פורום פסיכיאטריה
שלום לך דר גיורא ... כבר שנים שאני נמצאת בתוך הסיפור הזה של בתי חולים והתחזויות. לי הסיפור הזה ברור מאד. אני מבינה גם ממה זה נובע אצלי. אני לא מביאה את עצמי לידי האשמה עצמית בכלל, רק מנסה להבין איך הכדור שלג הזה מתגלגל לו ומה לעשות כדי לחזור לחיים נורמלים. זה סיפור של שנים וכמו שכתבת הרופאים באמת נמצאים חסרי אונים בקשר לתופעות שמציגים בפניהם. אני יודעת כי אני עברתי את זה. זה אומנם חוזר ברגע שצצה אפשרות קטנה לאשפוז בבית חולים ומשם זה מתגלגל. זה בור בלי תחתית שזורק כל הגיון הצידה ומרשה לעצמך להינות מעצם החוויה הגופנית, והרגשית שבאה מאותם רגעים קטנים של תשומת לב מהרופאים. כל כך מובן לי גם למה זה קורה ובגלל זה אני לא נכנסת להאשמות עצמיות אלא רק מחפשת דרך לחזור לחיים שגרתיים. שתבין , נורא קשה להשוות את הריגוש שקיבלתי בכמה דקות האלה מהרופאים למשהו אחר בחיים שלי. אף פעם לא יהיה ריגוש שמשתווה בעוצמתו לכך. לא קיים דבר כזה. זה יכול להיות מלווה בפגיעה עצמית גופנית ורגשית כאחד. אבל הפגיעה הזאת מתגמדת לעומת עצמת החוויה של אותו הרגע. אין סיכוי שאני יכולה לוותר על כך . ואני אמא לילד קטן ובהריון שני כרגע. ועם כל מה שאני מוכנה לתת לילד שלי. אם אני לא אחווה את זה שוב אני אשאר ריקה מבפנים וכדי לחזור לחיים רגילים צריך למצוא ריגוש שיכול להידמות לזה. אני בתהליכי חיפוש לריגוש שדומה לזה , אבל בעשר שנים לא מצאתי משהו דומה לכך וודאי גם לא אמצא... אשמח לקבל את תגובתך. ורד
לורד כיוון שאת מאוד מודעת למה שקורה אתך את יכולה וצריכה להחליט בעצמך. מה עדיף ועל מה את מוכנה לוותר. סליחה על ההשוואה, אבל מילים מאוד דומות לשלך עלול לאמר אדם המכור לסמים הזייתיים.... אין ברירה וצריך לוותר על הדפוס אשר פוגע בך ויפגע בך יותר בעתיד. כך שעדיף שתגיעי לטיפול נפשי (שיחות או כדורים או שניהם).. שבת שלום דר' גיורא הידש
האם טופאמקס וואלפורל הן שתי תרופות שסותרות אחת את השניה ? אפרט את שאלתי.אחת חוסמת את התפשטות ההתקפים (הטופאמקס).והשניה מפחיתה ומפרקת מטענים חשמליים.התרופה אינה ניתנת לאפילפסיה אלא כמייצב מצב רוח במחלה דו קוטבית.האם לא ניתן ,וחכם יותר לאזן עם רק אחת התרופות.מדובר במצבי היפו מניה לא קשים,שבניהול תרופתי עדין ,יכולים לספק לי איכות חיים טובה יותר,כחולה שלא נעים לו להיות מאוד מאוד רגוע.ולמינונים טופאמקס 100מ"ג פעמיים ביום.ואלפורל 200 מ"ג 3 פעמים ביום.וכן אני מחפש רופא חדש.
לאייל אתה צודק בגישה שעדיף תרופה אחת שתעשה את כל העבודה במקום שתיים. אבל ישנם מקרים שאין ברירה ומשתמשים בשתי תרופות ואפילו יותר. לכן צריך לשאול את הרופא המכיר אותך מדוע הוא חושב שאצלך עדיף שתי תרופות?? שבת שלום דר' גיורא הידש
תודה לד"ר גיורא. אחת הבעיות העצובות היום ברפואה הפסיכיאטרית הציבורית,היא שהרופא לא מכיר את החולה אלא מנהל את מצב רוחו בפגישות בזק.איבחון מהיר.שאלון מהספר.כמו בזבזת כסף,דחף מיני גבוה,מחשבות על כל יכולות (כוחות על),התערטלות בפרהסיה וכו... טוב ראיתי כמוך כבר 10000 כולכם אותו דבר,אם לא תיקח תרופות ישרף לך המוח. אני בא הביתה לוקח,ולא מסוגל לשבת מול המחשב,כי אני לגמרי מסומם.לכולנו יש חבר או שניים לצערנו שעברו תאונת דרכים מחרידה,שבה נפגע ראשם,חברה צעירים,שהמוח שלהם השתקם כמעט לגמרי,אולי כמה בעיות כתיבה או זיכרון.גורם לך לחשוב שהמוח הוא לא מקום שנישרף כל כך מהר.וכנראה אין לו נתיך אחד,והוא נטען מחומרים הרבה יותר משובחים מבטריות ליטיום.חומרים שצריך לפעמים לתת להם סיכוי לפני שמחליטים לנתק להם את זרם החשמל.אני הולך על סיכום מחלה ומעבר למרפאה אחרת ורופא אחר.ומקוה שכל אחד יעשה כמוני.אל תישארו אם אתם חושבים שאתם לא מקבלים את הטיפול הכי טוב.זה שמגיע לכם.
שלום אני יוצאת עם בחור מקסים 4 חודשים. טוב לנו ביחד, אני מרגישה טוב איתו וטבעי ואני יודעת שיהיה לנו טוב ביחד. השבוע, הוא סיפר לי שלפני כחצי שנה לאחר פרידה מחברה, הוא הלך לפסיכיאטר וקיבל מרשם לרסיטל. הוא לקח את הרסיטל שבועיים ואז התאפס על עצמו וזרק אותם. היום הוא נראה לי בריא בנפשו לגמרי בלי שום קשר לדיכאון או משהו כזה כמובן שהסיפור הפחיד אותי. הוא לא מבין מה הבעיה וטוען שאין שום בעיה ללכת לפסיכיאטר, לספר לו סיפורים על חרדות וכו' ולקבל מרשם לפרוזק או משהו בסגנון. הוא טוען שהמצב שהוא היה בו הוא לא יותר משביזות שקורית להרבה אנשים בגילו (28) שעדיין לא נשואים וזה שהרופא רשם לו רסיטל זה בגלל סיפורים שהוא המציא כדי לקבל את הכדור מכיוון ששמע מחברים שהכדור הזה עושה טוב. השאלה שלי- האם זה נכון שרופא יירשום כדורים על סמך סיפור מוגזם??? אני רוצה להדגיש עוד פעם שהוא נראה לי בריא לחלוטין בנפשו . אנא תרגיעו אותי כי הקשר הזה חשוב לי מאוד ואני לא רוצה לאבד אותו... יעל
לא ברור מה את שואלת. אם החבר שלך שיקר לרופא והתחזה כדי להשיג מרשם לתרופה פסיכיאטרית אז זה יכול להצביע על בעיה אישיותית שיש לו. אדם בדיכאון לא משקר לפסיכיאטר בשביל לקבל תרופה. התרופה מביאה תועלת רק אם לוקחים אותה 3 חודשים לפחות.
נראה לי ששאלתך בעצם מכוונת לדעת האם מי שלוקח כדור הוא דפוק. אז לשאלתך, הבחור מקסים והעובדה שלקח כדורים אינה סוד אפל כל כך, זה לא צריך לגרום לך לחשוב פעמיים על מערכת היחסים שלכם. בנוגע לכך שאמר שהמציא וסיבן את הפסיכיאטר- ובכן, לדעתי הוא מסבן אותך או שאת פשוט מסבנת את עצמך.
הי יעל, כמו שדור כתב - שבועיים עם התרופה לא יכולים אפילו להזיז למוח - ולכן כל השפעה שהוא חושב שהייתה לו היא פסיכולוגית לגמרי ולא שום דבר אחר. בעיקרון כתוב על התרופות עצמן שלא מומלץ לקחת אותם למצבי עצב רגילים. נראה לי שצריך להפריד פה 2 דברים: א. אם אדם עובר תקופה קשה ונכנס לדיכאון ונעזר בתרופות - זה לא אומר שהוא "חולה נפש" והוא יכול להיות בריא בנפשו רגיש מאוד וקשה לו, אז לצאת עם מישהו שנעזר באנטי דיכאוניים לא נראית לי בעיה. ב. מה שכדאי לדבר איתו זה על ההבנה (או חוסר ההבנה)שלו בעניין כדורים כאלו במצבים שלא צריך. ובטח לא שימוש משונה כמו שבועיים והפסקה. אני במקומך הייתי דואגת לזה הרבה יותר...
וגם אם היה לו דכאון ועכשיו הוא בסדר ללא כדורים- מה הבעיה?
אהלן,כולי רק בן 23 ספורטיבי לא מעשן,עברתי כמה התקפי חרדה אבל כיום יש רק פחדים כאלה בלי התקפים,וכל מיני מחשבות מבאסות וטורדניות. בכל אופן שמתי לב לחודשיים האחרונים שאחרי ארוחה די כבדה אני מרגיש את הדופק בקצות האצבעות בידיים ואם אני מנסה להרדם אז כ 2-3 ס"מ מתחת לפטמה. אז זה בעיקר אחרי ארוחה מעל בינונית ובעייפות שלפני הרדמות כמו ידיבה מול הטלויזיה. אין לי הסטוריית מחלות לב,והלב שלי תקין לפי בדיקות. אבל סימנים אלה לא ממש מתאימים למצבים נפשיים,האם הגיוני שזה לחץ דם? למרות שזה מוזר שאני יקבל מחלת לחץ דם בגלל שסבלתי מחרדות במשך שנה. מה דעתך?
למבולבל אכן התופעות מבלבלות כיוון שחרדה עלולה להופיע בכל צורה מוזרה שהיא. אם נבדקת על ידי רופא המשפחה והבדיקה תקינה, אז תתחיל להאמין שחרדה יכולה להופיע במיליון צורות ומחושים ולנסות להפחיד אותך. הרי המטרה של המחשבות הללו ושל החרדות היא לגרום לך לחרדה. והדרך הראשונה להתגבר על החרדות היא להכיר שמדובר בחרדות. שבת שלום דר' גיורא הידש
כן אבל אחרי יין אדום ואחרי ארוחה כבדה זה מורגש
שלום לך דר' הידש, הנני בת 17 ועומדת לפני בדיקות צו ראשון בשבוע הבא בהן כל גופי חשוף לבדיקה הרפואית. אולם, בעקבות קשיים נפשיים, נהגתי בגופי בשבועיים האחרונים באכזריות-כיביתי על עצמי סיגריות על כל חלקי גופי וחתכתי את עצמי. כיום, הנני מטופלת אצל פסיכולוג ופסיכיאטר ונוטלת תרופות. שאלתי היא-כיצד ניתן להימנע מחשיפת גופי והעלת השאלות הודות הסימנים והפצעים הטריים אשר על גופי ובכך להימנע הן מהורדת פרופיל וקב"א והן מפגיעה בסיכויי להגיע לתפקידים בכירים במשך שירותי הצבאי? תודה רבה על ההקשבה, ערב טוב, יעל.
ליעל אענה לך בשני מישורים. ראשית חשוב לציין בלישכת הגיוס שאת בטיפול נפשי אצל פסיכולוג ופסיכיאטר ולהביא מהם מכתבים המתארים את מצבך. חשוב כי הפרופיל נועד להגן עליך כדי שלא יבקשו ממך דברים שמעל כוחותיך או יציבו אותך בתפקידים שאינם מתאימים לך. אין אפשרות לא להבדק גופנית בצו, אני מסכים איתך שאם יראו את הפצעים כעת יתקבל רושם מאוד מאוד לא טוב. לכן האפשרות היחידה היא לדחות את הצו, לשלוח להם פקס שאת עסוקה ומבקשת תאריך אחר..... שבת שלום דר' גיורא הידש
לורד OCD היא הפרעה עקשנית אבל אני מאמין ואני גם יודע על רבים אשר הבריאו ו"יצאו" ממנה, חשוב לשמור על אופטימיות. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הידש ולפורום שלום, שמי שירלי בת 28, ומזה שנתיים אני לוקחת לוסטרל 1 ביום עקב התקפי חרדה כרוניים. בעלי אינו יודע מהטיפול בלוסטראל מסיבות ששמורות עימי. אנו רוצים להכנס להריון ואני חוששת לספר לו בשלב הזה. האם אני יכולה להכנס להריון על אף שאני לוקחת את הכדור. כמובן שאתייעץ עם הפסיכיאטר שמטפל בי אך רציתי לשמוע חוות דעת נוספת גם מנשות הפורום אם משהי התנסתה בסיטואציה דומה? שירלי
לשירלי לפי ידיעתי אין בעיה בהריון עם הלוסטרל. בדרך כלל אני מפנה למכון הטרטולוגי בהדסה שהם המעודכנים ביותר על הקשר בין תרופות והריון. הם עונים גם לשאלות בטלפון. כל טוב דר' גיורא הידש
אני נערה בגיל ההתבגרות (15).. ובחצי שנה האחרונה.. אני תולשת שערות מהראש..בכפייתיות..ממש באובססיביות.. רק בימים האחרונים גיליתי שזה מחלה נפוצה.. ושמה "טריכולומניה" יש לי כמה שאלות..ואני לא יודעת כל כך באיזה ]ורום לרשום אותן.. אז בחרתי כאן 1.ממה זה נובע? 2.איך מטפלים בזה?האם אני זקוקה לפסיכולוג? 3.מאיפה בא הרצון העז לתלוש שיער בטרוף בידיעה שזה יעשה לי קרחות.. אני אשמח אם יענו לי כאן עם תשובות..או שיפנו אותי למקור מידע אחר.. תודה לכולם
לצעירה מדובר כאן על דחף אשר קשה להתנגד לו, ואחרי שתולשים את השערה ישנה הקלה. אנשים רבים עושים דברים דומים של דחפים שקשה להם לשתלט עליהם. תכנסי לפורום של טריכוטילומאניה, נדמה לי שב"תפוז". כל טוב דר' גיורא הידש
הי, אתר ופורום שיתן לך את כל המידע הדרוש. ברוכה הבאה..
היי אלמונית טריכולומניה היא תסמין של הפרעה כוללת היותר הנקראת או סי די, (מחשבות טורדניות כפיתיות) הפרעה זו מאופיינת במחשבות טורדניות ובדרך ככל בטקסים שמגיעים אחריהן על מנת להתגבר על המחשבות. תלישת שיערות היא אחד מסוגי הטקסים המוכרים של או סי די כמו כן הפחות נעימים. הטיפול המומלץ באוסידי הוא לרוב טיפול קוגניטיבי התנהגותי דהיינו טיפול תרופתי ביחד עם טיפול פסיכולוגי. המקור להתנהגות הזאת לרוב הוא עמוק ומסורבל בטראומה שנקברה עמוק בנבכי הנפש ולכן קטונתי מלדעת אך אל ייאוש, הפרעה זו היא לא חשוכת מרפה ועם טיפול טוב היא יכולה להיעשות יותר ויותר קלה ואפילו יש אומרים להיעלם.. מקווה שעניתי על מה שרצית לדעת בהצלחה בהמשך, אייל.
אני מטופלת כבר 4 שנים בסירוקסט 20 מ"ג ליום אני מנסה לכנס להריון אם מישהי פה עברה הריום עם התרופה ואיך עבר עליה ההריון ואיך יצא הילד? אם היו סיבוכים בהריון ואם זה בכלל השפיע בהריון תודה מראש
למאיה אשמח אם אנשים נוספים יגיבו ויספרו בניסיונם. בנוסף, את יכולה להתקשר למכון הטרטולוגי בהדסה כדי לקבל אינפורמציה מדעית לגבי השפעות הסרוקסט על ההריון. כל טוב דר' גיורא הידש
בדיון האחרון בו השתתפתי כאן, בנושא של אי הדיווח למשרד הבריאות על מחלתי, עלה נושא אחר, בין השורות, שהייתי רוצה להביא אותו כאן לדיון חדש. רציתי לשאול את דעתכם לגבי האפשרות- יתרונות וחסרונות- שהמטפל שלנו יהיה בעצמו "פצוע"- חולה במחלה נפש או סובל מבעיה נפשית דומה לזו של המטופל שלו. איך אתם רואים את זה? באיזו מידה הייתם הולכים לפסיכולוג שידעתם שהוא לוקח תרופות פסיכיאטריות? איך אתם רואים את מהות הקשר הטיפולי? מעניין אותי לדעת מה הדעות של האנשים כאן. גם לי יש דעה, מן הסתם כי אני מטפלת כזאת, פצועה, אבל מעניינת אותי דעתכם. תמי.
היי, שלחתי לך מייל, דנה
תמי שלום מאז ומתמיד כשישבתי מול פסיכיאטר או פסיכולוג הייתי מהרהרת לתומי, סתם מסקרנות, האם המטפל שלי לוקח\לקח כדורים או לא... אני חושבת שאיכות הטיפול לא צריכה להפגע מהעובדה שהמטפל "פצוע", לפעמים יש לזה יתרון בכך שהמטפל יכול להבין יותר טוב את המטופל... כמובן שחשובה גם מידת הפציעה. אני סומכת על מי שעוסק בתחום הנפש שהוא מספיק אחראי להחליט אם הוא כשיר להיות מטפל או לא... את שאר המלאכה יעשה המטופל... אני מכירה מטפלים שגמרו את לימודיהם בהצטיינות, הם בעלי ידע רב בריאים בנפשם... אך אני לא הייתי הולכת אליהם לטיפול וגם לא ממליצה לאחרים... נינה
פשוט הנעל קצת קרועה....
השאלה הראשונה היא איזה מידע צריך להיות בכלל למטופל על המטפל שלו. בארץ רוב הפסיכולוגים מאמינים שטובת המטופל היא שהוא לא ידע עליהם שום דבר. כלומר גם אם המטפל סובל מבעיה או ממחלה כלשהי שדומה לבעיה של המטופל זה לא משהו שהמטפל צריך לספר לו. המטפל הוא מעין "לוח חלק" שהמטופל משליך עליו באופן חד צדדי. יכול להיות שישנן גישות נוספות אבל זאת הגישה הנפוצה ביותר. ייתכן שהמטפל יכול להיות פצוע אך אין סיבה לשתף את המטופלים שלו בכך.
לדור אינני חושבת שעלתה השאלה אם לספר למטופל או לא זה בכלל דיון בפני עצמו... דיון אחר... השאלה היא תיאורתית: אילו ידעת שהמטפל שלך מטופל האם היית מוכן להיות אצלו בטיפול? נינה
אני במצב דומה לשלך, אני לא יודעת מה הייתי עושה בעבר לפני שהייה לי משבר נפשי - האם הייתי מוכנה ללכת למטפל "פצוע", אבל כיום זה דבר שמתקבל אצלי על הדעת, אך לא הייתי רוצה לדעת על זה כלום, על המצב הנפשי של המטפל שלי. כמטפלת אני חושבת שאנחנו יכולים להשתמש ברגישות שלנו ובחוויות שלנו בכדי להבין את המטופלים טוב יותר אך צריכים להיזהר מהזדהות, לדעת להבחין מה "שלי" ומה "של המטופל" ומה השוני ביני לבין המטופל. בנוגע לחשיפת הקושי הנפשי שלנו כמטפלים - אני חושבת שזה יהייה לא נכון לחשוף אותו בשום אופן שהוא, ושנכון הוא לאפשר למטופלים לראות אותנו לפי הדמות שהם זקוקים שנהייה עבורם. ועוד דבר נוסף - לפני כמה זמן יצא לי לשמוע ממישהו שידע משהו אודות מצבי הנפשי והוא הייה דווקא שמח אם הייתי מטפלת שלו בגלל שעברתי מה שעברתי, אז יש גם כאלה שלא ירתעו מכך... סופ"ש נעים לכולם אני.
לכולם תודה על תשובותיכם הרבות והמגוונות. לדור- לגבי "לוח חלק". זו הגישה המקורת של פרויד ושל הפסיכואנליזה, אבל היום יש גישות טיפוליות חדשות- הסלף, האינטרסובייקטיביות, שמדברות לא על פסיכולוגיה של איש אחד בחדר- המטופל, אלא על מפגש של שני אנשים, מפגש לא סימטרי, אבל הדדי במובן של ההשפעה ההדדית שיש לכל משתתף על התהליך הטיפולי. משתפרת יקרה, אני מסכימה מאד עם דבריך על הצורך להפריד בין הפצע שלנו לזה של המטופל. זה נכון בכל מקרה שעולה הזדהות יתר עם המטופלים בטיפול, וזה קורה במקרים רבים ונוספים, לא רק לגבי מחלות נפש, באופן ברור. לגבי חשיפה בטיפול. חשיפה בכלל היא כלי חשוב בעיני, אבל לא בכל מחיר ולא של כל דבר. ברור שמחלת נפש מרתיעה ויכולה להסית את תשומת הלב של המטופל מעבודה על עצמו למחשבות על המטפל ועל כשירותו. אבל השאלה שלי היתה יותר כללית- מהי העמדה הטיפולית הנכונה- האם אכן "לוח חלק"? אני מאמינה שבטיפול יש מפגש בין שתי נפשות- של המטפל ושל המטופל. המפגש הוא בעצם ברית בין החלק המטפל של המטפל והמטופל לצורך טיפול משותף בפצע של המטופל. אבל הפצע של המטפל נמצא שם גם הוא, ברמה המודעת והלא מודעת. והוא יכול לגרום מצד אחד לאמפתיה ורגישות רבה יותר לסבל של המטופל, ומצד שני כמובן להטות את המטפל מעבודתו המקצועית בשל הזדהות יתר וכד'. לכן חשוב שאנחנו המטפלים נהיה בטיפול אישי, בהדרכות, נתייעץ עם קולגות, בכל פעם שאנחנו מרגישים שהסיפור האישי של המטופל נוגע בשלנו, ואנחנו "מתערבבים". המודעות היא שיוצרת את ההבדל ואת המקצועיות. אבל לפעמים טועים, ויש "כשלים אמפתיים"- בלשונו של קוהוט- מקומות בהם לא מצליחים להבין נכון את המטופלים, מכל מיני סיבות. הטעויות האלה הן חלק מהתהליך, לומדים מהן המון ומתקדמים דרכן אם יודעים לשים לב ולתקן. המטפלים הם קודם כל בני אדם, ולדעתי לכל אדם באשר הוא אדם יש פצע. זה לא חייב להיות מחלת נפש אבל מי מאיתנו לא חווה חסר, אובדן, קונפליקט, טראומה מסויימת? המחשבה שהמטפל הוא חף מבעיות נפשיות היא חלק מהאידיאליזציה שיש לנו על המטפלים שלנו, אידיאליזציה שהיא חשובה בהתחלת התהליך, מאפשרת יצירת אמון וטרנספרנס חיובי. אבל חברי היקרים, מתוך הכירותי האישית עם הפסיכולוגים שאיתם אני עובדת, צר לי לאכזב אתכם- אנחנו מאד מתוסבכים.. אחרת אולי לא היינו מגיעים לעיסוק הזה בנפש ובסבל האנושי. אבל אנשי מקצוע רציניים מטפלים בעצמם ונמצאים בתהליך ארוך ומבוקר של הכשרה השתלמויות ולימודים כדי לשפר את המודעות העצמית שלהם ואת כישוריהם להכיל לתמוך ולעזור למטופלים. שנהיה כולנו בריאים ושמחים. תמי.
שלום קוראים לי עינת אני תלמידת תיכון [נתבקשתי להכין עבודה בנושא מחלות נפש-מצאתי קשר מסוים בין מחלות נפש לגנטיקה] רציתי לשאול מתי משתמשים באישפוז כפיתי-באיזה מצב של החולה..
התנאים לאישפוז כפוי מוגדרים בחוק לטיפול בחולי נפש-1991. ראי להלן- 6. בדיקה כפויה דחופה (תיקון: תשנ"ה) (א) פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו בפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה: (1) הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות; (2) הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי; (3) הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר. (ב) פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב, על פי בקשת פקיד סעד כי קטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם קיימות לדעתו ראיות לכאורה כי הקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית, והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי. (ג) בדיקה פסיכיאטרית של קטין לפי סעיף זה, תיערך בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער. 7. בדיקה כפויה לא דחופה פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו לפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה: (1) הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות; (2) נתקיים בו אחד מאלה: (א) הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו, סיכון פיזי שאינו מיידי; (ב) יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה; (ג) הוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו, באופן הפוגע בקיום אורח החיים התקין שלו; (ד) הוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש; (3) הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר. 9. הוראה לאשפוז כפוי ותקפה (א) שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים שבסעיף 6(1) ו-(2) וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב כי יובא לבית החולים וכי יאושפז בו בדחיפות. (ב) שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים שבסעיף 7(1) ו-(2) וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב על הבאתו לבית החולים ועל אשפוזו בו. (ג) הוראת אשפוז לפי סעיף קטן (א) או (ב) (בחוק זה - הוראת אשפוז), תהיה בתוקף במשך עשרה ימים מיום נתינתה. 10. תקופת אשפוז כפוי והארכתה (א) תקופת אשפוז על פי הוראת אשפוז לא תעלה על שבעה ימים מיום האשפוז אלא לפי הוראות חוק זה. (ב) פסיכיאטר מחוזי רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב מאת המנהל, להאריך את תקופת האשפוז על פי הוראת אשפוז לשבעה ימים נוספים. (ג) הוועדה הפסיכיאטרית רשאית לפי בקשה מנומקת בכתב מאת המנהל - (1) להאריך את תקופת האשפוז מעבר לארבעה עשר הימים האמורים, לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חדשים. (2) להאריך מדי פעם את תקופת האשפוז, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ששה חדשים; האריכה הוועדה הפסיכיאטרית את תקופת האשפוז לתקופה העולה על שלושה חדשים, רשאי החולה, קרובו או אפוטרופסו, בתום שלושה חדשים מיום ההחלטה, לפנות אל הוועדה בבקשה לדיון נוסף בענין האשפוז. (ד) פסיכיאטר מחוזי או ועדה פסיכיאטרית, לא יאריכו את תקופת האשפוז לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנעו, על פי הבקשה המנומקת שבפניהם, שמתקיימים בחולה התנאים למתן הוראת אשפוז כאמור בסעיף 9. (ה) נסתיימה תקופת אשפוז כאמור בסעיף זה ולא הוארכה, ישוחרר החולה.
לעינת תודה לניצן, אם אנסה לתמצת את החוק היבש - צריכים להתקיים שלושה תנאים בו זמנית, כלומר שניים לא מספיקים אלא כל התנאים חייבים להיות בו בזמן. האדם חולה נפש והוא נמצא במצב פסיכוטי כלומר הוא לא מבין את המציאות ומתנהג באופן חריג שאינו מתאים להתנהגותו הרגילה. קיים מרכיב של מסוכנות לעצמו או לאחרים. כלומר אדם שהוא פסיכוטי אבל שקט ואינו מזיק לאחרים או לעצמו אי אפשר לאשפזו בכפיה אפילו אם אנו חושבים שזה לטובתו. התנאי השלישי הוא טריוויאלי - האדם מתנגד לבדיקה וטיפול. כמובן שאם הוא מסכים אין מקום לטיפול כפוי. כל טוב דר' גיורא הידש
רציתי לבדוק אם ישנו טלפון חרוםשאליו ניתן להתקשר לצורך הזמנת אישפוז כפוי או בדיקה פסיכיאטרית כפויה כאשר המטופל אי משתף פעולה ועלול הזיק לעצמו. קרה לנו כבר שהבן שלנו איים להתאבד אם נפנה לבית משפט לצורך הפעלת צו הרחקה (יש לנו איתו בעיות אלימות)והוא ניסה לפגוע בעצמו והצליח לפצוע את עצמו הזמנתי משטרה שהצליחה לאתר אותו לאחר שפצע עצמו וברח הם הזמינו אמבולנס. אני מפחדת שבפעם הבאה אם חלילה תהיה כזו הוא יאיים ואם לא אספיק להזעיק מישהו זמן הוא יפגע בעצמו .הייתי רוצה שיהיה לי טלפון חרום לפסיכיטר מחוזי זמין לכל מקרה שאצטרך. כרגע המצב רגוע אבל אין לדעת
אני בחור בן 26, סובל מידי פעם מחרדות. באופן כללי עד עכשיו בממוצע יוצא לי לקחת חצי כדור וואבן פעם בשלושה שבועות-חודש. לקיחת הכדור לא יצרה לו תופעות לוואי. בפגישה עם הרופא המשפחה הוא אמר לי שהוא נותן לי לקחת כדור אחר בשם "קלונקס". רציתי לדעת במה הכדור הזה שונה מוואבן? האם הוא יכול לגרום לי תופעות לווי קשות/בעיתיות? (הוואבן לא גרם לי.)? האם לקיחת חצי כדור וואבן/קלונקס פעם בשלושה שבועות-חודש יכול להביא להתמכרות? תודה על תשובתך.
לאייל מדובר בשתי תרופות מאותה הקבוצה הכימית והרפואית (בנזודיאזפינים), כך שהדמיון ביניהן גדול בהרבה מההבדלים. לכן חשובה יותר התגובה האישית שלך לוואבן או לקלונקס ולא הבדלים תיאורטיים. שתי התרופות ממכרות אבל הפוטנציאל הממכר נמוך ובטח שאם אתה נוטל כדור פעם בשבועיים אז אין סכנה של התמכרות. אנו מדברים על סכנה של התכמרות כאשר אדם נוטל את התרופה כל יום למשך כחודש ימים ובטח שאתה רחוק מזה. איני מבין מדוע לעבור לקלונקס אם אתה מרוצה מהוואבן והוואבן עושה את כל העבודה המצופה ממנו??? כל טוב דר' גיורא הידש
ד'ר שלום, האם התרופה ריטאלין (Methylphenidate) והאם תרופות ממשפחת MAOI's הם תרופות ממריצות - הממריצות פעילות מוחית, וגורמות למעין תחושת עונג כלשהי ? תודה לתשובתך.
ליורם מדובר בתרופות משתי קבוצות שונות. הריטלין שייכת לקבוצת הסמים הממריצים ולכן התשובה היא חיובית. נוגדי דיכאון מעכבי MAO הן תרופות נוגדות דיכאון שאין להן השפעה מיידית וממריצה והן פועלות כנוגדות דיכאוון רק אחרי זמן. כל טוב דר' גיורא הידש
פשוט הפסיכיאטר אמר לי לקחת התרופה לפני השינה. האם לקחתה בשעה קבועה? תודה וליל מנוחה
לאלעד כן, חשוב ליטול בשעה קבועה וכאשר תעלה במינון לחלק לפעמיים ביום. כל טוב דר' גיורא הידש
אני בת יחידה לאם:שכולה,אלמנה, בת 70. בתקופת צעירותי סבלה אמי ממצבי רוח עולים ויורדים . שבאה לידי ביטוי בכעסים לא מוסברים והגיונים. אחותי ז"ל סבלה מכך רבות אפילו נאלצה לקבל אישפוזים פסיכיאטרים, בגיל 48 היא לקתה בגידול בראש ונפטרה לאחר תקופה קצרה. במשך החיים גיליתי חסינות נפשית וצורך לתמוך באחותי לאורך כל הדרך. היום אני מרגישה שאין בי כח לעמוד מול אם שמתנהגת בניכור כלפי שבאה לידי ביטוי בהשמצות ואשמות כבדים מאד, לאחרונה היא מגלה סימנים של סטיה בהתנהגות שבאה לידי ביטוי בהתפרצות של בכי ומיד אח"כ צחוק , פיזור כספיםבצורה לא מבוקרת לחלוטין, תוקפנות וכוחנות שמבטה אותה באלימות מילולית גסה וקשה כלפי וכלפי ילדי. אין ספק שהיא זקוקה לטיפול פסיכיאטרי דחוף. הבעיה שהיא בטוחה מאד בסדר וכל הסביבה הקרובה לא בסדר. שאלתי: איך אפשר להביא אותה לטיפול במצב שאינה מבינה שהיא בבעיה? נשמח מאד לקבל תשובה לבעיה שהולכת ומחמירה מיום ליום. תודה רבה הבת...
לפני שהד"ר יעזור, זה ממש ממש ממש נשמע כמו מאניה דפרסיה. אולי אפשר אישפוז בכפייה? אם היא הופכת לאייום על עצמה וגם עליך וילדייך אז אני חושב שניתן לצלצל למוסד הפסיכיאטריה הקרוב, להסביר את המצב ולבקש אישפוז בכפייה. את חשה סכנה לעצמה וגם לך לא?
שלום, הדבר הטוב ביותר הוא לשכנע אותה לקבל עזרה כלומר טיפול רפואי, להגיע לפסיכיאטר אשר יתחיל בטיפול מתאים. את יכולה לנסות לשכנע אותה, אולי בעלך, ואולי כל אדם קרוב כמו אחים או אחיות של אמך או אדם שיש לו השפעה עליה. כמובן שאפשר להזמין את רופא המשפחה לביקור בית להסביר לו את המצב וגם הוא עשוי לנסות ולעזור. במידה ואי אפשר להשפיע עליה צריך לשקול את האפשרות של אשפוז כפוי כפי שנאמר. אבל כדי שאפשר יהיה לאשפזה יש צורך גם במרכיב של מסוכנות לעצמה או לאחרים. לצערי במקרים כאלו לפעמים קשה מאוד. כל טוב דר' גיורא הידש
אבקש כי תייעץ לי איך להיגמל בהדרגתיות מפבוקסיל. אני כעת במינון של 125 מ"ג כאשר המקסימום שנטלתי היה 200 מ"ג. ירדתי במדרגות של 50 מ"ג בהתחלה ומ-150 מ"ג ירדתי ל125 מ"ג- מדרגה של 25 מ"ג. רציתי להבין האם מאפיין את הירידות דיכדוך רציני במצב הרוח וכן עייפות קשה שמשתלטת- לכמה ימים, עד שהגוף מסתגל לשינוי.? או שמא נגמלתי מוקדם מידי מהרצוי? כמו כן חשוב לי מאד לדעת, כמה זמן רצוי לי להשאר בכל מינון שהורדתי עד להורדת המינון פעם נוספת? ובכלל איך נגמלים מפבוקסיל בצורה הכי מבוקרת ומתונה והיעילה ביותר? על מנת שהדיכאון הקליני לא ישוב לשכון בי.
שלום, הפבוקסיל אינו ממכר והתופעות שאת מרגישה אינן קשורות למצב הנפשי. כלומר אין קשר בין ההורדה במינון של הפבוקסיל לחזרה אפשרית של הדיכאון. התופעות בזמן סיום טיפול הן תופעות של ירידה מהירה מדי של רמת הסרוטונין במוח וכאמור אין להן קשר למצב הנפשי. לכן התשובה היא פשוטה. לרדת לאט לאט ואין חוקים נוקשים וברורים. אפשר לרדת כל שבוע ב 25 מג' כאשר לקראת הסוף אחרי שירדת ל 50 מג' ביום בקצב איטי יותר של 12.5 מג' בכל מדרגה. במקרה שאת יורדת מהר מדי תמיד אפשר להוסיף חצי כדור למספר ימים שהתופעות נעלמות ואז לחזור ולהוריד במינון. כלומר אם את חשה את התופעות שתיארת אז לעלות קצת במינון, התופעות יעלמו ושוב להמשיך ולהוריד. בהצלחה דר גיורא הידש
אני לוקחת זיפרקסה 5 מ"ג ומתרגלת מדיטציה טרנסנדנטלית. בעבר עוד לפני שהתחלתי לקחת זיפרקסה היו לי מדיטציות נפלאות, כיום כשאני תחת השפעת הזיפרקסה המדיטציות שלי הן מאוד שיטחיות. אני כבר לא נהנית מהן. נאמר לי שהזיפרקסה עושה פעולה הפוכה מזו שעושה המדיטציה. האם תוכל לתת לי הסבר על כך? נאמר לי גם שהכדור גורם לכך שלא אתמודד עם רגשות. האם זה קשור?
לסיגל מצטער, השאלה שלך מאוד מעניינת אולם לא שמעתי ואיני יודע האם זיפרקסה משפיעה על מדיטציה. באופן עקרוני לא רק תרופות עלולות להשפיע על המדיטציה אלא גם המצב הנפשי. אשמח אם מישהו יודע ונלמד. כל טוב דר' גיורא הידש
הפסיכיאטר המליץ לי לרדת מ- 30 מ"ג ל-20 מ"ג, אך הבעתי בפניו את חששי וביקשתי ממנו לרדת לכדור ורבע (במקום כדור וחצי) ואח"כ בהדרגה ארד לכדור. הוא הסכים עימי, אך גם מזה אני חוששת. אני ממש פוחדת שזה ישפיע עליי לרעה. מה עושים?
לאור את חוששת וצריך לכבד זאת גם אם את צודקת וגם אם אין סיבה לדאגה. מה שעושים הוא שיורדים לאט לאט במינון, מה יש למהר?? כל טוב דר' גיורא הידש
היי, בסכיזופרניה, מה הכוונה לתקופה הפעילה (active) ומה הכוונה לרזידואלית (residual period) ומה הכוונה לפרידורם (predorm) מה הכוונה מבחינת המחלה, לא תרגום של המונחים... תודה לך!
לדרדרס סכיזופרניה מתחלקת לשני שלבים. שלב חריף המצב הפסיכוטי של מחשבות שווא והזיות וזו התקופה הפעילה. השלבים האחרים הם הסמנים השליליים - תחושה של ריקנות, נסיגה רגשית, התכסות ואדישות רגשית. כך שלפני הפסיכוזה יש בדרך כלל תקופה "מבשרת"=פרודרום שבה מתחיל הערעור הנפשי אבל אין סימן פסיכוטי ברור. אחרי הפסיכוזה=השלב הפעיל ישנה התרוקנות. לעתים המצב הפסיכוטי לא חולף לגמרי ואז יש מצב של רגיעה אבל ישנו גרעין פסיכוטי קבוע שלא נעלם. זה המצב הרזידואלי (שארית), כאשר האדם מתפקד והכל רגיל אבל הוא בטוח שמשהו רוצה להרעיל אותו לדוגמא. אבל מחשבה זו לא מפריעה לו לתפקד כל טוב דר' גיורא הידש
חזרתי מאנטבה !!! תודה על העיצה הרופאה הלכה על הגאודון נקווה שזה יעזור, הרופאה קראה לזה היפו מאניה ולא היתה שותפה לדעה שלי שזה חמור ואני נשארתי מבולבלת ועם תהיות חדשות לגבי המוח האנושי ??? הבת שלי שהיא בחורה ממוצעת לחלוטין התנהגה כמו מיקי שחשב שהוא גאון וכתב דברים נפלאים פה. היא פשוט לא הפסיקה לדבר ונאמה ללא הרף אבל להפתעתי רוב הנאומים היו ידע מופלג בנושאים שלא ידעתי שהיא בכלל מכירה כולל מתמתיקה שהיא בכלל לא יודעת כמעט הייתי מסכימה לזה שהיא גאון כמו שהיא אמרה ללא הרף . אז איך אפשר להסביר את זה האם לכולנו יש ידע ואנחנו לא משתמשים בו או שולטים בו האם בכלל יש תשובה ,האם כולנו חיים באפרוריות וצריכים להיות קצת מאנים , האם אנחנו צוברים ידע רב ופשוט לא יודעים איך להשתמש בו או לנצל אותו?? ושוב תודה על ההבנה התמיכה ובכלל כף לדעת שאתה תמיד פה
לאמא רחוקה. בין השורות אני מבין שהמצב של הבת השתפר וזה העיקר. לעתים אנחנו שוכחים לציין את הדברים שהם בסדר ולוקחים אותם כמובנים מאליהם. זו גם תשובה חלקית לשאלתך, אסור לקחת שום דבר, אף אדם ושום ידע כמובן מאליו, תמיד צריך לזכור ולהזכיר. אבל לשאלתך אקח את הדברים למקום אחר. האם לשנות עם תרופות את ה"אישיות" של אנשים כדי שיהיו מאנים/דיכאוניים/קמצנים/פזרנים וכך הלאה האם זה לא מפחיד? האם יכולת ההשפעה של הכימיה על המוח אינה מפחידה כאשר אנחנו יכולים לקבוע את האופי של האדם? כל טוב דר' גיורא הידש
שלום אני בחור בן 35. מזה כ 10 שנים סובל מ 1. חרדות ( חרדות נסיעה למרחקים בארץ/ נסיעה לחול ) וחרדות היפוכונדריות רבות אובססיביות. כבר 8 שנים לא נסעתי לחול וכשאני נוסע למלון בגליל אני יום לפני מתרגש ואני אורז חצי בית וארון תרופות ביחד איתי. יצויין שזה התחיל לי בסביבות גיל 25-26 אחרי תקופה של כמה חודשים של כאבי ראש חזקים שגרמו לי לרצות להשאר בבית. בעבר - בצבא וגם כשהייתי נער הייתי מטייל הרבה ללא בעיה. 2. סובל כבר 10 שנים מכאבי צוואר וטרפז ( הצוואר נתפס הרבה- מספיק מזגן קטן ויומיים אני לא יכול להזיז את הראש ), מכאבי ראש כפעמיים בשבוע ( שכשהם קורים אני לוקח 2-3 אופטלגינים וחייב ללכת לנוח ) ומכאבי גב. כל בדיקות הדם שלי תקינות. עברתי בירורים - ראומטולוגיה, אורטופדיה, נוירולוגיה. אמרו לי שאני סובל ממספר אבחנות - *שינויים ניווניים בצוואר שאולי לוחצים קצת והצוואר מאוד נוקשה מה שכנראה גורם לכאבי ראש לא מעטים. וכאבי גם בגלל שינויים ניווניים מסוימים בגב תחתון ובלטים קלים. *כאבי ראש שנובעים חלקם ממתח - TENSION MUSCULAR HEADACHE וחלקם מסיבות לא ברורות *והראומטולוג טען שיש לי פיברומיאלגיה לדעתו. קיבלתי שתי המלצות טיפול- הראומטולוג המליץ על אלטרולט 10 מ"ג כל ערב ואחר כך לעלות ל 15 מ"ג ביום או 20 מ"ג הנויורולוגית שבדקה בגלל הכאבי ראש המליצה על ציפרלקס 10 מ"ג כל בוקר. אני מתלבט מה מהכדורים לקחת. ברצוני לדעת מה מביניהם לדעתך יכול להיות 1. כדור יותר אפקטיבי למניעת החרדות נסיעה והיפכונודריה? 2. כדור יותר אפקטיבי למניעת כאבי ראש והתכווצויות שרירים בצוואר ובטרפז 3. בעל פחות תופעות לוואי. בתור "היפוכונדר" אני מאוד מוטרד מתופעות הלוואי שקראתי בעלון - כגון יצירת בעיות בתפקוד המיני ועוד מה דעתך?? יצויין שאני לא סובל מדכאון. אני מקיים יחסי מין מספר פעמים בשבוע, התחתנתי שוב והנשואים עכשיו מאושרים, אני די מצליח מקצועית והדבר המרכזי שמקשה עליי הוא כל הכאבי ראש צוואר + כל החרדות שגורמות לזה או נגרמות מזה. תודה!!
לאלון- האבחנות שקיבלת מהאורתופד, הנוירולוג והראומטולוג זה רק חלק מהתמונה. נחוצה גם בדיקה פסיכיאטרית בשביל התמונה המלאה. לדעתי אתה יכול לקחת אלטרולט 10-20 מ"ג ליום כפי שהמליצו לך, שכן יש לתרופה השפעה מוכחת גם נגד כאבים. השפעה של הציפרלקס היא בעיקר נפשית כנוגד חרדה ודיכאון. בשורה התחתונה אין סתירה בין שתי התרופות וייתכן שאתה צריך את שתיהן.
לאלון אני מצטרף לדבריו של דור ומוסיף כי האלטרולט היא תרופה ישנה יותר ולכן באופן עקרוני עם יותר תופעות לוואי. אבל במינון הנמוך שהמליצו לך אין בדרך כלל תופעות לוואי. הציפרלקס היא חדשה יותר וגם עשויה לעזור. דרך אגב, נראה שממש בימים הקרובים מגיעה לארץ תרופה חדשה שהיא טובה גם לגבי מצבים נפשיים וגם לכאבים ממושכים. בשבוע הבא אדע עליה יותר. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הידש, רציתי לשאול האם תרופות מסוג ה-SSRI יעילות יותר מתרופות ה-SNRI כנגד חרדה בכלל ואו סי די בפרט. לפי הבנתי הקבוצה הראשונה מעכבת ספיגה חוזרת של הסרוטונין שהוא מוליך עצבי האחראי בין השאר על תחושות של עונג והנאה, ובכך משאירה את "החומר הטוב" יותר זמן במח. הקבוצה השניה לעומת זאת, עושה אותו הדבר ובנוסף פועלת על מנגנון שנקרא נוראדרנלין, מוליך עצבי שלא הבנתי את תפקידו. אודה לך אם תוכל להסביר לי את ההבדל בינו לבין סרוטונין ומדוע רוב הלוקים בחרדה/דכאון מקבלים המלצה על SSRI ולא על SNRI אם זה עושה את אותה פעולה כמו הראשון ובנוסף פועל על מנגנון נוסף. סליחה על האורך ותודה.
לדני מצטער אבל אין תשובות מספקות לשאלות שאתה שואל ולכן אענה לך דווקא באופן כללי יותר. התברר שבדיכאון וחרדה פועלים הסרוטונין וגם הנוראפינפרין. כך שאפשר לתקוף את הדיכאון מצד הסרוטונין או מצד הנוראפינפרין וישנן תרופות שהן סלקטיביות רק לאחת הדרכים. וישנן תרופות שפועלות על שתי הדרכים הללו. למרות היתרון התיאורטי של התרופות הפועלות על שתי הדרכים התברר באופן מעשי שמבחינת התועלת והתוצאות האפקסור לדוגמא לא יותר יעיל מהתרופות הפועלות על הסרוטונין בלבד. כיום שתי התרופות הנחשבות הטובות ביותר נגד דיכאון וחרדה הם האפקסור והציפרלקס. הראשונה היא משולבת והשניה פועלת על הסרוטונין בלבד. עם זאת יתרונן על התרופות האחרות לא ממש משמעותית. כל טוב דר' גיורא הידש
קראתי שסרוטונין קשור למנגנון ההתאהבות. האם משמעות הדבר שמשיכה (לאו דווקא פיסית אבל גם) עשויה להיות מושפעת מכדורים מקבוצת ה-SSRI? שאלה נוספת: האם בכדורים נוגדי חרדה ובכלל זה אפקסור ואניפרניל יש חשש לפגיעה קוגנטיבית מאיזשהו סוג? האם יש מחקר שמצביע על פגיעה בזכרון, חדות מחשבה, יכולת למידה או ריכוז באחת מהתרופות לעיל? איך אני מתגבר על חשש זה כאשר ידוע שינן תרופות שנחשבו לאורך השנים כבטוחות והתגלה שהן טומנות בחובן נזק? התרופות הרלוונטיות הן כאמור פרוזק, רסיטל, סרוקסט, פריזמה, אפקסור ואנפרניל. תודה רבה, יואל
בשנה האחרונה אני נוטלת סרוקסט. עניין המשיכה אצלי לא השתנה.... בעניין הפגיעה הקוגנטיבית- לא ידוע לי משהו כזה....אני רק יודעת שהפכתי לאסרטיבית יותר.
מאוד מעניין. האם מותר לשאול עבור איזו הפרעה את נוטלת הכדורים והאם יש הטבה משמעותית?
קודם כל אנפרניל שייך לקבוצת הטריציקלים (TCA) ולא לקבוצת SSRI. טריציקלים גורמים לעייפות ותיתכן ירידה (הפיכה) בתפקוד הקוגנטיבי. SSRI ואפקסור ברוב המקרים בעלי השפעה מעוררת והריכוז אמור להשתפר ולא להיפך. כמובן שגם השיפור במצב הנפשי יכול לשפר תפקוד קוגנטיבי. התרופות הנ"ל יכולות להחליש את המשיכה המינית אם היא היתה חזקה לפני כן. אם היית לפני כן מדוכא אז מימלא לא סביר שהיתה לך משיכה מינית גבוהה ולכן לא תמיד מרגישים שינוי. כיום בודקים את הקשר של פרוזק לסרטן. לאו דווקא כגורם אלא גם כמרפא. בינתיים אין תשובה חד משמעית לשום כיוון.
תודה למשיבים ואני מצטרף לדעתם הידש
אני מוגדרת כחולת סכיזופרניה פראנואידית אני מטופלת ברספידל כדור פעם ביום אני אמורה להתחיל זריקה consta של רספידל 25 מ"ג פעם בשבועיים רציתי לדעת האם הזריקה טובה יותר מהכדור ומהם ההבדלים בין הכדור לזריקה והאם ישנם תופעות לוואי ומתי הם חולפות בנוסף האם המינון של הזריקה גבוה
שלום, זו אותה התרופה בדיוק גם מהבחינה ההשפעה החיובית וגם תופעות הלוואי. כך שאם אין לך תופעות לוואי מהכדורים לא יהיו תופעות לוואי גם מהזריקה. לכן הזריקה היא לא יותר חזקה ולא יותר חלשה מהכדורים, אלא בדיוק אותו הדבר. לזריקה מספר יתרונות. היתרון הראשון הוא שאת משוחררת מנטילת כדורים כל יום, יש בכך יתרון פסיכולוגי גדול שאת לא מרגישה כחולה שנוטלת כדורים, אלא כאדם בריא. היתרון השני הוא שכיוון שלזריקה משך פעולה ארוך-כלומר היא משפיעה כשבועיים, הרמה בדם קבועה ויציבה ולכן גם ההשפעה היא טובה יותר. בהצלחה דר' גיורא הידש
התחלתי לקחת למיקטל (במקביל להפסקת השימוש במובמיד). אשמח לשמוע דעתך על למיקטל. האם אתה מאמין בה? המון תודה על כל התגובות שלך ד"ר. הפסיכיאטר שמטפל בי אדם טוב ואכפתי שאני חש שרוצה לעזור. אני חש שגם אתה כזה, מודה לך על כך ומאוד מעריך את זה.
אני לוקח למיקטל ואני יכול להגיד לך שאצלי היא עושה את העבודה נהדר
איזה כייף לשמוע את זה! אני נורא מקווה שזה גם יעזור לי!! באיזה מינון אתה לוקח למיקטל? האם אתה לוקח זאת לפני השינה? והאם בשעה קבועה? תודה על תגובתך ותמשיך להרגיש טוב
האם אדם שסובל מסכיזופרניה יכול לקבל קצבת נכות בביטוח לאומי ?
ליעל כן, כמובן שרק אם קיימת מגבלה בתיפקוד. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום אני בחור צעיר בן 22,לא משתמש בסמים ולא כלום,עברתי התקפי חרדה ואני די הרבה זמן במן דכאון כזה שלא בדיוק משפיע לי על החיים החיצוניים כלומר אני יוצא לבלות ועובד והכל אבל בתוך עצמי מבולבל עם כל מיני מחשבות מפגרות ולא הגיוניות,יותר בקטע של בריאותייות וחששות בריאותיות. בכל אופן שמתי לב לשבוע האחרון שאני מרגיש כמעט קבוע מן הרגשה של מן כאב ראש חלש כזה אבל בצד ימין באיזור הרכה, ואם אני נוגע שם באיזור אז יותר מרגישים כאב, זה קצת קשה להסביר ,בכל אופן רציתי לדעת אם מבחינה תיאורטית הגיוני שמחרדות או מ"טחינת מוח במחשבות" אז מכל אלה יכול להווצר תחושות בראש כמו שלי? לאורך כל היום כמעט? שוב אזכיר זה לא בדיוק כאב ראש רגיל ואופייני זה אחרת(חשוב לציין שטפו טפו טפו אני לא נוטה לכאבי ראש בחיי כמעט בכלל כלום אף פעם לא כואב לי הראש)
מתח, מחשבות טורדניות, דחק בהחלט יכולים להביא לתופעה זו. האם אתה מטופל בכדורים? האם הולך לפסיכולוג? ותלך לרופא משפחה לעשות בדיקות רפואיות רק כדי לשלול דברים אחרים.
לאלמוני חרדה יכולה להתחפש לכל תחושה גופנית, לעתים תחושה שמזכירה הפרעות תגופניות ידועות או כאבים בלתי ספציפיים כמו הכאב בראש שאתה מתאר. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב לכל הצוות! מגיל 18 אני נמצאת במצב של דיכאון מתמשך( כיום אני בת 22). השנה מינואר התחלתי לטפל באמצעות כדורים, ניסיתי רסיטל. ציפרלקס,וויאפקס. אך הם לא עזרו לי בצורה משמעותית ומהפכנית. אגב הכדור הראשון פלוטין עשה לי פריחה. שאלתי היא - אם הכדורים הללו שעובדים על הסרוטונין לא עזרו לי, האם זה אומר שאני צריכה כדורים יותר חזקים שישפיעו גם על הנוראפינפרין?
ויפאקס משפיע על הסרוטונין ועל הנוראפינפרין במקביל. השאלה איזה מינון לקחת מהויפאקס ולכמה זמן? תגובה איטית לתרופות אינה אומרת שהדיכאון יותר קשה אלא מכיוון שאצלך הוא דבר מתמשך גם צריך לתת יותר זמן לתרופות לפעול.
שלום, דיסטימיה בהגדרתה אינה "קשה", כי אם דיכאון פחות חמור אבל נמשך זמן ארוך של שנים. פעמים רבות דווקא דיסטימיה מגיבה פחות לתרופות מאשר הדיכאון המז'ורי העמוק. אפשר לנסות תרופות הפועלות על הנוראפינפרין כמו האפקסור=ויאפקס, אדרונקס או איקסל. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב האם ד"ר הירש או חברי הפורום מכירים מרכז שיקום לנפגעי נפש המשלב פעילות בטבע ו או בבעלי חיים באזור בית שמש? או מרכזי שיקום אחרים לאחר אישפוז בבי"ח פסיכאטרי המשלבים טיפולים אלטרנטיביים ו/או עבודה בטבע? תודה מטילדה
נסי באתר הזה www.voices.co.ilיש הכל בו הכל פירוט דגי גדול של מרכזעי שיקום ושירותי שיקום
למטילדה תכנסי לאתר של "אנוש" שיש להם סניפים בכל הארץ. או למכון "סאמט" שנמצא בירושלים והוא מרכז גדול של שיקום. כל טוב דר' גיורא הידש
האם זוהי תרופה פסיכיאטרית? מה מטרתה והשלכותיה?
ציטוט מאינדקס תרופות- --------------------------- לומינל - Luminal שם גנרי: (PHENOBARBITAL (PHENOBARBITONE צורות הגשה: טבליות, אליקסיר פעילות רפואית: פנוברביטל הוא ברביטורט הפועל כמיישן, מרגיע ונוגד פרכוסים. 1) פנוברביטל נועד לטיפול בכל סוגי אפילפסיה, למעט התקפי התנתקות (Absence, Petit mal). 2) נדודי שינה קשים, שלא הגיבו לטיפול קודם (יירשם רק לחולים שטופלו בעבר בברביטורטים). התוויות נגד: 1. רגישות לברביטורטים 2. הריון\הנקה. 3. היסטוריה של התמכרות לאלכוהול ו\או סמים. 4. מצב כללי ירוד. 5. אי ספיקת כבד קשה. 6. קוצר נשימה או חסימת דרכי אוויר. 7. פורפיריה. תופעות לוואי שכיחות: שכיחות גבוהה: פנוברביטל עלול לגרום בטיפול כרוני ממושך ובמינונים גבוהים לסבילות ולתלות פיזית ונפשית בתרופה. יש להפסיק הטיפול בפנוברביטל בהדרגה מחשש לתסמיני גמילה. שכיחות נמוכה: מערכת עצבים מרכזית: תסמינים דמויי שכרות (hangover): ישנוניות, סחרחורות, ataxia , דיכוי נשימתי וקוגניטיבי, כאב ראש, עוררות יתר פרדוקסלית (עד בכדי חרדה מוגברת, עוינות כלפי הסובבים). נדיר: תגובות של רגישות יתר, בלבול, אנמיה מגלובלסטית (ניתן לטפל בחומצה פולית). בקשישים: חוסר מנוחה, בילדים:תנועתיות יתר. מינון יתר\ הרעלה: דיכוי מערכת עצבים מרכזית, בלבול, תת לחץ דם, ירידה בחום הגוף, צהבת, תרדמת. טיפול: מתן מנות חוזרות של פחם פעיל וטיפול תומך. תגובות בין תרופתיות, מינון, אזהרות ועוד כאן בהמשך: http://www.miok.co.il/medicine.asp?n=5669&md=9&sm=11&m=&look=
מדובר בתרופה מקבוצת הברביטורטים. לכל הברביטורטים יש השפעה מרגיעה ומרדימה, כלומר השראת שינה וגם השפעה נוגדת אפילפסיה. הלומניל הוא ארוך טווח, דהיינו משפיע להרבה שעות. כיום בשימוש רפואי במקרים נדירים בלבד או אצל אנשים שפיתחו תלות בתכשיר. הבנזודיאזפינים הם התחליף שלהם ב-40 השנים האחרונות. הברביטורטים יותר ממכרים מהבנזודיאזפינים ויכולים לגרום למנת יתר ומוות כאשר נלקחים במינון גבוה.
תודה למשיבים הידש
לד"ר הידש שלום ! שמעתי שמועה ורציתי לדעת אם היא נכונה... 1. שמעתי שריטלין "מעלים" הפרעת קשב וריכוז למי שיש אותה... וגורם להפרעת קשב וריכוז למי שאין אותה... האם זה נכון ? זאת אומרת שאם אין לי הפרעת קשב ואני אקח ריטלין יהיו לי סימפטומים של הפרעת קשב... ואם יש לי הפרעת קשב היא "תעלם" ל4 שעות... ???? 2. בהנחה ושאלה אחת נכונה. סיכזופרנים סובלים בין היתר מהפרעת קשב (מבין מגוון רחב של תופעות). מה יקרה אם הם יקחו ריטלין ? האם הסימפטומם יעלם (ושאר התופעות ישארו) ? או שגם היא תעלם ? 3. מה קורה עם אנשים שלא סובלים מהפרעת קשב... אך בערבים מאבדים את הריכוז.. האם לקיחה של ריטלין יגרום לריכוז מאחר ובערב הם חסרי ריכוז או שזה יגרום לחוסר ריכוז מאחר ואין להם הפרעת קשב וריכוז של ממש ? 4. האם מבחן טובה TOVA יכול להראות שאין בעיית קשב וריכוז למרות שההפרעה קיימת ??? אשמח אם תוכל לענות לי על כל שאלה בנפרד תודה אביב
לאביב ריטלין היא תרופה מעוררת ולכן היא משפרת את הקשב והריכוז, במיוחד אצל אנשים הסובלים מהפרעת קשב, מי שאינו סובל מהפרעת קשב לא תהיה עליו השפעה מיוחדת ובטח שלא פחות ריכוז (אלא אם מדובר במינונים גבוהים מאוד). נכון שאנשים הסובלים מהפרעת קשב נמצאים בסיכון גבוה יותר לסכיזופרניה, השאלה שלך על מתן ריטלין לאנשים עם סכיזופרניה והפרעת קשב מעניינת מאוד ועדיין אין תשובה חד משמעית לכך, עם זאת צריך לזכור שריטלין עלול לגרום לפסיכוזה ולכן היא מסוכנת בסכיזופרניה. מומלץ להשתמש בריטלין בעל טווח פעולה ארוך כמו הSR או הקונצרטה ואז הקשב נשמר גם בערב. כמובן שאת שעת הנטילה אפשר להתאים לכל אחד. מבחן טובה הוא כלי עזר נוסף לאבחון הפרעת קשב אבל בשום פנים ואופן הוא לא קובע הפרעת קשב ולא שולל הפרעה זו. כל טוב דר' גיורא הידש
מדוע יש לי בעיה שאין לי חשק מיני בכלל האם זה נובע מהכדורים ? ההפרעה שיש לי משבשת לי את מהלך החיים התקין ואני מאד עצובה. יש לי עוד שאלה מדוע אני לא מרגישה טוב בבוקר ואחר הצהרים שאני קמה מהשינה אני מרגישה נפלא . תודה על היחס החם
לגלית ירידה ברצון ובחשק המיני עלולה להיות גם מהמצב הנפשי של חרדה ודיכאון וגם עלולה להיותתופעת לוואי של התרופות נוגדות הדיכאון. במצבים של דיכאון זו תופעה שכיחה שבבוקר מרגישים פחות טוב מאשר בערב. הסיבה לכך לא ברורה עד הסוף. בהצלחה וכל טוב
אני אמורה לעבור ועדה ערעורים על הפרעת חרדה קשה של עשר שנים אני עם כדורים שמטשטשים אותי ואני לא יכולה לעבוד מחוץ לבית. האם יש מישהו שעבר ועדה בביטוח לאומי וזכה בתביעה? תודה למי שיכול לספר לי אשמח מאד
שלום גלית. יש לי ניסיון רב עם ביטוח לאומי, בנושא בריאות הנפש, ואני ראשית חייב לציין כי זה בולשיט אחד גדול ! ומדוע ? מאחר ואין בימינו כלים אובייקטיבים שמסוגלים להוכיח מעבר לכל צל של ספק שאת אכן סובלת מהפרעה נפשית או לא... באותה קלות שאת יכולה להיות מאובחנת כסובלת מבעיה נפשית ניתן לטעון שאת לא.... אבל האירוניה שבדבר, שאף אחד לא יכול לחצות את הגבולות שלך ולהרגיש מה את חווה בחיי היום יום ולקבוע אחרת... כך שמן הסתם חייבים להקשיב למטופל... ולתמוך בו... (אגב, לא קשה לזייף מחלה נפשית !!!) ומסיבה זו.. ומסיבות אחרות.. (שכן, כל אדם שני במדינה סובל מהפרעות אפקטיביות או נברוטיות/חרדה.. וזה לא ריאלי לקבוע נכות או להכיר בתביעה ל3 מיליון תושבים... אחרת ביטוח לאומי היה מתמוטט) לא קל לקבל קיצבה/נכות וכו... מביטוח לאומי, אך גם לא קשה... שנית, כמה שאלות בכדי שנעשה סדר... ואולי תוכלי להיתרם ממני ולזכות בנכות כללית... 1. כמה ועדות עברת ? מהם התאריכים שלהם ? מה סוגי הועדות ? 2. מה נקבע בכל ועדה ? 3. אילו מסמכים העברת לועדה ? מי הם אנשי המקצוע אשר חתמו על המסמכים ? 4. אילו אנשי מקצוע ישבו בוועדה ? 5. האם יש בעברך אישפוז בעקבות הבעיות מהם את סובלת ? 6. האם ישנה הוכחה טובה כולשהי (כאלה שאפשר לתת לבית משפט..) שאת סובלת מבעיה.. ויש לך הפרעות בתפקוד ? 7. מהם האבחנות שלך ? תעני לי על שאלות אלה... ואשמח אם תפרטי לי כמה שאפשר גם על מה שלא שאלתי... ותתני לי מידע חשוב נוסף אם יש... בקיצור... תתחילי לשפוך....!!!! בברכה. צחי פסיכולוגיה ומשפטים.
עברתי וועדה אחת וזימנו אותי לוועדת ערעורים בשבוע הבא, בוועדה נקבע לי ארבעים אחוז נכות ולא נתנו לי אל אובדן כושר עבודה כלום לכן ערערתי וישר קיבלתי זימון, בועדה הראשונה היתה פקידה ופסיכאטרית בועדה השניה היה רופא אחד שאמר שהוא[ של הביטוח הלאומי. תראה אני עשר שנים סובלת עם כדורים חזקים שמטישים אותי הכל כתוב בקופת החולים הרופא רשם להם שאני מתפקדת עם הכדורים בלבד ולא יכולה לעבוד מחוץ לבית יותר מזה אני לא מבינה מה אני משקרת להם בכלל לא אני סובלת ביום יום ולא יוצאת מזה אני עם חרדות קשות שמלוות בדיכאון זרמים חוסר שקט אני לא יכולה לשבת במקום אחד חוסר ריכוז מוחלט כל זה ואני מתפקדת בבית קצת עם שלושה ילדים וקשה לי נורא לעזור לבעלי בפרנסה במצב זה אני לא יציבה במצב הרוח שלי בגלל הבעיות איך יקבלו אותי בעבודות כתבתי לוועדה שכל עבודה שהתחלתי התמוטטתי. אשפוז אז רצו לאשפז אותי לפני עשר שנים כי מצבי היה גרוע כמו עכשיו אני סרבתי בקיצור מצב לא נעים אני נמצאת. בלי שינה של 3 שעות בצהרים אני לא מתפקדת כי הכדורים מטישים אותי ובלילה כבר בשעה תשע אני במיטה בקיצור אני לא מתפקדת כמו אדם רגיל יש לי בעיה והם צריכים להכיר בה.
גלית ! תרשמי לי פירוט מקיף של כל מה שעברת כולל ביטוח לאומי ואנסה להיות לך לעזר. בברכה, צחי פסיכולוגיה משפטית.
שלום לד"ר הידש וגולשים מזה תקופה שאני מופיעה מדי פעם. רציתי לדעת עד כמה שילוב של לוסטרל 150 מ"ג +רידזין 20 מ"ג יעיל לטיפול נגד OCD (הטיפול במקור החל נגד דכאון ואח"כ חרדה)? ועוד שאלה, האם רידזין במינון כפי שציינתי לעיל יכול לגרום לבעיות לב (אני נוטלת כבר 10 חודשים)? תודה
לנטלי- 1. ההשפעה הרעילה של רידזין על פעילות הלב איננה קשורה בהכרח למינון. לידיעתך רידזין היא בין התרופות הפסיכיאטריות היחידות שזכו לקבל את הקופסא השחורה בעלון לרופא ולכן מהבחינה הזאת כל תרופה אחרת שתקחי במקומה תהיה עדיפה. עם רידזין קיימת חובה לבצע בדיקת EKG כל 3 חודשים ללא קשר למצבך הבריאותי. 2. את לוקחת מינון גבוה של לוסטרל. בד"כ לא מומלץ לקחת יותר מ-100 מ"ג ליום למשך יותר מ-8 שבועות למרות שהמינון המקסימלי הוא 200 מ"ג ליום. לוסטרל נמצאה כתרופה יעילה נגד OCD והיא ניתנת כתרופה של קו ראשון.
1. איזה תופעות לוואי יכולות להיות שקשורות ללב בעקבות נטילת רידזין? 2. מדוע לא מומלצת נטילת לוסטרל במינון של 150 מ"ג תקופה ממושכת? 3. אני מטופלת באופן פרטי ע"י פסיכיאטר שנחשב מאוד טוב. שאלתי אותו פעם לגבי רידזין והוא טוען שבמינון נמוך שאני לוקחת אין סכנה. לגבי לוסטרל הוא גם לא ציין שיש בעיה במינון הזה.
האם יש תרופה שניתן לקחת ללא מרשם רופא במקרה של מחשבות טורדניות? האם אתה מאמין כי רפואה משלימה יכולה לעזור במקרים כאלו גם?
לענת התרופה היחידה שאני מכיר ועוזרת היא היפריקום אבל היא אינה מיובאת לארץ. פרט לכך איני מומחה ואיני מבין מספיק ברפואה משלימה. כל טוב דר' גיורא הידש
תוך כמה זמן משפיעה התרופה פרוזק ? האם התרופה משפיעה על התיאבון
לנועה הפרוזק מתחילה להשפיע אחרי שלושה ארבעה שבועות ומגיעה לשיא השפעתה אחרי כשלושה חודשים. בתחילה יש ירידה בתיאבון ובמשקל, אחר כך התייצבות במשקל. כל טוב דר' גיורא הידש
לאחר תקופת דיכאון ממושכת לאחר חזרה מהמזרח ועישון צ'ארס והרבה בעיות משפחה עם ההורים בעיקר ,נטלתי סרוקסט במשך שנה וחצי ללא הטבה מיוחדת (התרופה ניתנה לי ע"י רופאת משפחה). בתקופה שרציתי להגמל ממנה לא הצלחתי לעשות זאת גם לאחר שניסיתי להגמל ממנה בהדרגה , (הייתי מרגיש זרמים בכל הגוף וגם הייתי מרגיש חולשה נוראית). בסופו של דבר החלטתי ללכת לפסיכיאטר שהחליף לי אותה לציפרלקס כרגע אני כבר לוקח אותה במשך חודש ושבוע ויש הטבה רצינית במצבי מרגיש יותר טוב יש לי שלוש שאלות: 1) מתי אני יכול לדעת שאפשר להפסיק את התרופה ? 2)האם תרופה זו תמכר אותי ותיגרום לי אותה הרגשה כמו שהרגשתי בזמן שניסיתי להפסיק לקחת את הסרוקסט ? 3) האם יש סוגי מזון מסוימים שכדאי לי לאכול כדי להרגיש טוב יותר? תודה רבה
היי, זה עוד מוקדם מידי בשביל לחשוב על הפסקת התרופה. סבלנות.יגיע הזמן. וכשתפסיק, עשה זאת בהדרגתיות. בקשר לאוכל, בדיוק אני קוראת עכשיו ספר בעניין, אשר אומר כי אומגה 3 חשוב לאכול במצב של דיכאון וחרדה (יש בדגים) וכן, ספורט....וכמובן..אהבה.
שלום, הקושי לסיים טיפול בסרוקסט קשור לירידה בסרוטונין ולא לבעיה של התמכרות. בכל אופן נקווה שעם הציפרלקס יהיה לך קל יותר. לעתים שינוי התרופה פותר את הבעיה. כל טוב דר' גיורא הידש
לאחר תקופת דיכאון ממושכת לאחר חזרה מהמזרח ועישון צ'ארס והרבה בעיות משפחה עם ההורים בעיקר ,נטלתי סרוקסט במשך שנה וחצי ללא הטבה מיוחדת (התרופה ניתנה לי ע"י רופאת משפחה). בתקופה שרציתי להגמל ממנה לא הצלחתי לעשות זאת גם לאחר שניסיתי להגמל ממנה בהדרגה , (הייתי מרגיש זרמים בכל הגוף וגם הייתי מרגיש חולשה נוראית). בסופו של דבר החלטתי ללכת לפסיכיאטר שהחליף לי אותה לציפרלקס כרגע אני כבר לוקח אותה במשך חודש ושבוע ויש הטבה רצינית במצבי מרגיש יותר טוב יש לי שלוש שאלות: 1) מתי אני יכול לדעת שאפשר להפסיק את התרופה ? 2)האם תרופה זו תמכר אותי ותיגרום לי אותה הרגשה כמו שהרגשתי בזמן שניסיתי להפסיק לקחת את הסרוקסט ? 3) האם יש סוגי מזון מסוימים שכדאי לי לאכול כדי להרגיש טוב יותר? תודה רבה
התחלתי להשתמש בציפראלקס עקב הפרעות חרדה מידי פעם. 4 ימים לקחתי חצי כדור והיום אני אקח כדור שלם ראשון (10). כמובן שרמת החרדות שלי עלתה בגלל הפחד הנורא מפני הכדור וחוסר הוודאות של איך ומתי זה ישפיע עלי. בכל מקרה- אני שמה לב שזמן קצר אחרי נטילתו (10 דקות), כבר מהיום הראשון, אני חוזרת לעצמי ומרגישה טוב. אחרי כמה שעות זה עובר. כמובן שהבנתי שהכדור עובד באמת רק אחרי שבועות, אבל הייתי רוצה הסבר ביולוגי פשוט למה לוקח לכדור הרבה זמן לעבוד- מהו התהליך שמתרחש בשבועות ההסתגלות? והאם באמת יתכן שהכדור מקל עלי, אפילו לכמה שעות כבר עם תחילת השימוש בו? תודה מראש
לשני לציפרלקס ישנה פעולה נוגדת חרדה ופעולה נוגדת דיכאון. כך שהחרדה עשויה לרדת כבר בימים הראשונים והדיכאון משתפר אחרי כשבועיים. ההסברים לתקופת החביון הם מורכבים ועדיין אין הסבר יחיד ומשכנע, כך שלא אכנס להסברים הללו כעת. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב עלי להתחיל טיפול שיניים דחוף כולל גם טיפולי שורש. ברצוני לדעת האם יש בעיה עם אפקסור וטיפולי שיניים. בחיפוש בפורום מצאתי תשובות קצת מבלבלות. אנא השתדל לענות עוד היום כיוון שמחר אני מתחילה הטיפול. הרבה תודה וברכה
לאסי אם מדובר בטיפולי שיניים ללא עקירות או פעולות כירורגיות אין בעיה. אם מדובר על פעולות שבהן עלול לרדת דם כדאי להפסיק יומיים קודם את האפקסור. כמובן להודיע על הנטילה לרופא השיניים. כל טוב דר' גיורא הידש
אחת מהאיפיונים לנטיה הדכאונית היתה עייפות יתר.מאז היא מטופלת בכדור ציפרלקס 1 ליום.הכדור ניתן מזה 16 ימים. לאחרונה החולה מתעיפות לעיתים הרבה יותר תכופות ממה שהיה לפני שטופלה. האם העייפות היא כתוצאה מהדכאון או יתכן שהכדורים הם המוסיפים לעיפות. האם במקרים אלה כדאי לצאת לחופשה למרות שהיא נהנית לצאת לעבודה ?האם היציאה לחופשה תזרז את ההחלמה?
לציפי אכן שאלה קשה כיוון שגם דיכאון וגם הציפרלקס עלולים לגרום לעייפות למרות שבדרך כלל ציפרלקס מעוררת ולכן אנו ממליצים ליטול אותה בבוקר. . אחד הפתרונות הוא ליטול את הציפרלקס בערב ואז העייפות מהתרופה תהיה במשך הלילה. בקשר לחופשה. כל אדם זה אחרת. אם היא מרגישה טוב בעבודה והעבודה "מחזיקה" אותה אז לא כדאי. ולהיפך. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הירש בוקר טוב כדור הציפרלקס נלקח בתחילת הטיפול בשעות הצהריים אך מאחר והעייפות היתה קשה מנשוא, הומלץ לקבלו בערב, למרות זאת העיפות מאוד קשה. מאחר והוא מנהל חנות מזון הוא נאלץ לסגור את החנות לפני הצהריים לשעה/שעה וחצי,להשאירה פתוחה עד השעה 2.00 ושוב לסגור למנוחת הצהריים. יש לציין שהוא ישן היטב בלילה {לוקח גם כדור lorivan } . ד"ר הירש, האם לא כדאי כבר כעת להגדיל את כמות הכדורים ולקחת כדור וחצי ציפרלקס? הפסיכיאטר המטפל רוצה לתת הזדמנות ולהמשיך בטיפול של כדור ציפראלקס אחד ליום וזאת עד 3 שבועות מיום הטיפול. שאלה שניה-החשק (יצר מיני) המיני ירד פלאים, האם זה גם בעקבות הכדור? האם לאחר תקופת ההסתגלות המצב חוזר לקדמותו? שאלה שלישית-קיימות תופעות שהחלו עם תחילת לקיחת הציפראלקס:הזעה מרובה,בחילות. האם להמשיך ולקחת והגוף מסתגל? אודה לתשובתך
שלום, בני מטופל בליטיום 2 כדורים 3 פעמים ביום. אבחנת הפסיכיאטר: הרבה תסמינים כך שקשה לדעת בדיוק, יש גם מאניה +ADD+ADHD+ וכו',,, שאלתי היא: האם Brain Spect הינו כלי איבחוני שיכול לתת אבחנה יותר טובה והמלצה לטיפול נכון?? האם הבדיקה הזו נעשית בארץ ואיפה. האם במסרת קופת חולים או פרטי. אם תוכל לתת לי כמה שיותר פרטים על בדיקה זו אודה לך. תודה רבה, אבי
לאבי לצערי הבדיקה אינה תורמת לאבחנה של מאניה. האבחנות שציינת הן בקיצור מאניה עם הפרעת קשב וריכוז. איני רואה הצדקה להוציא סכום גדול של כסף עבור בדיקה שעשויה לתרום מעט לאבחנה של הפרעת קשב. האבחנות בפסיכיאטריה מבוססות על הראיון של הפסיכיאטר המטפל וממצאיו בבדיקה כפי שהוא רואה את המטופל. אם אתה דואג לגבי האבחנה כדאי לפנות לאחד הפסיכיאטרים המובילים בארץ לחוות דעת נוספת במפגש חד פעמי. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום גיורא, האם תרופות ממשפחת ה MAO inhibitors באמת היעילות ביותר כנגד חרדה חברתית? ואם לא מה כן. אודה לתשובתך
לאלכס אכן תרופות הפועלות על הנוראדנלין יעילות כנגד חרדה חברתית. אבל גם הסרוקסט הוכיח את יעילותו. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר שלום, האם התרופות הללו באמת יכולות לעזור לי בחיי היום-יום במצבים של חרדה חברתית או שישנן תרופות אחרות עדיפות. ואם כן איזו מהן עדיפה. תודה
למיכאל ליטיום וריטלין אינן תרופות לטיפול בחרדה חברתית. עדיף שתשאל את הרופא המטפל מה האבחנה שלו ומדוע בחר לרשום דווקא את התרופות שציינת.
למיכאל ליטיום וריטלין אינן תרופות לטיפול בחרדה חברתית. עדיף שתשאל את הרופא המטפל מה האבחנה שלו ומדוע בחר לרשום דווקא את התרופות שציינת. כל טוב דר' גיורא הידש
לכבוד ד"ר הידש אני סובל בסכיזופרניה לא מסווגת רציתי לדעת מה הכוונה סכיזופרניה לא מסווגת אני מטופל בתרופות ובזריקה ועדיין יש לי התקפים למשל אני מתנתק מהמציאות רואה "הזיות ראיה"אבל זה לא כל יום התרופות שאני מקבל הם:לפונקס דפאלפט קלונקס וזריקה מודיקט דרך אגב אני בעבר הישתמשתי בסמים גראס ואל אס די האם אתה חושב ההתקפים ה אלו זה מהסמים או זה המחלה
לאבי לעתים הסמים גורמים להתפרצות הסכיזופרניה אבל אחר כך אין הבדל בין סכיזופרניה שפרצה מסיבות אחרות או מסכיזופרניה שפרצה בגלל סמים. ישנם מספר סוגים של סכיזופרניה, אבל לעתים לא ניתן להכניס אדם מסויים לסוג מסויים של סכיזופרניה, לכן יש סוג שנקרא "בלתי מסווג" כלומר לא מתאים לאף אחת מההגדרות הרגילות. מבחינת חומרת האבחנה לא צריך להתרגש מה"בלתי מסווגת". כל טוב דר' גיורא הידש
התחתנתי לפני חודשיים ובעלי עבר התקף פסיכוטי חזק כחודש לפני החתונה שהחמיר בחתונה כשתקף את אחי ואושפז באשפוז כפוי - היום הוא (עדיין)במחלקה פתוחה מטופל באולנזפין (עם הלידול , דקינט ,טרגיטול ודפלפט - חשבו שזו מניה דיפרסיה וכנראה יופחתו חלקם) -המחלה גנטית דודתו חולה במחלה. היו נסיונות התאבדות בעבר כ-4 ,אחרונה עברתי איתו בתחילת החברות -ידעתי על הזיות , תאוריות קונספירציה (שגם אני כלולה בהן) אבל חשבתי שהמדובר בדימיון פורה. האם אפשר לנהל חיים לאורך זמן? חיי משפחה? זוגיות? איך אני יכולה לעזור או שאין לי אפשרות לדעת שאוכל לחיות חיים ללא הרס עצמי (גם שלי)?
ללי את שואלת שאלות קשות והעצות שלי יהיו כלליות. ראשית חשוב מאוד שתהיי מעורבת בטיפול, תשוחחי עם הרופא המטפל לגבי מצבו של בעלך ותהיי שותפה. הדבר השני הוא שכעת המבחן האמיתי. אם בעלך ירגיש בטוב ויחזור לתפקוד רגיל ומלא ללא מחשבות שווא בעזרת התרופות שהוא מקבל במחלקה אז אפשר להיות יותר אופטימיים, אם עדיין ישארו סמנים למחלה אז התחזית פחות טובה. כל טוב דר' גיורא הידש
תודה רבה על התגובה. אני בקשר כל הזמן עם הרופא המטפל ואני יודעת שזה ייקח זמן עד שאראה תוצאות כלשהן. האם יש ספרים כלשהם שאוכל לקרוא לגבי שיקום ? דרך התמודדות , טיפול וכו'? הרופא טוען לבסוף שככל הנראה האבחנה תהיה מניה דיפרסיה ולא סכיזופרניה והוא מטופל באולנזפין וזיברקסה עכשיו . (הבנתי שהם תרופות לשתי המחלות) שאלה נוספת : הוא קיבל מסמך לגבי רישיון נהיגה (עקב ניסיון התאבדות - כל שנה הוא צריך לדווח את מצבו) - מה ההשלכות שעכשיו נרשום שהוא מאושפז? תודה על תשובתך
האם ידוע לך איזה תרופה מבין התרופות שאני לוקחת מעייפת אותי האם זה המרוניל או הקלונקס או שניהם ביחד. להזכירך אני נוטלת 75 כפול שלוש פעמים ביום וקלונקס 1.5 כפול שלוש פעמים ביום תודה לך
את לוקחת מינון גבוה של מרוניל והוא הגורם העיקרי לעייפות אצלך.
ברצוני לשאול איזה תופעות יש לתרופה זו והאים היא ממכרת
לא. רסיטל היא תרופה מקבוצת נוגדי הדיכאון הפועלים על הסרוטונין ואינה ממכרת. יש לה גם השפעה כנוגדת חרדה. תוכל למצוא פירוט על התרופה בכל אינדקס תרופות ברשת רסיטל=ציפרלקס. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב! בתי בת ה-26 נמצאת במשבר נפשי קשה, אינה עובדת וחייה עם מובטל בעל עבר פסיכיאטרי ועדיין אינו יציב ולדעתנו ולדעת סביבתנו, תלוש מהמציאות. גם הוא אינו עובד. שניהם מתקיימים על חשבון הוריו המשלמים את הוצאות המחייה. בעבר הלא רחוק הייתה בתי סטודנטית מצליחה, שאפתנית ומלאת שמחת חיים, היום לאחר תקופה של שנה במחיצתו, ירדה חזק מאד במשקל ואבדה את שמחת החיים. ניתקה קשר עם חבריה. ולמעשה אינה מבלה ומיום ליום הולכת ודומה לו בהתנהגותה ובדרך חשיבתה. הוא משתלט על נשמתה, פוקד עליה בנוכחותנו והיא מצייתת ללא היסוס, בכל שאלה התשובה באישורו ואנו מבינים שהיא ויתרה על עצמאותה ועל אישיותה למענו.למדה ממנו שאין צורך לעבוד, אפשר לחיות על חשבון טוב ליבן של הבריות. היא הפסיקה בעצתו את לימודיה באוניברסיטה ולאחר מאמצים רבים הוא שוכנע שכדאי לה לסיים את התואר והוא איפשר לה להמשיך ללמוד. למעשה כל דבר מצריך את אישורו.ניסינו במשך תקופה זו לדבר על ליבה, אך ללא הועיל. כיום היא בהריון ממנו בשבוע ה-11 ואינה מעוניינת להפיל את הוולד, למרות שבמשפחתו ישנן בעיות נפשיות כבדות וגנטיות. יצרנו קשר עם משפחתו בנסיון לדבר על ליבם ולשחרר את בתנו מקשר זה שטופח על ידם אך ללא הועיל, אמו מנסה בכל דרך להמשיך ולחזק קשר אומלל זה. בתי אינה מעוניינת לגשת לשום סוג של טיפול מכיוון שהוא ממש השתלט על אישיותה ועל שיקול דעתה באופן הרסני והיא מקשיבה לכל מלה שפוקד עליה. היא אינה מוכנה להקשיב לנו. לאיזה גורמים ניתן לפנות בכדי לגרום לה ללכת לטיפול? מה ניתן לעשות? אם אב ואחות מיואשים
שלום רב אפשר להבין את כאבכם אך קשה מאוד לכפות על בת 25 את רצונכם. היא לא רואה את מה שאתם רואים ... אין ברירה אלא לחכות בסבלנות עד שתפקח בעצמה את עיניה (או שלא...) למרות שזה מנוגד להגיון - כרגע טוב לה... בהשלמה נינה
תבדקו שהוא לא מסמם אותה או משהו כזה
לאב אכן בעיה ושאלה קשה כיוון שאין דרך מעשית וברורה לשנות את הדעה של בתך. הדבר החשוב ביותר הוא לא לנתק אתה את הקשר, להמשיך את הקשר גם אם אתם מאוד כועסים, מודאגים וכואבים. בתוך הקשר לנסות כל הזמן לשכנע אותה לראות את הדברים כפי שאתם רואים. אפשרות נוספת היא להשפיע עליה עם חברים שלה או בני משפחה אחרים שהיא סומכת עליהם. לצערי אין פתרון פשוט או חוקי לבעיה זו. כל טוב דר' גיורא הידש
השאלה המרכזית היא אם הבת נמצאת איתו מתוך בחירה או שהיא נמצאת איתו בגלל מחלת נפש שכוללת גם שיפוט לקוי בהבנת המציאות? ההבדל בין שני המצבים הוא מאד משמעותי. אם לדעתכם הראשון נכון אז יש לשקול בדיקה כפויה וגם אישפוז כפוי עבור הבת שבמהלכו היא תוכל לחזור לחשיבה והתנהגות יותר הגיוניים וזה כולל גם פרידה מאותו בחור. אבל ייתכן שהיא בוחרת להיות איתו ללא קשר למחלה פסיכיאטרית. כלומר התנהגותה של הבת לא בהכרח מצביעה על הפרעה נפשית חמורה. את הדברים ניתן לבדוק בבדיקה פסיכיאטרית- בדיקה שיכולה להיות בהסכמת הבת מרצונה או בכפיה עפ"י הוראה של פסיכיאטר מחוזי- בכפוף למגבלות החוק.
לד"ר הירש שלום! הנני השתמשתי בציפרלקס 10מ"ל כ5 חודשים ,וכאשר ראיתי שהשפעת "מצב הרוח המרומם" שהיה לי ב3 חודשים הראשונים של הטיפול ירד אז שמעתי להמלצתך ולהמלצת הפסיכיאטר שלי והעליתי את המינון ל20 מ"ל,אני כשבוע כבר שותה את ה20 מ"ל ואינני חשה כל שוני מ10 מ"ל ששתיתי,האם ניתן לראות את תוצאת העלת המינון מהר או שצריך להמתין זמן מסויים?ואם כן אז כמה זמן?.ניסיתי כמעט את כל הכדורים ממשפחת הssri וכולם היו כישלון מההתחלה והציפרלקס היחיד שאכן הראה לי תוצאות טובות!מבחינה חרדתית הכדור מעולה!!!אך מצב הרוח כבר לא כמו שהיה אין לי "אופטימיות " ותחושת "הנאה מהחיים" כמו בהתחלה! האם כדאי להחליף את הכדור?(ניסיתי אפילו בונסרין וזה היה גרוע מאוד). אינני יודעת מה לעשות אני חשה אכזבה . מה לעשות???? שאלתי החשובה מכל היא האם ניתן להגיע אלייך אישית לקבל טיפול למתן מרשם,הנני מבוטחת במכבי זהב!
ללינור צריך לחכות לפחות עוד שבועיים כדי לראות את ההשפעה של העליה במינון. השאלה של החלפת התרופה היא כפולה, ראשית האם יש צורך לחשוב על החלפת הציפרלקס ושנית אלו תרופות באות בחשבון אצלך, הרי כתבת שכבר ניסית כמעט את כל התרופות? בכל אופן ניתן לנסות להוסיף תרופות מקבוצת מייצבי מצב הרוח כמו דפלפט, למיקטל או ליטיום. כל טוב דר' גיורא הידש
איפה ניתן להשיג מידע על נשים שטופלו בריספרדל בהריון?
לציל המכון לטרטולוגיה בהדסה ירושלים הוא המקום המוסמך ביותר לענות על שאלות הקשורות להריון ותרופות. הם עונים גם לפניות טלפוניות. כל טוב דר' גיורא הידש