פורום פסיכיאטריה

ודי לחכימא ברמיזה.

לכריסטינה בתקופה האחרונה ישנם מריבות לא מעטות בפורום ויתכן שנפלת קורבן למריבה כזו ולכן חושדים בך שאת מתחזה וכך הלאה. כמובן שיתכן שאינך מתחזה ונפגעת מכל האווירה כפי שכתבת במכתבך. כך שאני מקווה שתקראי את ההודעה שלי ותתעלמי מהעקיצות והפגיעות שמסביב. כל הדברים הללו באמת מיותרים. אנשים שוכחים שאחרי כל שאלה עומד אדם וצריך להזהר מאוד כדי לא לפגוע. תשמרי על עצמך, ואני מצטער על שפגעו בך דר' גיורא הידש

יש לי איחור של מס' ימים במחזור. בשל הפרעה כפייתית אני נוטלת 3 פלוטין ליום וחצי קלונקס (1 מג') רציתי לדעת אם יש להם השפעה על הריון בפרט לקלונקס האם עלי להפסיק האם חס וחלילה נגרם נזק?

בזמן ההריון ניתן להשתמש בתרופות שאת לוקחת, רצוי במינונים יותר נמוכים. לא נגרם נזק לעובר. אם את בהיריון תתיעצי עם פסיכיאטר לגבי ירידה במינון של התרופות. בחודש האחרון של ההריון רצוי להמנע מהתרופות הנ"ל כדי שהתינוק לא יסבול מתסמונת גמילה (גמילה מקלונקס דורשת טיפול רפואי מייד אחרי הלידה).

שלום, אני מצטרף לדבריו של דור. בנוסף, אני ממליץ להתעדכן במרכז לטרטולוגיה בהדסה, תמיד יכולים להיות דברים חדשים והם המומחים לנושא של תרופות והריון. הם עונים גם לפניות טלפוניות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אתה יכול להרחיב לגבי הגורמים להפרעת אישיות סכזואידית? חשוב לי לדעת אם הסיבה העיקרית היא ביולוגית או פסיכולוגית? ומה הטיפול שיכול לעזור בהפרעה הזאת? הכוונה לדרגה שנחשבת לחמורה עפ"י איבחון בגלל חוסר תפקוד תעסוקתי והסתגרות בבית במשך שנים רבות.

לנחום איני נוהג "להרצות" בפורום ותוכל למצוא את התשובות המתאימות לך בכל ספר למוד של פסיכיאטריה וגם באינטרנט. תנסה להתחיל באתר של "זרות" הטיפול המומלץ להפרעת אישיות סכיזואידית הוא בעיקר פסיכותרפיה-שיחות. אבל אפשר לנסות ולהוסיף תרופות אשר מורידות את החרדות כמו נוגדי דיכאון לדוגמא. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, בני, בחור בן 23 אובחן כהיפר אקטיבי בגיל 3. גדל ללא תרופות.סיים 3 שנים צבא ("גבעתי"). היום הוא מבקש עזרה, לטענתו מאוד קשה לו, המוח לא מפסיק לעבוד,מאוד לחוץ, הוא מדמיין שמיעת קולות, מצבי רוח, התפרצויות כעס, מאוד פגיע (בכי) וכו', לי אישית קשה מכיוון שאנו גרים יחד. ניפגש היום עם פסיכיאטרית של קופ"ח והיא אמרה לו שהוא מבלבל אותה ושהיא לא מבינה מספיק טוב "מקרים כאלה". שאלתי היא: האם הכתובת היא אכן פסיכיאטר? (אולי נוירולוג?) והאם צריך לחפש פסיכיאטר המתמחה בהפרעות מסוג זה שתארתי? ואם כן האם תוכל להמליץ? תודה רבה, אמא שרוצה לעזור לבנה

בהחלט מקרה מורכב כי יש כאן שילוב של בעיה אורגנית יחד עם בעיה נפשית. הכתובת זה פסיכיאטר, ללא ספק. פסיכיאטר מקצועי ומנוסה אמור לדעת לבצע אבחנה מבדלת. אם הפסיכיאטרית לא מסוגלת להגיע לאבחנה עפ"י ראיון קליני אז ניתן להיעזר בטסטים או להפנות לפסיכיאטר אחר (במסגרת הקופה) שיש לו יותר ניסיון. בכל אופן מגיע לכם איבחון וטיפול במסגרת סל השירותים של הקופה.

שלום, "שמיעת קולות" הם במסגרת של אבחון פסיכיאטרי ואני מסכים עם דבריו של דור. בכל אופן כדאי להגיע לפסיכיאטר מנוסה יותר, אפשר להגיע לייעוץ אבחוני פרטי ואז הביטוח המשלים יחזיר חלק מההוצאה. כל טוב דר' גיורא הידש

בראשית דבריי שמחתי כשהפנו אותי(חבריי)לפורום שלכם חבל שלא שמעתי עליו קודם, אבל טוב מאוחר.... אז ככה, טופלתי אצל פסיכיאטרית שכבר בפגישה הראשונה התרחשו דברים מוזרים כמו :במהלך כל השיחה היא "כרעה"על ארבע ועסקה בנקיון כונן המחשב,לאחר מכן עברה לנקות את השידה שיש בחדרה וכל זאת תוך שיחה עימי.היא לא הסתכלה בפניי וגם הרגשתי שדבריי לא כ"כ ענינו אותה(האמן לי שאני לא מגזימה) היא רשמה לי ויאפקס XR כדור ליום (נטלתי את הכדור במשך חמישה חודשים),חזרתי אליה לאחר חודש על מנת לדווח לה על ההסתגלות-הסיבה שחזרתי אליה ולא החלפתי רופא היא כוון שבקופה לה אני שייכת אני חייבת לבקר אצלה עד תום הרבעון שזה עוד חודש וחצי. בפגישה האחרונה היא הסתכלה עליי ואמרה לי שלפי איך שאני נראית לה יש מקום לנסות ו"לרדת"מהכדורים.וכך היה.במשך חודש וחצי הרגשתי מצויין אך בשבועיים האחרונים אני מרגישה "קצת"מהסימפטומים במשך כשעה וחצי בבוקר.אני נוטלת ואבן וממשיכה את היום כרגיל. לכן ,אני זקוקה לעצתך עד שאחליף פסיכיאטרית:- האם יש מקום לחזור לכדורים? האם זה נכון לנהוג כפי שאני עושה בעצם נטילת כדור ואבן כל בוקר על מנת "להעביר" את התופעות. אני מבקשת בכל לשון של בקשה להתנצל על אריכות דבריי זה בטח נובע מכך שחודשים הדברים בבטן ולא יוצאים לפסיכיאטר כי כמו שאמרתי אצלה ישבתי בפה חתום כי לא ניתנה לי הזדמנות לבטא את הרגשתי. המון המון תודה.כל-טוב. אמן.

ליעל מצטער שדילגתי על שאלתך, אבל את רואה שיש לא מעט "רעש" בפורום וכך לפעמים שאלות נסתרות מעיני. אבל אנסה לתקן ככול הניתן. ההתנהגות של הפסיכיאטרית-איני חושב שיש מה להרחיב במילים, במילים עדינות זה נשמע מוזר.... אני חושב שנכון שאת משתמשת בוואבן, אם הוובן פותר את כל הבעיה למשך היום, וישנם ימים שאת יכולה לא ליטול וואבן, כלומר ליטול את הוובן ארבעה-חמישה ימים בשבוע בלבד, אז כדאי לחכות עד סוף החודש ואז להתייעץ עם פסיכיאטר אחר. בינתיים לא להתחיל עם האפקסור=ויאפקס במידה והוואבן פותר את רוב הבעיה. מצטער על העיכוב דר' גיורא הידש

לליאור מבחן TOVA שהוא המקובל בארץ (לאו דווקא בכל העולם), אפשר לבצע עם ביטוחי המושלם כמעט בכל אזור ובקופות החולים, לפחות בידיעתי מכבי וכללית. עם זאת האבחנה אינה לפי בדיקות עזר. האבחנה היא קלינית, גם אצל פסיכיאטר, גם אצל פסיכולוגים שמתמחים בכך וישנם כמה מכונים וגם נאורולוגים. כל טוב דר' גיורא הידש

לאחרונה עשיתי בדיקה מסוג זה, במכון פרטי. הבדיקה הזו נחשבת למתקדמת ומקיפה יותר מהטובה. מתקבלים בה מדדים מדוייקים לגבי מצב הקשב, וכן נבדקת תגובת הנבדק לריטלין. עלות הבדיקה 950 ש"ח. אם תהיה מעוניין בפרטים נוספים אתה מוזמן לפנות לכתובת האימייל שלי! [email protected]

שלום מנהל יקר, החלטתי לחזור על דברים שכבר נאמרו וכבר הובעו כאן. אני ממש מקווה שתמצא דרך לפתור את הבעיה שנוצרה כאן בפורום. בטוח שגם לך קשה מאד. שמתי לב שהבלגן כל-כך מבלבל כך שהאנשים שבאמת מבקשים עזרה או דעה או תמיכה אמיתית אינם נענים. מקווה שתפעל במהירה וביעילות, תשים גבול מאוזן ככל שאפשר, ותשתמש בכלים שעומדים לרשותך, גם אם זה עשוי לפגוע בחופש הביטוי של המשתתפים שאינם אשמים, ותוכל להחזיר את הפורום להיות בית חם ותומך ובטוח יותר כפי שהיה בעבר. ברור ואין ספק שאתה רוצה להימנע מפעולה קשוחה מידי, ההתחבטות בעניין קשה מאד, אבל אולי אנחנו נזקקים לה לפחות לתקופה קצרה. זה כל כך עצוב, אבל הגנה לפעמים פוגעת גם בחופש של מי שמגן על עצמו. מי כמונו שחיים במדינה הזו יודע את זה. ובחזרה למקום הקטן שלנו ובראייה יותר ממוקדת ובהתייחס למה שקורה פה -באמת די לקרבות האלה. יש לנו מספיק גם בלעדיהן. אלה שבינינו שמנסים בכל כוחם להבריא, חייבים להתעסק פחות בשנאה ומלחמה. כי אם נתעסק בהרג כל הזמן, כשזה ייגמר, פתאום נגלה שלא יהיה לנו מה לעשות יותר. אולי אפילו לבכות לא נוכל. נשמע לא מחובר לאדמה? אם תקראו לעומק תראו שדווקא כן. ולא שמלחמות אינן חלק מהחיים, הן ועוד איך חלק ויש להן משמעות הישרדותית חשובה לפעמים, אבל גם לזה צריך לעשות סוף! להמשיך במלחמות לעד פירושו מוות מוחלט. חייבים תקופות של רוגע. אם תתבוננו לעומק במה שנאמר כאן – יש לו משמעות רגשית אישית פנימית לתהליך ההבראה כל אחד מאתנו. הקרב הזה הוא רע, והוא מפחיד אותי. מקווה שכולנו יחד נוכל להירתם להבראת הפורום.

תודה על התמיכה, אבל מה שחשוב יותר הוא לתמוך בפורום, לדאוג שהתשובות יהיו רק ענייניות ולא יתייחסו לאופי ולמניעים של המגיבים. בודאי שישנה סערה בפורום והרוב אינו יודע שאני מוחק רבות מההודעות הפוגעות ואני משתדל כמה שיותר למרות שקשה לי עם המעשה. קשה לי למחוק ולצנזר אבל במצב הזה אין ברירה. אני מקווה שהסערה תחלוף, אבל יחד עם זאת מבקש את תמיכתכם, דווקא עכשיו בפורום. כי המשתתפים בפורום ואלו השואלים שאלות ומחכים לתשובה הם החשובים. ביחד נעבור את הסערה הידש

אמנם אין לי שם קבוע אבל בהחלט ניסיתי לתרום לפורום גם לאחרונה כאילו הבלגן לא קיים מסביב. ביחד

ד"ר שלום רב רציתי לשאול אותך האם המרוניל מעלה במשקל כי בתקופה קצרה נוספו לי עוד 10[ ק"ג נכון שאני אוכלת יותר אבל איך פותרים את הבעיה. אשמח לקבל עיצה

לגלית המרוניל לא מעלה במשקל, הוא מעלה בתיאבון וההמשך ידוע. אין ברירה אלא לשמור. עד כמה שאני מכיר אותך אין מקום לדבר על הפסקה/החלפה של המרוניל. כל טוב דר' גיורא הידש

האם דר הירש לא עונה לשאלות אלא רק האותנטית, חשוב לי שהרופא יענה לי על שאלותיי שהוא הרי מוסמך לכך. תודה

כן, כנראה שדוקטור הידש התייאש כבר מאיתנו ומהפורום כי אין לו חשק יותר לענות בסבלנות . אני לא מאשימה אותו כי הפורום היה פעם בית חם ונעים לכולנו ובאחרונה זה הפך לזירת קרב ויש כאן המון אנרגיות שליליות שלא בא לי בכלל לפתוח את הפורום. ורק שתידעי שפעם זה לא היה ככה בכלל. היה כאן נעים ומפרגן וכיף להכנס לכאן. אני מקווה בשבילך שהרופא יענה לך. יעלי

לגלית ויעלי לא התייאשתי משום דבר ואני משתדל להמשיך כרגיל למרות הקשיים. בכל אופן איזו שאלה?? כל טוב דר' גיורא הידש

הלכתי לטיפול של פסיכולוגית (דרך קופת חולים ככלית בהשתתפות מושלם) שנוכחתי לצערי שהיא כנראה היתה מומחית לילדים, כך או אחרת הרגשתי שהיא חסרת יכולת לעזור לי. ביקשה ממני עד הפגישה הבאה להגיע קילו אחד פחות. אני רוצה להמנע ממפכי נפש תליית תקוות מיותרות, ולהגיע פשוט לאדם הנכון, כלומר אדם שהתמחות שלו היא טיפול בבעיות מסוג זה בין אם זו התמכרות או דימוי גוף או השמנת יתר. אני מוכנה לנסוע לכל מקום, ולא רוצה להפקיד נפשי אצלי אנשים טובים אבל לא מומחים לעניין, אין לי דיי כסף לכך אם לא כל משאב אחר. האם ניתן לקבל המלצה אם לא באתר, באימייל? או בכל דרך אחרת, האם ידועה התמחות כזאת? כל מה שחיפשתי עד כה בעניין הפרעות אכילה נגע בגיל ההתבגרות - אנורקסיה נרבוזה או בולימה. כל מינית מרפאות נוער, ולצערי אני לא עונה לקטגוריה. אפילו ניסתי בעבר לפנות למרפאה בהפרעות אכילה ברמב"מ. שוב תודה על תשובך לשאלתי הקודמת, אני כמובן מחפשת את המקום שבו אוכל לעשות הערכה כזאת. רצוי באיזור הצפון אפשרי גם בכל מקום אחר

שלום, כאשר בוחרים מטפל צריכים לשם לב לשני דברים עקריים. ראשית ידע כללי והתמחות בבעיה של המטופל, ושנית ההתאמה האישית למטופל מסויים. ידע כללי והתמחות אפשר לברר בטלפון. כלומר את בהחלט יכולה להציג את הבעיה העיקרית בטלפון ולשאול באופן מנומס אבל ישיר האם המטפל/ת מכירים את התחום והאם טפלו במקרים דומים. אחר כך באה הפגישה הראשונה שבה את צריכה לראות ולהקשיב האם המטפל המסויים הזה מתאים לך, כלומר האם יש כימיה? יתכן שהמטפל/ת הם מצויינים וגם את בסדר גמור אבל הכימיה ביניכם??? לא כל כך טובה. במקרים כאלו אפשר לתת צ'אנס לעוד פגישה או שתיים אבל אם זה לא מתאים אז בלי שום ברירה לעזוב ולהתחיל את הספור מההתחלה. טיפול הוא דבר חשוב וחשוב לכל החיים לכן חשוב לעשות את המאמץ הקשה בהתחלה ולמצוא את המטפל המתאים גם אם ישנם אכזבות בדרך וצריך לעבור מספר מטפלים. אין ברירה. בהצלחה דר' גיורא הידש

ממה את סובלת ואיזה תרופות את לוקחת ששללו את התביעה שלך.

לא בי עסקינן. כי אם בתביעות שיצגתי מטופלים, במסגרת עבודתי והתנדבותי, מול המל"ל (המוסד לביטוח לאומי). את ההליך הבירוקרטי המפרך חוויתי על בשרי ועל רמ"ח איברי. עיקר התביעות נסובו על מחלות נפשיות נרקוטיות ו/או אורגניות על רקע נפשי-פוסט טראומטי עקב שכול או אובדן או נפגעי פעולות איבה וכדומה. לעיתים רבות קיצרתי הליכים תודות למכתבים מזרזים ופנייה לגורמים המתאימים. כאשר מדובר בהפרעה נפשית בלבד או נכות נפשית/גופנית הפרמטרים נוקשים יותר ועליך להוכיח אי כשירות תפקודית טוטאלית השוללת ממך לעבוד ולזון עצמך ובנכות מדובר באחוזי נכות גבוהים ביותר המזכים את הנכים בקצבה מאת המל"ל. אשמח לפנות אליך במייל ולסייע לך בניסוח מכתבים לגורמים המתאימים ובהבהרת ההליכים הכרוכים בהגשת תביעה לצורך קבלת רשת ביטחון כלכלי בדמות קצבה קבועה. בהצלחה וכל טוב.

שלום ד"ר הידש, שלום לפורום פניתי לכאן בעבר עם הבעיה הזאת, אבל אני עדיין סובלת ממנה: קודם כל, הייתי רוצה "לרדת" מהסרוקסט. כרגע אני לוקחת יום חצי כדור ויום למחרת כלום, כשביום שאני אמורה לקחת חצי כדור אני בסחרחורות לא נסבלות, עד שאני לוקחת את החצי. אני יודעת שאלו מינונים נמוכים, ואולי מצחיקים, אבל איך אני מפסיקה עם נטילת הכדורים האלה? ודבר שני שמאוד מעיק עלי, זה שאני עדיין חווה דיכאונות וחרדות אבל בגלל שיש לי היסטוריה של פטימאל שנמשך עד גיל 14, הובהר לי שסרוקסט יכול להזיק לי, וגם אפקסור. נורא חשוב לי לדעת - האם מותר לי לקחת אדרונקס? ברור שאצטרך לפנות לרופא בשביל מרשם, אבל האם עקרונית מותר לי בהתייחס לעבר של הפטימאל? מודה מאוד מראש, דנה

לדנה שאלתך מאוד במקום, כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום לאפילפסיה, כך הסרוקסט והאפקסור. איני יודע לגבי אדרונקס וצריך לבדוק ואעשה זאת כאשר אהיה מעט יותר פנוי. בכל אופן אפשרות נוספת היא למיקטל. אומנם תרופה מייצבת מצב רוח אבל יש לה מרכיב מסויים נגד דיכאון. לכן יתכן שהיא תפתור את שתי הבעיות. הייתי שוקל גם את האפשרות של למיקטל. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה ד"ר הידש על התשובה המהירה ועל ההתיחסות. אני לוקחת סרוקסט כבר כחצי שנה, ומרגישה שזה לא משפיע עלי טוב, מבחינת הניתוקים וכו'. עכשיו כשאני רוצה להפסיק, אני נתקלת בסחרחורות מפחידות וניתוקים עד שאני מחוייבת להמשיך וליטול אותם. המצב הזה קצת מפחיד אותי, ואני לא יודעת אם אני יכולה להפסיק ליטול אותם, אם עשיתי איזשהו נזק? מודה לך מראש, דנה

הבן שלי בן 12 מטופל בהדרונקס בשילוב עם ריטלין sr לאחרונה מתלוננן רבות בשעות הערב על כאב ראש לוחץ ובחילות האם יש קשר לתרופות לשילוב בניהם?

שלום איני יודע מי היא הדרונקס? אולי תכתבי את השם בלועזית ואפשר להסתכל.אבל הריטלין עלול לגרום לתופעות שתיארת. או נכון יותר כאשר פעולת הריטלין מסתיימת. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נמצאת בטיפול פסיכיאטרי פרטי, במהלך השנה וחצי האחרונות. הייתי בעבר בטיפולים נוספים, גם כן פרטיים. הטיפול הפסיכיאטרי מתמקד כרגע בעיקר במציאת פתרון לדכאון הקשה בו אני נמצאת. מאחר ובתקופה האחרונה המצב מחמיר, הטיפול נעשה אינטנסיבי מאוד, ועלו על הפרק, אפשרויות של אישפוז, וטיפולים שונים- בנושא הזה אינני מעוניינת להרחיב יותר. הבעיה עמה אני פונה אלייך היא שנוסף לכל שאר הסיוט שאני חווה, מתלווה לכל גם הפרעת אכילה- שידועה למטפל שלי, אך לטיפול ממשי בעיניין כבר כמעט שלא נמצא פנאי. שאלתי היא האם תוכל להציע לי רעיון לאיזשהו סוג של טיפול נוסף- שיתמקד רק בהפרעות האכילה, באופן מעשי, נקודתי, שהמוקד בו לא יהיה שיחות, והבנה מצד המטפל- אני באמת כבר לא זקוקה לזה.. זה לא עוזר לי.

לאנונימית אני חושב שכבר עניתי לך בדיוק על השאלה הזו. במידה וזכרוני מטעה אותי אז אנא תשאלי שוב. כל טוב דר' גיורא הידש

לבוכה אתה הגבת למה שכתבתי, כאשר אתה כותב שאתה במצב דומה האם גם לך יש את אותם תסמינים שתארתי בהודעה? האם אתה חושב שזה בסדר שאני נותנת לו ללא ידיעתו כי לא נותרה לי ברירה אחרת ואני רוצה לעזור לו. עובדה שעכשו הוא רגוע ומתפקד כראוי ונהנה מהשקט שיש לו, אז למה זה לא טוב. היום אני מנסה לקחת אותו בכל זאת לטיפול אך אני מקווה שהוא יסכים לבוא איתי.

ראי גברת הוא חייב לבןא לטיפול כי בפועל זה שקר שיתגלה תראי אם הייתי יודע שאישתי שמה לי כדורים ללא ידיעתי הייתי נפגע קשות אם הייתי סולח יכול להיות אך אני לא מכיר את בעלך כך שקראתי את התגובות כאן וראיתי שאני במיעוט כי בכל זאת מצבי כגרע קשה .ואני רוצה לעזור אך יש חכמים ממני . עשי את אשר את חושבת בסופו של דבר עשית את זה עד היום ?.

לד"ר האם כדורי טרנקסל הם טובים לטיפול בחרדה, המינון שהומלץ לי הוא 1 ביום בערב, האם זה סביר? האם לא תהיה התמכרות, האם ניתן לשימוש פרק זמן ארוך, הרופא אמר לי כ-3 או 4 חודשים עד לרגיעה. מחכה

לשיר טרנקסל היא תרופה טובה לחרדות, הבעיה העיקרית היא שבשמוש ממושך היא עלולה לגרום להתמכרות. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, ראשית, זו לא אבישג משנה שעברה (אני לא יודעת מי זו) אני סובלת ממתח עצבים, כעסים התפרצויות זעם ותוקפנות. לפני כחצי שנה שתיתי לוסטרל אבל הוא גרם לי לעליה משמעותית במשקל. גם כך אני סובלת מבעיות משקל ואכילה. הייתי היום אצל הפסיכאטר והוא המליץ לי בתחילה על הפרוזאק אבל חששתי לקחת כי שמעתי שהיא גורמת לתוקפנות ומעוררת כעס. הרופא שלל תופעות אלה. חשוב לי לציין כי הסיבה לרצוני ליטול תרופות היא תוקפנות ומתח ולא דיכאון. בסופו של דבר לקחתי ממנו מרשם לרסיטל. אבל אני בתחושה שאולי טעיתי בהחלטתי ואולי באמת לפרוזאק אין את תופעת התוקפנות ועידוד הכעס/חרדה. האם תוכל לענות לי על כך ? האם לפרוזאק קיימות תופעות לוואי של עצבנות תוקפנות כעס וכו'? תודה לד"ר הידש ואשמח לקבל תגובתם של חברי הפורום.

ברוכה הבאה גם לאבישג החדשה הפרוזק מעוררת ולכן כנראה גם גורמת פחות לעליה במשקל, התופעות של התוקפנות הן נדירות מאוד, מופיעות ממש בתחילת הטיפול (אם לא מופיעות בתחילת הטיפול הן כבר לא יופיעו) ובמיוחד אצל בני נוער. עדיין ישנו בכלל ויכוח האם מדובר על תופעת לוואי או שהתוקפנות היא תוצאה של המצב. לדעתי הרופא שלך צודק למרות שישנם כאלו האומרים אחרת. כלומר כל הנושא עדיין בחלוקי דעות וישנם רופאים המעדיפים גישה זהירה יותר. הציפרמיל בסך הכל דומה לפרוזק. לדעתי אין ביניהן הבדל משמעותי, מה שחשוב שהתרופה תתאים לאבישג (החדשה...). ברגע שהתרופה תתאים לך כל השאלות התיארותיות לא יהיו רלוונטיות. לכן אין ברירה אלא לחכות ולראות שהרסיטל (או הפרוזק) ישפרו את מצבך וללא תופעות לוואי. בהצלחה דר' גיורא הידש

למה אסור לחולי אפילפסיה לקחת ריטלין? אני סובלת מADD בנוסף לאפילפסיה ויש לי בעיות ריכוז קשות. מה לעשות?

לרינת האמת היא שאיני זוכר, אולי משהו אחר יודע את התשובה. בכל אופן כעת מאוד עמוס כאן, כך שאם תזכירי לי את שאלתך המעניינת בסוף השבוע אשמח לבדוק ולהשיב תשובה בדוקה. כל טוב דר' גיורא הידש

האם עלול להיגרם נזק שבא כתוצאה של מחשבות שווא לא הגיוניות? איבוד תאי מוח/ ירידה קוגניטיבית? משך התקופה שבועיים בעוצמות משתנות

לספי מחשבות שווא אינן מחלה אלא סמפטום של מחלות אחרות. השכיחות הן פרנויה, סכיזופרניה או תוצאה של שמוש בסמים. בדרך כלל ישנה פגיעה ביכולות הקוגניטיביות כאשר מצב פסיכוטי נמשך במחלות שציינתי. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש, ביקשת ממני להזכירך, אודה לך, תשובתך חשובה לי. אני נוטל מזה שנתיים אדרונקס רסיטל וסורבון. כעת עקב פטריה בציפורן נתן לי הרופא ליטולCAP SPORANOX פעמיים ביום למשך שבועיים. כשהגעתי לבית מרקחת נאמר לי שיכולה להיות בעיתיות בנטילת CAP SPORANOX ואדרונקס, שאלתי אם כן, האם זה נכון ולפיכך אסור לי ליטול את התרופה הנ"ל? (כמובן שאפנה לרופא המטפל אך ארצה לקבל גם את חוות דעתכם המקצועית) תודה.

לרן אכן שאלה חשובה ואנא כפי שביקשתי תזכיר לי ביום שישי כדי שאבדוק במשך סוף השבוע. כעת אתה בעצמך רואה את העומס בפורום..... בתודה וסליחה כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רציתי לדעת מתי הפלוטין מתחיל להשפיע והאם מותר לקחת אותו עם גראס? תודה דנה

לדנה גראס אסור מכל הבחינות ובמיוחד למי שסובל מחרדות או דיכאון או שנוטל תרופות. . הפלוטין=פרוזק מתחיל להשפיע אחרי כשלושה ארבעה שבועות מתחילת הנטילה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מחפשת פסיכיאטר שמעביר פסיכותרפיה באיזור רחובות, הבעיה העיקרית היא שבשל מצבי שבעיקבותיו גם איני מצליחה לעבוד אני לא יכולה להגיע לרופאים הטובים באופן פרטי, אך גם מצבי לא מצדיק אישפוז, כך שאני נופלת בין הכיסאות, סוחבת יום יום שעה שעה, עוד לא המציאו סבל כמו סבל שהנפש יודעת לייצר מחפשת פסיכיאטר טוב שיודע להעביר טיפול, שבבסיסו אדם טוב רגיש ואוהב אדם,שאוכל להגיע אליו איכשהוא , אולי דרך קופ"ח או אולי בדרך אחרת שאינני מודעת לקיומה אודה על העזרה

לאליהב שלום וברכה, רוב הפסיכיאטרים הוותיקים והעתיקים:- עברו הכשרה והתמחות מקצועית כפסיכותראפיסטים. והנם כיין המשתבח מעת לעת. כך שסביר להניח שהמבוגרים מבינהם יספקו את דרישתך בעסקת חבילה. בהצלחה רבה רבה באיתורם.

זה בדיוק העניין- איתורם והיכולת להגיע אליהם איפה? ואיך?

אני מודה לשני החברה שהגיבו לכתיבתי, אולי לא ממש הבהרתי כמה חששתי לפני שעשיתי את המעשה, אני מיואשת לגמרי, אני מורה ואין לי כוח ורצון ללמד, משפחתי נהרסת לי מול עיניי ככה פתאום ואתה מוצא את ילדיך שהם כל חייך נמצאים במערבולת של ריבים וכעסים על כל דבר, אין לכם מושג מה זה לחיות ככה, שנתיים וחצי קשות ולאחרונה סיוט אחד גדול רק כעס, הסתגרות, חוסר רצון לבלות, לחייך, להנות ועוד. בתחילה זה החל עם האשמות כלפיי, ניסיתי לבדוק את עצמי מה לא בסדר, אך כשהחמירו תופעות הלוואי הבנתי שמשהו חמור קורה - הוא כנראה לא מודע למעשיו. היום לאחר שבוע חלה רגיעה קלה, כולנו היינו זקוקים לה, אבל להגיד שזה פותר אני ממש לא מרגישה כך, אני לא יודעת מה לעשות, איך לצאת מהסבך הזה, אני שוקלת לנסות לשכנע אותו ללכת לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי זוגי. אבל מהכרותי אותו מספיק שנים גאוותו לא תיתן לו לעשות זאת, הוא מצידו אומר לי לא טוב לך ככה - בואי נתגרש. האמת שאם הטיפול לא יצליח זה מה שאני אעשה והאמת היא שמאוד חבל לי כי הוא בסה"כ אדם נחמד וחיובי.

לגלית אני מסכים עם מה שכתבו קודמי בשאלתך הקודמת וכרופא לא הייתי רושם תרופות לאדם ללא בדיקה וידיעתו. אבל את כותבת שיש שיפור במצב והוא מוכן לדבר כעת על מצבו. כעת כדאי לנצל את ההזדמנות וללכת לבדיקה אצל פסיכיאטר ומכאן להתקדם. כל טוב דר' גיורא הידש

בעלי שרוי לפי אבחנת הפסיכיאטר בחרדה, הוא בן 45 ואנו נמצאים בלחץ זוגי קשה כבר כ - שנתיים וחצי, בתחילה לא ידעתי שאכן הוא שרוי בחרדה אבל החלו בעיות קשות בזוגיות שהובילו אפילו לגירושים אלא שבסופו של דבר הם לא מומשו. לאחרונה לאחר שראיתי שמעשיו לא נראים לי כלל : הסתגרות בחדר, ירידה משמעותית בתפקוד המיני ( שהחל כבר לפני שנתיים בערך), עצבים לא נשלטים, עצב, חוסר שמחה, כעס כמעט על כל דבר. החלטתי לשוחח איתו ולנסות להסביר לו שמשהו משובש, אך הוא טען כי השיבוש הוא רק אצלי ושהוא בסדר גמור, לאחר שהחיים הפכו לגהינום החלטתי לפנות לפסיכיאטר פרטי ביוזמתי וללא ידיעתו מכיוון שידעתי שהוא יסרב בכל תוקף, שהרי כבר ניסיתי. הוא הציע לי לתת לו כדורים ללא ידיעתו - טרנקסל, כדור 1 ביום בערב. בעלי שותה ללא ידיעתו כדור אחר וראו פלא חלה רגיעה ואפילו הוא מתחיל לדבר על הבעיות שמטרידות אותו. אבל האם זה הפתרון? אני מאוד חוששת לתת לו טיפול ללא ידיעתו אבל לא נותרה לי דרך אחרת, יש לי 3 ילדים שניים מהם בגיל ההתבגרות ואני חוששת למצבם. האם אני אצטרך כל החיים לטפל בו? ישנם חששות רבות בליבי, מה לעשות?

לגלית. זה בהחלט לא הפתרון! מאוד מאוד מוזר בעיני שפסיכיאטר רשם כדור לאדם מבלי שבדק אותו אלא משמיעה בלבד את סיפורך. איני בטוחה לגבי האתיקה של העניין, אך זה נראה לי בעייתי ביותר. אני חושבת שבצדק רב את חוששת מהמצב, ולאו דווקא בשל מצבו של בעלך, אלא בשל המעשה שאת עושה. אני חושבת שזו חדירה קשה ביותר לפרטיותו ולשיקול דעתו של בעלך, וחוסר כבוד להחלטותיו ודעותיו, יהיו אשר יהיו, ואפילו אם אינן מוצאות חן בעינייך. לעניות דעתי יש כאן בעיית אמון קשה ביותר שאת יוצרת, ואולי תצטרכי להתמודד עם תוצאות קשות יותר מאשר להתמודד עם חרדות לא מטופלות. אין לי מושג מה להציע לך, ואני לא חושבת שיש משהו שלא חשבת עליו עד כה. אני באמת מבינה את המצוקה שלך, וגם את שלו, אך הדרך שבחרת בה אינה הדרך שתוציא אותכם מהמצב הבעייתי, אלא רק תגרום לבעייתיות גדולה יותר. דנה

אל תאמרי לבעלך את אשר שמת לא ללא ידיעתו ואני מדבר כאחד שנמצא במצב דומה לשל בעלך אך אני נוטל כדורים מסוגים שונים בידיעת אישתי בכל . חבל שבעלך לא רוצה ללכת לפסיכיאטר כי הוא כן יכול לעזור . יש גברת בפורום שיודעת לעזור נקווה שהיא גם תמליץ לך. בכל אופן תמשיכי לתת לא ללא ידיעתו אם זה עוזר כפי שכתבת

בעלך הוא אדם בוגר ושפוי ואין לך זכות לסמם אותו ללא ידיעתו רק כי כך את רוצה. גם אם כוונותיך טובות מעשיך פסולים ופליליים. אבוי לנו ממעשים כאלה ומהתנהגות כזאת נלוזה ופסולה. זכותו של בעלך לקבל טיפול או לסרב לקבל טיפול באותה מידה ולך אין זכות להחליט בשבילו או לאלץ אותו להיות תחת השפעה של חומר פסיכואקטיבי ללא ידיעתו. הפסיקי מייד במעשיך אלה כי הם פסולים בעיקרם ואין שום הצדקה לנהוג בדרך שבה את נוהגת.

בעלי שרוי לפי אבחנת הפסיכיאטר בחרדה, הוא בן 45 ואנו נמצאים בלחץ זוגי קשה כבר כ - שנתיים וחצי, בתחילה לא ידעתי שאכן הוא שרוי בחרדה אבל החלו בעיות קשות בזוגיות שהובילו אפילו לגירושים אלא שבסופו של דבר הם לא מומשו. לאחרונה לאחר שראיתי שמעשיו לא נראים לי כלל : הסתגרות בחדר, ירידה משמעותית בתפקוד המיני ( שהחל כבר לפני שנתיים בערך), עצבים לא נשלטים, עצב, חוסר שמחה, כעס כמעט על כל דבר. החלטתי לשוחח איתו ולנסות להסביר לו שמשהו משובש, אך הוא טען כי השיבוש הוא רק אצלי ושהוא בסדר גמור, לאחר שהחיים הפכו לגהינום החלטתי לפנות לפסיכיאטר פרטי ביוזמתי וללא ידיעתו מכיוון שידעתי שהוא יסרב בכל תוקף, שהרי כבר ניסיתי. הוא הציע לי לתת לו כדורים ללא ידיעתו - טרנקסל, כדור 1 ביום בערב. בעלי שותה ללא ידיעתו כדור אחר וראו פלא חלה רגיעה ואפילו הוא מתחיל לדבר על הבעיות שמטרידות אותו. אבל האם זה הפתרון? אני מאוד חוששת לתת לו טיפול ללא ידיעתו אבל לא נותרה לי דרך אחרת, יש לי 3 ילדים שניים מהם בגיל ההתבגרות ואני חוששת למצבם. האם אני אצטרך כל החיים לטפל בו? ישנם חששות רבות בליבי, מה לעשות?

לגלית שלום וברכה, מהתרשמותי מהקונספט והקונטקסט- דפוס התנהגותך ומדיניות ההסתרה המגמתית מבטאים נאמנה את חוסר האמינות והנאמנות השלטת בינכם. והאמנה האלמנטרית שאינה שוררת במעונכם ובזוגיות בינכם. מבלי להתעכב על האתיקה שבעניין ועל הפן השלילי מההבט הפלילי אני רואה כאן הפרה בוטה של כבוד האדם וחירותו. ושלילת זכותו של בעלך שהנו יישות אוטונומית ברת החלטה בכל הנוגע לחיו שלו ולגופו ונפשו. יתרה מכך, ללא שיתוף פעולה מצד בעלך, הטיפול האמיתי עקר מיסודו והכדור טפל לו ויתכן אף טפיל לו. שהרי חלק נכבד מתהליך הריפוי הנו הכרת האדם בבעייתו- במוגבלות ובמציאות המוכתבת והנגזרת מכך, כמו כן נמנעה ממנו ההדברות והשיתופיות בתהליך הריפוי ואף חסכת ממנו העצמה אישית, אישיותית וכן משפחתית- זוגית. כך שאת התהליך האמיתי המתלווה לנטילת הכדור לצורך ריפוי וסירוס הפרעת החרדה שהתפתחה עקב המתיחות הזוגית הגואה וכפועל יוצא התפתחה חרדת הנטישה לא רק שהחסרת ומנעת ממנו, בלא ידיעתו - בשרירותיות ואטימות לב ואולי בזחיחות הדעת ובתום לב.. כי אם במידה ויתגלה המעשה השערוריתי על ידו(כשלעצמו עניין של פצצת זמן מתקתקת וקרבה לבוא)יסתם הגולל על סדק האימון שנותר לפליטה בינכם. ופירוד החבילה יהא בלתי נמנע!והקרע מי יודע אם יתאחה לעולם! יקירתי: סוף מעשה- במחשבה תחילה! המלצתי לערב גורם שלישי מקצועי(לא את הפסיכיאטר ששיתף רק אתך פעולה- לרעת העניין) שיהא אמון וחביב על בעלך והתמחותו הדומיננטית תהא בטיפול זוגי. ויפה שעה אחת קודם. בהצלחה רבה רבה.

כאשר את מדברת על גורם שלישי האם את מדברת על פסיכיאטר או פסיכולוג? אני מאוד רוצה שהוא יסכים לבוא לטיפול כזה ואני מנסה מאוד שזה יקרה אך עד היום ללא הצלחה מרובהץ את יודעת כמה הוא שלו ורגוע היום, הוא בעצמו אומר לי ומרגיש כך ומרוצה, אך גם אני רוצה מאוד שהוא יהיה מעורב בתהליך, אך אין לך זכות להטיח מילים כאלה בוטות וקשות ולשפוט אותי שהרי מטרתי היא רק לסייע לו ולבני הבית או לפרק את החבילה ולזרוק אותו היום כאשר הוא חולה.

אז מה לדעתך כדאי להמשיך? או לנסות להביאו לרופא .? או לשקר לבעלך כל הזמן? יש לך תשובה .כי את לא אוהבת את התשובות אז תחשבי בעצמך מה כדאי . אני בכל אופן תומך בך שתצאו מהמשבר הזה . אך אין לי תשובות מהמותן או מהשרוול.

בעלי שרוי לפי אבחנת הפסיכיאטר בחרדה, הוא בן 45 ואנו נמצאים בלחץ זוגי קשה כבר כ - שנתיים וחצי, בתחילה לא ידעתי שאכן הוא שרוי בחרדה אבל החלו בעיות קשות בזוגיות שהובילו אפילו לגירושים אלא שבסופו של דבר הם לא מומשו. לאחרונה לאחר שראיתי שמעשיו לא נראים לי כלל : הסתגרות בחדר, ירידה משמעותית בתפקוד המיני ( שהחל כבר לפני שנתיים בערך), עצבים לא נשלטים, עצב, חוסר שמחה, כעס כמעט על כל דבר. החלטתי לשוחח איתו ולנסות להסביר לו שמשהו משובש, אך הוא טען כי השיבוש הוא רק אצלי ושהוא בסדר גמור, לאחר שהחיים הפכו לגהינום החלטתי לפנות לפסיכיאטר פרטי ביוזמתי וללא ידיעתו מכיוון שידעתי שהוא יסרב בכל תוקף, שהרי כבר ניסיתי. הוא הציע לי לתת לו כדורים ללא ידיעתו - טרנקסל, כדור 1 ביום בערב. בעלי שותה ללא ידיעתו כדור אחר וראו פלא חלה רגיעה ואפילו הוא מתחיל לדבר על הבעיות שמטרידות אותו. אבל האם זה הפתרון? אני מאוד חוששת לתת לו טיפול ללא ידיעתו אבל לא נותרה לי דרך אחרת, יש לי 3 ילדים שניים מהם בגיל ההתבגרות ואני חוששת למצבם. האם אני אצטרך כל החיים לטפל בו? ישנם חששות רבות בליבי, מה לעשות?

זה בסדר

שלום דר הידש אני לוקחת סרוקסט מכל מיני מינים יש כמה דומים שקוראים להם בשמות שונים זה כבר 3 שנים אבל יש לי רעד ביד ימין ובלסת ואני שואלת אותך אם צריך אולי לקחת משהו אחר אולי לנסות ולעצור את הכדורים לקחת יום כן יום לא אני לא יודעת מה לעשות אני מודה לך מראש אסתר

לאסתר למעשה שאלת שתי שאלות. ראשית אין הבדל בין התרופות השונות מבתי חרושת שונים. מדובר על אותה תרופה בשמות שונים. שנית-כנראה יש תופעת לוואי מהסרוקסט (רעד), לכן אפשר לשקול עם הרופא המטפל סיום טיפול אחרי שלוש שנים של טיפול, או אם יש צורך להמשיך עם הטיפול אז לשקול להחליף את הטיפול. כמובן בהתייעצות עם הרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הירש או כל בעל דעה אחרת בנושא: אני בתחילת שנות העשרים לחיי, התחלתי טיפול לפני כחודש ברסיטל, 10 מ"ג בתחילה וולפורל 200 מ"ג בעקבות הפרעת מצב רוח כלשהי, שבתחילה התבטאה באגיטציה בהמשך דיכאון ובין לבין במצבים מעט אגיטיבים- היפומאנים בעלי אופי לא ממש ברור, האמת אפילו לא לי. יש לציין שלמרות המינונים הנמוכים של התרופות מצבי השתפר, אולי מעט היפראקטיבי, אך מה שמטריד אותי בייחוד הוא מעין טיקים כאלה שמופיעים לי, גם בפנים, אך בעיקר כיווצים של שרירי הכתפיים והזרועות. הטיקים האלה בד"כ צפויים על ידי, לפעמים אני מעורר אותם או חש צורך אז לבצע אותם, למרות שלפעמים הם פתאומיים. לא נראה לי שזה התקפים אפילפטיים, אף על פי שאני לא יודע זאת בודאות. מעולם זה לא קרה לי בעבר. שאלתי היא מה זה יכול להיות, האם זה חלק מהבעייה הכללית, חלק מהטיפול , ובכלל האם זה אפשרי לסבול מטיקים שכאלה פתאום בגיל כזה?!??!?!

לאופיר לא כתבת בן כמה אתה "במיוחד בגיל הזה...". בכל אופן צריך לראות את ה"טיקים" ואז רופא יוכל לקבוע. באופן עקרוני, טיקים יכולים להופיע גם בגלל חרדה, בדרך כלל אינם ממקור אפילפטי למרות שיתכן, וגם ציפרלקס עלול לגרום לטיקים. כך שצריך לראות ולחשוב. הדבר ההגיוני ביותר שניתן לעשות הוא קודם כל להפסיק את הציפרלקס ולראות מה קורה. דרך אגב, מבלי להפחיד אף אחד, נדיר אבל גם ציפרלקס עלול לגרום להתקף אפילפטי... כל טוב דר' גיורא הידש

רסיטל לא גורם לטיקים ולא הייתי מטיל את האשמה עליו. זה יכול להיות קשור למצב הנפשי הכללי שלך או לבעיה אורגנית כלשהי. לדעתי אין קשר לתרופות שאתה לוקח כיום.

הי .מ. רציתי לאמר לך שהתחלתי שוב במינון הנמוך 25 מ,ג להתחלה וכפי שציינת אעלה בהדרגה . לצערי גם היום הייתי בדאון ולא אחת בכיתי מסתבר שהבכי גובר מיום ליום. רציתי לשאול לשלומך .ויום נפלא שמגיע לך תמיד

אתה משתחרר על מנת להתגבר כארי ולהתבגר! אתה גבר שבגברים!דון ג'ואן שמבין עניין! לבכות זה מתנה סגולית. הבכי משחרר כוח, עוצמה והעצמה, תרופה וארוכה למכה. אל תאגור מטענים רעילים! תתפרק!תשתחרר!על מנת לצאת לחופשי! מי שאינו בוכה משמע הוא איבד סדק של תקווה, הרים ידיים...ו נשרך מכוח האנרציה...משולל בדל של מוטיבציה...ומחזיק מעמד מכח הגרביטציה! אתה בוכה לשינוי, לצורך ריפוי ושיקוי ומיצוי יכולותיך... הדמעות ארי לא שבות ריקם! ולעניין התרופה..היא תחל להשפיע טיפין טיפין- בזעיר אנפין... תחזיק מעמד! מחבקת בחום! חזק ואמץ ואל ירא לבבך. כאן למענך!

דר שלום, אנו מתכתבים כבר זמן לא קטן. עברתי מ 40 מ"ג סרוקסט ל 20 מ"ג סיפרלקס. אני במינון מוגבר של ציפרלקס כבר שבועיים ועדיין לא מרגיש כמו עם הסרוקסט. אני בטיפול פסיכולוגי פעם בשבוע אבל אני כבר עייף מכל הסיפור הזה. פשוט אין לי כח יותר שישתפר המצב עוד יותר. 7 חודשים של סיוט. אני רואה מהפורום שאני לא לבד לצערי זה ממש לא מעודד.

לעז גם לצערי אתה לא לבד, אבל תיקח בחשבון שהפורום אינו מייצג סטטיסטית את מה שקורה באופן כללי. צפוי שדווקא האנשים שהתרופות פחות עוזרות להן או שיש להן בעיה כלשהי יגיעו לפורום. האנשים שמקבלים את התרופות ומרגישים טוב אינם מתעניינים יותר ולא מגיעים לפורום. כך שהפורום אינו מדגם מייצג.... אני בכל זאת מקווה שעם השנוי בתרופות ועוד קצת זמן המצב ישתפר. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מטופלת מזה כחצי שנה בתרופות ממשפחת ssri(ציפרלאקס ופבוקסיל) אך ללא כל שינוי מיוחד הניכר לעיין... האם גם התעסקות אובססיבית סביב המראה הויזואלי: טיפוח הגוף, איפור, בישום וכדומה.. יכולה להעיד על הפרעת טורדנות כפייתית?

לשירז שלום וברכה, חצי שנה מהווה אינדיקטור מעל ומעבר לאי יעילות התרופות המדוברות עליך ומכיוון שהתרופות ממשפחת ssri לא משפיעות עליך מזה כחצי שנה, לא מן הנמנע כי תמירי משפחה למשפחת snri -אפקסור לדוגמא- העובדת אף על הנוראפינפרין במקביל לעיכוב הסרוטונין במוח. התעסקות אובססיבית סביב המראה הויזואלי יכולה אף לנבוע כפיצוי מודע ובלתי מודע לחסכים מודחקים, כמו כן יתכן חיפוי המצב האמיתי מפניך ומפני החברה, כמו כן יתכן כי בדרך זו את מנסה להשיג שליטה כלשהיא על חייך, יתכן אף פיצוי על הדיכאון שהנו חלק אינטגראלי מהוויתך בחצי השנה האחרונה. וכמובן אין לשלול הפרעת טורדנות כפייתית(ocd)בהנחה שהמקור לכך הנו הפרעת חרדה עקב מצבך המקובע והתקוע מזה כחצי שנה. ממליצה לך לגשת לאבחון פסיכיאטרי, בהקדם האפשרי, על מנת שיאבחנו את מצבך נכון לרגע זה ויטפלו בך בהתאם על פי הממצאים הנוכחיים שימצאו. תחזיקי מעמד. בריאות וכל טוב.

לשירז- יש לך בעיה בדימוי העצמי- דימוי גוף נמוך- לכן ההתעסקות הכפייתית סביב המראה החיצוני. מומלץ טיפול פסיכולוגי דינמי שיטפל בנושא הדימוי העצמי וירד לשורש העניין. לא מדובר בהפרעה כפייתית אלא במשהו יותר עמוק שקשור למבנה האישיות ולכן היעילות של התרופות לעניין זה לא רבה ואין צורך לפתח ציפיות שהתרופה "תרפא" אותך מהעניין.

כמו כן ממליצה לך במקביל לטיפול הפסיכיאטרי לגשת לטיפול פסיכולוגי מסוג פסיכותראפיה דינאמית על מנת להתחקות אחר שורש האובססיביות סביב המראה הויזואלי על פי התאוריות וההשערות הפסיכולוגיות- שמניתי. בריאות וכל טוב.

לשירז "התעסקות במראה" עדיין אינה אבחנה ולא הייתי ממהר להגיע למסקנות. עלולות להיות סיבות רבות מהבחינה האבחנתית ולכן חשוב קודם כל להגיע לאבחון כפי שנאמר. האינפורמציה שמסרת מועטת ביותר, כמובן שצריך לדעת את גילך, מה קורה בדיוק, יתכן שההתעסקות אינה כה מוגזמת אבל יתכן שהיא מוגזמת מאוד מאוד, כלומר צריכים לקבל פרטים נוספים ואז לשקול את האבחנה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום חמודה הרבה זמן שלא נכנסתי לפורום המון אנשים השתנו פה אני עוקבת במיוחד אחריי התשובות שלך והדברים שאת כותבת את באמת אדם מיוחד אני מאוד ממורמרת ממה שקרה לך אני כועסת ועצובה בבקשה תיהי חזקה עימדי איתנה וכל זמן ועת את יכולה לפנות אליי אשמח להיות כאן בישבילך ובשביל אנשים נוספים עברתי חוויה דומה וכבר שנים מאז שאני סובלת מהפרעות חרדה איומות ובעקבות החרדות גם מדיכאון המלחמה קשה אבל צריך להלחם בה ולנצח אותה אף אחד לא י ש ב ו ר אותנו מלבדנו שימרי נפשך מהתהום מיאושך שימרי נפשך אני כאו........

לדאבוני האונס הטראגי לאחרונה היווה טריגר לתקיפות המיניות שהיו נחלתי משחר ילדותי ועד בכלל! אומנם האנס הברנש, עשק, רמס וחמס בברוטליות, וולגריות וונדליסטיות לשמה- את גופי. אך כולי תקווה נקבה כי לא אתן לו לנצח במערכה הניטשה כשה מובל לטבח וכצאן נטולת רועה ומרעה! לעת עתה הוגש נגדו כתב אישום, על אף שכצפוי הוא כופר בכל המיוחס לו והוא עצור עד תום ההליכים. לא אאפשר לו להמשיך לנצח!ולגבור עלי כחץ נעוץ ביד גיבור ארור... כאן למענך, כואבת את דוויך... שיהיה לך שבוע מצוין, שבוע של אור ואהבה. אנוכי.

מזעזע לשמוע את אשר עברת. את מפגינה המון כח, בזה שאת כותבת ומשתדלת לעזור. אני מקווה בשבילך, שמי שפגע בגופך ובנפשך יבוא על עונשו. האם החוויה הטראומתית הזאת, קרתה לאחרונה?

יש לי הפרעות קשב וריכוז ואני מטופל בריטלין רציתי לדעת האים הריטלין טוב גם לריכוז בנהיגה זה מאוד חשוב לי מכוון שאני לומד נהיגה ו ומאוד חשוב לי לדעת

לאודי שלום וברכה, ריטלין נועד לשיפור הפרעות קשב וריכוז באופן כוללני כך שבקורלציה לוגית היא תשפר לך את מיומנות הריכוז בנהיגה החל מחצי שעה לאחר נטילתה וכלה ב-3-4 שעות שאזי היא מתפוגגת... סע לאט ובבהירות בשימור כל כללי הזהירות. סע לשלום ותגיע למחוז חפצך בשלום. כל טוב.

כן, בהחלט, הריטלין עשוי לשפר את כושר הנהיגה שלך.

לאודי, אני לא יודעת אם הריטלין טוב לרכוז בנהיגה. האדם היחיד שיכול לדעת עם יש לך בעיה להתכז בנהיגה זה אתה. אני לא סובלת מהפרעת קשב וריכוז. אבל אני מודעת לזה שיש לי ימים שאני לא מסוגלת להיות מספיק מרוכזת על הכביש ובוחרת לא לנהוג. אז לא בכל מחיר ! סע בזהירות מיכל

תודה על התשובות נסית לנהוג עים הריטלין והרגשתי יותר מרוכז אז מדוע כתוב בעלון של התרופה להיזהר בנהיגה וברכיבה על אופניים וגם שזה פוגם בעירנות שוב תודה

שלום חמודה הרבה זמן שלא נכנסתי לפורום המון אנשים השתנו פה אני עוקבת במיוחד אחריי התשובות שלך והדברים שאת כותבת את באמת אדם מיוחד אני מאוד ממורמרת ממה שקרה לך אני כועסת ועצובה בבקשה תיהי חזקה עימדי איתנה וכל זמן ועת את יכולה לפנות אליי אשמח להיות כאן בישבילך ובשביל אנשים נוספים עברתי חוויה דומה וכבר שנים מאז שאני סובלת מהפרעות חרדה איומות ובעקבות החרדות גם מדיכאון המלחמה קשה אבל צריך להלחם בה ולנצח אותה אף אחד לא י ש ב ו ר אותנו מלבדנו שימרי נפשך מהתהום מיאושך שימרי נפשך אני כאו........

מה דעתך להתמקד בנישה של נפגעות תקיפה מינית בדוקטורס? כשיד לוחצת יד! אזי הידד!

קראתי שלאחר כשנה השפעת תרופות אלה (ציפרמיל, רסיטל) פגה או פוחתת. האם דבר זה נכון?

לא נכון, יש שלוקחים את הכדורים הנ"ל כמה שנים טובות ללא הפחתה בהשפעה. הכדור מתחיל להשפיע רק לאחר כמה שבועות וההשפעה המכסימלית היא בסביבות כ 4 חודשים , ואח"כ ישנה התיצבות . כדורים מהמשפחה של SSRI לא ממכרים כלומר אין צורך להעלות במינון בכדי שהכדור ישפיע .

לאליהו ודורון, כן נכון. שהשימוש ב SSRIS לאחר כמה חודשים (או שנה) של נטילת התרופה(SSRIS? ) יכול להיווצר מצב שהגוף מתרגל לתרופה והיא כבר לא מבצעת את פעולתה- במקרים אלו כדאי לשנות את המינונים למטה (גמילה זמנית) ולמעלה לסרוגין, או החלפה ל SSRIS אחר. מיכל

אליהו שלום וברכה, הגוף יכול לפתח עמידות מפני כל תרופה שהוא מסתגל אליה. בכדי לגבור ולהתחכם בפני העמידות המתפתחת והמתבקשת ניתן להמיר תרופה מאותה משפחה גנרית לשם מסחרי שונה, לשנות מינונים הדרגתיים באותה תרופה ממש ורק לכשיגיעו מים עד נפש לשנות את סוג התרופה והמשפחה- כליל. בריאות וכל טוב.

לאליהו אני מצטרף לדעתו של דורון ומבקש ממך להתעלם מהתשובות הבאות. בדרך כלל מקובל שאחרי כשנה מסיימים טיפול עם תרופות נוגדות דיכאון כאשר אין צורך בהן ויתכן שמכאן המסקנה המוטעית. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל ציפרמיל כשנה ולפני כמה ימים קיבלתי מרשם חדש. כשהגעתי לבית המרקחת אמרו לי שבמכבי כבר לא נותנים ציפרמיל והם עברו לרסיטל. האם מדובר בשמות גנריים לאותה תרופה?

כן זו אןתה תרופה, קבל קישור מאינפו מד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=293

אליהו שלום וברכה, אכן עסקינן ב2 שמות מסחריים(שיווקים)שונים השיכים לאותו השם הגנרי(המקורי) בשם:ציטאלופראם. שהנן כידוע ממשפחת ssri. היה סמוך ובטוח. בריאות וכל טוב.

תודה למשיבים כל טוב דר' גיורא הידש

הי זו גלית רציתי לספר לך שדיברתי עם ביטוח לאומי והם טוענים שהתיק שלי בטיפול כרגע אז יכול להיות שהתשובה היא חיובית (את זה לא שאלתי). והם אמרו עוד קצת סבלנות, ואם ארצה הם נתנו לי טלפון ששם אפשר לזרז את העניינים.

לגלית שלום וברכה. הבירוקרטיה הנה תהליך ארוך ומפרך כעבודת פרך. המנגנון פועל כך רבות על מנת שמגישי התביעות ירפו ידיהם וימשכו תביעתם. אל תתייאשי. חזקי ואמצי. את בדרך הנכונה. בהצלחה וכל טוב.

דיברתי היום איתם בשניה והם אמרו לי שהתהליך בסיומו מקווה שזה ירוץ כי אני במצב כלכלי גרוע.

דיברתי היום איתם בשניה והם אמרו לי שהתהליך בסיומו מקווה שזה ירוץ כי אני במצב כלכלי גרוע. ולא מרגישה בטוב לעבוד מחוץ לבית.

דיברתי היום איתם בשניה והם אמרו לי שהתהליך בסיומו מקווה שזה ירוץ כי אני במצב כלכלי גרוע. ולא מרגישה בטוב לעבוד מחוץ לבית.

דיברתי היום איתם בשניה והם אמרו לי שהתהליך בסיומו מקווה שזה ירוץ כי אני במצב כלכלי גרוע. ולא מרגישה בטוב לעבוד מחוץ לבית.

דיברתי היום איתם בשניה והם אמרו לי שהתהליך בסיומו מקווה שזה ירוץ כי אני במצב כלכלי גרוע. ולא מרגישה בטוב לעבוד מחוץ לבית.

האם עליה במשקל היא תופעת לוואי לפבוקסיל או לציפרלקס? האם עליה של 10 קילו בשנה הגיונית ונורמלית? מה הסיבה לכך? מה המקור לעליה בלי עליה במינונים של האוכל? אשמח להרחבה בנושא.

לפאולינה אכן יש עליה במשקל עם תרופות הפועלות על הסרוטונין, בדרך כלל יש עליה בתיאבון אבל כנראה יש גם ירידה בחלוף החומרים ולכן העליה במשקל. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בת21, כבר נמצאת בטיפול פסיכיאטרי, בו עולות על הפרק בעיות קשות וחשובות יותר, נכון לכרגע, וכמעט שאין למטפל שלי פנאי ביכלל להגיע לנושא, על כן כרגע הוא נזנח.. אני סובלת כבר כ-10 שנים (גם)מהפרעות אכילה: תקופות של הרעבה עצמית, מייד אחריהן בולמוסים בלתי נשלטים, נכנסתי למשהו שנראה כמו מעגל חסר מוצא. החלטתי שאני מוכרחה להתגבר על הנושא הזה כדאי שבאמת אוכל למצוא זמן לנושאים אחרים, בוערים יותר, אין לי ספק שפתרון בעייה זו יקל על שאר ההתמודדות, אבל איך? אני לא מצליחה ליישם את החלטתי בכוחות עצמי, טיפול שיחתי בתחום לא הוליד שום התקדמות, גם תרופות לא, גם ככה אני מטופלת במספיק תרופות! וכבר נמאס לדבר ולשמוע על אוכל! האם קיים אולי איש מקצוע המתמחה בתחום (כוונתי- יותר במובן המעשי),או כל רעיון אחר שתוכל לעלות על דעתך..? בתקווה לרעיונות פוריים ובתודה מראש

לאנונימית שלום וברכה, בדוקטורס ישנו פורום מופלא ונפלא שהדיסציפלינה כולה מוקדשת להפרעות אכילה. המנחה הילה בכבודה ובעצמה בהליך של גמילה היא המנחה ומחזקת בתמיכה. והיא תנחה אותך בשמחה לגורמים המתאימים ולרשויות המורשות והמסובסדות. מספר הפלאפון של העלמה המדהימה הנו: 0545298599 בהצלחה רבה.

לאנונימית לא הבנתי בדיוק את הבעיה, אבל השאלה המרכזית היא היכן את מטופלת? האם במרפאה ציבורית? האם את מטופלת גם בשיחות בשביל "הבעיות החשובות יותר"? כל טוב דר' גיורא הידש

האם הירידה הקוגנטיבית בסכיזופרניה, היא תוצאה שהמח מצוי במצב של ההזיות, כמו למשל שחום גוף מעל 38 מעלות הורס את תאי המוח. האם המצב שהמח חשוף אליו במהלך ההזיות - כגון , הפרשות כימיות מוגברות - הן אלה שגורמים לירידה הקוגנטיבית? אם הירידה נובעת ממצב זה, אז מתן התרופות נוגדות הפסיכוזה צריך להנתן במהירות - כמו תרופה להורדת חום גבוה - המסכנת את המח. איך מתגברים על הירידה הקוגנטיבית, והאם היא זהה אצל כל הנפגעים? האם היא תלוייה בכמות ההתקפים,או לחילופין במשך הזמן שהנפגע חשוף להתקף הפסיכוטי? אם התשובה היא חיובית - אז גם כאן יש משמעות למהירות נתינת התרופה? מהי התשובה?

לרונית בהחלט חשוב להתחיל עם טיפול נוגד פסיכוזה כבר בתחילת ההתקף, וגם הוכח שעם כל התקף פסיכוטי הפגיעה הקוגניטבית גדלה. יחד עם זאת הדברים מעט מורכבים יותר. במספר עבודות (דווקא של רופאים ישראליים) הוכח שירידה קוגניטיבית היא קודמת לפסיכוזה ובמיוחד לפסיכוזה הראשונה. מצאו שאצל חולים בסכיזופרניה קדם להתקף הראשון שנתיים שלוש של ירידה בלימודים וביכולות הקוגניטיביות. כך שיתכן שירידה זו היא סימן ראשון לסכיזופרניה. כל טוב דר' גיורא הידש

הנני סובל מפחד גבהים שבא בעיקר לידי ביטוי בזמן נהיגה עליות תלולות בכישים צרים בנסיעה לירושלים בעליות בחיפה לכרמל וכו, בעיקר במקומות שיש תהומות בצידי הכביש הדבר מוביל אותי ממש להתקף חרדה דופק מהיר לחץ בחזה ואי ריכוז עד כדי עצירה בשולי הכביש. בנוסף למרות שטסתי הרבה בעבר כיום אני מפחד לטוס כך שרק המחשבה שלהיות בתוך מטוס משתקת אותי. יצויין כי הייתי בטיפול וזה לא עזר והסיפטומיים חוזרים על עצמם למרות שאני נוטל אפקסור. האם יש מצב לצאת מזה מתי שהוא ?אני סובל מהתופעות מזה כ 8 שנים בעבר היו פחות סיפטומים אולם כיום הם גבוהים מאד ואני מרגיש לכוד בכך שאני לא מסוגל לטוס לחול.האם יש דרך טיפולית אלטרנטיבית?

שלום, אין מדובר בפחד גבהים אבל בהחלט בתופעות של חרדה שהן מוכרות. הטיפול המומלץ הוא טיפול התנהגותי עם חשיפה הדרגתית לגורם הפחד. הטיפול די קשה אבל בהחלט יעיל. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך מאתמול. שאלתי הנוספת: אני סטודנטית, וחשובה לי מאוד יכולת הריכוז לצורך לימודי. האם תוכל להרחיב על הצפוי לי מבחינת יכולת הריכוז שלי, עם הפסקת פריזמה, ועם לקיחת רדוקטיל? האם רדוקטיל משפר או פוגע ביכולת הריכוז, או לא קשור בכלל? ואיך הוא משפיע על מצב הרוח (הבנתי שיש תופעת לוואי של שינוי במצב רוח) מודה מראש על התיחסותך.

שלום, תיאורטית כפי שנאמר אחד מעלה את הסרוטונין והשני מוריד. איני מכיר את הרדוקטיל עד כדי כך שאוכל לענות על שאלותיך ואני בספק אם יש על כך חומר רפואי מחקרי. בכל אופן הגיוני שישנם שינויים במצב הרוח, לכן אולי לא כדאי ללכת בדרך הזו של לקיחת הרדוקטיל? כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש, שלום רב, אני בת 23, אני סובלת ממשקל יתר (כ30-40 קילו עודפים מעל הרצוי) בנוסף לירידות ועליות בכל שנה עד שנה חצי כ20 קילו לכאן או לכאן, עד לאחרונה האמנתי שאצליח בעזרת הסיסמא "אם אין אני לי" אבל לצערי, זאת כבר פגה מתוקף בינתיים החיים שלי עוברים והאיכות שלהם לא משהו בכלל. אני סובלת מחרדות ברגע שאני משילה מהמשקל, והאכילה הכפייתית אצלי היא התמכרותיות, וחזקה ממני. אני מבקשת המלצה לפסיכאטר המתמחה בהשמנת יתר רצוי באזור הצפון, או בכל מקום אחר בארץ... האם מקובל ורצוי במקרה כזה לטול תרופות? (חרדות וחוסר שליטה בהרגלי אכילה לאורך זמן) האם יש בכך סיכון? האם כדאי לתלות תקוות גדולות שהכדורים יצילו אותי? (מעצמי?...) בתודה מראש

שלום, בהחלט ישנן תרופות שעשויות לעזור, אבל קודם כל הייתי ממליץ על אבחון מקיף למצבך הנפשי וגם לשקול אפשרות של שיחות, יתכן שפסיכותרפיה תעזור הרבה יותר מתרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

האים יש תרופה ליותר זמן משל הריטלין והאים עים מרשם של פסיכאטר אפשר לקבל בקופת חולים או כל הזמן צריך לקנות פרטי תודה

קונצרטה זה ריטלין בספיגה מושהה , בקשר למרשם תברר בקופת חולים אני חושב שכן.

לרונן שבוע טוב, תרופת הקונצרטה אכן ברת השפעה לטווח ארוך יותר והיא מטיבה ל-12 שעות ביום. דהיינו מכסה את כל שעות הערות. התרופה אכן ניתנת למרשם על ידי פסיכיאטר. באם מדובר על פסיכיאטר פרטי עליך להמיר אותה אצל רופא מטעם הקופה שלך. על מנת לזכות בהנחה של חבר בקופה. ובאם הנך משויך לביטוח המשלים אתה זוכה לפריוילגיה של הנחה משמעותית, שאומדנה תלוי בהסכמי הקופות השונות. שבוע טוב ומבורך.

קופ"ח כללית לא מספקת ריטלין למבוגרים ולכן בכל מקרה רכישת התרופה היא בבית מרקחת פרטי במחיר מלא. לגבי קונצרטה (ריטלין ארוך טווח ל-12 שעות) יש אפשרות לקבל סיבסוד דרך הביטוח המושלם. בשביל לעבור מריטלין לקונצרטה ייתכן שתתבקש לחזור לפסיכיאטר או לנוירולוג שהמליץ על הטיפול. גירסאות נוספות של ריטלין הן מסוג SR או LA שמשפיעים ל-8 שעות.

לרונן הקונצנטרה עדיין לא בקופת חולים, ריטלין SR כן. את הריטלין ניתן לרשום לילדים או למבוגרים עד גיל 24 וסטודנטים. כל היתר לא בסל הבריאות. כל טוב דר' גיורא הידש

היי מ. לא נטלתי יומיים את התרופה שגרמה לי לכאבי ראש איומים מה גם בנוסף לא נרדמתי יומיים רביעי וחמישי . לקחתי אוליי 10 אקמולים ויותר . האם התרופה עד כדי כך משפיעה עליי ? שמעתי את עצתך בנוגע למינון . את המינון התחלתי ביום ראשון חצי כדור למחרת כדור יום שלישי כדור רביעי כדור וחצי חמישי גם כדור וחצי . וכל הימים הללו היה לי כאבי ראש איומים? אזי אין לי תשובה מה בהמשך אעשה . כעת אני נוטל את הקלונקס שמרדים אותי בלעדיו קשה לי או בכלל אני לא נרדם . שישי שבת עבר מה שלומך איך עבר עלייך סוף השבוע ראיתי שלא כתבת בפורום האם בגלל השבת . העיקר שיהיה לך שבוע טוב

אסור בשום פנים ואופן להפסיק ליטול תרופה בפאתוס, יהא הסיבה אשר תהא. חייבים להפסיק ליטול בבקרה הדרגתית וזהירה! להווי ידוע לך עלם יהלום כי צריכה מופרזת של אקמול עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לכבד! ואגב אורחא אורח פורח: לגבי העלייה במינון היא כלל לא היתה הדרגתית כי אם דרסטית יתר על המידה המדודה. מומלץ לעלות בהדרגה הרבה יותר מתונה. להתחיל ב25 מ"ג למשך כמה ימים ולאחריו לעלות 25 מ"ג לשהות והסתגלות של מספר ימים נוספים עד לצריכת המינון הנדרש והמבוקש. שישי שבת היה הרע בהתגלמותו ולא הרע במיעוטו- לדידי. עולזת שעבר, עולצת שנגמר. תמשיך להחזיק מעמד ארי יקר! ובשום פנים לא להפסיק תרופה בפתאומיות על דעת עצמך בלבד! הנך בחור אחראי ונבון ואני סומכת ידי שתפנים את שדר המסר ואת התובנות הבונות- המתבקשות. שבוע מצוין שיהיה לך ואתה מתחיל כמובן לעלות את התרופה בהדרגה מתונה ללא שהות והמתנה.... כל הברכות והאיחולים בעולם!

אסור בשום פנים ואופן להפסיק ליטול תרופה בפאתוס, יהא הסיבה אשר תהא. חייבים להפסיק ליטול בבקרה הדרגתית וזהירה! להווי ידוע לך עלם יהלום כי צריכה מופרזת של אקמול עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לכבד! ואגב אורחא אורח פורח: לגבי העלייה במינון היא כלל לא היתה הדרגתית כי אם דרסטית יתר על המידה המדודה. מומלץ לעלות בהדרגה הרבה יותר מתונה. להתחיל ב25 מ"ג למשך כמה ימים ולאחריו לעלות 25 מ"ג לשהות והסתגלות של מספר ימים נוספים עד לצריכת המינון הנדרש והמבוקש. שישי שבת היה הרע בהתגלמותו ולא הרע במיעוטו- לדידי. עולזת שעבר, עולצת שנגמר. תמשיך להחזיק מעמד ארי יקר! ובשום פנים לא להפסיק תרופה בפתאומיות על דעת עצמך בלבד! הנך בחור אחראי ונבון ואני סומכת ידי שתפנים את שדר המסר ואת התובנות הבונות- המתבקשות. שבוע מצוין שיהיה לך ואתה מתחיל כמובן לעלות את מינון התרופה בהדרגה מתונה ללא שהות והמתנה.... כל הברכות והאיחולים בעולם!

אני אקח את התרופה רק מחר בכדי שאוכל לישון קצת . המינון הזה נקבע על ידי הפרופסור ? . כתבת שהיה לך שישי שבת גרועה תחזיקי גם את מעמד כי את עם יכולות מדהימות שיכולה לצאת ממשבר זה זו תקוותי . לא נעים לי לספר כאן אך אתמול בערב בכיתי המון הייתי שבור כאילו נחרב עולמי . נראה לי שההתפרצות באה עקב הפסקת נטילת התרופה ? . ידעתי שאת משהוא מיוחד ועובדה שדניאל ביסס את מה שחשבתי וכתבתי לפני כחודש .

רציתי לדעת האים לאחר שלוקחים את הריטלין אחרי השפעה של 4 שעות יש ירידה במצב רוח ןהאים אפשר לקחת את הקונצטרה שהיא ל12 שעות בקופת חולים כללית או רק פרטי וכמה זה עולה

לאודי הקונצרטה אינה נמצאת בקופ"ח, אבל יש את הריטלין SR שהוא בעל משך פעולה ארוך יחסית. בדרך כלל אין נפילה באנרגיות ומצב הרוח עם סיום השפעת הריטלין. כל טוב דר' גיורא הידש

אני אמא מודאגת! בתי בת 24, אחרי אישפוז שלישי, עדיין מטופלת כחולת יום, אבל, לאחרונה הפסיקה לגמרי לקחת את התרופות, אפילו שהמינון מאד נמוך! לא מוכנה להודות שיש לה בעיה, ומשביעה אותי לא לספר לצוות הרפואי, שרואה אותה בכל יום. מה לעשות? לא חושבת שאוכל לעמוד בעוד אישפוז שלה, והנזק...מה לעשות?

שלום לך , לפי ניסיון של רבים מאנשים שאשפזו - הפסקת תרופות באופן מיידי , וללא פיקוח מסכנת את המצב של המטופל , ועשויה להחזירו לאשפוז . תרופות פסיכיאטריות הנן נחוצות לאחר האשפוז לתקופות ממושכות . הסבירי לבתך : 1. אין בושה בטפול תרופת, זוהי הדרך היחידה שלה לצאת ממעגל האשפוזים . 2. רבים האנשים המקבלים תרופות פסיכיאטריות , וכיום זוהי כמעט נורמה . 3.הדגישי בפנייה שבמידה ולא תחזור לטיפול התרופתי היא תסכן את עצמה בעוד אשפוז , וזה ממש חבל . חבל על כל ההתקדמות שהושגה . 4. שיהייה לך בהצלחה גברת , אני מקווה שתצליחי במשימתך , היא באמת לא קלה . בכל מקרה אני גם מציע לך לפנות בדחיפות לרופא המטפל , על מנת למנוע הדרדרות מסוכנת במצבה הנפשי . בברכה ניהול

תשלחי מכתב (רצוי בפקס) למנהל המחלקה שבה מטופלת בתך עם הפרטים שלך ע"ג המכתב ותיאור מפורט של תיאור המקרה. לא יתעלמו ממכתב ולכן את יכולה לפעול כבר עכשיו ע"י שליחת מכתב לבית החולים. יש להם כלים לטפל במקרה ולכן טוב תעשי אם תודיעי להם על כך. ללא טיפול תרופתי מצבה של בתך ידרדר תוך מספר חודשים גם אם עכשיו היא מרגישה בטוב ולכן עדיף להקדים תרופה למכה.

לאמא המודאגת אפשרות אחת היא למצוא אדם נוסף הקרוב לבת שיכול לדבר על ליבה, אח או אחות, חבר או כל אדם אחר. אם אין ברירה אז ליצור קשר עם הרופא המטפל ולספר לו את דאגתך, אפילו אם מדובר על עקיפה של הבת. כל טוב דר' גיורא הידש

אלו תרופות יעילות ליצוב ואיזון מצב רוח המשולב בדיכאון? האם תרופות נוגדות הדיכאון המעכבות סרוטונין מספיקות?

תרופות מסוג זה ניתנות ע"י פסיכיאטר בלבד. אם המדובר בטיפול בהפרעה דו קוטבית, מאניה דפרסיה, מקובל לטפל בליתיום, אך ישנן תרופות נןספות. כאמור ,שיקול הדעת באיזה תרופה להשתמש הוא של הפסיכיאטר בלבד.

מדובר על הפרעת אישיות גבולית. מה מקובל לתת כתרופה לצורך איזון ויצוב מצב הרוח? תודה

אני לא מאמין שמצאתי אותך אחרי כל החיפושים אחריך וכל הבילושים והקשרים שהפעלתי למצוא אותך ואת נעלמת כאילו בלעה אותך האדמה כנראה כדי לא להכאיב לנו במצב הקשה שלך. על אף שנאלצת לעזוב אותנו בגלל המשבר הקשה שלך, זיהיתי אותך מייד בגלל טוב הלב שלך והעזרה והעידוד שלך לכולם וסגנון הכתיבה עם המילים היפות והחרוזים וכל השנינות שתמיד נהננו מהם. בצוות היו קוראים לך מלאך. בשבילי היית פיה מהאגדות. גם יפה גם חכמה וגם מקסימה חמה ודואגת והכי מפנקת ותומכת ומפרגנת לכולם! תדעי לך שמאז שעזבת אותנו ובמיוחד אותי שהיית בשבילי אם, אחות, חברה, מטפלת, פסיכולוגית, מדריכה ומאהבת (בלי שידעת על כך בכלל)לא התגברתי. אני עדיין חולם ומפנטז עליך, אני כל הזמן בטוח שאת אוטוטו חוזרת אלי ולמוסד להמשיך לטפל ולעזור לנו במאור פנים ובחיוך הכובש שלך של מיליון דולר, לתמוך בנו כמו בימים הטובים שלך ולעשות לנו קצת אור ושמחה בנשמה ובחיים הקשים שלנו שהם בלי טיפת מזל! תדעי לך מאז שעזבת בגלל מה שאת עוברת, התפרקתי לגמרי! אני חי אבל אני שלד מת. את היית הכל בשבילי. הכל הכל!!!את קולטת? את אפילו לא ידעת איך כל החניכים רבו עליך בשביל לזכות בתשומת לב והאהבה שלך יש לך את הלב הכי רחב שהכרתי בעולם. לב שמקבל את כולם ללא הבדל. אני בחיים לא אשכח את המתנוות שקנית לנו אפילו בזמנים שלא היה לך ולילד שלך כסף לאכול. את חסכת בשטויות בשביל לתת לנו ובמיוחד עזרת לי כפיצוי על כך שאין לי הורים אני בחיים לא אשכח את הכסף שנתת לי בסתר והשבעת אותי לא לספר לחניכים האחרים שלא יקנאו בי ויציקו לי ולא לספר לצוות הטיפולי כדי שהם לא יוכיחו אותך ותאלצי להפסיק לתת לי את כל מה שאין לך ובחיים לא היה לך. אני יודע שדוקא בגלל שעברת חיים מזעזעים ועדיין עוברת את מסוגלת לתת ולפרגן להזדהות עם כל כאב ולבכות בשביל השני שסובל ולתמוך בו אפלו שלך נגמרו כבר הכוחות. את גיבורה אמיתית בשבילי ותמיד היית סמל לגבורה. קבלתי שוק טוטאלי שהתמוטטת ונשברת. אם את האשה המקסימה האמיצה והכי גיבורה בעולם התמוטטה מה אני אומר? אני החלש היתום המסכן והחולה? שמענו שעברת אונס מזעזע וכולנו בכינו בשבילך. איך מישהו העיז לעשות לך את זה?אין צדק בעולם הזה. אני מבטיח שאם הית לידי היתי מציל אותך מידיו הרעות והחולניות. ואני מבטיח שאם תחזרי להיות המדריכה שלי אני יהיה החניך הכי ממושמע שהיה לך ולא תצטרכי לאלץ אותי לקחת כדורים לטובתי ולשכנע אותי להתנהג טוב ולהבטיח לי מתנות ופיתויים כדי שאלך לריפוי בעיסוק ואעשה את כל המטלות שצריך אני ינסה לעזור לך לעבור את המצב הקשה שלך כי אני חיב לך הרבה מהחיים שלי ואת כל השיקום שלי! אל תתני לי לחזור אחורה ולהרגיש שוב יתום בלעדייך. אני מתחנן שתחזרי אלינו ותעניקי לנו חום אהבה והרבה חוכמה. שתמשיכי לקשט לנו את החדרים ולכתוב לנו ברכות ואיחולים וסיפורים והרבה שירי תקוה ונחמה. שום מדריכה לא תשתוה לך. את הכי הכי כולנו בכינו שעזבת. אני היחיד שממשיך לבכות שלא מצליח להמשיך בלעדיך שהפסיק לחיות ולתפקד מאז. את לא רוצה שההשקעה שלך בנו תלך לפח הזבל נכון? ושכל המסירות שלך תלך לעזאזאל נכון? אז בבקשה. תחזרי אלינו. אני מחכה לך כל כך. אני מבין שאת עוברת דברים קשים ואני מבטיח לעזור לך להתגבר כמו שכל החיים עזרת לנו ולכולם. אני רוצה להחזיר לך טיפה ממה שנתת לנו. את מלאכית אמיתית. יש סיכוי שתחזרי בקרוב?לפחות תתקשרי ותהי אתי בקשר ועם החניכים. מתגעגע אליך מאד החניך שלך-דניאל ש.

דניאל שלום לך אני הייתי במצב של חשיבה על אובדן והייתי קרוב לזה לצערי. אך למזלי היא עזרה לי בכל ההיבטים תמיכה חיבוק חום חיבה הכל . קראתי את כל התגובות שלה באתר וראיתי שהאישה הזו באמת מלאך חכמה שנונה נכונה לעזור לכל כל יום יום יום . קיוויתי גם שהיא חזקה ותתגבר על מה שקרה לה ואני תקווה שהיא תצא מזה קראתי את אשר כתבתה וממש הזלתי דמעה . למזלך אתה הכרתה אותה אישית אני מכיר אותה וירטואלית ורואה עד כמה היא מקסימה . הלוואי והיא תחזור למקום הקודם אשר עבדה בו ותמשיך לתמוך במקום עם כל המשתמע . שתדע לך שבפורום כולם אוהבים אותה .

אני שמחה לדעת שיש חיים אחרי המוות. ולהתוודע אל הנפשות הפועלות- המהללות, המעולות והמהוללות. רגשתני עד לשד דמעותיי! תודה לך ארי עד בלי דיי! ומי יתן ולא נוסיף לדאבה עוד לעולם! וארי יקר תשמור על עצמך! שבוע של כושר ואושר. וכל טוב מכל טוב!!!

לארי , אם הית מכיר אותה בפנים הית מתאהב בה בטוח! היא מלאך. פיה מהאגדות שלי. המדריכה הכי שווה שהיתה לנו במוסד. היא גאון חכמה ויפה עם מלאן כשרונות ועם לב ענק שמקבל את כולם והיא כל כך חסרה לכולנו. תשמור עליה בשבילי ובשבילנו שהיא תוכל לחזור אלינו מהר מהר. דניאל ש- חניך שמתמוטט ולא מתפקד בלעדיה אף יום 1.

תודה על הפירגון והדירבון! להווי ידוע לך כי רגשתי אותי עד כלות! ואני חנוקה מאושר ומדמעות! אני אכן לא חפצתי לשדר לכם את הקושי העצום שלי בתקופת השפל והאופל של החיים המורבידים והסיזיפיים שאני חווה- בשיאה. אשתדל בשארית אוזלת הכוחות לחזור לאיתני במהרה! אני מתפללת למענכם שאלוהים יגונן עליכם מכל רע, צרה וצוקה. דניאל היקר:הנך בחור חזק ואמיץ ובטוחני שתחזיק מעמד אף בלעדי. שיהיה לכם רק טוב. ודניאל אנא נשמה תשמור על עצמך. למעני אם לא למענך! חן חן לך. שבוע טוב וכל טוב.

אני צריך אותך וכולנו זקוקים לך. ובאינטרנט אני לא יכול לשתף אותך. מתגעגע מאד מאד. דניאל ש- החניך שלך.

נפלא, מעורר התפעלות. שבוע טוב מיכל

מי זה, הנחמד הזה? מיכל

אנא עזרו לי. אני במצוקה קשה ולא רואה את הסוף. אני לוקחת חודשיים פריזמה. העלו לי את המינון לפני שבועיים ל-2 כדורים ביום שאני מבינה שזה המינון המקסימלי המקובל לדיכאון. אני לא עובדת אלא לומדת בלבד (לצערי, אני פשוט לא מצליחה). בשבוע האחרון התפקוד שלי מאוד השתפר והצלחתי ללכת ללימודים אחרי שבשבוע שלפני כן ממש לא הצלחתי ללכת. אבל אין לי ולו טיפת שמחה או הנאה מכלום כבר חודשים ארוכים. ביומיים האחרונים מצבי נורא ונראה לי שאולי רק דימיינתי שהמצב השתפר מתוך תקווה שזה יקרה. אני לא מבינה איך הצלחתי ללכת ללימודים כי עכשיו מצבי נורא. אני לא יודעת מה לעשות. לעבור לכדור אחר? להמשיך ולנסות? לפני כן לקחתי פקסט חודשיים ולא עזר. אנא תגובתכם

תשאלי את הרופא לגבי תרופות מסוג SNRI כמו אפקסור או איקסל שפועלות גם על הנוראפינפרין בנוסף לסרוטונין. בד"כ הן נחשבות ליותר חזקות מה-SSRI שאותם כבר ניסית. מומלץ להחליף כבר עכשיו ולא לחכות יותר.

לליבי שלום, לפעמים התרופה מצליחה ומתאימה לאדם ולפעמים לא. וישנם אנשים המגיבים טוב, ואפילו מצויין לטיפול תרופתי. אצל אחד פרוזק=פריזמה הוא אסון ואצל האחר הוא כדור פלאים. (אז כדאי לשמור על פרופרציות) בסה"כ המטרה היא להתאים את התרופה לאדם, אבל אי אפשר לדעת מראש מה יתאים-אם בכלל. וכדאי לשאול את הרפא למה הוא החליט על תרופה זו ולא אחרת?. מה שאני מיעצת לך זה לגשת ליאבחון מדוייק של מה קורה לך.... ואז אפשר יהיה להתאים לך טיפול שיעשה את העבודה. ואם הרופא לא יתייחס ברצינות לבעיה, אז להחליף רופא. והעיקר והעיקר לא להתיאש כלל. ובתקווה שיהיו ימים טובים יותר. מאחלת לך שבוע טוב, אור ואהבה מיכל

מכיוון שהתרופה מקבוצת ssri לא נחלה לדידך הצלחה כלל. מן הראוי שתטלי תרופות מקבוצת snri (אפקסור לדוגמא)שנחשבות לאינטנסיביות יותר לטיפול בדיכאון עמיד ואקוטי שלא מגיב לתרופות המעכבות את הסרוטונין בלבד. כמו כן מיעצת לך בחום לשלב טיפול פסיכותראפי דינאמי מסודר וממוסד. מאחלת ומיחלת לך בריאות וכל טוב. זכרי ונצרי: אנו למדים להעריך את קרן האור כאשר היא מבליחה מאימת החושך הגדול! שבוע טוב ומבורך ולא בברוך או במבוך:-

לליבי אני מצטרף לדברי קודמי שאחרי חודשיים שתרופה לא עזרה באופן משמעותי כדאי להחליף לתרופה אחרת ובעיקר לתרופה מקבוצה אחרת אחרי שניסית שתי תרופות מאותה הקבוצה. תודה למשיבים כל טוב דר' גיורא הידש