פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
03/04/2005 | 00:22 | מאת: a.m

האם אפשר להחלים מדיסטימיה לגמרי !!!? בעזרת תרופה נוגדת דיכאון, או שההפרעה הזאת תלווה אותי כל חיי? ועוד שאלה- מה זה bipolar? בבקשה תענו לי, אני נואשת...

03/04/2005 | 01:45 | מאת:

שלום, דיסטימיה היא דיכאון לא חמור אבל נמשכת זמן ארוך (לפחות מעל לשנתיים). בדרך כלל ברפואה הפרעות כרוניות קשה יותר לרפא במאה אחוזים, אבל שיפור במצב בודאי שיהיה ותתכן גם הבראה מלאה. כדי לקבל תשובה אישית יותר צריך להכיר אותך טוב יותר. בכל אופן טיפול בתרופות ושיחות עשוי לשפר מאוד את המצב. בי-פולר=דו-קוטבי, כלומר שני קטבים של פעילות יתר ומצד שני דיכאון. נקרא גם מאניה דפרסיה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/04/2005 | 23:36 | מאת: זהבה

איזה כדור יכול לתת מענה גם לדיכאון מחשבות טורדניות וכפיתיות? לתשובתך אודה.

03/04/2005 | 01:46 | מאת:

לזהבה באופן כללי התרופה המומלצת היא קודם כל סרוקסט, אבל כמובן שצריך להתאים לכל אחד את הטיפול עבורו ותצטרכי להתייעץ עם רופא פנים אל פנים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אילו ויטמינים עשויים למנוע/להפחית חרדות? האם B6 ובכלל קבוצת ה B יעילים? מה באשר למגנזיום?

לעדי איני מכיר עבודות שהראו שויטמינים מסוג כלשהו משפרים את המצב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/04/2005 | 22:48 | מאת: חיילת20

אם הייתי פעם אחת בלבד אצל פסיכיאטר צבאי וקיבלתי תרופות, האם זה עלול לפגוע בי כשאשתחרר,למשל אם אני מתכננת ללמוד רפואה,האם יש איזשהו סעיף במבחן או בראיון שעלולים לפסול אותי בגלל זה? (אני בת 20)

03/04/2005 | 01:48 | מאת:

לחיילת אני חושב שאם לא הורידו לך פרופיל אז אין מה לדאוג. בדרך כלל אינפורמציה רפואית לא עוברת מהצבא לגורמים אזרחיים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/04/2005 | 22:30 | מאת: מיכל

שלום, שמי מיכל ואניסטודנטית לריפוי בעיסוק. בימים האחרונים אני מחפשת חומר על קשר בין נטילת ריספרדל לאירוע מוחי-CVA . לאחר חיפוש ראשוני מצאתי כי קיים קשר באוכלוסיית דימנטיים הנוטלים את התרופה. שאלתי היא האם ישנן עדויות מחקריות לקשר גם באוכלוסיית סכיזופרנים? אודה לך על ההתייחסות, מיכל

03/04/2005 | 01:50 | מאת:

למיכל איני מכיר את החומר כפי שאת מציגה אותו ואני חושב שקיים בלבול. אנשים אחרי CVA עלולים להיות מבולבלים או סובלים מפסיכוזות בגלל ירידה מנטלית קשה. במקרים אלו מומלץ לטפל עם רספרידל. ולא להיפך, שהרספרידל גרם לאירוע המוחי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/04/2005 | 22:22 | מאת: nir

יש לי דילמה דוקטור באמת רציתי לשאול אני סובל מדכאון 4 שנים בכל אופן זה התחיל דיכאון כיום יש לי בנוסף מחשבות טורדניות ומעשים כפייתים אני מנסה לפתור את זה דרך הקלונקס ולא מצליח הפסכיאטר הביא לי כל מיני סןגים של כדורים אבל לא לקחתי בגלל שהרגשתי שאני משתגע עוד יותר אני מנסה להיתגבר לבד אבל אין לי את הכוחות יותאר אמרתי לפסיכיאטר והוא אמר לי תיטול רק קלונקס חצי מיליגרם ליום וזהו אבל המצב יותר גרוע בעיקר מפריע לי החרדות והמחשבות והמעשים הכפיתים תודה

03/04/2005 | 01:51 | מאת:

לניר חבל שבגלל החרדות אינך נוטל טיפול מתאים. הקלונקס עשוי לשפר מעט ולהקל על החרדות אולם זה טיפול מועט ביותר. מומלץ בכל אופן אפילו בהדרגה ליטול תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון, הן עוזרות גם לטורדנות ולחרדה. כמובן שגם שיחות מומלצות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/04/2005 | 21:49 | מאת: יעל

שלום. הנני בת 17. עקב מעגלי דכאונות מתמשכים וקשים ניתן לי פלוטין. נטלתי את התרופות באופן סדיר שלושה וחצי חודשים, ולאחר שחשתי כי הן הפסיקו השפעתן, החלטתי לקחת מינון גבוה מאוד, שלא הוביל לאף שינוי, ומיד לאחר מכן הפסקתי. את הכל מלווה פסיכיאטר.למרות שתחילה הרגשתי שיפור, לאחר שהפסקתי לקחת את התרופות, לאחרונה אני חשה עצבנות ברמות גבוהות שמתבטאת בהתפרצויות זעם, בהתנהגות חסרת אחרויות של שתייה והתנהגות חריגה, לעיתים בפגיעה עצמית ברמות נמוכות ובעיקר אני חשה חוסר שליטה. לאנשים מבחוץ נראה כי מצבי משתפר, אני יודעת שבדיוק ההפך הוא הנכון. מה לעשות? רציתי להוסיף כי הפסיכאטר אמר לי שבכל זמן שארגיש שאני רוצה לחזור לכדורים, לומר לו והוא ייתן לי תרופות אחרות. אבל...איני יודעת מה אני רוצה (נוטה לכך שמעדיפה לא להיכנס לעולם הזה של הכדורים אלא לנסות בכוחות עצמי) ויותר מכל מה אני צריכה. תודה על ההקשבה.

02/04/2005 | 21:56 | מאת:

ליעל קשה קצת להבין את כל המצב כיוון שאינך כותבת כמה זמן את אחרי הפסקת הפלוטין? בכל אופן אם התופעות הללו אינן קשורות לתרופה מתקבל הרושם שהמצב ממש לא טוב. גם דיכאונות ממושכים בגיל 17 וגם התנהגות שאינה אופיינית לך עם עצבנות גבוהה מאוד. בגיל 17 שיחות מאוד מומלצות, גם עם טיפול תרופתי וגם ללא. לפי מכתבך אפשר לאמר שחשוב מאוד שתגיעי לטיפול, שיחות, תרופות או השילוב ביניהן. שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/04/2005 | 15:50 | מאת: עדי

המלצת לבדוק חומצה פולית וB12 האם לפי תוצאות בדיקות דם ניתן להבחין בפרמטרים אילו אם כן מה הקיצור שלהם? בבדיקת דם אחרונה המטולוגיה כללי ESR1HOUR mm/hr התוצאה היא 18 כאשר הטוח המומלץ 0( )15 מה זה אומר? מה זה המטולוגיה? רופא משפחה לא הגיב לזה

02/04/2005 | 22:01 | מאת:

לעדי ESR בשעה הראשונה היא שקיעת הדם. כמעט כל בעיה משפיעה על שקיעת הדם כך שהחשיבות שלה לא רבה. כנראה היה איזשהו וירוס שגרם לעליה קלה מאוד של שקיעת הדם. לדעתי אם שאר הבדיקות תקינות ואתה צעיר אין לכך משמעות. הבדיקות שדיברתי עליהן הן בדיוק כמו שכתבתי B12 וחומצה פולית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/04/2005 | 15:48 | מאת: דוד

אני מקבל טיפול תרופתי כבד. אלידול {פריקט}-300 מ"ג כל שבועיים. בוקר:100 מ"ג-טרוקטיל,דיקנט-2 מ"ג,קסנקס{קסנגיס} 0.5 מ"ג. צהריים:200 מ"ג-טרוקטיל,קסנקס{קסנגיס} 0.5 מ"ג. בשעה 16:00:קסנקס{קסנגיס} 0.5 מ"ג. ערב:100 מ"ג-טרוקטיל,קסנקס{קסנגיס} 0.5 מ"ג,בונדרמין {בורטיזולאם} 0.25 מ"ג. הבעייה היא שכאשר אני נוטל את הטרוקטיל-200 מ"ג בצהריים אז כעבור שעה -וחצי,שעתיים -אני מרגיש עייפות והולך לישון עד הערב. האם אתה ממליץ לי לקחת כדור אחד של טרוקטיל-100 מ"ג בצהריים עם הקסנקס ובשעה -16:00 לקחת את הטרוקטיל-100 מ"ג עם הקסנקס {קסנגיס} 0.5 מ"ג. מחכה לתשובה.

02/04/2005 | 16:43 | מאת: דור

אכן, טיפול תרופתי מאד כבד. ניתן לקחת את כל המינון היומי של התרוקטיל בערב או בלילה לפני השינה שכן התרופה פעילה 24 שעות ואז יהיו לך פחות תופעות לוואי. מומלץ איפה לקחת את רוב המינון או כולו בשעות הערב. את הקסנקס חייבים לקחת 3 פעמים ביום (בלי שינוי).

02/04/2005 | 22:03 | מאת:

לדוד הטיפול התרופתי רב וכדאי להתייעץ עם הרופא המטפל האם אתה זקוק לטיפול רב כזה, אבל לעתים יש צורך במינונים גבוהים. הייתי שואל את הרופא המטפל האם אפשר לעבור לתרופות מהדור החדש ולא הלידול וטרוקטיל בלבד? שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/04/2005 | 13:37 | מאת: שרית כהן

אני חולת סכיזופרניה ואני מקבלת סם אפ רציתי לדעת מה תפקידו של הסם אפ?

02/04/2005 | 15:10 | מאת: דוגמא

co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/6/xPG/532/xFT/506097/xFP/506094

02/04/2005 | 22:05 | מאת:

לשרית הסמ אפ היא למעשה הלידול עם משך פעולה ארוך. הסמ אפ פעיל כשבוע ולכן ניתן ליטול את הכדור פעם בשבוע במקום כל יום וזה יתרונה. פרט לכך ההשפעה ותופעות הלוואי הן בדיוק כמו של הלידול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/04/2005 | 11:08 | מאת: יהודית

אני סובלת מפחד לצאת ולהמצא בין הרבה אנשים אני נתקפת לחץ באזור החזה, הזעה בידיים, הרגשה כאילו כל הדם יורד לי מהגוף כלפי מטה וקור עז , דפיקות לב ורצון לברוח מהמקום כל זאת היה עד שנכנסתי להריון במשך כשנה בתקופת ההריון לא היה כלום וכעת לאחר הלידה המצב התגבר ואני מרגישה בנוסף גם עצבנות קשה כךשאני מפחדת לפגוע בבתי אני כמוכן גם מתפרצת על בני המש"פ הרבה רציתי לדעת אם יש לי דכאון לפני/אחרי לידה ואם יש לי צורך בתרופות כי רופאת המש"פ נתנה לי ציפרמיל=רסיטל ואם זה צריך לעזור ואם כן מה תפקידו תודה מחכה לתשובה בהקדם.

תמתיני להמלצת רופא. מניסיוני האישי אם אפשר גשי לטיפול פסיכולוגי/פסיכוטראפיה/פסיכודרמה/או כל טיפול קבוצתי אחר ותנסי לא להכנס להרפתקת הכדורים. תחשבי על זה

ליהודית כפי שקורה פעמים רבות במשך ההריון מרגישים טוב והמצב משתנה אחרי הלידה. איני רוצה לאבחן את מצבך דרך מכתב קצר באינטרנט אולם ברור שמצבך הנפשי אחר הלידה אינו טוב. קיימים מרכיבים רבים של חרדות וכנראה גם מצב רוח לא הכי טוב ואולי דיכאון. לכן חשוב להיות במעקב של רופא ולדעתי עדיף פסיכיאטר מרופא המשפחה למרות שישנם רופאי משפחה אשר מכירים ושולטים היטב בפסיכיאטריה, כלומר חשוב מי רופא המשפחה. הרסיטל היא תרופה נוגדת דיכאון עם השפעה נוגדת חרדה, לכן על פניו נראה שהיא מתאימה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/04/2005 | 09:51 | מאת: רותם

שלום רציתילשאול האם הקלונס ממכר

02/04/2005 | 14:28 | מאת: פרוזק עוז

שלום לך בעיקרון אפשר לומר שקלונקס היא תרופה ממכרת קלונקס שייך לקבוצת הבנזודיאזפינים למרות שלפי דעתי השם שיותר מתאים לקבוצת תרופות אללו הוא בניי זונות (סליחה על הביטוי) הכדורים בקבוצה הזאת הם כדורים מצויינים לאקלה על חרדות מחשבות בעיות שינה וכו... בניגוד לכדורים פסיכיאטרים אחרים הכדורים בקבוצה זו אינם לתויים במידה רבה על רמה בדם מה שאומר שלא חייבים לכחת אותם בצורה קבועה על מנת שהם ישפיעו ולכן כחצי שעה עד שעה מהרגע שאת לוכחת את הכדור הוא מתחיל להשפיע לתווח של בין 4 ל8 שעות (יש אפשרות שהוא יתחיל להשפיע יותר מוקדם עם לועסים אותו או נותנים לו להינמס מתחת ללשון) הבעיה עם הכדורים אללו היא שברגע שמתרגלים להשפעה הטובה והנעימה שלהם דיי נוטים להשתמש בהם במצבים פחות קריטיים ביחד עם זה ככל שהשימוש בתרופה הוא יותר ארוך כך ההשפעה שלה יורדת מה שאומר שלאחר זמן רב של נטילת התרופה באופן קבוע האדם צריך להגדיל את המינון שהוא לוכח על מנת שהתרופה באמת תשפיע ותעזור. לתרופות אללו יש גם תסמיני גמילה ולכן לאחר שימוש ממושך מומלץ לאפסיק לכחת אותן באדרגה ולא בבת אחת בסופו של דבר זו תרופה טובה אבל כמו כל תרופה טובה אחרת צריך להשתמש בה בתבונה ורק באתעם לאורעות הרופא או במקרים חמורים ביחד עם זה מומלץ פעם בכמה חודשים לעשות אפסקה של מספר ימים על מנת שהגוף לא יפתח התרגלות לתרופה ובכך רוב הסיכוים שלא יהיה צורח להעלות את המינון בהמשך אבל גם הצעד אזה צריך להיות בתיאום עם הרופא המטפל.

02/04/2005 | 14:55 | מאת: דור

ברפואה מדברים בעיקר על פוטנציאל לתלות [לא התמכרות שהוא מושג שאיננו רפואי] ולא על תלות בפועל שכן הפוטנציאל לא מחייב שכל אדם יתמכר. ההבדל בין מכור ללא מכור תלוי גם בגנטיקה, האישיות שלו והבריאות הנפשית הכללית של המטופל ולא רק החומר שבו נעשה שימוש. הקלונקס היא תרופה מקבוצת הבנזו-דיאז-פינים בדומה לוואליום [החומר הנפוץ מאותה קבוצה כימית]. לקלונקס יש גם השפעה נוגדת פאניקה ונוגדת פירכוסים. לעיתים גם אנשים שנוטלים מינון טיפולי בפיקוח רפואי סובלים מקשיים בהפסקת הטיפול ולכן טוב שאת שואלת. במינונים גבוהים תסמונת הגמילה מתרופות אלה יותר קשה מגמילה מסמים אופייטים [כגון הירואין] ודומה מאד לתסמונת גמילה של אלכוהול כולל פירכוסים והלוצינציות ולכן חייבים להפסיק בהדרגה ובאיטיות ועם פיקוח של איש מקצוע מתחום הרפואה.

02/04/2005 | 22:11 | מאת:

לרותם תודה למשיבים ואני מצטרף לדעתם. בגלל הפוטנציאל הממכר רצוי ליטול את הקלונקס באופן לא קבוע, רק לפי הצורך. אם לא נוטלים את התרופה באופן קבוע אז לא תתפתח תלות. הקלונקס ממכרת אבל מקובל שרק בטיפול רצוף של כחודש ימים תהיה התמכרות. כך שבהחלט אפשר ליטול מספר ימים ולעשות הפסקה וכך הלאה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

03/04/2005 | 10:40 | מאת: רז

ד"ר הידש כתב את התשובה ב/דור כדי שנחשוב שדור הוא רופא. אבל הוא לא

02/04/2005 | 09:36 | מאת: רותם

שלום הייתי רוצה לדעת מהם החומרים סרוטנין,נוראפינפרין,ודופאמין, קראתי מעט אבל רוצה לדעת מהם החומרים האלו שנימצאים במח וכיצד הם משפיעים על מצב הרוח אני בדיכאון התקפי בכי למרות שאני מטופלת בכדורי סרוקסט להפחת הדיכאון והחרדה אשמח לתשובה זהמאוד חשוב לי לדעת רותם

02/04/2005 | 15:58 | מאת: עדי

למה את לא משתמשת ב SUPER SAME של סולגאר?

02/04/2005 | 22:16 | מאת:

לרותם ההסבר מעט מסובך ואיני בטוח שאוכל לפרט כאן ואיני מכיר את הרקע שלך בביולוגיה. בטח משהו יוכל למצוא קישור להסבר מפורט יותר. בכל אופן, מדובר על חומרים הנקראים נאורו-טרנסמיטורים=מוליכים עצביים. העברת האינפורמציה במוח נעשאת בין תאי המוח, ההעברה בתא היא בצורה של פולס חשמלי ובין התאים על ידי נאורוטרנסמיטורים. בין התאים - מהתא המוסר משתחרר החומר הכימי אשר מפעיל את התא המקבל, אחר כך החומר הכימי נספג חזרה לתא המוסר כדי להתכונן להפעלה מחדש (הפעלה על ידי פולס חשמלי כאשר ישנה העברה של אינפורמציה). ישנם כשלושים סוגים של חומרים. המפורסמים ביניהם הם הדופמין שחסר שלו גורם למחלת הפרקינסון, והאצטיל כולין שקשור לגז עצבים (סאדם חוסיין-זוכרים). סרוטונין ונוראפינפרין קשורים לדיכאון וחרדה. כאשר מעלים את רמת החומרים הללו במרווח הבין תאי ישנה פעילות נוגדת דיכאון. אני מקווה שלמרות התמציתיות של ההסבר הוא מובן. לפחות השתדלתי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/04/2005 | 00:20 | מאת: עדי

קוראים לצמח היפריקום ניתן למצוא מידע באתר http://bmj.bmjjournal.com קרא וחווה דעתך. או שהכרת קודם .

לעדי אכן ההיפריקום אפילו נקרא "הפרוזק הטבעי", יש לו השפעה מאוד דומה לפרוזק אבל הבעיה היא שיש גם תופעות לוואי דומות..... בכל אופן דרוש מינון די גבוה של היפריקום לקבלת השפעה נוגדת דיכאון. לפי ידיעתי היפריקום במינונים גבוהים המתאימים לטיפול נוגד דיכאון לא מיובאים לארץ, כך שמי שרוצה להשתמש בהיפריקום חייב ליבא את החומר בעצמו מחו"ל. שבת שלום דר' גיורא הידש

02/04/2005 | 00:04 | מאת: שלי

אני סובלת מקשיי שינה כבדים כתוצאה ממתח וחרדה.רופא המשפחה רשם לי "ואבן". מה ההדל בינו לבין כדור שינה? בעבר שמעתי על חייל שהתאבד עם מחצית חפיסה.- מפחיד אותי כי כמות כה קטנה גרמה למוות, היש לי סיבה לחשוש מהתרופה/להחליפה? אני נוהגת לשתות אלכהל ,קראתי כי אין ליטול עם התרופה. מה משך זמן לפני שאפשרי?.

02/04/2005 | 01:45 | מאת:

לשלי נכון, הוואבן אינו כדור מרדים. הוואבן מרגיע ולכן אדם רגוע יותר קל לו להרדם. כדורי שינה הם כדורים מרדימים הגורמים לשינה. אלכוהול אסור עם וואבן. הוואבן היא תרופה בטוחה מאוד וכמעט ובלתי אפשרי להתאבד עם וואבן כתרופה יחידה בהתאבדות. כך שמה שקראת אינו נכון או שאינך זוכרת היטב. אפשר להשתמש בוואבן בביטחון פרט לכך שהתרופה עלולה לגרום להתמכרות בשמוש קבוע וממושך. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/04/2005 | 23:44 | מאת: עדי

האם מוכר לך שם תרופה טיבעית חלופית לפרוזאק שניתן להשיג באירופה? שם? האם ידוע על יעילותה?

01/04/2005 | 23:58 | מאת: מיטל

super same של סולגאר מיטל

מזה 5 חודשים נוטל חצי כדור ציפראמיל (אורגינל) הכדור גרם לתופעות לוואי קשות: כאבי ראש, בחילות, סחרור ועייפות במשך היום...סה"כ אין השפעה חיובית. הורדתי מינון לרבע כדור במטרה להפסיק התרופה (בהתייעצות עם רופא פסיכיאטר) עד שאפגוש פסיכיאטר שימליץ על טיפול. כרגע יש תופעות צריבה ונימול ברגליים + תחושות סחרור ונפילה. 1.האם קלונקס יכול לגרום לצריבות?. 2. מה עושים שמפסיקים ציפראמיל ויש תופעות לא נעימות? אפשר לקחת כדור הרגעה כמו לוריוואן? 3. האם קיימת דרך לצאת מתלות בכדורים? איך טיפלו לפני פיתוח תרופות נוגדות דיכאון? לתשובותיך אודה

לעדי אין תלות בציפרמיל, הפסקה הדרגתית של התרופה מונעת כל תופעות לוואי בתהליך סיום הטיפול. קלונקס אינו גורם לצריבה או נימול ברגליים ובהחלט אפשר להשתמש בלוריוון עד שיתאימו לך תרופה חדשה. בהחלט כדאי לבדוק רמת B12 וחומצה פולית בגלל הנימול ברגליים. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/04/2005 | 22:10 | מאת: שרון

לדר שלום האם אתה יודע או אתה יכול לכוון אותי איך לברר האם רסיפרדאל קונסטה נכנס כבר לסל והאם אפשר כבר לקבל אותו דרך קופת החולים? אני מטופל בזריקות אלו וזה עולה הרבה כסף באופן פרטי. בתודה

02/04/2005 | 00:04 | מאת: דפנה

שלום רב! האם אפשר לשאול אותך מה ההבדל בין הריספרדל הרגיל לבין רספרדל קונסטה מעבר לעובדה שהשני ניתן בהזרקה? האם ההשפעה המיטיבה טובה יותר בקונסטה? האם יש תופעות לוואי כלשהן? האם יש מינונים משתנים? תודה עבור תשובתך! דפנה

02/04/2005 | 01:29 | מאת:

לשרון ודפנה לפי ידיעתי הרספרידל קונסטה צריכה הייתה להיות מאושרת בתוספת לסל התרופות לשנה הקרובה. כידוע תקציב המדינה ובתוכו סל התרופות אושרו אתמול (31.03.05), כך שבטח הדברים יגיעו לקופות החולים תוך זמן קצר. בזריקות ובכדורים מדובר על אותו חומר פעיל בדיוק, לכן גם הפעילות ותופעות הלוואי זהות. יש נוחות מסויימת בקבלת זריקה פעם בשבועיים במקום כדורים כל יום, גם אין תחושה של מחלה וכדורים ואפשר ללכת לקופת חולים פעם בשבועיים. כמובן שעצם המחשבה על זריקות אינה נעימה ולעתים גם מה שמסביב בקופת החולים. כך שלכל דבר יש יתרונות וחסרונות. שבת שלום דר' גיורא הידש

לגבי אדרונקס. שאלתי שאלה אחרי שענית לי וכנראה פספסת אותה. אודה אם תוכל לענות לי. הסברת שאדרונקס יכול להתחיל להשפיע אחרי שבועיים ומגיע לשיא אחרי 3-4 חודשים. אני לוקחת כבר שבועיים וחצי מינון טיפולי ולפני כן חצי כדור ביום לשבוע. יש שיפור סה"כ. השאלה שלי היא - איך אני אדע האם צריך לעלות את המינון? (כרגע אני לוקחת כדור ביום). האם רק עוד כמה חודשים ניתן יהיה לדעת האם אני יוצאת מהדיכאון?

לליבי מצטער שהחמצתי את שאלתך ויופי שאני יכול לתקן. אכן צריך לחכות. ההתחלה מתחילה כעבור כשבועיים ומתגברת במשך הזמן. כך שאם תעלי במינון מוקדם מדי יתכן שתטלי כמות רבה מדי של התרופה, אם תחכי אולי חבל על הזמן. אין מה לעשות זה המצב. צריך לחכות ולראות את קצב השיפור, אם את מרגישה שהמצב משתפר באופן קבוע במשך השבועות הקרובים אז אפשר לחכות עם העליה במינון, במידה וישנה עצירה והמצב לא משתנה אז כדאי לעלות במינון. שבת שלום דר' גיורא הידש

03/04/2005 | 14:15 | מאת: ליבי

01/04/2005 | 18:14 | מאת: ק.

רציתי לשתף במשהו. מדובר במחשבה מסויימת ששאלתי את עצמי למה זה קורה.... אני יספר את המקרה. {זה אולי נשמע מטופש קצת,פשוט אני שואלת את עצמי אם זה בסדר או לא....} לפני כמה ימים הלכתי ברחוב, והחזקתי בייד מצלמה קטנה דיגיטלית,יקרה,שמישהו הלווה לי. עברתי בדרך לייד מזרקה בכיכר, וכשעברתי לייד המזרקה,זה בעצם מה שחשבתי: דבר ראשון חשבתי לעצמי אוי ואבוי אם המצלמה הייתה נופלת למיים.... מצלמה כזו יקרה ואז אמרתי לעצמי "ואם אזרוק אותה למים"? חשבתי על הקלות והפשטות של פשוט תנועה אחת קטנטונת...מהירה...והמצלמה תיפול. חשבתי על זה שהפעולה הזו- הטלת המצלמה למים-זו פעולה מהירה של שנייה,של כאילו החלטה רגעית כזו-שכאילו נעשית בשנייה קטנה. כמו הרבה פעולות שאנחנו עושים בחיים.... חששתי מעצמי,שאולי אעשה פתאום את הפעולה הזו, מעצם זה שזה ככ פשוט ורגעי וניתן לעשות פעולה כזו בלי הרבה מחשבה.....וכמובן להתחרט אח"כ מאוד. העניין שהרגשתי ש- לא לזרוק את המצלמה,זה פשוט בדיוק כמו-כן לזרוק אותה. חשבתי על זה שאם חס וחלילה אעשה את זה, זה יהיה נורא. זה אומר שאני לגמריי חסרת שליטה,לא נורמלית,ועושה דברים לא הגיוניים ככה סתם.שזה "יוכיח" לי שפשוט איבדתי שליטה. כל מה שתיארתי עכשיו היתה מחשבה שחלפה בראשי מס' שניות בלבד- כשחלפתי לייד המיזרקה.{פשוט תיארתי את המחשבה/תחושה לפרטייה}. בעקבות התחושה, התחלתי ללכת מהר יותר ולהתרחק כמה שיותר מהר{כדי לא להיווכח חס וחלילה שאני איבדתי שליטה } אתה "מכיר" {מהפורם} את חששותיי וחרדותיי ושאלותי בעבר-לכן אני שואלת אותך. אני דווקא בתקופה טובה,מתפקדת, חייה,והרבה יותר שמחה.{ברוך השם}. האם צריכה להדאיג אותי תחושה מסוג זה שתיארתי? זה אומנם דיי יוצא דופן{גם בשבילי} החשש הזה-מעצמי- שהרגשתי באותו רגע, אך האם זה לא נורמלי? מעיד על איזה משהו ממש לא בסדר אצלי?.................... {אני יודעת שהשאלה נובעת מחרדה, השאלה היא האם יש צורך להתייחס לעניין הנ"ל} תודה... שבת שלום.

01/04/2005 | 18:54 | מאת: שם-לי

הי ושלום לך, מחשבות חרדה יכולות להיות לכל אדם. גם אדם שמתפקד ביומיום וגם מי שעל פניו נראה בסדר. הבעייה מתחילה כאשר המחשבות הופכות להיות קצת מטרידות (כפי שנדמה לי שקורה אצלך כרגע, אחרת לא היית שואלת את השאלה, וסליחה אם אני טועה, אולי זה לא עד כדי כך). אם המחשבות מטרידות כך שהן מפריעות לאדם או לסביבתו, מי פחות מי יותר, אז רצוי לפנות לטיפול בדרך כלל. אגב, גם אדם בריא יכול לפנות לטיפול כי בכל אדם יש תמיד משהו שאפשר לעבוד עליו, לתקן ולשפר. השאלה ששאלת היא שאלה קלאסית שמביאים לטיפול פסיכותרפיסטי, ואכן, כדי לגלות מה מקור שאלות החרדה אנשים פונים לטיפול. הפנייה לטיפול נועדה בעיקר כדי לשפר את איכות חייהם של המוטרדים ממחשבות כאלה. בדרך כלל מקור הבעייה הוא בעומק, ולפעמים סוג מסויים של מחשבות צץ ועולה בעיתויים מאד מסויימים שניתן למצוא ביחד עם מישהו שיכיר אותך ואת הנפש שלך יותר לעומק. אנשים כאן בפורום שאינם מכירים אותך לעומק כפי שמכירים בטיפול אמיתי, לעולם לא יוכלו לענות לך על שאלות כאלה באמת כמו שצריך, זה קצת קשה. כמובן שתמיד אפשר להמשיך כרגיל ללא טיפול, אף אחד לא מת מלהישאר עם מחשבות כאלה (רק שזה פוגע באיכות החיים וחבל). אבל אם ממשיכים כרגיל ללא טיפול צריך לדעת שאז נשארים עם כל השאלות האלה ללא מענה אמיתי. גם זו בחירה. אעיר רק כי, תשובות שאדם מוצא לעצמו, אינן בהכרח נכונות, לכן, דרוש מישהו שיביט איתך על הדברים מבחוץ. ערב טוב

02/04/2005 | 01:34 | מאת:

לק. איני בטוח שהבנתי את שאלתך כיוון שאת כותבת את התשובה שהמחשבות הללו מקורן בחרדה, וזו באמת תופעה "נורמלית" של חרדה. בכל אופן מחשבות מוכרות וידועות. דבר דומה גם לפחד גבהים שאדם שואל את עצמו מה יהיה אם ילך עוד צעד במצוק, מה יהיה אם יפול וכך הלאה. ישנן אלפי וואריציות למחשבות של חרדה. שבת שלום דר' גיורא הידש

לברי התרופה הקלאסית היא הלפונקס שהתרופות מהדור החדש מנסות לחקות ולהיות כמוה. בין התרופות אפשר למנות את הרספרידל והזיפרקסה, סרוקוול וגאודון. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/04/2005 | 16:18 | מאת: אלמונית

שלום אני נוטלת רסיטל זה מספר חודשים. לאחרונה נשלחתי ע"י רופאה, שאינה יודעת שאני בטיפול של רסיטל, למס' בדיקות דם, כולל ספירת דם, שקיעת דם, ובדיקת המצאות חלבונים מסוימים בדם. האם צריך לדווח על נטילת רסיטל? האם רסיטל יכולה להטות או להשפיע על תוצאות בדיקות דם שונות? תודה.

01/04/2005 | 22:59 | מאת: נוטל לשעבר

אני נטלתי יותר מחצי שנה רסיטל וביצעתי מס' בדיקות דם ולא היתה כל השפעה. אולי הכדור משפיע לטובה. אך ללא קשר היו לי הרבה תופעות לוואי

לאלמונית לא ניתן "לגלות" עקבות רסיטל בבדיקות דם שיגרתיות ואין חשש שמשהו יקשר בין הדברים. לעתים רחוקות רסיטל גורמת לירידה ברמת הנתרן בדם אבל מכאן אף אחד לא יסיק שאת נוטלת טיפול תרופתי. רק לידיעתך אם בבדיקות הדם רמת הנתרן תהיה מעט נמוכה אז לא צריך להתרגש..... שבת שלום דר' גיורא הידש

01/04/2005 | 13:49 | מאת: אבי לדר הידש

אני נוטל ריספרדל 1.5 מ"ג וציפרלקס 5 מ"ג . כבר תקופה ארוכה שיש לי עצירות וניסיתי הכל : שזיפים מיובשים ,חלב , מיץ תפוזים כדורים משלשלים תוספת מזון אלטרנטיבית ועדיין נמשכת העצירות מה לעשות? בנוסף נראה שמבנה הפנים שלי השתנה הם התנפכו וזה לא נראה כתוצאה מהשמנה זה נאמר לי גם מאנשים אחרים שמכירים אותי שנים, האם זה נגרם ממצבי שכן עברתי התקף פסיכוטי ועכשיו אני בדכאון או שזה בגלל התרופות והאם זה יחלוף? תודה .

לאבי ראשית כדאי לעשות בדיקות דם בגלל הנפיחות בפנים, לבדוק את המלחים (אלקטורליטים) בדם וגם את רמת הורמון הפרולקטין. בקשר לעצירות, יתכן שמדובר על תופעת לוואי של הציפרלקס, לכן אם זה כל כך מפריע (והעצירות עלולה להפריע מאוד), אז כדאי לחשוב על החלפת הציפרלקס. שבת שלום דר' גיורא הידש

הבעיה שמזה זמן רב שאין לי זיקפה אין לי חשק מיני בכלל ואני מרגיש כאילו אני מסורס. הפסיכאטר שלי ביקש מרופא המשפחה שלי הפנייה לאורולוג אבל רופא המשפחה אמר שאין לו מה לשלוח אותי לאורולוג משום שכל מה שהאורולוג יעשה זה לרשום לי ויאגרה ואת זה הוא (רופא המשפחה) יכול לרשום לי. הבעיה היא שאני רוצא להחזיר את החשק המיני לצמיתות(כמו שהיה קודם),ולא רק למצבים ספיציפים.(כמו שאם אני אקח ויאגרה יהיה לי חשק מיני ואז הוא יחלוף...) השאלה שלי איך אני מחזיר את החשק המיני ואת הזיקפה? האים יש תרופה מסויימת שיכולה לעזור לי? תודה מראש לכל העונים.

למשה אכן הירידה ברצון המיני עלולה להיות מהתרופות אבל אפשרות נוספת היא מהמצב הנפשי. כדאי להגיע לפסיכיאטר ולשקול אתו את האפשרויות. יתכן ויש צורך דווקא בהוספה של תרופות (אם הסיבה היא המצב הנפשי), ויתכן שיש צורך דווקא בהורדה במינון או בשינוי. תתיעץ עם הפיסיכיאר המכיר אותך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 23:05 | מאת: עידן

ד"ר זה שוב אני לגבי צורת פנים, זה לא שאני מסתכל שעות זה פשוט ששמתי לב שהפנים נהיו יותר צרות ומבנה הראש השתנה ורציתי לדעת אם זה מהדכאון או שאין לדכאון השפעה על מבנה העצמות וכאלה אלא סתם מראה את הבן אדם עצוב ולא מעבר לזה... וגם לגבי נימי דם בעיניים אני תמיד חושב שמי שאין לו נימי דם בלובן העין אז הוא חי טוב ומי שיש לו נימי דם אז יש לו איזה משהו נפשי

01/04/2005 | 14:26 | מאת:

לעידן דיכאון משנה את המבנה החצוני בפנים אבל בטח לא את העצמות ודברים כאלו. לגבי נימי דם בעיניים איני יודע. עם זאת ההתעסקות שלך עם מבנה הפנים מביאה אותי לחשוב שכדאי להגיע לאבחון מקיף אצל פסיכיאטר. שבת שלום דר' גיורא הידש

01/04/2005 | 16:49 | מאת: עידן

אז מאיזה בחינה משתנה הפרצוף כתוצאה מדכאון? חוץ מעיניים עפעפות...?

בתי אושפזה בבי"ח עם חוסר חמור בנתרן. חום, הקאות, חוסר תיאבון, קשיים בדיבור,סחרחורות. נאלצה לשכב עם קטטר, לקבל אינפוזיה. עברה בדיקות כגון: דיקור, AEG, ועניין ההקאות לא פתרו. צריכה לעבור בדיקת סקופיה ורוצים לערוך בהרדמה מלאה מכיוון שחוששים שלא תשתף פעולה. אני שואלת וכיצד תשתף פעולה אם תהיה בהרדמה מלאה? אני חוששת מההרדמה המלאה מכיוון שהיא חלשה, ומה גם שידוע שתמיד קיים סיכון בהרדמה כללית. לדעת הרופאה כל התופעות שהזכרתי, הן תוצאה של לקיחת הכדורים הפסיכיאטרים שהיא נוטלת הרבה זמן. לדעתי היו צריכים גם לערוך לה בדיקות לעיתים יותר קרובות ואולי זה לא היה קורה... אודה מאד על עזרתכם ותמיכתכם וכל טוב.

שלום שרה המצב שאת מתארת אכן נשמע כמו סיוט שלא מהעולם אזה לך לביתך למשפחה ולכל הסביבה הקרובה לכם לא כתבת איזה תרופות ביתך לוקחת ובת כמה היא אבל מבחינה אקרונית כל תרופה בלי קשר עם היא פסיכאטרית או לא שלוקחים על בסיס קבוע לתקופה ארוכה מומלץ מתעם משרד הבריאות לבצע בדיקות דם אחת לשלושה חודשים עד חצי שנה והאחריות על הביצוע של בדיקות אלא מוטל על המטופל עצמו (ואני חס וחלילה לא רומזת שהתרשלתם בביצוע הבדיקות ממש לא) אכן המערכת פישלה בצורה רצינית עד מאוד ולצערי דברים כאלה קורים קרו בעבר ועוד יקרו בסוםו של דבר מדובר פה בחומרים כימיקלים ובבני אדם אני לא יודעת מה הפרוש של הבדיקות שציינת שרוצים לערוך לביתך אבל אני משערת שמדובר בבדיקות פולשניות ולא נעימות היתרון בארדמה כללית הוא בכך שהמטופל אינו צריך לשתף פעולה ובעצם אין הוא מרגיש את החוסר נעימות והכאבים הכרוחים בטיפולים אלו אני אישית מאמינה שהתיעצות עם המטופל לגביי צורת הביצוע של הבדיקות תוך אסברת התהליך והתחושות הכרוחות בבדיקות אלו וכן אסברה של האופציות העומדות בפניו (ארדמה כללית או מקומית או ללא ארדמה בכלל) והיתרונות והחסרונות של כל אופציה ומתן האפשרות למטופל עצמו לאחליט מה הוא מעדיף היא הדרך הנכונה בתנאי שהמטופל נמצא במצב שהוא מסוגל להבין את ההשלכות של כל בחירה שלו ולהחליט בעצמו בצורה אגיונית היא הדרך הנכונה ובמידה והמטופל אינו יכול לקבוע בעצמו על הרופאים לתת לאדם אחר קרוב עליו את כל האינפורמציה ולהתייעץ בו בבחירה באופן מתן הטיפול משום שסביר להניח שאדם זה מכיר את המטופל במידה כזאת שהוא יכול לשער מה מידת הסיבולת של המטופל ומידת יכולתו להתמודד עם ההליך הרפואי אלוואי ואיו לי את המילים לתת לך את התמיכה שאת זקוקה לה ברגע זה אבל לצערי אין לי ואני יכולה רק לנסות לחזק אותך מרחוק ולכתוב שאת תמיד מוזמנת לכתוב קבלי חיבוק ווירטואלי ((((((((((((((((((((((שרה)))))))))))))))))))))))) שלך פרוזק עוז

שמחתי להיענות המהירה.בקשר למתן התרופות ולגילה כפי שרצית לדעת. בתי בת 33, ומקבלת התרופות הנ"ל: 1.איטומין - 3 פעמים - 2 כדורים 40 מ"ג 2. דקינט - כדור 1 בבוקר - 2 מ"ג 3. קלופיקסול - 1 כדור בערב 10 מ"ג כמובן שננסה להסביר לה בקשר לבדיקה אולם השאלה היא עד כמה תבין ותהיה מוכנה לעשותה ללא הרדמה. הבדיקה היא בדיקת קיבה כנראה. ושוב הרבה תודות. דרך אגב, עם מי היה לי הכבוד להתכתב?

31/03/2005 | 22:33 | מאת: ע'

לדר' הידש ומשתתפי הפורום שלום רב, אני מעוניין לדעת מה הדרך הכי טובה להיגמל מכדור אפקסור 150מ"ג XR אחרי כשנה של שימוש. בתודב מראש: ע' נ.ב ידוע לי שמומלץ להעזר ברופא המטפל אך בכל זאת הייתי מעוניין לדעת.

01/04/2005 | 13:17 | מאת:

לע' לא צריכה להיות בעיה מיוחדת בסיום הטיפול עם האפקסור בעל משך הפעולה הארוך. אם אתה רוצה להיות בטוח יותר כדאי להפסיק בהדרה, לרדת ל 75 מג' לשבועיים שלושה ואפשר להפסיק. בכל אופן קביעת מועד סיום הטיפול היא מעט מורכבת יותר וצריך להתאים את המועד לכל אדם ואדם. לכן כן מומלץ להפגש עם הפסיכיאטר ולשקול אתו את מועד הסיום המתאים לך. הפסקה מוקדמת מדי של האפקסור עלולה לגרום להשנות של הסימפטומים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 22:30 | מאת: ליאת

התחלתי ביום ב' השבוע ליטול רבע כדור רסיטל 20 מ"ג בשל חרדה ודיכאון וזאת עפ"י המלצת פסיכיאטר.(לפני כן לקחתי אלפרליד 0.5 שקיבלתי מרופא המשפחה). כבר בבוקר ביום שאחרי היו לי בחילות האם זה בגלל התרופה? אני עדייין סובלת מחרדה נאמר לי ע"י הרופא שההשפעה של הרסיטל לוקחת זמן ואוכל לקחת בזמן התקף בלבד גם אלפרליד, במהלך השבוע לקחתי גם חצי כדור אלפרליד 0.5 יכול להיות שהשילוב של שניי הכדורים לא עושה לי טוב? האם עליי ליטול רק את כדור הרסיטל כשאני מרגישה חרדה (לא התקף). יש לציין שאני בת 28 וזו הפעם הראשונה בחיי שאני חווה תחושות אלו.אודה על תשובתך

31/03/2005 | 22:47 | מאת: משתמשת

הי ליאת, הרסיטל אמור להשפיע לאחר שבועיים - שלושה, לכן נאמר לך בנתיים לקחת אלפרליד, תקחי אותו רק בזמן התקף כי הוא יכול למכר והוא מאוד משפיע לפחות עלי זה היה כך. מה פשר הבחילה, אני לא יודעת אבל לי לא היו בחילות תנסי להירגע, למרות שאני יודעת שזה קשה, ותני לזמן לעשות את שלו. בהצלחה אשמח לעזור

01/04/2005 | 11:13 | מאת: דורון

קחי את הרסיטל בלוי אוכל או אחרי ארוחה בכדי למנוע את הבחילה ,רצוי לקחת בשעות הבוקר, בהמשך הגוף יתרגל ולא יהיו לך בחילות.

31/03/2005 | 22:22 | מאת: אלמוג

שלום רב ד"ר גיורא הידש! היום, כבר לא יכולתי יותר להמשיך בעבודתי,נסעתי למיון בביה"ח רמב"ם ונבדקתי ע"י פסיכיאטרית, היא איבחנה היפו- מאניה. ביקשתי להתאשפז אבל רק בגלל שאין מיטות, כלומר המחלקה מלאה אז אני לא מתאשפז. בטח שלא בטירת הכרמל או במזרע (אני עכואי) יש לי את המכתב שיחרור כאן לידי קיבלתי זיפרקסה 5 מ"ג לערב וההמלצות עוד, לבצע בדחיפות רמת דפלפט בדם קבעתי תור ליום ראשון הזה כמו כן, היא טוענת שאני חייב לראות פסיכיאטר ביום ראשון אני לא יודע אם יקבלו אותי במרפאה לבריאות הנפש כבר ביום ראשון כי התור שלי הוא ב 5 לחודש לכן רציתי שניפגש ביום ראשון אני אבוא אליך המקרה מאוד דחוף על מנת למנוע אשפוז. עליך אני סומך יותר מאשר על הרופאה המטפלת שלי שסיימה את התמחותה רק לפני כשנה. מה הטלפון שלך? תודה ויום טוב

01/04/2005 | 13:22 | מאת:

לאלמוג אני מקווה שהזיפרקסה תעזור לך ותמנע את ההתקף, זו בהחלט תרופה מתאימה להיפומאניה. איני נוהג לפרסם את פרטי בפורום כפי שאיני עושה מפרסם רופאים אחרים. אני מקווה שהדברים יסתדרו, הם נראים בסדר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 21:30 | מאת: אביעד

מקודם התכוונתי לשאול אם עצם שילוב הפבוקסיל עם קסאנקס XR, לא גורמת להכפלת השפעתו כתופעת לוואי? דבר שלא קורה למשל כשנוטלים את הקסאנקס עם ציפראלקס. מקווה שהפעם הייתי יותר ברור. תודה מראש.

לאביעד התשובה היא לא, אין הגברת השפעת הקסאנקס או הגברת תופעות הלוואי. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום מכובדי מופתע מהתעלמותך מהודעותי למרות שלא פעם תמכתי בעבודת הקודש ובמסירות בה נהגת לענות לי בעבר הלא רחוק. הייתי משתתף קבוע. הוקעתי לא פעם אנשים שניבלו את פיהם בלשון המעטה כלפיך.ותמיד ביקשתי שלא תוותר בגין מס' עשבים שוטים שאינם מייצגים את כלל המשתתפים בפורום . שלך בידידות רז מוטי

לרז לא עניתי לך מסיבה עקרונית ובודאי שלא מסיבה הקשורה אליך. באופן עקרוני אני נגד פירסום בפורום, של אחרים וכלל זה נכוון גם לגבי. כך שאיני ממליץ על פסיכיאטרים או מטפלים אחרים וכך איני מוסר את הפרטים שלי בפורום. כמובן שזו נקודה עקרונית אצלי ותמיד אני נוהג לפי כלל זה ואין מדובר על סיבה אישית כלפיך חס וחלילה. כל טוב דר' גיורא הידש

01/04/2005 | 12:14 | מאת: רז

שלום מכובדי בקשתי היתה להיפגש עימך כמטופל ולכן שאלתי כיצד יוצרים עימך קשר כדי לתאם תור. בתודה מראש רז מוטי

31/03/2005 | 19:11 | מאת: שרון

עמדתי מהצד וראיתי כמה קשה לה, לאחותי שמכיתה א והלאה לא היה לה אף חברים וכולם צחקו עליה, ואמא שלי כ"כ רצתה לעזור לה אך היא לא הצליחה, והייתי כ"כ קטנה ותמימה שחשבתי שהכי טוב אם אני אשתוק ואם רע לי, זה לא נורא כי לה יותר רע, ולא היה לי טוב כשעברנו לחטיבה אז הפרידו אותי מהחברות הישנות כי ככה עושים בחטיבה ונשארתי בכיתה עם חברה אחת שרבנו ואז גם לי לא היה ממש חברות בכיתה אומנם חלק מהשיעורים צרפו אותנו לחברות אחרו והיא הייתה איתי באותו ב"יס וכולם יידעו עליה ש"אין לה חיים", והיא שנאה את כולם בעיקר אותי ואת החברות שלי,ולמי בכלל היה זמן לחשוב על עצמי עם כל הלחץ של המבחנים והלימודים והכל, ובכל זאת אחרי בית ספר נפגשתי פה ושם עם אותן החברות בבריכה , בקניון או בחוג ובשישי שבת בשיא הלחץ והם דווקא כן אהבו אותי ,ואז התחילו מחשבות של גדלות ורדיפה חשבתי שאני מרכז העולם - אבל לא סיפרתי לאף אחד מה שקורה לי בפנים אפילו לא לעצמי, לא הבחנתי בכלום עד שהתפרצתי בגיל 16 שם כבר ממש נהיה לי רע בבי"ס,כי שוב רבתי עם מישהי והייתי נורא נורא לבד לא הבנתי כלום איפה אני חיה-כלום, ופשוט אחרי תקופה כ"כ קשה של חוסר בטחון עצמי וחוסר בחברים אמיתיים, התחלתי לבכות בבי"ס, ואז באמת כבר נשארתי לגמרי לבד , הם לא הבינו מה עובר עלי והתרחקו , זה מדהים פשוט נשארתי כמעא לגמרי לבד , מנותקת לחלוטין, ולאחותי עדיין אין חברים ושלא לדבר כמה קשה לה עם זה שאחותה סכיזופרנית.... ועכשיו אני נותרתי עם הרבה שאלות קשות, שאלות קיומיות שמרחיקות אותי עוד ועוד, אני באמת לא מבינה מה לא בסדר שבן אדם מוכן להקריב את עצמו בשביל קרוב משפחה בצרה, היום כ"כ קשה לי לחזור למציאןת למרות שבזכות האינטרנט והשיקום באמת התקדמתי בהרבה מאיפה שהייתי ואיפה שאני היום שאני פה ושם עבדתי וקצת למדתי והכרתי חברים וירטואליים בבלוגים, אבל עדיין אין הרבה מוטיבציה וקשה לתקשר,ואין מספיק ריכוז והשאלות עוד מקשות ונותרו ללא מענה, אני כל הזמן חושבת על מהי משמעות החיים בכלל? ולמה אין צדק בעולם?זה פשוט משתלט עליי, די כואב לי הראש כבר מהמחשבות האלה אני רוצה לשמוע תגובות אם יש, מעוד אנשים עם עברו דברים דומים אולי יוכלו קצת לעזור לי, הייתי חייבת להוציא את זה

01/04/2005 | 02:26 | מאת: תמימי

שרון היקרה לא נראה לי שאת מנותקת מהמציאות, להיפך, אולי את מחוברת אליה יותר מדי... גם אני עברתי משברים פסיכוטיים בעבר, ודכאונות ממושכים במהלכם שאלתי את עצמי שאלות דומות לשאלות שאת שואלת את עצמך. שאלות על מהות החיים, על המשמעות שלהם, על מי אני ולמה זה קרה לי והאם יש טעם לחיים האלה, עם כל הכאב שכרוך בהם. מאד קשה לצאת ממצב פסיכוטי. ממצב שאני מרכז העולם להכרה הכואבת, שאני חולת נפש. כן, יש בפסיכוזה אלמנטים של מחלה וחוסר איזון, אבל יש בה גם הרבה דברים אחרים. הפסיכוזה היא דרכה של הנפש לצאת ממצב חיים בלתי נסבל, אל מצב חיים בריא יותר. השיקום הוא תהליך ארוך וכואב. אבל את לא לבד. ויש בתהליך הזה הרבה רווח לעצמך, אם רק תהיי מוכנה לקבל אותו באהבה. מה המשמעות לחיים- זה כל אחד מוצא בעצמו. אני מצאתי המון משמעות לחיי בעקבות המשברים שלי. יצאתי מהם אדם הרבה יותר שלם ממה שהייתי לפניהם. ואני מאמינה שגם את תצליחי לצאת מהקשיים מחוזקת, ושהם לא יפרקו אותך, למרות כל מה שכתוב בספרי הפסיכיאטריה על סכיזופרניה. אל תאמיני רק לספרים. תאמיני בעצמך. ממה שכתבת נראה לי שיש בך יכולת רבה של אמפתיה ורגישות לאחותך, לעצמך. אנשים שעוברים פסיכוזה בעיני הם אנשים עם עור דק מדי. הסביבה הפנימית והחיצונים מתערבבת. ניתן לבנות עור שיגן. ניתן לצאת מהמשבר מחוזקים. תמי.

31/03/2005 | 18:46 | מאת: מיכל

וחוץ מזה שאלה, האם שימוש בציפרלקס למשל, למשך שנים רבות, נאמר 10 שנים יכול לפגוע בצורה כלשהיא בגוף? כי הרי זה חומר כימי, ולמשל כל הרופאים שעוסקים בחומרים טבעיים נגד כל "התרופות" האלה. בתור אחת שמשתמשת כבר 4 שנים בפקסט ועכשיו ציפרלקס ורוצה להמשיך לקחת כדורים אלה, אני רוצה באמת לדעת מהם הסיכונים שיכולים להיות, אם יכולים להיות עי לקיחתם. לתשובה אודה מאודדדדד

01/04/2005 | 13:02 | מאת:

למיכל התרופות מקבוצת ה SSRI כמו פקסט וציפרלקס ופרוזק מוכרות ונמצאות בשימוש כבר כ 15 שנים. עד היום לא נמצא שהתרופות הללו גורמות לנזק גם בשימוש לטווח ארוך. הן אינן פוגעות בכבד, בכליות, במוח או כל דבר דומה. כלומר אם ישנן תופעות לוואי כאשר מפסיקים את התרופה התופעות חולפות. להיפך, נמצא שהתרופות פועלות מעט כמו אספירין ולכן הן מונעות התקפי לב ושבץ מוחי במידה מסויימת כך שיתכן שהן מאריכות את החיים...... זה הידע שברשותינו, כמובן שהפתעות תמיד עלולות להיות ברפואה, אבל אין הוכחות לבעיה או לנזק בשימוש ארוך טווח בתרופות אלו. כל טוב דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 18:44 | מאת: בח בח

דוקטור יקר שלום, שאלה קצת מוזרה , אבל.... בשנתיים האחרונות הייתי בדיכאון והייתי מכורה לספגטי , כשהייתי עם תרופות (אדרונקס) כ4 חודשים הצורך לפחממות נעלם ועכשיו שהפסקתי את התרופות (לא בכוונה - בגלל מחלה) הצורך חזר. גם שמתי לב שבמחזור הדיכאון גדל וכן גם הצורך לפחמימות . מישהי אמרה לי שזה ברור כי פחמימות מכילות סרטונין . האם זה נכון? ידוע לך משהו על זה?

שלום, אני לא שמעתי על תופעה כזו אבל כל אדם הוא יחיד ומיוחד. פחמימות אינן מכילות סרוטונין ואין קשר בין הסרוטונין באוכל למצב נפשי. שבת שלום, דר' גיורא הידש

01/04/2005 | 17:53 | מאת: ק.

צורך מוגבר בפחמימות יכול להעיד על רמת סוכר נמוכה.{אפשר להיבדק אצל רופא} פחמימות אלו סוכרים. רוב הבחורות במחזור ולפניו גודל הצורך והרצון למתוקים{כמו אצלי-שוקולד:-)} יכול להיות שאצלך דווקא פחמימות-מסיבה פשוטה שאולי את יותר אוהבת ספגטי מאשר שוקולד למשל. שבת שלום.

31/03/2005 | 18:28 | מאת: עמית

שלום דר' הידש, אני סובל מדיכאון וחרדה ומטופל במודאל 150 מ"ג ליום עם הטבה חלקית מאוד (תרופות SSRI גרמו כולם להפרעה קשה בתפקוד המיני). לאחרונה יצא לי לנסות במקרה ריטאלין SR והרגשתי הרבה יותר נמרץ וגם במצב רוח יותר טוב. רציתי לדעת האם יש מצב לקבל ריטאלין נגד דיכאון? דיברתי עם פסיכיאטרית והיא אמרה שרק אם אעבור מבחנים של ADHD אקבל זאת (יש לציין שאני גבר בן 50 שמבחני למידה נראים לו קצת לא לעניין). תודה.

31/03/2005 | 19:51 | מאת: דור

לעמית- מדובר בשיפור במצב רוח לזמן מסויים אך לטווח הארוך הוא מחמיר דיכאון. לכן ריטלין איננו מומלץ לסובלים מדיכאון או הפרעה אחרת במצב הרוח. כאשר לוקחים ריטלין כדי לעלות את מצב הרוח יש גם סיכון לתלות והתמכרות ולכן תרופה זאת איננה מיועדת למטרה זאת. ישנן תרופות נגד דיכאון שפועלות על הנוראפינפרין כמו אדרונקס ואפילו על הדופאמין כמו זייבן ופרופיל תופעות הלוואי שלהן שונה מהתרופות הנפוצות שמשפיעות בעיקר על הסרוטונין. תרופות אלה אינן ממכרות.

01/04/2005 | 13:06 | מאת:

לעמית תודה לדור ואני מצטרף לדבריו, התרופות נוגדות הדיכאון שאינן פועלות על הסרוטונין אינן משפיעות ואינן פוגעות בתפקוד המיני. שבת שלום, דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 17:22 | מאת: חיה

התחלתי לפני כמה חודשים לקחת אנאפרניל ס.ר כנגד אובססיה של חזרה על מילים, קצת אחרי זה התחיל לי מעין טיק שקופצת לי השפה העליונה והאמת שזה קצת מרגיע , זה נראה לך קשור לתרופה?

31/03/2005 | 18:49 | מאת: דור

אובססיה של חזרה על מילים יכולה להיות סוג של טיק. יש לזה אפילו שם- "אקולליה". האם החזרה על המילים היא בלתי נשלטת? עברת איבחון נוירולוגי? אנפרניל אמנם יכול לעזור קצת אך זהו איננו טיפול הבחירה לטיקים. הרעד בשפתיים יכול להיות תגובה אקסטרא-פירמידלית בדומה ל-SSRI שגורמים לרעד. בד"כ מדובר ברעד קל שחולף עם ההסתגלות לתרופה.

01/04/2005 | 00:16 | מאת:

לחיה התכווצויות השרירים מעל השפה עלולות להיות תוצאה של האנפרניל, נקווה שתחלוף במהרה. כל טוב דר' גיורא הידש

01/04/2005 | 00:18 | מאת:

לדור קצת בלבלת בין המושגים. אקולליה היא חזרה על מלים, ובדרך כלל היא סמפטום של סכיזופרניה ואין לכך קשר עם טיקים. בטיקים מדובר על חזרה קופצנית על מילים ממש באופן מפתיע כמו טיק של שרירים ואין זה נקרא אקולליה. אני חושב שהשואלת לא התכוונה לכיוון של הטיקים כהפרעה ראשונית אלא כתופעת לוואי של האנפרניל כפי שכתבת. הידש

31/03/2005 | 16:31 | מאת: קק

שלום רב, האם גמילה מכדורים נוגדי דיכאון(ממשפחת SSRI) יכולה להיות בעלת הסימפטומים הבאים: רעידות בגוף, שינה קלה מידי, זיעה מוגברת ביום ובלילה מתוך שינה, ניתוק מהמציאות, מחשבות שווא של רדיפה? מה עושים במצב של חשש מהפסיכיאטר-שפוחדים שהוא מנסה להרעיל באמצעות התרופות ומנסה לגרום לשיגעון בכוונה? הצילו.

01/04/2005 | 00:20 | מאת:

שלום, התופעות של סיום אינן כה קיצוניות. בדרך כלל בדובר על תופעות הדומות לתופעות שבגללן מתחילים את הטיפול-תופעות של חרדה ואי שקט פנימי. מחשבות שווא של רדיפה זה סיפור לגמרי אחר וצריך להגיע לפסיכיאטר לאבחון גם אם פוחדים ממנו..... כל טוב דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 15:57 | מאת: ס.ל.

לד"ר הירש שלום, יש לי ילד בן 13 שנה. לקוי למידה (בעיות קשב וריכוז ובעיית היפראקטיביות) הוא אובחן כ-adhd פסיכיאטרית ילדים שראתה אותו ואת התנהגותו ולפי קריאת דו"ח מורה אמרה שלדעתה תסמיניו יותר מתאימים כילד עם תסמונת pdd. ניתן בהתחלה ריטלין לשיפור הקשב והריכוז וזה לא עזר. עברנו לכדור רספרידל שגם הוא לא כ"כ הוכיח את עצמו ועכשיו הוחלט לשלב בין השניים כדור רטלין ושלושת רבעי כדור רספרידל. ושאלתי האם שניהם יכולים להשיג את המטרה גם לעזור לו בבעיית הקשב והריכוז וגם בבעיית ההתנהגות שזה יותר נכון בעייה דפוסים חברתיים. ובכלל האם כדאי לגשת לפסיכיאטר/ית שתחום התמחותם היא בבעיות מסוג זה או שכל אחד יכול לעזור לי. בתודה מראש.

31/03/2005 | 22:27 | מאת: דור

יש לו PDD או שאין לו? ובאיזה דרגת חומרה? איבחון PDD הוא דבר מורכב ולכן מומלץ שתגיעי עם הילד לפסיכיאטר ילדים שמתמצא בנושא. בין היתר צריך לקבל מידע מפורט לגבי ההתפתחות של הילד בשלוש השנים הראשונות בשביל להגיע לאבחנה. בנושא זה מומלצת המרפאה לילדים בבי"ח בנס ציונה שכן להם יש ניסיון רב עם PDD.

01/04/2005 | 00:23 | מאת:

שלום, איני פסיכיאטר של ילדים ולכן תצטרכי לשאול פסיכיאטר שמומחה לילדים ונוער. לדעתי כאשר הדברים נעשים מורכבים יותר כדאי להגיע לרופא שהוא מומחה בנושא. כל טוב דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 15:56 | מאת: אין עתיד

שלום לכל המומחים שאלתי-- מהי בדיוק סכיזופרניה אפקטיבית, אני יודע שסכיזופרניה היא מחשבות וחשיבה לא מציאותית או שמיעת קולות וכי"ב, אני לא מאמין בכלל אם הפסיכיאטר איבחן אותי בסכיזופרניה אפקטיבית שכן לדעתי כל חשיבתי מציאותית רק שיש לי חרדות מכל מיני דברים, האם זה שאני חרד ומפחד מהם עושה אותי סכיזופרני? כל המחלה שלי לדעתי היא דיכאון וחרדה, מישהו יכול להסביר לי מהי סכיזופרניה אפקטיבית? אולי באמת החשיבה שלי לא אמיתית? לא נכונה? יש לציין שאינני שומע קולות. בנוסף מטופל באדרונקס ובתרופות נגד דיכאון.

שלום, בודאי שאין כוונה לאבחון אותך על סמך מכתב קצר באינטרנט. באופן כללי ישנן את ההפרעות הסכיזופרניות וקבוצה נפרדת של ההפרעות האפקטיביות כגון דיכאון, מאניה או מאניה דפרסיה (הפרעות חד-קוטביות ודו-קוטביות). ישנה קבוצת ביניים שיש לה מאפיינים משתי הקבוצות. חלק מהסיפטומים הם מהסכיזופרניה וחלק אחר מההפרעות האפקטיביות. קבוצת ביניים זו נקראת סכיזו-אפקטיב. או סכיזופרניה אפקטיבית. כל טוב דר' גיורא הידש

01/04/2005 | 12:52 | מאת: אין עתיד

31/03/2005 | 15:53 | מאת: קרן

מה אני אמורה לעשות לעזעזל כשהפנטזיות מישטלטות עלי יותר מהראיה המציאותית (כשאני לא מסוגלת לקבל את המציאות כמו שהיא אז אני מתחילה לפנטז שקוראים לי דברים שמקלים עלי את המציאות אבל במציאות בעצם לא קורה כלום)וזה קורה לי יותר מידי בחיים שלי במיוחד כשאני במיטה בתוך הדיכאון ואני גם מרגישה שזה שם לי מחסומים מכדי לחיות את החיים שלי כמו שצריך בצורה נורמלית ומציאותית יותר (אים החיים שלי היו אחרת אז היתי מיתנהגת אחרת)בעצם איך שאני רוצה להיתנהג עכשיו - האים יש כדורים שיכולים לעזור בעינין הזה ?

31/03/2005 | 19:28 | מאת: ד"ר גיורא בבקשה תענה לי

31/03/2005 | 19:39 | מאת: קרן

שמישהו יתיחס למה שכתבתי

31/03/2005 | 21:49 | מאת: קרן

מה אני אמורה לעשות לעזעזל כשהפנטזיות מישטלטות עלי יותר מהראיה המציאותית (כשאני לא מסוגלת לקבל את המציאות כמו שהיא אז אני מתחילה לפנטז שקוראים לי דברים שמקלים עלי את המציאות אבל במציאות בעצם לא קורה כלום)וזה קורה לי יותר מידי בחיים שלי במיוחד כשאני במיטה בתוך הדיכאון ואני גם מרגישה שזה שם לי מחסומים מכדי לחיות את החיים שלי כמו שצריך בצורה נורמלית ומציאותית יותר (אים החיים שלי היו אחרת אז היתי מיתנהגת אחרת)בעצם איך שאני רוצה להיתנהג עכשיו - האים יש כדורים שיכולים לעזור בעינין הזה ?

31/03/2005 | 15:22 | מאת: ק2

שלום גיורא אדם שמשתגע איך הוא מרגיש? אם אתה שומע קולות שהם בטח קיימים רק אתה שומע אותם כאילו הם מדברים אליך, אם אתה עושה דברים שלא אופיינים בגרוש למי שאתה מכיר את עצמך שאתה, איך אתה יודע אם אתה משתגע או לא? ומה אתה אמור לעשות? הצילו באמת.

31/03/2005 | 18:19 | מאת:

שלום, אולי אנשים שעברו את זה יענו לך באופן טוב יותר. כך שנחכה לתגובות של קוראים. כל טוב דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 22:11 | מאת: דורה

תודה על השיתוף! זה מדהים לקרוא. האם את מוכנה לספר איך יצאת מזה? את נשמעת מודעת ואינטילגנטית להפליא, שקשה להאמין שהיית פעם במצב פסיכוטי. מוכנה לספר יותר? וביחוד מה האבחנה שלך ואיך הבראת?

31/03/2005 | 20:04 | מאת: תמימי

להשתגע... להתחיל להרגיש שדברים שקיימים במחשבות קיימים במקביל גם בחוץ. שהסביבה הפנימית מתערבבת עם הסביבה החיצונית, ויש הרגשה שיש לי כוח מיוחד, שאני שולטת או משפיעה על דברים. אני הייתי המשיח. אני לא שמעתי קולות אבל המחשבות רצו מהר מאד, מתערבבות עם שירים ששמעתי ברדיו, ולכל דבר היה משמעות, והכל היה מאד מציף ומבלבל. לא יישנתי טוב, לא יכולתי להתרכז בדברים הרגילים, היו פרצי אנרגייה וגם רגעים של נפילה, ובמיוחד- תחושה של לבד מאד גדולה כי כן הרגשתי שאני צריכה לשמור בסוד את מה שעובר עלי כי לא כולם יבינו (אולי בוחן מציאות חלקית בשפה המקצועית). לא חוויה נעימה תמיד, אבל יש בה גם תחושה גדולה של כוח. צבעים, צלילים ומחשבות. תמי

31/03/2005 | 15:14 | מאת: אביעד

שלום רב, אני בן 20 , מאובחן כסובל מ - panic attacks, מטופל טיפול תרופתי ע"י Favoxil 50mg x 2-3/day ו - Xanax "XR" x 1/day. (בתחילת הטיפול נוסה שילוב ע"י cipralex 10mg x 2/day ו - vaben 0.5 x3/day - שילוב אשר הוכח כלא יעיל, לדעתי מבחינת הבנזודיאזפין). כעת בטיפול ע"י favoxil ו - xanax, אני חש לעיתים תופעות לוואי כגון: צורך כפול בשינה, חוסר תיאבון קל , ותחושות קלות של שיכחה ובלבול. שמעתי ש - Favoxil בתכונותיו, יכול לגרום ל"הכפלת" השפעתו של ה - Xanax. האם יש אמת בדבר? האם כדאי לשקול הפחתת מינון ה - Favoxil או לשקול החלפת SSRI (אפילו בחזרה ל - cipralex בצירוף עם ה - Xanax במקום ה - VABEN כבנזודיאזפין - בתנאי של cipralex אין על ה xanax את האפקט של favoxil). אודה על חוות דעתך והמלצתך.

31/03/2005 | 18:24 | מאת:

לאביעד לא הבנתי למה צריך להגדיל את השפעת הקסנקס? אפשר פשוט ליטול מינון יותר גבוה? בכל אופן הפבוקסיל או הציפרלקס הן התרופה העיקרית אשר תעזור לך ולא הקסנקס או הוואבן שהן לעזרה עד אשר התרופה נוגדת הדיכאון תתחיל להשפיע. כך שהדבר החשוב הוא להתאים לך את התרופה נוגדת הדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 13:06 | מאת: רונית

נטלתי 40 מ"ג סרוקסט למניעת מחשבות טורדניות כ-4 חודשים והרגשתי נהדר (ההטבה המשמעותית הגיעה לאחר 3 חודשים) לאחר שנטלתי 4 חודשים החלטתי לרדת ל-20 מ"ג ולאחר כחודש הגיעה ההרעה במחשבות.ואז החלטתי להעלות שוב ל-40 מ"ג. שאלותיי הן: האם לאחר שהעליתי את המינון אני צריכה לחכות שוב 3 חודשים להרגיש שיפור משמעותי? האם כדאי להעלות את המינון ל-50 מ"ג? לתשובותיכם אודה.

31/03/2005 | 18:25 | מאת:

לרונית לשאלותיך אין תשובות חד משמעיות. נקווה שהסרוקסט יעזור גם הפעם, לא הייתי רץ לעלות למינון של 50 מג' והייתי מחכה על 40. בדרך כלל ההשפעה היא קצרה משלושה חודשים, יתכן שכבר בשבועיים שלושה הקרובים. כל טוב דר' גיורא הידש

אני איש מסכן חסר אונים חסר ישע פחדן וחלש! כרגע אימי מטפלת בי טוב מאוד אבל אני יודע שאש לא יחיה לנצח וגם לא אימי! לכן אחיה למען טימי כל עוד היא בחיים ולאחר מכן אתאבד! שאלתי היא כיצד להתאבד לאחר מות אימי בשיטה הכי פחות כואבת? אל דאגה אינני מתכוון להתאבד עכשיו אלא רק לאחר מות אימי! אבקש תשובתכם למרות שאני נחות ממכם ולמרות שיש לכם עליונות עלי!

לנחום אני חושב שכדאי מאוד לנסות ולהגיע לטיפול נפשי! גם שיחות וגם תרופות עשויים לעזור! תשמור על עצמך דר' גיורא הידש

לכבוד ד"ר גיורא הירש רופא פסיכיאטר אני מודה לך על תשובתך למרות שאני נחות ממך ולמרות שיש לך עליונות עלי! ניגשתי לרופאה פסיכיאטרית וקיבלתי כדור בשם סרוקסט של 20 מ"ג פעמיים ! אבל דיברה איתי פחות מ-5 דקות הכדור אמנם שיפר את מצב רוחי אבל לא פתר לי את כל הבעיות! בענין ההתאבדות כבר התגשתי שלא אתאבד כל עוד אימי בחיים אלא רק לאחר מכן!

נחום תפסיק להתבכין כמו תינוק. לי יש מחלות נפש רבות ואני לא מתבכין עליהם בפורום קח הכל בפורפורציה

זה בלתי אפשרי כי אני עדיין תינוק בן 39.

31/03/2005 | 11:42 | מאת: רן

דוקטור הירש שלום רב לפני 4 שנים סבלתי מחרדות ולקחתי סרוקסט במשך שלושה חודשים והחרדות נאלמו והרגשתי מצוין, בימים האחרונים יש לי שוב קצת חרדות,לא בעוצמה כמו שלפני 4 שנים אבל אני חושש שהחרדות ההם יחזרו האם כדאי לקחת חצי כדור סרוקסט כדי להיות בטוח שהחרדות לא יחזרו?

31/03/2005 | 18:30 | מאת:

לרן אכן השאלה קשה, יתכן שמדובר ב"אזעקת שווא" ויתכן שכדאי להקדים ולהתחיל לטפל. בשלב ראשון הייתי מציע להעזר בנוגדי חרדה כמו לוריוון או וואבן ולחכות. אין טעם להתחיל עם חצי סרוקסט, זה לא עוזר אם להתחיל אז עם טפול מלא. כל טוב דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 19:06 | מאת: רן

תודה לך דוקטור הירש על התשובה המהירה אני לוקח כיום כדורי קסאנקס כדי להרגע האם הם טובים כמו הוואבן או לוריוון שרשמת?

שלום אני בת 21 וקיבלתי מרשם לציפרלקס - כדור 1 ביום הבעיה היא שלוקח לו זמן להשפיע ואני עדיין בחרדות ובדכאונות, האם אפשר לקחת - עד שהכדור ישפיע כדורים כמו וואבן או חצי קסנגיס - כדורים שמאוד עוזרים לי להרגע בלעדיהם אני כל הזמן לא מרגישה טוב ואפילו לא מסוגלת לישון כבר אנא ענה לי במהירות

31/03/2005 | 14:05 | מאת: דור

קסנקס אכן מומלץ כתוספת ל-SSRI בשבועות הראשונים- מפחית תופעות לוואי וגם מזרז ומחזק את ההשפעה של הציפרלקס. הם מחזקים אחד את השני ולכן ההשפעה הטיפולית יותר טובה כאשר לוקחים את שניהם מאשר רק אחד מהם.

לטל תודה לדור והשילוב בהחלט מקובל וטוב כל טוב דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 06:41 | מאת: ella

תודה על תשובתך ובהמשך לשאלתי אחרי כמה זמן שימוש בציפרלקס צריך לשנות תרופה או לעשות הפסקה? תודה על שאתה מקדיש מזמנך

31/03/2005 | 18:03 | מאת:

לאלה לצערי איני זוכר את שאלתך הראשונה ותמיד כדאי להמשיך בשירשור. בכל אופן אחרי שישה שבועות של חוסר תגובה "מכריזים" על תרופה כלא יעילה ומחליפים אותה. כל טוב דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 03:42 | מאת: אלדד

שלום דוקטור הידש אני נוטל סרוקסט 40 מג מזה כשנה ביומיים האחרונים לא לקחתי כי פשוט לא יצא לי להגיע לבית מרקחת אין לי שום תופעות לוואי ואני מרגיש רגיל (טוב) לחלוטין, יש לציין כי בתחילת הטיפול לא היו לי שום תופעות לוואי למעט עיכוב אורגזמה, ובמילא רציתי להפסיק את הטיפול, האם לנצל מצב זה להפסקה ? האם יש מצב שלמישהו אין תופעות לוואי בנטילה וגם במצב של הפסקה פתאומית ? זקוק להסבר, תודה אלדד

31/03/2005 | 13:55 | מאת: דור

עפ"י הסטטיסטיקה בד"כ למי שהיו תופעות לוואי בזמן ההסתגלות לתכשיר יהיו גם תופעות לוואי בזמן ההפסקה ולהיפך...אבל רק עוד 3 חודשים תוכל לדעת בוודאות אם הצעד שלך הוא נכון שכן הסימפטומים יכולים לחזור. לדעתי לפני שאתה מפסיק תתיעץ עם הפסיכיאטר שנתן לך את התרופה.

לאלדד אכן לרבים אין כל תופעות לוואי בזמן הפסקת הטיפול והם לא חייבים להיות. הגיוני שבפורום תהיה תמונה סטטיסטית מעוותת כיוון שרק מי שיש לו תופועת לוואי כותב.... היתר מרוצים. כפי שנכתב יתכנו חזרה של סימפטומים שבגללן אתה נוטל את הסרוקסט, ולכן חשוב לסיים טיפול בזמן הנכון. ולכן מומלץ לחזור לסרוקסט ולהפגש עם הפסיכיאטר המכיר אותך ולהחליט מתי הזמן הנכון לסיים טיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 01:18 | מאת: שלאיודע לשאול

עניתה לי על אישפוז יום אך מה עושים שם ? אודה לתשובתך אמרו לי 5 או 6 שעות . תודה מראש על תשובתך

שלום, אין זהות בין כל המחלקות אבל היום מחולק למספר טיפולים וגם ארוחות והווי. ישנם טיפולים קבוצתיים, שיחות בוקר וסיום היום. ריפוי בעיסוק, שיחות עם הרופא, שיחה אינדיווידואלית עם הפסיכולוג המטפל או עובדת סוציאלית. במקומות רבים ריפוי באומנות וכך הלאה. באופן פעיל ישנן 4-5 שעות טיפוליות ביום. כל טוב דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 00:43 | מאת: ילדה בגוף אשה

עברתי מעשה מגונה בגיל 9 ע"י פדופיל בין 20 פלוס , כביכול היה נראה שעברתי את זה והכל איתי בסדר כי שכחתי מזה אך אי חושבת שפשוט לא הבנתי ורק עכשיו אני מבינה כמה זה פגע בי בגיל 16 התפרצה אצלי פסיכוזה,והתחלתי טיפול בריספרדל ואני הייתי כ"כ מבולבלת ורק עכשיו אני מתחילה להבין למה אני כ"כ סובלת.היום אני בת 21 . בגיל ההתבגרות נורא התביישתי מבנים ומכל הנושא הזה כאילו זה חטא, כאילו זו סטיה,הדחקתי דחפים שהיו לי גם כי אני פשוט לט סומכת בכלל על בנים ומפחדת נורא שיינצלו אותי ככה שעד גיל 20 לא היה לי אף חבר וכמעט שום קשר עם בנים כלומר ניתוק מוחלט מחיי אהבה,אפילו מרוב פחד לא יכולתי לחשוב בכלל באופן ריאליסטי על חבר, היום כבר עברתי הליך שיקומי כלשהו ואני לאט לאט מנסה לצאת מהמשבר אבל עדיין אני חווה פחדים כמו למשל אני מפחדת שאנשים ייקרא את המחשבות שלי כלומר ייחשבו שאני חושבת על סקס או רוצה שיתחילו איתי , מדובר על כל דבר, על המורים שמלמדים אותי, על אנשים אפילו ברחוב, אפילו קיים פחד אני יודעת שזה נשמע הזוי אבל אפילו מכלבים אני "מתביישת" , אני מפחדת אפילו שאני נוסעת באוטובוס שהנהג ייראה אותי במראה ויחשוב שאני סוטה ויתבלבל ויעשה תאונה.אני מרגישה כמו בן אדם שקפוא ולא יכול בכלל לבטא רגשות או לתקשר עם אנשיםלמרות שבתוך תוכי אני מאוד רוצה חבר, אך אני שואלת את עצמי כל הזמן אם באמת אפשר לסמוך על בנים ואני מפחדת שיינצלו אותי , ומה בכלל משמעות "לאהוב " מישהו\מישהי? מזה אישיות ? מה זאת אהבה? אני פשוט משתגעת , אני כ"כ לא מרגישה טוב אני מוגדרת כחולה בסכיזופרניה, אתה מבין בסוף עוד אני החולה פה והסוטה מדרך הישר?אני נורא בודדה עכשיו , אני רוצה לשאול אם שמעת על עוד מקרים של חולים שהותקפו מינית בילדות?ומה דעתך ? אולי תוכל לעזור לי ?להשיב לי את האמון בבני אדם כי אני לא אוכל להתנתק מאנשים לכל החיים? אני אשמח לקבל תגובות אם עוד אנשים עברו חוויה כזאת?

אשמח אם אנשים אחרים יגיבו ואני קורא לאנשים להגיב. אחר כך במידה ותבקשי אשמח גם כן להגיב. לא שכחתי אותך, פשוט אני רוצה להשאיר את הבמה פתוחה כל טוב דר' גיורא הידש

31/03/2005 | 20:03 | מאת: קרן

אומנם לא חויתי אונס בילדות אבל חויתי ניסיון לאונס לא בילדות ואני גם מאוד מכירה את הפחד הזה שאנשים יקראו את המחשבות שלי במיוחד בנוגע למין או בנוגע לאיזה קשר עים גבר ואני גם לא סומכת על גברים והדברים האלה גורמים לי להימנע מלתקשר אים בנים בעיקר אים אלה שאני רוצה לתקשר אפילו סתם לדבר בנוגע למה דעתם על ....בקיצור אני חושבת שאני מבינה את המצב שלך