פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
23/03/2005 | 02:03 | מאת: לינור

האם יש הבדל ניכר בין ציפרלקס ובין בונסרין?אם כן אז מה ההבדל?

ללינור שתי התרופות שייכות לקבוצת נוגדות הדיכאון ופועלות במנגנונים שונים. הציפרלקס מעוררת יותר ולכן נוטלים אותה בבוקר. הבונסרין מהדור המעט יותר ישן, מעייפת ולכן עוזרת בשינה ונותנים אותה בערב. שתיהן אינן ממכרות. כל טוב דר' גיורא הידש

23/03/2005 | 22:32 | מאת: דור

יש ביניהם הבדל משמעותי גם במנגנון הפעולה וגם בפרופיל תופעות הלוואי. ציפרלקס מקבוצת SSRI. בונסרין מקבוצת הטטריציקלים. שניהם מיועדים לטיפול בדיכאון.

24/03/2005 | 02:58 | מאת: לדור

מי שאל אותך חרה?. הדוקטור ענה. מה אתה מנסה לשחק אותה יותר גדול ממנו..יא דפוק. לך להזדיין יאמניאק.

האם יש קשר בין ציפרמיל לבין הורמון הפרולקטין?

לשרית לפי מיטב ידיעתי, אין קשר כל טוב דר' גיורא הידש

22/03/2005 | 21:16 | מאת: קרוב קרוב

לד"ר שלום, ברצוני לדעת מהי הבעיה של קרוב בחור בגיל אמצע30 , שלרוב לא משיר מבט בזמן שיחה, הבחור נוטל תרופה פסיכיט" ,לא מרוכז לא ממוקד, קןבע פגישה ומבטל, מצב רוח מתחלף, לעיתים חסר שקט, ובעיקר הוא אומר שלא יכול לשבת במקום אחד, חייב לנוע כל הזמן, אודה על תשובתך,

22/03/2005 | 23:37 | מאת:

שלום, לפי מה שאתה כותב לבחור ישנה בעיה נפשית והוא בטיפול. איני מתלהב לכתוב אבחנות לפי מכתב קצר באינטרנט ובטח לא "מיד שניה". כל טוב דר' גיורא הידש

22/03/2005 | 20:25 | מאת: שירלי

שלום ד"ר. אני חולה כיום באבעבועות רוח (בגיל 28...), ואתמול לא ישנתי יותר מחצי שעה בגלל הכאבים מהשלפוחיות. מאחר ואני גרה רחוק מהרופא, בשיחת הטלפון סוכם כי אחותי תביא את המרשם - אנטיהיסטימינים ומשככי כאבים. היא הביאה את המרשם ואת התרופה - אסיול, אשר התברר לי שהיא כמו ואליום. בעלון לצרכן כתוב כי התרופה היא לטיפול בחרדה ומרפה שרירים. מאחר ואין לי כל בעיה נפשית ו/או בעיה של חרדה, גם לדעת רופא המשפחה, וכל סבלי הוא כאבי גירוד חזקים מאוד מהשלפוחיות, האם תרופה זו אינה תרופה חריפה מדי ו/או לא מתאימה?? אודה מאוד על תשובתך, בנתיים איני מתכוונת לטול תרופה עם פעילות רפואית אשר אינה תואמת את מצבי הבריאותי, שירלי.

22/03/2005 | 20:54 | מאת: דור

וואליום (אסיוול) זאת תרופה מרגיעה, מטשטשת ומשרה אופוריה. בגלל השפעתה החזקה והמהירה ההתמכרות אליה מאד גבוהה. אנשים שסובלים מכאבים עצביים טוענים שהיא עוזרת להם, היא כאמור משרה הרגשה נעימה וחמימה (באופן מלאכותי כמובן...) ולכן היא מקלה עליהם גם פיזית וגם נפשית. לעיתים הוא ניתן יחד עם משככי כאבים נרקוטיים או לא-נרקוטיים. עפ"י תקנות משרד הבריאות וואליום ינתן ע"י רופאים באופן חד פעמי או לתקופה קצרה של עד שבועיים שכן יש לתרופה זאת פוטנציאל גבוה לפיתוח תלות פיזית ונפשית. בקיצור- ההתוויות למתן וואליום הן רחבות ביותר ולא מדובר בתרופה פסיכיאטרית במובן הצר של המילה. רופאים רשאים לרשום תכשיר זה במגוון מצבים רפואיים עפ"י שיקול דעתם. מציע לך לברר עם הרופא מדוע רשם לך דווקא תכשיר זה.

22/03/2005 | 22:47 | מאת: שירלי

תודה רבה על תשובתך. אני מניחה שהוא חיפש משכך כאבים מספיק חזק שיתן לי גם אפשרות לישון. בכל מקרה הלילה הכאבים פחותים והגרד קל ואני מעדיפה שלא להיות באופוריה או תחושת אופטימית מלאכותית ופשוט לעבור את התהליך. לילה טוב.

24/03/2005 | 03:06 | מאת: לדור

תפסיק לחקות את הסגנון של מ. אצלך זה חיקוי זול וממש לא מוצלח אצל מ. זה טיבעי ונאמן למקור. גם 70 שנה בקבר לא יעזור לך. היא גאון פי אלף יותר ממך. והיא עם מלא נשמה שאין לך. חולירע חסר רגש ומסריח.

22/03/2005 | 18:41 | מאת: עז

שלום רב, לאחר שהחלפתי 40 מ"ג סרוקסט ב 10 מ"ג ציפרלקס זה עדיין לא עבד ולכן הועלה המינון ל 20 מ"ג, איתו אני 3 שבועות, האם זה מספיק זמן לחוש שינוי? אני לא מרגיש כפי שהרשתי עם הסרוקסט ! תודה

22/03/2005 | 23:33 | מאת:

לעז זה הזמן להתחיל להרגיש שינוי, אבל בהחלט המצב אמור להמשיך ולהשתפר בחודשיים הקרובים ולכן צריך לחכות. כל טוב דר' גיורא הידש

22/03/2005 | 14:13 | מאת: חפצי

היי, האם בין מטופליך בעבר ובהווה היו נשים הרות או שנקלט הריון תוך כדי שימוש בכדורים נוגדי חרדה ודכאון.תודה.

22/03/2005 | 23:32 | מאת:

לחפצי כן, לא מעט, וברוך השם הכל בסדר....תמיד התייעצתי עם המרכז הטרטולוגי בהדסה והכל בסדר. כל טוב דר' גיורא הידש

22/03/2005 | 13:55 | מאת: חיילת8

התגייסתי לפני שמונה חודשים לצבא, במהלכן הבנתי עד כמה אני לא יכולה לסמוך על עצמי. ביום השני לטירונות קיבלתי נשק ליד ומאז אני "משחקת" ברעיון להשתמש בו, ולפגוע בעצמי. לפני השירות, באזרחות, היו לי ניסיונות אובדניים, (שנגרמו כתוצאה ממתח בבית, וחבר שנהרג בפיגוע) הפכו עם הזמן לדרך התמודדות, דפוס מסויים ובעצם הרגל. אני לא יכולה לומר בוודאות שאני באמת רוצה למות, כי אחרת כנראה כבר לא הייתי פה (הרי יש לי את האמצעים...). אבל קשה לי איפה שאני נמצאת, פיזית ורגשית. קשה לי בתפקיד בצבא, ולא טוב לי בבית. כשהגעתי לבסיס הקבוע שבו אני משרתת, לאחר חודשיים ראשונים של קורס, ביצעתי מה שנקרא "משחקים בנשק" (אלו נעשו לאחר מטווחים שהיו לנו, שהמחישו לי עד כמה הנשק אמיתי ו...יורה) שהגיעו למצב קיצוני מבחינתי, של מחסנית בהכנס, ידית דרוכה, ניצרה על בודדת, כשכל מה שנשאר הוא רק לסחוט את ההדק....ולא הצלחתי, ונבהלתי. אז דיווחתי לקצינה שלי (לא בטוחה היום עם זה היה חכם כ"כ...), והיא אמנם השאירה אותי בתפקיד (כנראה לא דיווחה הלאה) והשאירה אותי עם הנשק, אך התעקשה להפנות אותי לייעוץ מקצועי אצל קב"נית היחידה. הפגישות אצל הקב"נית לא הלכו כ"כ טוב, ולבסוף הן הופסקו. יצרתי כנראה רושם מספיק טוב שהוכיח שאני בסדר ולא צריה את הטיפול איתה. בנוסף מאז המקרה, היו לנו מטווחים נוספים. הם הלכו בסדר, יותר טוב מהקודמים, אך רק כלפי חוץ. ההבדל מבחינתי היום לעומת התקופה של החודשיים הראשונים בשירות, הוא שהיום אני פשוט לא מדווחת על הניסיונות שלי והמשחקים בנשק. אני לא רוצה לצאת מהתפקיד ולא רוצה לצאת מהצבא על 21. אין לי עוד מסגרות שאני יכולה לפנות אליהן, מלבד טיפול פרטי באזרחות, שעולה המון כסף, שאין לי. רציתי לשאול האם כדאי לחשוב על אפשרות של לקיחת תרופות. אולי זה משהו כימי? אני מעדיפה לא לחשוב על זה ככה ורוצה להאמין שזה יכול להיפתר עם אני אדבר על זה עם מישהו מיקצועי, אבל השיטה הזו של "לדבר על זה" כבר ננקטה במשך כמה שנים (עוד מהחטיבה). אני כבר חמש שנים חושבת הרבה על כל נושא המוות, ההתאבדות וככל שהזמן עובר, הם נראים לי לגיטימיים יותר. אולי אני צריכה תרופות שיאזנו משהו כימי אצלי...אני כבר לא יודעת... דרך אגב, חשוב לציין שהופניתי לכאן דרך צוות האתר "סהר", אליו פניתי בהתחלה, ונאמר לי שכאן יינתנו לי תשובות יותר קונקרטיות לנושא זה.

22/03/2005 | 19:50 | מאת: מיכל

לחיילת היקרה, מדבריך עולה כי את שרויה בדיכאון כבד הטיפול בדיכאון הוא על-ידי טיפול פסיכולוגי ותרופתי. אפשרות אחת היא להמשיך טיפול פסיכולוגי על -ידי קב"ן בצבא, אפשרות נוספת אציע לך הינה לפנות לקב"ן ולבקש אישור בכתב אשר יאפשר לך לפנות ולקבל טיפול פסיכולוגי (וגם תרופתי) במסגרת פרטית, גם בעת השירות הצבאי. בדר"כ הצבא מאפשר זאת גם ללא קשיים מיוחדים. אחת הבעיות שמלווה את הכניסה לטיפול כאשר את שרויה בדיכאון כבד הינה שאת עלולה להרגיש חסרת כוחות ומוטיבציה לעזור לעצמך, במצב כזה עם הפניה לגורמים המתאימים לשם קבלת הטיפול נחווית כקשה מידי לביצוע וקיימת נטיה לדחות זאת שוב ושוב, אני רוצה לעודד אותך לפעול באופן מיידי לשם התחלת טיפול וזאת על -ידי קבלת החלטה לפנות כבר מחר-דבר ראשון על הבוקר- לגורם המתאים במסגרת הצבא, דיכאון אינו גזרה משמים ויש דרכים להתמודד ולטפל בו. אני מקווה שתמצאי חיזוק ועידוד בדברי ותפעלי כדי לעזור לעצמך. בהצלחה וכל טוב מיכל

22/03/2005 | 21:23 | מאת: דור

כמו שאת מבינה לבד יש צורך בבדיקה והערכה פסיכיאטרית ללא קשר לתרופות. אם הקבני"ת לא הפנתה אותך לפסיכיאטר אז זה חמור והיא כמובן חסרת אחריות. רופא כללי ביחידה יכול להפנות אותך לפסיכיאטר ורצוי לבקש ממנו סוג כזה של הפניה או לפנות באופן עצמאי למרפאה צבאית לבריאות הנפש. בד"כ אם חייל לא מסוגל להחזיק נשק בגלל בעיה נפשית אז הפרופיל יורד ל-21 אבל את יכולה לבדוק את הנושא עם פסיכיאטר צבאי. גם אם ישחררו אותך ניתן לקבל טיפול במסגרת אזרחית.

22/03/2005 | 23:30 | מאת:

לחיילת היקרה מהבחינה הרופאית התשובה פשוטה, כדאי להגיע לאבחון של רופא פסיכיאטר ולשקול יחד אתו את האפשרויות הטיפוליות וכמובן את הטיפול התרופתי. כיום התרופות הפסיכיאטריות הן עם תופעות לוואי מועטות יחסית ואינן ממכרות. לכן השאלה היא לא האם צריך ליטול תרופות או לא, אלא- האם תרופות עשויות לעזור לך ולהרחיק את המחשבות האובדניות. כמובן שבמסגרת הצבאית הדברים מעט יותר מורכבים. עם זאת במרפאות האזוריות בדרך כלל יושבים פסיכיאטרים במילואים, כלומר הם הרבה יותר קשובים לחיילים ופחות מכירים את הצבא בדרך כלל. ומבחינתך זה יתרון..... תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

22/03/2005 | 12:50 | מאת: גלית

1111111111111

22/03/2005 | 16:24 | מאת: מ.אותנטית

שבתי והשבתי לך לשאלתך שהפנת אלי- למטה. זכרי: זהו אומנם ניסיון קשה מנשוא ובלתי נסבל בעליל..אך את יכולה לעמוד בו! תיעזרי בכל ההקלות האפשריות ותקווי לטוב! מחזיקה לך אצבעות... בתקווה כי היום לאחר העליהום האיום של אמש- מאחוריך..מבלי להותיר חותם...

22/03/2005 | 19:24 | מאת: ארי. (עם בעיה אחרת)

שלום . עליי לציין שאני ארי אשר השתמש בשם הזה בתקופה האחרונה שנוטל תרופות אחרות מאלה של ארי שכתב עם הספורט . בפורום מכירים אותי עם בעיותי ולכן ציינתי זאת . יום טוב לכולם

22/03/2005 | 08:33 | מאת: ארי

שלום, לפני כשנה וחצי הפסקתי לעשן בעזרת זיבאן. מאז אני "חייב" לעסוק בספורט לפחות 3 פעמים בשבוע. אני מרגיש "היי" במהלך ואחרי הספורט. אם לא אעסוק בספורט, אני מרגיש שאשתגע. עצבני, סוער וכו'. מזה מס' חודשים אני לוקח פאקסט 20 מ"ג. בעבודה לא בא לי כלום. מה עובר עלי ? אולי טעיתי שהפסקתי לעשן ?

לארי איני חושב שטעית כאשר הפסקת לעשן, אולם כפי שאתה יודע זה לא קל להפסיק לעשן. לעתים ישנם "געגועים" לסיגריה וקשה להסתגל לעובדה שאין כבר סיגריות. אבל עדיף ככה, למרות הסבל. כל טוב דר' גיורא הידש

22/03/2005 | 04:09 | מאת: לינור

היי, זו אני הסטודנטית.לא ציינתי שאני כבר מטופלת אצל פסיכולוגית אך מאז נטילת הציפרלקס אני לא מרגישה את השיפור בטיפולי כמו בעבר.ולעיתים אני חשה שהכדור עושה לי טוב ולעיתים יש לי ירידות רציניות במצבי הרוח ומחשבות על כמה שאני תלויה באחרים ולא עצמאית..אולי אני "מצפה מהכדור יותר ממה שהוא אמור לתת"?(ככה הפסיכולוגית שלי טוענת)!

22/03/2005 | 19:09 | מאת:

ללינור לצערי איני זוכר במדויק את שאלתך הראשונה. בכל אופן השאלה המשמעותית ביותר היא כמה זמן את נוטלת את הציפרלקס, אם את נוטלת אותו פחות משלושה חודשים כדאי לחכות ולראות את מלוא השפעתו. אני כן מצפה שהציפרלקס יחזיר אותך למסלול והחרדות יעלמו, לכן כדאי להשקיע בטיפול התרופתי את הזמן הדרוש ואז הדברים יסתדרו. כל טוב דר' גיורא הידש

21/03/2005 | 23:25 | מאת: אישה במצוקה

היי ד"ר הידש. לא יודעת איפה להתחיל. 7 שנים של קלונקב ופריזה וטיפולים צמודים. בשנה האחרונה פרחתי-התמודדתי והקלונקס כבר לא היה קיים. לקחתי רק פריזה אחד פעם ביומיים. והבנה פתאום אחרי שנה של אושר....רגרסיה! קוצר נשינה, נימול בגוף, התכווצות קשה של הידיים והפנים. זה כאילו חזרתי מיליון שנה אחורה. אני בטיפול צמוד. נוטלת בתקופה זו 1מ"ג עד 2 מ"ג קלונקס ביום והפריזמה כרגיל. אני מתוסכלת ומוטשת. עברתי קיברת דרך כזו ארוכה ולחזור אחורה? המטפל אומר שזו לא רגרסיה..זו תקופה של ירידה והוא לא מודאג כל כך אבל אני היסטרית. הרגשת החנק והמוות חזרו לחיי ואני מתה מפחד. מה דעתך על כל זה? מה עליי לעשות? האם יכולה להיות כזו רגרסיה דרסטית? למרות שאני בנפילה אני לא נוותרת לעצמי ומנסה להמשיך את היום. בעבר הייתי שוקעת במיטה ברחמים עצמיים. ד"ר הידש-אני במקום אחר היום, במודעות אחרת ולא מסוגלת לחזור לאחור. מה דעתך? חושב שזה תקופה או מה? אנא ממך...עזור לי תודה

22/03/2005 | 19:06 | מאת:

שלום, לצערנו ישנה החמרה במצב והמצב פחות טוב. לדעתי את כבר חכמה יותר ואת יודעת אפילו מניסיונך שהמצב ישתפר עם הטיפול והכל יחזור לקדמותו ויהיה בסדר. הפריזמה היא תרופה טובה ותעזור לך, בינתיים כמובן שאפשר להשתמש בקלונקס. הבהלה והפחד הם חלק מהתמונה, לכן טוב שאת שואלת ונעזרת, אני מאמין שהדברים ירגעו ותרגישי טוב יותר בהקדם. כל טוב דר' גיורא הידש

23/03/2005 | 01:07 | מאת: אישה במצוקה

ד"ר הידש היקר תודה רבה על העזרה, התמיכה וההקשבה. אתה עושה מצווה בעבודתך...תודה לך

21/03/2005 | 22:51 | מאת: אלכס

שלום לד"ר גיורה. בהמשך לכתבה בעמוד 516 על כאבי ראש:( התחלתי מפריזיאום ואכשיו בטיפול לוסטרל) אתא בהחלת צודק - התכבנתי לכאבי ראש דומים לתחושות הראשונות שבגללן הגעתי לטיפול. האם זה עמור לעבור מתי שהוא ? האם להמשיך ב-לוסטרל או כידאי להחליף ? ממה יכולים להיגרם בעיות בשינה ( לא מצליח לישון יותר מ-4 שעות בליילה - מתורר ב4 בבוקר.) ואך לטפל בתופעה ? תודה. בברכה.

22/03/2005 | 19:03 | מאת:

לאלכס למזלנו הלוסטרל מעוררת ולכן גם יש צורך בפחות שעות שינה (חס וחלילה שהייתה מרדימה), התופעה הזו בדרך כלל חולפת. לפי זכרוני כדאי לחכות עוד קצת, לתת ללוסטרל צ'אנס להשפיע. במידה והיא לא תעזור וימשיכו תופעות הלוואי כדאי לפנות לרופא המטפל ולשקול החלפת הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

23/03/2005 | 07:43 | מאת: אלכס

ד"ר גיורא שלום ותודה על התשובה. האם יש הבדל משמעותי אם לקחת את הקדור בערב או בבוקר ? לפני או אחרי עוכל ? תודה.

21/03/2005 | 22:05 | מאת: KODI

אני בן 23 לוקח תרופות זיפרקסיה 5 מ"ג ו ציפרלקס 10 מ"ג . אני כל הזמן מרגיש עייף ותשוש ישן הרבה שעות . הפכתי את היום ולהלילה כלומר ישן כמעט כל היום ובלילה לא מסוגל לישון . איך אני יכול להסדיר את שעות השינה ? והאם בגלל התרופות אני כל כך עייף או אולי בגלל סיבה אחרת?

לקודי לא כתבת את האבחנה והסיבה ללקיחת התרופות אבל בהחלט ישנן הפרעות נפשיות שגורמות לשינה רבה. כדאי לכתוב את זמן לקיחת התרופות ואז אולי אוכל לעזור. הציפרלקס בדרך כלל מעוררת ולכן רצוי ליטול בבוקר, הזיפרקסה עלולה להרדים ולכן מומלץ ליטול אותה בערב. כל טוב דר' גיורא הידש

23/03/2005 | 06:10 | מאת: קודי

האבחנה הרפואית שאני סובל ממניה דיפרסיה על גבול זכיסופרניה אני נוטל את את שתי התרופות ביחד בשעות אחה"צ . לפי מה שכתבתה אני מבין שהיה עדיף שאטול את ציפרלקס בבוקר וזיפרקסה בערב. לפעמים אני לוקח כדור שינה בלילה כדי להירדם אני מפחד שאהיה מכור לכדורי שינה/ כיצד לצאת ממעגל שבו אני נימצא של שינה ביום וערנות בלילה אינני יכול לחיות חיים נורמליים.

21/03/2005 | 21:59 | מאת: גלית

היום עבר עלי עוד יום קשה של חרדות חוסר שקט בגוף בצורה נוראה וד"ר דרך אגב מ1 מ"ג קלונקס העלתי שוב ל1.5 מה יהיה אני לא מסוגלת לשלוט על זה מדוע זה מגיע שוב אחרי שאני מטופלת במרוניל בכמות גדולה יחסית. קשה לחיות את היום יום בצורה כזו של חוסר הנאה אני לא כמו כולם שקמים בבוקר בכיף ליום חדש אני אולי חושבת שצריך להחליף תרופה ד"ר מה אתה אומר? אז שיהיה לי מחר יום יותר טוב מהקודם מקווה ולילה טוב

22/03/2005 | 16:08 | מאת:

לגלית כפי שאני זוכר את ההיסטוריה שלך היה קשה מאוד להתאים לך תרופה ולכן איני חושב שיש מקום לחשוב על החלפת האנפרניל. יום אחד עם יותר קלונקס אינו צריך להדאיג אותך, ישנם ימים גם כאלו. כל טוב דר' גיורא הידש

22/03/2005 | 16:19 | מאת: מ. אותנטית

איך את חשה היום??! האם חלה הטבה בהרגשתך??! כשאת חשה במתח גבוה מעל למשוער ראשית תעלי את מינון הקלונקס ל1.5 כפי שעשית אמש! את יכולה אף להעזר בלוריוון או ואבן- תרופות הרגעה בעלות השפעה מיידית למצבי מתח, חרדה והתקפי פאניקה. תחזיקי מעמד! כי את מסוגלת! מחזיקה לך אצבעות....

21/03/2005 | 21:51 | מאת: רונית

אני כבת 54 ושובלת תמיד מדי פעם מנדודי שינה, לפני כשנתיים היה לי התקף אפילפסיה שבא אחרי נדודי שינה קשים,ולפני כחודשיים היה לי התקף נוסף מאז אני מטופלת בלמיקטל, הלכתי ליעוץ לפסיכאטר בשל נדודי השינה ומאז אני מטופלת בקלונקס ובציפרלקס, אני ישנה טוב יותר אבל מתעוררת הרבה בלילה וקמה מאד עיפה ואם כאבי ראש, אני עיפה רוב שעות היום, ודוקא לפנות ערב מתעוררת, שאלתי היא האם שילוב התרופות הזה לא יותר מדי והאם הוא גורם לכל התופעות הללו, ואם יש טיפול אחר,כי מאד קשה לי לתפקד ולעבד, כמו כן אני סובלת מלחץ דם גבוה מאוזן ומטופלת ע"י טריטס . אודה לך מאד על תשובתך כי כרגע אני מאד מבולבלת מהצורך לקחת כל כך הרבה תרופות דבר שלא הייתי רגילה.

21/03/2005 | 22:18 | מאת: יפית

אני נרדמת בקלות אך מתעוררת הרבה במשך הלילה לפעמים בשעה 2.00בלילה ולא נרדמת יותר ניסיתי תרופות שינה אבל אני פוחדת להתמכר ניסיתי קלונקס 0.5 מ"ג ולא עזר,הגדלתי את המינון ל1 מ"ג אבל אז אני עדיין מתעוררת הרבה בלילה למרות שנרדמת שוב, ובמשך היום אני מאד עייפה, שאלתי היא האם יש תרופה אחרת לשינה שלא ממכרת ועוזרתץ מודה לך מאד על תשובתך.

22/03/2005 | 16:07 | מאת:

לרונית פרט להשפעה הפסיכיאטרית של קלונקס וציפרלקס יש להן גם השפעות על אפילפסיה. קלונקס היא תרופה נוגדת אפילפסיה בעוד אשר תופעת לוואי לא שכיחה אבל קיימת של ציפרלקס היא התקפים אפילפטיים. כך שצריך סיבה טובה כדי לתת ציפרלקס לאדם הסובל מפירכוסים למרות שיש לך גיבוי של למיקטל. לא כתבת על דיכאון או חרדה שיצדיק את הטיפול בציפרלקס אבל אבל מכל התרופות אינך נוטלת טיפול בתרופות מרדימות. פרט לתרופות כמו בונדורמין שעלולות לגרום להתמכרות, הנוקטורנו והסטילנוקס הן תרופות לשינה ואינן ממכרות. כל טוב דר' גיורא הידש

22/03/2005 | 19:01 | מאת: דור

תנסי רמרון במקום הציפרמיל והקלונקס. יש לרמרון השפעה נגד דיכאון וגם השפעה מרדימה, איננו ממכר, אין לו השפעה על לחץ הדם ואין בעיה לתת אותו גם לסובלים מאפילפסיה. חשוב לציין שבמיוחד הקלונקס לא מיועד לשימוש ממושך בגלל תופעות של עייפות, ירידה בזיכרון ובריכוז וגם תלות פיזית ונפשית שמתפתחת מהר מאד.

חולשה עקב נטילת קלונקס למה?

שלום, הקלונקס במידה מסויימת מרפה שרירים וגם מרגיע=סדטיבי, לכן לעתים התחושה היא של רגיעה עמוקה או עייפות ורצון לישון. כל טוב דר' גיורא הידש

21/03/2005 | 21:38 | מאת: שרון

לדוקטור הידש היקר שלום אני משתמש בתרופה פאקסט כשני כדורים ביום לאחרונה חלה ירידה במצב שלי והחרדה שלי חזרה כולל חוסר תיאבון הרגשת מלאות בבטן ודיכאון ובחילות אני לא חושב שאני צריכה ואבן או משהו כזה כי אני ישן מצוין בלילה אבל יש לי תנודות גבוהות של במשך היום של חרדה בחילות ומצב רוח רע חלק בעוצמה גבוהה וחלק פחות אני ממש מודאג כי עברו כבר 4 ימים ואני לא רוצה להחליף טיפול למה אני מגיב טוב מאוד לכדורים האלה אך כל פעם שבאה תקופה רעה כזאת אני מתפרק ומרגיש כאילו חזרתי להתחלה מה אני יכול לעשות כדי לתפקד בתקופה קשה זו ולהעביר את הבחילות והמצב רוח רע שיש לי? אני מטופל כבר די זמן למה אין יציבות מסוימת? דוקטור בבקשה עזרה

22/03/2005 | 01:31 | מאת:

לשרון היו היום מספר שאלות דומות ואתה יכול להסתכל בהמשך בשאלות של אחרים. כך שבקיצור, הפקסט עושה עבודה של 90% ולכן ישנם גם ירידות. במצבים כאלו ניתן ליטול תרופת הרגעה כמו וואבן ולוריוון. כל טוב דר' גיורא הידש

21/03/2005 | 19:36 | מאת: רחלה

הוגדרתי כסובלת מדכאון מג"ורי,ישנה בדרך כלל טוב בלילות,משקימה בעקבות מתחים גבוהים;מטופלת באדרונקס,סורבון,בונסרין?(ערב ובקר)לאחרונה כ-3 שבועות נוטלת גם לימיקטל,ולריאן ולוריבן,ברצוני לציין שאפיזודה זו נמשכת כשנתיים במהלכן נטלתי מכל טוב סוגי הסרוטונין שהעלו לי את המתחים בצורה דרסטית. עברתי בירורים במעבדה כשהתוצאות תקינות כמו גם C,T ,בדיקות הורמוניות שהיו תקינות ולאחרונהבדיקות נוספות להלן תוצאותיהן: דופמין28PG אדרנלין28PG נור אדרנלין363PG סירוטונין10.3NG דומה כי אני חיה בהצגה שאיני מבינה את המתרחש. אליך אליך מה עלי לעשות לאור הדברים שהצגתי מודה מאוד על מתן תשובה בברכה רחלה

22/03/2005 | 01:34 | מאת:

לרחלה נראה שבהחלט הדברים מורכבים ואין לי את היומרה למצוא פתרון קסם ממכתב קצר. אני חושב שהדבר הנכון הוא להגיע לייעוץ לאחד מהרופאים הטובים בארץ ולהראות לו את כל הנתונים. בדרך כלל יש החזר כספי על הייעוץ בביטוח המשלים. כל טוב דר' גיורא הידש

22/03/2005 | 06:52 | מאת: רחלה

ד"ר הידש שלום תודה לך על תשובתך המהירה,אכן קבלנו ייעוץ מאחד הרופאים הנודעים בארץ בתחום המחקר,הייעוץ שקיבלתי היה מתן סרוקאל ומשלא הואיל אחר תקופה המתבקשת הועברתי לזיפרקסה והתוצאות היו זהות.ברצוני אף להוסיף כי במשך למעלה מחמישה חודשים השתתפתי בטיפול קבוצתי ורפלקסולוגיה ותוצאות אין. אני מנסה עתה לבדוק פניה לרופא בעל שם אך בינתיים אין כיוון למי לפנות. האם לדעתך יש מקום להתחיל טיפול התנהגותי קוגניטיבי? אודה על מתן תשובות על הנסתרת ועל הגלויה תודה רחלה

21/03/2005 | 19:02 | מאת: luzer

מי שיודע /ת. האם מתמכרים לאפקסור במינון גבוה ? מדוע אחרי שלושה שבועות אין שינוי? מדוע רק אם לוקחים אותו אז הוא משפיע לשעות ספורות ? ולאחר מכן נעלם כלא היה .

21/03/2005 | 21:07 | מאת: דור

אין התמכרות לאפקסור. מדובר בתרופה שיש לקחת כל יום (בשיחרור מיידי- פעמיים ביום) לתקופה של 9 חודשים לפחות. אם אין תגובה תוך 4 שבועות יש לחזור לרופא שיחליף לך תרופה או שיעלה במינון.

21/03/2005 | 21:55 | מאת: מ. אותנטית

ללזר שלום וברכה, לאפקסור לא מיוחס תכונת התמכרות אף לא בנטילת מינון גבוה. בשבועות הראשונים(עד 4 שבועות לערך) ישנה תקופת הסתגלות לתכשיר, על כן ההטבה עדיין אינה ניכרת באופן משמעותי אלא ניכרים משמעותית תופעות הלוואי המנוכסים לתקופת ההסתגלות ומאפילים על ההטבה שבגינה הנך נוטל את התרופה.. וזאת העילה ככל הנראה, שאינך חש בהטבה משמעותית במצבך נכון לרגע זה... אלא אך לשעות קצובות בלבד עד שתופעות הלוואי של ההסתגלות משתלטות עליך. עליך להמתין לפחות עוד שבוע שבועיים ובמידה ולא תחוש בשינוי משמעותי במצבך הכולל אזי עליך לעלות במינון האפקסור באופן הדרגתי..ורק עם כלו כל הקיצין, בהתיעצות עם הפסיכיאטר שלך כמובן, להמיר את התרופה לתרופה חליפית- לחלוטין. בריאות וכל טוב.

22/03/2005 | 01:35 | מאת:

שלום, תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם שכדאי עוד לחכות ולראות מה קורה. כל טוב דר' גיורא הידש

21/03/2005 | 15:11 | מאת: שולה

שלום, אני בת 25 ובחודש האחרון לוקחת סרוקסט (סובלת מחרדה). היום קיבלתי גם תרופה לסינוסיטיס "סינופד". האם יש בעיה לקחת את שתי התרופות? בנוסף רשום שהסינופד גורמת נדודי שינה ואני פוחדת שזה ישפיע עלי לרעה. אשמח לתשובה מהירה.

21/03/2005 | 16:39 | מאת: דור

סינופד הוא חומר שמעורר את מע' העצבים המרכזית ולא מומלץ יחד עם סרוקסט. במינונים נמוכים ולזמן קצר (מס' ימים) ייתכן שלא תהיה בעיה מיוחדת. במינונים גבוהים יכולים להיות הרבה תופעות לוואי בגלל השפעה שלו על מע' העצבים.

21/03/2005 | 18:25 | מאת: מ. אותנטית

לשולה שלום וברכה, מכיוון שאת נוטלת את הסרוקסט עקב בעית חרדה...השילוב האינטגראטיבי בין 2 התרופות שמנית..אינו מומלץ..באופן די נחרץ..מאחר והסינופד יגרום לך לתחושה ו/או הגברת החרדה +נדודי שינה כי עיקר השפעתו הנה על מנגנון מערכת - העצבים. הסינופד יכולה לפוגג את השפעת הסרוקסט וכן לגרום להגברת החרדה שאת סובלת ממנה בלהוו הכי. בריאות וכל טוב.

22/03/2005 | 00:37 | מאת:

לשולה תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. כל טוב דר' גיורא הידש

21/03/2005 | 13:32 | מאת: זיוה

שלום אני לא יודעת אם הפורום הזה הוא המתאים לשאלתי , בכל זאת אנסה אני סובלת מתופעה של רפיון בשרירים שמתחיל בגפיים העליונות . ז"א זאת ההרגשה שלי , אני פשוט מרגישה חולשה חזקה מאד ומין תחושה מוזרה בגפיים עברתי את כל בדיקות הדם , נורולוגיה , CT ראש וכו" שרופא המשפחה יכל להעלות על דעתו והכל תקין . התופעה היא במשך חודשים לסרוגין . לפני 3 חודשים ניסיתי לקחת כדורי ברזל וזה עזר !!! ממש פלאים , עד לפני שבוע ששוב היתה לי "נפילה" ובמשך יומיים לא קמתי מהמיטה ועד היום אני חלשה . האם התופעה שציינתי מזכירה לך מקרה דומה או האם יש לך הצעה למי לפנות ? בברכה זיוה

21/03/2005 | 18:39 | מאת: מ. אותנטית

לזיוה שלום וברכה, לאור שלילת כל הממצאים האורגאנים המקובלים(נוירולוגיה, ct, ובדיקות דם שונות) יתכן ואת לוקה במחלת היאפים(תסמונת העיפות הכרונית) הידועה לשימצה והקשה לאיבחון. שאופינים לה סממנים של חולשה איומה, שינה כרונית שאינה אנרגטית, דאבת השרירים(כמו בראומטיזים)ומקורו לא בדלקת שרירים או בגידים ואינה מאובחנת בבדיקות דם שגרתיות ו/או נוירולוגית כי אם נבחנת במעבדות כאב- המיוחדות והערוכות לכך. כמו כן אין לזלזל במימד הנפשי ולפנות עורף להיבט המנטלי, שלעיתים באים לידי ביטוי ויחצון ברצון כרוני לישון, חולשה כללית, ריפיון שרירים וכדומה, על כן רצוי כי תפני למעבדות כאב המשלבות את הטיפול משני האספקטים: הן הנפשי והן הגופני. מאחלת לך בריאות וכל טוב.

22/03/2005 | 00:39 | מאת:

לזיוה אני מקווה שנבדקת אצל נאורולוג והוא ציין שהמצב תקין. גם את מחלת הייאפים צריך לאבחן. אם כל הסיבות הגופניות נשללו כנראה מדובר על מצב נפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

21/03/2005 | 11:36 | מאת: טובה

אני בחורה בת 24 וכבר כשנה אני מקבלת מרופאה פסיכיאטרית דורים רסיטל 20 מ"ג אחד ביום בבוקר. תפקודי הכללי הוא תקין , ורצוני לציין כי התרופה עוזרת לי מאוד. בעייתי היתה מחשבות טורדניות. אך מאז שאני מקבלת את התרופה יש לי תופעה מאוד לא נעימה. בלילה כשאני רדומה כמה שעות אני מתעורת עם דופק מהיר מאוד לפעמים עם בחילות ובזמן האחרון אני מרגישה בלבול במחשבה. פניתי רופאה ונאמר לי על ידה כי אלו תופעות שאני מדמיינת לי וכאילו הם לא קיימים במציאות. אין לי כ אפשרות להוכיח ה שהתופעו האלו אכן מתקיימות כי זה קורה באמצע הלילה . רציתי לשאול האם ידוע לכם אם כתוצאה מנטילת רסיטל קיימות תופעות כאלו. לתשובתם אודה

21/03/2005 | 21:43 | מאת: דור

רופא סביר מאמין למטופל שלו. אם את מתלוננת על תופעות לוואי ואפילו שהן לא אופייניות אז סביר שזה מה שאת חווה ולא מדובר בדמיונות. אם הרופאה לא מאמינה לך אז תחליפי אותה. לא חסרים פסיכיאטרים אחרים.

21/03/2005 | 21:50 | מאת: טובה

תודה על התשובה. אך הרצוני לשאול אם תופעות אלו מוכרים לרופאים ומה עושים איתם. והאם יש להמשיך ליטול את התרופה במינון זה

21/03/2005 | 10:34 | מאת: לילך

היי, שמי לילך בת 33 .לפני חודשים מספר הפסקתי עם ויאפקס -נוגד חרדה ודכאון. מזה כשבועיים אני מקיצה בבקר עם תחושת אי-שקט, ואז אני לוקחת כדור ואבן וממשיכה את היום ללא "הפרעות". שאלתי:האם זה נכון לטפל בסימפטום בלבד בשלב זה?כי אם להודות על האמת אני תקווה שאולי גם זה יחלוף ולא אצטרך "להתיידד" שוב אם הויאפקס.תודה מראש.

21/03/2005 | 19:49 | מאת: מ. אותנטית

ללילך שלום וברכה, שלב הגמילה מהויפאקס אכן מלווה באותן תחושות לשמו נטלת בשעתו- את התרופה.. על כן התסמינים שציינת ככל הנראה נורמטיבים למשך תקופה מסוימת של נתק ותלויים משמעותית אף בשנות הותק שנטלת את הויפאקס. הפיתרון לכך בהחלט טמון בתרופות הרגעה מיידיות(טיפול במצבי מתח וחרדה) על בסיס זמני בלבד!היות וכל התרופות הללו בשימוש ארוך טווח יוצרות תלות. מאחר והטיפול בואבן נועד לתקופות זמן קצרות בלבד, על מנת לא להתמכר לואבן(שהנה מקבוצת הבנזודיאזפינים)..עליך להמנע מנטילה ססטמתית על בסיס קבוע יומיומי...ולהמנע מנטילתה- ימים מספר בשבוע קלנדרי וחוזר חלילה. ללוריון- תרופה חליפית מקבוצה זהה(בנזודיאזפינים)המיועדת אף היא להרגעה במצבי חרדה ומתח- מיוחס באופן יחסי, תופעות לוואי מופחתות של יצירת תלות והתמכרות לתכשיר, על כן את יכולה אף להעזר בו כתחליף לואבן ולהמנע מנטילה קבועה, כאמור. באם התופעות המטרידות שמנית לא יחלפו בזמן הקרוב..עליך לשקול בצער רב וביגון קודר..חזרה הדרגתית לויפאקס (בהנחה שבתקופת נטילתה חשת אכן בהטבה אופטימאלית- אולטימטיבית) בריאות וכל טוב.

22/03/2005 | 00:27 | מאת:

ללילך אין תשובה חד משמעית לשאלתך, ישנם אנשים שכל כך מפחדים מדיכאון שמיד מתחילים בטיפול גם אם אולי לא צריך. אחרים מוכנים ליטול טיפול רק כאשר אין ברירה, נראה לי שאת באמצע בין שני הקצוות. גם גישתי היא דומה שכדאי לחכות ולא לרוץ לנוגדי הדיכאון. בינתיים כפי שאת עושה אפשר להעזר בתרופות הרגעה. כל טוב דר' גיורא הידש

21/03/2005 | 10:06 | מאת: מירי

שלום רב שמי מירי אני התייצעתי איתך בקשר לאמא שלי אני מקוה שאתה זוכר. רק רציתי להודות לך על התשובות שהרגיעו אותי מאוד. משום מה הפסיכאטר המטפל לא ציין את העובדות שציינת, זה הרגיע אותי וכרגע החלטנו לתת לה הפוגה מהטיפול כבקשתה תחת מעקב כמובן. תודה שוב ויישר כח.

22/03/2005 | 00:28 | מאת:

למירי תודה ותמיד טוב לשמוע מילים חמות. נחזיק אצבעות שההחלטה אכן נכונה. כל טוב דר' גיורא הידש

21/03/2005 | 08:51 | מאת: אנונימי

יש לי שתי בנות, 1, 3+. אינני יודעת אפילו כיצד לתאר את הבעיה, אולם יש לי בעיה עם הילדה גדולה. היא כל הזמן מרגיזה אותי. נדמה שהיא עושה הכל הפוך ודוקא, אולם אני יודעת שהבעיה אינה טמונה בה כי אם בי. אני מאוד עצבנית ונרגזת נוטה להתפרצויות רבות, צועקת. שיגרת היום מאוד מתוחה ועצבנית וזה מתיש אותי. אני רוצה לצאת מהמעגל האינסופי הזה של הכעס. אני חשה שאני על סף שבירה ועל כן מצאתי לנכון לפנות. מכיוון שטובתה של בתי מעל הכל עבורי ואני יודעת שאני פוגעת בה במעשיי. בתקופה האחרונה במיוחד (כחודשיים) אני מאוד עצבנית ואני חשה שאני חייבת למצוא משהו שירגיע אותי. ניסיתי תמציות בך אולם זה לא עוזר. אני יודעת שהפתרון הוא אולי לפנות לאיש מקצוע או להשתמש בכדורים אבל אני חוששת שזה פתרון חזק מדי וקיצוני מדי. אינני רוצה להתמכר לכדורים ואני מפחדת מתופעות הלוואי. בקשתי היא הכוונה. מה עליי לעשות, לאן עליי לפנות. אשמח לפרט יותר אם תכוון אותי בשאלותיך.

21/03/2005 | 21:25 | מאת: מ. אותנטית

לאנונימית שלום וברכה, כאשר אנו לא סולחים לעצמנו ולא מכילים ומבינים את עצמנו כראוי אזי דפוס התנהגותנו מבלבל ומתסכל בראש ובראשונה את עצמנו ומשליך על בני ביתנו ופוגע במיוחד ביקרים שאנו מוקירים- מכל. ביצירת מודעות למקור הדיכדוך, המרירות והתיסכול המתמשך ולמטענים שאת נושאת בקירבך..תוכלי להכיל את עצמך ולסלוח לעצמך על פי מישלב של סולם -עדיפויות(לא הכל או כלום לא) ..וכתוצאה מכך להכיל את בני ביתך כולל ביתך ולסלוח אף לביתך שאינה עונה אולי לציפיות המושלמות שיצרת סביבה כבת שנטלה את הבכורה .. .ולא לשליך עליה את תסכולך ומרירותך ולהתפרץ עליה ולנהוג באימפולסיביות חסרת מעצורים, אלא אך לצורך חינוך, אילוף, מתוך הבנה, מודעות ותובנה..ולא מתוך השתלטות בלתי מודעת ובלתי נמנעת..בשל היותך לבת-אש מהלכת וכמטען טעון ודרוך. לכשתאתרי את מקור המצוקה הדומיננטית שמציק לך בביפנוכו, תוכלי להתמודד עמו נקודתית ולטפל בהתאם- בהתקפה חזיתית..על מנת ליישר ההדורים בכל החזיתות והמערכות, ולא לפגוע חלילה, במירקם המשפחתי. מחמת ועל פי ההתרשמות מהקונספט..הקונטקסט(ההקשר, העילה וגורם הכעס)..נסתר מבינתך..ואינך מודעת ויודעת מדוע את נסערת ועל מה יצא קצפך וזעמך..יתכן ומדובר בחוסר התארגנות טריוויאלית והערכות לוגיסטית לשגרת החיים התובענית והטובענית-מטיבעה, לחוסר סיפוק והספק למירוץ הרוטיני של החיים. ושמא חוסר אירגון ותיעול נכון של זמן ומשאבים- שמתסכל רבים וטובים מאתנו..וכמו כן יתכן ומדובר על תבנית אישיותך המיוחדת עם קווי האופי היחודים לך והמשרתים אותך(פרפקציוניזים, נטיה לכעס, רגשנות- יתר, רגישות, חסכים מודחקים, ילדות קשה וכדומה) שמקרינים החוצה ומשפיעים עליך כמובן בכל מישורי החיים ועליך לקרוא לילד בשמו ולהתמודד עם הבעיה וללמוד להתרסן..ויתכן אף כי עסקינן בשינוי חיצוני שהתרחש בחייך(שינוי מקום עבודה,מקרה טראגי, ארוע לא שגרתי, שינוי מקום מגורים, שינוי ביחס הבעל וכדומה) שמעכיר על תחושתך הכללית ומאפיל על אישיותך ודפוס התנהגותך השיגרתית ומוציא אותך מדעתך- מעין תגובה ריאקציונית(מתבקשת). על מנת לבחון את כל ההבטים השונים האפשריים..עליך לפנות לאיבחון וטיפול פסיכותראפי דינאמי ולהגיע לשורש הבעיה ולתובנות הבונות ההולמות אותך במסגרת היכולות והמגבלות שלך..על מנת שיאזנו אותך ואת חייך ויחזירו לך את מושכות השליטה בך, בדחפייך, במאוויך וכתוצאה מכך וכפועל ישיר בהתיחסותך המאוזנת והמודעת תוך הכרה לחולשתך וסלחנות לעצמך כשנדרש(לעגל פינות כשצריך ולהעלים עין כשאפשר)והתמודדות עם האני האמיתי שלך ועם מצבך הנוכחי, דמותך הרגועה, המכילה, המבינה והתומכת תקרין אף לביתך. אין נוסחת קסם, יקירתי...רק דם ויזע ותמרות עשן..כי בזעת אפיך תאכל לחם... אך יש תקווה. ואין דבר העומד בפני הרצון(וכפי הנראה רצון ברזל קיים בך לשינוי המצב) בהצלה וכל טוב.

22/03/2005 | 00:31 | מאת:

שלום, הדבר החשוב ביותר הוא הדאגה לבת הגדולה ולמנוע נזקים ממנה. ידוע שהטיפולים הנפשיים הן שיחות ותרופות או שילוב ביניהם. התרופות כיום עדינות עם מעט תופעות לוואי ואינן ממכרות. כמובן ששיחות חשובות ביותר והייתי שוקל נחיצות של טיפול זוגי. כל טוב דר' גיורא הידש

22/03/2005 | 08:15 | מאת: אודליה

תשובתך היתה כשירה בעיני ופתחה את ליבי ונתנה לי תקוה. יש בי הכוח והנחישות לעשות כל שאצטרך ובמלוא המרץ על מנת להשיב השלווה לעצמי, לנפשי, לבתי ולבני ביתי. תודה.

21/03/2005 | 01:02 | מאת: שני

לדוקטור ומי שיודע שלום רב! אני מטופלת בפאקסט כדור וחצי ליום. לאחרונה חליתי בדלקת ריאות ואני חלשה ובנוסף עלתה לי החרדה והדיכאון לרמה גבוהה מאוד (לא התקפי חרדה אלא חרדה סטטית) וקשה לי לאכול ויש לי בחילות רציתי לשאול כשאתה חולה לא רק בדלקת ריאות אלא גם החרדה אני לא יודעת איך לשלם שכה"ד וחשמל ומים וטלפון ואוכל כי לא עבדתי החודש ואני חיה לבד. חוץ מימי מחלה ושאתה חולה ולא יכול לתצפקד יש אולי איזה גורם שיכול לעזור לך במהלך חודש חודשיים כי אני מפחדת שיפנו אותי מהדירה כי אין לי כסף לשלם לשכה"דיש איזה גורם שאפשר לפנות אליו אבל שלא יפגע בעבודתי או משהו כזה תודה רבה

22/03/2005 | 00:33 | מאת:

לשני איני יודע אם שאלתך היא בתחום של בריאות הנפש או שהלוואה עשויה לעזור יותר. בכל אופן פעילות גופנית, חזרה לכוחותיך והתחלה של עבודה יעזרו גם למצב הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

21/03/2005 | 00:56 | מאת: עידן

שאלה אומנם אולי היפתטית אבל בכל זאת שאלה האם לכל מקרה חרדה ודיכאון ואפילו לקשים ביותר יש פיתרון? והחולה יכול לתפקד כרגיל? מאוד מעוניין לדעת תודה רבה

21/03/2005 | 20:04 | מאת: מ. אותנטית

לעידן שלום וברכה, זה עידן ועידנים שטרם נתקלתי בשאלה היפותטית ותיאורטית בלבד, ללא נגיעה ונימה אישית. אך היות והקשת בחביבות ונון שאלנטיות..לא אסרב ואנדב לך תשובה, ברחל בתך הקטנה. בכל דיכאון, בכל שלביו ווריאציותיו ועל כל חומרותיו- ניתן לטפל(בטפיל). אך ללא ספק, גילוי מוקדם של מחלת הדיכאון על שלל גווניה ותסמיניה..תהא אפקטיבית יותר, הטיפול בהתאם יהא מהיר יותר ופחות אגרסיבי וקצר מועד. ויותיר הכי פחות השלכות קשות, פציעות אנושות, מערכות מעגליות נטושות(משפחה, חברים, עבודה וכדומה) וימנע נזקים ארוכי טווח. חשוב להיות עירניים ולאתר סימנים מקדימים להתהוותו ולאבחן אותו, כי לעיתים רבות גילוי מוקדם מציל חיים- פשוטו כמשמעו!. בריאות וכל טוב. ולוואי שלא נוסיף לדאבה עוד- לעולם!

21/03/2005 | 21:32 | מאת: מ. אותנטית

חשוב לי להוסיף ולציין כי ישנם מקרים חריגים של סוגי דיכאונות חמורים- מז'ורים הקרויים: עמידים..שאינם מגיבים לתרופות אנטי דיכאוניות מכל סוג..אך הם אינם מעידים על הכלל, כאמור. חשוב לאבחן ולטפל בכל מצב של דיכאון וחרדה.. לפחות לצורך הקלה בסימפטומים האיומים של המחלה. בריאות וכל טוב.

21/03/2005 | 20:51 | מאת: דור

לא תמיד יש פיתרון שכן לא יודעים את המנגנון הביולוגי המדוייק שגורמות להפרעות אלה להתפרץ ולבוא לידי ביטוי אצל אדם מסויים. כמו כן ישנן הפרעות נפשיות שעמידות לטיפול תרופתיים שלעיתים קרובות כוללות סימפטומים של חרדה ודיכאון אך הטיפול התרופתי איננו נותן מענה הולם ובוודאי שלא ריפוי. לכן יש עוד הרבה עוד מה לחקור בתחום זה של נוירו-פסיכיאטריה שכן דיכאון וחרדה הן כיום מגיפות בקנה מידה עולמי. 25% מהאוכלוסייה העולמית-כל אדם רביעי- סובלים מדיכאון או חרדה בשלב כלשהו בחייהם- חלקם הגדול אנשים נורמטיביים לחלוטין.

22/03/2005 | 00:36 | מאת:

לעידן ככלל דיכאון ניתן לריפוי מלא ולעתים המצב אחרי הדיכאון טוב יותר מאשר לפניו. בדרך כלל כל דיכאון ניתן ליטול אבל יש יוצאים מהכלל. הראשון הוא דיכאון עמיד, והשני הוא דיכאון פחות חמור-דיסטימיה שהיא דיכאון ממושך אבל לא עמוק, לכן כאן גם התגובה לתרופות די מוגבלת. במצבים אלו יש להוסיף פסיכותרפיה לתרופות. אבל כעקרון הטיפול עוזר ומבריאים מדיכאון באופן מלא. כל טוב דר' גיורא הידש

24/03/2005 | 03:01 | מאת: לדור

תשובה דפוקה והפוכה מהדוקטור וממ. כרגיל מ. הרבה יותר חכמה ממך. אתה סתם שחצן חולה נפש וחרה. תתחפף. אודרוף. סע אחי.

21/03/2005 | 00:53 | מאת: אסף

שלום לדוקטור הידש היקר שמעתי רבות עליך ויש לי סיפור שאולי תוכל לעזור לי טופלתי בפאקסט כדור אחד ליום במשך שנתיים הכל היה מצוין וגם שהייתי חולה לא הרגשתי מי יודע מה חרדה והיה בסדר. ואז קרה לי מקרה שהיה לי קשה להתגבר עליו והשפעת הפאקסט פתאום פסקה כאילו לעולם לא לקחתי כלום אז הוחלט לאחר חודש וחצי קשים שעברתי להעלות את מינון הפאקסט והכל חזר בטוב לקדמותו. הרופא שלי שהוא מצוין שאלתי אותו למה לפעמים יש לי טיפה תנודות שהחרדה קצת חוזרת והמצב רוח קצת נהיה רע ואין לי תיאבון ולחץ באמצע בין החזה לבטן הוא אמר שזה בגלל שיש לי חששות ואני רגיש ואין צורך לשנות את הטיפול אבל שאני נהיה חולה עתה מאז שלפני 10 חודשים שהחלפתי לשני כדורים ביום שכשאני נהיה חולה החרדה באה בעוצמה גדולה וכשאני מבריא בהדרגה היא נעלמת אחרי שבוע ככה (שני הבעיות האלה התנודות והחרדה שבאה שאני חולה אני מתכוון) את האמת הרגשתי יותר חזק וטוב יותר עם כדור אחד מאשר שניים וזה כאילו נהייתי רגיש קצת יותר לתנודות אבל דוקטור זה לא תנודות שבאות כל יום זה פעם בכמה זמן ואז הם נעלמות (התייעצתי לגבי זה עם הרופא ואמר שאיו צורך לשנות טיפול) אז דוקטור מה שאני שואל האם אפשר להפסיק את התנודות האלה ולשמור על יציבות מסוימת ואני פוחד להחליף תרופה למה מצאתי משהו שעובד ואני מתפקד טוב ואני לא רוצה לחזור לא לתפקד טוב (דוקטור סליחה על האורך ואודה עם תענה לי) אבל התנודות מאוד מטרידות אותי שהם באות. בברכה גדולה ותודה רבה אסף!

21/03/2005 | 20:19 | מאת: מ. אותנטית

לאסף שלום וברכה, מכיוון שתמונת המצב בכללותה מרנינה, הרמונית ודי יציבה...כמעט אידיליה:- על כן אני ממליצה לך כי במצבים קשים שאתה חווה חרדה גדולה ושינוי קיצוני- לרעה..(אותן תנודות חדות שאתה חווה ומתאר)ובאותן תקופות שאתה חולה, בהנחה שאינך נוטל כדורים נוספים, אתה יכול ליטול תרופה תומכת כדוגמת ואבן או לוריוון(לטיפול קצר טווח כמובן) מאחלת לך בריאות וכל טוב.

22/03/2005 | 00:17 | מאת:

לאסף אפשר לאמר שהסרוקסט פותרת את הבעיה ב 90% ולכן יתכן שתרופה אחרת תעזור יותר, אבל כמובן שבכל החלפת טיפול יש סיכון ואתה צודק שאתה חושש. האפשרות הנוספת היא להוסיף תרופת הרגעה כאשר החרדה מתגברת כפי שתיארת. כפי שכתבה אפשר להוסיף לוריוון או וואבן למצבים הקשים יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

21/03/2005 | 00:39 | מאת: שלי

שלום לדוקטור הידש אני יודעת שמייצבי מצב רוח מגבירות את השפעותן של נוגדי בדיגאון האם זה לטיפול קבוע ,או רק לכמה זמן והיגמלות? (למייצבים הכוונה) האם התופעות לוואי שלהם קשות, ומתי הם חולפות? והאם ניתן לתפקד איתם כרגיל? והאם הם מסוכנים?

21/03/2005 | 00:40 | מאת: שלי

והםא דוקוטור יקר זה נכון שמייצבי מצב רוח הופכים אותך לזומבי חסר תחושה?

21/03/2005 | 20:29 | מאת: דור

לאיזה תרופה את מתכוונת? בשימוש לייצוב מצבי רוח קיימים ליתיום, נוגדי אפילפסיה שונים ותכשירים אנטי פסיכוטיים. תופעות הלוואי משתנות מתכשיר לתכשיר וכך גם הסיכונים שיש בשימוש ממושך. לעיתים משתמשים בלמיקטל או בזיפרקסה בשביל לחזק השפעה של תרופה אנטי דכאונית והכוונה בעיקר למקרים עמידים של דיכאון כלומר כאשר אין תגובה מספקת לתרופות אנטי דכאוניות.

21/03/2005 | 21:44 | מאת: מ. אותנטית

לשלי שלום וברכה, מייצבי מצב רוח למינהם יעילים במיוחד במקרים של דיכאונות עמידים- ששימוש בתרופות אנטי דיכאוניות אינן מספיקות ו/או מספקות את האדם הסובל. במקרה של דיכאון עמיד, אכן ניתן לשלב בין השניים (בין תרופות נוגדות דיכאון לבין תרופות מייצבות) והתופעות לוואי , מגוונות, שונות ומשונות..ומשתנות בין תכשיר לתכשיר. מכיוון שלא מנית באילו תרופות מדובר ושאלת עקרונית..דרשתי כללית... ליעוץ פרטני ומקצועי וכן לצורך מעקב עקבי, עליך להתיעץ עם הפסיכיאטר שלך- המכיר את האנמנזה שלך..על מנת שיתאים לך את שילוב התרופות המתאימות לך ביותר ובמינימום תופעות לוואי- הלוואי בריאות וכל טוב.

22/03/2005 | 00:20 | מאת:

לשלי בדרך כלל מקובל להוסיף את מייצבי מצב הרוח לפרק זמן ארוך. לליטיום תופעות לוואי רבות למרות שהתרופה יעילה במידה רבה. טגרטול ודפלפט יש להן פחות תופעות לוואי למרות שישנן לא מעטות והן עלולות לפגוע בכבד. קיימות תופעות לוואי רבות אבל הן לא שכיחות. הלמיקטל נחשבת לבטוחה ביותר במידה ולא מתפתחת תגובה אלרגית לתרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

21/03/2005 | 00:02 | מאת: רות

שלום אני נפגעתי קשות על ידי פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי ירושלמי מוכר שניצל את כוחו ותלותי בו באופן לא הוגן פניתי למשרד הבריאות - תלונות הציבור, ושם אמרו לי שהיות והוא לא עובד ציבורי של משרד הבריאות אלא מקבל באופן פרטי, עלי לפנות ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית. בלשכה לאתיקה ענו לי שהרופא הזה אינו חבר בהסתדרות הרפואית ולכן אין בידם לטפל בתלונתי. אודה מאוד אם מישהו יוכל ליידע אותי מי מפקח על רופאים כאלה וכיצד ניתן להתלונן? אין לי איך לממן עו"ד, האם מישהו יודע על גוף שתומך במקרים כאלה? רופא המשפחה שלי אמר לי ששמע מפסיכיאטרית ידידה, שהרופא שפגע בי פגע בעוד רבים, ויש שהתאבדו בגללו. היא לא בארץ כעת, והוא היסס מלתת לי את שמה. אשמח לשמוע אם יש למישהו רעיון כיצד אפשר להגיע לעוד נפגעים, כדי להעזר זה בזה, ואולי לתבוע בבית משפט ביחד. אני עוד לא גמרתי בדעתי לחשוף את שמו ברבים. ראשי התיבות של שמו הן א. ל. ומרפאתו בשכונת רחביה. אם למישהו זה מדליק נורה, אשמח אם יפנה אלי באופן פרטי [email protected]

21/03/2005 | 19:31 | מאת: מיכל

לרותי, נסי לפנות לאיגוד הפסיכיאטריים בארץ. מיכל

21/03/2005 | 20:38 | מאת: דור

ניתן לפנות במכתב תלונה לפסיכיאטר המחוזי בלשכת הבריאות המחוזית ו/או לראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ו/או לוועדת האתיקה בההסתדרות הרפואית. במשרד הבריאות-האגף לברה"ן יבדקו את הנושא במידה ומדובר ברופא פסיכיאטור שהיית אצלו בטיפול נפשי ויש לך תלונה על איכות הטיפול שקיבלת.

21/03/2005 | 21:54 | מאת: דור

כמובן שגם באיגוד של החברה הפסיכואנליטית ובאיגוד של הרופאים הפסיכיאטרים יוכלו לקבל את פנייתך במידה והוא רשום באיגודים אלה.

20/03/2005 | 23:23 | מאת: רני

שלום רב, חרד ביותר. לקחתי קלופיקסול 2 מ"ג ולפניו שתיתי אלכוהול, האם צפוי לי נזק. אני חרד ביותר מזה. למה בכלל אסור לשתות אם הכדור??? רב תודות, רני.

21/03/2005 | 21:19 | מאת: דור

כעיקרון אסור לשלב תרופות פסיכיאטריות יחד עם אלכוהול ולכן חשוב שלא תחזור על כך שוב. השילוב יכול לגרום לדיכוי הנשימה ולגרום לקומה ואפילו מוות ולכן אסור לשלב ביניהם במיוחד כאשר אתה לוקח תרופה פסיכיאטרית מאד חזקה. גם אם המינון נמוך מדובר בתרופה מאד חזקה ויש להקפיד על ההוראות הרפואיות שמתייחסות לתכשירים פסיכיאטריים כמו איסור שתיית אלכוהול ונקיטת זהירות בזמן נהיגה.

לרני אם אתה אחרי אז לא נגרם נזק, אבל בטח שאסור לחזור על ניסיון זה. כל טוב דר' גיורא הידש

שאלה שתמיד תמיד התלבטתי בה היות והייתי תמיד מאונן הרבה בערך 3, 4 פעמים ביממה, והיות וזה נוזל החיים מה גם שלפי כתבי רמבם שפיכת זרע גורמת למחלות, למרות שאני מאמין בדת, מה גם שלאחרונה ראיתי בערוץ 8 כי הזרע קשור לחומר נוראדרנלין שחוסרו עושה דיכאון, אז נכון שאוננות פעם ביום לא מזיקה אולי, אך האם אצל אנשים מסויימים אם אוננו הרבה מאוד זה הביא לדיכאון? ובאותה הזדמנות אשמח לדעת מה הקשר בין זרע לנוראדרנלין. תודה מראש.

20/03/2005 | 23:04 | מאת: בדס

"למרות שאיני מאמין בדת"--נחסרה לי י'.

לבדס שלום וברכה, לסבר את אוזנך..על פי הדת האדוקה והצרופה האיסור טמון בהוצאת זרע- לבטלה! ואכן הרמב"ם מונה שלל מחלות נמהרות לשפיכת זרע מרובה ומיותרת... כדוגמת: כוחו תש, זיקנה קופצת עליו, שיערו מלבין, שיניו מצהיבות ונופלות וכו וכו... אך ניתן להתחכם תדיר, ולא להוציא זרע לבטלה כי אם לשמה!(וד"ל)

באם הנך נמלך בדעתך...בכל מקרה דרך המלך...היא הדרך הטובה..אף על פי הרמב"ם. דרך המלך היא דרך האמצע כמובן.. על כן רצוי ומן הראוי לא להגזים בהתנזרות עד כדי אובססיה וגרימת כאבי ביצים... ולהנות מאוננות ופורקן מידי פעם אף ללא בת זוג... אך לא להרבות בשפיכה מוגברת ומיותרת... בריאות וכל טוב.

שפיכת זרע באוננות לא גורמת למחלות או לדכאון או לשיגעון. אלו הן אמונות טפלות גרידא. לעיתים אנשי דת משתמשים באמונות טפלות כדי לזרוע פחד בקרב אנשים הנתונים למרותם אך אין לכך שום בסיס רפואי או מדעי. תאונן כמה שאתה רוצה וכמה שאתה יכול זה לא מזיק בשום צורה שהיא. להיפך זה יכול להועיל להרבה אנשים כדרך לפרוק מתח ויצר מיני גם בשעה שאין להם בת זוג.

לבדס אני מצטרף לדברי קודמי שאין נזק באוננות. הבעיה היא שאוננות קשורה ברגשי אשמה לא מעטים בגלל דעות קדומות ותפיסות שעל פיהן מחנכים. השאלה לדעתי מעט הפוכה, האם האוננות הרבה מעידה על בעיה נפשית כגון דיכאון או אובססיה, כלומר האם ישנן הפרעות נפשיות בתחומי חיים אחרים. לעתים מיניות גבוהה קשורה גם להפרעת קשב הקשורה למתח גבוה. האוננות אינה מפריעה או פוגעת בנוראפינפרין והקשר ששאלת עליו אינו קיים. כל טוב דר' גיורא הידש

22/03/2005 | 23:39 | מאת: מיכל

לבדס שלום, תראה אין בעיה באוננות זה ברור אבל עדיין שלוש ארבע פעמים ביום זה המון ויכול לגרום לך להגיע לבעיות מסוימות בלגמור בסקס. אתה תתרגל לאוננות שלך ויהיה לך קשה לגמור,האוננות זה סיפוק עצמי בצורה "מושלמת" כי אתה יודע מה אתה רוצה כל תנועה כל לחץ כל דבר קטן, בסקס זה לא תמיד תלוי בך תסמוך עלי.אין רע בלאונן אבל תנסה לאונן פחות משלוש ארבע פעמים ביום.תדלל לאט לאט עד ל-3-4 פעמים בשבוע, לטובתך. זאת המלצה בלבד. בקשר לנורדרלין: בזמן עוררות מינית יש הפרשה של הורמון שניקרא נורדרלין בדומה לאנדררלין. ביי מיכל

23/03/2005 | 15:13 | מאת: בדס

תודה על תשובתך העניין הוא שאני לא טוב בענייני בנות בגלל עבר חרדי וחרדות ופסיביות כמה שרציתי הצלחתי לשכב ב6 שנים אולי רק 2-4 פעמים עם מישהי שאוהבת לשלוט, אבל האמת את צודקת כי אני לא מצליח לגמור בכל תנוחת אוננות וגם רק עם סרטים סאדו מאזוכיסטים, מצידי לא לגמור רק להנות מהסקס עצמו אבל אני תקוע בין הפטיש לסדן אם לא אאונן ואגמור תגדל האובססיה ואם אגמור ירד כל החשק ורצון החיים הקיצר גוועלד

20/03/2005 | 22:56 | מאת: בנסיגה

הי דור , לפני כחצי שנה ייעצת לי לנסות אדרונקס לאחר ניסיונות כושלים ב - 4 סוגי תרופות שונות ... לדיכאון אטיפי בעיות ריכוז אכילה כפיתית ועוד..... התרופה עזרה מאוד וממש הצילה את חיי. השיפור מדהים. תודה , אתה ממש מלאך. הבעיה היא שבשל מחלה לא לקחתי את התרופה במשך שבועיים באופן קבוע (כדור אחד ליום או יומיים) ובשבוע האחרון התחלתי לקחת שוב , אבל אני בכל זאת מרגישה נסיגה מיום ליום... לא רוצה לחזור לדיכאון... היום ממש הרגשתי רע ובכיתי כל היום בלי סיבה.. חזרתי לישון המון... והכי גרוע - לא מרוכזת וטורפת כל היום. גם תופעות הלוואי לא מורגשות יותר (עצירות ודופק מהיר). האם הזמן יעשה את שלו ולכן להמשיך לקחת הכדור למרות הנסיגה? האם להחליף כדור? (לא רוצה , לא רוצה , לא רוצה...). תודה מראש

21/03/2005 | 15:29 | מאת: דור

אני שמח שהתרופה עזרה לך באופן משמעותי. נטילה לא סדירה של אדרונקס יכולה לגרום לכך שהסימפטומים יחזרו ולכן יש צורך לחזור לנטילה קבועה וסדירה ולקוות שהיא תחזור להשפיע עליך באותה צורה כמו קודם. אם זה לא יסתדר תוך שבועיים אז מומלץ שתחזרי לרופא המטפל לבדיקה והתייעצות. תרגישי טוב, דור.

21/03/2005 | 23:35 | מאת:

תודה לדור וצריך להמשיך עם האדרונקס ונקווה שתעזור כמו בהתחלה. כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 22:42 | מאת: אסתר

שלום רב דר הידש דיברנו בעבר שנוקטורנו לא ממכר וסרוקסט גם ובכל זאת כאשר אני מנסה לישון ללא הנוקטורנו אני רואה את השחר עולה ולא נרדמת ואת הסרוקסט אם אני מנסה אחרי שלש שנים לגמור לקחת באיטיות גם זה לא הולך כי די מהר אני שבה להרגיש נורא וממהרת לחזור לכדורים אז מה באמת האמת שמאחורי הכל בתודה אסתר

21/03/2005 | 21:31 | מאת: דור

לאסתר- התמכרות איננו מושג רפואי. ברפואה מדברים על תלות או על שימוש לרעה. יש תרופות מרשם שיש להן פוטנציאל לתלות. הפוטנציאל של נוקטורנו לתלות נחשב לנמוך מאד ולכן הוא בטוח גם בשימוש ממושך. עובדה שלא חשת צורך להגדיל מינון בשביל לקבל אותה השפעה. הגמילה מנוקטורנו צריכה להיעשות בהדרגה. כל שבוע להפחית 25% מהמינון. בהפסקה חדה הפרעת השינה יכולה לחזור ולכן מומלץ לרדת בהדרגה.

21/03/2005 | 23:38 | מאת:

לאסתר אני מבין שהשאלה שלך היא עקרונית, ישנן תרופות שיש צורך לרדת מהן בהדרגה ואין מדובר על התמכרות. כך לדוגמא ברפואה הכללית צריך להפסיק בהדרגה סטרואידים ואין מדובר על התמכרות. כל למשל עם סרוקסט. כאשר מפסיקים ישנה ירידה חדה ברמת הסרוטונין ועד שהגוף מייצר את הסרוטונין בעצמו במינון הרצוי לוקח זמן וישנם תופעות של חסר בסרוטונין. כך שישנן בעיות בסיום הטיפול אבל אין מדובר על התמכרות. המושגים שונים אבל אין זה משנה כיצד את מרגישה. בכל אופן ישנה אפשרות לסיים טיפול עם שתי התרופות שציינת, רק שצריך לעשות זאת לאט לאט. כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 22:32 | מאת: רותי

מי עושה וכמה עולה? תודה ושלום

21/03/2005 | 23:40 | מאת:

לרותי בדרך כלל פסיכולוגים קליניים שהתמחו והמשיכו בלימודי הדיאגנוסטיקה-אבחון. לפי ידיעתי המחירים הם עד כאלף ש"ח. כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 22:15 | מאת: בטלן דיכאוני סבבה

כיוון שלסרוקסט יש שם מסחרי נוסף בשם פרוקסטין וגם בשם פקסט, ושמעתי כי הפרוקסטין יותר מתקדם בכך שפחות מוריד את היצר המיני, הליבידו והזקפה, פחות עושה כאב ראש ופחות משפיע בצורה חזקה בעוד שהסרוקסט המקורי משפיע לפעמים חזק מדי מוריד חזק את היכולת המינית ולכן הוא פחות טוב. האם זה נכון שזו התחושה בקרב הפסיכיאטרים והחולים? ובכלל האם אפשר להחליף חופשי בין הסוגים או שרצוי להשתמש בסוג אחד שעושה טוב ולבקש מהרוקח רק את הסוג הזה?

שלום, סרוקסט היא התרופה המקורית של בית החרושת אשר פיתח אותה. הפרוקסיטין והפקסט הן אותן המולקולות בדיוק אבל תוצרת הארץ. על הנייר כל התרופות הללו זהות ואין ביניהן הבדלים. ישנם אנשים הטוענים שהם מרגישים הבדלים אולם כל הדברים אינם מדעיים אלא התרשמות. בקיצור מדובר על אותה התרופה בדיוק ואין ביניהן אחת ש"מתקדמת יותר" כל טוב דר' גיורא הידש

22/03/2005 | 20:54 | מאת: בטלן דיכאוני סבבה

תודה

20/03/2005 | 22:04 | מאת: כואב לי!

עברתי עקירה כירוגית קשה ביותר כאשר חצי מהפנים שלי נפוחות ועם דלקת קשה שהתפתחה כתוצאה מהשן הרקובה. לאחר העקירה הרופא אמר שעלי ליטל אנטיביוטיקה דחוף!!!כדי לנקות את כל הדלקת שלא תתפשט יותר מחצי פנים ותגרום לזיהום בכל הגוף ולסיבוכים. התבישתי להגיד לו שאני לוקחת כדור לדיכאון וחרדה בשם פבוקסיל(מקווה שכותבת את השם כמו שצריך)ולכן קניתי את האנטיביוטיקה בשם:מוקסיפן פורטה 500 מ"גביחד עם הפבוקסיל(לא ממש ביחד אבל באותו יום)האם אני נוהגת בסדר? האם זה לא מזיק ביחד?האם אני לא גורמת לעצמי צרות עוד יותר? האם עלי להפסיק את הפבוקסיל מייד?כי את האנטיביוטיקה אסור לי להפסיק בגלל התפשטות הדלקת וגם בגלל שאסור להפסיק טיפול באנטיביוטיקה. תרגיע אותה. מה עושים? תודה לכל העונים.

20/03/2005 | 22:18 | מאת: בטלן דיכאוני סבבה

לא נראה לי שיש בעיה סתכלי גם על הדף של הפבוקסיל אם לא כתוב שאסור עם אנטיביוטיקה אז מותר. אין לך מה לדאוג תקחי בחופשיות אני זוכר גם שלקחתי מוקסיפן עם כדורים נגד דיכאון.

אין בעיה לקחת פבוקסיל יחד עם אנטיביוטיקה מהסוג שאת לוקחת ולכן תמשיכי לקחת את שניהם.

תודה למשיבים ובהחלט אפשר ליטול את שתי התרופות ביחד. אפשר גם ליטול תרופה נגד כאבים. בכל אופן אני מקווה שהיום את כבר מרגישה טוב יותר. .... כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 22:03 | מאת: דלית

שלום ד"ר הידש, אני סובלת מכל מיני בעיות פסיכיאטריות כרוניות וכבר כמה שנים שחשתי שיפור והקלה משמעותית בסימפטומים, אבל עם זאת חולשה קשה. התברר שהיה לי חוסר ברזל במשך כמה שנים. האם יתכן שירידה ברמות הברזל בגוף מפחיתה סימפטומים של הפרעות נפשיות? תודה.

21/03/2005 | 00:17 | מאת:

לדלית התשובה היא שלילית, להיפך, חוסר ברזל ואנמיה עלולים להגביר את החולשה ותופעות נפשיות אחרות. כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 20:42 | מאת: אילנית

שלום הלכתי לפסיכיאטר והוא המליץ לי לקחת כדור נבשם פרפנאן, רציתי לשאל מה בדיוק הכדור הזה אמור לעשות? איזנ תופעות לוואי יש לו האם אני סובלת מאבנים מכליות האם מותר לי לבלוע את הכדור הזה תודה מראש אילנית

21/03/2005 | 00:28 | מאת:

לאילנית אין בעיה עם הכליות או אבנים בכליות. פרפנן היא תרופה נוגדת פסיכוזה מהדור הישן. הסבר מפורט ותופעות לוואי אפשריות תוכלי למצוא בכל אינדקס תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 19:52 | מאת: מיכל

שלום רב, אני סובלת מזה שנים רבות מפיברומיאלגיה. לאחרונה הפסקתי לקחת קלונקס לאחר תקופה ארוכה של מינון גבוה (4 מיליגרם ליום). בד בבד עם הירידה במינון וההפסקה הופיעו כאבים עזים וסיוטי לילה איומים. אני סובלת מלחץ נפשי יותר מן הרגיל בתקופה האחרונה, ובכל זאת רציתי לשאול אם הגמילה מהקלונקס יכולה להגביר תופעות מסוג זה,כלומר, כאבים וסיוטים. שאלה נוספת: כמשכך כאבים אני משתמשת בטרמדקס, אבל נאלצת להעלות את המינון כל הזמן. הרוקח המליץ להחליף בין טרמדקס לתרופה נוספת כדי לשמר את ההשפעה. האם יש לכם רעיון לתרופה חזקה נגד כאבים שעשויה לעזור? תרופות כגון אקמול, נורופן ואתופן הן חסרות השפעה במקרה זה. ושאלה נוספת: קראתי על כדור שנקרא פרוקסט, שעליו המליצו כנוגד דיכאון ומשכך כאבים. מה דעתכם? אני לוקחת כרגע 75 מ"ל אפקסור, ובעבר נהגתי לקחת 225 מ"ל. גם ממינון זה ירדתי בתקופה האחרונה. אני מאוד מודה לכם מראש.

21/03/2005 | 00:31 | מאת:

למיכל התופעות שאת מתארת קשורות כנראה להפסקה מהירה מדי של הקלונקס. כדאי לחזור למינון נמוך של קלונקס ולהפסיק בהדרגה. איני מתמצא בכל התרופות נוגדות הכאבים. אבל בהחלט מקובל להוסיף תרופה נוגדת דיכאון כחלק מהטיפול נוגד הכאבים. אפקסור או פקסט שתיהן עשויות לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

21/03/2005 | 01:09 | מאת: מיכל

אני מאוד מודה לך. האם תוכל לפרט מהי ירידה הדרגתית? ירדתי ברבעי כדור של 2 מ"ג, כלומר חצי מ"ג כל שבוע. האם זה נראה לך מהר מדיי? שוב תודה, מיכל

20/03/2005 | 19:33 | מאת: מילק

לרופא הפורום שלום! אני נוטל אפקסור XR במינון קבוע של 150 מג כבר למעלה מ3 שנים. לאחרונה החלו כאבי פרקים בעקר באיזור הכתפיים,ומשום מה יש לי חשש שהכאבים מקורם מהשימוש ארוך הטווח באפקסור! האם תופעה זו ידועה לך? ובכלל האם ידועה לך השפעות שימוש באפקסור לטווח ארוך? תודה

21/03/2005 | 00:32 | מאת:

למילק האפקסור בשמוש נרחב כבר יותר מעשר שנים. אין תופעות או בעיות בשמוש לטווח ארוךולכן אני חושב שהכאבים בפרקים אינם קשורים לאפקסור. כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 19:15 | מאת: ריקי

ערב טוב רציתי לדעת ממה נובעת כסיסת ציפורניים . כלומר מאיזה תהליכים נפשיים היא נובעת תודה

21/03/2005 | 00:34 | מאת:

לריקי בדרך כלל ממתח ותיסכול וישנו מרכיב של הרגל. אין מנגנון מיוחד שמסביר דווקא קסיסת ציפורניים. כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 18:32 | מאת: מושון

אני בן 36 ובעיתי היא: כשאני מנסה לקרא כתוביות מהטלויזיה או קריאת עיתון או בתפילת הבקר או שיחה עם אנשים, אני חש תחושת חנק אני חוזר על המשפט כמה פעמים ,אני חש גלי חום בגופי ולעיתים גם מזיע,תחושה של כאילו משהוא רודף אחרי. תוך כדי הדיבור או הקריאה אני אומר לעצמי בסתר ליבי "לאט",תהיה יותר רגוע",והמצב יותר מחמיר ,דפיקות הלב יותר מהירות. מהיא בעיתי? וכיצד עלי לפתור אותה? תודה על שיתוף פעולה המהירה.

21/03/2005 | 00:35 | מאת:

למושון מתוך ההנחה שאין לך קושי לקרוא דברים כלומר קושי אמיתי בקריאה אלא מדובר על מרכיב רגשי, כנראה שמדובר בפחד ממצבים מסויימים מעין פוביה. הטיפול הוא בשיחות, תרופות או שילוב ביניהן. כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 18:24 | מאת: י.

אני סובל מהמחלה הנ"ל. התחלתי עם פריסמה 20 מ"ג ועברתי ל-2 כדורים בבת אחת. סה"כ 40 מ"ג ביום. תופעות לוואי הופיעו והכפיה לא עברה. היא החמירה.. התחלתי לתת לעצמי פקודות לא לישון בלילה. הופיעה מחלת נסיעה והידיים רעדו. החשק המיני עבר. לכן הפסקתי אחרי חודשיים לקחת כדורים. הרופאה מתלבטת בין לוסטרל סרוקסט וסיפרלקס. היא גם אמרה לי להתענין בעצמי באיטנרנט ולבדוק מה עדיף לי. אני חושב שהבעיה שלי לא ניתנת לפתרון. מה דעת המומחה?

21/03/2005 | 00:37 | מאת:

שלום, הבעיה בהחלט ניתנת לפתרון למרות ש OCD עלולה להיות בעיה עקשנית. מינון של 40 מג' פרוזק הוא מינון נמוך לטיפול ב OCD ולכן לא ניתן להסיק מסקנות כלל לגבי הצלחתו. הטיפול המקובל הוא עם סרוקסט למרות שגם ציפרלקס עשויה להתאים כיוון שיש לה מרכיב נוגד חרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 14:43 | מאת: גדי

מאז ומתמיד אני סובל ומעייפות כרונית, אני מטופל באפקסור מזה מס' חודשים. (התרופה עוזרת מאוד!!! הדיכאון חלף לגמרי!!! ) אך העייפות כרונית נמשכת. עברתי מספר בדיקות גופניות לגביי העייפות, אך ללא ממצאים. פניתי לרפואה אלטרנטיבית, אצל ממוחה ברפואה סינית שהמליץ לי את התרופות הנ"ל Jin Gui Shen Qi Wan ידוע לי שאין לקחת תופות טיבעיות מסוימות עם קבוצת התרופות שאני לוקח. שאלתי היא האם מותר לי לקחת את התרופות הנ"ל יחד עם האפקסור?? במקרה ואינך מכיר את התרופות הסיניות הנ"ל הוספתי קישור בהתאם http://www.bambook.co.il/a.asp?a=1309

21/03/2005 | 00:02 | מאת:

לגדי תודה על הקישור ותמיד לומדים דברים חדשים. אבל אין ציון של שום חומר כימי או אזהרות כך שלא הצלחתי להבין שום הרכב של החומר הפעיל מהצמח. כך שאיני מכיר את הנושא ואין לי תשובה. אולי הרקע לעייפות היא הפרעת קשב וריכוז?? כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 09:18 | מאת: מודאגת

שלום רב ! בתקופה האחרונה אני מרגישה חרדה נוראית ולחץ שמפריע לי לתפקד . הוצע לי לקחת סרוקסט אבל אני מעונינת להפסיק גלולות ולהיכנס להריון השאלה האם ניתן לקחת סרוקסט במהלך הריון או שזה פוגע בעובר והאם נכונה השמועה שזה מקשה על הכניסה להריון - אינני יודעת מה לעשות בבקשה עצתך ! תודה

21/03/2005 | 00:06 | מאת:

למודאגת סרוקסט מותר בהריון ואינו מפריע להריון ולעובר ולא בכניסה להריון. גם חרדה מפריעה לכל הדברים הללו. זו האינפורמציה שאני מכיר, בכל אופן תמיד עשויים להיות דברים חדשים כך שאפשר להתיעץ עם המרכז הטרטולוגי בהדסה, הם המעודכנים ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 05:48 | מאת: לינור

הנני סטודנטית למשפטים אשר נוטלת את הכדור ציפרלקס כ3 חודשים,אך לעיתים נדירות הוא גורם לי לעצבנות ועקב כך לשתיית אלפרליד 0.5 .העצבנות הינה תמיד על 3 אנשים ספציפיים אשר בחיי הם מאוד מהותיים,הפסיכיאטר שלי נתן לי לנסות בונסרין אשר גרם לי בפעם הראשונה לשתייתו שילשולים והירדמויות עמוקות נורא! אנא עזור לי מה לעשות ???

21/03/2005 | 00:07 | מאת:

ללינור איני חושב שהעצבנות קשורה לציפרלקס. יחד עם זאת האלפרלייד עשוי לפתור את הבעיה וזה פתרון טוב. אולי עדיף טיפול פסיכולוגי? מה שלושת האנשים הללו עושים לך שאת יוצאת מהכלים? כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 04:06 | מאת: א

שלום לד"ר הידש רציתי לשאול אם תוכל לעזור לי ברצוני לשאול מה האפשרויות להחלפת ציפראמיל חוץ מ- לוסטרל, איקסל ,אדרונקס,ציפרלקס, אשר ניסיתי ולא התאימו למצב דיכאוני מלווה ב ocd וחרדות ..? הציפרמיל מאוד עזר אבל גרם להשמנה ועייפות קשה בשנה השנייה כמו כן להפיכת שינה .. אני די מתוסכל מההשמנה האם פרוזאק יכול לעזור הבנתי שהוא לא משמין מה התופעות לוואי של פרוזאק בדרך כלל? תודה

21/03/2005 | 00:14 | מאת:

שלום, סרוקסט הוא הטיפול המקובל ביותר לחרדות עם OCD. לפרוזק באופן עקרוני אותן תופעות לוואי כמו לציפרמיל אבל הוא מעט יותר מעורר וגורם בשכיחות נמוכה יותר לעליה במשקל. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר היידש ולפורום, לקחתי במשך למעלה משנה רסיטל . התוצאה הייתה טובה מאוד (חיות נחיצות ) אבל השמנתי מאוד . החלפתי לאדרונקס (4 אח"כ 8 מ"ג) - לא עזרה לי התרופה תופעות לוואי היו הזעה מוגברת יובש בפה ורזיתי יותר ממה שהשמנתי עם הרסיטל. עתה אני לוקח אפקסור (ויפאקס) 150מ"ג - תחושה פחות טובה מאשר עם הרסיטל , תופעות לוואי אני מתחיל להשמין שוב. שאלתי האם יש אפשרות לשלב בין התרופות ו\או על פי התיאור לעבור לתרופה אחרת

למני שאלה קשה כיוון שמדובר כאן על התאמה של תרופה מסויימת לאדם מסויים. נראה שאתה זקוק לתרופה הפועלת על הסרוטונין והיא לא תגרום לעליה במשקל. אולי הבחירה הטובה ביותר תהיה פרוזק למרות שעד שלא תנסה אי אפשר לדעת.... כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 00:43 | מאת: טופי טררם

לא משגעים אותך אנשים, המוח שלך לא מתפוצץ מהטירוף של כולם, לא בא לך לזרוק הכל וללכת לקיבינמט.

20/03/2005 | 23:50 | מאת:

שלום, לא אומר שזה קל, וגם איני נהנה מהטרולים לשנכנסים לכאן מבלי שהוזמנו. אבל אני חושב שאפשר להפריד את העיקר מהטפל. כל טוב דר' גיורא הידש