פורום פסיכיאטריה

שךום רב אני מתמחה לרפואת המשפחה ורציתי לשאול שאלה שטרם הצלחתי לקבל תשובה מובנת מפסיכיאטרים : ידוע שבבחרת SSRI לחולה דכאוני חשוב הנושא של ערנות יתר מול ישנוניות יתר ומקובל לתת לישנוניים פרוזק (כי הוא נחשב ''מעורר'') ולערניים וחרדתיים מדי סרוקסט שהוא סדטיבי , כאשר באמצע יש את הציפרמיל ושאר החברי. יחד עם זאת יש את האפקסור שהא NSRI וגם במינונים מעל 150 ליום אמור ''לעורר'' את החולה האפטי והישנוני. השאלה היא איך מחליטים בחולה כזה בין פרוזק לאפקסור? ואחרי כמה זמן אפשר לסכם על כשלון אפקט המעורר להעביר כלומר כמה זמן צריך לקחת את התרופה כדי שהשפעה מעוררת תתבטא- האם זה גם מספר שבועות כמו באפקט האנטידכאוני?

פרוזק יותר מעורר מאפקסור ויכול גם לגרום לאגיטציה במיוחד בתחילת הטיפול. אל תשכח את האדרונקס שהשפעתו רק על הנוראדרנלין והוא מעורר יותר משני האחרים. איקסל משפיע בעיקר על הנוראדרנלין אבל הוא גורם לעייפות ולא לעוררות. האפקט המעורר בתכשירים הנ"ל הוא יחסית מהיר וניכר כבר בתחילת הטיפול.

לרוני אני מצטרף לדבריו של דור, רציתי להוסיף שבנוסף לתיאוריה יש גם את התגובה האישית של כל מטופל ואחרי שהוא מתחיל בתרופות אנו יודעים את התגובה של מטופל מסויים אחד לתרופה מסויימת. בכל אופן הציפרלקס והאפקסור XR רשומות גם נגד חרדה ולא רק נגד דיכאון (לגבי הסרוקסט איני זוכר), שאר התרופות רשומות כנוגדות דיכאון בלבד. אבל מבחינת ההשפעה כנראה שהדימיון בין התרופות הרבה יותר גדול מההבדלים ולתגובה האישית ישנה חשיבות מכרעת. שבת שלום דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום, אנא התייחסותך לשאלות הבאות 1. האם מובמיד אמור לעזור באופן ישיר כנגד אובססיביות ומחרדות, או שהוא עוזר רק לדיכאון? היש טעם לדעתך שמישהו שסובל מהיפראקטיביות ייקח אותו? 2. האם עדיף לתת להיפראקטיבים תרופות פסיכיאטריות מהמסלול המשולב של סרוטונין ונוראדרנלין? האם היית נותן פרוזאק 60 מ"ג אף לאדם היפראקטיבי? 3. אדם היפראקטיבי שסובל מחרדות, אובססיביות, שבשנים האחרונות התווסף להן דיכאון- אלו תרופות פסיכיאטריות היית ממליץ שייקח? 4. מהן תופעות הלוואי של פרוזק? תודה, אלעד

לאלעד התרופה העיקרית שמומלצת היא הסטרטרה Strattera® (atomoxetine) HCI שלא נמצאת בארץ ואפשר לייבא אותה ביבוא אישי עם טופס 29 ג'. זו תרופה הפועלת על הנוראדרנלין בדומה לאדרונקס והיא התרופה היחידה המאושרת להפרעות קשב אצל המבוגר. ראיתי עבודות והצלחות עם פרוזק ואפקסור בהפרעות קשב. איני יודע לגבי מינונים גבוהים כמו 60 מג'. איני מכיר עבודות ואין לי ניסיון עם מובמיד והפרעות קשב למרות שבאופן הגיוני יתכן שהיא עשויה לעזור. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני סובל מסכיזופרניה לא מסוווגת כל פעם יש לי התקפים חוזרים של המחלה רציתי לדעת אם ההתקפים האלו יעלמ תודה אמיר .

לא ציינת אם אתה מקבל טיפול תרופתי מתאים ואם אתה מתמיד בו. סכיזופרניה היא מחלה כרונית, והסיכויים להתקפים חוזרים הם גבוהים מאוד ללא טיפול תרופתי שוטף.

אני מטופל בתרופות ואני סובל בסכיזופרניה לא מסווגת אני סובל מהתקפים חוזרים לפחות 3 פעמים בחודש רציתי לדעת אם ההתקפים האלו יפסיקו ואמרתי שאני מטופל בתרופות תודה אם תענו לי על שאלתי

בהמשך להודעתי הקודמת נערכו לי בדיקות: 1. EEG (לפני כחצי שנה)- הרקע הכללי מכיל פעילות אלפא ובטא לסרוגין נמוכי מתח. תרשים בגבולות הנורמה. 2. SPECT (לפני כחצי שנה)- ירידת פרפוזיה בלתי ספציפית לקוטב קדמי של אונה טמפורלית שמאלית. ירידת פרפוזיה לאונה פריאטלית אחורית מימין, יתכן עקב ארטפקט תזוזה. מומלץ ביקורת בעוד כחצי שנה. האם ידוע לך מה זה אומר ? על מה זה מעיד ? האם זה מעיד על הפרעת קשב וריכוז ? ADD או ADHD ? אשמח לתשובתך נועם.

לנועם הפרעת קשב אינה מאובחנת בבדיקות של CT או SPECT. את המשמעות של התוצאות תצטרך לקבל מהנאורולוג שהזמין את הבדיקות. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני צעיר. רק בן 20. וכבר 5-6 שנים בטיפול פסיכולוגי ותרופתי. הבעיה שלי היא שאני כל הזמן מתוסכל ומוטרד ומרוכז מאוד מאוד בעצמי. התיסכול גורם לי להיות עצבני ומתוח כל היום ומדי פעם גם עצוב. כלפי חוץ נראה שאני סובל מדיכאון קל וחרדה קלה אבל הם נובעים מהתיסכול שלי. אני מתוסכל כי אני רוצה להיות אדם חשוב ומוערך וחזק ואני לא כזה... הביטחון העצמי שלי נמוך - ואני מאוד מפחד מלהיות שמן (למרות שאני רזה אפילו מאוד). ניסיתי תרופות נוגדות דיכאון והם לא ממש עזרו לתיסכול ולעצבנות שלי רק עשו אותי יותר עצבני (תרופות מעוררות), ניסיתי לקחת אותם גם במינונים גבוהים נגד כפייתיות - כי אני נוטה לחשוב על עצמי ועל התסכול שלי או על כיצד לא להיות שמן בצורה הדומה לאובססיה - אבל שוב המינונים הגבוהיים עשו אותי עצבני והיפר מאוד. ניסיתי נוגדי פסיכוזה במינונים נמוכי כדי לחשוב פחות אבל זה רק גרם לי לחשוב פחות ולהיות מאוד עייף (ומעלה במשקל - מה שאני מאוד לא אוהב... אתם יכולים להבין כבר למה). כיום אני פשוט על קלונקס כי זה מייצב אותי ומרגיע אותי אבל אני עדיין עצוב לפעמים ועדיין מתוסכל - ואיני יודע מה לעשות. אני חושב שרק כשאהיה פרופסור חשוב רק אז ארגיש חזק ומוערך מספיק כדי שאפסיק להיות מתוסכל. אני רוצה להפסיק את התיסכול הזה ובפגישות פסיכולוגיות אני והמטפל שלי לא מוצאים איך. אז אני מחפש תרופה שתקל עלי ואני לא יודע איזה. ניסיתי כבר ריספרדל, זיפרקסה, מודל, אנפרניל, ציפראמיל, ציפרילקס, אפקסור, רמרון, סורבון, קסנקס ועתה הציעו לי נארדיל שאני לא יודע אם אקח כי זו תרופה שנראת מאוד לא אטרקטיבית. מה עוד אני יכול לעשות?

לאנונימי לעתים הטיפול הפסיכולוגי דורש יותר זמן. הביטחון העצמי וההערכה העצמית יבואו מבפנים ולא רק מדברים חצוניים כמו פרופסורה. בכל אופן הייתי בודק את הכיוון של הפרעת קשב למרות שיתכן שאתה תלמיד טוב. כל טוב דר' גיורא הידש

לכבוד ד"ר גיורא הידש א.נ. שלום רב, הנידון: ירידה בתפקוד הקוגניטיבי. בהמשך לשיחתנו האחרונה, בה התלוננתי בפניך כי בשנה האחרונה אני חווה של מיני תחושות כמו: ירידה בקשב ובריכוז, הפרעה קשה בזיכרון, לעיתים חוסר התמצאות באיפה אני נמצא, ריחוף קשה, חוסר הבנה של משפטים פשוטים, השמטה והחלפה של אותיות כמו בדיסלקציה, לעיתים רעד בגפיים ובראש, תחושה של חוסר יציבות, טיקים וכו'.... נשלחתי ע"י נוירולוג, לאבחון נוירופסיכולוגי בשאלה של מה האבחנה, קשב וריכוז או משהו יותר חמור.... לפני 4.5 שנים עשיתי אבחון פסיכו-דידקטי... בה נמצאו ממצאים של קשב וריכוז אך ללא אבחנה מבדלת של הפרעה זו. כמו כן נמצא במבחן וקסלר (מנת משכל) שאני מחונן: 131 נק'. באיבחון הנוירופסיכולוגי שנערך עכשיו נמצא במבחן וקסלר שאני ממוצע: 103 נק'. הפרש של 30 נקודות, 2 סטיות תקן. דבר שהוא חריג ואף לא הגיוני ! (ביררתי עם פסיכולוגים) כמו כן יש ירידה חדה ביכולות הקוגניטיביות ! אני חושש להפרעה יותר קשה מקשב וריכוז... אני חושש שאולי יש לי בעיה נוירולוגית גרידא. אולי משהו פרוגרסיבי... נראה כי הפסיכולוג אובד עצות (או לא מקצועי לחילופין). הסימפטומים שאני מתאר... שהוחרפו בעוצמתם בשנה האחרונה... 1. האם לדעתך ייתכן ומדובר בהפרעת קשב וריכוז שהוחרפה ? 2. האם יש מחלה כולשהי עם סימפטומים דומים לשלי שהיא לא קשב וריכוז.....והיא נוירולוגית ? אם כן מהי ? 3. בהנחה ולא מדובר בהפרעת קשב וריכוז... איזה בדיקות פזיולוגיות אני יכול לעבור על מנת לשלול קיומה של הפרעה נוירולוגית כולשהי.... האם MRI מספיק טוב ? או שיש משהו יותר טוב במקרה שלי ? 4. באופן כללי, מהם המלצותיך ? 5. באם לא מדובר בהפרעת קשב וריכוז... מהי לדעתך הבעיה ? אשמח לתשובות בהקדם. בכבוד רב, נועם.

לנועם בודאי שאיני יכול לאבחן דרך האינטרנט ובמיוחד דברים מורכבים. נדמה לי שכתבתי לך כבר שהפרעת קשב וריכוז חייבת להתחיל בילדות והיא אינה הפרעה שמתחילה בגיל המבוגר. לירידה קוגניטיבית עלולות להיות סיבות רבות. גם נאורולוגיות שונות ורבות וגם נפשיות רבות. לכן ההמלצה היא לסיים את הבירור הנאורולוגי ואחר כך לפנות לפסיכיאטריה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הירש אני אם לבת 22 אשר מטופלת ברסיטל עקב דיכאון ומחשבות אובדניות. תודה לאל בזמן האחרון מצבה הולך ומשתפר. לפני מס' ימים ראיתי תוכנית בטלוזיה הספרדית ובה דיברו רופאים פסיכיאטרים על חולים הסובלים מתסמונת "ביפולר" האם תוכל להסביר לי בקצרה על הנושא?. אני מאוד מתעניינת בכל הנושאים האלה אחרי המשבר שעברה הבת שלי. אם הבנתי נכון את הרופאים אז מדובר על חולים אשר מתכחשים למצבם הרפואי חיים במין אופוריה, ואינם מסוגלים להתמיד כמו עבודה למשל. מאוד הזכיר לי את מצבה של הבת. אודה לך מאוד באם תוכל להענות לבקשתי. תודה רבה דר' הירש.

לשולי לאט לאט אל תנסי לאבחן את הבת. ביפולר-כלומר היה מצב של פעילות יתר=מאניה. מצב רוח מרומם מאוד, ביזבוז כספים, יחסי מין ללא אבחנה..... כדאי ללמוד אבל לא לנסות ליישם. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני מאובחנת פסיכוטית דלוזיה ונוטלת זיפרקסה 20 מ"ג ועוד תרופה . מה המשמעות של האבחנה של הרופא ? אשמח לקבל תשובה

שלום, מדובר כנראה על מחשבות שווא. ישנם מחשבות שווא מסוגים שונים-רדיפה, גדלות קינאה וכך הלאה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך ד"ר אני בן 23 ומזה חודש אני מרגיש כמו שיתוק בכול פלג שמלי שלי וכמה שעות וחולף נעשה לי כל הבדיקות וגם סיטי מוח ללא שום ממצאי רופאי כמו כן הרופא בדק לי את הרפלקס ברגליים ולא הייתה תגובה אבל הרופא שלי שלח אותי לפסיכיטר ואני לא יודע למה והפסיכיאטרית נתנה לי כדורים בשם "פקסאט" ואני לא יודע למה אין לי שום בעיה נפשית חלילה או משהוא אחר ושאלתי יש לזה קשר שאנ מרגיש שיתוק בפלג שמלי וחולשה למשהוא פסיכאיטר??? וגם אי לא מרגיש טוב מהכדורים אני לא יודע מה זה תודה

לגוי בהחלט ישנה תופעה-אבחנה פסיכיאטרית המתבטאת בשיתוקים שונים. אם כל הבדיקות הנאורולוגיות תקינות קיימת אפשרות שהשיתוקים הם על רקע נפשי. חבל שהרופאים לא הסבירו לך את הדברים ומדוע הם המליצו על טיפול נפשי.... כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך דוקטור, אני נוטלת באופן קבוע תרופה בשם רסיטל, נגד חרדות ולחץ נפשי. השבוע גיליתי שאני בהריון, והתרופה עומדת להיגמר לי. אני לא מצליחה ליצור קשר כבר שבועיים עם הפסיכיאטר שלי. הוא לא עונה בטלפון ולא חוזר אלי למרות ההודעות שאני משאירה לו. אני חוששת שהפסקת התרופה באמצע ההריון עלולה לפגוע בעובר. האם ניתן לפנות לפסיכיאטר אחר רק לצורך קבלת מרשם? אני רשומה דרך מכבי וכבר שילמתי את דמי הטיפול. האם יש לך דרך כלשהי לעזור לי? תודה אוראל.

אוראל מנסיון שלי את יכולה ללכת לרופא/ת המשפחה שלך בקופת החולים ולבקש מרשם ,לא צריכה להיות בעיה.

לאוראל אכן רופא המשפחה או כל רופא אחר יכולים לתת לך מרשם לתרופות הללו. בדרך כלל אני ממליץ לשאול במכון הטרטולוגי בהדסה לגבי הביטחון של התרופות בהריון. לפי ידיעתי התרופות הללו בטוחות ואין צורך להפסיקן אבל כדי להיות מעודכנים כדאי לשאול בהדסה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש ומשתתפי הפורום, אני מחפשת פסיכיאטר המתמחה בהפרעת אישיות גבולית - BPD. מדובר בבחורה בת 24 ולא בנערה בגיל ההתבגרות. אם מישהו מכיר רופא טוב, אשמח לשמוע, לא חשוב מאיזה איזור בארץ. חשוב לציין שהבחורה מאושפזת כעת בשלוותה זה 4 חודשים בעקבות דיכאון אובדני והפרעת מצב רוח. תודה לכולם, חן.

דוקטור שיינפלד- מומחית לפסיכיאטריה, בעלת שם, מוניטין והצלחות מוכחות בהפרעת אישיות גבולית ובכלל. מספר הטלפון בקליניקה שלה: 025346310 ככל שתזדרזי כן יוטב. בדרך כלל ממתינים זמן ניכר לקביעת תור, אלא אם תצייני שמדובר במקרה חמור ביותר המצריך טיפול מיידי והתערבות מיוחדת.

ד"ר שלום אני עסוקה המון עם הילדים סידורים וכו' אבל החרדה תמיד יושבת לי בראש עם זה בבוקר שאני לבד עם עצמי יושבת לראות טלויזיה אני מרגישה לא מספיק רגועה וזה מתסכל אותי להרגיש לא כמו פעם בריאה לא חושבת על כלום. נומר בלילה עם אני נרדמת על הספה אני ישר הולכת ולוקחת את המרוניל והקלונקס כדי שאשן בלילה, אבל כבר נרדמתי יש לי בעיה של פחד כל הזמן אני בגלל זה מאד עייפה במשך היום ובלי מנוחה של צהרים של שעתיים אני לא בן אדם בלילה כבר בעשר אני נרדמת. איך אתה יכול להציע לי לשנות את מהלך חיי שיהיו טובים יותר והזוגיות שלי לא תפגע אני מבקשת שתתיחס להודעה שלי כי זה חשוב לי. בעלי כבר ממורמר ממני ואני פוחדת שיום אחד הוא לא יעזור ויברח לי אני צעירה וכל החיים לפני אבל את האור בקצה המנהרה אני לא רואה תודה על ההתיחסות

לגלית זה לא כל כך נורא לצפות בטלוויזיה בבוקר ולא להיות רגועה לגמרי... בכל אופן כדאי לדחות כמה שיותר תרופות ללילה כדי שתהיי יותר עירנית. כל טוב דר' גיורא הידש

כל הכבוד לדר' הידש על ההומור ועל התשובה.... גלית, כדאי שתקחי את עצמך בידיים, אנשיים עם חרדות עובדים, מגדלים ילדים ולא רק מתבכיינים ורואים טלויזיה בבוקר. אני אם לשני ילדים תאומים בני שלוש ובן בן שבע, סובלת מחרדות ודיסטימיה כבר 14 שנים ולוקחת כדורים באופן קבוע כל השנים. אני קוראת כבר הרבה זמן את השאלות שלך לרופא ואני כועסת. איך את יכולה לחיות בצורה כזאת שאת מטריחה את כל העולם מסביב? בטח שבעלך מיואש ממך, תחשבי שהמצב היה הפוך והוא היה יושב בבוקר בבית עם עצמו רואה טלויזיה ומתלונן שהוא לא מספיק רגוע. גילה

אני סובל מאובססיה, חרדות, ודיכאון לקחתי אפקסור שלדעתי עזר, אבל הפסיכיאטר שלי חשב שהוא עוזר באופן חלקי ולכן החליפו. הוא המליץ על נרדיל, אך חששתי ללוקחו והסכמנו שאקח מובמיד. כנראה שהכדור חלש מדי ולמרות שאני מרגיש שינוי מסוים והשפעה עלי, אינני חש שיש לכדור את השפעה הרצויה והמשמעותית מבחינת הדיכאון, וכן אני חש שאני ממשיך לסבול מאובססיביות ומחרדות להן הכדור לא עוזר לדעתי. שאלותיי הן: 1. האם בעיקרון מובמיד עוזר למי שסובל מאובססיביות ומחרדות? 2. הומלץ לי לקחת כעת פרוזאק 60 מ"ג. האם זה שלקחתי אפקסור 225 מ"ג שעזר במסלול המשולב SSNRI לא מעיד שזה מה שעוזר לי, ושאין טעם "ללכת רק על המסלול SSRI של הפרוזאק? 3. מהן תופעות הלוואי של פרוזאק 60 מ"ג? תודה ויום טוב. אלעד.

מובמיד זה גם MAO כמו נארדיל? רק הקיצוני פחות? גם אני סובל מחרדות דיכאון ואובססיות.... הפסיכיאטר שלך המליץ על נארדיל לשלושת אלו? אגב למה לא ניסיתם אנפרניל.... אני זוכר שהיא השפיעה עליה בצורה דומה לאפקסור רק הרבה יותר חזק.....

לאלעד בעיקרון אני לא כל כך אוהב שילובים, עדיפה בעיני תרופה אחת שעושה את כל העבודה, אבל גם לכלל הזה יש יוצאים מהכלל. תופעות הלוואי של מינון גבוה של פרוזק אינן שונות מכדור בודד ביום. כל טוב דר' גיורא הידש

מובמיד זה כמו נרדיל רק קיצוני פחות. אני לא מרגיש שהוא יותר מדי עוזר לי לידיעתך (אני כמעט 4 שבועות אתו). אמנם על כל אחד השפעה שונה, ועדיין- אם אנחנו "דומים" בבעיות הנפשיות, אולי כדאי שתמנע מלקחתו. גם הפסיכיאטר שלי המליץ על נרדיל, אבל בגלל הרישום בתיק וטופס ה- 29ג' והעובדה שיש הרבה מגבלות לגבי מאכלים נמנעתי מלקחת אותו (לא בטוח שבצדק, שכן כיום אני על הפנים). לגבי אנפרניל- עדיין לא המליצו לי לקחת אותו. אנפרניל ופבוקסיל זה אותה תרופה? למה הפסקת אתו אם הוא עזר לך? תרגיש טוב אלעד

האם מצב פסיכוטי עם מחשבות פרנואידיות מעיד על מחלת נפש או יכול להיות גם אירוע חולף? האם מנסיונכם יש מצבים פסיכוטיים שמבריאים מהם או שחייבים לקחת ריספרדל לכל החיים כדי למנעם?

גלישות פסיכוטיות או פסיכוזה לזמן קצר (Brief Psychotic Disorder) ייתכנו במספר מצבים כמו בהפרעת אישיות גבולית או כאשר נעשה שימוש בסמים מסויימים (או בגמילה מהם). בהגדרה של מחלות נפש כמו סכיזופרניה או פרנויה הדלוזיה-פסיכוזה היא מתמדת ולכן יש צורך בטיפול תרופתי אנטי-פסיכוטי לתקופה מאד ממושכת (שנים). פסיכוזה כידוע איננה הקריטריון היחידי לאבחן סכיזופרניה ונדרשת תקופת זמן של 6 חודשים לפחות שבהם הסימפטומים היו פעילים לפני האיבחון.

ליונתן לצערי מצב פסיכוטי קשור עם ההפרעות הפסיכיאטריות הקשות יותר. עם זאת ישנם טיפולים יעילים והטיפולים הם למספר שנים אבל לא לכל החיים. בהחלט ישנם רבים ש"יוצאים מזה". כל טוב דר' גיורא הידש

מהם הקריטריונים הנוספים לאבחון סכיזופרניה ועל אילו סימפטומים מדובר שאמורים להימשך כ-6 חודשים הרי עם הופעת הפסיכוזה מיד קיבל בני את הריספרדל ואז במהלך כשלושה שבועות המחשבות הללו נעלמו אז איך אפשר לדעת?

שלום זה כמובן שוב אני יש לי נורא המון שאלות כי אני עדיין במצב של חוסר מצב רוח יש לי שאלה אחרונה לעכשיו עכשיו אני נוטל סורמונטיל במשך 6 שבועות ויותר קצת ובין היתר גם רמרון הרמרון חדש בטיפול ואני יותר מאמין בו שאלתי אם להמשיך אם הסורמונטיל כי אני לא מרגיש שיפור אה ושכחתי לציין שאני נוטל מינון גבוה כמובן של הסורמונטיל

אני נוטל סורמונטיל במשך קצת יותר מי 6 שבועות האם כידי להמשיך אני נוטל במינון גבוה ואני עדיין בחוסר מצב רוח

אני נוטל את התרופה סורמונטיל כבר 7 שבועות ואני לא מרגיש שיפור כידי להפסיק אני נוטל במינון גבוה

שלום רב, אני אמורה להיות מטופלת בימים הקרובים במספר תרופות בו זמנית... שהם: 1. seroquel 25 mg + partane אלו הן תרופות פסיכיאטריות 2. tribemin (tablets) b12 + ferrifol tablets אלו הם טבליות למניעה ולטיפול באנמיה הנגרמת מחוסר ברזל וחומצה פולית + טבליות b12 לטיפול בכאבים נוירלגיים והפרעות מטבוליות 3. meliane גלולות נגד הריון כלומר, כל יום אני אמורה לקחת את כל התרופות שהצגתי בפניך כל שברצוני לדעת הוא: האם שילוב זה של תרופות יכול להזיק לי ??? בתודה מראש רומי

לרומי הרבה תרופות אבל אין סתירות ביניהן וכל אחד למטרה שלה. הברזל והויטמינים לא ממש נחשבות לתרופות כיוון שאלו חומרי בנין שהגוף זקוק להן, למרות שהשאלה לגבי ההשפעה על התרופות במקום. בדרך כלל עם סרוקוול אין צורך בפרטן, תשאלי את הרופא שרשם אותו. כל טוב דר' גיורא הידש

אני רוצה לקנות נראדיל ואני צריך למלא טופס 29 ואז לשלוח למשרד הבריאות ואני מפחד שזה יכנס לי לרקורד האישי , כלומר לאחד התיקים שלי אפישהו במשרד הבריאות ושדבר זה יפריעה לי בעתיד להתקבל לכל מיני מקומות. אני רק בן 20 ככה שהעתיד עוד לפני. האם יש סיכון בכך? יש אלטרנטיבות אחרות?

אני חושב שאין סיכון שכן ישנו מידור קפדני גם בתוך משרד הבריאות וכל הנושא של מרשמים ופיקוח על תרופות שייך לאגף הרוקחות במשרד הבריאות. ישנו חיסיון רפואי על כל מרשם או טופס 29 ג' שאתה מגיש. עפ"י חוק רוקח מחוייב לסודיות רפואית כמו רופא ואסור לו להעביר שום מידע בלי אישור שלך מלבד אגף הרוקחות שאליהם המידע כן מדווח בחלק מהמקרים.

לצדוק אני מסכים שהפחד הוא מוגזם מאוד. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לרופא הנכבד. קוראים לי רחמים אני בן 40 , מזה כשנה אני נמצא בתהליך משפטי שלא מרצוני. ושלא ידוע מועד סיום המשפט בעתיד. מתחילת התהליך אנני עובד עקב המשפט.אני נימצא במתח מאוד גדול למרות שישנה משפחה תומכת מסביבי אך אני מרגיש לבד ומאוד במתח למרות שכלפי חוץ לפחות למשפחה אני משדר שאני בסדר (או שאולי כך נידמה לי).לצערי הרב ישנם הוצאות כלכליות מרובות כך שגם נדבך זה מוסיף ליגוני. רוב שעות היום אני בבית אומנם מנסה להעסיק את עצמי אך זה לא עוזר. בד"כ אני טיפוס בריא לגמרי ואנני לוקח כל תרופה. החרדה מיפני המשפט ותוצאותיו מאוד מפריעות לי.שאלתי היא האם אתה יכול להמליץ לי על טיפול תרופתי שיחזק אותי

לרחמים כנראה מדובר על תגובה לגורם מתח חיצוני, אבל לא בכל מקרה אנו ממליצים על טיפול תרופתי וישנם גם מספר טיפולים אפשריים. לדעתי קודם כל חשוב שתישן טוב, לכן צריך לטפל בבעית השינה אם ישנה כזו. אחר כך אפשר לחשוב על תרופות הרגעה (ושוב בעיקר בערב) ורק אם המצב ממש חמור על תרופות נוגדות דיכאון. אבל קודם כל צריך להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום. הייתי רוצה לדעת איזה כדור יותר יעיל לחרדה ואובססיה כפייתית, ציפרלקס או פבוקסיל, וכמו כן לדעת אים שילוב של רספרדל יכול לעזור. תודה.

לאביב היעילות של ציפרלקס ופבוקסיל כנראה דומה מאוד. מקובל להוסיף רספרידל כאשר לשתי התרופות אין השפעה מספקת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש, אני תוהה עם זה בסדר ליטול צ'יפרלקס ואדרונקס אחד אחרי השני ולפני השינה. או שממולץ אחרת?

לשי שתי התרופות מעוררות בדרך כלל לכן מומלץ ליטול אותן בבוקר, במיוחד את האדרונקס. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש בוקר טוב האם קיימת אפשרות תיאורתית, שאדם יוולד עם חרדה חברתית (לא עם נטיה לח"ח) שתגרום לבעיות קשב וריכוז, ואלו השתיים יגרמו בגיל ההתבגרות, בעקבות הקשיים, לחשיבה אובססיבית ולדכאון... מה שנקרא גורמי הא בהא תליה... האם דבר כזה מופיעה בספרות המקצועית? נינה

אבל במקרה שלי זה די דומה למה שהיה לי.

ישנו קשר ביולוגי בין חלק מהדברים. הקשר בין ADHD לבין כפייתיות, חרדה וטיקים נידון רבות בספרות ויש קשר. בד"כ טיפול מתאים בהפרעת קשב והיפראקטיביות יכול למנוע התפתחות של ההפרעות הנילוות האחרות שציינת. אם לילד יש גם טיקים או חרדה אז צריך לשקול סטרטרה במקום ריטלין למרות שאין התווית נגד מוחלטת לתת ריטלין גם בכאלה מצבים. אין קשר לדיכאון. דיכאון היא מחלה שנוצרת מגורמים אחרים.

מה זה ADHD ?

אנחנו זוג אוהבים, נשוי כל אחד לבן זוג אחר.במפגש הראשון ביננו התרגש חברי כל כך עד שלא הצליח להגיע לזיקפה. לקראתהמפגש הבא הוא ביקש מרופאו לרשום לו ויאגרה, אך זה סרב בטענה שהיא מתנגשת עם תרופה להפחתת כולסטרול שחברי לוקח.יש לציין שבסיטואציות אחרות- לבד, עם אשתו, הוא מתפקד היטב. מה ניתן לעשות כדי למנוע את הבעיה בפעם הבאה ולא להנציח אותה? אנחנו מתראים כל כך מעט בגין הנסיבות חבל לנו.

לעינת, אני חושבת שהתשובה נמצאת בתוך השאלה--- ואת עלית על זה היטב. הגוף כנראה מגיב לרגשות אשמה או לזה שאינו שלם עם מעשיו ולכן אין זיקפה. אבל בואי נניח שהרופא היה מסכים לתת לו מרשם לויאגרה....האם זה היה פותר את הבעיה? אולי מבחינה פיזית כן, אבל כעת ברור לך שיש עוד משהו מעבר לפיזיות. מה שמעניין הוא שאת כותבת שבגלל הנסיבות הללו אתם נפגשים מעט מאוד...מוזר, אם זו הסיבה למפגשים ואתם לא מצליחים לקיים יחסי מין, אז אולי כדאי להסיק מסקנות במקום לטפל בפן הפיזיולוגי של הדברים? דנה

תודה לדנה אם פסיכיאטריה זה מסובך, אז אהבה עוד יותר מסובכת.... כל טוב דר' גיורא הידש

הי עינת. כפי שכבר ענתה דנה, יש להניח שמרכיב האשמה "אשם" בהיעדר הזיקפה. יש לזה גם כנראה מרכיבים נוספים, ולמען האמת המצב הזה הוא שכיח מאוד: לעתים תכופות גברים מדווחים שעם נשותיהם אין להם כל בעיה להגיע לזיקפה בעוד שדווקא עם המאהבת הם נתקלים בבעיות. יתכן שהלחץ שלו נובע מתחושת האשמה שבבגידה, ויתכן מאוד שגם בגלל הרצון להרשים אותך, כבת זוג חדשה שעדיין לא מכירה אותו (להבדיל מאשתו, למשל). לא חושבת שצריך מיד לרוץ ולפנות לפתרון התרופתי אחרי "כשלון" אחד בלבד. ככל שתמהרו לקטלג את זה כ"בעיה" - ככה יש סיכוי שזה אכן יהפוך להיות בעיה. המלצתי היא פשוט לנסות להירגע, לצאת מהלחץ ולהפסיק להתייחס לזיקפה כאל מטרה או יעד. תחליטו בינתיים שאתם נהנים מדברים אחרים במין, שלאו דווקא מצריכים זיקפה. אני די בטוחה שברגע שהוא יחוש רגוע, הלחץ ירד ו"חרדת הביצוע" תיעלם כלא היתה, ואז הזיקפה כבר תגיע מעצמה. בהצלחה.

מה ההבדל בין פסיכוזה לבין מחשבות טורדניות/כפייתיות/מוזרות

למתי ההבדל הוא שיפוט המציאות. בפסיכוזה האדם חי את הדברים והוא חושב שהוא בסדר. במחשבות כפייתיות האדם סובל מהמחשבות ויודע שהן לא בסדר אבל לא יכול להתגבר עליהן. כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מזה כ5 שנים בסכיזופרניה לא מסווגת ואני מטופל בתרופות ובזריקה שם התרופות הוא לפונקס ודפאלפט קלונקס וזריקה מודיקט. הזריקה מודיקט התחילו לתת לי אותה לפני שבועיים רציתי לדעת למה הזריקה הזאת ומה תופעות הלוואי. תודה אמיר

לאמיר מדובר בתרופה נוגדת פסיכוזה לטיפול בסכיזופרניה. התרופה נחשבת לעדינה והיא טובה כיוון שלא צריך לזכור ליטול כדורים כל יום. אינפורמציה מלאה תוכל לקבל בכל אינדקס תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

מזה מספר שנים אני סובלת מדיכאונות במשך השנה וחצי האחרונות לקחתי אנאפרמיל הפסקתי לפני כחודשיים בערך כי זה לא ממש עזר. כיום מצבי רע דיכאון די קשה . קבעתי תור לפסיכיאטר אך זה יהיה רק בעוד כשבוע. בעייתי היא שאני לא מתפקדת כלל בעיקר בגלל סחרחורות וחוסר שיווי משקל. אני לא הולכת לעבודה ורוב היום במיטה. האם יש כדור נגד סחרחורות שיכול לעזור לי עד שאתחיל בתרופה נגד הדיכאון?

לשלי- במקרים דחופים פונים לחדר מיון ולא לפורום באינטרנט. לשאלתך- אין כדור נגד סחרחורת. צריך קודם כל לאבחן ממה נובעת הסחרחורת. האם נעשתה בדיקה גופנית? בדיקה נוירולוגית? זה אמור לבוא לפני בדיקה פסיכיאטרית. אם זה דחוף אז פני לרופא משפחה או לחדר מיון.

לשלי באמת שהדבר החשוב ביותר הוא לנסות להקדים את התור אצל הפסיכיאטר, או אצל רופא המשפחה לבדוק את נושא הסחרחורת. כל טוב דר' גיורא הידש

אלו כדורים את לוקחת? מאיזה סיבה? ואיך זה עוזר לך?

אלעד היום אינני זקוקה לכדורים. לקחתי לפני 3 שנים לתקופה של 5 שנים. הייתי בדכאון, הכדורים, ציפראמיל, עזרו לי מאוד מאוד, כשהתחלתי לקחת כדורים הרגשתי שאני בעולם אחר... עולם שכולו טוב... לא הבנתי איך אנשים חיים בלי כדורים... הכדורים איפשרו לי גם לפנות את המוח מהכאב של הדכאון ולעשות עבודה טובה ונכונה גם בטיפול אישי . האם עניתי לשאלתך? נינה

אני שמח לשמוע שכיום אינך זקוקה לכדורים. הלוואי עלי!!!!! אלוהים ישמור עלינו כמה שהסבל יכול להפיל!!! זה מאוד מעצבן אותי שלקחתי אפקסור, הרגשתי אתו דווקא טוב, ואני דווקא כן הייתי מרוצה מהשפעת האפקסור עלי, אבל הפסיכיאטר חשב שלא הייתה לו השפעה מלאה עלי ושניתן לעזור לי יותר. אז הנה- אני כרגע במצב "מופלא" שעוזר לי יותר... אני יודע שכוונתו הייתה טובה. אני גם קיוויתי כשהפסקתי את האפקסור שאולי אוכל להיות בלי כדורים וזהו, אבל תקוות לחוד ומציאות לחוד... במקביל אני כיום בטיפול פסיכולוגי פעמיים בשבוע באופן פרטי. הכסף נוזל ואוזל ואני במצב חרא. איפה טופלת טיפול פסיכולוגי- הבאופן פרטי? וכיצד את עדיין נמצאת בפורום אם אינך זקוקה כיום לכדורים- האם כדי להיות "בעיניינים" על כל צרה שלא תבוא, שמא למען אחד מיקירייך? תרגישי טוב אלעד

האם באמת הגמילה מהכדורים מפחידה כל כך ?

האם כדורים נוגדי דכאון באמת יעילים ויכולים להוציא מדכאון, האם צריך ליטול אותם כל הזמן......כל החיים, והאם באמת אפשר לצאת מדכאון שנמשך שנים. אני אשמח לקבל חוות דעת גם מהפורום וגם מהרופא , אני יודעת שתמיד צריך לחשוב חיובי ובטח אנשים בפורום יכתבו שכן...בטח שאפשר לצאת מדכאון....... אבל אם אפשר לקבל חוות דעת אובייקטיבית אני אשמח. אני אציין שבעבר השתמשתי ברסיטל וציפרמיל ולא ממש עבד עליי, אני פוחדת ששום תרופה לא תעבוד ושאני כל חיי יסבול......אני מפחדת להתחיל עם כדור חדש ולהתאכזב שוב....ברגע שמנסים כדור מסויים וזה לא עובד אז יש תחושה של תיסכול כי כבר עשיתי את הצעד והלכתי לפסיכיאטר ומשום מה זה לא עובד עליי....אולי המינון לא היה נכון, אני לא יודעת....אני נכנסת מדיי פעם לפורום כשאני בדכאון ואני נתקלת לעיתים קרובות באותם שמות של אנשים....האם הדכאון הוא כמו איידס...אין תרופה והכל בולשיט??.

קים קיראי את תגובתי לאלעד... מה הקשר של איידס לחברי פורום קבועים? נינה

הפסיכיאטר שאל את הפסיכולוגית שלי לשלומי. היא אמרה שאני לא לגמרי בסדר, שאני עדיין בדיכאון. הוא אמר שניתן לעזור לי יותר מהמצב שהייתי אז, והמליץ להחליף את האפקסור. חששתי מכך ואשר יגורתי קרה, ואני ממש במצב על הפנים כעת. האמת היא שגם אני אשם. שכן הפסיכיאטר רצה שאקח נרדיל, אך אני לא רציתי לקחת זאת, והעדפתי לקחת מובמיד, שמיועד כנראה לאנשים עם דיכאון קל יותר משלי. הפסיכיאטר אמר שניתן לנסות המובמיד, ואני אמרת לעצמי שאולי הוא יעזור, הגם שאין לו את תופעות הלוואי של הנרדיל. אבל אכלתי אותה כי בחודש האחרון אני פשוט גמור. הסבל כבד מנשוא רוב הזמן. אני חושב שאני מבין במה הכדור אמור לעזור, בל במבנה האישיות שלי התרומה לא מספיקה, והדיכאון קשה, ואולי אף רק מוחמר.

אלעד הסבל מדיכאון הוא רב... אני מאמינה שתמצא את הכדור המתאים. יהיה בסדר... צריך סבלנות- שים לב שהמילה סבלנות מקפלת בתוכה ס.ב.ל אולי בפעם הבאה כדאי שהפסיכיאטר יתייעץ גם איתך... תמשיך לעדכן אותנו... נינה

היי, אנא המשך שירשורים קיימים במקום לפתוח נושא חדש בכל פעם. תודה

האם Lustral היא תרופה המתאימה לטיפול בדכאון עם חרדה?

כן.

לרינה הלוסטרל מתאימה לחרדה ודיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, הייתי מעוניינת לדעת האם רסיטל יעיל גם למחשבות טורגניות ומה המינון המומלץ לשימוש.....גם לדיכאון

לכ. המינון המומלץ של רסיטל לדיכאון הוא כדור אחד של 20 מג'. בפרעות טורדניות וכפייתיות מקובלים מינונים גבוהים יותר של שלושה עד ארבעה כדורים. כל טוב דר' גיורא הידש

האם Lustral היא תרופה המתאימה לטיפול בדכאון עם חרדה?

כן.

למה בדיוק עוזר הגדלת ההנוראדרינלין- האם מגביר את הריכוז? אני מבין שאמור לעזור לדיכאון- באיזה אופן בדיוק? במובן מסויים האם לא היו אמורים לא לתת את הפרוזאק כי היא לא עובדת במסלול משולב SSNRI כי אם רק עובדת על הסרוטונין- אז למה בכל זאת נותנים אותה? האם לא תמיד עדיף לקחת תרופה שעובדת במסלול המשולב?

השפעה על הנוראפינפרין קשורה בעיקר לאנרגיה, מוטיבציה, עירנות, וכיוצ"ב. ההשפעה על הסרוטונין היא נוגדת חרדה, דיכאון וכפייתיות. במקרים של דיכאון רציני השפעה משולבת נחשבת לעדיפה. טיפול ב-SSRI הוא מאד פשוט כי המינון ההתחלתי הוא ברוב המקרים גם המינון הסופי. עם אפקסור המינון משתנה וההשפעה שלו תלוית מינון [75-225 מ"ג], ההשפעה על הנוראפינפרין רק במינון היותר גבוה, יכולה להיות עליה קלה בלחץ דם במינון זה.

לאלעד תיאורטית אתה צודק אבל הרפואה יותר מסובכת מהתיאוריה. למרות ההבדלים התיאורטיים בין הדברים הרי באופן מעשי לא נמצאו הבדלים גדולים בין התרופות השונות ואפילו תופעות הלוואי דומות למרות שישנם הבדלים. כל טוב דר' גיורא הידש

הנני בן 52 לאחר שישה ניתוחים בכף יד לאחר סיבוחים קשים ונימצא 3 שנים בטיפול פסכייאטרי ללא הצלחה כול הזמן נותנים לי תרופות אחרות ניסיתי ליפגוע בעצמי פעמיים כול המצב עקב כאבים נוראים ביד שמיתפשתים עד ליבית החזה אני לוקח כדורים 1 טרמדקס 2שניי כדורים בונדורמין 3לוריון 4 טגריטרול וגם כדורים מיבריאות הנפש אני מבקש לעזור לי אך ניתן לצאת מהמצב הקשה שאני שרוי בו נימאס לי מהחיים

למקס חייבים לקבל הרבה יותר אינפורמציה ממה ששלחת במייל. האם מדובר בתסמונת כאבים כרונית אשר גרמה לדיכאון, או שמדובר בשתי אבחנות שונות. גם לא ציינת אלו כדורים "פסיכיאטריים" אתה נוטל. לדעתי כדאי ללכת לאחד המומחים הטובים בארץ לחוות דעת נוספת כדי שיראה את כל התמונה ויכיר אותך היטב ויתן לך תשובות מדוייקות. בדרך כלל מחזירים את עלות הבדיקה בביטוחים המשלימים. כל טוב דר' גיורא הידש

אני רוצה לעשות אחד כזה וצריכה את כל הפרטים האפשריים

לפומיקית איני מבין איזו אינפו. את מחפשת. כדאי לבקש הפניה מרופא המשפחה למרפאה לבריאות הנפש הקרובה לאזור מגוריך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. ברצוני לדעת אם פרוזאק באמת יעיל למחשבות טורדניות ללא טקסים? האם אפשר "לצאת" מזה? או שמא זה לכל החיים ומחייב ליטול תמיד תרופות? בתודה מראש.

ליעל אכן פרוזק יעיל ב OCD וגם אפשר לצאת מזה. מומלץ לשלב שיחות יחד עם הטיפול התרופתי כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, בני, מאובחן כ-פי.די.די., לקח ריספרדל, שעזר לו מאוד. הבעיה היא שהפרולקטין שלו עלה לרמות גבוהות מאוד (900), ולכן עברנו לגאודון. הגאודון פשוט לא עובד. שמענו שיש בארה"ב תרופה בשם אבילפיי, שעוזרת מאוד במצבים כמו שלו. השאלה היא איך אפשר לדעת מתי היא תגיע לארץ? (הפסיכיאטר שלו לא יודע) תודה

לקרני גם אני איני יודע ואני חושב שאף אחד אינו יודע כי השיקולים האם להביא תרופה לארץ או לא הם שיקולים כלכליים ולאו דווקא רפואיים. צר לי אבל זה המצב. בכל אופן אם הפסיכיאטר המטפל משוכנע בקשר לתרופה אפשר לייבא תרופה לארץ ביבוא אישי. טופס 29 ג' ובית המרקחת יסדר את האישור ממשרד הבריאות וגם את היבוא. בדרך כלל הבעיה היא העלות... כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני בת 21 לאחרונה קשה לי למצוא את הדברים השמחים בחיים, לא מוצאת יותר מדי דברים שגורמים לי לצחוק או להיות מאושרת, אני חלילה לא חושבת בכיוון של להתאבד - ממש לא, אני אוהבת את החיים ואת המקורבים לי וגם את עצמי יותר מדי...אני גם לא במצב דכאון עד כדי כך חמור אבל אני פשוט לא אותו בן אדם, אני מרגישה שרוב שעות היום אני עצובה ומדוכדכת ורק בחלק קטן אני מאושרת וחוזרת להיות מה שהייתי עד לפני כחצי שנה אני לא יודעת מה גרם לזה לקרות, חיי יחסית רגילים...אפילו טובים אני פשוט התמלאתי פחדים - בעיקר ממחלות וממוות,מזקנה, מתאונות, מהעתיד שלי, אפילו תוקפת אותי לעתים חרדת קהל, לפעמים הדברים הפשוטים ביותר נראים לי מלחיצים- כמו לצאת לסרט או לארוחה, אני לא משוחררת, אני מרגישה כאילו אני מונעת ממני כל דבר שהוא כיפי, רק בגלל שהוא מפחיד אותי (ואין סיבה לפחד הזה) ואני מפחדת למצוא את עצמי בגיל 30 מתחרטת על כל זה, על זה שלא חייתי כשיכלתי ולא היו לי מחויבויות כמו משפחה, או עבודה אני רוצה לחיות, רוצה להנות, רוצה לא לפחד מאף אחד בעולם הזה ולהיות אמיצה ופחות רגישה וכנועה לפחדיי, אבל אני לא מצליחה להוציא את זה מעצמי כשאני מסתכלת אחורה על דברים שעשיתי, אני לא מבינה איך עשיתי אותם - דברים הכי פשוטים - כמו בגרויות, צבא, נסיעות לחו"ל, אני מרגישה שהיום זה היה יותר מדי בשבילי אבל איך זה יכול להיות? הרי עשיתי את כל הדברים האלה... בעבר נלחצתי מהאתגרים האלה אבל התמודדתי איתם בכל זאת, אם בעזרת כדור ואם בכח המחשבה..בסופו של יום עברתי אותם בגבורה, עכשיו רק מלחשוב על לעבור דברים כאלה במצבי, אני בחרדה מה נפל עליי פתאום???? אני יודעת שזה משהו שנכנס לראש וכמו שהוא נכנס ככה הוא יצא....אבל מתי? ואיך מוציאים אותו? האם זה נורמלי מה שעובר עליי? האם זה מעיד על משהו? איך אני יכולה לגרום לעצמי לחיות בלי כל הפחד הזה...אני לא רוצה לפספס את החיים, אני רוצה להספיק כל כך הרבה לפני שחיי המשפחה יתחילו..(ואני מקווה שזה יקרה ב6 שנים הקרובות)..איך אני משתחררת מכל הכלא המוחי הזה? שמעתי על כדורים פסיכיאטרים בשם סרוקסט, אבל אני בכנות לא בטוחה כמה זה כדאי וכמה זה הכרחי, אני יודעת שאני יכולה לגרש את הג'וקים האלה בדרך קצת פחות מחייבת..בלי עזרה כימית אני מפחדת לקחת כדורים כי אני לא באמת במשבר ואני לא רוצה להיות חלשה ולבחור בדרך הקלה..ומעבר לזה אני מפחדת להתמכר לתחושה הטובה..יש לי נטיה קלה להתמכר לכדורים..יותר נכון לתחושה שהם מספקים(אני מדברת על כדורים כמו נירבקסל, וואבן, קסנגיס..)..ומה יקרה כשארצה להפסיק? הכל ישוב לקדמותו? וכמה זמן אאלץ להמשיך לקחת את הכדור? מעבר לזה אני אוהבת לשתות כשאני יוצאת והבנתי שעם הכדור זה בלתי אפשרי אני פשוט מאמינה שיש דרך אחרת, קצת פחות מפחידה לצאת מכל זה אולי יש משהו טבעי שאפשר לקחת? מה מביא אותי לכל המחשבות האלה והמצב רוח הדכאוני ואיך אני יכולה לצאת מזה בלי כדורים כימיים????? מתנצלת על הפירוט הנרחב, אבל ניסיתי להיות כמה שיותר ברורה אודה לעזרתך

לדניאלה כתבת בפירוט רב ואפשר לראות ממכתבך שאת מודעת ויודעת מה אפשר לעשות. אין זה סוד שהטיפולים הנפשיים הם בשיחות ובתרופות, כך שאפשר לחשוב גם על טיפול שיחתי ומומלץ פסיכותרפיה קוגניטיבית. כל טוב דר' גיורא הידש

אבי נפטר לפני 4 שנים כן 4 שנים ומאז השינה שלי השתנתה ולא במובן החיובי, טופלתי ב"רמרון" מה שגרם לעליה במשקל, והיום מזה כשנה אני נוטלת על דעת עצמי-עם התייעצות עם רוקח כדור בשם UNISOM שעוזר להרדם אולם היקיצה מאד מוקדמת, איך ניתן לטפל בבעיה בדרך הטבעית. הודה על עזרתכם

לליטל איני מכיר את התרופות הטבעיות, אבל אם היה לך קשר מיוחד עם אביך או היו נסיבות שעדיין מטרידות אותך אולי כדאי להגיע לשיחות ולעבד את האובדן? כל טוב דר' גיורא הידש

האם ישנו סיכון בלקחת קלונקס לפני טיפול אצל רופא שיניים הכולל הרדמה מקומית בפה? האם ישנו סיכון לתגובה בין תרופתית ?

לדורון אין סיכון אבל צריך להודיע לרופא השיניים. כל טוב דר' גיורא הידש

זה שוב פעם אני איציק כפי שציינתי אתמול אני בדיכאון ודר הידש לא נתן לי תשובה אוקי יש גם חדש אמרתי שהיתחלתי לקחת תרופה חדשה בשם רמרון אתמול היה הלילה הראשון והוא לא עבר בשקט היו תופעות לוואי של פחדים וחרדות כפי שציינתי במהלך חיי נטלתי המון תרופות אנטי דיכאוניות ואי אפשר ליספור אותם בעשר עצבעות וכן גם נזעי חשמל עשיתי וזה לא עזר יש לי שאלה אני רוצה לישאול את הרופא כמה זמן אצטרך לחכות עד שתיהיה תגובה ממשית של התרופה רמרון ירדתי איתה לחצי

לאיציק הרמרון בדרך כלל מעייפת ועוזרת לשינה, כך שאיני חושב שאי השקט היה בגלל התרופה. בדרך כלל לוקח לרמרון כשלושה עד ארבעה שבועות עד שמרגישים את ההשפעה. כל טוב דר' גיורא הידש

דיסטימיה היא דיכאון פחות חמור בעומק שלו אבל נמשכת הרבה יותר זמן, כלומר לפחות שנתיים ובדרך כלל יותר. מצב כללי וממושך של מצב רוח ירוד. בעבר ההפרעה נקראה דיכאון נאורוטי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. אני נוטלת ציפראלקס כבר חודשיים.אפשר להגיד ש60 % מההתקפים נעלמו,אבל יש לי בעיה מאוד גדולה להתרכז.אם זה בעבודה,אם זה בנהיגה.למה זה?מה עליי לעשות?האם הציפרלקס פשוט לא עובד?אולי צריכים להוסיף עוד תרופה? תודה

אני כבר די הרבה זמן במצב קשה(סובלת מהפרעות חרדה).ובאמת אין סוף לדבר הזה! כבר לא יודעת איך לחיות עם זה?מה לעשות?או שלתרופות לוקח הרבה מחודש,חודשיים עד שמרגישים את ההבדל,או שאני לא יכולה להבריא.ויכול להיות שאין תרופה שתעזור. אני כבר ממש ממש התייאשתי

לאיה איני בטוח שהבנתי את מצבך. אם הציפרלקס לא עוזרת ומצבך לא טוב אז צריך לחשוב על החלפתה. אם מדובר על עייפות וירידה בריכוז אז אפשר לנסות ליטול את התרופה בערב וביום תהיי ערנית יותר, או לחזור לרופא ולשקול את החלפתה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני סובלת לעיתים ממחשבות כפייתיות, האם מחשבות כפייתיות מעידות על מחלת נפש בהתפתחותה או שכולם סובלים לעיתים ממחשבות כפייתיות אני אציין כי בזמן שזה קורה לי אז אני מודעת לזה לגמריי ומנסה לחשות על משהו אחר ולצאת מהמחשבות, אני אציין גם כי זה מבהיל אותי המחשבות הכפייתיות וזה כאילו משהו משתלט לי על המחשבות ואני מודעת לזה מאוד, והאם למחשבות כפייתיות יש רמות שונות ואם כן אז מה ניראה כמשהו חריג

מחשבות כפייתיות יכולות להעיד על מחלת נפש או על הפרעה נפשית, אבל את האבחון אשאיר לאיש מקצוע. בכל מקרה, רצוי לערב איש מקצוע ברגע שאין שום שליטה על המחשבות, והן מתחילות לנהל לך את החיים במקום שאת תנהלי אותן.

מחשבות טורדניות יכולות לגרום לסבל רב, רצוי לפנות לרופא שיבצע בדיקה פסיכיאטרית, פרוזק ודומיו מאד יעילים בכאלה מצבים. בפסיכיאטריה אין הגדרה אובייקטיביות או צילום שיכול להגיד היכן עובר הגבול בין נורמטיבי לפתולוגי ולכן זה נתון להתרשמות מהמצב הכולל, התפקוד שלך והסבל שעליו את מדווחת.

לג. מחשבות כפייתיות עשויות להיות חלק מהפרעות חרדה אבל עלולות להיות מהפרעות פסיכיאטריות רבות ואחרות. לכן חשוב קודם כל להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש תודה על תשובתך. אני נוטלת כל בוקר את הסרוקסט מזה כ-8 חודשים. האם עד הלילה ישנה השפעה מעוררת של הכדור? כמו כן כדור נגד כאב ראש לא תמיד עוזר...... תודה לך,רחלי.

לרחלי הסרוקסט בהחלט פועל 24 שעות וכך השפעתו המעוררת וגם כאב הראש עלול להיות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני סובל מהתקפי פאניקה, אגורופוביה וכפייתיות מסויימת. רופא רשם לי Paroxetine. למיטב ידיעתי סרוקסט ופאקסט הן שוות מבחינת החומר הפעיל. האם ייתכן שעם פאקסט ארגיש טוב יותר מעם סרוקסט ולהפך? כמו כן שמעתי בערוץ 8 ששימוש בסרוקסט עלול לגרום להתקפי זעם קשים עד כדי רצחנות וגם מחשבות אובדניות. האם שתי התופעות הנ"ל נכונות גם לגבי פאקסט? שאולי שונה מסרוקסט במרכיביה הבלתי פעילים? כאמור ההחלטה פאקסט או סרוקסט הינה בידיי, באיזו תרופה כדאי לי לבחור? אודה על תשובתכם המהירה.

שלוש התרופות שציינת זהות מבחינה כימית גם בהשפעה החיובית וגם בהשפעה השלילית (ת.ל.). עם זאת יש האומרים, כולל פסיכיאטרים מנוסים, שפאקסט יותר חלש מסרוקסט. לא ברור מדוע זה כך אך זאת טענה נפוצה שאין לה כמובן בסיס מדעי. אם יש לפסיכיאטר שלך עדיפות לתרופה מסחרית ספציפית אז הוא יכול לרשום על המירשם "ללא תחליפים" ולחתום ליד זה ואז הרוקח מחוייב למכור לך את אותו מוצר בדיוק.

Hi,I've stopped with the pills[seroxat] a month AND a half ago [after more then a year] but I must take them again,do I need to start with half a pill AND for how long OR can I statrt with a pill straight away? How long will it take untill they'll have effect on me? [my doctor is too busy after Pesah to talk to me] Thank's

לריטה את כמו שנוטלת סרוקסט בפעם הראשונה, כך שבדיוק באותה הדרך שהתחלת בפעם הראשונה. חצי כדור ושלושה שבועות וכך הלאה. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, אני בן 32 רווק ובריא גופנית. מאז תחילת גיל ההתבגרות אני סובל מחרדה חברתית קשה, דבר שיצר אצלי במשך השנים דכאון קל ודיסתמיה. רק לפני כשנתיים פניתי לעזרה, ולאחר מספר נסיונות בתרופות שונות נוגדות דכאון, אני כיום נוטל ויפאקס 75 מ"ג כפול 4 ליום. יש שיפור ניכר במצבי, אולם אני עדיין נתון למצבי רוח (לא קיצוניים) באופן כמעט יומיומי. האם יש תרופה שניתן להוסיף לי על מנת "לשמור" לי על המצב רוח (כמו טופמקס למשל)? תודה על התשובה----ערן

לערן לא כתבת כמה זמן אתה נוטל את התרופה, אני מניח שכבר מספר חודשים אחרת צריך לחכות עוד להשפעה המלאה של התרופה. אכן האפקסור=ויפקס היא תרופה טובה אבל גם אם ההשפעה אינה מלאה לא הייתי ממהר להוסיף תרופה נוספת למרות שזה אפשרי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום יש לי שאלה השתחררתי משירות צה"ל על פרופיל 21 עם סעיפי הליקוי הבאים: 32647 68611 ברצוני לדעת מה כל סעיף אומר תודה מראש על עזרתכם חיזרו אליי לאימייל [email protected]

לג'ניה איני יודע אם זה נכון לכתוב על סעיפי ליקוי צבאיים ברשת. בכל אופן אין מדובר בהפרעה פסיכיאטרית פסיכוטית, כלומר לא מחלת נפש. כל טוב דר' גיורא הידש

אני (25) יוצאת עם בן אדם מקסים כבר כמעט חצי שנה, ולמרות התקופה הקצרה זה ברור לשנינו שהקשר מאוד רציני, יש לנו קשר הדדי תומך ואני מרגישה איתו מצוין. אתמול היתה לנו שיחה בה הוא סיפר לי על עצמו דבר שבחיים לא הייתי משערת. הוא סיפר לי שלפני כ-7 שנים הוא היה בדיכאון וזאת לאחר סיום לימודיו ההודאה בכך שמשהו לא בסדר בגיעה רק לאחר 3 שנים כשהוא החליט ללכת לטיפול. הוא אובחן ע"י פסיכיאטרית של קופ"ח והחל לנטול כדורי פריזמה נגד דכאון. כיום הוא עו"ד מצליח עובד במשרד ע"וד מאוד מפורסם ועדיין לוקח את הכדורים. אני רוצה להדגיש כי אדם מאושר צוחק המון לכן היה לי קשה להאמין, כמובן שקיבלתי את הסיפור בהבנה ואהבה אבל אני חייבת לציין שזה עורר בי שאלות, חששות, הוא ביקש ממני לחשוב על הנושא ואם אני אחליט לפרק את הקשר אז הוא יבין אותי לחלוטין. השאלה שלי היא איך אני אמורה להתמודד עם זה? מצד אחד אני מאוד אוהבת אותו ומצד שני אני חוששת לגבי העתיד, האם זה גנטי וכו..והכי חשוב האם יאלץ להמשיך ולצרוך את התרופות הללו או שניתן להפסיק איתן? האם העובדה שמצבו השתפר תלוייה רק בנטילת התרופות או במי שהוא יש לציין שהוא הסתיר את הסיפור הזה גם ממשפחתו ואני היחידה שהוא סיפר לה. אשמח אם תוכלו לעזור/להרגיע אותי... תודה

נשמע לי שאם כ"כ טוב לכם ביחד אז זה יהייה חבל "לפרק את החבילה" בעיקר שזה לא רק טוב ביחד אלא גם מרגיש קשר רציני ומשמעותי. בקשר למה שהוא סיפר לך על כך שהוא לוקח תרופות אנטי דיכאוניות - דבר ראשון את צריכה מאוד להעריך אותו על כך ששיתף אותך, הוא לא סיפר זאת לאחרים מתוך חשש מתגובתם כנראה ובכל זאת סיפר לך, זו עדות לדעתי לכך שהוא גם מרגיש שהקשר ביניכם משמעותי מאוד עבורו והוא הייה צריך הרבה אומץ בכדי לעשות זאת. שנית, לגבי הדכאון עצמו וההשלכות של לקיחת כדורים - לדעתי זה לא דבר כ"כ נורא, לכל אחד יש את הבעיות שלו ואם הוא מצא פתרון להן שלא מפריע לו בחיי היום יום והוא מתפקד טוב אז מה הסיפור הגדול?! יש המון אנשים (ומאז שאני רגישה לנושא הזה אני שומעת על עוד ועוד) שלוקחים תרופות נגד דיכאון כגון פריזמה (או בשם אחר פרוזאק) אפשר אפילו לקבל תרופות אלו דרך רופא משפחה ללא פגישה עם פסיכיאטר... אם הבחור שאת מספרת עליו הייה עם בעייה אחרת, כגון סכרת למשל והוא הייה לוקח אינסולין באופן קבוע - האם גם אז היית שוקלת את ההשלכות הגנטיות ואת כך שהוא יצטרך לקחת תרופה זו כל החיים באותו האופן...???! נראה לי שמה שמשחק פה ומטריד אותך זו סטיגמה חברתית לגבי בעיות נפשיות (שדרך אגב גם אני שותפה במידה מסויימת לסטיגמה זו על אף שאני בעצמי מטופלת) ולא המצב עצמו. לצערי לפעמים בחברה מתייחסים עדיין לבעיות נפשיות כאל אישהו פגם איום ונורא שקיים אצל הבנאדם שיש לו בעיות אלו. יחס שכזה לא קיים כלפי אנשים שיש להם בעיות רפואיות אחרות כגון סכרת, בעיות לב, אלרגיות... יו ניים איט! אני יכולה להבין שיהייה יחס שונה כלפי אדם שיש לו בעייה נפשית כלשהי והוא מתנהג באופן שונה מהכלל או מוזר המפריע ליצירת קשרים עם אנשים (ואני מבקשת מאנשים לא להיפגע מדבריי - אני מדברת מנסיון העבר האישי הכואב שלי, כמה שזה כואב זו המציאות - החברה מתקשה לקבל את מי ששונה), אבל כאן את מדברת על מצב אחר לגמרי - את מדברת על בחור שמצא פתרון לקשיים שלו, הוא מתפקד כמו כולם ואולי אפילו יותר טוב מזה, הוא אדם שנעים לך בחברתו והקשר ביניכם טוב - אני לא מבינה מה החשש הגדול?! הדבר היחיד שאולי כן יכול להטריד לדעתי זה העניין הגנטי... אני לא יודעת מה הגנטיקה של דיכאון (אם זה מעסיק אותך אולי כדאי שתחפשי חומר קריאה בנושא וכך השיקולים שלך בנושא יהיו מתוך ידע ולא מתוך פחדים או סטיגמות) אבל אני יודעת שגם במקרים שיש נטייה תורשתית למחלה נפשית עדיין צריך טריגר (כגון אירועי חיים קשים) שיביא להתפרצות המחלה וגם אז לא בטוח שהיא תתפרץ (יש אחוזים מסויימים שהגנטיקה משפיעה בהם). מעבר לכך - האם את הולכת כבר עכשיו להתחתן איתו ולהוליד לו ילדים? נראה לי ששווה לתת לך ולו עוד זמן לפני שתקפצו הלאה... דבר נוסף - לגבי דיכאון יש רמות שונות של דיכאון, יש דיכאון שהוא יותר "עמוק" ויש דיכאון שהוא יותר "קל" והטיפול בשניהם נעשה ע"י תרופות לרוב. יש הרבה אנשים שנמצאים בדיכאון שהוא "קל" יחסית ולא לוקחים תרופות ומתפקדים קצת פחות טוב ממה שיכלו עם תרופות ולא יודעים על כך אפילו. דיכאון זו המגיפה של המאה ה-21, מספר מקרי הדיכאון גדל בהרבה בשנים האחרונות וזה כנראה קשור לצורת החיים שלנו שהשתנתה (כך שדיכאון הוא לאוו דווקא תורשתי לפי זה... אבל שוב - בכדי לדעת עדיף לקרוא חומר בנושא). לפעמים דיכאון הוא גם תגובה למצב משברי עקב אירוע זה או אחר שקרה בחיים (במקרה שלו אולי סיום הלימודים ויציאה "לעולם הגדול של המבוגרים") ולאחר זמן מסויים תגובה זו חולפת ונגמרת בעיקר עם טיפול מתאים. אני לא יודעת היכן הבחור שאת יוצאת איתו נמצא במונחים אלו (-דיכאון "קל" או "עמוק", מחלה או תגובה למשבר, בעל נטייה תורשתית או כתוצאה מצורת חיים מסויימת) אבל ייתכנו כל האופציות - גם ה"קשות" יותר וגם ה"קלות" יותר (ולכולם - אני מצטערת על השימוש במונחים כגון "מחלה" אופציות "קשות" ו"קלות" וכו'... זה מעצבן גם אותי! אבל אני לא מוצאת דרך יותר טובה לנסח את הדברים מאשר כך) וייתכן שהוא ייקח תרופות כל החיים או שהוא יכול להפסיק מתישהו לקחת אותן, אלו דברים שגם פסיכיאטרים לא תמיד יודעים לענות עליהם... החיים מובילים לפעמים בדרכים שלא ניתן לצפות אותן מראש. אם זה חשוב לך להבין מה קרה לו ומתוך זה לשער מה יקרה בעתיד ועד כמה התרופות משמעותיות לו לתפקוד ומשפיעות על מצב רוחו - הכי כדאי שתדברי איתו על זה. ועוד משהו - השיפור במצבו, קשה לקבוע ממה הוא נובע - כתוצאה משינוי נוירוכימי במוח עקב לקיחת תרופה או כתוצאה משינוי דפוסי חשיבה ומהתמודדות נפשית (כיום ידוע ששני המישורים הכימי והנפשי משפיעים זה על זה הדדית וסביר להניח שהשינוי והשיפור בא משני הכיוונים גם יחד), אבל גם עצם זה שהוא לוקח תרופות זה משהו שהוא בוחר לעשות זה חלק ממי שהוא, כך הוא מביא לשינוי בחייו ודואג לעצמו ולבריאותו, וזה דבר שצריך להעריך אותו על כך. יש הרבה אנשים שלא דואגים לעצמם לעזרה, בעיקר נוכח הסטיגמה... אני חייבת לציין שאני כתבתי את הדברים מתוך סערה רגשית כלשהי כיוון שקשה לי לשמוע שאנשים רואים בקשיים נפשיים כ"סיפור בעייתי" כ"כ, כולנו הרי נמצאים על רצף... כל אחד במקום קצת אחר אולי, אבל על אותו הרצף. הדיכוטומייה של "חולה" ו"בריא" היא שגוייה לטעמי, מעוותת את המציאות ויוצרת זרות וניכור. מקווה שסייעתי במשהו ושהצלחתי להשפיע לכיוון של סובלנות המשך שבוע טוב אני.

קודם כל תודה רבה על תשומת הלב, ועל גילוי הלב שבתגובתך. אני חייבת לציין שאני לרגע לא חשבתי על פירוק החבילה, השאלות שלי נובעות מההפתעה והכאב שחשתי כשהוא סיפר לי על מה שהוא עבר, ורצון עז לעזור לו. בתור מישהי שנוטלת את הכדורים אולי תוכלי לשטף אותי במה שאת יודעת, האם סיפרת למשפחתך? חברים? הוא מרגיש בושה עמוקה מעצם נטילתם, אך מצד שני הוא מודע לעובדה שהם עוזרים לו. למרות שאני חושבת וגם אמרתי לו שדרוש אומץ רב להודות שמשהו איתך "לא ממש בסדר" (ואני מתנצלת על שימוש במילים האלה...) ועוד יותר אומץ לקום ולעזור לעצמך. אני חיפשתי מידע באינטרנט על התרופה, וה"מחלה" הזאת אבל אשמח אם תכווני/ו אותי למקומות מהימנים וטובים שיוכלו להבהיר לי יותר, כי אני מאוד רוצה לדעת. ושוב המון תודה לך על תגובתך.

יש די הרבה דברים שאני רוצה לומר ואני מקווה שאני אגיע אל כולם. דבר ראשון והכי חשוב, היא השאלה למה את כל כך מפחדת שהוא ימשיך לקחתאת התרופות? אנילא חושבת שיש מרכיב תורשתי בדיכאון, מה שבטוח יש זה מרכיב התפתחותי. כשילד גדל בבית לא שמח, שההורים סובלים מאיזה הפרעה לא מטופלת והם לא מאוזנים, זה הכי רע לילד. מצבו השתפר כנראה בגלל התרופה, אבל מי שהחליט לקחת אותה ולפנות לטיפול זה הוא. כלומר, החומר הכימי עושה את עבודתו, אבל הבחור שלך גם עשה את עבודתו שלו בכך שהייתה לו מודעות ללכת לטפל בעצמווזה מצביע לדעתי על זה שהוא רגיש ופתוח. אני מבינה שקשה לך להאמין כביכול על מישהו שנראה "בסדר" שהו אלוקח כדורים נגד דיכאון. זה בעיה תדמיתית שיש להפרעה הזו שלא בצדק. התופעה של הפרעות מצב רוח נפוצה מאוד באוכלוסיה (איזה 20%) ובארץ היא נפוצה קצת יותר. רק מה, לא כל אחד שלוקח תרופות כתוב לו על המצח, וגם לבחור הזה כנראה זה לא כתוב. אני בהחלט מבינה את חששותיך, ואני גם לא חושבת שהם יחלפו תוך דקה בגלל מה שאני אגיד לך, אבל אני מקווה שזה יעזור לך לחשוב באופן יותר חיובי. העובדהש הוא הסתיר את זה ממשפחתו גם לא מפתיעה בכלל. יש אנשים שקרובים אלינו שאנחנו יודעים איך הם יגיבו. יכול להיות שהוא לא מרגיש קרוב אליהם כמו שהוא מרגיש אליך, יכול להיות שלקח לו זמן בעצמו להבין שאין מה להסתיר בזה גם אנילא סיפרתי לכל מי שמכיר אותי, ועד היום אבא שלי לא יודע למרות שאני גרה איתו בבית. אין חובה לספר, זה לא כמו מחלות אחרות שקשה להסתיר, זה משהו אישי, גם כולל תכנים פרטיים ולא מיד רוצים לרוץ ולפרסם את זה. אני אומרת שתחשבי על זה טוב טוב בעקבות מה שכתבתי ומה שבטח אחרים יכתבו לך.

אני מצטרפת לדבריהן של שירה ושל משתפרת. אני תמיד אומרת שהגוף והנפש הן יחידה בלתי ניתנת להפרדה, וכל אחד מגיב אחרת בגוף על קשיים רגשיים ונפשיים שיש לכולנו- יש שמגיבים באסטמה, יש בכאבי בטן, ויש שמגיבים בדיכאון או בהפרעה נפשית אחרת. לגבי גנטיקה- אין לנו שליטה ממילא על הנושא. אם את אוהבת אותו, תדעו ליצור זוגיות טובה ולהתמודד גם עם גנטיקה, בבוא היום. זו לדעתי השאלה החשובה- שאלת האהבה וכמה את מוכנה לקבל אותו כפי שהוא, וכמה הוא מוכן לקבל אותך כמו שאת, כולל את החששות והפחדים- שהם לגיטימיים ומובנים בפני עצמם. מקווה שעזרתי, תמי.

אני מודה לכן על התגובות. השאלה לגבי הפסקת נטילת התרופות נובעת מהתחושות שלו מעצם נטילתן, הוא אדם שגדל בבית עם משפחה תומכת ואוהבת, וממה שהספקתי (ודי הספקתי..) להכיר היה לו בית חם וזה משהו שהוסיף להפתעה. הוא מאוד מאוד פחד שמא אני בטעות אמצא את המרשם או את הכדורים ואתחיל לשאול שאלות הוא פחד מהתגובה שלי ואני מאוד מביהנ אותו כי הוא כבר נפגע מאוד בעבר.. בכל מקרה אני בסה"כ מנסה לעזור לו כי אני כן אוהבת אותו ומקבלת אותו כמו שהוא השאלה שלי, באופן יותר ספציפי היא - האם זאת היתה תוצאה של תקופה וסיטואציה ספציפית, האם ברגע שהוא התגבר על זה ויפסיק לקחת את התרופות זה יחזור ואם כן האם זה עלול לחזור כתוצאה מאכזבות קלות או שכתוצאה מ"נפילה" דרמטית יותר? תודה לכן, טלי

מצטרפת לדעתן של קודמותיי, ורק רציתי להוסיף משהו. כמישהי שהתנסתה בדיכאון ובכדורים למשך תקופה מסוימת, חשוב לי להדגיש שהאדם איתו את יוצאת בחצי השנה האחרונה, האדם שאותו היכרת ולמדת לאהוב ולהעריך בגלל מכלול תכונותיו החיוביות - הוא הוא האדם עצמו, ולא הכדורים שהוא לוקח. נכון בהחלט שהכדורים משמשים מעין מצוף ומונעים מהאדם המדוכא לשקוע מטה כשהוא נמצא בנקודת משבר, אבל הם לא משנים את תכונות האופי הבסיסיות של האדם, את המהות הפנימית שלו. אם את אומרת (כהגדרתך) שמדובר באדם מקסים - צאי מתוך הנחת יסוד שהוא פשוט אדם מקסים נקודה. זו לא "תופעת לוואי" של הכדורים... אני מבינה את חששותייך, אני מניחה שהם נובעים בעיקר מחוסר ידע בנושא, אבל נראה לי שכדאי שתתמקדי בדברים אחרים מלבד העובדה שהוא (כמו חלק ניכר מהאוכלוסיה) נעזר בפרוזאק ושות': תשאלי את עצמך האם הוא טוב אליך, האם הוא אוהב, מבין, תומך, האם יש בו את התכונות החשובות לך בבן זוג? האם טוב לך כשאת איתו ? לגבי גנטיקה - אף אחד מאיתנו לא מושלם, והחשש הזה של נטייה גנטית הוא נכון לגבי כמעט כל דבר שאת יכולה להעלות בדעתך, החל מנטייה למשקל עודף, נטייה ליתר לחץ דם, נטייה להתקרחות... כל דבר כזה, והרבה אחרים, עלול במידה זו או אחרת לעבור לדור ההמשך שלנו. האם זו סיבה לא להיות מאושרים בהווה ולהטריד את מוחנו במה שעלול (או לא עלול) לקרות בעוד אי אלו שנים...?

את צודקת במאה אחוז, השאלות והחששות אכן נובעות מחוסר ידע בנושא אבל אני כבר התחלתי לחקור וללמוד את הנושא. תודה לך

שמי שירית (בת 22 רווקה) ואני נמצאת במערכת יחסים עם בחור שמבוגר ממני ב-16 שנה. יש ביננו חברות טובה מאוד ותקשורת מדהימה. היינו חברים מאוד טובים במשך שנתיים ושלוש שנים נוספות היינו במערכת זוגית נפלאה. הוא מבחינתו אוהב, מפנק, מעניק ותומך בכל דבר ותמיד אנחנו נמצאים אחד בשביל השני בכל מצב.בשנה האחרונה גרנו יחד וכשעברנו לגור התחלתי להיות מאוד קנאית לזמן שלי איתו מפני שבמערכת הזו נמצאת גם ילדה בת 9 מגירושיו בנישואיו הראשונים. תמיד ידעתי שהוא גרוש ושיש לו ילדה אך עד שלא עברתי לגור איתו הדבר לא ממש הציק לי, היום אחרי שכבר נפרדנו (לאחר שכמעט והתחתנו) אני לא מבינה מאיכן נבעה הקנאה הענקית שלי בילדתו. הדבר החמיר מיום ליום והפריע לי עד כדי כך שלא יכולתי לאכול והייתי מקבלת כאבים בגוף כשהייתי רואה אותם יחד כאילו הייתה המאהבת שלו. חבל לי לאבד אותו ולפספס את כל האהבה הענקית ביננו, האם זה נורמלי מה שהרגשתי, מאיכן לדעתך זה נבע? והאם יש אולי דרך להתגבר על הקנאה הזו?

מה זו בדיוק התרופה הזו? אמרו לי שהיא מהדור החדש ואמורה לעזור תוך שבועיים. האם זה נכון?

לאיתן אכן מדובר בתרופה מהדור החדש של נוגדי הדיכאון. התרופה אינה ממכרת ועוזרת גם נגד חרדות. אינפורמציה מלאה תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש