פורום פסיכיאטריה
בעלי בן 66 מעולם לא היה בטיפול פסיכיאטרי למרות שמזה שנים רבות יש תנודות במצבו כאשר בחורך לעתים פעילותו מצטמצמת עד כדי שכיבה רוב הזמן במיטה הוא מזניח את ההגיינה שלו בצורה קיצונית. לעומת זאת בקיץ מופיעה פעילות יתר עם התפרצויות זעם וסף תסכול נמוך נטיה לקניות. עד כה התופעות היו לא קלות אך איכשהו הצלחנו לחיות עמן. הוא לא היה מודע לכך שיש לו בעיה וכמובן לא הסכים לטיפול. בחודשים האחרונים הפעם בחורף, הופיעה תקופה סוערת. לאחרונה המצב בלתי נסבל. יש תוקפנות רבה. תכופות מייחס משמעות פוגעת לדברים סתמיים ושגרתיים שנאמרים לו. הוא מאיים ורב ללא סיבה עם כל בני המשפחה. יש גם פחות ריסון בהתנהגותו המינית: ראיתי אותו דרך החלון משתין בגינה במקום שעלולים היו להבחין בו השכנים. מצאתי במכונית קונדום משומש והוא אפילו לא טרח להסתירו. בשעת שיחה עם מכרים הוא נוגע באבר מינו. בבקרים הוא שר בקול ללא התחשבות באנשי הבית. שנתו מופרעת והוא ממעט לישון. ברקע: אביו של בעלי סבל ממצבים סוערים של אי שקא ודיבור בלתי פוסק. וכן בת שלנו עברה לפני שנים תקופות דכאוניות והתקף מאני פסיכוטי קצר. בעלי אינו מנותק מן המציאות. אבל ההפרעות הן קשות וגורמות לנו סבל רב.אצל בני הנשוי שגר בקרבת מקום ומוטרד באופן יומיומי ע"י אביו הגיעו מים עד נפש וממש יש סכנה של התפרקות המשפחה. מה עושים?! האם יכול להיות פתרון כלשהו? הוא אינו מודע לבעיה ולסבלנו. הוא מגיב בתוקפנות קשה לאמירות סתמיות שלנו ואין ביכולתנו להביאו לטיפול. האם יש דרך כלשהי לטפל במצב?
לאפרת לצערי אין אפשרות לטפל בו ללא שיתוף פעולה מצידו. אני חושב שכל המשפחה צריכה להתגייס ולשכנע אותו להגיע לבדיקה אצל פסיכיאטר ולהתחיל בטיפול. אמנם נכון שקל יותר להתחיל טיפול דווקא במצב הדיכאוני, אבל גם כעת צריך לנסות. צריך לחשוב על אדם שבעלך מאמין בו ויהיה מוכן לקבל את עצתו ולהמשיך בכאן. כל טוב דר' גיורא הידש
לדור, מה דעתך על מצעד הגאווה של ההומואים שיערך בקיץ?? האם תשתתף בו ??? תשובתך בהקדם אורלי
זה מצעד ההומואים והלסביות חוויה תרבותית מדהימה וססגונית מומלצת לכל אחד ואחת בלי קשר לנטיות המיניות
האם אתה גם תשתתף? אורלי
למה אתה משאיר את זה זה רק להתגרות בדור ולגרום לו לא ונוח ושיגיב אולי תמחוק את זה?
תודה על השאלה. גם אני התלבטתי האם למחוק. אומנם השאלה הראשונה אידיוטית אבל אחר כך התפתח דיון מעניין מאוד שלא קשור לדור. אני תקווה שדור יכול להבדיל בין עיקר וטפל. לצערי אם אמחק את השאלה הראשונה אז כל השירשור יעלם. כך שאני מקווה שהדיון על הומוסקסואליות ישאר ונצליח להתעלם מהטפל. כל טוב דר' גיורא הידש
לד"ר שלום, אני לוקחת מזה כשבועיים-שלושה כדור טופמקס 50 מ"ג ביום וירדתי במשקל לפחות 2-3 קילו.הפסיכיאטר שלי הוסיף לי כדור בשם אדרונקס 4 מ"ג ביום ואני כבר שבוע נוטלת אותו ביחד עם הטופמקס.מאז שאני לוקחת את האדרונקס התיאבון שלי חזר (אפילו בגדול)ואני מתחילה שוב להעלות במישקל.שאלתי היא: האם האדרונקס קשור לכך? לפני שהתחלתי לקחת את האדרונקס הטופמקס הוריד לי את התיאבון-העניין הוא שאני רוצה להוריד לפחות עוד חמישה קילו,וזה ממש ממש חשוב לי לדעת(!)שאלתי השנייה היא:האם הטופמקס מרזה בהתחלה ולאחר כמה זמן נגמרת ההשפעה שלו או משהו או שהיו שמועות שלאחר שמפסיקים לקחת את הכדור מעלים פי שניים ממה שהיית לפני שהתחלת ליטול אותו תודה רבה מראש על כל הסבלנות! ליאור.
לליאור טופמקס עוזר בדיאטה אבל כמו כל דיאטה יש סכנה שאחר כך חוזרים לאכול. האדרונקס בדרך כלל מפחית תיאבון אבל כמו תמיד לכל כלל יש יוצא מהכלל, כך שאם קיימת סמיכות זמנים בין התגברות התיאבון והתחלת האנדרונקס סימן שזה מה שקורה אצלך.... כל טוב דר' גיורא הידש
כטיפול בדיכאון והתמכרויות. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3065153,00.html
אני כבר יכולה לדמיין לעצמי איזה ספר הב כרס הוא היה כותב על זה ואת האמת ממש לא היה בה לי לקרוא אותו כחלק ממטלות הקריאה באוניברסיטה
אני חושב כמו הפסיכיאאטרים הרוסים רק מעדיף סאדו מאזו מנטלי מבחורה נאה, לדעתי זה יותר טוב מאדרונקס. יש מתנדבות?
ד"ר גיורא שלום, אשמח לקבל את עזרתך .הכרתי בחור ואנחנו בסביבות גיל ה- 40 יוצאים כחודשיים מסתדרים יפה וחושבים על רצינות. לפני כשבוע פנה אלי הבחור ואמר שיש לו משהו לספר לי. ואז הובהר לי שלפני מס' שנים עבר התקפות של מאניה דפרסיה והיה מאושפז מס' פעמים בבית חולים לטיפול. היום מטופל ב- כדורים 2 סוגים (לא ליתיום כי לא עזר) שאלתי היא כרגע הבחור מתנהג כנורמלי אבל אמר לי להחליט עם זה מתאים לי אני לא יודעת האם המחלה תחזור ? במה יכולה לפגוע בעתיד? האם תורשתי ? ובכלל אני לא יודעת מה לעשות ? אשמח לקבל את תגובתך בנושא בברכה, יעל
"כרגע הבחור מתנהג כנורמלי" למה הכוונה..?... בצבא אומרים שקלי מילים. יש אחוזים מעטים של תורשה גנטית , זה עלול לחזור בכל רגע ואולי אף פעם. אם את אוהבת אותו אז הכל יהיה בסדר ואם לא ,אז כמו כל זוג אחר. קבלי בברכה את הכנות שלו .
ליעל אכן זה המייחד את ההפרעה הדו-קוטבית (מאניה דפרסיה). כאשר האדם מאוזן הוא "נורמלי" רגיל ותפקד וחי במאה האחוזים. אבל קיימת סכנה שיהיה התקף נוסף. כך שברור שעדיף למצוא בחור בריא, אבל לכל אדם יש את הבעיות והמחלות שלו. כמובן שגם כאשר מתחתנים אין בטחון שכעבור יום או שנה תתפרץ מחלה מסויימת אצל בן הזוג. כך שהשיקולים מורכבים. בכל אופן הצעתי היא שכדי לקבל פרטים על החבר ולא באופן כללי, לגשת לפגישה משותפת עם הפסיכיאטר המטפל והמכיר אותו ולקבל אינפורמציה עליו ועל התחזית לעתיד עליו. כל טוב דר' גיורא הידש
אני רוצה להבין האם המשמעות היא שאם אקח תרופה מהמשפחה שאמרת אני לא ירצה סקס בכלל? אני לא מוכנה לא להנות מסקס בכלל אך אני רוצה שזה יהיה במינון סביר ונורמלי. איזה תרופה הכי משפיעה על אובדן החשק המיני מהמשפחה הזאת בצורה הכי משמעותית? אני כבר לא יודעת מה יותר ימרמר אותי אי היכולת להנות מסקס או בולמוסים של סקס.
לא כדאי להעתיק שאלות, חבל, כבר עניתי לך במקום של שאלתך המקורית הידש
קחי סרוקסט לדעתי הכי מורידה את החשק לגברים לא יודע מה לגבי נשים אבל חסר סקס בעולם אז מה רע בהרבה סקס?
שלום, במשך 7 שנים לקחתי לפונקס והמצב היה מצויין, אך לפני שבוע תוצאות בדיקת הדם הראו שרמת כדוריות הדם הלבנות ירדה מאוד, מסיבה לא ברורה!!! לכן נאלצתי להפסיק את הטיפול בלפונקס, וכעת אני מקבל ריספרדל. יש לי מספר שאלות: -מה יכול לגרום לפתע לצניחה בכדוריות הדם הלבנות? -האם ישנן תופעות לוואי כאשר מפסיקים את הלפונקס? -מה דעתכם על התרופה ריספרדל? -האם יש איזשהו קשר בין הנאמר לבין תחושה של צרבת/הפרעה בחוש הטעם והרגשה של ריח רע? אשמח לקבל תגובות.
לתום אכן ירידה בכדוריות הלבנות אחרי 7 שנים מאוד נדירה... תמיד לומדים דברים חדשים וכמובן שאיני יודע את הסיבה. הרספרידל היא תרופה טובה מאותה הקבוצה למרות שמעט פחות טובה מהלפונקס. תופעות הצרבת וחוש הטעם אינן קשורות לטיפול שאתה מקבל. כנראה שישנה בעיה גופנית שאינה קשורה לנפשי או לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש
שכחתי לציין שבערך חודש לפני הירידה החדה בכדוריות הלבנות, התחלתי לקחת רסיטל (ציפרמיל) נגד מחשבות טורדניות, אולם זה לא עזר, לכן הפסקתי את הטיפול ברסיטל. האם יכול להיות קשר בשילוב של לפונקס עם רסיטל שהשפיע על הכדוריות הלבנות? ועוד שאלה שמטרידה אותי בעקבות תשובתך: מה זאת אומרת שהריספרדל פחות טובה מהלפונקס? האם זאת תרופה טובה לטווך ארוך? אני פשוט מתכוון להשאר בטיפול קבוע בתרופה, ולא להחליף ולשנות. לדעתך ומנסיונך, מהי התרופה הטובה ביותר במידה ולא ניתן לקחת לפונקס? תודה ויום טוב.
חששותי היו נכונים אתמול הייתי אצל הרופאה המטפלת היא אומרת "יכול להיות שזה היפו מאניה" היא לא נתנה לי שום כדור הרגעה או משהו ואני ממש ממש לא רגוע כי אני פוחד שאם המצב ידרדר אני אצטרך להתאשפז אבל היא אומרת "בהתקף ההיי הראשון לא היית בשליטה, אבל עכשיו הכל בשליטה, לא ניתן לזה להתדרדר" איך אני יכול לא לדאוג תגיד לי?! אין לי כח לאשפוז עכשיו אני לומד, עובד ועושה דברים היום יצאתי מהעבודה באמצע, לא יכולתי יותר אני בחרדה גבוהה שמא אצטרך להתאשפז היא אמרה לעשות בדיקה דחופה של רמת דפלפט בדם (כעת אני נוטל רק דפלפט) בכל מקרה, לא יכולתי יותר היום והלכתי לרופאת משפחה שנתנה לי "אסיבל 5 מ"ג" דהיינו וואליום היא אומרת חצי כדור בבוקר וחצי בערב. זה רק טיפול זמני עד שאני אראה את הפסיכיאטרית שוב ונראה מה עושים רציתי להפגש איתך ולא מצאתי את מספר הטלפון שלך במידה והרמת דפלפט תקינה והמצב נשאר כמו שהוא, כלומר, לא משתנה לטובה מה עושים?! אין לי חשק להתאשפז עכשיו!! אני אפספס את הקורס שלי ואת העבודה שלי!!! הצילו!!!! מה הטלפון שלך?
לאלמוג מי שנכווה ברותחין נזהר בפושרין. אבל הרופאה שלך צודקת בכך שאפשר לסמוך עליך יותר ואתה מודע לסכנה. אולי אפילו מעט מודע מדי כי החרדה מציפה.... והיא כבר נעשאת בעיה. בכל אופן האסיוול עשוי לעזור. הייתי שוקל גם הוספה של זיפרקסה באופן זמני אשר יכולה להשקיט את ההיי ולמנוע אשפוז. כל טוב דר' גיורא הידש
הבעיה הרצינית שלי היא שכרגע אין לי את הכושר להשתכרות ובזה הם לא התעמקו במכתב פרטתי ואני מקווה שהם יבינו כמה קשה לי זה שיש לי 40% נכות זה לא נותן לי כלום
לגלית בהצלחה הידש
שלום ד"ר, שני דברים. ראשית, אני נוטלת ריספרדל 2 מ"ג מזה שנים אחדות. החשק המיני שלי ירוד מאוד. אמנם, כשאני כבר "בתוך העניין", אני נהנית מאד. יחד עם זאת, אין בי שום חשק להתחיל עם זה... בהמלצת הפסיכיאטר, מזה חדשים אחדים אני נוטלת את הכדור בבוקר ולא בלילה - דבר שלא עוזר לי במאום. היש לך איזו עצה עבורי? דבר שני, קראתי כאן פעם שהלנת על כך שהחברים בפורום כותבים רק על הדברים הרעים שהם עוברים אך לא על הטובים. אז אני רוצה לספר, בהקשר זה, שלמרות שסירבתי בעקשנות ליטול קלונקס בעקבות סיוטי לילה, הם חלפו כליל ושנתי מצויינת. תודה על עצתך. תודה מראש, מוטרדת.
למוטרדת טוב שאת כותבת גם דברים טובים וכיף לשמוע. ראשית הייתי ממליץ לבצע בדיקת פרולקטין בדם, יתכן שהריספרידל מעלה את הפרולקטין המשפיע על החשק למין. כדאי להתייעץ עם הרופא המכיר אותך על הפסקת הטיפול בימים שישי ושבת. כך הטיפול הרופואי לא יפגע וגם הרצון למין יהיה רב יותר בסופי השבוע או בחופשות. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר אז משאלתי הקודמת שינוי שינוי צורת פנים ומצב נפשי,אז אני מבין ממך שדכאון יכול לשנות משנה וצורת פנים? כי בתקופות האחרונות הפנים שלי נהיו יותר צרות אפילו שהעליתי במשקל וזה לא הצורה שהייתי רגיל אליה כל החיים. את האמת שהבנתי מפה פעם שדכאון לא משפיע בכלל על חיצוניות אלא רק על המצב רוח שבגלל זה לא נראים טוב אבל ת אכלס פיזית זה לא משפיע אבל כרגע הפתעת אותי, ואגב חדר כושר לא משנה צורת פנים כי אני רואה אנשים שמתאמנים כבר שנים...
לעידן כמובן שהשאלה היא כיצד אתה מגדיר שינוי בצורת הפנים. אם אדם נראה שונה בגלל הדיכאון האם אתה חושב שזה שינוי? או כיצד היית מגדיר זאת? בכל אופן אם אתה מדבר על כך שאתה חושב שיש שינוי במבנה הפנים ואתה מביט ובודק הרבה זמן בראי אז כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום דר הידש , האם תוכל להביע את דעתך המקצועית וגם את הדעה של הזרם המרכזי בפסיכיאטריה בנוגע לסוגיה הזו? האם זה נכון שהתרופות הרגילות ,רק מחלישות את הסינאפסות? האם חומצות אמינו הן פיתרון ראוי ואמיתי? האם יש סיכון בלנסות אותן כתחליף או במקביל ל SSRIS ? הנה לינק למידע נוסף עבורך: http://www.neuroreplete.com/ המדובר בפרוטוקול שאם משלימים אותו לכאורה יוצאים מהרבה בעיות פסיכיאטריות ללא בעיה. אודה לך על התייחסותך הרצינית או להפנייה לבר סמכא בנושא. יום נעים לך
לאילן כל הטיפולים האלטרנטיביים הם תורה שלמה ומורכבת. אני לא למדתי אותה ואיני מכיר אותה מספיק כדי להביע דיעה. לכן איני שולל ואיני ממליץ על טיפולים אלו. פשוט איני יודע. אולי בפורום של רפואה אלטרנטיבית תוכל לקבל פרטים רבים יותר. כל טוב דר' גיורא הידש
לד"ר הידש שלום, ברוצי לברר מזה חומצה פולית. האם זה תרופה או סוג של ויטמינים? אני בהריון והומלץ לי על כדורי ברזל. וכדור שמכיל חומצה פלית. עדיין לא לקחתי.אז השאלה האם חומצה פולית מותרת בהריון? האם יש תופעות לוואי? ומה המטרה של חומצא פולית בהריון? מבקשת תשובה רק מהרופא. תודה בברכה רנית
לרנית חומצה פולית היא למעשה ויטמין -ויטה=חיים. כלומר חומרים אשר קיימים בריכוז מינימלי אבל למעשה בלעדיהם אין חיים. כך שאין מדובר על תרופה אלא על תוספת של חומר טבעי שהגוף משתמש בו ביום יום. כמו ברזל, ויטמין B12 או כל חומר טבעי אחר. אין מדובר בתרופה ובטח שהחומצה מומלצת בהריון כיוון שגם התינוק צורך אותה.... כל טוב דר' גיורא הידש
אני משתמשת בציפרלקס מזה כשנה נגד חרדות קלסטרופוביה ואגרופוביה .בעבר השתמשתי במרוניל. עדיין הבעיה לא נפתרה בנושא הקלסטרופוביה לעומת האגרופוביה שנעלמה כליל. שאלתי היא האם יש תרופה טובה יותר? והאם צריך להחליף את הציפרלקס לאחר זמן מה וכמובן למה? מאוד זקוקה לעזרתך.תודה רבה מראש
לאלה שאלה קשה מאוד כיוון שהדברים לא חד משמעיים. אם תרופה עוזרת ופותרת את כל הבעיה אז התשובה פשוטה, ויש תשובה פשוטה גם אם התרופה לא עוזרת בכלל. כאשר רק חלק מהדברים נפתרו אז יש מקום לחשוב על החלפת תרופה אבל כמובן יש גם סיכון. יתכן שהתרופה החדשה תעזור פחות....ותהיה הרעה במצב. לכן הייתי שוקל קודם כל להוסיף פסיכותרפיה-שחות בכיוון של טיפול קוגניטיבי התנהגותי לפני שמחליטים על שינוי בטיפול התרופותי כל טוב דר' גיורא הידש
היי, קיבלתי כדורים - ויפאקס XR מתי כדאי ליטול אותם לילה?בוקר? ובכלל האם הם נחשבים לחדשים יחסית כי שאלתי שניים ולא שמעו עליהם. שאלה נוספת:- האם הם בטוחים לשחמוש בכניסה להריון ובמשך ההריון כולו?
1. מדובר בתרופה שזהה לאפקסור XR. 2. אפקסור בשימוש מעל עשר שנים והויפאקס מס' חודשים. 3. מומלץ לקחת בבוקר (נטילה חד-יומית). 4. נחשבת לבטוחה גם בהיריון. בהיריון מומלץ לקחת מינון מינימלי.
ליעל, לפני שאת נוטלת תרופה חדשה ,כדאי להתייעץ עם אחד המרכזים הטרטולוגיים כדי לוודא שהתרופה שהרופא רשם לך בטוחה לשימוש בהריון או בהנקה.. אם תרצי מספרי טלפון של המרכזים.תודיעי לי. ביי מישהי
תוספת- ייעוץ טרטולוגי- בבי"ח בלינסון- ניתן טלפונית בחינם- טלפון 03-9376911 או 03-9377474 לגבי נטילת תרופות בעת ההריון ובעת ההנקה.
תודה למשיבים הידש
ד"ר הידש שלום! לאחר אישפוז.של חודש במחלקה פסיכיאטרית. מבקש דוא"ל או מס טלפון לתאום פגישה להמשך טיפול זקוק לעזרתך. בברכה רז
אם היו קוראים לך אריאל או תמי אז הייתה מזמן מקבל את המייל שלו ואפילו גם חיבוק אבל אתה רז אז אפילו תשובה הוא לא כתב לך.
לאלמוני שלום! הנך מוזמן להרחיב בנושא. אינני מכיר את הפוליטיקה של הפורום. אתה/את יכולה לכתוב לי לדוא"ל שמופיע באתר. אשמח מאד לתשובתך. בברכה רז
בבקשה email: hidas @ icallisrael.com
הי מישהי במה אפשר לעזור? רז
הפסיכיאטר המליץ לי לקחת נרדיל. כשהוא סיפר על ההימנעויות, די נבהלתי. מצד שני אני כבר הרבה שנים בדיכאון עיקש, אז אולי הנרדיל בכל זאת יעזור. הבנתי שזה גם אמור לעזור כנגד החרדה והאובססיביות. אשמח לשמוע על התרופה הזו ממי שמכיר ויודע עליה. האם לא עדיף לקחת תרופה עם פחות הימנעויות? היא נשמעת לי ממש תרופה שעלולה להיות מסוכנת... תודה מראש, רון
לרון בהחלט תרופה לא פשוטה, אם נוהגים לפי ההוראות אז אין בה סכנה, אבל אם עוברים על הדיאטה המומלצת בהחלט יש סיכון בנטילת התרופה. התרופה היא יעילה ובעבר השתמשנו בה הרבה. כיום ישנן מספר אופציות נוספות לפני שמגיעים אליה. הנרדיל פעילה על הנוראפניפרין, כמו האדרונקס או איקסל ואפקסור שפעילות גם על הנוראפינפרין וגם על הסרוטונין. כך שאלו תרופות טובות ללא הסיכונים שיש בנרדיל. בכל זאת צריך לשאול את הפסיכיאטר המטפל אם יש לו סיבה טובה להמליץ על נרדיל? במידה ויש וזו התרופה המומלצת תזכור שהתרופה אכן יעילה. כל טוב דר' גיורא הידש
אני מטופל בתרופות פסיכיאטריות באחד בבתי החולים. מימי לא "הצהרתי" שאני נוטל תרופות בפני רופא המשפחה (גם כשפניתי לבית החולים לקבל טיפול תרופתי, פניתי ישירות, ללא הפניית רופא המשפחה). כעת אני מועמד לעבוד בתפקיד שעבורו עלי לוותר על חיסיון רפואי. האם בשל כך עלולים לבדוק רק את התיק הרפואי אצל רופא המשפחה, או גם יכולים לבדוק גם את התרופות הפסיכיאטריות שקבלתי דרך אחד מתי החולים? תודה, הרוצה לעבוד ולא "לאכול אותה" בגלל שלוקח תרופות
שלום, כאשר אתה מוותר על הסודיות הרפואית המעביד יכול לגשת לכל אינפורמציה רפואית הקשורה אליך. למעשה מה שקורה שכותבים מכתב בקשה לרופא המשפחה והוא מסכם את תיקך כפי שידוע לו. כך שבדרך כלל אין מה לדאוג לדברים כפי שאתה כותב. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב בעצת רופאתי,בשל חשיבה אובססיבית,התחלתי טיפול בפרוזק.ב"רקע",לפני כשנתיים אף חליתי בלוקמיה. שאלותי: 1)תוך כמה זמן הפרוזק מתחיל להשפיע ? 2)האם הוא טוב לטיפול באובססיות ? תודה,עמי
לעמי הפרוזק מתחיל לפעול כשלושה שבועות מתחילת הנטילה למרות שבאובססיות יתכן שיקח יותר זמן. הפרוזק אינה תרופת הבחירה ל OCD למרות שהיא עשויה בהחלט לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש
מהי לפי דעתך התרופה המועדפת. אגב,עד לפני כמה שבועות נטלתי רסיטל,אך עקב תופעות לוואי לא רצויות ,בעצת רופאתי חדלתי (בהדרגה,כמובן) לקחתה והחלפתי אותה בפרוזק . האם הרופאה שלי טועה ? או שיש לי תקווה טובה גם עם הפרוזק ? תודה,עמי
דר" הידש קבלתי ממך תשובה לגבי השפעת חצי כדור לוסטראל על ניתוח לא הבנתי את התגובות האחרות שהתקבלו לגבי דימומים.
לרותי לצערי איני זוכר את שאלתך, בכל אופן הלוסטרל עלולה לגרום לנטיה מוגברת לדימומים ולכן רצוי להפסיק את הטיפול כשלושה ימים לפני הניתוח. זה לא יזיק למצב הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש
קיימים היום נוגדי פסיכוזה שלא פוגעים באי קיו? כלומר מאיטים את המחשבה ומרוקנים ממחשבות (שזה מהות האינטלגנציה)
תכשירים אנטי פסיכוטיים מיועדים להרגיע ולדכא דמיונות והזיות אצל אנשים שסובלים ממחלות נפש, בעיקר סכיזופרניה, אך גם מחלות דומות אחרות. כאמור תרופות אלה מיועדות לאנשים שיש להם דמיונות והזיות ולכן ההשפעה שלהם על החשיבה היא הכרחית לטיפול. זאת אחת הסיבות שתרופות אלה לא מומלצות לאנשים "בריאים" או כאלה שאין להם מחלת נפש פסיכוטית. לציין שהירידה ביכולת המנטלית והקוגנטיבית היא תופעה הפיכה שפוסקת כאשר החולה מפסיק את הטיפול בתכשיר ואז הקוגניציה חוזרת למצב הנורמלי.
שלום גיורא, לאחר שניסיתי פאקסט שלא עזר ופלוטין שתופעות הלוואי היו מוגזמות מידי הומלץ לי ע"י הפסיכיאטר לצרף את הפרוזאק לנוגד פסיכוזה במינון נמוך. אני לא מבינה בכל כלום כי זהו לא תחום עיסוקי בכלל, אבל זה נשמע לי לא רעיון טוב. מה אתה אומר?
ליובל פגיעה בקוגניציה לצערי היא חלק ממחלת הסכיזופרניה ולאו דווקא תוצאה של הטיפול התרופתי. התרופות הישנות נוגדות הפסיכוזה גרמו לירידה בעירנות ולכן גם לירידה קוגניטיבית-בחשיבה. התרופות מהדור החדש עוזרות בנקודה זו ואף משפרות את הקוגניציה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר . אני לוקחת פלוטין 20 מ"ג פעם ביום במשך כ-3 שנים. מצבי מאז נטילת התרופה יציב ,איני סובלת יותר ממחשבות טורדניות או מלהכריח את עצמי לחשוב דברים מסויימיים כפי שהיה לפני נטילת התרופה. יש לציין שכאשר ניסיתי להפסיק עם התרופה לאחר כשנתיים וחצי בהדרגתיות עד כדי הפסקה מלאה , נוכחתי לגלות שהתופעות חוזרות.אז כמובן שלאחר כחודשיים של הפסקה החלטתי לחזור שוב לתרופה. אני מטופלת אצל פסיכיאטר שנתן לי את המרשם לתרופה ומאז אני מקבלת את התרופה דרך רופא המשפחה ומתייעצת טלפונית עם הפסיכיאטר. ישנה תופעת לוואי אחת שמפריעה לי והיא הירידה בחשק המיני ולעיתים הקאות(ההקאות נעשות ביוזמתי וברצוני). איך אני יודעת מתי להוריד במינון,אם בכלל ...... ברגע שאני לוקחת את התרופה אני בסדר גמור אבל ברגע שאני מפסיקה המצב מהייה " על הפנים" אני מדוכאת ויש לי מחשבות טורדניות. השאלה היא אם אפשר כל החיים להמשיך לקחת פלוטין? או פרוזאק בכלל..... איך אפשר לדעת אם אני יכולה להפסיק עם התרופה? נכון שהפסיכיאטר שלי אמור לייעץ לי אבל ברגע שאני לוקחת את התרופה אני באמת מרגישה טוב ואז הפסיכיאטר אומר לי שאם אני מרגישה טוב אז אני יכולה להיגמל בהדרגתיות עד כדי הפסקה. אבל ברגע שאני מפסיקה אז המצב " על הפנים" אז מה עושים? ממשיכים כל החיים? מפסיקים?או מנסים להפסיק ולראות את המצב? מה עושים עם הירידה בחשק המיני? מה את ה ממליץ? המיואשת....
לשונטל אנסה לענות לאט לאט. באופן עקרוני אפשר ליטול את הפלוטין=פרוזק שנים רבות ולא נגרם כל נזק. אבל השאלה היא כמובן האם צריך? דרך אגב, האם עם הפסקת הפלוטין חזר גם החשק והתפקוד במין? נכון שבדרך כלל אנחנו ממליצים לנסות ולהפסיק בתקווה שהמצב השתפר וגם נסיבות החיים השתנו ולכן סביר להניח שהדיכאון או ההפרעות האחרות לא יחזרו. אבל ישנם מקרים לא רבים בהם יש צורך בטיפול של שנים כפי שקורה אצלך. לכן לצערי ישנן שתי אפשרויות. האחת היא להמשיך עם הפלוטין עוד שנה שנתיים ולנסות להפסיק בפעם השניה. האפשרות השניה שיש אתה סיכון מסויים אבל יתכן גם רווח הוא לנסות להחליף את התרופה לתרופה אחרת מאותה הקבוצה. במקרה זה התקווה היא שההשפעה הטובה תהיה זהה ולא יהיו תופעות לוואי. להחליף למשל לציפרלקס שהיא מדוייקת יותר? כמובן שחייבים לשקול גם שיחות בתקווה שעם השיפור בשיחות הצורך בתרופות יקטן. כל טוב דר' גיורא הידש
היום הגשתי ערעור על הדחיה לקצבת נכות שבה קיבלתי 40% והרופא שלי טוען שאם אני ימשיך ויערער יכולים עוד להוריד לי את האחוזים האם זה נכון? אני מערערת כי אני לא מסוגלת לתפקד במצב קשה שאני נמצאת בו אם 3 ילדים קטנים בעיות חרדה בית וגם לחשוב איך אני יכולה לעבוד מחוץ לבית אני רוב היום חיה עם החרדות וזה לא נותן לי להיות מאושרת כמו בן אדם נורמלי כתבתי להם שברגע שארגיש טוב אני יתחיל לעבוד כרגע אין ביכולתי לחשוב אפילו לעשות זאת. חוסר ריכוז טוטלי וחוסר רגיעה בלי הקלונקס חוסר שקט בקיצור חיים חרה ללא אושר. מקווה שאני לא מטרידה אך אני רוצה להוציא את תסכוליי. ואני מעוניינת שתענו לי על השאלה ששאלתי לגבי אחוז הנכות והערעור. לילה טוב גלית
לגלית מה שהרופא אמר הוא נכון. ועדה חדשה חופשית לגמרי בהחלטותיה, גם להעלות את אחוזי הנכות וגם להוריד. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לכולם מזמן לא כתבתי כאן. למה? כי לא היה לי מה לכתוב. החיים שלי נכנסו למסלול "תקין", שכמעט אף פעם בעצם לא הייתי בו- חיים רגילים שלא קורה בהם שום דבר מיוחד. אני תוהה אם אי פעם היו לי חיים נורמלים כאלה. בכל מקרה הנורמליות הכניסה אותי לדיכאון. אם כי הרגע לפתע פתאום, אני מרגיש שיצאתי ממנו מהדיכאון ושוב פעם אני חושש שאולי המאניה חוזרת. אבל כמובן מוקדם מאוד להגיד למעשה היציאה שלי מהדיכאון נמשכת שעתיים בלבד....חחחחחחח.... זה כל-כך דבילי כשאני חושב על זה. שעתיים אני לא מדוכא עד עפר וכבר אני חושש שאני חוזר למאניה. החששות שלי אינן מוגזמות כי הרי כבר הייתי בסרט הזה. הייתה לי תקופה של שבוע דיכאון שאחריה הייתה התפרצות גרנדיוזית של מאניה שכמובן היה לה ביטוי קונקרטי בפורום הזה, אתם אולי זוכרים איך "השתלטתי" על הפורום...וכתבתי שיש לי משרה חדשה של טיפול במפגרים... אתן זוכרות? אלה היו שתי יממות ללא שינה שלאחריהן התאשפזתי שוב במחלקה סגורה. אוי, נוסטלגיה, נוסטלגיה... יש לי החשד המאוד סביר שהזיפרקסה הכניסה אותי לדיכאון. זה חשד שהוא מאוד סביר כי הרי הטיפול של הפסיכיאטר שלי בדיכאון הוא הורדת המינון של הזיפרקסה מעשרה מ"ג לשבע וחצי מ"ג. מצד שני, האמנם אני אוכל להימנע מאישפוז נוסף וממאניה פסיכוטית ללא הזיפרקסה. ההיפו-מאניה היא אמנם חוויה די נעימה במידה מסוימת, אבל המאניה הפסיכוטית לעומת זאת היא סבל בל יתואר... אולי סוף כל סוף הגעתי לייצוב ביו-כימי? חחחחח... חוץ מזה, רק שתדעו שעקבתי אחרי כל ההתנהלות של דור נגד מ. ומ. נגד דור על שלל הדמויות שלהם או לא שלהם, הרי אנחנו לא יכולים לדעת מי מהם כותב בשמות בדויים. ואני חושב שזה די נורא מה שהלך כאן... אבל ככה זה באינטרנט אין מה לעשות. ואני סך הכל לא נוקט בשום צד. אני דם בעד מ' וגם בעד דור וגם בעד ד"ר הידש... טוב, אין לי מה לשאול, אבל אשמח לתגובות בכל זאת... בברכה מיכאל(מיקי)
הי מיקי ! גם אני עקבתי אחרי כל ההתנהליות ואני מאמין שעוד אנשים רבים, שנימצאאים מאחורי הקלעים ולא מגיבים. כך שאנחנו יודעים את האמת.נקווה שיהיה בסדר בברכה הרופא
היי מיקי מאד ריגש אותי השיתוף שלך. למעשה חסרים לי כאן בפורום השיתופים האישיים, של איך אחרים מתמודדים עם החיים עם המחלה, הירידות והעליות של ההיפומניה והדיכאון כל כך מוכרים גם לי וזה לא פשוט לחיות עם הפחד שכל פעם שמרגישים קצת פחות מדוכאים- פוחדים שזה היפומניה שחוזרת, וכל פעם שיש איזה דיכדוך- יש בהלה שהדיכאון חזר. לפעמים זה סתם שינויים רגילים במצב הרוח, שינויים שכל אדם מן היישוב חווה, אבל אנחנו, שחווינו את השינויים הכל כך קיצוניים בין המניה הפסיכוטית לדיכאון האובדני, לא תמיד יודעים לפרש נכון את התנודות הנורמליות האלה ונכנסים לבהלה. אני כל כך מכירה את המצב הזה, כבר שנים. ובכל זאת מחזק לקרוא שלא רק אני חווה את זה. אני שמחה ששיתפת. אני מקווה שעוד אנשים ישתפו. מעבר להתייעצויות על תרופות הפורום הזה יכול להיות גם במה עבורינו, להתייעצות בין חברים, לשיתוף ולתמיכה. תמי
שלום מיקי זה מאד מרגש מה שכתבת כי אתה מדבר מהלב בלי פוזות בלי מסכות ומכיר בחולשות וביתרונות שלך וזה פשוט גדולה אמיתית במקרה גם אני נפגעתי מדור שהתקיף אותי אחרי שהערתי לו יפה על משהו כך שמבלי להכיר את מ' האוטנטית יותר מידי טוב(אני עוקב ונמצא בפורום כמה שבועות סך הכל) אני בטוח שהיא כמוני גם נפגעה מאד מדור והאמת שלה במכתבים פשוט בוערת ונוגעת ללב. עשו להממש עוול. אתה חייב לא להכנס למאניה פסיכוטית תכתוב לנו כל יום וננסה לאזן אותך נשמה.
את סכיזופרנית שמדברת לעצמה, עלובת נפש שכמותך, נרקסיסטית, שקרנית פתולוגית, מקנאת בדור בגלל חכמתו הרבה.
למיכאל טוב לשמוע ממך ולמרות שלא הכל מסודר וישנן ירידות ודיכאון הרי המצב הוא טוב יחסית לאשפוז. אני מקווה שבכל זאת ישנם זמנים טובים יותר ובהם אתה גם נהנה ממה שאפשר. טוב לשמוע ממך ותמיד אתה אומר דברים נכונים וטובים ואני רואה שגם החברים שמחים לראות אותך כאן. אני כן מאמין בזיפרקסה כתרופה מייצבת ויש לי ניסיון טוב מאוד איתה. כך שאני מקוה שגם אתה תהנה ממנה. חבל שהתייחסת לבלגן שהיה פה, בלי קשר מי צודק ומי לא, עדיף לשים את הדברים הללו מאחורינו ואני מקווה שיהיה שקט תעשייתי בפורום. אנשים יתייחסו לתוכן הדברים ולא בהגדרות/השמצות וגם לא בדברי שבח לכותבים. תודה וכל טוב הידש
יש לי אחות קטנה כיום בת 19, אשר לפני שנה בלי שום סיבה נראית לעיין ניסתה כנראה להתאבד.עלתה לגג בניין גבוה 14 קומות עמדה שם זמן מה קרוב למעקה עד שמישהו הבחין בה והזמין משטרה והם לקחו אותה לביה"ח פסיכאטרי בלי ידיעת ההורים. היא אושפזה בכפייה במחלקת נוער למרות שהיתה מעל גיל 18. היא לא ידעה להסביר מדוע היא עלתה לגג ומה היא עשתה שם. יש לציין שהיא היתה די מכונסת בעצמה בתקופה שקדמה למקרי זה. היא היתה מאושפזת 4 ימים בביה"ח פסיכאטרי ללא טיפול תרופתי, ולאחר 4 ימים שוחררה גם ללא שום טיפול אמרו שאין צורך. כיום לאחר פחות משנה, היא בסדר גמור סיימה בהצלחה כיתה י"ג עובדת ולפני גיוס. שלחו לה מהצבא למלא טפסים לסיווג ביטחוני גבוה ביותר. בטפסים אלו יש שאלות רבות על כל עברה מגיל ילדות ועד עכשיו. יש סעיף אשר שואל על בעיות פסיכולוגיות/ אישפוז/ טיפול פסיכאטרי ועליה להצהיר ולחתום כי כל הפרטים אשר נתנה הינם נכונים, ואמיתיים וכי יש סיכוי אשר ייבדקו אפילו בפוליגרף, ואם ימצא שהיא מסתירה משהו או מסרה פרטים שאינם נכונים, הם יכולים למנוע ממנה גיוס בסיווג כזה או אחר. השאלה שלי היא כזו: האם הצבא יכול , ויש לו זכות ואפשרות לבדוק ולהוציא מסמכים כאלו ואחרים מהתיק האישי שלה לגבי מה שקרה לה לפני שנה.או שיש מצב שהם לא יכולים כי יש סודיות רפואית לגבי מקרה ספציפי זה. האם היא חייבת וצריכה למסור את כל המידע הזה בתחקיר שהם עושים לה, או שהם לא יכולים לגלות (כמו שציינתי היא היתה בת 18 ו4 חודשים ולא נחשבה קטינה, אך מאחר והיא היתה עדיין תלמידה בביה"ס אז העדיפו להכניס אותה למחלקה של הנוער, כל זה בלי ידיעת ההורים. להורים נודע רק לאחר כמה שעות שהיא כבר אושפזה) היא לא יודעת מה לעשות ואיך להתמודד עם מילוי הטפסים בקשר לסעיף זה. אודה לך על תשובתך והתייחסותך למקרה עדין זה.
לאלונה אכן המקרה עדין אבל במקרה זה לדעתי ישנה תשובה חד משמעית. אחד הדברים החשובים ביותר בתחקיר בטחוני הוא האמינות. כלומר אם יוודא שלא אמרה אמת אז אין ספק שאין לה כל סיכוי לקבל את התפקיד. כל אשפוז במחלקה פסיכיאטרית נרשם במשרד הבריאות, ישנם גורמים אשר יכולים לקבל את האינפורמציה ממשרד הבריאות. כך משטרה, הצבא לפני גיוס, משרד הפנים בנושאי נשק, וכנראה ישנם גורמים נוספים שאיני יודע עליהם. איני יודע אם שירותי הבטחון בתחקיר בטחוני שואלים את משרד הבריאות לגבי אשפוזים או לאו, אבל אני מניח שבתפקידים מסווגים מאוד שואלים.... בכל מקום שחותמים על ויתור על סודיות רפואית מותר לגורם שבודק לקבל כל אינפורמציה, כלומר אם אחותך חתמה על ויתור אז לצבא או למשרד הביטחון מותר לבקש ולקבל כל חומר. כמובן שאם היא לא תחתום אז אין לה סיכוי להתקבל לתפקיד שהיא מבקשת. כך שלצערי צריך להתייחס לאשפוז וצריך לקבל את ההשלכות וההחלטות של מקרה זה. כמובן שלא האשפוז הוא הבעיה אלא המצב הנפשי שבו היא הייתה. בהצלחה דר' גיורא הידש
שלום. רציתי לשאול האם יש חשש אצלי למניה... קורה לי כל איזה כמה שבועות שפתאום יש לי מצב רוח טוב שמלווה באנרגטיות ומחשבות בלתי פוסקות שמפריעות לישון. זה רק לאיזה יומיים-שלושה. ובין פעם לפעם אין לי איזה דיכאון עמוק. פשוט לא ממש טוב לי ואני מרגיש לא מסופק ומאושר עד שאני מצליח למצוא סיבה או תחום שיביאו אותי לאופוריות שהעיקר שלהם הוא המון מחשבות.... אגב - באיזה גיל מניה מתחילה ?
הי צחי, להערכתי הלא מבוססת, כי הרי אינני איש מקצוע, מאניה היא לא מצב שנמשך יומיים, שלושה וחולף, אלא לפחות שבוע, שבועיים או משהו כזה. ובכל מקרה, נשמע שאם כבר יש לך בעיה אז היא דיסטימיה, דיכאון קל, כי רוב הזמן אתה הרי מדוכדך קלות. מאניה יכולה מתברר להתחיל כבר בילדות. גיליתי את זה מספר שנקרא "הורים לילדים עם הפרעה דו-קוטבית" שניתקלתי בו... בברכה מיכאל(מיקי) המאני דיפרסווי
לצחי מצב רוח מעט מרומם עם יותר אנרגיות ואפילו הפרעות בשינה במשך כשלושה ימים עדיין אינן מאניה. אבל אם מדובר בתופעה החוזרת על עצמה מספר פעמים כדאי להגיע לאבחון מקיף. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הידש, יש לי אח בן 19 שקיימות אצלו בעיות חברתיות רבות, אישיותיות, התפרציות קשיי הסתגלות והתאמה , מצבי רוח משתנים,הוא מרבה להתפרץ, לא שולט בתגובות( שאינן פרופורציונליות, עצבניות, לעיתים אלימות פיזית)לצעוק על בני- משפחתו, לריב איתנו, לקלל וכו. לא מסוגל לקבל מרות , למשל- מזה שנים רבות הוא נוהג להטריד במוזיקה חזקה מאד מאד, ונושא זה בעייתי אצלו מאד. חרף כל הפניות שלנו והבקשות שלא ישמע מוזיקה רועשת, הוא ממשיך לעשות כן ולהפריע מאד מאד לבני הבית(בייחוד לי - לישון, ללמוד...). הוא היה מטופל לסרוגין ע"י פסיכולוג מאז אובחן כילד בעל הפרעות קשב ריכוז ולמידה. לפני כמה חודשים החליט להפסיק הטיפול הפסיכולוגי. יש לציין כי הטיפול עזר בתחילתו אך בתקופות האחרונות כמעט ולא. הוא סבל לאורך התיכון מקשיים לימודים, חברתיים, דיכאונות, חרדה. ובאופן כללי הוא ממשיך לסבול ממצבי רוח משתנים,רגזניים,מחשבות פרנאידיות לגבי משפחותו ואנשים בכלל, לעיתים תכופות- אופי לא נוח לבריות ומשרה אוירה לא נוחה בסבביתו. לאחרונה השתחרר מהצבא (שם התנדב) לאחר שלא הסתדר עם מפקדיו- היה נוהג לריב איתם, לקללם וכו. עליי לציין הוא לא טיפוס עברייני ולא נוטה לכיוונים אלו. הבעיה הגדולה ביותר שהוא איננו מוכן לקבל טיפול כלשהו נכון להיום ומצבו לא משתפר, הוא לא משתלב בחיים ולא מתפקד בהם באופן אדפטיבי . הורי מתייחסים אליו בצורה מפלה באופן טבעי כדי להקל עליו , כך למשל יש לו רכב פרטי במימון מלא ע"י אביו בעוד שלשני אחיו הגדולים אין. מה הינך מייעץ לעשות במצב זה? חשבתי שאולי נכון יהיה מצד הורי להטיל עליו סנקציות אם לא ייענה לבקשותיהם שיראה פסיכאטר/פסיכולוג( מה עדיף למצבו?) או איזה שהם תנאים להמשך קבלת הטבותיו( שכן הוא מקבל המון מהורי). אני אודה לך מאד אם תוכל לעזור לנו בבעיה מורכבת זו שכן המצב שתיארתי לך כרוני ובלתי נסבל( מבחינתו ומבחינתנו). תודה רבה מראש.
ליואב לצערי במקרים דומים סנקציות לא מועילות אלא להיפך, עלולות להחמיר את הבעיה. כלומר הוא יעשה דווקא והסנקציות לא יועילו. במקרים של הפרעות קשב גם טיפול פסיכולוגי דינמי לא כל כך עוזר. לכן הייתי חושב דווקא לכיוון של פסיכיאטר. אכן צריך למצוא את הדרך לשכנעו לקבל טיפול, צריך להיות עקבי וגם ההורים וכל המשפחה צריכים להיות באותו הקו שהוא חייב להגיע לטיפול. אני מאמין שגם לאחיך קשה ולא טוב וישנם תיסכולים לא מעטים, לכן הוא עשוי להסכים לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, אני בחורה בת 26 וחצי, בריאה כמעט תמיד. בשנים האחרונות חמש עד שש שעות שינה מספיקות לי בהחלט. בשלושת החודשים האחרונים לקחתי תרופה פסיכיאטרית (סרוקסאט)שגרמה לי לשינת יתר. כל לילה בין 9-10 לשעות, בסופי שבוע זה יכל להגיע עד 15 שעות שינה יחד עם סיאסטה בנוסף.. בשבוע האחרון החלפתי תרופה(פרוזאק) - ויחד עם זאת - עברתי לשינה של 3 שעות בלילה. במשך היום אני סובלת מסחרחורות רבות מתמדות וקשות ואני לא מצליחה להבין למה. הפסיכיאטר והפסיכולוג אומרים שאולי זו תופעת לוואי של התרופה או לחץ או חרדה קשים - אני חושבת, משום מה, שזה קשור לשינה. האם תוכלי לומר לי - אם החלפה קיצונית כזו של שעות שינה מהיום להיום יכולה לגרום לסחרחורות במשך כל היום? אם כן, מה עליי לעשות? אני לא מסוגלת לישון יותר..אני מתעוררת טבעית.. אני שותה - אוכלת - מרגישה בסדר חוץ מכך - רק הסחרחורות... עזרה, דחוף!!
לקוקי את מתארת את השינוי בהרגלי השינה בזמן של החלפת התרופה לכן סביר יותר להניח שמדובר כאן על השפעה של הפרוזק. כך גם הסחרחורות. התופעות הללו יחלפו כאשר תסתגלי יותר לתרופה ואם התופעות לא בלתי נסבלות לא הייתי עושה שום שינוי בנתיים. במידה והתופעות ממשיכות צריך לחשוב על החלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום גיורא ותודה על תשובתך לקחתי את הכדור בשמך שוע ללא שום תופעות לוואי פרט לשינה קצרה יותר. לאחר מכן החלו הסחרחורות, יבלתי התקף חרדה ארוך ביותר, התחילו לי רעידות ברגליים עד כדי התעוררות ואני מרגישה לחץ תמידי בנוסף לסחרחורות התמידיות - ואני לא מרגישה שיש סיבה לכל זה. הרופא המטפל הורה לי לקחת את התרופה יום כן יום לא למשך 4 ימים - והדבר לא הוביל לשום שינוי. לאחר מכן הורה לי להפסיק לקחת את התרופה למשך שבוע ולראות מה קורה. עברו כבר יומיים ללא שינוי. אך מה שהבחנתי בו אתמול הוא שככל שאני עייפה יותר, הסחרחורות גוברות יותר ולכן חשבתי שיש קשר. האם זה אפשרי? אני מודה לך מאוד קוקי (נץב-הסתדרת עם העברת המיילים למחשב החדש?)
לד"ר הידש וכולם בעבר הייה לי התקף פסיכוטי, כנראה חולף בעקבותו אני לוקחת רספרידל. לפני כשבוע בערך הפחתתי בשיתוף עם הפסיכיאטר את מינון התרופה מ-1 מ"ג ליום ל-1 מ"ג ו-1/2 מ"ג לסירוגין יום ככה ויום ככה. אני מרגישה יותר תחושות כעת, בעיקר עצב שאופף אותי רוב הזמן, תחושת כאב קטן בחזה וכאילו על סף של בכי לפעמים, ומן רצון כזה להתכרבל להיכנס למיטה ולקחת פסק זמן ולנוח. תקופה מאוד ארוכה התלוננתי על כך שאני לא מרגישה דברים, והפסיכיאטר שלי אמר שזה לא רק התרופות אלא גם משהו שאני עושה, שאני חוסמת את עצמי מלהרגיש. כעת אני מרגישה ושמחה על זה, אבל גם קצת קשה לי. דבר נוסף שנראה לי קשור הוא שאני מדברת בתקופה זו עם הפסיכולוג שהייה לי הרבה שנים על פרידה, שמן הסתם לא פשוטה עבורי בכלל. הייתי רוצה לשמוע מה דעתך/כם על מה שאני עוברת, האם התחושות שלי הן משהו שיקבל איזון מתישהו וכדאי לי להישאר עם המינון הנוכחי של התרופות ולהתמודד עם התחושות שלי? אני מאוד מאחלת לעצמי בהקשר זה שיבוא היום ואוכל לחיות עם התחושות בצורה טובה, אני לא רוצה לחזור לעימעום הרגשי של קודם. אשמח לשמוע את עצתכם אני.
שלום, כל מה שאת כותבת הוא נכון. גם שהרספרידל הכהה את הרגשות במידה מסויימת וגם התקופה הקשה שאת עוברת. אני מקווה שהטיפול הפסיכולוגי והיציבות שהרספרידל נתן לך במשך כל התקופה יתנו את הביטחון שעם הפסקת הטיפולים תמשיכי להרגיש טוב ואף תתחזקי. כמובן שהשאלה המרכזית היא האם מדובר על הזמן הנכון והאם היה נכון להפסיק את הטיפול ולהוריד במינון באותו הזמן. כאן את תצטרכי לסמוך על הרופא והפסיכולוגית המכירים אותך. אני מקווה ומאחל שתחיי עם התחושות בצורה טובה ובכיף. כל טוב דר' גיורא הידש
יש לי ידיד טוב שמשמש לעיתים כחבר. אני לא חושבת שהוא אוהב אותי, אבל אנחנו מסתדרים יחד. וגם יש לנו רק האחד את השני. הסקס די טוב, אבל נוצר מצב בזמן שאני איתו שפתאום אני שונאת אותו נורא עד כדי כך שבא לי לרצוח אותו. בזמן שהוא מזמז אותי אני פינטזתי על סכין שבאמצעותה אני שוחטת אותו. למען האמת הדחף להרוג באותו רגע היה ממש חזק. אולי זה בגלל שאני מרגישה שהוא לא מספיק טוב עבורי מסיבות של השכלה, ידע, הכנסה וכו'. לפעמים כשאני איתו אני מרגישה זנותית. כאילו אני 'נותנת' לו סקס רק כדי שישאר איתי. ואז יש לי תחושה מגעילה מעצמי. זה קרה גם עם בחורים אחרים, אבל הם לא לחצו עלי בעניין המין כמוהו. הוא לא בדיוק אהב אותי אף פעם ואני כן אהבתי אותו, ופתאום כשהוא הסכים שנהיה ביחד, הכל נעלם לי. מה עושים ?
לסיתוונית. איני חושב שטוב לקיים קשר כאשר אין אהבה או הבנה רבה בתוך הקשר. כך שאם הקשר הוא בגלל פחדים להיות לבד או רק כדי שיהיה משהו זה בסיס לא כל כך טוב. לכן גם הרגשות שלך הם אמביוולנטיים, כלומר מצד אחד צורך ואולי אהבה ומצד שני גם כעס ותיסכול. אני חושב שאת צריכה להחליט מה הדבר הכי חשוב לך ומה לעשות... כל טוב דר' גיורא הידש
מוזר אך יש תופעה חדשה ? של כותבים שהם לא הכותבים שהיו פעם . לשאלה . מה זה אישפוז יום במתכונת בית חולים תודה לעונים.
אכן מרגישים שפסח מתקרב..... בכל אופן כל אשפוז נחשב לאשפוז מבחינת משרד הבריאות. כיוון שמדובר על אשפוז יום אז בשעות הצהרים הולכים הבייתה ולא ישנים בבית החולים. עם זאת מבחינת הרישומים ומשרד הבריאות מדובר כאן על אשפוז מלא. כל טוב דר' גיורא הידש
דר' הידש שלום, בשל התקפי חרדה חוזרים ונשנים, התחלתי לקחת פלוטין לפני כיומיים. אני לוקחת את הכדור בבוקר.היום,לקחתי את הכדור ( השני שלי) בשעה 7:30 בבוקר ובשעה 12:00 לערך התחלתי להרגיש עייפות וסחרחורת קלה כאילו אני "מסטולית"?! הרגשתי את התחושה בעיקר בעיניים ובמצח,רציתי לדעת האם התופעה עשויה לחלוף עם המשך השימוש בתרופה? האם עדיף לקחת את התרופה לפני השינה על מנת ל"לדלג" על התשישות שהיא גורמת? ואם כן אז לא לקחת את התרופה מחר בבוקר ולחכות לערב (כי כתוב להקפיד על נטילה סדירה של התרופה) ברצוני לציין שאני בת 26 שוקל 45 ק"ג. אני לוקחת כדור שלם ( שכן מדובר בכמוסות ולא ניתן לחתוך אותן). אני אמורה להגיע רופא ביום חמישי, אך רציתי לדעת האם בנתיים להמשיך לקחת את התרופה/ האם אצטרך להחליף את התרופה? אשמח לקבל את המלצתך. בברכה, אלה
לאלה נראה לי שהתופעות קיימות אבל אינן כה חמורות, לכן כדאי להמשיך עם הפלוטין במתכונת הנוכחית ולשתות הרבה. בדרך כלל הגוף מסתגל מהר לתרופה ותופעות מעין אלו חולפות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר, אני בת 22, בלי בעיות בחיים ובכל זאת נכנס לי ג'וק לראש והוא לא ממש יוצא אני כל הזמן לחוצה וכל הזמן לא מרגישה טוב - שלשולים ובחילות כל דבר קצת מרגש הופך אצלי לסיוט - ארוחה במסעדה, שיחה אישית, ראיון, נסיעה לחו"ל אפילו ללכת לעבודה אני כבר לא מסוגלת בלי לקחת נירבקסל או קל בטן לפעמים וואבן או אימודיום, אני מרגישה כבר די תלויה בכדורים בנוסף אני נכנסת לחרדות ומתחים ודכאונות שלא היו לי כמותם, חלילה לא למחשבות אובדניות אבל לדכאון עמוק שמונע ממני לתקשר עם הסביבה אני מצליחה לצאת מזה מדי פעם, בעיקר כשמחזקים אותי מהבית אני יודעת שהכל בראש ושאני עושה את זה לעצמי וזה מתסכל אותי וגורם לי לכעוס על עצמי מאוד הייתי אצל הרופאה, פשוט כי לא הייתי מסוגלת יותר, היא המליצה לי לקחת ציפרלקס אחד ליום ואני מאוד חוששת - גם מזה שאני צעירה מאוד וגם מעצם העובדה שזו תרופה פסיכיאטרית - לעולם לא חשבתי שאני אגיע למצב כזה הבעיה היא שזה משפיע לי גם על התאבון ואני גם ככה רזה מאוד, אני אוכלת אבל ממש מעט אני ממש מפחדת לקחת את הכדור הזה, קראתי עליו קצת והבנתי שהוא עלול לגרום לסיוטים ונטיות אובדניות וזה נשמע לי מפחיד מדי, מעבר לזה מה יהיה כשארצה להפסיק??? אצלי הראש עובד על הגוף ואני מפחדת שכשארצה להפסיק הכל יחזור? מה בדיוק עושה הכדור? האם הוא מלמד את הגוף איך לנהוג גם אחרי שמפסיקים לקחת אותו? מה הסיכונים? האם אני יכולה בלעדיו??? מה לעשות?????????????? בבקשה תעזור לי ותן לי תשובה כנה, האם היית ממליץ לאחד מילדיך לקחת את הכדור הזה???
לנעמי לצערי ישנה בעיה והבעיה היא חמורה דיה שהיא גורמת לך לא לתפקד. לכן אין ספק שאת צריכה עזרה וטיפול. הטיפולים הנפשיים הן שיחות ותרופות או שילוב של שני הדברים ביחד. כך שטיפול עם ציפרלקס שהוא נוגד דיכאון ומפחית חרדות בהחלט הגיוני. אני חושב שהחששות שלך מהציפרלקס רבים ובסך הכל מדובר על תרופה "עדינה" עם מעט תופעות לוואי ובדרך כלל רבים נוטלים את התרופה בלי כל תופעות לוואי. כך שאין מה לפחד מהתרופה, היא אינה גורמת לנזק בגוף וגם אינה ממכרת. הציפרלקס משפרת ומבריאה את החרדות והדיכאון לכן כאשר תסיימי טיפול, בזמן הנכון, לא תהיה חזרה של הסיפטומים. צריך לנסות ולראות את ההשפעה אצלך. עם זאת חשוב לשקול את האפשרות של שיחות. כל טוב דר' גיורא הידש
שכנעת אותי, תודה על התמיכה היום לקחתי כדור ראשון נקווה שעוד חודש אהיה אדם אחר
האם לסרטים פורנו גרפיים וההתעוררות המינית שבאה בעקבותיהם, יש השפעה לרעה על פעולת כדורים מעכבי סרוטונין, (כמו סמים שהשימוש בהם עלול להרוס טיפול תרופתי). אני שואל כי קראתי שסרטי פורנו משפיעים על המוח באופן דומה לסמים. אותה שאלה קיימת לגבי השפעת אוננות או סקס רגיל, האם יש להגבילם בעת טיפול תרופתי? בתודה מראש - גל
לגל איני מכיר ואיני חושב שיש חומר מחקרי על השאלה ששאלת. בכל אופן לפי דעתי לא צריכה להיות בעיה בנושא ואפשר להרגע. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני כרגע בחו"ל, יש לי בעיה של ביישנות קיצונית ומצבי רוח משתנים, פסיכיאטר רשם לי תרופה ששמה המסחרי pram והשם המקצועי הארוך הוא filmtabletten (יש עוד מילה שמופיעה על משטח הטבליות (אולי זה שם החברה) lannacher ) מדובר בטבלית של 20 מ"ג כל יום. הוא אמר לי שהיא כמו ציפראלקס וסרוקסט, רק פחות חזקה וללא תופעות לוואי. האם אתה מכיר תרופה זו ומה דעתך עליה? בתודה מראש, יריב
ליריב נראה לי שלא העתקת את הדברים הנכונים. נכנסתי לגוגול וחיפשתי PRAM ומצאתי דברים על מחשבים.... המילה השניה היא טבליה מצופה ולא שם של תרופה. אולי תבדוק אתה בגוגול ומנועי חיפוש אחרים ותכוון אותי? כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, הפסקתי טיפול בויאפקס XR לאחר ארבעה וחצי חודשים של נטילת הכדור.(הפסקתי לפני 4 חודשים). מזה כחודש אני מתעוררת יותר נכון מקיצה משנתי מוקדם מאוד 04:30 עם הרגשה "לא נעימה בכלל" ובנוסףבחילות .שאלתי :-כאשר אני לוקחת כדור הרגעה הכל עובר כעבור שעה ואני מתפקדת כרגיל.הם זו התמודדות נכונה או שלדעתך אני מטפלת בסימפטום ולא בבעיה.והאם יש בכלל כדור הרגעה לא ממכר שאפשר לקחת מס' ימים בשבוע וכך לטפל בבעיה. אני מודעת לכך שיתכן ואצטרך לחזור לויאפקס אך אולי לא כדאי למהר(או שלדעתך חודש זה זמן מספיק ) אני מתנצלת על "המגילה" שכתבתי.מצפה לתשובתך.
לעירית פרומטזין=פנרגן היא תרופת הרגעה שאינה ממכרת, הבעיה היא שהשפעתה פחות מהירה ופחות דרמתית מתרופות ההרגעה המקובלות. בדרך כלל הפסקה מוקדמת מדי של תרופות נוגדות דיכאון אינה מומלצת, למרות שלא תמיד זה נגמר בחזרה של הדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום האם אדרונקס מגיעה לשיא השפעתה הנוגדת דיכאון אחרי כשבועיים או שאחרי כשבועיים מתחילים להרגיש שיפור? אני לוקחת אדרונקס שבועיים ויש שיפור אבל עוד לא חזרתי לעצמי לגמרי. האם הגיע כבר הזמן לעלות במינון או לחכות בינתיים ? תודה רבה
ליבי שלום מנסיוני העשיר בתרופות אנטי דיכאוניות שיפור ניכר חל רק אחרי בין 4 ל- 6 שבועות לאחר שהתחלת את הטיפול. לכן לא להתייאש ולהמשיך והכי חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל ולא עם חברי הפורום...עצת אחיתופל יכולה רק להזיק. רז
לליבי טוב להבהיר נקודה זו. אחרי שבועיים שלושה מתחילים להרגיש את השיפור. שיא ההשפעה מגיע אחרי כשלושה ארבעה חודשים ואחר כך ישנה התייצבות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, הנני נמצאת בשבוע 23 להריוני. מזה מס' ימים אופפת אותי תחושת דכדוך וחוסר אונים. יש לציין שהיחסים עם בעלי נפלאים ויש לי 2 ילדים מדהימים וממש לא חסר לי כלום. הקושי הגדול ביותר מגיע בשעות הערב והלילה. איני מצליחה להרדם וזה פוגע במהלך תפקודי בשעות היום. הייתי אצל רופא משפחה אשר נתן לי קלמנרבין ואמר שבמידה וזה לא יעזור עליי לקחת לפני השינה כדור אחד לוריון. אני חוששת מאוד מתופעת הלוואי ומהשפעת תרופות אלו לעובר. מה עליי לעשות?? האם אוכל להתגבר ללא צורך בתרופות? אודה מאוד לתשובתך
אור, יכול להיות שטיפול אלטרנטיבי יכול לעזור לך (דיקור, צמחי מרפא, שיאצו ) בכל קופת חולים ישנה מרפאה לרפואה משלימה כיום , בכל מקרה לא בטוח אם בכלל קלמנבין יכול לעשות נזק לעובר. מקווה שאת לוקחת את כל הווטמינים שדרושים לבריאותך. בהצלחה.
שלום לך את יכולה לנסות את הרגיעות של הדס לטיפול יום או לילה זה כדור טיבעי והוא מרגיע
לאור, בהריון יש כל מיני מצבי רוח משתנים, בדרך כלל מרגישים טוב מהרגיל, אבל הכל אפשרי. את כותבת שזה עניין של כמה ימים, כך שלדעתי לא צריך להתרגש במיוחד,אלא לתת לזמן לעבור ולקוות שזה יסתדר. יש כאן משהו גם קצת מעגלי, את לא ישנה טוב בלילה, כתוצאה מזה לא מתפקדת טוב ביום, דבר שמלחיץ וחוזר חלילה... לוריון הוא לא כדור לשינה אלא להרגעה ולא יקרה שום נזק מנטילה לעיתים למצבים נקודתיים של חרדה, מה גם שאת לא בשליש הראשון שהוא הקריטי, כך שלא יהיה נזק לעובר. בכל אופן כדאי לנסות בלי. לילה טוב, דנה
לאור כל התרופות שהוזכרו "עדינות" עם מעט תופעות לוואי ונטילה שלהן מדי פעם לא תזיק להריון או לעובר. עם זאת יתכן שזה מצב חולף... מעט מצבי רוח ועייפות מהילדים ומההריון ואולי גם עבודה? מנוחה עשויה לעזור יותר מכל. כל טוב דר' גיורא הידש
בני בן השבע נוטל ריטלין 6 ימים בשבוע. בשבת ובחופשים הוא אינו לוקח. האם זה בסדר? או שבד"כ נהוג לתת מידי יום? איני חשה שהוא שונה או זקוק ממש לריטלין כאשר הוא בחופש. אודה מאוד לתגובתך.
קיימת טענה שריטלין פוגע בגדילה לגובה אצל ילדים ולכן ההפסקה המדוברת בשבתות ובחגים אמורה לפצות על כך. מבחינת התמכרות כמעט ואין סכנה אצל ילדים עם ADHD ולכן מהבחינה הזאת אפשר לקחת גם כל יום ללא הפסקה.
לאור עדיין אין מוסכמה בנושא זה. מצד אחד מעדיפים ריטלין בעל משך פעולה ארוך כך שלא יהיו סיבוכים פסיכולוגיים להפרעת הקשב ולכן מומלץ לתת ריטלין כל יום. מצד שני כפי שנכתב עלולות להיות השפעות על גדילה או ירידה בתיאבון וההפסקה מונעת בעיות אלו. למרות התיאוריות אני חושב שהתשובה תמונה בסוף שאלתך, את כותבת שאינך מרגישה שיש צורך, כלומר מהבחינה ההתנהגותית אין הבדל, אז כנראה שהפסקה בסופי השבוע היא הדבר הנכון אצלכם. כל טוב דר' גיורא הידש
היי, אני מטופלת כשנתיים בפלוטין נגד דיכאון וזה שיפר את איכות חיי לבלי הכר! חוץ מ... עניין יחסי המין. התקשייתי מאד להגיע לאורגמה. בנוסף, אני סובלת מטריכוטילומאניה וטריכופאגיה (תלישה ובליעה כפייתיות של שיער הראש) - ובזה הפלוטין לא סייע לי. לאחרונה החלפתי תרופה ועברתי לשימוש ברסיטל וגם הורדתי מינון (מ-2 פלוטין ביום ל-1 רסיטל) - כדי לנסות להילחם ב2 הבעיות שהזכרתי. מבחינת הדיכאון הרסיטל עובד היטב, בדיוק כמו הפלוטין. אין שינוי. מבחינת המין וההתנהגות הכפייתית - כשבועיים אחרי שהחלפתי תרופה היה שיפור משמעותי - הפסקתי לתלוש והתחלתי לגמור... אולם, מאז חלה נסיגה - חזרתי להרגל המגונה ושוב יש בעיות עם האורגזמה. בנוסף - גם החשק המיני נחלש (מה שלא קרה עם הפלוטין). אני מאד מתוסכלת. האם יש תרופה שיכולה לעזור לדיכאון וגם לשאר התסמינים? תודה!
נוגדי דיכאון מסוג SSRI אמנם מפחיתים חרדה והתנהגות כפייתית אך בטריכוטילומניה יש גם אלמנט של הנאה והתמכרות. לעניין הגמילה מההרגל המגונה שאת עושה תקופה ממושכת התרופות הנ"ל פחות יעילות...אולי טיפול התנהגותי או תוספת של תרופה אחרת..לדוגמה- נלטרקסון (אנטגוניסט לאופייטים)- לעיתים ניתן לטיפול בהפרעות שיש בהן חוסר שליטה על דחפים.
לסטלה אני מצטרף לדבריו של דור, התרופות הפועלות על הסרוטונין בעיקרון דומות אחת לשניה אבל לעתים אנשים מגיבים אחרת לתרופות השונות. כך שכדאי לעשות מאמץ ולנסות תרופה נוספת מהקבוצה בתקווה שתהיה לה השפעה טובה ללא תופעות הלוואי הקשורות במין. כל טוב דר' גיורא הידש
יש לי בעיה קשה עם הסרוקסט, אני לוקח 40 מג סרוקסט ו8 מג אדרונקס, מאז שהתחלתי עם הסרוקסט הוא לאט לאט החל להוריד לי את החשק המיני, הליבידו, לפני כן הייתי עסוק באוננות עד מעל לראש, מצד אחד זה הוריד לי את האובססיה קצת, אבל בזמן האחרון אני מרגיש כבר הרבה פעמים שאין לי חשק מיני ואין משמעות לחיים בעקבות כך, גם הבנתי שלפי פרויד המין והכעס הם המניעים העיקריים בחיים, ואם המניע המיני יורד יורד הטעם, מצד שני לפני כן זאת הייתה אובססיה, כך שאני מרגיש בין הפטיש לסדן. מה אתה מציע ד"ר האם להוריד מינון אולי? האם יש תרופה דומה לסרוקסט שטובה גם לכפייתיות אבל פחות מורידה את החשק המיני? בתודה מראש.
לבדס למרות הירידה בחשק המיני לא נגרם כל נזק. כלומר עם הפסקת הסרוקסט גם החשק יחזור. אני בכל זאת מציע לחכות קצת, האוננות הרבה קשורה גם להרגל וגם לכפיתיות מסויימת כך שכדאי לחכות שתתרגל שאפשר גם בלי ורק אחר כך לחשוב הלאה. שתי האפשרויות שציינת בהחלט נכונות. גם להוריד מינון וישנן תרופות אחרות מאותה הקבוצה בתקווה שישפיעו לטובה ללא תופעות הלוואי אצלך. כל טוב דר' גיורא הידש
בס"ד תודה לך דר הידש על ההסבר שהניח את דעתי שהבעיות שלי נובעות (הבלק אאוטים והחרדות נובעים מרגישות מאוד גדולה).השאלה שאני רוצה לבדוק היא האם הטיפול (כמובן כמה שאתה יכול דרך האינטרנט) יכול להצליח כשאיבדתי כל אמון בגלל אכזבות מאנשים שהיו אמורים לעזור ובמקום זה עשו את ההפך, וגם את האמון בעצמי כחסרת כוחות ויכולת להתמודד ולהגן על עצמי כשזה קורה. אייך מטפלים בחרדה ומאידך לשקם אמון שבלעדיו הטיפול לא יצליח.
לבת שרה אכן עדיף שיהיה אמון ותוכלי לסמוך על הפסיכיאטר או הפסיכולוג. עם זאת הטיפול עשוי להצליח גם בלי שיש אמון בהתחלה. כאשר תתחילי להרגיש טוב יותר גם האמון יבנה. בהצלחה דר' גיורא הידש
בוקר טוב,אימי אובחנה כדמנטית ,שיפוט פגום,דיכאונית,ורק אני הבת בסביבתה והמטפלת המגיעה 3 פעמים בשבוע,אתמל סיפרה שאני משוטטת לה בלילה בחדר,ומחטטת לה בדברים.....זה מפחיד אותי מאד,ובכלל הכל לוקחים לה...מה שקונים ומביאים לה מהסןפר לא מספק אותה,גדול מידי-קטן מידי-ירוק מידי וכן הלאה,נועלת הכל כפל כפליים הכל סגור החלונות הדלתות,לא מדליקה אור בערב....קוראת לפעמים את העיתון עם אור 40 ווט,,,,,,אינה מתקלחת אלא רק רחצה ניגוב ליד הכיור,מסתובבת עם אותם הבגדים-מחביאה תרופות בארון -"לרזרבה".....מה הכי חשוב לה התיספורת כל שערה אוי לה עם תזוז-אוי לתלת שיזוז...מסרבת לכל טיפול!!!"חוגגת " על התרופות......איך מגיבים או לא מגיבים כלל....
לדבורה לא כל כך הבנתי מה זה "חוגגת על התרופות", בכל אופן נראה שאמך זקוקה לטיפול וישנם טיפולים אשר עשויים לעזור לה. כל טוב דר' גיורא הידש
אני בן 40 ומאז שאני ילד אני מדמיין וחולם איך אני יתאבד הכי מיוחד שיש לא משנה מה עובר עלי בחיים באמת אני חי כל הזמן בסרטים איך אני ימות (בתליה, מרובה-כדור בראש מסכין כשאני חותך את כל הגוף, מסיבוב הראש כמו פקק מהתחשמלות מפיגוע רב משתתפים בקיצור דברים מוזרים מאד) . שום תרופה לא עוזרת לי ממש לנטיות האובדניות שלי(אני לוקח כבר איזה 10 שנים:אלפרניל, קלונקס, ציפרלקס, לוסטרל ועוד מלא תרופות שאני כבר לא זוכר את שמם) ניסיתי הרבה פעמים בחיים להתאבד ואף פעם לא הצלחתי ממש כאילו משהו עוצר אותי להתאבד ממש. קפצתי מקומה שניה אך על דשא, שתיתי כדורים במינון מוגבר ולא עזר לי כי בסוף קמתי ורק נהיתי חולה הרבה זמן ופגעתי במערכות של הגוף שלי ועוד כל מיני ניסיונות טיפשיים להתאבד. בקיצור האם יש עוד משהו שאפשר לעזור לי? אני מאד סובל ולא יודע איך להוציא את הרצון הזה להתאבד מהראש. כל החיים שלי מסתובבים סביב המוות ואיך אני יתאבד בסוף הכי מיוחד שאפשר. אני מבקש מכולם לענות חוץ מלדור שפעם קודמת ששאלתי כאן התנפל עלי כמו חמור והתקיף אותי סתם ואני לא סולח לו מאז
אם תוכל לפרט יותר מה מצער אותך בחיים, האם אתה מיואש מהקושי בחיים? יש משהו מיוחד שמטריד אותך? עד כמה אתה סובל? סתם לא מוצא עניין?
אם תוכל לפרט יותר מה מצער אותך בחיים, האם אתה מיואש מהקושי בחיים? יש משהו מיוחד שמטריד אותך? עד כמה אתה סובל? סתם לא מוצא עניין?
בס"ד מאוד עצוב לקרוא את מה שכתבת.!! אני מקווה בשבילך שתוכל למצוא עניין בחיים. ושתבין שהחיים הם מתנה שניתנה לנו ע"י בורא עולם. וזה חטא אפילו לחשוב על כך. כפי שאתה מתאר לעצמך לפי מה שכתבתי אני חוזרת בתשובה.ולפני שחזרתי בתשובה גם אני הייתי במצב מאוד קשה והחזרה בתשובה עזרה לי להבין שהעולם הזה הוא עולם שקר עולם של נסיונות של קשיים אבל אסור בשום פנים לוותר עליו כי הוא פרוזדור לעולם הבא ולחיי נצח. אלה לא סיסמאות שאני מפריחה אלא זאת האמת. אני מציעה שתיקח ספר תהילים תתפלל ותמצא נחמה. בברכה
לא משנה מה עובר עלי בחיים אני כל היום עם סרטים על מוות קבורה וצורות של התאבדות הכי מרשימה ומיוחדת שקיים. החיים שלי מאד קשים אבל מאז שאני זוכר את עצמי המוות העסיק אותי תמיד. גם בתקופות מאושרות בחיים.
מטומטמת, מזהים אותך.
כואב לשמוע את האמת אבל רבים כאן לא סובלים אותך לא רק המתוסכלת. תתפלא. נפגענו ממך מאד קשה.
שלום, אני בת 24 ולפני שנה לקחתי פרוזאק במשך שנה בגלל בולימיה. כיום אני כבר לא מקיאה אבל אני מרגישה שאני מאבדת בקרה שוב על מה שאני אוכלת, העובדה הזאת מלווה בירידות במצב הרוח והתחלת מחשבות טורדניות טוב בנושא דיאטה (למרות שבפועל אני לא עושה כלום בכיוון הזה). רציתי לדעת מה יכול לסייע לי? האם לחזור לקחת את הפרוזק יכול לעזור לי להתגבר על הדחף לאכול ותחושת הריפיון הזה שאני מרגישה? ובכלל, איך אני יכולה לדעת שמדובר בבעיה וזה לא סתם בגלל שאני חזירה ועצלנית שהתחלתי לאכול ככה? אפילו אין לי כח לעשות ספורט בכלל, בקושי לחשוב על זה, ולפני שנתיים בשיא הפרעת האכילה שלי התאמנתי המון. אני שונאת את מה שקורה לי. נהייתי עצלנית ולא יודעת מה לעשות.
לגילית כל המחשבות על עצלנות עלולות להיות תוצאה של מצב דיכאוני. היתכן כי כעת יש דיכאון אשר מתבטא גם באכילה? בכל אופן כנראה שכדאי לחזור לטיפול ופרוזק עשוי לעזור לך, כמובן אחרי התייעצות עם הרופא המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש
הנני שותה כ3 חודשים ציפרלקס 10 מ"ל.הוא טוב לי אך יש לי בעיה רצינית-שבועיים (בדיוק) לפני המחזור החודשי יש לי ירידה מאוד מאוד משמעותית בהרגשה הטובה,והכל נראה לי שחור וגרוע! זה ממש מעצבן! אינני יודעת מה לעשות וזה משליך על כל הסובבים אותי באותם השבועיים.(אני מטופלת כשנתיים אצל פסיכולוג).אנא עזור לי דחוף!!!!!!!!!
ללינור בדרך כלל הציפרלקס עוזר ומשפר את המצב כאשר מדובר על מצבים רגשיים לפני המחזור. כך שקודם כל הייתי ממליץ על בדיקה אצל גניקולוג ואחר כך שוקל עליה במינון הציפרלקס. כל טוב דר' גיורא הידש
יש לי שאלה מאוד פשוטה, היכן אני מוצאת מס' טלפון של פסיכיאטר ספציפי שאני מעונינת להגיע אליו להתיעצות,( ב 144 נמסר לי שמספר הטלפון שלו חסוי)
רישמי אותו באתר זה ובטוח שיש כמה שיודעים וירשמו לך בפורום
לדעתי מי שהמליץ לך לפנות לאותו פסיכיאטר יכול לתת לך גם את מספר הטלפון שלו. יש פסיכיאטרים שמקבלים אליהם לייעוץ או לטיפול רק מטופלים שהגיעו אליהם דרך המלצות של מטופלים אחרים או הפניה ע"י אנשי מקצוע ולא ע"י פניה אנונימית.
פעם קודמת התיעצתי אתכם לגבי מחלת הסקס שלי מודה לכל העונים............ (לדור, ל-מ' האותנטית והדוקטור) בעקבות המלצתך דוקטור פניתי לרופאת המשפחה שלי שטענה שמחלת הסקס שלי נובעת מחרדה ממושכת..................................וכך אני פורקת את החרדה.... אני רוצה לדעת מה הקשר בין חרדה ממושכת למפלס של חשק מוגבר...............? הרי ברגע שאני שוכבת עם הגברברים אני כביכול מפרקת את החרדה אז למה אני שוב חרמנית בטירוף???? ממש לא קולטת מה הקשר? האם תרופה לחרדה תעזור גם למפלס החשק ולסקס המטורף עם כל המי ומי?
שלום, חרדה קשורה להרבה מאוד דברים אבל לא הייתי קושר כאן את החרדה באופן ישיר ופשוט כל כך. תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI כלומר הפועלות על הסרוטונין עשויות לעזור. לתרופות הללו יש תופעת לוואי מוזרה. הן מורידות את החשק המיני, רוב האנשים סובלים מזה אבל יתכן שאצלך זה עשוי להיות יתרון? בנוסף תרופות אלו מורידות חרדות. כל טוב דר' גיורא הידש
אני רוצה להבין האם המשמעות היא שאם אקח תרופה מהמשפחה שאמרת אני לא ירצה סקס בכלל? אני לא מוכנה לא להנות מסקס בכלל אך אני רוצה שזה יהיה במינון סביר. איזה תרופה הכי משפיעה על החשק המיני מהמשפחה הזאת בצורה הכי משמעותית? אני כבר לא יודעת מה יותר ימרמר אותי אי היכולת להנות מסקס או בולמוסים של סקס.
שלום רב, קרובת משפחה מאוד חשובה לי חולה במחלת הסכיזופרניה פראנואידית על פי הגדרה מפסיכאטר שטיפל בה בעבר וידע את בני המשפחה , היא קיבלה טיפול בעבר ומאחר והיא אישה בוגרת בת 40 היא היתה לאור תקופה מטופלת בנפרדת ללא ליוי של מישהו מבני המשפחה החלטה נחרצת שלה כיום היא לא עובדת נמצאת בבית ומספרת סיפורים ומצבים על דברים שלא קרו ו/או קורים לה לכן אשמח לקבל תשובות למספר שאלות: 1. מה עושים במקרה שסכיזופרנית לא מקבלת טיפול (בודאות) ולטענתה כן מקבלת טיפול ? 2. כיצד אפשר להוביל אותה או לגרום לה ללכת לטיפול ? היא מתבודדת מסתגרת כל היום בבית ולא יוצאת בכלל 3. מה אפשרויות בני המשפחה למתן עזרה כפוייה/לא כפויה לקבלת עזרה היא משתמשת במרשמים ישנים לקבלת תרופות מקופת חולים בטענה כי קיבלה את המרשמים מרופא בני המשפחה אובדי עיצות אשמח לקבל תשובה בהקדם
שלום, ישנן מגבלות מאוד חמורות לטיפול/אשפוז בכפיה. מבלי להכנס לפרטים נראה שקרובת המשפחה אינה מתאימה לאפשרות הזו. לטיפול בכפיה חייבת להיות מחלה פעילה וגם מצב של מסוכנות, בלי הפרטים הללו אין אפשרות לכפות טיפול. אני חושב שהבעיה העיקרית היא ההסתגרות. צריכים לעשות מאמצים רבים כדי לדבר אתה וכדי למשוך אותה לקשר ולהוציא אותה מההסתגרות. אחר כך יבואו גם הדברים האחרים של שיתוף פעולה בטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום .......... אני בת 26 נטלתי מיזה כחודשיים ציפרלאקס כדור אחד מידי בוקר , החודש הראשון כלל את כל התופעות לוואי האפשריות ובחודש השני הרגשתי טוב יותר למרות שעליתי 3 ק"ג במשקל{מיזה כשלוש שנים לא זזתי במשקל} בחודש הזה ניגמרה לי התרופה מכיון שהיא מאוד יקרה וכן אני מרגישה קצת יותר טוב לא קניתי חפיסה חדשה, כעבור שבוע - היום יש לי סחרחורות איומות אני בקושי מצליחה לסובב את האישונים, מה עליי לעשות האם זה יעבור או שאני חייבת לקנות את התרופה. מבחינה נפשית אני בסדר בזכות הטיפול חודשיים בציפראלקס .אני באמת רוצה להפסיק אבל אמור לי אם הכל יחזור{המצב הנפשי} אז מחר אקנה תרופה. תודה על כל תשובה שתינתן{סלח לי על הניסוח אני במצב של חוסר ריכוז וסחרחורת גם ברגעים אלה}
שלום הילה תרופות פסיכיאטריות פועלות בצורה של רמה בדם מה שאומר שאפסקה פיתאומית בתרופה גורמת לתופעות מסויימות הדומות לגמילה לכן מומלץ לבצע אפסקה של נטילת תרופה באופן אדרגתי ועם אשגחה של רופא יתכן שהסימפטומים שסבלת מהם לפניי שאתחלת לכחת את התרופה לא יחזרו אבל לצערי הרב הסבירות היא דיי גבוהה שהם כן יחזרו בדרך כלל האדם שיכול לענות על השאלה הזאת אכי טוב הוא את והרופא המטפל שרשם לך את התרופה אתם היחידים שמעורים במקרה ובעבר שלך ויכולים ביחד לקבוע את ההמשך הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות הוא לפנות לרופא שרשם לך את התרופה ולהתיעץ איתו גם במידה ואת מחליטה שלא להמשיך לכחת את התרופה יהיה לך הרבה יותר קל עם תמשיכי לפחות לכמה ימים לכחת מינון יותר נמוך ממנה על מנת שהסימפטומים של הגמילה לא יהיו כל כך קיצוניים ומטרידים את יכולה לנסות לקנות בבית מרכחת כמות יותר קטנה של כדורים ויכול להיות שזה יעלה פחות בכל אופן חשוב שתידעי את הרופא המטפל שלך באחלטה שלך על אפסקת התרופה ותתיעצי איתו לגביי ההמשך של הטיפול במטרה שהסימפטומים האתחלתיים אחן לא יחזרו שלך פרוזק
להילה אכן התופעות הן מההפסקה של התרופה והירידה המהירה ברמת הסרוטונין במוח. התופעות יחלפו עם חזרה אפילו לחצי או רבע כדור של ציפרלקס. אם הציפרלקס יקר לך אפשר לעבור לציפרמיל=רסיטל שהוא זול יותר ופעולתו דומה. כמובן שסיום הטיפול חייב להיות בתיאום עם הרופא המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש
תודה רבה על התשובה המהירה, עזרתם לי מאוד, אני הרבה יותר רגועה. תודה הילה
