה להפסיק ליום אחד ולהסתגל לתרופה לאט יותר, לא ממהרים לשום מקום. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/06/2005 | 22:30 | מאת: מגי

יש לי בן שהוא בן 9.5 כול הזמן עושה טיקים עשיתי לו בדיקת דם ולא הראה שיש לו תסמונת טורט עכשיו התחיל לצעוק כול פעם עושה צעקות הוא לא מפסיק עם זה אגב יש לו פחדים שאני בעבודה הוא לא עולה הביתה הוא מחכה למטה שאני יחזור הביתה הוא מפחד מגנבים זה מה שאמר לי מה אתה מציע לי לעשות לגבי הטיקים והצעקות ? אודה לך עם תעני לי ?

18/06/2005 | 17:08 | מאת: דור

בדיקת דם לא קשורה לאיבחון טיקים. יש פסיכיאטר לילדים שמומחה לעניין הטיקים- כמו פרופ' אלן אפטר- מנהל המחלקה בשניידר. טיקים היא בעיה נוירולוגית בבסיסה אך אם נלווה גם חרדה או כפייתיות אז מומלץ להגיע להערכה ואיבחון אצל פסיכיאטר שמתמצא בתחום ולשמוע ממנו על האפשרויות הטיפוליות המומלצות עבור הילד.

18/06/2005 | 22:52 | מאת:

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו שיש צורך באבחון מדוייק יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל 7 ימים 5 מ"ג ציפראלקס.הכדור גורם לתופעות הבאות: הירדמות ונימול הרגליים ותחושה שלא ניתן ללכת (עובר בהשפעת כדור הרגעה לאחר כ 30 דקות), קשיים להירדם, הרגשה מוזרה מאד בבוקר של כאב ברגליים, התקפי חרדה המלווים בדפיקות לב מהירות וחנק. מאז התחלתי עלה הצורך בשימוש בדורי הרגעה. כתוב בעלון לצרכן שבשבועיים הראשונים תופעות החרדה לסובלים מכך, יתגברו ויחלפו בהדרגה לאחר כשבועיים. האם נכון הדבר? האם להשתמש בכדורי הרגעה כדי למנוע התקף? האם הצורך בכדורי הרגעה יפחת עם הזמן? פסיכיאטר המליץ ליטול כדור הרגעה עם התרופה בליילה ואז מתעוררים ללא תופעות או עם פחות? האם ניתן לשלב פורמולה צימחית? (לא היפריקום)

לאלון לשמחתנו הציפרלקס מעורר ולא מרדים, לכן גם עלולה להיות התגברות של החרדה בתחילת הטיפול והפרעות בשינה. בדרך כלל תוך שבועיים שלושה הגוף מתרגל לתרופה והתופעות חולפות. אכן הפתרון הוא להשתמש באופן זמני בתרופות הרגעה ולא לסבול מהעוררות היתר הזו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/06/2005 | 18:38 | מאת: רותם

שלום קראתי בפורום על התרופה החדשה נגד עצבות ודיכאון. שאלתי היא האם צריך מרשם רופא או פסיאטר כדי לקבלה\ והאם יש לך תופעות לוואי בתודה מראש ושבת שלום רותם

18/06/2005 | 22:44 | מאת:

לרותם אני חושב שאני יודע לאיזו תרופה אתה מתכוון אבל לא כתבת את שם התרופה. בכל אופן עדיין אין תרופה שפותרת את כל הבעיות ומתאימה לכולם. לצערי עדיין לא הגענו למקום הזה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/06/2005 | 16:19 | מאת: גלית

השלום לך מאז שכתבתי לך שהעברתי את הכדורים ללילה זה לא הלך. אך דבר אחד קרה בימים האלו אני לוקחת את הכדורים כרגיל ולא מצליחה יותר לישון בצהרים איך זה קורה? אני מאד מרוצה כדי להיות עירנית אבל האם ידוע לך אני מטופלת כבר שנתיים ופתאם כבר שבוע ימים אין יותר שינה מה התהפוכה פה? תודה אם תדע להחזיר לי תשובה. דרך אגב התחלתי בלת ברירה לעבוד במשק בית עבודה קשה מאד מעייפת אך אין ברירה המדינה לא מתחשבת ורוצה לעזור אז בקושי עושים את זה.

17/06/2005 | 17:53 | מאת: דור

ניתן לקחת 2/3 מהמינון היומי בלילה ו-1/3 מהמינון היומי בצהרים ואולי זה יעזור לך להרגיש יותר טוב ולהרדם בשעות שאליהם את רגילה. מבחינה רפואית שתי התרופות משפיעות ל-24 שעות ולכן את יכולה לשחק עם השעות כפי שנוח לך כל עוד המינון היומי קבוע. תרגישי טוב, ביי, דור.

שלום, לא יודע אם זה הפורום המתאים ידיד שלי מחפש טיפול לא יודע אפילו לאן לפנות הוא בן 20+ וההורים לוחצים שיתחתן והוא יש לו בעיה כל מה שמושך אותו בבנות זה כפות הרגלים ומגיע לשפיכה רק אם מישהי דורכת עליו או שהוא מדמין זאת שכחתי מה השם המקצועי לסטייה הזו המתחלה חשבתי שזה משהו מוזר רק בו ושזה יעבור אבל אחרי בדיקה באינטרנט מצאתי שזה משהו מוכר הוא מעוניין להיגמל מזה ולהיות בן אדם נורמלי לאן עלוי לפנות ומה עליו לעשות?

אם זה מפריע לו עליולפנות לטיפול פסיכולוגי, לבדוק מהו המקור של המשיכה לכפות רגליים ומתוך כך לשנות אותה. חשוב להבין שאם הוא נמשך לכפות רגליים זה לא רע, אבל האופן היחיד שהוא מסוגל להגיע לסיפוק הוא ע"י דריכה או מחשבה על כפות רגליים זה בוודאי מגביל אותו במערכות יחסים זוגיות.

17/06/2005 | 14:55 | מאת: שאגה

שלום לך, תודה על התשובה למטה, חזרתי לבית מרקחת מאיפה שקניתי את ההיפריקום והסברתי לרוקחת את התופעות שהרגשתי..חרדה, עייפות פיזית משולבת עם אנרגיה פסיכית כלומר חוסר מנוח, היא המליצה לי להחליף את ההיפריקום בVALVERDE של נוברטיס, מורכב מצמחים בדומה להיפריקום, וגם מאוד פופולארי במרכז/מערב אירופה, אך להבדיל זה עובד על חרדה, חוסר שקט ועצבנות ולא על דכאון, וגם לא מעייף, מומלץ בתקופות מבחנים למשל, העניין שאני לא טיפוס דכאוני אלא טיפוס חרד ..אז שיניתי את השימוש, אני מרגישה יותר משוחררת ורגועה, האם אתה מכיר את הכדורים שציינתי? סליחה על האורך, שבת שלום

18/06/2005 | 22:39 | מאת:

לשאגה לא, ממש איני מכיר את הוולורדה, איני מכיר מספיק את התחום הלא רפואי. ההיפריקום הוכיח את יעילותו כמו התרופה לכן למדתי את הנושא המסויים הזה, אבל איני מומחה לדברים האחרים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/06/2005 | 12:46 | מאת: דנה

מה דרגת חומרתה ומה הסיכויים להרפא?

17/06/2005 | 16:47 | מאת: דור

מדובר על סכיזופרניה- Schizophrenia לגבי דרגת חומרה ופרוגנוזה תשאלי את הרופא המטפל.

לדנה תודה לדור, אכן מדובר בסכיזופרניה אבל לא ניתן להסיק שום פרטים נוספים פרט לכותרת הזו, לכן תצטרכי לשוחח עם הרופא המטפל על מצבך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/06/2005 | 12:20 | מאת: מוטי

לד"ר היקר, שלום וברכה אודה לך אם תתן את חוות דעתך המקצועית לשאלה להלן: האם תת-פעילות בלוטת התריס בלתי מטופלת מעבר לכך שהיא יכולה ליהיות אחד הגורמים או המזרזים לגרום לתסמינים נפשיים, היא עשויה לפגוע ביכולת בפעילות התרופה "אדרונקס" אלטרוקסין לבדה אינה הועילה לבעיית הדכדוך הנפשי. האם כדאי ומותר לשלב בין השנים? (אדרונקס ואלטרוקסין) תודה רבה!

למוטי כמובן שקודם כל צריך לטפל בבלוטת התריס ולראות את המצב הנפשי כאשר הבלוטה מאוזנת. אחר כך אפשר לחשוב על טיפול נוגד דיכאון ואין בעיה בשילוב של אדרונקס ואלטרוקסין והשילוב לא מקטין את יעילות שני הטיפולים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/06/2005 | 09:53 | מאת: ערן

ד"ר הידש שלום, אני סובל מחרדה חברתית ודיסתמיה מאז גיל ההתבגרות. היום אני בן 32. פניתי לטיפול לפני כשנתיים. במהלך השנתיים ניסיתי מספר רב של תרופות אנטי דיכאוניות (סרוקסט, לוסטרל,לוסטרל+אנדרונקס, מרוניל,מרוניל+בונסרין,ולאחרונה אפקסור 300 מ"ג שאותו אני נוטל כ 6 חודשים). אין שינוי במצב! הפסיכיאטר החדש(של קופ"ח) הגיע למסקנה שאני "עמיד" לתרופות, וכעת אני "בגמילה" הדרגתית מהאפקסור, ובטיפול פסיכולוגי (שגם לא עוזר). האם יש לי תקווה פארמאקולוגית? האם אני יכול לשנות את השפעת התרופות ע"י נטילת מייצבי מצב רוח? אני ממש חסר תקוה. תודה עבור התיחסותך. בברכה, ערן

17/06/2005 | 18:04 | מאת: דור

יש עוד מספר אפשרויות שלא ניסית כמו מעכבי MAO שלפי מחקרים הם היעילים ביותר לחרדה חברתית וגם לדיכאון קשה [למרות חסרונותיהם- דיאטה מיוחדת ובעיה בשילוב עם תרופות אחרות] הכוונה בעיקר לנרדיל ופרנט שניתן לרכוש אותן גם בקופות עם טופס 29 ג'. תרופה אחרת יותר חדשה, פחות חזקה אבל לא מגבילה בתזונה, היא מובמיד (אורוריקס) שעובדת במנגנון דומה למעכבי MAO.

לערן בהחלט ישנן עוד אפשרויות טיפוליות אבל איני יכול לדעת את התשובה המתאימה לך ממכתבך הקצר. הצעתי היא שתפנה לאחד הפסיכיאטרים המובילים בארץ להתייעצות-חוות דעת שניה. תביא אתך את כל התרופות ותכתוב את מהלך הטיפולים שעברת. בהחלט כדאי להגיע להתייעצות כזו ובדרך כלל ביטוחי המושלם מחזירים חלק מהתשלום עבור הייעוץ. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/06/2005 | 08:58 | מאת: ניקול

ד"ר שלום רב, הייתכן שכדורים נגד דיכאון וחרדה כגון ציפרלקס 20 מ"ג שאני נוטלת כבר יותר משנתיים עלולים לפגוע בזיכרון ובתפקוד הקוגנטיבי? אני מרגישה שלאט לאט הזיכרון שלי וכושר הריכוז שלי לא כפי שהיו בעבר. קשה לי לזכור דברים, לפעמים אפילו אנשים שאומרים לי שלום ואני לא זוכרת מאיפה אני מכירה אותם. לפעמים אני שמה סיר של אוכל על האש ושוכחת אותו. זה ממש מפחיד אותי, אני מרגישה מבולבלת. שמעתי שהכדורים עלולים לפגוע בזכרון, אני יודעת שגם החרדה גורמת לתופעות כאלה, אבל גם כשאני לא בחרדה אני מרגישה כך. ושאלה נוספת: גם אם נניח שהכדורים עושים את זה, הפגיעה היא בלתי הפיכה? או שהזיכרון והריכוז יחזרו בעתיד? לפעמים אני מרגישה כאילו שאני מפתחת אלצהיימר, אני בת 33 דרך אגב, או ניוון של המוח, הייתכן? תודה רבה לך ושבת שלום ניקול

18/06/2005 | 20:49 | מאת:

לניקול הציפרלקס אינו פוגע בזיכרון. בדרך כלל הציפרלקס מעוררת ולכן ישנו שיפור ביכולות החשיבה ובזיכרון. אצל מיעוט מהנוטלים היא מרדימה ומעייפות ואז הערנות עלולה לרדת. במצבים אלו אנו ממליצים ליטול את התרופה בערב ולהיות עירניים יותר במשך היום. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/06/2005 | 08:36 | מאת: סיגל

בהמשך לשתי התכתביות קודמות בנושא החרדות והמחשבה הטורדנית שענית לי מכבר ב13.6.05 וב15.6.05 יש לי שאלה נוספת והיא האם ימים ספורים לפני מחזור חודשי ומהלך המחזור החודשי גם יכולים להביא איתם ירידה הורמנלית ויחד עם זה להרגיש עליה בתחושת החרדה, בכי רב, מחשבה טורדנית, עיקצוצים בידיים למרות שהמצב התייצב בהמלך החודשים מאז לקיחת הכדורים (להזכיר אני מטופלת ב1 פאקסט 20 מ"ג ו2 קלונקס 0.5 מ"ג) מבחנתי אני לא יכולה להויסף למינון על דעת עצמי ותור לפסיכאטר יש לי עוד חודש וחצי. מחכה לתשובתך..

18/06/2005 | 20:47 | מאת:

לסיגל השינויים ההורמונליים לפני המחזור הם מאוד משמעותיים ובהחלט עלולים לגרום לשינויים במצב הרוח והתגברות החרדות. עד לפגישה עם הפסיכיאטר אפשר להוסיף קלונקס שיפעל נגד החרדות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/06/2005 | 07:29 | מאת: אמא רחוקה

הבת נמצאת אצלי שוב לצורך החלמה היא לוקחת גאודון 60 בערב ו60 בבקר יש לציין שהשיפור מאוד איטי לעומת הזיפרקסה שבעבר. המטפלת פה בקשה שיראה אותה רופא מקומי והוא היה בעד הוספת תרופה אני שכחתי את שם התרופה שהיא לקחה עם ריספרדיאל בעבר האנטי אפילפסית והוא נתן לה velproic acid עכשו נזכרתי שהקודמת היתה gabapentin מחיפוש ברשת הבנתי שזה דה דומה האומנם ?? מה דעתך ? וחוץ מזה כשאני אמות אני בטוח אגיע לגן עדן כי בגהנום אני כבר נמצאת שבת שלום והמון תודות כרגיל

17/06/2005 | 13:44 | מאת: שירה59

כשתמותי תגיעי לגן עדן בגללשאת אמא כל כך טובה ולא בגלל שעכשו את סובלת.

17/06/2005 | 22:53 | מאת: תמימי

מאחלת לך שיהיה לך קל. מאחלת לבת שתתאזן ותרגיש טוב. ואם את צריכה חיזוקים, את מוזמנת לכתוב אלי למייל. תרגישו טוב, תמי.

17/06/2005 | 02:24 | מאת: סיגל

באחת משאלותיי הקודמות שאלתי מה הנזקים האפשריים לשימוש בזיפרקסה וענית שאחת מהן היא האפשרות לסכרת. רציתי לשאול, במקרה כזה האם הסכרת נגרמת עקב ההשמנה שהיא בעצמה תופעת לוואי של הזיפרקסה? או שהסכרת יכולה להיות תוצאה ישירה של שימוש בזיפרקסה?

18/06/2005 | 20:32 | מאת:

לסיגל הסיבה היא קודם כל עליה במשקל, אבל כנראה שמתפתחת גם תנגודת של הגוף לאינסולין הטבעי ואז מתפתחת הסוכרת. כמובן שכמו כל תופעת לוואי רק חלק מהאנשים שנוטלים זיפרקסה יסבלו מתופעה זו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/06/2005 | 02:21 | מאת: סיגל

איזה מבין המחלות הבאות הן תורשתיות: סכיזופרניה דיכאון ולגבי אותה מחלה שאתה מגדיר אותה כתורשתית, האם יש דרך אחרת לחלות בה חוץ מהאפשרות התורשתית?

18/06/2005 | 20:31 | מאת:

לסיגל לשתי המחלות ישנו מרכיב תורשתי. הדגש הוא על מרכיב או נטיה תורשתית. כדי שהמחלות יפרצו צריך שיהיה גורם סביבתי חינוכי נוסף לתורשה. במקרים הקשים ביותר התורשה היא 50% מהתמונה והיתר סביבתי, אבל ברוב ההפרעות ואצל רוב האנשים לתורשה חלק קטן יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/06/2005 | 22:05 | מאת: דור

סכיזופרניה היא מחלה קשה וכרונית שעוברת בתורשה ולא ניתן לחלות בה ללא המרכיב התורשתי. לכן שימוש בסמים או היחשפות למצבי לחץ לא גורמים למחלה אלא רק משמשים טריגר לפריצתה שהיתה יכולה להופיע גם בלעדיהם. דיכאון לא חייב במרכיב תורשתי וגם אם ישנו הוא בד"כ לא משמעותי. לא חייבים גורם גנטי בשביל ללקות בדיכאון ולכן זאת לא נחשבת למחלה תורשתית במובן המקובל. כמו כן דיכאון איננו בהכרח מחלה (תלוי בדרגת החומרה).

17/06/2005 | 02:04 | מאת: lumi

שלום רב אני סובלת מדיכאון ונוטלת מזה חצי שנה פלוטין ,בהתחלה זה מאוד עזר לי , הבעיה היא שאני שותה אלכוהול פעם בשבוע ואז כל המצב שלי מתדרדר ואני בדאון רציני במשך יומיים אני לא יכולה להפסיק לשתות כי אני ממש צריכה את זה כדי להרגיש יותר טוב ולהשתחרר אבל כמובן מצטערת על זה כל פעם מחדש ..האם יש איזשהו פיתרון לבעיית הדיכאון כי אני מרגישה ממש אבודה ובתוך מעגל הרסני לחלוטין תודה על ההקשבה

18/06/2005 | 20:29 | מאת:

ללומי הפתרון הנכון ביותר הוא להפסיק לשתות אלכוהול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 23:16 | מאת: משה

האם יש בדיקה שיכולה לקבוע את רמת התרופות בגוף והיא לא בדיקת דם?

18/06/2005 | 20:28 | מאת:

למשה רק בדיקת דם יכולה לקבוע את רמת התרופה בגוף. לרוב התרופות אין בדיקות שיגרתיות שניתן לבצע. שבוע טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 23:06 | מאת: יניב

לפני כשבע שנים התחלתי בטיפול בתרופת הסרוקסט עקב התקפות חרדה קשות. מספר פעמים נסתי לרדת במינון שהוא גם כך המינימלי ולהפסיק לקחת את התרופה אך לאחר כחודש החלו לשוב ולהופיע תופעות חרדתיות שמהם סבלתי. לפני כשנה קיבלתי בקופת החולים את הכדור החליפי של הסרוקסט בשם פרוקסטין ולאחר שימוש של מספר שבועות בכדור שוב החלו תופעות חרדה שנעלמו רק לאחר כמה שבועות אחרי שחזרתי לקחת את הסרוקסט בשנית. לאחרונה לא ניתן להשיג בקופות החולים הכללית את הסרוקסט אלה רק את התחליפים שלה....ושוב לאחר שימוש של כמה שבועות בפרוקסטין אני סובל שוב מהתקפות חרדה. שאלתי ... האם הפרוקסטין אמור באמת להחליף את הסרוקסט? האם יתכן שהוא אינו ממלא את התפקיד של הסרוקסט? האם ישנה תרופה אחרת שנתן לקחת? האם שימוש בסרוקסט בתקופה כל כך ארוכה של 7 שנים אינו מסוכן? ו...האם יש לי עוד תקווה להגמל ממנה מתי שהוא...ואיך? תודה יניב

18/06/2005 | 20:27 | מאת:

ליניב בדרך כלל אפשר לסיים טיפול אבל כפי שאתה כותב ניסית מספר פעמים והחרדות חזרו.... כמובן שאין זה סימן אופטימי. צריך לשקול את כל המצב שלך, גם משפחתי, תעסוקתי, חברתי וכך הלאה ולראות האם ישנו מקור וסיבה ללחצים וחרדות. כמובן שאם אתה רוצה להפסיק את הטיפול כדאי לשקול גם פסיכותרפיה. הפקסט והפרוקסטין הן בדיוק סרוקסט וקיבלו את אישור משרד הבריאות, אבל שמעתי לא מעטים אשר התלוננו כמוך. לעתים אם מתעקשים עם קופת החולים הם מאפשרים לך לקנות את הסרוקסט ומחזירים את הכסף אולם המסלול הזה קשה ולא תמיד מצליחים לקבל החזר מקופת החולים. לא ידוע על נזקים לגוף משימוש ממושך בסרוקסט והוא נחשב לכדור בטוח. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לגרום לשלילת רשיון נהיגה. כאן מדובר על אדם שנוהג יפה כבר הרבה שנים ואין לו עבירות תנועה.

ליורם מה שחשוב הוא האבחנה והמצב שלך ולא נטילת כדורים אלו או אחרים. אם המצב הנפשי מאוזן עם טיפול תרופתי אז מצויין. אם המצב הנפשי לא טוב ללא טיפול תרופתי אז יש סיכון בשלילת הרישיון. כיום מי שנוטל טיפול נחשב לאדם אחראי שדואג לבריאותו ומצבו הנפשי ולכן זו נקודת זכות בעד הרישיון. אדם לא אחראי שאינו נוטל טיפול מצבו הנפשי עלול להתדרדר ואנו נוטים לא לאשר רישיון . שבוע טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 21:25 | מאת: גלית

ד"ר שלום בימים האחרונים אני מרגישה עם התרופות בלי להוריד במינונים חוסר שקט ועצבנות יתר כאילו שהתרופות כבר לא עושות כלום מה אתה חושב שעלי לעשות אני לא מוצאת מנוחה יכול להיות שזה פסיכולוגי ואני משפיעה על זה לתת שלווה לגוף אני מנסה אבל אין לי שליטה על העצבים תודה עם תוכל לעזור לי

16/06/2005 | 22:03 | מאת: קלרי

את מן הסתם צריכה לפנות לפסיכיאטר המטפל בך ולספר לו על התופעות והוא כבר ידע איך לטפל בך ומה לעשות. תרגישי טוב..

18/06/2005 | 20:20 | מאת:

לגלית אין ברירה אלא לחכות ולראות האם מדובר בתופעה זמנית שחולפת או בחמרה במצב הנפשי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 21:21 | מאת: אסתי ל.

אני לוקחת כבר כמה שנים רסיטל אחד ביום כתוצאה מדיכאון חרדתי. הרסיטל הציל לי את החיים ואני מאוד מאוזנת. לאחרונה התחלתי לסבול בעיות רפואיות בגלל משקל גבוה מאוד מאוד. הרופא נתן לי לקחת רדוקטיל כדי לעזור לי בדיאטה שאותה אני חייבת לעשות. הרוקח אמר לי שאין לקחת רסיטל ורדוקטיל ביחד כי הריאקציה בינהם לא טובה . הרוקח גם החתים אותי על כך שהוא יידע אותי על שילוב התרופות. מה לעשות? אני חייבת לרזות וחייבת גם להיות מאוזנת נפשית. היום יום חמישי והרופא שלי יצא למילואים. אני דואגת מאוד.

17/06/2005 | 16:55 | מאת: דור

הרוקח שלך צודק, אסור לקחת רדוקטיל יחד עם תרופות נגד דיכאון, כולל רסיטל. תצטרכי למצוא דרכים אחרות לרדת במשקל. הפתרון לאנשים שמנים איננו באיזושהי תרופה או סם שמדכא את התיאבון באופן זמני אלא ברכישת דפוסים נכונים של דיאטה מאוזנת ופעילות גופנית.

18/06/2005 | 07:59 | מאת: אסתי ל

לדור היקר קודם כל תודה רבה על התייחסותך ועל תשובתך כדי לקבל את תשובתך הייתי מאוד רוצה לדעת . האם אתה פסיכאטר? תודה מראש על התשובה שלך כי זה חשוב לי מאוד ואני כל רגע נכנסת לראות אם ענו לי על השאלה שהיא ממש גורלית מבחינתי. אסתי

16/06/2005 | 20:21 | מאת: רועי

אני בטיפול פסיכולוגי כבר יותר משנה, לרוב אני לא סובל מדכאונות עמוקים, אבל תמיד מסתובבות איתי מחשבות מעיקות של חוסר נוחות, חוסר שייכות, חוסר יכולת להפגין מי אני, חוסר חשק לעבוד או למצוא עניין וכו'.. הדבר לפעמים מתבטא במצב רוח מאד ירוד. הפסיכולוגית שלי הפנתה אותי לפסיכיאטר שנתן לי מרשם לכדורי ציפרלס. לקחתי אחד לפני כמה חודשים וחשתי בחילה נוראית ! הקאתי אותו ומאז אמרתי שאני לא מוכן להעזר בתרופות. היום פתחתי את המגירה וחשבתי לעצמי האם כדאי לנסות שוב. חברים אמרו לי שכל הכדורים הפסיכיאטריים גורמים לתופעות לוואי נוראיו וזה מרתיע אותי. מה אתם מציעים ?

17/06/2005 | 16:19 | מאת: ניקול

לרועי שלום, אני נוטלת את הציפרלקס כבר שנתיים. עצתי לך היא, שאם אתה מרגיש ממש בדיכאון ושקשה לך להתמודד לבד ואתה מרגיש ממש רע אז כדאי לקחת את הכדורים, אך אם אתה מרגיש שאתה יכול להתמודד בלעדיהם עדיף לך בלי, השאלה מה בדיוק מצבך הנפשי. כי אני יכולה להגיד לך, שאני נוטלת את התרופה כל כך הרבה זמן ועדיין יש לי חרדות ודיכאונות כך שזה לא עוזר ב 100% , לי בכל אופן זה עוזר ב 50% ואת השאר אני מנסה לעזור לעצמי על ידי הרבה ספורט, נשימות שמרגיעות , משתדלת להיות אופטימית ולעשות דברים שגורמים לי להרגיש טוב(כמה שזה קשה) תרגיש טוב ובהצלחה

לרועי ציפרלקס עשויה לעזור לך אבל עד שלא תנסה לא ניתן יהיה לדעת את השפעת התרופה עליך. הבחילות הן תופעת לוואי ידועה של התרופה, הבחילות חולפות אחרי שבוע שבועיים ושוכחים אותן ולכן חבל שהפסקת את התרופה בגלל תופעת לוואי שהיא חולפת. כדי להקטין את בעית הבחילות אפשר להתחיל בחצי כדור למשך מספר ימים ואחר כך לעלות לכדור שלם. שבוע טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 18:30 | מאת: אורן

שלום דוקטור הידש קראתי בדף הראשי על התרופה החדשה Cymbalta שאושרה ע"י ה-FDA. שאלתי היא מה תוכל לספר לי על תרופה זו? מתי יתחילו להשתמש בה בארץ? ומתי ואם בכלל קופות החולים ישתמשו בה כדי שנקנה אותה במחיר מסובסד? אם לא תדע תוכל לברר? תודה רבה אורן

18/06/2005 | 20:13 | מאת:

לאורן מדובר בתרופה חדדשה הדומה לאפקסור במנגנון הפעולה וישנם הבדלים קטנים מהאפקסור. התרופה תושק בארץ בתחילת החודש הבא והיא כבר נרשמה בארץ במשרד הבריאות. יחד עם זאת הדרך אל הכניסה לקופות החולים עוד מאוד ארוכה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 17:04 | מאת: butterfly

שלום, אני בת 20 וסובלת מחרדה חברתית שמפריעה לי בכל תחומי החיים. איזה טיפולים היית ממליץ לחרדה חברתית? האם הטיפול בתרופות כדאי? רציתי ללכת לאיזשהי קבוצת טיפול (לא קבוצת תמיכה), אבל לא הצלחתי למצוא... תוכל אולי להמליץ לי על איזשהי קבוצת טיפול באיזור חיפה-קריות, או לאן לפנות כדי למצוא קבוצה כזאת. תודה

17/06/2005 | 16:44 | מאת: דור

כיצד מתבטאת אצלך החרדה החברתית? במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה קיימת מרפאת חרדה. פורום לחרדה חברתית יש באתר "הייד-פארק" ושווה להכנס לשם.

17/06/2005 | 18:33 | מאת: butterfly

תודה על התשובה. שאלת במה זה מתבטא אצלי... החרדה החברתית השתלטה על כל תחומי החיים, אני בת 20 ולא מצליחה למצוא עבודה כי אני מפחדת להכנס ולשאול, אני מפחדת להתקשר, אני כל הזמן מרגישה שאנשים אחרים חושבים שאני עושה משהו לא בסדר. כל דבר קטן שקורה עם אנשים משפיע עלי, אם התקשרתי למרכזיה וענו לי בטון לא נעים זה יציק לי כל היום, או משהו שלא היה משפיע בגדול על אנשים אחרים משפיע עלי למשך שנים... אם אני הולכת בקבוצה עם אנשים שהם לא חברים קרובים אז אני לא אפתח את הפה... אני אשתוק כל הערב כי נראה לי שלא משנה מה אני אגיד אנשים יחשבו שזה טיפשי ויצחקו עלי... אני יודעת שהפחדים הם טיפשיים אבל אני לא מצליחה להפטר מהם...

16/06/2005 | 16:01 | מאת: מרי

שלום: אני נוטלת תרופה בשם פרנט לOCD הבעיה עם התרופה שהיא גורמת לי לעליה במשקל מאוד משמעותית רציתי לדעת גם אם לכם יש את התופעת לוואי של עלייה במשקל? ומה אתם עושים בעניין?

17/06/2005 | 15:05 | מאת: שושנה

אני משתמשת בפרנט כ-5 שנים , ועליתי רק 2 ק"ג, ניסיתי את כל הכדורים ואף כדור לא עזר לי. כדור מצויין, הוא עזר לי רק אחרי 2 חודשים.

16/06/2005 | 15:14 | מאת: shay

האם ניתן לקחת כדורי קלגרון/אקמול עם לוסטרל?

16/06/2005 | 18:23 | מאת: מיכל

אין מניעה, בהחלט שכן .

18/06/2005 | 20:09 | מאת:

לשי בהחלט אפשר שבוע טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 15:08 | מאת: דנה

שלום, אני לא במצב טוב. אני נוטלת כדורים מסוג וונלה=אפקסור בגלל נטיות אובדניות חזקות. לאחרונה מצבי הרע חוזר, ואני פשוט לא רוצה להלחם בזה יותר. אם יש איזה פסיכולוג או פסיכיאטר באזור המרכז, שאפשר לסמוך עליו ושאוכל לממן, אני מוכנה לנסות ללכת, אם זה לא דרך קופת חולים. תודה רבה דנה

16/06/2005 | 22:02 | מאת: קלרי

דנה, אני מקווה שתמצאי ממש בהקדם מטפל שיטפל בך. אנא כתבי לי מה את מסוגלת לממן ואני יכולה להפנות אותך לפסיכולוג או פסיכולוגית או פסיכיאטר. תכתבי לי מהר. אפשר גם למייל. [email protected]

18/06/2005 | 20:06 | מאת:

לדנה הייתי מציע שתבדקי גם את האפשרות של טיפול במרפאה לבריאות הנפש בבית החולים הכללי שקרוב לאזור מגוריך, פעמים רבות המרפאות הללו נותנות יחס טוב יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 15:02 | מאת: לי

לד "ר הידש שלום! מזמן לא כתבתי לך! מה שלומך? אני בן 28 ומאובחן בשתי אבחנות הראשונה סכיזופרניה פררנואידית לפני כשנתיים הרופא אמר לי שאני סובל בנוסף גם מ-O.C.D ברצוני לשאול האם זה נפוץ או נדיר שתי אבחנות באדם אחד? בתודה לי

16/06/2005 | 16:57 | מאת: שירה59

ללי באופן עקרוני יתכנו שתי אבחנות בתחום הנפש. כמו שלאדם מסויים עלולה להיות מחלת לב וגם מחלת כליות. עם זאת איני בטוח שזה המצב אצלך. בדרך כלל סימפטומים אובססיביים של OCD הם חלק מסכיזופרניה ולא אבחנה נפרדת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 14:42 | מאת: ציפי

במשך שנתיים ואולי יותר לקחתי 225 מ"ג אפקסור. שמנתי ב-30 ק"ג..... הפסקתי את התרופה בהנחיית הרופא שלי וביקשתי טופמאקס, שעליו שמעתי שגורם לירידה במשקל, ליציבה במצב הרוח, ואנטי מיגרנות. בינתיים אני לוקחת 50 מ"ג. אגב. חשה קוצים בכפות רגליים(לא נרדמות הרגליים!) אבקש שד"ר הידש ימליץ עד איזה כמות מותר לקחת(כדי שגם ארזה!)והאם זה לא מסוכן הקוצים ברגליים....(עלי לציין שאני לוקחת להרגעה קלונקס) תודה לכל מי שיאיר את עיני.

לציפי הייתי מחכה עם הטופמקס ולא עולה במינון בגלל הרגשת ה"נימול" ברגליים, אני חושב שאת מתכוונת לתופעה זו. את המינון המדוייק צריך לקבוע לפי התגובה בייעוץ עם הרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

17/06/2005 | 01:37 | מאת: ציפי

האם הכדור באמת משפיע לטובה על מצב הרוח ועל ההרזייה? או שתופעות הלוואי מאפילות על החיובי. האם היית ממליץ אתה על התרופה? לבני משפחתך??? מודה לך מראש!

16/06/2005 | 14:12 | מאת: רז

שלום רב, שאלתי היא: למה במייצבי מצב רוח צריך לעלות במינון בקצב כל כך איטי? לדוגמא בדפלפט - חצי כדור בשבוע כשצריך להגיע ל-5 כדורים זה 10 שבועות.

16/06/2005 | 23:33 | מאת:

לרז בדרך כלל כדי למנוע תופעות לוואי ולתת לגוף להסתגל לתרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 14:06 | מאת: דנה2

ד"ר הידש שלום, אני מחפשת נואשות פסיכיולוג שאפשר לסמוך עליו באיזור המרכז, ושאוכל לממן. מאוד אודה על עזרתך, דנה

16/06/2005 | 16:50 | מאת: מיכל

היי דנה, ממליצה לך על ד"ר אורן קפלן, מנהל פורום פסיכולוגיה. הוא גר באיזור רמת- גן. אם הייתי תל-אביבית היתי פונה אליו. האמת שניסתי והוא כתב לי שהוא מרמת -גן. ואני מהצפון. בכל אופן, את יכולה ליצור איתו קשר בדואר אלקטרוני. פרטים מלאים עליו, תמצאי בפורום פסיכולוגיה. בהצלחה ביי מיכל

16/06/2005 | 22:00 | מאת: קלרי

אני גם ממליצה עליו בחום. אבל בכותרת כתבת פסיכיאטר ובהודעה כתבת פסיכולוג - אז תכתבי שוב מה את צריכה בדיוק. אולי תגדירי גם מה את מסוגלת למן. טיפול יכול לעלות 250 ש"ח אך גם יותר או הרבה יותר..

16/06/2005 | 13:55 | מאת: ק.

מה שלומך?זו קארין אני ניסיתי לשלוח הודעה עכשיו{מזה הרבה זמן שלא שלחתי} באתר שלךicallisrael ולא הצלחתי... {לא בפורם אלא בהודעות} האם יש סיבה לזה{או שמא זו מוגבלות אישית שלי:-)} תודה

16/06/2005 | 23:28 | מאת:

לקארין טוב לשמוע ממך, האתר פועל ואני מקבל שם הודעות. כל טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 11:34 | מאת: אנה

כיצד ניתן להתגבר על הסמקה בחברה? זה קורה לי כשאני צריכה לדבר וכולם צריכים להקשיב לי זה מאוד מפריע ומתסכל וגורם לי לא לרצות לצאת בכלל מהבית אנא תשובתכם

16/06/2005 | 23:28 | מאת:

לאנה הסמקה שייכת להפרעות של פחד מחברה social phobia והטיפול דומה, אפשר תרופות או שיחות או שילוב ביניהן. כל טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 07:36 | מאת: ראובן

האם הפרעות נפשיות המלוות בחרדה קשה יכולות להעזר בטיפול בנזעי חשמל כי שמעתי דעות סותרות בנושא

16/06/2005 | 23:27 | מאת:

לראובן נזעי חשמל ECT הוכיחו את עצמן כטיפול בדיכאון. איני מכיר מאמרים שמראים על יעילותו בחרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 01:24 | מאת: סובלת

אני סובלת בנוסף לדיכאון והחרדות אף מסחרחורות מתמשכות ואיומות. הסחרחורת ישנה תמיד אך רמתה משתנה מעת לעת. לעיתים מדובר במצבים אקוטים של חוסר שליטה, חוסר יכולת לנוע בחופשיות, אי ראית הסובב, שחור בעיניים, רעש באוזניים ואובדן הימצאות ואורינטציה סביבתית. נשללו כל הממצאים האורגנים והנוירולוגים לעניין. ועל כן ההבט המתבקש הוא הנפשי והריגשי. רופא שלא מכיר את הרקורד הטיפולי שלי ייעץ לי ליטול תרופה בשם MODAL בהיותה מסייעת כדבריו לסחרחורות וכן מקלה על מצבי דיכאון וחרדה קלים. (2 ציפורים במכה) ראשית: האם אמת בדבר? שנית: מהם תופעות הלווואי של התרופה והאם הם נמוגות לאחר תקופת ההסתגלות לתרופה? שלישית: האם רופא המשפחה שלי יכול לרשום לי אותה? (האם ניתנה לו הסמכות לשם כך) ללא צורך שאפנה לטיפול פסיכיאטרי פרטי ויקר להחריד כפי שעשיתי לצורך התיעצות והערכות מצב בתחילת הדיכאון ולאחריו רופא המשפחה שלי המיר לי את מרשם התרופה הפרטי למירשם של הקופה על מנת שאזכה בהנחה ברכישה מהקופה בה אני חברה. שאלת השאלות: האם מותר ליטול אותה ביחד עם תרופת הפבוקסיל שאני לעת עתה נוטלת?

שלום, אכן המודל היא תרופה טובה ועדינה ומתאימה להרגעה ומצבי מתח קלים, על תופעות הלוואי תוכלי לקרוא בכל אינדקס תרופות. ניתן ליטול את המודל עם הפבוקסיל ורופא המשפחה יכול לרשום אותם. עם זאת ככלל, אני מעדיף טיפול עם תרופה אחת ש"תעשה את כל העבודה" ולא שתי תרופות, אבל כמובן שיש לכך יוצאים מהכלל. כל טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 00:57 | מאת: נועה

שלום לרב לכולכם...הרגע כתבתי כאן הודעה ממש ארוכה והכל נמחק לי..זה ממש מעצבן אז אני אנסה לשחזר את ההודעה...טוב אז אני רוצה להתנצל מראש אם ההודעה תהיה קצת ארוכה מכיון שאני אשתדל לכתוב את הבעיה שלי ביתר פירוט על מנת שתוכלו להבין אותי עד כמה שאפשר להבין דרך כתיבה בפורום שכזה ולא בפגישה פנים מול פנים...אז ככה...אני בת 21,השתחררתי מהצבא לפני חצי שנה ומאז עשיתי פסיכומטרי ,עבדתי טיפה ואני מתחילה ללמוד באוקטובר הקרב.הבעיה שלי היא שחרף גילי המקדם(אני יודעת שחלקכם בוודאי יצחקו מן ההגדרה "מתקדם" אך אני בהחלט מרגישה זקנה לעומת בני 15,16 שיש להם הרבה יותר ניסין ממני)-כמעט ואין לי שום ניסיון עם בנים!וזה לא שאין הצעות או שלא היו...דווקא היו לי הרבה "מחזרים" בשנים האחרונות והרבה בנים נדלקו עלי ורצו לצאת איתי,אני חושבת שאני נראית טוב ושאני בהחלט חמודה,אמנם אני לא דוגמנית מהממת או משהו כזה ואני גם די נמוכה (מה שמוריד לי מאד את הביטחון העצמי לצערי) אבל אני כן משקיעה בעצמי ומשתדלת להראות טוב,אבל הבעיה היא שכל פעם אבל כל פעם ולא משנה מיהו הבחור ומהן הנסיבות בהן אנחנו מכירים(אפילו עכשיו יש אחד כזה),כל פעם חוזר על עצמו אותו דפוס התנהגות מצידי-אני לא בטוחה שאני רוצה,אני נלחצת ומרגישה לא נעים לדחות את אותו בחור,במקרה הטוב אני יוצאת איתו כמה פעמים כדי שלא יפגע ואז איכשהו מתחמקת ומנתקת את הקשר,במקרה הרע אני אפילו לו נותנת לזה צ'אנס ומיד מחפשת לעצמי כל מיני תירוצים כדי לא לצאת איתו כמו למשל שהוא לא נראה טוב או שהוא לא מספיק איכותי בשבילי...רציתי שמוע את דעתכם-האם זה הגיוני שבאת אף בחור שהתחיל איתי עד עכשיו פשוט לא עשה לי את זה ולא נמשכתי אליו וזה פשוא צירוף מקרים מתסכל,או שמשהו כאן לא הגיוני והביעה נעוצה בי?הרי איך יתכן שמבין כל כך הרבה בנים אף אחד לא מצא-חן בעיני?אני מאד בררנית ומה לעשות,אולי זה שיטחי,אבל חשוב לי מאד המראה החיצוני,אמנם אני לא מחפשת איזה דוגמן מהמם אבל חשוב לי שהוא יראה טוב בעיני ושאני אמשך אליו ואני מרגישה כאילו אני מחכה לאביר על הסוס הלבן ולאיזה בחור מדהים שלעולם לא יגיע!חברים וקרובים אומרים לי שזה לא חייב להיות מישהו שאני אדלק עליו על ההתחלה וישר יהיו ניצוצות באויר ושאני חייבת לתת לכל קשר זמן ושלפעמים המשיכה באה רק אחרי כמה זמן,אבל אצלי זה פשוט לא קורה ואני תמיד מתייאשת וממשיכה הלאה.אני כאילו מראש פוסלת את הקשר הזה וכל פעם שאני יוצאת עם בחור מסויים אני בכלל לא נהנית ורק חושבת על זה שהוא מלחיץ אותי ועל איך אני אגיד לא שאני לא מעוניינת.תמיד יש לי הרגשה שאלה שרוצים אותי הם טיפוסים לא יוצלחים שפשוט לא הלך להם עם בנות אחרות אז בגלל זה הם באו אלי ושדווקא בחורים שאני מתעניינת בהם בכלל לא שמים שלי.מצד אחד בכל פעם שאני שומעת על חברות או סתם בנות מסביבי שיש להן חבר אני מתפוצצת מקנאה כי חבר נראה לי דבר שממלא המון חללים בחיים וגורם להרבה אושר והתרגשות,אבל האבסורד הוא שברגע שמשהו כזה יכול לקרות גם אצלי אני מיד חוטפת רגליים קרות ומתחמקת.ככל שעובר הזמן אני מרגישה יותר מתוסכלת כי בעצם אני הולכת ומתבגרת ועדיין אין לי ניסיון ואני גם נעשית יותר בררנית כי אני חושבת שאם חיכיתי עד עכשיו אז אני באמת צריכה לחכות למישהו מושלם ואני לא אתייאש ואפשר על סתם מישהו שלא ממש מוצא- חן בעיני.חבר נראה לי כבר כמו מין חלום רחוק שלעולם לא יתגשם וכמו משהו ממש קשה להשגה והפחד שלי הוא שאני אשאר בתולה זקנה לנצח ולעולם לא אתחתן ולא אביא ילדים לעולם והפחד הזה משתק אותי!חשוב לי לציין שבניגוד להשערות שעלולות לעלות כאן-מעולם לא עברתי הטרדה מינית חס וחלילה או הטרדה או התעללות מכל סוג שהוא ולכן לא ברור לי מהיכן נובע הפחד הזה שלי מבנים ומזוגיות.

17/06/2005 | 02:58 | מאת: סיגל

פעם שאלו את ורדה רזיאל ז'קונט בתוכנית הייעוץ שלה ברדיו שאלה: האם המשיכה חייבת להיות מהרגע הראשון, ואם זה לא קורה ברגע הראשון אז זה לא זה? ורדה ענתה: שהיא מכירה מקרים שברגע הראשון לא הייתה משיכה ואח"כ זה התפתח לרומן לוהט עם משיכה מינית מאוד חזקה. בקשר לזה זה שאת בת 21 ואין לך כמעט שום ניסיון עם בנים - לדעתי עניין גילך לא צריך להדאיג. את בסה"כ צעירה. תארי לך שאני בת 29 ואין לי כמעט שום ניסיון עם בנים (ואני לא לסבית). כך שהכל באופן יחסי. אני מבינה את המצוקה שלך. יכול להיות שאת בררנית מידי, יכול להיות שאינך מסוגלת להיות נאהבת. אני לא פסיכיאטרית ולא פסיכולוגית אבל לדעתי לא הגיל שלך זה מה שצריך להטריד. מה שצריך לטריד זה למה אינך מסוגלת להגיע לקשר ממשי. אנשים כאן יכולים לענות לך באופן חובבני. אולי ד"ר גיורא הידש יכול לתת לך חוות דעת יותר מקצועית. אני מציעה לך שאם הנושא באמת חשוב לך ואת רוצה לפטור אותו בטרם יהיה מאוחר, אז לכי לפסיכולוג על מנת להגיע לשורש הבעיה כדי שניתן יהיה לפטור אותה. ואני רוצה להסביר למה אני מציעה לך ללכת לפסיכולוג. נניח שבמשך חייך גיבשת לך איזושהי השקפת עולם שמעכבת אותך בחיים, זה לא יעזור אם אני אגיד לך מה עלייך לנסות או שאני אעשה לך טיפול פסיכולוגי בדקה (מה שבלתי אפשרי כמובן). גם בתוכנית של ורדה רזיאל זקונט היא אומרת לפעמים שהיא לא יכולה לפתור בעייה מסויימת בדקת שידור ושצריך ללכת לפסיכולוג. האם את יכולה לממן טיפול פסיכולוגי? כדאי מאוד שתנסי להתקשר לתוכנית של ורדה רזיאל זקונט ברדיו ותשאלי את שאלתך. מעניין מה תהיה תגובתה. היא משדרת ב- 103FM בימים א'-ה' מ- 16:00-18:00 וביום שישי מ- 10:00-12:00. כדי לעלות לשידור צריך לחייג 4000103-057 בשעות שציינתי. האפשרות הזאת משתלמת והיא גם לא עולה כסף כך שאין לך מה להפסיד. אל תתביישי לדבר בשידור. תבקשי לדבר בעילום שם. בהצלחה.

15/06/2005 | 23:16 | מאת: אלמוג

קודם כול אני רוצה לומר לכול הקוראים ,עד לפני שנתיים פלוס מינוס הייתי ממש נגד תרופות , (סובלת מאו סי די ) .אני יכולה להגיד שהייתי בגיהנום , כאשר נשברתי לגמריי ,או יותר נכון קצת לפניי שנפלתי לבור ללא תחתית השכלתי והסכמית לקבל טיפול תרופתי , התחלתי עם סרוקסט כחצי כדור והגעתי לשניים ,אני יכולה להגיד שחזרתי לעצמי בצורה מפתיעה ( המחלה התפרצה אצלי בצבא ,לפני כן לא היו לי מחשבות ופחדים כפייתים ) כשחשבתי שהכול בסדר החלטתי להפסיק את התרופות על דעת עצמי ,הכול היה בסדר בערך כשנה פלוס מינוס וטהתופעות חזרו ,כעת אני שוב מטופלת בסרוקסט במינון של כדור אחד ליום ,ישנה השפעה כבר אחרי כשבוע לערך , אני רוצה להגיד לכול מי שמפחד לקחת כדורים אל תפחדו זה עדיף על הסבל היום יומי ,ככה לפחות אפשר לנהל חיים תקינים , למרות שהתרופה לא פותרת את הבעיה היא לפחות נותנת מענה על מנת לתפקד תקין בחיי היום יום . כעת אני מטופלת גם אצל פסיכולוגית ואני רוצה להגיד לכולכם אל תאבדו את התקווה . עכשיו לשאלתי , אני לוקחת בנוסף לסרוקסט תרופות נגד אסטמה ,אוקסיס וסרוטייד מדי פעם אני חשה רעידות בכות הגוף (זה גם נראה לעין ) ,ובנוסף יש לי הפרשות מהחזה האם יש קשר לכך של תגובות בין תרופתיות ?

16/06/2005 | 14:36 | מאת: חיים

אני אדם מבוגר בן 71 שנה ומקבל פרוקסטין 20 מ"ג.נתקפתי במחלה לפני שנתיים אך לפני כשנה עשיתי הפסקה שגרמה לי לסבובי ראש.בבית החולים שבו אושפזתי מארוע לבבי המליצו הרופאים שעלי להתחיל לקבל בחזרה את הפרוקסטין.התחלתי שוב ממנה של 10 מ"ג ועליתי למנה של 60 מ"ג. כרגע אני ממשיך לקבל 20 מ"ג.המצב אמנם השתנה אבל לא ב100 אחוז.שאלתי היא האם כדאי להחליף את התרופה ל CYMBALTAכפי שאושרו לאחרונה ע"י משרד הבריאות? ורשות המזון והבריאות האמריקאית? לתשובתכם המהירה אחכה בתודה חיים

16/06/2005 | 22:48 | מאת:

לחיים כאשר תרופה עוזרת אבל לא במאה אחוזים אתה צודק שיש מקום לשקול את החלפת התרופה, אבל מדוע לצמבאלטה? עדיין ישנן מספר תרופות שעשויות להתאים והן נמצאות בסל הבריאות. כל טוב דר' גיורא הידש

16/06/2005 | 22:46 | מאת:

לאלמוג הסרוקסט אינו גורם לתופעות אלו, אבל לתשובה מלאה יותר אבקשך לכתוב את שמות התרופות באנגלית. כל טוב דר' גיורא הידש

15/06/2005 | 22:48 | מאת: יואב

לא תמיד מפני שאם תרצה להתקבל למוסדות ממשלתיים אז הם יגלו הכל עליך,אבל אם תחפש עבודה במקום פרטי אז רוב הסיכויים שהם לא יגלו על החיים שלך כלום

17/06/2005 | 02:14 | מאת: שלומית

האם גורלינו נחרץ גם כאשר הולכים "רק" לפסיכיאטר או גם לפסיכולוג? כלומר מתי חלה חובת הדיווח

17/06/2005 | 23:48 | מאת:

לשלומית ויואב אין חובת דיווח לאף אחד, לא לפסיכיאטר ולא לפסיכולוג. במידה וישנה מסוכנות לנשק או לנהיגה אז יש חובת דיווח לכל אחד. גם לפסיכולוג, גם לפסיכיאטר וגם לעובדת סוציאלית. שבת שלום דר' גיורא הידש

15/06/2005 | 22:30 | מאת: נילי

אמרו לי על תרופה בשם fitton שהיא טובה לדיכוי תיאבון. חומר פעיל fenethyllin. פסיכיאטר יכול לתת אותה בשביל דיכוי תיאבון? באיזה מקרים נותנים אותה?

16/06/2005 | 22:44 | מאת:

לנילי מדובר על סם ממריץ השייך לסמים המסוכנים. ידוע לי שיש הנותנים אותו כדי לרדת במשקל אבל אין זה חוקי ועלול להזיק מאוד. בקיצור - אסור כל טוב דר' גיורא הידש

15/06/2005 | 22:08 | מאת: שירה59

כבר די הרבה זמן (מאז התיכון-נגיד 10 שנים) אני חושבת על זה שאולי יש לי הפרעת קשב וריכוז. לאיודעתמה החומרה כי בכל זאת סיימתי תיכון ועשיתי פסיכומטרי באחוזון ה-98%, ועכשו אני מסיימת תואר 1. אבל תמיד היה לי קשה להתרכז בדברים ארוכים-לקרוא כמה עמודים במשהו לא מעניין המחשבה שלי דווקא מהירה אבל רק שזה ממש מעניין אותי. לצערי כשזה לא מעניין זה ממש ברוך- באוניברסיטה יש קורסים שהייתי צריכה לחזור עליהן 3 פעמים כי היה לי קשה להתרכז בחומר המשעמם. הבעיה היא כמובן זה שממש קשה לי להתרכז, וזה מטריד אותי עכשו כי אני רוצה לעשות תואר 2 ולא לפשל כמו בתואר שראשון. קראתי קצת וראיתי שחלק מADHD זה גם הפרעה במערכת הלימבית מה שיכול להסביר את הדיכאון, וגם שיש הערכה עצמית נמוכה, השגיות יתר, תחושת החמצה שיכולתי יותר. זאת אומרת שיש גם אספקטים ריגשיים למצב הזה. שאלתי את אמא שלי אם היא זוכרת משהו מהילדות אבל אי אפשר לסמוך עליה כי הייתי ילדה מאוד ביישנית ומופנמת ואמא שלילא ממש שמה לב. גם הישנוניות שיש לי כל החיים יכולה להיות מוסברת ע"י ADHD או ADD (עדיין לא הבנתימה ההבדל) מה דעתך? לי זה נמשע קצת כאילו אני מחפשת פתולוגיות בעצמי אבל אני יכולה לומר בכנות שאלו מחשבות שיש לי כבר הרבה זמן, ורק בגלל שתמיד היו לי הישגים יחסית סבירים התעלמתי מזה. יכול להיות שאני יכולה הרבה יותר?

16/06/2005 | 22:43 | מאת:

לשירה מה שלומך? ראיתי אותך הרבה בפורום ותודה על ההשתתפות שלך. ובקשר לשאלה. כמובן שהדברים שאת מתארת עלולים להתאים להפרעת קשב. אציין עוד מספר נקודות. בדרך כלל הפרעת קשב מאובחנת פחות אצל בנות ובמיוחד בנות בישניות. כמו כן כאשר ישנה ילדה (או ילד) שהם מוכשרים במיוחד גם אז לא עולים על הפרעת הקשב כיוון שאין בעיות בלימודים....., אבל עדיין אין זה אומר שאין הפרעת קשב. הפרעת קשב נוטה להיות מוקלת עם השנים ולעתים נעלמת עם ההתבגרות אבל בהחלט נשארת לעתים \ הדבר הפשוט והנכון ביותר הוא לגשת לאבחון. אפשר לבצע את מבחן TOVA שהוא לא מאבחן אבל בהחלט מרמז, אפשר למלא שאלונים למלוי עצמי, תוכלי למצוא רבים כאלו ברשת, ואפשר להגיע לנאורולוג או פסיכיאטר אשר מבינים בנושא של הפרעת קשב אצל מבוגרים. תשמרי על עצמך הידש

17/06/2005 | 03:31 | מאת: שירה59

תודה. אני הרבה בפורום בעיקר כי אני לומדת עכשו למבחנים ואני עושה "הפסקות" מהלמידה כל הזמן כי קשה להתרכז :-( הבעיה שבגללה אני תוהה אם יש לי ADD זה בגלל שאנימרגישה שאני יכולה כל כך הרבה יותר ממה שאני מפיקה מעצמי כרגע. קצת כמו שהרגשתי בתיכון, שאם רק הייתי משצליחה לשבת קצת יותר הייתי מצליחה. עשיתי שאלון אחד ברשת יצא לי סבירות גבוהה לINATTENTIVE ולבעיה במערכת הלימבית הייתי ילדה מאוד ביישנית ומופנמת וגם מחוננת ככה שזה די מתאים לתיאור שלך. בכל מקרה אין לי היפראקטיביות ואכן ביסודי הייתי טובה מאוד ואהובה ע"י המורים ובתיכון הלך לי די טוב במקצועות ריאליים ושזה חיפה על חוסר הכישרון המקצועות הומאניים. אכן נראה לי שהצעד הבא הוא ללכת לאיבחון. האם יש לך אולי המלצות למישהו כזה? חיפשתי ברשת ולא ממש מצאתי... (לא הייתי מבקשת אם הייתי מוצאת מישהו)

15/06/2005 | 21:28 | מאת: יעל

האם תרופות לסכיזופרניה והרגעה- יכולות לגרום למחשבות התאבדות ?

16/06/2005 | 22:36 | מאת:

ליעל לא, בדרך כלל המצב הנפשי עלול להביא למחשבות שאין טעם לחיים והטיפול כאן חשוב. התשובה שונה לגבי תרופות נוגדות דיכאון, כאן יש עדיין ויכוח בנקודה זו. ללא קשר לסיבה יש לפנות לפסיכיאטר המטפל בדחיפות כאשר ישנן מחשבות אובדניות. או לפנות לחדר מיון של בית החולים הקרוב כל טוב דר' גיורא הידש

15/06/2005 | 19:37 | מאת: בופה

אז הסיפור שלי הוא כזה: כשהייתי בכיתה ח' הייתה לי חברה בכיתה בשם**** הייתה ילדה מאוד חמודה וקצת לא "מקובלת" בכל אופן לפעמים היא הייתה בוכה והיו לה הרבה משברים שאנחנו ה"חברים" לא ראינו את זה כ"כ! בכל אופן אני אישית לא הייתי חברה ממש טובה שלה אבל הייתי חברת בית ספר כזאת.. יום אחד אפילו אמא שלה יצאה מהבית שישי שבת עם אחים שלה והיא הזמינה אותי ועוד שתי חברות טובות שלי :לי וענת היה מאוד מאוד כיף בתור ילדות כיתה ח' ישנו אצלה ראינו סרט מפחיד :שתיקת הכבשים אכלנו ממתקים רקדנו עם מוזיקה ולבסוף נרדמנו... (: בבוקר לי חברה שלי הלכה מכיוון שאבא שלה התקשר ואמר לה שדודה שלה נפטרה את הבוקר והלילה אני לא ישכח לעולם אני בבוקר נכנסתי להתקלח ומפה היה מאוד מעורפל אני לא זוכרת..בכל אופן בסוף הלכנו הביתה. תק' לא קצרה אחרי זה במקיף מורן הביאה לי את העגיל באף שהיה לה היה לה חישוק ואני מאוד רציתי חישוק באף ולא מצאתי..והיא אמרה לי "עכשיו הוא שלך" . יום אחד.. יום שישי אני אחרי ארוחת ערב הכנסתי מכנס למייבש כביסה ובדיוק באתי להתקלח עד שנשמע צלצול טלפון בבית. אח שלי שגדול ממני בשנתיים התקשר ואמר לי: "**** התאבדה" אני לא הבנתי אמרתי ***?? איזה ****?? נו זאת היא בשיכבה שלך או בכיתה שלך לא יודע... אני אמרתי לו מה?? מה אתה עובד עלי?? בקיצור לא נכנסתי להתקלח אמא שלי אמרה לי תרדי למטה תראי אולי הוא לא עובד עלייך..אני ירדתי למטה ואני רואה חצי שכבה שלי נמצאת שם וכולם בוכים..ובוכים.. ועדיין לא האמנתי אז התקשרתי לאבא שלי שהוא עובד במד"א והוא נהג אמבולנס וחובש ושאלתי אותו אם היה מקרה ברחוב כזה וכזה..והאו אמר לי: כן. הייתי בהלם!לא האמנתי ומותך אינסטינקט יישר הלכנו לבית שלה ששם גם אבא שלי היה ופינה אותה.. ישבנו במדגות של הבית שלה מתחת לבניין והמורות הגיעו...היינו שם חצי לילה כשהגעתי הביתה ישנתי במיטה עם אמא שלי וכל הלילה היו לי הזיות ופחדים ולא יכלתי להירדם אחותי בלילה הגיעה אחרי וישבנו לדבר אני אמא שלי ואחותי. למחרת הגענו למקיף ושם כל צוות המורות שלנו והיועצות עשו איתנו שיחה וביום השני כבר הבנתי הכל.. מפה והלאה זה היה ממש מפחיד אני בתור ילדה בת 14 הייתי מפחדת להתקלח תקופה מסויימת (בגלל שהתקלחתי אצלה) לא יכלתי לשמוע כל דבר שהזכיר אותה זה הביא לי צמרמורת והרגשתי וזה היה נכון שאני אולי לקחתי את זה יותר חזק מהילדים בשכב לאורך הזמןאומנם לא ראו את זה אבל עובדה זה עד היום רודף אותי ועברו 4 שנים. את העגיל באף לא נתתי לאמא שלה שכולם הביאו לה את הדברים של מורן כי הרגשתי שזה מתנה ממנה שהשאירה לי אז השארתי לעצמי ולא הורדתי אותו עד השנה. בכל אופן עכשיו זה פחות משמעותי אבל שאני לבד אני כל הזמן מדמיינת אותה שאני עולה במעלית אני רואה אותה תלויה למעלה שאני ישנה במיטה אני רואה אותה באה מהחושך שאני הולכת לבד אני רואה אותה מאחוריי (לא רוה באמת מדמיינת וזה מביא לי פחד). ואני לא יודעת למה זה קורה לי ולמה זה כל הזמן לא מפסיק לרדוף אותי.. ודר"כ אגב אף אחד לא יודע למה היא התאבדה! היא לא השאירה פתק ולא שום סימן שמעיד על כך.. אולי ההורים (שהם גרושים) ידעו מזה..ואולי לא אבל אף אחד באמת לא יודע.. ובסו"פשבוע שהייתי אצל אחות של החבר שלי ב"א ישנו אצלה ודיברנו על הרבה דברים והיא הציעה לי לחקור את העניין ואת כל הקטע של התאבדויות ללכת לפסיכולוג ולעשות תחקיר וסרט ואני חשבתי שזה רעיון מצויין מאוד אני צריכה לעשות סרט בשנה הבאה בתור הבגרות שלי אבל החלטתי שזה יותר מדיי חשוב בשיל סרט בגרות ואני לא יודעת אם יהיה לי מספיק זמן בכל אופן החלטתי שאני רוצה לעשות את זה ללכת לפסיכולוג או לאנשים מומחים שיחקרו וימצאו למה זה רודף אותי (לאור העובדה שין לי כסף לזה..) ואני ייעשה תחקיר עלייה ואולי אני ייגלה חוט קטן לשאלה של למה???..למה זה קרה?.. כי בסופו של דבר הייתי מאוד רוצה להשתחרר מהפחד הזה. הייתי מאוד רוצה לשמוע תגובה שלך.. תודה!! תודה תודה!

16/06/2005 | 22:34 | מאת:

לבופה קראתי את מכתבך בעיון והדבר החשוב ביותר שאני יכול להגיד לך שהדבר באמת מפחיד ולא פלא שאת פוחדת וזוכרת. התאבדות של נערה הוא תמיד דבר מפחיד ובמיוחד כאשר אנחנו לא יודעים את הסיבה לכך. גם הנסיבות שבהן סיפרו לך על ההתאבדות היו די טראומתיות ולא בעדינות ולאט לאט. כך שאין פלא שאת פוחדת וגם מתקשה לשכוח את ההתאבדות. אכן, חשוב להתמודד עם האירוע, אפשר להתמודד על ידי עשית סרט וחקירת הנושא, ואפשר גם ללכת לפסיכולוג כדי להבין מדוע התגובה שלך קשה יותר מהאחרים וגם להשתחרר מהזכרונות שלעתים מציפים אותך חשוב שתטפלי בדברים וטוב שאינך מתכחשת לרגשות שלך. כל טוב דר' גיורא הידש

17/06/2005 | 10:09 | מאת: בופה

תודה רבה לך ד"ר זה היה חשוב לי