פורום פסיכיאטריה

רציתי לשאול את מי שחווה התקף פסיכוטי האם אחרי תקופת מה זוכרים מה היה בזמן ההתקף או שהזיכרון מהתקף הנוראי הזה פשוט נמחק. שאלה נוספת האם אחרי התקף פסיכוטי ראשון יש דיכאון שלאחר ההתקף.ברור לי שזה לא מדע מדוייק ואין מקרה אחד דומה לשני אבל אולי בכל זאת יש לכם מידע שיכול לעודד אותי.

במקרים שנתקלתי החולה זוכר חלקית את מה שקרה בזמן ההתקף הפסיכוטי אך לעיתים הפרשנות וההבנה של מה שקרה הם מוטעים ולא בהכרח מציאותיים. נראה למשל שהסביבה לא מבינה אותם ולא מבינה מה באמת קורה להם.

אמא מודאגת שלום, נשמע שאת מאוד מודאגת... אולי מה שיש לי לספר לך ירגיע דבר ראשון את קוראת להתקף "התקף נוראי" רציתי להגיד לך שמנסיוני האישי, למרות שהתקף הוא מצב שקה לשאת אותו, הוא לא חייב להיות "נוראי", יש לפעמים משהו במחשבה בהתקף פסיכוטי פראנואידי שדווקא לי הייה נעים בחלקו (ואני מדגישה - בחלקו). את ההתקף זוכרים או לא זוכרים בהתאם לכמה שמדחיקים או לא מדחיקים את מה שהייה. לא קיימת אישהי פגיעה בזכרון בעקבות ההתקף, זה פשוט כמו כל חוויה אחרת שרוצים או לא רוצים לזכור. אני את ההתקף שלי זוכרת, ושמחה על כך שאני זוכרת אותו - איכשהו מההתקף ומתכנים שעלו בו למדתי הרבה על עצמי ולמעשה יצאתי מההתקף הרבה יותר "בריאה" נפשית ממה שנכנסתי אליו - כי למדתי ממנו. דבר נוסף הוא שכיום אם יש אישהו מצב שבו מתחילה לי מחשבה בכיוון פסיכוטי אז אני יודעת לזהות אותה מייד וזה בגלל שאני מרשה לעצמי לזכור את מה שהייה, כך אני גם מסוגלת להרגיע את עצמי ולנטרל את המחשבה הזו כדי שלא יחזור התקף נוסף. לטעמי עדיף לזכור ולא להדחיק, יש לזה יתרונות. בקשר לדכאון שאחרי התקף פסיכוטי, זה מצב שדומה לדכאון שנובע מכך שבהתקף המוח עובד המון ולאחר מצב זה המוח כאילו "סחוט" ועייף ולוקח זמן עד שהוא מתאושש. ההתאוששות היא איטית והדרגתית אבל מתרחשת. בתקופה שלאחר ההתקף אני נעזרתי בתרופות אנטי-דיכאוניות (בנוסף לאנטי-פסיכוטיות) ונראה לי שזה הפתרון הכי טוב למצב. צריך סבלנות והדברים מסתדרים בכל הקשור לדמוי דיכאון הזה. אם יש לך עוד שאלות, אשמח לעזור אם אוכל. שבוע טוב, אני.

הדיכאון איננו מהפסיכוזה. להיפך, הרבה חולי נפש דווקא מרגישים טוב במניה או בפרנויה, מעין אופוריה. בפסיכוזות כמו מניה ופרנויה מצב הרוח מאד מרומם ומי שסובל זה יותר הסביבה מאשר החולה. החולה בכלל לא מודע למצבו וגם אם כן זה לא מפריע לו במיוחד. דווקא התרופות האנטיפסיכוטיות גורמות אצל הרבה חולים לדיספוריה, מצב רוח ירוד, אפאתיות, ריקנות ועוד, שנוצרים למעשה אחרי היציאה מהשיגעון. במקרה זה הדיכאון יכול לשמש אינדיקציה לסיום תקופת השיגעון אצל אותו אדם. לכן גם לחולים בסכיזופרניה מאד קשה להתמיד בטיפול התרופתי ורובם (80%) לא מצליחים להתמיד יותר ממספר חודשים ספור ובד"כ הפסיכוזה חוזרת (תלוי בסוג המחלה).

לאמא מודאגת אני זוכרת את התקופות הפסיכוטיות שלי. הראשונה קצת יותר במעומעם כי היא היתה לפני 18 שנה. את השניה אני זוכרת מצויין. כמו שמשתפרת כתבה לך גם אצלי הפסיכוזה לימדה אותי המון על עצמי. הפסיכוזה היא כמו לא מודע שפורץ החוצה, בלי הבחנה בין הפנימי לחצוני. יש כאן סבל, אבל יש כאן גם תחושה חזקה של כוח, כי חלק ממאפייני הפסיכוזה היא שמייחסים לעצמינו כוחות מיוחדים- אני הייתי המשיח... הדיכאון הפוסט פסיכוטי קיים, אבל לא תמיד. יש כן עייפות והתרוקנות וגם תחושה של פדיחה וקושי רב להתמודד עם זה ש"השתגענו". אם תרצי, תכתבי אלי למייל ואענה לך על עוד שאלות. תהיו בריאים, תמי.

אני חוויתי התקף פסיכוטי. זו חוויה עם המון עוצמה ויש לה השפעה רבה על החיים שלאחר ההתקף. מנסיון אישי, את מהלך האירועים בהתקף זוכרים בצורה טובה בחודשים הראשונים שלאחר ההתקף וככל שעובר הזמן שוכחים יותר ויותר פרטים- דבר שהוא גם מאוד הגיוני. לדעתי חווית ההתקף לא יכולה להימחק לגמרי מהזיכרון, אלא אם כן האדם כלל לא זוכר אותה מלכתחילה. דיכאון שלאחר התקף לא חייב להיות בהתקף הראשון. בכל מקרה קשה להגדיר את המצב החדש כדכאון, יותר נכון לומר שזוהי התרוקנות הגוף והנפש מכוחות, אדישות (בניגוד לרגשות המוקצנים בהתקף) והרגשת חוסר משמעות. בתקווה שזה ההתקף האחרון.

לאמא המודאגת, כמי שכותב חודשים ספורים אחרי התקף פסיכוטי ראשון (ובתקווה שגם אחרון) כמעט ואין לי מה להוסיף לתשובתה של "משתפרת". הזכרון הוא ככל זכרון ולא נורא במיוחד, הזמן מקהה את התחושות ומטשטש את הפרטים. בשל אינטנסיביות המחשבות בזמן ההתקף, קשה ממילא לזכור את הארועים במדויק וסדר כרונולוגי שלהם. אחרי ההתקף שאלתי את משפחתי לגבי ארועים מתי היו ומה קדם למה. המצב של "דכאון שלאחר פסיכוזה" נמשך עוד אצלי אך אינו קשה מאוד לשאת, כנראה גם בזכות תרופות נוגדות דיכאון שאני מקבל. הרגשת הריקנות פחתה אך נותרה פסיביות וחוסר רצון לעשות דברים. מדובר בכל אופן במצב זמני.

שלום, אני לוקחת זיפרקסה 5 מ"ג, ונדמה לי שבערך מאז ראייתי נעשתה קצת מטושטשת. זה אומנם לא כתוב בתופעות לוואי של הכדור, אבל האם יש קשר? עשיתי בדיקת ראייה ואני צריכה משקפיים. עכשיו, נניח שבעוד כמה שנים כבר לא אזדקק יותר לזיפרקסה האם יש סיכוי שאוכל להוריד לגמרי את המשקפיים? או שברגע שאני רואה מטושטש אז בלתי נמנע שתחול התדרדרות ואז כשאפסיק לקחת את הכדור מקסימום המספר של המשקפיים יירד, אבל לא אוכל להוריד לגמרי את המשקפיים?

לסיגל אין קשר בין הזיפרקסה והשינויים בעיניים והצורך במשקפיים, לכן גם לא יהיה שיפור עם סיום הטיפול בזיפרקסה. כנראה מדובר בשתי בעיות שאין קשר ביניהן. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מנסה להבין ממה נגרמה לי מחלת הסכיזופרניה. לקחתי את הכדור רואקוטן בגלל בעיית אקנה ואז פתאום אחרי שישה חודשים חליתי בסכיזופרניה. האם יש קשר?

לסיגל ראוקורטן עלול לגרום להפרעות נפשיות וגם חמורות. אם הייתה הפסקה של חצי שנה בין הלקיחה ופריצת המחלה אז כנראה שאין קשר, אבל צריך לבדוק טוב טוב את הזמנים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, רציתי להבהיר למקרה שהבנת אותי לא נכון. את הכדור רואקוטן לקחתי רצוף במשך חצי שנה ואז פתאום התחילה לי הסכיזופרניה והפסיכיאטר שלי אמר לי להפסיק מיד את הרואקוטן. לאור המידע האולי חדש שהוספתי כאן ברצוני לדעת, האם הרואקוטן גרם לי לסכיזופרניה? תודה

מבט שני - נכים לנפשם תחקיר מיוחד על אופן ההעסקה המבזה של נכים קשים במפעלים של מערכת הביטחון ובמפעלים פרטיים. ערוץ: ערוץ 1 יום:שני תאריך: 23/05/2005 שעה: 21:30 משך: 60 דקות תרשמו ביומן : היום !!!בלילה הזה !!!ו ו במסגרת "מבט שני" היום -שני- (ה-23/5/2005) בשעה 21:30(בערוץ 11-ערוץ ראשון - בממיר ) תוכנית על "שיקום נפגעי נפש בקהילה" ---- חלק מהתוכנית צולמה אצלי בהוסטל בחדרה --- צפיה נעימה נ.ב. ( ראו הודעה גם ב-בחדשות ועידכונים- בפורטל נכי צה"ל !!! ) : http://www.pnz.co.il/news.php?op=a&id=8 גילי-חדרה

קישור וציטוט של כתבה מ"וואלה!" (מהיום): http://news.walla.co.il/?w=//719782 - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - ציטוט: חולי הנפש יישארו באשפוז ב"חצר האחורית" יום שני, 23 במאי 2005, 8:01 מאת: רותי סיני, הארץ לבתי החולים הפרטיים יש אינטרס בהמשך אשפוז של חולים היכולים להשתחרר (אילוסטרציה) משך אשפוז חולים בבתי חולים פסיכיאטריים. בבתי החולים הפרטיים 88% מהמטופלים מאושפזים יותר מ-4 שנים (מקור: הארץ)780 חולים סובלים מתנאים קשים בבתי חולים פרטיים, עימם קשור משרד הבריאות שנים רבות. הסכם חדש לא ישנה כנראה את מצבם עוד בכתבה: עלות אשפוז ליום: 250 ש' בפרטיים, 530 בממשלתיים » מספרים עליהם ששכחו איך לאכול, שקשה לדובב אותם, שהם בוהים בסביבתם במבטים ריקים, שהם חיים בצפיפות ובחוסר פרטיות - ארבעה מהם בכל חדר קטן, בלא קישוט או חפץ; שבארבע אחר הצהריים הם יושבים בחוסר מעש ורק מחכים לארוחת הערב, שבריאותם הפיסית ירודה ושהם אינם זוכים לטיפול ראוי. העדויות, המתייחסות לחולי נפש המאושפזים בבתי חולים פרטיים, ידועות כבר שנים למערכת בריאות הנפש ולראשיה. "מדובר בכמה מאות אנשים שבתי החולים השקיעו בהם עד כה מעט מאוד ולמעשה הם היו, ועודם, החצר האחורית של מערכת האשפוז", כתב באחרונה יחיאל שרשבסקי, ממונה השיקום במשרד הבריאות, לשר הבריאות דני נוה. "אם אמנם מערכת האשפוז היתה מאמינה שבכוחה ובסדרי העדיפות שלה לסייע יותר לאנשים אלה, אין ספק שהדבר היה נעשה ב-50 השנים האחרונות, ובוודאי בעשר השנים האחרונות". גם בעלי בתי החולים מודים בכך. "האנשים האלה מטופלים בתנאים רעועים, כשאת המבנים והקריטריונים קבע משרד הבריאות", דיווח לפני שנה זוהר יפה, מבעלי בית החולים "החלמה ונופש" בנתניה, לוועדת הרווחה. יפה התייחס באופן ספציפי למאושפזים במחלקה סגורה. ובכל זאת, על אף האישומים החמורים שהשמיעו ראשי מערכת בריאות הנפש נגד המוסדות הפרטיים בשנה האחרונה, הם מתכוונים עתה להגיע עמם לפשרה ולפיה ימשיכו להתגורר במוסדות אלה מאות חולי נפש ואף יועברו אליהם חולים ממסגרות אחרות. זאת למרות שמוסדות אלה ממשיכים להחזיק כ-70 חולים שמשרד הבריאות קבע כבר לפני שנתיים שאין סיבה קלינית לאשפוזם. כשרופאה מחוזית באה לבדוק אותם, מנעו ממנה העובדים להיכנס והתפתחה תקרית אלימה שבמהלכה הוזעקה המשטרה. "המאושפזים מוחזקים כבני ערובה בסכסוך בין משרד הבריאות למוסדות הפרטיים", אומרת סילביה טסלר-לזוביק, מנכ"לית "בזכות", עמותה שמקדמת זכויות של אנשים עם מוגבלות. משרד הבריאות לא מכחיש. "אין להם שום אינטרס לשחרר את המאושפזים תוך זמן סביר, שהרי כך הם יאבדו את מקור פרנסתם. בכך יש פגיעה קשה במטופלים, פגיעה שאין לה כל טעם או הצדקה", מסרה המדינה באחרונה לבג"ץ. הדברים נכתבו בתשובה לעתירה שהגישו ארבעה משישה המוסדות הפרטיים נגד החלטת משרד הבריאות להפסיק להתקשר עמם. זאת במסגרת רפורמה להעברת רוב חולי הנפש לדיור בקהילה, כשרק מי מהמטופלים שמחלתו פעילה יישאר באשפוז - וזאת רק בבתי החולים הממשלתיים והציבוריים. בעתירתם טענו בתי החולים הפרטיים שאם צריך לצמצם את מספר מיטות האשפוז - עדיף לצמצם את אלה שבבתי החולים הממשלתיים משום שהן יקרות יותר, ולהגדיל את מספר המיטות בבתי החולים הפרטיים, בהתאם למדיניות ההפרטה של הממשלה. משרד הבריאות טען, לעומת זאת, שגם בלא הרפורמה היה מפסיק להתקשר עם מוסדות אלה משום שהטיפול הרפואי, הצוות והתנאים עדיפים בבתי החולים הממשלתיים. בין השאר, כתבה המדינה כי בשעה שבבתי החולים הממשלתיים משחררים 98% מהחולים תוך שנה, בבתי החולים שעתרו 88% מהמטופלים מאושפזים יותר מארבע שנים. עלות אשפוז ליום: 250 ש' בפרטיים, 530 בממשלתיים כעת מתכוון משרד הבריאות להגיע לפשרה עם בתי חולים אלה, ולפיה הם יהפכו ל"מגורים טיפוליים" בעבור חולי נפש. על פי ההסכם המסתמן, כמאה מ-780 המאושפזים יעברו לבתי חולים ממשלתיים שבהם יקבלו טיפול אינטנסיבי - וישוחררו להוסטלים; חלקם יעבור למוסדות גריאטריים וסיעודיים וחלק יישאר במוסדות - שם הם מאושפזים כיום. על פי פרטים שהגיעו לבזכות ו"עוצמה", עמותה המייצגת משפחות של פגועי נפש, הצוות הרפואי במוסדות הפרטיים יצומצם, הצוות הטיפולי והסיעודי יתוגבר במדריכים, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק, התשתיות ישודרגו והצפיפות תיקטן - לא יותר משניים יאושפזו בחדר. ההסכם "מעלה סימני שאלה קשים", כתבו העמותות לבג"ץ בבקשה להצטרף לעתירה כדי לייצג את האינטרסים של החולים. "המדינה קובעת כי העותרים פועלים מתוך ניגוד עניינים כי הם מונעים בדיקת מאושפזים על ידי משרד הבריאות, ומכיוון שהם מתנגדים - אפילו באופן אלים - להעברת המאושפזים למסגרות המתאימות להם. דברים חמורים אלה מעלים ספקות אודות התאמתם לספק שירות לאנשים עם מוגבלות נפשית", כתבו העמותות. לדברי הפרופ' אלי שמיר מעוצמה, במקום להתפשר עם המוסדות משרד הבריאות היה צריך למצוא במכרז ספקים חדשים. "המפעילים הפעילו את המקומות האלה במשך שנים בתנאים קשים. איך אפשר לסמוך עליהם ואיזה שיניים יהיו לפיקוח של משרד הבריאות?" שואל שמיר. לדבריו, בשנים האחרונות רמת הפיקוח פוחתת. למשל, כשמינה המשרד לפני כשנתיים ועדת בדיקה בעקבות אלימות בבית החולים הממשלתי "אברבנאל", לא נכללו בה המוסדות הפרטיים משום שהמשרד טען שממילא הוא עומד לסגור אותם. במידה שמשרד הבריאות בכל זאת יתקשר עמם, שמיר סבור שחובה לקבוע עם המוסדות חוזה מוגבל לשנה ולהבטיח גישה חופשית למפקחים ולעמותות. במשרד הבריאות מסרבים להתייחס לפשרה. "ישנם אנשים שגרים בקהילה או נמצאים בבתי חולים פרטיים שאינם זקוקים לאשפוז פסיכיאטרי, אלא למסגרת טיפולית שיכולה לאפשר להם חיים טובים יותר, פחות מגבילים, ממסגרת רפואית", נמסר בתגובה. באשר להמשך החזקת מאושפזים בלא סיבה רפואית, מסר המשרד כי הוא "נמצא בהליכים משפטיים עם בתי החולים הפרטיים במטרה לחייבם לשחרר אנשים שצוות משרד הבריאות מצאם מתאימים למגורים בקהילה". באשר להתנהלות המוסדות כלפי צוות שבא לבדוק מאושפזים, נמסר כי "נושא האלימות בבתי החולים מטופל על ידי המשטרה ואגף הביטחון של המשרד". טסלר-לזוביק סבורה שזו "התנהלות שערורייתית. יש להקים לאלתר ועדה בלתי תלויה, שתבדוק כל חולה ותקבע את המסגרת המתאימה בעבורו. כן יש לבדוק את התנהלות משרד הבריאות בעשורים האחרונים כלפי אוכלוסייה זו", היא אומרת. פרסומתבמשך השנים פעלו כ-30 מוסדות פרטיים, שאליהם שלחו בתי החולים הממשלתיים חולים כרוניים - כאלה שלא היו זקוקים לטיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי אבל גם אי אפשר היה לשחררם לבתיהם. חלקם היו מבוגרים, חלקם חסרי משפחה או כאלה שמשפחותיהם לא רצו אותם, אחרים סבלו גם מפיגור שכלי. בתחילת שנות ה-90 היו מאושפזים בהם כמעט 3,000 בני אדם; כיום נותרו בהם כ-780. המוסדות היו ונותרו פיתרון זול - עלות האשפוז כ-250 שקלים ביום, לעומת 530 שקלים במוסדות הממשלתיים ו-1,200 שקלים במחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים הכלליים.

לא הצלחתי לראות את הכתבה. אולי יש שידור חוזר או שמשהו הקליט את הכתבה? הנושא מאוד מאוד חשוב. רק דרך אגב, תקציב משרד הבריאות מתחלק ל 95% לבתי חולים פסיכיאטרים ו-5% לטיפול בקהילה. ולכן אלו התוצאות. כל טוב דר' גיורא הידש

נראה לי שיש לי נקודות לבנות על שתי הרגליים שנראות כמו פריחה. אבל אולי זה לא פריחה, אולי פשוט אני חושש מכך בשל עודף חרדה. בנוסף, עד היום הייתי במינון המינימלי של עד 25 מג, אז מה כבר הסבירות שזו באמת פריחה במינון כזה נמוך? אני כבר ממתין בקוצר רוח שהתרופה תשפיע עלי, ומחר אני אמור להעלות התרופה ל- 50 מ"ג. בנוסף קראתי שגם אם יש פריחה, פשוט צריך להישאר יותר זמן באותו מינון לפני שמעלים למינון גבוה יותר, עד שהפריחה נעלמת. האם העובדה שיש לי נטייה לפריחות בעבר מעידה על כך שיותר סיכויים שתהיה לי פריחה בשל נטילת למיקטל, או שזה ממש לא קשור? אולי מחר אני בכל זאת אלך לרופאת עור, כדי על הבטוח להפריך את החשש שלי מפריחה. הלוואי ואדאג לעצמי ואעשה זאת. בכל מקרה, תודה על הדאגה.

לאלעד היית צריך להיות אצל רופא עור כבר אתמול. כל טוב דר' גיורא הידש

מה ידוע לגבי הנ"ל ? האם יש ממה לחשוש ?

למטופל לפי ידיעתי האדורנקס לא נדחה על ידי ה FDA אלא לא הוגש להם לאישור. לעתים שיקולים כלכליים מכריעים על פני שיקולים רפואיים. ישנו הבדל גדול בין תרופה שנדחתה כי היא עלולה להזיק ובין שפשוט היא לא נבחנה על ידי ה FDA ואלו הייתה נבדקת כנראה הייתה מאושרת על ידם. בכל אופן יש חשיבות לנקודה הזו אבל לא חשיבות רבה מדי. כל טוב דר' גיורא הידש

מה שהשתפר הוא שלמדתי להרגיע את עצמי בכל מצב וזה עזר לי לחרדה ולריכוז.כיום אני מסוגל לתפקד יותר טוב בלימודים ,בעבודה וגם בחברה.תוכלי לקבל פרטים בטלפון שמצויין באתר ולבדוק אם זה מתאים לבת שלך.

תודה, אכן יצרתי קשר אתם ומתכננת התחלת טיפול.

שלום. אני בן 25 ויש לי או סי די. שמעתי טובות על אפקסור אבל הפסיכיאטר שלי אמר שאין מחקרים שמראים קשר טוב בין תרופה זו לאו סי די והמליץ לי על אנפרניל או תרופות מה-SSRI. אמרתי לו שאני מעדיף את ה-SSRI והוא התמקד בסרוקסט ולוסטרל (ציפרמיל ניסיתי פעם ולא עזר). שאלותיי הן: 1. האם אין מחקר שמראה קשר בין אפקסור לאו סי די? 2. מה עדיף, לוסטרל או סרוקסט? מבחינת השפעה ותופעות לוואי בדגש על פגיעה בתפקוד המיני. 3. הוא אמר שקופ"ח כללית לא מממנת לוסטרל. האם קופ"ח מכבי כן? 4. האם יש הבדל כלשהו בין סרוקסט לפאקסט או שזה ממש היינו הך? המון תודה.

לפי מחקרים רבים אפקסור יעיל ל-OCD לא פחות מ-SSRI אבל כנראה שגם לא יותר מהם. אם אין לך בעיה של לחץ דם זאת אפשרות טובה. אנפרניל נחשבת לתרופה קשה, מעייפת, משפיעה על קצב הלב אבל היא הכי חזקה עבור אנשים עם OCD ולכן זאת אפשרות אם כל הקודמים לא הועילו או שלא הועילו מספיק. גם נרדיל נמצאה יעילה ל-OCD והיתרון שלה שהיא לא גורמת לתופעות לוואי מיניות להבדיל מהתרופות האחרות אבל היא דורשת דיאטה מיוחדת. לגבי סרוקסט לעומת לוסטרל- לוסטרל יותר סלקטיבי, פחות תופעות לוואי שקשורות לתפקוד מיני או לעליה במשקל, יותר מעוררת, יכולה לגרום לכאבי ראש.

תודה דור ועוד שאלה. האם לוסטרל נחשבת לפחות חזקה ומשמעות הדבר שאולי היא פחות יעילה כנגד או סי די? האם ידוע לך כמה מ"ג יש בחבילה שעולה 250 ש"ח?

היי אני נוטלת לוסטרל 150 מ"ג נגד OCD במשך שנתיים (התחלתי מ -50 מ"ג ושנה אחרונה בערך אני נוטלת 150) וזה די עוזר אבל עדיין יש נפילות. התרופה משפיעה על תפקוד מיני. מה שאני עושה- פעמיים בשבוע בערך אני לא נוטלת את התרופה ואז חוזר החשק המיני. אני חייבת לציין כי לפעמים נדמה לי שהירידה בחשק המיני לא נובעת מהתרופות כי היו לי פעמים שנטלתי את התרופה כמו כמו שצריך יום - יום והיה לי חשק מיני. אני מקבלת את התרופה דרך קופ"ח מכבי. אני לא בטוחה אם הם מאשרים למטופלים חדשים. עוד דבר, ד"ר הידש ודור התייחסו למינון של לוסטרל שאני נוטלת. למרות שלוסטרל אפשר ליטול עד 200 מ"ג, שניהם אמרו כי המינון שאני נוטלת מעט גבוה. הפסיכיאטר שלי אף פעם לא הזכיר שום דבר בקשר לזה. אני לא יודעת מהן ההשלכות של המינון הזה. כתבתי שאלה נוספת לד"ר הידש לגבי הנושא ואני גם הולכת לברר עם הפסיכיאטר שלי. אז כדאי לך גם לברר זאת. מקווה שתמצא את התרופה המתאימה

אוף... אני צריך להחליט באיזו תרופה לבחור. מצד אחד, קראתי פה לא מעט תגובות שטוענות שהלוסטראל פחות פוגע בתפקוד המיני ואילו עכשיו את טוענת שהתרופה כן פוגעת וגם לא יעילה לגמרי למרות שהמינון גבוה. אני יודע שהתשובה הנפוצה היא שעל כל אחד זה פועל אחרת אבל עליי להחליט איזו תרופה לקחת ובגלל שהלוסטראל תעלה לי פי 10 לחודש מאשר הפאקסט - אני לא יודע. אני אמנם מתקיים בקושי אבל מוכן לשלם 600 ש"ח על מנת להרגיש טוב ולא לסבול נורא מבעיות תפקוד בחשק המיני כפי שנאמר לי שקורה בסרוקסט. טוב, אטיל מטבע.

לנטלי עכשיו יצא ההסבר למינון של הלוסטרל. ל OCD 150 מג' אינו מינון גבוה. כתבתי לך שכדאי לשאול את הרופא מה הסיבה, ובכן הסיבה היא שמדובר ב OCD ומינון נמוך יותר לא הספיק. זו תשובה בהחלט מספקת והמינון כנראה מתאים לך. כל טוב דר' גיורא הידש

מעוניינת בפרטים על השפעת הסרוקוול מול התרופות הישנות, יש לי קושי לתרגם מאנגלית , ובעברית אין אינפורמציה רחבה, בתודה

לי. הסרוקוול היא תרופה מהדור החדש ודומה לשאר התרופות בקבוצה. יש די הרבה חומר באינקסים של תרופות וכך הלאה. בקיצור-יש פחות תופעות לוואי, התרופה מעוררת וכנראה משפרת גם את המצב הקוגניטיבי ואין בעיות בשימוש בטווח ארוך כמו טרדיב דיסקינזיה. התרופה יעילה גם על הסמנים השליליים של סכיזופרניה ולא רק על הסמנים החיוביים. כל טוב דר' גיורא הידש

היום עברתי ועדת ערר היה מלחיץ אך עבר בשלום מקווה שהם התחשבו במצבי ואצליח בוועדה הזו

לגלית בשעה טובה, אני מאמין שמי שמתעקש בסוף מצליח. כל טוב דר' גיורא הידש

הנני מורה לנערה לאחר אשפוז פסיכיאטרי, סיבת האשפוז, ככל הנראה דיכאון פסיכוטי. בנוסף, התלמידה סובלת מאפילפסיה מגיל קטן. חשוב והכרחי לציין כי מדובר בנערה מקסימה, נעימת הליכות ואינה מזיקה לסביבה, . הסובלת העיקרית היא היא. שמתי לב כי לאחר התקף אפילפטי, הנערה ערנית, חיונית ונטולת כל "אבק" פסיכוטי. הליכתה שונה, אין התעסקות אובססיבית בנושא שמטריד אותה ומאפיין את הפסיכוזה (במקרה שלה זה נושא משקל גופה). לאחר שצפיתי בהתנהגות חיובית זו הקשתי כי הארוע האפילפטי "היטיב " עימה, ויחד עם זאת העליתי את האפשרות כי טיפול בחשמל עשוי להועיל. מתוך קריאת חומר בנושא, למדתי כי טיפול בחשמל הינו מעיין שחזור התקף אפילפטי. שאלתי היא האם יש יסוד הגיוני במחשבתי זו. בתודה ובתקווה גדולה, אתי.

אני לא יודעת מה המדיניות של טיפול בחשמל לנוער אבל אצל מבוגרים טיפול בחשמל ניתן כמוצא אחרון במידה ולא ניתן לשלוט על ההפרעה באמצעות תרופות. אצל מבוגרים, אם יש דיכאון עמיד, פעמים רבות הטיפול בחשמל מתגלה כיעיל ביותר. לפי דעתי תהיה בעיה אולי דווקא בגלל שיש לה אפילפסיה לתת לה טיפול בחשמל. הטיפול בחשמל נולד מתוך מה האת מתארת-ראו שאצל חוליפ פסיכוטיים שהייתה להם גם אפילפסיה, אחרי התקף אפילפטי הייתה הטבה בפסיכוזה. היום הטיפול בחמשל די רחוק מזה.

טיפול בחשמל הוא אכן מעין חיקוי למצב אפילפטי. המתח החשמלי מביא להתפרקות גלי חשמל במוח הדומים לאפילפסיה. יש גם תנועת רעד ברגליים כפי שקיים באפילפסיה. לא ידוע לי אם ניתן לטפל בחשמל בחולי אפילפסיה , זוהי שאלה רפואית שיש להפנות לפסיכיאטר.

אני בהריון בחודש החמישי וחצי , מרגישה ביומיים האחרונים לא טוב - שזה מתבטא בחוסר שקט, מצב רוח דיכאוני , מצבי רוח משתנים, בילבול , חוסר התרכזות אני חושבת שזה קשור בין היתר לבעיות נפשיות מהעבר שעברתי משבר וממריבות בזמן האחרון עם בעלי שלא מתחשב בעובדה שאני בהריון ומוכיח חוסר רגישות למצבי. אני נוטלת פרידור באופן קבוע במינון נמוך ביותר ורציתי לשאול אם ניתן לקחת משהו מרגיע כמו קלונקס 0.25 מ"ג . לשפר את ההרגשה מבלי שהדבר יפגע בעובר. תודה . זקוקה לתשובה.

התשובה פשוטה - כן, בהחלט אפשר. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה

ערב טוב. אני בת 28 וסבלתי בעבר מדיכאון. מטופלת שנה באפקסור 225 ששיפר את המצב מאד. אני עובדת, גומרת תואר שני ועומדת להינשא בקיץ. הבעיה היא שאני כבר לא מרגישה כלום. אני רוצה לבכות אבל לא מצליחה, אבל גם לא באמת שמחה או מתרגשת. אני עוברת הכל כמו מתוך ענן ולא נמצאת בתוך הדברים באמת. אני בשיחות של פעמיים בשבוע עם פסיכיאטר כבר שמונה חודשים. רק אצלו אני יכולה לפרוק. אבל כשאני יוצאת ממנו הכל נכבה. מה קורה לי? למה אני לא מרגישה כלום? אני רוצה לציין שעברתי אונס בגיל 14 אבל בשיחות אני מדברת על הכל. יכול להיות שיש קשר? תודה רבה, סיגי

לסיגי בהחלט יכול להיות קשר או נכון יותר יכול להיות קשר בין הנושאים והתכנים בשיחות ובין מצב רוחך ותחושותיך הנוכחיות. יתכן שיש בשיחות דברים כואבים שעולים ויתכן שישנו דבר שאינכם מדברים עליו והוא חשוב. כמו כן יתכן שמדובר על תופעת לוואי של האפקסור, כיון שהתרופה נוגדת חרדה את מרגישה מעין ריחוק מהדברים ומעין אדישות. אני חושב שאין ברירה וצריך לשאול ישירות את הפסיכיאטר המכיר אותך היטב. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור לפני שבוע לערך סיפרה לי רעייתי כי הייתה קורבן לניצול מיני בנערותה. היא מטופלת תרופתית ובפסיכותרפיה כבר כמעט חמש שנים ללא הטבה משמעותית. החדשה היכתה בי כרעם ביום בהיר, איני יודע כיצד לנהוג, כיצד לתקשר עימה מאז נודע לי הדבר. אני חש ריחוק ממנה למרות רצוני העז והכנה לתמוך בה ככל יכולתי. איני מבין את תגובותי והן מפתיעות ומאכזבות אותי וכמובן שאותה. הצעתי להצטרף אליה למספר שיחות אך היא מסרבת בתוקף. אני חש חוסר אונים מול הדבר שהתגלה לי, חש חרדה, בילבול וחוסר אונים. אשמח לחוות דעתך המלומדת. בברכה ותודה , אלי

אני בעד הצפה אצלך. פתח את האינטרנט (למשל אתר "מקום") וקרא ככל שאתה יכול על התעללות מינית וכל הקשור וקרוב לכך, ואני בטוחה שאחר כך תהיה לך יותר "קל" לפנות אליה, תבין יותר עם מה היא מתמודדת, איך היא מרגישה ואולי תצליח מהכתוב להבין איך להתמודד לעזור ולתמוך. http://www.macom.org.il/ בהצלחה

אלי מעבר לבעיה של אישתך שעברה התעללות מינית, עכשיו לך יש בעיה עם הסיפור. אני חושבת שלאישתך יש קושי לא קטן להתמודד עם "החבילה" שלה, ואולי זאת הסיבה שכרגע קשה לה "לסחוב" גם אותך. כדאי שאתה תעשה עבודה אישית עם עצמך, עם פסיכולוג, ותברר מה קורה בנפש שלך לאור הסיפור של אישתך. נינה

לאלי התגובה הזו מוכרת ואיני רוצה להכנס להסברים אבל היא מתרחשת לא פעם אצל גברים כאשר הם שומעים שחברתם עברה התעללות. אני חושב שלמרות הקושי עליך להתגבר ולנסות לתמוך כמה שיותר באישתך דווקא בשעה זו, למרות מצוקתך היא נמצאת במצוקה הרבה יותר קשה, כעת היא זקוקה מאוד לחום ולאהבה שאתה יכול לתת לה גם במילים וגם בחיבוקים. תשתדל מאוד להתגבר, תבין שתגובה זו נורמטיבית ומוכרת (למרות שבודאי אינה קלה), אבל כעת בזמן הזה אשתך מאוד מאוד זקוקה לחיבוק שלך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש 1. בהמשך לשאלתי על רידזין ולוסטרל. אתה היית רושם למטופל שלך רידזין, אפילו במינון של 20 מ"ג? אני לא יודעת אם יש קשר לרידזין אך מזה 10 חודשים שאני נוטלת את התרופה, אני מרגישה כאבים בחזה שמאוד התגברו בזמן האחרון. לגבי לוסטרל רשמת כי המינון מעט גבוה (150 מ"ג). מה זה אומר? שרצוי לא לקחת מינון כזה גבוה? מה התוצאות של זה? כעיקרון אני סומכת על הפסיכיאטר שלי אבל הוא מעולם לא הזכיר את הדברים הללו. רציתי לשמוע עוד דעה. ועוד דבר: 2.האם אני יכולה לכתוב לך למייל את שם הפסיכיאטר שלי כדי שתחווה את דעתך עליו (במידה ואתה מכיר אותו. לדעתי אתה אמור להכיר אותו)? תודה

לנטלי הכאבים בחזה (אני מבין שהכוונה לשדיים?), יתכנו כתופעת לוואי של רידזין כיוון שעלול להיות גודש, אפשר לבדוק את רמת הפרולקטין בדם. כאמור מינון של 150 מג' לוסטרל אינו נדיר ולכן צריך לדבר עם הרופא מדוע הוא עלה למינון כזה. יתכן מאוד שמוצדק לתת מינון זה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום. מה ההבדל בין התרופה ציפראמיל לציפרלקס מבחינת: 1. תופעות לוואי 2. טיפול בגמגום 3. הבדלים בסיסיים תודה מראש

ציפראמיל: תופעות הלוואי הנפוצות של ציטאלופראם הן: בחילה, כאב ראש, יובש בפה, ירידה או עלייה בתיאבון, ישנוניות, עצבנות יתר וקשיי שינה. תופעות אלו בדרך כלל קלות, וחלקן יכולות לחלוף. http://infomed.co.il/drug1.asp?dID=293 ציפרלקס: אסציטאלופראם נסבלת היטב על-ידי מרבית החולים. תופעות הלוואי הנפוצות הן: בחילה, יובש בפה, קשיי שינה, עייפות, הזעה מרובה וקשיים בתפקוד המיני. תופעות אלו הן בדרך-כלל קלות וחולפות עם המשך השימוש. http://infomed.co.il/drug1.asp?dID=356

בציפרמיל יש פשוט חומר נוסף שאיננו פעיל כלל. אז אותו חומר לא פעיל שקיים בציפרמיל לא קיים כלל בציפרלקס. מבחינה קלינית לא בטוח שיש לזה חשיבות או משמעות.

ההבדל בין שתי התרופות הוא במבנה מולקולרי: בציפרמיל מדובר במולקולה בעלת מבנה מרחבי אשר צד אחד בה פעיל וצד שני לא פעיל. ציפרלקס לעומתה היא מעין שיכלול של ציפרמיל, לקחו למעשה את המולקולה המתוארת לעיל והצליחו לבודד רק את הצד הפעיל של המולקולה. המשמעות של "שיכלול" זה היא שייתכנו פחות תופעות לוואי בלקיחת ציפרלקס לעומת ציפרמיל וכמו כן מעת התחלת נטילת התרופה ציפרלקס ועד לקבלת אפקט מירבי של התרופה לוקח פחות זמן לעומת התרופה ציפרמיל.

לליאת הדברים שנכתבו נכונים וטובים ורק לשם הבהרה. החומר הפעיל בשתי התרופות זהה, הציפרלקס היא נקיה מחומרים דומים שאינם פעילים בגוף ולכן אולי טובה יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום. אני בן 33 וגר במרכז. לפני 3 שבועות קיבלתי צו לאבטחת ישובים בדרום. מרגע קבלת הצו אני בחרדה גדולה ופחד ממוות שלי כתוצאה מאירוע בטחוני במילואים. אני בקושי ישן ומוצא את עצמי ער במיטה עד שעות הבוקר שבמוחי כל מיני תסריטי אימה על הצפוי לי. אני מתעורר בכוונה בשעות הבוקר המוקדמות (05:00) וזאת על מנת שאהיה עייף אחרת אני לא ישן כלל (היו כמה לילות ללא שינה כלל). אין לי מצב רוח לכלום וגם בעבודה כאשר אני נזכר במילואים אני נכנס לפאניקה שמתבטאת בדופק מהיר ולב דופק חזק. אנשים סביבי כבר החלו לראות שינויים בי והחלו לחקור מה עובר עליי. אני נשוי ויש לי תינוק קטן ואני דואג גם לגביהם מה יקרה אם חס וחלילה אני לא אחזור. דיברתי עם הצבא (במקור אני איש מחשבים ולא לוחם) אך לא סיפרתי להם על מצבי הנפשי אלא ניסיתי להתחמק בגלל לימודים. כלום לא עזר ולא יעזור הם נחושים שאצא לשם. אני לא יכול להמשיך ככה ואני לא יודע מה לעשות. אני בקושי אוכל, ירדתי 5 קילו בזמן הזה, אני לא ישן וגרוע מכך אני מפחד מהרגע שבו אין לי מה לעשות כי אז המחשבות צצות. אני חייב לראות מישהו שיעזור לי אבל אני לא מכיר שום פסיכיאטרים, האם תוכלו להמליץ לי על אחד באזור המרכז? אני שייך לקופת חולים כללית אך אלך גם למשהו פרטי. ככל שמועד המילואים מתקרב המצב נהיה גרוע מרגע לרגע במיוחד לאור הדחיה של בקשתי לביטול המילואים. אנא עזרו לי בדחיפות. תודה

מי לא אישר לך לבטל את המילואים? עליך ללכת לפסיכיאטר, אפילו פרטי בהתחשב בדחיפות, להוציא אבחנה ולשלוח אותה ליחידה שלך בתוספת בקשה שלך לראות קב"ן לפני שירות המילואים. כשתראה קב"ן, תסביר לו את המצב ולדעתי יש סיכוי טוב שהוא יפטור אותך מהשירות ואולי אף יוריד לך פרופיל (אגב, האם יש לך פרופיל נפשי?).

רופאים פרטיים שאני מכיר: ד"ר דורון גוטהלף (רמה"ש) ד"ר מיקי פולאק (הרצליה) פרופ' מרק וויזר (יש החזר מקופ"ח על חלק מהסכום) המספרים צריכים להיות ב-144.

מצב של מתח המתעורר סביב סיטואציה ספציפית אינו בהכרח מצביע על בעיה פסיכיאטרית וייתכן שמשרתי מילואים אחרים מרגישים תחושות דומות לאלו שלך לגבי שרות המילואים, בעיקר אם מדובר בשירות קרבי. אם להערכתך התופעות מהן אתה סובל עולות על אלו של אחרים במצבך וגורמות לך לסבל רב ולפגיעה תפקודית אז מומלץ שתגיע לבדיקה פסיכיאטרית. אם בבדיקה יתברר שמדובר בהפרעה פסיכיאטרית אז תהיה בוודאי גם המלצה על הורדה בפרופיל וטיפול נוגד חרדה.

לנדב אתה נמצא במילכוד מסויים כיוון שהצבא מתייחס לתלונות כמו שלך בחשדנות ולכן מבקש בדיקה של פסיכיאטר מהאזרחות. קופת חולים אינה בודקת אנשים בקשר למילואים כיוון שלדעתם אין מדובר על מחלה אלא על אישורים ולכן אין זה מתפקידם כביטוח בריאות. כך שהאפשרות היחידה היא לגשת לפסיכיאטר באופן פרטי, לספר לו את הדברים ולקבל מכתב לקב"ן לשחרור מהמילואים הנוכחיים. בהמשך תצטרך לשנות את הפרופיל עם סעיף לקוי נפשי על מנת שלא יקראו לך למלואים נוספים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אובחנתי כסובלת מבעיות נפשיות, ודיכאון. בתחנה לבריאות הנפש החליטו שאקבל את התרופה הזאת. יש לציין שראיתי את ההתוויות וסירבתי לקבל את התרופה הזאת. הם קרעו לי את ההתוויות כדי שלא אדע מה שכתוב שם. איני מוכנה לקבל תרופה כאשר אינני יודעת האם יש קשר אם תופעות אחרות. יש לציין שאני סובלת מתת פעילות מבלוטת התריס ומקבלת אלקטרוסין 100 מ"ג. כל יום. לאחרונה שמתי לב שאני חסרת מנוחה כאשר אני מקבלת את התרופה הזאת? רק היום עשיתי בדיקה בקשר לזה? האם יש קשר לחוסר המנוחה ולתרופה הזאת? האם יש תופעות בין התרופה הנוגדת דיכאון לבין אלקטרוסין. כן יש לציין שאני סובלת מבעיות עיכול ואולי גם מסכרת. האם יש תרופות אחרות מתאימות? או הבעיות שיש לי נובעות מבעיות מבלוטת התריס? יש לציין שאיני יוצאת מהבית תקופה ארוכה. כן אני סובלת מבעיות גמגום וחוסר רצף במחשבה. כן לאחרונה הפסיק לי המחזור. אני בת 52 אודה לך על תשובתך ציפי

לציפי את כותבת את הדברים החשובים בסוף, אינך יוצאת מהבית תקופה ארוכה, בעיות גמגום ורצף, ואובחנת כסובלת מדיכאון. בכל הדברים הללו אפשר לטפל ועל פניו נראה שהפקסט עשויה לעזור. השאלות שללך מקורן בחששות ודעות קדומות וחבל, סך הכל מדובר בתרופה בטוחה שאינה מתנגשת עם הדברים האחרים שמהם את סובלת. חשוב מאוד להיות בטיפול אצל רופא שאת סומכת עליו, אם אינך סומכת על הבדיקה של הפסיכיאטר המסויים כדאי להחליף רופא או לשאול רופא אחר כחוות דעת שניה. העיקר הוא שצריך לשפר את מצבך, לפי מה שכתבת נראה שישנן מגבלות תפקודיות וסבל גדולים. כל טוב דר' גיורא הידש

אנא אם יש למישהו להמליץ על פסיכיאטר בפתח תקווה אודה לו מאוד.

אני מכירה פסיכיאטר מצויין ברמת חן.(רמת גן) אם את מעוניינת פני אליי במייל: [email protected]

ברצוני לשאול מהי פרנויה סנסיטיבית בכלל וכהורה בתפקוד יומיומי שמגדל ילדים בפרט. האם יש הפרעה בתפקוד כאם? איך הדבר בא לידי ביטוי בחיי היומיום ? האם ישנו טיפול תרופתי ? האם ניתן לצאת מזה? בתודה מראש ובציפיה לתשובה מהירה עפר

לעפר פרנויה היא מצב של מחשבות שווא. איני יודע למה הכוונה בסנסיטיבית?? הטיפול בפרנויה הוא בעיקר תרופתי, תרופות נגד מחשבות שווא. כל טוב דר' גיורא הידש

אנא , נושא ההורות ופארנויה ( בין אם סנסיטיבית או אחרת) איך הם משתלבים ? האם הורה יכול לתפקד כהורה עם המחלה?

לגבי הפריחה כתוצאה מלמיקטל- ציינת כי שהפריחה זו תגובה אלרגית כללית הרבה יותר מפריחה בעור. איך זה נראה ואיפה היא עלולה להיות? האם היא קורית בכל הגוף או בחלקים מסויימים ממנו? למה הכוונה "תגובה אלרגית כללית"? האם גם במינון קטן התגובה האלרגית הזו יכולה להיווצר?

לאלעד תגובה אלרגית עלולה להתבטא בפריחה בעור בלבד, או בהשפעה על כל מערכות הגוף עד כדי התמוטטות המערכות ומוות. לכן חייבים להגיע לבדיקה של רופא, איני מבין למה אתה מחכה!! כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני סובל בבעיית מחשבות טורדניות ואני רוצה לפנות לטיפול בנושא. אל מי עליי לפנות, לפסיכותרפיסט? פסיכיאטר? פסיכולוג? אשמח גם לקבל המלצות באזור חיפה והצפון או המלצות על דרכי התמודדות תודה רבה

אתה יכול לפנות לטיפול פסיכולוגי התנהגותי קוגניטיבי (שמתמקד ספציפית בבעיה ובפתרון) או פסיכולוגי דינאמי (שמטפל בתשתית). אתה יכול לפנות לשירות הפסיכולוגי החינוכי או לשירותי הייעוץ של אוניברסיטת חיפה. או שמישהו ימליץ לך על מישהו פרטי. בהתאם למצבך הפסיכולוג ימליץ אם יש לקחת תרופות או לא, שאותם יתן הפסיכיאטר בלבד.

תפנה לפסיכיאטר בקופת החולים שאליה אתה שייך.

הי בקופ"ח הפסיכיאטרים לא משהו ואין לי בעיה ללכת פרטי רק אני לא יודע מי טוב. אני מאזור חיפה תודה

היי יריב, ממה שכתבת לא הצלחתי להבין עד כמה חמורות המחשבות הטורדניות ודבר זה יכול להשפיע על דרך הטיפול. בעיקרון לטיפול במחשבות טורדניות כדאי לשלב טיפול תרופתי יחד עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), וטיפול דינאמי נמצא פחות יעיל במקרה זה. טיפול תרופתי אפשר לקבל אצל פסיכיאטר (פרטי או דרך קופ"ח) ולטיפול קוגניטיבי התנהגותי יש לפנות אל פסיכולוג/תרפיסט שמתמחה בסוג טיפול זה. שבוע טוב, אני.

תודה למשיבים כל טוב דר' גיורא הידש

הי משתפרת מצבי נחשב לקל ומדובר רק במחשבות טורדניות ללא טקסים וכו'. אני מעוניין בפסיכולוגית טובה באזור חיפה והצפון ואין לי מושג איך למצוא כזו. האם יש לך המלצות ? תודה רבה יריב

הבעייה: מעיים עצבנים במשך 4 שנים. עשיתי את כל הבדיקות החלפתי 3 קופות חולים שום כלום. לאחרונה הציע לי רופא משונה לקחת רסיטל פעם ביום הוא הבטיח שארגיש רגועה יותר טוב. הוא עמד בהבטחתו.. אני מרגישה מעולה. השאלות שלי: האם עליי לקחת באמת שעה לפני שינה? 2. האם הכדור ימנע? או ירפא? או ידחה את הכאבי בטן שמגיעים פעם בחצי שנה? 3. מה זה הכדור הזה באמת?

למאיר "מעיים עצבניים" כשמם קשורים מאוד למצב הנפשי, לכן אם נוטלים תרופה אשר משפרת את מצב הרוח וגם מרגיעה יש שיפור במצב המעיים ובעצבנות שלהם. אין חשיבות לשעה המדוייקת של הלקיחה, אפשר גם בערב וגם בבוקר, תלוי אם הרסיטל מעוררת או מעייפת אותך. אם היא מעוררת אז דווקא מומלץ על הבוקר וליטול כל יום בערך באותה השעה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני בת 25, מנהלת אורח חיים תקין לחלוטין-לימודים, עבודה, בן-זוג וכו', לאחרונה עזבתי את עבודתי עקב שחיקה לאחר 3 שנים ואני מרוצה מכך אולם ישנה בעיה שמאוד מטרידה אותי והיא חוסר "דרייב" לעשות שום דבר, אין שום דבר שמלהיב אותי וגורם לי ללכת ולבנות תוכניות בדרך להשגתו ואף להתרגשות ממנו כאילו לקראת דבר חדש, אין לי חשק לעבודה חדשה, הלימודים נעשים בכוח רק כי "צריך" וזה הדבר היחידי כמעט שממלא לי את הזמן, אני לא מוצאת שום דבר שבא לי לעשות שיעניין אותי, תחושת בדידות, מעין אפטיה מתמשכת-דבר לא מלהיב אותי, חוסר אמביציה, חוסר מוטיבציה, שעמום, תהיה מה ערכי ולאן אגיע במצב הזה. הרגשה של חיים אפורים, שגרה ריקנית מאוד כי אני לא מוצאת במה למלא אותה פרט ללימודים (וגם אותם אני לא באמת יודעת אם אני רוצה ללמוד), בן זוגי ומשפחה. זה מצב חדש לי, בעבר הייתי מאוד מחושבת ויודעת לחשב 10 צעדים קדימה מה הולך להיות ופתאום הכל נעלם. אני מאוד מודאגת מכך, מה אני יכולה לעשות? אם יש לכם עצה בשבילי אני מאוד אשמח. תודה רבה מראש.

לאדישה המודאגת לי זה נשמע שאת עפופה בדיכאון קל. תרופות יכולות לעזור לצאת מהמיסוך, אך לא פחות חשוב ללכת לשיחות ולברר גם את שורש הבעייה ולעלות על כיוון שיתן לך דרייב לחיים... בהצלחה, נינה

נינה תודה על ההתייחסות, אני לא בטוחה שמדובר בדיכאון ולכן רציתי לקבל חוות דעת מד"ר גיורא הידש... אני מאוד חוששת להתחיל ליטול תרופות, מה גם שאני לא בקיאה במה יהיה טוב עבורי ואני לא רוצה לגשת לפסיכיאטר כי אולי אני מתחילה בצורה הזו לפתח בעיה שכלל לא קיימת. אני מקווה שאוכל לקבל כאן תשובה מהד"ר וכך אדע איך להמשיך לפעול אם בכלל, אולי זו סתם תקופה של בטלה וחוסר מעש שתעבור, אני פשוט לא רגילה לזה...

שלום, ישנה סתירה מסויימת בין אדישה למודאגת אבל נעזוב את זה. אומנם התופעות עלולות להתאים לדיכאון או שחיקה מסויימת אבל לא הייתי רוצה לאבחן לפי מכתב קצר ברשת. באופן כללי אפשר להבין את הדברים בשתי גישות. אפשר את הגישה המכנית, שדובר בדיכאון וצריך להעיף אותו כמה שיותר מהר וכמה שיותר בזול וללכת לכיוון של תרופות. הגישה השניה היא שיש משמעות לדיכאון, משהו בחיים, משהו שקורה איתך אינו מתאים לך ולכן הנפש בגיבה בריחוק ובאדישות. כך שצריך להבין את המשמעות של מצב הרוח ולחשוב על שינוי אשר ייטיב אתך. אפשרות נוספת היא שמקור מצב הרוח הוא בתכנים פנימיים וחוסר סיפוק פנימי אפילו אם בחוץ הכל בסדר, כאן כמובן צריך להכיר אותך הרבה יותר טוב. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, בני מקבל אחת לשבועיים זריקת ריספרדל במינון 37.6 . הוא שמן מאוד. תאבונו לא ניתן לתיאור. אבל השבוע פתאום הבחנתי ששתי כפות רגליו נפוחות בחלקן העליון. האם יש קשר? מדובר בבחור שהיה שלוש שנים ביחידה מובחרת ותמיד היה בריא פיזית.

סמסרה אם הרספרידל גורמת לעליה רבה כל כך במשקל צריך לשקול את המשך הטיפול עם הרספרידל ואולי להחליף לגאודון שהיא התרופה היחידה שאינה משפיעה על המשקל. אבל אין את הגאודון בזריקות. צריך לראות את הבצקת, רספרידל אינה גורמת לבצקות, אבל צריך לבדדוק האם מדובר בבצקת אמיתית או בעיה של עודף המשקל. חשוב להבדק אצל רופא המשפחה. כל טוב דר' גיורא הידש

על מנת לבדוק שאין פגיעה בפוריות האשה איזה סוג בדיקה צריך לעשות ומה שמה והאם הרופא המטפל צריך לעשות אותה או רופא מישפחה

אני לוקחת במשך עשר שנים חצי מיליגרם ריפרידל ליום וכעת אני רוצה להיכנס להריון האם יש תרופה או תחליף אחר תקופת ההריון הרי ידוע שאסור לקחת שום תרופות במהלך ההריון

שלום לך ד"ר גיורא הידש - האם סכיזופרניה לא מסווגת היא גם מחלה ? תודה לך ד"ר אם תוכל לעזור לי אני אשמח מאוד =

לאמיר סכיזופרניה לא מסווגת היא אחת הסוגים של סכיזופרניה. אנחנו מדברים על הפרעות נפשיות ולא על מחלות כיוון שפסיכיאטריה עדיין אינה מדע מספיק מדוייק. כל טוב דר' גיורא הידש

לאחרונה שמעתי כי תרופת הפרוזאק עלולה להביא לחולי בסרטן השד או בלוקמיה. אני משתמשת בתרפה כשלוש שנים ולכן ברצוני לדעת האם הדבר נכון ומה הסיכונים בכלל בנטילת תרופה זו. בתודה מראש

אין שום מחקר רציני שיכול להצביע על סרטן כתוצאה משימוש בפרוזאק.

לשושי אני לא שמעתי, אבל אם את מוצאת סימוכין לדבריך אשמח לשמוע. בינתיים אני חושב שאפשר להרגע. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, כשנה אני נוטלת סרוקסט. מהלוריון ירדתי בהדרגה. מידי פעם, אמנם לעיתים רחוקות, אני מתעוררת מתוך שינה עמוקה עם התקף חרדה קשה. וזה מה שקרה בלילה האחרון. קמתי לאחר שעתיים שנות שינה עם כאב בחזה, אי נוחות והרגשת התעלפות. מיד לקחתי לוריון ועימו נרדמתי. מה זה? אם אני נוטלת סרוקסט למה זה קורה? אציין כי לפני מס' ימים עשיתי בדיקת דם ויש לי כולסטרול גבוה. הפסיכולוגית שלי אומרת שגם מתח גורם לזה אבל כמובן..שמאז הסרוקסט עליתי 10 ק"ג במשקל

לאור בהחלט אפשרי וגם המתח יתכן וקיים. כאשר תרופה אינה עוזרת באופן מלא יש לשקול את החלפתה במיוחד כאשר ישנן תופעות לוואי. יחד עם זאת צריך לזכור שבכל החלפה יש סיכון שהתרופה החדשה לא תעשה את ההשפעה הטובה. לכן כדאי להתייעץ עם הרופא המכיר אותך ולחשוב מה הדבר הטוב ביותר עבורך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני בן 34 וחולה במחלת מעיים קשה ונמצא בהתלקחות . רופאת המשפחה הפנתה אותי למיון וכתבה בין היתר שהנני נמצא בדיסטרס--רציתי לדעת יותר מה זה דיסטרס תודה

לדסטי מצוקה, מתח כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, האם ישנה איזשהי ריאקציה מסוכנת בין התרופות ריטאלין וויאגרה ידוע ששניהם אסורים במקרה של איזשהי בעיה בלב - שאין אצלי, אבל עלולה להתעורר בעיה בנטילת הויאגרה זמן מה אחרי ריטאלין ? תודה לתשובתך.

ליורם לא ידוע לי על בעיה בשילוב שתי התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

ד'ר צהריים טובים. האם התרופות הללו - אנטאלין AMITRIPTYLINE - במקרה שלי מתחילות לפעול מיידית , או שלוקח זמן עד שהתרופה משפיעה

יכולה להופיע תוך מספר ימים, אך ייתכן שיחלפו 2 - 4 שבועות עד שתורגש ההשפעה הנוגדת דיכאון במלואה. פרטים נוספים: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=33

בדומה לכל נוגדי דיכאון האחרים מדובר ב-4 שבועות בממוצע בתנאי שאתה לוקח מינון טיפולי. להבדיל מ-SSRI כדור אחד לא נותן השפעה אנטי דכאונית. עם טריציקלים צריך לקחת לפחות 3 כדורים של 25 מ"ג כ"א וזה כולל גם את האלטרול שעליו אתה מדבר. אגב אם נתנו לך אלטרול לבעיה אחרת מאשר דיכאון אז כל התשובה עשויה להשתנות.

לדב בדרך כלל מריגישים את ההשפעה המרגיעה ותופעות לוואי כבר מההתחלה, ההשפעה נוגדת הדיכאון מתחילה אחרי כשלושה ארבעה שבועות כמו כל התרופות נוגדות הדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

אבקש מידע אודות הכדור ציפרמיל. מה ההבדל בינו לבין סרוקסט ? האם אחד מהם חזק יותר מהשני או מועיל יותר ? מה ההבדל בחומרים הכימיים שהם מכילים ?

ציטאלופראם (ציפרמיל,רסיטל) היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת חוסמי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI). שימושים נוספים לתרופה זו כוללים: טיפול בהפרעה כפייתית (obsessive-copulsive disorder), בהפרעת חרדה (panic disorder), ובתסמונת קדם וסתית. תופעות הלוואי העיקריות של ציטאלופראם כוללות בחילה, כאב ראש, יובש בפה, ירידה או עלייה בתיאבון, וקשיי שינה.( תופעות הלוואי הנפוצות של ציטאלופראם הן: בחילה, כאב ראש, יובש בפה, ירידה או עלייה בתיאבון, ישנוניות, עצבנות יתר וקשיי שינה. תופעות אלו בדרך כלל קלות, וחלקן יכולות לחלוף.) אני לא חושבת שאפשר לומר על אחד שהוא מועיל יותר מהשני, מדובר בהתאמה אישית ובתגובה שלך לתרופה (שלאחת יכולה להיות מוצלחת ולשני ממש לא).

סרוקסט יותר חזק מציפרמיל בהשפעה שלו אך יש לו גם יותר תופעות לוואי- בעיקר בנושא של עליה במשקל וירידה בתפקוד המיני. ציפרמיל יותר סלקטיבי לסרוטונין ויש לו יתרון מסויים כאשר מדובר על אנשים מאד מבוגרים או כאלה שיש להם הרבה בעיות רפואיות. אצל אנשים צעירים בד"כ מעדיפים את הסרוקסט כתרופה של קו ראשון.

לארז שתי התרופות פועלות באותו המנגנון והדימיון ביניהם רב הרבה יותר מההבדלים. לכן אין מדובר בתרופה חזקה או חלשה יותר אלא בהתחאמה אישית לכל אחד. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הירש שלום, אני בחורה שסובלת מדכאון, מצבי חרדה ומחשבות כפייתיות ( בעיקר פחדים לגבי העתיד). הפסקתי את הכדורים הפסיכיאטריים מאחר שאני רוצה להיכנס להיריון ובעלי בשום אופן לא מוכן שאקח כדורים בתקופה זו ( גם אני פוחדת מאד...). השאלה : האם יש מקום בכלל לבחורה חרדה כמוני להביא ילדים לעולם ? איך אוכל לעבור את תקופת ההיריון ? האם יש תחליפים מספיק טובים לכדורים הפסיכיאטריים ? ואם אין- האם זה מסוכן במצבי להיות בהיריון ? ומה אם איתקף בחרדות..האם זה יכול להזיק לעובר ? אנא עזור לי. אני מרגישה חסרת אונים. מצד אחד רוצה ילדים וחיים נורמליים ומצד שני לא בטוחה שאוכל להתמודד עם ההיריון ואפילו עם גידולם......האם יש נשים שמבחינה נפשית אסור להן להביא ילדים ? מהו הגבול ? מתי באמת זה יכול להיות אסון...? להן להביא ילדים ?

עפרה- התרופות נועדו לטפל במחלה שממנה את סובלת ולכן אסור להפסיק אותם בלי אישור מהפסיכיאטר המטפל. ייתכן שמצבך הנפשי איננו מתאים בשלב זה להולדה וגידול של ילד/ה אבל את זה תצטרכי לבדוק באופן אישי עם המטפל במסגרת הטיפול. טובתו של הילד שתהיה לו אמא בריאה נפשית ובשביל להבריא נפשית את צריכה להמשיך בטיפול- גם טיפול פסיכולוגי וגם טיפול תרופתי. חשוב שתהיי רגועה ומאוזנת בתקופת ההריון ולכן אין להפסיק תרופות אם המצב הרפואי לא מאפשר זאת.

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1241

לעפרה בפסיכיאטריה במיוחד כאשר מדובר על חרדות אין דבר שהוא בלתי אפשרי. אפשר ליטול תרופות בזמן ההריון ואפשר לעבור את ההריון גם בלי תרופות. מה שברור שתצטרכי הרבה מאוד תמיכה ועזרה, גם בתקופת ההריון וגם בחודשים הראשונים אחרי הלידה, כך שהמצב קשור מאוד לתמיכה המשפחתית שיש לך. בכל אופן אין דבר בלתי אפשרי עם חרדות. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בת 35. רווקה שעומדת להינשא בקרוב. הבעיה היא שמרגע הצעת הנישואים ( שכ"כ רציתי ) נכנסתי לחרדות מפני העתיד, ובעקבות זה לחרדות כלליות אחרות. כמו כן, גיליתי תופעה מוזרה. אני כל הזמן חושבת ונזכרת בנוסטלגיה בילדות שלי, כאילו רוצה לחוות אותן מחדש ( כל מה שקשור לחוויות עם המשפחה....). מדוע זה קורה לי ? מה זו התופעה הזו ומדוע היא צצה עכשיו ? תודה.

גלית נראה לי שקורים לך דברים טיבעיים ונהדרים. תביאי איתך לחיי הנישואים את זיכרונות הילדות הנעימים... מזל -טוב נינה

הי גלית ומזל טוב. העובדה שקיבלת הצעה שרצית וחיכית לה לא עומדת בסתירה לעובדה שביחד איתה הגיעו גם מחשבות מטרידות אודות העתיד. זה טבעי, את מתחילה פרק חדש בחיים (על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפרק שחיכית לו ורצית בו) וזה הגיוני שילוו אותך פחדים מהבלתי ידוע. כל עוד מדובר בפחדים שלא משבשים את סדר יומך ומפריעים לך בתפקוד, נראה לי שאין צורך לייחס להם חשיבות מופרזת, אבל אם את מרגישה שיש פחדים קונקרטים יותר - כמו דברים בזוגיות שלכם שנראה לך שיכולים להפוך לבעיות - כדאי שתדברי עליהם עם בן זוגך, הוא נראה לי הכתובת המתאימה ביותר לנושאים האלה, לא ? לגבי המחשבות שלך על הילדות ועל חוויות המשפחה - יכול מאוד להיות שזה קורה כי את מרגישה שאת מתחילה עכשיו משפחה משלך, תא משפחתי נפרד מזה שהכרת עד עכשיו, ובאיזה שהוא מקום את נפרדת מהילדות שלך ומהמשפחה כפי שהיתה לך עד לרגע זה. יתכן שזה כשלעצמו מפחיד אותך, ומכך גם נובעים הפחדים עליהם את מדברת. תנסי לחשוב על זה בינך לבין עצמך, אולי גם תשתפי את בני משפחתך בחששות שלך והם בטח יעזרו לך להבין שאת לא מאבדת את המשפחה הקודמת שלך, את פשוט מרחיבה את זו הקיימת. העבר שלך לא נמחק, הוא מתחבר אל ההווה ואל העתיד שלך ושל בן זוגך. ושוב שיהיה המון מזל ואהבה.

לגלית השינוי הגדול ביותר בחיים לעבור ממשפחתך שבה גדלת ולהקים משפחה משלך (גם אם היית לבד עדיין פסיכולוגית לא נפרדת ממשפחתך ) . לכן בהחלט ישנו סיכום של העבר עם פרידה והכנה לקראת העתיד. בהחלט כפי שכתבו קודמותי והעיקר שתהני ותתבגרי מהתהליך שאת עוברת. במזל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הירש שלום אני לקחתי סרוקסט במשך 3 שנים, וכשהרגשתי מספיק חזקה הפסקתי אותו בהדרגה בהדרכת הפסיכיאטר שלי. בהתחלה הרגשתי טוב. לאחר כחודשיים התחלתי שוב להרגיש בחזרתם של תסמינים מסויימים וכיום לאחר חצי שנה מצבי הרבה יותר גרוע משהיה לפני הכדורים...פיתחתי תופעות פיסיולוגיות חדשות שמעולם לא היו לי, חרדות גדולות יותר שמעולם לא היו לי ודיכאון.... האם יכול להיות שההחמרה של המצב היא בגלל הכדורים ? האם יש משהו בכדורים האלה שגורם להתמכרות גדולה יותר .? עלי לציין שהפסקת הכדורים נעשתה בצורה מאד הדרגתית ומבוקרת......

ללילי הפסקת את הכדורים באופן נכון, לצערי מתברר שלמרות הפיקוח הרפואי הפסקת את הכדורים מקודם מדי עבורך או שאת צריכה תרופות למשך שנים רבות וכעת יתכן שתחזרי לתרופות. בכל אופן אפשר להוסיף פסיכותרפיה-שיחות כדי לשפר את המצב. איני חושב שיש קשר בין ההחמרה במצב והעובדה שנטלת טיפול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

דוקטור שלום, איזה מהתרופות נוגדות דיכאון ניתן לקחת בהיריון וללא חשש ? הבנתי שלגבי הפרוזק והסרוקסט אין שום בעיה ואין שום סיכון. האם נכון ? ומה לגבי היתר . הציפרומיל למשל ? תודה על תשובתך

לשירלי כל התרופות בטוחות ואני תמיד ממליץ להתעדכן במרכז הטרטולוגי. יחד עם זאת פרוזק היא התרופה הותיקה ביותר ולכן הניסיון אתה הוא הרב ביותר. ציפרלקס בטוחה אבל היא תרופה חדשה יחסיתולכן הניסיון אתה הוא מועט יחסית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

מה הכוונה בדיאגנוזה זו .? לא מוכן לתרופות .יש עליות וירידות בהתנהגות ,מתפקד.

בכדי לקבל חוות דעת יותר רצינית רצוי שתציין בעוד כמה מילים עוד פרטים. גילך, מה האבחנה המדויקת, אבחנות נוספות וכו'.

למיטל הצמצום של הדברים ובמיוחד צמצום ברגשות הם קווים סכיזופרנים. כלומר אין אבחנה של סכיזופרניה אולם האישיות היא במבנה של צמצום ברגשות, ריחוק מקשרים חברתיים, לעתים חשיבה מעט לא רגילה וירידה באנרגיה ובמוטיבציה. כמובן שלא כל הדברים שציינתי חייבים להיות כיוון שנאמר קווים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

1. רגש מצומצם או לא תואם (האדם נראה קר ומנוכר). 2. התנהגות או הופעה חיצונית משונה, מוזרה או תימהונית. 3. קשר דל עם הסובבים ונטייה לנסיגה חברתית. 4. אמונות מוזרות או חשיבה מאגית, המשפיעות על ההתנהגות ואינן מתיישבות עם הנורמות התרבותיות. 5. חשדנות או מחשבות פרנואידיות. 6. הרהורים כפייתיים ללא התנגדות פנימית. לרוב אלה הרהורים בעלי הקשרים מיניים, תוקפניים או דיסמורפופוביים. 7. חוויות תפיסתיות מוזרות הכוללות אשליות גופניות או אחרות, דפרסונליזציה או דריאליזציה. 8. חשיבה מעורפלת, עוקפנית, מטפורית, מפורטת מדי או סטראוטיפית, המתבטאת בדיבור מוזר או באופנים אחרים, אך ללא פגיעה ניכרת בחשיבה ההגיונית.

אתה מתלונן על חוסר ריכוז ובעיות זכרון. אני ממליץ לך לעבור טיפול בביופידבק לאחר הרבה שנים של חרדות וחוסר ריכוז המליצו לי לעבור טיפול בשיטת ביופידבק בשילוב עם שיחות.עברתי טיפול קצר ביותר ביחידה לביופידבק בתל השומר.זה עזר לי להתמודד עם הירידה החשיבתית.המחיר הוא פחות מאשר טיפול דרך קופת חולים ואין רישום כטיפול נפשי .כתובת האתר: http://www.sheba.co.il/h/893/ בהצלחה.

שלום לך! האם תוכל להוסיף פרטים על הטיפול? מה השתפר? אולי יתאים לבתי. ראיתי את האתר. תודה, א.

שלום דוקטור . אובחנתי ככזה פסיכוטי פראנואידי ואני לא יודע מה זה זה בבקשה אם אפשר שתענה לי תשובה בעיניין. תודה מראש .

לדעתי עדיף היה שתתאר מה אתה חש וממה אתה סובל בדיוק. על פי מה נקבעה האבחנה הזו?

שלום, מדובר במחשבות שווא, כלומר מחשבות שאינן נכונות בעלות אופי של רדיפה, במחשבות, מישהו רוצה לפגוע בך או לגרום לך לרע ואין זה נכון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש, ייתכן וזה שאני חושש מפריחה זה רק בגלל החרדה שלי. בכל מקרה, אני במצב נפשי גרוע ורוצה לתת לתרופה צ'אנס. מה זה הפריחה הזו? איך היא אמורה להיראות והאם היא עלולה להופיע במקום מסויים בגוף? האם פריחה אמורה להיות אדומה, או שזה יכול להיות נקודות לבנות בגוף? קראתי גם שאם יש פריחה, ניתן לחכות באותו מינון עד שהיא תעבור. הידוע לך על כך?

לאלעד הפריחה מלמיקטל עלולה להיות מסוכנת והיא תגובה אלרגית כללית הרבה יותר מפריחה בעור. לכן אתה חייב להבדק אצל רופא שיראה את הפריחה באופן דחוף - חדר מיון בשעה כזו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם יש בארץ מוסדות אלטרנטיבים ,חוץ מבתי חולים כמו אברבאנל, אשר מטפלים בסכיזופרנים. תודה מראש על כל מיידע רונה6

לרונה- תוכלי למצוא בספר טלפונים או באתר של משרד הבריאות את רשימת כל בתי החולים הפסיכיאטריים בארץ. אם מצבו של החולה מאפשר אישפוז במחלקה פתוחה אז גם מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי יכולה להיות פתרון. לגבי מקומות פרטיים- ישנו "כפר איזון" ליד קיסריה אשר מיועד לנפגעי נפש כתוצאה משימוש בסמים ולעיתים מתקבלים לשם גם כאלה שלא השתמשו בסמים. כמו כן בבי"ח "מדיקל סנטר" בהרצליה שבעבר (ואולי גם כיום) ניתן לקבל שירותי אישפוז פסיכיאטרי באופן פרטי.

התיעצתי איתך לפני כשנה וחצי. אולי את הזוכר. מכור לקסנקס 15 שנה לאחר מצב פוסטראומטי. אך מאז פרחתי תפקודית, תעסוקתית, משפחתית ובגדול. ללא תוספת תרופות. התחלץי לטפל בעצמי: ספורט, חברה, שמירת על משקל והבריאות. הפכתי לאדם יצב רגשית באופן יחסי ודי מצליח. אבל עכשי קשה לי לכתוב עניינית בגלל ההתרגשות בו אני מצןי . היום נודע לי שקרובת משפחה נפטרה מסרטן ושהמטפלת שלי מפסיקה לטפל בי בגלל מצב משברי שלה עצמה בעקבות העובדה שהאחיינית שלה חולה בסרטן וגם מטופלת אחרת שלה חלתה בסרטן ונפטרה. לא מבין איך פתאום הכל מתקשר סביב סרטן. אני מרגיש פתאום חרדה דכאון חוסר אונים ונסיגה...וזו בתקופה של הצלחה בה אני לוקח על עצמי פרויקטים רבים.אסור לי לפשל .. והאני חרד שהחרדה וירידה בצתב רוח יפגע בי.כבעבר הרחוק שינוי במצב הרוח פוגע בי מנטאלית :ריכוז, עיבד מידע ברמה גבוהה ופגיעה ביכולת שלי לשלוף פרטים מהזכרון- כל אלה עלולים לפגוע בתפקוד התעסוקתי. לגופו של עניין נראה לי שאני זקוק לטיפול תרופתי שיאזן אותי. הבעיה שהקסנקס כבר לא עוזר לי במינון שאני לוקח. אלו תרופות קיימות כיום בשוק שיש בהם כדי לאזן אותי מיידי ?

לאילן- מה הכוונה מכור? לאיזה מינון של קסנקס הגעת? האם אתה נמצא במעקב פסיכיאטרי? תבקש מהרופא שיתן לך תרופה מסוג S.S.R.I

אחרי 5 חודשים של נטילת קסנקס (בשנת 1990 ) התברר לי שאני אישית איני מסוגל להפסיק את התרופה ושאני ממש מכור. אז , הרופאים לא היו מודעים לפוטנציל הממכר של התרופה וממש רופא האישי שיכנע אותי להתחיל בנטילתה בטענה שאינן בה נזק כלשהו. אני כבר לא במעקב פסיכיאטרי, מקבל את התרופה דרך רופא המטפל. אני מקבל 0.5 מ"ג ליום. מינון זה אינו מטיב טו משפר את המצב המצב אך להגדלת המינון יש לה השפעה מטשטשת ומיישנת בעיקר ולא רגיעה . נסיתי להגמל מקסנקס באורח עצמי מספר פעמים אך ללא הצלחה . בשנת 1996 ערכתי נסיון גמילה מבוקר בלווי פסיכולוג תוך מעקב ובאופן הדרגתי במשך 9 חודשים . בסוף התקופה כשלמעשה סיממתי את תהליך הגמילה , נקלעתי של מצב של פאניקה ואגורפוביה ( ממנו לא סבלתי טרם נטילת התרופה ) שהופסק עם קבלת קנסקס בחזרה .אגב תופעה זו מתוארת בספרות ונודע לי על קיומה בדיעבד. בספרות מתואר מצב שלמוח לוקח כ18 חודש לרפא את העצמו - להתאזן לאחר שימוש בקסנקס לאורך זמן כשתהליך הגמילה מלווה בתסמינים קשים כמו אלה שאני סבלתי סובל. מתוך ידע אישי קל יותר להגמל פיזית מהרואין (בין שבוע לששה שבועות ) במסגרת רפואית מוכרת (אשפוזיות של משרד הבריאות ) תרופות מתאימות מאשר לנסות לעבור תהליך של גמילה מקסנקס. בכל אופן אני כבר לא נלחם , ולא מנסה להפסיק את נטילת התרופה כנראה שאני אצטרך ליטול אוךה עד סוף חיי . לא קיימים בארץ מוסדות לגמילה מבזודיאזפינים בעלי ידע ויכולת להתמודד עם מצבים של התמכרות קשה לקסנקס. בהתמכרות אני מתכוון שבמידה ואני לא נוטל קסנקס אני סובל מתסמיני גמילה קשים אך התרופה עצמה אינה יעילה עבורי כבעבר והגעתי מזה כשנה וחצי (עד שלשלום ) להפחתת חרדה ויציבות רגשית באמצעות טיפול ועבודה עצמית כדימיון מודרך הרפיה וכ"ד. למען ההגינות ומתוך חשיבה שפורום זה נקרא על ידי רבים יהיה זה נכון להדגיש שבראיה כוללת בשיקול סופי (על אף העובדה שאני מכור לתרופה שאינה יעילה עבורי ) אני סבור נטילת הקסנקס עזרה לי רבות בעבר להתמודד עם מצבים קשים.נראה לי שגדולתו של קסנקס בשינוי המצב הרגשי לטובה ולחיוב באופן מיידי. אני ממתמין לתגובה של דר" גיורא הידש- כעת אני זקוק מיידית לתרופה נוספת שתוציא אותי מהמשב ר אליו נקלעתי כפי שתארתי אתמול והמאיים על המשך תפקודי. כל טוב

שלום יש לי אחות שבחודשים האחרונים כל הזמן חושבת שיש לה מחלות שונות - כל דבר שהיא שומעת על אחרים היא מיישמת לגבי עצמה - התקף לב, ארוע מוחי, הוירוס התוקף וכן הלאה - היא עשתה את כל הבדיקות האפשריות היתה אצל פסיכולוגית והולכת לרופא משפחה על בסיס קבוע - שום דבר לא עוזר - היא לא מצליחה להשתחרר מהפחד שלה לגבי המוות ולגבי המחשבה שיכול להיות שהיא תחלה במשהו - בבקשה תעזור לי ותגיד לי מה אפשר לעשות עבורה - איך לגרום לה להבין ואיזה טיפול היא צריכה לקבל כדי להתגבר על זה - בדיקות רפואיות היא עברה ואני די בטוחה שהכל ענין פסיכולוגי כיון שעברנו הרבה משברים במשפחה וטראומות - אודה לכל מידע שתוכל לספק לי בענין כדי לעזור לה

במשפחה של מחלות קשות של כמה אנשים ממש קרובים לי, ואני חרד שמא יש לי סרטן וכל מיני דברים "נחמדים" כאלו. לדעתי צריך לטפל בכך באופן תרופתי.

אם היא עברה את הבדיקות הרפואיות והכל נמצא תקין, אני הייתי הולכת על טיפול פסיכולוגי דינאמי - בכדי להבין את החרדות שלה וכמובן לעזור לה ולשפר את מצבה. בהתאם למצבה הפסיכולוג ימליץ על המשך טיפול - ואם כדאי להיעזר בטיפול תרופתי. בהצלחה

שלום, ברצוני לקבל פרטים אודות טיפול התנהגותי-קוגניטבי להפרעה של התמכרות לקניות. היכן אפשר לקבל פרטים אודות עקרונות הטיפול וכן המלצות אודות מטפלים/מטפלות? בנוסף, האם התרופה topamax מקובלת לטיפול בהפרעה מסוג זה? תודה אורית

http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-2236-14830,00.html

בת משפחתי כבת 26 סובלת מהתמכרות לקניות קשה.צוברת חובות לא מצליחה לקיים מערכת יחסים עם בני זוג.היא גרה בשכר דירה ומידי פעם מנצלת את העובדה שיש לה מפתחות לבית הוריה וגונבת מהם בגדים,מצעים וכ' ברצוני לציין כי הנ"ל מאוד מוכשרת מצליחה ומוערכת מאוד במקום עבודתה הייתי רוצה מאוד לקבל פרטים אודות הטיפול והמלצות לגבי מטפלים וכמו כן שהטיפול יהיה חסוי ולא יצויין בתיק הרפואי שלה כדי לא לפגוע בקריירה שלה תודה מראש

שלום רב האם מי שנוטל תרופות נגד דיכאון יוצא בבדיקות דם ושתן שהוא נוטל סמים תודה

לא אין בדיקת דם שגרתית שמראה שנוטלים תרופות נוגדות דיכאון. שבת שלום דר' גיורא הידש

תודה רבה על התשובה אך האם אתה יודע אם בבדיקות שמבצעים בלשכת גיוס יכולים לאתר נטילת תרופות פסיכיאטריות שבת שלום

שלום, אני לוקחת פריזמה וקסאנקס לסרוגין כשנתיים, אם ברצוני להיכנס להריון האם עליי להפסיק לקחת את התרופות ואם כן כמה זמן הגוף צריך על מנת להתנקות לפני ההתעברות? במידה ונכנסתי להריון תוך כדי לקיחת התרופות, מה הסיכונים לתינוק? תודה

הי, קודם כל רצוי להיוועץ ברופא המטפל שלך לגבי הריון ותרופות. יש מצבים בהם ממליצים להפסיק את הטיפול וכאלה שממליצים להמשיך, הכל תלוי במצבך ובדעת הרופא על מצבך. באתר INFOMED כתוב שישנם מחקרים המעידים על פגיעה בעוברי חיות מעבדה.(פריזמה) ויש לשקול את השימוש במקרים שחייבים. (בטיחות השימוש בהנקה לא הוכחה. לא מומלץ.) לגבי הקסאנקס:כמו כל הבנזודיאזפינים, התרופה עלולה לגרום נזק חמור לעובר כאשר היא ניתנת לנשים בזמן ההריון. אם התרופה ניתנת בשליש הראשון להריון, היא עלולה לגרום למומים. מכיוון שהשימוש בה אינו דחוף, מומלץ להימנע. בקיצור - להיפגש עם רופא ומהר..

ללי דעתי שונה מדעתו של קוקי. הפריזמה בטוחה בהריון ובטח שלא מפסיקים הריון בגלל פריזמה. בעבר חשבנו שתרופות מהקבוצה של הקסנקס אכן גורמים למומים אולם מחקרים חדשים מראים שאין זה כך. בדרך כלל אני ממליץ להתקשר למרכז הטרטולוגי בהדסה והם המעודכנים ביותר בכל השאלות של תרופות והריון. בדרך כלל לוקח כחודש עד שכמות הפריזמה בגוף חסרת משמעות. הקסנקס מתנקה תוך מספר ימים. שבת שלום דר' גיורא הידש

היי לי, בדבר פרטים לגבי תרופות כדאי להתיעץ עם המרכז הטרטולוגי. רצוי להתקשר לאחד המרכזים הבאים: 1.בלינסון: 937-747403 2. אסף ברופא: 08-977-930 3. משרד הבריאות: משרד הבריאות 02-6243669 בהצלחה מיכל

לדוקטור, שלום! מהן תופעות הלוואי של ה"פרימוניל" והאם יש אפשרות להתמכר לכדור? קרובת משפחתי משתמשת בכדורים נגד דיכאון כבר 10 שנים. האם בשלב כלשהו אפשר יהיה לחיות בלעדיהם? תודה מראש על ההתייחסות

הי, אין מפתחים תלות פיזית בכדור וניתן להפסיק את התרופה גם אחרי 10 שנים. http://infomed.co.il/drug1.asp?dID=19

תודה לקוקי שבת שלום דר' גיורא הידש

מה זה בדיוק תופעת הלוואי של פריחה כתוצאה מהשימוש בלמיקטל? האם פריחה אמורה להיות אדומה, או שהיא יכולה להיות גם נקודות לבנות על העור?

ופניה לרופא המטפל ללא דיחוי.

מובמיד ונרדיל שתיהן תרופות לדיכאון. אלא שמובמיד להבנתי זה למצב של דיכאון יותר קל, ונרדיל לדיכאון יותר קשה. במקרה שלי אחרי קצת יותר מחודש לא הרגשתי שזה עוזר, והפסיכיאטר אמר לי להפסיק את התרופה. הוא מתכוון אבל לתת לי נרדיל בהמשך. למיקטל היא דם כן תרופה נכד דיכאון, ולא רק נגד אפילפסיה. אמרתי לפסיכיאטר שאני סובל, ולכן הוא אמר לי להתחיל עם הלמיקטל, שלא מתנגשת עם תרופות MAO (כלומר- אינה מתנגשת לא עם נרדיל ולא עם מובמיד. אבל בינתיים אני חושש שאולי יש לי פריחה כתוצאה מהלמיקטל, שזו תופעת לוואי שאם יש אותה אצטרך להפסיק את התרופה. תרגיש טוב

לאלעד אם יש לך פריחה ואתה התחלת עם למיקטל אז להפסיק את התרופה מיד ולפנות מיד לרופא, או לרופא המכיר אותך או לחדר מיון. שבת שלום דר' גיורא הידש