פורום פסיכיאטריה
שלום רב ד"ר, בעיקבות חרדות דכאונות ו-OCD טופלתי 3 חודשים בסרוקסאט שלא עבד ועדה אותי רק עייפה. ולאחריו פרוזאק. פתאום (ואני מדגישה - פתאום!) התגלו אצלי סימני מאניה. עברתי לשינה של שעתיים שלוש בלילה, אני קונה בטירוף דברים שאינם לטעמי ואין לי כל שימוש בהם (מדובר על סכומים גבוהים והמינוס חוגג), אני פתאום יצירתית בטירוף, כותבת באי בהירות מוחלטת וניתן לי כתוצאה מכל ריספרידל 1מ"ג וקלונקס 0.5 מ"ג. הרופא המטפל הזכיר שזהו מצב דמוי מאניה- ואני רוצה להבין: - האם יתכן שתרופה כמו פרוזאק תגרום להפרעות נוספות - כמו מאניה שאני לא מכירה מעצמי מלפני? -האם הייתה נטיה למאניה דיפרסיה ורק עכשיו היא התעוררה? -האם הדיכאונות שחוויתי עד היום שכללו ימים שלמים במיטה ותחושת אובדן תיקווה גמור יכולים להיות חלק מהמאניה דיפרסיה? -האם אני סובלת ממאניה דיפרסיה לפי תיאוריי? (ולפי התרופה הניתנת) תודה רבה לך תותי
הרופא אמר שחוייתי השבוע שתי גלישות פסיכוטיות - במה שוןנה גלישה פסיכוטית מפסיכוזה -האם זהו רק משך הזמן? ומכיוון שלא סבלתי מכך מעולם - האם זה גם כן יכול להיגרם מהתרופות? אני מודה לך מאוד ובבקשה אל תמהר לומר לא...
למרות הקלונקס, השעה ארבע ואני לא מצליחה לישון. מה טתה ממליץ? המצב נמשך ימים רבים כבר. אני משלימה מעט שעות במשך היום..
הנני שותה כבר 3 חודשים ציפרלקס ואני מאוד מרוצה ממנו.אך ללא קשר לכדור אני בטיבעי אדם מאוד עצבני ולחוץ.הנני שותה כמעט כל יום אלפרליד 0.5 -אך השפעתו ירדה לי מאוד (מרב שאני שותה אותו כל יום).האם הפסיכיאטר שלי יכול לתת לי כדור נוסף בשילוב עם הציפרלקס,ניסיתי קלונקס וזה לא עוזר! מה לעשות?(יש ימים שאני שותה גם 3 כדורי אלפרליד).האם כדאי לבקש זאת מהפסיכיאטר שלי?(שילוב 2 כדורים?)
ללינור כאשר תרופה אינה עוזרת אז בהחלט יש מקום לחשוב על החלפתה. הקלונקס בהחלט עשוי להחליף את האלפרליד. בכל אופן הייתי שוקל את יעילות הטיפול בציפרלקס? אם הוא כל כך טוב מדוע הוא לא פתר את בעית המתח והחרדות? אם הציפרלקס יפתור את כל הבעיות אז לא תצטרכי לא את האלפרליד ולא את הקלונקס וזו המטרה. כל טוב דר' גיורא הידש
אני משתגעת, חשבתי שההתקפה המינית בגיל 7 לא השפיעה עליי, אבל באמת שזה מה שניתק אותי מהמציאות, כשכל הבנות התחילו לצאת עם בנים ולחוות חוויות אני בכלל לא חשבתי על זה כאילו זה דבר שאסור לחשוב עליו , פחדתי שיחשבו שאני מגעילה, שלא יחשבו שאני סוטה חשבתי שסקס זהחטא אבל לא הבנתי שכשהסבירו לי שהבן אדם פושע , זה לא בגלל הסקס אלא בעיקר בגלל שהייתי בת 7,ואני לא מבינה למה העולם כזה חרא שכולם מזדיינים עם כולם כמו כלבים, זה לא נראה לי מתוך אהבה טהורה,ואם כך אותו בחור מאז היה בסדר בתוך עולם לא בסדר אבל אולי זה בסדר, היום אני קוראת בפורומים שכל הבנות יוצאות ומזדיינות עם בנים, פעם חשבתי שאני צריכה לדבר הרבה דברים יפים בשביל למשוך גבר, מה אני כ"כ תמימה?ואני שואלת - מה משמעות הקיום של בן אדם אחד הרי כולם אוהבים את כולם חוץ ממני שלא מסוגלת לאהוב אף אחד אפילו לא בעל חיים,מה זה באמת עולם רע ומעוות? כל החיים חשבתי שיש בי משהו מיוחד... אני ממש מפחדת לתקשר עם בנים כאילו זה מביך אותי כל העניין של הסקס אני מפחדת להפגע והנה עכשיו יצאתי עם מישהו חבר ראשון ורבנו יום אחד אז הוא שכב באורגיה עם חברה של חבר שלו ומהעוד אח"כ הוא רצה שאני אחזור אליו ואני בתמימותי בכיתי והסכמתי, זה כ"כ כואב לי ומצד שני גם אני באמת בעצמי זקוקה לסקס, במיוחד לחיבוק כי הויברטור עושה עבודה די טובה אפילו יותר מהבחור אני רק רוצה מישהו לחבק אותו האם מישהו באמת יכול לאהוב אותי?וגם אם החיים כאלה טובים בהתחלה למה זה הולך ונהיה פחות טוב ובסוף מתים? ובסוף עוד אומרים לי שאני החולת נפש הסכיזופרנית, אולי אני פשוט פגועה, ואני רואה את העולם בצורה כואבת שעושה לי רע אבל אני צודקת לא? החיים שווים לתחת.ובכל זאת גם אני זקוקה לזיון ... אבל כנראה אני אצטרך להקריב את עצמי בשביל זה?אולי היה עדיף לי באמת להתנתק מהמציאות..........
קראתי את מה שכתבת עם דמעות בעניים אני כל כך מבינה את מה שכתבת ממש המילים שאני לא מצליחה לומר כי אין לי עומץ... כי אני פחדנית מדיי..... כי אני עוד לא מוכנה לעודות בזה הבעיה הרצינית בהתעללות מינית בילדים היא הבילבול הבילבול בין החיבוק לניצול לרצון בקרבה ובאהבה אחריי זה לבקש או אפילו לרצות חיבוק ממישהו נתפס כמו סטייה.......... כמו משהו שהוא מחוץ לחוק שהוא לא בסדר ועל אחת כמה וכמה אני לא בסדר על זה שאני בכלל רוצה אותו רוצה ולא רוצה........... נגעלת מעצמי על זה שאני בכלל חושבת שאני רוצה פסיכופטים תמיד אפשר למצוא אבל האנשים אללו הם ממש לא אותם אנשים שפוגשים במחלכות פסיכיאטריות או אלא שלוקחים כדורים כבר מזמן אמרתי שהמקום השפוי ביותר בעולם נמצא בתוך בית חולים פסיכיאטרי אבל אפשר למצוא בחוץ אנשים טובים שיודעים ורוצים לעזור ובניי זוג שיהיו מספיק אוהבים סובלניים ותומכים כדיי לנסות ביחד להתגבר על הכאב והפחד ולאט לאט לעבור את המכשולים ולהגיע למצב של זוגיות נורמאלית וטובה למרות כל מה שהיה בסופו של דבר כולנו בניי אדם שזקוקים לחיבוקים אהבה והרבה מילים טובות
קודם כל תודה על העידוד שאלה - את גם לוקחת תרופות אנטי פסיכוטיות? לד"ר הידש- שמעת בטח על עוד מקרים של נתקפות מינית, שהן סכיזופרניות? מה דעתך בנושא?
שלום, אני מאובחן כסובל מ - Panic attacks בדגש על אגורופוביה. בעבר טופלתי בציפרלקס 20 מ"ג + ואבן, חצי כדור 3 פעמים ביום. הטיפול לא צלח (לדעתי מצד הואבן, שהרי הוא לא סיפק לי כנראה רגיעה מספקת על מנת להעיז לצאת למרחב הפתוח או משום שלא הוא מיועד לטפל בתופעה זו אלא אלפרזולאם). מכל מקום החליט הרופא להחליף את הבזודיאזפין מואבן לקסאנקס XR אך החליט גם שאולי יש לנסות להחליף גם את ה - SSRI (ציפרלקס) בפבוקסיל (במחשבה שאולי כפייתיות היא המונעת ממני לצאת ולא פעילותו הכושלת של הואבן). כיום אני מרגיש שעם הציפרלקס היה לי טוב יותר וחושב שבשילוב עם הקסאנקס אוכל לשוב לתפקד מה דעתכך? פרט לכך ידוע שפבוקסיל מעלה את רמת הקסאנקס בדם, דבר העלול לגרום להפרעוד בזיכרון בלבול ועוד. אני נוטל את הפבוקסיל כבר כחודש במינון של 100 עד 150 מ"ג ליום והופיעו אצלי תופעות של ירידה בחשק המיני, ירידה בזיכרון,בלבול קל וכן קשיי הירדמות קלים. באם אפסיק את הפבוקסיל הנ"ל אמורים לעבור או שבעצם נגרם לי נזק בלתי הפיך ואשאר לעד מבולבל ונוטה לשיכחה? תודה מראש,
לאביעד כבר שאלת שאלה דומה. בכל אופן לא נגרם שום נזק מהפבוקסיל ועם הפסקת הפבוקסיל תחזור ותרגיש כמו מקודם. הדברים בהחלט הפיכים. בנוסף לטיפול התרופתי כדאי לחשוב על טיפול בשיחות. כל טוב דר' גיורא הידש
שאלה שלי לדיון, למה לגברים יש דחף מיני חזק מאוד לסקס בלי קשר בכלל לאהבה אלא למראה חיצוני, ואילו הבחורות לא רוצות סקס כמו גברים אלא רק לאחר שמשקיעים בהן, לאחר שהבחור אומר שהוא אוהב אותה או עובד עליה, ולאחר שהוא מחזר אחריה הרבה, אני מרגיש ממש מתוסכל מזה שזה לא פייר, היות ולי יש תשוקה קשה ואני לא רוצה קשר עם בחורות רק סקס וע"כ אין לי אפשרות למלא את התשוקה ובאות לי מחשבות אובדניות עקב כך, ואני לא קונה את ההסברים האבולוציונים שהאשה תכנס להריון כי היום יש קונדום, וחוץ מזה למה היא לא מסכימה לסקס בלי חדירה? או אולי כיוון שהן רגילות שמחזרים אחריהן הרבה כבר יש להן מספיק והחיזורים הופכים להטרדה, כיוון שהן פוחדות שיגידו עליהן שרמוטות?
באופן ממוצע בין גברים לנשים ישנם מספר הבדלים אנטומיים והורמונליים שאתה יכול לקרוא עליהם בכל ספר ביולוגיה של גוף האדם. ההבדלים בתחושה ובתפיסה הפסיכולוגית של המין נגזרים גם מההבדלים הביולוגיים. עם זאת לא צריך להיות שבוי בסטריאוטיפים. ישנן נשים רבות וגברים רבים שדווקא רחוקות/רחוקים מהתיאור שכתבת כאן. מדוע פנית לפורום פסיכיאטריה?
אם יש הבדל אז מה שכתבתי הוא לא סטריאוטיפ... אם כך צדקתי שבחורות לא אוהבות ישר להזדיין.. כתבתי דווקא בפורום זה היות ואני מעריך אותו ואת אנשי התרופות הדיכאון והחרדה ואת הד"ר, היות והם הכי מבינים לליבו של אדם, וד"ר הידש הרבה יותר פתוח משאר רופאים.
היות...ויש לך תשוקה חזקה...לי יש תחושה חזקה שאתה...... זה מסוג הדברים שהיות ואנשים לא טפשים יש להם חיישנים ואמצעים אחרים...על מנת לזהות... עכשיו אם כבר נכנסת לכאן עם נושא לא לעניין והיות וזה כך...אז אשאל שאלה אחרת האם לדעתכם מי שמתכת/ב ואו קורא הרבה סגנון כתיבה מסויים באיזה שהוא שלב עובר מבלי משים לב לאותו סגנון כתיבה..?... (השאלה הנל לא נוגעת אליך...הנואש...אלא למי שמבין....)
אני לא מבין תגידי מי את חושבת שאני, וזה דווקא נושא לעניין לעניות דעתי.
לדעתי זה עניין של אופי ועקבות והשקפה חברתית. אני חושבת שסקס ללא משמעות, ללא הכרות מעמיקה (נפשית), ללא מחויבות ורק לצורך סיפוק מיני מיידי - אינו בעייתי בכלל ואני נהנית ממנו מאוד. אני לא אוהבת את הצביעות של נשים שחושבות אחרת משום שהחברה הכתיבה ערכים שונים לאישה, ואני בעד ללכת עם הרצון הטבעי, כל עוד הוא לא פוגע באדם. מה אתה אומר?
אני מעריך את דעתך ומסכים איתה באופן מוחלט,, אך מה שמפריע לי שרוב הנשים הן לא כמותך, כי למה אם אני ילך ויציע סקס עכשיו ל10 נשים אף אחת לא תרצה ואילו אם בחורה תלך ותציע סקס ל10 גברים כולם ירצו? אני אדם ישיר מאוד וכל הבנות ששאלתי בקשר לסקס דחו אותי עכשיו יש לי רגשות דחיה ואשמה.
מבחינת הגברים סקס פחות קשור ברגשות, ולכן רובם יסכימו לכל הצעה שתגיע מצד הנשים. לעומת זאת, אצל נשים סקס מחובר לרגשות, ולכן הן לא יגידו כן בכל פעם שגבר יציע להן לקפוץ למיטה. זה לא שייך להבדלים ביולוגיים, אלא למשהו רגשי. יש נשים שמסכימות לסקס בלי חדירה ואחרות לא. כל אחת ומה שמתאים לה. אם אתה מעוניין בסקס בלי רגש, אז... בשביל זה יש בחורות עובדות. אישה היא לא אובייקט מיני, ואף-אחת לא צריכה להסכים ולהיות אובייקט לסיפוק צרכים.
את אומרת שיש הבדל, כפי שאמרתי בשאלתי הראשית, אחרים אומרים שלא, אני יצאתי מבולבל לגמרי. אני לא טוען שאני רוצה סקס בלי רגשות אלא עם רגשות ובלי להכיר את הבחורה ולחזר אחריה כל הערב. למה אם אני יציע לבחורה סקס עם רגשות מבלי לחזר ולהתחייב ולהכיר יותר מדי היא לא תסכים? זה נראה לי רק בגלל הסטיגמות השגויות על שרמוטות בחברה, ובגלל שבחורות יפות יש להן הרבה וזה מטריד אותן עובדה שבחורות מכוערות רוצות ומחזרות אחרי
אני בת 40 כבר כמה שנים אני סובלת מאוד מקשיי הירדמות. לפני כשנה וחצי הרופא אמר לי לקחת כ-שבועיים ואבן ולא להפסיק באמצע וזה אכן סידר לי את השינה לכמעט שנה. לפני כמה חודשים שוב התחילו קשיי ההירדמות (כלומר לילות שלמים ללא שינה) הוא המליץ לי שוב על ואבן. ועכשיו אני לא יכולה להירדם בלי זה ואני מאוד מוטרדת אני בריאה ועוסקת בפעילות גופנית מאוד קשה לתפקד כאמא וכאישה עובדת לאחר כ- 4 שעות שינה בלילה (בעזרת הכדור) מה עושים? האם יש פתרון אחר? אולי משהו ברפואה משלימה שיסדר את השינה בלי התלות בתרופה? ואני ממש לא בדיכאון !! (חוץ מהייאוש על חוסר השינה והחשש מהתמכרות לתרופות)
למיואשת, לרפואה משלימה בהחלט י ש מה להציע בנושא אינסומיה ,נסי דיקור/שיאצו וצמחי מרפא כיום יש בכל קופת חולים מרפאה לרפואה משלימה , בכל מקרה כדאי לעשות בדיקת דם כללית לפני/במהלך הטיפולים. בהצלחה.
אם כדור אחד של וואבן פותר לך את הבעיה אז תמשיכי. אם לא אז תפני לפסיכיאטר או לרופא שינה. אגב, מדוע קשה לך להירדם? רצוי לטפל בגורם לבעיה ואז גם הבעיה תיעלם.
זהו, שאפילו הואבן לא משפיע בימים האחרונים. יש מטפל מומלץ בחיפה?
שלום, לחץ ומתח כללי עשויים לגרוום לקושי בהרדמות וגם התעוררות מוקדמת. כמובן שחוסר בשעות שינה גורם שוב למתח גדול יותר וזו בעיה. הטיפול בהפרעות שינה עשוי להיות תרופתי או התנהגותי כי לעתים ישנם הרגלים בקשיים להרדם. הוואבן היא תרופת הרגעה אולם לא תרופה מרדימה. כמובן שכאשר רגועים יותר קל יותר להרדם... לילה טוב דר' גיורא הידש
שלום, בקצרה בעיתי היא עמידה מול קהל. כל פעם לפני הרצאה שאני צריכה לתת יום לפני כן (במקרה הטוב) אני פשוט בהיסטריה. איני ישנה בלילה, בחילות (ואף הקאות), שילשולים. בזמן ההרצאה קולי רועד ואיני מצליחה להסדיר את נשימותי. מה לעשות???? הדבר מציק לי מאוד!
להילה לבעיה כזו יש שם - חרדה חברתית או בלשון עממית פחד קהל. ישנם מספר טיפולים שעוזרים - טיפולים בשיחות כמו טיפולים התנהגותיים, טיפולים קוגניטיביים וגם תרופות עשויות לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש
להילה-מדובר בסוג של חרדה חברתית. יש טיפולים תרופתיים ופסיכולוגיים לסוג כזה של חרדה. עפ"י מחקרים לטווח הארוך הטיפול הכי יעיל לבעיה זאת הוא טיפול קוגנטיבי-התנהגותי במסגרת קבוצתית. כמובן שאם את צריכה לעמוד מול קהל מחר או מחרתיים אז קחי כדור הרגעה...כדוגמת וואליום או קסנקס.. בלילה שלפני ו/או שעה לפני ההצגה.
דור, תודה. האם אתה יודע היכן אני יכולה לקבל פרטים על טיפול קוגניטיבי התנהגותי בקבוצות? איפה קיימים טיפולים כאלה?
מה זה בדיוק שני סוגי האנשים הללו? הבנתי שהמושג הזה בא להסביר שני סוגי של אנשים. כאשר האחד עצבני מאוד ולכן כל הזמן לחוץ והשגי או אוכל או מעשן... והשני נינוח ואינו נמצא בתחרות כל חייו אפשר להסביר לי אותם בצורה יותר ברורה? יש להם שם יותר מקצועי בעולם הפסיכולוגיה?
לרותם אלו מושגים קצת ישנים שכיום משתמשים בהם פחות. ניסו למצוא משותף בין אנשים הנוטים למחלות לב. הסוג הראשון הוא המוחצן והחי במתח מתמיד והשני הוא הרגוע יותר אשר משתדל להנות ממה שיש לו. התברר שהקשר למחלות לב לא כל כך הדוק ולכן כיום ממעיטים להשתמש בחלוקה זו. כל טוב דר' גיורא הידש
נאמר לי שאני TYPE A כלומר לחוץ תמיד וחי במתח תמידי ולכן טיפול פסיכולוגי לא יעזור לי להיות פחות במתח ופחות לחוץ אלא אני צריך להשלים עם העובדה שזה אני ולהעיזר במידת הצורך (ויש צורך) בתרופות מרגיעות.... איזה תרופות ממולצות לאדם מסוג זה?
שלום ד"ר, יש לי שאלה בקשר לחבר שלי. הוא סיפר לי שמגיל 14, בעקבות משבר בשל מחלה של אמו, הוא התחיל לקחת כדורי פרוזק בכמות של 50 מ"ג. מאז, במשך 12 שנה, עד היום (הבחור בן 26 כיום) הוא ממשיך לקחת פרוזק בכמות של 25 מ"ג ליום, למרות שאמו החלימה כבר לאחר כשנתיים מגילוי המחלה. הבנתי ממנו שהוא ניסה להפסיק במשך השנים, אך היה לו קצת קשה בלי הכדורים ולכן הוא ממשיך לקחת אותם. רציתי לדעת מה ההשלכות של עניין זה. האם הוא מכור לפרוזק? האם כאשר הוא יפסיק לקחת את הכדורים הוא יכנס לדיכאון? תודה רבה מראש על המידע. מיטל.
למיטל הפרוזק אינו ממכר, בדרך כלל אחרי טיפול מתאים הדיכאון חולף ואפשר להפסיק את הטיפול. השאלה המעניינת היא מדוע לא היו ניסיונות רציניים לסיים את הטיפול? כל טוב דר' גיורא הידש
אני עומדת בפני גירושין מאדם הככל הנראה חולה בסכיזופרניה... כ- 8 חודשים לאחר הנישואין בעלי החל לשתף אותי במחשבות שלו, לדוגמה: שעוקבים אחריו ממשרד הביטחון/ שב"כ, ורוצים לגייס אותו לשירותם. שמנסים להרעיל אותו בשתיה או לשים גז רעיל ברכב. קרובי משפחה מאזינים לשיחות פלאפון שלו ועוד.. עד אשר זה הגיע למצב בו בלתי אפשרי לנהל אורח חיים תקין. ניסיתי להרגיע אותו, להגיד לו, ולפעמים אף להראות לו שלא כך הדבר, אך הוא סרב להתרצות. הצעתי לו שילך לטיפול, אך הוא מסרב בכל תוקף, בטענה שהבעיה היא לא אצלו, אלא אצל אלה שעוקבים אחריו ומנסים להרוג אותו. בעקבות הצעתי שיפנה לטיפול הוא ביקש להתגרש, יש לנו תינוק בן 4 חודשים. עכשיו לשאלה: בהסכם הגירושין הוא ביקש שבגיל 3 שנים הוא יוכל לשהות עם הילד לבד, כולל לינה. נכון לעכשיו אין גורם מוסמך אשר אבחן אותו או מודע למצבו, ובנוסף משפחתו מתכחשת לכל המצב, מה לעשות? אודה לכם על כל תשובה.
לענת אני חושב שצריך להתייעץ עם עורך דין ולחשוב על הטקטיקה המתאימה לך. בכל אופן כאשר הדברים יהיו אקטואליים תוכלי לפנות לפקידת סעד בלישכת הרווחה אשר יבדקו את המצב ויחליטו האם יש סיכון לילד. חובתם לדאוג לשלום הילד. כל טוב דר' גיורא הידש
האם משהו ניסה רסיטל למחשבות כפיתיות??????????
דור המתחזה ניסה את הרסיטל וזה רק הגביר והחמיר אצלו את האובססיה והכפיתיות שלו לפורום ולסדיסטיות באנשי הפורום.(מחלת ה -OCD)
לפני שנים בערך סבלתי מחרדה יחד עם דכאון שהעיקר שלה זה מחשבות טורדניות טופלתי בצמחי מרפא ובציפרלקס ניסתי להוריד את הציפרלקס והמחשבות השליליות חזרו. הרופא המליץ לעלות שוב את המינון לשני כדורים, האם זה יעזור (אני כבר שבוע וחצי מנסה )
כמה שנים בערך צריך לקחת כדורים אנטי פסיכותיים? האים צריך לקחת אותם כל החיים?
שלום, השאלה היא לאיזו אבחנה? בדרך כלל נוטלים את התרופה כשנה לפחות אחר כך הכל תלוי באבחנה ובתולדות המחלה של כל אחד ואחד. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ברצוני לקאול ולקבל מידע עבור הכדורים: אדרונקס ופרפנן(4 מ"ג) מה תפיקדם, ומהם תופעות הלוואי שיכולות להיות והאם הם ממכרים או שאין תופעה כזו בכדורים פסיכיאטרים האם הם נחשבים לכדורים חזקים , איך אדע אם הם מתאימים לי תודה ד"ר גיורא, אשמח לקבל תשובה
לדודי אוכל לענות רק באופן כללי כי איני מכיר אותך. האדרונקס שייכת לקבוצת נוגדי הדיכאון והפרפנן לקבוצת נוגדי הפסיכוזה הטיפיים (הרגילים מהדור הקודם). כמו רוב התרופות בפסיכיאטריה גם התרופות הללו אינן גורמות להתמכרות!!! את ההשפעה וכל תופעות הלוואי תוכל לקרוא בכל אינדקס תרופות. הכוונה בתרופה מתאימה היא שהתרופה עוזרת ומבריאה מהסיבה לנטילת התרופות ללא או עם מינימום של תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש
www.trichotilomania.info
שלום... אני יספר לכם את הרקע.. אני בן 19.. עוד יומיים... אני חייל.. חייל קרבי.. לפני בערך חודשיים חברה שלי נפרדה ממני, היינו ביחד כמעט שלוש שנים, מאז קרה לי משהו שאני ממש מפחד ממנו. בצבא פשוט לא יכולתי לתפקד יותר, רק חשבתי על לצאת משם מהבסיס, ולחזור הביתה לראות את החברים, שבוע אחרי שחברה שלי נפרדה ממני שברתי לעצמי את האצבע בישביל לקבל ג'ימלים, לפני חודש הייתי צריך לחזור לבסיס אז לקחתי 30 כדורים ( זה לא היה ניסיון התאבדות פשוט רציתי קצת שקט, חשבתי אולי זה יאשפז אותי לכמה זמן ואז יהיה לי שקט בראש ) לפני 11 יום קיבלתי רגילה , סיימתי טירונות, כל משך הרגילה חשבתי מה אני יעשה כי אני אמור לחזור לבסיס שלי לאימון מתקדם, בערך ב 1 במאי יוציאו אותי לקורס חובשים, ואני לא יודע מה אני יעשה עד אז, אין מצב שאני יעביר את הזמן הזה בבסיס, רק מלחשוב על זה זה מטריף אותי!!!, העניין שאני ממש מפחד, כי היה לי כמה רגעים של שבירה ואני לא ישקר חשבתי על להתאבד, ברגעים שקשה לי ( יש לי בעיות גב, כאבים ממש חזקים ) ברגעים שאני נשבר ואני לבד, אז אין עם מי לדבר בבסיס... ומחר אני אמור לחזור לבסיס, אני ממש מפחד, אני מפחד שאני ישבר ואני יעשה משהו לעצמי יפגע בעצמי, אני כבר עכשיו חושב על דרך לקבל ג'ימלים, לשבור את היד או כל דבר אחר, בבסיס אני מפחד כי שם ברגע של שבירה אני יכול לעשות משהו ממש קיצוני... מה לעשות???....
לך לקבן ומהר תל השומר בראהן גש ישר לקודקוד ותומר לו את כל מה שכתבת כאן ומה זה השטויות האלה????? צא מהראש הזה ותוותר על הקורס חובשים למרות שהוא יותר קל מהאימון המתקדם לא הבנתי איך בכלל עברת שלב א גש מחר לתל השומר לראות פסיכאטר ובלי נשק -אל תלך לשם בשום מצב עם הנשק תשאיר אותו בבית . ותחזור לכתוב מה נסגר איתך בהצלחה
רגע אחד בקריאה נוספת ויסודית יותר אם לקחת 30 כדור מה קרה עם העניין הזה? זה עבר חלק? יעני אף רופא או פסיכאטר לא דיווח על זה? ומה עשו לך שטיפת קיבה או טיפול אחר ולא דיווחו לאף גורם???? משהו לא נראה לי אבל שיהיה
אני מסכימה עם "לא פוחד מהפחד" שכדאי לך לבקש עזרה. אם המצב קיצוני- לך באמת לקב"ן, כי החיים שלך שווים יותר מכל קורס חובשים שיכול להיות. שתף את בני משפחתך, חברים. אל תישאר לבד כי זה נורא קשה. שישמרו עליך קצת עד שתגיע לרופא ולפסיכולוג. אנחנו עוברים תקופות קשות בחיים, כולנו, אבל המצב הזה שאתה מתאר הוא בר חלוף, במיוחד אם אתה מקבל עזרה מתאימה. החיים שלך יקרים מדי. שמור על עצמך. תמי.
בקשר ל30ת כדורים פינו אותי לבית החולים.... שיקרתי להם ואמרתי שזה היה רק 5 כדורים לכאבי גב.. כי פחדתי ממה שיקרה.. שיעיפו אותי על פרופיל 21...
איפה ההגיון????? לקחת 30 כדור לפי שתי הגרסאות שלך .מה זה משנה מה אמרת להם ????? ומי שלוקח 30 כדור גם אם יאמר שלקח 1 לא ישרוד ללא טיפול של שטיפת קיבה ובדיקת דם וכו ואין מצב שביח לא ידווח ושפסיכיאטר לא יטיס אותו מיחידה קרבית אחרי דבר כזה הבנת את זה ?....
פחדתי שיעיפוי אותי על 21 מהצבא אם אני יספר להם על הכדורים.. אני חייב עזרה נפשית.. וכל מה שהם עושים זה לא לעזור אלא להעיף מהצבא זה הפתרון שלהם..
זה מה שהכי עיצבן אותי... לא קרה לי משהו רציני מהכדורים... סיפרתי שלקחתי 30 כדורים לאחותי ודרך זה זה הגיע למפקדים שלי. אבל אני אמרתי להם שהיא התבלבלה וזה היה רק 5 כדורים.. כל היום הייתי מסובב כזה והיו לי כאבי בטן מטורפים...
תקשיב טוב - ב0:80 מתחילים לעבוד ביחידה לפשעי מחשב במשטרת ישראל הם גם מטפלים בכל מה שקשור לעניינים כגון אלו... עקב זה שכתבת כאן באינטרנט דברים אובדניים החלטתי להעביר את הטיפול למשטרת ישראל . מנהלי אתר דוקטורס לא מעניינים אותי -אם אתה סתם קשקשן שמשחק על הרגשות או אם זה נכון מה שנכתב על ידך העניין בטיפול .
דפקו אותי בצבא תדפוק אותם זה מה שמגיע להם ותפסיק להתבכין חייל.
ישבתי לראות טלוויזיה ופתאום הרגשתי כזה את הלב כאילו נופל כזה כאילו מפסיק לעבוד ואז הדופק עלה ואז באוטומטי נלחצתי ופחדים פחדים... אני סובל מדכאון קליל ומחרדות שהיו בעבר גדולות יותר ופחתו עם הזמן(פעם היו התקפי חרדה היום יש רק חרדות ופחדים בריאותיים) רציתי לשאול אם מה שקרה לי היום זה בעייה לבבית כאילו פעימה \מחסירה או מקדימה או שזה יכול להיות אפילו סתם חרדה שהופיעה פתאום. אני בן 22 לא מעשן בריא בדר"כ אבל פחדן מאוד מאוד בריאותית. אשמח אם תענו בכנות ולא סתם "להרגיע".
למשה תמיד צריך לחשוב על סיבה גופנית ואולי הייתה הפרעה בקצב הלב וכדאי להבדק אצל רופא המשפחה. יחד עם זאת מה שאתה כותב נשמע הרבה יותר כמו התקף של פאניקה. אם מדובר על התקף בודד, אז אין צורך בהתייחסות מיוחדת או טיפול. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הידש, עשיתי אקו לב,הולטר,בדיקתץ מאמץ,א.ק.ג,וכולם תקינים אני כל החיים שלי בד"כ בריא והגעתי לבדיקות האלה כנראה בעקבות כל החרדות שהיו. אבל בכל זאת האם הגיוני שאני יישב בטלויזיה ופתאום ירגיש כאילו הלב נופל ואז דופק מהיר אני מפחד שכל העניין הנפשי של החרדות יגרום לי בסופו של דבר לבעיות ממשיות של הפרעות קצב והחסרת פעימות.
שלום! שאלה מרופאת משפחה: איך אני מתחילה טיפול באדרונקס באדם שלוקח כרגע פרוזק, לא כל כך מגיב לטיפול והמרכיבים הדומיננטיים הם אפטיה, חוסר מוטיבציה, חוסר ערך עצמי וכו' ? האם יש לעשות חפיפה? מה הוא המינון ההתחלתי של האדרונקס ובאיזה מהירות מעלים וכמה פעמים ביום?
את יכולה לתת לו את האדרונקס במקביל לפרוזק. כ"א עובד במנגנון שונה ואין סתירה ביניהם. באותו אופן ניתן להחליף ביניהם אחרי שהשני מתחיל להשפיע או במקביל. המינון המקובל הוא כ-8 מ"ג ליום במחולק לשתי מנות.
למאיה תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. האדרונקס מעורר ובדרך כלל אני מתחיל מכדור אחד של 4 מג' בבוקר ולפי המצב מוסיף כדור נוסף בצהרים. כל טוב דר' גיורא הידש
נמאס לי, וזה כל כך נדוש. נמאס לי להיות בחורה בדכאון קליני אבל עוד יותר נמאס לי להיות בדיכאון. פשוט נמאס לי מהכל. אני יודעת שאני בוחרת את זה. אני יודעת שזה בידים שלי. אין לי כח לשנות את המצב, ומילא לא המצב הוא שזקוק לשינוי. יש אלפים כמוני. כולכם כמוני. למה להיות כל כך מרוכז בעצמך גורם לך לרצות לא להיות בכלל? אני כועסת על עצמי שלא הלכתי מספיק רחוק עם האנורקסיה, שזה לא הרג אותי. אני מגלה שמרגע שאני כבר לא בבית ספר הדכאון שלי הוא הבעיה שלי. העולם לא פה בשביל לעזור. נכון, גם אני כמו הקודם שכתב פה רוצה שיטפלו בי כמו ילדה בת ארבע. נמאס לי מהפרוזק. מתסכלת אותי התחושה שאני רוצה לצלול לדכאון וקשורים אלי המצופים המעיקים. למה מצופי הפרוזק הם הדבר שנמונע ממני לשקוע, למה לא מוציאים אותי מהמים, אני לא יודעת לשחות. למה הפתרון היחיד שיש לכם הוא להגדיל את המינון? תעזרו לי. אה, שכחתי, אתם לא יכולים, אתם גם לא רוצים. גם אני לא. דכאון זה דבר משעמם כל כך.
פולקה היקרה קודם כל תרשי לי להגיד שבחרת לך שם מאד משעשע, לאור העובדה שכתבת שהיית אנורקסית בעבר.. אבל ברצינות. זה באמת מתסכל הנושא של התרופות. כאילו יש לנו כאב נפשי, והפיתרון הוא לטשטש אותו באיזה אפידורל נפשי, כדי לא לסבול, אבל לפעמים הדיכאון הוא כמו צירי לידה ובסוף אנחנו נולדים. ועד שזה קורה, זה תהליך ארוך, מייגע, נוראי, של סבל. ימים, חודשים, שנים. אני כן רוצה לעזור לך. הדרך היחידה שאני מכירה היא לספר לך מה קרה לי. אם את רוצה- תכתבי לי למייל, ואספר לך. אני מאמינה ששיתופים אישיים עוזרים. ואני כרגע לא בדיכאון. אבל הייתי, ואני מכירה טוב את ההרגשה המחורבנת הזו. תרגישי טוב, תמי.
לפולקה צר לי לשמוע את הרגשתך והייתי רוצה להוסיף שנידברים. בנוסף לפרוזק יש חשיבות רבה לטיפול בשיחות ופסיכותרפיה עשויה לעזור לך מאוד. הדבר השני שחייבים להבין שדיכאון היא מחלה כמו כל המחלות. לא את הבאת אותה ולא את זו שיכולה להסיר אותה, את לא בחרת בדיכאון ואת לא אוהבת את הדיכאון. יש צורך בטיפול כמו שמטפלים בדלקת ריאות או ביתר לחץ דם. בהחלט אפשר להבריא מהדיכאון וצריך לעשות הכל כדי להבריא ולחזור לחיים. כל טוב דר' גיורא הידש
איזה כדור הכי מתאים לבעיות גמגום או עצירות קול בדיבור??
לעמנואלה אני מכיר מספר תרופות נוגדות חרדה אבל איני מכיר תרופה לגמגום. לכן חשוב לעבור קודם כל אבחון ולראות האם ישנו מרכיב של חרדה או בעיה נפשית אחרת. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר. האם תוכל בבקשה לומר לי מה ההבדלים בין כדורי סרוקסט, פקס וציפרלקס? מבחינת מרכיבים ומחינת מטרות ומבחינת תופעות לוואי, ובכלל, באופן כללי. בתודה מראש
לליאורה סרוקסט=פקסט, ציפרלקס היא תרופה שונה. מדובר על תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון הפועלות על הסרוטונין. אומנם מדובר במולקולות כימיות שונות אולם הן פועלות באותו המנגנון. לכן השפעתן החיובית דומה וגם תופעות הלוואי דומות. החוכמה היא להתאים תרופה מסויימת לאדם מסויים המבקש טיפול. את רשימת כל תופעות הלוואי וההשפעות תוכלי למצוא בכל אינדקס תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום. אני לוקחת כדורי "ציפרלקס", ואני צריכה לבצע בדיקות דם לבדיקה של כמה דברים, בין היתר אולי לברר האם יש בעיה של בלוטות התריס שגורמת לדיכאון ועוד בדיקות. השאלה היא: לכמה זמן צריך להפסיק לקחת את הכדורים לפני הבדיקה, על מנת שהכדור לא ישפיע על התוצאות??? תודה-@
שלום, לא צריך להפסיק את הטיפול בציפרלקס, הציפרלקס אינו משפיע על תוצאות הבדיקות. כל טוב דר' גיורא הידש
הרי הציפרלקס מונע דיכאון וחולשה, ובביקות ירצו לראות דברים שקשורים לכך, לא? האם הציפרלקס לא משפיע בכלל על שום דבר בגוף?? אשמח לפירוט
ד"ר הידש שלום, ראשית, המון תודה על התשובות הענייניות שנתת לי בעבר. אימי (החולה בפרקינסון מזה 18 שנה) נוטלת מספר שנים נורטילן (כיום כמדומני 75 מ"ג), כשבשנתיים האחרונות היא לוקחת בנוסף סרוקוול (כיום העלו לה המינון ל-50 מ"ג, אך עושה רושם שזה לא ממש עוזר). האם ייתכן שהשילוב הפרמקולוגי של שתי התרופות הללו מחמיר פסיכוזה? הייתכן ש"התקפי הרוק" מהם אימי סובלת כיום הם סוג של פסיכוזה? תודה מראש וליל מנוחה, רון
לרון איני מבין מהם "התקפי רוק" ואף פעם לא שמעתי על פסיכוזה כזו. אולי צריך לראות כדי להבין. כדאי שתכתוב את שם התרופה בלועזית-נורטילן? נורטילין? בכל אופן תנסה באנגלית. אם מדובר על התרופה נוגדת הדיכאון היא עלולה בהחלט לעודד פסיכוזה וגם לפי זכרוני (מדובר על תרופה ישנה וצריך לבדוק) גם להחמיר פרקינסון. יחד עם זאת הסיבה הסבירה ביותר לפסיכוזה היא הדופיקר הידועה כעלולה לגרום לפסיכוזות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום אני לא יודע עד כמה הדיכאון שלי חריף, אבל אני יודע שאם אני רוצה לעשות הצגות דרכי לאישפוז סלולה וללא בעיות אני יכול לחזור לשם. אתמול הרגשתי ממש רע והחלטתי שאני רוצה להפסיק את החיים שלי, להפסיק את החיים לא אומר בהכרח להפסיק לחיות. זה אומר אישפוז, אז הלכתי לחדר מיון פסיכיאטרי ועשיתי הצגה שלמה מטופשת, שבה אולי נראיתי פסיכוטי ואולי דיכאוני ואולי גם וגם, למרות שאני לא פסיכוטי ונלקחתי אחר כבוד לבית החולים המוכר לי ושם הרופאה התורנית שאני לא מכיר, החליטה ברוב חכמתה שאני לא צריך להישאר שם. היא אמרה לי מה שאני יודע שהחיים שלי לא הולכים לשום מקום ושאני בלאו הכי אאלץ להתמודד איתם ושאחר כך זה רק יהיה יותר קשה. היא צודקת הרופאה אני יודע. אני סך הכל כביכול במצב טוב מאוד יחסית, אני עובד בעבודה בשוק החופשי וגר בדיור לא מוגן, אז האם אני יכול להשליך את כל החיים שלי כאדם רגיל ולבחור להיות חולה. האם בעצם ברמה העמוקה יותר אני בוחר להיות חולה ולא לתפקד. האם אני בוחר להרגיש שאין שום טעם לחיים שלי ושאין שום דבר חשוב ושום דבר מענין. אני יודע שאני בוחר לא לאכול טוב, ואין לי תיאבון. אני לא רואה שום דבר בחיים שלי מלבד הציפייה כבר למנוחה הגואלת של המוות. הפסיכיאטר שלי לא התרגש כשאמרתי לו את זה. תזכיר לי למה אתה כותב כאן, אה... כן, זה הרי ניסיון קצת יותר מתוחכם לבקש צומי מאשר פשוט לבקש צומי כמו קרן. אז אני מבקש צומי... אני מבקש שיטפלו בי ויערסלו אותי ויפנקו אותי, וינדנדו אותי בעגלה וישירו לי שירי ערש וידאגו לכל מחסורי בלי לצפות ממני לשום דבר. הבעיה היחידה שאני כבר לא בן ארבע או שנה ליתר דיוק אלא זקן יותר. בברכה מיכאל(מיקי)
מה רע בלרצות צומי???? אפילו אנשים בניי 90 רוצים צומי זה לא שאתה מגיע לנגיד גיל 13 ובזמן שאתה עולה לתורה אתה מווטר על הזכות לקבל צומי כל אדם רוצה ולכל אדם מגיע צומי וכשאנשים זקוקים לצומי אזה ולא מצליחים לקבל אותו במידה מספיקה בדרכים המקובלות פונים לדרכים טיפה פחות מקובלות אתה ואני עושים את זה בצורה של לעלות למיון להתאשפז לעשות בלאגן או חס וחלילה לפגוע בעצמיינו לאחרים יש דרכים אחרות כך לדוגמה את החבריי כנסת כל פעם שהם מרגישים שהם לא מקבלים מספיק צומי הם פולטים איזה משפט שערוריתי לתקשורת או זורקים איזה אצעת חוק שערורייתית שברור גם להם וגם לנו שחוץ ולעשות רוח ולזכות לקוטרת קטנה בעיטון או איזה אזמנה חסרת תועלת למעגל של דן שילון (או מי שזה לא יהיה היום) החוק אזה לעולם לא יעבור הדרך הטובה ביותר שאני לומדת להשתמש בה לאט לאט היא פשוט להגיד למישהו קרוב שאני צריכה צומי (ולכוות שהוא או היא גם יבינו את הרמז) בכל אופן זה ממש טוב שלא התאשפזת בסוף זה באמת לא שווה את זה קפה עם חבר/ה טובים יכול לעשות את אותה העבודה ועם פחות נזקים חוץ מזה אתה תמיד יכול לכתוב בפורום
למיכאל אהבתי את התשובה של פרוזק אבל אנסה להראות זוית אחרת. כל אדם שמרגיש לא טוב אוהב ומקבל תשומת לב, גבר החולה בשפעת או מי ששובר את הרגל. מיד מבקרים אותו, מביאים לו אוכל למיטה והוא פטור מעבודה. כמובן שיש כאן ערבוב של זכרונות ילדות שהיינו ילדים וקיבלנו תשומת לב כאשר היינו חולים.... הבעיה היא שבבעיות נפשיות לא רואים את "הגבס" כך שגם הסביבה וגם אנחנו לא מרשים להתפנק, ומיד מתחילים רגשות האשמה.... רגשות האשמה מתחילים גם כאשר מצב הרוח ירוד, אולי אין דיכאון אבל אתה בטח לא במצב רוח טוב. כך שחלק מהתחושות ובעיקר התחושות של ההאשמה העצמית הן חלק מהדיכאון. הלוואי שיחלוף כבר וסוף סוף תהיה מאוזן ותחזור לכביש הראשי של החיים. תשמור על עצמך הידש
מת עליך מיקי. אתה כשרוני בטירוף. אתה חייב להחזיק מעמד. אנחנו צריכים אותך בפורום.
מיקי היקר עלו לי דמעות בעיניים מהסיפור שלך. זה כל כך מוכר ואנושי מה שאתה מתאר. כולנו זקוקים לחבוק ולתשומת לב לזה שלפעמים יטפלו בנו כמו ילדים קטנים אפילו שאנחנו לא. בתוך הנפש אנחנו ילדים קטנים שרוצים לגדול אבל רוצים גם להישאר קטנים ולקבל פינוק מאמא. כמה כואב שאנחנו כבר גדולים. כמה כואבת המציאות לפעמים. והבדידות, בעיקר כואבת הבדידות. כל כך קשה עם הדיכאון הזה. לי היתה פעם שלקחתי 4 אקמולים, רציתי לפגוע קצת בגוף, שיטפלו בי קצת בגוף, כי הנפש כל כך כאבה לי ואת הנפש לא רואים ואם מבקשים טיפול בנפש זה נראה תלוש ולא מתאים. להיות חולה בדיכאון דורש מאיתנו כוחות רבים. זה לא תפקיד קל, התפקיד הזה שיש לנו. אני גיליתי שאנשים שחולים במחלות נפש הם אנשים עם נפש עדינה, ועם עור מאד דק ועדין שמקשה עלינו להגן על עצמינו ולהפריד בין בפנים ובחוץ. לכן זה כל כך כואב. אני שמחה שאתה כותב לנו. כשאתה משתף, אתה נותן לנו הרבה כוח ותמיכה. כשאתה מבקש תשומת לב, אתה בלי לשים לב, נותן לנו משלך. תרגיש טוב, תמי.
לא יפה שאתה יורד עלי בפורום זה לא אשמתי שאני לא יודעת לבקש צומי בדרך שגורמת לאנשים להעריך אותך מה לעשות אני לא יודעת ליגרום לאנשים להעריך אותי לעזאזל איך אני מרגישה נחותה בחיי הלווי והיתי נופלת לתרדמת ולא כמה יותר וככה לא היתי מרגישה את הכאב שאוכל את כל כולי
לד"ר שלום, הרבה זמן לא התכתבנו, אז אתה מבין שמבחינתי העניינים היו בגדר הבסדר. אני מזכירה לך בקצרה על הרקע שלי (אם שכחת ) אני נוטלת אלטרול כבר למעלה משנתיים בעקבות דיסטימה לאחר לידה. כאשר הסיבה שהחלטתי להפסיק את הכדורים היא השמנה בעקבות הכדורים ואי יכולת להוריד במשקל. כעת אני לוקחת 25 מ"ג של אלטרול ("בשיא " לקחתי 125 מ"ג). קשה לי להפריד מהכדור היות ואני עדיין חוששת שהלילות תהיינה לבנות. אז למה אני רושמת לך ? כי א) לאחר שבועיים שהגעתי למינון של 25 מ"ג. השינה התחילה להשתבש , לפני כשבוע התחלתי להתעורר עם עלות השחר בערך ב-5:30-600 (ואני הולכת לישון בערך ב-23:30) אך אכשהוא , חייתי עם זה בשלום, וניצלתי את הזמן ללכת לחדר כושר, וגם לא הייתי עייפה ביום. לקראת סוף השבוע התחלתי לקום בשעה 0500-0400 שזה כבר לא מפריע לי. ואתמול התעוררתי ב-2:30 בבוקר. אז לקחתי את 1/4 זודורם שלי עם שתיה ופרוסת לחם (לצערי, אני חייבת לאכול לפני השינה ע"מ להרגע ולהרדם). . האם יתכן כי הורדת המינון (ובתקווה להפסקת הכדורים בכלל ) יחזרו לי בעיות השינה ? אז מה ? כל החיים אני חייבת לקחת כדורים ? אני לא אצליח לישון בצורה טבעית ? אני הבחנתי שמאז שהמינון של ירד, התחלתי להיות יותר עצבנית וחסרת סבלנות לבני, דבר שהיה פחות שכיח בתקופה שהמינון שלי היה גבוה, כמו כן המצב רוח שלי ירוד יותר.. ואני לא יודעת אם להחליט שזה בגלל התרופות או בגלל שיש לנו משבר גדול בעבודה שמערער לי את הבטחון ואת החשק להגיע למשרד כל בוקר. אני יודעת שזה לא אתי, אבל על איזה כדורים אתה יכול להמליץ לי לקחת שיעזרו לי גם בשינה אך לא יגרמו לי להשמנה וגם ניתן לקחת אותם בהריון... (יש לי מחשבות להכנס להריון....הגיע הזמן, הילד כבר בן 4 !). אשמח לתשובתך כרגיל מצטערת שזה יצא ארוך...
שלום קראתי כבר מכתבים ארוכים יותר כך שזה בסדר. אני חושב שהמגמה להפסיק את האלטרול כנראה נכונה אבל השאלה האם זה העיתוי הנכון כאשר ישנם קשיים רבים כל כך בעבודה? אחרי שנתיים כבר לא כל כך דחוף ואולי כדאי לחכות עם מינון מינימלי (50 מג' לדוגמא) עוד חודש חודשיים, ובעיקר לעבור את הפסח? אפשר לנסות להעזר בתרופות לשינה הבונדורמין בטוח בהריון אבל עלול לגרום להתמכרות. נוקטורנו וסטילנוקס איני יודע אם הן בטוחות בהריון. בכל מקרה כדאי לשאול במחלקה לטרטולוגיה בהדסה. ואשאל שוב, אם התכנית להכנס להריון האם זה זמן טוב להפסיק עם האלטרול? אני חושב שבטח שהאלטרול לא לכל החיים, אבל השאלה העומדת על הפרק מתי נכון לך לסיים טיפול? כל טוב דר' גיורא הידש
לד"ר שלום השאלה היא קשה ואני לא מוצאת לה פתרון, כל החיים יש קשיים כאלו ו/אחרים , אז מה אני לא אתמודד איתם ללא כדורים ? לצערי לא קיבלתי ממך תגובה , האם הפסקת אלטרול גורם לי לבעיות בשינה ? ואם כבר הורדתי את המינון של האלטרול , לאיזה תרופה כדאי לחזור - אני רוצה כדור מהדור החדש שיכול להשתלב עם הריון, וגם יעזור לי לשינה וגם לא משמין וגם בסל הבריאות.. ( כי שמעתי שאלטרול לא כל כך בטוח בהריון). בכל מקרה ההריון לא יהיה בזמן הקרוב...יש לנו עדין הרבה קשיים עם הבן שלנו. אודה על תשובתך
יש לי בדיקות דם לרמות דפלפט. אני לוקח שני כדורים של 200 מ"ג בערב ואחד בבוקר. רציתי לדעת האם לקחת את הכדור בבוקר לפני או אחרי הבדיקת דם....
לגבי רמת תרופות בדם כולל דפלפט נהוג לא לקחת תרופות, אלא להיות שמונה שעות ללא תרופות כדי שהבדיקה תראה את הרמה האמיתית בדם. יחד עם זאת, כדאי להרים טלפון למעבדה שבה אתה עורך את הבדיקות ולבדוק מה נהוג שם.
לצחי לקחת את התרופה מחר בבוקר אחרי בדיקת הדם. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הידש, האם זה נכון ששימוש ממושך בריטלין עלול לגרום לפסיכוזה? אם כן, האם הסיכויים לכך גבוהים יותר אצל אדם עם רקע פסיכוטי? בתודה מראש, נעמי.
לנעמי הגיוני שכן, הסיכויים גדולים יותר אבל בעיקר אצל אדם שהיה לו התקף פסיכוטי בעבר, אצלו לא הייתי מתחיל כלל עם ריטלין. אבל למען האמת איני מכיר חומר מדעי שנותן תשובה לנושא. בכלל, כל השמוש של ריטלין אצל מבוגרים עדיין לא התבסס מספיק. כל טוב דר' גיורא הידש
דר' שלום! אני בן 28, וסובל שנים מתסמונת המעי הרגיז (IBS) המלווה בשילשולים ויציאות רבות במשך היום. מדי שנה אני מרגיש כי התסמינים מחריפים. גם אם אני מרגיש טוב, יחסית, ברגע שאני צריך לצאת מהבית אני ישר מרגיש שאני חייב לרוץ לשירותים... לפעמיים אף פעמיים.... שאלתי היא - האם אני מפתח/פיתחתי כפייתיות שמאפיינת חולי OCD? האם טיפול תרופתי ע"י פסיכיאטר יוכל לעזור לי? תודה רבה!!!
אתה רוצה להדביק לעצמך את המחלה הנוראית הזאת . לא מספיק המעי הרגיז? פשוט תתאמן עם עצמך בלשכוח את השרותיי .תעבוד על "עצמך" בזמן שאתה צריך לצאת תצא וזהו או תעשה מטלה אחרת במהירות וכך תצא החוצה. הכל בראש-אך אתה לא רוצה שיהיה לך אוסידי...
שלום, מה שברור שקיים הרגל ללכת לשרותים לפני היציאה מהבית. גם הגיוני שלפני היציאה החרדה עולה ולכן יתכן שקיימת יציאה או שההרגל מרגיע במידה מסויימת את החרדה. בכל אופן ההגדרות כאן הן יותר פורמליות, קיימת בעיה של חרדה ולכן היציאות ולכן גם פתוח ההרגל (ואין חשיבות אם נקרא לו OCD או נחסוך לך אבחנה זו). ישנו קשר הדוק בין המעי הרגיז וחרדה, לכן אני חושב שפסיכיאטר בהחלט עשוי לשפר את המצב. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לד"ר הידש הנכבד! לאחר שבתי הסתבכה עם התרופות שהיו לה (כבר ציינתי אותן בעבר)וגילו אצלה חוסר נתרן, הקאות, עצירות בשתן ועוד...כנראה שיחליפו לה התרופות. בזמנו הומלץ על ידכם לקחת את התרופה סרוקוול. בעבר קיבלה רספרידל אולם לא לזמן ארוך. היתה שלווה ותיקשרה יותר טוב. תמהתני אם כדאי להחליף לה לסרוקוול או לנסות שוב את הרספרידל? וכפי ששאלתי: מה ההבדל? דרך אגב, עתה כאשר עברה להוסטל בשער מנשה אני (אימה) זאת שמממנת את התרופות עתה וחושבת שלא יתנגדו אם אציע. מה דעתך? בתודה ובברכה.
לתותי כיום גם הסרוקוול וגם הרספרידל נמצאות בסל התרופות עם מגבלות מסויימות ואני מקווה שאת מממנת את התרופות אבל רק באופן חלקי. שתי התרופות שייכות לדור החדש של נוגדי הפסיכוזה ויעילותן דומה. הן פועלות במנגנונים מעט שונים אבל מהבחינה הקלינית אין הבדלים גדולים ביניהן. מדובר יותר בהתאמה אישית של כל תרופה לכל אדם. כך שאין העדפה מיוחדת לאחת מהתרופות וצריך לקבוע לבת באופן אישי מה שמתאים/מה שעזר לה יותר. כל טוב דר' גיורא הידש
אני אשה בת 38 רווקה ורוצה להורות דרך בנק הזרע אך, אני סובלת כ-10 שנים מבעית דכאון דו פולארית ונוטלת בקביעות תרופות: דפלפט 800 מ"ג, רסיטל חצי כדור ופרפנן 4 מ"ג. מצד אחד מאד רוצה לממש את חווית האמהות מצד שני חוששת מהתמודדות עם הדכאון בזמן ההריון, לאחר הלידה ובכלל. מה יהיה במהלך ההריון עם הכדורים האלה, דפלפט ממש לא רצוי לקחת בזמן הריון. יש את פרופ' הרנוי בי-ם והם המליצו לא לקחת דפלפט את שאר התרופות אפשר לקחת ואין מאזן אחר. לתגובתך אודה. אולי יש איש מקצוע אחר שאוכל להתייעץ איתו?
שלום, בבתי חולים, יש מרפאות לבריאות הנפש, והפסיכיאטרים שם נותנים גם טיפול תרופתי, וגם פסיכותרפיה. ובדר"כ תומכים בנושא של הזרע. בהצלחה רבה
אני אשה בת 38 רווקה ורוצה להורות דרך בנק הזרע אך, אני סובלת כ-10 שנים מבעית דכאון דו פולארית ונוטלת בקביעות תרופות: דפלפט 800 מ"ג, רסיטל חצי כדור ופרפנן 4 מ"ג. מצד אחד מאד רוצה לממש את חווית האמהות מצד שני חוששת מהתמודדות עם הדכאון בזמן ההריון, לאחר הלידה ובכלל. מה יהיה במהלך ההריון עם הכדורים האלה, דפלפט ממש לא רצוי לקחת בזמן הריון. יש את פרופ' הרנוי בי-ם והם המליצו לא לקחת דפלפט את שאר התרופות אפשר לקחת ואין מאזן אחר. לתגובתך אודה. אולי יש איש מקצוע אחר שאוכל להתייעץ איתו?
לנרקיס כמובן שהריון הוא רק ההתחלה. אחר כך גידול הילד וכל מה שכרוך בכך. יש את ההיסטוריה שלך והיציבות שלך וכמובן גם מרכיב תורשתי. מצד שני כמובן הרצון הלגיטימי שלך באמהות. הדלפלפט אכן לא מומלצת. כיום מקובל לאזן הפרעה דו-קוטבית גם עם רספרידל וגם עם זיפרקסה שלפי ידיעתי בטוחות בהריון. כמובן שצריך לשאול אצל פרופ' הרנוי. לדעתי גם התרופה החדשה למיקטל בטוחה אבל היא תרופה חדשה יותר ועדיין הניסיון אתה לא רב. כל טוב דר' גיורא הידש
זה פרופ אור-נוי מהדסה. מומחה לטרטולוגיה. לא הרנוי!
שלום לך ד"ר הידש רציתי לשאול האם לא מומלץ להכנס להריון בתקופה שבה שותים פרוזאק. ובאופן כללי האם הפרוזאק יכול להשפיע על הביציות - תפקודן וכו'? תודה רבה רבה
להילה הפרוזק בטוחה בהריון ותמיד כדאי לשאול במעבדה הטרטולוגית בהדסה-פרופ' הרנוי כפי שצויין בשאלה מעליך. עם זאת עדיף הריון בלי פרוזק מאשר עם פרוזק. אבל יש גם צד שני למטבע, עדיף הריון בלי דיכאון וחרדה מאשר עם. לכן השאלה מורכבת ויש לתת תשובה אינדיווידואלית לכל אחת. כל טוב דר' גיורא הידש
למה לעזאזל אני לא מצליחה להבין אותך הרי אני מרגישה שחרדה אין לי ומישום מה זאת ניראת לי מילה מוקצנת מידי ודרך אגב אין לי אומץ ללכת לרופא המישפחה כדי לקבל הפניה לפסיכיאטר וגם יש לי בעיה של כסף יש לך עצה בישבילי באזור ירושלים
אמי נוזפת בי שאצא מהמחשב
לקרן ישנן מרפאות לבריאות הנפש שמוכנות לקבל מטופלים גם בלי הפניה של רופא המשפחה. כדאי להרים טלפון למרפאה ולשאול. אני בדרך כלל ממליץ על מרפאות של בתי חולים כלליים, כך שאת יכולה לבחור בירושלים. רק אנא שמי לב, המסגרת כאן היא פורום ולא צ'ט, כך שאנחנו מתמקדים בנושאים הקשורים לפסיכיאטריה. תודה. כל טוב דר' גיורא הידש
אנא קבל את יתנצלותי אם לקחתה את הודעתי בתור זילזול אליך הרי שאני מכבדת את יתיכסותך לכלל הפורום
לקרן הכל בסדר אפשר להרגע. הטיפול בבתי החולים הצבוריים הוא בחינם. איני יודע בדיוק לגבי הדסה (שאינו בית חולים ממשלתי ולא קופת חולים), אבל בבתי החולים הצבוריים השירות הוא חינם. כל טוב דר' גיורא הידש
הזדהות ואהבת יתר לנשים איך אהבה לנשים אבל ממש חזקה יכולה להיראות ? זאת אומרת איך גבר שמת על נשים אמור להיראות ? מה המאפיינים של אהבה קיצונית לנשים אצל גבר ?
לענבל לא בדיוק הבנתי את השאלה, אולי משתתפים אחרים יכולים לעזור? כל טוב דר' גיורא הידש
האם ניתן לקחת רק כשלא עייפים והשעה כבר מאוחרת נורא? אין בעיה אם לוקחים יום כן שלושה ימים לא? רופא ממליץ כל יום אבל אני לא רוצה להגיע להתמכרות ויש ימים שאני עייפה גם כך מהריספרדל או מהמאניה.. מה לעשות?
לתותי באופן עקרוני אפשר ליטול לפי הצורך ולפי העייפות. אבל תשובה פרטנית לגביך את עשויה להיות שונה, לפחות לפרק זמן מסויים. כך שכדאי לשמוע בעצת הרופא או לשאול אותו שוב. כל טוב דר' גיורא הידש
שמישהוא איתן צומי
מה את צריכה? איזה מן סוג של תשומי? שאלת משהו??
מיצתערת אני לא יכולה אכשיו כי נעלצתי לפנות לאחותי את המחשב סוג הצומי שרציתי הוא שיחה ידידותית אני חוזרת לפורם יותר מאוחר
שלום רב, האם יתכן שאני אקח קלונקס ועדיין לא אהיה מסוגלת לישון עד השעות הקטנות של הלילה? (אני מטופלת גם בריספרדל). תודה רבה קוקי
לקוקי לשמחתנו קלונקס אינה תרופה "כל כך חזקה" ולכן היא גם מופיעה בשני מינונים 0.5 מג' וגם 2.0 מג'. אומנם התרופה יעילה אבל לא לכל מצב. בנוסף קלונקס היא תרופת הרגעה, כאשר אדם רגוע הוא יכול להרדם. אבל היא לא מה שנקרא תרופת שינה - תרופה הגורמת להרדמות. תרופות אלו הן כמו הבונדורמין, נוקטורנו, סטילנוקס וכך הלאה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב גיורא, 1.האם תוכל לומר לי מהי גלישה פסיכוטית - אין בעיברית באינטרנט דבר בנושא. 2. האם תוכל לומר לי מה מגבלות הזמן של גלישה שכזו - האם מדובר בדקות שעות או שזה יכול לקחת ימים? 3. האם אדם במצב כזה שנמצא לבד לגמרי כולל אי יציאה מהבית יכול להבחין במצבו? 4. מה הטיפול לכזה דבר? (ריספרידל?) 5. האם תוכל לומר לי את שם התופעה באנגלית, האם זה PSYCHOTIC EPISODE? 6. מה ההבדל בין גלישה פסיכוטית להתקף פסיכוטי? אם תוכל לשלוח אותי לקרוא ספר בנושאים הבאים אודה לך מאוד. קוקי
ייתכן שאת מתכוונת ל- Brief Psychotic Disorder כאשר הפסיכוזה יותר קצרה מ-30 ימים אבל יותר ארוכה מיום 1 ונשללת אפשרות לקשר כלשהו לסכיזופרניה או שימוש בסמים או מחלה גופנית כלשהי. לגבי ההגדרה של פסיכוזה תוכלי למצוא כמה שורות יותר למטה.
לקוקי גלישה פסיכוטית היא מושג מקובל בדיבור אבל לא מושג מדעי ולכן גם לא מצאת חומר כתוב על כך. מדובר בכניסה למצב פסיכוטי בגלישה..... ההגדרות הן כמובן למושג פסיכוזה (גם כאן ההגדרה אינה חד משמעית) וגם למשך הפסיכוזה - קצרה - דקות עד שעות. פחות מחודש או יותר. פסיכוזה עלולה להתקיים בהרבה מאוד הפרעות נפשיות ואין היא אבחנה של מחלה אלא תאור של מצב. יש קבוצה שלמה של תרופות נוגדות פסיכוזה כאשר הרספרידל אחת מהן וכיום היא תרופת הבחירה בדרך כלל. כל טוב דר' גיורא הידש
אכן איןחכם כבעל הניסיון.
שלום ד"ר הידש, כפי שאולי זכור לך.. אני נוטלת פלוטין 20 מ"ג מזה שלושה וחצי שבועות. הסיבה- הפרעות אכילה, מחשבות טורדניות וסטרס ממושך. לצערי איני חשה כל השפעה לטובה. פקדו אותי תופעות לוואי של כאבי ראש סחרחורת וערפול, שחלפו לאחר שבועיים וחצי. כעת כל מה שאני חשה זה צורך לישון. אני חסרת חיוניות ואנרגיה ובמידה מסוימת "זומביט" כזו . ניתן לומר שאין לי מחשבות טורדניות באותה רמה אך בולמוסי אכילה עדיין קיימים. מה לעשות? אני חוששת שאם אחליף כדור אזי אשמין. (בשנה שעברה שתיתי לוסטרל למשך ארבעה חודשים שגרם לי להשמנה נוראית). אודה לך על הצעותיך. אבישג
מלבד זאת, ד"ר, המפליא הוא שאני גם חשה דכאון בימים האחרונים. ושוב תודה
לאבישג לצערי אין ברירה אלא לחכות. כפי שאת רואה תוופעות הלוואי נחלשות ואף נעלמות וכדי להרגיש באופן משמעותי את ההשפעה לטובה צריך לחכות כשישה שבועות. אם הפרוזק מעייפת אותך כדאי לנסות וליטול את התרופה בערב כך שתהיי רדומה במשך הלילה וערנית יותר ביום. בהחלט כדאי לחכות. כל טוב דר' גיורא הידש
אין קונצנזוס לגבי המשמעות של מושג זה. במובן הצר של המושג הכוונה למצב של הזיות מתמידות או מחשבות שווא מתמידות אשר מהווים סימפטום למחלת נפש כלשהי, כמו פרנויה, סכיזופרניה, מניה ודיכאון. לעיתים הפסיכוזה היא רק בנושא אחד ובשאר התחומים החשיבה הגיונית ולעיתים היא מקיפה את כל התחומים. בקיצור אצל אדם פסיכוטי קיימת תפיסה מעוותת ולא הגיונית של המציאות ולכן הסיכון במצב זה נחשב לגבוה.
אין חכם כבעל הניסיון וד"ל
בס"ד האם לקיחת כדורים נגד דכאון וחרדה, מסוגלים למנוע חזרה של המחלה. אני לוקח 100 מ"ל לוסטראל 0.75 מ"ל קלונקס כ 4 שנים ברוך השם אני מרגיש די טוב , יש ימים ויש ימים. אל כללית רב הטוב על הלא נורא. ומה חדש בתחום , האם יש דור חדש של כדורים שאוטוטו יוצא תוך כמה זמן נראה לך שתהא תשובה רפואית הולמת למחלה בברכה
לדניאל ישנם כדורים יותר חדשים אבל לא ממש דור חדש. הלוסטרל בהחלט מונע חזרה-הישנות של החרדות. לכן עדיף לשקול את סיום הטיפול מאשר החלפת התרופה. ראה גם את תשובתי בשאלה הבאה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לך ד"ר הידש לפני כ 4 שנים החלטתי שאני הולך לטיפול נפשי אצל פסיכולוג בגלל קשיי אנטימיות . לאחר מספר פגישות של שיחה , החלטתי שמשיחות לא יצא טוב (היום איני חושב כך) ובקשתי להוסיף לטיפול כדורים, אבל כל כך רציתי לפתור את בעיית האינטימיות ולהקים משפחה. קיבלתי מהרופא המטפל ציפרמיל 10 מיל', פעם ביום לפני השינה. לאחר הפעם השנים שנטלתי הגלולה נטלתי גם אקמול, ובחצי הלילה קמתי עם חרדת פאניקה איומה . להדגיש כי אף פעם לא סבלתי מחרדת פאניקה. אך כן סבלתי מOCD שטופל ברוך השם ועבר . הפסקתי את הציפרמיל תחושתי שהוא היה הגורם לפניקה, וחזרתי לרופא שעזר לי לפני 15 שנה במצב דכאוני חרדתי הרופא נתן לי לוסטראל + קלונקס ברוך השם אני מרגיש טוב היום (לאחר 4 שנים) עם הכדורים הללו, איני מעוניין להפסיקם, אני בעל משפחה, ואיני רוצה לעבור בע"ה את התקופה הקשה שעברתי שוב אני נפגש עם הרופא פעם החצי שנה ונוטל את התרופות באופן מסודר פעם ביום 100 מיל לוסטרל 0.75 קלונקס בפגישה האחרונה ,הוא הציע לי ציפראלקס במקום הלוסטראל 10 מיליגרם. אני חושש בגלל שהציפרלקס בעצם קרוב משפחה של הסיפרמיל שלדעתי הוא היה הגורם לחרדת הפניקה שהיום לא קיימת וקרתה לי פעם אחת באותו ארוע שלקחתיו. סיפרתי את התחושה לרופא, והוא אמר הוא ננסה, (לא חייב) אני מאד מעריך ומוקיר רופא זה, שעזר לי, וסומך עליו, אך הפחד שמא אותו חומר ציפרמיל קשור בציפרלקס, ואולי הוא היה הגורם מאד מטריד אותי. מה דעתך? בברכה
לדניאל אתה צודק בכך שהחומר הפעיל בשתי התרופות הוא זהה. בציפרמיל יש את החומר הפעיל ועוד חומר דומה נוסף, ובציפרלקס הוציאו את החומר הנוסף. אבל איני מבין מדוע לעבור מלוסטרל לציפרלקס, שתי התרופות פועלות באותו המנגנון וההשפעה ותופעות הלוואי דומות, רק התגובה האישית עשויה להיות שונה לטובה או לרעה? אולי יש מקום לחשוב על סיום הטיפול? כל טוב דר' גיורא הידש
תגיד לי בבקשה איזה כדור עזר לך לצאת מהocd תודה
פבוקסיל אבל מזמן - אבל כל אחד מגיב אחרת הרבה תפילה שיהיה לך בהצלחה
שלום אני סובלת מאוד ממעי רגיש כל חיי חייתי בחלץ עם אבא שלי שגורם לי לצער וללחצים ובסוף ההפרעה שלי הייתה תסמונת זו בצורה קשה הופנתי לפסיכאטר שמתמחה בתסמונת זו דרך מכבי אך לא מצאתי מישהו שמטפל בזה דרך מכבי תוכל בבקשה לעזור לי? מרוב לחץ מתמיד איתו אני כבר חושבת למכור את עצמי רק שלא אצטרך לגור איתו באותו בית שתקופה קצרה לא גרתי בבית המעי היה רגוע ותקין רק שאין לי יכולת כלכלית תוכל להפנות אותי לרופא ?
לרויטל איני מפנה לרופאים באתר ולא ממליץ עלי או על אחרים. בכל אופן כפי שאת מציינת יתכן שהפתרון אינו בטיפולים פסיכולוגיים אלא שינוי במגורים דווקא? כל טוב דר' גיורא הידש
זו תשובה נוראית אני חולה במחלת מעי רגיש ולוקחת כדורים מזה שנים וזה תגובתך ממש תשובה שגורמת לי לחשוב שאתה צוחק על מטופלים תודה ושלום
שאלה- אם אני אוהבת סקס וחושבת כל הזמן על סקס ומוכנה לעשות סקס בלי הפסקה כל יום שעות ארוכות... זו בעיה פסיכיאטרית או שאני בריאה? ואני שואלת ברצינות. אל תענו לי תרשמי טלפון וכאלה. יש לי חבר. אני באמת רוצה לדעת אם זה נורמלי לרצות סקס כל הזמן. סקס הכי חשוב לי בחיים, יותר מעבודה. אני מוכנה להבריז מהעבודה בשביל לעשות סקס.
את נישמעת מכורה אולי את צריכה טיפול בשיחות ואולי גם כדור פסיכיאטרי כל שהו סתם שאלה את באה מבית דתי או חילוני?
הנה הלינק. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/526/xFT/402955/xFP/404376
תגיד\י לי משעמם לך בחיים
תודה על הקישור הוא באמת חסך לי זמן. עניתי במקום המקורי. כל טוב דר' גיורא הידש
בת 29 בהריון עם תאומים, תמיד הייתי חרדתית רק שמאז שגילית שאני בהריון (ועוד עם שניים בבטן) התקפי החרדה הולכים וגדלים ואני ממש מרגישה חסרת אונים, אף פעם לא נעזרתי בטיפול תרופתי כי אני ממש חוששת מזה ורוצה לעשות הכל כדי לא להגיע לשימוש בטיפול תרופתי אבל הבעייה היא שאני מרגישה שאני לא אוכל להעביר כך הריון ואני עוד יותר חוששת שאולי אני פוגעת בעוברים עם כל החרדות שלי ואולי בגלל זה אין לי ברירה, בקיצור אני משערת שאתה מבין את הדילמה שאני נמצאת בה, יש לי ימים שלמים שאני מרגישה דפיקות לב מואצות, יובש בגרון, קשיי שינה ושילשולים ופתאום זה עובר לי אבל בימים שהחרדה חוזרת אני ממש אומללה. מה אתה מציע לי לעשות, התחלתי טיפול תרופתי אבל זה לא תרופת פלא ובנתיים אין שיפור, להיפך רק הרעה בתדירות. ד"ר שאלתי הראשונה היא האם החרדה פוגעת בעוברים ואיזה סוג של פגיעה? אני משערת שנעשו מחקרים בנושא. מה אתה מציע לי לעשות? אני משערת שהכי קל להמליץ על טיפול תרופתי אבל האם הוא בלתי נמנע?
ליעלי השאלה קשה כי שתי הברירות העומדות לפניך אינן כה טובות. חרדה בהריון אינה טובה אבל אין מחקרים או עבודות שמצאו נזק לעוברים. כך שאם את יכולה לנוח ולהקל על עצמך עם פחות חרדה זה עשוי להיות בסדר. תרופות אינן מזיקות להריון ולעוברים אבל כמובן שעדיף בלי תרופות. לכן הבחירה היא בין שני דברים פחות טובים כי הדבר הטוב ביותר הוא להרגיש טוב. כמובן שאיני יכול לתת לך תשובה אישית על סמך המכתב הקצר אלא רק לקוות שהתרופות יתחילו להשפיע ותרגישי טוב. כמובן שישנה האפשרות של שיחות, שיחות שהן חשובות לחזק אותך לתקופה שאחרי הלידה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר אני בת 22, הכל בסדר בחיי, רק שאני נוטה להתרגש מדי מדברים מסויימים - כמו מבחנים, שיחות אחד על אחד, רופא שיניים, טיולים ונסיעות מאוד מלחיצים אותי כל דבר שהוא ביסודו אמור להועיל לי ולהיות טוב מלחיץ אותי ואני מרוויחה ממנו הרבה פחות אני ילדה שמחה במקור, רק שלאחרונה אני קצת דואגת ומפחדת מכל מני דברים שלא לגיל שלי,ממחלות, מתאונות, מאיבוד שליטה, כל מני דברים שאני ממש נכנסת להרגשת חרדה וכאבי בטן עזים, אפילו יש לי פחד קהל שאין לי מושג איך הוא נפל עליי ואני מנסה להלחם בו במקום לצאת מזה, כשזה קורה אני רק נכנסת לזה יותר וחושבת על זה כל הזמן וזה לצערי מתבטא אצלי בשלשולים..דבר שדי מקשה עליי להסתיר את תחושותיי וזה די מביך לפעמים אני רוצה להשתחרר מהפחדים ולחיות חיים חופשיים ומלאים, בלי מחשבות ודאגות, לטרוף את החיים, יש בי את האהבה לחיים ואת הרצון לחיות ולכייף, רק שאני נותנת לפחדים שלי להתגבר עליהם וכך אני מפסידה הרבה דברים מהנים וחוויות שיכולות רק לתרום לי יש לי 2 אופציות - להתחיל בטיפול תרופתי - סרוקסט, או ללכת לטיפול באמצעות שיחות השאלה מה במצבי עדיף? אני לא בטוחה שכדאי לפנות ישר לכדורים, כי כרגע אין לי איזו בעיה ממשית ואני לא רוצה לוותר לעצמי וישר לפנות לכדורים, מה יקרה כשתהיה בעיה? אני אתפרק? השאלה היא כמה יוכל להועיל לי טיפול פסיכולוגי או הומופאטי? מה ההמלצה שלך מניסיונך??? אנא ענה לי מהר ככל שתוכל
ליעל התשובה לשאלתך גם כללית וגם אישית. יש יתרונות וחסרונות כלליים לתרופות ולשיחות. אבל הדבר החשוב ביותר הוא להתאים את הטיפול לאדם מסויים. לכן חשוב להגיע לאבחון אצל מטפל היכול להעריך גם את האישיות ולהחליט מה מתאים לך אישית. לתרופות ישנן מספר יתרונות-הן פועלות מהר יחסית, ההשקעה קטנה גם בזמן וגם בכסף, והן בדרך כלל עובדות. שיחות דורשות מאמץ רב יותר-השקעה רגשית, זמן רב (שעה בשבוע לאורך זמן) וכמובן המחיר. כמובן שלשיחות יש גם תועלת מעבר לסימפטומים כך שהאישיות והאדם מתפתחים. תרופות מטפלות יותר בסימפטומים של החרדה והן תמיד חומר זר לגוף. כמובן שאפשר לשלב גם שיחות וגם תרופות. אבל הדבר החשוב ביותר ההתאמה האישית. כל טוב דר' גיורא הידש
בביקור אצל רופא עור, הוא המליץ לי על תרופה בשם ראקוטן במינון נמוך, כיוון שיש לי עור מאוד שומני בפנים (וגם קצת אקנה) וכל איזור הקרקפת והאוזניים. הוא אמר שזה יהיה טיפול מאוד יעיל בשבילי. אבל... אני נוטלת כדורי אפקסור נגד חרדות מתראומה שחויתי בעבר. והוא ביקש ממני להתייעץ עם פסיכיאטר כי הוא יודע שהכדורים גורמים קצת לדיכאון. אז מה אתם אומרים?
שלום, רקוטן היא תרופה יעילה נגד אקנה. הטיפול הוא לפחות 3 חודשים. והשיפור הוא מדהים. ואין צורך בטיפול קוסמטי. תופעות הלוואי היחידה שלה שהיא עלולה לגרום למעט יובש בפה. חשוב לעשות מעקב של תיפקוד הכבד.יחד עם זאת אין שום בעיה לשל באת האפקסור עם רקוטן כל טוב
לדגנילי לראוקוטן הרבה השפעות נפשיות וחלקן חמורות. לא מומלץ ליטול אותה לאנשים הסובלים מדיכאון או חרדות ובמיוחד אם הם נוטלים תרופות נוגדות דיכאון. השילוב עלול להיות מסוכן ולכן אסור. כל טוב דר' גיורא הידש
האם לכדור הקסנגיס ולכדור הסרוקסט יש אותה השפעה אני נוטלת את שניהם מכוון שאני סובלת מחרדות חברתיות ודיכאון קראתי על העלון ששניהם מפחיתים את החרדות האם כדי לי להמשיך ליטול את שניהם העוד הם בעצם מבצעים את אותה פעולה? הרופא שלי אומר שכן אבל רוצה תשובה תודה רותם
לרותם שתי התרופות הן נגד חרדה ודיכאון אולם מנגנון פעולתן שונה. הסרוקסט מתחיל לפעול אחרי כשלושה ארבעה שבועות בעוד אשר השפעת הקסנגיס מיידית. הסרוקסט מרפא ולכן אחרי מספר חודשים אפשר לסיים את הטיפול בעוד אשר הקסנגיס בדרך כלל מרגיע בלבד. לכן מומלץ להתחיל עם שתי התרופות ואחר כך לסיים את הטיפול עם הקסנגיס ולהמשיך רק עם הסרוקסט. בנוסף הקסנגיס עלול לגרום להתמכרות והסרוקסט לא. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הידש שלום, אימי חולת פרקינסון זה 18 שנה. כיום היא סובלת מ"התקפי רוק" שמתישים אותה ופוגעים באיכות חייה. הנוירולוג שמטפל בה אמר שהתקפי הרוק הם על רקע נפשי, והמליץ להגדיל מינון הסרקוול. בינתיים איני רואה שהמצב משתפר. לשם מה נותנים בד"כ הסרקוול? האם כנגד חרדה? שמא נגד אובססיביות? האם סרוקוול לא מצוי בסל הבריאות? (בקופ"ח לא מאשרים אותו משום מה). שבוע טוב, רון
לרון סרוקוול רשומה כתרופה נוגדת פסיכוזה בסכיזופרניה אבל לעתים יש לה שימושים נוספים. התרופה נמצאת בסל הבריאות רק לסכיזופרניה ולכן כאשר מטפלים בפרקינסון התרופוה אינה בסל הבריאות. לעתים בפרקינסון בגלל הטיפול התרופתי עלולים להיות מצבים פסיכוטיים. במצבים אלו יש צורך לטפל בנוגדי פסיכוזה ומהדור החדש (הא-טיפיות) כך שיתכן שזו הסיבה לטיפול בסרוקוול. כמובן שבמצב זה התרופה אינה בסל. כל טוב דר' גיורא הידש
האם יתכן שנטילת סרוקסט בעצמה גורמת לבעיית חוסר ריכוז וקשב בהפרעת חרדה? זאת למרות שנראה שיש איזון מבחינת החרדה ?בני הסטודנט ירד מאוד מבחינה קוגניטיבית מאז שהוא נוטל את התרופה.האם יש תימוכין לכך במחקרים?אינני סבורה שהחרדה היא זו שגורמת לכך במקרה שלו -משום שגם כשהוא מאוד רגוע ולא בלחץ של מבחנים הוא טוען שקשה לו להתרכז.אולי ההתערבות הביולוגית בהעלאת סרטונין פוגעת בהעברת האינפורמציה במוח? ואם זו הבעייה כיצד ניתן לטפל בבעיית הריכוז שלא היתה קיימת לפני הופעת הפרעת החרדה?האם יש פתרון ?שכן פגיעה זו מהווה דמורליזצייה קריטית אצל בני שכל הגשמתו העצמית מושתת על היכולת הקוגניטיבית שלו (כמו בוודאי רבים אחרים!).
לאם החרדה איני מכיר מחקרים העונים ישירות לשאלתך, יחד עם זאת ידוע שישנם אנשים שהסרוקסט גורם להם לישנוניות או לפחות לירידה בעירנות וכך גם לירידה בכושר הריכוז והזיכרון. בשלב ראשון מומלץ לנסות וליטול את הסרוקסט בערב ואז במשך היום הערנות רבה יותר. אם זה לא עוזר צריך לחשוב על החלפת התרופה לתרופה אחרת מאותה המשפחה. בתקווה שהתרופה החדשה תעשה את אותה ההשפעה הטובה ללא תופעות לוואי. שבוע טוב דר' גיורא הידש
