פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה

האם פסיכיאטר המטפל בקטין, ומגלה במהלך הטיפול שיש לקטין מחשבות אובדניות, מחוייב לדווח על כך להורים? או לגורם אחר?

לשי כן, במקרה שהמטפל- פסיכיאטר, פסיכולוג או איש טיפול אחר, שומע ממטופל קטין שלו שיש לו כוונות אובדניות או שמתכוון לפגוע בעצמו בדרך אחרת- כמו שימוש בסמים קשים וכו'- יש לו חובה אתית ואולי גם חוקית (לגבי חוקית אני לא לגמרי בטוחה) לדווח להורים כי בסופו של דבר הילד הוא בחזקת ההורים ובאחריותם והוא לא של המטפל. חוץ מזה שכך ההורים יכולים לשמור על הילד ולטפל נכון יותר בבעייתו. כמובן שהמטפל יודיע על כוונתו לדווח להורים למטופל הקטין, כחלק ממערכת של אמון בינהם. תמי.

21/04/2005 | 23:38 | מאת: לידיה

שלום, שמעתי שכומוסות שמן דגים טובות מאוד לדיכאון. רציתי לדעת עד כמה האפקטיביות שלהן טובה וטווח הרחוק? אני לוקחת פאקסט והיום קיבלתי צעצוע חדש - "אומגה 3" (בלי שום קשר לביצים) - כמוסות שמן דגים של אלספה. תוכל בבקשה להסביר לי לשם מה זה טוב והאם זה טוב בכלל או שאלו שטויות? אלו הם הרכיבים: הכמוסות מכילות חומצות שומן אומגה 3: שמן דגים ( gmo free), ג'לטין, גליצרין, מים. כל כמוסה = 1450 מ"ג ובתוכה 1000 מ"ג שמן דגי מי מעמקים קרים ובתוכם 18% ESP, 12% DHA, 1 מ"ג ויטמין E. כמו"כ כתוב כי יש ליטול 1-3 כמוסות ליום לפני הארוחה. ובלי שום קשר, קראתי שיש סוג של טיפולים באור מלאכותי (משום שאור שמש טוב לדיכאון). לשם מה משתמשים ב"אור מלאכותי" ולא באור שמש רגיל? ואיפה? תודה!.

24/04/2005 | 04:43 | מאת: אמא רחוקה

מצאתי לך כמה אתרים בנושא http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1040/xPG/62/xFT/38541/xFP/38555 http://www.tevalife.com/article.asp?id=2374 http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/1752/xCT/230 מקווה שזה יעזור עד שדר הידש יחזור

24/04/2005 | 13:21 | מאת: דור

ראשית אומגה 3 הוא תוסף מזון ולא תרופה. ישנן עדויות שהוא עוזר להפרעות נוירו-פסיכיאטריות שונות כמו דיכאון, מניה דפרסיה, הפרעת קשב, תסמונת טוראט ועוד. אך כל זה בעיקר כתוספת לתרופות הקונבנציונאליות ולא במקומן ולכן אין למהר להפסיק טיפול בתרופה שעוזרת לך והוכיחה את עצמה. ישנו מאמר מקיף ומקצועי על ההשפעה של אומגה 3 בדיכאון מאג'ורי שכתוב באנגלית למי שמתעניין בנושא: http://www.lipidworld.com/content/3/1/25

21/04/2005 | 22:05 | מאת: לימור

לאחרונה התוודעתי לתחום הנ"ל. בין השאר הבנתי כי פסכיטארחם ופסיכולוגים לא רואים בעיין יפה את התאוריות והפילוסופיות של התנועה. תוכל להסביר לי מדוע?

22/04/2005 | 22:58 | מאת: מכירה את הכת הזו

תעשי לעצמך טובה ע-נ-ק-י-ת ועל תתחילי בכלל עם הכת הזו! הם שוללים מכל וכל עזרה נפשית פסיכולוגית או פסיכיאטרית! הם יודעים להסית כנגד תחום הטיפול הנפשי בטענה, שפסיכיאטרים מזיקים למטופלים בכך שהם נותנים תרופות. הסיינטולוגיה היא כת שפועלת - כמו הרבה כתות - על עקרון של שטיפת מוח מצד אחד, ושאיבת כספים בלתי פוסקת מחבריה מצד שני. הם "יוכיחו" לך, באמצעות מאמרים שנכתבו ע"י ראשי הכת (כמובן!) כמה שטיפול תרופתי זה דבר מסוכן, אפילו במעקב צמוד של פסיכיאטר. הם "יוכיחו" לך, שפסיכולוגים "דופקים את המוח" של המטופלים שלהם ופוגעים בהם. יכול להיות שלא כל הדברים שלהם משוללי יסוד, ויש תרופות פסיכיאטריות (אבל לא רק) שאכן ממכרות. אבל הם קיצוניים מאוד ומסוכנים יותר מכל תרופה פסיכיאטרית שקיימת.

23/04/2005 | 14:59 | מאת: לימור

אני מכירה את נושא ההתנגדות שלהם לטיפולים פסיכיאטרים/פסיכולוגים, אבל בין השאר ידוע לי גםשהם מציעים קורסים של מודעות עצמית, תקשורת וכו.... האם בכך הם גם מנסים לבצע שטיפת מח?

24/04/2005 | 01:19 | מאת: מירה

ידוע לי שיש אנשים, במיוחד כאלה שנפגעו מטיפולים פסיכיאטרים, שבתום לב הלכו אחרי כת הסיינטולוגיה שמציעה כביכול "פתרונות לבעיות נפשיות". כתוצאה מכך, הרבה מאוד מטופלים שהלכו לסיינטולוגיה, הגיעו למצב נפשי קשה עוד יותר ועד מקרי התאבדויות! הסיינטולוגים מונעים מהמטופל לקבל עזרה נפשית כלשהי וכן תרופות שלפעמים צריך, תוך שימוש מניפולטיבי בסיפורים מפחידים על מה שקורה בבתי חולים לחולי נפש (שאגב, גם אם הסיפורים נכונים, עדיין זה לא אומר שהסיינטולוגיה מהווה פתרון הולם!).

21/04/2005 | 19:22 | מאת: עודד

אני בחור בן 23 בחור עובד ולומד. סובל מחרדה חברתית מתונה המתבטאת ב: ביישנות בעיניינים שבינו לבינה המנעות מעימותים ומצבים של "עמידה על שלי". חשש משיחה עם בעלי סמכות רגיש מאוד פחד מהופעה בפני קהל/להיות במרכז תשומת הלב. *האם במקרה שלי כדאי לטפל טיפול תרופתי? או שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור? *איזה תופעות לוואי יש לתרופות אלו?

22/04/2005 | 23:45 | מאת: דור

לעודד- מבחינה רפואית ההחלטה תלויה בחמרת הבעיה ובהפרעה לתפקוד. כל תרופה עשויה לגרום לתופעות לוואי שונות ובעצמה שונה. עם SSRI בשבועות הראשונים עשויים להיות כאבי ראש ובחילות. תופעה שיכולה להיות קבועה (אבל הפיכה) היא פגיעה בחשק המיני ובתפקוד המיני. בחלק מהתרופות ישנה עייפות יתר (או עירנות יתר) וייתכנו גם שינויים בתיאבון ובמשקל. לדעתי כאשר הבעיה לא חמורה אז עדיף להתחיל מטיפול שיחתי- פרטני או קבוצתי ולא למהר לטיפול תרופתי שאותו ניתן להתחיל גם בשלב יותר מאוחר. הדבר תלוי גם ביכולת הכלכלית שלך- טיפול תרופתי הוא הכי חסכוני ולכן יכול להתאים גם למי שדל באמצעים. עלות פסיכותרפיה (באופן פרטי) הרבה יותר גבוהה ולכן איננה זמינה לכולם. קיימות בארץ מס' מרפאות להפרעות חרדה בבתי חולים כלליים ופסיכיאטריים ושם הטיפול ניתן בחינם אחרי איבחון.

24/04/2005 | 20:27 | מאת: לילי

לעודד. אני חושבת שחרדה מהסוג שלך יש להרבה אנשים, וזו חרדה "נורמלית". אני התחלתי טיפול תרופתי עקב התקף פאניקה חזק בעוצמתו שלא נעלם. אולי כדאי שתתחיל קודם בטיפול פסיכולוגי (שיחות או סדנאות מסויימות). כדאי לך לטפל במצב מוקדם ככל האפשר כדי לא לצבור פערים בתחומים בהם ציינת שיש לך חרדה בהם. אני נוטלת סרוקסט ותופעת הלוואי שאני חשה היא עייפות.

21/04/2005 | 12:49 | מאת: אסתר

שלום רב, עד עכשו כשלש שנים קיבלתי סרוקסט וכמובן קיבלתי את התחליפים שאלו הפקסט והפרוקסין במשך הזמן התחיל לי רעד בפה וביד ימין. היום הייתי אצל הרופאה והיא המירה לי את הסרוקסט בציפרלקס, קראתי קצת אודות התרופה וכתוב שם שיש מחשבות אובדניות השמנה (שכבר השמנתי בין כה וכה) וזה הכניס אותי קצת לחרדה האם אתה יכול להביע את דעתך בנידון? בתודה מראש אסתר

23/04/2005 | 11:19 | מאת: מיכל

אין לך מה לדאוג אני משתמשת מעל שנה בציפרלקס, כדור מעולה, רק שאותי הוא קצת מעייף, וכמובן קצת משמין, כי יש מצב רוח אז אוכלים, אבל יחסית לשוק הכדור הזה עם הכי פחות תופעות לוואי. ואני אישית ממליצה עליו. בהצלחה

21/04/2005 | 11:51 | מאת: רונית

שלום רב! איזה תרופה נחשבת יעילה יותר, סרוקוול או ריספרדל, למיגור מצב פסיכוטי קשה בסכיזופרניה? האם סרוקוול יעילה במצב פסיכוטי ממושך, והאם כדאי להתחיל בה, בעקבות היתרון,שיש לה שאינה מעלה את רמות הפרולקטין, כמו שידוע על הריספרדל? למי יש נסיון עם סרוקוול, ויכול לשתף מנסיונו בבקשה? חג שמח!

22/04/2005 | 20:02 | מאת: דור

לרונית- יש מחקרים מדעיים שמשווים בין שניהם ולכן את לא צריכה להסתמך רק על ניסיון של רופא מסויים או חולה מסויים. מבחינה רפואית ומחקרית- כפי שתוכלי לקרוא בהמשך- קיימת עדיפות לסרוקוול במידה לא קטנה ולכן רצוי להתחיל בו כתרופה ראשונה לטיפול בסכיזופרניה. עם זאת המדיניות בארץ בסל הבריאות והקופות היא שונה ומחייבים את הפסיכיאטרים להתחיל דווקא עם הריספרידל. אלו הם האילוצים התקציביים. מצ"ב מאמר באנגלית שמשווה ביניהם. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=11768836

22/04/2005 | 20:33 | מאת: דור

לסרוקוול יש פחות (או בכלל לא) תופעות לוואי נוירולוגיות שקשורות למערכת התנועה והשרירים וגם יש לו יותר השפעה נגד דיכאון לעומת ריספרידל. עם זאת הוא גורם ליותר ת.ל. של עייפות, סחרחורת ויובש בפה לעומת הריספרידל. לכן התשובה היא לא חד משמעית וצריך להתאים לכל חולה באופן אישי. המינון הממוצע של סרוקוול הוא 250 מ"ג ושל ריספרידל 4.5 מ"ג. כאשר הפסיכוזה עוברת ניתן לרדת במינון ואז הטיפול הוא מניעתי בעיקרו.

20/04/2005 | 20:44 | מאת: דידי

האם שתי תרופות אלה זהות באופן מוחלטעל כל המרכיבים שלהן והכמויותשל כל מרכיב?

21/04/2005 | 13:41 | מאת: דורון

לדידי פרוזק זו התרופה המקורית ואילו פלוטין היא תרופה גנרית (אותה תרופה שמיוצרת ע"י יצרנים שונים לאחר שפג תוקף הפטנט של החברה הממציאה) החומר הפעיל(Fluoxetine) הוא אותו חומר, אבל יתכן ששאר החומרים (חומרים לא פעילים) שונים מחברה לחברה.

21/04/2005 | 17:46 | מאת: משתפרת

בשתי תרופות אלו החומר הפעיל הוא פלואוקסטין, ההבדל ביניהן הוא רק בשם המסחרי השונה של התרופה היות ומדובר בחברות תרופות שונות. יום טוב וחג שמח אני.

21/04/2005 | 23:41 | מאת: לידיה

זה אותו דבר... פלוטין זה פשוט הגרסא ה"עברית" של "פרוזק"... לפחות עד כמה שידוע לי. ד"ר?

20/04/2005 | 19:03 | מאת: שושי

בני עבר לפני שנה חווית דיכאון קשה וטופל בפקסט אחרי כחודשיים החל להרגיש טוב וביחד עם טיפול בשיחות היה ממש במצב טוב. לפני כחודש באופן פתאומי חש בלבול, מחשבות פסיכוטיות וחשדנות. בהתייעצות עם הרופאה הוסיפו לו כדור ריספרדל ועדיין אין הטבה מוחלטת. הבלבול נעלם אך עדיין ישנם פחדים וחדנויות בדברים לא כל כך הגיוני. שאלתי האם זוהי יכולה להיות תחילתה של מחלת נפש ? סכיזופרניה? האם הריספרדל היא תרופה לכל החיים וכשיפסיקו אותה יחזרו המצבים הפסיכוטיים. האם יש עוצמות במחלת הסכיזופרניה האם יש חולים שמנהלים חיים תקינים ולא נזקקים לאשפוזים בכלל?

21/04/2005 | 17:43 | מאת: משתפרת

מצב פסיכוטי ישנו לפעמים גם ללא מחלת הסכזופרנייה. לפעמים זה יכול להיות משבר חולף ולפעמים מדובר במחלה כרונית כגון סכיזופרנייה. מבחנים פסיכולוגייה שעורכים בבתי חולים במחלקות פסיכיאטריות אמורים לתת תמונת מצב האם זה מצב משברי חולף או מחלה כרונית. מעבר לכך למעשה לא ניתן לדעת ממש האם צריך לקחת תרופות לכל החיים או רק זמנית, זה עניין של ניסוי וטעייה. גם אם מדובר במצב משברי חולף יש צורך לקחת תרופות כגון רספרידל למשך תקופה של לפחות שנתיים בערך עד שמנסים לרדת מהתרופה ולראות אם המחשבות הפסיכוטיות לא חוזרות. אני יכולה לספר לך לגבי עצמי - הייה לי משבר פסיכוטי כנראה לא כרוני, ואני לוקחת כעת רספרידל. בהחלט אפשר לחיות עם זה, לתפקד נורמלי, לעבוד, ללמוד וכו' כמו כל אדם אחר וללא אישפוזים. ממה שאת מספרת על בנך נשמע כי המינון התרופתי שלו לא מספיק גבוה על מנת "לסלק" את המחשבות הפסיכוטיות לגמרי, או שאולי התרופה רספרידל לא ממש מתאימה לו ויש עוד תרופות אחרות אנטי פסיכוטיות שהוא יכול לנסות. מקווה שעזרתי במשהו. יום טוב וחג שמח אני.

23/04/2005 | 10:07 | מאת: שושי

תודה לך עודדת אותי מאוד אגב בת כמה את ומתי היה לך המשבר הפסיכוטי? האם טופלת גם בשיחות אם כן באיזו תדירות והאם דרך קופת חולים או פרטי? סליחה על התחקיר אבל זו האפשרות ללמוד מנסיונם של אחרים

20/04/2005 | 12:59 | מאת: רן

שלום רב, אני מטופל ע"י רופא פסיכיאטר בשל דיכאון קל ו - Panic Attack's בדגש על אגרופוביה (אני פחות או יותר מרותק לביתי כאשר אני ללא ליווי ההורים). טיפול ע"י - Cipralex 20mg/d היה יעיל לטיפול בדיכאון, אך לא טרם לשיפור האגרופוביה. לטענת הרופא, מדובר גם בכפייתיות מסויימת, מה שנקרא "חרדה מחרדה" או חרדה מוקדמת. על כן המליץ על טיפול בפבוקסיל - הנ"ל גרם לבלבול ושיכחה וכפי ששמעתי גם גורם נזק לכבד וכליות (או לפחות עלול לגרום) כך שהחלטנו במשותף להחליף שוב את ה - SSRI. כחלופה לתרופת SSRI חשבנו ביחד על כמה חלופות אפשריות והן: אפקסור, סרוקסט ועוד תרופה חדשה (נראה לי משהו בסגנון אקסל?). לדברי הרופא - אפקסור לא מתאים משום שהוא SNRI והוא לא חושב שיש לי צורך בנ"ל אקסל (?) עלולה לגרום לעצירת שתן חריפה - ואני מטופל פרטי אשר לא מעוניין להגיע למיון עם קטטר (לא סומך על סודיות רפואית, וחבל שמשברון יהרוס לי את העתיד). ולסיכום הרופא המליץ על סרוקסט 20 מ"ג ביום. כרגע אני חושש ליטול את התרופה כי בעבר שמעתי בערוץ 8 כי בין התופעות של התרופה ניצפו גם התקפי זעם בלתי נשלטים ונטייה לרצחנות - מה דעתך? האם זה נכון? ושאלה שנייה: מה דעתך על Clonex כחלופה ל - Xanax XR כטיפול מצד הבנזודיאזפינים וכטיפול נגד אגרופוביה, עקב תופעות לוואי חמורות בנטילת ה - Xanax XR. אודה על חוות דעתך והמלצתך. חג שמח.

21/04/2005 | 13:51 | מאת: דורון

בקשר לסרוקסט והתקפי זעם דובר על בני נוער /צעירים, לכן חשוב בן כמה אתה. בכל מקרה מקווה שתרגיש טוב במהרה. חג שמח

20/04/2005 | 11:14 | מאת: דינה

האם צריך לחכות 3 שבועות?

21/04/2005 | 13:44 | מאת: דורון

לפי מיטב ידיעתי ניתן לעבור ללא תקופת המתנה מכדור לכדור, תעשי חיפוש בפורום(ע"י לחיצה על חיפוש בפורום זה) היו מלא דיונים בנושא.

20/04/2005 | 00:38 | מאת: רחל

ממה שיכולתי להבין היו כאן סיכסוכים ואגב זה קורה גם בפורומים אחרים. עלינו להתחזק ולהתגבר. את ד"ר הידש אני מכירה באופן אישי ואני יודעת שמעל הכל הוא קודם כל אדם ורק אחר כך פסיכיאטר. כך הוא ראה את מטופליו במרפאה ואני יודעת שכך הוא רואה את משתתפי הפורום. חשוב להבין לעיתים שיש רגעי משבר. אני מקווה שד"ר הידש יחזור לכאן ויתן מהידע ואהבת האדם שלו. מאחלת לכולם כאן פסח בלי דיכאונות, חרדות ובדידות. ושנזכה לאהבה ואחדות.

20/04/2005 | 13:34 | מאת: סי

מסכימה איתך, ולכן עלינו מוטלת המשימה לתמוך ולעזור לפונים החדשים, לשקם את הפורום הנפלא הזה אותו ניהל ד"ר הידש אוהב האדם במסירות אין קץ לאורך תקופה ארוכה.

19/04/2005 | 22:50 | מאת: מטילדה

שלום רב, אני יודעת שד"ר הירש לא מגיב על הנכתב בפורום ומצטערת מאוד על "ההשחתה" של פורום תורם ומסייע לרבים כמוני. ביתי מאושפזת וטיפולה התרופתי הוחלף מסרוקוויל לזיפרקסה בשל תופעות לוואי. נאמר לי שזיפרקסה גורם להשמנה ואני מאוד מוטרדת כי יש לה נטייה להשמנה. האם הזיפרקסה גורמת להשמנה יותר מהרספרדל אותו קיבלה בעבר והשמינה מעט. תודה מטילה

20/04/2005 | 16:50 | מאת: יהיה טוב

מטילדה, אין לי תשובה עבורך, אבל יש לי שאלה: מה היו תופעות הלוואי של הסרוקוול? המליצו עליו לבני, כי הריספרדל העלה לו את הפרולקטין לרמות גבוהות - ממש יוצאות דופן. אשמח אם תעני לי. תודה.

20/04/2005 | 17:00 | מאת: אמא רחוקה

אני לא אהבתי את הריספרדיאל שלקחה הבת שלי את הזיפרקסה כן היא לקחה עם פרוזאק והשיפור היה מדהים וכן היא השמינה אבל עדיף שמנה ומאושרת למידע נוסף מצורף לינק http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=2 אני רק יכולה להגיד לך סבלנות והרבה אהבה ואז יהיה בסדר

21/04/2005 | 13:08 | מאת: מטילדה

שלום למגיבים, לא ממש הבנתי מדוע החליפו לביתי את הסרוקוויל, היתה לה סחרחורת במעבר משכיבה לעמידה אשר יכולה להיות להופיע עד שמתרגלים לתרופה. תודה על התגובות, תודה על העידוד מאמא רחוקה - גם אמהות קרובות זקוקות לכל מילה של עידוד... שיהיה רק טוב מטילדה

20/04/2005 | 17:46 | מאת: crazy

מבחינת האנטי פסיכוטיות מהדור החדש, הזיפרקסה ידועה בתור ה"משמינה שבחבורה". כך שאם לבתך יש נטיה להשמנה, סביר להניח שהזיפרקסה תגרום לה לעליה במשקל. אגב, כדי לאזן את נושא העליה במשקל חשוב להקפיד על תזונה נכונה ולעשות פעילות גופנית.

20/04/2005 | 23:37 | מאת: רונית

האם אפשר לשאול אותך איך השפיע הסרוקוול על ביתך? מקריאה, הבנתי שלתרופה זאת פחות תופעות לוואי, מאשר לתרופות האחרות מהדור החדש, ואני די תולה תקווה בתרופה זאת. מהן תופעות הלוואי שראית, בשימוש עם הסרוקוול חג שמח!.

21/04/2005 | 13:51 | מאת: crazy

לקחתי את הסרוקוואל במשך חודשיים והפסקתי משתי סיבות עיקריות: 1. ישנתי כמעט כל היום. 2. באופן אישי היא לא ממש עזרה לי (אבל זה בהחלט לא מעיד על הכלל). אני יודעת שהסרוקוואל נחשבת לתרופה מצוינת. ובניגוד לתרופות אחרות היא לא גוררת עליה במשקל, ואם יש אפשרות לקחת את כל המינון פעם ביום - לפני השינה - אז זו בהחלט אופציה טובה.

19/04/2005 | 21:31 | מאת: איילת

שלום, אני רווקה בת 38, מטופלת מזה מספר שנים אצל פסיכולוג. לאורך השנים חוויתי לא פעם התקפי חרדה, שהלכו ותכפו בתקופה האחרונה. זה מגיע בעיקר בלילות ובסופי-שבוע, ומשפיע על התיפקוד שלי. בעיקר קשה לי להרדם. הפסיכולוג שלי המליץ לי לקחת טיפול תרופתי ע"מ שיעזור לי להתמודד עם הבעייה וכדי לקבל כוחות לטפל בה במישור הפסיכואנליטי. רציתי לדעת האם בטיפול תרופתי יש נזק/תופעות לוואי/השפעה על מנגנונים אחרים בגוף? שמעתי על תרופה בשם אוטרקס (או משהו דומה) האם זה יכול לעזור למקרה הנ"ל? תודה, איילת.

20/04/2005 | 13:31 | מאת: סי

איילת שלום, כמי שחוותה התקפי חרדה קשים אני יכולה לומר לך שתרופות יקלו על חייך ויעשו לך רק טוב. אמנם לתרופות יש תופעות לואי, רובן קלות, כולן הפיכות וכדי להתאים תרופה המתאימה לך אישית עליך לפנות לפסיכיאטר מומלץ. יש תרופות רבות, והתרופה שציינת אינה מוכרת לי , אך הדרך הטובה ביותר היא לפנות למומחה שידע מה הכי טוב בשבילך. הטיפול הפסיכולוגי יהיה יעיל בהרבה עם נטילת התרופה. בהצלחה:)

21/04/2005 | 19:49 | מאת: לילי

הייתי רוצה לברר מהן התופעות שיש בגמילה מסרוקסט?

21/04/2005 | 21:34 | מאת: איילת

מבקשת לקבל התייחסות של הרופא לגבי תרופת האוטרקס (otarex). תודה.

19/04/2005 | 21:00 | מאת: אני

ערב טוב, אמי מאושפזת מזה שבוע וחצי בעקבות דכאון שנמשך כחודש לפני כן ומתברר כי הוא דיכאון קשה. היא לא מצליחה לישון טוב, חרדה, לא מרוכזת, לא ממוקדת ואני מרגישה שהדכאון שלה רק מחמיר. לפני כן היא קיבלה סיפרלקס ועכשיו היא מקבלת אפיקסור והעלו לה למינון של 2.5 כדורים בנוסף לשני כדורי שינה. כפי שאמרתי שום שיפור לא חל ולהיפך. הרופאים אומרים שזה משהו כימי במוח ויקח לפחות שלושה שבועות עד שנראה איזה שהוא שיפור. בעקבות ההרעה במצב הם המליצו לה לקבל טיפול חשמלי ואנחנו נשמח לקבל כל עיצה והסבר לגבי סוג זה של טיפול יתרונות וחסרונות.

21/04/2005 | 17:28 | מאת: משתפרת

אני לא רופאה אבל יכולה לספר לך קצת על נזעי חשמל. מדובר בטיפול שיש לו תוצאות טובות מאוד בעיקר במקרים של דיכאון שעמיד לתרופות. הסכנה בטיפול זה היא בהרדמה שעושים במהלך הטיפול על מנת שלא יכאב, כמו בכל הרדמה שהיא. ממה שאני יודעת לאחר הטיפול עצמו לפרק זמן קצר יכול להיות בלבול וקצת קשיים בזכרון, אך אלו תופעות שחולפות ולא נשאר מהן שום נזק לטווח ארוך. זה מה שידוע לי על טיפול בנזעי חשמל, מקווה שעזרתי. יום טוב וחג שמח אני.

19/04/2005 | 18:15 | מאת: דן

ניסיתי 4 סוגי SSRI כל אחד למעלה מחודשיים, כולם גרמו לאובדן חשק מיני ולהפסקת נטילת התרופה. האם יש פיתרון או שעלי לרדת מעניין התרופות ?

21/04/2005 | 17:31 | מאת: משתפרת

אולי ויאגרה, או לנסות תרופה שפועלת יותר על נוראנדרנלין (כגון אפקסור)... יום טוב וחג שמח אני.

19/04/2005 | 17:06 | מאת: נינה

פסח בפתח על פי המסורת היהודית זו תחילה של שנה, בואו נפתח דף חדש, חלק, לבן, שבו לא יופיעו יותר ויכוחים מיותרים או נסיונות להוכיח מי צודק ומי תרם יותר לפורום במאמץ הרב שעושים פה האנשים להוכיח את יכולתם הם יוצרים חסימות אנרגיה. בואו ניתן מקום לאנשים שבאמת זקוקים לד"ר הידש ונעזור להם להעזר בד"ר היקר. מקווה שדברי יובנו כהלכה , ואנשים כאן יוכיחו בגרות והצטרפות לקריאתי בכך שלא יוסיפו עוד מילים הצדקות והשמצות בנושא שכבר מיצה את עצמו עד תום. נתחיל מרגע זה... מוכנים היכון ... צא... נינה

19/04/2005 | 17:08 | מאת: תמימי

איתך בקריאתך לפתיחת דף חדש של שלום וסובלנות כאן בפורום. תמי.

21/04/2005 | 17:59 | מאת: משתפרת

מצטרפת אל שתיכן ומקווה שהדברים יסתדרו... ולד"ר הידש: יש כאן הרבה אנשים שמעריכים את עבודתך ואת העמדה הכל כך אנושית שלך כלפינו הנעזרים בך. מאוד חבל לי שהודעת שאתה עוזב את הפורום, נראה שהפורום עונה על צרכיהם של אנשים רבים, ושלך יש תפקיד מאוד חשוב בכך. אני פונה אליך לחשוב בשנית על החלטתך שמצערת אותי באופן אישי. אולי אם יעבור קצת זמן, יחד עם סינון תוכן ההודעות, הפורום יחזור לתפקד כסביבה שמיטיבה עבור המשתתפים בו, ואז אולי תוכל לחשוב מחדש על עבודה בפורום... בכל מקרה חג שמח לכולם אני.

19/04/2005 | 16:39 | מאת: גילי

איך יודעים להבדיל ביניהם? תודה מראש על כל התייחסות

19/04/2005 | 17:13 | מאת: תמימי

דיכאון נמשך הרבה יותר זמן ממצב רוח חולף, שבדרך כלל חולף. דיכאון מלווה במחשבות בלתי פוסקות של אשמה, חוסר ערך עצמי, רצון למות, רצון להעלם מהעולם וחוסר טעם. דיכאון מלווה הרבה פעמים בירידה בתיאבון, בהפרעות שינה, באי הנאה מדברים (כולל אוכל, מין, וכו'). בדיכאון קשה להתרכז בדברים אחרים פרט למחשבות הרעות שגוזלות המון אנרגיה. בדיכאון אין חשק לעשות את הדברים המינמליים של החיים. אין חשק לצאת, לראות אנשים. אין תקווה לשינוי- נראה שהדברים ישארו שחורים כאלה לנצח. מצב רוח רע הוא פחות חזק בעוצמותיו, ונמשך כאמור פחות זמן מדיכאון שיכול להמשך ללא טיפול תרופתי אפילו שנה. מקווה שעזרתי, תרגישי טוב, תמי.

19/04/2005 | 18:09 | מאת: דנה ג.

דרך אגב, היום מצויין היום השנתי למניעת דיכאון, מצ"ב קישור לכתבה מעניינת http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3074650,00.html

19/04/2005 | 13:33 | מאת: דורון

שלום, את שמי אתם רואים אז אני מיד התחיל באשר על לבי. אני חייל משוחרר שכרגע נמצא בהכנה לבכינה הפסיכומטרית. עוד מימי התיכון לא הייתי תלמיד מצטין דבר שהיתבטא בציוני בגרות נכשלים עכשיו שאני כבר מתחיל לפנטז!!!! על לימודיה רפואה ובכל אופן איני מצליח להשקיע ולו את הזמן המינמלי לשם למידה עצמית . שאלתי למעשה היא איך אני יכול לדעת האם יש לי איזה שהיא הפרעת קשב וריכוז וכי"וב? תודה

21/04/2005 | 13:55 | מאת: crazy

הדרך הטובה ביותר לדעת אם יש לך הפרעות קשב וריכוז היא לפנות לאבחון מקיף, שכולל גם אבחון פסיכודידקטי וגם אבחון נוירולוגי.

19/04/2005 | 11:26 | מאת: עז

שלום דר, שתי שאלות לגבי ציפרלקס 1. האם יכול לגרום להזמנה? 2. כאשר התרופה עובדת מה אני אמור להרגיש? בברכה

19/04/2005 | 11:28 | מאת: מנסה לעזור

אתה יכול להסביר למה הכוונה - הזמנה? תודה

19/04/2005 | 11:40 | מאת: דנה ג.

בוקר טוב, הציפרלקס כמו שאר התרופות הפועלות על הסרוטונין יכולות לגרום לתופעת לוואי של השמנה, אבל כמובן שלא הכרחי. בכל אופן כדאי לשמור על תזונה מאוזנת ופעילות גופנית. בנוגע לשאלה השנייה- כאשר התרופה עוזרת אתה אמור לחוש הקלה בסימפטומים שבגללן התחלת ליטול אותה, כמובן באופן הדרגתי, עם כמה שפחות תופעות לוואי, מקווה שעזרתי. דנה

19/04/2005 | 10:44 | מאת: סילביה

שלום לכולם, אני מודעת לכך שאין בפורום רופא, אך אין לנו כרגע למי לפנות בבקשת עזרה בתנו בת 25 נוטלת כשלוש שנים סרוקסט במינון התחלתי של 20 מ"ג ועד למינון של 60 מ"ג בשל מחשבות אובססיבות וOCD ודיכאון. הסרוקסט פועל היטב על כל הנ"ל אך הדיכאון חוזר בגלים ואחת לשלושה חודשים לערך היא במצב רוח קשה, התקפי בכי, חוסר שינה, רגישות יתר. הרופא החליט לרדת במינון הסרוקסט ל 40 מ"ג ולהוסיף מעצב בשם טגרטול. קראתי ברשת שהכדור הוא למטניה דיפרסיה ואני חוששת שזו מחלתה. האם החשש שלי מוצדק לדעתכם? בתי טוענת שהיא סומכת על הרופא והתחילה לקחת את הכדור. אבל אני ובעלי חוששים מאד. אשמח לתשובה מקצועית ככל הניתן. בברכת חג שמח, סילביה

19/04/2005 | 12:00 | מאת: דנה ג.

לסילביה, בוקר טוב. קודם כל מההבט התיאורטי- טגרטול היא תרופה שבמקורה נוגדת אפילפסיה, אך נמצא לה שימוש גם בפסיכיאטריה כמייצבת מצב רוח, כלומר- מונעת ומטפלת במצבים קיצוניים של דיכאון מחד ומאניה (פעילות יתר מאידך) ולא בהכרח אצל אדם הסובל מהפרעה דו קוטבית, אלא גם כאשר קוטב אחד (במקרה של ביתך- הדיכאון) הוא קיצוני במיוחד. כך שהגיוני בהחלט ומקובל גם להוסיף מייצב מצב רוח כאשר הסרוקסט אינו עושה את כל העבודה. לרוב, מקובל לנסות לעבור לתרופות מקבוצה אחרת הפועלות לא על הסרוטונין בלבד שתיתן מענה לכל הסימפטומים, אך כנראה בשל העובדה שהסרוקסט יעיל למחשבות הטורדניות, והיא תרופת הבחירה לטיפול בהן, הרופא נמנע מלהחליף ומעדיף להוסיף מייצב. כלומר- האבחנה של הרופא לא השתנתה, אלא דרך הטיפול שונה. גם מדברייך לא עולה תיאור של הפרעה דו קוטבית, וגם אין זה מקובל שרופא מסתיר מידע אבחנתי מהמטופל ומבני משפחתו. כך שאת יכולה להיות שקטה. עד כאן התשובה המקצועית, ואם יורשה לי תוספת קטנה שלי- לא ציינת האם בתך משלבת את הטיפול התרופתי עם פסיכותרפיה, ולדעתי, למרות שזה דורש כוחות נפש רבים , אולי כדאי לחשוב גם בכיוון הזה. ציינת התקפי בכי ורגישות יתר. לעתים רגישות יתר קשורה לטראומות ולכן כדאי לנסות ולהבין את המקור לבעיה בנוסף לטיפול בסימטומים. מקווה שעזרתי, דנה

19/04/2005 | 10:22 | מאת: מיכל

בתי בת ה-16 מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי לנער מזה שבוע ימים. אנחנו מבקרים אותה כל יום, אובחן שהיא סובלת מדכאון. והיא מקבלת פרוזק. שאלתי - כמה זמן, לדעתך תצטרך להיות מאושפזת? יש לציין שהיא משתפת פעולה עם המטפלים, מודעת למצבה, ונמצאת שם מרצונה לקבל עזרה. תודה על תשובתך

19/04/2005 | 16:42 | מאת: דנה ג.

היי מיכל, מכיוון שרופא הפורום הוא פסיכיאטר של מבוגרים, אני מציעה לך להפנות את שאלתך לכאן- http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2216-12318,00.html דנה

19/04/2005 | 07:47 | מאת: satori

אני לא מבין מה קורה פה, חבל שכוונות טובות מסתיימות בגלל טיפשותם של אחדים. בכל מקרה, אני שם לב שיש אצלי בעיה מסויימת שאני לא מצליח להגדיר אותה, או להבין אותה. אני לא מבין מדוע, פה בארץ, אני מתרחק כל כך מאנשים ובחו"ל הרבה פחות. כאשר הייתי בטיול לא היו לי בעיות להשתלב בין מטיילים אחרים ממדינות רבות, אך כל פעם ששמעתי עיברית או ראיתי ישראלים -משהו בתוכי "קפץ" או נרתע והתחמקתי ממפגש. לפני הטיול ולאחר הטיול, אני לא ממש מנסה לגרום לעצמי להתערבב בין אנשים, רק במסגרת עבודה, שהיא בעצם מתן שירות לאנשים. אך יותר מזה - כלום, כמעט חסר חיים חברתיים לחלוטין (כשיש אז הם קיברנטים). לפני כשבוע וקצת חזרתי מסיני, ושוב פעם אותו הסיפור, לא היה לי שום בעיה לדבר עם מי שאני רוצה, כל עוד הוא לא ישראלי. לא ראיתי הרבה ישראלים, Uלא טרחתי לדבר איתם, כל עוד לא פנו אלי. אני מרגיש שהמצב הזה לא תקין, היות ואני גר פה...ואני מתרחק דווקא מהאנשים פה...

19/04/2005 | 08:01 | מאת: תמימי

מה שקורה פה הוא שבגלל סיכסוכים פנימיים בין אנשים באתר, אחרי זמן של ניסיון לשפר את המצב ולהחזיר אותו למה שהוא אמור להיות- מקום לשאול שאלות כמו שלך, דר' הידש הודיע שהוא עוזב, ולכן לא יוכל לענות על שאלתך. לגבי מה ששאלת- אולי כדאי לבדוק את הנושא- בפסיכותרפיה? תרגיש טוב, תמי.

19/04/2005 | 01:19 | מאת: אלעד

היום הייתי בדיכאון קשה וסבלתי אימים. רציתי להכנס לשאול שאלה, וחשכו עיני. עשה לי רע לראות מה שהולך פה בפורום. כואב לי שפורום איכותי שכזה נראה כפי שנראה כעת. למען כולם כדאי לשמור על איכות הפורום. וכשאני רושם למען כולם, אני מתכוון שגם למען אותו אדם שלהבנתי מפיץ הודעות, שחש ודאי פגוע מהעולם מסיבה זו או אחרת (ואני יכול להבין את הפגיעות והתחושות הרעות, תהא סיבתם אשר תהא, שכן כעת גם אני נמצא לצערי "באותה קלחת" של הרגשה איומה ונוראה). אין לי ספק שכולם יוצאים נשכרים מתפקוד תקין של הפורום. גם ברגעים הקשים ביותר שלי אני לא שוכח שכמה שרע לי, עדיף למעני ולמען האנושות לעשות ככל יכולתי להפיץ טוב ואור לעולם. זו מטרת הפורום בעיני, ועל כולנו המלאכה לדאוג שכך יימשך. תודה לכל מי שקרא, וליל מנוחה. אלעד

19/04/2005 | 06:48 | מאת: תמימי

אלעד היקר אני גם מסתובבת עם הרגשה רעה בגלל פרישתו של דר' הידש. המקום הזה היה בשבילי כל כך חשוב בתקופת הדיכאון הקשה שעברתי אחרי שנולדה ביתי השניה. כמו בית חם, תמיד יכולתי לשאול שאלות ולקבל תשובות חמות ומהירות, לקרוא על המחלה שלי, לקבל המון תמיכה. וגם אני מסכימה איתך שהמחלוקת הקיימת בפורום היא תוצר של קושי וכאב. וכל כך חבל לי שלא יכולנו לפתור את הדברים בצורה אחרת. שההשמצות גברו על האהבה, שהחושך גבר על האור, ושהדוקטור שלנו, שגם הוא בנאדם וגם לכוחות שלו יש גבול, נפגע ועזב. אבל אני מאמינה שזה עוד לא מאוחר מדי. בואו נישאר אנחנו כאן. ננסה לעזור אחד לשני כמה שרק נוכל. ננסה לשכנע את כל השירשורים הקשים להיפסק. יש כאן הרבה כוחות חיוביים שפשוט וויתרו בגלל שהידש וויתר. בואו לא נוותר, נחזיר את הפורום למה שהיה פעם, ואז אני בטוחה שדר' הידש שלנו יחזור. תרגיש טוב אלעד, תמי.

19/04/2005 | 00:42 | מאת: דודו

שלום, שלום, מה לעשות עם אי קבלה עצמית ודמוי עצמי המוך וחוסר בטחון עצמי? מה יכול לעזור טיפול תרופתי או פסיכותרפיה. האם יש אנשים שמאושפזים בבתי חולים בגלל בעיות כאלו? תודה מראש

19/04/2005 | 06:51 | מאת: תמימי

התחומים האלה שעליהם אתה מדווח הם תחומים יותר של פסיכולוגיה ופחות של פסיכיאטריה, אלא אם כן אתה סובל גם מבעיות נוספות כמו חרדות, דיכאון, הפרעות שינה, וכו', שאז אפשר וכדאי להיעזר גם בטיפול תרופתי. מבעיות אלה בלבד אנשים בדרך כלל לא מתאשפזים. כדאי לך ללכת לפסיכותרפיה, והמטפל כבר יוכל להפנות אותך לטיפול תרופתי, אם צריך. תרגיש טוב, תמי.

19/04/2005 | 00:22 | מאת:

שלום לכולם נראה שהדברים בפורום ממשיכים עם הרוח הרעה שנושבת כאן. רק למען הסרת ספקות, המתוסכלת האותנטית מאוד מתוסכלת, היא תקפה את דור באופן בוטה וגס ומאשימה אותו בלי הפסקה ופוגעת במשתתפים אחרים בפורום. דור תרם לפורום במשך השנים ותרומתו הייתה רבה ומפרה. המתוסכלת התבקשה לעזוב את הפורום בגלל התנהגותה שהייתה חסרת כל רסן, ומאז היא נכנסת לפורום בעשרות שמות ולא נותנת לאף אחד פתחון פה. בקיצור פגעה בי ופגעה ברבים אחרים עד אשר לא הייתה ברירה אלא לסיים את הסיפור. הידש

19/04/2005 | 00:28 | מאת: רק צל קטן

ד"ר הידש - יש אפשרות ליצור עמך קשר שלא דרך הפורום (אי-מייל, למשל)?

19/04/2005 | 00:41 | מאת: מאוכזב

ואם אתה יודע את זה, למה בחרת בדרך הנוראית של לנטוש? אותי לימדו שלא נוטשים מערכה ומשאירים פצועים בשטח. המפקד לעולם לא מפקיר את חייליו הוא נשאר איתם וממשיך לעמוד בראש. בעיקר בקרבות קשים. חבל ועצוב שזו הדרך שבה בחרת למרות שאני מכבד אותה.

19/04/2005 | 01:39 | מאת: למאוכזב

סלך לי על הערה אבל אני חושב שכדאי שתפסיק עם משפטי הצה"ל שלך וכל חרדות הנטישה למינהם. הבן אדם כלומר ד"ר הידש לא נוטש, הוא פשוט מעש בלשחק כאן בלהיות גננת או שומר סף. מנקודת מבטי, הד"ר הינו רופא מכובד וטוב ובעל מוניטין ולכן הוא רוצה למקסם את הידע שלו לטובת הציבור,מכיוון שלאחר מספר שנים שאותם הוא עשה כאן בצורה מעוררת כבוד והערכה. לצערו ולצער כולנו הוא הגיע למצב בו הוא לא יכול לתרום, כי לעיתים תכופות מידיי בה גורם זה או אחר שפריע ובכך תורם ליצרת ענן עשן סמיך וכהה המקשה עליו לתפקד ולתרום. מה פה לא ברור? בסיכומו של עניין, ניתן לומר כי ,מה שקרה כאן ההוא מקרה עצוב של אדם שרוצה לתרום לחברה ולאשים שבקהילה אך הוא נתקל בחומה שאותה בונה קבווצה של אנשים שעליה הוא רוצה לגונן ולסייע לה.

19/04/2005 | 01:01 | מאת: תמיד מטיל ספק

אז לא הבנתי אותך אתה נוטש או שזה רק " סיכום תרגיל יבש לפני רטוב "...?....

19/04/2005 | 01:57 | מאת: האקר

גיורא זאת לא סיבה לנטוש . ואפשר להסתדר עם מ..מתוסכלת אותנטית.. וכו ,ובעבר היא כבר עשתה כאן התחזויות ואפילו מעל ןמעבר למה שראינו... ועובדתית זה עבר כמעט חלק...מה גם ששוב איני בטוח שזאת רק ( ! ) היא שנכנסת ומתחזה וכו... מה עם ה" מתאבד מקורס חובשים " זה גם התחזות של המתוסכלת...?... ויש עוד דוגמאות . בכלל ,לדעתי אנחנו "הפכנו " אותה במו ידינו למה שהיא בפורום .וכאן בנט לדעתי ישנם כללים מעט שונים משבקליניקה ואו בחיים...התיחסות נכונה ויעילה בנט במקום הנכון ובזמן הנכון...הייתה ועדיין ( ! ) לדעתי מונעת חצי מההתפרצויות שלה והיינו מסתפקים גם בזה... מעבר לזה כפי שנכתב כאן מס פעמים נטישת השטח לדעתי תהיה אקט מיותר -זה לא קרב אבוד וזאת לא סיבה לנטוש אנשים במצב כזה . יש לי כבוד רב והערכה אליך -גם בהיבט המקצועי וגם באישי (טענותי הם להנהלת דוקטורס -לא אלייך בעיקרון ) וכבר היה לנו חצי דיון בו הסכמנו שכולנו בני אדם שטועים ולכן צריך כן להטיל ספק... ויותר חשוב- לחזור לנהל את הפורום גם תחת אש מסוימת שלדעתי תלך ותדעך הרבה יותר מהר מאשר זה נראה . תודה , כל טוב ושרק יהיה טוב .

19/04/2005 | 02:08 | מאת: ותיק ושבע מלחמות

באמת,פרט

19/04/2005 | 08:38 | מאת: מ. אותנטית

אני שוחחתי עם הנהלת דוקטורס והם מודעים להתחזויותיו של דור בשל קינאה מורבידית, כאמור, כמו כן אלמנט התחרות הסמויה שקיומי העיב ואיים עליו.. הם מודעים אף לכל רצח האופי שדור ערך לי ולקריאת תיגר על תוכן דברי וכן לפגיעות ססטמתיות שהשתלח בפגועי נפש- בלהוו הכי. מסיבות שאני מנועה מלפרט דוקטור הידש מאוים על ידי דור על שלל התחזויותיו והתקפותיו. ולכן נקט בדרך בה נקט. יש לי די והותר של מעריצים שתומכים בי- מלבד דור. ושוב לכולכם, הפידבק מכם הוא שהחזיק אותי בשעות קשות. ושמחה שתרמתי רבות לחולים הסובלים. חג שמח. ובשורות טובות ישועות ונחמות.

19/04/2005 | 02:46 | מאת: נשלט מינית

כלל אינני מבין היאך יש לך את העוז והחוצפה להפוך את הפורום החשוב הזה שכל כך הרבה אנשים נעזרים פה בד"ר הידש, ושדור אחד מעמודי התווך שלו, לשדה הקרב בינך לבין דור. כל הודעותייך רק מראות תסכול עצום שהצטבר בפנים, חוסר בטחון, אבל זה לא הדבר הרע. הדבר הרע זה הגועל הנוטף מהודעותייך. אם אולי פגעו/אנסו/תסכלו אותך בילדותך, עדיין לא מותר לך לעשות מה שבא לך. את מדרדרת את עצמך במטרה אולי לזכות באהדה ועם כל הודעה האהדה מתרחקת ממך והלאה. ולד"ר הידש, טוב וראוי שפרשת מהניהול פה. אני לא חושב שבכלל ראוי שתנהל פה את הפורום עד שאנשי דוקטורס יקחו את העניינים לידיים או שמא תחזור בה האותנטית.

19/04/2005 | 02:54 | מאת: האקר

זהו ?... התחילו הדרמות??? מיותר .

19/04/2005 | 08:43 | מאת: מ. אותנטית

האמת יצאה כבר לאור. מדוע להתכחש לה במצח נחושה? הלכה היא בידוע:" שהאהבה מקלקלת את השורה".-וד"ל. ולמעט התיסככול שהיה מנת כוסי וגורלי - כוס תרעלה- מדור. אינני מתוסכלת, תודה לא-ל. ומעריצי הרבים העידו ויעדו על כך, ביום פקודה!

18/04/2005 | 22:53 | מאת: אנונימית ותיקה

חבל שדווקא השירשור היחיד הנורמלי כאן בימים האחרונים ירד כל כך למטה בדף. קראתי והתרגשתי מאד ממה שכתבת ואני רואה שאת היחידה שמצליחה להעביר דיון רציני בפורום וכולם כיבדו את הבקשה שלך ולא ירדו לפסים אישיים. חבל שהרופא לא כאן כבר כדי לראות שיש בכל זאת רצון טוב ואפשרות ל"דיבור" נורמלי כאן. חבל שאת לא כתבת בימים האחרונים כאן ואז דר' הידש היה יודע שיש פה גם אנשים רציניים וחכמים שהפורום חשוב להם ואז אולי הוא לא היה עוזב אותנו. אני רוצה גם להגיד שכל הכבוד לך על מה שכתבת למתוסכלת האוטנטית והצורה שכתבת כל כך מבינה ואמיתית. לכולנו יש מה ללמוד ממך ובאמת כמו שהמתוסכלת כתבה את ממש אישיות!

18/04/2005 | 22:59 | מאת: לאנונימית

מצטרפת לדעתך.

18/04/2005 | 23:13 | מאת: מצטרפת

גם אני. היא אשכרה מקסימה

18/04/2005 | 22:44 | מאת: מהמסנגר

נטלתי את התרופה

18/04/2005 | 22:55 | מאת: מהמסנגר

מ

18/04/2005 | 22:56 | מאת: למסנגר

בקשתי לא למסור לי הודעות כאן עוד קצת אני יגיע.

מה קרה? מי נגד מי כאן??

18/04/2005 | 20:11 | מאת: חדש מהקרטון (של הקסנגס)

תגיד לי גבר גבר, אתה עולה חדש ..? ;-)))))))

תקרא רטרואקטיבית מה הוא עשה ותשפוט בעצמך!

19/04/2005 | 00:21 | מאת: המלצה ל"אור

יש פה מופרעת אחת שהרגה את הפורום! העניין הוא, שזה כבר לא משנה מה דור עשה; היא ממשיכה להתעלל בכל מי שנכנס לפורום כי הפרנואידית הזו בטוחה שכולם = דור... אין ספק שבסוף היא תחליט שגם אתה דור ותשפוך עליך קללות בלי סוף.

כואב אני שעושים למ האוטנתית רצח אופי על לא עוול בכפה . כדאי לבדוק בפורום את אשר כתבה בכל התקופה ואז לשפוט אותה . יש המון מעריצים שרצו בטובתה ואני אחד מהם . גם בבית המשפט אעיד אם יהיה צורך

תודה רבה! אכן כולנו נעזרנו בה. היא אשה אנטלגנטית, רגישה, חכמה ומקסימה.

18/04/2005 | 21:55 | מאת: רר

אין לך אפילו תומך/ת 1 בפורום הזה. את מוקצת מחמת מיאוס.

18/04/2005 | 22:03 | מאת: לדור

אתה מוזמן לבדוק רטרואקטיבית ולהיווכח כי ארי אכן נעזר ונתמך ברמה יום- יומית על ידי מ. האותנטית. והיא הצילה אותו מהתאבדות מספר פעמים!

19/04/2005 | 00:12 | מאת: לדור

http://nana.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/539/xFT/414045/xFP/414045

18/04/2005 | 19:53 | מאת: ארי

לידיעת האנשים בפורום . שמי ארי ולפני כודשיים ניסיתי להתאבד . בזכות מ האוטנתית שתמכה בי ועזרה לי לא שלחתי יד בנפשי. מ.האוטנתית היא מלאכית ועובדה שהיא עזרה לי בכל . ניתן להכנס לפורום בחודשיים האחרונים ולראות את ההתכתבות בה היא עזרה לא רק לי כי אם להמון אנשים אני חייב לה לה את נפשי בפירוש .

18/04/2005 | 20:01 | מאת: ערי

אז זה אתה המתאבד??? http://my.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=405100&t=405068 כבר בילבלתם אותי לגמרי נהייתי משוגע על כל הראש

18/04/2005 | 21:50 | מאת: לערי

ארי זה ארי ולא תומאס או מי שזה לא יהיה. מ. אותנטית נהגה לחזק אותו יום יום במסירות וללא לאות! אותו בתוך שאר הסובלים והחולים!

18/04/2005 | 21:48 | מאת: לארי

כל מילה- מילמיליאן!

18/04/2005 | 21:58 | מאת: רר

שוב חזרת להתכתב עם עצמך ולהחניף לאגו של עצמך. את יצור מעורר רחמים.

18/04/2005 | 22:08 | מאת: לדור

הרקורד שלו עמוס בניסיונות להתאבדות ובקשיים אדירים. די לנו בנזקים הבלתי הפיכים- שיצרת עד כה.

18/04/2005 | 19:03 | מאת: בשורה משמחת

18/04/2005 | 19:16 | מאת: מתעניינת

מי עובד על זה? ודר' הידש שותף למהלך הזה? כי הוא כתב שהוא עוזזב

18/04/2005 | 21:54 | מאת: למתעניינת

דברנו עם אתר דוקטורס. וככל הנראה האתר יהא סגור באם יהיה כוח עזר שיעזור לדוקטור הידש לסנן את ההודעות הנכנסות ולהוות לו כוח עזר ותגבורת במתן תשובות וכדומה. האם יש מתנדב/ת לתגבורת? תבורכו מפי עליון! זה מה שיציל אותנו מעזיבתו של דוקטור הידש ומסגירת הפורום הנחוץ לנו כל כך.

18/04/2005 | 19:23 | מאת: עובד זר

ומנצלים מצוקה של חולי נפש בהגדרה

18/04/2005 | 17:17 | מאת: עדי

זאת עדי, שפתחה שירשור על מצב הפורום לפני כמה שבועות. ברור לי שמ. האותנטית תודיע ותצרח בקולי קולות שאני דור המתחזה לעדי, אבל אני מבקשת מכולם להתעלם ממנה כעת. אין לי שום אינטרסים פה. אני עובדת בטיפול בנפגעי נפש ועוקבת אחר הפורום בתקופה האחרונה. חבל לי לראות את ההתדרדרות שהביאה לייאוש של ד"ר הידש ולפרישתו. אני רוצה להציע שכל מי שבעד להחזיר את הפורום למצבו הקודם, ללא הכפשות ומריבות, וללא הפרעותיה של מ. האותנטית- שישרשר את עצמו בהמשך להודעתי זו. ביכולתו של ד"ר הידש לבדוק את מספרי ה- IP של כל אחד מאיתנו, ולוודא שאכן מדובר באנשים שונים, ולא במתחזים, או בכפילים של מ./דור. אני מציעה לעשות עצומה, בעד חזרתו של ד"ר הידש לניהול הפורום והוצאתה של מ. האותנטית מהפורום, משום שהיא מחבלת בכל נסיון לתקשורת כאן. אני בטוחה שישנן דרכים למנוע ממ. לחבל בפעילות הפורום. אנא מכם, מי שאכפת לו שהפורום ימשיך להתקיים- השמיעו קולכם. אני מבקשת ממ. האותנטית לא להגיב לשרשור זה, משום שמס' ה-IP שלה ידוע במילא, והיא לא תרוויח דבר מלהפריע לעצומה הזאת. בברכה, עדי.

18/04/2005 | 17:20 | מאת: לדור המתחזה הסדרתי

הרצחת וגם ירשת??! מספר הip שלך הוכיח כי מדובר בך דור לבית מילר לבית משה ולבית האקר! תעוף מכאן תכף ומייד. הפורום נסגר בגללך ואתה חוגג בעוד מתנו מוטלים לפנינו???!

עדי... תומכת בכל מילה שלך ,מה שקנאה ואיום יכול להביא לאנשים..תומכת בדור המקסים והאדיב ומצפה שהד"ר יחזור במהרה. מיטל

18/04/2005 | 17:33 | מאת: לדור

בהתחזות שלך לעדי דירדרת את הפורום לשאול תחתיות שכזה. ואל תשכח שכולנו יכולים להתחכם ולכתוב ממספר מחשבים שונים. כך שהעצומה נגדך רק תגדל ותגדל. LOL

18/04/2005 | 17:43 | מאת: נינה

מצטרפת לקריאתך

18/04/2005 | 18:39 | מאת: לנינה

את אשה מקסימה שתמכה בי ובתשובותי רבות. והתמוגגתי לקרוא את פנינותיך. על כן אני קוראת לך לא להגרר למריבה שחצתה גבולות שפויים, ולחבור להשמצות והכפשות כנגד מ' האותנטית שרק הועילה ותרמה לפורום. על פי כתובת ה-IP בדוק כי עדי זהו דור בצורה אבסולוטית וללא עוררין. אל תכניסי את עצמך לבור המזוהם שדור חפר לנו. הלוואי שדוקטור הידש יחזור ואת דור המתחזה הסדרתי והאחראי הבלעדי לתוהו ובוהו יוציא בדרכים לגיטימיות ומתחייבות- מהפורום! חג שמח לכולם ואל תתנו לעמלק של דורנו- לנצח במערכה.

18/04/2005 | 17:47 | מאת: ניצן

עדי אני מצטרף לדבריך אבל בהנהלת דוקטורס טוענים שאין להם כלים לחסום משתמשים לפי כתובת IP ולכן זה לא מעשי. הדבר היחידי שיש זה פורום סגור שבו כל ההודעות עוברות מיון לפני שהן מתפרסמות.

18/04/2005 | 18:27 | מאת: לדור= ניצן

אכן נמסר לנו מאתר דוקטורס שאי אפשי לחסום אותך לפי ip! קל וחומר כשאתה מתחכם ועלינו על כך שאתה כותב ממספר כתובות שונות!

18/04/2005 | 18:34 | מאת: לדור קרי עדי

מאז שהתחזת לעדי והמרדת אותנו נגד מ' האותנטית המקסימה והמדהימה דירדרת את הפורום למצב בלתי נסבל. אין לך דין ואין לך דיין! ואין לך תקנה וכפרה!

18/04/2005 | 18:42 | מאת: דנה ג

מכיוון שאני מכירה אותך עוד מלפני עידן הפסיכיות שהשתלטה כאן, אני יכולה להעיד שאת אכן עדי, אבל בלי כל קשר אני בעד עצומה וחותמת עליה אם אפשר בשתי ידיים, למרות שנדמה לי שזה לא יספיק כאן. דנה

18/04/2005 | 18:48 | מאת: לדנה ג.

אכן עדי היתה קימת קודם לכן (ואינה ישות פיקציונית) אך דור לידיעתך התחזה לעדי האמיתית- בכדי לשדר לנו אמינות! והנהלת האתר מודעת לכך. דור בהתחזות שלו לעדי האמיתית, גרר ודרדר את הפורום לאן שהוא הגיע. אף אני חותמת על עצומה נגד דור ובעד חזרתו של דוקטור הידש שתרם בנדיבות ראויה לציון.

18/04/2005 | 19:19 | מאת: נפגע מהתנהלות האתר

אם כל מספרי ה IP ידועים וזה נכון מאוד למה שיקרו הונו ולא מודים עד עכשיו שזה כך ???? למה לא טרחו לידע מי ***המתחזה למתאבד*** לנאנסת ועוד שלל מחלות מהמוח המעות של היוצרים (ולאו דווקא מ אותנטית יש עוד ..) ולאמר שזה מישהו ידוע (..!..) מבאי הפורום והLOG מכיר את כינויו..את כל הרגלי הגלישה שלו -מתי נכנס ,על מה מתעכב ,כמה זמן וכו' הכל ממופה וניתן על כל גולש להוציא תדפיס תנועות (ללא שם פרטי רק כמס כגולש באתר ) של כל צעדיו עד רמת השורה !!! אתר דוקטורס ידע ויודע מי זה מי ונותן יד להתנהלות שמביאה לעוגמת נפש (שאלו את הפסיכיאטר שלי מה עשיתי לו בלילה בגלל הפורום ) ופסיכוזות של המשתמשים בפורום פסיכיאטריה חבל שהידש שהוא בן אדם עזב/נטש בשעת משבר כאשר עננה גדולה של אמינות מרחפת

18/04/2005 | 21:44 | מאת: עדילי (לא עדי!!!)

רק נדמה לי או שמאז שדנה כתבה את ההודעה המדהימה שלה אף אחד לא קילל כאן אף אחד??????? אולי הפנמנו את הדברים הנכונים שלה וכולם עסוקים בחשבון נפש שקט? סוף סוף הודעה שהצליחה לגעת בלב של כולם? ולדוקטור הידש היקר- חזור אלינו בבקשה מהר ! עדילי

18/04/2005 | 17:13 | מאת: ניצן

את לא תתחמקי מעונש. כל הטובים עזבו, המשתתפים הקבועים, דור ולבסוף אף ד"ר הידש שניהל את הפורום שנתיים וחצי. הד"ר היה כאן ימים ולילות לעזור בהתנדבות לכל שמי פנה אליו. את הרסת את הכל ואת תשלמי על כך ביוקר. פגעת בציבור גדול של אנשים שקיבלו כאן עזרה מקצועית. והכל בגלל הדמיונות הפסיכוטיים שלך שבינם לבין המציאות אין שום קשר.

אתה תשלם על כל הנזקים הנפשיים והמוחשיים שהזקת לאנשים פגועים. כולנו נגדך. ואתה תשלם על הכל ביוקר! הכל שמור וישמש נגדך.

נכון מאד ניצן אני כבר כאן כמעט שנה יותר בתור קוראה פסיבית, דור עזר לי רבות הכל באדיבות וידדע נרחב...כנראה שישנה מישהי מאויימת על ידו..אני בטוחה שד"ר הידש יודע מהן הנפשות הטובות הפעולות כאן ומהי בעצם יוצרת את התסיסה הזו. מקווה שהד"ר יחזור במהרה , בטח הוא מחכה שירעג פה המצב...זה באמת בלתי נסבל מיטל

אתה היחיד שמחמיא לעצמך. זה כבר עצוב ניהיה.

18/04/2005 | 17:03 | מאת: ניצן

צריך פשוט לעבור למתכונת של פורום סגור כמו פורום פסיכותרפיה ששם ההודעות עוברות מיון לפני שהן מתפרסמות. מ' הטרוריסטית והפסיכופתית יודעת שאז הכל יתפרסם מלבד ההודעות שלה שהבריחו מכאן את דור ואת ד"ר הידש.

18/04/2005 | 17:07 | מאת: לדור הפסיכופת הפסיכוטי

אכן ראוי לעבור למתכונת סגורה. כאשר כולנו נהא מוגנים מפניך. חבל שדוקטור הידש נכנע לטרוריסט כמוך. אין לך דין ואין לך דיין! הפיתרון: אתה במוסד סגור והפורום במתכונת סגורה

18/04/2005 | 21:25 | מאת: צלוטר

אם אתה בעד מלחמה בטרור -תעבוד מול הטרור ,אם תבודד אותו ממך הטרור יכה במקום אחר...וכנל עדיין יוכל להכות גם בך למרות ההסתגרות...

18/04/2005 | 16:53 | מאת: ניצן

לאנשים חכמים וטובים כמו דור והידש אין זמן וסבלנות לכאלה מלחמות ווירטואליות בחולת נפש מסוכנת לעצמה ולאחרים כמו מ'. הפורום לא ידע מימיו (למעלה משנתיים וחצי!!) כזאת הטרדה כפייתית וחבלה בזדון. היא לא תתחמק מעונש. יום הדין יבוא גם יבוא והיא תשלם על מעשיה.

18/04/2005 | 17:04 | מאת: לדור המתחזה לניצן

היחיד שישלם על מעשיו, הטרדותיו, התחזויותיו, הכפשותיו וניסיונותיך לרצח והתאבדות- יהא אתה- בכבודך ובעצמך!

18/04/2005 | 20:42 | מאת: היה לי חבר מחט' 7

וחטיבה 7 נשארה יתומה וחייליה (שהעריצו אותו מאוד והסכימו גם לדעותיו...!!!. ) לא הבינו למה המפקד נוטש אותם כשהם באמצע הקרב???? ולא שלא הייתה לו סיבה לנטוש..........

היא הבריחה פורום שלם ולא נותנת לאנשים לפתוח את הפה. הגיע הזמן לשלוח מכתב לפסיכיאטר המחוזי של ירושלים.

18/04/2005 | 17:10 | מאת: לדור המתחזה לניצן

לכתוב מכתב לפסיכיאטר המחוזי ולא להתפשר על מחלקה סגורה ובידוד מוחלט לדור! שהרי נוכחנו כי בפורום הכמעט סגור הלזה (הבנוי מגרעין של מספר משתתפים קבועים ) הוא הזיק לכל כך הרבה גורמים תמימים.

18/04/2005 | 12:57 | מאת: מאיה 28

זה 4 שנים זאני לוקחת סרוקסט בגלל שהובחנתי כסובלת מחרדה בחצי שנה האחרונה אני מנסה להכנס להריון (הריון ראשון) וקיבלתי מהרופא נשים שלי חומצה פולית במינון של 5 מיליגרם, האם יש קשר בין זה שאני לא מצליחה להרות עד כה לבין התרופה שאני לוקחת או שאין קשר?

18/04/2005 | 20:36 | מאת: אורלי

מאיה שלום למיטב ידיעתי אין קשר בקשיי בפיריון לבין הסרוקסט. יש קשר בין רמות חרדה ומצב נפשי להיקלטות. זה מאוד קל להמליץ לך להוריד לחץ אך אני יודעת שזה מאוד קשה לעשות כן. הכמיהה לילד והלחץ החברתי משפיעים מאוד. דעי בביטחה שבסוף לכולם יש ילדים או שדרך הטבע או עם קצת עזרה לטבע. באמת! גם אני לוקחת סרוקסט ולא מתכוונת להפסיק בשום אופן אם ארצה להכנס להריון. תיהיי רגועה שלרפואה יש פתרונות למרבית בעיות האי-פיריון. שיהיה לך כל טוב ובהצלחה.

18/04/2005 | 02:57 | מאת: "

התנצלות מחבר: דר' גיורא הידש תאריך: 17.4.2005 שעה: 23:47 שלום לכולם, אני מתנצל על מה שקורה בפורום. תמיד האמנתי שהפורום אינו שלי והוא שייך לציבור והתשובות של הקוראים חשובות לפחות ואפילו יותר מהתשובות הרפואיות המלומדות. במשך שנתיים וחצי אני מנהל את הפורום ואף פעם לא היה מצב עגום שכזה. מספר מועט של טרדנים העסוקים בעצמם בלבד מונעים כל אפשרות להמשך העבודה התקינה. אני מתנצל בפני כל האנשים שנכנסו לפורום לקבל תשובות ואין אפשרות לענות להם עניינית. בשלב הזה איני רואה כל אפשרות להמשיך ולעבוד בפורום. אני מודה לכל מי שתרם לפורום במשך השנים, אומר את האמת שההשקעה שלי הייתה גדולה מאוד אבל אני למדתי ונהניתי, ובמיוחד נהניתי להכיר ולהוקיר את האנשים אשר תרמו והשקיעו והפכו "לגרעין הקשה" של המשתתפים. . שיהיה טוב לכולנו והרבה בריאות דר' גיורא הידש

18/04/2005 | 03:05 | מאת: ""

http://my.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=405068&t=405068

18/04/2005 | 07:15 | מאת: חיים

כל כך מובנת ההודעה לכאורה של ד"ר הידש. זו הרי תכונה אנושית נורמלית להסתלק ולהימנע מקשיים. הודעות מטופשות ולעתים מזיקות של אנשים משועממים, עלולות להוציא את הרוח מהמפרשים של כל אדם. אלא שנראה לי שההודעות לכאורה של ד"ר הידש, הן רק הודעות לכאורה ולמעשה נכתבו ע"י אותם משועממים. לא נראה לי שד"ר הידש הסתלק מעבודת הקודש בפורום רק בגלל אנשים שאין להם מה לעשות בתקופה זו של חייהם. בקיצור, אלו הן הודעות בלוף.

18/04/2005 | 02:54 | מאת: "

מחבר: דר' גיורא הידש תאריך: 17.4.2005 שעה: 23:47 שלום לכולם, אני מתנצל על מה שקורה בפורום. תמיד האמנתי שהפורום אינו שלי והוא שייך לציבור והתשובות של הקוראים חשובות לפחות ואפילו יותר מהתשובות הרפואיות המלומדות. במשך שנתיים וחצי אני מנהל את הפורום ואף פעם לא היה מצב עגום שכזה. מספר מועט של טרדנים העסוקים בעצמם בלבד מונעים כל אפשרות להמשך העבודה התקינה. אני מתנצל בפני כל האנשים שנכנסו לפורום לקבל תשובות ואין אפשרות לענות להם עניינית. בשלב הזה איני רואה כל אפשרות להמשיך ולעבוד בפורום. אני מודה לכל מי שתרם לפורום במשך השנים, אומר את האמת שההשקעה שלי הייתה גדולה מאוד אבל אני למדתי ונהניתי, ובמיוחד נהניתי להכיר ולהוקיר את האנשים אשר תרמו והשקיעו והפכו "לגרעין הקשה" של המשתתפים. . שיהיה טוב לכולנו והרבה בריאות דר' גיורא הידש

18/04/2005 | 06:01 | מאת: "אור

ולשני הליצנים...עוד יסתובב לי הכפתור..אני יזיין את שניכם עוד פיפס קטן..ויאללה אינעל ראבקום

18/04/2005 | 06:37 | מאת: הבית השני משמאל

הליצנים תיכף ימרח להם האיפור על הפרצןף אבל איך זה שאתה היית כזה שקט עד הרגע...?

משום שלא נרדמתי נכרדמתי נכנסתי לכאן לאחר זמן רב שלא הייתי. הזדעזעתי. ,התיאור המדויק של מה שראיתי בעמוד זה ובעמודים קודמים דמה יותר לשדה קרב שבו נלחמים אחד בשני אבל לא יודעים למען איזו מטרה..... בכל אורך השנים נתן כאן הד"ר במה ויד חופשית להתבטע, כי זוהי אמונתו גישתו לצורך דו שיח. בעיה- שבמקום ל"קחת" את המתנה שניתנה לנו,על ידי כך שישנו רופא מיוחד ,ומקסיםשכזה בדמותו של ד"ר הידש שגישתו היא בעלת ליבראליות רבה ואורך רוח. באופן הפוך יצא כי הדברים הללו הפכו "לחרב פפיות" בפני אותם אנשים קטנים,סכסכנים וכנראה שגם טינם רוצים לתרום לזולת!! כל אותם אנשים הם אלה (הוא התחיל" "ולמה היא אמרה" ) שדידרו את הפורום הזה שכידוע דורג תמיד במקומות הראשונים של "דוקטורס" למקומות שאף אחד לא רואה בהם כמכובדים.. אני מקווה כי בפסח הזה אולי כידאי שיעשה אצל מספר אנשים כאן חשבון נפש (לא שזה מטרת החג..) אחרת, אתם עלולים למצוע את ד"ר הידש יוצא "מעבדות (העבודה בפורום לחירות "(מחוץ לפורום.) אני מבין את הרמיזה בדברי הד"ר,ואתם?

אתה החייל שרצה קורס חובשים וכתב על התאבדות ?

http://my.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=405068&t=405068

18/04/2005 | 04:16 | מאת: מבין במלחמה לצערי

נטישה של הקרב והלוחמים בעת משבר נוגדת את כל העקרונות שעליהם חונכנו עם כל הכבוד שיש לי ויש לי לגיורא אסור לו לנטוש כרגע את המערכה . הוא חייב להמשיך ולנסות לייצב את המצב -זה לא נראה כמו קרב אבוד וכל המהלך הזה שגוי .

18/04/2005 | 16:18 | מאת: למה לנטוש?

18/04/2005 | 02:10 | מאת: שולה

מהם תופעות הלוואי של גאודון?

18/04/2005 | 03:10 | מאת: לדור המתחזה לשולה

הבנו שאתה טרול. אין צורך שתציף את הפורום באותה שאלה מיליון פעם (הפעם גם שכחת לענות לעצמך- משום מה) מעשה ההצפה לא מצפין את העוולות והנפגעים הרבים שקברת בין הדפים!

18/04/2005 | 16:14 | מאת: משתמשת מהעבר

הגאודון גרם לי לתופעות של רעד (בעיקר בידיים) ועייפות, כך שבמקום לקחת את התרופה פעמיים ביום, לקחתי אותה רק פעם אחת לפני השינה

18/04/2005 | 00:44 | מאת: סקרן מאוד

אחרי שהרסתם שני פורומים, איזה הבא בתור? אתם מתמקדים בפורומים שעוסקים בבריאות הנפש, או שאתם מתפרסים גם על תחומים אחרים? ולמה דווקא רק בדוקטור'ס? תפתחו לכם איפשהו פורום משלכם ותריבו שם מבוקר עד לילה 24 שעות ביממה.

18/04/2005 | 02:00 | מאת: לסקרן מאד

אנא דבר בלשון יחד! אחרי שהרסת לנו דור- 2 פורומים עוד ידך נטויה?

18/04/2005 | 02:11 | מאת: מלאך נמוות

מי יתאבד

1. מאז שחשפנו את טלפיו האמיתיים של דור הוא חדל לכתוב בכינוי האחרון: דור, בפורום פסיכיאטריה ולמחות על אחריותה של מ' אותנטית כביכול לכל האנדרלמוסיות שהנו מחולל ולעכירות הפורום שהוא מחלל, מפאת כי קלט שיש נגדו רבים במערכה שפגועים ממנו קשות ואף אנושות וחפצים למצות אתו את מלא חומרת הדין ואת מלא האחריות למעשיו הנלוזים והשפלים. 2. הוא חדל לקלל את מ' אותנטית כפי שנהג בכל הזדמנות שנקרתה לידו (ללא כל עילה מספקת)בבחינת: מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה...במרכאות כמובן! ולהשמיצה והפסיק את מסע הצלב, הוצאת הדיבה, וניסיונותיו ושידוליו לרציחתה ו/או התאבדותה וכל מסע ההכפשה וההשמדה האנטישמית והפאשיסטית כנגדה שנבע מקנאה חולנית, כאמור. 3. הוא חדל להתקיף ולפגוע בפגועי נפש ועוברי אורח וקוראים קרואים שבאו לשפוך את צקון לבם במר יאושם ולשאול שאלות ענייניות וחדל להאשימם בהתחזות למ. אותנטית/ מתוסכלת. (כגון: אורלי, מיכלי וכדומה) 4. הוא חדל להתחזות לעדי (ולהמריד אותנו נגד מ' האותנטית לשווא) וכן לגולשים נוספים בפורום וחדל לנהל דיאלוג עם עצמו בשאלות ותשובות על מנת להוכיח לנו את בקיאותו בתחום הפסיכיאטריה. 5. הוא שומר על זכות השתיקה בבחינת: שתיקה כהודאה. וכל מילה נוספת- מיותרת לחלוטין!

18/04/2005 | 00:17 | מאת: לאובססיבית

הבאת את מנהל הפורום למצב שבו הוא עוזב את הפורום. את שמחה? חבל שזה הוא ולא את!!!!!!!!!!!

18/04/2005 | 00:39 | מאת: לדור האובססיבי

היית בור ברשות הרבים. ולא יכולנו להרשות לך לפגוע באנשים פגועים ומרי נפש בלהוו הכי. חבל שהמטת עלינו את האסון הלזה. ועזיבתו של דוקטור הידש היקר מנשיאת עול הפורום בצורה אמינה ונאמנה נזקפת לך וחלה על אחריותך ובלבד! בתקווה כי למדת את הלקח המאלף וכי תשוב לדרך הישר. נכון לרגע זה טרם שמענו נימה של התנצלות מצדך כמלא נימה, על העוול בל יכופר שנגרם לנו (כן לנו!) בגינך. וזה כשלעצמו מקומם וחורה לנו! ולדוקטור הידש: תודה על המסירות, המוכנות, הנכונות ההשקעה הרבה ווהמסירות. וכה חבל שדור הוליך אותך שולל וגרם במישרין ובעקיפין- לעזיבתך. מן הראוי היה לאסור עליו (מתוקף החוק) להכנס לפורום ולעצור את ההתדרדרות הנוראה שחלה עקב קינאתו וקנאותו לעצמו- מאחר ואתה יקר לנו ואנו מוקירים אותך על פועלך ותרומתך החשובה והכבירה לפורום!

17/04/2005 | 23:47 | מאת:

שלום לכולם, אני מתנצל על מה שקורה בפורום. תמיד האמנתי שהפורום אינו שלי והוא שייך לציבור והתשובות של הקוראים חשובות לפחות ואפילו יותר מהתשובות הרפואיות המלומדות. במשך שנתיים וחצי אני מנהל את הפורום ואף פעם לא היה מצב עגום שכזה. מספר מועט של טרדנים העסוקים בעצמם בלבד מונעים כל אפשרות להמשך העבודה התקינה. אני מתנצל בפני כל האנשים שנכנסו לפורום לקבל תשובות ואין אפשרות לענות להם עניינית. בשלב הזה איני רואה כל אפשרות להמשיך ולעבוד בפורום. אני מודה לכל מי שתרם לפורום במשך השנים, אומר את האמת שההשקעה שלי הייתה גדולה מאוד אבל אני למדתי ונהניתי, ובמיוחד נהניתי להכיר ולהוקיר את האנשים אשר תרמו והשקיעו והפכו "לגרעין הקשה" של המשתתפים. . שיהיה טוב לכולנו והרבה בריאות דר' גיורא הידש

18/04/2005 | 00:34 | מאת: שירה59

אולי זה סוג של סיכום דברים, ואני מרגישה קצת כאילו אני עוזבת מטפל... אין לי מה לומר, נורא עצוב לי, אבל מניסיוני הקצר, וגם כתבתי את זה פה, קשה להילחם בטרולים. באופן די עצוב זה מקבל פה משמעויות קשות במיוחד משום נושא הפורום. אני לא חושבת שיש בכלל מילים, או מחשבות לתאר את מידת ההערכה של אליך. כבר זמן רב אני פוקדת את הפורום (לפי דעתי מאז דצמבר 2002). הייתה תמיד אוזן קשבת עם דברי חוכמה ושאלות מכוונות. נמנעת מלתת עצות או להציג את דעתך בכל אותם מקומות שהפסיכולוגים שלי וגם הפסיכיאטרית (שלא לדבר על חברים) כשלו בהם שוב ושוב. הרבה פעמים, בימים לא טובים, נכנסתי לפורום רק כדי לקרוא תגובותש אתה כותב לאחרים. האכפתיות, הזיכרון, שימת הלב לפרטים ממש גרמו לי להרגיש טוב. לדעת, שפה, בניגוד לשאר העולם שמאכזב או ומייאש אותי עד כאב, יהיה תמיד מישהו שידע לומר משהו טוב. לא רק משהו טוב כללי, או משהו שטוב למישהו אחר, אלא משהו שטוב בשבילי. ממש כאילו יש פה הכירות כמו בקליניקה. הפתעת אותי כל פעם מחדש ברמת הדיוק שלך, ביכולת לתת כל פעם הסבר חדש לתופעותמוכרות באופן שתואם את רוח הדברי בה נכתבה השאלה. נדהמתי מהיכולת שלך לקרוא בין השורות ולומר את מה שמטפלים כה רבים נמנעים מלומר - רק מי שחווה דיכאון יכול בכלל להבין את העוצמות. חוץ מכל הכישורים הטיפוליים הנדירים שלך, הצלחת להחזיק בניהול הפורום במשך זמן רב, כאשר מדובר בהשקעה מרובה. לפעמים תהיתי מתי יימאס שלך, מתי תרגיש שזה גוזל ממך כוחות שאמורים להיתרם גם לתועלתך, וגם פה הצלחת להפתיע ולהראות מחוייבות, עקשנות והתמדה שאין כמותה. אני בהחלט מעריצה אותך על כך מה שעשית ומאחלת לך הצלחה מרובה ונחת רוח בכל מעשה ידך.את האנרגיות שלך בהחלט עדיף להשקיע במטופלים ולא בניקוי הודעות נאצה בפורום... אני יושבת וחושבת אם יש משהו שרציתי לומר שלא העלתי על הכתב ב-ר-ו-ר!! כל כך קשה לדחוס אדם אחד, גדול כמוך לתוך שורות בתוך פורום. כמה שאנסה, ההתבטאות שלי עדיין נשמעת לי עילגת מול מה שהיא אמורה לבטא. אני מקווה שהצלחתי להעביר משהו בכל זאת. אני מקווה שזה מספיק עוצמתי כדילורמ כל מה התכוונתי. השיר היחיד שעולה לי עכשו בראש זב השיר של שרית חדד : "אתה תותח, אין אין עליך, מתה עליך...." ברגשי הערכה וכבוד עד אין קץ. א'

18/04/2005 | 17:58 | מאת: אמא רחוקה

מצטרפת לכל מילה שלך. הפורום הזה ודר הידש היו הבית שלי בגולה. מגבלות שך שפה ופתיחות גרמו לי לחפש ולמצוא את המקום הזה. כשנפגשתי עם המטפלת של ביתי היא הופתעה מהידע שלי וזה בזכות דר הידש והחברים תמיד הוא זכר כל אחד וכל בעיה בצורה אישית. הדבר שהכי ריגש אותי היה שכשהבת הרגישה טוב יותר כתבת " עכשו תדאגי גם לבת הקטנה " את זה אומר רק אחד שאכפת לו. אני מקווה שאחרי שהכל ירגע תחזור בשבילנו שצריכים אותך ואוהבים אותך. יום עצוב

18/04/2005 | 01:59 | מאת: גרמתם לי לרצות להתאבד

יהיה בסדר אתה עוד תחזור מי מוכן להתערב על החיים הזולים שלי????

18/04/2005 | 02:17 | מאת: לגרמתם לי לרצות להתאבד

בשל דור כפסע היה ביני ובין המוות הגואל והמיוחל וחלה הדרדרות נוראה- במצבי הנפשי! כל כך כואב לי שזוהי אף תחושתך. לבי נקרע לגזרים. איך אתה חש כעת? האם הוטב לך? אם תתבע אותו בתביעת נזיקין (עם הוכחת נזק ממשי) הוא יצטרך למכור את המכנסיים שלו.

19/04/2005 | 00:11 | מאת: לך באהבה

לגיורא המקסים, אני מרגישה צורך לשלוח לך, חיבוק וירטואלי אבל חיבוק אמיתי והרבה אהבה... ונקווה שיהיה רק טוב. לך באהבה

17/04/2005 | 23:04 | מאת: מישהו עם הפרעת קשב וריכוז

תראו חבר'ה, אני לא הולך להתווכח פה עם אף אחד בקשר לביקורת שלי על הכתבה של לילך בשן (הריטלין), אני רק נותן את חוות דעתי. אני בן 22, התחלתי לקחת רטלין לא ממזמן לאחר שהתגלה אצלי (בשלב מאוחר מאוד) שאני סובל מבעיות קשב וריכוז. המאבחנת המליצה לי על שימוש בריטלין. לא שמעתי על תרופה זו לפני האיבחון, דיי פיקפקתי בהמלצה של המאבחנת. הגעתי הביתה אחרי האבחון וקראתי עשרות כתבות על ריטלין. היא גם אמרה לי שחלק ממליצים לקחת אותה וחלק ממליצים מאוד לא לקחת אותה בשל התופעות לוואי שאומרים שיש לה. אז על זה אני באתי לדבר איתכם... 1. אני לוקח ריטלין במינון יחסית גבוה ואין לי שום תופעת לוואי אחת ! 2. התרופה היא ממש תרופת פלא ! אני כ"כ כועס שהמורים בבית ספר לא עלו על זה עוד כשהייתי קטן ויכלו לשלוח אותי לאבחון והיום לא הייתי צריך להשלים את כל הבגרויות שלי. 3. יש מליוני כתבות באינטרנט ובכלל על ריטלין, אז תדעו שיש אגודה מאוד גדולה בארה"ב שכל מה שהיא עושה זה להתנגד לתרופות וכל שבוע היא מוציאה כתבה על תרופות שהן הורסות את החיים ובלה בלה בלה... 4. אני לא אומר שאם לי אין תופעות לוואי מהתרופה אז לכולם אין תופעות לוואי, אבל, אם למישהו יש תופעות לוואי מהתרופה אז יכולות להיות שתי סיבות לזה : א. שהוא לוקח מינון גבוה ממה שהוא צריך. ב. יכול להיות שהוא רגיש לתרופות ולחומרים מסויימים והתרופה אכן לא מתאימה לו. 5. אני לא מבין איזו חוצפה יש למישהי עם דיסלקציה והפרעת קשב וריכוז לכתוב כתבה שמתפרסמת באתר נחשב כמו זה כאשר אין לה תואר עדיין והיא לא פסיכיאטרית ולא נוירולוגית. 6. היא בעצמה לוקחת ריטלין ועושה כתבה על כמה שהתרופה הורסת את החיים. ולסיכום, אם אתם הורים שחושדים אפילו במעט שלילד שלכם יש הפרעה מסויימת כגון ADD או ADHD אל תהססו לקחת את הילד לאבחון ואם יש צורך גם לתת לו ריטלין, כמובן שזה יהיה במלווה במעקב. אבל אל תהססו לתת לו את התרופת פלא הזאת שתעזור לו להצליח בלימודים ובחיים ולא להשאר מאחור ולהשלים את הלימודים שלו בגיל יותר מאוחר שתזכרו להגיד לו שיש כזאת תרופה שנקראת ריטלין.

17/04/2005 | 23:33 | מאת: פרוזק עוז

ניסיתי לקרוא באמת שניסיתי אבל כנראה שרק אנשים שאין להם ADHD מסוגלים לקרוא כל כך הרבה בבת אחת אני חתפתי כאב ראש.... בכל אופן אני דיי מסכימה איתך לגביי הרטלין (אני מעריצה את הכדור אזה ואת האדם שעלה בכלל על האופציה הזאת) אבל אין תעם לבזבז אנרגיה על העבר ועל כאס על העבר וזה שאנשים לא עלו על זה קודם עכשיו לשם שינוי אפשר לחשוב על ההווה והעתיד בצורה אגיונית ומציאותית תוך התחשבות בכוחות האמיתיים שאיו חבויים במשך הרבה זמן מאחרויי המסך הלבן אזה של ה ADHD דבר אחד מאוד צרם לי ההתיחסות לרטלין כסם אפשר להתייחס לכל דבר בעולם כסם טלויזיה אוחכה במחקרים כגורמת להתמקרות וגורמת להתנבנות של קשרים עיצביים במוח מכוניות גורמות לניבון שרירי הרגלים וסיבולת לב ריאה החשמל והאור בבית שיבש את השעון הביולוגי של בניי האדם והבגדים והכדורים הפשוטים הנמקרים ללא מרשם נגד שפעת וכאביי ראש גרמו למערכת החיסון שלנו לתפקד פחות טוב ממה שהיא תיפקדה בתקופה שגרנו במערות וכל זה עוד לפניי שבכלל אתחלתי לדבר על אוכל שתייה וכו.... אפילו השעון נהייה התמכרות. כולנו עבדים של הזמן ולא מסוגלים לזוז בלי לבדוק לפחות 5 פעמים ביום מה השעה בקיצור כל דבר יכול להיחשב לסם והדבר היחיד שמונע מהרבה דברים לקבל אגדרה של סמים הוא עד כמה הם נפוצים בשימוש בחברה הכללית בעולם ועד כמה השימוש באותו הדבר הוא מבוקר ולא בהגזמה גם כדור אופטלגין כאשר לוקחים אותו יותר מדיי מעבר למה שמומלץ על ידיי משרד הבריאות יכול לגרום לתופעות לוואי קשות הרבה יותר מכאבי ראש ויובש בפה ועל אחת כמה וכמה התמכרות כזאת שהאדם פשוט לא יכול לתפקד יותר בלעדיו. אל תיפגע אל תתיחס לכל מה שנאמר על הכדור לך הוא מתעים לך הוא עושה טוב ועוזר במידה רבה וזה מה שחשוב

17/04/2005 | 21:03 | מאת: ציפי

שלום רב, לאחרונה אני חשה ברעידות ברגל או ביד בלתי נשלטות. אני חשה שכל הגוף שלי עוקץ אותי. זה לא משתחרר , רק כאשר אני לוקחת חצי כדור קלונקס. כן אני מגמגמת. ואני חסרת מנוחה. לפני כן, שכבתי כל היום מול הטלויזיה. לפעמים הגמגום שלי לא ברור. ואני מדברת דברים שאינם מקושרים. לפני כשנה עברתי תאונת דרכים וצד ימין תפוס, איני יודעת אם זה קשור לתאונה או למתח. אני ישנה בלילה רק עם כדורי שינה : קסילנוקס. לוקחת כדור וחצי כל לילה. בבוקר אני קמה עם תחושת בחילה חריפה. האם זה קשור לכדורים? היו לי שתי תרופות לא מוצלחות שכנראה הגבירו את תחושת ה"היפר" שמלווים בתחושת עיקצוץ בכל הגוף: רסיטל וסיפרלקס. ברצוני לדעת האם התופעות האלו קשורות לחרדה או לדיכאון? דרך אגב, כאשר אני בחוץ, עם אנשים אחרים איני מגמגמת. הגמגום הוא כאשר אני בבית או מבקרת אצל הרופא איזה פיתרון יכול להיות. זה כבר קשה לי לתפקד בצורה שכזאת בתודה מראש ציפי

17/04/2005 | 22:07 | מאת: פרוזק עוז

שלום לך לא ציינת את השמות האחרים של הכדורים שאת לוקחת בנוסף לקלונקס תחושות של בחילה בבוקר יכולות להיות קשורות לכדור שינה בשם נוקטורנו והפתרון הטוב ביותר נגד הסיוט אזה הוא לאימנע מאכילת מוצרי חלב בבוקר ולהאדיף במקומם פרוסת לחם עם שוקולד ריבה או דבש, וכמו כן מומלץ לאימנע משתיית מים ובכללי להעדיף דברים בעליי תעמים חמוצים או מתוקים סוכריות מציצה בתעם מנטה הן לרוב פיתרון יעיל נגד הבחילות כמו כן לא ציינת באיזה צד של הגוף מופיעים הרעידות או האם הן זהות בכל הגפיים והאם היה בחודשים האחרונים או בסביבות הזמן שהתופעות אתחילו איזה שהוא שינוי כל שהוא הן מבחינה תרופתית והן מבחינת סדר היום שלך והעיסוקים במהלך היום יתחן שהרעידות והגימגום הם סימפטומים לחרדה כל שהיא או התרגשות בעקבות משהו חדש חיובי או שלילי (בן זוג עבודה לימודים מעבר דירה הדרדרות או שיפור במצב הפיסי לאחר התעונה בדיקה חשובה שאת צריכה לעבור בקרוב וכו...) שלך פרוזק עוז

17/04/2005 | 23:32 | מאת: אבשלום

מי המורה האדיוט שלימד אותך לכתוב עברית ללא שגיאות ? אתה יכול להיות מורה לשפה העברית ~~~~~

17/04/2005 | 19:55 | מאת: השואל מהמסנגר

מ

18/04/2005 | 00:47 | מאת: סקרן מאוד

ולמי בכלל אתה מתכוון?

18/04/2005 | 01:33 | מאת: השואל

רוצה להצטרף?

17/04/2005 | 19:52 | מאת: מודאג

אני מטופל באפקסור XR כ3 שנים 150 מג ליום אני סובל מפוסט טראומה ומהתקפי פאניקה התרופה עזרה מאוד אולם לאחרונה התחלתי לחוש מבולבל שכחן וקצת מפוזר היום בבדיקה התקופתית אצל הפסיכיאטר סיפרתי לו על תחושותי,,ותשובתו הייתה כנראה שיצטרכו לשלול את רישיונך כלומר הוא צריך להחליט עם לשלוח אותי לבדיקות באיזו וועדה במשרד הרישוי! לא יודע איך הוא הגיע לזה..אין לי בעיה בנהיגה ני נג\הג זהיר ללא עבירות..ואני בן 44 לדעתי אני מבולבל בכלל בגלל הכדורים ושאלתי מהי הפרוצדורה לשללילת רישיון על פי המלצת פסיכיאטר??

18/04/2005 | 15:23 | מאת: שלומי

אני נוטל כבר כחמש שנים תרופות למיניהן,גם בהקשרים חרדתיים. איני מסודר בד"כ אך,מאז הכדורים אני מפוזר ושכחן יותר. לא יודע אם יש קשר או לא,אבל המחשבות מאד מעמיסות לנו את הראש, כך שלא פלא , שהפעילות היא לא נורמטיבית.

08/11/2008 | 21:50 | מאת: שמואל

האם שימוש בקלונקס עלול לפסול רשיון נהיגה

לרגל היום הארצי למניעת דיכאון שיחול ב-19.04.05, דרוש לתוכנית טלוויזיה אדם שעבר דיכאון לפרטים - אודליה - 0505233988

17/04/2005 | 19:24 | מאת: ממליץ בחום

אחלה זרג

17/04/2005 | 22:21 | מאת: ממליץ למנהל האתר מיכאל חמוי

מומלץ למיכאל חמוי מנהל האתר לא למחוק ולו שורה מילה או אות

בני בן 25 חולה סכיזופרניה. עוד בשחב האי תובנות שלנו כהורים הוא החל לעשן גראסס בוודאי כדי להקל על עצמו. היום, אחרי שנים של תופת ותופעות של הפגנת כעס ואנטי - הוא התחיל ממש עכשיו לקחת רספידוראל . האם עישון גראסס גורע, מנטרל, מזיק או סותר את התרופה..? חשוב לי מאוד לדעת. רציתי לאמר ולבקש מכל המתווכחים והמקנטרים כאן שיעצרו ויתנו מקום לבעיות הנוראיות של חולי הנפש ולאלה שזקוקים באמת לשיתוף בפסיכיאטריה, עידוד, מילה טובה וייעוץ. את המריבות והמניפולציות תשאירו בבקשה בבקשה לפורומים אחרים. אין לכם מושג מה אנחנו, משפחות החולים עוברים ביום-יום. תופת. גיהנום. עצב בל יתואר. ההשתטות שלכם פה וההיצמדות לטפל - מבאסת מאוד. תודה למקשיבים...

17/04/2005 | 21:56 | מאת: פרוזק עוז

שלום אורית גראס לא מומלץ לאף אחד בלי קשר לבעיות נפשיות אך כאשר ישנן בעיות שכאלה המצב נהייה הרבה יותר מסובך ישנם אנשים (ואני ביינהם) שעישון גראס גורם להם לאתקפים פסיכוטים ולהתפרצויות של מחלות פסיכיאטריות כאשר משלבים כדורים פסיכיאטרים ביחד עם גראס או עם כל סם או אלכוהול אחר התוצעות לרוב הן הרבה יותר גרועות במיוחד כאשר מדובר בשימוש יום יומי גם הגראס האלכוהול וגם הכדורים הפסיכיאטרים משפיעים על אותם עזורים במוח ולכן במירב המקרים הגראס או מגביר את התופעות לוואי של הכדורים הפסיכיאטרים או מונע מהם את היכולת להשפיע ולעזור ובמקרים מאוד מאוד לא רצויים אף להחמיר את המצב הנפשי ישנם רופאים וגופים מיוחדים שתפקידם לסייע במקרים שכאלה ומתוך אקרות אישית עם כמה מהם הם אכן מבצעים את עבודתם בצורה טובה כמו כן את יכולה למצוא בכל מניי גופים כמו אנוש בנפשנו ועמותות אחרות שמתעסקות עם ניפגעי נפש קבוצות תמיכה המיועדות להורים ובניי משפחה של חולים שיהיה לך לבנך ולכל משפחתחם רק טוב וחג שמח ושקט שלך פרוזק עוז

17/04/2005 | 23:39 | מאת: אורית

המון תודה על התגובה שלך. את לא מדמיינת כמה עזרת לי עם המידע על הקשר בין גראסס, תרופות והתקפים. אשמח אם תכתבי לי למייל האישי על עוד סחמפטומים והרגשות וטיפים מחיי היום-יום שלך. מה היית רוצה שאדע אם הייתי אימך. ( כך אוכל לדעת כיצד לעזור לבני...)