פורום פסיכיאטריה

בהמשך לשאלה קודמת שלי על הקשר בין חרדה להפרעת קשב- ניתן לבני מירשם של 1 מ"ג ריספרדל כתוספת לסרוקסט 40 מ"ג שהוא לוקח כבר מ"ס חודשים. למותר לציין שנדהמנו לקרוא כי תרופה זו מיועדת כנגד פסיכוזה בד"כ.כאמור בני סובל מהפרעת חרדה ומתלונן על קשיים בריכוז(בשום אופן לא הזיות וכיוצא בזה).האם ריספרדל משמש גם כטיפול להפרעות קשב? כמו כן מה תופעות הלוואי שלו?האם 1 מ"ג נחשב למינון נמוך וכמה זמן מקובל לקחת זאת.האם יש סכון בשילוב עם הסרוקסט?האם ההשפעה מיידית? הייתי שמחה לקבל עידוד מקצועי משכנע לגבי שימוש בתרופה זו.

אין טעם לעסוק בספקולציות. תקבעי פגישה עם הרופא של הילד ותשאלי אותו ישירות מה הסיבה שהחליט על תוספת של תרופה זאת. ריספרידל מיועדת לחולים בסכיזופרניה אך לעיתים יש לה שימושים נוספים כמו למשל בהפרעות התנהגות חמורות שמלוות באלימות. ייתכנו אפשרויות נוספות.

לאם אכן הרספרידל לא רשומה לחרדה, אבל בהחלט מקובל להוסיף רספרידל במינונים נמוכים (מ"ג אחד הוא מינון נמוך) של רספרידל במצבים של חרדה בעיקר ב OCD. כך שתוספת הרספרידל אינה סימן שהבן פסיכוטי או שהוא סובל מסכיזופרניה. כל טוב דר' גיורא הידש

לדר הירש הבעיה שלי היא לא דקירות בחזה, אלא קושי לנשום, אני מרגישה שאין לי אויר. אים זה מהחרדה, מה אתה מציע לעשות , פרט לכדור הרגעה. האם ניתן לעשות תרגילים מסוימים שיכולים לעזור להפחית את חוסר החמצן הזה? תודה מראש

ניקול שלום וברכה, ניתן באמצעות תרגול בנשימה נכונה(כניסת אויר יזומה, השהייה בגוף למספר שניות ופליטת אוויר מבוקרת וחוזר חלילה) להגיע לאיזון של פליטה נכונה ומבוקרת וכניסת מסה של אוויר באופן מודע וקונקרטי - לרגיעה ותרפיה נשימתית בעת מצוקה נשימתית ובכלל על מנת להתרגל לנשום באופן נכון. לצורך איזון אנרגטי וגופני תמציות פרחי באך- יעילות בהפרעות חרדה קלות.. תרגילי מדיטציה אף הם מיועדים ומעודדים לוקים בהפרעות חרדה. כמו כן עיסוק מתמיד בתחביבים אישיים הנן בעלי תכונות מרגיעות ומומלצות לסיכול מצוקות נשימתיות עקב הפרעות חרדה. קחי נשימה עמוקה ותחלי לתרגל את תרגילי הנשימה:-

לניקול כמובן שהרפיה ויוגה עשויים לעזור. פתרון קל יותר לביצוע : אפשר להוציא את כל האוויר מהריאות ולסגור את האף עם היד ואת הפה. לחכות עד אשר מרגישים שהגוף ממש מבקש לנשום ואז לנשום. פתאום הנשימה עמוקה ומשחררת. כל טוב דר' גיורא הידש

היי מ . חזרתי לפני דקות אחדות מהפרופסור ושוחחנו בכל אשר עבר עליי בתקופה של לקיחת התרופות. ראשית הוא הפסיק לי את הרסיטל .בשלבים. הפסיק את האדרונקס . בשלבים. השאיר לי את הקלונקס והוסיף תרופה אנפרניל 75 מ"ג התחלה מינון חצי כדור כדור כדור וחצי 2 כדורים עד שלוש ביום. הוא דחה לי את האישפוז יום לעוד חודש וחצי וזאת רק לאחר בדיקה של השפעת הכדורים הנ"ל. הוא מאוד המליץ להמשיך שיחות עם פסיכולוגית. אמרתי לא שיש לי באינטרנט מישהי יותר טובה ולכן אני לא חושב שכדאי. סיפרתי לא גם על הנושא של המסיבה וכו" . הוא ביקש שאני אמנע מלחשוב על העבודה כל עוד אני בחופשת מחלה . לעשות הפרדה כך שלא אכנס שוב לדיכאון ובכי כפי שקרה לי בתקופה האחרונה . אשמח תמיד לשמוע אותך ואת דעתך תודה

ארי יקירי. קלונקס הנה תרופה מעולה מקבוצת הבנזודיאזפינים והנה נוגדת חרדה ומרפה השרירים והאינטראקציה עם תרופת האנפרניל אכן מצוינת ויעילה. כידוע לך ארי, עולם הוירטראז' יכול להוות פוטומונטאז'(לטוב ולמוטב)... יתר על כן במגבלות העולם הוירטואלי והפורמט הנוכחי..הכרחי שתהא בטיפול פרונטאלי, מסודר, ארוך טווח, יציב ומחייב. באופן חד משמעי, אינני מהווה תחליף לטיפול מקצועי אצל פסיכולוגית מוסמכת, במיוחד לאור מגבלות הרשת המקוונת. ובתור אחד המתחשב בדעותי והמצפה למוצא חוות דעתי, לדעתי, טיפול פסיכולוגי מסודר , ארוך טווח, יציב ומחייב יתמוך ויסיע לך במשוכת תקופתך הקשה ובפריקת המטענים ומלאי המצברים!!!ויצמיח בך תובנות והבנות בונות. תחזיק מעמד ותשהה להמלצת המטפל שלך. מחבקת בחום.

נראה אם יתקדם משהוא עם הפסיכולוגית . אני מנסה למצוא קורס לימודי כמו שהצעת וגם הרופא המליץ. השאלה אם מותר ללמוד ביום בזמן חופשת מחלה ?. מה דעתך

בני הוגדר כי חולה בסכיזופרניה,בהתחלה טופל ב 10 מג פרפנן,אחר כך הוחלף לזיפרקסה 10 מג והמשך 5שנים היה פחות או יותר בסדר, אבל היתחיל להיתלונן על עייפות קשה מאד בבוקר,לאחר ביצוע בדיקת דם יתברר שטריגליצרידים עלו ל1180 והרופא אמר להפסיק אותם. לצורך חיפוס לטיפול חדש הוא אושפז בבית חולים.שם היתחילו לנסות עליו כל מיני תרופות ,הוא יצא משם עם טיפול ש מאד סובל ממנו פיזיולוגית(בחילות,עייפות כבדה בבוקר במיוחד,רעידות לעתים תקופות בכל הגוף ושינויים דרסטיים ב מצב רוח.הוא מדבר כל הזמן על רצון לסים כץ לחייו.תרופות שהוא מקבל--פעם אחת לחודש זריקת הלידול 250מג, כל בוקר ארטן 5מג וליטיום ,בצהריים ארטן 5מג,בערב ליתיום, הטיפול הזה הוא קיבל למשך 3 חדשים ללא הועיל ורופא החליט לשנות לו חלידול ל- סרוקוול ועכשיו הוא שותה את כל התורופות הקודמותת + שתי כדורי סורוקוול כל אחד 300 מיליגרם... והוא מרגיש מאוד גרוע מה אתה מייעץ לעשות ?

לדניאלה כן, גם אני חושב שעדיף להחליף את ההלידול לסרוקוול, הסרוקוול היא תרופה מהדור החדש וכל תרופה מהדור החדש עדיפה על תרופה מהדור הישן. אני חושב שהשאיפה צריכה להיות שהבן יהיה מטופל עם תרופה אחת בלבד כפי שהיה כל השנים. כמובן שלכלל הזה יש יוצאים מהכלל אבל בעיקרון זו המטרה. לכן צריך לדבר עם הרופא על האפשרות שיסתפק בתרופה אחת בלבד. כל טוב דר' גיורא הידש

האם תחושה של דופק מואץ ביותר במצב של שכיבה?תחושת חוסר אונים?חום גבוה?זעה?איבוד שליטה טוטאלית?מעידה על התקף חרדה? איך מונעים השנות התקפי פאניקה בעתיד? אני סובלת מהפרעות חרדה הרבה זמן. שום תרופה לא עוזרת לי. מה עושים?

האם הלכת לפסיכיאטר/פסיכולוג? כן,אלו סימנים של התקפי חרדה. האם עשית בדיקות? אם לא, אנא עשי כל זאת

למותקפת את מתארת שתי בעיות. הראשונה היא חרדות במשך שנים עם הטבה חלקית בלבד במצב שלך, והשניה שלאחרונה אפילו ישנה הרעה בגלל שהופיעו התקפי פאניקה. בתנאים אלו אני בדרך כלל ממליץ לפנות לפסיכיאטר מומחה, אחד הפסיכיאטרים הטובים בארץ לייעוץ חד פעמי. להביא לפניו את כל החומר ותולדות עברך והטיפולים ולבקש את עצתו. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל מזה שנתיים אדרונקס רסיטל וסורבון. כעת עקב פטריה בציפורן נתן לי הרופא ליטולCAP SPORANOX פעמיים ביום למשך שבועיים. כשהגעתי לבית מרקחת נאמר לי שיכולה להיות בעיתיות בנטילת CAP SPORANOX ואדרונקס, שאלתי אם כן, האם זה נכון ולפיכך אסור לי ליטול את התרופה הנ"ל? (כמובן שאפנה לרופא המטפל אך ארצה לקבל גם את חוות דעתכם המקצועית) תודה.

לרן לצערי אין לי תשובה מהמוכן ואני חייב לבדוק את הדברים. לא אעשה זאת היום בגלל העומס בפורום, אם תזכיר לי בסוף השבוע אז אשמח לבדוק ולהשיב. אולי משהו אחר יכול לבדוק או יודע? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רוב חיי היה לי ocd ברמה קלה שלא הפריעה לי. ליפני שנה המחלה היתגברה מאוד . מילחמה עצמית במחלה עזרה קצת אך פיתחה דיכאון וחרדות. מבדיקת דם שעשיתי מתברר שרמת ויטמין ה b12 אצלי היא 124 ליפני שנה זה היה 150 האם יש קשר בין הדברים ועד כמה נמוך זה 124 תודה מראש גילה

יש הטוענים שיש קשר. ואני שמה לב עפ"י השאלות פה ועפ"י ניסיוני שיש קשר. אבל אפשר להעלות את רמת ה- B12 ע"י זריקות/כדורים טבעיים/כבד/עוף...

לגילה חוסר B12 בהחלט עלול להשפיע על המצב הנפשי. אי אפשר להוכיח האם השינויים הנפשיים אצלך הם בגלל החוסר בויטמין או מסיבות "רגילות" של חרדות. בכל אופן הטיפול הוא זהה ללא חשיבות לגורם. חייבים לטפל בחוסר הויטמין ואני ממליץ לפחות על מספר זריקות ורק אחר כך לעבור לכדורים. ובנוסף טיפול בחרדות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני רוצה להתיעץ איתך בזמן האחרון אני מרגישה יותר טוב אני עם מרוניל 225 וקלונקס כבר 1 מ"ג האם אתה חושב שכדאי להפסיק טיפול או שהכדור מאזן אותי ואז לא כדאי לקחת סיכונים ולהפסיק אותם . תודה גלית

גלית יקרה, את יכולה לנסות את מזלך בהפחתת מינון התרופות קמעה ולחוש האם ישנו שינוי לרעה חלילה במצבך או שמצבך נותר על כנו- כמות שהוא כיום. במידה וההפחתה מותירה אותך מאוזנת ובמיטבך תוכלי להפסיק ליטול את התרופות באופן הדרגתי ואיטי. בריאות וכל טוב.

מרוניל הוא טיפול אחזקתי ארוך טווח ולא משנים אותו גם אם מרגישים טוב יותר. לגבי קלונקס מומלץ להפסיק בהדרגה כמו שאת כבר יודעת והרופא אמר לך.

לגלית כפי שדור כתב את ממשיכה עם מרוניל ולא חושבת להפסיק אותו. אפשר להוריד במינון הקלונקס ולהשתמש רק בימים קשים יותר לפי הצורך. בכל אופן, לאט לאט ובזהירות. אני שמח שאת מרגישה טוב יותר, אבל הדברים עלולים לחזור ולכן חשוב להמשיך עם טיפול מונע, וחשוב לא לקחת שום סיכונים מיותרים. תמשיכי רק בטוב הידש

שלום רב. כבר כתבתי בפורום,וקבלתי תשובות ממך.תודה לך על זה. אני סובלת מהפרעות פניקה ומקבלת סרוקסט במינון של 30 מ"ג.עברו כבר חודשיים.זה הוריד לי התקפים חריפים,אבל נשאר כל השאר.אני לא מתעוררת מאושרת בבוקר.עדיין לא עברו לי הרגשות של פחד מלאבד שליטה,לאבד מציאות וכו'.והכי מפחיד זה הרגשת דהפרסונליזציה.אני כל הזמן תופסת את עצמי עם מחשבות תורדניות.מה עליי לעשות?להחליף תרופה?אולי להחליף רופא שעדיין מתעקש על סרוקסט?

איה שלום וברכה, ראשית מומלץ כי בשיתוף עם הרופא המטפל שלך תעלי את המינון של הסרוקסט בהדרגה, כיוון שנוכחתם כי מינון של 30 מ"ג אינו מספק, לאור עובדת מצבך. כמו כן בשל המחשבות הטורדניות המציקות כמובן, היתי מיעצת לך בחום לשלב טיפול אינטגראטיבי: התנהגותי קוגנטיבי, על מנת לחקור את שורש ההפרעה ולסרס אותה מהשורש. בתקווה כי תגיעי אל המנוחה והנחלה. כל טוב.

אפשר לעלות במינון עד 50-60 מ"ג אבל לדעתי תחכי עוד חודש לפחות שכן ההשפעה של הסרוקסט נגד חרדה בד"כ עולה עם הזמן ומגיעה לשיא רק אחרי 3-4 חודשים. בסה"כ את בתחילת הדרך ויש שיפור במצב. אם אין תופעות לוואי אז ניתן לעלות במינון.

היי, אני במצבך בדיוק אם זה מעודד אותך.סבלנות!!!!! אני אחרי יותר מחצי שנה......תמיד יהיו חששות, מצבי רוח, אושר/עצבות, אלה לא כדורי קסם למרות כל החיובי שבהם. הם הצילו את חיי. הייתי עם התקפים, לא יצאתי מהבית, מצבי רוח קיצוניים, דיכאון. כל זה כבר אין! המינון שלנו הוא אותו מינון, אך תחכי. חשוב לשלב עם פסיכותרפיה, שיטות הרגעה, תתחילי לשנות את חייך ולראות אולי טעית בדברים מסוימים, תעשי דברים שאת אוהבת. לי זה עזר. היום, אני צוחקת רוב שעות היום, כיף לי בעבודה. החלפתי לעבודה חדשה..... אבל, לא אשקר ואומר כי יש חששות, נפילות וכד'. אני בני אדם, תוותרי לעצמך. ברגע שיש לך נפילה אולי כדאי שתתיעצי עם הפסיכיאטר ותקחי לוריון. רק בריאות, מחזיקה לך אצבעות

לאיה אני מסכים אתך וטוב שאת חותרת לטיפול שלם אשר יעלים את כל התופעות של החרדה. אפשר לחכות, אפשר לעלות מינון, ואפשר להחליף טיפול, אבל את לא צריכה לוותר על המטרה שלך. כמובן שצריך לשקול גם את האפשרות של שיחות. כל טוב דר' גיורא הידש

היום כתבה במוסף בריאות של ידיעות אחרונות. "בתי החולים לחולי נפש מלאים בסמים. הצוות הרפואי ברוב המקומות מעלים עין, למרות שהשילוב בין סמים לתרופות פסיכיאטריות עלול להיות קטלני. חולי נפש מתמכרים לסמים בזמן אישפוז במחלקה פסיכיאטרית".

ארי יקר, אכן שימוש בסמים ידוע כמפתח מחלות דכאוניות(אקוטיות ביותר) ועלול לגרום להתקפים מאניים או פסיכוטיים. כך שסביר להניח שרבים וטובים שנפלו למעגל הסמים כפועל יוצא סובלים ממחלות נפש והפרעות נפש הרסניות והרות גורל. לדידם השימוש בתרופות פסיכיאטריות עקר מראש, בטל ומבוטל. מי יתן וכולם יהיו בריאים ויפיקו את הלקחים המתבקשים.

איך את יודעת שזה ארי? האות א. יכולה להיות כל אחד. במקרה הזה זה אני

בכתבה מציינים שמדובר בחולי נפש שלא ידעו מה זה סמים לפני האישפוז הפסיכיאטרי. רק בזמן האישפוז הם נחשפים לראשונה לאוכלוסיה של נרקומנים ומקבלים מהם סמים קלים וקשים כאחד ומתמכרים לסמים קשים. כתוב שלפחות 45% מחולי הנפש משתמשים בסמים. כמו אדם ישר שמוכנס בטעות לכלא ויוצא משם יותר מסוכן ממה שהוא היה מלכתחילה ככה יש חולי הנפש שנכנסים למוסדות האישפוז ויוצאים משם עם בעיה של התמכרות לסמים שלא היתה לפני כן. לא מדובר על כאלה שהיו מכורים לסמים לפני האישפוז הפסיכיאטרי.

שלום. אני בת 31 רווקה ויש לי בעיה קשה מאד. במשך הילדות נאנסתי מספר פעמים בברוטליות, ועברו עלי חיים מסובכים בגלל זה בעקר בגלל הסתרת האמת ממשפחתי . תמיד הייתי הכיבשה השחורה במשפחה ואחי הקטן ואחותי הגדולה היו יותר מוצלחים ממני והיו מקור גאווה להורינו. הבעיה שלי היא שאני לא יכולה להאמין לאף אחד, אני מסיימת מערכת יחסים אחת אחרי השניה ולמרות שאני מחוזרת אני לא מצליחה להתביית. מערכות היחסים שלי כמעט תמיד מסתיימות ביוזמתי בגלל קושי גדול לתת אמון בפרטנר שלי. אותו דבר קורה לי גם בטיפול ואני לא יכולה לסמוך על המטפלים שלי ולכן החלפתי כבר ארבעה מטפלים בשנתיים כי בכל אחד מצאתי פגם ומצאתי סיבה "לזרוק" אותו. המטפל האחרון שלי , החמישי, שונה ואני כל הזמן מעמידה אותו במבחן אבל בכל זאת הוא לא נשבר, אני מרגישה לפעמים שאני פועלת נגד עצמי ומכשילה אותו בכוונה, שאני לא רוצה לתת לו לעזור לי. אני כבר לא יודעת מה קורה לי!!!!!!!!!!!!!! אני בטוחה שהוא רוצה בטובתי אבל אני עדיין לא מאמינה בו. מה צריך לעשות? איך אני אצליח ביצור מערכת יחסים טובה? איך אני אצליח להתמיד בטיפול? סליחה על האורך דניאלה

לדניאלה אכן לעתים קקרובות זו הבעיה בבעיות/טיפולים נפשיים. אלו היה לך אמון בבני זוג או במטפלים אז לא הייתה סיבה ללכת לטיפול..... לכן האפשרות הנכונה היא לשתף את המטפל במחשבות הללו ולנסות להתמיד עוד ועוד עד שתצליחי לשבור את מעגל הקסמים הזה. ברגע שתתייצבי אצל המטפל המסויים כבר חצי מהפתרון מאחוריך. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה על התשובה המהירה. אבל אני לא יכולה להתמיד. למרות שהמטפל שלי לא עוזב אותי, אני חודש האחרון כל הזמן שיניתי את המועד של הפגישה, ככל שהיא התקרבה דחיתי אותה והמטפל שלי מרגיש אותי ויודע ומכיר את ההתנהגות שלי ואמר לי שהוא לא יסכים לוותר עלי ולא יעזוב אותי, אבל אני לא רוצה להישאר איתו כדי להיווכח שההפך הוא הנכון. אני רוצה להיות כנה איתו אבל אני סתם מעבירה את הזמן מכיוון שאני לא בוטחת בו! אי לא יודעת כבר מה יש לי, ולמה אני לא מתנהגת כמו נשים שעברו תקיפה מינית והמשיכו כרגיל בחיים שלהם. אני כל הזמן חיה כאילו שענן שחור מעל הראש שלי. אני לא יכולה לשכוח, לא יכולה לסלוח ולא יכולה להתגבר. אני שונאת את הגוף שלי, אני מכוערת ואני לא רוצה שמיהו יתקרב אלי. ואת כל זה אני גם לא יכולה להגיד למטפל שלי. מצטערת על האורך ואתה לא חייב צריך לענות לי אפילו . דניאלה

שלום, אני בת 23 סטודנטית לחשמל. אני מגרדת פצעים (או יוצרת פצעים), תמיד יש לי פצעים על הפנים והמייק אפ לא תמיד מכסה הכל. פעם הצלחתי להפסיק כאשר הייתי בחופשה עם חבר שלי והוא מנע ממני להזיק לעצמי. מאוד שמחתי מהתוצאה, אבל אני לא מצליחה להפסיק. באינטרנט מצאתי שההפרעה שלי היא הפרעה אחות של תלישת שיער כפייתית, האם הטיפול זהה? איפה יש מידע על הבעיה בעברית? תודה רבה!

למתוסכלת אכן מדובר בדברים דומים תנסי לחפש באתר של zarut ותראי האם תצליחי למצוא שם חומר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אתמול כשהלכתי לישון- פתאום הרגשתי שאני חרדה. התרגשתי כמו לפני מבחן חשוב או כאילו בציפייה לשמוע תוצאות בדיקה חשובה או משהו. ממש הרגשתי חרדה ובהיסטריה ונהיו לי דפיקות לב מהירות והיה לי קשה לנשום ולהרגע. כל זה קרה פתאום.. לא הייתי חרדה ממשהו ספציפי.. האם זה התקף פניקה? ומה ניתן לעשות אם קורה דבר שכזה? תודה. אני בת 24.

להילה אם ההתקף היה קצר יתכן ומדובר בהתקף של פאניקה, איני רוצה לאבחן דרך הרשת אבל בהחלט יתכן. כל טוב דר' גיורא הידש

נמאס לי מהחיים האלו. כל החיים שלי רצופים במשברים ובקשיים קשים. אני חסרת מזל מלידה. ניסיתי להתאבד ממשית פעמים רבות וניצלתי להכעיס- תמיד ברגע האחרון. לאחרונה בשל ארוע טראגי אני סובלת מדכאון עמוק ומחרדות ואני לא מתפקדת בכלל. היתי מטופלת בציפרלקס עכשיו בפבוקסיל. האם הפבוקסיל יעיל להפרעות חרדה בכלל?מלבד השפעתו לדכאון? האם יתכן כי לאחר 4 חודשים של טיפול בפבוקסיל אני עדיין סובלת מדכאון לעיתים קשה ובלתי נסבל כמו למשל של שכיבה במיטה יום שלם ברציפות, בלי להתעניין בסובב אותי ועם כאבים גופניים ממשיים?אך אציין כי בדרך כלל אני פחות מדוכאת מבעבר. איזה טיפול יעיל להפרעות חרדה בשילוב עם דכאון?אלו תרופות טובות לחרדה דווקא? האם דופק מואץ מבלי קשר למה שקורה לי מסביב מעיד על חרדה ופאניקה? מה ההבדל בין חרדה להתקף פאניקה? האם יתכן כי התרופות מכל סוג- עלי לא עובדות ולא משפיעות? אולי אני משוגעת על אף שאני נורמלית? האם נגזר עלי לסבול כל החיים עם ההפרעה הזאת? האם כאבים כרונים בשרירים קשורים להפרעת החרדה? אני לא ישנה, לא עובדת, לא מתפקדת, סובלת מבעיות שרירים מדכאונות ולעיתים ממחשבות אובדניות. עד מתי???????????????????????????????????????????????????????!!!!!! אחת שהיתה הכי למעלה וירדה הכי למטה שאפשר.

לסובלת עדיין לא כדאי להתייאש, ישנן הרבה מאוד אפשרויות טיפוליות ואני בטוח שאחת תעזור לך. לדעתי אין טעם ליטול פבוקסיל אחרי שארבעה חודשים הוא לא עזר, כך גם הפבוקסיל וגם הציפרלקס שייכות לאותה הקבוצה. בהחלט יש טעם לנסות תרופה הפועלת במנגנון מעט שונה כמו אפקסור או רמרון. אם המצב כל כך קשה כדאי לחשוב על אשפוז יום במחלקה הקרובה לאזור מגוריך. תשמרי על עצמך דר גיורא הידש

על מה האפקסור והרמרון פועל מבחינת המנגנון? מה ההבדל בינם לבין הפבוקסיל והציפרלקס?האם להציע זאת לרופא המטפל שלי?על אף שהוא מתנגד? האם האפקסור או הרמרון ממכרים? האם צריך להתרגל בהדרגה לתרופה חדשה? אחרי כמה זמן היא תתחיל להשפיע? מה המדד שתרופה אכן משפיעה ועובדת? אפה אפשר להתאשפז באשפוז יום?והאם בהפניה מיוחדת מטעם הרופא שלי? מה יתרום לי מסגרת יום?מה התוכניות שם לשיקום?

אני בת 35 וסובלת מחרדות כ10 שנים. התקפי פאניקה ממש היו לי רק בהתחלה ממש כלומר התסמינים הגופניים, במשך השנים היו עליןת וירידות.אפשר לומר שרוב הזמן התמודדתי בעזרת תרופות ושיחות. מה שמטריד אותי היום בעיקר זה מחשבות טורדניות שכנראה קשורות יותר לOCD. זה בעיקר מחשבות על מוות ומחלות.אני כאילו לא מצליחה להשלים עם העובדה שיום אחד אני ימות.(וכמובן גם הקרובים אליי).כל מחלה שאני קוראת עלייה או שומעת עלייה אני פוחדת שזה יקרה גם לי. הייתה לי תקופה שלא יכולתי לראות סכינים כי היה לי פחד כזה שאני אאבד שליטה ואדקור מישהו או את עצמי סתם ככה. שהבן שלי היה ממש תינוק פחדתי שאני עלולה לעשות לו משהו רע. היום למשל שאמרתי לו (לבני בן שנתיים וחצי)בוא נעשה אמבטיה תוך כדי עברה לי מחשבה כזאת שאולי אני אטביע אותו מה שכלכך לא הגיוני. זאת מחשבה שקפצה לה לראש פתאום ואז אני כל הזמן מוטרדת מזה למה זה קורה לי מאין באות המחשבות האלו האם יש הסבר הגיוני? הפסיכולוג שלי אומר שאולי אני מכורה למחשבות האלה,יכול להיות? הרי הם מטרידות אני לא רוצה אותן . ובקשר לתרופות:אני לוקחת 150ויאפאקס והפסיכיטרית שלי רוצה להחליף לי לפבוקסיל אני די פוחדת להתחיל תרופה חדשה. אני רוצה לציין גם שלקחתי במשך שנים אפקסור אבל הקופה החליפה לויאפאקס יכול להיות שיש הבדל בין התרופות?כי לדעתי עם האפקסור היה לי יותר טוב ושאלה אחרונה,האם לפבוקסיל יכול להיות תופעות לוואי נפשיות מלבד פיזיות? מצטערת על האורך ותודה על הסובלנות למי שקרא עד כאן. אשמח מאוד לתשובות שירה

בעלי פיתח לעצמו אובססיה המתבטאת בפחד מאנשים. הוא לא מוכן שאף אחד יבוא אלינו הביתה, וכמובן שלא להתארח אצל אף אחד. הוא גם מאוד מתקשה לעשות פעולות פשוטות כמו ללכת למכולת שמא מישהו יראה אותו ואולי עלול לשאול אותו משהו. הוא אפילו חושש מהחברים של הילדים. יש לציין שהוא לוקח תרופות והרופא מבחינתו עושה כמיטב יכולתו לעזור. המצב נמשך כבר מספר חודשים מבלי התקדמות משמעותית. הבעיה היא שהחרדה שלו משפיעה גם עלי כי אני מנועה מלהזמין זוגות חברים וגם נמאס לי לראות אותו כל יום במיטה. הוא לא עובד ולכן הוא ממש מנותק מהעולם. האם יש לי סיכוי שהוא יצא מזה אי פעם? האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב? אנא תעזרו לי

למיואשת ברור שצריך לעשות משהו שעדיין לא נעשה בעבר. איני יודע מה האבחנה ואלו תרופות בעלך נטל/נוטל אבל השאלה הראשונה היא האם הוא מטופל על ידי רופא המשפחה או פסיכיאטר. המצב מספיק חמור כדי שהוא יהיה מטופל על ידי פסיכיאטר. במידה והטיפול אצל הפסיכיאטר לא עוזר מספיק הייתי שוקל אפשרות של אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. כל טוב דר' גיורא הידש

מה דעתכם על החלק מהשיר? "אנשים שלא עמדו בקצב החיים הזה, השתגעו, התאבדו, או הלכו לעזאזל. בחשכה בבית החם, זה קורה." פרס למנחשים מאיזה שיר נלקח הקטע....

נבראתי לך של שלמה ארצי כמובן.... "האם שמת לב שאני ביקשתי רק דברים שאין מקומות אבודים סימנים של אש" דנה

כי אני מאד נהנת לקרוא את פנינייך ותשובותיך הקולעות והממצות- הצצות בנון שאלנטיות כפטריות אחר הגשם:- עלי והצליחי! המ. האותנטית.

שלום דר החלפתי סרוקסט 40 מ"ג לציפרלקס 10 מ"ג, לאחר כחודש עלה המינון ל 20 מ"ג. אך עדיין לא מרגי מספיק טוב כמו הסרוקסט (לקחתי 3 חודשים). ההחלפה נבעה מחריקת שיניים. למה הציפרלקס שנחשב מעולה לא עושה מספיק טוב? האם שבוא של החפלת מינון לא נותן תוצאות? כבר אין לי כח יותר אני מרגיש כמו שפן ניסיונות

תקופת ההסתגלות לתרופה מתחילה מעת סיום הנטילה בהדרגה ומעת קבלת המינון המקסימלי, במקרה שלך החל משבוע שעבר. מקווה כי תוך שבועיים שלושה תחוש הטבה משמעותית במצבך. תחזיק מעמד. אושר, בריאות, אור ואהבה וכל טוב.

תחכה עוד שבועיים לפחות כי ההשפעה של תרופות מסוג זה איננה מיידית. עם ציפרלקס קיימת אפשרות לעלות ל-30 מ"ג (מינון מקסימלי) אבל רצוי לחכות לפני שעולים במינון. בינתיים אפשר לקחת קלונקס או קסנקס בתקופת ההסתגלות לציפרלקס.

לעז תודה למשיבים אני מצטרף לדבריהם כל טוב דר' גיורא הידש

אני עובדת כשנתיים וחצי במקום עבודה שדורש סבלנות אמפתיה ונכונות לעזור (עבודה עם קהל). העניין הוא שמעולם לא נהניתי מכך כי באופיי אני אדם מאוד לא סבלני מאוד לא מקבל את האחר..ולכן אני מרגישה לחץ נפשי קשה מאוד לפני לכתי לעבודה ובעבודה עצמה.קרוביי טוענים שעליי לקחת דברים בפרופורציה ולא להילחץ כ"כ אך זה אינו עובר ומדי פעם אני מרגישה ממש דכאון רק מעצם המחשבה. מאחורי תחושות אלו יש לי כנראה תחושה חזקה של פחד מהצלחה ומקידום. אני זוכרת עצמי מאז ומתמיד חוששת מלהצילח לקחת פיקוד וסמכות.בצבא כשהייתי אמורה להיות בקורס הדרכה פשוט ברחתי...כנ"ל בכל מסגרת שהיא.כאשר הייתי צריכה לצאת מבועת השגרה ולעשות משהו קצת יותר "ניהולי" פשוט נתקפתי פחד עצום.. כואב לי להרגיש את תחושותיי וזה מלווה אותי מס' שנים לא קטן. השבוע קיבלתי הצעה לגשת למבחנים לצורך קידום בעבודתי הנוכחית. קיבלתי כזה פחד מכך שמרוב טיפשותי אמרתי שאיני מעוניינת. אני ממש לא מצליחחה להצביע על הגורם: שכן ברור שהפחד שיתק אותי שוב וראיתי סיטואציה שעליי לקחת החלטות וידעתי שאני לא מסוגלת וכן לנהל צוות עובדים - מה שנראה לי כבלתי אפשרי@@ מצד שני אני ממש מתעבת את סוג העבודה ולכן יתכן שזו סיבת פסילתי את הקידום. אני מאוד מוטרדת בתחום המקצועי שכן אני מרגישה נוחות מסויימת עם עבודה שדורשת "ראש קטן" אם כי כנראה אני מציגה לממונים עליי תמונה אחרת.. ומצד שני בשל החשש העמוק הזה שפסל כ"כ הרבה אפשרויות בחיי אני נקרעת בין הרצון ללחץ האינסופי לבין מימוש הקידום ואולי ע"י כך פתרון הבעיה. התייעצתי עם אחי והוא פסל אותי כשאמרתי שעניתי בשלילה להצעה..כ"כ היה לי קשה עם תגובתו ועם ראיית עצמי כ"נכשלת" במאמץ לנצח הבעייה...ופרצתי בבכי...פשוט הטחתי בפניו את כל עברי המלא בחרדות מהעובדה שאיני מצליחה להתקדם ולקבל את מה שנראה לי כרצוי ולכן אני פשוט "תקועה" במה שלא מסב לי עניין ונחת..העיקר פרנסה.אני שואלת לעצתך ממה חרדה כה קשה יכולה לנבוע? האם עצם העובדה שאיני מצליחה לטפל בבעיה בעצמי מעיד על חולשה או שמא זו בעייה מורכבת שמאלצת אותי לפנות לאיש מקצוע. קשה לי להאמין שאיני מצליחה לטפל במה שכ"כ מוכר לי.. אני מרגישה כעת שאיני יכולה כלל לחזור לעבוד...רע לי עם ההרגשה שאכזבתי את ההנהחלה שהיתה "בהלם" מתגובתי וחשבה שכל מה שציפיתי לו היה להתקדם. איני מאמינה בעצמי מבחינת התאמה וחוששת להרע המצב.. כיצד אני חוזרת לשגרת העבודה המעיקה הזו? שאין לה מוצא מבחינת שעמום ייאוש ויקנות.. האם זה הזמן לעזוב כי באמת אין אני יכולה לשאת תחושות אלו... אשמח לדעתך בנושא.

שירלי שלום וברכה, מה שעובר כחוט השני בכל הודעתך הוא הפחד מכשלון ובמקביל הפחד מההצלחה שהנן תופעות הקרובות זו לזו והכרוכות זו בזו. יש בך קונפליקטים אקוטים ומשמעותיים עם עצמך והם אלו שגורמים לך לחוש שאינך מסוגלת לקבל את השני ואין בך הסבלנות, הנכונות והמוכנות להכיל את הזולת ולנהל יחסים בין אישיים תקינים. אך סביבתך הנה בבואה ליכולתך והרצון לקדמך מעיד כאלף עדים על כישורייך- המתאימים והנדרשים לתחום עיסוקך. לא יהא זה שיקול אחראי מצדך לקבל החלטות בנוגע לעבודתך ועתידך במצב הטעון והנתון בו את מצויה ושרויה מפאת היותך נסערת, מבולבלת, אינך מאוזנת אמוציונלית כך שכל החלטה רבת משמעות בנוגע לעבודתך- תהא שגויה, תתסכל ותותיר אותך מבולבלת ונסערת יותר, מבלי יכולת לתקן ולהשיב את הנעשה. בטוחני כי טיפול פסיכולוגי יישב לך את הקונפליקטים הפנימיים וינתב לך דרך בתהליך קבלת ההחלטות בחייך וההתעצמות האישית ובמיוחד בנוגע לעבודתך הנוכחית והסרת אבני הנגף לצורך קידומך ובמידה ותמצאי לנכון הטיפול יוביל אותך לטרנספורמציה במגמת שינוי לקראת הסבת מקצוע שיהלום אותך וימצה את יכולותיך, כישוריך ושאיפותיך. בהצלחה רבה.

לשירלי אכן מדובר על קונפליקט כלומר רגשות מעורבים בקשר להצלחה וכישלון. הבעיה היא שמרוב פחד מכישלון את מרגישה כעת כמו "כשלון". פעמים רבות לבד קשה מאד להתגבר על בעיות כאלו, הטיפול המומלץ הוא שיחות-פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

הייתי חייב לציין את הערכתי להשקעתך בפורום זה, על סבלנותך הרבה, ואני בטוח שרבים כמוני מודים לך על עזרתך, תשובותיך המקצועיות בשפה ברורה לכל. יישר כח, ותבורך על כל השעות הרבות שאתה מקדיש לנו. כל הכבוד !!!

לאבי תודה הידש

ד"ר הידש שלום אני בן 32 סבלתי במשך כ- 8 שנים מבעיות שינה וכאבים לא מוסברים בשרירים לפני 4 שנים התחלתי לקחת אפקסור ביום ורמרון בלילה. השינה השתפרה והכאבים כמעט ונעלמו. התברר שסבלתי מחרדות בשינה... היום אני לוקח וויאפקס 200 מג ביום ו- 30 מג רמרון/ מירו לפני שינה. רציתי לדעת: האם ניתן או כדאי לשלב טיפול חשמלי? שכן גם היום מצבי לא 100 אחוז. אני עדיין סובל מידי פעם מכאבים ולא יכול להירדם ללא תרופות...הבנתי שניתן לקבל טיפול חשמלי בשיבא/ איכילוב ולא מדובר בטיפול מסוכן. האומנם? תודה

תומר שבוע טוב, טיפול בשוק חשמלי(נזעי חשמל)מומלץ לסובלים מדיכאון עמוק וקשה שהטיפול בתרופות לא יכל להם ונחל כשלון. לעומת זאת הוא עלול להגביר ולעורר הפרעות חרדה למינהם. הנך מציין מפורשות, כי אתה סובל מהפרעות חרדה על כן הטיפול בנזע חשמל עלול להחמיר את מצבך ולהזיק לך. תנסה לשלב טיפול פסיכותרפי- פסיכודינמי ובאם ההפרעה ממוקדת ואינה משבשת אותך במישורים רבים בחיים שיטת טיפול התנהגותית קוגנטיבית תהא אפקטיבית ביותר בהמשך השילוב כמובן עם תרופות נוגדות החרדה והתרופות להרגעה שהנך נוטל מזה זמן. בריאות וכל טוב.

טיפול בנזע חשמלי מיועד במקרים קשים או עמידים של דיכאון, מניה ופסיכוזה כחלק מאישפוז פסיכיאטרי. מכיוון שאתה מגיב היטב לתרופות אין סיבה לתת לך טיפול בנזע חשמלי.

לתומר כפי שכתבו קודמי טיפול בנזעי חשמל מיועד לדיכאון חמור. אולי התכוונת לטיפול בשדה מגנטי? הטיפול שפורסם בעיתונות? כל טוב דר' גיורא הידש

הבעיה שלי היא די ישנה אבל החומרה מאז שעברתי למפעל אחר באותו ארגון . אני נרתע מלדבר עם מנהלים שלי כאשר יש לי בעיה אני חושב אם בכלל לגשת למנהל כי אני עלול לאבד שליטה ולא אוכל לפרט לו מה מציק לי כתוצאה מרעד בפנים או אי יכולת להתבטא או התרגשות יתר ועומת זאת אם אנשים זרים או חברים אין לי את הביעה הזאת. הבעיה היא שכל הזמן אני חושב על התופעה ודוחק בעיות אישיות שרק המנהל יכול לפתור. נסית לקחת תקופה מסוימת סרוקסט וזה לא עזר ולאחר מגן ניסיתי לקחת דרלין . האם תוכלו לייעץ לי מה אפשר לעשות שאוכל להתנהג בצורה נורמלית כי התופעה מפריעה לי .אני לא בדיכאון ולא חרדה יתכן שזה תופעה של התרגשות יתר.

לאלמונית בהחלט אפשר לקרוא לתופעה התרגשות יתר וכנראה עם אנשים שהם בעלי סמכות ויש להם את היכולת לקבוע את גורלך. כמובן שמדמויות סמכותיות החרדות גדולות יותר, אבל אצלך מדובר על רגישות יתר. בדרך כלל הטיפול המומלץ הוא שיחות ועדיף בשיטה קוגניטיבית התנהגותית כי במקרה שלך מדובר על בעיה נקודתית מסויימת. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מודה לך מאוד על תשובתך המפורטת, ההתקף היה כתוצאה מנטילת סמים. בתשובתך ציינת כי ניתן להחליף את הריספרדל בתרופות אחרות , האם תוכל לציין איזה תרופות אלו, עם הכי פחות תופעות לוואי (במיוחד עצירות). והאם הקפאון שיש לי (קושי בדיבור, התנהגות עצורה) הוא תופעת לוואי של נטילת הריספרדל ? שוב תודה רבה.

לאבי אכן הקיפאון עלול להיות מהרספרידל. התרופות הנוספות מקבוצה זו הן הזיפרקסה, גאודון, סרוקסוול והן כבר נמצאות בקופות החולים. תתיעץ עם הרופא המכיר אותך לגבי התרופה המתאימה לך ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום. יש לי מספר שאלות חשובות בנושא איבחון פסכיאטרי. מזה 8 שנים אני נודד בין פסיכיאטר אחד למישנהו. ארבעה פסיכיאטרים איבחנו OCD.פסיכיאטר אחד הנחשב בכיר איבחן הפרעת חרדה וייחס לפי מחקרים את ההתנהגות הכפייתית כצורך לפיצוי בלבד וכתפילה למען לא יחשבו שאני לא בסדר. היום אני מטופל באטומין ובציפרלקס כנגד OCD וכן נמצא בטיפול קוגנטיבי - התנהגותי. האם יכול להיות שיש לי חרדה גרידא ולא OCD? יש לי התנהגות כפייתית אך ללא המחשבות הטורדניות שמאפיינות בדרך כלל. האם תוכל לומר דעתך על התנהגות כפייתית שאיננה OCD? והאם יש לי יסוד להאמין שאני מטופל בצורה שגויה ולא נכונה?כלומר האם יש הרבה הבדל בין טיפול לOCD לבין טיפול בחרדה עם התנהגות כפייתית. אודה מראש אם תעשה לי קצת סדר בראש. שי

שי יקר, הפרעת הocd נמנת על אחת מקבוצות הפרעות החרדה האופיניות למינהם והשכיחות מבינהם. על כן הטיפול הניתן לך הנו הטיפול האולטימטיבי להפרעה ממנה אתה סובל. אין זה משנה כלל ועיקר האם התרנגולת הבקיעה את הביצה או שמא הביצה קדמה לתרנגולת. הפרעת החרדה שלך מתבטאת בהתנהגות כפייתית טורדנית..והטיפול בהפרעת החרדה מזן הocd וכן הטיפול בכל סוג של הפרעת חרדה למינה(למעט הפרעת חרדה כוללנית שהנה מורכבת יותר)הנה באמצעות נטילת תרופות בשילוב עם טיפול התנהגותי קוגנטיבי. כך שהנך מטופל כדבעי. בריאות וכל טוב.

לשי תודה לאותנטית, אכן OCD היא אחד הסוגים של הפרעות חרדה כך שהמשותף רב הרבה יותר מאשר ההבדלים ונראה שאתה מקבל טיפול מתאים. כל טוב דר' גיורא הידש

מהו המנגנון המסביר את הירידה בדחף המיני כשלוקחים ssri? האם יש קשר לדופאמין או לטסטוסטרון? תודה, מאיה.

תרופות מקבוצת ssri ידועות כלא פוגמות כלל ביצר הליבידו(יצר המין)או פוגעות בחשק המיני- בזעיר אנפין. למעט מקרים חריגים ביותר. האם הירידה בדחף המיני החלה בסמיכות ממש לנטילת התרופה? מהי התרופה המדוברת? האם נוטל אותה זכר או נקבה? האם הוא עבר את שלב ההסתגלות אליה?קרי:3-4 שבועות במינון הרצוי שנקבע לו? יתכן וכי החסך ביצר הליבידו מיוחס לדכאון ולא לתרופה, על כן השאלות הללו מכוונות למקור ההפרעה.

למאיה השכיחות של פגיעה ברצון בחשק למין וגם ההפרעה ביכולת להגיע לאורגזמה מוכרת על התרופות הפועלות על הסרוטונין והשכיחות גבוהה. ישנן עבודות המדווחות על 80% עם סרוקסט והמינימליות הן סביבות 20%. כמובן שיש לקחת בחשבון שמטופלים רבים מתביישים ולא מדווחים על תופעת לוואי זו, כך שכנראה השכיחות אף גבוהה יותר. יחד עם זאת צריך תמיד להבדיל מתי הבעיה היא עקב דיכאון ועם השפור במצב הרוח גם החשק המיני חוזר ומתי מדובר על תופעת לוואי של התרופה. כל התרופות מאוד סלקטיביות וספציפציות לסרוטונין, כלומר הפגיעה בליבידו אינה קשורה בהשפעה על הורמונים אחרים כמו טסטוסטרון או דופמין או פרולקטין. כנראה שמנגנון של הרצון וההנאה ממין מסובך הרבה יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הירש, אני בוגרת דיכאון קליני של כשלוש שנים (טופלתי בג'לקס), פסיכוטראפיה ממושכת, והיום, אסיוול הוא ידידי הטוב ביותר בהתקפי חרדה או בתקופות של מצוקה (כל עוד הן קצרות כמובן) לאחרונה התחלתי לחשוב על הורות וכמובן הפחד די משתק ואני מנסה להוביל את עצמי לשם בדרכים שלמדתי. אבל מטרידה אותי המחשבה שבמהלך הריון למשל, אני אכנס להתקף חרדה ולא אוכל להשתמש בכדורים שאני מכירה. האם אסיוול עשוי לפגוע בהריון תקין? (5-10 מג) האם מבחינה הסתברותית הסיכוי שלי ללקות בדיכאון אחרי לידה גבוהה יותר משל נשים שלא חוו דיכאון בעבר? ואל תשכח לכתוב משהו אופטימי, בבקשה.

לאמא בפוטנציה... (קודם כל חשוב להתאמן על השלב ההתחלתי...). אבל ברצינות. התרופות נוגדות הדיכאון וגם תרופות ההרגעה בטוחות בהריון ואין בעיה ליטול אותן. רק לשם ביטחון אני מפנה למרכז הטרטולוגי בהדסה כדי לקבל את האינפורמציה העדכנית ביותר. בטח שנטילה מזדמנת לפי הצורך לא תפגע בך ולא בעובר. כך שבנושא זה את יכולה להיות שקטה. אומנם הסיכון לדיכאון אחר לידה הוא גדול יותר למי שעברה דיכאון בעבר או שיש תורשה לדיכאון, אבל צריך לזכור שמדובר על סטטיסטיקה. נשים רבות שעברו דיכאון עוברות את ההריון והלידה ללא שום בעיה. בנקודה זו אפשר להיות אופטמיים בגלל הפסיכותרפיה שעברת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לך , האם תוכלי להרחיב על הטיפול שעברת(פסיכותרפיה)? גם אני כמוך בעניין ההריון. תודה.

אני נוטלת כשנה ציפרמיל 20 מיל' פעם ביום, וטגרטול 200 מל' פעמיים ביום. לפני כשבוע ילדתי והנני מניקה. האם ישנם תופעות לוואי שמשפיעות על התינוק? במהלך ההריון הייתי במעקב צמוד אצל רופא נשים וביקשתי ייעוץ אצל המרכז הטרטולוגי בירושלים, כך שההריון היה תקין.

הכי טוב להתיעץ שוב במכון הטרטולוגי שוב, הם הכי מעודכנים.

ללילך לצערי שתי התרופות עוברות בחלב ומגיעות לתינוק, לפי מיטב ידיעתי אין דווחים שילדים שינקו סבלו מהפרעות כלשהן בגלל שינקו את התרופות הללו, אבל כמובן שאין מחקרים ארוכי טווח שיכולים להצביע גם על נזקים לטווח ארוך. דווקא בימים הראשונים שהכבד של התינוק עדיין לא בשל הסיכון גדול יותר ובמקרה זה דווקא הטגרטול. אפשר להתייעץ עם הדסה וגם רצוי. אבל בדרך כלל (ותשובה אישית תקבלי מהרופא המכיר אותך), אני ממליץ להפסיק להניק. למרות שאני טפלתי במספר נשים שהחליטו להמשיך להניק למרות הסיכון, והכל אצלן ואצל התינוק בסדר (עם תרופות SSRI, עם טגרטול אין לי ניסיון). מזל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הירש שלום רב, אני בן 57 וסובל מבעיות חרדה כ -35 שנים . בעיקר מעיק עלי שאני מתקשה בעבודה עם קהל וכן מתקשה לעבוד שעות ארוכות . בזמן האחרון החלפתי הרבה מקומות עבודה וגם הייתי מובטל תקופה ארוכה . כעת התחלתי בעבודה חדשה משהו כמו מוקד טלפוני . אני משתמש בסרוקסט כבר כמה שנים ולפי הצורך גם בקסנקס . למרות שאני משתמש כעת בקסנקס 0.5 לעיתים 3 או 4 כדורים ביום , נראה לי שמצבי מורע ואאלץ להפסיד גם את העבודה הזאת. האם אפשרי ניתוח שימנע את כל הרגשות החרדה , בעיקר אצלי זה כאבי חזה - לב וחולשה ?

הניתוח העיקרי הוא במוח....סתם. יש לטפל בסיכותרפיה, שיחות שבועיות עם פסיכולוג. זה יקר אך שווה. חייבים אין ברירה. כמו כן, לשנות את אורח החיים. אולי במשך 35 שנים אתה לא עורך נכון את חייך וצריך לעשות סדר. רק בריאות

לירון אין נתוח שפותר את בעית החרדה. יחד עם זאת הייתי פונה לייעוץ לאחד הרופאים הבכירים בארץ לחוות דעת נוספת. להביא לו את כל ההיסטוריה הטיפולית שלך, את כל הדברים ויתכן שתיהיה לו עצה חכמה. כמובן שהתרופות שעוזרות במיוחד אחרי הסרוקסט הן אפקסור XR ואנפרניל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רציתי לשאול איך אני נגמל הכי יעיל מאפקסור (נוטל 150 מ"ג ביום) ומה התופעות שילוו אותי תודה ינאי

ההפסקה אמורה להיות הדרגתית של חודש לפחות עד 6 חודשים, כאשר בכל פעם תיטול מינון מופחת ב-50 מ"ג וחוזר חלילה עד להפסקה טוטאלית. התסמנים שיכולים ללוות את הליך הגמילה מאפקסור הנן כדלקמן: הקאות, כאבי ראש, סחרחורת, חרדה ונימול. בריאות וכל טוב.

לינאי בדרך כלל אין תופעות מיוחדות או בעיות בסיום טיפול עם אפקסור. אבל ליתר בטחון כדאי לעשות את התהליך לאט. התופעות הן בעיקר אותן התופעות שבגללן אתה נוטל את האפקסור ולכן זה גם מבלבל לעתים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אבי, בן 58 לקה במחלת האלצהיימר לפני 4 שנים. במהלך תקופה זו התחיל ליטול ממורית ואביקסה לטיפול במחלה. אבי מטופל במרפאת זיכרון ולאחרונה התגלתה התדרדרות במצבו. הומלץ לנו לעבור לטיפול התרופה בשם ליתיום. מברור שערכנו גילינו שמעט רופאים שמעו על הטיפול בליתיום לחולי אלצהיימר מה גם שבקשו מאיתנו להפסיק את הטיפול באביקסה ובממורית. האם שמעת על טיפול בליתיום לחולי אלצהיימר ? האם באמת יש להפסיק את הטיפול הנוכחי על מנת ליטול ליתיום ? האם העובדה שלאבי היסטוריה לבבית ושמושתל בגופו קוצב היא גורם שיש לקחת בחשבון בנטילת ליתיום ? אשמח על תגובתך בעניין שכן יש לנו המון שאלות ואין לנו למי לפנות.

למתן ליטיום אינה תרופה מקובלת ולא מאושרת לטיפול באלצהיימר. ובהחלט יש מקום לקחת בחשבון את המצב הלבבי. אני רואה סכנה נוספת בדבר כיוון שהמליצו על הפסקת הטיפול באלצהיימר. אני חושב שהרופא שהמליץ על הטיפול בליטיום חייב לכם הסבר. אם מדובר על ניסיון טיפולי או מחקר, הדברים הם בסדר, אבל חייבת להיות הסכמה מודעת לטיפול ניסיוני זה. כך שהוא חייב להסביר לכם את הסיבה לטיפול שהוא בחר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני מטופלת בליתיום למעלה משנתיים בשל מאניה דיפרסיה. מאז התחלתי לקחת את התרופה אני שותה כמויות עצומות של מים ( 6 ליטר ביום לפחות) בשעת מאמץ גופני מתנפח גופי מאד והדבר ניכר בעיקר בכפות הידיים וברגליים. ההתנפחות העצומה שוכחת רק כעבור שעות . הייתי רוצה לדעת אם יש קשר בין השתיה המרובה שמצריך הליתיום ובין ההתנפחות הפיזית שמתבטאת דרך קבע גם בפנים ? עלי לציין שאני משתנת הרבה. כמו כן האם יש קשר בין הרגשת חולשה עד כדי עילפון בשעת מאמץ גופני ובכלל ? תודה מראש. לילה.

אני בן 20 קבר לוקך 3 שנים סרקוקסט 1 ביום ויש הרבה דיכאון מה עושים פניתי כמה פעמים לרופה המטפל והוא לא רוצה לתת לי כדורים מתאימים ? מה אני אמור לעשיות במצבי

לאדי אחרי שישה שבועות שתרופה אינה מועילה יש מקום להחליף אותה. נראה לי שאתה צריך לפנות לפסיכיאטר כדי להמשיך בטיפול אצל רופא מומחה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

הזמינו אותי מהעבודה לאירוע במלון מין מסיבת עובדים שתוכננה מזמן. בגלל החשש שלא אוכל להתמודד להיות במקום לא הלכתי . ההתמודדות מול עובדת אחת שהיתה לי אתמול הספיקה לי ולכן לא הלכתי . אין שינוי במצב הרוח שלי אם אני בוחן את המצב באופן כללי . נקווה שיום ראשון יחליף לי את התרופות למתאימים יותר . תודה על הקשב שלך

שבת שלום לך, כמה זמן הנך נוטל את התרופות?יתכן וטרם עברת את השלב הרה הגורל הוא שלב ההסתגלות לתרופות. האם מלבד ההפרעות הנפשיות קדמו לכך תסמינים אורגנים(גופניים)מובהקים? השיקול שיכריע האם להתערות בארוע אטרקציוני או במסיבה חברתית/ציבורית/טקסית/משפחתית/תרבותית או לבכר להסתגר בבדידותך/דכאונך/חרדותיך הנו:שיקול של נזק מול תועלת. דהיינו: האם בסך הכולל מבחינת אווירה, אטמוספרה, חברה, תאורה, מוזיקה, תוכן הארוע, מטרת ההתכנסות וכדומה...תהווה לגביך קרש קפיצה להשפעה מטיבת- לכת או שמא ההחשפות תהווה לך טריגר נוסף שיחזיר אותך ברגרסיה(תסוגה)ויגרום לך להסתגרות יתר בעולמך הדואב ובד' אמותיך ובקורות ביתך הקדורנים כאשר הקורות אותך מציפים ומפציצים. כגון:האם עקב המפגש תחוש תחושת שייכות, הזדהות, אהדת חברים, תתמלא באנרגיות חיוביות, תקבל תמיכה חיונית, הפעילות תהא לך מעין תרפיה, תתרגל ותסתגל לחיי שגרה וחברה בזעיר אנפין- עקב בצד אגודל וכו...אזי יצא שכרו בהפסדו..ועליך להתעלות מעל עצמך ועם כל הקושי ההתחלתי לחבור לחבורה ולהתערות בארוע עליך להשתתף בו ובמקרה הצורך להתלוות עם מכר נאמן שאתה סומך את ידו עליו. כמובן, באם הנך סמוך ובטוח שהמפגש יהא בבחינת פצצת אטום לדידך בשל סיבות אלו ואחרות, אזי על אף הסקרנות והרצון לפאסון אל תתערה במפגש בכדי שלא יתגלעו לך טריגרים מעוררים שלא תוכל להם מבחינת התמודדות! שיהיה לך סוף שבוע נעים! ותחזיק מעמד עד יום ראשון! וכמובן תדווח על כל התפתחות.

אני נוטל את התרופות כחודשיים וחצי . לא היו לי תסמינים מובהקים . ההתערות בחברה עם אנשים מוכרים במיוחד מהעבודה ממש מזיקה לי . אחד כמוני שהיה במעמד בכיר וירד לשפל .הן של התפקיד .והן של ההפרעה הנפשית הדיכאונית .היא קשה ולכן לא אוכל להתמודד עם האנשים הללו כל שאלה שלהם מביאה אותי למצב של לברוח מהמציאות או לברוח מהם בכלל. אנשים שאיני מכיר לא גורמים לי לפחדים .

האם חרדה עלולה לחבל בכשורים הקוגניטיביים גם כשהיא מאוזנת על ידי סרוקסט? הבן שלי עבר מבחן פסיכודיאגנוסטי ובו התגלה שיש לו גם הפרעת קשב וריכוז שלא אובחנה בילדות (היה תלמיד טוב מאוד ובעל יכולתרכוז גבוהה). גם הפרעת החרדה נוצרה עקב אירועים בשרות הצבאי.יש לציין שלא מדובר בשום אופן בהדרדרות פסיכוטית.הוא מתלונן שאינו מצליח להתרכז כמו פעם וגם על פי תפקודו כסטודנט יש ירידה ניכרת ביכולת הקוגניטיבית.האם ניתן ליחס זאת לחרדה שכאמור מאוזנת כרגע ,או שמא הסרוקסט עלול לחבל בריכוז? מה ניתן לעשות כדי לשפר את התיפקוד האינטלקטואלי?האם ניתן לתת רטאלין בשלוב עם הסרוקסט?(כמובן במרשם רופא).

את אמנם ישר קופצת לתרופות אך קודם יש לבצע איבחון מסודר. על איזה מבחן פסיכולוגי את מדברת? האם רופא מומחה איבחן שיש הפרעת קשב וריכוז? סרוקסט היא תרופה נוגדת דיכאון. אם הקשיים בריכוז נובעים מדיכאון אז הסרוקסט אמור לשפר גם את מצבו בתחום הקוגנטיבי.

לאם החרדה אכן קודם כל יש לבצע אבחון מלא. הפרעת קשב אצל מבוגר מוגדרת שהיא קיימת כבר מילדות. כלומר אם בילדות הבן לא סבל מהפרעת קשב האבחנה הנ"ל בגיל מבוגר שגויה. גם דיכאון וגם חרדה עלולות לגרום לפגיעה בזיכרון ובריכוז, סרוקסט בדרך כלל לא גורם לכך. באופן עקרוני אפשר לשלב סרוקסט עם ריטלין למרות שישנן מעט עבודות מדעיות המראות יעילות ובטיחות של שילוב זה. אבל כאמור קודם כל יש להגיע לאבחון טוב ומלא. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום אני טופלתי בסרוקסט במשך שנתים אחרונות. ירדתי בהדרגה ועכשיו אחרי חודש ושבועיים בערך שהפסקתי לגמרי לקחת את התרופה, יש לי תופעות חרדה (רעידות) ,התופעות האלו היו לי גם כשלקחתי את התרופה אולם היה חלש יותר (נראה לי שהיא לא עזרה לי כל כך, אולי רק במעט). השאלה האם זה עדיין מה"גמילה" או שזה חרדה? איך אני אדע? יש לציין שאני בטיפול פסיכולוגי שעוזר מאוד אבל זה לא עובר! בבקשה צריכה תשובה כבר לא יכולה תודה מראש

לעדי חצי או רבע כדור סרוקסט יענו לך על שאלתך. במידה והמצב משתפר והחרדה פוחתת סימן שמדובר על סיום הטיפול וירידה מהירה מדי בסרוקסט, לכן צריך להוסיף רבע כדור במשך שבועיים שלושה ואז לנסות להפסיק. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני עברתי התקף פסיכוטי לפני 4 חודשים.ובכפר איזון לקחתי פרידור. ואמרו לי שזה למשך חודשיים. לאחר שיצאתי מכפר האיזון הלכתי להמשך טיפול לפסיכיאטר שנתן לי ריספרדל במינון 3מ"ג והמינון הולך ויורד הוא טוען שעלי לקחת תרופה זו במשך שנתיים. מצבי השתפר מאוד ואיני רוצה לקחת תרופות כל כך הרבה זמן.כיום 2 מ"ג. מה גם שהם גורמים לי לתופעות לוואי רבות. מי מהם צודק? איך קובעים משך התקופה ? האם עלי לראות פסיכאטר שלישי ? האם אפשר לקבוע אצלך פגישה ? כיצד עושים זאת . תודה רבה

אחרי חודשיים הטיפול הוא בעיקרו מניעתי- למנוע התקף פסיכוטי נוסף. מכיוון שאתה סובל מתופעות לוואי מומלץ להחליף לתרופה אחרת.

לאבי נראה שמסרת רק חלק מהאינפורמציה, אני מניח שבגלל שהיית בכפר איזון המצב הפסיכוטי היה כתוצאה מנטילת סמים? אני שואל כיוון שמשך הטפול נקבע גם לפי הסיבה לטיפול. כלומר האבחנה. עם זאת אנסה לענות באופן כללי. השאלה מורכבת ואנסה למנות את הגורמים שלוקחים בחשבון להחלטה. מצב פסיכוטי (גם מסמים וגם ממחלה) בהחלט חולף עם טיפול נכון אבל הסכנה היא שהפסיכוזה עלולה לחזור בשנית. הסיכון הגבוה ביותר הוא בשנה הראשונה והסיכון יורד עם הזמן. כך שבאופן עקרוני ככול שהטיפול ברספרידל ממושך יותר כך הבטחון שההתקף יחזור רב יותר. כמובן שעל הכף השניה של המאזניים יש את תופעות הלוואי, פתרון אחר עשוי להיות להחליף את התרופה בתקווה שהתרופה השניה (או השלישית) לא תגרום לתופעות לוואי. כמובן שישנם גורמים נוספים שיש לשקול. חומרת ההתקף הפסיכוטי? האם היה מצב של מסוכנות בזמן ההתקף? מה המצב האישי והמשפחתי שלך? התעסוקה? גורמי מתח וכך הלאה. כך שצריכים לראות את כל התמונה ואז ההחלטה היא שלך. עד כמה את מוכן, יכול, רוצה להסתכן בהתקף פסיכוטי נוסף או שאתה מחליט לעשות הכל רק שהתקף לא יחזור.... שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום רב, אני בת 33 , נוטלת ציפרלקס מזה כשנתיים. אני מרגישה סה"כ בסדר. יש לי לפעמים עליות ומורדות, אבל בתקופה האחרונה אני מרגישה בסדר, ללא חרדה. אך מזה כחמישה ימים, אני מרגישה שקשה לי לנשום, שאני צריכה לקחת אוויר, מן פיהוקים גדולים על מנת להכניס אויר לראות, קשה לי לנשום ויש לי גם כאבים בחזה בצד שמאל כאשר אני לוקחת נשימות עמוקות. בדקתי לחץ דם ועשיתי גם בדיקת א.ק.ג והכל היה תקין. האם אפשר להסתמך על בדיקת הא.ק.ג? או שצריך לעשות בדיקות נוספות לשלול בעית לב? או שלדעתך הבעיה קשורה לחרדה למרות שכרגע אני לא מרגישה בחרדה? זאת אומרת יתכן שאדם שסובל מחרדה, ירגיש בסימפטומים אלו למרות שאין לו באותו רגע חרדה ולשייך זאת לחרדה? אודה לך על תשובתך המהירה תודה רבה מראש ניקול

תלוי בתוצאות הבדיקה הקלינית של רופא משפחה. כאשר יש קשיי נשימה לפעמים יש גם צורך בבדיקות נוספות במכון ריאות. רצוי שתדברי עם הרופא שלך ותספרי לו מה שכתבת כאן- זה יעזור לו להגיע לאבחנה נכונה. בהחלט ייתכן שהכל אצלך נפשי ואין בעיה גופנית.

לניקול דקירות בחזה פרט להתקף לב עלולות להיות גם מסיבות אחרות. לכן מה שחשוב זה לא בדיקה זו או אחרת אלא המסקנה של הרופא המכיר אותך. אם הוא ישלול כל בעיה גופנית ניתן יהיה להניח שהסיבה היא נפשית. בכל מקרה כדור הרגעה עשוי לשפר את המצב באופן זמני ויתכן שהכל יעבור במידה ואין בעיה גופנית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם מותר לשלב פרפנאן עם ואבן, ואיזו תרופה נחשבת טובה יותר-ואבן או סטילנוקס?

כל התרופות שציינת פועלות כמדכאות את מערכת העצבים המרכזית וקיים ביניהם סינרגיזם, כלומר הן מחזקות זו את השפעתה של זו. אפשר לשלב ביניהם למרות שהדבר איננו מומלץ שכן קיים סיכון מוגבר לתופעות לוואי כמו עייפות או טישטוש. יש להיזהר בנהיגה או להמנע בכלל מנהיגה במידה וקיימת פגיעה ממשית בעירנות ובריכוז כתוצאה משימוש בתרופות. לגבי ואבן קיימת אזהרה של משרד הבריאות לא להשתמש בתכשיר מעל לשבועיים שכן התכשיר לא מיועד לשימוש ממושך.

לנתי אפשר לשלב בין התרופות ולשים לב לסכנות שדור הצביע עליהן. הוואבן היא תרופת הרגעה והסטילנוקס תרופה לשינה כך שאין מקום להשוות ביניהן. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר אני משתמש בפלוטין מזה 5 חודשים עקב דיכאון, ואני יודע שאסור לשתות עם זה אלכוהול ,בחודש האחרון השתכרתי פעמיים -והרגשתי ממש רע אחרי זה עכשיו אני 3 ימים אחרי ואני מרגיש נסיגה חדה במצבי אני ממש בדיכאון כאילו שהתרופה כבר הפסיקה להשפיע עליי מה עליי לעשות???

לאלי שלום, האלכוהול מנטרל את ההשפעה של התרופה. ומגביר את תופעות הלוואי של מערכת העצבים המרכזית. ולכן יש להמנע משתיית אלכוהול. ד.ג. אם כבר ומחליטים לשתות אלכוהול, אז שותים בטעם,.בשביל הכיף, ולא בשביל להשתכר ולהרגיש רע. כל דבר שהוא מוגזם הוא לא טוב. תרגיש טוב שבת שלום מיכל

לאלי אני מקווה וחושב שלא קרה שום דבר קיצוני. צריך לחכות עוד כמה ימים ואפשר להעזר בתרופות הרגעה כמו וואבן או לוריוון בימים אלו. אני מקווה שהבנת את הלקח. שבת שלום דר' גיורא הידש

מזה כשנה אני משתמשת בציפרלקס כדור אחד ליום בגלל דיכאון וחרדות. לפני כחדשיים, בעצה אחת עם הפסיכיאטר שלי הועלה לי המינון לשני כדורים ליום. כשלושה שבועות לאחר השינוי התחלתי לסבול מבחילות והקאות ובבדיקת דם שעשיתי נמצא כי רמת האמילזה שלי עלתה באופן חריג. כתוצאה מכך ביוזמת(הרופא שלי לא חשב שיש קשר בין הדברים ) הורדתי את המינון שוב לכדור אחד ביום ומאז רמת האמילזה שלי בירידה, עדיין לא חזרה למצת התקין ואני מרגישה טוב, אך מבחינה נפשית אני מרגישה שינוי לרעה. האם יש קשר בין הדברים ומה ניתן לעשות כדי להעלות שוב את המינון בלי לפגוע בבריאותי? תודה

להדס גם אני לא שמעתי על קשר בין פגיעה בלבלב (עמילז גבוה) ובין ציפרלקס. כדאי לעשות חפוש מפורט בספרות המקצועית כיוון שתמיד ישנם דברים נדירים ואולי יש כבר תיאור קודם של מקרה דומה? אף פעם אי אפשר לדעת הכל.... בכל אופן אם עדיין תופעה זו לא תוארה אני חושב שאפשר לחזור לציפרלקס בזהירות. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום לדר'. אני בת 33 נשואה שנתיים ומרגישה שאני משגעת את בעלי עם הקינאה המטורפת שלי. אני כל הזמן פוחדת שהוא יעזוב אותי, בודקת ומחטטת במחשב שלו ובדוא"ל שלו, ואז אני גם מסתבכת כי הוא רואה את זה. אני מתקשרת אליו הרבה פעמים ביום ומציקה לו ואני יודעת שאני מגזימה אבל לא יכולה להפסיק. הוא כבר לא יודע מה לעשות ולא מבין איך להפסיק את זה, אבל גם אני מאד סובלת כי אני רוצה להפסיק אבל אני כל הזמן חושבת על זה, ממשקיעה בזה אנרגיה, זה מטריד אותי מאד אני לא מסוגלת להירגע ולהפסיק. כשאני הייתי בת 8 אבא שלי ביום אחד פשוט לא חזר והודיע לנו שהוא עוזב את הבית אז אולי זה עוזר להבין מאיפה הבעיה אבל זה לא תורם לי לפתרון. אפשר בטיפול לקבל עזרה לבעיה כזאת? או בתרופות?\ תודה. מיטל

מיטל, ניתן להעזר גם בפסיכוטרפיה וגם בתרופות ורצוי לשלב בשני הפתרונות. וכדאי לטפל דחוף בכדי לא להרוס את חיי הנשואים. דורון.

למיטל, כנראה שמדובר בקנאה פתלוגית. ואני מצטרפת לתשובתו של דורון. שבת שלום, מיכל

על פי כל הסממנים שמנית אין מדובר בקנאה נורמטיבית כי אם בקנאה פתולוגית, שהנה תוצר לוואי של חרדת נטישה הטבועה בדמך משד ינקותך. בפסיכיאטריה מכנים את המחשבות וכפועל יוצא את ההתנהגויות האובססיביות והכפייתיות הללו כהפרעת טורדנות כפייתית(ocd)וללא ספק ניתן לטפל בהפרעה באמצעות תרופות (ממשפחת הפרוזק למשל)וכן בשילוב עם טיפול התנהגותי קוגנטיבי. האינטרפרטציה(הפרשנות) שלך בהחלט חיונית ומעידה על מודעות עצמית גבוהה למצבך ובעייתך ותהווה מנוף לסירוס ההפרעה ולהעצמה עצמית וזוגית. על פי תורת הפסיכואנליזה את אכן סובלת מחרדת נטישה פתולוגית שעלולה חלילה למוטט את מוסד הנישואין שלך. ראשית לכל עליך לגשת לאבחון מקצועי וודאי ולטפל בהתאם לממצאים שימצאו. כל טוב.

למיטל קודם כל להרגע, אל תבהלי מכל הדברים ה"פתולוגיים" שכתבו קודמי. מדובר על טראומה שעברת ולכן כבר נאמר "מי שנכווה ברותחין, נזהר בפושרין". כלומר אחרי הטראומה הראשונה עם אביך את נזהרת ופוחדת מטראומה דומה חוזרת ולכן מתקשה להרגיש בטחון עם בעלך. אין ספק שהטיפול המומלץ הוא בשיחות-פסיכותרפיה. אם המצב ממש קשה אפשר לחשוב על שלוב של תרופות. ועדיף להתחיל עם הטיפול בשיחות כמה שיותר מוקדם. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום מה זה בדיוק קרימינולוג קליני והאם הוא יכול לטפל בפסיכותרפיה? תודה

למעיין, הקרימינולוג הקליני מטפל בעיקר הפרעת אישיות אנטי- סוציאלית או הפרעת אישיות פסיכופטית והקשר שלה/ן לעבריינות. כלומר, קרימינולוג קליני אינו יכול לטפל בהפרעות שלא נילוות להן עבריינות ואינו מוסמך לטפל בהן. דנה

למעיין שלום, בשביל ההשכלה הכללית, וגם בשביל התשובה לשאלה המעניינת. קרמינולוגיה קלינית עוסקת בפעילויות הנוגעות לאבחנה והערכה, טיפול (פסיכוטרפיה), שיקום יעוץ, והדרכה של נושאים ובעיות בתחום הנפשי והחברתי, של עבריינים ואנשים הסובלים מהפרעות נפשיות, הקשורות לעבירות וסטיות שונות (כגון- אלימות,סמים, אלכוהול, פראפיליות), ובני משפחותיהם הקרמינולוג הקליני, מתמחה בתחומי הסטייה החברתית והעבריינות, הוא בעל ידע בתיאוריות באישיות תהליכים משפחתיים, קבוצתיים, וחברתיים, בקי בחוק ובתהליכי אכיפת החוק והענישה הנוגעים לחולי נפש, ובעל מיומנות בהערכת מסוכנות וכתיבת חוות דעת... שבת שלום מיכל

קודם כל תודה לדנה ולמיכל על ההתיחסות. מדובר באח שלי שבאמת כמו שדנה כתבה יש לו הפרעת אישיות אנטי סוציאלית ובמעצר עבר איבחון של קרימינולוג קליני והוא מאד ניקשר אליו והתחבר אליו, אבל את חוות הדעת היה צריך פסיכיאטר לכתוב וחוות הדעת של הקרימינולוג הקליני שלא התקבלה בבית משפט . מיכל, יש לך מידע איך אפשר שהחוות דעת שלו כן תהיה מספיקה לשופטים? כתבת שהוא מוסמך אבל העורך דין אמר שרק חוות דעת של פסיכיאטר צריך לבית משפט. ועוד שאלה- הפסיכיאטר המליץ על תרופות וטיפול אינטנסיבי בשיחות וגם הוא אמר שהקרימיולוג הקליני הוא לא האופציה הכי טובה לטיפול חוץ מהנושא שבגללו הוא ישב בכלא. כי בגלל שאח שלי נשוי הם גם צריכים טיפול משפחתי . ומאד קשה עכשיו למצוא מישהו שאח שלי יהיה קשור אליו כמו לקרימינולוג של הכלא, אז מה לעשות? שבת שלום מעיין

ככל הידוע לי קרימינולוגיה איננו מקצוע טיפולי אבל בארץ אין חוק פסיכותרפיה כלומר אין חוק שקובע מי רשאי לטפל בפסיכותרפיה ואין בחוק הישראלי בכלל הגדרה של פסיכותרפיה. יש הגדרה של טיפול פסיכיאטרי או טיפול פסיכולוגי אך אין הגדרה רשמית של טיפול פסיכותרפי או של פסיכותרפיסט. בהרבה מקומות מקובל שגם עובדים סוציאלים רשאים לעסוק בטיפול נפשי.

שלום תודה לעונים אפשר לקבל את התשובה של הרופא בבקשה כי דנה ודור כתבו דבר אחד ומיכל כתבה משהו אחר. תודה רבה

שלום ד"ר, ידוע שבאימון אנאירובי משקולות אז ככל שמאמצים את השריר יותר כך מופרש חומצות חלב יותר (ככל שמרימים משקל כבד יותר) ואני בחור שמתאמן כבר שנה ומאז החרדות כל אימון אחרי כל סט משקולות אני מרגיש פחדים ודופק והרגשה כמו של עומד ליפול וזה לכמה שניות ועובר, וככל שאני מאמץ יותר את השיריר כך ההרגשה מוגברת,אבל בריצה קבועה אירובית זה לא קורה, רציתי לשאול האם הגיוני שזה לא בעייה בלב כי הדופק מואץ בפעולה של ההתאמצות ואחר כך נרגע וההרגשה מפריע למהלך תקין של אמון אני ממש מפחד,ולעומת זאת שאני בריצה בדופק 170 זה לא קורה. מה ניתן לעשות נגד ההפרשות חומצות חלב האלה שלא יגרמו לי להרגשה? כי לפעמים שאני מתאמן בבית אני מרגיש טוב יותר כי אין מסביבי אנשים כמו במכון כושר, אולי זה קשור? תודה אשמח לשמוע תשובה

למשה איני מכיר עבודות הקושרות בין אמון אנארובי והפרשת חומצת חלב וחרדות. יחד עם זאת יש הגיון רב בשאלתך. אחד המודלים ליצור התקף פאניקה אצל אנשים הוא להזריק להם לוריד חומצת חלב. כלומר כאשר רוצים לחקור התקפים של פאניקה ורוצים לגרום להתקף של פאניקה באופן יזום, כך שאפשר לחקור את התופעה, אז מזריקים לוריד חומצת חלב והאדם עובר התקף של פאניקה. כיוון שמדובר על חומר טבעי שנמצא בגוף , ועושים את הניסוי על מתנדבים ניסוי כזה אפשרי. לפחות לפני שלושים ארבעים שנים כאשר המגבלות לגבי ניסויים בבני אדם היו קלות יותר. כאמור כבר שנים רבות לא קראתי עבודה על שיטה זו, ואיני יודע אם משתמשים בה כיום. אולם בהקשר לשאלתך בהחלט יכול להיות שרמות גבוהות של חומצת חלב גורמות לחרדה. שבת שלום דר' גיורא הידש

פשוט שאני מתאמן בבית לבד,אז אני לא מרגיש שום דבר,אבל בכון ליד כולם תמיד זה קורה. אז סביר להניח שזה לא מהלב נכון? כי בריצה עם דופק 170 אני לא מרגיש כלום ובאנאירובי עם דופק 120 אני כן מרגיש.

שלום רב. ברצוני להתייעץ בנוגע לשתי בעיות: 1. יש לי הפרעות שינה מגיל צעיר. הן מתבטאות בקושי להרדם בשעות סבירות וכתוצאה מכך קושי רב להתעורר בבוקר. (כלום לא מעיר אותי. שעון, האשה, טלפון, הפצצות אויריות...לפעמים מתעורר מטלפון וחוזר לישון ולא זוכר שדיברו איתי ...) אני סובל מהפרעת קשב וריכוז ומטופל בקונצרטה לא באופן קבוע. אין שינוי שנושא השינה עם הפסקת התרופה. שאלתי בנושא כדורי שינה, ואמרו לי שהם גורמים לשינה ללא REM. מה עושים? 2. אם נערה בת 16 מטופלת אצל פסיכיאטר בקופת חולים או אצל פסיכיאטר פרטי, יש לכך השפעה בנוגע לרישום הרפואי לצורך מיונים בצבא? הצבא משיג את האינפורמציה הזאת אם היא טופלה בקופ"ח? רב תודות!

שלום מני , מכיר טוב מאוד את נושא השינה : 1. בדוק את איכות השינה שלך במעבדת שינה - בד.כ. רופא מומחה של הקופה יוכל לשלוח אותך. (רופא ראות, כלי נשימה , אף אוזן גרון , נידמה לי שקודם צריך לקבל את "ברכתו"\הפניתו של רופא משפחה שמפנה לרופא מומחה שמפנה למעבדת שינה). יש מעבדות שינה בטכניון בחיפה ת"א , תל השומר ובטח יש עוד. 2.הפרעות בשינה יכולות להיות גם כתוצאה ממכשול פזיולוגי - השמנה , עישון , אלכוהול שמביאים בחלקם להיצרות דרכי נשימה (בעיקר השמנה). 3.בפורום הזה וגם באחרים תמצא שהפרעות בשינה יכולות להיות ממצב רגשי : כדאי להיוועץ עם רופא (זה שרשם לך למשל את הקונצרטה). בהצלחה מני

1. יש לבצע איבחון מקצועי במעבדת שינה לפני שנותנים תרופות. ייתכן שמלטונין יהיה יעיל במקרה שלך ולא יהיה צורך בתרופה פסיכותרופית להשריית שינה. בנוסף יש היום כדורי שינה יותר מתקדמים שהשימוש בהם בטוח ולא פוגע באיכות השינה באופן משמעותי. 2. לצה"ל מותר לבקש ולקבל כל מידע רפואי [כולל פסיכיאטרי] גם אם היא לא תחתום על כתב ויתור סודיות רפואית (וס"ר). צה"ל הוא אחד החריגים בחוק שלגביו אין חיסיון רפואי. כמובן שצה"ל צריך לדעת ממי לבקש את המידע.

1. לגבי הפרעות השינה שלך מני עלומיך,עליך לשלול ממצאים על רקע אורגאני ונוירולוגי. ראשית פנה לנוירולוג וכן תבצע בדיקות גופניות מקיפות, יתכן כי חסר אורגאני הוא הגורם המחבל בשינתך ובנטילת התוסף/הכדור החסר והחיוני לתפקוד תקין של כל מערכות הגוף- תגיע אל המנוחה ואל הנחלה- תרתי משמע. כמו כן ניתן לבחון את איכות השינה במעבדת שינה באמצעות הפנייה מטעם קופות החולים השונות, יתכן כי הבעייה השכיחה של נחרה לא פסחה אף עליך ועוד כהנה בעיות נפוצות. 2. צה"ל הנו גוף שלא חל עליו חוק סודיות רפואית ועל כן הכל נגיש ופתוח בפניו, בכל טריטוריה שהוא מוצא לנכון ובכל עת מצוא. אך שיקול מעין זה של חוסר חיסיון והחשש מביזיון לא אמור למנוע בעדך את טובת הילדה ועתידה- בכל מחיר. כל טוב.

שלום, טוב, אנימקווה שאתה קורא את תשובתי בבוקר ועכשיו כבר ישן, אבל בכל זאת..... התרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים כמו בונדורמין גורמות להפחתת ה REM, התרופות הצרפתיות להשרית שינה שאינן מקבוצת הבנזו. אינן משפיעות על ה REM, זה יתרונן השני והיתרון הראשון הוא שאינן ממכרות. אני מתכוון לנוקטורנו או סטילנוקס. לשאלתך השניה. כפי שנכתב לצה"ל אין צורך לבקש ויתור על סודיות רפואית. יחד עם זאת ישנו הבדל גדול. צה"ל מבקש בדרך כלל סיכום מצב רפואי מהרופא המטפל-כך שאם הפניה היא דרך הרופא המטפל בקופת החולים הרופא המטפל יציין את הטיפול הנפשי בטופס. כמובן שבטיפול פרטי אם הרופא המטפל לא יודע על הטיפול הוא לא יציין זאת. אבל, כדאי מאוד למסור את כל האינפורמציה ללשכת הגיוס. אם המצב של הילדה תקין היא לא תוגבל על ידי פרופיל בלשכת הגיוס. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב ברצוני להיתייעץ בבעיית השינה של ילדי בן שנה וארבעה חודשים. מיום שנולד סובל הוא מבעיות שינה וקשיים בהירדמות, כיום יש שיפור ניכר וללכת לישון כמעט ואין בעיה אך מדי לילה הוא מיתעורר מס' פעמים אים הולך לישון ב 22:00 מיתעורר הוא בסביבות 1:00 בלילה בבכי היסטרי ולוקח לא זמן להירדם לפעמים בקבוק חלב מרגיעו בהמשך במקרה הטוב מיתעורר בשעה 4:00 לצורך אכילה ואף מסיים בקבוק. הבעיה העיקרית היא שהוא מיתעורר באמצע הלילה מס' פעמים ולא ישן שינה רגועה מיום שנולד. אני מעוניינת לבדוק את הנושא ולגשת למומחיםמ כי לדעתי יש לילדי בעיה שאיננו יודעים. הייתי מעוננית לקבל חוות דעת והמלצות תודה יפעת

שלום רב ברצוני להיתייעץ בבעיית השינה של ילדי בן שנה וארבעה חודשים. מיום שנולד סובל הוא מבעיות שינה וקשיים בהירדמות, כיום יש שיפור ניכר וללכת לישון כמעט ואין בעיה אך מדי לילה הוא מיתעורר מס' פעמים אים הולך לישון ב 22:00 מיתעורר הוא בסביבות 1:00 בלילה בבכי היסטרי ולוקח לא זמן להירדם לפעמים בקבוק חלב מרגיעו בהמשך במקרה הטוב מיתעורר בשעה 4:00 לצורך אכילה ואף מסיים בקבוק. הבעיה העיקרית היא שהוא מיתעורר באמצע הלילה מס' פעמים ולא ישן שינה רגועה מיום שנולד. אני מעוניינת לבדוק את הנושא ולגשת למומחיםמ כי לדעתי יש לילדי בעיה שאיננו יודעים. הייתי מעוננית לקבל חוות דעת והמלצות תודה יפעת

אני נוטלת מודאל וציפרלאקס כבר שבועיים, חצי כדור ציפר ו2 כדורים של מודאל. חלק מהתופעות הלוואי שאני חווה הן עייפות וקושי בשינה שנלווים לכדורים. אך בנוסף לעייפות יש לי ירידה באנרגיות, חוסר חשק לעשות כלום, וחוסר מנוחה. האם אלו גם תופעות לוואי של הכדור? תוך כמה זמן הם יעלמו? תודה!!

לאיילת זו בדיוק הסיבה שאני מעדיף להתחיל עם תרופה אחת ולא עם שתיים. כאשר ישנן שתי תרופות קשה להבדיל מה נגרם ממה. אבל אצלך סביר שמדובר בתופעות לוואי של המודל, וההמלצה היא לחזור לפסיכיאטר שימליץ על תרופה אחת אם אפשר. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני כותב פה מידי פעם על הסבל שלי ועל היאוש מאי-ההצלחה בטיפול שלי. זה 4 שנים שאני סובל ממחשבות טורדניות (כגון "למה לחיות") ומתחושות נלוות קשות של ניתוק מהמציאות (דרליזציה) וניתוק מה"עצמי" (דפרסונליזציה). לאורך כל השנים, אני בטיפול פסיכולוגי ופסיכאטרי אצל טובי המומחים. הייתי אצל כמה מטפלים, ניסיתי מגוון רחב של כדורים (ציפרמיל, סרוקסט, לוסטרל, אפקסור, אנפרניל, פאבוקסיל, קלונקס, סוליאן בשילובים שונים עם ריספרדל, גאודון וזיפרקסה) שבעיקר מעייפים אותי ומקשים עלי יותר את החיים. כיום אני נוטל 10 מ"ג ציפרלקס וחצי מ"ג ריספרדל שרק מעייפים אותי. אני נוטל אותם במשך שבועיים ואני אמור לחכות עוד שבועיים כדי לבדוק את השפעתם. אולם, נדמה לי לאור הנסיון המר שלי כי הכדורים לא יעזרו כמו קודמיהם ואצטרך לסבול כל חיי. שאלתי היא, האם יש טעם לכאלה חיים? לחיי חוסר אונים, חוסר עתיד טוב (איך אעבוד/אלמד/אתחתן עם כזה סבל וחוסר ריכוז?) וחוסר מנוחה נפשית?! מה אתה מציע לי לעשות?

לא ציינת מינונים של תרופות (להפרעה כפייתית דרושים מינונים גבוהים) וגם לא ציינת זמן טיפול לכל תרופה (להפרעה כפייתית התרופות משפיעות רק אחרי 12 שבועות). כיום ישנם טיפולים בעזרת שדה מגנטי (TMS)- באופן ניסיוני בלבד. בחו"ל אפשרי טיפול בכיוון הכירורגי-ניתוחי- לא כאופציה מועדפת אבל ניתן במקרים עמידים וקשים. תתיעץ עם פרופ' יוסף זוהר שהוא מומחה ל-OCD.

שלום, לפי זכרוני כבר היית בפורום עם השאלה הזו, אבל זה בסדר, לא קרה שום דבר. כמובן שההמלצה הראשונה היא לפנות לחוות דעת נוספת אצל אחד המומחים הטובים בארץ לתחום זה. בארץ ישנם מספר רופאים עם שם בנלאומי בתחום של OCD. אפשרות נוספת היא לפנות לאשפוז יום לטיפול אינטנסיבי בבעייתך. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני מאובחן כסובל מבעיות קשב ,ומטופל בריטלין .(דבר שמקל רבות על לימודי)בעיתי היא שאינני יודע כיצד לחשוב ,לא לטווח הקרוב ,ובטח לא לרחוק. כל חיי בנויים על ,אלתור בזמן אמת. אינני מסוגל לקחת נושא כלשהו, ופשוט לנתח אותו ניתוח פשוט בראש. אני נתקל ב"קיר "שאינני מסוגל לשבור ,מקנא כל כך באנשים רגילים בעלי כשר מחשבה חופשית , דעתנות,פתיחות מחשבתית ,וריהוט .אשמח לקבל כל עצה, או דרך ,כי בעיני איכות החיים היא שחשובה, ולא אותה כמות,ריקה בלי שום תוכן ,ותסכול אין סופי .אודה מקרב לב על כל עצה ,דרך ,והזדהות .

לאריאל הטיפול בהפרעת קשב הוא כוללני. כלומר גם תרופות אבל גם טיפול פסיכולוגי וגם דידקטי. כלומר בהחלט כדאי להתייעץ עם מומחים בהפרעות למידה כדי ללמוד אסטרטגיות ללמידה נכונה וגם להסתדר עם הקושי המיוחד שלך. התרופות חשובות אבל אינן פותרות את כל הבעיה. שבת שלום דר' גיורא הידש

ערב טוב אני חייבת לציין את התפעלותי מניהול הפורום מצידך , התשובות המקצועיות והסבלניות שלך מעידות על מעלותייך הרבות שנישקפות גם מבלי להכירך . מיותר לבקש ממך להמשיך כך ..... אין מתאים ממך לניהול המסור כל הכבוד ויישר כוח בהערכה רבה רותי

לרותי תודה על המילים החמות, כל אחד צריך וזקוק לחבוק, אפילו וירטואלי. שבת שלום הידש

שלום רב עברתי משבר נפשי וכתוצאה מכך התפקוד שלי נפגע משהו , ברצוני לדעת האם אפשר לחזור לרמת תפקוד קודמת שהיתה גבוהה מאד או קרוב אליה? רויטל

לרויטל השאלה היא כללית מאוד, בדרך כלל כאשר קיים משבר והוא נובע מגורם חצוני (חבר, משפחה, עבודה וכך הלאה), החזרה לתפקוד מלאה וטובה. כמובן שישנן מספר הפרעות פסיכיאטריות שעלולות להשאיר צלקות. אני יודע שתשובתי כללית מאוד, אבל גם שאלתך כזו. אם תפרטי יותר כמובן שאוכל להשיב באופן קונקרטי יותר. שבת שלום דר' גיורא הידש

לפני כעשר שנים עברתי משבר חריף בעקבות כמה גורמים: כשלון בלימודים, פרידה מחבר ומעבר למדינה חדשה. לאחר מכן היה לי התקף פסיכוטי. לא קיבלתי טיפול במשך תקופה ארוכה וכיום אני לוקחת גאודון ואפקסור ומרגישה טוב. אני מרגישה שכיום אני יותר לחוצה ועצבנית, האם אני יחזור לעצמי או שהתפקוד שלי נפגע לתמיד? רויטל

שלום רב ד"ר אני מטופל ולוקח סרוקסט וזודורם עקב חרדה ודכאון. אני לא מרגיש טוב, לא ישן בלילות ולפעמים קצת בבקרים. אני לא מקובל על משפחתי עקב התנהגותי, הם אומרים שאני משוגע. אני מתרגז, חסר סבלנות, מתפרץ בצעקות, בקיצור בא לי להתאבד. כל זה התחיל מהרגע שהודיעו לי במקום עבודתי על פיטוריי לאחר 16 שנות עבודה כקבוע.(כביכול על בעיות משמעת בכדי להכניס מקורבים). עבדתי במקום גדול ומוכר. במכתב ההפניה לרופאת המשפחה כתב הרופא הפסיכיאטר-פעילות פסיכוטית חריפה. ADJUSTMENT REACTION MIXED AMOTIONAL FEATURS. PERSONALITY DISORDER. עלי להוסיף ולציין שאחרי הפיטורין גם קיבלתי התקף לב שבקושי יצאתי מזה חי. נ.ב היום החליפו לי את המירשם וקיבלתי MIRO 30MG,BONDORMIN 0.25MG. שאלתי אליך, מה עלי לעשות? איך להתמודד? האם לגשת לועדה רפואית על פגיעה בעבודה? תודה יוסי.

ליוסי אני מבין שמאוד נפגעת אבל מהדברים שכתבת עולה שגם לך יש חלק במה שקורה במשפחה, בעבודה וגם בבדיקת הרופא הפסיכיאטר. בהחלט כדאי לגשת לשיחות ולבדוק את חלקך במה שקורה וזו משימה בהחלט לא קלה. כפי שאתה כותב כדאי לתבוע נכות, גם על החלק הגופני וגם על החלק הנפשי על הפגיעה בעבודה. אבל כמובן כדאי להתייעץ באופן מפורט ועם מסמכים עם פסיכיאטר בנקודה זו. האבחנה שציינת אינה כוללת מצב פסיכוטי? האם עברת גם מצב פסיכוטי? זו אבחנה שונה בתכלית. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום, אני משתמש ברסיטל כבר שנתיים כדור 40 מ"ג כל בוקר. עליתי קצת במשקל ושאלתי היא כזאת: האם הפחתה במינון יכולה לגרום לחזרה לשקל תקין (נאמר 20מ"ג)? צריך לציין שאין לי כבר תופעות שבגללן התחלתי את הטיפול. שאלה נוספת, אם אני מפסיק בהדרגה ולאחר מכן מחליט לחזור ולהשתמש בכדור - האם כבר לא תהיה השפעה לכדור? תודה.

לאלי בלי קשר לעליה במשקל, אחרי שנתיים שאתה מרגיש טוב בהחלט יש מקום לשקול ירידה במינון וסיום טיפול. כמובן בשיתוף הפסיכיאטר המכיר אותך. לצערי בקשר לירידה במשקל הדברים מורכבים יותר. לעתים לוקח מספר חודשים עד שההשפעה של התרופה יורדת וישנה אפשרות לרדת במשקל. וגם ל 20 מג' עלולה להיות השפעה לא מעטה לכיוון עליה במשקל. בדרך כלל הטיפול עוזר גם בפעם השניה, אבל כבר נתקלנו ב"מקרים" שלא הגיבו לאותה התרופה שעזרה בפעם הראשונה. שבת שלום דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום רב עד לפניי שבועיים השתמשתי בצפרלקס 20מ"ג הורדתי כדור אחד בהדרגה ואחרי זמן הורדתי את הכדור השני גם כן בהדרגה עכשיו כבר שבועיים אני בכלל בלי הכדורים אני מרגישה כל הזמן נימול בפנים סחרחורות וחוסר יציבות מידי פעם אני מרגישה כאילו אני מקבלת מכות חשמל בכל הגוף האם התופעה ידועה? מה עליי לעשות ? בבקשה תשובה מהירה

בד"כ יש לרדת במינון בקצב של 5 מ"ג כל מספר שבועות. לדבריך הורדת 20 מ"ג בשבועיים?? זה הרבה ולכן לא פלא שיש לך תופעות לוואי. המלצתי שתחזרי לקחת 10 מ"ג לתקופה של מס' שבועות ואח"כ 5 מ"ג לאותה תקופת זמן.

להילה תודה לדור, אבל הייתי ממליץ תחילה לחזור רק ל 5 מג' ולראות אם התופעות חלפו, יתכן שחמישה מג' יספיקו ואז יהיה לך קל יותר לסיים טיפול. הדבר החשוב הוא שאין מדובר בחזרה של החרדות או הדיכאון, אלא בתופעות שנגרמות מסיום הטיפול. שבת שלום דר' גיורא הידש