פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
05/03/2005 | 15:09 | מאת: רונית

האם יש איזשהם חידושים בנושא התרופות? האם רספירדל עדיין מככבת במקום ראשון מבחינת העדיפויות? האם בעדיפות ראשונה כדאי לקחת רספירדל, או שיש אפשרויות נוספות מוצלחות יותר? האם תופעות הלוואי של הרספרידל , אם קיימות, נסבלות? מדובר על תרופה, שנקנית באופן פרטי, ולכן , אם אפשר לייעץ איזה תרופה טובה יותר, ללא השיקול של זמינות התרופה בקופ"ח, אלא, מהי התרוופה המומלצת בעולם - להזיות , שהן כנראה חלק משסעת.

05/03/2005 | 17:08 | מאת: דור

בארץ ריספרידל היא התרופה הראשונה שנהוג לתת במקרה של שסעת/סכיזופרניה. ניתן לקבל את התרופה בטבליות, בטיפות, בזריקות וגם בזריקות ארוכות טווח שניתנות למטופל פעם בשבועיים אצל האחות או הרופא. השיטה האחרונה מתאימה במיוחד אם יש בעיה למטופל לשתף פעולה או להתמיד בטיפול. גם זיפרקסה וסרוקוול בהחלט יכולים להתאים כתרופות של קו ראשון. יש להם פרופיל תופעות לוואי שונה מריספרידל. היעילות מאד דומה. לכולם השפעה חזקה לטיפול בסימפטומים של סכיזופרניה. בד"כ תופעות הלוואי הן גם תלויות מינון ולכן עדיף לבחור במינון האפקטיבי נמוך ככל האפשר ולא למהר לעלות למעלה. בתרופות אלה ההשפעה המרגיעה היא מיידית אך ההשפעה נוגדת הזיות ומחשבות שווא (השפעה אנטי פסיכוטית) מושגת תוך מספר שבועות. השפעה לשיפור המצב הקוגנטיבי של החולים בסכיזופרניה מגיעה רק בשלב הרבה יותר מאוחר, מספר חודשים לפחות. טבלה שמשוואה תופעות לוואי בין התרופות השונות ויכולה לעזור בהחלטה: http://www.mhc.com/Algorithms/Schizophrenia/SideEff.htm לגבי שמות התרופות- זיפרקסה= Olanzapine, סרוקוול= Quetiapine, ריספרידל= Risperidone

05/03/2005 | 17:12 | מאת: דור

בארץ ריספרידל היא התרופה הראשונה שנהוג לתת במקרה של שסעת/סכיזופרניה. ניתן לקבל את התרופה בטבליות, בטיפות, בזריקות וגם בזריקות ארוכות טווח שניתנות למטופל פעם בשבועיים אצל האחות או הרופא. השיטה האחרונה מתאימה במיוחד אם יש בעיה למטופל לשתף פעולה או להתמיד בטיפול. גם זיפרקסה וסרוקוול בהחלט יכולים להתאים כתרופות של קו ראשון. יש להם פרופיל תופעות לוואי שונה מריספרידל. היעילות מאד דומה. לכולם השפעה חזקה לטיפול בסימפטומים של סכיזופרניה. בד"כ תופעות הלוואי הן גם תלויות מינון ולכן עדיף לבחור במינון האפקטיבי נמוך ככל האפשר ולא למהר לעלות למעלה. בתרופות אלה ההשפעה המרגיעה היא מיידית אך ההשפעה נוגדת הזיות ומחשבות שווא (השפעה אנטי פסיכוטית) מושגת תוך מספר שבועות. השפעה לשיפור המצב הקוגנטיבי של החולים בסכיזופרניה מגיעה רק בשלב הרבה יותר מאוחר, מספר חודשים לפחות. טבלה שמשווה תופעות לוואי בין התרופות השונות ויכולה לעזור בהחלטה: http://www.mhc.com/Algorithms/Schizophrenia/SideEff.htm לגבי שמות התרופות- זיפרקסה= Olanzapine, סרוקוול= Quetiapine, ריספרידל= Risperidone

05/03/2005 | 20:28 | מאת: רונית

תודה דור עבור תשובתך שאלה נוספת! אני מסכימה עם דעתך, שכדאי להצמד למינון הנמוך האפקטיבי ביותר, ע"מ להמנע מתופעות הלוואי של התרופות. האם גם במצב שההזיות הן קשות, זה נכון ואפקטיבי להצמד למנון נמוך, ולחכות עד שתהיה השפעה מיטיבה, וכך להמנע מתופעות הלוואי של התרופות, או שצריכים להתחיל ממינון גבוה, וכאשר מגיעה ההשפעה המיטיבה אז לרדת? יש לי סבלנות לחכות להשפעה המיטיבה - ובלבד למנוע את תופעות הלואי של התרופה, אך האם זה נכון ואפקטיבי להצמד למינון נמוך, למשל ל- 2מ"ג רספרידל, ולהמתין להשפעה?

ד"ר הידש שלום.אני פונה באותה שאלה בנושא ציפרלקס. אני נוטל ציפרלקס במינון 20 מ"ג ואטומין במינון 20 מ"ג. אני חש עצבנות ותוקפנות כלפי הסביבה. האם יש לציפרלקס השפעה כלשהי בנושא? האם להקל ראש בנושא? תודה מראש.

05/03/2005 | 17:30 | מאת: דור

בתחילת הטיפול ציפרלקס יכול לגרום לאי שקט ועצבנות במיוחד במינון שאתה לוקח שהוא גבוה מאד בשביל ההתחלה. נתנו לך אנטומין בשביל הרגעה. בשביל הרגעה אתה יכול לעלות במינון של האנטומין לכדור שלם. אפשרות אחרת לרדת במינון של הציפרלקס לכדור אחד ולעלות אותו בחזרה לשני כדורים רק אחרי שבועיים. תדבר עם הרופא שלך בהקדם האפשרי. אין להקל ראש בנושא.

לשי הציפרלקס עלול לגרום לאי שקט כפי שדדור תיאר. יחד עם זאת יתכן והאי שקט קשור לחרדה או למצב הבסיסי שבגללו אתה מטופל. כך שיתכן שאצלך אין קשר בין התרופה ואי השקט. את הסיבה לאי השקט יוכל רק הרופא המכיר אותך לאבחן. כל טוב דר' גיורא הידש

05/03/2005 | 14:20 | מאת: שי_30

שלום רב. האם מישהו יודע אם ציפרלקס יכולה לגרום לעצבנות או לתוקפנות? אני לוקח ציפרלקס נגד OCD ולאחרונה חש עצבנות לא רגילה. תודה.

05/03/2005 | 22:06 | מאת: מ. אותנטית

לשי שבוע טוב, תוצר הלוואי של ציפרלקס בתקופת ההסתגלות לתרופה הוא אכן תחושה של חוסר מנוחה שיכול כמובן במקרים קיצונים להגיע לעצבנות עד כדי תוקפנות! ככל שמינון התרופה גבוה יותר כך בהתאמה תחושת חוסר המנוחה גוברת יותר. באיזה מינון עסקינן? שבוע טוב ומבורך. שבוע של בריאות, אור ואהבה.

05/03/2005 | 14:15 | מאת: נחום

שלום, יש לי מספר שאלות: מהם הגורמים להפרעה? האם מדובר רק בגורמים פסיכולוגים או שגם ביולוגים? ייתכן שאדם בוחר להיות עם אישיות סכיזואידית או שזה לא קשור לבחירה? האם ההפרעה קיימת גם אצל ילדים? מהו הטיפול המומלץ ועד כמה הוא מועיל? האם יש קשר כלשהו לסכיזופרניה או לאוטיזם? האם ניתן לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי בגין ההפרעה? איזה תחומי עיסוק יכולים להתאים לסובלים מההפרעה? האם ידוע לך על ספר בעברית או באנגלית המוקדש לנושא? תודה מראש, נחום.

05/03/2005 | 23:44 | מאת: מ. אותנטית

לנחום שבוע טוב, בשל מתקפת השאלות:- אנסה לענות על ראשון ראשון ואחרון אחרון: הפרעת אישיות סכיזואידית מאופיינת בהתכנסות האדם בתוך עצמו. ואכן מוצאים אצל הסכיזואיד, בצורה המתונה, את המאפיינים העיקריים של סכיזופרינה. כגון: דלות הקשר עם הזולת, שיוויון נפש כלפי הסביבה, נטייה להתבודדות ולחולמנות, אמביוולנטיות(דואליות/שניות)חיבה להפשטות. משום כך היו חוקרים שהחשיבו זאת כמבנה נפשי פתולוגי-בלתי נורמלי, העתיד להתפתח לכלל סכיזופרניה. אך הרושם הכללי הזה אינו מאושש באמצעות העובדות מחמת שכ:50% מכלל הסכיזופרנים, לא היו בעלי אישיות סכיזואידית קודם שלקו במחלתם. ההפרעה הלז אכן קיימת אצל ילדים, ותסמיניה מתפתחים ומתגברים ככל שנוקף הזמן. תחומי העיסוק ההולמים את הלוקים בהפרעה הנן עיסוקים שאינם מצריכים עבודת צוות שיתופית, עבודה שלא דורשת אינטראקציה ואינטגרציה עם קהל. במיוחד לא ניהול מגעים פרונטאליים. אנשים בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית יכולים להיטמע בעבודות טכניות ומכניות קלות שאינן דורשות ריכוז מאומץ וכן לעבוד כפרילנסרים(עצמאיים) בעבודות שונות ומשונות ובכל עבודה שאינה דורשת מגע רציף ומחייב עם אנשים ויצירת קשרים בין-אישיים מסועפים ומורכבים.. לדאבונך כל הפרעת אישיות באשר היא- אינה מקוטלגת כמחלת נפש, על כן אין לה הכרה ממסדית וכפועל יוצא הלוקים בהפרעה נפשית/אישיותית אינם זכאים לקצבה מטעם הביטוח הלאומי, למעט מקרים חריגים כאשר מוכיחים אי כשירות לעבודה וחוסר תיפקוד טוטאלי כתוצאת פגיעה ישירה מההפרעה. בריאות וכל טוב.

06/03/2005 | 01:37 | מאת: דור

הפרעה אישיות סכזואידית נמנית עם צבר ההפרעות מטיפוס A עליהן נמנות גם הפרעת אישיות פרנואידית וסכיזוטיפלית. כלל צבר הפרעות אלו מופיע יותר בקרובי משפחה של חולי סכיזופרניה אך מקרב אלו הפרעת אישיות סכיזואידית היא בקשר נמוך יותר. כלומר דווקא הפרעות האישיות הפרנואידית והסכיזוטיפלית קרובים יותר לסכיזופרניה מאשר האישיות הסכזואידית. קצבת נכות תלויה בהפרעה לתפקוד ולחיי היומיום ולאו דוקא לכותרת כזו או אחרת. הראיה היא שישנם אנשים שככל הנראה בעלי הפרעת אישיות זו אך מצליחים לעבוד בצורה מלאה. לדעתי אין מקום לתייג מקצועות מסויימים לבעלי הפרעות מסויימות. אנשים שונים מצליחים ונמשכים למקצועות בהם בדרך כלל מעניין וטוב להם יותר.

לנחום אני מצטרף לדברי קודמי ותשובותיהם מקיפות את כל הדברים החשובים. גם על הפרעות אישיות בדרגה חמורה ישנה נכות שהביטוח הלאומי מכיר בה וקובע אחוזי נכות בהתאם. כל טוב דר' גיורא הידש

05/03/2005 | 14:00 | מאת: dan

שלום ד''ר הידש! אני רופא משפחה ובעבודתי יוצא לי די הרבה להתחיל טיפול בהפרעות דכאון וחרדה בתרופות בקבוצת SSRI כך שאני די מכיר אותם ואת אופן בחירה וניהול החולה בתחום התרופות הנ''ל . לגבי אפקסור ואדרונקס אין לי הרבה נסיון (ראיתי מספר חולים שזה עזר להם לאחר כשלון של הSSRI הקלסיים אך לא אני התחלתי את הטיפול) . רציתי לשאול מה הוא בד''כ ''פרופיל'' או ה''פורטרט'' של החולה שבו תתחיל את התרופות האלה (אני מבין שאין פה חוקים אך בכל זאת....) ואיך ניתן לעשות את ה''חפיפה'' עם SSRI שכבר לוקח ואותו אני רוצה להפסיק? תודה מראש על התשובה ושיהיה אביב מקסים!

06/03/2005 | 01:53 | מאת:

לדן לי יש ניסיון מצוין עם אפקסור (וקצת פחות טוב עם הגנריקה), בדרך כלל תרופת הבחירה שלי היא אפקסור. הוכח שהאפקסור והציפרלקס מעט יעילים יותר משאר ה SSRI וגם פעולתן מתחילה מוקדם יותר. אני די אגריסיבי בטיפול באפקסור ובדרך כלל מתחיל בבמינון של 150 מג'. מניסיוני דווקא במינון הגבוה יותר יש פחות תופעות לוואי וגם יש את ההשפעה על הנוראפינפרין בנוסף על הסרוטונין. אין בעיה בהחלפה בין התרופות יום לאחר ההפסקה אפשר להתחיל עם האפקסור. שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/03/2005 | 12:29 | מאת: וולך שוש

דר הידש היקר אני סובלת שנים מהפרעה ומטופלת שנימ במיסגרות לבריאות הנפש אני בת 42האם יש סיכוי להחלים או להשתקם בשנים הקרובות ..????? מצפה לתשובה ב. יש לי ילדה בגיל ההתבגרות מה הסיכוי שלה לחלןת בהפרעה זו למרות שאני יודעת שהיא לא תורשתית אבל לאור השנים שראתה אותי בכול מיני מצבים קשים האם יש לה יותר סיכוי לחלות מילד רגיל ....מחכה לתשובה מהירה ממני שוש

06/03/2005 | 00:30 | מאת: מ. אותנטית

לשוש שלום וברכה, הפרעת אישיות גבולית מאופיינת בחוסר יציבות ריגשית, בתנודות חדות במצב הרוח, בתנודות קיצוניות בין הטוב לרע, וביחסים בין אישיים קוטביים הנעים בין אידיאליזציה לדבלואציה. אנשים בעלי הפרעות אישיות גבולית נוטים להתמכר בקלות לסקס, סמים, אלכוהול ורוקנרול:- וכן לפגוע בעצמם על מנת לחוש. המזוכיסטיות הלזאת נובעת מתחושת ריקנות כרונית ותהומית- תמידית. אנשים הלוקים בהפרעה נוטים לפתח דיכאונות והפרעות חרדה כתוצאה ממעגל הקסמים של חוסר ההתמודדות המווסתת והעיבוד הריגשי והתנודות הקוטביות הבלתי נסבלות בעליל. נהוג לחשוב כי הנטייה הגנטית אכן קיימת אך מתפרצת בסביבה שמגשימה את עצמה. ההפרעה מתפתחת ומתפרצת כאשר האדם חווה אובדן ו/או פרידה שאינה מעוכלת ומעובדת כדבעי. ובדרך כלל בשנות הילדות המוקדמות ואזי חלה בו מעין רגרסיה התפתחותית או תקיעה מתמדת בשלב האדיפאלי(על פי תורת הפסיכואנליזה של פרויד). על כן חרדת הנטישה וחוסר העיבוד והוויסות הרגשי הנם נחלתם של הלוקים בהפרעה כעסקת חבילה לכל החיים בהעדר טיפול הולם וארוך טווח. חוסר הוויסות האמוציונלי(הריגשי)וכתוצאה מכך הפגיעה הקשה בהעדר שיריון נורמטיבי מפריעים בכל תחומי החיים כאמור ועל כן סירוס ההפרעה והקניית דפוסי התנהגות וויסות מלווה בתהליך טיפולי סיזיפי, ארוך ומייגע. הטיפול המומלץ הנו טיפול תרופתי נקודתי במצבי דיכאון אקוטים ובהפרעות חרדה והתקפי פאניקה וכן תרופות לאיזון וייצוב מצב הרוח באופן כללי בשילוב אינטגראטיבי כמובן של טיפול פסיכותראפי ארוך טווח. על אף הקושי העצום של הלוקים בהפרעה להתמיד עם מטפל אחד לאורך זמן(חלק אינטגראלי מההפרעה והחוסר יציבות הנובעים מנטישה יזומה עקב כל תסכול זעיר של המטופל מצד המטפל). באם ביתך מקבלת חום ואהבה, יציבות ריגשית והתפתחותית תקינה, נקווה למענה ולמענך שלא תעבירי לה בירושה את ההפרעה- בתורשה. בריאות וכל טוב! שמרי על עצמך ותאמיני בעצמך.

06/03/2005 | 01:56 | מאת:

לשוש בדרך כלל כל הפרעות האישיות וגם הגבולית נרגעים אחרי גיל 40 וקיים שיפור ניכר גם בהרגשה וגם בתופעות החיצוניות. כך שבהחלט צפוי שיחד עם הטיפול אחרי גיל 40 תהיה הקלה משמעותית גם אם לא הבראה. לגבי ההעברה לבת, איני אוהב לדבר על סטטיסטיקות כאשר את שואלת לגבי הבת הפרטית שלך. כמו הסיכון להריון-מי שנכנסת להריון עם אמצעים למניעה אצלה זה 100%. לכן אם את מאוד דואגת עדיף שהבת עצמה תגיע לאבחון אצל פסיכולוג ותהיי עם תשובות יותר מדוייקות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/03/2005 | 12:19 | מאת: ella

ברצוני לדעת האם לקיחת כדור cipralex 10mg גורם להשמנה .ואם כן האם נתן לקחת כדור נוגד חרדה אחר בעל אותה השפעה?

05/03/2005 | 22:38 | מאת: מ. אותנטית

לאלה שבוע טוב, שכיחות תופעת ההשמנה בתרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש- קבוצת ssri שהציפרלקס נמנת עליו, הנו נמוך ביותר. אך מן הראוי והרצוי לשקול כל מקרה לגופו(תרתי משמע). בריאות וכל טוב.

06/03/2005 | 01:58 | מאת:

לאלה אכן עליה במשקל היא תופעת לוואי של ציפרלקס כמו לשאר התרופות מקבוצה זו. יחד עם זאת לא כל המטופלים עולים במשקל, אצל רבים הציפרלקס אינו משפיע על המשקל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/03/2005 | 09:41 | מאת: מלי100

לאחר שנים של טיפול בסרוקסאט שגרמה לי לעלייה ניכרת במשקל ופגיעה בחיי המין, אני שוקלת בהתיעצות עם הרופא המטפל שלי להחליפה באפקסור או ציפראלקס..רציתי לדעת באיזו צורה נעשת ההחלפה בהפסקה מידית של הסרוקסאט ובנטילת כדור מהתרופות שציינתי ומה עדיף מבחינתי לגביי פחות תופעות לוואי של השמנה ופגיעה בחיי המין?אודה לך אם תענה לי על הדילמה.בברכה מלי100

למלי כיוון ששתי התרופות פועלות על הסרוטונין לא צריכה להיות בעיה בהחלפה וניתן לבצע אותה בקלות. לגבי תופעות הלוואי, צריך מזל שלא ליפול לקבוצה שבה מופיעות תופעות הלוואי הללו, כאשר אדם מסויים נוטל את התרופה אין מדובר על סטטיסטיקה אלא על 100%, כך שהבחירה צריכה להיות לפי מצבך ולא לפי שכיחות תופעות הלוואי. בהצלחה דר' גיורא הידש

05/03/2005 | 07:18 | מאת: גלית

למה תמיד לפני מחזור חודשי אני מתעוררת מאד מוקדם בבוקר גם בשבת ולא מצליחה להרדם מחדש וקמה מאד עייפה האם באמת יש קשר לזה שאני לפני מחזור חודשי. תודה

05/03/2005 | 23:08 | מאת: מ. אותנטית

לגלית השלום והברכה, אכן רבות מדווחות על שינוי כלשהוא בתחושה הכללית טרום מחזור. ההורמונים כידוע לך עובדים שעות נוספות והגוף מגיב בהתאם. כנ"ל הנפש שהנה סימבול של הגוף והא בהא תליא(אחד תלוי בשני) התופעות שמנית כאמור שכיחות וטבעיות כתוצאה משינוי ההורמונים והפגישה המרגשת בין הרירית לרחם שמתעתדת להתרחש :- בסמיכות למחזור ישנן תופעות אופיניות נפוצות כבזמן המחזור- גופה. כגון: אי שקט, חוסר מנוחה ורגיעה מוקצנת המיוחצנת בחוסר שינה, עצבנות, כאבי ראש, חולשה כללית, סחרחורת, כאבי שרירים אקוטים(כמו בראומטיזים/מחלת השיגרון) ויש המדווחות על כאבים עצומים בדומה לצירים(כמובן בעוצמה מופחתת). עד ההריון כל התחושות ימוגו ובגיל הבלות- יתפוגגו:- שבוע טוב ומבורך

06/03/2005 | 01:42 | מאת:

לגלית לפני המחזור ישנה ירידה מהירה מאוד בהורמונים הנשיים והם עלולים להשפיע על מצב הרוח. איני מכיר את התופעה של יקיצה מוקדמת, אבל שינויים במצב הרוח ורגישות רבה בהחלט קיימים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/03/2005 | 06:57 | מאת: גלית

בהמשך לשיחתינו רציתי לומר לך שיש לי בעיה כלכלית שאני לא עובדת וזה פוגע מאד בבית אני לא יכולה לצאת לעבוד ושלושה חודשים לחכות לדעתי זה הרבה זמן יש לי 3 ילדים ומשכורת אחת וזה מאד קשה. לא שאני חושבת שאתה לשכת הסעד אבל אני משתפת אותך . לכן מה עלי לעשות להרים טלפון אליהם שאני מאד מתבישת לעשות זאת או אותי לומר לפסיכאטר שלי לכתוב להם מכתב. תודה על עזרתך.

06/03/2005 | 01:43 | מאת:

לגלית אין טעם לבקש מהפסיכיאטר לכתוב מכתב, לדעתי הוא פשוט יתוייק.... בהחלט אפשר להרים לשם טלפון, אין לך מה להתבייש, הם צריכים לתת לך שירות ותשובה ואת אינך חייבת להם דבר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/03/2005 | 23:47 | מאת: מתוקית

דר הידש שלום והיי הייתי רוצה לדעת על התופעה הזו.... והיכן ניתן לקרוא עליה בעברית.... בתודה מראש

05/03/2005 | 09:48 | מאת: מנסה לעזור

בינתיים עד שד"ר הידש המומחה יגיע, ניסיתי לחפש עבורך את התשובה ברשת. האיות המדוייק הוא: Neurotic excoriation והתופעה נקראת גם כך: Psychogenic excoriation תוכלי למצוא עליה חומר (באנגלית אמנם) בחיפוש הביטוי ברשת (גוגל, למשל). למשל באתר הזה: http://www.psychiatrictimes.com/p990568.html וגם כאן: http://www.fpnotebook.com/DER243.htm כפי שהבנתי מתוך קריאה קצרה ברשת מדובר על הפרעה כפייתית של קילוף/ גירוד עור, לרוב בפנים,כגון: נשיכת שפתיים. כנראה שמדובר כאן בהפרעה שמשתייכת אליה גם הטריכוטילומניה (תלישת שיער), קבוצת ההפרעות הכפייתיות, "אי שליטה בדחפים"; למרות שכפי שהבנתי ה - Neurotic Excoriation עדיין לא הוגדרה רשמית ב DSM IV הנה מאמר ב"הארץ" שמדבר על הפרעות מסוג זה: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=224026&contrassID=2&subContrassID=11&sbSubContrassID=0 אם תחפשי, תוכלי למצוא ברשת מידע רב על הפרעות כפייתיות לסוגיהן. מקווה שעזרתי ולא הטעיתי.

06/03/2005 | 01:44 | מאת:

תודה לעוזר שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/03/2005 | 20:56 | מאת: פולי

שלום ד"ר הידש וערב טוב, בתור מי שהפחדים שלו לאבד את המטפל חזקים במיוחד הייתי רוצה לשאול אותך, האם אתה בתור מטפל (ולאו דוקא אתה, אלא גם מטפלים אחרים) שומרים על עצמם שלא יאונה להם כל רע, גם למען המטופלים שלהם? כמו שהורה שומר על עצמו כדי שילדיו לא יאבדו אותו, הכוונה שלי כמובן לשמירה הגיונית ולא משהו קיצוני היסטרי? או שפשוט ככל אדם בריא ונורמלי (בשונה ממני) גם המטפל אוהב את עצמו ואין לא שום סיבה לא לשמור או להזניח את עצמו (בכלל כל עניין האהבה העצמית הוא דבר שקשה לי להבין) אשמח לתשובה תודה ושבת שלום

05/03/2005 | 10:02 | מאת: סיגי

בוקר טוב, שירשרתי בהמשך לשאלתה של פולי למרות שאני שואלת משהו אחר- האם המטפל שומר על עצמו מבחינה רגשית? האם הוא שומר על עצמו מספיק כדי שלא ייפגע מהקשר הרגשי העמוק עם המטופלים? אין הכוונה לשמור על גבולות לטובת המטופל, אלא לטובת המטפל גרידא! הרי גם המטפל עלול להפגע, להרגיש, לכעוס, להתרגש, גם למטפל יש את המטופל/ת שנוגע/ת בו בנימי נפשו. האם במקרים כאלו נעזרים בהדרכה? או בתמיכה של חבר? האם מקובל לשתף את המטופל/ת בקשיי המטפל? חן חן, סיגי

05/03/2005 | 19:44 | מאת: מלין

כאחת ששאלה את השאלה הזו ישירות את המטפלת שלה... כלומר שלי :-) מטפל הוא אדם ככולם, וגם הוא דואג כאשר הוא חולה או מרגיש לא טוב.. בנוגע לטיפול נפשי, המטפלת שלי אמרה לי שכאשר יש לה קשיים עם התמודדות מול מטפל ספציפי או אם היא צריכה ייעוץ אישי, יש לה יועץ שהיא יכולה לפנות אליו ולהיעזר בעצותיו.. מלבד זאת קיימים גם רענונים שונים, הרצאות מקצועיות וקבוצות של מטפלים (כמו שיש גם קבוצה של אחיות או רופאים בכל מקום עבודה רפואי), ולא חסר עם מי להתייעץ. אני יודעת שכשאני שאלתי את השאלה הזו, שאלתי אותה מפחד שאני קשה מדי למטפלת שלי ופחדתי שימאס לה ממני והיא תעזוב.. מה שלא קרה עדיין.. כך שתהיו אופטימים, כל אלה המפחדים מהנטישה- אני איתכם בליבי...

04/03/2005 | 19:30 | מאת: חחחח

אני כבר כמה חודשים לוקחת 2 כדורי רסיטל ביום עקב חרדה קשה לי עם הימים שיש בהם "נפילות" של דיכאון רצון רק לישון לא לעשות כלום והכי קשה זה שאין כח לכלום אם זה לצאת מהבית או לעשות משהו בבית (כמובן שמנסים לעשות כמה דברים בכח כדי להתאושש) שאלתי היא איך ניתן להתגבר בימים כאלה על הנפילות ואי כח לקום מהמיטה (רוצים רק לישון וזה די מפחיד ומרתיע) ומתי לעזעזל זה יעבור כי נמאס כבר מהימים האלה (דרך אגב בימים כאלה אני נוהגת לשאול בנות שלא לוקחות כדורים האם גם להם זה קורה ונאמר לי שכן אבל פעם ב... וזו רק עייפות רגילה ואז אני נרגעת איך שהו (לא יעזור פסיכולוג הייתי אצל כמה זה לא עוזר אני רוצה להתגבר לבד אבל איך?

06/03/2005 | 01:14 | מאת:

שלום, בדרך כלל עשיה של דברים שגרתיים שבאים לך בקלות הם העוזרים ביותר. יחד עם זאת אני חושב שכדאי לחזור לפסיכיאטר ולחשוב על החלפת התרופה. את נוטלת את התרופה במינון מקסימלי כבר מספר חודשים, הגיע הזמן שתרגישי במאה אחוזים טוב... שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/03/2005 | 19:19 | מאת: רגשנית

אני רגישה מדיי. אני סובלת מדכאון ונוטלת תרופות, דקינט ופרפנאן מדי יום. אמנם אני מרגישה יותר טוב מבעבר אבל עדיין רגישה מדיי. אם אני נעלבת אני מייד בוכה. גדלתי בבית קשה, ילדות קשה. הוריי לא אנשים חמים ולא קיבלתי חום ואהבה. אני לא מבינה מדוע ה"טראומה" הזו שאם אני נעלבת אני מייד בוכה, ואין לי שליטה על זה, זה יכול לקרות בחברה, או ליד משפחה או בעבודה , מה עושים עם זה? האם זה נקרא טראומה באמת או משהו אחר , מתי אני אחלים כבר מהטראומה הזו , שאם כועסים עלי או מעליבים אותי אני מיד בוכה. אני בת 35 , מה יהיה ?

06/03/2005 | 01:16 | מאת:

לרגשנית כנראה שמדובר גם על אופי ולא רק טראומה. ככלל את תהיי עדינה ורגישה אבל אפשר לנסות להקל ולפחות שהבכי יקרה לעתים רחוקות יותר. כמובן שאפר להעזר בשיחות-פסיכותרפיה או בתרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/03/2005 | 18:19 | מאת: יעלי

בת 29, בתחילת הריון ראשון עם תאומים, חרדתית מאז ומעולם אבל לפני ההריון הצלחתי להתגבר על החרדה ע"י טיפול פסיכולוגי ועבודה עצמית, תמיד פחדתי שהחרדות יחזרו לי כשאהיה בהריון וכמו שחששתי החרדות חזרו בהריון, בהתחלה בתדירות נמוכה ועכשיו כבר אחת לשבוע לאיזה יומיים שלושה ואני ממש לא יכולה לחיות ככה, אני מרגישה אשמה בכך שאני פוגעת בעוברים, אני כועסת על עצמי שאני לא מצליחה להשתלט על זה ואני יודעת שלעבור 9 חודשים עם חרדה כזאת אני לא אצליח, חשוב לי לציין שהתחלתי שוב טיפול פסיכולוגי אבל כרגע החרדה חזקה מידי כדי שאוכל להתגבר עליה בדרכים האלו. יש לי כמה שאלות בנושא: 1. האם החרדה משפיע על העוברים ואם כן איך? (אולי אם תגיד לי שלא זה יגרום לי לא לתת לחרדה את העוצמה שאני נותת לה) 2. מה אוכל לעשות? אני ממש לא רוצה לקחת טיפול תרופתי בזמן הריון אבל מה אעשה אם זה לא יעבור לי? 3. יש דברים טבעיים שאוכל להשתמש בהם בזמן הריון שלא פוגעים בעובר? תודה.

06/03/2005 | 01:20 | מאת:

ליעלי קודם כל להרגע. החרדה אינה מועילה לתאומים אבל איני חושב שהנזק רב. כדאי שתפסיקי להאשים את עצמך ותחשבי מחשבות חיוביות, דברים שעשויים לעזור לך. כך שאם את יכולה לחשוב על דברים אחרים ולא רק על הפחד מפני חרדה כך יוקל לך. בטח שאת לא אשמה וחרדה היא מחלה כמו כל מחלה אחרת כך שכדאי שתנסי לראות את הדברים הטובים ופחות את הפחדים. כמובן שאפשר לנסות גם אמצעים נוספים כמו תרופות או חומרים טבעיים. איני מכיר מספיק את החלק של "הטבעי" וכיוון שהוא פחות נחקר לדעתי עדיף ללכת לכיוון של התרופות שאנחנו יודעים ומכירים אותם היטב מאשר לדברים הטבעיים ששם המעקב והידע פחות מרוכזים וחד משמעיים. תשמרי על עצמך ותחשבי מחשבות חיוביות שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/03/2005 | 16:48 | מאת: עינב

שלום רב, אני לוקחת סרוקסט מזה 5 שנים. עזר לי נפלא וכבר אחרי מספר חודשים הורדתי מינון. אני נעה בין חצי כדור ליום או אפילו פעם ביומים. הבעיה היא שכמה פעמים שהפסקתי לחלוטין לא הצלחתי - היו לי מאין "זרמים" מוזרים בראש ונאחלצתי לחזור לכדור וזה עזר מייד. למרות שאני בספק אן המינון הקטן כ"כ של חצי כדור פעם ביומייים הוא משמעותי או שהכל פסיכולוגי בנושא הגמילה....אשמח לשמוע תגובה. כמובן, שהכל נעשה בעצת הפסיכיאטר שלי ואני לא מפסיקה לבד את התרופה.

לעינב לדעתי מדובר מתופעות של חסר בסרוטונין, אפשר לעשות את סיום הטיפול ממושך יותר עם הרבה סבלנות, זו הדרך הטובה ביותר, ואפשר לנסות רבע כדור פעם ביומיים אפילו אם החיתוך של הכדור אינו מדוייק. בהצלחה דר' גיורא הידש

04/03/2005 | 15:14 | מאת: גבי

שלום ד"ר אבקש תשובתך לשאלה שהעליתי בנושא ב3/3 שעה 23:57 ונענתה אני לא יודע ע"י מי. אין לי בעית התמכרות, ואני מסוגל להפסיק/לא להשתמש בתרופה לפי הנחיה רפואית תודה על תשובתך

לגבי אני חושב שכבר עניתי? שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/03/2005 | 11:43 | מאת: נילית

דר. הידש שלום.. אני נוטלת תרופות נוגדות דכאון החל מספטמבר. המטרה לטפל בדכאון, פציעה עצמית, חרדה חברתית ואנורקסיה.. התחלתי עם רסיטל שגרם לי לנדנודי שינה. ואז הפסיכיאטרית נתנה לי סרוקסט כדור 1- לא היה שינוי במצבי הנפשי. העלנו את המינון ל-2 כדורים (40 מ"ג)- כבר מזה 3 חודשים. עדיין אין שום שינוי. כעת הפסיכיאטרית רו7צה שאני אתחיל לקחת 3 כדורים ואם עדיין לא יהיה שיפור אז היא תחליף לי את התרופה למשהו אחר.. האמת שדי נמאס לי. כל התרופות הללו לא שיפרו את מצבי הנפשי כלל וכלל. וזה למרות שאני מטופלת גם בפסיכותרפיה מזה 10 חודשים. וגם לפני זה הייתי כמה חודשים אצל פסיכולוג שעזבתי מסיבות אישיות. אני עייפה נפשית מכל הטיפולים חסרי התועלת הללו.. החלטתי להפסיק אם התרופות כי כל האכזבה הזאת מחוסר השיפור רק מזיקה לי עוד.. אני רוצה לשאול איך אפשר להפסיק עם התרופות.. (כי הבנתי שיש נזק גדול עם מפסיקים בבת אחת בצורה לא מבוקרת). ואני רק מבקשת שלא תציע לי לפנות לפסיכיאטרית, כי אני לא ממש סומכת עליה שתסכים שאני אפסיק עם התרופות.. ואני חושבת שכל זמן שזה הגוף שלי- יש לי לפחות זכות להחליט מה להכניס לתוכו... תודה מראש.. ושבוע טוב..

06/03/2005 | 01:39 | מאת:

לנילית אני כן חושב שכדאי לחזור לתרופות ולהתאים לך תרופה שתהיה טובה. הדברים שאת מתארת הם מספיק חמורים כדי להתאמץ ולמצוא את התרופה המתאימה לך. בכל אופן את הסרוקסט מפסיקים לאט, הייתי מציע כל שבועיים להוריד חצי כדור. כל זאת כמובן בתיאום עם הפסיכיאטרית שמכירה אותך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/03/2005 | 11:40 | מאת: לד"ר הידש

ד"ר שלום רב, כתבתי לך בעבר ורציתי לשאול שאלה נוספת. אני לוקחת פריזמה 20 מ"ג מזה שנה וחצי, ונרשם לי על ידי רופא המשפחה רדוקטיל עבור עודף משקל. ענית לי בעבר שלא ניתן לקחת רדוקטיל עם פריזמה, ומאחר שבכל מקרה הגיע הזמן שאפסיק עם נוגד הדיכאון, הפחתתי לחצי כדור את הפריזמה למשך שבועיים, וכעת אינני לוקחת דבר כבר מספר ימים. (דרך אגב, אני מרגישה קצת יותר נרגשת מאז שהפחתתי את הכדור לחצי, אך בסך הכל אני בסדר). ידוע לי כי הפריזמה מתפנה מהגוף לאט, ורציתי לשאול כמה זמן אני צריכה לחכות מרגע הפסקת חצי כדור פריזמה ועד שמותר לקחת רדוקטיל? תודה.

04/03/2005 | 23:54 | מאת:

שלום, זמן מחצית החיים של הפריזמה הוא כשבוע. כך שאחרי ההפסקה כעבור שבוע הרמה בדם יורדת לחצי, אחרי שבועיים לרבע, ואחרי שלושה שבועות לשמינית. אני חושב שאחרי חודש ימים את יכולה כבר להיות שקטה שהרמה בדם לא משמעותית. שבת שלום, דר' גיורא הידש

04/03/2005 | 11:17 | מאת: דדי

ד"ר שלום! רציתי לדעת, האם יש חפיפה מסויימת בין נוירופסיכולוגיה שיקומית לפסיכיאטריה? האם נוירופסיכולוגיה שיקומית למיטב ידיעתך עוסקת באבחון וטיפול המסתמך על פגיעות נוירולוגיות? פיזיולוגיות? או האם מדובר בשיטה טיפולית שמתבססת על טהרת הפסיכוטרפיה בלבד? איני מצליחה למצוא מידע בנושא לאחר חיפוש מעמיק גם מול האוניברסיטאות ואודה לתשובתך על סמך ידיעותך תודה מראש

לדדי איני מכיר מספיק את המקצוע של נוירופסיכולוגיה שיקומית, אבל אנסה להאיר הבט מסויים. לדעתי מדובר על טיפול בנפגעי ראש בעיקר וכאן התחום משיק מעט מאוד לפסיכיאטריה מפני שמקובל (אולי שלא בצדק) להפריד בין שני התחומים. בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על הפגיעות הקוגניטיביות בסכיזופרניה, לדעתי מקצוע זה יהיה חשוב מאוד בעתיד, ואז הנוירופסיכולוגיה תעסוק בזה רבות. לדעתי התחום מאוד יתפתח בעתיד אבל כיום הוא עוד ממש בחיתולים. תנסה למצוא חומר על פגיעות או ירידה קוגניטיבית בסכיזופרניה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לא נרדמתי עד עכשיו הראש מתפוצץ שותה ולא עוזר כלום ?

04/03/2005 | 04:54 | מאת: מ. אותנטית

תנסה ליטול את האנאפרניל במינונים מזעריים. דהיינו: תחלק את המינון שאתה אמור לצרוך ביום למנות זעירות יותר. יתכן ומסת הריכוז הגבוה שטרם הורגלת אליה משפיעה עליך לרעה באופן קיצוני וכרוני. תחזיק מעמד! תשתה המון ותשתדל כמה שפחות להתאמץ ולהתרכז ולנקז את מירב הכוחות, המטענים והאנרגיות לתקופת ההסתגלות ולתוכנית ההבראה שלך. בקבוק, צצי, פיפי, חיבוק אחרון ולישון:-

04/03/2005 | 01:13 | מאת: לא נרדם

למה אני לא יכול לעשות DELETE למחשבות שמפריעות לי להרדם? למה אי אפשר לעשות FORMAT לחלקים מהעבר בחיים שאתה מרגיש שמכבידים עלייך את הווה וכנראה גם יפריעו בעתיד? למה אי אפשר לעשות forward (העבר) לחרדות שמשתקות לך את החיים ? ועם היה ניתן למי היית מעביר? למה אי אפשר למחוק מהראש ולשכוח לעולמי עד אנשים שפגשתבדיוק באותה הקלות שמוחקים את אדם מפנקס כתובות? והכי חשוב למה אני חושב על כך רק שאני לא נרדם?

04/03/2005 | 05:35 | מאת: מ. אותנטית

האם הנך סובל מתסמונת טורדנות כפייתית?מטופל כהוגן באופן מעוגן ומהוגן:-? מקווה כי קולך נדם בשל היותך נרדם:- בריאות וכל טוב.

03/03/2005 | 23:57 | מאת: גבי

לד"ר הידש שלום. אני לוקח כשנתים כדור ביום "טרנקסל" עקב התקפי P.A בעבר, וכיום מדי פעם התקפים מוחלשים. רופא מומחה החליט להפסיק לקיחת ה"טרנקסל" ומעבר ל"ציפרלקס" (בשלב הראשון כעשרה ימים לקחת שניהם ביחד) רופא המשפחה שלי לא "מתלהב" מהמעבר "לציפרלקס" . (אני מקבל במקביל ליל"ד "קונקור 5" וקלוריל" ולוקח "קרטיה".) מה היתרונות אם יש בכלל במעבר ל"ציפרלקס" והאם צפויות תופעות לוואי. תודה על תשובתך.

04/03/2005 | 01:26 | מאת:

בעיקר בשל העובדה כי לקיחת טרנקסל לאורך זמן ממכרת וגורמת לתלות זאת בניגוד לציפרלקס שאינה ממכרת אך מחייבת נטילה מסודת מידי יום. תרגיש טוב

04/03/2005 | 23:38 | מאת:

לגבי כפי שנכתב הטרנקסל עלול לגרום להתמכרות והציפרלקס לא. בנוסף הציפרלקס מבריאה, כלומר אחרי זמן אפשר להפסיק את השמוש וההתקפים של הפאניקה לא יחזרו. הביטחון שאפשר יהיה להפסיק את הטרנקסל נמוך יותר. עם זאת אחרי שנתיים של טרנקסל ואם אין התקפים אולי אפשר להפסיק כל טיפול קבוע? שבת שלום, דר' גיורא הידש

03/03/2005 | 23:56 | מאת: נתן

אני נמצא בטיפול מזה שנתיים. המטפלת שלי יעצה לי לפנות לטיפול תרופתי, שכן, אני סובל מתסמינים מסוימים (לא כולם) של דיכאון וחרדה: מצב רוח ירוד, חרדות הקשורות בכל תחומי החיים: משפחה, זוגיות, עבודה, לימודים, מצב כלכלי ועוד', אנ-הדוניה, עייפות ואף תשישות, הפרעות בשינה (כמות מופרזת של שעות שינה) והכי גרוע- איני מצליח להפסיק לתלוש שיער. היה לי שיער ארוך אך כעת הוא הולך ומתקצר ונהיה לא שוויוני באורכו ויש לי אף קרחות קטנות שאני מסתיר במידה שונה של הצלחה. רציתי לדעת: אלו תרופות קיימות? מי רשאי לרשום אותן? מה ההבדלים ביניהן? מה תופעות הלוואי?

04/03/2005 | 05:50 | מאת: מ. אותנטית

נתן יקר, כל פסיכיאטר מוסמך רשאי לאבחן אותך ובמידה ואכן תמצא כסובל מדיכאון קליני והפרעת חרדה כוללנית, תטופל בתרופות נוגדות דיכאון ו/או בתרופות הרגעה במידת הצורך. לגבי תופעת הטריכוטילומניה(תלישת שיער כפייתית)ממנה הנך סובל, הריני מפנה אותך לפורום שכל כולו מוקדש לבעייה המדוברת: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/viewmsg.asp?forum=140&msgid=45437385 בריאות וכל טוב.

04/03/2005 | 23:40 | מאת:

לנתן אכן קודם כל כדאי להגיע לאבחון מסודר ולשקול עם הפסיכיאטר את האפשרויות הטיפוליות בנוסף לפסיכותרפיה. התרופות המקובלות הן ממשפחת ה SSRI הפועלות על הסרוטונין, או תרופות מקבוצת ה SNRI הפועלות על הסרוטונין ונוראדרנלין יחדיו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

03/03/2005 | 22:48 | מאת: אישה במצוקה

ד"ר הידש שלום. נפגשנו פעם אבל כרגע זה לא חשוב. היית לי תקופה של פריחה מבחינת החרדות. אני לוקחת פריזמה אחת ביום ואת הקלונקב הורדתי ל-0 אחרי 7 שנים של נטילת כדורים רבים. היום אני נמצאת במקום אחר ומצליחה להתגבר על כל הפחדים והחרדות. אבל היום תקף אותי התקף של 3 שעות שהחזיר אותי מיליון שנה אחורה. האם זה נורמלי להכנס מידי פעם לרגרסיות בתהליך? ההתקף היה כל כך עוצמתי ואולי בגלל שאני כבר לא זוכרת איך זה להרגיש התקף. אני מודאגת ושופטת את עצמי נורא,

04/03/2005 | 23:42 | מאת:

שלום, כל הכבוד שהפסקת את הקלונקס, אכן המשפט האחרון של מכתבך הוא משפט המפתח. כדאי להרגע מקסימום לקחת קלונקס באופן חד פעמי ולהתייחס אל עצמך בסבלנות ולנסות להרגע ככול האפשר. אני מקווה שמדובר על התקף יחיד ואם נדבר על התקף יחיד פעם בשנה שמתקצר עם קלונקס אז בודאי שאפשר לסבול זאת. תשמרי על עצמך שבת שלום, דר' גיורא הידש

03/03/2005 | 22:13 | מאת: גלית

שלום לכם זו גלית , רציתי לדעת אני מחכה כבר 3 חודשים לתשובה מביטוח לאומי לגבי קצבת נכות מדוע לדעתכם אני לא מקבלת תשובה מהם. עברתי לאחרונה שיחה עם הפסיכולוגית וזהו מאז לא שמעתי מהם. תודה .

04/03/2005 | 23:44 | מאת:

לגלית טחנות הצדק טוחנות לאט. יתכן שאין סיבה מיוחדת פרט לבירוקרטיה רגילה, יתכן שהם מחכים עדיין לאיזשהו מסמך נעלם. אפשר להרים לשם טלפון ולשאול. אני מניח שאין סיבה מיוחדת ואת יכולה להיות שקטה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

03/03/2005 | 22:12 | מאת: ל

האם יש טיפול לבטחון עצמי ירודדדדדדדדדדדדדד? תודה.

04/03/2005 | 23:45 | מאת:

בהחלט כן, גם שיחות וגם תרופות עשויות להעלות את הביטחון העצמי. אבל בעיקר לעשות דברים בחיים שאת נהנית מהם והם יחזקו אותך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

03/03/2005 | 21:53 | מאת: נטלי

בעלי עבר תאונת עבודה ויש לו קשיים מהשהות הארוכה בבית ומאי היכולת לתפקד כי הוא ניפגע ברגליים והוא מכונס בתוך עצמו והוא רוצה שיחות עים פסיכיאטר אך נאמר לו שזה יפגע בעתיד כשהוא ירצה להשלים הכנסה לבית הוא לא יתקבל וישללו לו הרבה דברים בחיים וזה כולל גם רשיון והוא מפחד שזה יפגע אים תוכל לעזור לי ולהדריך אותי מה לעשות ובמה זה יפגע הפניה לפסיכיאטר ??? תודה

04/03/2005 | 23:47 | מאת:

לנטלי בדרך כלל דיכאון או חרדה בהחלט דורשים טיפול ואין פגיעה ברישיון ואין ירידה בסיכוי למצוא עבודה. נראה שבמצבו הנפשי הנוכחי הוא בודאי שנפגע יותר.... לדעתי בהחלט כדאי להגיע לטיפול והסיכון שהוא "יאבד משהו" בסיכויים לעתיד כמעט ולא קיימים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

היי מ. כאב הראש לא עוזב אותי כל היום . אני לוקח אקמול כבר פעם שלישית היום לכאב.? הבנתי שלא ישנת כל הלילה . מה שלומך עכשיו . אני מנסה להבין את אשר סיפרת לי ואני לא מעקל לא תופס לא יודע איך לאמר אין לי מילים לצערי. ואני מכאן שולח לך את החיזוק והחיבוק האמיתי והכנה שתהיי את מ. שעוזרת לכל . שמחתי שהתחלת לכתוב חיכיתי כל היום לראות מתי תכנסי לפורום . חששתי שנעלמת . שמת לב כמה מחמאות יש לך בפורום.

03/03/2005 | 21:12 | מאת: מ. אותנטית

יתכן וכאב הראש האינטנסיבי והאובססיבי נעוץ במחשבות טורדניות ועגומות המלוות אותך ולהוו דווקא נעוצות בתרופה עצמה או שבגינן- מוחמרות בקיצוניות דרסטית ומשמעותית! כמו כן ממליצה לך להרבות בשתיית מים צחים ומרעננים, לפחות 12 כוסות ביום! האם תחושתך הנפשית הוטבה והוקלה קמעה? לשם שינוי לא ישנתי כל הלילה בשל עילה חיובית. תודה לך על החיזוק והחיבוק! ומי יתן ולא נוסיף לדאבה עוד- לעולם!

03/03/2005 | 23:44 | מאת: ארי

היי מ. אני שמח שזה בהיבט החיובי שנשמע רק בשורות טובות ממך כי מגיע לך . לגבי אני שותה המון אך לדעתי התרופה לא הוטמעה עדיין במוחי אני מאמין שזה יעבור קצת סבל לא מתים מזה . שיהיה לך ערב נפלא לילה נפלא .

03/03/2005 | 20:41 | מאת: אורנה

האים מותר לקחת ריטלין עים רסיטל והתרובה החדשה של ריטליםן האים היא אותו דבר כמו הריטלין רק שהיא ל12 שעות ועל איזה מהם אתה ממליץ לבחור בן 19 שלא מרוכז בעבודה והובחן כמי שיש לא הפרעות קשב סליחה שכחתי את שם התרופה

04/03/2005 | 23:49 | מאת:

לאורנה הקונצנרטה היא ריטלין עם משך פעולה ארוך ועדיפה על הריטלין עם משך הפעולה הקצר. ישנן מעט מאוד עבודות על שילוב של ריטלין עם נוגדי דיכאון כמו הרסיטל, אבל בעבודות אלו לא נמצאה בעיה בשילוב בין התרופות, אבל עדיין הביטחון במתן משולב עדיין מועט. שבת שלום, דר' גיורא הידש

03/03/2005 | 20:32 | מאת: אודי

רציתי לדעת כמה זמן מלקיחת הרטלין השפעתו ניכרת ואים חייב לקחת כל יום והאים מותר לקחת גם לאנשים בגיל 60

03/03/2005 | 21:38 | מאת: מ. אותנטית

לאודי שלום וברכה. השפעת הריטלין נכרת במהלך 3-4 שעות מנטילתה ולאחריה היא מתפוגגת כמובן. התרופה יעילה יותר לילדים צעירים, אך בהחלט מותרת ללקיחה למבוגרים בני 60+ בתנאי כמובן שאינם סובלים ממחלות אורגאניות ו/או נוטלים תרופות המחייבות מרשם רופא. בריאות וכל טוב.

03/03/2005 | 22:04 | מאת: דור

ריטלין לא מומלץ לגילאי 60+ בגלל ההשפעה שלו על לחץ הדם ופעילות הלב. אצל ילדים ונוער עם קשיי קשב והיפראקטיביות ניתן לקחת ריטלין באופן קבוע ויומיומי -או עפ"י הצורך בתקופת לימודים- וזאת רק אחרי איבחון של נוירולוג או פסיכיאטר. בשנים האחרונות התרופה ניתנת גם לסטודנטים שסובלים מהפרעת קשב.

04/03/2005 | 23:34 | מאת:

הריטלין מתחיל להשפיע אחרי כחצי שעה. רק בשנים האחרונות מתחילים להכיר בחשיבות של הפרעת קשב אצל מבוגרים. כיום מותר לרשום ריטלין למבוגרים רק לסטודנטים ועד גיל 24. ריטלין עלול להעלות את לחץ הדם וקצב הלב, ובנוסף איני מכיר אף עבודה על ריטלין בגיל העמידה, ואני חושב שאין גם מאמר בנושא זה. כך שעדיין אין כל ביסוס מדעי למתן ריטלין מעל גיל 60. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום יש לי תואר שני בכימיה ורציתי לעשות השתלמות לרוקחות , זה בערך שנה השלמה + סטאז העניין הוא שיש לי מאניה דיפרסיה ומכאן באה השאלה האם זה יכול למנוע ממני קבלת רשיון רוקח? אני בטוח מדווחת למשרד הבריאות!

03/03/2005 | 21:48 | מאת: שירה59

הכי טוב זה פשוט לפנות למזכירות ולדבר עם היועץ (לבעיות אישיון) לשאול את השאלה הזו.

רציתי לדעת אם מישיהו יודע משהו לגבי החוק או תקנה בעניין?

לזויה איני מכיר ואיני חושב שישנו חוק לגבי הלמודים. מה שאני יכול להוסיף הוא שאם רוקח עובר מצב נפשי לא טוב באופן שיכול להשפיע על שיקול דעתו הוא מופנה לוועדה של שלושה רופאים במשרד הבריאות (התהליך והחוק זהה לכל העובדים במקצועות הרפואיים - רופאים, אחיות רוקחים וכך הלאה). הוועדה יכולה להחליט על שלילת הרישיון-דבר נדיר מאוד. הפסקת העבודה למספר חודשים או שנים ואחר כך אם ישנה רגיעה ואיזון חזרה לעבודה, או שאין מגבלות. בכל אופן הפרעה דו-קוטבית היא מחלה שעלולה לחזור ולהתפרץ במשך השנים, כך שגם אם את יכולה ללמוד ואני מקווה שתצליחי בלימודים, קיים סיכון שבמידה ותהיה התפרצות חוזרת של המחלה את יכולה להיות במצב של חוסר עבודה במשך תקופה לא קצרה. כל טוב דר' גיורא הידש

03/03/2005 | 15:54 | מאת: עינת

ד"ר גיורא הידש היקר! קוראים לי עינת ואני עושה הכשרה מעשית בסניף אנוש, בכל מקרה עלי לעהגיש עבודה בנושא: סוגייה שעלתה במקום ההכשרה- וחשבתי על יחס בין מטפל למטופ- קשר מקצועי- וכל מה שקשור לזה- וראיתי שענית לאנשים בנושא ורציתי לדעת האם אתה יכול להפנות אותי למאמרים או ספרים או אתרים שבהם אוכל למצוא תיאוריות או כל דבר שהוא על היחס בין במטפל למטול- על הקשר ביניהם- על רמת ה"חברות " ביניהם וו' אני נורא אודה לך אם תענה לי, ניסיתי כבר בכל מקום אפשרי- שמוכר לי ! בתודה מראש, עינת!

03/03/2005 | 18:17 | מאת: דנה ג.

לעינת, קודם כל תוכלי ברשת למצוא המון מאמרים בנושא, תנסי קודם כל כאן: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=15 בנוסף, בירושלים ישנה בספרייה מצויינת במכון הנרייטה סולד ושם נתקלתי באין ספור מאמרים, מחקרים ועבודות בנושא. בהצלחה, דנה

03/03/2005 | 23:58 | מאת:

לעינת אכן נושא מעניין וחשוב, ראשית אני חושב שאת צריכה לקבוע על איזה מטפלים את כותבת, האם על הרופא? עובדת סוציאלית? אם הבית? לכל אחד מהם מערכת יחסים שונה. אני מניח שאת מתכוונת לע. סוציאלית, איני מכיר ספרים שעוסקים בנושא זה בדיוק אבל ישנם מאמרים בנושא. תחפשי בירחון של העבודה הסוציאלית או בספרי "שקום נפגעי נפש בקהילה" שנכתב עם מירה פרבשטיין, ואולי דנה תרחיב יותר על מה שהיא כתבה. אם עדיין לא התקדמת אשמח לעזור לך ליצור קשר עם מירה פרבשטיין היא עו"ס וממש מתמצאת בנושא. בעצם את יכולה לפנות אליה אולי ישירות, היא בסניף אנוש בעפולה. כל טוב דר' גיורא הידש

03/03/2005 | 15:29 | מאת: אריאל

תודה על תשובתך המסורה. לצערי נסיתי את השיטה של לנשום עמוק ולהחזיק את האוויר ואז לשחרר לאט אך זה לא עוזר כי איך שאני משחררת את האוויר מיד אני נושמת שוב עמוק. זהו משהו אובססיבי קשה אצלי. לגבי הפסיכאטרית, לצערי חזרתי ממש אחורנית מכל הבחינות. קבעתי אליה תור בסוף שבוע אחרי למעלה משנה וחצי של פרידה. אני מרגישה כאילו עשיתי אלף צעדים וחזרתי למשבצת הראשונה. שוב טיפול, שוב שיחות,שוב אולי כדורים חדשים- מה יהיה איתי???

04/03/2005 | 00:01 | מאת:

לאריאל אני חושב שהסוף יהיה טוב, אני חושב שאני מכיר אותך ומכיר את תכונותיך הטובות ואת אשיותך ואני מאמין בך ובכוחות שלך, לכן אני מאמין שהדברים יסתדרו. בקשר לנשימות, אולי הבלבול הוא ממה שכתבת, הכוונה היא להוציא את כל האוויר ולהשאר בלי, לא לנשום עמוק. רק אחרי ההוצאה וההמתנה לנשום עמוק כמובן אבל יש שבירה של הדחף והלחץ. כיוון שמדובר בסמפטום ספציפי עכשיו אני חושב שאולי כדאי לנסות טיפול בהיפנוזה. היפנוזה עשויה לעזור בדברים נקודתיים ששיטות אחרות נכשלו שם. מחכה לשמוע ממך הידש

03/03/2005 | 11:42 | מאת: מר דר היידש

אני לוקח ריטלין תופעות לואי לא טובות בן 43 סבלתי מחרדות בעבר האם רסיפידל יכול לתת פחות תופעות לואי מהריטלין ובאיזה שעה עדיף לקחת

04/03/2005 | 00:03 | מאת:

שלום, רספרידל לא מיועד להפרעות קשב. עדיף לנסות קודם ריטלין עם משך פעולה ארוך XR או קונצנטרה. בארה"ב ישנה תרופה שאינה ריטלין והוכחה כיעילה בהפרעות קשב במבוגרים. לא מייבאים אותה לארץ באופן מסודר וישנו תהליך די מורכב שבו בכל זאת ניתן להשיג את התרופה בארץ ולטפל אתה. כל טוב דר' גיורא הידש

03/03/2005 | 11:26 | מאת: פוליאנה

שלום רב- אשמח אם תוכלו להגיב ולתת לי כמה שיותר מידע - (גם הד"ר..) כאשר יש חשש מצד בני המשפחה ומצד הרופא המטפל לחיי המטופל (פגיעה עצמית/התאבדות) האם יש את היכולת להורות על אשפוז כפוי? איך התהליך עובד? האם זה גם עניין משפטי ? האם יכולים להסתמך רק על דיווח של הסובבים ללא התייעצות עם המטופל עצמו? האם הפסיכיאטר המחוזי יכול פשוט להורות על אשפוז וכך זה יתבצע בלי כל אפשרות של דיבור לפני כן? לתגובותיכם אודה פולי

03/03/2005 | 15:00 | מאת: דור

בהחלט ניתן להוציא הוראה לבדיקה דחופה במצב שבו קיימת סכנה פיזית מיידית כתוצאה ממחלת נפש. הפסיכיאטר המטפל צריך לבקש את אישורו של הפסיכיאטר המחוזי. מדובר בהליך אזרחי ולא בהליך משפטי. כלומר החולה ילקח בכוח מביתו לבדיקה בניגוד לרצונו בבית חולים פסיכיאטרי או בתחנה לבריאות הנפש, הפסיכיאטר המחוזי יחליט היכן תתבצע הבדיקה. הבדיקה תתבצע ע"י פסיכיאטר בכיר שיש לו הרשאה מהפסיכיאטר המחוזי לבצע סוג כזה של בדיקה ולהחליט אם יש צורך באישפוז כפוי או בטיפול מרפאתי כפוי. לעיתים חולים שמגיעים לבדיקה כפויה מסכימים לבסוף להתאשפז מרצונם אחרי שיחה עם פסיכיאטר בחדר מיון.

03/03/2005 | 19:51 | מאת: מ. אותנטית

פוליאנה שלום וברכה, בהחלט ניתן להורות ולחייב אשפוז כפוי על מטופל שאינו מודע וער למצבו הנפשי, באם חלה הרעה משמעותית במצבו הנפשי ו/או מחלתו ומתלווה לה סכנת פגיעה עצמית ו/או אובדנית בטווח המיידי. הליך האשפוז הכפוי מתבצע בהתאם לממצאי אבחון הפסיכיאטר- המטפל הקבוע של המטופל(לעיתים באמצעות הסבת תשומת הלב של קרובי המשפחה שחשים בהחמרה חמורה ובהתאם לחוות דעתם) שמבחין בהרעה משמעותית במצבו של החולה ומוצא לנכון לאשפזו, עקב סכנה אובדנית ו/או פגיעה עצמית ו/או פגיעה בסובב. ההליך מבוצע בהליך אזרחי בנאלי, כאשר ממצאי האבחון של המטפל מוגשים להחלטת הפסיכיאטר המחוזי, ועל פי שקול דעתו ובהתאם לממצאים- יכרע גורל המטופל לשבט או לחסד. בריאות וכל טוב.

04/03/2005 | 00:10 | מאת:

לפוליאנה תודה למשיבים רק אחדד מספר דברים. לפני האשפוז הכפוי ישנה בדיקה כפויה. כלומר רק אחרי בדיקה של פסיכיטר מומחה מחליטים על אשפוז. צריכים להתקיים שלושה תנאים לבדיקה כפויה - סכנה (התאבדות או תוקפנות), מצב פסיכוטי, והתנגדות לבדיקה. בני משפחה בדרך כלל אינם מספיקים כדי לשכנע פסיכיאטר מחוזי להוצאת הוראה לבדיקה כפויה, צריך להוסיף מכתב מרופא המשפחה או עו"ס, כמובן שעדיף מכתב מפסיכיאטר. במקרה של החלטה על בדיקה כפויה ואחר כך אשפוז כפוי, הדברים מבוצעים גם ללא הסכמת המטופל. כל טוב דר' גיורא הידש

03/03/2005 | 11:10 | מאת: טלי

מאז שהתחלתי בשימוש בכדור מסוג לוסטרל, חלה ירידה חדה בחשק המיני עד כדי כך שהגוף נרתע לפני קיום יחסים, כאילו האזור ננעל. לפעמים לאחר אלכוהול המצב משתפר אך זה לא פתרון.

03/03/2005 | 15:12 | מאת: דור

קודם כל האם מדובר בגבר או באישה? מה הכוונה הגוף ננעל? מאיזה בחינה אלכוהול משפר? אלכוהול הוא חומר שמפחית חרדה ולכן הוא גם מפחית עכבות מיניות במידה ויש לך. אלכוהול איננו בדיוק חומר שמעורר מבחינה מינית. השימוש בסמים מסוכן ולא מומלץ. תכתוב/תכתבי יותר פרטים. יש לזכור שירידה בחשק המיני יכולה לנבוע מהמחלה שבגינה ניתנה לך התרופה ולא בהכרח בגלל התרופה.

04/03/2005 | 00:13 | מאת:

לטלי גם דיכאון וגם הלוסטרל עלולים לפגוע בחשק המיני אבל לא בהכרח. לכן חייבים להבין טוב יותר את מצבך. כל טוב דר' גיורא הידש

05/03/2005 | 14:15 | מאת: טלי

אני בחורה שסבלה מדכאונות עד אשר התחלתי לקבל את הלוסטרל, עד אז היו לי חיי מין פוריים וכעת אני אפילו לא מסוגלת לחשוב על מין וכואב לי על החבר שלי. לפעמים אני שותה יין או קוקטייל רק כדי להזיז קצת משהו בגוף. אגב, בלי קשר לכך, אני מרגישה עם הכדור כמו רובוט ללא שאיפות שחושב בעיקר על שינה. האם יש כדור אחר כי הפסיכיאטר אמר שככה זה וזה ממש מדכא.

03/03/2005 | 10:23 | מאת: מני

לד"ר היקר שלום רב! אני בן ,25 ולאחר שסבלתי במשך כמה שנים מתחושה של דכאון קל במשך כל היום, מקשיי ריכוז ומחוסר מוטיבציה, אובחנתי ע"י הפסיכיאטר שככל הנראה אני סובל מדיסתימיה. הפסיכיאטר רשם לי "אפקסור" שאותו נטלתי במשך כ - 3 חודשים. הפסקתי את הטיפול מאחר ולא הרגשתי שום שינוי! ואני מדגיש : שום שינוי לטובה!!! (הוא גם הוסיף שזה יחלוף לי לבד במשך הזמן גם ללא טיפול תרופתי.) מאז לא פניתי אליו שוב. התחושה שהכי מעיקה עלי היא חוסר הריכוז. למדתי תכנות מחשבים בעבר, ואני מאוד מתקשה להתעמק במשימות. ז"א: הריכוז הפשוט לדברים שמסביבי הוא בסדר, אבל כאשר אני מגיע לצורך ריכוז עמוק יותר כמו זה הדרוש למחשבים, מאוד קשה לי וזה מחמיר את תחושת הדכדוך, עד כדי כך שאני מדמיין שאם אחזור למצב ריכוז רגיל לא אחוש כלל בדכאון. קושי הריכוז הוא תמיד! לפעמים קצת יותר ולפעמים פחות אבל זה לא מתקרב אפילו למצב הנורמלי של לפני כמה שנים שאז הריכוז שלי היה יותר מתקין. מה עושים? יתכן שלא אובחנתי נכון? יתכן וטיפול תרופתי מסוג שונה ישנה את המצב??? הרי בסה"כ רוב התרופות הן מאותה משפחה! ישנה תרופה ספציפית הטובה יותר עבור קשיי ריכוז? ובכלל האם זה טבעי שכסימפטום לדיסתימיה אחוש בקשיי ריכוז שכאלה? אודה לך מאוד מאוד אם תתייחס לשאלותיי

03/03/2005 | 20:09 | מאת: מ. אותנטית

למני שלום וברכה, בהחלט יתכן כי קשיי ריכוז יהיו אחד מתוצרי הלוואי של דיסתימיה. אך דיסתימיה קלינית מאובחנת- מאופיינת באלמנטים נוספים כפי שמנית.. כך שיתכן ואתה אכן סובל מדיסתמיה מתמשכת שכתוצאה מכך כושר הריכוז שלך- לקוי. ויתכן מאוד כי אתה סובל מהפרעות קשב וריכוז גרידא ובעת מתן פתרון לבעיית הריכוז תיפטר אף מהדכדוך המתמשך- שציינת. ממליצה לך בחום לפנות לפסיכיאטר מומחה- נוסף, לצורך מתן חוות דעת שנייה ומהימנה למצבך הנפשי והעכשווי ובהתאם לממצאים- להתמקד בטיפול המתאים. בריאות וכל טוב. מקווה כי תשוב לריכוז- בריכוז גבוה:-

03/03/2005 | 21:34 | מאת: דור

למני- חבל שהפסקת את הטיפול עם אפקסור על דעת עצמך ולא התיעצת לפני כן עם המטפל. אפקסור היא תרופה תלוית מינון והרבה פעמים יש צורך לעלות מינון בשביל לקבל את התוצאה הרצויה. הבחירה באפקסור ככל הנראה איננה מקרית שכן זוהי תרופה נוגדת דיכאון שיש לה גם השפעה מטיבה לסובלים מהפרעה בקשב ובריכוז. תרופות ספציפיות לשיפור הריכוז כמו ריטלין מיועדות רק במידה ומדובר בהפרעת קשב ראשונית כאשר הבעיה קיימת מהילדות. אם ההפרעה בריכוז משנית לדיכאון אז הטיפול הוא ע"י נוגדי דיכאון.

04/03/2005 | 00:18 | מאת:

למני דיסטימיה היא דיכאון אשר נמשך מעל שנתיים, אומנם בחומרה בינונית ולא קשה אבל ממושכת, לכן אני יותר פסימי לגבי הבראה ספונטנית ללא טיפול. ירידה בריכוז בהחלט מתאימה לדיכאון-דיסטימיה. האפקסור תלויה במינון ויש לה יתרונות, אבל אם תרופה במינון מספיק לא עוזרת במשך כשלושה חודשים בהחלט יש מקום להחליפה. יתכן שתרופה אחרת תעזור יותר, לא בגלל שהתרופה טובה יותר אלא כיוון שהיא מתאימה לך יותר. לכן מומלץ לנסות תרופה אחרת בתקווה שתתאים לך יותר ותעזור יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

03/03/2005 | 09:02 | מאת: helen

האם אפשר לבוא לטיפול לפסיכיאטר באופן ישיר ללא תיווך של רופא משפחה? אני לא רוצה שמישו ידע שיש לי בעיה. לפנות באופן פרטי לא בא בחשבון-אני לא עובדת,אין לי תקציב לזה. תודה

אל לך לחשוש גם אני חששתי בדיוק כמוך אך הבעיה שלי היתה יותר חשובה מאם ידעו שהלכתי לפסיכיאטר. גשי לרופא המשפחה שלך או רופא אחר ממקום מגורייך ואין בעיה את יכולה להזמין תור בכל בית חולים הקרוב לביתך ושפ יטפלו בך . תרצי עוד עזרה אנחנו כאן תומכים בך ומחזקים אותך

להלן, בנוסף לטיפול במרפאה לברה"נ בבתי החולים, ישנם רופאים פסיכיאטרים בכל קופות החולים (פרט ל'לאומית'), ועד כמה שאני יודעת את יכולה לקבוע תור באופן ישיר ללא צורך בהפנייה. דנה

03/03/2005 | 20:14 | מאת: מ. אותנטית

במרכזים לבריאות הנפש הפרוסים בכל מרכזי הערים השונות ניתן להגיע לטיפול פסיכיאטרי מיידי, אף ללא הפנייה מטעם רופא המשפחה שלך. בריאות וכל טוב

04/03/2005 | 00:20 | מאת:

להלן ברוב מרפאות לבריאות הנפש מעדיפים הפניה מרופא המשפחה, ישנן מרפאות שמבינות את עמדתך ולכן מוכנים לוותר על כך ויבקשו ממך מכתב המפרט את המצב וסיבת ההפניה. תרימי טלפון למרפאה הקרובה לאזור מגוריך ותשאלי ישירות. במכבי הפניה ישירה לפסיכיאטר כפי שנכתב. כל טוב דר' גיורא הידש

03/03/2005 | 02:36 | מאת: א

שלום אני בן 26 טופלתי כשנתיים בציפרמיל (בעקבות ocd דיכאון כפייתיות וחרדות )ונאלצתי להפסיק בעבוקת החמרה של תופעות לוואי . הפסיכיאטר ניסה להחליף לי מספר תרופות אחרות עם פחות תופעות לוואי אך הן לא התאימו או שהייתה התאמה חלקית . נכון להיום אני כשנה וחצי כבר ללא תרופה והדיכאון לאט לאט חזר ובזמן האחרון גם חרדות .. אני מרגיש שהגעתי למבוי סתום ושהפסיכאטר שלי לא ממש עוזר לי לכן ברצוני לשאול אם מישהו יכול להמליץ לי על פסיכיאטר אחר או מישהו שגם נקלה לסיטואציה כזאת ולא מצא תרופה ופנה למישהו אחר שעזר לו תודה אשמח לקבל עזרה

04/03/2005 | 00:23 | מאת:

לא' ישנם מספר פרופ' לפסיכיאטריה בארץ שהם מומחים בעלי שם עולמי ב OCD, בהחלט כדאי להגיע אליהם לחוות דעת שניה. כל טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 23:38 | מאת: ניקול

שלום לך, אני מוכרחה לציין, כי את כותבת בצורה נפלאה ביותר, מרשימה ומרגשת. כושר הביטוי שלך וכושר הכתיבה שלך פשוט נפלאים ומרשימים. את גם מאוד עוזרת לאנשים פה, נותנת עצות ומאוד מעודדת. כל הכבוד, ישר כוח!!! הרבה בריאות והצלחה ניקול

03/03/2005 | 05:28 | מאת: מ. אותנטית

חן חן. ושירבו כמותך, בישראל! חזקי ואמצי! בריאות אור ואהבה.

02/03/2005 | 22:24 | מאת: אבי

האם הפסיכאטר ד"ר אורי שוורצמן מוכר לכם בקשר לאיבחון וטיפול בתרופת רטלין.

02/03/2005 | 23:53 | מאת: מיכל

02/03/2005 | 20:35 | מאת: רני

שלום רב, אני כבר שלוש שנים מטופל בפבוקסיל כנגד טורדנות כפייתית והיפוכונדריה. השיפור היה משמעותי ביותר עד לרגרסיה (כתוצאה מפרידה מחברה). לאחר התלוננות על התקף חרדה קיצוני ביותר, שהותיר תחושות קשות, הרופא רשם לי קופיקסול 2 מ"ג ל 20 ימים. אחרי שקראתי את ההתויה נכנסתי לחרדה נוספת (אתה בטח יודע מה רשום...) מה הקשר??? רני! רב תודות.

04/03/2005 | 00:29 | מאת:

לרני אומנם הקלופיקסול היא תרופה נוגדת פסיכוזה אבל יש לה מרכיב מאוד מרגיע ואינה ממכרת, לכן הרופא רצה להשתמש במרכיב של ההרגעה שהוא יעיל מאוד. כך שאפשר להרגע, אין זה אומר שיש לך פסיכוזה..... כל טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 19:22 | מאת: ארי

היי גם היום היה לי כאבי ראש כל היום ולקחתי אקמול להרגעה אך זה חזר שוב הכאב. בכלל יום מגעיל הרגשה של כניסה למנהרת הזמן ללא זמן שזז. נראה לי שתוך כמה ימים התרופה אוליי תשפיע לטובה ?. לשאלתך מה אני אוהב במיוחד. היסטוריה מ . ועד לפני 2500 שנה . אוהב מאוד גיאוגרפיה . מנהיגים .מלחמות ראשונה והשניה . הצטערתי לשמוע שגם את בדאון וגם את עברת משהוא דומה למה שעברתי כפי שציינת מה שאני יכול לקות עבורך שתצאי מזה מהר. מכתבך היה מכלול של נושאים שהעולם יצר או שאנו יצרנו? שאלה קשה. בכלל מילותייך לא נשמעים בהרבה מקומות וחבל שאין את מנצלת את הפוטנציאל שבך. איגרא רמה זה בארמית? שיהיה לך יום טוב

03/03/2005 | 05:59 | מאת: מ. אותנטית

אכן ככל שינקוף הזמן, תחוש הקלה משמעותית במצבך- הגופני והנפשי כאחד! והתופעות לוואי המיוחסות לתרופות יתאיידו להן לאחר תקופת ההסתגלות. בהחלט יש בינינו מכניזים לעניין העבודה(בעיניים!) אך יתרה מכך חיי רצופים משברים ללא ויסות טריוויאלי של שובר גלים! והגדיל לעשות לאחרונה, אנס ברנש בן- בליעל, קרמינל - אדם זר ומנוכר לי, שאנס וחמס בברוטליות וולגרית וונדליסטית ופאשיסטית לשמה וכבש את משולש הברמודה- קודש הקודשים שלי! אומנם חזוני נפרץ, אך עוד חזון למועד שדינו יחרץ! אגרא רמא זה אכן ציטטה בארמית שפירושה:מקום גבוה ובירא עמיקתא קרי:בור עמוק. לאור פריסת המצע שלך: אנבור ואחפור למענך, באתרים ארכיאולוגים- היסטורים והיסטרים:- -למציאת אתרים העומדים בפרמטרים המחמירים:- תחזיק מעמד ארי יקר! דע כי אנו למדים להעריך את קרן האור/ורד האופל רק כאשר היא מבליחה מחשכת עובי האופל! ומעריכים חיים מאושרים ופורים רק לאחר שאנו מועדים בעצת אחיתופל! מחבקת בחום, אחותך לצרה.

02/03/2005 | 18:58 | מאת: טל

שלום לדר' נתקלתי בשאלה קודמת בקשר ללקיחת תרופות ואלכוהול. השאלה התייחסה לכמות קטנה של אלכוהול. אתה נחרץ בקשר לכך והשאלה שלי למה? למה גורם השילוב בין אלכוהול והתרופות נוגדות דיכאון? ואם כמות קטנה של אלכוהול לא משפעיה עלי לרעה (יחד עם ויפאקס) אז למה לא? אנא תפרט תודה טל

03/03/2005 | 06:15 | מאת: מ. אותנטית

טל שלום וברכה, ככלל: אלכוהול אינו מומלץ בשילוב תרופות בכלל.(להתוויה גופנית ונפשית כאחד) לגבי תרופות נוגדות דיכאון- האלכוהול מנטרל את השפעת התרופה(על כן מה הועילו חכמים בתקנתם?!) ומינון מוגבר של אלכוהול עלול אף להזיק הן למצב הנפשי- החמרה של הדיכאון. והן הגופני. את טל הבוקר, טל, אתה מוזמן לשתות- לרוויה וללא הגבלה:- מאחלת ומייחלת לך בריאות איתנה במהרה ולרגל המאורע:חגיגה-חופשי על הבר:-

כוס יין או בירה לפעמים

02/03/2005 | 15:23 | מאת: שימרית

שלום. חשוב לי להציג את התמונה במלואה(פחות או יותר). הייתי מטופלת בכדורי נוגדי חרדה ודכאון. לאחר שיחות עם המטפלת החלטנושכדאי לנסות להפסיק . עם חששותלא מעטים יצאתי לדרך עם תמיכה ממשפחתי(דבר חשוב). פרט לשבוע הראשון שלאחר ההפסקה בהם היו לי כאבי ראש וסחרחורת(ת.לוואי) השבועות שאח"כ היו הצלחה. בימים אלו אני "סוגרת" חודשיים ללא כדורים. בשבוע האחרון אני מרגישה ,רק כשאני מתעוררת ,תחושות של מועקה ואי-שקט. הדבר המוזר הוא שזה חולף אחרי מספר שעות ואז אני מתפקדת בסדר בעבודה, בית,משפחה.שאלתי האם כדאי לחכות עם חזרה לכדורים(כי בכל זאת בבוקר זה לא נעים בכלל) או לנסות להסתפק בואבן.כשפניתי לפסיכיאטרית בטלפון היא לא נתנה לי לפרט מה קורה אלא מיד כשאמרתי שיש לי בבוקר תחושת מועקה היא חרצה- לכדורים!!! לא הספקתי לומר לה שבמשך היום הכל רגיל. אני מבקשת את סליחתך על כך שהארכתי (פה לפחות לא ניתן להפסיק אותי באמצע) אודה ואחכה לתשובתך.תודה.

03/03/2005 | 23:20 | מאת:

לשימרית ישנה תופעה המאפיינת דיכאון מג'ורי-התופעה היא שהבוקר יותר קשה מהערב באופן משמעותי, אני מניח שזו הסיבה שהפסיכיאטרית הייתה כל כך נחרצת בתגובתה. פרט חשוב שחסר הוא כמה זמן היית בטיפול, בכל זאת כגישה כללית איני ממהר לחזור לתרופות, איני חושב שיקרה אסון אם תדחי את ההחלטה לחזור לתרופות. הייתי מנסה לעקוב אחרי המהלך של הדברים. אם ישנה מגמה של החמרה בקשיים אז הייתי חוזר לכדורים. כלומר אם השבוע הבא יהיה קשה יותר מהשבוע הנוכחי ואחרי שבוע עוד החמרה, אז המגמה היא ברורה. כמובן שעדיף ואם תרגישי טוב יותר אז המסקנה הפוכה. כל טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 15:18 | מאת: אבשלום

סתם מתוך סקרנות, מהי השכלתך הרפואית?

02/03/2005 | 16:03 | מאת: תשובה

השכלה של מתנחל- 3 שנים רצופות ואינטנסיביות בפורום פסיכיאטריה:-

02/03/2005 | 18:18 | מאת: דור

לאבשלום- אל תתן לסקרנות להרוג אותך, לא טענתי שיש לי השכלה רפואית כלשהי.

02/03/2005 | 21:39 | מאת: יעל

ואם אין לו השכלה ? אז מה ?

02/03/2005 | 15:14 | מאת: צביקה

האם מישהו יכול לתת שם של ספר/מאמר או כל דבר אחר בעניין חרדות. דרכי טיפול שונים,"טיפים" להתמודדות . אודה מאוד.

02/03/2005 | 20:53 | מאת: דורון

קבל קישור: http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm#_על_חרדה_והטיפול

04/03/2005 | 08:37 | מאת: צביקה

תודה.

02/03/2005 | 15:11 | מאת: ליליאן

היי, רציתי לבדוק אפשרות שעברה במוחי לאחר שניסיתי לגלות מתי אני נתקפת בחרדה ומה הסיבה לכך ,לכן ניסיתי לעקוב ולבחון את העיתוי . נתתי דעתי ושמתי לב שזה קורה לי בקיץ(אותו אני דווקא אוהבת) כאשר אני כמעט לא שותה(לצערי) מרגישה חולשה נוראית ואז.....מתחיל ה"בלגן"(רעידות,תחושת אי-נוחות אציין שתחושות אלא מתחילות בבוקר מוקדם וחולפות כמעט לגמרי לאחר כ-שלוש שעות. האם אין להוציא מכלל אפשרות סברה זו?

03/03/2005 | 23:22 | מאת:

לליליאן כמובן שהתיבשות יחסית תורמת למעט ערפול וסכנה של חרדות. יחד עם זאת כנראה שמדובר על גורם מסייע להופעת החרדה ולאו דווקא הסיבה לחרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 12:52 | מאת: ענת

שלום, הנני נוטלת מזה כחודש וחצי כדור רסיטל של 20 מ"ג ליום בעוד שחשוב לציין שבשבועיים הראשונים התחלתי עם חצי כדור. השאלה שלי שחשובה לי מאד לדעת את תשובתה היא שאני מרגישה שאני עולה במשקל ובעצם,המשקל מראה שעליתי שלושה וחצי קילו.הפסיכיאטר שלי אמר שהכדור,ובכלל במינון כזה,אינו יכול להשמין.גם העניין שאני לא חושבת שהוא העלה לי את התיאבון אלא משמין בלי קשר לאכילה. יעזור לי מאד מאד לדעת האם הכדור הזה יכול לגרום לעלייה במשקל וגם לדעת אם זה עניין של עלייה בתיאבון או משמין מעצמו.. תודה רבה מראש, ענת.

02/03/2005 | 13:11 | מאת: ענת

אני בת 21.

02/03/2005 | 14:33 | מאת: דורון

כדורים מהמשפחה של רסיטל עלולים לגרום להשמנה, אבל נראה לי שלא כזו עליה בזמן כזה קצר, לא יודע בדיוק איך נגרמת העליה במשקל כנראה שגם ע"י הגברת תאבון וגם שינוי בחילוף חומרים בגוף, בכל מקרה רצוי לעשות פעילות גופנית( הליכה של 40 דקות 4 פעמים בשבוע) ולעקוב אחרי עליה במשקל חשוב להשקל באותם תנאים כלומר עם אותו מד-משקל עם אותם בגדים וכו'.

תודה דורון. יש לי עוד שאלה נוספת ברשותך, האם ידוע לך על איזשהו כדור שהוא מהמשפחה של אנטי-דכאוניים,חרדות וגם חרדות שהן חברתיות ושגורם להכי פחות סיכוי לעלייה במשקל?השאלה מופנת כמובן גם לד"ר גיורא הידש... ענת.

לענת, על פי ידיעתי, בדרך כלל כשמתחילים לקחת את הכדור, בתקופה הראשונה יש דווקא תופעות לוואי של חוסר תיאבון ואז יורדים במשקל לפעמים אפילו עד חמישה קילו . אחרי שהכדור מתחיל לעשות את העבודה שלו עשוייה גם להיות עלייה בתיאבון ועלייה במשקל. אכן, יש הטוענים שזה מעבר ל-רק עליה בתיאבון. אבל אלה רק השערות ללא הסבר מדעי אמיתי, ובינתיים אף אחד לא סגור על זה. בכל אופן לא כך אצל כולם. בהחלט יוצא דופן שעלית במשקל מהכדור גם בהתחלת הנטילה וגם בתקופה כזו קצרה. אולי שווה לך לעשות בדיקות נוספות. צריך לזכור שהנושא הוא באמת אינדיבידואלי וכל אחד כנראה מגיב שונה. אז מה שוות הסטטיסטיקות:-(

לענת כל התרופות אשר פועלות על הסרוטונין עלולות לגרום לעליה במשקל. אולם בדרך כלל העליה במשקל היא אחרי שמוש של מספר חודשים ולא בהתחלה. כמובן שמדובר על תופעת לוואי לכן ישנם אנשים שכלל אינם עולים במשקל ויש כאלו שמעט. העליה במשקל היא תמיד בגלל מאזן של כניסת קלוריות גדולה יותר מההוצאה. הכדור כשלעצמו אינו משמין. כך שצריך להקפיד על הדיאטה ולהוסיף פעילות גופנית. תרופות שאינן פועלות על הסרוטונין אינן גורמות לעליה במשקל כמו אדרונקס. אבל כמובן שיש לה תופעות לוואי אחרות. כל טוב דר' גיורא הידש