פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
30/05/2005 | 10:39 | מאת: המשך שאלה

מדובר בחרדה ופחות בדכאון. האם להפסיק לקחת את הרסיטל??? ומה בקשר לצמח האלוורה? האם זה משפיע אם לוקחים יחד עם רסיטל?

30/05/2005 | 23:58 | מאת:

איני יודע לאיזו שאלה אתה מתכוון, כדאי להמשיך בשירשור המקורי?

30/05/2005 | 10:20 | מאת: אביה

הקלונקס לא משפיע, מה אפשר לעשות? כמה זמן לוקח לו להשפיע? האם יש המלצות לתרופות אחרות? תודה

30/05/2005 | 23:52 | מאת:

לאביה הקלונקס אינו משפיע כאשר החרדה גדולה מדי וכדור אחד של קלונקס לא מספיק כדי לפתור את כל הבעיה, אם את נוטלת קלונקס של 0.5 מג' אפשר להוסיף עוד כדור אחד. כדורים דומים לקלונקס עם השפעה דומה הם הלוריוון והוואבן. כל טוב דר' גיורא הידש

30/05/2005 | 08:30 | מאת: ds

האם רספירדאל בסל הבריאות אם כן האם אפשר לקבל אישור תודה

30/05/2005 | 23:51 | מאת:

שלום, רספרידל נמצאת בסל התרופות לחולי סכיזופרניה בלבד. על הפסיכיאטר המטפל לבקש אישור מהבקר הפסיכיאטרי של קופת החולים, הוא בודאי מכיר את ההוראות. כל טוב דר' גיורא הידש

10/09/2008 | 09:43 | מאת: מירי

בוקר אור , בני בן ה7 אתמול קיבל מניורולוג רספירדל ולקח אתמול בערב ובבוקר. האם זה באמת מרגיע? בני מרביץ וחסר שקט.\ איך מקבלת אישו רלקנות דרך כללית מושלם דחוף.......

30/05/2005 | 08:14 | מאת: ds

האם ראספירדל נמצא בסל התרופות אם כן ממתי והאם אפשר לקבל העתק לאישור תודה

30/05/2005 | 04:54 | מאת: איתמר

דר' גיורא הידש שלום. קצת היסטוריה על עצמי: לפני כ-7 שנים נתקפתי בדיכאון לא קל שהתאפיין בהתקפי חרדה קשים. טופלתי על ידי פסיכיאטר ב - פבוקסיל 200 מ"ג ליום, למשך כ- 5 חודשים. בתחילת התקופה נטלתי קלונקס 0.5 מ"ג לפני השינה בלבד. לאחר כחודשיים הפסקתי את נטילת הקלונקס בעקבות שיפור במצב הרוח שאיפשר לי לישון, וכשלושה חודשים לאחר מיכן הפסקתי בהדרגתיות (בהוראת הרופא) את נטילת הפבוקסיל. מאז ועד היום לא חזרו האפיזודות הקשות ההן, וחיי חזרו כמעט לתקנן, ומאז טופלתי גם ע"י פסיכולוגית למשך כ- שנה וחצי. כל התקופה הנ"ל ( של לאחר הטיפול הפסיכיאטרי) ועד היום נטלתי מפעם לפעם תרופות הרגעה ( קלונקס בתחילה והיום אלפרוליד) בערך של 0.5 -1.0 מ"ג לפניי השינה בעקבות בעיות הרדמות. אין באפשרותי לציין את פרקי הזמן שבין נטילה כדור אחד לשני ( בדרך כלל כל שבועיים שלושה נטילת כדור בלילה). היו גם תקופות של חודשיים שלושה ללא שום כדור. ברצוני לציין שבשנתיים האחרונות אני נוסע המון לחו"ל במסגרת עבודתי. לפני כחודשים החלה החמרה מסויימת המתאפיינת בקשיים בהרדמות ובשבועיים האחרונים אני נוטל כל יום כדור של 1 מ"ג אלפרוקס לפני השינה והלילות הולכים ומתקצרים. לפני עוד 8 לילות עד הגעתי ארצה, ואין מה לדבר על זה שברגע שאני נוחת אני "טס" לטפל בעצמי ומהר. ברשותי עוד כ - 20 כדורים של 1 מ"ג אלפרוליד, ואני מאוד מבקש שתייעץ לי איך ליטול אותם בחוכמה על מנת ל "עבור בשלום" את 8 הלילות הקרובים, או שיש דרך אחרת. אשמח מאוד להיענות לכל מה שיהיה לך לומר. אני נמצא במדינה מערבית לחלוטין כך שאם יש צורך אוכל לפנות בעצתך לרופא מקומי. תודה, איתמר.

30/05/2005 | 23:48 | מאת:

לאיתמר קודם כל חשוב לברר האם ישנה סיבה חיצונית או פנימית לירידה במצב הרוח ומהחשש לדיכאון? לצערי אין תשובה פשוטה לשאלתך, אין כללים מוסכמים אלא עקרונות שעל פיהן תצטרך אתה להחליט מתי וכמה כדורים תיטול. חשוב מאוד שתישן טוב אבל גם חשוב שתהיה רגוע מבמשך היום. האלפרליד היא תרופה בטוחה ואתה גם מכיר אותה ומכיר את השפעתה עליך. לכן ההמלצה היא ליטול כעת כדור לפני השינה אבל לפי הצורך להוסיף עוד כדורים במשך היום בערך 3-4 כדורים ביום. כל טוב דר' גיורא הידש

להבנתי לאור דבריך, למיקטל תרופה מייצבת טובה לדיכאון ונרדיל תרופה נוגדת דיכאון. מה ההבדל בין תרופה נוגדת דיכאון לבין תרופה מייצבת דכאון?

לאלעד מדובר בשתי קבוצות שונות של תרופות, מייצבים ונוגדי דיכאון. המייצבים בעיקר שומרים על מצב רוח יציב לא מאניה ולא דיכאון, נוגדי דיכאון מוצאים מדיכאון ואף עלולים לגרום למאניה. התברר שיש הבדל בין מייצבים שונים. הלמיקטל יעילה יותר לאנשים שסובלים מהפרעה דו-קוטבית אבל רוב הזמן יש דיכאון ולא מאניה. חוץ מהנאמר התברר שתרופות מייצבות תומכות ומגדילות את הפעולה של נוגדי דיכאון ולכן השילוב של תרופות משתי הקבוצות מקובל וטוב. כל טוב דר' גיורא הידש

נוגדי דיכאון מוצאים מדיכאון ואף עלולים לגרום למה? אשמח להבהרה. תודה על התשובה.

30/05/2005 | 00:27 | מאת: קרן

שלום, רק רציתי להגיד שככל שהאינטיליגנציה שלי מתפתחת אני רק יותר מבינה כמה זה טיפשי לאסוף כמה סימפטומים שחוזרים על עצמם אצל אנשים ולתת להם שם,ואז לקחת כדור כימי שמי יודע במה עוד הוא פוגע,ולדחוק את הסימפטומים האלה פנימה. זה פשוט מצחיק אותי לראות את כל האנשים כאן שקוראים לעצמם בשמות גנאי האלה ש הרופאים נתנו להם,ובאמת חושבים שזה יעזור להם. הסתכלתי בסימפטומים של כל מני "מחלות" והזדהתי לפחות עם 4 מהם,אז מה,ויכול להיות שאני חולת נפש,למי אכפת,אני בחיים לא יקח תרופות שידחיקו את הדברים האלה,אני יטפל בהם בדרך שבאמת תשנה אותם,ולא שברגע שאני יפסיק לקחת את התרופה הם יחזרו. המוח שלנו הוא לא רק מכונה שניתן לשנות בה דברים ו"לתקן" אותה,זוהיא הנפש,הנשמה שלנו שאנו מתעסקים איתה. בושה לכל האנשים שמכריחים אנשים עם בעיות לגיטימיות לקחת תרופות,זה פשוט לא צריך להיות ככה, רק במקרים ממש חמורים של חיים או מוות אני יכולה להבין,אבל זה פשוט נהיה בדיחה,כל בן אדם שני הוא סכיזופרן,וכל בן אדם שני סובל ממאניה דיפרסיה,מה קורה לחברה שלנו, לא שזה לא מועיל,האנשים ששמו עליהם עכשיו תווית יצטרכו לחיות עם השם השני שלהם כל חייהם,ועוד זה סתם גורם להם להרגיש כאילו הם "משוגעים" ו"חריגים", אני הוגדרתי לפני כמה שנים כסובלת מ"חרדה ומחשבות טורדניות",רק שבכלל חשבתי על זה זה גרם לי לערך עצמי נמך,וגרם לי לבעיות,וכשבכלל שחכתי מזה,וניסיתי להתמוד עם החרדה מתוך שורש הבעיה ומתוך התמודדות עצמית היא פשוט נעלמה,אני כלכך שמחה שלא לקחתי תרופות. אז אתם תעשו את ההחלטות שלכם,אבל לדעתי יש פה משהו לא בסדר בכל העניין,שאנשים צריכים להתעורר ולהבין אותו. קרן,בת 18

והיכולות והרקע ועוד ועוד שבלעדי לו או לה. הצלחת, לבריאות. עם כל הביקורת על התרופות ,שהיא לגיטימית כמובן,יש להן הרבה מן המועיל. אף אחד לא פונה לפסיכיאטר כי פשוט חסרה לו הרפתקה. ההרפתקה היא לפעמים סיוט ארוך ומייגע, ואם יש משהו שיקל,אז למה לא. אני מקווה שההצלחה שלך לא תהיה זמנית,והלוואי שלא. אך,עשי טובה,תניחי לכואבים.

30/05/2005 | 15:11 | מאת: דור

ראשית, רק 1% מהאוכלוסייה יש סכיזופרניה ועוד רק 1% יש מניה דפרסיה ולכן לא מדובר ב-"כל אדם שני". הפרעות אישיות-10%, חרדה ודיכאון- 25%. שנית, לא מדובר בטיפול ב"נפש", אלא בתרופות שגורמות לשינויים ארוכי טווח בתפקודים מוחיים. התפקוד של המוח משתנה בעקבות נטילת התרופות ולא מדובר רק בשינויים קצרי טווח אלא משהו שנמשך לשנים רבות ולכן גם הסימפטומים לא בהכרח חוזרים כאשר מפסיקים עם התרופה. שלישית, תיתכן פגיעה בדימוי העצמי בעצם הטיפול ונטילה יומיומית של תרופות אך זה צריך להישקל מול הסבל של האדם שפנה (או הופנה) לבדיקה פסיכיאטרית. אין פתרון אחד שמתאים לכולם. רביעית, במבחן התוצאה- טיפול תרופתי הוא ברוב המקרים טיפול זול, זמין, מהיר, יעיל ולכן בסה"כ התועלת גדולה מהנזק. טיפול נפשי-פסיכולוגי יכול להינתן במקביל לטיפול הרפואי הפסיכיאטרי ואין בהכרח סתירה בין השניים.

30/05/2005 | 18:28 | מאת: אלעד

אין לי כוח נפשי רב כעת להגיב לך, ובכל זאת... שלא תדעי, אבל לעיתים מגיעים למצבים של לית ברירה. לא הייתי למשל מעלה על דעתי שאגיע למצב נפשי לו הגעתי כיום בחלומותי השחורים ביותר. אני באופן אישי מת, ממש מת, לא לקחת תרופות. אך כשהפסקתי לקחת תרופות חזר לו הדיכאון, וזה תאמיני לי סיוט בל יתואר. כל עוד אפשר ללא תרופות- נפלא. אני ממש לא בעד תרופות ולייבלים. אבל אני יודע לגבי עצמי, שנכון למצבי הנפשי דהיום, בלי תרופות (שעדיין לא עוזרות לצערי) אני ממש על הקאנטים (וזה בעדינות) תרגישי טוב, ושתישארי רק עם חרדות שתוכלי להתגבר עליהן.

29/05/2005 | 23:15 | מאת: שימי

שלום אני בן 31 ולוקח מזה 5 שנים רסיטל. המצב השתנה יחסית לטובה למרות הפרעות כמו שינה מין ועוד. אבל בכללי זה יותר טוב. לאחורנה שמעתי על היפריקום גם מפרופסור קראסו. האם אני יכול לשלב את שניהם ? זה לא מסוכן??? האם להחליף להיפריקום במקום? כמו כן אני רוצה לקחת כמוסות לאבץ בגלל חומציות ומשקה אלוורה. אך אני חושש שגם הם סותרים את הרסיטל. אנא עזור תודה רבה

30/05/2005 | 00:58 | מאת: מיכל

http://www.tevalife.com/article.asp?id=741

לשימי ההיפריקום הוכח כמעט בודאות כיעיל נגד דיכאון כמו הפרוזק. עם זאת יש צורך במינונים גבוהים של היפריקום וההיפריקום במינון הנדרש לא מיובא לארץ. לכן אין גם טעם ליטול היפריקום עם תרופה נוגדת דיכאון כמו הפרוזק (רסיטל) אלא רק אחת מהן. דרך אגב, כמו כל דבר יעיל להיפריקום תופעות לוואי הדומות לתופעות הלוואי של הפרוזק..... והרסיטל. בקשר לחומרים האחרים איני יודע. כל טוב דר' גיורא הידש

29/05/2005 | 23:05 | מאת: איילת

חברי לוקח את התרופה מודפיניל, איזה תופעות לוואי יש לתרופה זו, והאם תרופה זו יכולה לגרום לפסיכוזה?

30/05/2005 | 22:41 | מאת:

לאיילת תכנסי לכל אינדקס תרופות ברשת ותקבלי את רשימת כל תופעות הלוואי של התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

31/05/2005 | 07:35 | מאת: קוקי

29/05/2005 | 22:24 | מאת: סיגל

האם מי שיודעים עליו שהוא מקבל כדורים פסיכיאטריים (ואני לא מדברת על כדורי הרגעה) ו/או שמקבל קצבת נכות פסיכיאטרית יכולים אוטומטית (עם דגש על המילה אוטומטית) לשלול ממנו רשיון נהיגה? כי הרי יש כל מיני ליקויים פסיאטרים. יש ליקויים קלים. יש ליקויים חמורים יותר. ובאשר למקרה שלי, הליקוי הסכיזופרני שלי עדין יחסית (הסימפטום היחיד שלי זה חוסר אנרגיה). עדיין לא התחלתי ללמוד נהיגה ויש לי קצבת נכות קבועה (75%). הכדורים במינון נמוך ולא מטשטשים אותי. האם מראש נשללת ממני האפשרות לרשיון נהיגה או שיש על מה לדבר? כי בכל זאת אני עובדת (אמנם דרך השיקום) בעבודה משרדית. עבודה זו מצריכה ערנות. לא יקחו לעבודה שאני עובדת בה אחת שהיא מעופפת.

30/05/2005 | 22:39 | מאת:

לסיגל אפשר להרגע, שום דבר לא נעשה באופן אוטומטי. מי שיש לו בעיה/הפרעה נפשית מוזמן לבדיקה לצורך הערכת יכולתו לנהוג במקום שנקרא "המכון רפואי לבטיחות בדרכים". ושם מחליטים האם הוא יכול לנהוג או לא. באופן כללי הגישה היא שאם למשהו יש בעיה והוא מטפל בה ונוטל טיפול תרופותי, סימן שהוא אחראי. כלומר הוא יכול לנהוג. כך שאפשר להרגע. כל טוב דר' גיורא הידש

29/05/2005 | 20:59 | מאת: אלון

1. אינני נוטל בקביעות תרופות אלא פעם בשבוע כדור הרגעה כאשר מופיע התקף חרדה. 2. אני חש צריבות בידיים וברגליים כולל נימול וכאב חזק בעצמות הרגליים - ללא קשר למאמץ. 3. האם התופעות הנ"ל פסיכוסמאטיות? לאחר נטילת כדור הרגעה זה חולף

לאלון מדובר בתופעות גופניות שכיחות שמופיעות על רקע של מתח וחרדה. כמובן כדי לקבוע את האבחנה אצלך צריכים להכיר אותך טוב יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

29/05/2005 | 20:19 | מאת: ברק

חברי הפורום שלום, אני משתמש מזה שישה חודשים ברסיטל באופן יומיומי, 20 מ"ג ביום. תפקודי המיני נפגע, אין בעיית זיקפה, אבל יש בעיית נקרא לזה אורגזמה. מאוד מפתה אותי להפסיק את השימוש ברסיטל, אבל הבנתי שע"מ לקבל אפקט "מבריא" חייבים ליטול את התרופה לפחות חצי שנה ומומלץ אף יותר. 3 שאלות לי: 1. האם לרסיטל באמת יש אפקט מרפא ששוה להמשיך ליטול אותו למרות תופעות הלוואי הנוראיות של חיי מין יבשים 2. האם יש פתרון שעוזר לגוף להגיע לאורגזמה תוך כדי נטילת התרופה 3. ברגע שאגמל מריסטל - תוך כמזה זמן יחזור תפקודי המיני למצב "בריא". בתודה רבה מראש, ברק.

30/05/2005 | 22:23 | מאת:

לברק עברת יותר ממחצית הדרך ולכן המלצתי היא להמשיך וליטול את התרופה למרות התיסכול. רק הרופא שלך מכיר את כל הנתונים ובעיקר הסיבות שבגללן אתה נוטל את הרסיטל ולכן רק הוא יכול להחליט לגבי משך הטיפול. צריך לזכור שהפסקה מוקדמת מדי של רסיטל עלולה לגרום לחזרה של הסימפטומים וההפרעה שבגללה אתה נוטל את הרסיטל כך שיש סיכון בהפסקה מוקדמת מדי וחס וחלילה עלול להיות מצב שבו תהיה הרעה במצבך עם הפסקת הטיפול וחזרה ליטול את התרופה. תוך מספר שבועות התיפקוד המיני חוזר לתקין, ולצערי אין תרופה אשר פותרת את הבעיה המינית בזמן שנוטלים את הרסיטל. כל טוב דר' גיורא הידש

29/05/2005 | 18:51 | מאת: אור אור

שלום בני בן ה8 הינו ילד אוטיסט בתיפקוד נמוך, בשנה האחרונה חלה נסיגה התנהגותית אך עלי לציין כי הוא לא אלים כלפי הסביבה או כלפי עצמו. בביהס טוענים שפחות משתף פעולה אוהב יותר להמרח על הריצפה בעיקר קשה לו במעברים מהפסקה לשיעור או משיעור לשיעור וכד' הומלץ לי על טיפול בניאולופטיל . התחלנו את הטיפול בתחילת החודש 3 טיפות בערב בלבד בשבועיים הראשונים ומתחילת שבוע שעבר הוא מקבל 5 טיפות כל ערב,למרות שהומלץ על 5 בוקר ו5 ערב. ברצוני לציין כי לא עשינו בדיקות (תיפקודי כבד, כליות לפני) בני עדיין לא גמול מחיתולים ולפתע הוא החל להתעורר מינית וכל ערב לפני השינה הוא "משתגע" ולא יודע מה לעשות עם השינוי (זקפה) , אני בחוסר אונים לגמרי. שאלתי היא האם יכול להיות שזה בגלל הטיפול התרופתי וזו תגובתו של הגוף . האם יש תרופות ממולצות אחרות יותר טובות עם פחות תופעות לוואי אפילו תרופות שלא מוכרות בסל התרופות אך ידועות כתרופות טובות יותר. תודה אור

30/05/2005 | 21:13 | מאת:

לאור במקצועי אני פסיכיאטר למבוגרים ולא לילדים ונוער, כיום אלו שתי התמחויות נפרדות. לצערי מסיבה זו, איני יכול להשיב לך ותצטרך להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים ונוער. כל טוב דר' גיורא הידש

29/05/2005 | 18:07 | מאת: טל

אמנם שאלה זאת באה באיחור של שנים, אבל אודה לך אם תתייחס אליה. לפני שנים כשעוד לא היו תרופות יעילות נגד דיכאון, הייתי לוקחת תרופות טריציקליות לטיפול ב- agitated depression ועוררת יתר קשה. רוב הזמן תרופות האמורות להשפיע יותר על סרוטונין כגון אנפרניל ואלטרול. מכיוון שהן לא עזרו, ניסיתי כמה פעמים לעבור לתרופה אחרת כגון נובריל או מלודיל, וכבר לאחר הכדור הראשון הפסקתי לאחר שסבלתי מרעד ומהקאות בגלל הצפת אדרנלין קשה. האם תרופות כמו נובריל, שמשפיעות על נוראדרנלין, משפיעות גם על ההורמון אדרנלין והאם תגובה קשה לתרופות אלו יכולה לרמוז על בעיה גופנית הקשורה להורמון זה? תודה מראש. -

30/05/2005 | 00:40 | מאת:

לטל לפי זכרוני הן משפיעות רק על החומרים במוח ואינן משפיעות על הנוראדרנלין בגוף. כל טוב דר' גיורא הידש

מה המינון המקובל (פחות או יותר) שנותנים דפלפט לאנשים שנכנסים להתקפי מאניה כתוצאה ממינונים גבוהים של נוגדי דיכאון ולא כי הם באמת סובלים ממאניה??? (נגיד מלקיחה של אנפרניל 300 מ"ג או ציפראמיל 60 מ"ג....)

לרז אחרי שמאניה פרצה איננו מבדילים בין סוגים שונים לפי הגורמים השונים שגרמו להתפרצות המאניה. בכל אופן המינון המקובל הוא בין 600 מג' ליום ל 1200, אבל אפשר להגיע למינונים גבוהים יותר אם יש צורך . כל טוב דר' גיורא הידש

29/05/2005 | 12:17 | מאת: מיכל

אלו מומים יכולים להיות לעובר, כאשר האם נוטלת ולפורל 2 כדורים ביום

30/05/2005 | 00:13 | מאת:

למיכל האם את בהריון? בכל אופן אין מדובר בדיון תיאורטי, וולפורל אסור בהריון ובמידה שאת בהריון מומלץ לבצע US של העובר ולקבל תשובה ברורה על המצב. כל טוב דר' גיורא הידש

29/05/2005 | 11:50 | מאת: אייל

אחותי התחילה טיפול ברספרדל להפרעות הנ"ל. לאחר שקראתי קצת באינ' על התרופה הבנתי שהיא אינה מרפאה אלא רק מקלה על תסמינים. שאלתי: האם היא נדונה לקחת את התרופה כל חייה? (בשלב זה התרופה אפילו לא עוזרת לה אז מוקדם עוד לדבר-אני שואל בהכללה האם אנשים עם הפרעת אישיות יכולים להבריא?) לאחר כמה זמן אפשר לראות הטבה והאם התרופה משפיעה?

29/05/2005 | 18:23 | מאת: דור

ריספרידל היא תרופה אנטי פסיכוטית ומיועדת לטיפול במחלות הבאות: 1. סכיזופרניה 2. הפרעה סכיזואפקטיבית 3. הפרעה סכיזופרניפורמית מדובר במחלות עם מהלך ממושך ובד"כ גם כרוני ולכן גם הטיפול במחלות אלה הוא כרוני. הפסקת הטיפול יכול לגרום להישנות הפסיכוזה. ריספרידל יכול להועיל גם בהפרעת אישיות גבולית [למרות שאיננה מחלה מקבוצת הסכיזופרניה] אך היא כוללת הרבה סימפטומים שמגיבים לטיפול בריספרידל [או תכשיר אנטי פסיכוטי אחר], בתוספת טיפול פסיכותרפי מתאים.

29/05/2005 | 21:12 | מאת: אייל

לדור תודה על תשובתך המלומדת בענין הפרעות חשיבה ורספרדל. אני מצפה לתשובה גם ממנהל הפורום. השאלה היא: האם צריך לקחת רספרדל כל החיים להפרעות חשיבה. (לא לשום תסמונת הקשורה למילה סכיזו.....)

29/05/2005 | 11:02 | מאת: נחום שקורי

אני חושב שבטעות נמחקה אחת התגובות להודעתי המקורית! אודה לך מאוד אם תוכל לשחזר אותה עבורי ולשלוח אליי באי מייל נדמה לי אם אני לא טועה שהכינוי של המחבר הוא "אין עתיד" אודה לך מאוד על תשובתך המהירה ! בברכה נחום שקורי!

לנחום אני מצטער אם בטעות נמחקה הודעה או שהיא חסרה, בכל אופן לא נתת מספיק פרטים כדי לאתר אותה, חשוב ביותר התאריך ורצוי השעה שבה ההודעה נכתבה, נושא ההודעה, שם מדוייק של הכותב וכל פרט נוסף. אם אתה זוכר את הפרטים ואינך מוצא את ההודעה, תנסה קודם להכנס ל"חיפוש" בסרגל הכלים, אולי אתה בכל זאת תמצא את ההודעה. כל טוב דר' גיורא הידש

30/05/2005 | 10:12 | מאת: מנסה לעזור

ביגלל שאני קורא די קבוע בפורום אז אני לא זוכר שכתבת כאן הודעה. ועשיתי בשבילך חיפוש עם השם שלך וההודעה הילידה שלך היא משנת 2004 שזה די מזמן. אז תכתוב קישור להודעה שלך שאתה חושב שהתגובה נמחקה. קבוע פסיבי

29/05/2005 | 09:50 | מאת: שסי

שלום רב, היני סטודנט בן 26 , בפקולטה למדעי הטבע (שנה ד'). לפני כ-5 חודשים היה עלינו להגיש בחינת בית בקורס קשה במיוחד. היות שהבחינה דרשה חשיבה רבה, והרבה עבודה, ישבתי עליה כ-4 ימים ברציפות. בזמן הזה ישנתי מעט מאוד, ולמעט ארוחות השקעתי את מירב מרצי במבחן, אך לקראת מועד ההגשה היו עוד סעיפים שטרם עניתי עליהם, לכן "דחפתי" את המחשבה ואימצתי את עצמי עד אשר הרגשתי מעיין משהו "ניתק" במוח וזרם קר שטף צד אחד של מוחי. מאז יש לי לעיתים זרמים באותו אזור של המוח(שמאל) , וכן תחושת חוסר תחושה בצד שמאל של הפנים. עלי לציין שהעפעפיים שלי אינן נסגרות באופן שווה, אלא בצד שמאל הן סגורות מעט יותר. יתר על כן, יש אצלי חוסר ב-B12 מזה תקופה אשר אני משלים ע"י זריקות, אך חוסר התחושה בצד שמאל נשארת, וכן הזרמים בראש נותרו. תודה מראש על כל רעיון שיכול להיות לכם , בברכה שסי

30/05/2005 | 00:06 | מאת:

לשסי יתכן שהסיפור על הלימודים המואמצים מאוד אינו קשור למה שקרה. אם אתה מתאר הבדל בסגירת העפעפיים וגם הפרעה בתחושה וחוסר B12 אז כדאי קודם כל לפנות לרופא המשפחה ובמיוחד לנאורולוג. כל טוב דר' גיורא הידש

29/05/2005 | 09:25 | מאת: האור בקצה המנהרה

אפילו שאולי זו השפעה אנדבידואלית לכל בנאדם, מה ההבדל בין התרופות הבאות: קסנקס, פרוזק, לוסטרל, רדוקטיל, סרוקסט, ושאר התרופות הפסיכאטריות הקיימות? איזו תרופה נחשבת להכי טובה והכי מתקדמת ועם הכי פחות תופעות לוואי, או מהן תופעות הלוואי השכיחות ביותר לכל תרופה ממה שהזכרתי ועוד? איזו תרופה גורמת לירידה במשקל ואיזו לעלייה במשקל, איזו תרופה מקלקלת את יחסי המין ואיזו תרופה לא משפיעה על יחסי מין, איזו תרופה פועלת מהר יותר לשיכוך מקרי דכאון, או פסיכוזות ובכלל, על מה אתה היית ממליץ באופן כללי? תודה.

29/05/2005 | 17:48 | מאת: דור

תרופה לאיזה מחלה? ולאיזה חולה? תפקידו העיקרי של הפסיכיאטר הוא למצוא את התרופה המתאימה ביותר לחולה מסויים. אין תרופה אחת שטובה יותר מכל השאר.

30/05/2005 | 00:05 | מאת:

שלום. כעיקרון אני ממליץ לא ליטול תרופות בכלל אלא אם כן חייבים. שאלתך היא כללית מדי ובודאי שאין תרופה אשר מתאימה לכל בעיה ומחלה שהיא. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, כיום אני נוטל למיקטל. בעיקרון הפסיכיאטר שמטפל בי מתכנן לשלב בהמשך את שתי התרופות. האם מדובר בשילוב מוכר? למה יש צורך בשילוב זה לדעתך?

לאלעד מקובל לשלב נוגד דיכאון עם תרופה מייצבת הטובה נגד דיכאון. איני יודע אם יש חומר על השילוב של נרדיל עם למיקטל. כל טוב דר' גיורא הידש

28/05/2005 | 23:56 | מאת: סיגל

מה ההגדרה של חולה נפש? האם כל מי שנוטל כדורים פסיכיאטריים (ואני לא מדברת על כדורי הרגעה) מוגדר כחולה נפש, או שרק פלח מאוכלוסיית נוטלי הכדורים הפסיכיאטריים מוגדרים כחולי נפש? ואם מדובר רק בפלח אז מה ההגדרה של פלח זה?

29/05/2005 | 11:04 | מאת: אולי

מושג בעייתי. המושג הזה "חולה נפש" הפך בין האנשים, לכינוי לא מחמיא, בלשון המעטה. זהירות עם השימוש בו! אנשים יכולים מאד מאד להיפגע. במושגים של "העם", בדרך-כלל, כשמדברים על חולה נפש מתכוונים למי שיש לו מחלה נפשית שמתבטאת במצבים של ניתוק מהמציאות. גם דיכאון, חרדות או הפרעות אישיות שונות, בדרגות חומרה שונות ובעוצמות שונות מייצגים מצבים של נפש לא בריאה (בין אם מטופלים תרופתית, בין אם לאו). גם צורך בלקיחה של תרופות הרגעה מבטא בעיה של הנפש, אולי קצרת טווח ואולי ארוכה יותר. אבל בגלל השם הרע שיצא למונח הזה בציבור, לא בכל מצב משתמשים ב"מונח" הזה. יש אנשים שמעולם לא הגיעו לטיפול והם בטוחים שהם הכי בסדר בעולם. על פניו אפשר עוד להאמין, אבל תביטי לעומק, הם אנשים מאד מאד לא בריאים בנפשם. לדעתי, זה מצב מסוכן יותר, ויש גם אנשים שיש להם כאב נפשי שזקוקים לעזרה וטיפול. עכשיו הנפש שלהם כואבת, חולה, אבל הם יודעים שהם זקוקים לעזרה על מנת לפשר את מצבם.

29/05/2005 | 18:00 | מאת: דור

קיימת הגדרה ויש גם חוק מיוחד לטיפול באותם אנשים שנופלים לתוך הגדרה זו (החוק לטיפול בחולי נפש). לדעתי הגדרה של חולה נפש לא תלויה באיזה כדורים הוא לוקח אלא יותר עפ"י התנהגותו, מעשיו ותפקודו של אותו אדם. כמובן שרק פסיכיאטר רשאי לאבחן. בשנת 2005 כמעט אין מצב שבו חולה נפש פסיכוטי לא יובא לבדיקה פסיכיאטרית. קבלת טיפול מרצון תלוי בתובנה של החולה לגבי מצבו. טיפול כפוי תלוי במידה ויש סיכון פיזי מיידי.

29/05/2005 | 22:55 | מאת:

לסיגל מחלת נפש או חולי נפש אינם מונחים רפואיים ואינם מוגדרים ולכן אפשר רק לנחש למה הכוונה. באופן עקרוני כל אבחנה וכל מה שפסיכיאטרים מטפלים הוא בתחום הנפש אבל איני חושב שזו הכוונה. הכוונה בדרך כלל הוא למצבים פסיכוטיים, כלומר שישנה הפרעה קשה בשיפוט המציאות. אין מדובר בסוג של כדורים אלא באבחנות הפסיכיאטריות, בדרך כלל כוללים את ההפרעות של סכיזופרניה, דיכאון ומאניה ומצבים עם מחשבות שווא כמו פרנויה. לעתים גם מצבים קשים של דמנציה עם שינויים נפשיים עלולים להכלל כאן. דיכאון, חרדות, הפרעות אישיות בדרך כלל אינן נחשבות למחלות נפש. כל טוב דר' גיורא הידש

28/05/2005 | 23:48 | מאת: שי

בבקשה, מי שיודע, שיענה לי בבקשה על שאלת מיץ האשכוליות כיוון שאני לא יודע אם לקחת את הכדור הלילה או לא ואני לא תופס את הפסיכיאטר!

29/05/2005 | 01:16 | מאת: דור

לוסטרל איננה תרופה שמשפיעה על לחץ הדם או על הלב ולכן אין כאן סכנת חיים. התרופה מעקבת את פירוק התרופה בדם ומורידה יעילות. אגב אם מפסיקים עם שתיית מיץ אשכוליות בבת אחת אז הרמה של התרופה בדם יכולה גם לעלות בבת אחת. צירפתי לך למטה מאמר מ-MIOK בנושא.

29/05/2005 | 18:02 | מאת: דור

*מעקב את הפירוק במערכת העיכול.

28/05/2005 | 23:46 | מאת: סיגל

בקשר להודעה שלי בה סיפרתי שאני פוחדת להתחתן כי חסר לי כוח ואנרגיה לעשות פעולות פשוטות בחיי היומיום (צחצוח שיניים, מקלחת) - לא הבעת את דעתך. רק כתבת שאתה שמח על הדיאלוג המעניין שהיה ביני לבין הבנות. כאמור אני חולה בסכיזופרניה ואני עובדת 4 שעות ביום דרך השיקום וזה התפקוד היחיד שלי בחיי היומיום חוץ מלישון ולאכול את האוכל שאמא שלי מכינה עבורי. אז מה דעתך?

29/05/2005 | 22:47 | מאת:

לסיגל שמחתי על שאלתך והתגובות ולא בדיוק הבנתי האם ישנה שאלה או מה הציפיה שלך ממני. אבל בכל זאת אנסה להוסיף משהו. בסכיזופרניה ישנם שני סוגים של סימפטומים, הראשון הם הסימפטומים של הפסיכוזה כאשר ישנן מחשבות שווא והזיות, אולם אלו נמשכים בדרך כלל תקופה קצרה. הסימפטומים האחרים הם של חסר, חוסר של אנרגיה, מוטיבציה, חשק לעשות דברים ויכולת להתארגן באופן יעיל במשך היום. נראה שהתופעות שאת מתארתנכנסים לקבוצה השניה של הסמנים של חסר אשר נקראים גם סמנים שליליים. התרופות נגד סכיזופרניה בעבר היו יעילות בעיקר נגד התופעות הפסיכוטיות, כיום הדור החדש של התרופות (ריספרדל, זיפרקסה, סרוקוול ועוד), יש להן השפעה טובה נגד הסימפטומים השליליים ולכן מוסיפות אנרגיה וכוח. כמובן שטיפול פסיכולוגי, טיפול שיקומי, עבודה, קשרים חברתיים עשויים לעזור מאוד בכיוון הזה ולהוסיף מרץ ואנרגיה לעשות דברים. כל טוב ותודה על שאלתך דר' גיורא הידש

28/05/2005 | 23:45 | מאת: אורית

בעלי חולה בסכיזופרניה. המחלה התפרצה לפניי כשנה והוא מבחינתו אומר שהמחלה נגמרה. ידוע שישנם התקפים הוךכים ונישנים. ומאוד מפחיד אותי כשהוא מפסיק לקחת כדורים. האם הפסקה של 5 ימים בנטילת כדורים יכולה להזיק. האם אפשר לשתות אלכוהול במינון מבוקר, או שהשתיה אסורה בהחלט?

29/05/2005 | 19:45 | מאת: ס

באופן עקרוני אין להפסיק נטילת כדורים ללא אישור רופא.שיכחה של יום יומיים בדרך כלל לא תגרום לבעיה , אבל אף רופא לא יגיד לך את זה. לא רצוי לשתות אלכוהול סמוך לנטילת כדורים פסיכיאטריים , אבל כמות קטנה מספר שעות לאחר לקיחת התרופה לא תגרום נזק.

29/05/2005 | 22:35 | מאת:

לאורית אכן כדאי לדאוג ולא להפסיק את התרופות אפילו לא למספר ימים גם אם אין בכך סכנה מיידית. צריך לזכור שעם הטיפול התרופתי ישנם אנשים אשר סובלים מהתקף פסיכוטי יחיד והם למעשה מבריאים מסכיזופרניה, כך שצריך לשמור על אופטימיות. אסור לשתות אלכוהול עם התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

28/05/2005 | 23:25 | מאת: שי

אני נוטל לוסטרל מזה כשבוע. היום שכחתי ולאחר פעילות גופנית שתיתי שלוש כוסות מיץ אשכוליות. אמנם בברוז'ור של לוסטרל לא מוזכר מיץ אשכוליות כאסור, אבל זכור לי מהפבוקסיל והציפרמיל שלקחתי בעבר ששילוב זה אסור. האם עליי לדאוג? האם ללכת לרופא?

28/05/2005 | 23:58 | מאת: דנה ג.

לשי, כן, אתה צודק, אבל...מדובר על אכילת פרי או שתייה מרובה של מיץ אשכוליות , ובעיקר על לקיחת הכדור יחד עם המיץ, כך שמשתייה חד פעמית (אפילו של שלוש כוסות) לא נגרם כל נזק ואפשר להמשיך ליטול כרגיל. דנה

29/05/2005 | 01:04 | מאת: דור

עם לוסטרל ואנפרניל יש אזהרה לא לקחת אותם עם מיץ אשכוליות. ככל הנראה המיץ פוגע בפירוק של התרופה ויכול להוריד את רמת התרופה בדם דבר שיש לו השלכות גם בתופעות לוואי שונות וגם ביעילות הטיפולית. באופן כללי לשתות את התרופה עם כל דבר מלבד מיץ אשכוליות. http://www.miok.co.il/article_text.asp?n=4533&screenwidth=30

29/05/2005 | 22:31 | מאת:

תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם כל טוב דר' גיורא הידש

28/05/2005 | 19:55 | מאת: lumi

ד"ר יקר ,התחלתי לקחת לפני חצי שנה פלוטין וזה עזר לי מאוד ממש נהייתי בןאדם אחר אחרי חודש -חודשיים השיפור ממש הורגש לאחר מכן התחלתי לשתות בערך פעם בשבוע אלכוהול והשיפור קצת התדרדר במיוחד ביומיים שאחרי ,אבל איכשהו הסתדרתי עם זה לאחר חצי שנה מנטילת התרופות לא לקחתי אותם 3 ימים בטעות ונכנסתי לדאון ממש סיפרתי לרופאה והיא החליפה לי את הכדורים לרסיטל, מאז המצב מאוד החמיר אני חזרתי להתחלה אני ממש ממש בדיכאון ישנה רצוף מעל 12 שעות ושוכחת המון דברים מעופפת לא מרוכזת וממש לא יכולה לתפקד .היא אמרה שאם זה לא יעזור לפנות לפסיכיאטר אני מרגישה שנכנסתי למשהו שגדול עליי וחבל שבכלל נכנסתי לזה ,האם כדאי לנסות לחזור לפלוטין או לנסות משהו יותר חזק. תודה על ההקשבה..

28/05/2005 | 23:09 | מאת: שי

אני לא מומחה אבל מידיעתי כאשר מפסיקים לקחת תרופות מספר ימים (בהנחה ומדובר במינון משמעותי) אז תופעות מעין אלה אפשריות. לא הבנתי למה היא רשמה לך רסיטל ולא פרוזק (פלוטין), למרות שבעבר עזר לך- אולי כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר.

29/05/2005 | 22:25 | מאת:

ללומי אכן נראה שהדברים מעט מורכבים וגם לי אין תשובה פשוטה, לכן ההמלצה היא לפנות לפסיכיאטר לייעוץ ומכאן להמשיך. כל טוב דר' גיורא הידש

האם תרופות אנטי דכאון או חרדה עלולות להחמיר את מצב החולה בזמן נטילתן? יש כתבות על כאלה שהתאבדו,רצחו וכו' בעקבות טיפול כנ"ל. יש אמת בדבר? מה הסבירות?

אני לא שמעתי על מקרים כאלו אצל מבוגרים, אלא רק אצל ילדים- ולכן לא כל תרופה שנמצאה אפקטיבית אצל מבוגרים ישר מקבלת אישור גם לילדים. בכל מקרה, כשמתחילים לקחת אנטי דפרסנטים כדאי לספר למישהו ולהיות מודעים לכך שיכולות להיות תופעות כמו מחשבות אובדניות או היפומאניה ופשוט להיות עם אצבע על הדופק ובמקרה חירום לפנות למיון ללא דיחוי. על רצח לא שמעתי...

לאיילת מדובר על כך שהתרופות נוגדות הדיכאון מעוררות ולכן לעתים רחוקות עלולות לגרום לאי שקט חמור והיו מקרים שאנשים שהחלו ליטול את התרופה רצחו אנשים אחרים. כאמור חשוב להדגיש שמדובר במקרים נדירים ולפי ידיעתי אף מקרה כזה לא היה בארץ. מדובר בעיקר על סרוקסט ופרוזק, לכן הקימו באנגליה ועדה שתבדוק האם באמת מדובר על קשר ממשי בין התרופה לרציחות או שמדובר על אדם שנמצא בדיכאון ומצב נפשי לא טוב ולכן רצח (גם דברים כאלו קורים). לפי ידיעתי עדיין לא פורסמו מסקנות הוועדה. כל טוב דר' גיורא הידש

28/05/2005 | 18:40 | מאת: רותם

היי אני רותם ואשמח אם תצרי איתי קשר דרך המייל שלי

28/05/2005 | 21:04 | מאת: מיכל ק.

התכוונת אלי? :)

28/05/2005 | 13:47 | מאת: טלטול

אני בהריון, חודש שישי עם תאומים, סובל כבר שנתיים מהתקפי חרדה שהלכו והתגברו במהלך ההריון, כך שבחודשיים האחרונים זה לא ממש עוזב אותי וכל יום אני מתמודדת עם תופעות של דפיקות לב מואצות, דחף ללכת לשירותים , וחרדה גדולה מהחרדה, אני מרגישה שאין ביכולתי להתגבר על זה ושלצערי זה משתלט עלי, אני לא רוצה לקחת כדורים היות ולמרות שאין שום הוכחה לכך שהם מזיקים אין הוכחה חד משמעית שהם לא ואני כל הזמן אומרת שאם סחבתי עד עכשיו בצורה הזאת אני אמשיך לסחוב עוד כמה חודשים, הלילות שלי טובים ואני מתעודדת שלפחות בלילה אני נותנת להם שלווה ומנוחה, השאלה שלי אם יש מחקרים שמעידים כי חרדה עלולה לפגוע בעוברים? שמעתי שני דברים שהחרדה עלולה לגרום 1. שהם יכולים להיות פחות רגועים שזה לא כל כך מטריד אותי (אני יכולה לחיות עם זה...) דבר נוסף ששמעתי שההורמון שמופרש בזמן החרדה עלול לגרום להם לנטייה הומסקסואלית, אני חושבת שעודף המידע גורם לי לחרדה , אבל האם זה נכון? האם למרות החרדה הם מקבלים כל מה שצריך כדי לתפקד? האם אתה חושב שבמקרה שלי עדיף לקחת כדורים או שעדיף להמשיך לסחוב בצורה הזאת? מה גרוע יותר הריון עם כדורים או הריון עם חרדה ומדוע?

29/05/2005 | 22:06 | מאת:

לטלטול איני מכיר ואיני חושב שישנן עבודות ומחקרים המראים שחרדה פוגעת בעוברים ובתינוקות. השכל הישר אומר שעדיף הריון ללא חרדות מאשר עם חרדות אבל איני חושב שהרפואה מסוגלת לבדוק זאת באמצעים שישנם כיום. בטח שאין קשר להומסקסואליות וכך הלאה. כל טוב דר' גיורא הידש

28/05/2005 | 10:51 | מאת: גלית

ד"ר שלום לך[ בזמן האחרון אני מאד מאד עייפה מהכדורים אני עם מרוניל 225 וקלונקס 1.5 מ"ג מה עלי לעשות אולי צריך להוריד את התרופות אני פשוט בכל הזדמנות נרדמת בצהרים לשעתיים שלוש ובלילה כבר בשעה 10 אני נרדמת פשוט אין לי חיים ככה גם ככה מצבי קשה וכל הזמן לישון מה אתה מציע לי?

29/05/2005 | 22:03 | מאת:

לגלית אני חושב שכבר דיברנו על כך שאפשר לשקול את ההורדה בקלונקס? האם התייעצת על כך עם הרופא המטפל? כל טוב דר' גיורא הידש

28/05/2005 | 09:32 | מאת: שני

אני סובלת מהפרעה OCD ואני בת 25. רציתי לדעת אם אני יכולה לקחת בהריון כדורים בשם פלוטין וריספדל. תודה. שני

28/05/2005 | 11:12 | מאת: מיכל

היי שני, לפי הספר החדש של הייל שהוא המומחה לגבי תרופות והריון והנקה,מותר ולא צריכה להיות בעיה עם פלוטין. בדבר פרטים לגבי תרופות רצוי להתקשר לאחד המרכזים לתרופות הבאים: 1. בלינסון: 03-937-7474 2. אסף הרופא: 08-977-9309 3. משרד הבריאות: 02-624-3669 בהצלחה מיכל

28/05/2005 | 16:33 | מאת: דור

אין איסור לקחת תרופות פסיכיאטריות בזמן ההיריון [במידה וזה הכרחי עפ"י איבחון רפואי] אבל רצוי במינונים נמוכים ככל האפשר וגם רצוי להפסיק אותם בחודש האחרון של ההריון כדי שהתינוק לא יחווה סימני גמילה מהתרופות.

29/05/2005 | 00:09 | מאת:

לשני תודה לקודמי ונכון שאין בעיה עם התרופות וכדאי להתייעץ לגבי אינפורמציה עדכנית כפי שנרשם. שבוע טוב דר' גיורא הידש

28/05/2005 | 05:30 | מאת: קופה קבנה

האם לחולה מניה דיפרסיה יכול להיות גם הפרעה של כפייתיות? או שכל "מחלה" או "הפרעה" היא בפני עצמה ואין שילובים או קומבינציות של כמה הפרעות ביחד?

28/05/2005 | 22:41 | מאת: קוקי

יכולים בהחלט להופיע שניהם יחד. כדאי להיות מטופלים במצבים שכאלו. בהצלחה.

29/05/2005 | 00:08 | מאת:

שלום, שתי האפשרויות נכונות. יתכן שמדובר בהפרעה אחת של מאניה דפרסיה עם תופעות-סימפטומים כפייתיים, ויתכן שמדובר בהפרעה נפרדת אולם פחות סביר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

28/05/2005 | 05:19 | מאת: מ

היי בזמן האחרון כולם מסביבי אומרים לי שאני חוצפנית ושאני מתנהגת מגעיל,אני לא שמה לב לזה,אין לי מושג למה כולם חושבים ככה. כבר ניתקו איתי קשר 3 אנשים,חלק בני משפחה,בטענה שאני מתנשאת ומתנהגת מגעיל. יש לי גם כל מני התפרצויות שלא קשורות לכלום, אני מתחצפת לכולם ופשוט לא אכפת לי מכלום. בנוסף לכל אין לי ממש חברים,אני לא מסוגלת להיות בקשר עם אנשים לאורך זמן. בקיצור אני לא יודעת מה הבעיה שלי אשמח אם תעזרו לי

29/05/2005 | 00:07 | מאת:

למ. כמובן שחסרים פרטים רבים ואפילו בסיסיים כמו גיל..., בכל מקרה אם מדובר על בעיה ממושכת שנמשכת זמן רב כדאי לפנות לבדיקה וייעוץ מלאים ולשקול עם הפסיכיאטר הבודק את האפשרויות הטיפוליות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

28/05/2005 | 04:32 | מאת: לינור

הנני בת 26 ואני נוטלת ציפרלקס 10 מ"ל במשך כ5 חודשים בהתחלה חשתי במצב רוח מרומם מאוד ומבחינה חרדתית הוא עזר לי מאוד! אך כאשר חשתי שהכדור חדל להראות תוצאות "מצב הרוח מרומם" "חשק מירבי" המליץ לי הפסיכיאטר להעלות את המינון ל20 מ"ל,ואז שתיתי במשך כ4 ימים 1 וחצי ציפרלקס ואחרי 4 הימים עליתי ל20 מ"ל (במשך כיומיים) אך התוצאה היתה עיפות ודכאון וכמובן שחוסר חשק להכל -כולל עבודה.(חשתי שיעמום מכל דבר שעשיתי). שאלתי היא האם עליתי מהר מידי מכדור וחצי ל-2 (עליתי עקב תחושת "הדאון"). ואם הכדור כבר לא מתאים לי-האם לעבור למשפחת כדורי נוגדי הדכאון (לא ממשפחת ssri)זה צעד נכון?(והרי שרק כדורי הssri מעלים את רמת הסרוטונין,והיחידים שגורמים להרגשת ערנות!!) כי כבר ניסיתי את כל הכדורים ממשפחת ssri וכולם היו אכזבה (חוץ מהציפרלקס)ויפאקס,ציפרמיל,רסיטל ,פאקסט.בעבר הרופא שלי ניסה לתת לי את הבונסרין והוא היה הגרוע מכל! האם יש כדור שגורם לאנרגיה טובה? ומעורר את מצב הרוח והחשק?(כמו שהציפרלקס גרם לי בעבר). ושאלתי החשובה מכל היא האם אתה דוקטור הירש מקבל באופן פרטי? תודה.

29/05/2005 | 00:06 | מאת:

ללינור איני חושב שהירידה במצב הרוח קשורה לציפרלקס, בדרך כלל אני איני ממליץ לעלות במינון אבל לעתים רחוקות יש לכך מקום. כאשר ישנן מספר תרופות שלא עזרו ולקחת גם תרופה מקבוצת SNRI (ויאפקס=אפקסור), מומלץ להתייעץ אפילו באופן חד פעמי עם רופא מומחה לחוות דעת שניה ולשקול אתו את האפשרויות הטיפוליות. דרך אגב, היתכן שאת סובלת גם מהפרעת קשב? שבוע טוב דר' גיורא הידש

30/05/2005 | 00:53 | מאת: לינור

שלום לך ד"ר הירש! שאלת אותי אם אני סובלת מהפרעות קשב! תשובתי היא כן!!אני סטודנטית למשפטים וניסיתי לשתןת ריטלין (שגרם לי להזיות נוראיות ואני שתיתי בגלל זה קלונקס ואח"כ ציפרלקס,עד היום! אינני כבר יודעת אם יש כדור אשר מתאים לי בכלל בעולם הזה כי ניסיתי את הכל! האם יש עוד כדור אשר גורם ם"לערנות" חוץ מהציפרלקס כי כיום הוא אינו עוזר לי כלל!(רק חרדתית) מה לעשות? ושוב אני שואלת!!!האם ניתן לקבוע אצלך פגישה?

30/05/2005 | 22:08 | מאת:

ללינור אכן ישנה תרופה הפועלת בדימיון לתרופות נוגדות הדיכאון אבל היא התרופה היחידה המאושרת להפרעת קשב אצל מבוגרים. אין מדובר בריטלין אלא בסטרטרה, תרופה שמסיבות לא רלוונטיות אינה מיובאת לארץ. ניתן להשיג אותה ביבוא אישי. כל טוב דר' גיורא הידש

28/05/2005 | 01:25 | מאת: אלעד

ד"ר הידש שלום רב, נראה לי שיש לי חרדתיות יתר מהלמיקטל בשל החשש מהפריחה. אב גם אם כך, אני מבין שחשוב מאוד שאעקוב שהכדור לר גורם לי לפריחה. יש לי בכללי רגישות- חום ואדמומיות בכפות הרגליים והידיים- האם אתה יודע בכללי ממה זה עלול לנבוע (אמרו לי שזה מעיד אולי על בעייה בכלי הדם, בעיות בלב, או סוכרת- הידוע לך משהו בנוגע לכך?) האם ידוע לך באיזה מינון הלמיקטל על פי רוב עוזר? איזה מינון אתה נוהג להמליץ לקליינטים לקחת את הכדור? תודה ושבת שלום אלעד

28/05/2005 | 21:28 | מאת: דור

את השימוש בתרופה ולחזור לפסיכיאטר המטפל כדי שיתן לך תרופה חלופית.

לאלעד חשוב שרופא עור או לפחות רופא המשפחה יעקבו ויראו אם יש/אין פריחה. במידה וישנה פריחה חייבים להפסיק את הלמיקטל. בדרך כלל המינון הוא בין 100 ל-200 מג' למרות שאפשר עם מינונים גבוהים יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

28/05/2005 | 00:49 | מאת: Jacob

אני נוטל שלושה שבועות סרוקסט 20 מ"ג. אני חש כאילו הזכרון שלי מעט נחלש ואני פחות מרוכז. אני מודה שחששתי מכך ולכן אולי זה פסיכוסומטי. האם יש בסיס לחשש שלי. האם התרופות פוגעות בזכרון או בריכוז?

28/05/2005 | 17:20 | מאת: אור

גם אני נוטלת כשנה.אין תופעות כאלה.

28/05/2005 | 23:40 | מאת: דנה ג.

ליעקב, הסרוקסט אינה פוגעת בזיכרון ובריכוז, להיפך, אך יכול בהחלט להיות שאחרי שלושה שבועות של נטילה עדיין היא לא משפיעה באופן מלא והפגיעה בזיכרון ובריכוז קשורה עדיין לסיבות שבגללן התחלת ליטול את התרופה. לדעתי בעוד זמן לא ארוך תרגיש שיפור, דנה

28/05/2005 | 00:46 | מאת: מני

שלום לך ד"ר ולכול חברי הפורום, אני משתמש ברסיטל מזה כשנתיים (למרות תופעות לוואי של השמנה) ומנסיוני - עברתי לא מעט מצבים של דיכדוך\עצבות במהלך תקופה ארוכה (שבועות \ לפעמים חודשים). אני יודע שהתגובה הראשונה עשוייה להיות "המינון לא מתאים" ו\או "המרשם אינו מתאים" , אך אני מבקש לשתף אותך ואותכם במחשבה האם עשוי ולדיכאון (אופינתי כדיסתמי) יש מספר מחזורים שונים זה מזה אותם התרופה הזו או אחרת אינם בהכרח "מכסים" ? תודה , מני

למני אם הבנתי נכון אתה מתכוון שהיו מצבים של דיכאון גם בזמן נטילת התרופה. אכן המחשבה הראשונה היא שהתרופה אינה מתאימה מספיק או שהמינון אינו מספיק. המחשבה השניה היא שהטיפול התרופתי יעיל פחות למצבים של דיסטימיה-שהוא דיכאון לא עמוק אבל בעל משך ארוך של שנים, מאשר לדיכאון מג'ורי חריף שהיציאה ממנו מהירה ובטוחה יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

28/05/2005 | 00:44 | מאת: חברה

חבר שלי, בן 50, אובחן לאחרונה כאישיות גבולית.בקושי מתפקד-בודד, תלותי ורגשן. האם זה קשור? מהיא משמעות האיבחון-אישיות גבולית? יש טיפול? תודה, חברה.

28/05/2005 | 23:50 | מאת:

לחברה הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה די נרחבת עד כדי כך שלעתים קשה לדעת למה התכוונו באבחנה. בכל אופן, בכל הפרעת אישיות מדובר על האופי של האדם שהוא מתקשה להסתגל לתנאי החיים ולכן ישנה גם פגיעה בתפקוד. כיוון שמדובר על אופי לעתים הטיפול ממושך מאוד ובגיל מבוגר לא תמיד ישנן תוצאות טובות. בכל זאת כנראה שהוא פנה לטיפול בגלל מצב של חוסר איזון, חרדה או דיכאון וכך הלאה. למצבים הזמניים הללו יש פתרונות טובים והוא יוכל לחזור למצב שהיה בו לפני המשבר (אם היה כמובן). שבוע טוב דר' גיורא הידש

27/05/2005 | 23:58 | מאת: יעלי

שלום רב!!! אני סובלת מחרדות ופוביות , קבלתי היום תרופה בשם ALPRADIL0.25 . שאלתי: האם תרופה זו מרגיעה ועוזרת בחרדות והאם יש תופעות לוואי? האם זה ממכר? מה יקרה לי אם אפסיק ליטול את התרופה לאחר תקופה? מודה לך מראש: יעל

28/05/2005 | 14:30 | מאת: מיכל

ליעלי שלום, תיקון, שם התרופה היא: אלפרליד.=אלפראזולם שייך לקבוצת תרופות הידועות בשם בנזודיאזפינים. רצ"ב קישור http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=28 מיכל

28/05/2005 | 23:47 | מאת:

ליעלי התרופה טובה נגד חרדה ודיכאון. החסרון העיקרי שהיא גורמת לתלות וקשה לעתים להפסיק את הטיפול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

29/05/2005 | 10:41 | מאת: יעלי

שמחתי לקרוא את תגובתכם המהירה , מיכל תודה על הקישור , דר' הידש אני מודה לך על תשובתך המהירה והדיאגנוסטיקאית. תודה רבה

27/05/2005 | 22:03 | מאת: נל

שלום ד"ר האם מותר לקחת נוגדי דיכאון בזמן ההריון? איזה נזקים אם בכלל יכולים להגרם לתינוק? והאם רצוי לקחת בשלבים מסויימים בהריון ולא באחרים? אם יש עבודות על הנושא או מארמים שתוכל להפנות אותי אודה לך מאוד רצוי בעברית. תודה ושבת שלום נל

28/05/2005 | 23:33 | מאת: דנה ג.

לנל, אפשר לקחת נוגדי דיכאון בהריון, הם אינם גורמים נזק לעובר. רצוי להפסיק לקראת ארבעת השבועות האחרונים כדי שהתינוק לא יסבול מתופעות של גמילה, או לחילופין להמשיך כרגיל אך להודיע בחדר הלידה על הכדור שאת נוטלת כדי שהתינוק יהיה בהשגחה במשך כשבוע. בכל אופן, בירור מדוייק לגבי התרופה והמינון תוכלי לקבל במרכז הטרטולוגי בירושלים. דנה

28/05/2005 | 23:35 | מאת:

לנל מותר לקחת נוגדי דיכאון בהריון והם אינם גורמים נזק לעובר. בדרך כלל אני מפנה למרכז לייעוץ טרטולוגי בהדסה והם עונים גם לשאלות בטלפון. כיום אנו ממליצים להפסיק טיפול לפני הלידה המתקרבת כדי שלא יהיו סמנים של חסר בסרוטונין אצל התינוק. שבוע טוב דר' גיורא הידש

27/05/2005 | 21:55 | מאת: מטילדה

שלום רב הבת שלי מטופלת כבר חודש וחצי בזיפרקסה 15 מ"ל לאחר תקופה של חיפוש תרופה מתאימה. אומנם יש שיפור במצבה אך עדיין יש לה מחשבות וחייבת דברים להגיד, מתי יעלמו הסימפטומים האלה ויראה איזון במצבה? אני יודעת שחלק מההחלמה היא תקופה של דכאון. מתי ניתן יהיה לראות שיפור גם במצב הרוח? תודה, מטילדה

28/05/2005 | 23:33 | מאת:

למטילדה כעת זה הזמן כדי להתחיל ולראות שיפור. יחד עם זאת השיפור המלא של זיפרקסה הוא אחרי כארבעה חודשים ואז ישנה יציבות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

27/05/2005 | 04:55 | מאת: סיגל

האם מישהו מכיר קבוצת תמיכה באזור המרכז עבור אנשים שיש להם בעיות פסיכיאטריות?

27/05/2005 | 21:18 | מאת: שירה59

יש במועדונים של אנוש קבוצות למשוקי נפש בקהילה, אני חושבת שגם בתה"ש יש במרפאת חוץ קבוצותשונות

28/05/2005 | 23:32 | מאת:

לסיגל כפי שכתבתי קראתי את מכתבך והדברים התפתחו כה יפה שלא היה לי צורך להתערב. זו גם החשיבות של הפוורום וקבוצות התמיכה. קבוצות התמיכה באנוש הן מצויינות ובדרך כלל אני ממליץ על סניף אנוש הקרוב לאזור מגוריך. יש גם פעילות חברתית, פעמיים בשנה יוצאים לנופש, ולפי ידיעתי השנה שוב יוצאים לנופש בחו"ל. כך שיש המון מה לעשות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

27/05/2005 | 04:53 | מאת: סיגל

אני מבקשת לשמוע דעות אם אפשר גם של הד"ר וגם של המשתתפים בפורום. מגיל 14 ועד עצם היום הזה אני מרגישה במחסור באנרגיה. אין לי מספיק כוח לעשות דברים. כיום אני בת 29 ועובדת רק 4 שעות ביום. לעבודה כמובן אני מגיעה עם בצורה חיצונית מסודרת. אני מתרחצת פעם בשבוע. בשישי שבת אני לא שוטפת פנים, לא מצחצחת שיניים. אני חופפת את השיער פעם בשלושה שבועות. פעם למשל לפני שהייתי חופפת את השיער היו לי מלחמות קשות עם עצמי. הייתי אומרת לעצמי: "לא עכשיו. עוד חצי שעה. עוד שעה". אז מה שאני עושה היום זה שאני מחכה עד שיגרד לי השיער ואז בתחושה של בלתי נסבלות אני מיד נכנסת לחפוף את השיער בלי מלחמות עם עצמי. כל זה בגלל שאין לי מספיק כוח בגוף. אני בת 29 והסכיזופרניה פרצה לפני 4 שנים. בעבר נטיתי לחשוב שאני חולה בעייפות כרונית, אבל הפסיכיאטר שלי אומר שהמחסור בכוח זה חלק בלתי נפרד מהמחלה והשנים הרבות שקדמו למחלה שבהן הרגשתי מחסור בכח זה מה שקדם לסכיזופרניה. אני מאוד פוחדת להתחתן. איך אתפקד בתור אם ובתור רעיה? אני פוחדת להשאר לבד. היום יש לי הורים ושני אחים. אחות שגרה בחו"ל ואח שאני לא מדברת איתו. כך שהמשפחה שלי זה ההורים שלי. אמא בת 67 ואבא בן 72. אני לא יכולה שלא לחשוב: מה יהיה כשהם ילכו לעולמם? אני אשאר לגמרי לבד! אציין שאני מקבלת קצבת נכות מביטוח לאומי 75% לצמיתות. כך שאני יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד בחוץ. אציין שמבחינת הסימפטומים של הזכיזופורניה שאני חולה בה, מה שאני מרגישה זה "רק" חולשה. אין לי סמפטומים אחרים כמו מחשבות מטרידות או הזיות.

28/05/2005 | 06:45 | מאת: מיכל ק.

וואו אני לא מאמינה שיש עוד בנאדם כמוני בעולם הזה! אני כל כך מעריכה אותך שאזרת את האומץ לגלות כאן את הפרטים הללו (כי אני אפילו עם שם בדוי לא מסוגלת). אז אם זה יעזור... אני מוכנה להתוודות בפעם הראשונה בחיי זה מכבר שנים רבות, שאני מסוגלת גם לא לצחצח שיניים שבוע ויותר (וזה הגיע כבר להרבה יותר, לא נעים בכלל לפרט) אני חושבת שזה תמיד היה ככה. בקטע של המקלחת - אני בדיוק כמוך! אני מסריחה את עצמי במשך שבועות ותמיד אני אומרת עוד מעט ולא עכשיו ושאר תירוצים - בדיוק כמו שאת אומרת, לא יכלתי לנסח את יותר טוב ממך. על לשטוף פנים אין בכלל מה לדבר. אני במלחמות עם עצמי על לצחצח שיניים ולעשות כל מיני דברים שנחשבים בגדר התפקוד הנורמלי. אני ישנה כבר חצי שנה בלי סדינים. החדר שלי, לא רואים את הרצפה שלו כבר שלוש שנים, יש שם דברים ששוכבים שם שנים ומעלים אבק. יש לי בחדר צלחות עם אוכל ששוכבות שם כבר שבועות, ואני לא מנקה אותם. ואני גם לא אנקה אותם. יש מישהו שמגיע ולוקח אותם. אין לי אפילו כוח לעשות את זה בעצמי, לא מעצלנות, אלא כי פשוט אין בי כוח. לא ניקיתי את החדר שלי כבר המון המון זמן ויש לי במגירה דברים עוד יותר מגעילים. לפעמים אני לובשת את אותם בגדים שבועות (כולל בגדים תחתוניים), אני יודעת שזה מגעיל ומביך אבל גם על זה אני במלחמות עם עצמי. בחיים שלי לא סיפרתי את זה לאף אחד. אני לא יכולה ללבוש שום דבר חדש בלי להתקלח קודם ועד שאני מתקלחת זה נדבק אלי. ממש נדבק. יש לי עייפות כרונית וחוסר אנרגיה מאז שאני זוכרת את עצמי, אני ממש בהלם שיש מישהו כמוני בדיוק. אני חוששת שאפילו גם אחרי מה שכתבתי כאן, עדיין אין אנשים שמגיעים לרמה שלי. אני לא מחזיקה מעמד בעבודות - אם יש לך עבודה קבועה של 4 שעות, זה מדהים, כי אני בקושי מחזיקה מעמד בעבודה קבועה. אני חוששת שגם לי יש איזו הפרעה נפשית כי אחרת אי אפשר להסביר איך זה קורה. אני לא מרגישה "נרמלית". האם יש קשר בין הדברים? אני גם מפחדת מלספר לאנשים מה אני עושה לעצמי, ואני גם חוששת שאני אשאר לבד. גם ההורים שלי מבוגרים ואני עוד יחסית יותר צעירה, ככה שזה (בלי עין רעה) מפחיד, אני מבינה אותך. לי אישית, אין מה לעשות עם זה. אני כל כך מתביישת שאני לא יכולה לספר על זה לאף אחד. אשמח אם תוכלי לספר לי איך התגברת על חלק מהבעיות שלך ואיך גילו אצלך את הסכיזופרניה?

28/05/2005 | 14:35 | מאת: סיגל

ביקשת שאספר לך איך התגברתי על חלק מהבעיות שלי. אז העניין הוא שלא התגברתי. פעם היו לי שאיפות ורצונות להספיק ולעשות דברים. היום אני מוותרת לעצמי בקלות ונהייתי ממש אדישה לנושא. אז אני אספיק פחות דברים או לא אספיק כלום, אז מה? מה שעצוב כאן זה הנושא של הקמת משפחה. מפחיד בסופו של דבר להיות לבד. נניח שאתחתן עם מישהו ואז אהיה "נורמלית" לתקופה מסויימת מעבר לכוחותיי ואח"כ אחזור להיות כמו שאני. הבעל יהיה אומלל. הילדים יהיו אומללים. בגיל צעיר יותר הייתי גם שנה וחצי בטיפול פסיכולוגי. תאמיני לי ניסיתי הכל. ביקשת שאספר לך איך גילו אצלי את הסכיזופרניה. אז זה מה שהיה: מישהי שהיא אחות במקצועה שמעה ממני דברים שהיו מוגזמים לדעתה והיא אמרה שאם זה יקרה לי שוב אז כדאי שאלך לייעוץ. חלק מהמקרים שהיו לי זה שהלכתי לחנות לקנות משהו וחשבתי שבכוונה לא רוצים לתת לי וגם הרגשתי שכל העולם שונא אותי. עוד דבר שקרה לי זה שפתאום הלב שלי דפק בחוזקה כאילו יש לי התקפת לב. וכך בסופו של דבר מצאתי את עצמי אצל הפסכיאטר. ספרי לי האם יש לך בעיה פסיכיאטרית (אם כן מהי?) או עייפות כרונית? אני פשוט מנסה לעזור. אם את חושבת שיש לך עייפות כרונית, אז האם אובחנת? כי אני יכולה לתת לך שמות של רופאים שיוכלו לתת לך טיפול תרופתי על מנת להקל בעייפות הכרונית (במידה ויש לך עייפות כרונית). דרך אגב יש גם קבוצות תמיכה לאנשים שחולים בעייפות כרונית. אם את צריכה אני יכולה להפנות אותך. לי בכל אופן אין עייפות כרונית. כך הרופא אמר לי. החוסר שלי בכוח הוא אחד מהסמפטומים של הסכיזופרניה. בקשר לזה שאני עובדת 4 שעות ביום. אז זה דרך השיקום. במקרה שלי זו עבודה משרדית. אני חייבת לעבוד דרך השיקום כי שם הבוס יודע מראש שאני נותת פחות מאשר עובד רגיל. השכר הוא בהתאם, כלומר מופחת. פעם ניסיתי לעבוד בעבודות רגילות (לא דרך השיקום) וכל הזמן פיטרו אותי. בכל מקרה אם תרצי לדבר איתי מס' הפלאפון שלי משנת אנטיוכוס שאני בקושי משתמשת בו הוא: 050-6758665. אם יש מענה קולי (כמו שיש בדר"כ) אל תתביישי להשאיר לי הודעה. אל תנסי לשלוח לי מייל (מה שמצויין כאן) כי הוא בדוי וגם השם שלי כאן בדוי.

27/05/2005 | 04:25 | מאת: סיגל

מאז שחליתי בסכיזופרניה קורה לי שבאמצע שאני מדברת אני שוכחת מה רציתי להגיד ואז תוך כדי דיבור אני נזכרת. שאלתי היא מאיזו סיבה קוראת השכחה החלקית הזאת? האפשרויות מבחינתי: 1. זה נובע מהזיפרקסה 5 מ"ג שאני נוטלת. 2. זה נובע מעצם המצב הנפשי שאני נמצאת בו. 3. זה נובע מחרדה לשכוח. חרדה זו מתבססת על כך שכשהמחלה פרצה הייתי שוכחת איזה יום היום וכל הזמן הייתי צריכה להזכיר לעצמי. עכשיו נכנסתי לתקופה רגועה של המחלה. אני חייבת לציין שהאפשרות של החרדה משיכחה פחות קיימת מבחינתי. האם יכול להיות שזאת בכל זאת חרדה משכחה למרות שזה לא נראה לי נכון?

28/05/2005 | 23:24 | מאת:

לסיגל איני חושב שהדברים קשורים לזיפרקסה כיוון שהזיפרקסה משפרת את הקוגניטציה-תהליכי החשיבה כמו ריכוז, זיכרון והקשרים. לכן כנראה מדובר בתופעות של חרדה, גם חרדה בסיסית אשר גורמת לבילבול מסויים (כל אחד בחרדה מתבלבל) וגם כמו שציינת בצדק, חרדה מפני השיכחה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

27/05/2005 | 03:33 | מאת: מדוכאת

אבקש חוות דעת מקצועית לגבי ההשלכות של פוסטינור 2 (גלולת היום שאחרי) על מצב הסרוטונין והדופאמין במוח וכן מבחינת תגובות בין תרופתיות מה ההשפעה שלו בנטילה חופפת עם פבוקסיל? נטלתי את הגלולה (פוסטינור 2) במקביל לנטילת הפבוקסיל כאשר אני בהתאוששות מדיכאון חמור. ומאותו רגע שנטלתי את הפוסטינור הראשון ולאחר 12 שעות כמובן את הגלולה השניה, חשתי ירידה חדה במצב הרוח, תחושת אי- שקט, מתח וחרדה, כאב מפלח בפיטמות, חולשה איומה ותחושת חוסר אונים כללית! והתחלתי לחשוב שוב על המוות שמאז ניסיון ההתאבדות האחרון והטיפול שלי בדיכאון החמור- לא היו לי מחשבות מעיבות כל כך על המוות ורצון עז למות. אבקש לדעת האם מבחינה מדעית ומוכחת יש קשר ישיר בין הפוסטינור 2- גלולה למניעת הריון, לבין החמרה של מצב הדיכאון? והאם השילוב בין פוסטינור לפבוקסיל מחריף את הבעיה והפך את המצב שלי לפצצה מתקתקת?

שלום, אכן שאלה מעניינת והאמת היא שאיני יודע ואף פעם השאלה לא עלתה. בחורה שבטיפולי עברה את התהליך כמוך עם הפוסטינור ללא שינויים משמעותיים במצב הנפשי והשאלה לא עלתה בטיפול שלי בה. אם יהיה לי זמן אני אבדוק את הנקודה. אולם כמובן שהשאלה המתבקשת, האם במצב הנפשי שאת היית בו ביצעת הפלה האם ההפלה עצמה לא השפיעה על המצב הנפשי? שבוע טוב דר' גיורא הידש

29/05/2005 | 01:18 | מאת: מדוכאת

פוסטינור 2 מיועד למניעת הריון כתכשיר לא שיגרתי ורצוי. אך מה בין שמיטה בהר סיני? מה בינו לבין ביצוע הפלה? ההפך היא הנותנת הוא מונע כניסה להריון וממילא הפלה. אני מעוניינת בבקשה שתבדוק לי את התשובה מאחר ולעיתים רחוקות אני צורכת את הפוסטינור 2 ותחושתי מאד רעה בעקבות כך ומרעה את מצבי.

27/05/2005 | 01:21 | מאת: משה

שלום לך ! אני ינסה לספר את סיפורי בקצרה..: לפני חמישה חודשים החלקתי בעבודתי ( אני שף במיקצועי ) נחבטתי בראשי בריצפה הזיכרון הראשון שלי לאחר מכן אלו הם הפלוריסנטים של בית החולים , וחוסר יכולת לזוז לחלוטין..מכיון שפירקסתי קשרו אותי היטב לאלונקה של האמבולנס לא ידעתי מה קורה איתי איפה אני היתי מלא הקאה ושתן הרגשתי מושפל וחסר אונים (יש לציין שני בתפקיד דיי בכיר בעבודתי) באותו ערב שוחררתי שאני ללא כסף ומלוכלך מאוד עם כאבי ראש איומים בחילות וטישטוש ראיה לסירוגין מאז יש לי סיוטים בלילות אני חולם שאני טובע וקשור ללא יכולת להישתחרר, יש לי רתיעה ממים חופשים לדוגמה אני גר בקומות ושבאתי לעלות לביתי שטפו את המדרגות ופשוט רעדו לי הרגליים לא יכולתי לעלות וממש היתביישתי להיתקשר שילוו אותי..(אני בן 30 ) יש לי קשיים להיתקלח בעמידה אני כבר לא סוגר את הדלת במיקלחת אני ניכנס עם טלפון שאם יקרה לי משהו..קשה להרטיב את הראש זה ממש עושה לי קושי נשימה ודפיקות לב..היתפתחה לי אובסייה לנעלים בעלי סולית גומי (למניעת החלקה ) אני כל יום ניפרד מאישתי כאילו לתמיד אני כל יום חושב שאמא שלי עומדת למות מכל מיניי סיבות מטורפות...אני לא ישן יותר משעה רצוף מבלי להיתעורר...פוטרתי מעבודתי דבר שהיה דיי מיתבקש מחיסורי ותפוקתי הנמוכה כביכול אני מרגיש שחיי חולפים להם ללא כל יכולת מצידי לעשות משהו אני חייב להדגיש שמעולם לא היו לי תחושות קודמות ודומות חשוב לי להדגיש שאני לא משוגע ! למרות שלעיתים אני חולם שאני הופך לאחד כזה אני סה"כ נשוי כחודשיים (דבר שתוכנן לפני התאונה ) ואישתי דוחפת אותי לטיפול נפשי ואני מסרב וזה דבר שגורם לנו חיכוחים מיותרים אני חסר הכנסה (למרות שאני יכול לחתום בלישכה אך יש לי עיקרון )ביטוח לאומי הכיר בתאונתי לפני כחודש ולפני שבוע הלכתי דרך קופת חולים לפסיכיאטרית סיפרתי לה כל מה שנאמר כאן היא אמרה שאני לא פתוח לטיפול ונתנה לי כדורי "באוון" שלא עושים לי כלום בתחושתי..אני אמור לחזור אליה בעוד שלושה שבועות...היתי מעוניין לשמוע את דעתך עלי ועל מה שאני עובר בבקשה ענה לי ....בתודה מראש משה

27/05/2005 | 05:07 | מאת: סיגל

שלום, קראתי את דברייך בעיון. רציתי להמליץ לך ללכת לטיפול שנקרא "פאלם תרפי". זהו טיפול אלטרנטיבי לשחרור אנשים מחרדות. מה שעושים בטיפול זה שלוחצים לך בכף היד. זה מעלה זכרונות ואז מוחקים לך את החרדה (אני מקווה שתארתי נכון כי רק שמעתי על זה - שמעתי דברים טובים - ולא התנסתי בזה בעצמי). במידה ואתה מעוניין, תנסה לעשות חיפוש באינטרנט על "פאלם תרפי" על מנת להגיע למטפל. אציין שלא מדובר בהוצאה כספית גדולה. בדר"כ מדובר במספר לא רב של פגישות. במידה ואתה מעוניין, ליתר ביטחון, כדאי שלפני שאתה קובע פגישה עם מטפל תתאר את הבעיה שלך, כי בי למשל לא הסכימו לטפל (אני חולת סכיזופרניה).

28/05/2005 | 00:25 | מאת:

למשה לא ציינת בבירור אבל כנראה מדובר היה בהתקף אפילפטי ולכן חשוב קודם כל להגיע לנאורולוג ולקבל טיפול מתאים ומספק באפילפסיה. התופעות האחרות שאתה מתאר כולן קשורות לחרדה על רקע של איבוד ההכרה במקום העבודה, בסיטואציה המסויימת שבה זה קרה, והבהלה והבושה שהיו במשך כל הטיפול הרפואי וחזרתך הבייתה. במשך כל אותו הערב עברת חוויה קשה של אובדן הביטחון העצמי, חרדות קשות והדימוי העצמי שלך נפגע בצורה קשה. כמובן שהדימוי העצמי נפגע עוד יותר עם הפיטורין וחוסר התפקוד. כל אלו קשורות לחרדות וחרדה היא בעיה נפשית. לכן חשוב להגיע לטיפול נפשי, אפשר עם וואבן שהו אנוגד חרדה, אבל חשוב מאוד להוסיף שיחות. חייבים לעודד ולתמוך בך כדי שתחזור לתפקוד הקודם שלך ותחושת הביטחון. שבת שלום דר' גיורא הידש

27/05/2005 | 00:20 | מאת: חגית

סבתי חולת פרקינסון מזה 14 שנה (אובחנה בשנת 1991). התרופות שנטלה, בהתאם למרשם מקופת חולים הן :DERALIN, PRESSOLAT, OTAREX, DOPICAR, PARILAC ובשלב מאוחר יותר (לפני שנה ) החלה לקבל גם PERIDOR ו- RECITAL בשל הזיות ומאניה. האם התרופות שקיבלה בשלב הראשון עבור מחלת הפרקינסון הן תרופות שיכולות לגרום לטשטוש או בלבול קבוע וחוסר התמצאות? עפ"י התרשמות ממצבה והתנהגותה עמנו עד השנה האחרונה לא היו תסימינים לכך והיא היתה במצב ערות וזיכרונה היה ללא דופי.

27/05/2005 | 23:44 | מאת:

לחגית אכן כדאי להגיע לרופא המטפל ולעשות הערכה חדשה של כל הטיפול. דופיקר עלול לגרום למצב של בלבול ומאניה. הלידול מטפלת בבעיה זו אבל תופעת לוואי של ההלידול היא פרקינסון. כלומר צריך לבדוק שוב את מכלול הטיפול התרופתי. כיום ישנן תרופות נגד מאניה ובלבול שאינן גורמות לפרקינסון כתופעת לוואי. שבת שלום דר' גיורא הידש

26/05/2005 | 21:09 | מאת: רותם

שלום האם יש קבוצות תמיכה לאנשים שסובלים מדיכאון מכל סוג חרדה בדידות אשמח להכיר אנשים חדשים שסובלים מבעיה זו

27/05/2005 | 23:42 | מאת:

לרותם לפי מיטב ידיעתי ישנן קבוצות במרפאות לבריאות הנפש. תרים טלפון למרפאה לבריאות הנפש הקרובה לאזור מגוריך או למרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים הכללי. שבת שלום דר' גיורא הידש

26/05/2005 | 20:49 | מאת: rafa

אני כבר מגיל קטן סובל מהפרעות קשב וריכוז, היום אני בן 27 , טופלתי אצל פסיכולוג קליני על מנת לבדוק את נושא הזה, ולא נמצא בעיה בתחום בפסיכולוגיה. ברצוני להמשיך לבדוק את העניין, איך אפשר לבדוק זאת לעומק יותר? האם יש רופא מומחה לעניין הקשב וריכוז? שמעתי שיש מבחן שנקרא טובה, איך אפשר לעשות מבחן זה?, איפה עושים ומי מפנה? אני אודע לך אם תוכלי לענות לי על השאלות!!

26/05/2005 | 22:29 | מאת: crazy

איך אתה יודע שאתה סובל מגיל צעיר מהפרעות קשב וריכוז אם מעולם לא אובחנת? בכל מקרה, צור קשר עם ניצ"ן באיזור מגוריך והם כבר יכוונו אותך לאבחונים המתאימים.

26/05/2005 | 22:56 | מאת: דור

ניתן לעשות מבחן TOVA כתוספת לאיבחון נוירולוגי או כתוספת לאיבחון פסיכיאטרי. האמת היא שפסיכיאטרים לילדים ונוער מבינים בהפרעת קשב יותר מפסיכיאטרים למבוגרים שכן מדובר בהפרעה שמתחילה בילדות וברוב המקרים גם מאובחנת בילדות. אפשר גם לפנות לנוירולוג כאשר הבדיקה הנוירולוגית איננה מתיחסת להיבטים הרגשיים ולכן יש פחות אפשרות לבצע אבחנה מבדלת לעומת הפרעות אחרות שעשויות לגרום לקשיים בריכוז.

27/05/2005 | 23:41 | מאת:

לרפא אני מצטרף לדברי קודמי שפסיכיאטר או נאורלוג עשויים לעזור. כיום ניתן לבצע את מבחן TOVA בקופות החולים אבל הבדיקה אינה בסל אלא בתשלום, לבעלי ביטוחים משלימים יש הנחה. כך שתברר בקופת החולים היכן מבצעים את הבדיקה באזור מגוריך. שבת שלום דר' גיורא הידש