פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
10/03/2005 | 11:33 | מאת: מוישה

שלום, אני נוטל סרוקסט במשך שבוע, הוא משפיע עלי ממש ממש לטובה, החרדות ממש נעלמות. אבל יש ירידה חדה מאד בתפקוד המיני. בשיחה קצרה עם הרופא הוא אמר להמשיך במשך חודש שלם. כמה זמן זה אמור להימשך? יש טיפול לזה? האם יכול להיות תחליף טוב לסרוקסט? תודה רבה.

10/03/2005 | 11:49 | מאת: דור

צריך להמתין חודש וחצי לפחות בשביל לדעת את ההשפעה המדוייקת של התרופה עליך- גם ההשפעה החיובית וגם ההשפעה השלילית. בשפת הרופאים ההשפעות השליליות של תרופה נקראות "תופעות לוואי". הן אמורות לחלוף בפרק הזמן של אותו חודש וחצי אך לעיתים הן לא חולפות ונשארות לאורך כל זמן הטיפול. לכן פרק הזמן של חודש-חודשיים מתאים בשביל לבצע הערכה מחודשת שיכול גם לכלול הצעות של המטפל במידה והפגיעה בתפקוד המיני תישאר. ברוב המקרים תופעת לוואי זו פוחתת או חולפת עם הזמן.

11/03/2005 | 04:34 | מאת: מ. אותנטית

מוישה שלום וברכה, אכן אליה וקוץ בה. אך שבוע אינו מהווה מדד להשפעת התרופה עליך ..תקופת ההסתגלות לתרופת הסרוקסט ארוכה יותר בדרך כלל מדיווחים של חולים- האומדן נע בין חודש לחודשיים מיום נטילת המינון הגבוה הנדרש(המינון המתאים בסיום העליה ההדרגתית) כל תופעות הלוואי כעת הנן חלק מתקופת ההסתגלות לתרופה ויתכן כי הן יוותרו ויתכן מאוד כי ימוגרו ויתפוגו. וביגיע החזון למועד, הערכות תהא בהתאם. בהצלחה וכל טוב.

11/03/2005 | 23:26 | מאת:

למוישה תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם שבת שלום דר' גיורא הידש

10/03/2005 | 11:05 | מאת: פנינה

מבקשת מידע על ציפרלקס.

10/03/2005 | 13:27 | מאת: הילה א

זה הכדור הראשון שלך? על כל אחד זה משפיע אחרת היזהרי מהשמנה

11/03/2005 | 22:56 | מאת:

לפנינה מדובר על תרופה השייכת לקבוצת ה SSRI כלומר פועלת על הסרוטונין, נוגדת דיכאון ואינה ממכרת. אינפורמציה מלאה תוכלי לקבל בכל אינדקס תרופות ברשת. שבת שלום דר' גיורא הידש

10/03/2005 | 08:13 | מאת: י.ג

ד"ר הידיש שלום דבר ראשון תודה על היעוץ. דבר שני ציינת שניתן לפתור את בעיית ה"תקיעות" בחשיפה ההדרגתית לחרדות באמצעות היפנוזה. האם קיימת סכנה כלשהיא בטיפול בהיפנוזה? מה הם אחוזי ההצלחה בטיפול כזה? משך זמן טיפול כזה? וכמובן לא פחות חשוב העלויות? כמו כן האם אתה ממליץ על מטפל כזה עם ניסיון רב בטיפול בבעיה דומה לשלי, וחשוב שיהיה באזור גוש דן ? תודה מראש.

11/03/2005 | 22:58 | מאת:

שלום, בעיקרון איני ממליץ על מטפל/ת מסויימים ואיני מכיר את העלויות. טיפול בהיפנוזה הוא בטוח מאוד בידיים מאומנות, לכן המטפל/ת צריך שיהיה בעל רישיון לטיפול בהיפנוזה. כיום עוברים קורס ובחינות ורק בעלי רישיון רשאים לטפל בהיפנוזה. איני מכיר סטטיסטיקות. אבל גם איני מאמין בהם כל כך, אחרי פגישת האבחון תוכל לשאול את המטפל מה סיכויי ההצלחה שלך בטיפול בהצלחה דר' גיורא הידש

09/03/2005 | 23:36 | מאת: מובטלת מוכשרת

אני פוחדת אך ממה??? זה מתבטא בכך שאני קובעת ראיונות עבודה למכביר וכבר חודשיים נמנעת מללכת לראיונות העבודה. על אף שיש לי את הכישורים הנדרשים ויכולות גבוהות ורקורד מרשים ורזומה מפואר. ומתחננים שאעבוד. ואני נמנעת להפגש ומצד 1 ככל שאני קובעת יותר ראיונות ומבוקשת יותר אני נהנת מהעניין וזה מעלה לי את האגו ומאידך זה פשוט מתסכל אותי בצורה קשה מן מעגל סגור שכזה אני מאד רוצה, אני בדרך כלל גם מבוקשת בעבודה ומתרשמים ממני לטובה אך אני פוחדת אף בסיכון זעיר מדחיה ומונעת מעצמי לקחת סיכון לצורך סיכוי. מה עושים? אני בפלונטר רציני. האם אני פוחדת מדחיה?האם אני פוחדת מכישלון?האם אני פוחדת מהתחיבות?האם אני חוששת מהצלחה? ממה יכול לנבוע הרתיעה הזאת? האם זה בעצם קונפליקט?פחד של הצלחה וכישלון בו זמנית(תלויות זו בזו וכרוכות זה בזה) בלי קשר אני גם בדיכאון קליני והטיפול לא עוזר לי באופן מיוחד. מובטלת מוכשרת.

11/03/2005 | 23:01 | מאת:

למוכשרת אני חושב שהעלית את כל האפשרויות התיאורטיות, כמובן שלא נתת שום רמז לפתרון הנכון אצלך..... כך שאיני יודע מה נכון לגביך. אבל אולי התשובה נמצאת בשורה האחרונה- הדיכאון, ואני בהחלט חושב שיש קשר. דיכאון גורם לאדם להרגיש נחות וחסר ערך, לכן אולי את מנסה להעלות את הדימוי העצמי עם היותך מבוקשת... אולי את חוששת להתחייב בגלל הערכה עצמית ירודה או פחד להתחייב? אבל כדאי קודם כל לטפל בדיכאון. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/03/2005 | 18:03 | מאת: אמא מודאגת

שלום ד"ר בני בן שנה + 10 חודשים. בין גיל 8ח' ועד גיל שנה +7 לא שמע, עקב נוזלים באוזניים. לפני 3 חודשים עבר ניתוח כפתורים. מילד מופנם בתוך עולמו שאינו מדבר ויוצר קשר עין, החל למלמל ללא הפסקה, וגם לרוץ מבלי מנוחה בכל מקום בו הוא נמצא (סגור או פתוח). מילד שישב על השטיח נוגה משהו, הפך לילד שלא מפסיק להתרוצץ. לצערנו, במקביל, אינו מפתח התנהגות אופיינית לילד בגילו, הווה אומר: קוגניטיבית. לא מצייר, לא מבין אפילו מה זה צבעים, לועס כל דבר כמו תינוק. רק בחודש האחרון החל לשחק במשחקים כמו קוביות ומכוניות. לגבי דיבור, רק המילים אבא ואמא. עלי לציין כי התפתחותו היתה תקינה פרט להליכה, שהחלה לקראת גיל שנה וחצי (אם כי מבחינה התפתחותית עדיין נחשב נורמלי). שאלתי: האם ניתן בגיל זה לאבחן ADHD/ ADD? האם קיימת עדות בספרות המקצועית כי אבדן שמיעה לשנה בגיל ינקות עשוי להיות הגורם לעיכוב בהתפתחות? האם ישנם מקומות שמבצעים אבחונים פרטיים ? האם יכול להיות קשר לאינטיליגנציה? (או שאולי זה צירוף מקרים...) ברור לי כי אינך יכול להגיב במלואו מבלי לבדוק את הילד. עם זאת אודה על כל התיחסות שניתן. אודה לך על תשובה מהירה.

09/03/2005 | 19:46 | מאת: אמא מודאגת

תוספת קטנה: הילד לעיתים נוהג ללקק את החרסינה באמבטיה, לפעמים את הקיר במעלית, וכדומה (אך לא קירות סיד, ...)

אם את מודאגת, אולי תקבעי תור למכון להתפתחות הילד, שם בטח ידעו לתת לך יותר תשובות. אבחונים של ADHD עושים בשלב הרבה הרבה יותר מאוחר- בדרך כלל בגיל של גן חובה או כיתה א'. יכול להיות שיש איזו בעיה רפואית פיזית לא מאובחנת שמפריעה להתפתחות. במכונים להתפתחות הילד יפנו אותך לכל הבדיקות המתאימות- קודם כל ישללו בעיות פיזיות ואז יבחנו תחומים פסיכולוגיים או רגשיים. אלו מכונים שיש בהם אנשי מקצוע מכל התחומים- רופא ילדים, פסיותרפיסט, פסיכולוג, ריפוי בעיסוק, ואחרי האבחנה הילד יוכל לקבל את הטיפול המתאים וגם אתם כהורים תוכלו לקבל הדרכה. חבל ללכת לאיבחון פרטי במקרה הזה כי לא כל כך ברור מה מקור הבעיה בגיל כל כך צעיר. מכון להתפתחות הילד יש בכל עיר גדולה. בהצלחה.

09/03/2005 | 17:02 | מאת: ד.

היי ד"ר הידש אני לוקחת וונלה כבר כשנתיים, ומעולם לא ראיתי פסיכיאטר או פסיכולוג (למעט ההתיעצוייות בפורום הזה). החיים שלי לגמרי הפוכים, הישגית ורגשית. אפשר לומר רצוצים. למי אני צריכה ללכת, לפסיכיאטר או לפסיכולוג? ואיך אני יכולה לבחור אחד? אני לא מכירה אף אחד שהולך. תודה רבה, דנה

09/03/2005 | 18:16 | מאת: דור

טיפול פסיכולוגי וטיפול פסיכיאטרי משלימים אחד את השני ולא באים אחד במקום השני. אם את לוקחת תרופות באופן קבוע אז תתחילי מפגישה עם פסיכיאטר בקופת חולים שאליה את שייכת. ברוב המקרים טיפול תרופתי לבדו לא פותר את הבעיה. טיפול תרופתי מפחית סימפטומים שזה מאד חשוב אבל חשוב לא פחות טיפול נפשי-פסיכותרפי כדי שיום אחד *אולי* תצליחי להסתדר ולתפקד גם ללא תרופות.

09/03/2005 | 19:26 | מאת: דנה

ומה עם הרישום? זה מדאיג אותי שיום אחד מישהו ירצה חוות דעת רפואית, כמו שכבר קרה לי, והרופא הוציא תדפיס עם המילה "DEPRESSION" באותיות קידוש לבנה + התרופות שאני לוקחת. הדאגה שלי היא שאם, נניח, אצל פסיכיאטר ייתגלו אצלי דברים נוספים, דבר שלדעתי לא רחוק מהמציאות, זה יהיה 'נסחר' אצל כל מעסיק פוטנציאלי. מה אני אגיד לך דור, אולי הסיכויים שלי לשרוד יותר טובים במשהו בלי טיפול..?

10/03/2005 | 21:58 | מאת: משה

שלום לך ד"ר גיורא הידש אני מבקשלקבל מידע אודות טיפול בדכאון בעזרת אור,אם אכן קיימת שיטת טיפול כזו ומהי יעלותה? אודה לך על תשובתך בברכה משה

09/03/2005 | 13:49 | מאת: הילה א

מה שלומך? אני אי שם בחלום מעורפל לגמריי אני שלושה שבועות בלי כדורים המח מתעתע בי אין לי כח אני רוצה חיים פשוטים בלי סיבוכים ובלי משמעוית. אי אפשר להעלים את כל מה שצברנו עד היום? "מוסיף דעת מוסיף מכאוב" כשנולדתי הייתי צריכה לעצום את העיניים מקווה לשמוע שאת משתפרת

10/03/2005 | 02:16 | מאת: מ. אותנטית

אני גאה בך על האומץ ועל התעוזה.. על כוח הרצון לצורך חיזיון החזון..... על תוכנית ההתנתקות... האבקות והלחימה...התקומה והתזוזה. בתקווה כי לא תהא זה נסיגה חד צדדית:-(ודי לחכימה ברמיזה) האם תהליך הגמילה מלווה באותן תחושות המלוות את הליך ההסתגלות לתרופה הכרוכים בבחילה וחלחלה? אכן: "ככל שמוסיפים דעת, מוסיפים מכאוב". ויוכיח זאת איוב........ ומאון לאון: כל גאון גובל בשיגעון(במובן החיובי כמובן).. כך שבכל חיסרון טמון יתרון........ אני מרותקת להתעדכן בחווית הגמילה שלך מהתרופה. באיזה תרופה מדובר?כמה זמן היא היתה בת לוויתך והאם היא אכן תיחזקה אותך כמצופה? מה העילה שהחלטת לערוך טרנספורמציה בחייך...ולמגר את התרופה מחייך?? מהו אותו הרגע להחלטה הרת הגורל? התשתפי אותי? לגבי: לוואי אדע ימים יפים מאלו.........אמן. חזקי ואמצי! גאה בך מקסימה!

10/03/2005 | 10:42 | מאת: הילה א

מה שלומך אני אשמח לדעת את שמך ניסיתי המון סוגי כדורים לאף אחד מהם לא הייתה השפעה רצינית על המצב שלי אבל לכולם היו תופעות לוואי בשמונה חודשי האחרונים נטלתי ציפרלקס וכמובן כדורי הרגעה לפי הצורך בחודש ינואר נישאתי ולכן משכתי את כל העיניין עם הכדורים לא רציתי לעשות שינוי לפניי החתונה כי רציתי לעבור את החתונה בשלום תופעות הגמילה עם כל כדור היו לי מאוד קשות מה שקרה הפעם זה שבמשך כל היום הרגשתי את המח מבפנים תפוס כאילו צמרמורוצ מבפנים הראש היו מצבים שהיה קשה לי בכלל לעמוד ומידי פעם קיבלתי כמו זרם חשמלי שבא מהראש לכל הגוף עכשיו התופעות פוחתות למזלי אבל... נדמה לי כאילו אני עומדת לקבל התקף כל רגע וזה מאוד קשה לי בקיצור מה שהבנתי אחריי כמה שנים זה שכניראה הכדורים בישבילי הם לא פתרון כי אף אחד מהם לא עזר לי אני צריכה למצוא דרך אחרת לשנות את החיים שלי בחודשים האחרונים גם חזרתי לטיפול פסיכולוגי וזו המטפלת הראשונה שיש לי איתה כימיה ענקית תודה לאל אני אשמח מאוד להתעדכן במצבך איזו טיפול את מקבלת כרגע? אם תרצי לשתף אני כאן יום טוב ואהבה טובה לכולם

09/03/2005 | 13:20 | מאת: קנדשוב

בתי בת 19 אחרי 2 התקפים פסיכוטים ומטופלת ברספרידל חשה כל הזמן בסבל רב אנחנו מנהלים איתה שיחות ממושכות זאת בנוסף לפגישות קבועות אם הרופאה. שאלתי היא האם יש למישהוא עוד עצה פרט לעליה במינון יש לציין שכרגע בתי מתפקדת . שאלה נוספת שמענינת אותי בקטע התאורטי האם ניתן להשוות נזק של התקף פסיכוטי לנזק שניגרם על ידי ארוע פוסט טראומטי בברכה יעקב

11/03/2005 | 20:08 | מאת:

לקנדשוב לא הבנתי בדיוק את השאלה התיאורטית אבל כפי שהבנתי אין תשובה מהספרות. הדבר העיקרי שיכול להקל על הבת הוא פגישות עם פסיכולוג שיש לו ניסיון בטיפול עם אנשים שעברו מצב פסיכוטי. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/03/2005 | 12:53 | מאת: קנדשוב

לעונים שלום! האם קיימת אפשרות של החזר כספי בגין טיפול אצל רופא פסיכיאטרי גם אם אננו מנהל מחלקה. בברכה יעקב

09/03/2005 | 23:32 | מאת: מתן

כרגע אין החזר לפי מירב לידיעתי אם הרופא הואט לא מנהל מחלקה או פרופסור או סגן אין החזר

10/03/2005 | 02:35 | מאת: מ. אותנטית

לקנדשוב שלום וברכה, החזר חלקי ניתן לחברי ביטוח משלים ורק מרופאים מומחים פרטיים שלהם הסדר עם קופות החולים ובסטטוס של ביקור יעוץ בלבד!(על הקבלה להיות מצוין עבור ביקור יעוץ- בדוק!) החזר הזכאות מוגבל ל- 3 ייעוצים בשנה קלנדרית אחת ואצל רופאי הסדר בלבד. עסקינן בדר"כ ברופאים מומחים ובעלי שם- מוכרים, אך לאוו דוקא מנהלי מחלקות. קופת החולים שאתה חבר בה תשמח להבהיר לך מהי זכאותך מתוקף סל השירותים השונים לכלל החברים והפריוילגיות לחברי הביטוחים המשלימים. בריאות וכל טוב.

11/03/2005 | 20:10 | מאת:

לקנדשוב מעבר להגדרות העקרוניות ישנה רשימה של הרופאים המוכרים על ידי כל קופת חולים, הרשימה אינה זהה בקופות החולים השונות. תוכל לקבל את הרשימה ממזכיר הסניף של הקופה באזור מגוריך. שבת שלום דר' גיורא הידש

09/03/2005 | 11:00 | מאת: חומצי

שמן אומגה 3 האם אכן זה עוזר לשיפור המצב והתרממות הרוח???מה המינון האידאלי ביום?

09/03/2005 | 13:41 | מאת: הילה א

יש המון מחקרים שמעידים על שיפור במצב הרוח המינון כתוב על הקופסה ישנו ספר "ללא פרויד ללא פרוזאק" שם הוא מפרט יותר בעיניין שווה לעיין

09/03/2005 | 15:19 | מאת: יפית

עוזר אולי להמון דברים. לא שווה כלום בשיפור מצב הרוח. המון אנשים ניסו.

10/03/2005 | 02:46 | מאת: מ. אותנטית

לחומצי שלום וברכה, הדעות חלוקות לכאן ולכאן אין ממצא מחקרי מדעי מוכח בנושא... .ובדיכאון כידוע אין מוצא וטיכוס של עצה יחידה. אך אומגה 3 אכן ידוע ומומלץ אף על ידי פסיכיאטרים רבים עבור טיפול בדיכאון קל בדרך כלל. (הוא תוסף מזון חיוני כך שאך טוב יכול לצאת מהניסוי) המינון המומלץ הנו:2 טבליות כל יום. בריאות וכל טוב.

09/03/2005 | 08:29 | מאת: טינה

היי, בבקשה, אל תגיד לי לכי לפסיכולוג - עד אז תן לי עצה בין אם כפסיכולוג או כאדם..זה עוזר לי כשאני שומעת משהו אובייקטיבי.. קשה לי מאוד בחיים אני לא מקבלת כלום בהבנה אני תמיד מוצאת שלילה בדברים ותמיד יש לי מה לומר..אני חושבת שאני ממש במשבר אני נמצאת בעבודה שומעת אחרים ונראה לי שאני לא קשורה לאפחד..כאילו הדברים שנאמרים אינם מעניינים אותי כלל מה גם שכלל לא בא לי לעבוד.הכי טוב לי כשאני בבית שלי עם עצמי בעיקר... אני כועסת וחשה עצבות בתדירות גבוהה..כאשר אני במגע עם האחר אני "משחקת" אותה נחמדה ואכפתית בפועל בא לי רק לברוח ולהיעלם..העבודה דורשת שעות רבות ונתינה ואני לא חושבת שיש לי עוד את הכח החזקתי בצורה הזו מעל שנתיים אבל די קשה לי ורע לי ככה.על עזיבה אני מדברת אבל בפחד מושלם כיוון שלמצוא משהו אחר זה כמעט בלתי אפשרי והכסף הכסף מדבר...בבית עם החבר לא ממש נוח כי אני לא משרה אוירה נעימה אני נכנסת מהעבודה כמו "אריה" ומתחילה לשאוג...לא טוב לי כך ואני באמת רוצה איזה push קטן תוך כדי הסבר כללי אפילו מדוע אני לוקחת דברים כ"כ קשה ובהסטריה..אני פשוט מקנאה לראות אנשים מהצד מטפלים בדברים באופן נשלט רק אני יוצאת מדעתי...מכל דבר ומרגישה שחייבת לשלוט בכל דבר קטן שקשור אליי.. בקיצור,ה"חברה" פשוט הרסנית כאשר אתה מייחס לה כ"כ חשיבות ולכן אולי בתת מודע אני מתייחסת לאחר וזה מה שגורם לי כ"כ קושי וטינה כלפי אנשים.. אני מוסיפה הערה ואני מבקשת התייחסות - פניתי לפורום אחר עם שאלה זו ומדבריי הסיק הפסיכולוג שאין ברצוני לגשת לטיפול ולכן על מנת להיטיב המצב עליי לגשת לפסיכיאטר לקבל כדורים להורדת סף הרגישות...האם דעתך דומה? האם המצב כזה שעליי ליטול כדורים?? אני נמצאת בתחושות קשות תמיד ועכשיו בעיקר כנ"ל לגבי קבלת מצבי הנוכחי על כל המשתמע מכך...

11/03/2005 | 20:23 | מאת:

לטינה את לא רוצה שאפנה אותך לטיפול פסיכולוגי, אבל אני לא רוצה לעשות פסיכולוגיה בגרוש ובמשפט אחד לפתור את כל הבעיה. לצערי אין אפשרות במשפט אחד לפתור את כל הבעיה... אני חושב שמשפט המפתח אצלך הוא שאת לא יודעת אם יש לך כוח להמשיך..... לכן כנראה שאין ברירה אלא לעשות משהו. טיפול פסיכולוגי הוא ארוך ודורש להיות אקטיבית בטיפול. טיפול תרופתי אולי אינו פותר את כל הבעיה מהשורש אבל בהחלט עשוי להקל ואינו דורש אקטיביות, כלומר האדם פסיבי. לכן אני ממליץ שכדאי להתחיל ולהגיע לאבחון, אולי מדובר על בעיה חרדתית, אולי דיכאון חבוי וממושך ואולי דברים אישיותיים, אבל קודם כל כדאי להגיע לאבחון ולשקול עם המטפל את האפשרויות הטיפולויות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

09/03/2005 | 06:01 | מאת: '.ק

שלום. כשהייתי ילדה היה לי מנהג כפייתי כזה שהייתי ממציאה כמה מילים בלי משמעות והייתי אומרת אותם לעצמי בכל מיני סיטיואציות, אני אחזור ואציין שלמילים לא הייתה שום משמעות. האם התופעה היא ממש כפייתית ולא נורמלית?

11/03/2005 | 20:26 | מאת:

שלום, ישנן תופעות של חזרה רבות בגיל הילדות אשר אינן מעידות על הפרעה נפשית. יש כאלו שהולכים על המדרכות בלי לדרוך על הקווים, יש כאלו שדווקא דורכים על הקווים... וישנם מעשים רבים ומשונים. יחד עם זאת אין מדובר על הפרעה נפשית במידה והדברים חולפים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

מדובר בחברי הטוב בן 36 נראה טוב מאוד טוב לב ומקסים לפני שנים הייתה ביננו מערכת יחסים מינית שנגמרה זמן קצר משהתחילה נשארנו חברים טובים מאוד ללא מגע מיני הוא בקשר כבר יותר מ10 שנים עם בחורה בחור מתאילנד גבר\אישה הם לא מחויבים והם מבזבזים המון זמן ביחד היא גבר שהפך לאישה אבל השאירה את איבר המין הגברי כלומר הוא עושה אותה והיא אותו....אני לא מבינה הוא מת להכיר בחורה וטוען שלא הולך לו בזמן הזה הוא עם התאילנדית ועוד כמה אישה\גבר אני מאוד רוצה לעזור לו אבל לא יודעת לאן לפנות? האם הוא הומו ואני מבזבזת את זמני ? האם הוא מכחיש ?יש לציין שהוא הולך לעיתים רחוקות עם נשים....בבקשה אני צריכה עצות (אגב אנחנו גרים בניו יורק והוא אמריקאי)

לשלי השאלה הראשונה היא מה עמדת הבחור. במידה ונוח לו עם הזהות המינית הנוכחית אין אפשרות ואין מקום לשינוי. במידה והוא במצוקה ורוצה לשנות את הזהות המינית שלו הוא יכול לפנות לשיחות-פסיכותרפיה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

09/03/2005 | 04:42 | מאת: טלכ

שלום, לפני כחודשיים התחלתי לקחת ויפאקס 75 עקב משבר דכאוני שהתחיל כ- 3 חודשים קודם. אחת התופעות שליוו את הדכאון היתה השכמה מקדמת מאוד (3 - 4 לפנות בוקר). לאחר שהתחלתי לקחת את הכדורים התאזנה מעט השינה ולמעט התעוררויות במהלך הלילה (שהבנתי שנובעות מתופעות לוואי של התרופה) ישנתי עד שעות מאוחרות יותר. בשבועים שלושה האחרונים שוב התחלתי להתעורר בשעות מאוד מוקדמות וזה מטריד אותי (מעבר לפגיעה באיכות החיים). יש רעיונות? אני לא מעוניינת לשנות מינוני תרופה מפאת תופעות הלוואי. יום טוב טלכ

11/03/2005 | 14:11 | מאת: טלכ

11/03/2005 | 20:30 | מאת:

שלום, אכן הדאגה במקומה, יתכן שההשקמה המוקדמת היא סימן להרעה במצב, עם זאת אין זה בטוח. אבל באופן כללי המינון של 75 מג' הוא נמוך ואני ממליץ בדרך כלל על מינון גבוה יותר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

09/03/2005 | 01:50 | מאת: :-(

הייתי רוצה לדעת מהן התופעות לוואי של שימוש ממושך בלוסטרל רספרידל וליתיום והאם הן יכולות לגרום לליחה מוגברת..הפרעות בתפקוד המיני ובשינה...כאבי ראש וחולשת שרירים חשוב לי לציין שאני נוטלת תרופות פסיכאטיריות כ 8 שנים לטיפול בדיכאון ומאניה דיפרסייה במהלך הזמן הוחלפו כמה וכמה סוגים ללא שיפור והטבה רק עם ההרכב האחרון הצלחתי להחזיק מעמד שלוש שנים ואני מרגישה שזה עובד מבחינה כימית אבל גם מרגישה ויודעת שזה עושה לי צרות אחרות אני ישמח להתייחסות מהירה במידת האפשר ונרחבת לגבי תופעות מדוייקות וכנה עד כמה שניתן! ...שכן לא הייתי רוצה להטריד את עצמי סתם במציאת טיפול לא יעיל לשאר התופעות אני רוצה את הזכות להחליט האם יש אפשרות לגבור על זה או שפשוט אני חייבת לשקול הפסקה של תרופות....ולראות מה יהיה כי זה פוגע בי מאוד ואני כבר לא יודעת מה עדיף אין צורך להימנע מתשובה כנה מאחר ואני בטיפול מקיף כך שאין מה לדאוג ואני מעוניינת בחוות דעת ניטרלית בתודה מראש ובברכה :-(

09/03/2005 | 01:53 | מאת: :-(

אל תהיה פסיכיאטר לכמה דקות..... :-(

11/03/2005 | 20:34 | מאת:

שלום, הלוסטרל והרספרידל עלולים לפגוע במין, הליטיום קצת מסוכן יותר והוא עלול לפגוע בבלוטת התריס, כליות וגם הפרעות נוספות. כך שלכל תרופה יש תופעות לוואי וכמובן שצריך לבדוק את התועלת מול הנזק-תופעות לוואי. היום ידוע שבעיקר התרופות נוגדות הפסיכוזה כמו זיפרקסה ורספרידל עשויות לעזור באיזון של מאניה דפרסיה. איני חושב שבעבר ניסו תרופות אלו כיוון שמדובר על דברים חדשים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לד"ר הניכבד ולכל משתתפי הפורום, האם יש סטטיסטיקות שימוש בתרופות נוגדות דיכאון בישראל ובמדינות מערכביות אחרות (נניח לכל 1,000 תושבים או כל מדד משווה אחר)? בתודה מני

למני בישראל בטח שאין סטטיסטיקות אבל אתן לך עובדה אחת וסיפור אחד. כבר לפני מספר שנים הפרוזק הייתה התרופה במקום השישי מבין כל התרופות הנמכרות בארץ (מכל סוג, לחץ דם, סוכרת וכך הלאה), בארה"ב היא הייתה במקום הרביעי. אם ניקח את כל התרופות נוגדות הדיכאון ביחד נקבל מספר עצום. באופן כללי כ 6% מהאוכלוסיה נמצאת כעת ברגע זה בדיכאון, אבל בודאי שלא כולם מגיעים לטיפול. ספור שני מוואלה, איני יודע עד כמה הוא אמיתי. במי השתיה של לונדון גילו שיש פרוזק??? מתברר שמי השתיה מטוהרים וממוחזרים, כלומר מספר האנשים הנוטלים פרוזק ומפרישים אותו בשתן הוא עצום..... שבת שלום, דר' גיורא הידש

09/03/2005 | 00:46 | מאת: baron

שלום לד''ר ! אני גם בא מתחום הרפואה ורציתי לשאול האם מקובל היום להשתמש בתרופות אנטיפסיכוטיות דוגמת פרפנן כתוספת לSSRI לטיפול בהפרעות חרדה בלי שהחולה אובחן כמחלה פסיכוטית כמו סכיזופרניה או מניה או אפילו דכאון פסיכוטי? האם זה שכיח ומה בעצם מטרת התרופה מסוג זה בחרדה (אני מדבר על חרדות קשות יחסית, כמובן, אך בחולה אמבולטורי ולא מאושפז. תודה רבה

11/03/2005 | 20:48 | מאת:

לברון ההגיון מאחורי הטיפול הזה הוא שלפרפנן כמו לכל התרופות נוגדות הפסיכוזה עלולה/עשויה להיות תופעת לוואי של הרגעה ותרופות אלו לא ממכרות בהבדל מהבנזו. עם זאת טיפול זה אינו מקובל כיוון שתופעות לוואי אקסטרא פירמידליות שכיחות ואין להן הצדקה. בקיצור, יש הגיון מסויים בטיפול זה אך הוא בהחלט אינו מקובל. אם משהו בוחר באפשרות של נוגדי פסיכוזה כנגד חרדה עדיף את המלריל, לרגקטיל שהן סדטיביות הרבה יותר. פעם השתמשנו גם בנוזינן. אבל אני ממש צריך להזכר בדברים אלו כי מזמן כבר לא השתמשתי. דרך אגב, אם המליצו על פרפנן 2 מג' כלומר חצי כדור של 4 מג', הטיפול ממש לא אפקטיבי כי אסור לחצות את הפרפנן..... שבת שלום, דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 23:53 | מאת: חולה על סקס

אני סקסית בטירוף, אין גבר שמסרב לי(וזה ממש בעיה כשאני מיוחמת)ואני חולה על סקס. פשוט חתולת מין מיוחמת, אני לא מסוגלת לסרב לגבר ואני נמשכת בציק ואני מסוגלת לשכב עם כל מה שזז בלי הגזמה. (חוץ מחיות וקטינים כמובן) זה בא לי בהתקפות כמו בולמוסים. אני יכולה שבוע שבועיים בלי סקס ואחרי שבוע לשכב בלילה אחד עם 4 גברים לא בו זמנית וכן עם 2 ביחד ועם גבר ואשה-כאילו זוג. עם נערים ועם חטיארים שמורים במצב טוב וכו....ולבלות יום ולילה באקטים מטורפים ומשוגעים עם כל המי ומי...אני גם גומרת חופשי אחרי כמה דקות גומרת בשרשרת כאילו לא גמרתי עם גבר אחר רק לפני שעה. לפעמים אני גומרת לפני הגבר או האשה או הזוג שאני איתם במיטה. לפעמים אני מרגישה שרמוטה אך לרוב אני נהנת מכל העניין המרגש הזה. אחרי סבב מטורף כזה אני מגיע לשובע ויש לי הפוגה בחירמונים של איזה שבוע שבועיים או כמה ימים לפחות ושוב האטרף חוזר ואני מטורפת על סקס מזדמן מכל הבא ליד. זה מעלה לי את סף הריגושים ואני חולה על חיזורים. ומתה על מחזרים חתיכים וסקסים. האם זה נורמלי בכלל? האם אפשר להשתלט על סקס לא יציב כמו שלי באמצעות תרופות כלשהם על מנת לחלק את הסקס שיהיה יציב על בסיס קבוע ועם גבר אחד שאוהב ויאהב אותי ולעדן את המשיכה המטורפת לכל חתיך מזדמן? זה נורמלי שאני לפעמים חרמנית בטירוף ולפעמים קרה כמו קיר ולא משנה איזה גבר או אשה אני יפגוש לי באקראי? האם אני חולת מין או חולה במושגים של חולת נפש? איזה כדורים יעזרו לי להשתלט על מחלת הסקס הלא יציבה שלי?

09/03/2005 | 17:45 | מאת: החרמן

מה הבעייה? נשמע לי נורמאלי לגמרי. בכל מקרה,אני אשמח לעזור החרמן

10/03/2005 | 01:49 | מאת: דור

סקס הוא דבר חשוב ביותר לבריאות הגופנית והנפשית מעבר להנאה המיידית והוא כמובן מרכיב חשוב בחיים של כל אחד ואחת. אני לא חושב שישנו פרמטר אוביקטיבי שקובע מתי מדובר בהתמכרות ולכן זאת יותר הרגשה אישית. כל עוד נהנים מהסקס אז לדעתי לא צריכה להיות בעיה. כאשר רוצים לשנות את המצב מסיבה כלשהי [לדוגמה- רצון ליצור קשר זוגי ומשמעותי ארוך טווח] אז אפשר להתיעץ עם פסיכולוג או סקסולוג שיתן לך כלים לשנות את המצב. בד"כ זה לא רק עניין של הורמונים אלא גם עניין רגשי. אגב יש קבוצת תמיכה לאנשים שמכורים לסקס שנפגשים בת"א פעם בשבוע בצורה אנונימית.

10/03/2005 | 03:11 | מאת: מ. אותנטית

לחולה על סקס, מההתרשמות שלי את מתארת ליברליות ומתירנות מינית שהנה נחלת רבים וטובים בדורנו ובמחוזותינו. יתכן כי על פי הברומטר השמרני/אנארכוניסטי, הויברטור אצלך עובד שעות נוספות... אך כל עוד זה לא פוגע בך בתיפקוד היום יומי והסקס המשולב והמשולהב הנו מס ערך מוסף ונכסף בחייך..ומסב לך הנאה, שיחרור, רוגע ועונג.. אני מחזיקה לך אצבעות בעניין:- וכל המרבה הרי זה משובח:- ההספק על פי התרשים, ללא ספק מרשים, פרימדונה:- באם את חשה לא בנוח עם הדימוי הגופני שלך כתוצאה מכך או שאת חשה כי את מתמסרת בקלות ולא מצליחה להקשר, להתחבר להתאהב ולהתמסד וזהו משאת נפשך בשלב זה- לבנות לך קן נעים וחמים קבוע ויציב. וההתמסרות אצלך היא פורקן ריגעי חייתי ולא ממלא במטען אנרגטי, והסקס נטול כל רגש חיבתי וחסר סממן אינטימי אזי אני ממליצה לך לעבור סידרת אילוף וחינוך:- בטיפול פסיכותראפי או התנהגותי קוגנטיבי ממוקד לבעייה. אינני מוצאת לנכון לערב כדורים לעקור לך את חדוות הסקס והיצירה:- וכל עוד את לא מזיקה לאף יצור אנוש חסר ישע......הבחירה נתונה בידך(תרתי משמע) העיקר כי תחושי שאת בשליטה ותחת פיכחון ולא נשלטת במודע ו/או בתת מודע. בסקס אין אומדן, פרמטר, ברומטר או אמת מידה. נקודה. תבלי בנעימים. בריאות וכל טוב.

11/03/2005 | 19:58 | מאת:

שלום, אין ספק שמבחינת ממוצעים ומוסכמות התכיפות שאת מתארת רבה מאוד, ובעיקר כאשר מדובר על מין ללא רגש. אבל כל אלו הן בחירות שלך. במידה וישנה הפרעה בתפקוד או בהרגשה שלך מומלץ על פסיכותרפיה ולהבין את העולם הרגשי שלך. באופן פרדוקסלי תרופות עשויות לעזור. תופעת לוואי לא טובה של מספר תרופות היא הירידה ברצון המיני, אצלך לפי בחירתך הדבר עשוי להיות יתרון?? שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 23:36 | מאת: אנונימית

שלום! בעבר קיבלתי טיפול נגד דכאון וחרדה, בתרופות ציפרלקס, ואחר כך אדרונקס, תרופות אלה לא שיפרו את מצבי, וכעת אני הולכת להתחיל טיפול באפקסור. הייתי רוצה לדעת מה הייתרון של אפקסור על שתי התרופות האחרות? וכן- האם לאחר כשלון שתי התרופות הנ"ל, יש סיכוי לתרופה זו לפעול בהצלחה? בתודה מראש!

אם אפקסור אז אפקסור XR שהוא דגם משופר עם השהייה שמשמעותה שבמשך כ 24 שעות החומר פועל בהדרגתיות כך שלכל אורך הזמן אין עליות וירידות בתחושות. כמו כול התרופות ישנם תופעות לוואי בתקופה הראשונה עד שהגוף מתרגל כ חודש ולאחר מכן בהדרגתיות נעלמות. יש מינון של 75 מ"ג ושל 150מ"ג בהתאם למצב ומטופל. היתרון הוא שנוטלים פעם ביום והחומר מתפזר בהדרגתיות. לפי דעתי תרופה מומלצת לאור ניסיוני האישי ושימוש במספר תרופות . האפקסור XR לא ניתן דרך ק.חולים אלא באופן פרטי כ 250ש"ח ל28 כדור. בהצלחה

אפקסור XR (או ויפאקס XR) נחשב לנוגד דיכאון יותר חזק בעיקר במינונים גבוהים. המינון ההתחלתי הוא 75 מ"ג ליום אך ניתן לעלות עד 375 מ"ג ליום. משפיע על הסרוטונין והנוראפינפרין במקביל. אפשר לקבל במחיר מסובסד בקופות החולים מכבי ומאוחדת. בכללית יש רק את הגירסה עם שיחרור מיידי (בד"כ- וונלה). נחשבת לתרופה יקרה ולכן יש צורך באישור של בקר-פסיכיאטר מחוזי.

10/03/2005 | 14:06 | מאת: אנונימית

אני מבינה שתרופה זו חזקה יותר, אבל היא מורכבת משתי משפחות התרופות שלקחתי בעבר ולא הועילו, לכן אני לא מבינה מה הייתרון שלה עליהן?

08/03/2005 | 23:21 | מאת: ליאור

1. למשך כמה שעות התרופה משפיעה? 2. כמה פעמים לוקחים אותה ביום? 2? 3? ומותר לפני השינה?

לליאור בדרך כלל פעמיים ביום, אין בעיה ליטול לפני השינה. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 21:50 | מאת: גלית

מה נשמע איתך? אני מחכה לתשובה ממך במיל תכתבי לי

09/03/2005 | 00:39 | מאת: מ. אותנטית

שגרתי לך את המייל כמובטח, 3 פעמים ברציפות. שיהיה לך ליל מנוחות וצרור ברכות.

08/03/2005 | 21:44 | מאת: סובלת מבורדוליין

מה פשר הריקנות הכרונית הקשה והחמורה ללא שום סיבה חיצונית. שאני חשה תמיד כסובלת מבורדוליין? מה הקשר בין הפרעת האישיות לריקנות האיומה והתמידית? (אפילו כשאני עסוקה ויוצרת עובדת ועוזרת ואמורה להיות מסופקת עם הרבה אתגר ושליחות אני מרגישה ריקנות איומה) אני בת 30 וסובלת שנים מריקנות וחוסר עניין בחיים.

09/03/2005 | 05:36 | מאת: כע.ל

מזה בורדוליין?

09/03/2005 | 14:45 | מאת: אבשלום

ראשית תלמדי עברית BORDERLINE מאויית בעברית כבורדרליין ולא בורדוליין.

לסובלת לרקנות עלולות להיות מספר סיבות. גם כחלק מהפרעת האישיות הגבולית, גם מדיכאון-דיסטימיה, גם מתרופות. אבל הייתי ממליץ קודם כל לבדוק האם מדובר בהפרעת קשב מילדות? לעתים אצל נשים זהו הסימן היחיד להפרעת הקשב? כדי לתת לך תשובה אישית יותר חייבים להכיר אותך טוב יותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 19:43 | מאת: חן

האם לאחר טיפול בתרופה נוגדת חרדה - טרנקסל ניתן להשתמש בתרופה טבעית כדי שהחרדה לא תחזור על עצמה וכדי שהאדם שנוטה להתרגע מהר ירגע?

08/03/2005 | 23:26 | מאת: פנינה

עקרונית אין שום בעיה להשתמש בתרופות טבעיות לאחר הפסקה של תרופות פסיכיאטריות.

08/03/2005 | 19:35 | מאת: חיים

האם אדם הסובל מדכאון או חרדה שלא טופלה בערך כשנתיים וחצי, אם הוא מטפל רק היום בכדורים לחרדה לפי הוראת הפסיכיאטר 4 חודשים מינימום יכול לצאת מן החרדה או שיצטרך כל החיים לטפל בה?

09/03/2005 | 20:31 | מאת:

לחיים בהחלט אפשרי אבל כל מקרה לגופו. כל טוב דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 17:36 | מאת: אנונימית

האם כאשר קיים דכאון המכונה דיסתימיה, יכול להתפרץ בשלב מסויים הדכאון המז'ורי? האם הם יכולים להתקיים בו זמנית?

08/03/2005 | 18:07 | מאת: מ. אותנטית

לאנונימית שלום וברכה, בהחלט יתכן כי בדיכאון המתמשך מעל לשנתיים- בדרגת חומרה קלה עד בינונית המכונה:דיסתימיה. יתפרץ דיכאון מז'ורי- אקוטי וחמור מקודמו לתקופת זמן קצרה יותר, בשל טריגרים מעוררים וכן כתוצאה מדיסטימיה מתמשכת שאינה מטופלת וגודעת את ההתדרדרות- באיבה. בריאות וכל טוב.

08/03/2005 | 23:40 | מאת: אנונימית

שלום לך מ.אותנטית! ראשית אני מודה לך מאוד על תשובתך! הייתי מעוניינת, שלא בכוונה לערער על דבריך, לדעת האם בתשובתך את מסתמכת על נסיון אישי, או ידע מקצועי?

08/03/2005 | 17:24 | מאת: רונית

האם תוכל לפרט את הידוע לך על הקשר בין השניים (מעבר למובן מאליו) ולהפנות אל איזשהו מקור שמצביע על דרכי טיפול.האם ההתגברות על חרדת נטישה כרוכה בקושי רב?

08/03/2005 | 19:35 | מאת: מ. אותנטית

דיכאון נטישה בין הגילאים של שנה וחצי לשלוש שנים מתפתח אצל הילד, קונפליקט בין הדחף ההתפתחותי לאינדיבידואציה ולאוטונומיה לבין האובדן של המשאבים הרגשיים של האם שצמיחה כזו תחולל. הילד זקוק למשאבים בכדי לגדול; אם הוא גדל המשאבים נלקחים. כך מתעוררים רגשות הנטישה שלו (דיכאון, זעם, פחד, פסיביות, חוסר ישע, ריקנות וחלל). הדיכאון כולל רגשות של הרעבה, ייאוש ומוות, של אובדן משאבים חיוניים שלעתים קרובות מבוטא אצל המטופל כאובדן חמצן או דם או איבר בגוף. רגשות אלה הינם בלתי נסבלים והם מטופלים על ידי מנגנוני הגנה של פיצול אגו והכחשה. למרות שהילד מופרד מהאם הוא נצמד אליה בכדי לגונן על עצמו מפני חזרה למודעות של רגשות אלו. הפיצול וההכחשה מחוזקים עוד יותר על ידי מנגנוני הגנה שונים: acting out, הצמדות, תצורת תגובה, מנגנונים אובססיביים קומפולסיביים, השלכה, הכחשה, בידוד, וצמצום רגשי. תחושות הנטישה ממשיכים להקרין את כוחם המציף אך החבוי בשל העיקשות והכוח של מנגנוני ההגנה הפועלים לשמרם תחת בקרה. הגנות אלו, עם זאת, חוסמות בפני המטופל את ההתפתחות המלאה דרך השלב של ספרציה-אינדיבידואציה לאוטונומיה. הוא סובל ממחסום התפתחותי. הוא לכוד, ניתן לומר בזרם הביניים, בדרך שבין שני שלבים של התפתחות: הוא נפרד מהשלב הסימביוטי, אך לא התפתח באופן מלא דרך ספרציה-אינדיבידואציה לאוטונומיה. פיקסציה נרקיסיסטית אורלית בכדי להבין את ההשלכות הרות האסון של אירועים אלו להתפתחות של מבנה האגו של הילד, יש לעבור למסגרת התייחסות אחרת, משמע, הרצף הפסיכו-סקסואלי של פרויד, אשר יש לו נקודות מפגש עם מה שנידון עד כה. פרויד דיבר על שתי פאזות: האוטו-ארוטית והנרקיסיסטית המטרימים את הפאזה האוראלית של ההתפתחות. סימביוזה הינה פאזה נרקיסיסטית וספרציה אינדיבידואציה מוזמנת על ידי האוראליות. סביר שהמחסום ההתפתחותי הגבולי מתרחש או בפאזה הנרקיסיסטית או בשלב האוראלי המוקדם. ככל שהחסימה מתרחשת מוקדם יותר כך סביר יותר שהתמונה הקלינית של המטופל תדמה לזו של הפסיכוטי, וככל שהוא מתרחש מאורח יותר כך סביר יותר שהתמונה הקלינית תדמה לנוירוטית. בכל מקרה, המחסום ההתפתחותי יוצר פגמים חריפים בתפקודי אגו. מבנה האגו נותר ב"קיבעון נרקיסיסטי אוראלי". שני אפיוני מפתח של מבנה אגו זה, החשובים כל-כך להבנת התגובה של המטופל לפרידה, הינם העיקשות של פיצול אובייקט והכישלון בפיתוח קביעות אובייקט.

08/03/2005 | 22:09 | מאת: ש

הנושא והקשר מאד מענינים אותי. אנא, הסבירי ביתר פשטות על הקשר בין דיכאון ונטישה. האם ילדה שנעזבה ע"י אביה בגיל צעיר,[אבל נשארה עם אמה] יכולה לפתח אישיות פסיכוטית? [זה פחות או יותר מה שקרה אצלנו...]מחכה לתשובה בתודה, ש.

הנה המקור: http://www.summit.org.il/art/art2-001.html

09/03/2005 | 20:46 | מאת:

לרונית קיים קשר ותיאורטית קשר הדוק. קודם כל לפי בולבי האנגלי- ניתוק תינוק צעיר מאמו עלול לגרום לדיכאון חמור - אנקליטי. ניתוק או נטישה בגיל מאוחר יותר גורם גם לדיכאון וחרדה. הדוגמא הבולטת ביותר היא כאשר האמא משאירה את הילד בגן לבד ביום הראשון או השני. הילד בהחלט יכול להיות עצוב/דיכאון במשך כמה שעות. אם הטראומה קשה יותר עלול להיותשבר באישיות ובעיקבות הרגישות נטיה לדיכאון בגיל מבוגר יותר. לצערי ההסבר הוא קצר מאוד אבל זה לב הדברים. כל טוב דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 16:51 | מאת: מיכל

האים מישהו מכיר כדורים להרגעה שלא ממכרים כלומר משהו טבעי אבל שבאמת מרגיע.

08/03/2005 | 18:13 | מאת: מ. אותנטית

מיכל היקרה, רגיעון של הדס ליום ולילה ידוע כמרגיע על בסיס טיבעי. ומומלץ ביותר! כמו כן טיפות רסקיו רמדי ספריי- תמצית הפרחים המקורית שפיתח ד"ר באך, יעילות לשימוש מזדמן ומרגיע ולא על בסיס קבוע. בריאות וכל טוב.

09/03/2005 | 20:09 | מאת:

למיכל כמובן שאת יכולה לנסות את החומרים הטבעיים ולראות את תגובתיך. בכל זאת פנרגן=פרומטזין, מרגיע ואינו ממכר. כל טוב דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 16:23 | מאת: אבי

בבקשה שמישהו ממכם יפרט טיפה בקשר לפיצול אישיות האם זה באמת קיים הוא שזאת סתם אגדה ? למה מתי ואיך זה קורה? וכל דוגמא על מקרים של פיצול אישיות תודה מראש

09/03/2005 | 20:10 | מאת:

לאבי קיים אבל נדיר ביותר. מדובר בהפרעה מקבוצת הפרעות החרדה. המפורסם ביותר הוא מיסטר ג'קל ומסטר הייד. ספר מצויין. כל טוב דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 16:11 | מאת: משתפרת

לאחרונה אני במצברוח ירוד, עצובה, לא מרגישה טוב עם הדברים שאני עושה למרות שאני מקבלת פידבקים חיוביים מהסביבה, מרגישה קטנה ואומללה אני לוקחת רספרידל 1 מ"ג לאחר שהייה לי התקף פסיכוטי לפני כחצי שנה, כמניעה למצב פסיכוטי נוסף. רציתי לדעת האם רספרידל יכול לגרום למצברוח ירוד במקצת בשל היותו חוסם של דופמין? ואם כן האם תרופה אחרת יכולה לעשות את אותו האפקט האנטי-פסיכוטי ללא השפעה על המצברוח (למשל תרופה שעובדת גם על סירוטונין כגון סרוקווול, או כל תרופה אחרת)?

09/03/2005 | 20:16 | מאת:

למשתפרת שאלה קשה כיוון שקיימות שתי תשובות אפשריות. האפשרות הראשונה היא כפי שאת חושדת והבנת שהרספרידל עלולה לעשות זאת. האפשרות השניה היא שמדובר בירידה באנרגיות ולאו דווקא דיכאון, למרות שיש הרבה מהמשותף בין ירידה באנרגיות ודיכאון. הירידה באנרגיות היא בגלל התרוקנות מסויימת אחר הפסיכוזה ועם הזמן האנרגיות חוזרות. הרופא המטפל יכול להבדיל בין שני המצבים. כל טוב דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 14:59 | מאת: דניאלה

שלום רב. הנני מטופלת אצל פסיכיאטר במרפאה הקהילתית לבריאות הנפש באיזור מגוריי הכולל שיחות עם עובדת סוציאלית של המרפאה וסל שיקום. מסיבות שלי אני רוצה חוות דעת של פסיכיאטר נוסף מטעם קופת החולים. רציתי לדעת האם אני זכאית לעשות דבר כזה, ואם כן, אז אם אני זכאית גם לחוות דעת שלישית של פסיכיאטר נוסף מאותה קופת חולים. אודה על התשובות.

08/03/2005 | 19:50 | מאת: מ. אותנטית

לדניאלה שלום וברכה, ברמה העקרונית אין כל מניעה לבקשת חוות דעת שנייה פסיכיאטרית במסגרת פרטית וכן אצל רופאי הסדר מומחים, מטעם קופות החולים השונות. והיא מומלצת לרוב כיעוץ משני וחוות דעת תומכת לצורך קביעת אבחנה ראשונית/משתנה משמעותית, של מטופל. פגישת היעוץ כמובן כרוכה בתשלום. באם הנך נמנת כחברת ביטוח משלים תהיי זכאית להסדר של החזר כלשהוא(עד 80%) מעלות ביקור היעוץ לצורך קבלת חוות דעת שנייה. בריאות וכל טוב.

08/03/2005 | 23:05 | מאת: דור

לעיתים רופאים מפנים מטופל לעמית שלהם אם הם מתקשים באבחנה או בהתאמה של טיפול ואז כמובן זה בתוך הקופה והסל. אם זה מיוזמתך מסיבה שאיננה הכרחית זה בד"כ מחוץ לסל השירותים וכרוך בתשלום שניתן לקבל עליו החזר חלקי דרך הביטוחים המשלימים בתנאי שאת הולכת לרופא שהביטוח המשלים מכיר בו לצורך ההחזר. בצורה כזאת את יכולה לקבל חוות דעת שניה, שלישית ולפעמים גם רביעית. בחירת רופא לחוות דעת שניה תלויה במספר פרמטרים. לדעתי רצוי לפנות לפסיכיאטר בכיר ששמו הולך לפניו, יש לו תפקיד ניהולי בכיר ברפואה הציבורית בארץ ויש לו לפחות מספר פירסומים בספרות הרפואית בתחום שבו את מבקשת את חוות הדעת. בד"כ רצוי להגיע עם העתק התיק הרפואי או לכל הפחות מסמך שמסכם את האבחנות והטיפולים שקיבלת עד היום.

09/03/2005 | 00:08 | מאת: דנה ג.

לדניאלה, אם הבנתי נכון, את מעוניינת בחוו"ד של רופא מקופת החולים אליה את שייכת? אין שום בעיה, את יכולה ללכת בכל ריבעון לפסיכיאטר אחר ולבקש חוות דעת בדיוק כמו בכל התמחות אחרת. דנה

לדניאלה התשובות נכונות אבל הן חלקיות ולכן אנסה לעשות סדר. בכללית אין סידור של חוות דעת שניה של רופא במרפאה או מרפאה אחרת. כך שהאפשרות היא לפנות לרופא בכיר שהוא ברשימה של "המושלם" ואחר כך לקבל החזר על התשלום ששילמת לו לפי חוקי המושלם. בקופות האחרות את יכולה להחליף רופא כל רבעון אבל אין מדובר בייעוץ נוסף. לגבי המושלמים של הקופות האחרות החוק הוא אותו החוק. פונים לרופא מומחה שברשימה ואחר כך מקבלים החזר כספי לפי חוקי המושלם. כל טוב דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 14:34 | מאת: גם מתעניינת בסרוקוול

האם התרופה גרמה לך לעלייה במשקל או לעלייה בתיאבון?

08/03/2005 | 15:59 | מאת: אנונימית

בהחלט לא! מאחר וחלק מהבעיה שלי קשורה בהפרעות אכילה, המטפל שלי נמנע מלתת לי תרופות הקשורות בירידה או עלייה במשקל.

08/03/2005 | 16:04 | מאת: גם מתעניינת בסרוקוול

תודה לך על התשובה המהירה :) ויום טוב

08/03/2005 | 13:14 | מאת: חבצלת

שלום, האם יש מישהי שנכנסה להריון כשהיא נוטלת כדורים נוגדי חרדה ודכאון? או יש מישהו שמכיר מישהי כזו? ואם-כן איזה כדורים? אשמח לשמוע מכם/ן. תודה.

08/03/2005 | 20:24 | מאת: מ. אותנטית

לחבצלת שלום וברכה, נבצר ממני לרדת לחקר עומק שאלתך, שהרי תרופות נוגדות חרדה ודיכאון אינן ערובה למניעת הריון בעת קיום יחסים לא מוגנים ואינן מהוות תחליף לכדורי מניעה כלל ועיקר. לשאלתך אכן ידוע לי על מטופלת בלוסטרל שנכנסה להריון לא צפוי תוך כדי הטיפול עם התרופה ונאלצה לבצע הפלה יזומה עקב אי כשירות אמהית. אשמח לסייע לך באם תשתפי אותנו בבעיתך הספציפית ביתר פרוטרוט. בריאות וכל טוב.

09/03/2005 | 20:23 | מאת:

לחבצלת לא בדיוק הבנתי את כוונה בתשובה הקודמת, אבל לוסטרל אינה סיבה לביצוע הפלה. לא ציינת שמות תרופות של תרופות ולכן תשובתי היא כללית. רוב התרופות בטוחות בהריון ואין בעיה להמשיך בטיפול תוך כדי ההריון. בדרך כלל אני ממליץ לפנות למרפאה הטרטולוגית בהדסה לפני ההריון כיוון שהם המעודכנים ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 13:07 | מאת: דני

אני מעונין להשתמש בשרותי קופת חולים כללית בקשר לכדורים כמו ונלה ופריזמה יש לשרותים יתרונות רבים אך אני חושש מענין החיסיון הרפואי אני חושש שזה יכול לפגוע בי בהמשך הדרך בקבלת עבודות יש מקומות שמבקשים הסרת חיסיון רפואי ובתחומים רבים ומגוונים יכול להיות שזה יכול להפריע החל במחשבים המשך בעבודות אבטחה ואולי אפילו מוניות ותחומים אחרים אשמח מאוד לקבל התיחסות מפורטת הן לחוק והן חשוב מאוד למה שקורה תכלס בשטח תודה רבה מראש דני

09/03/2005 | 20:25 | מאת:

לדני החוק מאוד פשוט, קיימת חובה של סודיות על כל אינפורמציה רפואית הקשורה אליך. לכלל זה יש יוצא מהכלל אחד....אם אתה מוותר על הסודיות הרפואית אז קופת חולים רשאית וחייבת לדווח על כל מה שרשום בתיק - הרי אתה ביקשת שידוחו ברגע שחתמת על הויתור.... כל טוב דר' גיורא הידש

10/03/2005 | 16:06 | מאת: דנה

משתמע מכאן שעדיף לא לקבל שום עזרה נפשית או טיפולית בתחום זה מקופת החולים. כי אם אנחנו הולכים לפסיכיאטר פרטי, גם אם הוא ייאבחן אדם כרוצח פסיכופט, זה עדיין לא יופיע במידע שקופת החולים נותנת... כי זה בדיוק מה שמבקשים במקומות עבוד וכו'. דנה

11/03/2005 | 21:02 | מאת: דני

החוק אולי פשוט אבל הבעיה היא עם מקומות רבים שדורשים ויתור על חיסיון רפואי כמו חברות מחשבים חהרות אבטחה ואולי עוד מקומות הבעיה איך להתנהג במיקרים אלה בכל מיקרה תודה על תשובתך אשמח אם תוכל לפרט קצת יותר על מה שקורה בתכלס

08/03/2005 | 11:40 | מאת: שוש וולך

לדר הידש היקר אל אף הביקורת הרפואית אני מרגישה בקצה עד מתי אני חוששת בעיקר לילדי שסובלים הרבה דברים טובים שאהבתי לעשות אני כבר לא עושה לפעמים יש לי מחשבות אל אף שהם חולפות מהר לפעמים אני רק מינתמת במחשבות למרות שאני די פוחדת אני ככ מישתלדת להית בסדר ואני חונקת אותה אמרת שעד גיל 40 הסימפטומים יורדים אבל הים במיוחד אני מרגישה חלשה גופנגית פיזית אל אף הטיפןל המסור שאני מקבלת אני מרגישה מםןחררת משלל הרגשות אני יודעת שגם אתה מובל ביכולת שלך לעזור אז מה הטעם ..........

לשוש צריך להבדיל בין שני דברים. קיימת ההפרעה האישיותית שהיא ברקע של הדברים כל הזמן, ועם השנים היא מפריעה פחות. הדבר השני הם הדברים הזמניים ומטבעם חולפים. יכול להיות משבר, דיכאון, חרדה, תגובת הסתגלות או כל דבר אחר על רקע של האישיות. ההבדל כמובן שהמצבים הללו הם זמניים ולכן חולפים. חייבים לקוות לטוב ועם הזמן יהיה טוב הרבה יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

10/03/2005 | 17:03 | מאת: שוש וולך

דר הידש היקר אכן אני יודעת מניסיון שלי שלהפרעה מסוג זה יש עליות ומורדות רק שאבי לא רואה את סוף הדרך...בעיקר לאור של מה שקרה לי השנה..... בכול אופן דבריך מעודדים גם ברגעים של תנודות שהן ממש בלתי ניסבלות כולי תיקווה שגם הגיל והטיפול יעזרו לי ובעיקר לילדי שאני מאוד חוששת באיזה גיל אפשר להבחן את ההפרעת האישיות ומאיזה גיל אפשר לטפל??? בכול אופן אני מודה לך ומאחלת לך הרבה בריאות ...... ממני שוש ו.

08/03/2005 | 11:09 | מאת: אלמוניQW

שלום יש לי בעיה שאני אומר כל הזמן נודר ... או כשאני נמצא ליד מישהי אני אומר : הרי את.... - מה שאומרים בחתונה. ואני מנסה לצאת מזה. הבעיה שלי שפשוט אמרתי בלב פעם נודר.. ואחר כך עוד פעם ואז זה הפך למחלה ואותו דבר שהייתי אומר הרי את... ואז זה הפך לכמו מחלה שאני מנסה כשאני רואה מישהי לא לחשוב על זה ואז בעצם כמו שכתוב במה ששלחת כשנלחמים בזה והמחשבה אי אפשר לנצח אלא רק על ידי התעלמות מהמחשבה למרות שהייתה נוראית. זה קורה לי כשאני אוכל, מצחצח שיניים ובכלל בכל דבר ולמה... כי לפני שאני עושה זאת אני מנסה להשתדל לא לחשוב על זה וכמובן נכשל כי אני מנסה להילחם בזה. הבעיה היא למה : כי כשאני אוכל ותוך כדי אומר בלב נודר או נודר לא (אגב נודר לא אני אומר כמניעה - וזו הטעות במקום להמשיך לחשוב ניסיתי להילחם במחשבה) ואז אני מפחד שזה נדר כי אני אוכל ומזיז את הפה בזמן האוכל ומפחד שנדרתי- וגם כשאני אומר הרי את בזמן שאני רואה מישהי או אוכל אני מפחד שיש התחייבות כלפינו ואלו בעיקר הבעיות. אני מפחד מהמילה נדר והמילה הרי את.... אני למדתי ממה ששלחו לי במאמרים שזה מעיד על 2 יצרים ואסור להילחם ביצר הזה אלא לתת לו לעבור ולחלוף ולא להתמודד מולו. שכשזה קורה לי באותו רגע אני אומר לעצמי לא להילחם - כי אם אלחם זה יינצח ולא יעבור. אך בעצם מה זה אומר ? האם זה נחשב נדר לגבי מה שרשמתי לך? האם כשאומרים הרי את .. בלב ובמחשבה ותוך כדי אוכל ושתיה - מה זה אומר מבחינת ההלכה והתורה ? זה מה שחשוב לי. וזה משגע אותי למרות שאמרו לי שלא. עזרה........ הבעיה שלפעמים זה ממש כפייתי וכאילו תקוע בגרון

09/03/2005 | 20:30 | מאת:

לאלמוני איני יודע ואיני יכול לענות לך מבחינת ההלכה. שמעתי שישנם מספר פורומים של רבנים שהם בודאי ישמחו לענות לך. בכל אופן מדובר על מחשבות חודרניות-חודרות להכרה למרות שאינך מעוניין כלל שהם יגיעו. אכן לעתים ככול שנלחמים יותר כך הם מתחזקים, לכן ההמלצה היא לא להלחם אלא לחשוב על דבר אחר. כל טוב דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 07:59 | מאת: י.ג

ד"ר קיבלתי את תשובתך כי לחרדות גבהים כגון נסיעה לירושלים ,חיפה ואפילו לחרמון כמו כן בטיסות ציינת שהטיפול הוא חשיפה הדרגתית לפחד, אכן התחלתי לטפל בחשיפה הדרגתית אולם מצאתי את עצמי נתקע בבשלב מסויים שלא יכול להתגבר עליו כמו כן כפי שציינת הטיפול קשה , השאלה למשל איך נחשפים הדרגתית לטיסות ?כי למעשה במטוס אין למעשה דרך לעצור ולהחשף הדרגתית והתחושה מפעמים עברו פשוט איומות של רעד בגוף ולחץ בראש הזעה וכו אז מה לעשות

שלום, מהסיבה שציינת אני מפריד בין טיסות והיתר וגם טיסות זה דבר חד פעמי קצר של מספר שעות בהבדל מנסיעות שהן הרבה יותר יומיומיות. לכן לעתים בטיסות אפשר ליטול תרופות הרגעה ונעזוב את הפסיכולוגיה.... אבל תשובה אולי יותר רצינית. כדי לפתור את הבעיות של ההדרגתיות וה"תקיעות" משתמשים פעמים רבות בדימיון מודרך או אפילו היפנוזה. שמעתי גם על משהו שמדמה טיסה, - יש לו כסא מטוס, תפאורה וכך הלאה, אבל זה היה בטלוויזיה כך שאיני זוכר פרטים. כל טוב דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 06:50 | מאת: יעל

שלום, שמי יעל ,ורציתי לדעת הא יש סיבה כלשהיא שבגללה דלגת על שאלתי (נושא: עזרה עמוד 511)? האם זה בגלל שהארכתי בדברים?

08/03/2005 | 07:28 | מאת: ליעל

אין שום סיכוי בעולם! דר' הידש עונה על כל השאלות, אל תריגיש אשמה בגלל שום דבר, הכל בסדר, בסך הכל הוא כנראה פיספס, תהיי בטוחה שבהזדמנות הראשונה שהוא יהיה בפורום הוא יענה לך. בוקר טוב!

08/03/2005 | 21:23 | מאת:

ליעל מצטער שהחמצתי את שאלתך. כעת עניתי לך בשאלה המקורית. כל טוב דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 03:35 | מאת: מיכל

לד"ר גיורא הידש היקר, בתגובה לתגובתך,כתבתי לך,תגובה, בנושא נטילת תרופות SSRIS שניכתב בתאריך ה-7.3 בדף הקודם. כל טוב מיכל

08/03/2005 | 07:31 | מאת: עוזרת

זו הכוונה - http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/509/xFT/390472/xFP/391644

08/03/2005 | 13:38 | מאת: עוזר

השפעת שימוש ממושך התפתחות סבילות לתרופה עם איבוד זמני של יעילותה הינה התופעה השלילית ביותר בעקבות שימוש ממושך. הפסקת הטיפול למספר שבועות מחזירה את יעילות התרופה.

08/03/2005 | 18:34 | מאת: מ. אותנטית

כפי שנכחת בקונקרטיות אני בדעה אחידה עמך. הגוף מטבע הדברים מפתח עמידות לשימוש ממושך בכל תרופה מכל סוג וזן שהוא. ומה בין שמיטה בהר סיני?קרי: מה בין חוסר התמכרות ותלות המיוחסות לתרופת ממשפחת ssri לבין השפעה מטיבה קצרת מועד במינון בלתי משתנה? ועל מנת לגבור על העמידות המתבקשת נדרש: שינוי מבוקר במינונים של אותה תרופה וכן נטילת תרופה חליפית בעל אפקט פעולה זהה , בעלת שם מסחרי שונה אך מאותה משפחה גנרית. ותשובה זו הנה מוסמכת ואינה מופרכת. בריאות וכל טוב.

08/03/2005 | 19:08 | מאת: עדי

למיכל ולעוזזרים- אני נוטלת כבר חמש שנים סרוקסט במינון של 20 מ"ג. מעולם לא עליתי ומעולם לא ירדתי. בחמש השנים הללו היו אינספור משברים בחיי, מוות של הורי, גירושים, נישואים שניים, ועוד ועוד, ולכן לא עלתה האפשרות להפסיק את הטיפול התרופתי, אך המינון נשאר כפי שהיה למרות כל המשברים ואני משוכנעת בכך שישנם יוצאים מן הכלל, אך הם אינם מעידים בשופ פנים ואופן על הכלל! עדי

08/03/2005 | 03:24 | מאת: לעבור מפרוקסטין לסרוקסט

שלום דר וכולם לקחתי כבר חצי שנה פרוקסטין לפני שבועיים לא היה והביאו לי את התרופה תחת המותג "סרוקסט", ולמרות שאמרו לי שזו אותה תרופה הרגשתי שינוי, האם יש הבדל ביניהם? ולמה הרגשתי רע? והאם 40 מ"ג (2 כדורים) זה רמת השיא או שאפשר להוסיף כעיקרון?

08/03/2005 | 21:33 | מאת:

לאייל הסרוקסט היא התרופה המקורית של בית החרושת שגילה את התרופה. הפרוקסיטין היא אותה תרופה בדיוק רק תוצרת הארץ. כך שלפי הספרות זו אותה התרופה למרות שכבר יותר מאדם אחד סיפר לי שהרגיש הבדל???? כטיפול בידכאון ו/או חרדה המינון של 40 מג' הוא המקסימלי. אם אין שפור מספיק במינון זה יש צורך להחליף את התרופה. כמובן אחרי כשלושה חודשים של טיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 01:17 | מאת: ריי

שלום!! יש לי תופעה שמלווה אותי מקטנות, אך מעולם לא התייחסתי אליה ברצינות.בתקופה האחרונה זה חוזר על עצמו בתכיפות גבוהה יותר,ובדקתי אצל חברים,והם אינם מכירים את התופעה.אשמח לעזרה- זה קורה בדרך כלל לזמן קצר ,פעם זה היה בתכיפות של פעמיים בשנה אולי,למשך מספר דקות. תחושה שהכל נהיה מהיר מאוד!- אני לא רואה מטושטש או דברים במהירות. אני מבינה שזה רק בתחושה ,אבל כל תזוזה ,הכל רץ לי בראש במהירות,גם אם אני מנסה לנשום באיטיות... אם זה קורה ,זה כשאני לבד ,דווקא במצב רגיעה בדרך כלל. לא בסטרס. חשבתי שאולי זה נפשי.. אבל לא מצאתי את התופעה הזאת. זה גם מתפוגג והכל חוזר לקצב נורמלי. השאלה מה קורה לי באותם דקות? אני לא מבינה כלום ברפואה, חשבתי שאולי הדופק עולה לי- אבל הוא נשאר בקצב נורמלי , אולי זה לחץ דם ?אולי משהו במוח? ואולי באמת הכל נפשי ואיני צריכה לדאוג שמא זה משהו פיזיולוגי ? אני בת 24, זוכרת את התופעה מילדות, אבל מעולם לא בדקתי את זה . סליחה על האריכות. האם התופעה מוכרת לך ?ואם כן , מה עלי לעשות ? אשמח לתשובה ... תודה מראש ! ריי

08/03/2005 | 04:22 | מאת: גילי

ריי שלום. במיקרה ניכנסתי לשאלה שלך ומצאתי את עצמי קוראת את מה שכתבת כמה פעמיים ונדהמתי לגלות שאני ממש מכירה את התחושה הזאת. לפניי כמה חודשיים התחלתי לכתוב לפורום את מה שאת בדיוק כתבת ולא ממש הצלחתי לספר אץ ההרגשה הזאת שאת תיארת אז ויתרתי. אני בת 27 וגם לי זה קרה כמה פעמיים בחיים ובדיוק כמו שאת מתארת , גם לי זה קורה שאני לבד עם עצמי כשאני לומדת ומתרכזת ויש שקט סביבי. ההרגשה כמו שאת מתארת היא כאילו הכל מהיר אבל רק בתחושה ולא באמת , כאילו זה בראש יש מין סערה מבפנים אבל מסביב הכל שקט ואני חושבת שההגדרה הכי מתאימה למה שאני עברתי זה מן כמה דקות של כאילו הכל מסתובב סביבך ואז זה עובר... אני אשמח לקבל תגובה ממך ומד"ר הידש. גילי.

08/03/2005 | 10:46 | מאת: ריי

היי גילי! כן, זה נשמע שיש לנו מצב דומה ... יצא לך לבדוק את זה פעם ? אני החלטתי לחפש תשובה במיוחד כי לאחרונה זה קצת חזק יותר,ואני בהריון- ומפחדת שאולי הזנחתי משהו חשוב... בכל אופן אני מקווה שזה לא משהו רציני, וזה אפילו קצת מרגיע לדעת שזה קורה לעוד מישהו...(נחמת טיפשים) אני מקווה שד"ר הידש יענה במהרה.

07/03/2005 | 22:29 | מאת: שיר

שימוש של כדור 1 ביום למשך 4 חודשים נחשב לשימוש ממושך, ביום שישי ושבת - 2.

08/03/2005 | 20:01 | מאת:

לשיר אחרי חודש של שימוש מקובל שהטרנקסל גורם להתמכרות. כך שכאשר תסיימי טיפול אז לאט לאט. כל טוב דר' גיורא הידש

07/03/2005 | 22:25 | מאת: דידי

מה זה ריבאונד?

08/03/2005 | 20:05 | מאת:

לדידי ריבאונד כמו בכדורסל - תופעה שחוזרת בגלל סיבה אחרת. כלומר קורה משהו (זורקים את הכדור) וישנו כדור חוזר. הרבאונד נמצא במספר רב של שמושים ברפואה, כך שאתה צריך להיות יותר ספציפי על איזה תחום או איזה ריבאונד אתה שואל. כל טוב דר' גיורא הידש

07/03/2005 | 21:47 | מאת: ארי

היי .מ. היום לקחתי כדור שהאפקט שלו היה חשיבה איטית מהלך קצת על הירח . זו התופעה של הכדור ? עבורי כמובן. אפילו נרדמתי סוף סוף בצהריים מצב שלא היה קודם . אתמול שאלת אותי מי מחזק אותי . אז יש לי בעיה מאחר וכל הנושא שלי שעלה לפני כ שלושה ארבעה חודשים החל הייתי עצבני בדאון חזק וסיפרתי לך שרצו לאשפז אותי . אז המצב הגיע לזה שאישתי רוצה להתגרש עקב כל המצב . כרגע ישנה רגיעה יחסית אך עליה וקוץ בה ? .המשך יבוא

08/03/2005 | 18:42 | מאת: מ. אותנטית

השינויים שמתרחשים אצלך אכן מעודדים ומבשרי טובות. ליבי יוצא מגדרי בשל העובדה שבתקופה שאתה נדרש וזקוק לתמיכה- ביתר שאת שלום הבית שלך קורס ומתמוטט.... האם הרגיעה שחלה במעונכם הנה זמנית? או יציבה, אם אהיה יומרנית? האם הפרטנרית שלצידך אינה כרוח תזזית מליטנטית? ומה יכול להמתיק עליך את גזר הדין בתקופה המורבידית- בעייתית? מהי האליה וקוץ בה? שתף וירווח לי. חיבוק מלב אל לב. תחזיק מעמד, ארי יקר.

07/03/2005 | 21:34 | מאת: יערית

בס"ד לדר הירש שלום !! הלכתי לרופא פסכיאטר להתייעצות פרטית ,כי הרגשתי שאני תקועה הרבה זמן במקום אחד ובדרך כלל לרופא של קופת חולים אין זמן להקדיש יותר מכמה דקות,בפגישה עם הפסיכיאטר הוא עשה לי מספר טסטים ולבסוף הוא כתב מכתב לרופא המטפל שלי (קראתי את המכתב שלו כי הוא לא טרח להסביר לי) עם כל מיני סימנים שלא הבנתי מה הבעיה. מאוד אודה לך אם תוכל להסביר לי למה התכוון המשורר. מה המשמעות של כל המכתב תודה מראש. DX DX D.D. ANXIETY DIS-OCD (SEUEZE WITH POOR INSIGUT+ pseudo dementia r\o psychvtic stute -f20.0 with dc sym

כיום איבחון סכיזופרניה לא נעשה בדרך כ"כ פשוטה כמו שתיארת אבל זאת המשמעות של הקוד המספרי.

08/03/2005 | 15:02 | מאת: דור

סכיזופרניה פרנואידית עפ"י ICD10

בס"ד האמת,שזה היה ממש מוזר כל האבחון הזה שנעשה בצורה שלא התכוננתי לכך,פניתי לרופא על מנת להתייעץ בקשר לתרופה מסוימת ששמעתי עליה בשידור ברדיו.הרופא איחר מאוד והיה ממש מרוגז ואז הוא רצה שאעשה טסטים ודי לחץ על כך,זה גרם לי להיות בלחץ מכל היחס וההתנהגות הזאת ואולי בגלל זה הטסטים האלה לא כל כך הצליחו ,כי כשאני בלחץ או במתח אז זה קורה.אני לא חושבת שאני סובלת משום סכיזופרניה. תודה לך על התשובה,אני מקווה לשמוע גם מהרופא

08/03/2005 | 20:10 | מאת:

ליערית לאט לאט יכול להיות שיטעו אותך אז בזהירות. אומנם הקוד הוא לסכיזופרניה אבל לפני הקוד כתוב r/o כלומר צריך לשלול סכיזופרניה או חשד ל... אבל האבחנה אינה סכיזופרניה. האבחנה הראשית הכתובה היא הפרעת חרדה עם קווים אובססיביים OCD ותובנה מעטה. לטעמי יש כאן יותר מדי אבחנות כך שאיני בטוח שהרופא שבדק היה משוכנע באבחנה שלך. נראה לי שלא כדאי להסתמך יותר מדי על אבחון זה כי ישנן יותר מדי אבחנות. בדרך כלל עדיף שתהיה אבחנה אחת הכוללת את כל הסימפטומים. כל טוב דר' גיורא הידש

08/03/2005 | 22:58 | מאת: יערית

בס"ד לדר גיורא הידש, תודה על תשובתךהמרגיעה. אני מרגישה שהלחץ וההפתעה מכך שהתבקשתי לעשות טסטים מבלי שלקחתי את זה בחשבון גרמו לי לחרדה ולכך שלא כל כך הצלחתי בהם, ויכול להיות שהרופא לא לקח את זה בחשבון. אז אני מבקשת להודות לך באמת המון המון תודה רבה.

07/03/2005 | 21:25 | מאת: גלית

את יכולה לכתוב לי במיל [email protected]

08/03/2005 | 20:16 | מאת: מ. אותנטית

נעתרתי לבקשתך יקירה. והשבתי לך ביתר הרחבה במייל. תחזיקי מעמד וכל טוב.

07/03/2005 | 20:56 | מאת: גלית

שלום לך הבעיה אצלי היא הפרעות חרדה קשות מאוד ובעקבות זה דיכאון של 10 שנים שהולך ובא כלומר בעשר שנים עברתי כבר 4 משברים מאד קשים אם אפשרות לאישפוז אך בסירוב שלי. הרופא שלי כתב להם שאני לא מסוגלת לעבוד מחוץ לבית עקב ההפרעות ונטילת תרופות וזה נכון ביותר אני רוב היום עייפה וישנה המון. אז מה דעתך האם אני יכולה לזכות בתביעה.

07/03/2005 | 21:43 | מאת: מ. אותנטית

לדאבוני אין עיתותי בידי ואין לאל ידי לפרט לך ברגע נתון זה בשל היותו טעון. אני טרודה היום עם ילדי מחמדי. אשתדל מאוחר יותר ולכל המאוחר- מחר, להעניק לך תשובה במייל ולא בפורמט הנוכחי. לטובתך ולטובת העניין. תחזיקי מעמד לבינתיים ותתעודדי.

08/03/2005 | 11:22 | מאת: ארי

אני מקווה שהכל בסדר איתך פשוט דואג לך .

07/03/2005 | 20:31 | מאת: שלומי

אני מאובחן שסובל מהפרעה דו קוטבית לוקח מירו רספרדל וליתיוןם מרגיש בה טוב שאלתי איך אפשר לבטל את ההפרעה בתפקוד המיני שנגרם מהרספרדל למעשה איזה כדור יכול להחליף את הרספדל שמעתי דעה שאנטי פסיכוטי מהדור הישן כמו פרפנן הכי פחות פוגע בתפקוד המיני האם דר הידש אתה מסכים עם זה .? תודה רבה שלומי

08/03/2005 | 20:44 | מאת:

לשלומי שאלה קשה, בזמנו....כאשר השתמשנו בפרפנן והלידול לא כל כך שאלנו ודיברנו על הפרעות בתפקוד המיני, כך שיתכן שהיו אבל לא היינו מודעים לכך. באופן תיאורטי המנגנון של ההפרעה בתפקוד של ריספרידל ופרפנן דומים כי שניהם פועלים על הדופמין ועלולים להעלות את רמת הפרולקטין (אני מקווה שהמושגים ברורים). הזיפרקסה תתאים יותר כיון שהוכחה שהיא עוזרת בהפרעה דו-קוטבית ומיצבת, אבל יש לה חסרונות אחרים. למעשה גם התרופות האטיפיות האחרות כמו גאודון וסרוקסוול לא פוגעות בתפקוד המיני אבל הן לא הוכיחו כמייצבות בהבדל מהזיפרקסה. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה

שלום רב, אבי בן ה-76 סובל החל מלפני שלוש שנים מאפילפסיה ומטופל ב-2 ואלפורל פעמיים ביום, בנוסף לכל עבר אירוע מוחי לפני כשנה, שהותיר אותו חצי משותק בפלג גופו השמאלי ולכן נזקק לכיסא גלגלים. כיום הוא במצב שבו הוא סובל מחרדות (מפחד למות), פאראנויות(חושב שרוצים להרוג אותו), אובססיות וחוסר מנוחה - כל הזמן נמבקש לשנות תנוחה ובעיקר אינו ישן כמעט בלילה. כדורי שינה כבר אינם משפיעים עליו כמעט. ולאחר ביקור נוירולוג - גריאטרי הוחלט לטפל באמצעות קלונקס - 2 כדורים ליום, אך להרגשתנו התרופה אינה מטפלת במצב הגורם סבל לאבי ולסביבתו. אנא המלצתך באשר לטיפול או רופא מומחה באיזור ירושלים. תודה מראש.

לאביטל אכן הדבר החשוב ביותר הוא אבחון- אתה כותב "פרנויות" מהבחינה הפסיכיאטרית זו אבחנה מאוד משמעותית ויש צורך שפסיכיאטר יקבע שאכן מדובר במחשבות שווא פרנואידליות, במידה וכן אז כל הטיפול ילך לכיוון קצת אחר. כל טוב דר' גיורא הידש

07/03/2005 | 18:29 | מאת: nir

אני סובל מלחץ באוזן ימין ועוד בעיות נפשיות אני הולך כבר שנתיים אם צמר גפן באוזן אם אני מוריד אני מקבל לחץ באוזן אי שיוי משקל היום הורדתי את הצמר גפן נימאס לי אני יודע שזה פסיכולוגי אבל אני מרגיש לחץ באוזן ובלאק אואטים כאלה מה אני עושה דחוףתודה נב אני נוטל רק קלונקס

08/03/2005 | 00:12 | מאת:

לניר קודם כל אבחון גופני מלא אצל א.א. גרון, אחר כך אבחון אצל פסיכיאטר לגבי המצב הכללי ובתוכו גם מצב האוזן. למה השאלה דחופה?? כל טוב דר' גיורא הידש

07/03/2005 | 18:07 | מאת: עופר מ.

מי משתמש ויכול לספר?

07/03/2005 | 23:38 | מאת: אנונימית

אני משתמשת בתרופה זו כבר כחצי שנה, במינונים שונים, ביחד עם תרופות נוספות. הסיבה לשימוש שלי בה- לצורך הפחתת אימפולסיביות, ובמידה מסויימת הרגעה (על אף שזה לא התפקידהמרכזי שלה), ונגד דיכאון- כל אלה כמובן כמו שאמרתי- בשילוב עם תרופות נוספות- מסוגים אחרים. אחת מתופעות הלוואי שלה- היא מרדימה. בשבילי היא לא עושה שירות מוצלח כל כך, היא רק מאפשרת לי לישון! יכול להיות שאחרים מצאו בה עזרה- אני לא!