פורום פסיכיאטריה
בגללו דרור סגר את הפורום לפני שנה.
"בגללו דרור סגראת הפורום לפני שנה " ומה בגללך יקרה עכשיו לדעתך...?????. חשבת על זה???????
בגללו דרור סגר את הפורום לפני שנה.
לכי לטיפול אצל דרור גרין . הוא מטפל נהדר . הוא גם מאוד מתאים לך . שניכם מתנסחים מאוד דומה... שניכם כותבים פעם כגבר..ופעם אישה (בנט...ראי בפסייקום..האתר ה"פרטי" שלו.) שניכם אנשי מחשבים במובן של שורצים הרבה במחשב... שנייכם מתימרים להיות רופאים... הוא מטפל דרך ה א י נ ט ר נ ט ...בהתכתבות... אז כבר התחלת את ה.. טיפול אצלו ?
שוב מתקיף אנשים אותנטים שאומרים לך את האמת ללא מורא?
בגללו דרור סגר את הפורום לפני שנה.
מי סיפר לך את סיפורי הסבתא האלה???? רוצים לדעת למה באמת דרור סגר את הפורום??? זה קשור לכאן ????????????
וואלה את גאונית!
ומי לדעתכם קרייזי? פרוזאק?....ועוד כול השמות המוזרים... כולם אותו אחד...
ובגללו פתח דרור את הפורום לאחר לחץ והפורום חי עדיין ויחיה . אבל זה לא חשוב כרגע . השאלה מה עושים כאן ? אגב גאון מי שעלה שהאקר זה חודל ,ממש גאון .פששש . איך ? איזה מוח אנליטי..?... פחח...חצי פורום יודע- כל ה'קבועים' מונים פחות מ10 גולשים אז בעיה לדעת ? מה גם שעם חלק גם בקשר...כך שכמה כבר נשארו כאן..?... מה שמעניין ויעניין זה מי זה " מישהי " ולמה זרקה את הגילו אמריקה הזה לחלל הפורום??? ומאחר וטענת כי בגללי דרור סגר בזמנו את הפורום לתקופה אענה לך את דעתי - הכל אגו --אינטרסים אישיים/כלכליים שניתנים להוכחה , לא ביקשתי ממנו כמו דור מהידש לסגור את הפורום אלא להיפך -לחמתי בו ( בדרור ) על מנת שלא יעביר את החברים לפורום הסגור באתר הפרטי שלו ,פסייקום ,שאגב בתחילה בכלל דרש 50 שח לחודש עבור זה ,ולאחר שלא היו קופצים החליט בכל מחיר ושהמטרה מקדשת את האמצעים-- ויצר מצב בכוונה הוביל לכך שנוצר מצב שבו מס אנשים נהגו כביכול באלימות ובמחטף העביר אנשים בסלקציה סחבקית לאתר הפרטי שלו . לדעתי הוא גם עשה ועושה עלינו עבודת מחקר ואו דוקטורט בנושא וחלק עד היום סובל בגללו ולעולם לא יתקדם מחוץ לנט .וזה שהפורום משמש אותו כלי ומנוף לפרסום עסקיו זה שולי וסתם נראה כמו בכנסת..אגב דרור מתעב פסיכאטריה ופסיכיאטרים אבל על זה אינני מתפלא...האינטרסים אצלו הם מה שהפריעו לי ... מקווה שלכאן לא יגיעו אינטרסים והתנהגות מהסוג הזה . ואם בכז יגיעו תיקפצו אליי שוב ותתבכיינו שוב כמו שבאתם והתבכיינתם וכו...בבקשת עזרה..... תהיו בריאים .
בגללו דרור סגר את הפורום לפני שנה.
רגע רגע רגע...ומי את/ה..????. מקווה שהLOG יסביר הכל ושכל מספרי הI P שמורים אצל נור או איתן או מיכאל או מי יודע איך ומי אחראי כאן על כל המהומה הזאת וכל הכאב הזה שנגרם עקב "מתאבדים"... ו"נאנסות" ..וMARTA והרשימה ארוכה.......
אתה לא חושש מעצמך?
בגללו דרור סגר את הפורום לפני שנה.
והוא היחידי שיכול לנקות זבל כמוך
היה בשם או בכינוי מילר!! ולמה החליף את השם ממילר לדור??? חומר למחשבה????
עוד אנשים מחליפים שמות. נא הבדילו בין טפל לעיקר. מה שחשוב זה התשובות המקצועיות שלו, והתרומה הרבה שהוא תורם להשבחת הפורום. חברה, אנא! בפעם המי יודע כמה? הפסיקו עם ההרס העצמי. אני חושבת שכל ההתעסקות עם דור מראה על מצב נפשי גרוע של מי שמתעסק בכך, ומנסה להוציא קטרזיס חולני על מישהו שעוזר לו. במקום להודות לו על עזרתו, ולקבל בברכה את התשובות המקדמות והמפרות שלו - אתם נלחמים בו, ובכך הורסים את עצמכם, כי אתם עלולים להפסיד אתם שתורם לכם, ותשארו עם השטויות של עצמכם. די עם ההרס
לא מדובשך ולא מעוקצך. אנו זקוקים לאנשים תומכים וגאונים ביחסי אנוש ולא שזורעים בפורום הרס וארס כמוך! הידע שלך בטל בשישים למול הפשעים שלך לאנשים תמימים!
זה בהחלט ישרת אותנו בכיווני החקירה! תודה לך!
אכן שמו הקודם של דור היה מילר ובשם ההוא הוא התקיף בלי אבחנה כל מאן דהוא, מבדיקה רפרפנית אף בעין בלתי מזוינת. תודה רבה על האינפורמציה החשובה שמסרת.
שוב תשובה תלושה מהמציאות. אני בכלל לא התכוונתי לכך שדור הוא מילר. הכוונה בתשובתי היתה, שלא חשוב השם - חשובות התשובות, והתשובות של דור הן מקצועיות ביותר, ומי שלא מבחין בכך, או שהוא עיוור, מכל מיני סיבות, או שהוא מחפש על מי לפרוק את התסכולים שלו, ועושה זאת על דור - בגלל שהוא חכם ואינטליגנטי בצורה ברורה. די כבר להוציא דברים מההקשר ולהעביר אותם לפסים חולניים.
אני מציעה לא למחוק את כול השרשורים שעמוסים בדיברי בלע על דור. גולשים שמבחינים בין עיקר לטפל לא יקראו את זה ומי שרוצה להמשיך ולהתעסק בשטויות הללו שימשיך לשחות בסחי ומאוס של עצמו... כשתינוק מחרבן בחיתול צריך להחליף לו אבל כשאדם מבוגר עושה זאת שישאר בסירחון של עצמו... ובנימה אופטימית זאת, יום נעים לכולם
ישארו ולא ימחקו
זה להפגיז שלשול בעירום מהמקפצה בקשת דרך ונטילטורים בפול גז, מספיק לעידן שלם! סלחו לי. חייבים לפרוק זעם לפעמים :-)))) ממילא ההודעה הזו תימחק בקרוב מאד.
שהתקף דומה היה לך לפני שנה או שנתיים בפורום אחר אבל היה זה נגד מנהל הפורום... פשוט העתקת שדה פעולה... חבל שאינך מטפל בעצמך...
אתה היחיד שטבול בסחי ומיאוס של עצמך והנך מוקצה מחמת מיאוס, כאוס וכיעוס!
אתה אוביקט מעניין למחקר, לפני שנה או יותר סגרת פורום השם " דור " מזכיר את שמו של מנהל הפורום שאותו סגרת- ובזה כול פשעו וחטאו... ושיהיה לך רק טוב
שלום רב דוקטור הידש אני לוקחת כדור לוסטרל 200 מ"ג ביום 3 שנים לאחר שאובחן אצלי OCDאני בת 28. שאלתי היא כשהייתי בת 4 היו לי הזיות שחוזרות על עצמן כל לילה לתקופה של חצי שנה.משלקחו אותי לרופא עצבים הוחלט שאני צריכה לקחת אוטרקס בסירופ ולאחר תקופה זה נעלם. כל אותה התקופה שזה היה תוקף אותי היו לי פירכוסים ובכי היסטרי וכשהוריי היו מרגיעים אותי לא הייתי רואה אותם כלל או מרגישה שהם מרימים אותי לידיהם ומרגיעים אותי כי פשוט הייתי בעולם אחר של ההזיה. שאלתי היא האם אני סכיזופרנית?או שזה מצב פסיכוטי או של פסיכוזה? בכבוד רב ובתודה מראש סיוון
תקראי את כל ההודעות המטורפות שמציפות את הפורום ותביני מה המשמעות של סכיזופרניה. הסירי דאגה מליבך - סכיזופרנית את לא!
השתגעתי. הפרנויה דבקה גם בי. מה דעתכם שכל הסיפור הזה של "דור" הוא קונספירציה מסחרית להעלאת הרייטינג? (לא אני המצאתי את זה). אה, ויש לי עוד רעיון: להקים קבוצת תמיכה בתוך הפורום לנפגעים. למצוא כוח קבוצתי שינחם ויחבק, כפי שהפורום היה בעבר. טוב, המתלות של החיים האמיתיים קוראים לי. יום טוב ושקט לכלונו.
רעיון גאוני. השאלה עם דוקטור הידש ישתף פעולה.
רייטינג כזה ואבדנו........(תרתי משמע)
כמו שזה נראה כרגע יש שתי אפשרויות - 1) להתעלם מכל הודעה של מי שזו לא תהיה. הרי היא מאמינה שכולם הם דור, ושכולם רוצים להרוס לה את החיים. לא נראה לי שיש מקום להידברות בכלל... לא הייתם מצפים מעיוור שיראה משהו... אז אפשר להפגין קצת בגרות ולשמור על הפורום. תשאירו את מיון ההודעות לד"ר הידש; אין צורך להוסיף שמן למדורה. תנו למי שזו לא תהיה לשפוך כאן את מה שמציק לה, אבל בלי להגיב. 2) להמשיך לענות לה על כל שטות שהיא פולטת מהמקלדת... ואז להגיע למצב של שרשורים ארוכים - שדוחפים הודעות חשובות לעמודים קודמים - להציף את הפורום ובכך לאפשר לה להציף את הפורום בהלוצינציות שלה. לדעתי, ואולי אני טועה, האפשרות הראשונה יכולה לתרום הרבה יותר לפורום וליתר הגולשים שכרגע סתם נפגעים ממה שהולך כאן. והכי חשוב - זו לא הודעה ש"נולדה" כדי להתחיל עוד שרשור הזוי... סביר להניח שאותה מישהי כבר תגיב, אבל אין צורך לענות לה - בשביל מה זה טוב? זהו. סתם חומר למחשבה.
אכן ראוי להתעלם ממך. אך הבעיה שאתה פוגע באנשים מסכנים ששואלים שאלות שמציקות להם ומתקיף אותם בגלל פראנואידיות. והם לא פראירים כפי שאתה נוכח בעצמך.
אני עוד לא מצאתי אף תשובה בה דור התקיף את מישהו. מצאתי אדם אינטליגנטי מאד ובעל ידע רב. אני לא דור! ניתן להוכיח זאת
מי הורס את הפורום הנפלא שלנו של לוקחי הכדורים שגם אני עימם
דור מהמואזין
מי הורס את הפורום הנפלא שלנו של לוקחי הכדורים שגם אני עימם
שלום לך גם אני דיי מעמינה באופציה של להתעלם בצורה הברורה ביותר אבל כבר מזמן אותו/ה אדם עונה לעצמו/ה בשמות שונים כולל לקלל את עצמו/ה מה לעשות כנראה שאין לנו ברירה אלא להמשיך לסבול את הדבר אזה ולהשתדל להמשיך בחיי היום יום שלנו עם כל הקושי שבדבר בכל אופן נראה לי שזה נושא טוב למחקר סוציולוגי או פסיכולוגי על חיים ברשת אני רק מכווה שיש פה כמה צופים שקטים שהם במקרה סטודנטים שמנצלים את החומר אזה למתרות מחקר ולמידה על מנת לשפר את איכות הפורומים והדינמיקה בהם בעתיד תחזיקי מעמד נראה לי שכולנו צריכים הרבה כוחות כדיי להתמודד עם הדבר אזה ולא להשבר או להיגרר לתוך המשחק של אותו/ה אדם
אז בסדר - שהיא תענה לעצמה באיזה כינויים שהיא רוצה. במצב כזה אנחנו לא צריכים לתרום... אם היא כותבת/שואלת ועונה לעצמה, אז למה שנתערב בדיאלוג ה"מרתק" הזה? וזה בדיוק העניין - ברגע שמבינים שיש לה בעיה מסוימת, ושהיא כנראה לא מוכנה לעזור לעצמה, למה שזה ישפיע על היום-יום שלי או שלך או של כל אחד אחר? את צודקת, לא נעים לקרוא הודעות כאלה בפורום, אבל לא חייבים לקרוא אותן!!! אני בסדר. זה מסוג הדברים שמטרידים קצת בהתחלה, אבל אח"כ לא מזיזים לי באופן אישי. ובטח שהודעות כמו שלה לא מקלקלות לי את היום... כשצריך להתמודד עם דברים אמיתיים שמפריעים, אין סיבה להתעכב דווקא על מה שיש לה לכתוב.
אכן מדובר בדור אך קשה מאד להתעלם כי הוא פוגע מלבד באוירת הפורום גם בשואלים תמימים ומתקיף את כולם!
לילה טוב crazy...וכולם . נראה לי שcrazy... תפסה כאן את העניין ומעבר לזה טוב שהיא מגלה מעורבות... ומאחר ושוב פתחה עץ שיחה אומר גם ברשותה.. שוב כמה דברים... ראשית ,האופציות לפתרון כאן הם בהחלט טובות ופשוטות כמו שהציגה crazy..רק שיש כאן בעייה לא פשוטה . הפורום מונה כמה וכמה (אגב לא הרבה...)' משתתפים קבועים' מכל הסוגים..וגם גולש בשם "דור" (כרגע..בעבר גלש בשמות אחרים...) בעל ידע נרחב ביותר בנושא פיכיאטריה וכו...עונה כמעט על כל שאלה תשובה נכונה ומדוייקת . בעבר היו או לא היו לו עניינים עם גולשים אחרים..מי שזה מעניין אותו , ניתן לבדוק זאת במנוע החיפוש ..מה שבטוח זה שבמשך הזמן הוא 'צבר' לו כמה שלא ממש אוהבים אותו בלשון המעטה . בשלב מסויים לפני כחודש ומשהו כמדומני ...הופיעה כאן גולשת אינטליגנטית (ויסלחו לי כולם..כולה מביע את דעתי האישית ולא חוות דעת...) ובעלת אישיות מורכבת...בשם כינוי מ.אותנטית/מתוסכלת וכו... ביחד איתה הופיעו כל מיני סיפורי מעשיות...וכנל שלל שאלות מקצועיות... נוצרה תחרות בין מ. אותנטית לדור על מתן תשובות לשאלות וכך צמח העניין בין דור למ.אותנטית . בהמשך נכנסו לעניין כל אותם/ן...אלו שכביכול נפגעו בעברם/ן מדור ואו סתם תפסו טרמפ על הנושא...ומאז כל תשובה של דור הופכת לזירת קרבות מגוחכת עד משעממת... לא מדובר במתוסכלת אחת אלא בכמה....וכאן כבר יש כמה מתוסכלים..ומי שמנהל את האתר קיימת מערכת הפעלה שמזהה ויודעת זאת . אלא שלדעתי למנהלי האתר למעט הידש שקרוב לוודאי שגם לו זה כבר מתחיל להזיק ,אלא אם הוא עורך כאן מחקר בנושא פורומים בנט...(דבר שהייתי בהחלט עושה לו הייתי יכול ,הנושא מרתק .) לא מעניין מי נפגע ומה נכתב אלא רק ואך ורק כיצד הם יכסתחו עצמם מקצועית/משפטית . את יכולה לבקש עד מחר מהגולשים לא לענות ..זה לא יעזור אם שוב תפתחי עץ שיחה...ולראייה ראי שוב איזה "דיון" גררת...וכנראה שכל נגיעה נוספת בעניין תעורר את אותן התגובות... העניין מאוד פשוט בעיניי...אבל כנראה שלא כל עין רואה את אותו הדבר... בכל זאת ומרות זאת...מקווה שכל הצדדים הבינו והפנימו ...
מעניין שחלק מהדברים שלך הם קונספירציות וספקולציות שהנך משער בלבד ובחלק מהאלמנטים אתה בטוח בוודאות! מהיכן אתה בדיוק מתיימר לדעת מי נגד מי? ואת השתלשלות כל העניינים? או שאתה מתוך מערכת דוקטורס, או שאתה מטעם דוקטור הידש שמנסה לבדוק את הדברים בשטח על פי הממצאים מתחת לפני השטח. אחרת הכל מאד מורכב ספקולטיבי ולא פשוט. ברור שמדובר בנפגעים רבים ולא באחת! וברור שהיא הרבה יותר אינטלגנטית, רגישה וחכמה מדור. וכולנו אהבנו אותה והתיעצנו אתה. אך מכל הבליל מה אתה מציע לעשות שכה פשוט בעייניך?
מה שמו של דור שהיה קודם לכן? מלבד ההתחזויות הסדרתיות שלו לאחרונה?
ומדוע כל הנושא הזה מטריד אותך ומדיר שינה מעייניך? אם אינך דור בעצמו או נפגע של המיטרד ששמו דור? איך אתה מתחבר בעצם לכל הסיפור הזה ? ומה ההצעה שלך בשורה התחתונה?
עושה רושם שאין שום אפשרות לנסות ולפתור את זה כמו שאנשים בוגרים פותרים עניינים. אבל בשביל משתתפים חדשים בפורום - כמוני למשל - לכל ההסטוריה של הסכסוך הזה אין שום משמעות. גם לא ממש אכפת לי מי נגד מי ולמה. כן אכפת לי מזה שהפורום, שאמור לעסוק בענייני פסיכיאטריה (לפי שמו), נראה כרגע כמו מחלקה פסיכיאטרית... שזה יכול להיות נחמד - מחלקה פסיכיאטרית וירטואלית - אבל צריך להזהיר את מי שנכנס מראש, ואולי לתגבר את הצוות המקצועי... סתם הגיגים.
לד"ר הירש שלום. מאוד הייתי מעונינת לקבל את עזרתך בבעיתי אני נשואה 16 שנים שעד לפני 5 שנים אלו היו נשואים טובים ואהבה פרחה בזוגיות יש גם ארבעה ילדים. לפניי 5 שנים לערך פתאום משהו השתנה אצל בעלי זה התחיל עם הוריייו שהוא פתאום התחיל לריב איתם ואפילוא לשנוא אותם על כל הילדות שהוא עבר ולאט זה כבר עבר לכיוון אליי עם האשמות מגעילות שכביכול בגדתי בו לפני 12 שנה עם המנהל שלי דבר שלא היה מעולם כי את בעלי אני אהבתי בצורה שלא ניתן לתיאור גם היום אני אוהבת אך פגועה מאוד כבר 5 שנים הוא לובש רק צבע שחור ולא יכול להחליף לצבע אחר גם אם הוא רוצה שאנו רבים אז הוא אומר שאני בן אדם אחר ומחליף את שמי לנשים אחרות במשפחה כל הזמן מדבר על העבר חושב שכולם רוצים את רעתו וכולם רוצים להרוס לו שם וטו מוחלט על משפחתי שאהבה אותו מאוד הבית נהיה עצוב ומתוח אף אדם לא נכנס אליינו הבייתה שבעבר זה יה בית מלא אנשים ובית שמח מאוד עכשיו גם נהיה לו דבר חדש אם מדברים אליו עם תנועות ידיים אז הוא מפרש כל תנועה ביד והכול לשלילה החברים שלו כולם התרחקו ממנו והוא היום בודד מאוד ובהכל הוא מאשים אותי כל מה שקורה אני אשמה הוא גם אמר לי לא מזמן שיש לו פחדים לצאת מהבית וגם בזה אני אשמה בקיצור חיי נהיו גהנום שביקשתי ממנו להפרד אז הוא חשב שיש מישהו שסוחט אותי כדיי לעזוב אותו הוא גם ניתק לי כל קשר עם החברות שהיו לי שדיברתי איתו שהוא צריך טיפול אז הוא ביטל את דבריי ואמר לי שהוא בסדר ומי שלא בסדר זו אני הסכמנו יחד ללכת לטיפול זוגישאלותי הם: מה המחלה הזו? והא היועץ הזוגי יכול לעלול על כל מה שקורה לו ולתת לו טיפול בנפרד כולל תרופתי? יש לציין שאני רוצה להפרד אז הוא פתאום רוצה לשקם את החיים אך זה לזמן קצר מאוד.אם הוא יתחיל לקבל טיפול הוא יחזור לעצמו?
כל הסימפטומים שאת מציינת מאפינים באופן מאד בולט אנשים פראנואידים! לכן כדאי לבדוק כיוון אבחנה זאת! בכל מקרה רצוי לגשת בדחיפות לפסיכיאטר לאבחנה מקיפה ויסודית. במקביל טיפול זוגי יכול לשקם את הנישואין שלכם וגם אם לא הם יגרמו לך להתגרש בעיניים פקוחות מתוך ידיעה והבנה ומודעות גמורה להפרעה של בעלך ומתוך התחשבות וכבוד ולא מתוך האשמות הדדיות- המצב הטעון בינכם כעת.
שלום לכולם, רציתי לדעת מה יכול לקרות לילד שנולד אחרי שבמהלך ה 9 חודשים של ההריון האמא שלו הייתה באבל על מות אביה,כלומר בחודש חמישי בערך להריון נפטר אביה.האם תהיה השפעה על הילד?
למצב הרגשי של האם בזמן ההריון יכולה להיות השפעה על העובר. זה לא אומר שבהכרח העובר יפגע בצורה כלשהי, אבל ידוע שמצבים של דכאון, סטרס או כל מצוקה רגשית אחרת מגיעים גם לעובר.
חשבת שבשם החדש תנחל יותר הצלחה?! LOL! השם מעיד על מהותך!
לחברי הפורום- ברצוני לשוחח עם אנשים אשר סובלים מחרדה המלווה בהתקפים. אני סובלת ומרגישה שברצוני לחלוק את תחושותיי עם אנשים אשר חווים דברים דומים.אשמח לתגובות.
שלום לך. אני סובלת מהחרדות והתקפים.אבל התחלתי טיפול תרופתי.עברו כבר שבועיים.מה בדיוק את מרגישה?איזה חרדות יש לך?לי,למשל,יש פחד מלאבד מציאות.וזה מאוד מפחיד אותי.וכמובן הכל בא עם התקפים.
היי, איה. אני מרגישה סחרחורת,חוסר איזון בגוף,חולשה בעת התקף יש לי דפיקות לב,חוסר אוויר ועקצוצים בכפות ידיים החשש שלי שיבחינו בכך,לקחתי רסיטל כמה נמים והיו לי תופעות לוואי קשות. איזה כדורים את נוטלת? האם האבחנה שלך היא חרדה ? אצלי האבחנה של חרדה וזה החל אצלי לא מזמן.
שבת שלום לכולם, אני מטופלת כבר חמישה חודשים בכדורים נוגדי דיכאון- פריזמה (פרוזאק) 30 מיליגרם. קראתי המון אודות הכדור ונוכחתי לדעת כי אסור לשתות אלכוהול במקביל לטיפול. ברצוני לדעת מה הסיבות לכך ומה עלול להתרחש אם אכן יחול מצב של שתית אלכוהול יחד עם טיפול בפריזמה תודה מראש נועה
זה משפיע ל קצב הפינוי מהכבד, האלכוהות משפיע אחרת על הגוף ועוד כל מיני דברים. מצד שני, כל הרעיון של נטיפלת הכדורים הוא כדי שתוכלי לחיות חיים רגילים, ובחיים רגילים תמיד שותים מדי פעם. אני רק אגיד לךמה אני עשיתי כשלקחתי 20 מ"ג פריזמה:אלכוהות, אפילו בכמות קטנה (חצי בירה )גרם לי להרגיש די מסטולה. אז שתיתי לעיתים נדירות, כמות קטנה (למרות שתמדי הייתה לי קיבולת אדירה). השתדלתי להימנע. זה לא כל כך נורא כמו שזה נשמע.
שלום נועה גם האלכוהול וגם הכדורים הפסיכיאטרים משפיעים על הפעילות של המוח כאשר לוכחים כדורים פסיכיאטרים ביחד עם אלכוהול יכולים להתרחש כמה דברים * האלכוהול יגרום לתופעות לוואי חזקות יותר של הכדורים * האלכוהול יפריע לכדורים הפסיכיאטרים לבצע את תפקידם ויגרום לכך שהם לא ישפיעו או ישפיעו יותר מדיי ובכלל שילוש של השניים יכול לגרום למצבים פסיכוטיים חרדות אפטיות וכו..... השאלה החשובה היא על כמה אלכוהול את מדברת??? ובאיזה תדירות??? לדוגמה עם הכדור שאת לוקחת את יכולה בשקט להרשות לעצמך לכחת לגימה של יין בסיטואציות שמצדיקות לגימה שכזו ובליל הסדר אין שום סיבה שתימנעי מהטקס הקבוע של שתיית היין לפי מה שמצויין באגדה האיסור על השילוב בין אלכוהול לכדורים פסיכיאטרים הוא חשוב במיוחד כאשר מדובר בשתייה רבה של משקאות אלכוהולים חזקים בתדירות קבועה (נגיד שניי בקבוקי בירה ביום או וודקה) בכל אופן כחי בחשבון שהכדורים הפסיכיאטרים גורמים לגוף להיות יותר רגיש לאלכוהול מה שאומר שאם בעבר היית צריכה קמות מסויימת על מנת להיות שיכורה בזמן שאת לוקחת את הכדורים הפסיכיאטרים קמות קטנה בהרבה ממה שהיית רגילה לשתות תגרום לך להיות שיכורה
אני נוטל כדור זיפרקסה כל ערב מזה שבוע . האם אני מאובחן פסיכוטי ? למי נועדת התרופה הזו . למרות שקראתי מאמרים הייתי רוצה לדעת מהמומחים באתר
זיפרקסה היא אכן תרופה אנטי פסיכוטית, שמשמשת בעיקר לטיפול בסכיזופרנים או במצבים פסיכוטיים אחרים. אם יש לך ספקות בקשר לצורך באנטי פסיכוטי, תפנה אל הפסיכיאטר המטפל ותשאל אותו למה זו הבחירה שלו. הוא יוכל להסביר לך בצורה הטובה ביותר מדוע הוא בחר דווקא בזיפרקסה ומה זה אומר מבחינת האבחנה שלך.
אפילו הזיפרקסה לא משפיעה עליך ואנחנו צריים לסבול לעזעזאל?
הזיפרקסה ידועה גם כמייצבת מצב- רוח במקום דפלט וטגרטול! עם תופעות לוואי פחותות מהן! מעבר להיותה תרופה אנטי פסיכוטית המשמשת בעיקר את חולי הסכיזופרניה. לכן שאל את הפסיכיאטר האם זו הסיבה שהוא רשם לך זיפרקסה.
לא התכוונתי שההודעה הקודמת שלי תיצור כזו מהומה. בסה"כ ניסיתי להבין מה הולך פה. אני מקווה שזה בסדר לכתוב (ושזה לא יגרור שוב גל של תגובות מוזרות כאלה) שהדמיון הפרוע של גולשים מסוימים יוצר אווירה לא נעימה בפורום ובהחלט יכול להבריח משתתפים חדשים. שוב - אני לא דור!!! אני מי שאני בלי שום קשר לדור, ואולי כדאי שמי שצריכה להפנים זאת אכן תפנים זאת. אלא אם המטרה שלה היא להביא את הפורום למצב של שממה.
ל..crazy את התגובה שלי כנראה מחקו וכנל לא מצאתי אותה בהסטוריה... כתבתי לך שאת לא היחידה ושגם אותי חושב/ת/ים לדור...ושזה בשלב מסויים הטריף אותי למרות שאינני מבין המשתתפים הקבועים שכותבים כאן... אבל מה שחשוב כאן לדעתי..ואנא לא למחוק -זה שמשום מה נוצרה בי תחושה כי העניין כבר לא רק שמזמן איבד פרופורציה ואפילו עניין..אלא שזה לא נפסק... אם בהודעה (מס 2..הראשונה עפה יחד עם כל התגובות כולל שלי...) שלך בנושא שהוחלט משום מה להשאירה..ואם בהתנהלות תמוהה של מי שבסופו של דבר אחראי על הבלאגן . אין ספק שיש כאן מצב מוזר בלשון המעטה...מצד אחד הפורום כביכול (למראית עין..אחרי מחיקות יומיומיות...) מתנהל כרגיל..ואולי אפילו יש יותר רייטינג ,כלומר יותר כניסות לאתר שמשרתות את בעלי העניין...ומצד שני יש כאן מיני מלחמה בין שתיים/ן או יותר מהגולשים/ות לבין דור...דבר שגורם לחלק מהמשתתפים עוגמת נפש מסויימת...חלק אחר הייתי מעז ואמור נכנס למצבים פסיכוטיים כמו פרנויות נוספות...וכו...וחלק סתם נהנה מהשואו... אינני בטוח שמ. אותנתית על שלל כינויה היא הגורם היחיד בשטח...שמזיק אם בכלל... ואינני בטוח..שאתר דוקטורס לא " נהנה " מסבלם/ן של גולשים שלהם אין את האפשרויות הטכניות למחוק ול............... שבת שלווה לכולם .
או שאתה מחליט שבאופן עקרוני אתה מוחק לחלוטין את כל ההודעות שקשורות בנושא המטופש לעוס ומרגיז הזה וכך אולי זה יפסק או שתשאיר את הכל לעשות סלקציה בין הודעה טיפשה לפחות טיפשה זה לא חכם וגם רע
צודק מאה ואחד אחוז משהו כאן חשוד לא יכול להיות בשום פורום גיבוי כזה מאסיבי לדור זה מריח רע מאד בדקתי והוא באמתברמה מסוימת העליב ומעליב אכן הידש מגבה אותו בכל מעשיו!! בונוס : לבדוק מי הם הנפשות הפועלות? כל הפורום בני מגרעין של פחות מעשרה משתתפים שכותבים שואלים ועונים לעצמם ודוקטור הידש יודע ומשלים תשובות מבחינה אנושית אתר דוקטוס לא מגלה רגישות לא איכפת למנהלים כלום הם מתיחסים לפורומים כאל ביזנס וללא שום התחשבות ברגשות!!
"לא התכוונתי שההודעה הקודמת שלי תיצור כזו מהומה." - ומה לדעתך ההודעה הזאת תיצור? או כבר יצרה ... "בסה"כ ניסיתי להבין מה הולך פה." **- נו, וכתבת וענו לך, ולאחר שכל התגובות נכתבו הכל כולל הכל נמחק, בכ"ז כתבת שנית ...זה לא מובן וניסיתי להבין ... "אני מקווה שזה בסדר לכתוב (ושזה לא יגרור שוב גל של תגובות מוזרות כאלה) שהדמיון הפרוע של גולשים מסוימים יוצר אווירה לא נעימה בפורום ובהחלט יכול להבריח משתתפים חדשים." **- זה בסדר שאת כותבת ... ומי את ? את מהחדשים ...? "שוב - אני לא דור!!!" **- ברור... ברור לעין כל ... כבר ידוע שכל אחד נחשד משום מה בהיותו דור, תופעה מוזרה ... "אני מי שאני בלי שום קשר לדור, ואולי כדאי שמי שצריכה להפנים זאת אכן תפנים זאת. אלא אם המטרה שלה היא להביא את הפורום למצב של שממה." **- כל אחד הוא מי שהוא ... בלי שום קשר לדור, וכדאי לכולם להפנים זאת ...
את הכל יצר דור ולא צריך להיות גאון בשביל להבין שהוא עומד מאחורי כל המהומות וההתחזויות.
באמת לא התכוונתי. אשמתי שיש בפורום כזה בלאגן? וכתבתי את זה בדיוק בשביל שכל המגיבים למיניהם יחשבו פעם שניה אם באמת יש צורך להגיב בצורה כזו. בעיקר כל אותן תגובות בעד/נגד דור... כתבתי וענו לי. זה נכון, אבל מה הקשר בין התשובות לבין מה שניסיתי להבין מלכתחילה? אפשר להבין רק דבר אחד - הפורום נראה כמו דבר שנתון להתקפה בלתי פוסקת מצד גולשת נקנמנית במיוחד, שיצר הנקמה שלה העביר אותה על דעתה. ככה זה נראה. אולי זה לא ככה ואני טועה. הכל אפשרי, לא? כן, כבר כתבתי שרק לאחרונה גיליתי את הפורום הזה (שבוע-שבועיים אחרונים). למה, אין כניסה ל"חדשים"? טוב, אם הותיקים מצליחים להבריח את החדשים כנראה שזה עונה על השאלה... בהחלט תופעה מוזרה, שחוזרת על עצמה גם בפורומים נוספים (אותה גולשת "מצאה" אותי גם בפורום אחר והשמיצה אותי כאילו שאני דור ושעשיתי לה משהו ממש נוראי. האמת היא שאין לי מושג מה יש לה נגד דור, לא הייתי בפורום בתקופה שקרה מה שקרה (אם קרה), כך שזה ממש לא ברור לי. נכון מאוד! יש בעולם ובפורום עוד אנשים שהם מי שהם, והם לא דור.
זה דור ולכן הוא צריך לחזור ולהדגיש שהוא איננו דור. על ראש הגנב בוער הכובע!
תפסיק עם המניפולציות. ואכן שמך הולם אותך.
הם דור. אבל מבחינת כולם עדיף להיות דור ולא להיות את!!!! איזה חיים אומללים יש לך. זה ממש עצוב, אפילו לא מכעיס. רק מעורר רחמים. אז זהו, אני פשוט מרחמת עלייך. איך אנשים נותנים לעצמם להגיע למקומות נמוכים כאלה? את לא חושבת שאולי כדאי שתקחי את עצמך בידיים ותוציאי את עצמך מהמצב העצוב הזה? בינתיים סתם מתבזבזים לך החיים בעיסוק האובססיבי הזה בפורום. לא רק שאת פוגעת בפורום, את הורסת לעצמך את החיים, לא חבל? תארי לך שיעבור יום שלם ובו לא תהיי עסוקה ב"מי מתחזה למי ובאיזה הקשר", אולי תצליחי להנות קצת מהחיים ביום כזה.
הנני בת 26 ומשתמשת בציפרלקס כ4 חודשים, אני מרגישה שיפור ניכר מאוד מאוד מבחינה חרדית והעלאת הביטחון העצמי אשר לפני השימוש לא היה לי ביטחון ואומץ,הייתי מפחדת מהחושך ומכל רעש בבית (בלילה).כיום אני מרגישה הרבה יותר טוב,אך לעיתים אני נתקפת ב"שיעמום מהחיים".(קשה לי למצוא עבודה אני סטודנטית) בתחילת הטיפול בציפרלקס(10 מ"ל) הדכאון והמחשבות של "חוסר תכלית" לא היו כלל ,אלא רק בחודש האחרון הן תוקפות אותי. למשל:הייתי בנופש ונהנתי מאוד ופתאום באמצע ארוחת הערב נתקפתי דכאון וחוסר חשק להנות אלא רק לישון!!אני נורא מפחדת להחליף את הכדור כי הוא עוזר לי מאוד,.(חרדתית),הפסיכולוגית שלי ממליצה לי להחליף אותו!הפסיכיאטר ניסה לתת לי את הבונסרין והוא עשה לי תאבון ושינה מוגמת. אני גם מאמינה רק בציפרלקס כי הוא הכי חדש ואין לו תופעות לוואי של תאבון וכדומה!מה לעשות? הצילו!!!! אגב אני מטופלת כשנתיים אצל הפסיכולוגית שלי.
1. ניתן לעלות לשני כדורים ביום [במידה ואין תופעות לוואי מיוחדות] זה עשוי להביא לשיפור נוסף. 2. אחרי שתמצאי עבודה ותתחילי לעבוד סביר שגם מצבך הנפשי ישתפר.
אבא שלי בן 58 וממש זקוק לדעתי לעזרה. הוא נשוי לאימי כ- 35 שנה והיחסים ידעו מורדות ומדרונות. כעת לראשונה הם החליטו על פרידה. לאורך שנים האחרונות לאבי יש פיקסציות והתעסקות רבה ביצירת קשרים רומנטיים עם נשים אחרות. בד"כ נשים נשואות. כל הענין של החיזור, הג'סטות הרומנטיות, ההתאהבות מהוות בעבורו אובססיה. לדבריו הוא מכור לריגוש של כיבוש אישה. הוא תמיד חשב שמצבו נובע מחסך בקשר עם אימי, אך עכשיו לאחר הפרידה הוא החל להבין שההתעסקות בנשים זרות נובעת ממשהו ששיך לו בלבד. כי אין לו רצון אמיתי לממש ולמסד את הסטוצים שלו ואין בעיניו משמעות ליצירת קשר ואינטימיות עם הנשים הללו. הוא היה מאוד רוצה לחזור לאימי, עכשיו שהוא יודע שהבעיה היא מן הצד שלו ,אך כל עוד הוא ממשיך באובססית הסטוצים הורא רק ימשיך לפגוע ולהתעלל בה. אציין שהוא לוקח סרוקסט 20 מ"ג ליום. שאלתי למנוסים ולמקצוענים היא האם יש לו תקנה? האם יש תרופה לסיוע בהכחדת הרדיפה אחר סטוצים, רומנים, כיבושים וכו'..? בתודה מראש אורלי.
יכול להיות שיש כדור שיכול להפחית את הדחפים המיניים שלו, אבל לפי דעתי מדובר משהו שצריך לעבור עיבוד בטיפול פסיכולוגי.
לפחות היית ממציאה סיפור יותר הגיוני. וכן, מזהים אותך באופן ברור ביותר, גם הפעם! את מתחזה סדרתית.
ראשית אציין את הבורות של כל מי שחושב שלאנשים( גברים וגם נשים בגיל העמידה )אין את החשק או את היכולת לקיים יחסי מין. בני האדם הינם יצורים מיניים מיום היוולדם עד יום מותם.ואני ממליצה למכפיש את שמי לפתוח חומר מקצועי בתחום הגרונטולוגיה. בסיסי ביותר!!! אני עוקבת כבר שנה אחרי הפורום, לפעמים אם יש לי את הזמן, החשק, הצורך אז אני כותבת משהו שיכול לתרום מניסיוני, מצוקותיי וגם מהמקצוע שלי בחיי הלא וורטואליים. אני חושבת שהפורום נגוע בפרנויה ועודף אגו. כל מה שביקשתי זה תשובה עינינית לנושא אישי וכאוב. וחס וחלילה לא להיקלע למלחמות האגו. ד"ר הידש ו/או דור או כל מומחה אחר האם אתם מכירים תרופה יעילה לטיפול באובססיה לסטוצים? תודה מראש.
שלום רב, ברצוני לברר מה ההבדל בין אדם שלקה בסכיזופרניה לבין אדם שלקה בדיכאון פסיכוטי או מאג'ורי. ? אם התסמינים הם דומים ,כיצד ניתן להבדיל בין השתיים? האם דיכאון רגיל-גם נחשב למחלת נפש? בתודה ענת
המושג מחלת נפש הוא בעייתי שכן אף אחד לא יודע להגיד מהי בכלל נפש ובוודאי לא מהי מחלת נפש. כיום מקובל שמדובר במחלות שהן ברובן ביולוגיות וגם הטיפול הוא ברובו ביולוגי. כלומר ישנו חוסר איזון ביוכימי במוח שניתן לתיקון באמצעות תרופות. במקרה של דיכאון מדובר במצב הפיך- הדיכאון עובר. במקרה של סכיזופרניה בד"כ לא-המחלה לכל החיים וקיימת הידרדרות באישיות ובתפקודים. ייתכן שדיכאון יהיה מלווה במחשבות שווא מסוג יאוש (או אחרות) וזה מה שנקרא "פסיכוטי". בסכיזופרניה יש מחשבות שווא מסוג יחס, רדיפה, גדלות, ועוד וגם הלוצינציות. תיתכן גם הגדרה של סכיזופרניה ללא פסיכוזה אך ההגדרות האחרונות והמעודכנות מציבות את הפסיכוזה כתנאי הכרחי (בנוסף לתנאים נוספים) באיבחון מחלה זאת. בדיכאון ברוב המקרים אין פסיכוזה, כלומר אין פגיעה קריטית בכושר שיפוט המציאות.
ההבדלים המהותים בין דיכאון (מגורי) עם אפשרות של גלישות פסיכוטיות לסכיזופרניה הינם כדלקמן: בסכיזופרניה האלמנט הפסיכוטי הנו המרכיב הדומיננטי של המחלה ומדובר על שיגעון גדלות (נרקסיסטיות), הלוצינציות, דמוניזציות, מחשבות שווא מחשבות יחס וכדומה ואילו בדיכאון אף מז'ורי וחריף ביותר אין בדרך כלל אובדן קשר עם המציאות מקסימום גלישות פסיכוטיות בעלות מימדים פראנואידים בהבזקים קצרי מועד עקב תחושה של יאוש ומצוקה קשה ולא כדרך ביטוי שגרתי של המחלה. ההבדל הנוסף שמחלת הסכיזופרניה היא מחלת נפש לכל החיים ואילו דיכאון הוא בדרך כלל זמני וחולף ומקסימום חוזר בזמנים שונים בחיים בדרגות חומרה שונות אך ניתנות לריפוי תמיד!
לענת אני מצטרף לקודמי ולמרות שהדברים מורכבים אני מקווה שהתשובות מספיק ברורות. שבת שלום דר' גיורא הידש
האם השילוב מותר? האם יש אנטיהיסטמינים שאסור ויש שמותר? בעיקר חשוב לורסטין ו Telfast
לרחל לא צריכה להיות בעיה בשילוב תרופות אלו. השפעתן מעט מגבירה אחת את השניה אולם לא באופן משמעותי. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום אחותי חלתה לפני 15 שנה ועכשיו חזר לה בפתאומיות היא מטופלת באלידול וסרוקסט וליתיום אבל כבר 3 ימים אין שינוי היא מתהלכת סהרורי ומדברת ועונה ללא קשר לסביבה היום יש לה ילדים בני 10 ו 8 ולנו חורה שאנחנו לא יודעים מה לעשות בהקשר לילדים היא אף פעם לא לבד אבל הילדים חשופים לסרטים שמתכוללים באמא שלהם בבקשה אנא תן לנו כמה עצות מנסיונך
לסים לצערי לוקח זמן עד אשר התרופות ממש משפרות את המצב. הדאגה לילדים מוצדקת ובתקופה זו כדאי להפריד ולהרחיק את הילדים. כעת כבר חופשת הפסח ואם אפשר כדאי לקחת את הילדים "לחופשה לדודים". שבת שלום דר' גיורא הידש
אלידול ליטיום בקינט לאיזו מחלה מתאימות תרופות אלו
לדניאל ישנן מספר אפשרויות ולא הייתי ממליץ לאבחן אדם לפי התרופות שהוא נוטל. שבת שלום דר' גיורא הידש
מה אתה מציע ד'ר התרופות רשמתי,ההתנהגות הינה התקפים תכופים של גדלות ,היא חושבת שהיא אלוהים ונותנת לנו פקודות ,ומצפה שנציית לה ,הכל מבולבל לה ,היא לא במציאות ,היאט לא איתנו בעולם הזה .תן לנו ייעוץ האם לאשפז אותה או להמשיך באופן פרטי. תודה דניאל
שלום, אני בטיפול כבר כמעט שלוש שנים אצל פסיכאטר לשיחות שבועיות. המצ לא משתנה לגמרי, אני יודעת מה נכון, מה לא נכון, אני מודעת ומבינה, אבל בתכלס לא קורה שום דבר מהותי ומשמעותי. אני מאד קרובה למטפל שלי, אני מרגישה איתו בנוח אבל לא רואה שינוי משמעותי. לא בירידה בחרדות, לא בפחות מחשבות טורדניות וכו'. אני מתחילה לחשוב על להחליף מטפל למרות שיהיה לי מאד קשה להפרד. אבל אולי אחרי שלוש שנים שהוא לא באמת עוזר לי- הגיע הזמן? לאחרונה אני כאילו כועסת עליו יותר, מאוכזבת יותר וחושבת שאולי כדאי לי טיפול תרופתי במקום כל החיטוטים הנפשיים האלה. מה דעתך, ד"ר? שבת שלום ותודה יעלי
הי יעלי וערב טוב, החלטה על טיפול תרופתי כמו כל החלטה שלוקחים בזמן טיפול היא שיקול חשוב שיש להחליט עליו ביחד עם המטפל. אבל, לדעתי, לא רצוי להמיר את הטיפול שלך בשיחות כרגע בתרופות בבת אחת מתוך שיקול של ייאוש ואכזבה, אלא לפחות בשלבים הראשונים להיעשות במקביל. לנסות לבדוק אם טיפול תרופתי מתאים עם תמיכה ברקע. אותה התמיכה המוכרת שיש לך. תמיד אומרים ששילוב של טיפול תרופתי במקביל לטיפול בשיחות הוא המומלץ. גם נושא החלפת המטפל הוא נושא שכדאי להעלות אותו בשיחות, כמו-כן את הרגשת התקיעות, הכעס והאכזבה, ובעיקר את הציפיות שלך מהטיפול. נסי למצוא אותן. למקד אותן. מאד חשוב להביא את כולם לשיחות, מה שכנראה את עושה אם את כבר שלוש שנים איתו. בכל אופן, לא נראה לי שרצוי לעשות מעבר חד (שעשוי לגרום לזעזוע גדול מידי) אלא מעבר הדרגתי בכל הנושאים, באם יוחלט לעשות שינוי מהותי, ואחד אחד. נסי להגיע להחלטות האלה ביחד עם המטפל. זה נושא עדין כי את צריכה להרגיש שאינך לכודה, עם זאת, שכן אכפת לו ממך ושהוא לא זורק אותך, או לא עוזר לך לזרוק את עצמך בלי לדעת. זה מסובך. רעיון נוסף שעלה לי - דווקא כיוון הפוך לחלוטין. מה דעתך על הגדלת מספר הפגישות השבועיות? האם זה אפשרי מבחינתך? מבחינת המשאבים והרצון שיש לך? מבחינת המטפל? לפחות באופן זמני לעשות שינוי כזה שיכולה להיות לו משמעות שתוביל להתקדמות אולי.
יעלי שלום רב יש לי סיפור אישי קצת דומה. מאז שאני זוכרת את עצמי אני בטיפולים פרטניים. החל מגיל הגן ועד גיל 29 (כמובן שלא ברציפות). היה לי תמיד קשה. הכל היה שחור, מלאה בחרדות ובדיכאון לאורך כל חיי. בגיל 30, לאחר לידת בני השני, החלטתי להמר על כיוון אחר: טיפול תרופתי. חיי ניצלו!! ב95% הבעיות פשוט נעלמו. היה לי כ"כ חבל על כל השנים, הכאב, התיסכולים והכספים שהשקעתי בבעיה שבדעבד היתה חוסר איזון כימי במוח. אובחנתי כ OCD ואני לוקחת סרוקסט. זה נשמע פשוט וזה בד"כ באמת פשוט ומאוזן. בלי קשר מס' חברים טובים שלי גם התחילו עם SSRI והם מרגישים כאילו נולדו מחדש. אז ההמלצה החמה שלי היא לא לחשוש מהכיוון התרופתי. שולחת לך חיבוק מלא תמיכה ושבת שלום.
ליעלי, קראתי את התשובות הקודמות והמחשבה שלי היא קצת שונה- שלוש שנים הוא לא זמן קצר. בהחלט לא הכרחי שטיפול יסתיים אחרי זמן זה, אבל לדעתי את כן צריכה להרגיש שינוי. להבדיל מקודמותי אני חושבת שאולי הטיפול כן מיצה את עצמו? את כותבת שהגעת לתובנות, ידיעות, אמיתות וכך הלאה...אבל לדעתי מה שחסר הוא שינוי. שינוי מהותי. להוציא את הדברים מן הכוח אל הפועל. נראה לי טבעי בהחלט שתרגישי תיסכול, אבל לצערי, איך שאני רואה את הדברים התיסכול יגיע במוקדם או במאוחר לכל טיפול אחר שתבחרי בו. אני לא בטוחה שנכון להיתלות בשאיפה שהמטפל "יציל" או יעשה את העבודה במקומנו, אלא חשוב לקבל ממנו רוח גבית ולהתחיל לפעול ולשנות. האמיתות והתובנות לכשעצמן אינן מקדמות אם לא מתלווה אליהן שינוי . הן כמובן שלב הכרחי בדרך לשינוי אבל הן רק האמצעי להגיע אל המטרה. זו דעתי.... דנה
...והאם אנו מוכנים להודות בקיומו של השינוי. דבר "מסוכן" בפני עצמו, ודברים עשויים להיות מאד מורכבים. הי דנה, התשובה שלך קצת תסכלה אותי... אני בטיפול תקופה לא מבוטלת ללא שינוי חיצוני במצב התיפקודי, ויש לזה סיבה, לא סתם דברים קורים בצורה הזו ,אך בשונה מיעלי, אני בטוחה שאני חייבת להמשיך, לפחות זה כך במקרה שלי. אולי לא נכון להקיש מכך אל הרבים או להכליל, כי אצלי מדובר באמת במצב יוצא דופן. נראה לי שלא אחדש לך, ובכל זאת רציתי להעיר מספר דברים: לדעתי לא מספיק לבוא ולומר "די, הפסק עם מה שאינו מוביל לשינוי" (ומהו שינוי?), בייחוד אם נזכור שההפסקה היא סוג של שינוי בפני עצמו שלא בהכרח יוביל לשינוי תפקודי אלא יכול להיות שההיפך. לא מספיק לומר "די, עזוב", כי אם יש למצוא באמת את הדרך שתוביל לשם. תמיד צריך לבחון נזק מול תועלת, כמו בכל דבר... העניין הוא שבמקרים רבים ישנה התנגדות פנימית עצומה לשינוי. רגישות מאד גדולה לשינוי. ברגע שהוא כן קורה ישנו מנגנון פנימי שמזדעזע עקב השינוי. מזדעדע ומזעזע את הנפש. כל סוג של שינוי, כולל הפסקת טיפול או החלפת טיפול בשיחות בטיפול תרופתי. לכן, דעתי היא שכן יש לנקוט באיזו דרך ולנסות כן לבדוק דרכים אחרות, אבל בהדרגה, וגם להחליט עליה ביחד. אפילו הגדלת מספר הפגישות הוא סוג של שינוי שיכולה להיות לו משמעות פנימית עמוקה ביותר (גם לאחר שלוש שנות טיפול, זה יכול להיות מסוג התשובות ש"איך לא חשבו על זה קודם"). הכל יכול להיות, גם ההיפך, ועד שלא מנסים (ניסויים מושכלים כמובן) לא תמיד אפשר לדעת מה תהיה התוצאה. הכל תלוי כמובן ברגישויות של המטופל וכל אחד מקרה בפני עצמו והקצב שלו. לפעמים התהליך הפנימי צריך להיות עמוק ביותר, הוא איטי, ואז השינוי החיצוני יכול להגיע בבת אחת. באמת שכל מקרה לגופו. קשה לדעת. יתכן גם שכל מה שאמרתי אינו מתאים לכאן. אני מקווה שנצליח למצוא את הדרך המתאימה לכל אחד מאיתנו כדי להגיע לשינוי אמיתי מקדם, ולמצוא את עצמנו במקום קצת יותר טוב ופחות סובל.
שלום לאיזה שינוי את מצפה? מה את רוצה להשיג או לשנות? מה המטרה שלך בטיפול? נינה
עשיתי חיפוש בשבילך כדי שתשימי לב שהאקר היה כאן מזמן.... ביחד עם דור, והרבה לפני שאת בכלל הפצעת לכאן בסערה.... אני זוכרת שבתחילת דרכך גם האשמת את דורון בהיותו דור וכיו"ב... קחי את עצמך בידיים ותפסיקי להיות מעוררת רחמים. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xFT/303107/xFP/303352
אכן הוכחת שהאקר זה אתה בכבודךך ובעצמך! זבלן ושקרן פתולוגי!
דוקטור הידש חולה עלי ויספוג למעני על הכל. התחזויות, נאצות, גידופים, קללות ובקיצור הכל! אתם עיוורים? אתם לא רואים שהוא מגבה את כל צעדיי בצורה עיוורת? מקנאים? שיצאו לכם העיניים. זה המצב.
יש לי מספר שאלות שמציקות לי ודחופות להתייעצות, חוות דעת חיצונית ואוביקטיבית לגבי חבר טוב ויקר שלי. 1. חבר יקר שלי עם עבר נפשי נקי, ללא כל סעיף נפשי. עובר משבר קשה מאד לאחרונה כתוצאה מפיטורים מכוערים ופוגעים. הוא מאושפז באישפוז יום כבר שבוע כאשר לפני כן היה בטיפול אצל פסיכיאטר פרטי אחת לחודש בערך. באבחנה של דיפרסיה וחרדות. היום לפתע פתאום החליטה הפסיכיאטרית הבכירה באישפוז יום לאחר הערכה פסיכיאטרית של שבוע כי הוא פסיכוטי (מבלי להבהיר לו כמובן מה המשמעות) ודחפה לו זיפרקסה שהיא תרופה אנטי פסיכוטית ואטיפית מוצהרת המשמשת בעיקר לחולי סכיזופרניה. כולם, כולל אני שמבינה בתחום ונרתמתי לעזור לו וכולל חוות דעת של 2 פסיכיאטרים נוספים שמכירים אותו מלפני כן ושללו את האבחנה הקשה מכל וכל, מתעקשים שהיא רוצה להיות חסינה ומוגנת מפני תביעה עתידית באם הוא יתאבד (מכיוון שאיים מספר פעמים שיתאבד בגלל שהוא נואש לעזרה וזה קריאה נואשת שלו לעזרה). הקשר היחיד שיכול להקשר לאובדן קשר עם המציאות היא נתינת התרופה לאדם מהסוג שלו. כמובן שהורתי לו להפסיק את לקיחת התרופה מייד ביום הראשון שהחל לקחת אותו. אך מכיוון שמדובר בדיני נפשות אני דואגת לו ורוצה לדעת האם יתכן שכשאדם שבור ונואש ומאיים להתאבד בשל כך, כדי להשתיק אותו ולהיות מחוסנים בעתיד מפני תביעה אפשרית דוחפים לו זיפרקסה שהיא תרופה אנטי פסיכוטית מוצהרת? האם יש לזיפרקסה שימוש נוסף ונלווה שלא ידוע לי ולפסיכיאטרים האחרים? היא מכרה אותו שזה ירגיע אותו ושטפה לו את המוח שהוא חיב לקחת את הזיפרקסה לפחות 3 ימים ואחר כך נראה מה יהיה. אני דואגת לו והוא יקר לי, מה אוכל לעשות למענו? מה חוות דעתך לאור הסיפור והפרטים שסיפרתי והרחבתי עליהם?
האם את רופאה? או כיצד את יכולה לפסול ולשלול את מה שקבעה הרופאה? ומה זאת אומרת "כמובן שהורתי לו להפסיק?"????? את כן יכולה לקחת על עצמך את האפשרות שהרופאה לא טועה? יעלי
איבחון שנעשה במסגרת אישפוז הוא בד"כ הרבה יותר מדוייק, מקצועי ואמין מאיבחונים שנעשים במסגרות אחרות ולכן הסיכוי שהאיבחון שגוי איננו גבוה. את חסרת אחריות שאת מונעת מחבר שלך טיפול יעיל במחלה שלו. זיפרקסה נחשבת לתרופה מתקדמת והיא יכולה להועיל גם במקרים של הפרעות במצב הרוח ולא רק בסכיזופרניה. לטובת החבר עדיף שתסתפקי בתמיכה רגשית בו ולא תתערבי בהחלטות רפואיות שאינך מבינה בהן.
היא שאלה את הדוקטור לא אותך כחוות דעת נוספת של פסיכיאטר מומחה. מה אתה מתערב ומתקיף אותה לכל הרוחות?
לדואגת אני חושב שלקחת על עצמך אחריות רבה מאוד ועשית דבר חמור ואין לך כלים להעריך את המצב ולהגיע למסקנות. הדבר היחיד שאת יכולה לעשות הוא להזמין פסיכיאטר שיבדוק את החבר במחלקה כחוות דעת שניה, אבל במקרים חמורים עם סכנה אובדנית לדעתי אסו רלך להתערב. שבת שלום דר' גיורא הידש
קראתי שכאשר דיכאון מסתיים, בדרך כלל מרגישים אופוריה. האם זה נכון. אני מחלים מדיכאון אבל לא מרגיש ממש טוב כמו שצפוי במילה אופוריה. האם זה אומר שלא החלמתי בעצם. תודה מראש
בהיפו מאניה או מאניה יש אופוריה והרגשה של אוטופיה לא בהחלמה מדיכאון. בסוף הדיכאון מתחילה תקופה קשה של התפכחות, של השתקמות והסתגלות למצב החיים החדש ללא כדורים או עזרים חיצונים ותקופה שרוצים להספיק המון כדי לגבור על הפערים שהמחלה יצרה מטיבעה.
בחוויה שלי יש רגעים של שמחה גדולה אחרי ההחלמה מדיכאון. שמחה שכן מחוברת למציאות, לא אופוריה במובן המאני או ההיפומאני אלא תחושה שסוף סוף, אחרי תקופה ארוכה של דיכאון ומוות פנימי, מתחילים להנות מהחיים, להעריך את הדברים הפשוטים שאולי לאדם שלא חווה דיכאון הם מובנים מאליו. הרי בדיכאון יש כל הזמן מחשבות איומות, שלא מרפות, כל הזמן רוצים לברוח ולהעלם, לא מסוגלים להנות משום דבר- לא ממין, לא מאוכל, אי אפשר לקרוא, השינה לא טובה, לפרחים אין צבע והעולם שחור משחור. אחרי הדיכאון פתאום לעולם שוב יש צבע. ככה זה בחוויה שלי. לא שתמיד קל. לא שהעצבות נעלמת מהלקסיקון. אבל החיים מכילים בתוכם הרבה טעם ומשמעות. כמו אדם שחזר מהמלחמה ושרד אותה, חזר הביתה, אל האהבות שלו, ויכול שוב לחיות ולמצוא טעם ומשמעות. פצעי העבר עדיין קיימים, אבל הם לא פולשניים. ניתן להניח אותם בצד ולהתפנות לעשייה הברוכה של החיים. איך זה אצלכם? תמי.
שלום רב, הייתי בדיכאון כמ חודשים. נטלתי פקסט ועזר חלקית. הרופא החליף לפרוזק ועזר חלקית. הוסיפו אדרונקס ויש שיפור אבל לא לגמרי. הרופא אומר שמומלץ לחכות עוד כדי לראות את השילוב של פרוזק ואדרונקס, למרות שעבר כבר חודש. כששאלתי מה יהיה אם זה לא יעזור הוא אמר שניתן לקחת ליתיום או דפלפת או למיקטר. זה מאוד הפחיד אותי כי תמיד חשבתי שליתיום זה לאנשים שסובלים ממחלות נפש רציניות ולא סתם אנשים כמוני "מן היישוב" שנקלעו לדיכאון בגלל כל מיני סיבות. מה כדאי לעשות עכשיו? והאם ליתיום משמין?
לסימה הרופא שלך צודק. גם כדאי עוד לחכות לפני שמוסיפים תרופה וגם מקובל להוסיף ליטיום או דפלפט או למיקטל כתרופה נוספת-תומכת במקרים של דיכאון שלא מגיב לטיפול נוגד דיכאון בלבד. שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום. זה כבר שבועיים שאני לוקחת ציפראלקס.אומרים שהוא עוזר תוך שבוע0שבועיים.והיום יש לי התקפים כל היום.חוץ מזה יש לי פחד פשוט לא לשלוט על החיים שלי.והכי מפחיד שזה לא עובר.פשוט נמשך ונמשך.אני מאוד מפחדת להישאר במצב כזה.ואפילו שכולם אומרים שאני לא יכולה להשתגע -קשה לאמין לזה במצב חרדות.ומה אם אני אתחיל לעשות שטויות בגלל הפחד?בקיצור אין לי שום דרך כרגע להרגיע את עצמי (חוץ מוואבן).ואולי אף אחד לא יכול להבחין שיש לי סכיזופרניה.הרי גם דפרסונליזציות ודראליזציות יש גם אצל חולי סכיזופרניה.בא לי רק לבכות ולבכות.
חשוב מאוד להמשיך בטיפול עד לקבלת רמה רצויה בדם-אז תהיה השפעה מלאה. כל התחושות שאת מתארת כאן הם לחלוטין אופייניים למצב דיכאוני/חרדתי-גם בהרגשה שנדמה שלא תשלטי על החיים. וגם הרגשה של איבוד השפיות. בהצלחה ערב טוב.
תודה. קצת נהיה לי יותר קל.אבל זה זמני,כמו שהיה כבר הרבה פעמים. אני שמעתי שבדרך כלל תרופות "שלנו" משפיעות רק אחרי הרבה זמן.אבל דווקא על ציפראלקס שמעתי,שזה עובד נורא מהר.בגלל זה אני בדיאון.למרות שזה יכול להיות גם ההתרגלות של הגוף לתרופה וכתוצאה מכך הגברת החרדה ודיכאון.נקווה שמחר יהיה יותר טוב מהיום.
מקווה שעזרתי
לכן חולים במניה חייבים לקחת את התרופה לא רק בזמן התקף מאני-פסיכוטי אלא באופן קבוע ורציף כל הזמן כי אם יקחו רק בזמן התקף עד שישפיע יעבור זמן רב.
אז זה מתחיל להשפיעה אחרי 30 דקות או מספר שבועות?? והכוונה על מניה דפרסים....
בין 3 עד 4 שבועות ההשפעה מתחילה על חולה פסיכוטי
למנלאוס שתי התשובות נכונות אבל הן תשובות לשאלות שונות. הכדור עצמו מתחיל להשפיע בגוף אחרי כשעה שעתיים. אבל את ההשפעה המייצבת בהפרעה דו-קוטבית מתחילים לקבל אחרי מספר שבועות. שבת שלום דר' גיורא הידש
לד"ר הידש, תודה על התייחסותך. מה שטרם הבנתי זה כמה זמן המובמיד נמצא במחזור הדם- האם 12 שעות? שמא 24 שעות? למה לוקחים אותו פעמיים ביום- האם אי אפשר לקחת אותו רק פעם ביום? תודה, אלעד
טיפולי
לאלעד איני בטוח שאני זוכר לגבי המובמיד. באופן כללי עם תרופות מדברים על זמן מחצית חיים (המושג זמן מחצית חיים הוא כמו בחומרים רדיואקטיביים אם מוכר לך), בכל אופן תרופה שזמן מחצית החיים שלה הוא 6 שעות נוטלים ארבע פעמים ביום, תרופה עם 8 שעות זמן מחצית חיים נוטלים שלוש פעמים ביום, ותרופה עם 24 שעות פעם ביום. לפי זכרוני מובמיד צריך ליטול פעמיים ביום, איני זוכר בביטחון את זמן מחצית החיים של התרופה הזו. אולי משהו יכול לבדוק? שבת שלום דר' גיורא הידש
שלום אני לקחתי את התרופה לזוסטרל במשך כמה שנים נגיד לפחות שנתיים אבל אפילו יותר. לפני כמה שבועות יצא שבלי להתכוון נסעתי ושכחתי את התרופות בבית . ובעצם בכל מקרה כל אפריל אני אמורה לבדוק אם אני מרגיש היותר טוב או שאפשר להפסיק (כלומר זה יהה הרעיון לפני שנתיים ואז הרופא אמר לי עוד שני ואז הפסקתי והרגשתי רע וחזרתי ) אז כשחזרתי מהנסיעה החלטתי לא לחזור לקחת את התרופה . כמעט ולא עשיתי הדרגה בהפחתה כי לא היו איתי תרופות. אני מרגישה בסדר אבל פתאום אני מספרת משהו ונהיהית נורא עצובה או מרוגשת ומריגשה שבא לי לבכות. אני לא בטוחה אם אני לא אוהבת אתזה או שפשוט אני לא רגילה. האם ככה אני או שיכול להיות שזה בגלל ההפסקה הפתאומית . ? אם זה בגלל ההפסקה כמה זמן יכול לקחת עד שהכל יתאזן ?ובאופן כללי כמה זמן כדאי לי לנסות להיות בלי לפני שאני מחליטה אם זה טוב או רע אם מישהו יודע את התשובות לשאלות הללו מנסיון או מלמידה אני אשמח
אין להפסיק תרופות אנטי דיכאוניות מיידית-כי הגוף מגיב לירידה בתרופה. המצב יתאזן אם רמת התרופה תגיע למינון שהיה לפני ההפסקה.
תוך 3-4 חודשים תוכלי לראות אם הסימפטומים חוזרים. לכן מומלצת בדיקה אחרי פרק זמן זה להערכה של המצב או מוקדם יותר במידה ולא תרגישי בטוב. כעיקרון הלוסטרל אמור להחזיר את הסרוטונין במוח לרמה נורמלית והוא ישאר ברמה זו תקופה ארוכה (שנים), כלומר ללא חזרה של המחלה.
לוסטרל משפיע על איזון הסרוטונין למשך שנים מסיום המחלה. אל תדאגי. תבדקי את מצבך העכשווי ללא קשר להפסקת התרופה ותטפלי בעצמך בהתאם.
לאילה רבים מפסיקים את התרופות ואין להם שום בעיה או תופעה הקשורה לסיום הטיפול, כמובן שישנם כאלו שיש להם סימפטומים בעיקר של חרדה. אבל כדי לענות לשאלתך צריכים לקבל את מימד הזמן. לא כתבת לכמה זמן נסעת וכמה זמן את כבר בלי הלוסטרל? בכל אופן אם זה הזמן הנכון לסיים את הטיפול ולדעתך ודעת הרופא סביר שהכל יהיה בסדר גם בלי לוסטרל ועבר זמן מאז שהפסקת את הלוסטרל, נקווה שהכל יהיה בסדר ולטובה... שבת שלום דר' גיורא הידש
דר הירש שלום אני סובלת מדיכאון כבר כמה שנים ולוקחת סרוקסט ומצבי בדרך כלל מעולה ניסיתי להוריד את המינון מ10 מיליגרם ליום לחצי כדור ובמשך שנה זה היה בסדר לפני כחודש נתקפתי שוב בהתקף דיכאון והעלתי ל10 מיליגרם מיד כרגע רק התאבון ושמחת החיים שלי אבדו אבל מתפקדת כרגיל השאלה שלי היא בנושא התאבון למה אני לא יכולה לאכול אני מכריחה את עצמי כי כבר ירדתי 4 קילו ואני לא רוצה יותר יש לציין שבדרך כלל אני מאד אוהבת לאכול תודה
אין להפסיק או לשנות מינון תרופתי אלא לפי הוראת רופא. כל זאת יעשה בהפסקה הדרגתית.
לפז ירידה בתיאבון ובמשקל הן תופעות מוכרות של דיכאון. עם השפור במצב גם התיאבון יחזור. בדרך כלל אנשים מתלוננים שעם הסרוקסט יש עליה בתיאבון ובמשקל, אבל נראה שכל אדם זה משהו מיוחד ויחיד... שבת שלום דר' גיורא הידש
האם אחרי שנתיים עדיין יש אפקט לקלונקס שלוקחים באופן קבוע או שזה הופך להיות הרגל? ומה נותן לגוף להתעייף בצהרים ולישון את השעתיים המרוניל 225 או הקלונקס 1 מ"ג ביום תודה לך
כדאי לשנות מינונים כדי שהגוף לא יפתח עמידות לקלונקס. אני חושבת שהקלונקס אחראי לתחושת העייפות שלך.
לגלית המעניין בקלונקס ובכל התרופות מקבוצה זו הוא שאין מפתחים עמידות להן ואין צורך לעלות במינון כדי לקבל את אותה ההשפעה. לגבי העייפות לצערי אין תשובה פשוטה, שתי האפשרויות נכונות, גם הקלונקס וגם המרוניל עלולים לגרום לכך וחוץ מזה גם עייפות כללית מהחרדות. צריך לעקוב בדיוק מה קורה אצלך ואז לבחור באפשרות הסבירה ביותר לגביך.... שבת שלום דר' גיורא הידש
לחברי הפורום אני זקוקה לייעוץ על פסיכיאטר שיהיה מקצועי וסבלני. אני סובלת מחרדות.מתגוררת באזור המרכז.אשמח על תגובותיכם
ראשית- תכתבי היכן את מתגוררת (באיזה עיר) והאם את מעדיפה טיפול במסגרת פרטית או ציבורית. שנית- רצוי לקבל המלצה ממישהו שאת סומכת עליו ולא באופן אנונימי שכן בפסיכיאטריה יש גם חשיבות לדרך שבה את מגיעה לרופא. יש פסיכיאטרים שמקבלים אליהם לטיפול רק אנשים שקיבלו המלצות ממטופלים אחרים או מאנשי מקצוע שהפנו אותם אבל ישנם כמובן גם אחרים שמופיעים בדפי זהב וניתן לחפש גם שם.
שלום רב אני מחפשת פרטים על הפרעה סכיזואפקטיבית עם מאפיינים אובססיביים היכן אוכל לקרוא יותר על ההפרעה? הרופא שאיבחן את ביתי הגדירה כ - ssri היא מטופלת בסרוקוויל, מאושפזת בבית חולים בעקבות התקף פסיכוטי חריף. האם יש לד"ר המלצה לשילוב תרופתי מתאים? תודה מטילדה
למטילדה, את יכולה למצוא חומר בספר "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" בעריכת מוניץ, אבל נדמה לי שהרעיון הכי טוב יהיה לדבר עם הרופא המאבחן ולקבל ממנו את כל המידע לגבי האחנה. בהצלחה, דנה
מה הקשר ל-SSRI? מידע בעברית ובחינם על מחלות ותרופות [שנכתב ע"י פסיכיאטרים בכירים] ניתן למצוא באתר של בי"ח גהה: http://www.geha.co.il בנוסף יש ספרון בעברית על סכיזופרניה שנכתב ע"י פרופ' ויצמן, בהוצאת האוניברסיטה המשודרת.
SSRI זה כינוי למשפחה וסוג של תרופות נוגדות דיכאון וחרדה. מה הקשר לאבחנה?
היי, ד"ר הידש לפני שבוע בדיוק עליתי למינון של 1000 מ"ג דפלפט ש"לא מזיז לי את האצבע" הפסיכיאטרית הורתה לי ליטול זיפרקה למשך חודש ימים נטלתי זיפרקסה שבוע אחד, המצב השתפר מאוד, אך היו תופעות לוואי כגון: במעבר מישיבה לעמידה סחרחורת קלה, מעידות כנ"ל במעבר משכיבה לישיבה. וכן, אני נתקל בדברים, כמו כן קראתי מאמר על הקשר בין תרופות נוגדות פסיכוזה להתקף לב פתאומי להלן הקישור: http://www.infomed.co.il/news/n_070804_1.htm זה מפחיד ומרתיע אותי לכן, לפני יומיים הפסקתי על דעת עצמי את הזיפרקסה, ומצבי הורע מאוד חזרתי לקחת אותה היום בבוקר. איך מתגברים על הפחד מנזקי התרופה וגם על תופעות הלוואי שלה?
לאלמוג- קיימת שכיחות גבוהה של השמנה ניכרת, שומנים בדם, סכרת ועישון סיגריות בקרב חולים שנוטלים תרופות אלה שהם כידוע גורם סיכון להתקפי לב. אבל גם לתרופות עצמן תיתכן השפעה רעילה על הלב. אם תשמור על משקל תקין ותמנע מעישון תקטין משמעותית את הסיכון לאירוע לבבי. נתנו לך את התרופה לתקופה של חודש בסה"כ שזהו זמן מועט מאד. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=12503835 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=11284901
מדובר על חודש ימים בלבד וזה לא זמן משמעותי בכלל שאתה צריך לדאוג להתפתחות של ארועים לבבייים ומאד לא מלבבים. תוכל להתגבר על הפוביה בכך שתכניס לראש שאי נטילת התרופה חמורה הרבה יותר וממש מסכנת אותך ועלולה לחשוף אותך לאפשרות של התקף פסיכוטי נוסף, חס וחלילה
לאלמוג בטח שאין בעיה עם זיפרקסה במשך כחודש ימים. כידוע תופעות לוואי קיימות אבל הן לא קורות אצל כל אחד וישנם רבים שנוטלים זיפרקסה ללא כל תופעות לוואי. לי דווקא יש ניסיון מצויין עם זיפרקסה כטיפול בפעילות יתר או כטפול מאזן בהפרעה דו-קוטבית. בכל מקרה שאפשר ואין תופעות לוואי אני מעדיף את הזיפרקסה במקום התרופות המייצבות כמו דפלפט או טגרטול. אבל זו דעתי וניסיוני האישיים. שבת שלום דר' גיורא הידש
פניתי אליך בעבר, אני טופלתי כשנה וחצי לערך בציפרלקס והרגשתי יחסית טוב (עם מורדות) עכשיו ניסתי לרדת ומהכדורים וחזרו לי תופעות דיכאוניות ומחשבות טורדניות. בהמלצת הרופא העלתי שוב מחצי לשניים לאחר 3 שבועות עדיין המצב רחוק מלהיות רגיל. האם יתכן שזה כבר לא עוזר? כמה זמן צריך להמתין??
לשירי בהחלט צריך להמתין עוד מספר שבועות כדי לקבל את ההשפעה, למרות שיתכן שתופתעי לטובה וההשפעה תתחיל עוד קודם. כל טוב דר' גיורא הידש
שירי שלום! אצלי אותו סיפור.לקחתי ציפראלקס,היה יחסית טוב.החלתתי לרדת מהתרופה.הכל התחיל מחדש.חזרתי לקחת עוד הפעם את התרופהץעברו כבר שבועיים.כרגע המצב שלי רחוק מלהיות טוב.אבל נחכה,יהיה טוב.
היי איה ממש תודה על התשובה המהירה. מתי הרופא שלך אמר שזה יתחיל לעבוד? אשמח לשמוע ממך פרטים. מצטרפת אליך לברכה שיהיה טוב ובמהרה
בן זוגי סובל מהפרעה בי פולרית ומטופל בכדורי אדרונקס לא קבוע ו(פלדפ) כדורי אפליפסיה באופן קבוע . השאלה שלי היא האם אני יכולה להיכנס להריון שהוא לוקח כדורים. במידה ולא מה עלול לקרות במידה ויפסיק אותם . וכמו כן מה האחוזים שילדי יסבול מאותה הבעיה
לל' מבחינת ההפריה העובדה שבן זוגך נוטל טיפול תרופתי אין כל השפעה על העובר או ההריון. כך שמהבחינה הזו אין כל חשש. ההעברה התורשתית של מחלות אינה קשורה לנטילת תרופות וצריך לשאול את הרופאים המטפלים על המרכיב/החלק התורשתי שיש במחלות שמהן סובל בן זוגך. כל טוב דר' גיורא הידש
קראתי לא פעם על כל מיני דמויות מפורסמות הסבלו מדכאון או ממניה דיפרסיה וכולי. ובכולם היה כתוב שהם מצאו מפלט מהדיכאון או תעלו את הדיכאון שלהם להצלחה. איך עושים את זה? אני למשל, מאבדת עניין מהר מאוד בדברים. יש משהו שאני לומדת אבל אני מרגישה חוסר חשק לדברים. אין לי כוח להתעסק בזה כי זה דורש מאמץ גדול מידי ואין לי את הכוחות כרגע. כאילו הכל הפסיק לעניין אותי. והכל קשה מידי, אז איך הם, עם כל הבעיות שיש להם הצליחו להתגבר על הקושי והקושי שבלהצליח ולתעל את כל זה להצלחה?
שלום, הדברים מעט יותר מורכבים. בין הדמויות המפורסמות אפשר למצוא את וינסטון צ'רצ'יל וכמובן מנחם בגין. כאשר נמצאים בדיכאון אז קשה מאוד לצאת ממצב זה "ולהרים" את מצב הרוח. אבל כאשר מדובר על קונפליקט נפשי פנימי אשר גורם לדיכאון אפשר לתעל את האנרגיה הפנימית הזו למעשים ולהצלחות ואז הדיכאון נמנע. כמובן שכל אדם לפי כישוריו, נטיותיו ויכולתו. כל טוב דר' גיורא הידש
כל החיים שלי , אני מתוסכל כי אני לא מרגיש שאנשים מתלהבים ומעריכים אותי. הזמנים היחידים שבהם אני מרגיש ממש ממש טוב הם שאומרים לי שאני נראה טוב או שאני חכם או שאני מרגיש ממש מועיל ופופלרי. (קורה בערך פעם-פעמיים בחודש) ואז אני ניהיה ממש ממש אנרגטי ובא לי לרוץ ולקפוץ ולדבר מלא ולהתקשר למלא אנשים .... אבל זה רק לאיזה כמה שעות ואז זה עובר לי לאט לאט ולמחרת אני חוזר למצב התיסכול (הקל, אך יציב שלי) האם זה משהו טבעי ופסיכולוגי לחלוטין או אולי משהו ביולוגי?
לניב איני מומחה בתרופות "טבעיות", אבל בהחלט כדאי לחשוב על שיחות=פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש
לא התכוונתי לתרופות טבעיות.... התכוונתי האם זה טבעי...מה שעובר עליי.. אני כבר 7 שנים בטיפולים פסיכולוגים כל שבוע. וניסיתי המון סוגי תרופות ועד היום לא הוגדרתי עם שום בעיה שהיא... ביולוגית או פסיכולוגית.... אני כל הזמן מתוח לחוץ ומתוסכל. ובמצבים בהם אני מקבל הרבה תשומת לב ואוהבים אותי (פעם בשבוע.... שבועיים) זה מביא אותי לאופוריה שנמשכת כמה שעות.... כל שאר הזמן אני פשוט מוטרד , מוכנס בתוך עצמי ומתוסכל מכך שאני לא מקבל את תשומת לבם והערצתם של הסובבים אותי..... אני פונה כאן כדי לנסות לקבל כיוונים חדשים שאולי לא ניסיתי
הצורך שלך לקבל עידוד כול הזמן מהסביבה יוצר תלות בעייתית. יש מצבים שאפשר לשתף אנשים קרובים מאוד ומבינים, שאתה בוטח בהם, בצורך הזה שלך- אישה... חבר טוב... ולקבל מהם עידוד, אבל יש לך מקור הכי טוב והכי זמין - אתה עצמך. אתה יכול למצוא דרך לעודד ולהגיד את הדברים הללו לעצמך. הכי טוב להיות עצמאי...
שלום אני מנסה לאתר כתובת באינטרנט שיש בה מפורט את כל ה- DSM אם אפשר בעברית תודה, מטילדה
בעברית יש מעט מאד. תנסי באתר של בי"ח גהה- clalit.org.il/geha יש ספר על ICD10 בחנויות המובחרות. DSM4 מקוון אבל באנגלית ניתן למצוא גם ברשת, בחינם.
ה DSM המקוון הוא אחלקי בלבד ומכיל רק את הקריטריונים לאיבחון. לפי מיטב ידיעתי, בארץ נוטים יותר להשתמש ב ICD. דווקא אותו יש בתרגום לעברית אבל לא ברשת.
לרועי- רבוקסטין, REBOXETINE דנה
מה קורה הלאה? מי רואה את זה???? לאין זה מגיע??? סתם נשאר אצליהם במחשב?
אם קסנקס חייב דיווח אז הדיווח הוא אך ורק לאגף הרוקחות.
האם יש קשר בין נטילת הכדור הנ"ל ולעיתים גם לוריון לבין חלומות זוועה והזעה רבה תוך כדי שינה? מה ניתן לעשות? אני נורא מודאגת.
לאורית לא צריכים להיות מודאגים כיוון שמדובר בתופעת לוואי של הסרוקסט, דווקא הלוריוון מרגיע ומפחית את העוצמה של החלומות. הסיבה לחלומות הערים היא כנראה ההשפעה המעוררת של הסרוקסט. כל טוב דר' גיורא הידש
היי ד"ר, רציתי לדעת בבקשה אם יש פורום שמתקשר לויירולוגיה, ואם לא, אם תוכל לאמר לי בבקשה האם יש חשד לבעיה בראש..האם ניתן לשלול אותה בבדיקת CT מוח? אודה לך מאוד על תשובה
לשמש איני בטוח שהבנתי את שאלתך, בכל אופן בודאי ש- CT מוח מאבחן מספר בעיות חשובות במוח, בעיקר מחלות הקשורות לשנויים מבניים, כמו גידול, שטף דם במוח וכך הלאה. ישנן מחלות שבהם CT מוח לא תורם לקביעת האבחנה. כל טוב דר' גיורא הידש
יש הודעה שלי מה-11.4.05 שלא ענית עליה בנוגע לדיכאון אשמח לתגובתך חג שמח אני.
למשתפרת חיפשתי ולא מצאתי.... אשמח לענות אם תוסיפי את הקישור או תעתיקי את השאלה. כל טוב דר' גיורא הידש
להלן קישור לשאלה שלי: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/533/xFT/408802/xFP/409336 תודה אני.
שלום רב לד"ר היום לצערי הרב חוויתי שוב חרדות.אני לא יודעת לאיזה פסיכיאטר לפנות הייתי דרך הקופ"ח המליץ לי על מרוניל לאחר שהרסיטל לא עזר.אני רוצה לשמוע חוו"ד נוספת . אני יכולה לפנות למומחים דרך מגן זהב ואין לי מושג למי לפנות.האם תוכל להמליץ לי על רופא טוב? האם אתה גם מקבל ?
לליאת בכל סניף של קופת חולים יש את הרשימה של הרופאים אשר על ביקור אצלם מקבלים חזרים מהביטוחים המשלימים, כך שתוכלי לברר בקופת החולים. בדרך כלל מדובר על רופאים בכירים, מנהלי מחלקות או מנהלי מרפאות. איני נוהג להמליץ על רופאים בפורום, אבל כדאי שתכתבי את אזור מגוריך אם את רוצה שמשתתפים יענו לך. כל טוב דר' גיורא הידש
הנני סטודנט, סבלתי בעבר מהפרעת קשב של המבוגר וטופלתי בריטלין עד לפני שנה. קיבלתי מרשם לריטלין דרך פסיכיאטרית פרטית ורכשתי באופן פרטי דרך בית מרקחת ולא בקופת החולים שאני רשום בה. נודע לי כי גם כאשר רוכשים את התרופה הזו באופן זה פרטיי מועברים למשרד הבריאות. ישנן הצעות עבודה הדורשות ויתור על סודיות רפואית. ברצוני לדעת האם עובדת קבלת הריטלין באופן זה בעבר יכול לפסול אותי מקבלה לעבודה כזו.
לצ'ופ כאשר אתה חותם על טופס ויתור על סודיות רפואית אז בדרך כלל פונים עם מכתב לרופא המשפחה ורק האינפורמציה המצויה אצל רופא המשפחה מועברת למעסיק. כך שמהבחינה הזו אין חשש. כמובן שבמקום העבודה אתה נשאל על מצבך הבריאותי וטיפולים בכלל, כאן תלוי מה אתה אומר והאם אתה אומר למעסיק את כל האמת. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום אני קונה פרטי קסנקס בבית מרקחת. ואני לא מבין למה הרוקח מתחיל לקחת לי תמרשם ולצלם אותו ולשאול אותי איפה הפסיכיאטר שלי גר ואיך קוראים לו ואז הוא רושם אותי במחשב... למה הם עושים את כל זה???? והאם הם מעבירים את המידע הזה הלאה למישהו? אם לא , אז למה לעשות את כל זה בכלל?
חלק מבתי המרקחת הפרטיים מוצפים במרשמים מזוייפים ולכן גם נוקטים באמצעי זהירות במכירה של תרופות פסיכותרופיות או אחרות. לרוקח יש אינטרס למכור כמה שיותר אך הוא חייב לעמוד בכללים של אגף הרוקחות במשרד הבריאות. לדעתי אין דיווח על קסנקס אלא רק על קלונקס שהוא הרבה יותר בעייתי מבחינת הזיופים אך ייתכן שהכניסו גם את הקסנקס ולכן תשאל את הרוקח.
מדוע הפיקוח על כן "קולנוקס" כן הדוק, ועל "טרקנסל" לא? (שני התרופות די דומות, אם אני לא טועה).
שלום לד"ר הידש ולמשתתפים בפורום, אני לומד בבית ספר תיכון, בו יועצת השכבה טוענת שזה "לא ממש נורמלי" עבור נערים בגיל שלי ללבוש כל הזמן חולצות שחורות (בין אם מדובר חולצות עם שרוולים קצרים או ארוכים, או חולצות בסגנון קלאסי). לטענתה, סביר להניח שהנטיה לכך נובעת מדיכאון כלשהו בו תלמיד מצוי והיא "משתדלת לשים עין" (במילים שלה) על תלמידים אשר היא מכנה "לובשי חולצות שחורות". על כל פנים, אני לא בין לובשי חולצות שחורות אבל העניין הזה נראה לי קצת תמוה -- האם אכן בעלי-מקצוע מניחים על דעתם שאדם שמעדיף ללבוש שחור הוא בעל נטיה לדכאון, או שמא מדובר בסטיראוטיפ מגוחך? שמישהו יעני לי ברצינות (לא לזלזל בשאלה, בבקשה) תודה מניסים. :-)
אני לא מזלזלת בשאלה, אבל יש לי ניסיון לא מועט בעבר הלא רחוק עם "יועצות בית ספר" ואני יכולה רק לומר לך שרובן הגדול חי בתפיסה שגויה של המציאות. כלומר, יותר בכיוון של דיעות קדומות. בקשר לבגדים שחורים זה עניין של טעם. לי למשל יותר מתאים שחור מלבן. :-) ואני גם יותר אוהבת שחור. במקום לשים עין על סגנון הלבוש, הייתי מציעה לה לשים לב אם כבר לצורת התנהגות מסוימת וכמובן לא לשפוט אף אחד מבלי שהיא מדברת איתו קודם (מניסיון).
לניסים אכן צריך להבדיל בין אופנה ובין אדם שתמיד הלך עם בגדים בהירים ולפתע החל ללכת עם בגדים כהים. אבל איני מומחה לילדים ונוער.... כל טוב דר' גיורא הידש
