פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
02/03/2005 | 12:28 | מאת: רוזית

לרופא שלום, יש לי ילד,עם בעיות קשר וריכוז, בנוסף יש לו בעיות נפשיות כגון חרדה, ברצוני לשאול אם בעיית זאת יכולה להעיד על חסר בכרומוזון 22, ואם כן למה לא מאתרים תינוקות שנולדים שיש להם בעייה כרומוזונית, כמו כן לא נאמר לי שום דבר כשהוא נולד. תודה

03/03/2005 | 23:27 | מאת:

לרוזית מה פתאום חסר בכרומוזום? לא הבנתי מהיכן השאלה? לא מאבחנים הפרעת קשב לפי התמונה של הכרומוזומים. כל טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 12:13 | מאת: אורנה

ד"ר הידש שלום! בעקבות לחצים מרובים בסביבתי נכנסתי למצב- fugue . לאחר קונפליקט שהתעורר האצתי כביכול, את התהליכים על- מנת למצוא פתרון ולצאת מהמצוקה, ונעזרתי באמצעים של טיפול פסיכולוגי עצמי דרך האינטרנט, באופן אינסיבי למדי. בעקבות הפעילות נכנסתי למצב של הצפה, והסטריה של דיסוציאציה. מספר שאלות לי אליך, האם רצוי כרגע להתחיל ליטול תרופות פסיכיאטריות? או להתמקד רק בטיפול הפסיכולוגי פרטני שאני בו למעלה משנתים? ואם כן , אז מה מומלץ? התייעצתי עם פסיכיאטר והמליץ לי על ריספרדל. אולי כדאי משהו נגד חרדה ודיכאון? או שיתכן מצב של ריפוי טבעי? האם מצב זה עלול לחזור על עצמו? האם גרמתי נזק בכך שאולי האצתי דברים וגרמתי לפרוץ מחלה? תודה

03/03/2005 | 23:31 | מאת:

לאורנה שאלות קשות ומאוד בסיסיות, האבחנות שאת מתארת הן תופעות של חרדה לכן הטיפול בהן הוא כמו בחרדות. הרספרידל מיועד לטיפול במצבים פסיכוטיים. האם האבחנה של הפסיכיאטר שונה ממה שאת כותבת? בכל אופן מצבים של הצפה הם קשים, ועדיף להיות בטיפול מסודר וקבוע אצל פסיכיאטר אשר יכיר אותך היטב. כל טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 12:11 | מאת: אלמונית

שלום , לאחרונה שמתי לב שאני רועדת , בעיקר בידיים , אך גם בחלקי גוף אחרים . לפעמים האצבע ביד שמאל רועדת ממש באופן בולט לפרק זמן מסויים . לפני זמן מה בעת עליית מדרגות הייתה לי תחושה שאני עפה אחורנית , זה חזר מספר פעמים . האם יש בדברים אלה סימן מדאיג ? בת 40 . תודה מראש.

02/03/2005 | 14:41 | מאת: דורון

כדאי ללכת לרופא ניורולוג לבדיקה .

03/03/2005 | 23:38 | מאת:

לאלמונית רעד הוא בטוי להרבה מאוד מצבים, נכון שחרדה היא אחת הסיבות אבל בהחלט צריך לחפש קודם כל סיבה גופנית. כל טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 10:58 | מאת: גילי

שלום רציתי לדעת מהן השפעות שישנן לכדור רספרידל הבנתי שזה מהדור החדש אך האם ישנן תופעות לוואי ומהן? ואם אפשר לעשות את ההשוואה להלידול.(מבחינת תופעות לוואי). ההבחנה היא סכיזופרניה חרדות ופחדים. מודה מראש

02/03/2005 | 11:14 | מאת: גילי

02/03/2005 | 12:11 | מאת: דור

יש מחקרים שמשווים בין השניים. כעיקרון ריספרידל יכול לגרום לכל תופעות הלוואי של הלידול אך הוא עושה זאת בשכיחות יותר נמוכה. יש פחות תופעות לוואי נוירולוגיות שקשורות למערכת התנועה והשרירים- תופעות אקסטרא-פירמידליות (EPS). עם זאת במינונים גבוהים (4 מ"ג ומעלה) רואים שהתופעות הנוירולוגיות קיימות בריספרידל בדומה להלידול. לריספרידל יש יותר תופעות לוואי שקשורות להשמנה ועליה בפרולקטין יחסית להלידול. הלידול אפקטיבי ביותר לטיפול בשלב הפסיכוטי החריף של המחלה שיכול לכלול מחשבות שווא, הזיות ותוקפנות ובנושא הזה אולי יש לו יתרון. לריספרידל מייחסים השפעה חיובית גם בנושאים של ייצוב מצבי רוח ותפקוד קוגנטיבי (סימנים שליליים) מה שלא קיים עם הלידול ולכן הריספרידל יותר מתאים לטיפול אחזקתי ארוך טווח. ההבדל בעלויות ובזמינות של התרופות גם יכול להיות שיקול בבחירת התרופה.

02/03/2005 | 22:54 | מאת:

לגילי הדברים שדור כתב הם נכונים אבל ההבדל בשכיחות תופעות הלוואי גדול ביותר ובעיקר על התופעות של התכווצויות שרירים לא רצוניות ותופעות לוואי מאוחרות של הטיפול בהלידול. בנוסף הרספרידל משפר את היכולות החשיבתיות (קוגניטיביות) וגם משפר את מצב הרוח והאנרגיות. כך שיש לו יתרונות משמעותיים. כל טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 09:41 | מאת: מוטרדת

שלום ד"ר, בחודש האחרון אני סובלת מסיוטים שפוגעים מאד באיכות השינה שלי. כל לילה כמעט אני מקיצה באמצע מתוך חלומות ביעותים. על פי רוב החלומות הם על כך שאני עומדת למות (עומדים לרצוח אותי) או שאני משתגעת. הפסיכיאטר אמר ש"זה מעיד על דברים שמפעפעים בפנים" ואני חוששת ממה שאמר לי, מכיוון שדברים שמפעפעים - פורצים בסוף. הרופא רשם לי "קלונקס" אבל לא לקחתי אותם - בלאו הכי אני נוטלת ריספרדל (2 מ"ג) ואין לי רצון להוסיף לעצמי תרופות. אציין עוד שאין לי סיבה מיוחדת להיות מוטרדת - אמנם, הפחד לחזור להתקף פסיכוטי הוא שמלווה כל רגע מחיי, אבל בעיקרון, חיי שלווים: בן זוג אוהב, לימודים לתואר מתקדם, עבודה מצויינת. מהי המלצתך לי, ד"ר? בתודה מראש, מוטרדת.

02/03/2005 | 22:59 | מאת:

למוטרדת הסיוטים מקורם בחרדות, או מאירוע טראומתי שהיה לך או מפחדים כיום. כמובן שגם מצב פסיכוטי ובטח אשפוז עלולים להיות טראומתיים. איני מסכים עם המשפט שדברים ברקע יתפרצו בסופו של דבר, כנראה שהדברים הם לא כל כך ברקע ואת מודעת להם ובשינה הנפש מתמודדת אתם. דעתי היא הפוכה, כאשר הנפש מתמודדת עם הדברים בלילה הסכנה להתפרצות במשך היום יורדת. כך שבהחלט יש מקום לראות לאן הדברים מובילים. יתכן שאפשר להשתמש בקלונקס אבל לא על בסיס קבוע, רק כאשר היה לילה קשה במיוחד ובלילה הבא את רוצה לישון, או אחרי יום קשה או כאשר סתם יש לך הרגגשה שעומד להיות לילה קשה. בכל אופן כדאי לנסות פעם או פעמיים כיצד הקלונקס משפיע ואז להחלט על השימוש בו. לילה טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 08:54 | מאת: גילי

שלום ד"ר הידש, רציתי לדעת האם זה תורשתי? או תלוי גורמים סביבתיים בלבד? אודה על תשובתך המהירה,

02/03/2005 | 11:40 | מאת: דור

כיום מקובל שהמרכיב התורשתי הוא הכרחי. כלומר אין מקרה של סכיזופרניה ללא גורם תורשתי. גורמים סביבתיים כמו היחשפות ללחצים, מצבי דחק או שימוש בסמים הם הטריגר שיכול להביא להתפרצות המחלה אצל אדם מסויים שיש לו את הנטיה הגנטית לסכיזופרניה אך לא תמיד ניתן לדעת מה היה בדיוק אותו טריגר ואם בכלל היה כזה. המחלה היא כרונית אבל יחסית לסכיזופרניה מסוגים אחרים הסימנים השליליים לא כ"כ בולטים- כלומר בסוג הפרנואידי של המחלה יש פחות נטיה לבטלנות והתבודדות מהחברה.

02/03/2005 | 12:11 | מאת: דפנה

שלום רב! איך אתה יכול להסביר קיום של סכיזופרניה פרנואידית,כאשר לא במשפחה הקרובה ולא הרחוקה, ולא במספר דורות אחורה, משני הצדדים,אין מחלה כזאת, ובכל זאת היא תקפה כאן ועכשיו. האם משתמע מדבריך, שלסכיזופרניה פרנואידית סיכוי טוב יותר להחלמה, בגלל שהסימנים השליליים פחות בולטים, בהנחה שמצליחים להתגבר על הזיות השמיעה והראיה? בשורות טובות!

02/03/2005 | 08:19 | מאת: רינה

שאלה לרופא, אני נוהגת לקחת טיפות ולריאן או כדור קלמונרבין במצבי לחץ שונים כגון דאגה לילדים (חיילים ) או לפני איזה אירוע חשוב בדרך כלל זה מרגיע .שאלתי היא האם סוג זה של תרופות יכול למכר ובאיזה תדירות אפשר לקחת אותם. תודה, מצפה לתשובה.

02/03/2005 | 23:06 | מאת:

לרינה מדובר על חומרים טבעיים שאינן תרופות ואינן ממכרות. אפשר ליטול חומרים אלו לפי הוראות היצרן ללא חשש. כל טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 08:18 | מאת: דנה

אני סובלת מאידספוביה כבר שנה וחצי ובשל סיבות כמו צבא וחוסר בכסף לא הלכתי עד כה לפסיכולוג. אבל לא פעם אני שואלת את עצמי האם אדם אחר יכול לגרום לי לשנות את המחשבה למעשה את האמונה שאכן איידס יכול לעבור בפעולות שיגרתיות למרות שכל הרופאים טוענים שלא, אני פשוט מוצאת לכל סיטואציה מעין פריצה ותירוץ שהופכים אותה לאפשרית להידבקות. לדוגמא: נשיקה בשפתיים- רשום בכל מקום שלא נדבקים באיידס בדרך זאת אבל החשש שמא יש איזה שהוא חתך אפילו מיקרוסקופי גורמים לי לא לנשק אף אחד. האם למעשה אין דרך לרפא את החרדה? האם ישנה תרופה שאכן יכולה לעזור במקרה ספציפי זה? ואם כן איך בכלל תרופה עוזרת לשנות אמונה? דרך חיים??....

02/03/2005 | 23:10 | מאת:

לדנה בשנים האחרונות החרדות מפני איידס ומחשבות חודרניות וטורדניות הקשורות לכך שכיחות במידה רבה. את צודקת שמדובר כאן על שינוי חשיבה וזה בדיוק המקצוע של בריאות הנפש, גם תרופות וגם שיחות עוזרות לשנות עמדות וחשיבה ובמיוחד להוריד את החרדות הקשורות לפחד לא הגיוני. כך שחשוב קודם כל להכיר בעובדה שקיימת כאן חרדה מוגזמת ולא הגיונית, אחר כך להגיע לאבחון וטפול. בהחלט אפשר להגיע לטיפול במערכת הציבורית וחבל לסבול כל כך הרבה ובמיוחד חבל להמנע מדברים חשובים בחיים. כל טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 04:54 | מאת: גלית

נתקפתי אתמול בהתקף פאניקה שלא חוויתי מעולם קודם לכן, התקף שלווה בדופק מואץ ביותר, גלי חום מצמררים, רעש מחריד באוזניים, סחרחורת איומה ותחושת מחנק ולחץ וקשיי נשימה. כתוצאה מהבהלה נתקפתי הלם קרב והובהלתי לבית החולים לאחר עילפון במקום ציבורי, אך למזלי לא שוקק אדם, מלבד אדם אחד ומיוחד שהסיע אותי אל בית החולים ודאג לכל מחסורי ועל כך אני מודה לו בהזדמנות זאת. שאלתי: האם יתכן שהתקף הפאניקה הוא תולדה של חוסר אחריות מצדי? כיוון שלא נטלתי באופן חד פעמי את הפבוקסיל אמש עקב שכחה ובלבול? האם זה הגיוני שכתוצאה מהפאניקה- כושר החשיבה, הריכוז והזכרון נפגמו לי?האם הפגיעה ללא תקנה? איך עלי לפעול למניעת הישנות המקרה ושיחול עליו חוק התיישנות? אני עדיין בהלם קרב, מפוחדת ומזועזעת.

02/03/2005 | 23:12 | מאת:

לגלית איני חושב שההתקף קשור לאי נטילת הפבוקסיל, ואני מניח שאם הגעת למיון נבדקת מהבחינה הגופנית ונשללה כל בעיה גופנית. אין דרך מוחלטת למנוע התקף חוזר של פאניקה, הטיפול בפבוקסיל בודאי שעוזר והוא מונע התקפים של פאניקה שלא יהיו בעתיד. ליתר בטחון הייתי מציע שתשימי בתיק כדור של לוירוון או קלונקס שתוכלי להשתמש בו במידה ש....חס וחלילה יהיה התקף נוסף. אבל אני חושב שהלוריוון בתיק יתן לך בטחון ואז לא יהיה התקף נוסף. כל טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 01:36 | מאת: א.י

בכתבה עלהריטלין סופר על ילד בשם יונתן שהוריו התנגדו למתן הרטלין לבנם וסיפרו שעשו בדיקות מקיפות וע"י כך הבינו לאיזה רכיבים הוא אלרי וכתוצאה מכך הרחיקו מבנם רכיבים מסויימים ובכך עזרו לבנם ללא מתן רטלין להתנהג בצורה רגילה.... ברצוני לדעת איזו בדיקה מקיפה ניתן לבצע לבני לפני מתן הריטלין כדי לבדוק למה רגיש או אלרגי בני ולנסות לפתור את הבעיה ולעזור לו ללא מתן התרופה כי גם הרופא (נירולוג)שבדק אותו לא היה החלטי וחד משמעי בנתינת התרופה לכן יש לי ספק אם הריטלין יעזור לבני אודה להמלצתכם.תודה

02/03/2005 | 23:16 | מאת:

שלום, איני מכיר את כל הבדיקות האלרגיות ובטח במרפאה אלרגית יבדקו וימליצו על הבדיקות. בנוסף, היתרון של ריטלין שאפשר לתת אותו מדי פעם לנסות ולראות כיצד הוא משפיע, כלומר אפשר לנסות ולפי התוצאות להחליט עד כמה הוא מועיל. לא יגרם נזק מנטילה מספר פעמים של ריטלין לנסיון. כל טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 00:13 | מאת: NO NAME

שלום רב, אני אובחנתי כסובל מהתקפי פאניקה וכנראה גם מדיכאון קל (עקב הבעיה גם יש לי חשש חצאת לבד מהבית למרחקים). בתחילה טופלתי בציפרלקס 20 מ"ג ביום ובואבן. לאחר כחצי שנה שהטיפול לא ממש הועיל הוחלט על מעבר ל - 150 מ"ג פבוקסיל ביום ו1 מ"ג קסאנקס XR. שאלתי היא האם פבוקסיל 150 מ"ג ביום הוא לא מינון גבוה מדי. למשל בהתחלה הרופא המליץ להמשיך לקחת 20 מ"ג ציפראלקס ביום ולהוסיף 50 מ"ג פבוקסיל, אך מאחר ושתי התרופות הן SSRI הנ,ל גרמו לשיהוקים. אז האם זה לא מוגזם לקפוץ עם פבוקסיל מ - 50 מ"ג ליום ל - 150 מ"ג ביום? (בלי הציפרלקס). תודה מראש.

02/03/2005 | 23:18 | מאת:

שלום, המינונים המקובלים של פבוקסיל הם עד 300 מג' ביום. לדעתי מינון בין 100-200 מג' הם המינונים הבינוניים והטובים. כל טוב דר' גיורא הידש

01/03/2005 | 22:41 | מאת: נ

אני סובל מחרדה ודאגנות מתמדת המתבטאת בלחצים בחזה שמופיעים והולכים וכן בדאגנות כללית . פניתי בעקבות כך לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי ולאחר מכן טיפול בשיטת ביופידבק אך ללא הועיל . לפני כחודשים התחלתי ללכת לפסיכיאטר אשר נתן לי ציפרלקס ולאחרונה סורבון . הכדור הראשון גרם לי להירדמות,פיהוקים והסורבון גרם לי לסחרחורות, אי יציבות ועייפות. אני מיואש ומעוניין כמובן לפתור את הבעיה בכדור אחר (או להפסיק עם כל הכדורים בכלל). יש לציין שתיפקודי הכבד שלי גם הם לא במיטבם. שאלתי היא האם יש לכם המלצה לגבי כדור מסויים שיכול להתאים לי לתופעות החרדה והדאגנות ושיתרום לי גם לקום בבוקר במרץ ולא להיות עייף כל היום,וכמובן שלא "ידפוק לי את הכבד". תשובתכם המהירה בתודה מראש

02/03/2005 | 23:20 | מאת:

שלום, אכן לעתים לא קל להתאים תרופה למטופל מסויים ולעתים הדבר דורש יותר זמן. בכל אופן אפשר לנסות תרופה נוספת מקבוצת ה SSRI ככמו סרוקסט למשל, או לעבור לקבוצה אחרת כמו האפקסור. כל טוב דר' גיורא הידש

01/03/2005 | 21:32 | מאת: ניצה

אני בת 27, מקבלת תרופות נגד דיכאון ומיצב אחרי אפיזודה דו קוטבית מה קורה אם רוצים להכנס להריון, אני נשואה ועדיין אין לי ילדים.

02/03/2005 | 23:21 | מאת:

לניצה כמובן שצריך לדעת את שמות התרופות ואין תשובה כללית. באופן כללי התרופות נוגדות הדיכאון בטוחות אבל לא כל התרופות המייצבות. בכל מקרה אני ממליץ להתייעץ ולקבל אנפורמציה עדכנית מהמרכז הטרטולוגי בהדסה, הם עונים גם לפניות טלפוניות. כמובן שהחלטה הסופית היא שלך בהתייעצות עם הרופא המכיר אותך. כל טוב דר' גיורא הידש

01/03/2005 | 20:56 | מאת: מיכאל

מה אתם יכולים לי על סרוקוול? תוך כמה זמן היא משפיעה? האם היא בסל התרופות?

02/03/2005 | 18:33 | מאת: natan

למיכאל שלום מידע אישי התרופה בשלב זה אינה בסל התרופות. כרגע צירופה לסל נדון במשרד הבריאות , לצערנו אינה נכללת ברשימת התרופות הקרויה" מצילות חיים. קופת חולים מאוחדת, מחייבת בתשלום של 15% מערך התרופה [תרופה יקרה] לא ניתן לקבל החזר מהקופה כי אינה כלולה בסל . בהצלחה בטיפול ,נתן

02/03/2005 | 21:53 | מאת: מיכאל

תודה, אולי תוכל להרחיב על התרופה- יתרונות, חסרונות וכו'...

אני לפעמים לא יכל להשתלט על המשיכה שלי כלפי בנים ונוטה להתגרות מינית מגברים מבוגרים. יש לי דחף לעשות מין אוראלי ולשמש בחורה. לפעמים אני פתאום אוהב לשקר ולהגיד על עצמי לאחרים דברים כמו "רק עכשיו הייתי עם 3 גברים..." והכל הכל שקר. אני מתגרה מזה שאנשים חושבים שזה אמיתי. קיבלתי מפסיכיאטר רסיטל 20 מ"ג והתחלתי לקחת אותם רק היום חצי כדור כל יום . אני יודע שהם משפיעים רק אחרי 3 או 4 שבועות. למרות שהייתי צריך לקחת אותם בבוקר לא הספקתי אז לקחתי אותם עכשיו בשעה 20:23 הערב. השאלה היא האם זה אמור לעזור? איך כדורי רסיטל של 20 מ"ג חצי כדור יכולים להשפיע על החוסר שליטה שלי בפנטזיות המיניות שלי ? איך זה יכל להשפיע על הצורך שלי להפיץ על עצמי שקרים שאני עושה מעשים סוטים?

לאלון בודאי שהרסיטל אינו משפיע ישירות על המחשבות והדברים שאתה אומר. אבל אם השקרים מקורם בחרדה או בדיכאון אז הרסיטל בודאי שעשוי לעזור. בכל אופן הייתי ממליץ על פסיכותרפיה כדי להבין טוב יותר את מה שעובר עליך. כל טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 23:08 | מאת: אלון

תודה ד"ר גיורא הידש. איך זה שהדכאון שממנו אני סובל גורם לי לזה?

01/03/2005 | 19:39 | מאת: ארי

היי מ. היכול להיות עקב הורדת המינון של האדרונקס והרסיטל ולקיחת אנאפרניל יש לי כאבי ראש ? משום מה יש לי תחושה של ראש כואב עם מן סחרחורת קלה . תודה על תשובתך אתמול . לא היתה לי מחשבה על החזרה לעבודה הרופא גם אמר לי תעשה הפרדה לחלוטין עם הנושא . צדקת כאשר כתבת לי בכל הנושא הקשור עם הקולגות לעבודה . לצערינו אין פירגון המקום הזה ורק ציניות מתקבלת שם בברכה . לידעתך איבדתי את כושר הביטוי אשר היה לי ואני מנסה להחזיר אותו אך כמו שאת יודעת במצב שאני נמצא אין הרבה חברים כך שאני קורא לרוב . מקווה שאין אני מעמסה עבורך עם כל מה שאיתי . יש לך אתרים מעניינים שניתן לקרוא מאמרים טובים . תודה לך

01/03/2005 | 22:20 | מאת: מ. אותנטית

ניתן בהחלט לנכס את תופעת הסחרחורת הקלה לתקופת ההסתגלות לתרופה החדשה קרי:לאנאפרניל והנה כאמור, תופעה זמנית ביותר! האם חלה הטבה בתחושתך הכללית?האם הנך בתהליך הבראה, תשתית של תקומה ובמגמת שיקום והטמעה ליקום? לידיעתך המשכלת והמהולת אף אנוכי רחוקה כרחוק מזרח ממערב- מלהיות במיטבי! ואני בתקופה טרופה של ביב שפכין וכל מרעין בישין.. ממש בשפל המדרגה ובדיוטה תחתונה! אף אני נסקתי מאיגרא רמא לבירא עמיקתא...אך לא בי עסקינן, כי אם בך דון ג'ואן:-. ולדידי, ידידי זה זכות לתת שירות ומהווה לי תרפיה וגאוות יחידה לסייע לבן עמי- כאחי ובשרי- מה גם שנגעת עד מאד ללבי. וזכית לכך בזכות ולא בחסד! לבקשתך, אתרים מומלצים ולא נמלצים: 1.סהר- סיוע והקשבה ברשת 2.קולות 3.פסיכו נט 4.בין המרכאות 5.איטם 6.פסיכודרמה 7.במה חדשה- באם הנך חובב שירה לירית ופואמית וסיפורים ויצירות אומנות(אני נמנת בין היוצרות המשוררות) 8.מכון רותם תגדיר לי מהם התחומים האהודים עליך ובאילו נישות של אתרים ברצונך לצוטט ולשוטט וכך אתמקד ואתביית בהפנייה קונקרטית ולא אך קוהרנטית:- יום קסום ומקסים

01/03/2005 | 19:14 | מאת: שרון

אני בת 38 מזה כחודשיים אני סובל מהרגשת סחרור/מסוחררת, אשר אינו מרפה בעיקר בעת פעילות פיזית יומיומית פשוטה. לפני שהתלחתי להרגיש רע היו לי כאבים באוזן שמאל אך לא של דלקת. אין שום סימן לבעיה באוזן. אני מחלימה כרגע מסרטן שד: בשנה האחרונה עברתי כריתה חלקית+ כימו+ הקרנות ואני מקבלת תרופות: טמוקסיפן וזולדקס. הרופאה האונקולוגית לא מוצאת קשר למחלה או לתופעות הלוואי שלה רופא א.א.ג שלח אותי לבדיקת שמיעה, צילום צוואר וENG - הכל תקין. אני מחר עושה CT. האם יכול להיות קשר פסיכולוגי לתחושות הללו? האם לפנות לפסיכיאטר כפי שהם ממליצים? אני מצרפת חומר שמצאתי באתר של אונ' פנסילבניה בארה"ב + תשובתם לפנייתי. http://www.uphs.upenn.edu/balance/patient%20education%20brochures/anxiety%20and%20dizziness.htm Dizziness, Imbalance, & Psychologic Stress Physicians have known for many years that psychologic disorders, such as anxiety, can cause symptoms of dizziness AND imbalance. This entity was given the nonspecific name of psychogenic dizziness, reflecting the fact that little was known about the entity. Recent advances now allow us to make specific AND accurate diagnoses AND institute effective treatments for this disorder. What disorders are associated with psychogenic dizziness? Several studies point to a specific set of disorders that can cause symptoms of dizzuiess AND imbalance. All these disorders are in the anxiety disorder family AND include panic attacks, certain phobias, AND chronic anxiety disorders. What symptoms are associated with this disorder? Patients with psychogenic dizziness will present with a variety of complaints including lightheadedness, feeling heavy headed, feeling a pressure sensation in the head, feeling far away OR detached from the environment, feeling like they are going to fall. "But doctor - I have a balance problem, not a psychologic problem!" Symptoms of balance disorders can be caused by a variety of underlying processes. The successful treatment of a balance disorder is dependent on the precise identification of the cause of the disorder. In some cases, underlying psychologic processes are responsible for symptoms of balance disorders AND dizziness. Why would psychological symptoms lead to dizziness AND balance disorders? This is a very difficult question to answer, AND we are involved in active investigations dedicated to answering thus question. At this point, it seems that psychologic processes can cause symptoms of dizziness in 3 situations: 1. A patient had a straightforward inner ear problem that has completely resolved. However, the symptoms persist, despite the resolution of the inner ear disorder. In this situation it appears that the inner ear disorder triggered an anxiety, panic, and/or phobic state. In this situation, the psychologic disorder perpetuates the dizziness, despite the fact that the underlying inner ear disorder has resolved. Why inner ear disorders trigger a psychologic problem in certain patients is not known, but is under active investigation. 2. The patient never has had an inner ear disorder but does have a psychologic disorder. In this case, one of the manifestations of the psychologic disorder is dizziness, usually of a fairly nonspecific variety. 3. The patient has an active inner ear disorder, but also has a psychological disorder. In this situation, the psychological disorder is making die inner ear disorder much more difficult to deal with. Can there be anything else wrong with me? There are several physical disorders that can present with symptoms similar to those experienced with psychogenic dizziness. If the brain fails to compensate to a loss of inner ear function, the patient can experience unbalance when placed m situations that challenge the balance system. This is called a noncompensated vestibular loss AND is diagnosed based on the patient's symptoms, physical examination, AND balance function testing. People with intermittent drops in their blood pressure can also have similar symptoms. This condition is diagnosed based on a patient's development of symptoms only when upright. A tilt table test will confirm this diagnosis. It is important for the patient to realize that psychological disorders may coexist with these physical conditions AND may, in fact, be responsible for the majority of the patient's symptoms. How is this disorder diagnosed? The patient seen in our center undergoes a comprehensive evaluation by the physician. The patient's history is usually highly suggestive of this disorder. Testing will typically include balance function tests, a psychologic screening questionnaire, a questionnaire pertaining to the degree of handicap the dizziness is causing, and, on occasion, other tests including tilt table AND MRI scan. This allows us to complete a comprehensive evaluation AND make an accurate diagnosis. Can this disorder be treated? Absolutely! We are fortunate that there are excellent treatments available for panic, phobic, AND anxiety disorders. If our evaluation indicates that you are suffering form one of these disorders, we will make arrangements for you to see our consulting psychiatrist, who has a specific expertise in the way the balance system interacts with psychologic disorders. He will confirm the diagnosis AND institute appropriate treatments. Thus far, we have been very gratified with the results! תשובתם בקשר לפנייתי: Dear Ms. Schwartz, Dr. Ruckenstein referred your inquiry to Dr. Staab of Penn Behavioral Health. Dr. Staab sent the following response: I do not know of any psychiatrists in Israel who specialize in the care of patients with dizziness. However, this patient could be helped by a psychiatrist with experience in medical-psychiatry OR psychosomatic medicine (both terms refer to psychiatrists who work with patients who have medical illnesses). I recommend that she contact one of the medical schools in Israel AND ask for an appointment with a psychiatrist who works with medically ill patients. She may want to provide our Balance Center web information to that person. Regards, JPS Please let us know if we may assist you further. Sincerely, Web Inquiry Specialist UPHS Health Care Web Team Comments: I am writing to you after speaking with Shirley , D. Ruckenstein's secratary. I am looking for a physicain in Israel that is familiar with the Dizziness, Imbalance, & Psychologic Stress that is mentioned in the balance center info. I am 38 yrs. woman, I have had a lempectomy almost a year ago AND had Chemo+ radation treatment. I am taking Tamoxifen AND have recently stopped taking Paxil (for hot flashes). Since early Jan. i have been suffering from dizziness symptoms that are mentioned in your web site. I have had hearing tests, neck X-rays AND ENG tests - all are negative. I would like to have some more info on your diagnosis AND treatment AND if there are doctors here in Israel that can help me.

02/03/2005 | 22:41 | מאת:

לשרון האמת היא שלא קראתי את כל התשובה המפורטת באנגלית בגלל קוצר הזמן אבל העיקר אם הבנתי נכון הוא שבהחלט עלולה להיות סחרחורת על בסיס פסיכולוגי-נפשי והתופעה בהחלט מוכרת. וכמובן שהבסיס הוא חרדות ואפשר לטפל בחרדות באופן יעיל. כמובן שהטיפול האפשרי הוא בשיחות וגם בתרופות, לאור גילוי הסרטן והטיפולים הייתי מציע קודם כל לחשוב על פסיכותרפיה. יחד עם זאת צריך לבדוק האם התרופות שאת נוטלת או הטיפולים שקיבלת עלולים לגרום לסחרחורות ולתחושות שהרגשת. לפי זכרוני, אבל איני בטוח בכך גם הטיפולים עלולים לגרום לסחרחורות, גם אחרי זמן. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

01/03/2005 | 18:43 | מאת: שלומי

קיבלתי מהרופא מירשם לרסיטל . רציתי לקבל פרטים לגבי התרופה (מהם תופעות הלוואי, באילו איברים יכולה לפגוע ועוד)ומדוע היא עדיפה על פני פרוזק? תודה'

02/03/2005 | 12:18 | מאת: יפית

תכנס לאתר INFOMED יש שם המון מידע.

בנוגע לתשובתך אליי מתאריך 28.2 בנושא-"זריקת קלופיקסול מסוכנת?" : האם אפשר לעשות הסכם עם הביטוח הלאומי על ידי עורך דין, כי אני לא רוצה לקבל את קיצבת הביטוח הלאומי ומעדיפה לקבל במקום זה הבטחת הכנסה? (כי אני החלטתי שאני לא רוצה לקחת את הכדורים, שנמאס לי מהשקרים ושאני לא זקוקה לכדורים). הכוונה להסכם כזה שיהיה כתוב בו שהם משלמים לי את הקיצבה על אחריותם בלבד ושאני לא רוצה אותה, כדי שהם לא יתבעו ממני בעתיד את הכסף שהם משלמים לי בתוענה שלא הייתי זקוקה לקיצבה כי שיקרתי כל הזמן לגבי בעיה שאין לי.

01/03/2005 | 17:35 | מאת: מיכאל(מיקי)

הי ענת, קצבת נכות ליחיד היא בסך של 2000ש"ח, בעוד הבטחת הכנסה ליחיד היא קצת יותר מאלף ש"ח. למה לך לוותר על הכסף הזה, אם בלאו הכי כבר קיטלגו אותך ונותנים לך את הקיצבה. בכל מקרה, לא יתבעו ממך את הכסף שכבר קיבלת, כי הרי מבחינתם אובחנת כחולה בסכיזופרניה, וזו לפי מדע הרפואה, מחלה כרונית חשוכת מרפא. כך שאין לך מה לדאוג. אין שום צורך בעו"ד ואין שום צורך בהסכם. אם את מרגישה שלא מגיעה לך הקיצבה. את יכולה לכתוב מכתב לביטוח הלאומי שבו את מצהירה שמבחינתך הבראת ושאת מבקשת שיבטלו לך את הקיצבה. אינני רואה שום סיבה לעשות מעשה כזה כל עוד אין לך מקור פרנסה אחר, ואינני יודע איך יגיבו אליו. אם כי, אני עצמי שלחתי להם פעם מכתב נזעם שבו אני תובע שיבטלו לי את הקיצבה, אולם ההבדל ביני ובינך הוא שאז עבדתי במשרה מלאה והיה לי מקור פרנסה ולכן הם נענו לבקשתי וביטלו לי את הקיצבה, אבל אני לא יודע אם הם בכלל יגיבו לבקשה כזו מצידך. את עובדת? את מנסה למצוא עבודה? כי כל עוד את לא עובדת אני לא מבין מה העדיפות של הבטחת הכנסה על פני קצבת נכות? בברכה מיכאל(מיקי)

01/03/2005 | 22:21 | מאת: דנינו

אז כנראה שאת באמת דפוקה בראש ולכן מגיעה לך קיצבה! אני הייתי מכפיל לך אותה

01/03/2005 | 17:11 | מאת: נופר

שלום, סבלתי לפני כשנה וחצי מקשיי נשימה- הרגשתי כאילו חסר לי חמצן ורק אם פיהקתי או לקחתי מספר נשימות עמוקות, הגיע החמצן. זה היה מטריד מאוד- עברתי אז צילום חזה ובדיקת תפקודי נשימה אצל פונמונולוג מומחה והכל תקין- הוא קבע שמדובר בלחץ ושהוא נתקל בתופעה זו אצל מטופלות צעירות רבות, סטודנטיות. ( אני בת 24, סטודנטית). התופעה עברה לחלוטין כשבוע לאחר שיצאתי מהרופא. לפני כ3 ימים- היא חזרה. אני יודעת שאין לי מה להלחץ כי זה כבר היה לי והתברר ככלום אבל זה מאוד מציק ועושה לי כאבי ראש, מרוב שאני כל היום מפהקת כדי לנשום. האם אתה מכיר את התופעה ויודע מה יכול להקל? אין משהו ספציפי שאני יכולה לחשוב עליו שהחזיר את זה.. אולי תקופת הבחינות.. אודה לכל עיצה.

01/03/2005 | 18:46 | מאת: אריאל

זה מדהים התופעה הזו -אני קוראת את ההודעה שלך ודמעות זולוגות מעייני מרוב היזדהות. אני בדיוק בסרט שלך רק שאצלי זה כל היום מהרגע שאני פותחת את העיינים במשך כל היום ולצערי כבר למעלה מ- 4 שנים. תראי את ההודעה ששגרתי פה בצהריים לד"ר הידש, זה בדיוק על זה, אני כל כך מבינה אותך מתוקה. הכאבי ראש באים מעודף החמצן שאנו מכניסות לגוף. בטח גם יש לך תחושה של נימול לפעמים , האם את מרגישה בסוף היום מותשת? גם אני סטודנטית ולמעשה זה התחיל אצלי בשנה שנייה ולווה אותי כל 3 השנים הנותרות וגם עכשו בלימודי ההסבה שהתחלתי השנה. זה באמת מתסכל. אני ממליצה להגיע ליעוץ פסיכאטרי ובמקביל ללכת לשיחות. היעוץ הפסיכאטרי היום ניתן בכל מרפאת חוץ פסיכאטרית בבית חולים וניתן חינם ללא תשלום מלבד טופס 17. כל שאת צריכה לעשות הוא להתיקשר למרפאה הפסיכאטרית בבית החולים ולהזמין תור. בהצלחה ומקווה ששתנו נפהק רק כשניה עייפות.... אריאל

02/03/2005 | 19:49 | מאת:

לנופר תודה לאריאל ואני מצטרף לדבריה, כפי שאת רואה הדברים לא שכיחים אבל מוכרים, רק תוספת קטנה, את כותבת שעם ירידת הלחץ הפהוקים חלפו תוך מספר ימים בפעם הקודמת. אני מקווה שכך יהיה גם הפעם. כל טוב דר' גיורא הידש

01/03/2005 | 16:39 | מאת: אמיר

אני בן 27 ומאז שאני זוכר את עצמי הייתי נתון לתחושת עצבות וריקנות הרגשתי לבד והייתי עמוס במחשבות מהסוג של אני לא מספיק טוב, מה יהיה איתי אני לא אצליח לעולם לא אצא מזה וכדומה. המשותף לכל המחשבות הוא שהן תמיד שליליות וקשורות בזה שאני לא בסדר. כאילו אני האויב של עצמי כמובן שהכול נצבע בגוון שחור. התחלתי ליטול בפבוקסיל לפני מספר ימים. רציתי לדעת מהן תופעות הלואי של התרופה? ואם אפשר לצאת ממצב כזה?

02/03/2005 | 19:51 | מאת:

לאמיר באופן כללי הפבוקסיל היא תרופה מקבוצת נוגדי הדיכאון, מועילה גם לחרדות ואינה ממכרת. את התיאור המלא ותופעות הלוואי תוכל לקרוא בכל אינדקס תרופות ברשת. רק לזכור-תופעות לוואי עלולות להיות, אבל בודאי שאינן קיימות אצל כל מי שנוטל תרופה מסויימת. אתה מתאר קשיים רבים לאורך שנים, מה עם שיחות-פסיכותרפיה? כל טוב דר' גיורא הידש

01/03/2005 | 16:31 | מאת: אריאל

" שוב חוזר הניגון" לצערי. הנשימות האלה כל כך מפריעות לי ולא עוזבות אותי. מהרגע שאני פותחת את העיניים ( עדיין במיטה) ועד הרגע שאני הולכת לישון אני כל הזמן נושמת עמוק- כמה נשימות עמוקות בכל דקה, כל דקה מהיום. זה נוראי, זה גוזל ממני את כל האנרגיות ומתיש אותי. אני כבר ככה עם הנשימות האלה 4 שנים און אנד אוף. בשלושה חודשים האחרונים זה כל הזמן אך בשבוע האחרון זה זוועתי ואתמול בערב פשוט נשברתי ולא הפסקתי לבכות עד שלקחתי קלונקס. אם אתה זוכר את הגישה שלי לכדורי הרגעה אתה בטח יודע שאני כל כך מפחדת מהם שיש לי חרדה ממש מכדורי ההרגעה. אני מפחדת להתמכר אך יותר מכל מפחדת שאם אקח אותם והם לא יעזרו לי אז לא יהיה לי כבר לאן לפנות וזה יכניס אותי עוד יותר לחרדה, נשמע הגיוני? גם העובדה שלא הלכתי היום ללימודים מראה שאני במשבר כי בדרך כלל הלימודים עוזרים לי להסיח את הדעת ואז בשעות הלימודים יש פחות נשימות אך אתמול כל הלימודים סבלתי. ד"ר הידש, הפסקתי ללכת למעקב שהייתי בו בתל השומר כבר מלפני שנה וחצי כי כל הזמן העבירו אותי שם מרופא לרופא והיחס היה נוראי. כרגע אני כבר 4 שנים עם רמרון 60 מ"ג ושנה וחצי גם עם ציפרליקס 10 מ"ג. האם זה הזמן להלחיף תרופה? האם לשנות מינונים? הייתי היום אצל רופאת המשפחה רק לשלול שזה לא בעיה נשמתית מהלופוס וכפי שחשבתי היא לא שמעה כלום בריאות. היא נתנה לי הפניה למרפאה הפסיכאטרית בבית חולים בעיר שלי אך הבעיה היא ששם גם עובדת הפסיכאטרית השכנה שלי שטיפלנ בי שנתיים באופן פרטי ולא נעים לי. איזה בלאגן. אני כבר כל כך מיואשת ולחוצה שאני לא מרוכזת ולומדת כמו שצריך והחומר הוא אסטרונומי. אני באמת לא יכולה להמשיך לחיות עם הנשימות האלה, זה לא צורת חיים וזה חייב להיפסק אריאל המאוד מאוד מיואשת

01/03/2005 | 19:59 | מאת: לאריאל

תודה לך על תגובתך. היה לי מאוד חשוב לקרוא את מה שכתבת.. אני מקווה מאוד שיש לכך פתרון, כי זה סיוט ואני מרגישה מאוד מותשת.. וגם אני לא הלכתי ללימודים כי לא היה לי חשק להתמודד שם..ביום ראשון סבלתי נורא כל היום בלימודים.. אני מאחלת לשתיינו שזה יעבור ומהר ושנוכל לחזור לחיים נורמלים שבהם לנשום זה לא דבר כה מסובך.. רק בריאות, נופר.

01/03/2005 | 20:24 | מאת: אריאל

תודה. הלוואי, כי אני לא יודעת עוד כמה זמן אוכל להמשיך כך- זו לא צורת חיים!!! אריאל

01/03/2005 | 21:04 | מאת: אבישג

אריאל יקירתי ! יובלות שלא נכנסתי לאתר הזה ומשום מה הערב החלטתי לקפוץ לבקר, ושמחתי לראות את שמך - למרות שהצטערתי מאוד לגלות את הנסיבות. צר לי יקירתי, על ש"שוב חוזר הניגון" כהגדרתך, מי כמוני יודעת שמגיע לך ניגון נעים בהרבה. אני יודעת שאין באפשרותי לעזור, אבל סתם רציתי לשלוח חיבוק ענקי מפה, ואת תמיד מוזמנת להיות בקשר, אני חושבת שיש לך עדיין את המייל שלי. בצירוף מקרים עוד יותר מוזר, ראיתי שמישהי שלחה הודעה תחת השם "אבישג"... שמתי לב שדר' הידש שאל אותה האם זו אותה אבישג... דר' הידש ערב מצוין ותודה על שזכרת אותי ! :-) לא, זו לא אותה אבישג (וזו הזדמנות לשלוח לאותה אבישג איחולי כל טוב ושכל מצוקותיה יפתרו במהרה). בימים אלה אני עסוקה בעיקר במירוץ המטורף של החיים ופחות מוצאת את הזמן להיכנס לכאן. אני בטיפול של פסיכולוג מקסים ומרגישה שהתקדמתי רבות והתוודעתי אל עצמי מחדש. תהליך לא קל אבל היה נחוץ ומן הסתם הגיע באיחור של כמה שנים טובות (או רעות...) מקווה ששלומך טוב, שוב תודה על ההתעניינות, הרבה בריאות לכולנו, מהסוג הנפשי והגופני גם יחד ! ואם יש כאן במקרה עוד משתתפים מלפני שנה - דש"ח לכולם.

02/03/2005 | 01:01 | מאת: ורדה

היי אריאל,, אבישג,, וד'ר הידש הימים שחוינו ביחד כאן בפורום לא יסולאו בפז וממש מעלים זכרונות מחממים. אבישג יקרה שמחתי שמרוץ החיים מטריד אותך ,,עדיף מאשר ההפך ,וההצלחה בטיפול גם חשובה.זוכרת את מכתבייך הרווים עזרה ואופטימיות רק מלקרא אותך היתי מבריאה,, שולחת לכן חיבוק ושנרגיש רק טוב . יש איזשהו מגנט שמושך אותנו לכיוון,,,או שזה מזג האוויר,,, אריאל יקירתינו ,קורה שמרב עומס ,הגוף מזכיר לנו שהוא צריך מנוחה,והראש מתחיל לעשות עם הפוזות שלו תמיד היית אמיצה וחזקה ויש בפנייך משימה לגמור את השנה בהיצטיינות כפי שאני מכירה אותך את גם תעמדי בה. תנוחי כמה זמן שאת צריכה חמודה,ואחר תחזרי בכוחות מחודשים ללימודים ולמטלות החיים. גם לך ד'ר ד'ש חם מאד אצלי הכל בסדר בנתיים ממני ויוי.-ורדה

02/03/2005 | 07:28 | מאת: אריאל

אני כל כך שמחה לראות אותך פה אין לך מושג ומתגעגעת לימים שכולנו היינו בקשר . אני לא בטוחה שיש לי את האימל שלך כי לפני שנה בערך היה לנו וירוס קטלני במחשב והיינו צריכים לשחזר כמעט את כל התוכנות - במילים אחרות משש לאפס אותו מאפס. איך אני יכולה לקבל את האימל שלך? יש לי כמה אימלים שמורים עם שמות לא מזוהים ואני לא זוכרת אם זה אכן שלך- אנא סלחי לי. אני שמחה מאוד לשמוע על ההתקדמות - זה מגיע לבחורה זהב כמוך. תמשיכי כך אבישג- אני גאה בך מאוד אריאל

02/03/2005 | 22:51 | מאת:

לאריאל יופי לשמוע אותך למרות שהייתי שמח יותר אם הנסיבות היו נעימות, ובלי תשובה בקשר לנשימות אי אפשר. אני חושב שאת זוכרת את עצתי לנסות ולרוקן את כל האוויר מהריאות ולחכות עד אשר קיים צורך לנשום ואז נכנס "המון אוויר" והפסקת הנשימה מורידה במידה רבה את ההיפרוונטילציה שקרתה קודם. אני סבור שהמנגנון הזה מדכא את הרצון לנשום עמוק ושווה לנסות אותו שוב. אני לא כל כך בעד תרופות הרגעה ואם כבר אז את הפנרגן שאינה ממכרת. אני חושב שכדאי לפנות למרפאה הצבורית שבה עובדת הרופאה המכירה אותך, בתחילה תהיה אי נעימות אבל תסבירי לה שאת סטודנטית ולא נעים לך ואת חייבת להמשיך במסגרת צבורית. כפי שהבנתי הרופאה היא גם אדם מיוחד כך שאני מאמין שהיא תבין ותקבל אותך בחמימות. תשמרי על קשר הידש

הינני סטודנטית לנטורופתיה שנה רביעית, במסגרת עבודת גמר אני חוקרת אפשרויות טיפול במסגרת הרפואה המשלימה לחולי מאניה דיפרסיה. אשמח לשמוע את דעת הפסיכיאטרים לגבי שתי נקודות: 1. האם ניתן לטפל לדעתכם במטופלים הסובלים מביפולריות באחד מתחומי הרפואה המשלימה במקביל לטיפול תרופתי? 2. איזה תחום טיפולי באחד מענפי הרפואה המשלימה יכול להיות אופטימלי לגביהם?אשמח אם תוכלו לקשר אותי למחקרים שנעשו בתחום המשלבים טיפול טיבעי במשולב עם קונבנציונלי לתחום זה של בריאות הנפש. ברצוני להודות מראש מורן

http://www.zarut.com/misc/pills.asp שם יש מיידע גם בגוגול יש אבל אני חיפשתי בכל בתי המרקחת בארצות הברית ועל כל תרופה טבעית רשום לא לביפולר בכל אופן אקופונקטורה יכולה לעזור בהצלחה

שלום רב לך אמא רחוקה ברצוני להודות לך על התייחסותך לשאלתי, חיפשתי רבות במספר מנועי חיפוש, לרוב מצאתי פירסומות ולא מחקרים על תרופות או טיפולים טבעיים. אשמח אם תפרטי לגבי התועלת שבאקופנטורה על מנת שאוכל להשתמש בידע שלך להמשך חקירת הנושא. תודה על הקישור מורן

01/03/2005 | 12:57 | מאת: רונה

שלום, אני סובלת מכל מיני תופעות בימים שלפני המחזור אבל בעיקר מהרגשת דיכאון והתפרצויות כעס. ניסיתי שינוי תזונה, הוספת פעילות גופנית ואיני מצליחה להתמיד בכך. זה פוגע בתפקוד שלי ובחיי המשפחה. מה ניתן לקחת כדי שאוכללעבור את הימים האלה בשפיות? תודה

לרונה, אם הבעיה היא בעיקר רגשית- נפשית, ניתן לקבל טיפול בתרופות ממשפחת הפרוזק במינון נמוך של 20 מ"ג ליום. ותרופות אחרות כמו המנעות מקפה, עיסוק בפעילות גופנית וטכניקות הרפיה כמו יוגה יחוללו פלאים. מיכל

01/03/2005 | 08:19 | מאת: שרית

שלום לרופא ותודה אני לוקחת את הציפרלקס חודשיים אחרי תקופה שלקחתי את הסורסקט שלא עזר בכלום והכאיבים באים לתקופות פעם בחודשיים אבל זה באה כמה ימים כמעט שבוע של כאיבים וחום בכל הגוף אני מרגישה בגוף שלי מהרגלים כאילו אני מרחפת הרעד בה לי מהרגלים אני לא יכולה לעמוד על המקום הרבה זמן כי אני מרגישה שאני נופלת שזה קורא לי אני מאוד מבולבלת ומיואשת אפילו להחזיק דברים קטנים בידיים הם נופלים לי מיד שהתעייצי אם הרופא הפסיכטר הוא אמר שזה מהחרדות אתה אומר שיכול להיות משהו גופני הלוואי וההייתי יודעת ממה זה בא אני סובלת 4 שנים מכאיבים

01/03/2005 | 17:29 | מאת:

לשרית לא הבנתי בדיוק מה השאלה?? בכל אופן אם הרופא הפסיכיאטר אמר שלדעתו מדובר בחרדות כנראה שהאבחנה נכונה. יחד עם זאת עליך ליטול טפול אשר יעזור ויפתור את הבעיה. כל טוב דר' גיורא הידש

01/03/2005 | 07:19 | מאת: דבורה

מחפשת חומר לקריאה,הנושא על פורש מכח-אקדמאי,הרב עם כל העולם סביבו,במילים בוטות גם כן,פוגע באנשים ,המנסים ליעץ לעזור-אבל הוא אינו תורם דבר רק ממשיך וממשיל "בביצה"שלו.....ומזלזל בפתרונות ובתעסוקות שאחרים מצאו לעצמם.....

01/03/2005 | 10:35 | מאת: דורון

מי הזיז את הגבינה שלי, ספר חביב.

02/03/2005 | 10:15 | מאת: דבורה

ד"ר אבקש לקבל ממך תשובה.....תודה...

לדבורה איני בטוח אם הבנתי שיש שאלה? בכל אופן אין לי חומר מוכן על הנושא, את יכולה לחפש ברשת או אולי יש חומר בירחון של העובדים הסוציאליים. יש עתון מקצועי כזה. כל טוב דר' גיורא הידש

01/03/2005 | 06:18 | מאת: דנית

שלום, רציתי לדעת למה משמש כדור אסיול? האם הוא מתאים להתקפי פניקה? ומה ההבדל בינו לבין כדור הסרוקסט?

01/03/2005 | 17:32 | מאת:

לדנית אסיוול = וואליום היא תרופה נוגדת חרדה הפועלת באופן כמעט מידי ועוזרת מאוד להתקפי חרדה/פאניקה בזמן שהם קורים. הסרוקסט שייכת לקבוצת נוגדי הדיכאון ויעילה גם נגד חרדות אינה עוזרת לחרדה באופן מידי אבל בהחלט פותרת את הבעיה מהשורש, כדי שלא יהיו חרדות. כל טוב דר' גיורא הידש

01/03/2005 | 04:42 | מאת: שרית

אני ממש לא קולטת איך יכול להיות שריטאלין מיועד להיפאראקטיביות? הרי הריטאליןזו תרופה מעוררת ומעודדת סובלים מדכאון שבקושי זזים. איך יתכן שהיא מווסתת את ההיפארקטיביות שהרי זה פעילות יתר גבוהה מהנורמה? לא מספיק הילדה מופרעת אני יזריק לה עוד תרופת פעלתנות שתהא מטורפת לגמרי? במקום לאזן אותה ולמתן את התפרצויות הזעם שלה וחוסר הריכוז שלה והקפיציות שלה???????????????? אתם חיבים לישב לי את הסתירה הזאת!אני משתגעת מחוסר הבנה!

01/03/2005 | 17:35 | מאת:

לשרית שאלתך מאוד במקום ולא צריך להתרגז ולהשתגע יש הסבר לדברים. האם קרה לך שהיית עייפה מאוד וניסית לעשות עבודה שדורשת ריכוז גבוה? מצב של עייפות דומה מאוד להיפראקטיביות, קשה מאוד להיות מרוכז, קשה לשמור על רצף החשיבה ועל קו החשיבה ואז נוטלים חומר מעורר כמו קפה. בהתחלה כולם חשבו כמוך ונתנו לילדים היפראקטיביים תרופות הרגעה, כאלו עייפו אותם יותר והקשב רק ירד והפעילות יתר התגברה. התברר שהתמונה די דומה לעייפות וקושי בריכוז ודווקא כאשר מעוררים אותם הם נרגעים כיוון שקל להם יותר לשמור על הקשב והריכוז. מקווה שהדברים כעת ברורים יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

02/03/2005 | 04:04 | מאת: שרית

עדיין קשה לי לעכל ולקבל את ההסבר. זה כמו תיחמון קומבינטורי של הפוך על הפוך??? את עניין הריכוז הבנתי מייד וזה הובן לי כבר בהתחלה שזה מנווט את כושר הריכוז, הקשב וממקד את חוט המחשבה המפוזרת אך מה לגבי ההיפראקטיביות שהיא נחלה גם של ילדים ללא הפרעות קשב וריכוז? אומנם הילדה שלי סובלת משתיהם ואי אפשר לדעת בודאות מה קדם למה. אך יש רבים שמאובחנים כהיפראקטיבים בלבד ללא הפרעות קשב וריכוז. גם אותם צריך לעורר ולהעיר פילים מרבצם???! אני באמת לא קולטת. תנסה לישב לי את האבסורד הזה בבקשה. אני מחורפנת מהמחשבה שאני מזריקה לילדה שלי סם מעורר המגביר את פעילות היתר שלה ואת המופרעות שלה הגבוהה בלהוו הכי. אני מאד לא שקטה ולא קולטת את העניין של הריטלין להיפראקטיבים בלבדQ. רק להיפראקטיבים כתוצאה מהפרעות קשב וריכוז. תשובתך דחוף. אמא לילדה היפראקטיבית- לא רגועה בכלל.

01/03/2005 | 00:44 | מאת: אבישג

שלום ד"ר הידש, אני סובלת ממתחים רבים חרדות ודאגות בשל היותי כבר בגיל מתקדם ועדיין לא מצאתי את בן זוגי לחיים. לפני כשנה סבלתי מאותה תופעה שהתבטאה בנשירת שיער. קבלתי טיפול בלוסטרל למשך 4 חודשים וזה אכן עזר מאוד- גרם לי להרגע משמעותית אך גרם לי להשמין ב-16 ק"ג בתקופה זו. גם כך אני מתמודדת עם תופעת השמנה וזה אך החריף את המצב. עברתי לוונלה למשך חודשיים שגם לא עזרה נפשית וגם לא גרמה להאטה בהשמנה. זוהי הסיבה שהפסקתי עם התרופות והתמודדתי לבד עם מתח זה. לקח לי שבעה חודשים להתנקות מהשפעת התרופה באשר להשמנה וכעת ירדתי חזרה כמעט את כל הק"ג שנוספו. אני שוב בלחץ ושוב מודאגת וחרדה. עייפתי מהתמודדות זו. ואני רוצה שוב לחזור לטיפול התרופתי אך אני לא אוכל להרשות לעצמי להשמין, דבר הגורם לי כשלעצמו לדאוג ולהלחץ(בעולם שבו, לצערי, היופי הוא תנאי להכרות, למפגש עם בני המין השני) ולהכנס שוב למעגל הקסמים שבו אני לא מכירה אנשים בשל היותי שמנה, וחוזר חלילה. מה עליי לעשות? אנא ממך ד"ר, האם ישנן תרופות מסוג אחר שאינן גורמות באופן ודאי להשמנה ? מאוד חשוב לי להיות ממש משוכנעת בכך ולקבל חוות דעת ברורה, משום שהוונלה כאמור לא הוכיחה עצמה בענין זה. הייתי צריכה המון כוחות נפש להוריד את המשקל העודף הזה. אני מודה לך.

01/03/2005 | 10:15 | מאת: דורון

אבישג, האם ניסית גם טיפול בשיחות = פסיכוטרפיה? זו אפשרות "לא משמינה" , דבר שני כדאי במידה ולוקחים כדורים שגורמים לך להשמנה לעסוק בפעילות גופנית נמרצת ולשמור על דיאטה מאוזנת בכדי לא להעלות במשקל, בקשר לכדורים שלא גורמים לעליה במשקל נצתרך לשמוע את דעתו של ד"ר הידש.

לאבישג האם זו אבישג שהייתה לפני יותר משנה בפורום או משהי אחרת? כמובן אינך חייבת להזדהות ואעבור לשאלתך. כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום לעליה במשקל, זו תופעת לוואי שכיחה אבל אינה מתרחשת אצל כל מי שנוטל אותה. כך שישנן שתי אפשרויות (פסיכותרפיה חשובה כפי שדורון כתב), או לחפש תרופה אחרת מקבוצה זו שתועיל לך ולא תגרום לתופעת הלוואי של ההשמנה. או לנסות תרופה אחרת שאינה פועלת על הסרוטונין. אדרונקס אינה ממומלצת כיוון שהיא מעוררת מאוד ועלולה לגרום לחרדות. אפשר לנסות עם מובמיד שהיא די חלשה או עם זיבן למרות שבארץ היא לא רשומה לדיכאון או חרדות. כל טוב דר' גיורא הידש

01/03/2005 | 21:22 | מאת: אבישג

תודה דורון. כן אני בטיפול פסיכותרפי אבל הדאגות והלחץ הם מעבר לכך.

01/03/2005 | 00:43 | מאת: אורנה

האים טוב לתת ויטמינים של אומגה 3 לנער בן 19 הסובל מחוסר ריכוז ודאון ואים כן מה ממולץ שמעתי שזה טוב

01/03/2005 | 04:54 | מאת: מ. אותנטית

אורנה שלום וברכה, ככלל תוספת שמן דגים-אומגה 3 מלבד היותו תוסף תזונה מצוין לתיחזוק מערכות הגוף ובמיוחד לפעילות תקינה של הכבד, הוא משפר ומרומם את מצב רוחם של הסובלים מדיכאון קל עד קליל, אך לא דיכאון אקוטי/נרקוטי/מג'ורי וכו... דהיינו בדכאון חריף, חמור, מתמשך, עמיד ועמוק (המאובחן על ידי פסיכיאטרים מומחים) רצוי לערב ו/או לשלב תרופות פסיכיאטריות מרוכזות יותר, אינטנסיביות ואפקטיביות יותר. ההמלצה המקובלת והשכיחה במצבי דיכאון בטווח גיל ילדך הנו: ליטול 2 קפסולות(טבליות)של אומגה 3 בכל יום. בריאות וכל טוב.

01/03/2005 | 17:39 | מאת:

לאורנה איני מכיר את האומגה 3 אבל ישנם דיווחים שהיא עוזרת במצבים של דיכאון וחרדה קלים למרות שהדברים לא חד משמעיים. כל טוב דר' גיורא הידש

01/03/2005 | 00:03 | מאת: ניר

שלום רציתי לשאול אני סובל מפחדים שונים וחרדות רציתי לשאול יש לי כאב באוזן הימנית מין לחץ ולא אובחן שם כלום וכל הזמן אני מרגיש שאני נופל ומין בלאק אווט כזה אני לוקח קלונקס וזה לא עוזר ואני לא יכול לתפקד בגלל האי שיווי משקל הזה וזה כבר שנים ככה איזה טיפול אתה ממליץ לי או תרופה תודה

01/03/2005 | 00:57 | מאת: רוני

יש לי חברה שיש לה התקפי חרדות לעיתים רחוקות מלוות בעצבנות חוסר אמון חוסר תיאבון ירידה במשקל חוסר שפיות לעיני הסביבה אך הבנתי שאם היא מקבלת זריקה מסוימת כאשר התופעה מופיעה היא חוזרת לתפקד כרגיל ,יחד עם זאת יש לציין שהיא מצטיינת בלימודים כאשר התופות הללו נעלמות ואף עוזרת לבנות אשר מתקשות בלימודיהם רציתי לדעת איזה טיפול היא צריכה לקבל משום שהיא מתנגדת לכל עזרה כמו כן אשמח לדעת מה הם הגורמים לתופעה המחלה הנ"ל בבית לא מטפלים בה כראוי לפי ראות עיני ולכן אבקש שתעזרו לי לדעת איך אוכל לעזור אני לומד איתה גם והיא מערערת את מצבה בלימודים בימים האחרונים כתוצאה מאי שפיות בימים האחרונים מצפה לתשובה במהרה רוני בתודה מראש.

01/03/2005 | 17:18 | מאת:

לרוני טוב מאוד שאתה דואג לחברה וחשוב מאוד שגם בזמנים קשים תהיה אתה ותעזור לה ככול הנדרש וככול יכולתך. יחד עם זאת קשה מאוד להגיע לאבחנה ולהמליץ על טיפול לפי מכתבך כיוון שחסרים פרטים רבים שאותם אינך יודע. הייתי ממליץ שתדבר אתה ותפנה אותה לטיפול מסודר. בסך הכל אתה כותב שאם היא נוטלת את הטיפול אז היא מרגישה בטוב. כל טוב דר' גיורא הידש

01/03/2005 | 17:16 | מאת:

לניר התופעות הללו עלולות להיות בגלל חרדה אם כל סיבה גופנית אחרת נשללה. הטיפול בחרדה הוא מורכב וצריך לבצע אבחון מקיף. אתה כותב על חרדות שנמשכו שנים האם היית בטיפול? כידוע הטיפולים הנפשיים הם תרופות ושיחות. כדאי לך להגיע לפסיכיאטר לאבחון ואחר כך לשקול את האפשרויות הטיפולויות. כל טוב דר' גיורא הידש

28/02/2005 | 22:40 | מאת: ניצן

נערה מתבגרת הנוטלת רואקוטן (עקב פצעי בגרות)-מה ההשלכות אם במקביל היא נוטלת פריזמה עקב דכאון

28/02/2005 | 23:24 | מאת: נתן

האם למישהוא יש מידע על שילוב כדורי לפונקס 500מ'ג ליום עם כדורי סרוקוויל 400 מ'ג ליום. כמובן כל זה בהשגחה רפואית ובחולה המאובחן כחולה בסכיזופרניה.

01/03/2005 | 17:20 | מאת:

לנתן כפי שאתה יודע מדובר בשילוב מאוד נדיר ואין על כך חומר מחקרי. כדאי לבדוק האם ישנה סיבה מיוחדת להשתמש בשילוב זה? כל טוב דר' גיורא הידש

01/03/2005 | 17:20 | מאת:

לניצן לראוקוטן עלולות להיות תופעות לוואי נפשיות די חמורות. לכן איני ממליץ ליטול אותו אצל אנשים הסובלים מחרדה או דיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

בני אובחן לפני שבועים כסובל מהפרעת קשב וריכוז אך ללא היפראקטיביות לפני שבוע התחלנו במתן קונסרטה יש לציין כי לבני יש עניין יותר בלימודים אך ממשיך בפעילות חברתית רגילה ומרגיש טוב ללא תלונות בכלל מטופל כעת בשמונה עשרה מיליגרם הייתי מעוניינת לדעת תגובות על כך

28/02/2005 | 21:56 | מאת: מ. אותנטית

קונצרטה הנה תרופה משודרגת של הריטלין. דהיינו: תרופת הריטלין הומצאה קודם ועל כן היא יותר ותיקה ומוכרת אך היא בעלת טווח השפעה של 3-4 שעות מהנטילה ואילו הקונצרטה הנה תרופה חדשנית יחסית ובעלת טווח השפעה של 12 שעות ובעצם חופפת את כל שעות הערות של ילדך- יתרון עצום! אני שמחה שהיית ערה למצב של ילדך והגעתם אל הפתרון המקווה. בריאות וכל טוב.

לטלי החומר הפעיל בשתי התרופות הוא זהה וכפי שנאמר לקונצנטרה משך פעולה ארוך יותר וזה יתרונו. הוא משפיע גם בשעות הפנאי ולא רק בבית הספר. כל טוב דר' גיורא הידש

28/02/2005 | 20:18 | מאת: שליו

ריטאלין כמו שנאמר עושה הרבה כסף ליצרן ובעצם הורסת את הילד ובסופו של דבר מחיר "השקט" הוא ילד רובוט שברבות הימים הופך למבוגר עם דימוי עצמי נמוך והרגשה של חוסר אונים שלעתים מטפל בה באמצעות התפרצויות זעם. ההוכחה הפשוטה לכך היא שיש בית ספר אחד בארץ (מלבד המגזר החרדי) שהוא 100% נקי מריטאלין או כל תרופה פסיכיאטרית אחרת. הילדים שם לומדים מקבלים אהבה ומתפתחים ניפלא ללא אימת הריטאלין. אל תאמינו לאף אחד שתרופות מכל סוג מטפלות. הם מדכאות את הסימפטומים לפרק זמן כלשהו ע"י סימום שהוא כשלעצמו ניסיון לטפל בכאב. שתהיו בריאים והזהרו מהפסיכיאטריה. דרך אגב היה מאמר ניפלא של הקשר של פסיכי עם הנאצים בידיעות של שבת . קראו ותיבהלו והשמרו לנפשותיכם.

ההסבר שלך נכון כשלעצמו, אך מה עושים, אם יש בעייה שלא ניתן להתגבר עליה, ללא התרופות - כמו הזיות למיניהן, שגם במצב זה, כמובן, התרופות אינן מרפאות - אלא משקיטות את הסימפטומים אך בכך מאפשרות להמשיך לתפקד. אשמח אם אפשר יהיה לעשות קישור של המאמר לפורום - איני מוצאת אותו. תודה

לאורן היקר הנה המלצה שעובדת : 1. קח את הילד לבדיקות פיסיולוגיות מקיפות: בדיקות דם שיבדקו חוסר בויטמינים, הרעלות מתכת , בדיקות שתן וצילומי רנטגו למציאת דיספורמציה. 2. תוספי ויטמינים במיוחד B1 בכמות מינימלית של 600 מ"ג ליום תלוי במשקל של הילד, עד 1000 מ"ג בתוספת של מינרל סידן ומגנסיום וויטמין c 1000 מ"ג. 3. טיול יומי של הליכה של בין 30 עד 60 דקות כאשר מפנים את תשומת ליבו של הילד לחפצים בסביבה. 4. יציאה לשפת הים או חורשה וכדומה, לתת לו להשליך אבנים או לצעור או לירוק. 5. ארגון וסידור אזור המגורים של הילד . כל דבר מונח במקומו 6. יצירת לו"ז מוסכם להשכמה אכילה ושינה. 7. חיסול אכילת כל סוכר מכל סוג שהוא. 8.מ י נ מ ום חטיפים 5 ארוחות מלאות ובריאות כולל ירקות ופירות. נסה שבועיים ודווח לנו מה קרה. כמובן השג טיפול מקצועי לתוצאות הבדיקות. בהצלחה.

28/02/2005 | 20:10 | מאת: אור

האם אסור ליטול סרוקסט ואלכוהול? אני מדברת על שתיית אלכוהול כפעם בשבוע בפאב, עם חברים, כוס בירה/כוס ליקר.

01/03/2005 | 17:25 | מאת:

לאור אסור כל טוב דר' גיורא הידש

28/02/2005 | 19:36 | מאת: סתם אחת

כיוון שכל מיני אנשים לוחצים עלי לשקול את הטיפול (כי כל שאר הטיפולים נכשלו), יש לי מספר שאלות: האם אפשר לעבור ECT ללא אשפוז? כמה זמן התאוששות נדרש אחרי כל טיפול? אפשר להמשיך לעבוד במקביל? כמה טיפולים סך הכל נדרשים בדרך כלל? תודה

28/02/2005 | 19:39 | מאת: סתם אחת

יש בעיה לעבור ECT אם יש לי לחץ דם גבוה (וסכרת)?

01/03/2005 | 00:38 | מאת:

לאחת ויחידה מה שלומך? מזמן שמעתי ממך אם זו אותה יחידה? ECT הוא טיפול בטוח ויתר לחץ ודם וסוכרת אינן סיבות לא לבצע את הטיפול. יחד עם זאת צריך לראות את כל האדם, גם מהבחינה הגופנית וגם הנפשית ולשקול האם העזרה גדולה מהסיכון שבטיפול. בעבר אני יודע שהיו ניסיונות לבצע ECT באשפוז יום והפסיקו. לדעתי כיום אין מקום שבו מבצעים ECT ללא אשפוז מלא. כל טוב דר' גיורא הידש

28/02/2005 | 19:09 | מאת: ארי

אני לא תחמתי את זמן המחלה זה הרופא שקבע שמצבי לא מאפשר יחד עם התרופות תיפקוד בעבודה . בכל אופן הוא אמר אתמול שהטיפול הזה אמור להארך כחצי שנה מהיום אזי יתכן ובתקווה שיהיו שינויים לטובה ונצא מזה . בנוגע ללימודים אני רוצה ללמוד תעשיה וניהול ? נראה אם יצא אל הפועל .

28/02/2005 | 19:33 | מאת: מ. אותנטית

מלבד המלצתו של הרופא המדופלם שהחליט על אי כשירותך לתפקד בעבודה. האם אתה בכבודך ובעצמך חש בשל מצבך- כלא כשיר לעבוד??? ידוע לי על רבים וטובים שלאחר תקופת הסתגלות לתרופה מתפקדים ללא כל תופעות לוואי ותפקודם בעבודה ובחיים בכלל גבוה למעלה מהמשוער ובדיעבד תפקודם פורה יותר מלכתחילה. שורה תחתונה: תחושתך ומצבך הנפשי הם שיקבעו ויגדירו מה בתחום הסביר לדידך ומה אי- אפשי! לגבי תעשיה וניהול במקומך הייתי יורדת מהרעיון הגרנדיוזי והסנציוני וגונזת אותו לעת עתה בארכיון, בכדי לא לנסוק, לטעות וליטוע תקוות ואשליות שווא אופוריות ואוטופיות נטולות אחיזה מציאותית קרי:פיקציוניות. לימודים אלו הנם תובעניים וטובעניים, ארוכי טווח ומיגעים ואינם מניבים תשואות ופירות של סיפוק, שמחה ואתגר- בטווח המיידי. במצבך הייתי ממליצה לך על קורס לימודי קצר מועד, משחרר, לא מיגע ומעורר סיור מוחות וגובה אנרגיות שאינן מצויות במאגריך. לימוד חובבני ועם זאת מקצועי -מספק ומתגמל בטווח הקרוב- סדר גודל של חודשים אחדים. אני גאה בך ארי מקסים, על שהנך משקיע נכונות ומלאי של מוכנות לצאת ממקלעת מצבך העגום !חרף קשייך הפסיכומוטוריים והפסיכולוגיים. אתה ראוי לכל תעודת הוקרה וצל"ש!!!ויגיע הזמן שתקצור פירות אף בעתודה ניהולית. תמשיך להחזיק מעמד.

28/02/2005 | 22:47 | מאת: ארי

אגב טעיתי כל הזמן בשמך ולא הערת לי מעולם . המצב הוא כזה שלא סיפרתי לך על מה שהיה לי במקום העבודה . עברתי עלילה קשה ולא נעימה שעד היום בגללה אני נמצא במצבי. הייתי בתפקיד ניהולי בכיר והיום אני בתפקיד 0 - - - 0- הייתי מגיע לעבודה ללא חשק ללא כלום עברתי תקופה קשה עד שהגעתי לפסיכיאטר כי לא יכולתי לסבול את אשר עשו לי . אני עובד במקום הזה המון זמן ואני לא יכול לוותר כך וללכת מה גם משכורתי על פי מעמדי הקודם היא דיי סבירה שקשה לקבלה היום בשוק . כרגע אני מנסה לשקם את עצמי עם הזמן ולראות אם אוכל לחזור לעבודה או לעזוב אותה אך כרגע זה לא על הפרק מהסיבות שמניתי . הזמן הוא המרפא הטוב. וטוב שיש סוף לחיים. אגב שאלתי אותך פעם מה את עושה ?

לכל חברי הפורום שלום .אני בטיפול בפסיכולוגי כבר מספר שנים וכעת מעניינים אותי מספר תחומים שעליהם הייתי רוצה לקרוא בצורה נרחבת וללמוד אותם. הנושאים: 1. הם חרדות - כמו חרדת הנטישה ההבלעות החרדה מהמוות ומהכאב.... 2. פסיכולוגיה התנהגותית קוגנטיבית: במה היא דוגלת , כיצד היא פועלת... 3. נרקסיזם ... 4. הדחף לרכישת שליטה וכוח. אני ישמח לשמוע על סיפריות... פקולטות, מועדונים, חוגים , אנשים , אתרים וספרים שבהם אפשר למצוא מידע על הנושאים הללו

קודם כל, תכנס לגוגל תקיש את המילים...ויצא לך המון חומר כולל הפניות. שנית, תשאל את הפסיכולוג שלך - בטח יש לו ספרים. בכל אוניבריסיטה יש ספריות שלמות על החומר הנ"ל. יש סדנאות שמטפלות בכל מיני הפרעות. וחנויות ספרים.....

28/02/2005 | 18:10 | מאת: רחלי

מישהו יכול לספר לי קצת על התרופה והאם היא מתאימה לטיפול בחרדות?

28/02/2005 | 19:06 | מאת: מ. אותנטית

לרחל שלום וברכה, פבוקסיל בעיקרו מיועד לטיפול בדיכאון ובהפרעות תפקודיות, המאופיינות במצבי רוח ירודים ובהפרעות פסיכומוטוריות. כמו כן הוא מיועד לסובלים מתסמונת טורדנות כפייתית(ocd). הפבוקסיל נמנת על קבוצת ssri ואינה גורמת להתמכרות גופנית ו/או לתלות וכמו כן תופעות הלוואי שלה קלות יחסית ועוברות כליל לאחר תקופת ההסתגלות לתרופה(טווח של 3-4 שבועות). רבים מהנוטלים אותה מדווחים על תכונות הרגעה המיוחסות לה כמס ערך מוסף, כך שהיא בהחלט בקורלציה לטיפול בהפרעות חרדה המשולבות בדיכאון. אך היא אינה ניתנת מלכתחילה בדרך כלל לצורך טיפול בחרדות גרידא! מן הראוי לבדוק כל מקרה לגופו! ברחאות וכל טוב

28/02/2005 | 21:49 | מאת: דור

פבוקסיל (וגם אנפרניל) הן במקור תרופות נגד דיכאון אך בגלל ריבוי תופעות לוואי המאפיינות אותם ה-FDA- רשות התרופות האמריקאית- החליטו שהיא מאושרת ל-OCD בלבד. בארץ פסיכיאטרים לפעמים משתמשים בה גם לאינדיקציות אחרות כולל דיכאון וחרדה מסוגים שונים ולא רק ל-OCD. למרות שהיא מקבוצת SSRI יש לה פוטנציאל להרבה תופעות לוואי יחסית לתרופות מקבילות אחרות אבל כל מקרה לגופו ויש כאלה שלא סובלים מתופעות לוואי. ההשפעה נוגדת דיכאון של התרופה מתחילה תוך 4 שבועות של נטילה יומיומית. ההשפעה נוגדת כפייתיות מתחילה תוך 12 שבועות ובמינונים יותר גבוהים מאלה שניתנים לדיכאון.

28/02/2005 | 17:48 | מאת: טלי

שלום רב, אני בת 22, לפני חודשיים התחילו אצלי התקפי פניקה ודיקאון. נטלתי במשך ארבעה שבועות פאקסט 20 מ"ג וקסאנקס 0.5 מ"ג. למשך כשבועיים הרגשתי יותר טוב, ואח"כ התופעות חזרו - אך חלשות יותר. הרופא העלה לי את המינון של פאקסט ל - 30 מ"ג ושל קסנאקס ל1 מ"ג. מייד הרגשתי שיפור וכעת נטלתי את התרופות למשך שלושה שבועות. מרגישה יותר טוב אבל עדיין לא 100%,מרגישה שיש דיכאון אבל פחות חזק אבל עדיין יש, כמו כן, התחלתי להתוערר בלילה ולחלום המון חלומות. הרופא אמר לי לקחת 1 מ"ג קסאנקס לפני השינה ו 0.5 מ"ג בבוקר (הבדל 12 שעות). נטלתי לפי המינון הנ"ל ואני מרגישה ממש חולשה ועייפות - שלא היו לי לפני כן. האם זה כתוצאה מהעלת המינון? האם יש איזה זמן משוער שאני ארגיש בדיוק כמו שהרגשתי לפני שכל זה התחיל? האם לדעתך יש צורך בהעלת המינון של פאקסט, בשל כך שיש שיפור אך לא עבר לגמרי? תודה מראש

01/03/2005 | 00:14 | מאת:

לטלי הפקסט מתחיל להשפיע אחרי שלושה ארבעה שבועות, אבל הדגש הוא על מתחיל. השפעתו עולה ומתגברת עד לחודש הרביעי לשמוש ואחר כך ישנה התייצבות. כלומר צריך לחכות כארבעה חודשים כדי לראות האם הפקסט "עושה את כל העבודה" ואת חוזרת להרגיש רגיל. הפקסט למזלנו היא תרופה מעוררת ולכן עלולים להיות חלומות ערים יותר והפרעות בשינה. בדרך כלל הגוף מסתגל וההפרעות חולפות אחרי מספר שבועות. לכן לדעתי העליה במינון מוקדמת מדי ויתכן שזו הסיבה שתופעת הלווי על השינה והחלמות חזקה יותר. החולשה היא כנראה מהקסנקס, לדעתי הורדה במינון תקל עליך ותצטרכי פחות קסנקס. כל טוב דר' גיורא הידש

28/02/2005 | 17:48 | מאת: י.ר

רציתי לדעת האם אפשר לשתות אלכוהול אם אני לוקחת רטאלין!

28/02/2005 | 18:44 | מאת: שני ר.פ.

לא כדאי לשתות אלכוהול בערך באותה מידה שלא כדאי לקחת ריטלין, ודאי שלא את שניהם יחד. בספר התרופות כתוב במפורש שיש להימנע מצריכת אלכוהול בעת נטילת ריטאלין. הריטלין מדכא סימפטומים של היפראקטיביות, הפרעות קשב וריכוז, אך אינו מרפא את ההפרעות האלה מכיוון שאינו מטפל בסיבה שגרמה להן. הוא נועד בעיקר לשקט הנפשי של ההורים והמורים שאינם יודעים להתמודד עם הבעיה בצורה אחרת. לרוב שינויי תזונה בשילוב עם עבודה אמיתית על הסיבות למתן הריטלין יכולים לעשות את כל ההבדל ולמנוע את הצורך בתרופה שתופעות הלוואי שלה אינן נעימות. לאלכוהול ישנה השפעה מזיקה על מערכות הגוף השונות. שניהם ממכרים, ומשניהם קשה להיגמל ולכן עדיף לא להתחיל. הרבה בריאות, שני ריף-פרופסורסקי, נטורופתית

28/02/2005 | 19:11 | מאת: מ. אותנטית

נשמח לטובת כולם, אם תחכימי אותנו בדרכים הטבעיות לטיפול בהיפארקטיביות ובהפרעות קשב וריכוז ולמיגור הבעייה מן היסוד, באמצעות שינוי הרגלי האכילה בלבד! ללא הזדקקות למתן ריטלין ! תודה.

28/02/2005 | 17:43 | מאת: אומללה

האם שינוים קיצונים במצב הרוח יכולים להתאזן עם פבוקסיל? זה נועד גם לייצב מצב רוח?או רק לטפל במלנכוליה ובדכאון? מה התופעות לוואי הנורמליות של הפבוקסיל? ואלו תופעות לוואי חריגות שצריך לשים אליהם לב?ולדווח לרופא? האם יתכן שהתרופה הזאת עזרה לי לפני שנה ועכשיו היא כבר לא משפיעה עלי?למה?מה השתנה בה? אחרי טיפול בפבוקסיל שנה למה עדיף להחליף?והאם הפבוקסיל שאני לוקחת לאחר שנה אינו ממכר? התרופות האחרות כן ממכרות?בקיצור לאיזה תרופה מומלץ להחליף?מאיזה משפחה? שהיא גם תשפר את מצב הרוח וגם תיצב אותו בו זמנית, בלי שינוים קיצונים מרגע אחד לשני ללא הכנה וסיבה. אומללה גדולה שמאסה בחיים.

לאומללה הפבוקסיל היא תרופה נוגדת דיכאון ולא מייצבת. לעתים כאשר הבעיה היא דיכאון ישנה הרגשה של התייצבות למרות שאין זה מקור התרופה. כיום אנו מכירים את התופעה שתרופה שעזרה בעבר כיום אינה עוזרת כל כך, יתכן שצריך לעלות במינון או לעבור לתרופה אחרת מקבוצה זו. אפשרות נוספת היא לעבור לתרופה מקבוצה אחרת כמו אפקסור. כל טוב דר' גיורא הידש

28/02/2005 | 17:03 | מאת: מיכאל(מיקי)

שלום לכל המשתתפים כתבתי בשעות הבוקר הודעה, והיא למרבה הצער נמחקה לחלוטין. השרת קרס או משהו כזה בדיוק כשהתכוונתי לשלוח אותה. רציתי בהודעה ההיא לנסות להסביר לעצמי ואולי דרככם, איך מתמודדים עם היפו-דיפרסיה. עם מאניה חריפה כבר התמודדתי, ועם היפו-מאניה גם כן כבר התמודדתי, וגם עם דיכאון חריף התמודדתי, אבל עכשיו נשארה איזו מלנכוליה רגילה, בנאלית, פשוטה. בניגוד למאניה, שהיא גרנדיוזית, ומלאה בזיקוקין דינור מנטליים, ולמרות שהיא סבל צרוף ואיום ונורא. לא פחות מזה, היא לפחות מעניינת. הדיכאון הפשוט הזה של היום-יום הוא זה שהכי קשה להתמודד איתו, כי הוא רגיל ובנאלי. נו, אז אני לא מרגיש שנפלו השמיים, ואני לא יושב בחדרי הקט ורק חושב איך להרוג את עצמי, ואני לא בדיכאון חריף. האם אני כותב כאן הודעה על זה שפשוט משעמם לי. במידה רבה, אני שמח מאוד שחזרתי לאיזו נורמליות די שגרתית, שהרופאים קוראים לה רמיסיה. אני אמנם לא לומד, אבל אני עובד, שזה גם משהו. אני עדיין לא החלטתי אם להפסיק את הלימודים שלי למרות שאין לי סבלנות אליהם. אבל איך אפשר להתמודד עם הרמיסיה? בברכה מיכאל(מיקי), שלא כתב בבלוג שלו שבוע

28/02/2005 | 21:13 | מאת: מ. אותנטית

הרימיסיה שאתה חווה הנה השגרה הבריאה של כל הבריאים ואנשי השגרה למינהם! כולם מתמודדים, נשחקים ונרמסים תחת הרמיסיה הלזאת. בתקווה כי בעיית רבים מהווה חצי נחמה. החוכמה הנה ליצוק לתוך הדכאון הבנאלי והטריוויאלי תכנים מעניינים כגון:און והון:- ישנם אנשי שגרה(אף אנשי שררה)שבאופיים מסתפקים באפרוריות החד גונית השגרתית, המתבקשת מטבע החיים. כאשר הכל מוגדר אצלם בראש- מראש, סדר היום מוגדר ומתוחם והכל מתנהל אצלם- במועדים ובמנהגים קבועים(ריטואל קבוע ובמחזוריות ידועה מראש). והשגרה הקבעונית שלהם היא מנוחת הנפש שלהם. כל חריגה וסטיה זעירה הימנה מערערת את ביטחונם, משמיטה את קרקעותם ומרעה את מצבם הנפשי. לעומתם ישנם אלו בעלי היצירתיות, היצריות, המעוף והכריזמה שהופכים כל שגרה משמימה לחינגה, ובכל הזדמנות הנקרת בדרכם טובלים בו כבמנעמי החיים ויוצקים בו מעדן והופכים במגמה: כל סיבה למסיבה יזומה. ולא בוחלים בכל דרך לספק את תאוותם, מכמנם כאשר כולם אטרקציות בפוטנציה ונערי שעשועם התבונה הנה לפלס דרך בפלך השניים- להלך בדרך המלך: מחד להיות תכליתי, רציני, אפרורי, שגרתי וחד גוני כשנדרש ועם זאת ליצוק תוכן מעניין ולא רק ענייני, הרפתקני, שונה, משחרר, חובבני לצורך תרפיה ויציאה משגרת החיים- שמטבעה מחייבת. ולשלב בין השניים במינון מבוקר שישרת זה את זה ולא יפגום זה בזה. בהצלחה רבה. איך בעבודה החדשה?

01/03/2005 | 00:22 | מאת:

למיקי טוב לשמוע ממך וטוב לשמוע שאתה עושה דברים טובים. ברוך בואך לדיכאון הקיומי הנורמלי. הידש

28/02/2005 | 16:24 | מאת: ענת

שלום רב. לפני 3 שנים ניגשתי לפסיכיאטר וסיפרתי לו שאני שומעת את השכנים שלי מדברים עליי. ידעתי שאם אגיד את זה הוא יבחן אצלי מחלת נפש. עשיתי זאת כיוון שלא עבדתי כלל ורציתי לקבל את הקצבה של הביטוח הלאומי. הוא איבחן אותי כסכיזופרנית. אני חייבת לציין ששיקרתי ולא שמעתי קולות. כתוצאה מכך נתן לי מירשמים לזיפרקסה, אותם לא לקחתי. אמי גילתה את זה ודיווחה לרופא. והרופא החליט לתת את זריקת הקלופיקסול במינון 200 מ"ג פעם בשבועיים. אני מקבלת את הזריקה הזו כבר חצי שנה. השאלה שלי היא האם הקלופיקסול יכול להזיק במשהו לגוף של אנשים שלא צריכים את זה, כיוון שאין להם בעיה. מאוד מבקשת מהרופא שיפרט האם החומר הכימי שמצוי בקלופיקסול יכול להזיק לאנשים בריאים? תודה.

28/02/2005 | 16:52 | מאת: מיכאל(מיקי)

שלום ענת, גם אני פעם חשבתי שאני "עובד" בעיניים על הפסיכיאטרים והפסיכיאטריה כדי להשתחרר ממילואים. אכן הצלחתי מעבר לכל שיעור ואכן זכיתי לשחרור ממילואים, ושנתיים לאחר מכן זכיתי לאישפוז ראשון, שאחריו היה אישפוז שני ושלישי, ולבסוף זכיתי בהדבקה של תוית- מאניה דיפרסיה. וחלק מהרופאים שלי מתברר חושבים שזו גם מחלה פסיכו-אפקטיבית, אבל אני מעדיף מאניה דיפרסיה. הרופאים עצמם חלוקים בדעתם. לגבי זריקת קלופיקסול. קיבלתי אחת כזו באישפוז הראשון שלי והיה לה לגביי, ואני מדגיש לגביי, תופעות לואי בלתי נתפסות כמעט. באישפוז השני נתנו לי פרפנן, שגם לו היו תופעות לואי קשות ביותר, שבשבילן קיבלתי זריקת דקינט, שהכניסה אותי להיי ובשל כך הגעתי למסקנה שבעצם הזריקו לי שם אל. אס. די. בכל מקרה, מאוד נהניתי מזריקת הדקינט, והייתי שמח לקבל אותה שוב פעם בחודש, אבל אף רופא לא יתן לי אותה עכשיו. אני לא רוצה להיכנס לתופעות לואי שגרם לי הליתיום, שהיה זוועה אחרת. לעומת זאת, היה מאושפז איתי מישהו שמקבל זריקת קלופיקסול כבר שנים רבות מדי חודש, ולא ראיתי שיש לו אף לא אחת מתופעות הלואי הרבות והקשות מאוד שזכיתי להן אני. בשורה התחתונה, אכן זריקת קלופיקסול יכולה לגרום לתופעות לואי קשות ביותר, אבל לא כל בני האדם זוכים בהן, והיא יכולה להזיק ועוד איך. מה שהייתי ממליץ לך הוא לוותר על הזריקה ולקחת את הזיפרקסה שהיא מנסיוני תרופה חביבה. אבל כל זה אני כותב לך, ענת, גם כדי לנסות לשכנע אותך לחשוב שאולי את לא באמת עובדת על כולם ואכן יש לך בעיה חמורה, כי לא נראה לי סביר שהרופא שלך ואמא שלך עד כדי כך מנותקים מהמציאות, ושרק את רואה מה קורה. כלומר, יכול להיות שכדאי לך מאוד להשלים עם זה שיתכן שאת לא בריאה, אבל כמובן אין לי שמץ של מושג. בכל מקרה, לשאלתך הספיציפית, התשובה היא שלקלופיקסול יכולות להיות תופעות לואי גם אצל אנשים "בריאים". בברכה מיכאל(מיקי)

01/03/2005 | 00:24 | מאת:

לענת הקלופיקסול כמו כל התרופות נוגדות הפסיכוזה מהדור הישן עלולה לגרום לתופעות לוואי קשות הקשורות לתנועות לא רצוניות בגוף. כך שכדאי לברר היטב האם את זקוקה לקלופיקסול או לעבור לתרופה נוגדת פסיכוזה מהדור החדש. כל טוב דר' גיורא הידש

28/02/2005 | 15:42 | מאת: עמי

שלום אני די צעיר 22, סובל מדכאון קל וחרדות אך תמיד בשינה אני לא מתעורר באמצע הלילה אף פעם, רק ביומיים בתקופה האחרונה שאני צריך לקום ב 5:30 בבוקר לעבודה אז אני הולך לישון ב 00:00-1:00 בערך ויצא לי פעמיים לפתוח את העיניים ב 3:00 בבוקר ללא סיבה וישר להרדם שוב, למה זה קורה? למה אני לא יכול לישון הרבה כמו לפני שהתחלתי לעבוד? לא נראה לי שהחרדות קשורות כי כבר 8 חודשים אף פעם אני לא מתעורר בלילה אפילו עם החרדות.

28/02/2005 | 20:32 | מאת: מ. אותנטית

עמי יקר, יקיצה לשניה באמצע הלילה וחזרה לשינה כאשר איכות השינה לא נפגמת במאומה אינה מהווה מקור לדאגה ואינה מעידה על כל חריגה מהנורמה. אומנם שנתך אינה רצופה ב-100% בשל כך, אך לא מתלווה ליקיצה הרגעית כל תוצרי לוואי או מרעין בישין כגון: קשיים בהרדמות נשנת, חלומות ביעותים, סיוטים, התקפי חרדה או פאניקה וכדומה. כך שאין לך כל מקור לדאגה. יתכן ותופעת היקיצה הרגעית- שלא הורגלת אליה, נובעת משינוי מנגנון השינה שלך שהתקצר והשתנה עקב היציאה לעבודה בשעות הבוקר המוקדמות ובאופן ביולוגי ו/או פסיכולוגי מנגנון השינה שלך מתוכנת ופועל אחרת. (רבים מאתנו מתעוררים באמצע הלילה אף מבלי להיות מודעים לכך, כמו כן רבים באופן נורמטיבי מתעוררים זמן כלשהוא לפני הקימה המתוכננת, על מנת לוודאות שלא פספסנו את המועד לקימה היזומה ובכדי להיות רגועים כי נותר לנו מרווח של זמן להתכרבל בפוך ולשתות הפוך או הפוך על הפוך:-) תהא רגוע ותמשיך לישון כמימים ימימה ולתפקד היטב. בריאות וכל טוב.

לעמי איני יודע מדוע אתה מתעורר אבל גם לא הייתי מייחס להתעוררות חשיבות מיוחדת ואני בטוח שהבעיה תחלוף. לילה טוב דר' גיורא הידש

28/02/2005 | 13:19 | מאת: א.

לכבוד דר' הידש שלום רב אני רווקה בת 43 ולפני חודש הכרתי בחור דרך צ'ט.הוא נהג משאית שמובילה מטענים כבדים. הוא גרוש ללא ילדים בן 40. הוא מתקשר כל יום ונפגשנו 3 פעמים, אך בכל פעם הוא יושב בבית קפה שעה וקם ללכת. הוא תמיד אומר שהוא עובד הרבה שעות וחוזר מאוחר הביתה או שהוא ישן ומתעורר בשעות מאוחרות. בפגישה הרביעית הוא בא ביום שישי לרבע שעה, הביא לי זר פרחים ובקש שאסלח לו כי אנחנו לא נפגשים. הוא תמיד טוען שזה בגלל העבודה. בתחילת הקשר הוא בעצמו אמר שאנחנו צריכים להפגש יותר. הערתי לו שאם הוא לא מעונין שיגיד לי אך הוא טען שכן. כשאני מתקשרת אליו אני לא משיגה אותו,אך פעם אחת כשהתקשרתי מטלפון מזוהה שהוא לא שלי בזמן שהוא עבד, הוא התקשר בחזרה. הוא בסך הכל בחור חיובי ושונה מכל הבחורים שהכרתי עד עכשיו, אבל אני מרגישה תקועה וכל התקופה לא יצרתי קשר עם בחורים אחרים. איך לפרש את ההתנהגות שלו? מה עלי לחשוב או לעשות.? בתודה מראש א.

28/02/2005 | 13:52 | מאת: ל- א.

זה מזכיר לי את השיר הזה שקישרתי למטה, שמאד מאד מאד מרגיז אותי בגלל הקנאה הזו של הבעל שבו בגלל השתלטנות בגלל העבודה בעיניים וכל ה"התנצלויות" האלה. סורי, הרגישות הזו, זה אולי בגלל סיבות שקשורות בעבר שלי, וזה אולי עניין אישי שלי: מושיקו של דודי לוי: http://www.dudylevy.com/disco/Album_Dream.asp "סימה, זה מושיקו איך הולך אצלך? מה עם הטכנאי ששלחה אחותך? מה מאתיים שקל, מה הוא רופא כמו שאני מכיר אותך בטח נתת לו קפה תגידי מה עם הילד, הלך ליומית? תגידי לו... עזבי, תני לו נשיקה בשמי אני כאן עד אחת, אין מה לעשות בתחנה למי אכפת שלא שכבנו כבר דורות את ידעת את זה מראש כשהחלפנו טבעות אני שלך אבל שייך לתחנת המוניות סימה, זה עוד פעם מושיקו, התנתקנו מקודם אל תהייה עצובה, תגידי, מה את לובשת? מה זאת אומרת נרטבה... רגע, חכי נכנס נוסע לאן אדוני? שנפעיל מונה? סימה, אני אחזור אליך אחר כך, שלא תתני לי לדבר עם המענה אני שלך אבל שייך לתחנת המוניות הכביש הזה ישר יותר ישר ממה שהבנאדם יכול להיות אמרת לי בעצמך, סימה צריך יותר בשביל לחיות אני איתך ישר, הכי ישר שבנאדם יכול להיות תמיד שלך אבל שייך לחופי הכרך לכביש המלוכלך לתחנת המוניות" את חוששת וחושדת וזה נורמלי וכנראה שגם הגיל משחק פה תפקיד. אין לי מושג לגבי זמן ההכרות וכמה מהאמת שלו את מכירה. בכל מקרה, אני מקווה שתוכלי לראות את האמת האמיתית לפני שתיכנסי לקשר שהוא ואולי ללכת לייעוץ בנושא. למה לא.

28/02/2005 | 21:42 | מאת: מ. אותנטית

א' יקרה שלום וברכה, יתרוננו היחסי על פני הפרטנרים הגברים הנו בבינה היתרה שחוננו בה. ובהזדמנות זאת השתמשי בה ונצלי אותה. אם האינטואיציות שלך משדרות לך כי הוא מיוחד והולם את אופיך וכדומה תני לזמן לעשות את שלו. ישנן אפשרויות והשערות רבות שאני יכולה להעלות בהקשר למיעוט הפגישות בינכם. כגון: 1. יתכן והוא פגוע מהאשה שהתגרש ממנה והנכווה ברותחין נזהר בצוננין, על כן הוא בודק ואומד את עמידותך, את רצונך בו באמת ובתמים, את דבקותך בו חרף הכל ואת נאמנותך בזוגיות ההתחלתית הנרקמת בינכם.(מעין תהליך שיקום וחוויה מתקנת) 2. יתכן ואינטימיות עם כל המשתמע ממנה מרתיעה אותו ו/או אותך ואת משדרת זאת בכל פגישה. ועל כן הוא נמנע מפגישות ארוכות היוצרות אינטימיות מטבעם. 3. יתכן כי אינו נמשך אליו ברמה הויזואלית/תשוקתית/אמוציונלית/קוגנטיבית(מחקי את המיותר)והקשר הוא מעין מילוי לבדידות השוכנת בו ומספקת לו את הצורך בידידות, בשיתופיות ובחברה נעימה מידי פעם ותו לא. 4. יתכן והבחור חושש מהתחייבות והתמסדות(כמוך!), על כן הוא אינו מעמיק ומפתח את הקשר בינכם- במגמה תחילה. 5.יתכן ובסדר העדיפויות שלו העבודה הנה ראשונה במעלה ובה הוא מוצא את סיפוקו וניחומו ומטרתו בחיים.(היפנים היו ידועים כאנשי עבודה בנשמתם: מבוקר עד ליל לצורך עבודה נטו!)ויצירת קשר ופיתוחו הנו במדרג גבוה יותר. על כל פנים רצוי לא לעסוק בספקולציות ובפרשת הדרכים בו את מצויה עליך לשתף אותו בהתלבטויותיך ולהציב לו אולטימטום באסרטיביות ובנון שאלנטיות: או את והשקעה בקשר רציני ומחייב- בעסקת חבילה, כאשר כמובן תגיעו לעמק השווה בנושא העבודה המרובה שלו שגוזלת אותו ממך(או שמהווה רק אליבי וגושפנקא גרידא) תקבעו את וסדרי העדיפויות השונים המקובלים על שניכם. או שתאלצי להפרד כיוון שהשעון הביולוגי שלך מתקתק וישנם עוד דגים בים. שיתוף בלבטייך והדברות בינכם היא תוביל לפתרון המיוחל והמקווה. בהצלחה רבה

01/03/2005 | 00:00 | מאת:

לא. כדאי מאוד להזהר כיוון שישנם גברים רבים שמציגים את עצמם באופן אחד כאשר המציאות שונה. התופעה של קיצורי הפגישות היא בהחלט מזורה, אין מה למהר אבל צריך לבדוק אותו לפני שאת נותנת לו את ליבך. כל טוב דר' גיורא הידש

לשמחתי הרבה הפסקתי עם הצ'יפרלקס שגרם לי לרעד בשפתיים. ברגע שהוא הופסק, הופסק הרעד. את הציפרלקס הפסקתי לקחת על דעת עצמי והחלפתי אותו באומגה 3 קפסולה 1 ביום בבוקר בבוקר 1000 מ"ג. התור לפסיכיאטרית מחר. אני מרגיש נפלא הקמתי סטודיו למוזיקה בבית בימים האחרונים ואני מתכוון ללכת ללימודי תואר ראשון במוזיקה. כנסו לאתר שלי ותביעו דעה על הסינגל hadesg.cjb.net הערה חשובה: נא לא להקיש www בתחילת הכתובת בברכה אולפני אלמוג

תוספת של קפסולות שמן דגים- אומגה 3 יעילות לטיפול במקרי דיכאון קלים ומומלץ כטיפול תומך לתרופות נוגדות דיכאון. בהצלחה בדרכך החדשה.

לאלמוג טוב לשמוע ממך דברים טובים, אני בטוח שתצליח ואני גם מקווה שהמשפחה שלך עומדת מאחוריך ועוזרת לך. בהזדמנות ראשונה אקפוץ ואשמע את השיר. יופי ובהצלחה הידש

28/02/2005 | 09:53 | מאת: סולי

שלום רב לרופא , הנני בחורה הנוטלת קבוע לרגטיל מזה שנים רבות . מתחילת הטיפול ועד היום אני סובלת מתופעות לוואי מטרידות כתוצאה מלרגטיל : אחרי כל ארוחה אני חשה עייפות ונימנום . רופא המשפחה יעץ לי לאכול בשעות הערב , אפילו נזלים גורמים לי עייפות . במהלך היום אני לא יכולה לאכול באופן רגיל , כי זה יקשה על תפקודי. מה עלי לעשות ? סולי

28/02/2005 | 13:14 | מאת: דור

יש לך טעות בשם של התרופה. האם את מתכוונת ללרגקטיל שכיום מכונה תרוקטיל? תרשמי את השם המדוייק של התרופה ואת המינון שאת לוקחת כי זה נתון חשוב.

28/02/2005 | 15:02 | מאת: סולי

שלום , אכן היתה טעות בשם התרופה , הכוונה ללרגקטיל ( = תרוקטיל ) . המינון 75 מ"ג ליום קבוע . בעבר , לפני שנה - שנתיים קבלתי 300 מ"ג . אני מקבלת את התרופה למעלה מ- 20 שנה . תודה סולי

28/02/2005 | 08:40 | מאת: שרית

שלום לרופא ברצוני לשאול אותך אני היום לוקחת ציפרלקס לחרדות יש תקופות מוזרות של כאיבים בכל הגוף וחום ובמיוחד באזור הכתפיים וגם רעד אני לא יודעת מה לעשות שזה בה הכאיבים אני לא יכולה לתפקד. תודה

01/03/2005 | 00:05 | מאת:

לשרית כדאי שתרחיבי את שאלתך, כמה זמן את נוטלת את הציפרלקס? ממתי התופעות? במכתבך האם התכוונת לתופעות או תקופות? כתבת תקופות, כמה זמן נמשכת תקופה? כמה זמן אינך יכולה לתפקד? האם עלולה להיות סיבה אחרת חוץ מציפרלקס? סיבה גופנית למשל? כל טוב דר' גיורא הידש

28/02/2005 | 00:26 | מאת: אומללה

מאז שאני מטופלת בפבוקסיל להפרעות חרדה ודכאון יש לי רעדים מוזרים בגוף. כמו גלי חום של ויבראציה מהבטן כלפי מטה, ללא כל גירוי חיצוני וללא אוננות מצדי או מחשבה מיוחמת, גלים שמופיעים מיד לאחר נטילת התרופה וכן אחת לכמה שעות במהלך היום. האם זה חלק מהפרעות החרדה שהוגברו אצלי או שמדובר בתופעת לוואי שכיחה של הפבוקסיל? האם הפבוקסיל גורם לתחושת נמנום ועם זאת מקשה על השינה? כמו כן שנתי טרופה ולא ממושכת ואיכותית. זה גם תופעות לוואי רגילות לתרופה? מה עלי לעשות?

01/03/2005 | 00:08 | מאת:

שלום, לדעתי רוב התופעות שאת מתארת אינן קשורות לפבוקסיל. אבל גם אם יגידו שכל התופעות הן מה שנקרא "רק פסיכולוגי" בכל זאת יש מקום לבקש מהרופא המטפל להחליף את הטיפול. התופעות שאת מרגישה קיימות אצלך, וכיום ישנן מספר תרופות שיכולות לעשות את העבודה של הפבוקסיל ולכן כדאי להחליף לתרופה שתאמיני בה יותר. כל טוב דר' גיורא הידש