פורום פסיכיאטריה

ד"ר שלום, קראתי בנושא ואני רוצה להתייעץ איתך שתמליץ מהי מהקבוצות הבאות התרופה הטובה (היעילה) ביותר לטיפול בסכיזופרניה או מצבים של חרדה חברתית 1) SSri 2) Snri 3) אגוניסטים לקולטן סרוטונין (התרופה סומאטריפטאן למשל) 4) בנזודיאזפינים. 5) פנותיאזינים (הידרוקסיזין לדוגמה) 6) משככי כאבים אופיאטים (מורפין או אוקסיקודון למשל) 7) נוגדי חרדה/דיכאון אחרים - בופרופיון/זיבאן 8) נוגדי דיכאון טריציקליים - למשל אימיפראמין. 9) אזאספירונים - בוספירון/סורבון. 10) או שמא נוגדי פסיכוזה - אולאנזפין. אני לא מבין יתר על המידה בקבוצות ואני מבקש את עזרתך בייעוץ ואולי יותר פירוט על התרופות הללו. אודה לך מאד,

לעוזי אני חושב שרשמת את כל קבוצות התרופות הקיימות. בכל אופן הטיפול המומלץ לסכיזופרניה הם נוגדי פסיכוזה מהדור החדש כמו זיפרקסה, רספרידל, סרוקוול או גאודון. אחר כך אפשר להוסיף תרופות נוספות לפי המצב. כל טוב דר' גיורא הידש

היי. אני פונה ברצון להבין מדוע יש לי הרבה רגעי משבר והכוונה שאני מרגישה שלא טוב לי ולא מספיק לי בעולם הזה.אני מרגישה קצת שונה מאנשים אחרים הרבה פעמים חושבת מעבר ולא נקודתית.דבר שיכול מאוד להרגיז אותי לאחר לא מזיז.כל מילה שנאמרת אני מפרשת אותה כמתייחסת אליי.אני כועסת מייד ומאוד אימפולסיבית.לא יכולה לתת לדברים לחלוף לידי חייבת להתערב בכל דבר,להבין,להסביר.אני מרגישה שאני יכולה לדבר עם מישהו ומיד אח"כ לנסות ולנתח כל מילה שנאמרה ממני ולבחון האם היה נכון להגיד אותה או לא. אני מרגישה עומס רב על עצמי ולכן ברוב היום אני מוצאת עצמי מוטרדת,נשברת. על פניו לא מראה דבר בחורה חייכנית שחצנית מאוד לא מקבלת ביקורת חזקה ונחושה. אני מחמירה מאוד עם עצמי ועם הסביבה.אני מרגישה שיש לי דרישות שלי נראות הכי טריוויאליות אך לצד השני נראות מוגזמות.אני אף פעם לא יודעת באמת אם אני צודקת או טועה בהתנהגות.אני בטוחה בדבר אחד שמאוד קשה לי. מה יכולה להיות סיבה להתנהגות שכזו? האם עודף אהבה בבית פינוק וחום יכולים לגרום לכך שאני אצפה לקבל בחוץ את מה שהורגלתי אליו.אין להסיק שאני לא עצמאית שכן חייתי מאז ומתמיד מחוץ לבית אך החום התקבל למרות הכל. האם משברים במשפחה הקרובה יכולים לגרום לי לכעס גובר כלפי הסביבה ולכן אני מרגישה קצת עוינת.יש בי חוסר אמון טוטלי באנשים ואני רוצה למצוא קצה חוט שאוכל להחזיר דרכו קצת מהאמון.שוב....אני רוצה אך כ"כ לא מאמינה בזה כי אני יודעת שאם היה בי אמון והייתי נוחה יותר הייתי נפגעת מהסביבה.

לאירית איני מתכוון ואיני יכול לבצע ניתוח פסיכולוגי של אישיותך ותכונותיך לפי מה שכתבת, את כותבת ויודעת שהדברים מורכבים מאוד ועל פניו יכולים להיות אצל אדם מסויים דברים הנראים כסתירה. כך יתכן שאת מרגישה שאת יכולה להיות עצמאית ולהיות לבד ומצד שני ישנו חוסר ביטחון עצמי ואינך בטוחה האם את עושה טוב או לא טוב. אני מניח שאת בחורה צעירה. כיום אני מעודד אנשים צעירים בשנות העשרים להגיע לשיחות-פסיכותרפיה כיוון שהם נמצאים במקום מאוד משמעותי בחייהם. בשנים הקרובות את תחליטי החלטות גורליות למהלך חייך, כך תבחרי בן זוג, תחליטי על המקצוע שלך וביחד תחליטו היכן לחיות וסגנון החיים שלכם. לכן המלצתי היא שתהיי במצב הנפשי הטוב ביותר שאפשר לקראת ההחלטות הללו. ולכן ההמלצה היא על פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת כדורי פסוקסיל כבר כחצי שנה.. האם שתיית אלכוהול אסורה במהלך השימוש בהם לחלוטין?

לצערי כן כל טוב דר' גיורא הידש

אני בן 28, נוטל את התרופה כבר שבועיים, לאחר המלצת פסיכיאטר לטיפול ב- OCD באוכל ואכילה. כמו כן, סבלתי ועדין סובל, מחרדות אך מתגבר עליהן בטיפול פסיכוליגי קוגניטיבי. לאחרונה, בעת קיום יחסי מין אינני מצליח להגיע לשפיכה. האם ישנו קשר, ואם כן מה ניתן לעשות? להחליף כדור?

השפעת הכדור עוד לא החלה ממש לוקח קצת זמן....אז תחכה קצת.צריך סבלנות. אם יהיו בעיות אח"כ תפנה שוב לפסיכיאטר.

לרוברטו אכן מדובר בתופעת לוואי מוכרת ולא חביבה. לעתים היא מוקלת עם הזמן וההתרגלות לתרופה אבל לא תמיד. אם התופעה מאוד מטרידה אפשר לחשוב עם הרופא המטפל על החלפה לתרופה אחרת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ותודה על התשובות הקודמות. כתבת שלאחר שלושה ימים של אי שימוש בריספרדל - אז זה זניח וניתן לשתות אלכוהול. כתבת שצריך לדעת מה המצב שבגללו מלכתחילה אני זקוקה לתרופות אלו בכדי לדעת אם להמליץ על אלכוהול או לא. בהתחלה הומלץ סרוקסאט לטיפול בחרדות וOCD ולאחר שהכדור לא עזר והתפתח דיכאון עברנו לפרוזאק. הכדור גרם להתפרצות לא חיובית של מאניה (פעם ראשונה בחיים) ואז הטיפול היה בריספרדל. בימים אלו אני לא מרגישה לא מאנית ולא דיכאוניתאלא פשוט חוסר עניין בכל. השאלות שלי הן 2: - האם יכול להיגרם נזק עקב צריכת אלכוהול?(לא עד כדי שכרות) -האם חוסר עניין בכל (חוסר רצון לצאת מהבית, חוסר עניין מלראות אנשים, מלצאת, מלעשות פעילויות שגרמו לי עונג קודם-סרטים, חברים וכו') חוסר עניין בטיפול הפסיכולוגי - פשוט חוסר עניין ענקי, מן אדישות, אפאטיות לעולם - האם זה יכול להיות דיכאון למרות שזה לא מרגיש כמו דיכאון? אין עצבות, אין בכי, אין כאבי דיכאון בבטן - כלום. האם זה יכול להיות דיכאון, והאם יש להיות מטופלת ברסיטל כמו שהוצע לי ע"י הרופא המטפל במצב כזה? -אם זה לא דיכאון, אז מה זה כן (העניין לא אופייני לי כל כך). תודה רבה

לתותי- חוסר עניין בכל, כלומר אפאתיות, היא תופעת לוואי מוכרת של תרופות אנטי פסיכוטיות מהסוג של ריספרידל (או תרופות דומות אחרות) וזה בכלל לא מחייב אבחנה של דיכאון או טיפול ברסיטל. יכול להיות שהרופא רוצה לתת לך רסיטל בגלל OCD ולא בגלל דיכאון שכן התרופה מיועדת לשתי המחלות. לדעתי שתיית אלכוהול באירוע חברתי פה ושם ובכמות מתונה אפשרית גם עם רסיטל ולכן אין מה למהר דווקא עכשיו. לגבי ריספרידל ואלכוהול זה דווקא הרבה יותר מסובך ורצוי להמנע כל עוד השפעת התרופה עליך לא פגה.

לתותי תודה על השאלה, את מתארת תופעה שכיחה שממעיטים להתייחס אליה. פעמים רבות אחרי מצב פסיכוטי (ומאניה הוא מצב פסיכוטי), ישנה הרגשה של ריקנות, הדבר דומה לדיכאון אבל ללא העצב של הדיכאון. לעתים המצב נקרא post psychotic depression, זה השם הטוב ביותר שנימצא למרות שאין זה בדיוק דיכאון. כנראה שישנה התרוקנות של אנרגיות, חוסר כוחות גופניים ונפשיים אחרי שיצאו כל כך הרבה אנרגיות בזמן המאניה. לצערי הריקנות הזו מגיבה פחות לתרופות נוגדות דיכאון למרות שמקובל לנסות ולתת אותן. הסיכון שבאלכוהול ובמיוחד במינון גבוה הוא התפרצות של מצב פסיכוטי חוזר. כל טוב דר' גיורא הידש

לדוקטור שלום מדובר בבחור בן 23 בסובל מדיכאון כשנה וחצי אם היפומניה לפני כחצי שנה וחר כך דיכאון מזה כ4 חודשים כפי חות דעת הרופאים הוא בתחילת ההתאוששות אך הוא עדין לא קם בבקרים ולא לתפקד השאלה האם ניתן לעשות משהו הוא גם לא יוצא מהבית יש לו חרדות וקשיים לראות איך כולם מתקדים והוא תקוע במקום מדובר בבחור עם פוטנליל מעל הסטנדרט אני פוחדת שמצב זה יהפוך לכרוני היות ואצלי במשפחה הקרובה לא תיפקדו שנים רבות האבנחנה שינו במצב רוח כמה זמן החלמה ממצב זה האם הכדורים שהוא לוקח כ3 חודשים אפקסור 225 מג ודפאלט מחודש אוקטובר לא אמורים לפתור את הבעיה גם הבדיקות דם מראות שהוא מאוזן אז מה קורה מתי באה ההחלמהכפי שכולם מדברים עליה איפה אפשר לפנות מה לעשות תודה וחג שמח מה שאצלי זה לא קיים

שלום, את בהחלט צודקת בדאגתך ובמחשבה שמשהו כבר אמור להשתפר, בדרך כלל אם תרופה נוגדת דיכאון אינה עוזרת אחרי שישה שבועות מקובל להחליף אותה. בדרך כלל כאשר דברים "תקועים" אני ממליץ לפנות לייעוץ/חוות דעת שניה אצל אחד הפסיכיאטרים המובילים בארץ ולחזור לרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש, אתה אומר שגם אם המטפל לא משתף את המטופל במה שהוא מרגיש, זה יעבור אליו בדרך זו או אחרת, ויכול אפילו להפוך לגורם שלילי מבחינת המטופל. האם הבנתי אותך נכון? אז איך זה מתיישב עם ההמהום הפסיכולוגי ? ולמה אתה עונה בשאלות? אני מסכימה שלא מדובר רק בגעגועים למטפל, אלא גם ברצון להרגיש שהקשר שנוצר אינו חד צדדי, וגם המטפל חווה חוויה אישית ברמה זו או אחרת. האם אתה חושב שזו דרישה מוגזמת?

אלה היקרה מצטרפת לעמדתך ולעמדתו של דר' הידש בעניין הרצון שלנו להרגיש את המטפל מעבר להימהום ולפוזה הפסיכולוגית. להרגיש שאנחנו משמעותיים עבורו ולא מדובר רק בקשר מקצועי חד צדדי. זה בעיני אחד הגורמים להצלחה של טיפול או לכישלונו. אני לא מאמינה ששינוי יכול לבוא כשהקשר הוא חד צדדי. לא יכול להיות דבר כזה- קשר חד צדדי. אנחנו מרגישים את המטפל כפי שהוא מרגיש אותנו, גם אם אינו מדבר איתנו על עצמו. יש כאן פסיכולוגיה של שני אנשים. הקשר אינו סימטרי, אבל הוא הדדי. שבת שלום, תמי.

לאלה אני חושב שהבנת אותי נכון, למרות שאיני פסיכולוג אני מרשה לעצמי לענות גם בשאלות..., אבל הסיבה העיקרית היא שאין תשובות חד משמעיות והדבר החשוב ביותר הוא הדיון עצמו. תודה לכל המשתתפים ואשמח להמשיך הידש

אני נוטלת בשנה את הציפרלקס ועליתי במשקל שבוע אני כבר הפסקתי ליטול אותו בתהליך איטי השאלה שלי 1. מדוע עולים במשקל? מה גורם לכך בכלל? 2.האם כשמפסיקים אותו הירידה במשקל תהיה קלה ? האם זה ממש שומנים או רק נפיחות?

שלום האם לא עונים לכל השאלות?

ד"ר הידש יענה כשהוא יגיע, בינתיים אני מוכנה לתרום מניסיוני. הרבה אנשים מתלוננים שתרופות SSRI שונות גורמות להם להשמנה. הספרות מתייחסת בעיקר לפן של הגברת התיאבון כתוצאה מנטילת התרופות. אני חושבת (כמו גם רבים אחרים) שהתרופות הללו פוגעות במטבוליזם באופן שגורם לשמנה. אני עליתי 17 קילו בגלל הדיכאון, ומיד אחרי שהתחלית בטיפול תרופתי ניסיתי לעשות דיאטה ולא ירדתי עד היום (כמעט 3 שנים אחרי). קצרה היריעה מהלכיל את הניסיונות שעשיתי כדי לרדת במשקל. אחרי כחצי שנה מסיום הטיפול אומנם היה נראה שירד לי קצת "נפח" למרות שלא ירדתי במשקל. לא ברור מה זה אבל זה שימח אותי כי ירדתי במידה בערך. אבל אני עדיין לא מצליחה לרדת ודי משוכנעת שזה לא בגלל חוסר המאמצים שלי אלא בגלל נזק למטבוליזם מהתרופות. מצד שני יש אנשים לעלו במשקל וירדו בסיום הטיפול, ויש אנשים שכלל לא השמינו. על כל אחד זה משפיע אחרת.

למשהי תודה לתשובה של שירה ולצערי הדברים מדוייקים ולא מעודדים כל כך. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, ברצוני לדעת מה הסיכון אם אני לוקחת כדור פסיכיאטרי במינון שהנו נניח כפול מהנדרש? נניח מעלים לי תרופה למינון גבוה מזה שהיה עלי לקחת- האם זה לא גורם לגופי להתרגל למינון גבוה מדי לשווא? האם לא עדיף בעיקרון תמיד מינון תרופתי כמה שיותר נמוך? האם הגווף לא מתרגל אחרי תקופה למינון מסויים של תרופה, ואז נדרש להעלות המינון? האם הגוף לא מתרגל לתרופה, שאז לא אוכל לפיכך להפסיק לנוטלה? תודה ד"ר

לשרית בודאי שכדאי לכתוב על לאיזו תרופה את מתכוונת. באופן כללי התרופות נוגדות החרדה מסוג הוואליום יש התרגלות והחשש במקום. תרופות מקבוצות אחרות כמו נוגדי דיכאון או נוגדי פסיכוזה הסיכון שהעלאת אינו קיים. כמובן שתמיד צריך ליטול את המינון שהרופא רשם. שבוע טוב דר' גיורא הידש

העליתי היום בהנחיית הפסיכיאטר המטפל ל- 600 מ"ג מובמיד. בינתיים מצב הרוח שלי טוב ואני מתפלל לאלוהים שכך יימשך. רציתי להבין איך בדיוק עובד המובמיד. אני יודע שהוא מעכב רברסיבילי של אנזים ה- MAO ובעיקרון פועל על הנוראפינפרין במנגנון נגד דיכאון. אבל אני רוצה להבין איך בדיוק הנוראפינפרין עוזר כנגד דכאון וחרדות? תודה, אלעד

לאלעד אין תשובה מדעית מדוייקת לשאלתך בדיוק כפי שאין תשובה מדוע רמות גבוהות יותר של סרוטונין הן נגד דיכאון. מה שהתברר שבדיכאון רמת הנוירוטרנסמיטורים הללו נמוכה ולכן כאשר מעלים אותן המצב הנפשי משתפר. נוגדי ה MAO התגלו במקרה ומאז המחקר הוא יותר ניסיוני ולא רק מעבדתי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום רב, אני מתעניינת בתרופה טופמקס להורדה במשקל אודה לך אם תענה לי על השאלות הבאות: 1.כמה שנים התרופה הנ"ל בשימוש? 2. אילו תופעות לואי יש לתרופה 3. האם התגלו תופעות לואי אצל המשתמשים בתרופה לאחר מס' שנים משימוש בתרופה? 3. אצל כמה אחוזים מהמשתתפים יש ירידה במשקל? 4. מה מומלץ יותר רדוקטיל או טופמקס?

שימושים בפסיכיאטריה. אחד השימושים הפסיכיאטריים של טופמקס זה טיפול בהפרעות אכילה. ואכן התרופה יעילה לנשים שסובלות מבולימיה או אכילה כפייתית. רדוקטיל זאת תרופה שונה לחלוטין, מיועדת לאנשים שמנים שלא כתוצאה ממחלה פסיכיאטרית למרות שגם היא משפיעה על המוח בצורה של דיכוי התיאבון. חשוב לציין שאם את לא שמנה בצורה פאתולוגית ואין לך הפרעת אכילה מאובחנת אז גם אין מקום להשתמש בתרופות מרשם לצורך ירידה במשקל.

ליעל איני יכול להמליץ לך על טיפול זה או אחר עם מכתבך הקצר. למרות היעילות של התרופות הללו בכל זאת לא כל אישה שרוצה לרדת במשקל נוטלת אותן..., ישנו חשש והוא סביר למרות שהכל יכול לעבור בסדר... שתי התרופות גם טופמקס וגם רדוקטיל משפיעות על המוח, הרדוקטיל משפיעה הפוך מהתרופות נוגדות הדיכאון ולכן גם הסיכון בדיכאון, הטופמקס עלולה לגרום להפרעות נאורולוגיות כמו הפרעות בשיווי משקל וכדומה. התרופה נמצאת בשימוש בארה"ב כעשר שנים אבל עדיין לא נכנסה לשמוש ממש נרחב. אינפורמציה מלאה תוכלי לקרוא בכל אינדקס תרופות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני נוטלת תרופות מקבוצת SSRI מזה שלוש שנים. (רוב התקופה לוסטרל). האם יש סיכוי לפגיעה בכבד, במערכת החיסונית או איזשהי פגיעה אחרת? האם כדאי לעשות בדיקות דם כלליות? תודה

לוסטרל נמצאת בשימוש נרחב בארה"ב קרוב ל-15 שנים ולא נראה שהיא גורמת לנזק גופני כלשהו בשימוש ממושך ולכן אפשר לקחת אותה גם "כל החיים". לגבי בדיקות דם- זה לא חובה עם לוסטרל ולכן זה נתון לשיקול דעתו של רופא משפחה. הפניה לבדיקות דם היא בסמכותו של הרופא המטפל.

לשירה אני מצטרף לדבריו של דור שאין צורך לבצע בדיקות בגלל הלוסטרל. אני מקווה שהלוסטרל משפיע עליך לטוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, אחרי 8 שנות טיפול בלפונקס, הוחלפה התרופה לריספרידל. שאלתי, האם אפשר לחזור שוב ללפונקס אחרי שנעשתה הפסקה בשימוש בו? ואם כן, האם הטיפול יחזור להיות יעיל כמו שהיה? מצפה לתשובה, תודה רבה.

האם אפשר לשאול איך השפיע עליך הלפונקס? האם הוא מיגר את כל ההפרעות? האם אתה יכול להרחיב בבקשה על ההשפעות של הלפונקס בתודה מראש

לרוני אפשר לחזור ללפונקס בתקווה שפעולתה תהיה כמו בהתחלה. עם זאת לפני החזרה הייתי מנסה תרופה נוספת מקבוצת האטיפיים כמו זיפרקסה או סרוקוול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הירש שלום, מהם תופעות הלוואי של סוליאן? בתודה מראש, אורית

לאורית סוליאן היא תרופה נוגדת פסיכוזה מהדור החדש, אינה ממכרת עם תופעות לוואי מעטות יחסית. עלולות להיות תופעות אקסטרא פירמידליות או הרגעה. לרשימה מלאה כדאי להסתכל באינדקס תרופות, כדי שלא אחמיץ משהו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל מובמיד במינון 450 מ"ג פעמיים ביום- בוקר וערב. כיצד עדיף לחלק המינון- העדיף לדעתך לקחת 300 מג בבוקר ו- 150 מ"ג בערב, או 225 מג בבוקר ו- 225 מ"ג בערב, או שזה לא משנה?

לפסיכולוגים שלום רב, הנני תלמיד לפסיכולוגיה שבקרוב מסיים את התואר הראשון ובשאיפה להמשיך לתואר שני בעבר סבלתי מהפרעת דיכאון קשה וקיבלתי טיפול תרופתי כאשר קיבלתי את התרופות הרוקחת רשמה את פרטיי ולמיטב הבנתי המידע עלי הועבר למשרד הבריאות שאלתי היא בעצם במידה ואלמד תואר שני האם זה יכול למנוע ממני להרשם בפנקס הפסיכולוגים ??? זה מאוד מטריד אותי מכיוון שהשקעתי את כל כולי ללימודיי. בברכה: אלעד

תהיה רגוע. אתה יודע כמה פסיכולוגים יש, שמקבלים טיפול טיפול תרופתי?!?! יותר ממה שאתה מתאר לעצמך. אז העובדה שסבלת מדכאון, והנושא טופל תרופתית בהחלט לא תפגע בסיכוייך להתקבל ללימודי M.A. בפסיכולוגיה.

אני לא משוכנעת שאין לך סיבה לדאוג. כשמגיעים לרישום בפנקס הפסיכולוגים יש סעיף שצריך להצהיר שאינך סובל ממחלת נפש. לא ברור אם מעבירים את האינפורמציה, כי אם לא אושפזת ואין וויתור סודיות- אי אפשר למסור למשרד הבריאות על הטיפול התרופתי שקיבלת. לכן- עדיף שתסתיר את הדיכאון שלך כשזה קשור ללימודי התואר השני בפסיכולוגיה. אמנם יש פסיכולוגים שמטופלים תרופתית- אני אחת מהן, אבל אני לפחות לא פרסמתי את זה כשהתקבלתי ללימודים, וזו עצתי גם לך. בהצלחה, תמי.

קודם כל רוקחים מחוייבים לחיסיון רפואי לגבי כל מידע שמגיע אליהם במסגרת תפקידם. שנית יש דיווח למשרד הבריאות לגבי תרופות מסויימות אך מדובר במידע שאין לאוניברסיטה או אפילו למשרד הבריאות עצמו עניין או יכולת להגיע אליו כאשר מחליטים על קבלה ללימודים או לעבודה בפסיכולוגיה או בכל תחום אחר שדורש רישוי מהמדינה. אם היית מטופל במרפאה ציבורית לבריאות הנפש או היית מאושפז במחלקה פסיכיאטרית זה כבר מידע הרבה יותר נגיש ואליו יכולים להגיע אם תחתום על וויתור סודיות רפואית.

למטופל ולגאולה הלוואי והיינו חיים בעולם שבו אפשר להיות גלויים לחלוטין עם הביורוקרטיה. שבו לא היו מפלים אותנו בגלל כל מיני בעיות שיש לנו. באנגליה יש פתיחות רבה יותר לגבי מחלות נפש. שם דווקא מעדיפים לקבל לעבודה בבריאות הנפש אנשים שיש להם מחלות כאלה, מתוך אמונה שדווקא אלה שעברו דיכאון, פסיכוזה וכד', מבינים טוב יותר את המטופלים ויכולים לעזור להם. שם אין הפלייה גם במקומות עבודה על הרקע הזה, ויש חוק שמגן על אדם שפוטר מעבודתו על הרקע הזה. המערכת שלנו בארץ עדיין לא מספיק פתוחה. אין בשאלון של משרד הבריאות שאלה לגבי- האם יש לך אסטמה או מחלות פסיכוסומטיות אחרות. אבל כן האם יש לך מחלת נפש, מן הכללה כזאת. אם יש לי הפרעה ביפולרית, ואני מאוזנת מבחינה תרופתית, למה איני יכולה להרשם לפנקס הפסיכולוגים? למה זה צריך להיות חוצץ ביני ובין מקצוע של בריאות הנפש? והאם בגלל שאלות של "יושר" אדם צריך להפסיד את תפקיד חייו? הרי לא מדובר כאן בהסתרה של פגם אישיותי. המיונים לתואר שני בפסיכולוגיה הם מספיק קפדניים וכוללים ראיון אישי והמלצות ממקומות התנדבות שבהם מתרשמים לעומק מאישיותו של המועמד. לפנקס הפסיכולוגים מגיעים אחרי שמסיימים את כל לימודי התואר השני. ואז שואלים אותי האם אני חולת נפש, אחרי כל התהליך הזה, ואז אני אמורה להגיד להם שכן? אני מגדירה את עצמי כאדם מאד פתוח וגלוי. אני מאמינה שההתנסויות שלי- מחוויות הדיכאון, המניה, הפסיכוזה שעברתי ומהטיפולים הפסיכולוגיים הארוכים בהם אני נמצאת הם כלים מקצועיים רבי ערך וחשיבות למטופלים. הרבה יותר ממטפלים ש"לא היו שם" ולומדים על חוויית הדיכאון מהספרים והתיאוריות. במהלך עבודתי אני נתקלת באנשי מקצוע ומשתפת אותם בנסיון שלי, האישי והמקצועי. אבל לא תמיד אני חושפת. כי חשיפה יכולה לפגוע בי מבחינה מקצועית. ולסיום, רציתי לשאול אתכם- גאולה ומטופל- האם אתם, בהתנסות שלכם עם מקומות עבודה אחרים, חושבים שהמידע על מחלת נפש שיש לכם או לא צריך להיות נגיש למעסיק שלכם? האם כשיש לכם דיכאון אתם יכולים לקחת חופשת מחלה כמו בכל מחלה אחרת, בלי לחשוש מפיטורין? האם בראיון עבודה אינפורמציה כזאת לא תפגע בסיכויים שלכם להתקבל? והאם בכל מצב הערך של אמירת האמת חשוב יותר מכל דבר אחר? מאחלת לכולנו רק טוב, תמי.

רק רציתי לאחל לכולנו חג עצמאות שמח והכי חשוב להישאר אופטמיים

חג שמח לכולנו המון אושר וזיקוקין גם בשנה הבאה. דר' גיורא הידש

שלום רב, אני מטופלת כבר 5 חודשים בכדורים שונים לבעיות חרדה ודיכאון, ועד כה לא נמצאה לי תרופה מתאימה. ניסיתי סרוקסאט ולאחר מכן פרוזאק שעזר למאניה דיפרסיה לפרוץ החוצה, ולאחר תקופה של ריספרדל - המרשם הבא הוא רסיטל. אני מרגישה ייאוש וששום דבר לא יעזור לי, לא הטיפול הפסיכולוגי ולא התרופתי. האם היאוש הוא ש"גורם" לתרופות לא להשפיע (לא האמנתי מלכתחילה שהם יעזרו לי) - מה עושה לכדורים לא לעזור - האם זו בעית התאמה שתעבור או האם מחשבותיי עוזרות לכך? האם אאלץ לעבור את כל שבעת המופלאים (SSRI )עד שאמצא את המתאים לי? אני קוראת על אנשים שמתחילים כדורים וישר זה מתאים. מה אפשר לעשות?

לתותי אכן ישנם אנשים שנוטלים את התרופה הראשונה ומהר מאוד מרגישים בטוב, וישנם כאלו שלוקח זמן עד שמתאימים להם את התרופה הטובה להם. אמונה בתרופה או בטיפול התרופתי עשויים כמובן לעזור אבל הכימיה עובדת גם ללא אמונה.... מקווה שימצאו את התרופה המתאימה לך מהר והמחשבות הפסימיות יחלפו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני סובלת מבעיה בקבה ומשתמשת בתרופה לוסק כל בוקר, רציתי לדעת האם אני יכולה לקבל את התרופה בלילה? או מתי כדי לקחת?

לשוש מהבחינה הרפואית היבשה אין משמעות לזמן הלקיחה כיוון שרסיטל משפיעה 24 שעות. יחד עם זאת התרופה בדרך כלל מעוררת ולכן ממליצים ליטול בבוקר, בנוסף אין שום בעיה ליטול את הרסיטל עם הלוסק. אם בכל זאת את רוצה ליטול את הרסיטל בערב את יכולה לנסות ולראות כיצד היא משפיעה עליך. כל טוב דר' גיורא הידש

אמי, בת שבעים, אובחנה לפני כחודש ימים כחולת פיברומיאלגיה. הטיפול שניתן לה היה אלטרול, 10 מ"ג - אם אינני טועה - כדור כל לילה לפני השינה. הטיפול שיפר את הרגשתה באופן דרמטי תוך זמן קצר. הכאבים פחתו במידה משמעותית, החולשה צומצמה והשינה שלה השתפרה פלאים. מה שמדאיג אותי מאד הוא השוני בהתנהגותה. כלומר, אמי היא אישה מאד דינמית ועירנית, מטבעה, ופתאום אחרי נטילת התרופה התגובות שלה נהיו יותר אטיות והיא הפכה קצת פאסיבית, כל זה עדיין בסדר, אני מניחה שזוהי ההשפעה המרגיעה של הכדור, אלא שהיא התחילה לעשות דברים שבעבר לא הייתי חולמת שתעשה, כמו להפשיל את שני שרוולי המכנסיים (בעקבות נפילה) ליד ציבור גדול של אנשים וישיבה במצב הזה זמן ארוך, דבר שלא היתה חולמת לעשות פעם (היא גם נראתה קצת מנותקת) או לנתק טלפון באמצע שיחה ולא מתוך כעס אלא סתם כך. המצב מאד מדאיג אותי. האם תוכל להאיר את עיניי? תודה על ההתיחסות.

שלום, התופעות שאת מתארת קצת מוזרות וצריך לראות את התמונה הכללית. השאלה שלך תמיד מורכבת כי מצד אחד האלטרולט עוזר ומשפר את מצבה ומצד שני ישנן תופעות לוואי. יתכן שהתופעות יחלפו כאשר הגוף יסתגל לתרופה אבל הייתי מנסה קודם כל ליטול את האלטרולט בערב כך שההשפעה המרגיעה תהיה יותר בלילה. דבר נוסף הייתי מיידע את הרופא בקשר לנפילה שעלולה להיות גם כתוצאה מהטיפול באלטרולט. כל טוב דר' גיורא הידש

קיבלתי הזמנה לוועדת ערר היום אני מקווה שאצליח ואזכה בתביעה שלי

לגלית, בהצלחה.

שלום רב! אני בחור בן 24 ,הסובל מתופעות גליי דיכאון לפרקי זמן קצרים (פחות מ שבועיים) אך נשנים! ומבעיית קשב וריכוז (עקב דיסלקצייה וקשיי למידה). פסיכיאטר שאבחן את בעיותי המליץ על התחלת טיפול תרופתי ב"אדרונקס".שאלתי הראשונה היא: האם במידה ובנוסף לכך אני סובל מבעיית טיקים (משיכת אף/חרחור/ עיניים)בעיקר כאשר אני מתרגש,לחוץ,עייף או בתקופת חילופי עונות וזה משפיע וקשור לריכוז, האם התרופה מתאימה גם לבעייה זו ותקל או שמא תחריף את התופעה. שאלתי השנייה היא איזו תרופה יעילה יותר בטיפול בבעיותי ובה פחות תופעות לוואי-אדרונקס או מלודיל. תודה על העזרה מקרב לב!

אדרונקס היא תרופה נגד דיכאון אך בגלל הדימיון הכימי שלה לסטרטרה יש רופאים שנותנים אותה להפרעת קשב וריכוז. נוגדי דיכאון לא מחמירים טיקים (להבדיל מריטלין) אך גם לא בהכרח עוזרים להם. לעיתים יש צורך בתרופה נוספת לשם כך או הסתגלות לטיקים.

לדרור בארה"ב ישנה תרופה המאושרת לטיפול בהפרעת קשב למבוגרים (סטרטרה) והיא דומה בפעילותה לאדרונקס. עם האדרונקס יש מעט מחקרים בהפרעות קשב. אבל בהחלט כדאי לנסות יחד עם הדיכאון ההשפעה עשויה להיות מועילה. בקשר לטיקים תצטרך לחכות ולראות את ההשפעה עליך.יתכן שעם השפור במצב הנפשי ופחות מתחים גם הטיקים יעלמו. כל טוב דר' גיורא הידש

בני לקה בהפרעת חרדה ומטופל כשנה בפקסט-40 מ"ג וכמו כן החל טיפול CBT לפני כחודשיים.לכאורה ,נראה שמבחינת החרדה ,הוא די מאוזן.אבל מתלונן שאינו מצליח להתרכז כמעט בכלל.יש לציין שבעבר היה בעל כושר ריכוז גבוה ביותר.הדבר מעיב מאוד על חייו ונראה שאינו יכול להתמודד קוגניטיבית במשימות שהיו לחם חוקו בעבר.האם הירידה הקוגניטיבית הזו היא עקב אי איזון תרופתי. האם לדעתך ניתן לשקול עלייה בפקסט?או תוספת של תרופה נוספת?או שיש להניח שהטיפול הפסיכותרפי ,ככל שיתקדם ,ישפיע גם על הריכוז? או,האם יש אפשרות שהטפול התרופתי בעצמו גורם לאיזושהיא ירידה בריכוז?האם יש לזה תימוכין במחקר?

לאמא את חרדה וגם הבן סבל מהפרעת חרדה? טוב, אני מקווה שהטיפול עוזר. לעתים הסרוקסט עלול לגרום לעייפות וירידה בריכוז, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל האם אפשר לרדת לכדור אחד בלבד ביום ואפשר גם ליטול אותו בערב כך שבמשך היום הבן יהיה ערני יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב דר' הידש . אני בן 27 וסבלתי מחרדות במשך תקופה של ארבע שנים עד שהתחלתי טיפול תרופתי ע"י קלונקס למשך שבעה חודשים ע"י המלצת הרופא כ 1 מ"ג ליום לפני השינה , אהי אמור להתחיל להפסיק בהדרגה עכשיו את הכדורים ולהפסיק לגמרי ליטול אותם . שאלתי היא האם החרדות עלולות לחזור למרות שאני מרגיש מעולה היום והאם המינון שלקחתי הוא גדול או אפשר להמשיך לקחת את המינון לתקופה נוספת? תודה מראש .

לדוד באופן עקרוני חרדות עלולות לחזור ולכן חשוב לסיים טיפול בהתייעצות עם הרופא בזמן הנכון, כלומר ליטול מספיק זמן כדי להוריד את הסבירות שהחרדות יחזרו. אם אין לך תופעות לוואי מהקלונקס אפשר להמשיך את הטיפול ללא סיכון. כל טוב דר' גיורא הידש

האם יתכן שתחושות של דפרסונליזציה ודריאליזציה יופיעו כתופעת לואי של תרופה? או אולי כתופעה של ירידה במינון של תרופה? אני עכשיו בנסיון לעבור מאדרונקס (שלא עוזר מספיק) לנורטילין (בתקוה שיעזור יותר). בימים האחרונים אני חשה לפעמים מסוחררת, והיום הרגשתי את התחושות המפחידות של דפרסונליזציה ודריאליזציה. אני זוכרת תחושות כאלו לפני שנים, ובשנים האחרונות זה נדיר ובעוצמה קלה יותר ממה שחשתי היום. האם אני צריכה לדווח בדחיפות לרופאה או שכדאי לחכות עוד כמה ימים?

לרחלי לדעתי סבור יותר שישנה עליה בחרדה עם הירידה באדרונקס, איני חושב שמדובר בתופעת לוואי של ירידה במינון האדרונקס. בכל אופן לדעתי אפשר לא לרדת במינון האדרונקס, להתחיל עם הנורטילין ואחר כך להוריד באדרונקס. תתיעצי עם הרופא שלך האם זה מקובל עליו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב יש לי שאלה: אני בן אדם המרוכז כל הזמן בעצמו. בבעיות של עצמו. ובהרגשות של עצמו. האם יכולה להיות בצורה כולשהי שהסיבה לכל הריכוז העצמי הזה הוא חוסר איזון במוח? יכול להיות שיש לי יותר מדי דופאמין או פחות מדי? אני מרגיש לא מרוכז. כי אני חושב הרבה. ולכן מצד אחד חושבים לתת לי תרופות נוגדות פסיכוזה כדי שאחשוב פחות חזק. ומצד שני ריטלין כדי שאהיה יותר מרוכז. יש לציין שאני גם סובל מדאגנות תמידית וכללית. יש מקום לנסות במצב כזה ריטלין (רק תשובה כללית בבקשה , כמובן שאני לא אקח)? יש מקום לנסות תרופה נוגדת מניה ? (דפלאפט או ליתיום... כי פשוט עדיין לא ניסיתי אחד כזאת) יש לכם רעיון לשילוב מעניין אחר? תודה למי שטרח וקרא את כל ההודעה והצליח להבין גם מה אני שואל. ובמיוחד תודה למי שיש לו תשובה בשבילי (או המלצה כללית ולא מחייבת , קטנטנה)

לצערי נשמע לי שאתה חש כיום בדיוק כפי שאני חש. אני סובל גם כן וחש שאין פתרון. תרגיש טוב

ומה אומר פסיכיאטר על מה שכתבת? נפגשת עם אחד כזה? בכל מקרה, אין הכרח שהריכוז שלך בעצמך קשור לאיזון כימי במוח. יכול להיות שמדובר בבעיה רגשית שניתן לפתור בטיפול פסיכולוגי. השילוב של ריטלין עם אנטי-פסיכוטי צריך להיות זהיר ומבוקר מאוד, משום שריטלין עלול לגרום להתפרצות פסיכוטית. ולכן כדאי לקבוע פגישה עם פסיכיאטר ולבדוק איך אפשר לשלב בין השתיים. שאלה מעניינת... אם יש לנו רעיון לשילוב מעניין אחר? מממ... נשמע כמו בקשה למתכון :-) לא משנה אם ואיזה רעיונות יש לנו, משנה מה אומר פסיכיאטר שפגש אותך והבין ממך מה אתה צריך. אגב - ריטלין זה לא משהו שמנסים סתם ככה. כדי לקבל מרשם לריטלין צריך לעבור אבחון מסודר להפרעת קשב וריכוז, ורק אם באבחון שכזה מתגלה שאכן יש לך ADD\ADHD תוכל לקבל ריטלין.

היי, השימוש בריטלין בד"כ יעיל ומאושר רק במקרים של הפרעת קשב וריכוז,ממקור אורגני-ראשוני. לעיתים רחוקות ניתן לרשום ריטלין גם לדיכאון ,אך רק באישור מיוחד(טופס 29/ג'). השימוש בריטלין לדיכאון פחות מומלץ שכן הוא עלול לגרום להתמכרות. לעומת זאת,במקרה של הפרעת קשב זה בד"כ טיפול הבחירה.כשאחריו באה התרופה "סטרטרה" ,שאינה ממריצה או סטימולנטית.ניתן להשיג אותה בארץ רק בייבוא אישי ,ע"י טופס 29/ג',במספר מצומצם של בתי מרקחת בארץ. לריטלין יש פוטנציאל לגרום לפסיכוזה,או למניה. אם לא עברת אירוע פסיכוטי ואתה שוקל תרופות נגד פסיכוזה אך ורק נגד חרדה-זה יהיה פחות מומלץ ,אם במקביל אתה אכן סובל מהפרעת קשב(כי התרופות האלו מורידות את רמת הדופאמין עוד יותר). התמונה שאתה מתאר של: חשיבה מאומצת ורבה מידי,דאגנות כללית וחרדות,עלולה/עשויה להתאים גם לתמונה של אדם הסובל מהפרעת קשב.אך כמובן שישנן בהחלט גם אפשרויות אחרות שעלולות לגרום לאותם תסמינים! לא נראה לי שתרופה נוגדת מניה תוכל לעזור לך אלא אם כן כמובן אתה סובל ממניה-דיפרסיה או לחלופין סובל מדיכאון עמוק ועמיד במיוחד.בד"כ התרופות שמועילות במיוחד בחרדה כללית הן SSRI/SNRI (במיוחד נגד התקפי פניקה,אבל גם חרדה כללית),בנזודיאזפינים(מצוינים לחרדה,אבל רק אם לא מתקיימת במקביל הפרעת קשב: כי הן מאטות תהליכים קוגניטיביים ועלולות לערפל את המצב התודעתי) וסורבון-שאיננה בנזודיאזפין,ואין לה השפעות מדכאות על המוח.בכל אופן,אם אתה חש מוטרד,הדבר הטוב ביותר לדעתי יהיה לעבור איבחון להפרעת קשב,אצל פסיכיאטר שמומחה בתחום.

לרז הדברים מורכבים יותר, למרות שאנחנו יודעים לטפל, וגם יודעים את ההשפעה של התרופות שאנו נותנים, בכל זאת לא ניתן לקבוע שהבעיה היא "רק בחומרים במוח" ואין בעיה נפשית. הדברים מורכבים יותר. לכן אני חושב שכדאי להגיע לאבחון מסודר ורק לפי תוצאות האבחון הקליני לחשוב על האפשרויות הטיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש

למרות שהפרעות באישיות הן אבחנות פסיכיאטריות הטיפול המקובל הוא פסיכולוגי ולא פסיכיאטרי שכן לא ידוע ממש אם יש גורם ביולוגי ואם כן איזה בדיוק. יש פסיכיאטרים שמטפלים בבעיות אישיותיות/פסיכולוגיות באמצעות תרופות ואז הדבר נעשה ע"י ניסוי וטעיה כמו שאתה מנסה קצת מכל דבר. לדעתי עדיף טיפול פסיכולוגי מעמיק שיורד לשורשם של דברים אבל אם בחרת דווקא בתרופות הרי שכל תרופה שמופיעה בספר ניתן לנסות במידה ואין אבחנה מוגדרת של הדברים.

אני מטופלת ברסיטל כשנה ע"י פסיכאטר מטעם הקופה שלי, ולפי דעתו וגם דעתי כנראה אצטרך להשתמש בתרופה עוד תקופה ארוכה מאוד. ישנה בעיה של פחד מפני חדירה לתיק הרפואי שלי מכיוון שאני מזכירה בכירה בהנהלה בקופת חולים שאני שייכת לה. אבקש לדעת האם יש דרך באופן פרטי לקבל את התרופה שציינתי? ואם כן מה העלות?

לענת כל רופא יכול לרשום לך את הרסיטל וגם רופאי קופת החולים יכולים לרשום מרשם פרטי. לפי ידיעתי המחיר של הרסיטל הוא בסביבות 100 שקלים לחודש. דרך אגב, לדעתי גם אם ידעו שאת נוטלת רסיטל אף אחד לא יתייחס לכך באופן חמור או קיצוני מדי, כך שאפשר להרגע. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב ד"ר, שאלתי היא זו: אני מטופלת כבר 5 שבועות עם ריספרדל, כיום 2 מ"ג. בארבעת הימים הקרובים המינון ירד ל 1מ"ג ולאחר מכאן יש לי שבוע וחצי הפסקה עד התחלת רסיטל. (חוץ מזה אני לא לוקחת שום תרופה אחרת). שאלתי היא - האם אוכל "לחגוג" ולשתות אלכוהול בעודי שבוע וחצי ללא תרופות? כמה ימים עוברים מיום הפסקת השפעת הריספרדל האחרון? האם מומלץ יהיה לשתות (אחרי שאני לא שותה כבר 5 חודשים עקב סרוקסאט-פרוזאק-ריספרדל) ? אני מודה לך מאוד.

לתותי אחרי שלושה ימים רמת הריספרידל בגוף זניחה. יחד עם זאת צריך לדעת את הסיבה לכל הטיפולים הללו ומצבך הנפשי כדי להמליץ/לא להמליץ על אלכוהול. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך ד"ר גיורא הידש- אני מקבלת טיפול לדיכאון במשך ארבעה שנים שם הטיפול הוא סירוקסט האם אני ניקרת לחולה כרונית? תודה רבה לך ד"ר גיורא הדיש ואם אתה תעזור לי אני אהיה מרוצה מאוד כי אני באמת צריכה עזרה דחופה

לליזה ארבע שנים של טיפול הם לא מעט, בהחלט כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל ולשאול האם אפשר לסיים את הטיפול או האם כדאי לצרף פסיכותרפיה=שיחות. איני יודע מה ההגדרה של "חולה כרונית", אבל ארבע שנים הם זמן ממושך. כל טוב דר' גיורא הידש

האם בכל מצב של בעיות בחשק המיני ובעיות זקפה בין בני זוג קבועים(!)(בהנחה שהם על רקע פסיכולוגי ולא פיזיולוגי) מומלץ טיפול התנהגותי-קוגנטיבי?

ליוחנן באופן כללי ביותר אולי עדיף טיפול זוגי או מיני? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני מחפש פסיכיאטר טוב בשבילי. מישהו באזור המרכז. (הרצליה,כפר-סבא,רעננה ... תל-אביב). מישהו רציני, מקצועי, נחמד ובעל ניסיון בתחום התרופות והנפש. אנא אפשר לפנות אליי באיזה צורה שאתם רוצים... אי-מייל. או הודעה. או להפנות אותו לאתר אינטרנט שלו (במידה ויש). אני ממש מודה. אני אגב בן 20 תודה לכל עונה,

שלום לך רז יש לי פסכיאטר מצוין אבל מאוד יקר אם תרצה צור איתי קשר במייל ביי דניאלה

יש לי פסיכיאטרית מומחית היא מזה טובה חבל על הזמן אם תלך אצלה אתה תברך אותי היא נמצאת בבית חולים אברבנאל במחלקת השהיה ליד המיון קוראים לה דוקטור מרגנית כרמון תנסה ואתה תודה לי רציתי לדעת ממה אתה סובל

אבי בן 81 וכבר מספר שנים שהוא מתעורר בלילה, (עכשיו זה כבר כל לילה), ולא יודע איפה הוא נמצא. הוא מעיר את אימי, וגם אחרי שהוא מצליח להדליק את האור לוקח לו כמה דקות להבין איפה הוא. יש לציין שהם ישנים עם מנורת לילה דולקת. כמו כן, חשוב לציין שהוא מאוד צלול ובעל זיכרון מעולה גם כיום. מה יכולה להיות הסיבה והאם יש לזה טיפול?

כדי לקבל תשובה מקצועית עדיף לפנות ישירות לרופא שיבדוק אותו ויקבל פרטים מדויקים על מצבו. לדעתי עליכם לפנות לנוירולוג.

לנירה הפרטים בשאלתך מועטים מדי. ישנם אנשים רבים אשר מתעוררים לאט ובתחילה הם די מבולבלים עד אשר הם יודעים היכן הם. בדרך כלל מדובר בשינה עמוקה מאוד. אבל יתכן שתרופות גורמות לבעיה זו, או בעיה גופנית שהוא סובל ממנה. צריך לקבל תמונה מלאה של האדם ומצבו. כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מPTSD .ואני לוקח כדורי פאקסט ורציתי לדעת האם הכדור הזה נחשב לבעל השפעה חזקה או חלשה כמו הרסיטל. כמוכן יש לי לפעמים הרגשה של תשישות מוחלטת ולעיתים גם רעידות .האם זה קורה בד"כ בלקיחת הכדור או שזה נדיר ואני צריך ללכת לרופא

לקובי מבחינתך שתי התרופות דומות מאוד, השאלה אינה מי מהן "חזקה" יותר אלא מי מתאימה ללך יותר. לכן אם הרסיטל לא עזר יתכן שהפקסט תתאים לך. לעתים חולשה ורעד עלולים להיות תופעות לוואי של הפקסט וכדאי לפנות לרופא שמכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום מזה כארבעה שבועות אני נוטל 40 מ"ג פלוטין ליום ולפני כשבוע בהמלצת רופאתי התחלתי לקחת גם 25 מ"ג טופאמקס.בנוסף,בערב אני נוטל כדור אחד של 1 מ"ג ריספרדל. זאת,בשל דיכאון ואובססיות.עדיין איני מרגיש השפעה , כפי שהתרשמתי שצריכה להיות ,תוך כמה זמן זה קורה ? מה אני אמור להרגיש ? אגב,אני אמור להתחיל גם טיפול קוגנטיבי (אצל ד"ר טוני שחר) - עד כמה זה יכול לעזור ? אשמח לקרוא את תשובת הגולשים וגם את תשובת הרופא הנכבד בברכה מוקי .

למוקי איני זוכר שהייתה לך שאלה קודמת או שזו הפעם הראשונה שאתה שואל. בכל אופן בדרך כלל אני מעדיף תרופה אחת ולא שילובים של מספר תרופות אם אפשר. התחלת ההשפעה היא לפי נוגד הדיכאון- הפלוטין. כלומר בדרך כלל אחרי שלושה ארבעה שבועות, אבל לפעמים עד שישה שבועות. טיפול קוגניטיבי מאוד מומלץ. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר אני סובלת במשך מס' שנים מדכאון ואובססיות כמו אוכל , בן זוג, אחות וכדומה טופלתי בסוגים שונים של כדורים כמו אפקסור פריזמה רסיטל ספרלקס במינונים שונים. כרגע אני מטופלת ציפרלקס טופמקס ואדרונקס. למרות הבטחות חוזרות ונשנות מצד מטפלים שונים כי בעייתי תפתר או תוקל איני מרגיש כך. כרגע התחלתי טיפול התנהגותי קוגנטיבי אך אני מרגישה חסרת אונים .... הייתי מעוניינת לשמוע את דעתך בנושא ? האם לבעיתי יש פיתרון ??????? תודה

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/550/xFT/419852/xFP/419851 בקשר להודעה הזו, לא עניתם לי בקשר לשאלה על הכדורים... עישנתי את זה פעם אחת ולומר את האמת, הרגשתי קצת רוגע אבל לא הרגשתי שום "התרוממות רוח" כמו שמספרים או כמו שכתוב. ההשפעה היתה מאוד מזערית ולא איך ש"מהללים" את הסם.הרגשתי טיפה הזעה אבל בשלב מאוחר יותר והנחתי שזה עקב העובדה שגם רקדתי קצת לפני זה. בהקשר ישיר לסם לא הרגשתי את התסמינים האלה של "היי" וכו. אולי כי עישנתי ולא הסנפתי. איך מפעם אחת אפשר להתמכר לזה אם לא קרה כמעט כלום? ומה קורה עם זה בהקשר לכדורים פסיכאטרים? אני מכיר כבר את כל מה שקורה עם סמים,את התופעות וכו, כבר ביקרתי בכל האתרים של "אנטי-סמים" וקראתי על זה. אני לא זקוק להסברים כאלו וכו, אני שואל על משהו אחר... על השילוב הזה שבין הסם הספציפי הזה לכדורים. אני מבין שלמשל שילוב של גראס עם כדורים, יוצר התנגשות ולכן לא ניתן לשלב וצריך לוותר על משהו אחד. אני לא משתמש קבוע בשום סם שהוא מלבד סגריות רגילות, אם יוצא לי להתשמש בזה זה לעיתים מאוד מאוד רחוקות. תודה שוב.

לעמית, ממש לא ברור איזו תשובה אתה רוצה? שיסבירו לך איך זה מתנגש מבחינה כימית? זה יעזור לך? לא. אסור להשתמש בקריסטל יחד עם כדורים נוגדי דיכאון. וגם בלי כדורים נוגדי דיכאון. דנה

כן, איך זה מתנגש מבחינה כימית. זה יעזור לי להבין כל מיני דברים שמעניינים אותי לדעת בנידון. תודה על ההבנה.

בהמשך לתשובתך הקודמת:מהו המינון הגבוה המותר לתרופות הרגעה? (אסיוול)האם זה X מ"ג לקילוגרם?.מי יכול,פרט לפסיכיאטר,לקבוע את המינון המקסימלי?

אצל מבוגרים אין חשיבות למשקל בקביעת המינון. עם אסיוול עד 3 כדורים של 10 מ"ג נמצאים בתחום הסביר.

לח. אסיבל=וואליום היא תרופה בטוחה, כ-40 מג' ביום נחשב למינון גבוה. מקובל לתת כ-15 מג' ליום לאנשים שאינם סובלים ממחלת נפש. כל טוב דר' גיורא הידש

כיום אני לוקחת לוסטרל חצי כדור ליום, אבל הבעיה היא שאני לא יורדת במשקל , האם אפשר להחליף את הלוסטרל ברדוקטיל שהתרופה גם מדכאת את התאבון

לרדוקטיל אין התוויה של טיפול בדיכאון ולכן קשהלי להאמין שהרופא ייתן לך אותה במקום לוסטרל.

לשירלי אין זה נכון, הרדוקטיל מוריד את רמת הסרוטונין במוח בעוד אשר התרופות נוגדות הדיכאון מעלות אותן. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, רציתי לדעת מדוע רוב, או כל הכדורים שמיועדים למניעת דכאון , חרדה , או כל מחלת נפש , גוררים בעקבותיהם השמנה . האם יש משהו בחומרים אלו שגורם להשמנה , ואם כן , מהן הסיבות ? תודה - מירה

למירה התרופות פועלות על הסרוטונין אבל לעתים יש להן השפעה נוספת מועטה גם על חומרים אחרים במוח ולכן יש שינויים בקצב המטבוליזם ועליה במשקל. הכדורים עצמם אינם "משמינים". כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום רב, שוב אני חוזרת לאותו מקום היכן שהייתי לפני כחודש פחות או יותר. החלטתי להפסיק לקחת את האלטרול. באמת עכשיו זה הזמן המתאים, ירד לי הלחץ בעבודה, יש לי אוויר לנשימה, אין שום סיבה שאקח את הכדור-יש לי מצב רוח, אני לא עצבנית וכד' וכד'. הבעייה שעם הקטנת המינון משתבש לי שעון הביולוגי, דהיינו לפני כשבוע הייתי מתעוררת עם אור הבוקר אבל עם זה הסתדרתי אבל כעת אני מתעוררת ב-3:30 בבוקר (בדיוק באותה שעה כל יום) אני מרוב פחד שלא אחזור להרדם לוקחת 1/4 כדור זודורם ואז אני מתעוררת מטושטשת בבוקר. (שכחתי לציין שאני עם 25 מ"ג של אלטרול). מה עושים ? האם כדאי להפסיק את האלטרול ולקחת כל ללילה 1/4 זודורום לפני השינה ע"מ שמחזור השינה יסתדר ? אני חייבת לקבל תשובה כיצד אני אוכל להפסיק עם אלטרול ולחזור לשינה תקינה אנא עזרתך כי אני באמת מרגישה שהדיסטימה מאחורי !!

עדיף לקחת את הזודורם לפני השינה מאשר באמצע הלילה. הזודורם משפיע בעיקר ב-4 השעות הראשונות אחרי לקיחתו. ולכן רצוי לקחת אותו הכי מאוחר 4 שעות לפני שאת מתכוונת להתעורר ולקום. לגבי האלטרול- מעבר להשפעה האנטי-דכאונית שלו הוא מסייע לשינה ומחזק השפעה של כדורי שינה. לעיתים מינון נמוך של אלטרולט 10 מ"ג יכול להינתן למי שמתקשה להירדם.

לדור שלום את כל זה אני כבר יודעת. הבעייה שבעיות השינה שלי הם כתוצאה מדיסטימיה וכעת שכל התקופה הזאת מאוחרי, חשבתי שלא תהינה לי בעיות שינה ולכן עם הקטנת המינון של האלטרול, חשבתי שהשינה תהיה סבירה ולצערי, אני נוכחת לדעת כל הזמן מחדש שעם הורדת המינון של אלטרול השינה שלי נפגעת , כך שניתן להסיק שאיכות השינה שלי היא כתוצאה מהכדורים ואני רוצה להפסיקם ! האם עכשיו תהיה לי תלות תמידית בכדורים בגלל שאיכות השינה שלי ירודה ? או באמת כדאי לנסות איזה 10 ימים לקחת את זודורם על מנת לייצור את מחזור שינה ללא כדורים :? מה דעתכם ?

נרציסטית . לא הבנתי למה הכוונה . ואודה לך אדוני הרופא לפרוט יתר בנושא . ( יותר נכון לומר שלא היה לי נעים שם לשאול מה זה ? )

לשירה תכנסי לאתר של "זרות" נדמה לי שהכתובת היא zarut.co.il ויש שם מאמר ארוך ומפורט. כל טוב דר' גיורא הידש

כבר 5 שנים אני לוקה בדפרסונליזציה ודיאליזציה. לא מצאו אף גורם שגרם לי להגיע לאותה מחלה, תסמונת או איך שקוראים לה. נתנו לי תרופות כי חשבו זה אולי מדיכאון, אך זה רק הרע את המצב. הדיכאון בא רק לאחר שנתיים של הרגשה נוראית מהדפרסונליזציה ודיאליזציה. כיום אני בת 19 ולא מסוגלת יותר. אני הולכת לרופאים ופסיכולוגים וכולם מתנהגים כאילו הם בחיים לא שמעו על הדבר הזה. יש לציין שאוהבחנתי בגיל 14 שסובלת בדפרסונל' ודיאליזצ'. איזה טיפולים אני יכולה לעשות שמומלצים? מישהו יכול לעזור לי ולהמליץ?

יש לי ידע די צר לגבי מה שכוללות ההפרעות שאת מדברת עליהן. אבל יש לי כמה שאלות שאולי יעזרו לך לחשוב על פיתרון שיעזור לך. האם איבחן אותך בגיל 14 פסיכיאטר ילדים ונוער, או פסיכיאטר ללא התמחות הנ"ל? כדאי לדעת שזה תחום נפרד מפסיכיאטריה של מבוגרים, וייתכן כי האיבחון הראשוני לא היה מדוייק. האם ניסיתי תרופות אחרות ולא נוגדות דיכאון? אני דווקא חשבתי על אנטי פסיכוטי שיכול יותר להועיל לך.. האם התייעצת עם מומחה פסיכיאטריה "גדול" או שהלכת לרופאים "רגילים"? אם לא , אולי כדאי לשקול זאת.. והאם מישהו הציע לך פעם אולי להתאשפז? יכול להיות שטיפול והשגחה בבי"ח תהיה יותר אפקטיבית מאשר בקליניקה שם רואים אותם פעם בכמה זמן ולא כל היום...

כן, איבחנו אותי בגיל 14 פסיכאטר של מתבגרים וילדים, וגם פסיכאטרית של מבוגרים, שניהם נחשבים למעולים ועובדים גם בבית חולים גהה, אני מניחה שבגלל שהם עובדים שם הם היו יודעים אם אני אמורה להתאשפז או לא.

תודה לשירה ואני מצטרף לדבריה כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר אני בן 23 לפניי שבועיים פעם ראשונה אני פונה לפסיכיאטרית עקב כאבים וחנק והרגשת שיתוק בפלג שמאלי שלי הגוף רק בבוקר וכשהייתי אצלה הייתי מאוד לחוץ ממנה אבל...... אני בס"כ הכל אמרתי לה שאני חרד ממנה שיש לי ומפחד מהעתיד וזהו זה מה שאמרתי לה ... ושאלתי המקצועית אליך הם ויתכן כי פסיכיאטרית תעשה לי אבחון פחות משתיי דקות ד"ר שתיי דקות וזהו ותקבע שיש לי בעית התבגרות שאני בכלל לא הסכמתי איתה ואז נתנה לי כדור בשם "מירו"אשר נתנה לי אותו בשעה אחד בצהרים וכשלקחתי אותו הרגשתי התעלפות והתנתקות מהסביבה וישנתי משעה אחד הצהריים עד שבע בבוקר הלכתי אליה ישירות ואז אמרה לי חד משמעית אל תקח ואני אומר לה שאני לא בדיכאון בכלל ואז נתנה לי כדור "פקסאט" שאני עכשיו מרגיש נימול בידים ורעד וטשטוש ואני לא יכול לחשוב הכלל ותחמימות בכול הגוף והיום גליתי שיש לי פריחה בידיים וברגל התקשרתי אליה ואמרה לי אז אל תקח ואני אומר לך ד"ר כשאני בא אליה היא אפילו לא נותנת לי לשבת כשאני בא אליה דקה או דקה וחצי אני מאוד מפחד ממנה נראה לי שהיא עושה עלי נסיונות ואך היא יכולה לקבוע פחות משתיי דקות שיש לי בעית התבגרות ולא עשתה לי שום אבחון אני מאוד מפחד ממה אני מבקש את חוות הדעת שלך אני מאמין בך ומה עלי לעשות אני לא מרגיש שאני צריך טרופות אבל כשאמרה לי שיש לי בעית התבגרות אני בסיוט כאילו מה הקשר לזה שאני בחרדה בקצור ד"ר אני מפחד ממנה מה עלי לעשות בנדון ואני רוצה לשמוע את חוות הדעת שלך ומאוד חשוב לי כי אני לא רוצה לאבד את עצמי בזה כי את יודע אם אדם יתחיל להכניס לעצמו סרטים לשווה לאין זה יובל ותודה לך על התגובה ובהצלחה לך

לגוי אם אני אענה לך על מכתבך הקצר אתנהג כמו הרופאה שלך...., לכן עצתי היא שתפנה לפסיכיאטר אחר ותבקש בדיקה מלאה עם אבחון ותשקלו ביחד את האפשריויות הטיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש

לאחר מספר נסיונות - ניראה שהרסיטל בעל ההשפעה הטובה ביותר אלא שהוא גורם להשמנה . האם ניתן לאזן נושא ההשמנה על ידי כדור נוסף אחר ?

למירון קודם כל חשוב לשמור על דיאטה ופעילות גופנית לפני שהולכים לתרופות. בכל אופן אין תרופה מספיק טובה להורדת משקל פרט לרדוקטין. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום רב, אני לוקח מובמיד מזה חודש, שלושה וחצי שבועות במינון 300 מ"ג. אני לא חש שהוא עוזר, ומצבי הנפשי רע. הפסיכיאטר המטפל בי הציע להעלות ל- 450 מ"ג ושלושה ימים אח"כ ל- 600 מ"ג!!!!. האם 450 מ"ג זה לא מינון גבוה מאוד? הלא עדיף קודם לנסות 450 מ"ג תקופה לפני שמעלים ל- 600 מ"ג, ולא ישר לרוץ ל- 600 מ"ג? ולגבי 450 מ"ג- הכדאי לקחת 225 מ"ג בוקר ו- 225 מ"ג ערב, או עדיף בוקר 300 מ"ג ו- 150 מ"ג ערב. תודה

לאלעד תיאורטית תמיד ידעתי שאפשר לעלות במינון עד 600 מג' אבל אף פעם לא ניסיתי זאת כי לא היה צורך. יתכן ואפשר עוד לחכות שה 300 ישפיעו אבל כיוון שאתה כותב שמצבך לא טוב אולי טוב שעלו במינון. לצערי איני יכול לענות על שאלותיך כיוון שאין לי ניסיון עם מובמיד במינונים כאלו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלחו לי את התרופה הטיבעית מחו"ל. חברת KLOSTERFRAU . ממליצים ליטול 2 כמוסות עם ארוחת בוקר וערב. לאחר 5 ימים חשתי בסחרחורות, חולשה וצריבה בעיניים. האם יתכן שתקף אותי וירוס מסויים ללא קשר לתרופה? איך אדע האם היא רעילה? בסך הכל רוב האתרים לתרופות טיבעיות משבחים תרופה זו.

דווקא בארץ במשרד הבריאות-אגף הרוקחות מתנגדים להיפריקום, טוענים שיש לה אינטראקציות שליליות עם הרבה תרופות אחרות, יכולה לגרום להשפעה רעילה ולכן גם לא אושרה לשימוש בארץ. בחו"ל יש מדינות שההיפריקום פופולארי מאד כמו בגרמניה. לכן הדיעות חלוקות עד כמה התכשיר בטוח לשימוש. ייתכן שאצלך מדובר בתופעות לוואי זמנית שתעבור תוך מס' ימים. מידע מקיף על ההיפריקום אפשר למצוא באתר הבא: http://www.hypericum.com

תודה על האינפורמציה. לפי הבנתי אין סיכון גבוהה בנטילת התכשיר, אלא אם נוטלים תרופות נוספות. יש לי צריבות כמו שריפה ברגליים האם מוכרת התופעה? אגב הרגשתי תופעה דומה גם בתרם נטילת ההיפריקום.

איך אפשר להעביר יום המלוות בחרדות . האם לנסות לא להתיחס כי כשאני במנוחה וזה מציק לי אני מעדיפה לעבוד בבית[ או קצת לנקות וכו' למה אני לא יכולה כמו כל אדם לשבת בשלווה לקרוא עיתון מה שכבר המון זמן לא עשיתי איך אפשר להמשיך לחיות חיים שכאלה. תודה

לגלית את כבר בטח יודעת את כל הדברים וקטונתי מלהציע לך הצעות. בכל אופן אי אפשר בלי כלום, לכן הצעתי היא שתנסי משהו שעד היום לא ניסית, תחשבי על משהו חדש שמתאים לך... כל טוב דר' גיורא הידש

תודה, רק לשם הבהרה האם יש מצב שהצפצוף הוא הגורם לתחושת הדיכאון או ההיפך, כמו כן האם יש חומר שאנ י יכול לקרוא על כך ? שוב תודה מראש

לאמיר כבר פעמיים ענינו לך. בכל אופן אם מדובר בטיניטוס תנסה למצוא חומר במנוע חיפוש תחת השם טיניטוס או בעברית טינטון. כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מדכאונות חרדות ומתח שנים רבות,לפני 7 שנים המצב החמיר והייתי שרוי בדכאונות קשים ביותר,פניתי לפסיכיאטר שנתן לי מרוניל 75sr וגם סרוקסט במינון של 3 כדורים ביום,לפני שנתיים התחתנתי,החשק המיני הירוד עקב הלקיחת הכדורים גרם לחוסר זיקפה וכן אם לקחתי ויאגרה שעזר בזיקפה אבל אני לא הצלחתי לשפוך זרע,המצב הזה גרם לי תסכול ובעיות עם אשתי,פניתי לפסיכיאטר שהוריד את המרוניל לגמרי ואמר לי לקחת שני כדורים של סרוקסט בלבד,החשק המיני קצת השתפר אבל עדיין יש לי בעיות זיקפה ושפיכה,האם יש כדורים נגד דיכאון שאותם אוכל לקחת במקום הסרוקסט שלא יפגעו בחשק המיני? אציין שאני בן 37 ולפני שלקחתי כדורים הייתי יכול כל יום לקיים סקס בלי בעיות

יש מס' תרופות נגד דיכאון שאינן פוגעות בתפקוד המיני כמו רמרון וטרזודון. שתיהן מאד מרדימות. רמרון, בנוסף, גם גורם להשמנה. אפשרות נוספת הוא הזייבן (בופרופיון)- שרשום בארץ לגמילה מעישון אך יש לו השפעה אנטי דכאונית די משמעותית.

ליואב לפני שחושבים על החלפת טיפול (דבר שעשוי לעזור) השאלה היא האם אתה עדיין זקוק לטיפול התרופתי ולמה במינון של שני כדורים ולא אחד ביום. לכן לדעתי כדאי לחזור לפסיכיאטר המכיר אותך, אם אתה מרגיש טוב ואין חרדות או דיכאון לשקול את סיום הטיפול או לפחות להוריד את המנון לכדור אחד ביום של סרוקסט. רק אחר כך לחשוב על החלפת טיפול כפי שדור כתב. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום. אני בת 30,ומגיל צעיר אני סובלת מפוביות ממחטים וזריקות.(עד כדי טיפולי שיניים ולידות ללא הרדמה) בילדותי קיבלתי זריקות בעל כורחי,שהיו מחויבות המציאות. בהמשך,ניסיתי אסיוול במינון הגבוה האפשרי,וגם זה לא תמיד עזר. כיום,אני מוכנה לעשות בדיקות דם-אך בשום אופן לא זריקות. במשך השנים התחמקתי באלגנטיות מחיסונים וזריקות,אך לצערי,אני חייבת לעשות חיסון כלשהו,ואיני יכולה להעלות על דעתי לבצע אותו. האם יש איזשהיא דרך/תרופה שיכולה לעזור לי? תודה.

הטיפול המומלץ בפוביות הוא יותר פסיכולוגי, בשיטה קוגנטיבית-התנהגותית. הכוונה לחשוף אותך בהדרגה לגורם החרדה ובצורה כזאת להרפא מהפחד. מבחינה תרופתית תוכלי לקחת מינון יותר גבוה של אסיוול/וואליום לפני קבלת החיסון/הזריקה. בכדורי הרגעה זה רק שאלה של מינון ואין הרבה מה לשנות.

תודה לדור ואני מצטרף לדבריו הידש

האם תרופה לדיכוי התאבון יכולה גם לגרום לדכאון נפשי ?? או הפרעות אחרות???

התרופה היחידה שרשומה בארץ לדיכוי תיאבון אצל אנשים שמנים היא רדוקטיל. היא איננה גורמת לדיכאון. דיכאון אצל אנשים שמנים איננו נובע משימוש בתרופות לדיכוי תיאבון אלא מבעיות פסיכולוגיות שנוצרות סביב ההשמנה.

הכוונה שלי היתה לא לדכאון מסיבות פסיכולוגיות אלא דכאון כתוצאה מהשפעת התרופה עצמה. השפעות כגון: מצבי רוח משתנים ו/או הזיות וכד'. האם זה נכון? אני שואלת ע"פ שמועות ששמעתי. תודה