פורום פסיכיאטריה

אחד מידידי התקשר אלי נרגש ביום חמישי האחרון(ה9.2.05)כי תיעדו ותיקשרו את אפיזודת אחת החקירות המשטרתיות לאנס שלי...שכאמור מכחיש את כל המיוחס לו...ובשל כך נקטנו בצעד דרסטי ומיוחד כאשר לראיה חותכת ציירתי סקיצה של כלי זינו המינורי והמזעזע+אומדן הסנטים שלו, על פי הזכרון באונס הטראומתי שעברתי לפני כחודש ימים לערך... אבקש אותכם -קוראי ו/או מנויי ידיעות האחרונות מבינכם..באם תוכלו לסרוק לי את הכתבה המדוברת שמיקומה הנו בעמוד האחרון- החשוף לעין כל- מיקום אטרקטיבי כשלעצמו... ולחשוף אף אותי לתוכן הסנציוני של המודעה המדוברת... באם אין ברשותכם סורק..אנא מכן תעתיקו לי את תוכן ההודעה ככתבה וכלשונה! הכתבה המדוברת פורסמה או ב8 או ב-9 לחודש הנוכחי) תודה רבה רבה על שיתוף הפעולה.

כעוות נפשך את החומר. מקווה שעזרתי

לד"ר הידש שלום רב אני סטודנט הסובל מ ADD ומשתמש באפקסור לטיפול בבעיה,מזה מספר חודשים אך הכדור אינו עוזר לי מספיק, הייתי רוצה לדעת כיצד ניתן לבצע את המעבר מאפקסור לריטלין (כמה זמן צריך לחכות מהפסקת האפקסור עד תחילת השימוש בריטלין וכיצד לבצע את הפסקת האפקסור כדי שיהיו כמה שפחות תופעות לוואי) וכמו כן האם אפשר אולי לקחת את האפקסור ביחד עם הריטלין ועם כן באיזה מינונים). בתודה מראש נ.ב ידוע לי שצריך מרשם רופא בשביל ריטלין אך הייתי מעוניין לדעת עקרונית מה התשובה.

לע/ שלום וברכה, עקרונית...אין כל מניעה לשלב בין השניים על מנת להנות מיתרונות שניהם. דהיינו להתחיל להסתגל למינון הריטלין בהדרגה, כפי שמתחילים עם כל תרופה שהיא, במקביל כמובן לאפקסור, על מנת שלא תצא קרח מכאן ומכאן. יחד עם זאת..הייתי מייעצת לך לשקול ברצינות תהומית מעבר לקונצרטה ולא לריטלין.. בשל היותה אפקטיבית יותר ובעלת טווח השפעה נרחב למשך כל שעות הערות דהיינו: 12 שעות...במיוחד בשל היותך סטודנט- אלמנט מכריע לשקול ולבכר את תרופת הקונצרטה על פני רעותה. בהצלחה בלימודים וכל טוב.

אפקסור היא תרופה תלויית מינון. כלומר גם כאשר אין השפעה תמיד אפשר לעלות במינון ולראות אם במינון יותר גבוה תושג ההשפעה הרצויה (ללא תופעות לוואי מכבידות). הטווח הוא 75-375 מ"ג ליום. איזה מינון של אפקסור אתה לוקח כיום? בנוסף- מדוע נתנו לך דווקא אפקסור לטיפול בהפרעת קשב? (אולי בגלל בעיה נוספת מהכיוון של דיכאון או חרדה?) בקיצור לא צריך לרוץ לריטלין או לקונצרטה לפני בירור יסודי של שתי הסוגיות הנ"ל.

ל מ.אוטנטית ודור, דבר ראשון, תודה על התשובות. אני לוקח אפקסור 150 מ"ג XR יש לי ADD בלבד ושום בעיות של דיכאון קיבלתי את האפקסור כדי להימנע מהבעיות שגורם הריטלין (תופעות הלוואי + הנזקים), הכדור אכן עוזר אך לא מספיק, ומכיוון שאני בתקופת מבחנים הייתי מעדיף להוסיף את הריטלין מאשר להגדיל את המינון ולמ.אוטנטית: 1. קיבלתי את עצתך ואני חושב שאם אשתמש בתרופה ממשפחת הריטלין זו תהיה הקונצרטה. 2. חשוב לי לדעת האם את באמת בטוחה שמותר לשלב בין התרופות, חשוב לי מאוד לדעת. בתודה, ע.

מה המינון של אפקסור למי שסובל מ-OCD?

שלום לך אין מינון קבוע להפרעות ספציפיות המינון נקבע ביחד עם הרופא המטפל בהתאם למצב הנפשי והתגובה לתרופה המינון של האפקסור נע בין 75 מלגרם ל300 מלגרם

נכון, אבל.... בדרך כלל ב ocd מקובל להגיע למינונים הגבוהים יותר, להבדיל מדיכאון וחרדה. כלומר, סביר שהמינון של 75 מ"ג יטפל באופן חלקי בלבד ב ocd ואם איני טועה אפשר להגיע אף למקסימום של 375 מ"ג אפקסור. דנה

מאחר ואפקסור לא עזר לבעיית דיכאון ו - OCD וגם ציפראלקס לא עזר. האם אפשר לשלב ציפראמיל עם ציפראלקס ל? האם מומלץ יותר לשלב אפקסור עם ציפרלקס? בתודה מראש, מרים תודה רבה, מרים

למרים ככלל אני נגד שילוב תרופות, אבל יש היוצאים מהכלל. אין טעם לשלב בין ציפרמיל וציפרלקס כי בשתיהן יש את אותה המולקולה הפעילה-בדיוק. לכן מדובר למעשה כמעט באותה התרופה. יש הגיון לשלב בין אפקסור לציפרלקס, אבל שוב עדיף ללכת על תרופה אחת אם אפשר. כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מהלם קרב . אני לוקח קלונקס אחד ביום . שני קסנקס ביום ושני אלפרוקס . תיפקודי -הכבד שלי נפגעו . ggt 82 , alt 47 . גם קיבלתי לחץ דם גבוה . לפעמים אני שואל את עצמי כמה נזק עלולים לגרום התרופות ואני יודע שאין לי ברירה כשמצד שני אני לא מקבל שום הכרה ממשרד הביטחון ואינני מסוגל לממן לעצמי שום טיפול פסיכולוגי ראוי ע"י אנשים מקצועים . בידידות בכבוד רב אלן

לאלן ישנם טיפולים להלם קרב גם תרופתיים אחרים וגם שיחות. כדאי לפנות למרפאה ציבורית הקרובה לאזור מגוריך, רצוי למרפאה של בית חולים כללי או למרפאת קופת החולים הקרובה לאזור מגוריך. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה על עזרה . בכבוד רב אלן מאיר

שלום ד"ר, אנ כבר 8 שנים מטופלת אצל אותה פסיכיאטרית שממליצה לי על קלונקס וקסאנקס כטיפול.ואכן 8 שנים אני לוקחת תקופות את זה ותקופות את זה .וכשאני אומרת לה שהמליצו לי לעבור לקבוצת תרופות SSIR היא אומרת ניסינו פעם ציפרמיל וזה עשה לך כהות חושים,וגם ניסינו סרוקסאט שדיכא בך את המניות ..אכן ניסיתי את 2 התרופות האלו לתקופה קצרה של חודש וזרקתי אותם.את אפקט הארגעה אני אכן אוהבת והוא נותן לי יכולת תפקודית (אחד ליום)אז להתעקש למצוא תרופה אחרת מהמשפחה האחרת,או להבין שזהו גורלי אחיה עם תרופות ארגעה הבנזופינים לכל החיים. לאחרונה יש לי בעיות בריאות אחרות ואני נאלצת לקחת תרופות אחרות שמתנגשות עם קסאנקס זה מכניס אותי לדילמה האם להמנע מלקיחת קסאנקס למען תרופות אחרוןת או לבחור רק תרופות שהולכות איתו,היה לי נסיון של לילה אחד בלי וקמתי שטופת זיעה ועצבנית בטוח שזו לא תקופה לגמילה.האם קסאנקס נשאר בגוף לאורך זמן או שאפשר להמנע ממנו והוא מתנקה ואז לקחת את התרופות האחרות.

הבעיה העיקרית היא אצל מטופלים אשר מעלים מינון בצורה מופרזת ולעיתים גם ללא אישור רופא דבר שיוצר הפרעת תלות והתמכרות מסוכנת ביותר. תרופות מסוג זה עשויות לפגוע בריכוז ובזיכרון. לפעמים גורמות לבילבול ואף לדיכאון ולכן הן לא מומלצות לשימוש ממושך. למרות כל הנ"ל לא מדובר בסמי רחוב ולא ציינת בהודעה שלך תופעות לוואי שמחייבות הוריה או המלצה להפסקת הטיפול בתרופה ולכן כמו שהמליצו לך בבדיקה הפסיכיאטרית אפשר להמשיך וליטול את הקסנקס. אם במקרה יש קונטרא-אינדיקציה עם תרופה אחרת (איזה תרופה? ) אז כמובן זה משנה את התמונה ואז צריך לשקול שוב את הדברים יחד עם הרופא.

לנוי אני מצטרף לדבריו של דור, יחד עם זאת עדיין ישנם פסיכיאטרים לא מעטים שהם מעדיפים טיפול עם תרופות מקבוצת הקסנקס מאשר עם נוגדי דיכאון, כך שלמרות שהגישה שלי שונה עדיין אין זו שגיאה לטפל עם נוגדי חרדה בלבד. מדובר על תרופות בטוחות מאוד לשמוש עם מעט מאוד תופעות לוואי. (חוץ מבעית ההתמכרות). כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום קודם כל כל הכבוד על הפורום הנהדר שאתה מנהל על הסבלנות והנתינה ישר כח ישי אח בן 30 חוזר בתשובה מזה 12 שנה לפני שלוש שנים בעקבות אירוע נפשי שעבר שהיה גם קשור בדת היה לו התקף פסיכותי בזמנו נתנו לו פרפנן ופבוקסיל לפני מס' חודשים החליפו לו את הכדורים לרספידרל ופסקט הוא עובד כשליח וכל שאר הזמן זרוק במיטה אין לו כח וחשק כלום הרופא שלו אמר שהאי חשק והאינרגיה זה חלק מהמחלת הסכיזופרניה ושזה ילך ויחמיר שתי שאלות לי אליך דבר ראשון כל פעם שמצבו די טוב הוא מפסיק לקחת את הרספידרל מה עושים? שנית הוא מאוד רוצה להתחתן ולמצוא שידוך וטוען שזה יהיה הריפוי שלו שאלתי האם לעזור לו בכך ולעודד אותו או לא מישהו יעץ לי לא לתת לו להכנס לזוגיות ולמשפחה על אחת וכמה לא עם מישהי במצבו כי אחרת הכל יכול ליפול עלינו ושהוא לא כשיר להחזיק משפחה מה אתה אומר? האם אפשר לצאת ולהבריא ממצב של סכיזופרניה? תודה רקבה על העזרה חגית

לחגית אומנם אפשר להבריא מסכיזופרניה אבל נראה שאחרי 12 שנים של מחלה עם הירידה בתפקוד יהיה קשה מאוד. הפסיכיאטר צודק שחוסר היוזמה והאנרגיה הן חלק מהמחלה, והרספרידל אמור לעזור בנקודה הזו של החסרים הללו. כיום רוב המחקר על תרופות חדשות הולך לכיוון של מתן אנרגיה ויוזמה ומרץ רב יותר לחולים, כך שבהחלט יש מקום לשמור על תקוה. בקשר לזוגיות. איני פוסל באופן גורף את הזוגיות ומשפחה. אין ספק שקשר טוב עשוי לעזור. עם זאת פעמים רבות בגלל המגבלות של כל אחד מבני הזוג הבעיות עלולות רק להחמיר. לכן לדעתי צריך להסתכל על הקשר בין בני הזוג ועד כמה הם מחזקים אחד את השני, ולא לקבוע באופן גורף - לתמוך או לשלוש קשר זוגי. תודה על המילים החמות כל טוב דר' גיורא הידש

דר' הידש תודה רבה על התקוה ועל ההתיחסות יום טוב חגית

אחי מוריד את מיכנסיו כשהוא ישן בלילה ולא מרגיש אשתו מעירהאותו ללבוש וזה מבייש אותו דרך אגב יש לו בעיות זיקפה האם זה קשור ומה ניתן לעשות

לאסא איני חושב שיש לכך קשר עם בעית הזיקפה, אבל מדוע אשתו מעירה אותו ללבוש את מכנסיו מתחת לשמיכה? לא הבנתי מדוע זה מפריע? כל טוב דר' גיורא הידש

לכבוד דר' הידש שלום רב אני מטופלת כבר 4 שנים בסרוקסט במינון של שני כדורים ביום. בנוסף אני לוקחת כדור אלפרוקס(כדור הרגעה) מידי יום רבע כדור של חצי מ"ג. לאחרונה הכרתי בחור דרך צ'ט. אני יוצאת אתו 3 שבועות. הוא הביע את רצונו בילד כמובן בשלב מאוחר יותר לפני הנישואים.(הוא גרוש ללא ואשתו לא הצליחה להרות). אני גרה לבד בדירה שלי אך אמרתי לו שאני עם הורי, כי כוונתי היא שהוא ירצה בי בזכות עצמי ולא בזכות נכס.הבעתי בפניו את חששותי, שיתכן שענין הילד הוא רק תרוץ להשיג משהו אחר. לאחר הפגישה הוא שלח הודעה כתובה בפלאפון, בה הוא מבקש ממני לתת בו אמון. שאלותי: 1. מתי לספר לו שאני נוטלת כדורים? 2. מתי לספר לו שיש לי דירה? הוא בעצמו שוכר חדר ואינני יודעת מה מצבו הכלכלי. 3. האם אפשר ליטול סרוקסט בהריון? אם לא מה אפשר לקחת במקום, והאם כבר עכשיו רצוי לעשות את השנוי? 4. עצם העובדה שלא ספרתי לו עדיין לגבי התרופה והדירה האם זה שקר? ואיך באופן כללי להתייס לדבריו, כדי לא להפגע בעתיד. (אני רווקה בת 43 והוא בן 40 ) בתודה מראש אלמונית

לאלמונית. אפשר ליטול סרוקסט בהריון וזו התשובה הפשוטה. שאר שאלותיך הן מורכבות יותר. איני חושב שצריך להתחיל ולספר את כל האמת בפגישה הראשונה וגם לא בשניה. ישנו תהליך של התקרבות כך שכל אחד מקלף קליפה חצונית, אחת ועוד אחת עד אשר מכירים אחד את השני. אין ספק שלפני שמחליטים למסד את הקשר או להביא ילד יש צורך בקירבה אינטימית מספיקה ויחסים של אמון אשר יצדיקו צעד כזה של התקשרות. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל פאקסט כבר כחצי שנה והרבה זמן שלא התעמלתי וחזרתי להתאמן אני מתאבק לשעבר האם מותר להתאמן באופן אינטנסיבי וממש מקצועי? כבעבר? וכשחזרתי להתאמן היו לי בחילות וכאבים ברקות זה בגלל שאני לא בכושר כי בכלל כבר אין לי תופעות מהתרופה ואני מרוצה והאם תוך כדי אימונים זה יחלוף? ועוד שאלה קטנה הפאקסט גורם לי תיאבון יותר ובעיקר בלילה איך ניתן לשמור על המשקל עם נטילת התרופה? ועוד שאלה קטנה האם איגוד הספורט הישראלי להאבקות ירשה לי להתאמן במסגרת נבחרת אם אני נוטל תרופה זו? בתודה בה על התשובות דוקטור איתי

לאיתי אין בעיה בשלוב של הספורט וסרוקסט, גם לא מעשית ולדעתי גם לא מבחינת חוקי הספורט למרות שאיני מומחה בתחום הזה. בכל אופן החולשה או הבחילות הן מהפעילות והכושר הנמוך ולא מהסרוקסט. התיאבון הוא בריא, אבל כדי למנוע עליה במשקל יש לאכול פחות או לפחות אוכל דל קלוריות ולהוסיף פעילות גופנית. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לדוקטור אני נוטל סרוקסט (פאקסט) 40 מ"ג כשנה האם מותר לקחת איתם צנטרום פלוס ועוד תכשיר טבעי לשיפור הריכוז ועוד תכשיר טבעי לשיפור המערכת החיסונית האם שילוב של הכל ביחד יכול לגרום לנזק או העלאה בחרדה דיכאון או משהו? מצפה לתשובה רב תודות

אקרונית לא אמורה להיות שום בעיה

לערן תודה לפרוזק, אין בעיה בשילוב התרופה והויטמינים כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לדוקטור היקר מה שלומך? אני נוטל מזה כ8 חודשים פאקסט 40 מ"ג ביום וברוך השם הכל די בסדר רק יש לי שתי בעיות שמפריעות לי מאוד ואולי תוכל לעזור לי איתם: 1)יש לי בעיה בתחום המיני לוקח לי המון זמן להגיע לסיפוק האם אין משהו שאני יכול לקחת בנוסף או משהו אחר שיעזור להגיע לגמירה יותר מהר ולא רק דרך הפסקת טיפול? בטוח שיש פיתרון לזה 2)לפני התרופה היציאות שלי היו בסדר ועכשיו רק כל 3 ימים בערך אני נכנס לשירותים ומתנפחת לי הבטן ללא כל כאבים או משהו אבל בכל זאת מפריע יש פיתרון אולי גם לזה? בתודה רבה אורן

שלום אורן האמת היא שלבעיה השניה שכתבת יש פיתרון הרבה יותר קל מאשר לבעיה הראשונה אתה יכול לפנות לרופא המשפחה ולבקש ממנו סירוף או כדורים שמעוררים יציאות במידה ואתה לא רוצה להכניס לגוף שלך עוד תרופה אתה יכול לפנות לתרופות האלטרנטיביות אבל תמיד אפשר ללכת על תרופות סבתא כמו שמן פרפין כף אחת ביום שזיפים מיובשות והאופציה שאני אוהבת ביותר היא פעילות גופנית בקשר לבעיה הראשונה אני מבינה את התיסכול שלך אבל לצערי הרב אני לא יודעת על שום דבר שיכול ממש לעזור בנושא שלך פרוזק עוז

לאורן אני מצטרף לדבריה של פרוזק עוז, אכן עם המין הבעיה יותר בעייתית. אם הנושא מאוד חשוב לך אפשר לחשוב על החלפת הטיפול לתרופה דומה בתקווה שהתרופה החדשה תשפיע לטובה ולא תגרום לתופעות הלוואי. אבל בכל החלפה יש גם סיכון. כל טוב דר' גיורא הידש

מזה שנתיים אני לוקחת תרופות אנטי פסיכוטיות עקב משבר פסיכוטי, והתרופות גרמו להיעלמות החשק המיני לחלוטין, שלא נדבר על להגיע לאורגזמה... אני לא נמשכת אל אף אחד, ולא מתעוררת מינית בשום סיטואציה. יש לציין שבעבר לא הייה לי כל קושי מיני שהוא, והגעתי לאורגזמה כמעט בכל מגע מיני. התרופות שלקחתי הן גאודון בשילוב עם פרוזאק, וכעת אני לוקחת רספרידל (ללא כל תרופה נוספת). הוצע לי לחזור לקחת גאודון ללא פרוזאק בתקווה שאז לא תהייה השפעה כ"כ דרסטית על התפקוד המיני, או לקחת סרוקוול שאמרו לי כי היא פחות משפיעה על התפקוד המיני אך גורמת להשמנה. כעת אני לא יכולה לבצע שינוי בתרופות משום שאני לא רוצה ליצור זעזועים בחיי בתקופה הקרובה שהיא קריטית מבחינתי מכל מיני סיבות. שאלותיי הן: האם יש משהו שאני יכולה לעשות כעת על מנת לשפר את מצבי? (כבר הוצע לי לקחת אמפטמינים כתוספת, אך אופצייה זו אינה טובה כיוון שהיא הורסת את ההשפעה האנטי-פסיכוטית של הרספרידל) האם שינוי בתרופות עלול להביא להתקף פסיכוטי נוסף? האם מישהו מכם נתקל בתופעות דומות, ואיך הוא התמודד איתן? ומה בכלל אני שווה כבת זוג אם כל מגע מיני שהוא רק מעצבן אותי....?!!!! מיואשת, מסורסת, מתוסכלת מאוד, ולאן שאני פונה אין אף אחד שיכול להציע לי פתרון טוב למצב... מי ירצה אותי ככה כשאני לא מתפקדת מינית???????!!!! וכמה שאני אשה נעימה רגישה חכמה מוצלחת ונהדרת - אני נכה מינית כרגע, ואף אחד לא יכול להבטיח לי שאי פעם אוכל להיות ללא תרופות ולתפקד מינית כפי שהייתי בעבר... וזה כל כך כואב לחשוב שאין טעם כרגע לנסות להכיר אף בחור כי במילא זה ייפול על הנושא המיני באישהו שלב בקשר... קשה לחיות בלי התקווה שאולי מחר אכיר את הבחור המתאים - כי כרגע אף אחד לא יכול להיות כזה. אודה להתייחסויות בהקדם.... כבר נמאס לי לבכות על זה, ואני בתחושה שאף אחד לא ממש מבין אותי - חברות אומרות "אז מה גם אני לא מגיעה לאורגזמה" וזה כל כך לא אותו דבר... הן נהנות ברמה כלשהי, ואני אפילו קצת לא. שבוע טוב, עד כמה שאפשר, לכולנו... אני.

שלום, בעיה קשה כי אין פתרון מסוג הויאגרה להקל ולשפר את התפקוד המיני. יתכן שהתרופה שפגעה ביותר היא הפרוזק, לכן אם הפסקת אותה לפני מספר חודשים סביר שיהיה שפור ברצון ובתפקוד המיני. אם לא יהיה שפור האפשרות היחידה היא להחליף את הטיפול ברספרידל למרות שישנו סיכון להחמרה במצב הנפשי. אבל גם התרופות החדשות שהזכרת הן טובות ולכן לדעתי כדאי ליטול את הסיכון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אין פיתרון מסוג הויאגרה אבל יש פיתרון מסוג הויברטור. כמובן שאני מעדיפה את הטיבעי והחם. ולפעמים משלבת בין השניים ומגיע לשיא

הבעיה שתרופות מסוג זה חוסמות את הדופאמין שהוא החומר העיקרי במוח שגורם לנו לריגושים והנאה. במינונים נמוכים סרוקוול פועל בעיקר על הסרוטונין ורק במינונים יותר גבוהים על הדופאמין. ריספרידל לעומת זאת משפיע על הדופאמין גם במינונים הנמוכים. לכן יש מקום לחשוב שמינון נמוך של סרוקוול לא יפגע בתפקוד ובהנאה המינית שלך לעומת הריספרידל. מבחינת השמנה דווקא ריספרידל יכול לגרום לכך יותר מסרוקוול. אני מציע שתכתבי אליי למייל המצורף.

הדבר שהכי מפריע לי זאת אובססיה שהתחילה אצלי בכיתה ח לחזור על משפטים שוב ושוב ואני חושבת שזה מה שניתק אותי מהמציאות וזה מה שמשגע אותי גם היום בגלל זה אני מתקשה להתרכז ומתקשה לתקשר, מה שהגיוני מאוד כי אני מתביישת בזה ומסתירה את זה ומפחדת שאולי רואים את האובססיה עליי ובגלל זה כמעט אין לי חברים היום, אני מפסידה בגלל זה כל כך הרבה ,קשה לי לתקשר כאמור, קשה לי ללמוד בכיתה וגם לבד...אני מטופלת ברספרדל ובאנפראניל אך עדיין האובססיה מפריעה קראתי בין השורות באתר על המחלה באינטרנט שבדר"כ בתקופת הדגירה על המחלה מופיע גם הocd , אני חושבת שאם יימצאו תרופה שתפסיק לי את האובססיה, אני כולי אשתנה ויעבור לי בטוח הסימנים השליליים.רציתי לשאול אם באמת אצל עוד סכיזופרנים הכל התחיל מסתם אובססיה,במיוחד כזו של חזרה על מילים ואם אפשר לנסות להסביר לי, אני מבינה בן אדם שרוחץ ידיים כי הוא מלוכלך, או שבודק אם הגז סגור כי הוא מוטרד אבל למה לבן אדם לחזור על משפטים בספר , בטלויזיה , בכל מקום,למה?בבקשה תנסו להסביר לי למה?

ליעלת החן היקרה! חזרה על מילים יכולה לאפין אף אנשים נורמטיבים לחלוטין... והעילה המספקת לכך בכדי להטמיע את החומר במוח...כשם שלצורך מבחן משננים עשרות פעמים..על מנת להכיל את המידע ולמשכן אותו היטב בתאי המוח! כך שחזרה על מילים על מנת ליצור הבנה ותובנה זה חלק מעיבוד שגרתי... ישנם המעבדים בראשם את הנתונים וישנם המחדדים אותם בשינון בפה!(שלו סגולות הטמעה אפקטיביות יותר) הפרובלמה האמיתית מתרחשת כאשר הדחף האובססיבי הנו בלתי נשלט והוא חל אף לצורך אלמנטים טריוויאלים ודברים שגרתיים ובנאלים שאינם מצריכים שיקול דעת, עיבוד מיוחד והכלה מורכבת של דברים...והטמעת החומר או הנאמר בתאי המוח! המכניזים שאני מוצאת בין סכיזופרניה להפרעת טורדנות כפייתית(ocd)כתוצאה מחזרה ושינון על דברים הנו אותו אלמנט בלתי נשלט...וכושר שיפוט לקוי להבחין בן עיקר לטפל, בין נדרש ללא נדרש בין מציאותי ללא מציאותי...אותו נתק שמשבש אותך בין דברים מהותים המצריכים ומצדיקים שינון, הכלה, עיבוד והטמעה..שהנם תוצרי לוואי של החזרה על המילים!לבין הוראות או אמרות טריוויאליות ושגרתיות שמאפינות במיוחד דיאלוגים חברתיים אנושיים ופשטניים והתנהלות בין אישית תקינה..אותם אלמנטים לקויים אף לאנשים המתבודדים והמנותקים חברתית וסביבתית- חולי סכיזופרניה- בעלי כושר שיפוט לקוי כתוצאה מהנתק הסביבתי-פסיכוטי ומההווי המציאותי! וזאת הקורלציה היחידה שאני מוצאת בין השניים! מאחלת לך בריאות וכל טוב. המ. האותנטית

ליעלי הפרעת OCD יכולה להיות הפרעה ראשונית, כלומר זו האבחנה הסופית, אבל OCD עלולה להיות גם חלק-סימפטום של מחלה אחרת שאחת מהן היא כפי שכתבת בצדק סכיזופרניה. רק פסיכיאטר מטפל יכול לאבחן במדויק על מצבך, אני מקווה שאת בטיפול מסודר ושהדברים מעט יותר ברורים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם אתה מוצא קשר שיכול להיות קשור בביולוגיה לגבי הבעייה הבאה: אני ואחיי מאוד לא מרוצים מהחיים דהיינו מאוכזבים ומרגישים שחיינו אינם כפי שהיו צריכים להיראות מעין ייאוש כזה. אתמול היתה לי שיחה עם אחי שסובל מסכיזופרניה( התקף חל בשנות העשרים- היום הוא בגיל 35) הוא מטופל בכדורים ונמצא בעבודה מטעם סל שיקום. מדי פעם הוא "מתעורר" ומחפש דרך אחרת כלומר בא לו לעבור דירה או להחליף עבודה למרות שכמובן המשפחה לא מסתכלת על זה באופן רציני כי התחלופות במצבי הרוח וברצונו "למצוא "עצמו מרובים. בקיצור,כשדיברתי איתו אתמול ושאלתי מדוע לא הלך לעבודה שבועיים טען שמרגיש מתח ולחץ כשהוא צריך לעבוד ויש לו משימות במקביל הוא נלחץ וזה גרם לו לסחרחורות ולהישארות במיטה שבועיים שלמים. הזדהיתי איתו בעניין הזה של לחץ בבוקר ומתח מהעבודה וכן לגבי נושא הזוגיות-הוא הציע לבחורה נישואין ולאחר חודש הוא רצה לברר מה קורה עם חברתו לשעבר..כששאלתי מה פשר העניין הוא טען שהוא לא יציב והוא יכול לאהוב מישהו היום ולמחרת מישהו אחר - שוב מצאתי אצלי דמיון כי גם לי זה קורה. אני לא יודעת אם אני אוהבת מישהו והרגש שלי יכול להשתנות .אני רואה עצמי הרבה יותר יציבה מאחי כי אני אמנם מתקשה לעבוד ברוגע אך יחסית אליו מחזיקה מעמד בייחוד בהשוואה שעבודתו מתונה ואצלי היא כרוכה בסבל נפשי ממש...גם בנושא הזוגיות עולים לי הלבטים לגבי כל גבר אך אני נשארת במערכת כדי להרגיש בטחון. תמיד חשבתי האם יתכן שבגנים יש גורם שקשור לדימיון..או שמא זה קשור לאורח חיים משותף שיוצר הדמיון..

הי טלי, אני לא אתיחס למלוא המורכבות של הדברים שכתבת, כי אין לי מענה עליהם, אבל משהו במה שכתבת לכד את תשומת לבי והוא שאת עובדת בעבודה שיש בה סבל נפשי ממש.... למה את עושה דבר כזה לעצמך? אני לא מציע לך שתתפטרי בלי למצוא משהו אחר, אבל מדוע שלא תשנסי את מותנייך ותצאי לחפש עבודה שאין בה סבל נפשי ממש. האין זה ישפר בצורה ניכרת את איכות חייך? אני גם עבדתי בעבודה שהיה בה קושי נפשי רב, ולמרות שמאוד אהבתי את העבודה מבחינות מסוימות אני יודע היום שזו הייתה טעות קשה לעבוד בה, והיה עדיף לי אפילו לא לעבוד מלבחור בעבודה כזו. יתרה מכך, אני מיחס את התקף המאניה שלי באופן חלקי כנובע מלחץ נפשי שנוצר מהעבודה שהייתי בה. בקיצור, למה לסבול? כל זאת מבלי להיכנס למלוא המורכבות של מה שכתבת. אני די משוכנע שכל בני האדם דומים במידה רבה במצוקה שלהם. אנשים שחולים בסכיזופרניה פשוט נמצאים בשיא הסקלה של הסבל הנפשי מהחיים. הם האנשים שסובלים הכי הרבה... ולכן למען האמת לא הייתי מציע לך להשליך מאחיך על עצמך. נדמה לי שהסבל של אחיך ומה שהוא צריך להתמודד איתו קשה בהרבה ממה שאת צריכה להתמודד איתו. למה לך להשוות בינך לבינו? בברכה מיכאל(מיקי) שהולך להשמיע לעצמו עכשיו קונצרט

לטלי אכן נמצאו תכונות גנטיות דומות אצל בני משפחה הקרובים לאדם החולה בסכיזופרניה. יחד עם זאת אל תשכחי שגם הסביבה שבה גדלתם די דומה-אותו הבית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שאני קורא על פסיכוזה רשום שיש הפרעות בחשיבה מה הכוונה

הי דן, זה כמו להסביר לחרש מה זה רשרוש של עלה, להסביר לעיוור מהו אור השמש... אם אתה לא היית שם לא תבין, גם אם היית שם אתה לא מבין, אבל מילא... איך תסביר מצב שבו העולם כולו משתנה לחלוטין, נעלם, שכל דבר שנאמר לך מפורש בצורה אחרת לחלוטין ממה שמקובל לחשוב וממה שסביר והגיוני. איך תסביר שינוי רדיקלי בהבנת המציאות, שהוא כה רדיקלי עד ששום דבר שמישהו אומר לך או שנעשה לך לא יכול לשנותו. הפרעות בחשיבה? חחחחחחחחחחחחחחח..... זה הרבה יותר מזה ולא מתקרב אפילו להסביר את זה. "הפרעות בחשיבה" יש לכל בני האדם. פסיכוזה יש ליחידי סגולה. בברכה מיכאל(מיקי)

ולוואי ויהא זה מאחוריך..ולא בתורך! מחזיקה לך אצבעות, מיקוש השנון הציניקן. אנוכי.

איך טלפון אחד קטן מעורר שוב געגוע איך מתוך הסדק מבעבע תעתוע בדיוק שחשבתי ששכחתי ואיך שנגמלתי- התמכרתי כמו ארנב באור נלכדתי טיפשונת שכמותי. אני שנשבעתי לשמור לי אמונים איך לא ידעתי לא ליפול על הפנים על הפנים.

אין מה להיגמל מפסיכולוגים. הם נועדו לכך שנתמכר אליהם, וכיצד לא נתמכר לאדם שמקדיש את כל כולו רק לנו למשך חצי שעה או שעה. רק להקשיב לנו בלי לחשוב על עצמו בכלל? כמה כאלה יש לנו מלבד הפסיכולוגים שלנו? למרות שמגיע הרגע שבו צריך להתגבר גם על הצורך בהם.... מיכאל(מיקי)

ציפור זרה/ רחל שפירא האתמול מביט בך בגבך ואת מצידך לא שוכחת, תמיד את משוחחת עם מה שהיה, ארוכים שורשי הפחד. את פוסעת בעולם לאט ובקוצים רבים את נדקרת, האם זהו ורד, או קוץ בבשרך שממנו את יוצרת? שמרי נפשך מן התהום ומן הגובה האיום, מיאושך שמרי נפשך, את שומעת? נשמה ואימה, ריקמה עדינה... הילדה הקטנה שלא נרדמה- האישה את ראשה משעינה, ציפור זרה עברה בחלומה... על שקיפות עורך מאיר היום כמו נגיעה מיוחלת, עכשיו את מסוגלת לראות את עצמך מקבלת אות של חסד.

אנו האויבים הגדולים של עצמנו... השטן בהתגלמותו- לעצמנו... המחמירים הדגולים של עצמנו... ארגון החמס של עצמנו.. חמסה עלינו:- ועל כך אני זועקת חמס- למען כולנו! (כתבתי על כך שיר שזכה לתגובות אוהדות אצל מזוכיסטים רבים וטובים)

ברצינות

שלום ד"ר הידש, אני סובל מדיכאון חד-קוטבי, המטופל בהצלחה חלקית ע"י מודאל וקלונקס (תרופות SSRI גרמו הפרעה קשה ביותר בתפקוד המיני ולא הועילו לדיכאון), ומהשמנת-יתר כתוצאה מהגברת התיאבון בעקבות השימוש במודאל. שאלתי היא האם התרופה טופמקס יכולה לעזור לי לרדת במשקל ואולי גם להחליף את המודאל. יש לציין כי אינני סובל ממצבי רוח מתחלפים. רופא המשפחה שלי, שרושם לי את התרופות, הביע הסתייגות ואפילו התנגדות לשימוש בטופמקס לצורך ירידה במשקל - לא ברור על איזה רקע וגם הוא עצמו התקשה להגדיר. אודה מאוד לדעתך הנחשבת בעיניי. תודה, יוני

ליוני, במקום לסמוך על תרופות שיעזרו לך לרדת במשקל, מה דעתך על פגישה עם דיאטנית שתבנה לך דיאטה מאוזנת ועל פעילות גופנית? מבטיח לך שיעזור לך הרבה יותר מטומפקס... בברכה מיכאל(מיקי), שהערב הוא במצב רוח משיבני

רופא משפחה שלך צודק. טופמקס איננה רשומה לטיפול בירידה במשקל ואסור לו לתת אותה בשביל מטרה זאת. ירידה במשקל נעשית ע"י דיאטה מאוזנת בשילוב פעילות גופנית. במקרים קשים של השמנה פאתולוגית אפשר לרשום רדוקטיל או קסניקל. קיימים המון סוגים של נוגדי דיכאון. לידיעתך SSRI הם רק חלק קטן מאד מהאפשרויות הקיימות. אם אתה בחור צעיר ובריא (גופנית) אפשר בהחלט לנסות גם את התרופות מהדור הישן או להשתמש בתרופה מהדור החדש שפועלת במנגנון אחר כמו IXEL (איקסל).

כי בחו"ל הכדור מוכר ומאושר לטיפול בבי פולאר,יש משהו בדברי הבחור.

אני מקבלת 160 מ"ג איטומין- 4 כדורים שאני לוקחת לפני השינה. הפסיכיאטרית שלי אמרה שאני יכולה להפחית בהדרגה לפי ההרגשה שלי. ניסיתי לרדת ל80 מ"ג אבל לא נרדמתי. בנוסף אני מקבלת טגרטול 800 מ"ג וקלופיקסול דפו אחת לחודש. אני מאובחנת בסכיזואפקטיב וכבר הרבה שנים עם סל התרופות הזה ומאוזנת ועובדת והכל בסדר. רק חשה עייפות רוב היום ולא מצליחה להוריד במשקל. האם אני צריכה להוריד איטומין . האם זאת כמות גדולה מידי 160 מ"ג וזה גורם לי לעייפות ולתיאבון?

לחיה אכן יש הגיון בהפחתה באיטומין והפסקתו. האיטומין מקביל בפעילות לקלופיקסול ולכן אין צורך ליטול שתי תרופות לאותה המטרה. האיטומין בהחלט עלול לגרום לעייפות, עליה במשקל ועוד. לכן יש הגיון בניסיון להפסיקו, רק שלא תצאי מהאיזון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

הרופא שלי הגיש לביטוח לאומי בפעם הראשונה שאני מקבלת מרוניל 225"מ"ג ליום וקלונקב 1.5 ליום מתלוננת על עיפות ולא מסוגלת לתפקד מחוץ לבית. בפעם השניה שהם ביקשו עוד דוח עדכני הוא כתב שמצבי התיצב עברתי תאונת דרכים קשה ומקפידה על הטיפול התרופתי. האם נראה לכם שיש אפשרות על בעיה נפשית מסוג זה לקבל קצבה.

להערכתי תקבלי 20% לערך שלא מקנים קצבה. בשביל לקבל קצבה יש צורך באחוזי נכות הרבה יותר גבוהים. הדיווח על תאונת הדרכים לא נראה רלוונטי אלא אם נגרם לך נזק כלשהו (פציעה?).

לדור איך אתה יודע שזה עשרים אחוז לערך האם יש לך נסיון? עברתי גם אבחון פסיכולוגי שיצא על הפנים לדעתה.

מחפשת מטפל קוגניטיבי התנהגותי שעובד עם כללית מושלם -מומלץ באיזור המרכז-פתח תקוה,קרית אונו ,אור יהודה,גבעתים ,רג ת"א וכו'. אפשר לשלוח אלי לאימיל למעלה במידה ולא רוצים לכתוב באתר. הרבה תודות מראש.

אבקש גם אני לקבל שם של מטפל קוגניטיבי התנהגותי באיזור המרכז-דחוף.

שלום השתמשתי במשך שנתיים ברסיטל . היו לי בעיות השמנה אך ההשפעה היתה טובה. עברתי לאדרונקס (8 מ"ג ליום) וההשפעה פחות טובה :פחות תחושת חיות \ וויטאליות ויש לי לא פעם יובש בפה, אך ירדתי במשקל. מה אתה ממליץ לעשות ? האם יש תרופה אחרת ש"מאגדת" את התתוצאות הטובות בלבד שהוזכרו ? תודה מני

למגי האיקסל והאפקסור פועלות על שני החומרים במוח ולכן יש להן השפעה של שתי התרופות ביחד. יחד עם זאת עלולות להיות גם תופעות לוואי משולבות להשפעה הכפולה. לכן כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם סכיזופרניה ומאניה דיפרסיה, הם מאותה קבוצה או תתקבוצה גנטית

שלום לך סכיזופרניה ומאניה דיפרסיה הן שתייהן מחלות נפש שתייהן נגרמות עקב שיבושים כל שהם בהולכה החשמלית בתוך המוח מבחינה גנטית הדימיון בין שתיי המחלות הוא שבשתייהן ישנה שחיחות גדולה יחסית של תורשה זאת אומרת ששחיחות המחלה בקרב ילדים של אנשים חולים היא גדולה יותר משחיחות המחלה בילדים של אנשים בריאים בנפשם או בעליי נכות נפשית אחרת שהיא לא סכיזופרניה או מאניה דיפרסיה

שלום, אומנם בשתי ההפרעות קיים מרכיב תורשתי אולם אין חפיפה בין המחלות ובין התורשה של שתיהן. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום האם מטופל במחלקה לבריאות הנפש יכול לעבור ועדה רפואית פסיכיאטרית. תודה,גדי

התשובה היא כן. במיוחד אם מדווחים על החמרת המצב הרפואי. מיכל

לגדי שלום, האם הכוונה לוועדה רפואית פסיכיאטרית במחלקה לבריאות הנפש? אם כן אז אני לא יודעת את התשובה. שבת שלום מיכל

לגדי לא כתבת איזו ועדה ולכן הדברים לא ברורים. אם מדובר על וועדה של משרד הביטחון או הביטוח הלאומי יש טעם לפנות אליהם אם יש החמרה במצב. אבל יתכן שהתכוונת לוועדה אחרת. אנא פרט יותר ואשתדל להשיב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אשמח אם תוכל לענות לי על שאלתי בהקשר לכדור הציפרלקס, חברי קיבל את הכדורים והוא מאוד מפחד לקחת אותם הוא חושש בעתיד שלא יוכל להביא ילדים לעולם, שזרעו יפגע. מה עושים? אנחנו מאוד מבולבלים כל המערכת הרפואית בארץ מאוד מבלבלת אותנו אנחנו לא מקבלים תשובות מדוייקות והפסיכיאטר שמטפל בו גם מבלבל אותנו ולכן הוא מנסה שבוע הבא ללכת לפסיכיאטר אחר, על מנת לקבל תשובות יותר עינייניות.

שלום, אולי פיספסתי את שאלתך הקודמת או שעדיין לא קראתי אבל הצפרלקס לא פוגע בפוריות, אתה חושב שהיו נותנים את התרופה ותרופות דומות כמו פרוזק בכזו קלות אלו היו בפוריות? כך שאפשר להרגע. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום ! בהמשך למכתבך הקודם, בו ציינת כי במידה ואני חותם על טופס וויתור על סודיות רפואית, יש לאנשים היתר לקבל עליי אינפורמציה שהייתי בעבר מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי. ולאחר דבריך יש לי מספר שאלות: 1. האם תוכל לתאר לי את התהליך שבו מוסד כולשהו שחתמתי לו על טופס ויתור סודיות רפואית, מבקש עליי מידע רפואי ? כלומר נניח וחתמתי אתמול על טופס כזה למוסד מסויים והוא מתחיל בתהליכים של לבדוק עליי דברים... מכאן איך הוא ממשיך ? לאן הוא פונה ? איזה אינפורמציה הוא מקבל ? אשמח לפירוט מלא. 2. ידוע לכולם שיש מרחק רב בין התיאוריה למעשה... לכן מנסיונך, עד כמה באמת בודקים את הדברים האלו ? 3. איך הבתי החולים הפסיכיאטריים מגיבים לבקשות כאלו... ? במידה ופונים אליהם לקבל אינפורמציה רפואית ? האם הם מספקים מידע או שהם לא ממהרים לתת אותה ? 4. מה קורה ולא מוכנים לקבל אותי למוסד מסויים בגלל אישפוז שהיה לפני שנים רבות ומסיבות ילדותיות... (רצון בתשומת לב).. מהם הזכויות שלי ? איך אני שומר על עצמי מפני כאלו דברים ? אני לא באמת הייתי חולה במשהו... זה לא הוגן שאני אסבול בגלל שטות שכזו.... ! אשמח לתשובתך המהירה ! בכבוד רב, אביב

לאביב בדרך כלל כאשר חותמים על ויתור על סודיות=וס"ר, המוסד פונה לקופת חולים ומבקש את התיק הרפואי ורופא קורא אותו. במידה וישנם שם איזכורים נוספים אז פונים למקומות האחרים. בודאי שאף אחד לא פונה לכל בתי החולים ולכל בתי החולים הפסיכיאטרים בארץ, זה דבר לא מעשי ולא קורה. כך שמאוד חשוב מה שכתוב בתיק בקופת החולים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

חברי קיבל גם מלוטנין וגם ציפרלקס לפי בדיקת מעבדת שינה הוא קיבל מלוטנין ולפי פסיכיאטר הוא קיבל ציפרלקס. הוא כרגע התחיל ליטול את המלוטנין, אחרי כמה זמן הוא ירגיש בשיפור אם ביכלל? ולגביי הציפרלקס אנחנו מאוד מפחדים משום ששמענו על השפעת הכדור בדבר אינאונות, השפעה זו מפחידה מאוד אולי זה יפתור דבר אחד אבל יהרוס דבר אחר מאוד חשוב. הוא מפחד בראייה לעתיד שלא יוכל להביא ילדים לעולם אך מצד שני גם לא מסוגל לחיות עם המצב הזה כרגע. מה עושים???

שלום, טוב, מסיבות טכניות אני עובד בסדר הפוך, מההתחלה לסוף ולכן עניתי קודם על שאלתך המאוחרת יותר. כעת לשאלתך הנוכחית. בדרך כלל אני ממליץ להתחיל עם תרופה אחת ודרך אחת ולא לנסות ללכת בשתי דרכים. (כן, נזכרתי גם בשאלתך המקורית שבתקופת השירות הצבאי כנראה שחלה הפרעה בשעון הביולוגי...), כך שההמלצה היא ללכת במשך כחודש חודשיים עם המלטונין, כל זאת בהנחה שאין מדובר על מצב משמעותי של דיכאון. אם מדובר על דיכאון אז חשוב ללכת לפי דרכו של הפסיכיאטר ולחכות עם המלטונין. הציפרלקס אומנם עלול להוריד את הרצון למין (עלול לגרום אבל בטח לא גורם לכולם), ומדובר כאן על תופעה זמנית הנעלמת עם סיום הטיפול. כך שלא נגרם נזק, בנוסף אין שום פגיעה בפוריות, אין קשר בין הדברים. מדובר על ירידה ברצון ובחשק למין, וגם עיכוב באורגזמה, כלומר לוקח הרבה זמן עד שגורמים. אבל שוב, אין כאן נזק או פגיעה במין ובטח שלא בפוריות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

מה פירוש " אין לראות Avoidance Symptoms AND High Startle". וכמו כן מה זה תסמונת חלקית של PTSD. תודה על התשובה.

ליוסי מדובר בתסמונת חלקית של הפרעה נפשית בעקבות טראומה. הפרעה פוסט טראומתית=בתר חבלתית בעברית. כלומר לא כל התופעות של פוסט טראומה מופיעות אלא רק חלקן. הסימפטומים של הפרעה זו מחולקים לשלוש קבוצות - זכרונות של האירוע הטראומתי, התנהגות הימנעותית וחסור סבלנות. התנהגות המנעותית-התרחקות מאנשים ומדברים שמזכירים את האירוע, התרחקות והסתגרות. startle response היא תגובה מוגזמת עקב עוררות יתר. כלומר אדם אחרי טראומה נמצא בעוררות, עמידה על המשמר בפני טראומה נוספת שהוא מצפה לה. כך שאם נוגעים בו מאחור מבלי שהוא מוכן הוא עלול "לקפוץ" ולהגיב אינסטנקטיבית, או אחרי תאונה אם מתקרב רכב האדם עלול לברוח לחלק המרוחק של המדרכה וכך הלאה. מקווה שהדברים ברורים יותר שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לרופא! מבקש עזרתך בנושא: אני בן 29 נ+1בריא בדרך כלל ,רגיש וכמו שאומרים לוקח דברים ללב. לאחר תקופה של 3-4 חודשים של סטרס ועצבנות ותקופה ערוכה יותר (כמה שנים טובות )של קצב חיים גבוהה :(שינה של 4-5 שעות בלילה + התעסקות עם כמה דברים בו זמנית + הרבה מצבי לחץ) התחלתי להרגיש בנדנודי שינה ,לאחר חודש- חודשיים התחלתי להרגיש בלבול חזק קושי רב בלהתרכז וללא הצלחה לישון מתאורר יותר מ-10 פעמים בלילה.בהמשך המצב החמיר והרגשתי כאבי ראש חזקים+בלבול+פחילות+טישטוש ריאה והרגשה שמוח לא נח (חושב כל הזמן גם בלילה.)באחד ההתקפות ניגשתי למיון ברמב"ם:עברתי בדיקות דם וסיטי ראש - הכל תקין. ניגשתי לניורולוג-פסיכיאט באופן פרטי (עקב פחד ופניקה) וקיבלתי טיפול ב"FRIZIUM" בהתחלה חל שיפור משמאותי - לאחר חודש הפסקתי.לאחר טקופה קצרה חזרו המתקפות ונוספו תופעות חדשות : כאבים בחזה מסוז צריבה חזקה דופק מהיר ולחץ דם גבוהה פונתי שוב למיון בדיקות דם תקינות ב-EKG שינוי בקצב הולחה:RBBB שוב נחנסתי ללחץ ופניקה ביצתי בדיקות קרדיאלוגיות ותקין.נכון להיום התדירות ירדה עבל תופעות לא חלפו כלל (צריבות בחזה ובראש ולפעמים מתפשתות ליד ורגל שמאלתבלבול ) - כל מתקפה גורמת לפניקה ומחשבות " רעות " עדיין נמצא בטיפול פ "FRIZIUM " במינון יותר גבוהה כשלושה חודשים.- מפחד שלא יוכל להפםיק כי יש הרבה תופעות ליוואי. מבצע פעילות ספורטיבית בחדר כושר 2-3 פעמים בשבוע, עובד. רמת החיים השתנתה לא יכול לא לחשוב על הבריאות. 1.מבקש לעזור אם אפשר . 2.האם יכול לגרם נזק פיזי (כמו אירוע מוחי או לב..) ? 3.המלצות. 4.תודה מראש!

הטיפול הוא באמצעות SSRI ולא פריזיום. לפי סוג הטיפול אני מבין שהיית אצל נוירולוג ולא אצל פסיכיאטר. הבעיה שלך זה חרדה. חרדה איננה מחלה אלא הפרעה. טיפול תרופתי מתאים יכול להוציא אותך מזה תוך חודשיים. בנוסף תצטרך לעבור גמילה מפריזיום אחרי שהטיפול ב-SSRI יתחיל להשפיע.

תודה על התיחסות! לגבי רופה אתה צודק - מתמחה בניורולוגיה. 1.האם זה תשובה של רופא (בלי לפגוע בך!) 2.מה זה טיפול של SSRI? 3.איך מבצעים גמילה מה-פריזיום? 4.האם יש צורך בבדיקות חוזרות של לב או סיט ראש לדוגמה - אם כן לאחר איזה תקופה? (האם יכול להגרם נזק פיזי עקב כאבים וצריבות,בלבול מתמשחים ? ) 5.האם אתה מכיר רופא מומחה שמתמחה בסוג המחלה? 6.תודה מראש ושבת שלום.

הי סשא מדברייך נראה כי אתה סובל מהתקפי חרדה אך מיכוון שאינני רופאה ובטח שלא אוכל לאבחן אותך רפואית כדאי לגשת לפסיכאטר טוב כזה שמתמחה בחרדה ולהיות תחת מעקב. התקפי חרדה יכולים ללבוש כל סימפטום גופני ולהיות ערמומים מאוד עד אפילו לדמות הרגשות הדומות להתקפי לב וגרוע מכך. לכן, אין לזלזל בתופעה ובטח שלא להתעלם ממנה. אתה בטיפול ומודע לבעיה וזה כבר חצי דרך. עכשו נותר להתאים את הטיפול והמינון המתאים לסוג הבעיה שלך. לאור העובדה שהבדיקות הגופניות לא העלו דבר כמו אינזימי לב גבוהים, בעיה בתרשים הא,ק,ג וכו' יש להניח שאכן מדובר בחרדה. אין זה אומר שתצטרך ליטול כדורים כל חייך. ישנם אנשים שכשמצבם מתייצב לתקופה ארוכה מתחילים לרדת במינון הכדורים עד הפסקה מוחלטת. אין טעם לסבול כשיש לזה פיתרון- תחשוב על זה כך בהצלחה ותרגיש טוב אריאל

לסשא אני מסכים עם מה שכתבו קודמי, כיוון שאני מכיר את האנשים באזור חיפה אני חושב שאני גם יודע מי הרופא אבל לא אכתוב את שמו בפומבי.... בהצלחה דר' גיורא הידש

שירה היקרה, דעי לך שאני עוקבת אחריך בפורום זה, ואת בחורה מאוד מאוד מיוחדת ורגישה. את העדת על עצמך שאינך כלל מיוחדת ושלא תגיעי לשום דבר או לשום הישג. לכן אני רוצה לומר לך שללא ספק את מיוחדת. את ממש מקסימה. וקשה מאוד לשמוע שאת כל כך מתיסרת וסובלת ובודדה. כבר פניתי אליך בעבר וניסיתי לפתח עימך שיחה ולהתקרב, אבל איכשהו זה משום מה התפספס. נורא כואב לי. גם לי היו תקופות שהשמנתי מאוד, וזה מאוד השפיע על מצב הרוח שלי. גברים סלדו ממני ולא רצו להתקרב אלי, לא משנה אלו קסמים הפעלתי, קסמים שבדרך כלל עובדים טוב מאוד במשקל נמוך יותר. זה קשה מאוד. מרגישים מאוד רע. אבל העניין עם המשקל הוא בעצם לא כל כך נורא. היום אני חושבת כך. זה בסדר להיות עם משקל עודף. אנשים יאהבו אותי למרות זאת. יש גברים שאוהבים נשים מלאות או אפילו עם משקל עודף משמעותי. יש יש ויש. הם קיימים. זה רק בראש שלך שאף אחד לא נמשך אליך ושאין מצב בכלל, לכן את מפספסת הזדמנויות אני בטוחה בכך. אבל לפעמים חשוב להיות גם לבד ולהרגיש את הבדידות. אני בחצי שנה האחרונה הגנתי על הבדידות שלי, חשבתי שהיא מוצדקת ולכן סירבתי להפטר ממנה, ואני עדיין דבקה בה באופן חלקי. מה יהיה? אני עברתי בחצי השנה האחרונה טראומות מאוד מאוד קשות. אני נתקפתי במאניה, וילדי נלקחו ממני והועברו לבעלי, והורחקו ממני לתקופה, עד שבאופן הדרגתי חזרתי אליהם. את לא יודעת אילו יסורים אלה, להיות מנותקת מילדייך. אני לא יכולה לתאר את הייסורים האלה. כבר היו לי תכניות מדויקות כיצד להתאבד, רק שלא היה לי אומץ להגשים אותן. פחדתי להשאר נכה. ממש פחדתי להכשל בהתאבדות. ולכן נאלצתי בלית ברירה להמשיך בדיכאון. ואיכשהו בשבועיים האחרונים ישנה התאוששות מסוימת. אני מספרת לך את זה סתם. כי גם לי יש חומרים לפרוק וכאבים. האם את מוכנה לשתף אותי לעומק ולהסביר לי מה הן הסיבות המדויקות לדיכאון, אם יש כאלה? האם את רואה סיבות ישירות, כמו למשל ההשמנה? האם ישנן עוד סיבות ישירות לדיכאון שלך? או שאת חושבת שהדיכאון שלך נובע משיבוש כימי במוח? לגבי ההשמנה: אני לא יודעת על איזו השמנה את מדברת? כמה את שוקלת? מה הגובה שלך? שתפי אותי. את סיפרת זאת עושה ספורט, לא? תראי, אם את לא מצליחה לפתור כבר תקופה את בעית המשקל, אולי כדאי לנסות להשלים איתה. זה נורא כיף להרגיש בטחון מלא במי שאתה למרות מה שאתה. זה מאוד מחזק, ברגע שמשלימים עם המגרעות. אני עצמי הייתי אולי נאה פעם וגברים נמשכו אלי, אבל היום אני כבר יותר מבוגרת, 32, ואני כבר לא איזו נערונת מדהימה, וכשאני יוצרת למקומות כבר אין לי את יתרונות היופי שהיו לי פעם. אבל על הזין שלי. אני רואה בחורות שנראות מש ממש ממש רע, והן רוצות לגמרי מהזוגיות שלהן. יש להן פרטנר קבוע והן מאושרות איתו. זוגיות לא קשורה ליופי. אושר לא קשור ליופי. יום אחד מישהו ידלק עלייך, בלי שתביני למה, למרות שאת חושבת שאת מכוערת, הוא ידלק עליך למורת רוחך, ויתכן שהוא היה נחמד, ויהיה ביניכם משהו, איזו מערכת. מה את יודעת. את אומרת שאת מכוערת. אני לא ריאיתי אותך. אבל גם אם את מכוערת, יש מכו7ערות שיש להן סקס מדהים, שהן אוכלות כמה שהן רוצות ומשמינות חופשי, והן מתחנות ויש להן ילדים.... את יודעת איזה אושר זה ילדים.... כשיהיו לך, כבר לא יהיה אכפת לך כל כך מהיופי שלך... זה הופך לחסר משמעות, או לפחות מאבד מעוצמת המשמעות.... קיבינימאט מכוערת.... בואי נצא אני ואת ונקרע את תל אביב, ונכיר מלא בחורים, ותאמיני לי שיהיו לך קופצים. את בחורה מיוחדת. גם ד"ר הידש שם לב לכך, וציין זאת. זה ברור מאוד ואת גם יודעת את זה. מתוקה אני מחבקת אותך יאללה בואי נלך לדפוק איזה המבורגר-איזה רויאל מלא במיונז די כבר עם הדיאטות האלו. די. באמת.

אני ילדת סנדביץ' לזוג הורים שלא ממש היו מוכנים להביא ילדים. לכל אחד מהם התסביכים שלו-אמא שלי החליפה התמכרויות קטנות אחת בשנייה (זה התחיל בשתייה-לא עד אלכוהוליזם, והיום זה אכילה כפייתית). אבא שלי בן אדם מאוד עצור ולחוץ, אביו היה בן אדם וולגארי ודוחה, וברור שזה השפיע עליו. כל זה יחד עם העובדה שאני בן אדם מאודש רגיש לעצמי ולסביבתי, זה קוקטייל אל מוצלח במיוחד. הייתי ילדה ממש חרדתית ופחדנית, ביישנית ומופנמת, ואף פעם לא תמכו בי בעניין הזה, אמא שלי הייתה צוחקת עלי, לא הבינה מה עובר עלי בכלל, ותמיד הרגשתי שאין אף אחד בעולם שיבין אותי. אני זוכרת מחשבות כאלה עוד בגן. שלא לדבר על גיל ההתבגרות. כל חיי אני במלחמה עיקשת מול המישקל, לימים הבנתי שהבעיה היא שההורים שלי הקנו לי הרגלי אכילה לא מוצלחים, כך שהם וגם אני ואחיותי סובלות מעודף משקל כזה או אחד, שבא והולך. אני שוקלת 80 קילו וגובהי 172 נכון שזה לא הרבה, אבל בעבר שקלתי 68, ומבחינתי זה הרבה מאוד. גם כששקלתי 68 חשבתי שאני שמנה, אבל היום אני גם מרגישה את ההשלכות. א לא הייתה לי בעיה להכיר אנשים או בחורים, נראיתי מצוין לדעתם של אחרים, וידעתי להשתמש בזה גם אם אני בפנים לא חשבתי ככה. היום מסתכלים עלי אחרת, או שפשוט אני שקופה. חסרת משמעות, חסרת תוכן. אפילו חברות שלי מסתכלות עלי אחרת. אני עושה הרבה ספורט. רק היום רצתי שעה!! (זה בערך 900 קלוריות...) ואני דוחקת קרוב ל-100 קילו בתרגילי רגליים. אני בהחלט בכושר טוב. אבל מעל כל השרירים יש שכבת שומן דוחה ומגעילה. נוסף לכל זה, יש לי תנגודת לאינסולין, מה שאומר שאני חייבת להיזהר במה שאני אוכלת כדי לא לפתח סוכרת בגיל מוקדם. אין בעיה, דווקא למדתי לאהוב קמח מלא, קינואה ואמרנט, עדשים מכל הצבעים ולסלוד מכל מה שיש לו אינדקס גליקמי גבוה, אבל עדיין קשה לי מאוד. אני ממש מרגישה שהעובדה שעליתי 20 קילו בדיכאון תוך 3 חודשים, היא טראומה. אני עדיין לא מצליחה לחבר את הפנים עם הגוף. בתמונות כלמה שאני רואה את סנטר כפול ובטן משתפלת, ואת זה שאני מידה 46 למרות שפעם הייתי הרבה פחות. הבעיה היא זו הבדידות, גם כשניסיתי לעשות דיאטה, בפיקוח דיאטנית או נטורופאת ולא ירדת, תמיד כולם עשו פרצוף שהם לא מאמינים שאני מנסה אבל לא יורדת. כבר שנתיים שלא יצאתי לדייט, שאף אחד לא ניסה להתחיל איתי. והבדידות הזו, זה מה שמפרק אותי לחלקיקים אטומיים. לפעמים אני פשוט מרגישה שאני חייבת לקחת נשימה עמוקה ו לדחוק את המחשבה הזו למטה למטה. אף פעם לא היו לי מחשבות אובדניוצת, אבל לאחרונה אני חושבת על זה שבזמן שאני צוברת זמן התנזרות, החברות שלי מבלות עם בחורים. אנילא רוצה לעמוד בינואר הבא ולהיות באותו מצב כמו שאני היום. אם זה יגיע, אנילא יודעת מה אני אעשה. תודה על ההקשבה. יש לי מייל פה אם את רוצה לכתוב.

את פשוט גיבורה אדירה וכבירה, מלבד היותך נאורה! ודעי: 80 קילו- משקל זניח בשל היותך טמירה! אף אני עלמה מלאה..ועם זאת שרמנטית, חושנית, יפיפיה ומחוזרת... ישנם גברים רבים ששוחרים ומשתכרים מחזה שופע, טוסיק מרופד.. והעיקר שמחת החיים השופעת שהנה חלק אינטגראלי מנערות מרופדות ולא ערפדות:-... השיקוף החיצוני הנו אספקלריה של הנפש... דיוקנך וזיו איקונך הנם בבואה של הנשמה... באם תשדרי חיוניות ואנרגיות חיוביות מרקורד אישי ימשכו אליך כמו פרפר אל האור! אני מאמינה שאם בעבר היתי מחוזרת..יש לך נתונים מעולים ותווי קלסתר פנים- מדהימים! בנוסף לנדבך היותך מיוחדת ומחודדת...תטפחי את נתוניך והבליטי אותם.. וסמוכני ובטוחני..כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות... כשתשקיעי בעצמך...תחלי להעריך את עצמך בכל המובנים... ומתוך שלא לשמה תגיעי לשמה.. (בתחילה בכפיה ואילוץ ולאחר מכן זה יהפוך נחלתך דבר יום ביומו!) לעוצמה ולהעצמה אישית ואישיותית! ותקריני זאת כלפי הסובב!וההיזון לא יאחר מלהופיע..גלגל קסמים שכזה... זכרי הנפש התאומה שלך תהא בקורלציה הדוקה להיותך ולמהותך- באשר את.. ותתאים לך ככפפה ליד..בשל היותך ולא חרף מי שאת... החבר האחרון שלי נהג לומר לי בתבונה (כאשר קבלתי על העליה הדרסטית במשקל בשל הדיפרסיה): שעוד 10 קילו של מ. אותנטית...פירושו עוד 10 קילו לאהוב!עוד 10 קילו למשש!ועוד 10 קילו להתאהב בו! תאמצי בחום את המשפט ותשלימי לעת עתה עם המצב...עד יעבור זעם... כשהחצי השני שנועד לך מששת ימי בראשית יתדפק על דלתך ויתרפק על חמוקך... מאושר ונחת לא תזדקקי לחיזוקים ופיצויים בדמות אוכלים משמינים, מחליאים ומחלים(גורמים למחלות) מחזיקה לך אצבעות. מ. אותנטית.

תראי, טוב אני בטח לא מחדשת לך זה לא רק הקטע של המשקל, וכל המספרים האלה באמת שאין להם שום משמעות. אני חשבתי בצורה הזו גם ששקלתי בערך כמוך (רק שאני "קצת הרבה" נמוכה ממך), וגם כששקלתי פחות מ 50 ק"ג על אותו גובה. זה ממש לא אומר כלום המספרים של המשקל והגובה וצריך לדעתי להתייחס בעיקר למחשבות והרגשות. ודרך אגב התגובות שאנחנו מזמנים ומקבלים על צורת מחשבה כזו כשהמשקל נמוך גם הן ממש מעצבנות ומקלקלות המון, ואת יכולה לנחש. אז זה לא האוכל כאוכל והמשקל כמשקל ונראה לי שאת יודעת את זה. כפי שאני מכירה אצלי אלה המחשבות שכל מה שנכנס פנימה, גם מילים ומה שנקלט בכלל מהסביבה ("אוכל") הופך כולו לחרא (סליחה) גם החלקים הטובים וגם הרעים הופכים לזבל ואז יש רצון גדול ובלתי נשלט לירוק ולזרוק הכל החוצה. את כל הרגשות ה"רעים" ו"האסורים". רגשות קנאה, כעס, חמדנות ועוד ועוד - לא רוצה אותם בפנים ואז נכנס הקטע של למשל לעשות ספורט בצורה ממש אינטנסיבית ואגרסיבית. לזרוק החוצה. להעיף מתוכך, שלא יישב שם וגם לברוח מהם. הם מכאיבים. במקרה שלי אני באמת נכנסת למעגל הרס רגשי שמאד קשה לצאת ממנו, גם כשאני נעזרת בשיחות. קראתי אותך קודם. הבנתי שאת לא בפסיכותרפיה כרגע, אבל בלי קשר נדמה לי שאת מרגישה שלסביבה שלך אכפת מאד ממך. גם לסביבה האמיתית וגם לוירטואלית. זה מה שגורם להזיל דמעות. זה לא הכל, אבל משהו קטן שאפשר להתחיל ממנו. אני מאמינה ורואה בעיניי כמסתכלת מבחוץ (נכון שזה תמיד קל יותר לעמוד בחוץ:-)) אבל אני באמת רואה שיש לך הרבה קצוות של חוטים להתחלות חדשות ולשיפור ומקווה מאד שתצליחי לתפוס אחד מהם (קשה קשה אולי כמו למצוא מחט בערימה של שחת אבל בואי ננסה קצת להאמין שאפשרי) ואני מקווה שתוכלי להמשיך בכיוון יותר בונה מאשר הורס.

אני אכן מעריכה את כל התגובות. ברור שכל מי שמגיב, קרא את הודעותי לכל אורכן וגם טרח לכתוב את מחשבותיו בתגובה, וזה אכן ראוי להערכתי. אבל, בפורום, כך ד"ר הידש אומר, נמצאים רק אנשים שלא מרגישים טוב במיוחד. מי שמרגיש טוב, לא ממש זקוק לפורום כתמיכה ריגשית. כך שיש פה המון אנשים שסובלים, כמוני, וגם יותר, ולכן יכולה להיות פה לפעמים רמה מאוד גבוהה של הזדהות ואמפטיה, רצון לעזור, תגובות ארוכות ומפורטות בהן כל הסובלים יודעים לומר את המשפט הנכון בדיוק משום שהם כמוני נמצאים במקום לא טוב כשלי. זה החלק הטוב שאני מוצאת בפורום. הרי אף רופא, או פסיכולוג שלא סבל מהפרעה ולא גירש את הג'יפה של של תחתית פח הזבל, לא יוכל לדעת כמה עצומה היא המצוקה, כמה גדול הכאב, כמה ענק הרצון שפשוט הכל יפסיק, שתהיה קצת שלווה. מצד שני, וזה מה שאני מרגישה בתגובות האחרונות שאני מקבלת, לפעמים אנשים משתמשים בתגובתם כדי להשיג עבודה עצמית. כמובן שיכול להיות שגם אני חוטאת בכך, טוענת לענות ובעצם מדברת לעצמי דרך התגובותש אני כותבת. אני חושבת, שלהוציא את מחבקת ותומכת, מי שכתב לי לאחרונה עשה זאת ממקום של מצוקה אדירה ורצון לעזור, ללא ספק, אבל הוציא תחת ידיו את סיפורו האישי ולא דברים מנותקים מקונטקסט אישי. אנילא חושבת שאי פעם כתבתי את הדברים הללו, למרות שאני חושבת אותם כבר הרבה זמן. אני בפורום הזה כבר שנתיים וחצי. לא כתבתי בדיוק משום שברור שמי שמגיב עושה זאת על מנת לעזור, אבל הבעיה היא בדיכאון, שכל ניסיון נוסף של חוויה לא טובה, חוסר הבנה ובדידות, רק מחמיר את המצב, ואולי כדאי לחשוב על זה לפני שאומרים משהו. הייתי מתה ללכת לטיפול בשיחות. אני יודעת שיש דברים בי שחייבים עיבוד עמוק, ואולי אפילו מתמיד לתקופה ארוכה כדי לעשות שינוי אמיתי שיחזיק מעמד. והסיבה שאני לא הולכת היא די עצובה- שפשוט אין לי כסף לזה. לצערי לא כל כך כיף לבלות עם אנשים שהם בדיכאון. אנייודעת, ויכול להיות שבגלל זה אני לא בקשר עם חברות. אני לא מתקשרת, והן לא מתקשרות בחזרה. מצד שני, אין תג מחיר לעוצמת הכח שיכול לבוא ממערכת תמיכה טובה. ולי לצעיר, אין מערכת תמיכה טובה. אני בודדה לא משום שאין אף אחד בחיי. אלא משום שלפעמים אני מרגישה שאני משתמשת באותן מילים כמו שכולם משתמשים כדי לדבר, אבל משום מה אף אחד לא מבין מה אני מתכוונת לומר.

אני ואת מכירות כבר תקופה ארוכה, אני חושבת כל השנתיים וחצי שאת ציינת ואם זאת אינני מתיימרת באמת להבין מה עובר עלייך משום שכל אחד מאיתנו פה חווהת דברים בצורה שונה, בעוצמה שנה, בדרך שונה אך כל מה שאוכל להגיד לך הוא שאני מזדהה ואיתך בכל מה שאמרת. שירה יקרה, לפני 4 שנים התחלתי טיפול בסטרואידים בגלל מחלה אוטואימונית ממנה אני סובלת והגעתי עד למינונים מקסימלים של 60 מ"ג ואף 150 מ"ג דרך הוריד באישפוז. הסטרואידים ניפחו אותי בפנים, השאירו סמני מתיחה כמעט על כל חלקה טובה בגופי שלא יעלמו וגרמו לי להעלות למעלה מ- 20 קילו. מאז אני יורדת ועולה במינון הסטרואידים וכך מתנפחת יותר או פחות. אם נוסיף לזה את הרמרון והצפרליקס שאני לוקחת שגם מעלים את המשקל זה בכלל חגיגה וכך ממישהי שלשבשה מידה 42 תמיד עליתי ל 46 ואף 48. פעם שקלתי 73 על 1.70 - היום תוסיפי לזה 25 קילו בערך. אני כותבת זאת כי אני כל כך מבינה איך את חשה. אני לא יוצאת אם אף אחד ואם כל אלה שאני מתכתבתב בצאטים ואתרי הכריות אני אף פעם לא חושפת את תמונתי העדכנית כי יודעת מה תהיינה התגובות. אבל, מעבר לזה שירה יש לי ולך הרבה מה להציע. את בחורה אינטליגנטית ורגישה, חמה ואיכפתית ואלו לא דברים שיש לזלזל בהם שירה. את יודעת, יופי בא והולך ובכלל זה מודה. פעם זה היה אין להיות אישה מלאה ושמנה ומחר זה יהיה משהו אחר אבל אישיות האדם לא משתנה כל כך מהר. היי שמחה במה שיש לך- אולי זה קשה עבור שנינו עכשו אבל אולי זה גם קרה ךנו כדי שנלמד משהו על עצמנו ונצליח להוציא מעצמנו את הטוב הגם ש........ שולחת לך חיבוק גדול- אני איתך אריאל

שלום ד"ר הידש, יש לי שאלה ולא ברור לי אם זה הפורום הנכון לשאול אותה. לפני כשבועיים התאבדה בחורה שעברה התעללות מינית לאחר שלא מצאה מסגרת אישפוזית שיכלה לעזור לה עם הפלשבקים וסימפטומים חמורים אחרים מהם סבלה. היא כתבה במכתב שהשאירה שבבתי חולים פסיכיאטריים אליהם פנתה, אמרו לה הפסיכיאטרים שהם אינם מבינים במה מדובר ושהם לא יכולים לעזור כי הם לא מכירים את הבעיה. הבחורה שוחררה למרות נטיות אובדניות קשות בגלל שלא היתה פסיכוטית, אבל אם איני טועה, לא רק פסיכוטיים מתקבלים לאישפוז פסיכיאטרי. האם יתכן שפסיכיאטרים בארץ באמת לא הבינו אודות הסימפטומים מהם סבלה? בתודה מראש, מאיה

שלום מאיה, פסיכיאטרים לא מבינים הרבה, אבל משהו הם בכל זאת מבינים... אני לא כל-כך בטוח שהמקרה הנורא של ההתאבדות של אפרת, אם אני זוכר את השם נכון, היה נמנע אילו היו מאשפזים אותה. האם את יכולה להיות משוכנעת שאישפוז היה עוזר לה? במה הוא היה עוזר לה? באישפוז לא עושים כלום רוב רובו של הזמן והיא הייתה נמצאת עם אנשים במצבים די משונים ולא הגיוניים. האישפוז להערכתי הוא לצערנו הרב הפיתרון היחיד כמעט לאנשים פסיכוטיים, אבל לכאלה שלא פסיכוטיים הוא די מיותר. אני ממש לא רואה מה היו יכולים לעזור לה שם? בברכה מיכאל(מיקי)

למאיה בהחלט וכנראה שהבחורה לא קיבלה את העזרה שלה הייתה זקוקה. את עלית על בעיה מבנית ומהותית קשה מאוד בפסיכיאטריה בארץ. 95% מהתקציב והמאמץ הפסיכיאטרי פונה לכיוון של מערכת האשפוז בבתי חולים פסיכיאטרים. רק 5% מופנים לקהילה. כך שהבחורה בהחלט הייתה צריכה לקבל טיפול הולם בקהילה וכנראה הטיפול לא היה מספיק ולא הביא להקלה. ורק אחרי שהטיפול בקהילה אינו עוזר יש לחשוב על אשפוז, אבל אם אין ברירה אז בודאי שיש מקום לאשפז. פשוט מי שלא פסיכוטי חייב להסכים לאשפוז ואסור לאשפז בכפיה. אבל כאמור המסקנה שלי היא שצריך לתת את המשאבים המספיקים לטיפול בקהילה. צר לי אבל זה המצב הידש

קראתי ש-50% מהמובטלים בצרפת מקבלים מרשמים לתרופות פסיכיאטריות-פסיכותרופיות מסוגים שונים. רציתי לדעת אם המצב בארץ דומה לזה שבצרפת? שאלה נוספת: כיצד ביטוח לאומי יודע להבדיל בין מובטלים שיש להם הפרעה נפשית ומגיע להם קצבת נכות לעומת מובטלים אחרים שמשתמשים בפסיכיאטריה רק בשביל לקבל את הקצבה? האם מובטל שמבקש ומקבל תרופה פסיכיאטרית יכול אח"כ לבקש ולקבל מהמדינה גם קצבת נכות נפשית?

שלום סמי אם אתה מתענין באבטלה בצרפת, שהיא במידה רבה גם האבטלה בישראל הייתי ממליץ לך מאוד על ספר שנקרא "קללת הכלכלה" מאת ויויאן פרוסטר ובצרפתית זה נשמע הרבה יותר טוב: l'horreur economique כלומר זוועת הכלכלה. אני למעשה שוקל לקרוא את הספר בשביל עצמי שוב פעם. זה ספר מבריק. ולשאלתך: האמת היא שאי אפשר ל"זייף" מחלות נפש כדי להתחמק מביטוח לאומי. לא ניתן לזייף "מאניה דיפרסיה" ולא סכיזופרניה ולא סכיזופרניה אפקטיבית ולא דיכאון מז'ורי. או שיש לך או שאין לך. אדם שהוא עד כדי כך נואש שהוא מסוגל לזייף משהו כזה- כבר לא מזייף. אדם שלוקח תרופות פסיכיאטריות איננו נכה ורבים נוטלים את התרופות האלה. אם הרופא כתב לך פרוזאק ותלך עם זה לביטוח לאומי יצחקו עליך. נכות ניתנת רק לאנשים עם מוגבלויות חמורות. אני אישית אולי אקבל קבצה והגשתי בקשה, אבל אני מודה שאני נורא לא רוצה אותה ומעדיף בהרבה לעבוד. ולכן אני מחפש עבודה די בעצלתיים אמנם...אבל לשבת בבית כל היום יכול להכניס כל אדם לדיכאון... הספר מומלץ מאוד.... בברכה מיכאל(מיקי)

לסמי חבל שאתה מבלבל בדברים ומשתמש בסטיגמות על אנשים חולים. צריך להבדיל בין אדם מובטל שקשה לו עם המצב הכלכלי ועם הפגיעה במשפחה ולכן הוא סובל מדיכאון (אוי ואבוי לאדיש) והוא פנה לטיפול נפשי. נקודה אחרת היא על אדם הסובל ממחלה או הפרעה נפשית ואינו מסוגל לעבוד (אינו מובטל אלא איבד את כושר העבודה כמו אדם אחר התקף לב) והוא עבר את כל הבדיקות של ביטוח לאומי וועדה רפואית כדי לקבוע שאינו כשיר לעבודה. טוב שאתה שואל ותוכל לשנות את הדיעות הקדומות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש. אתמול בטיפשותי הרבה כתבתי הודעה למ.אותנטית שבה בסך הכל שאלתי מדוע היא כותבת בגסות ומשאירה הודעות שלא קשורות לפורום כמו זו שבה היא מספרת לכולנו איך נראית האורגזמה שלה. ההודעה שלי לא הייתה בוטה, לא מעליבה ונכתבה ברצינות. אבל בתגובה זכיתי לשרשרת של גידופים שמכנה אותי "המאוהבת של דר' הידש" ועוד כל מיני שמות, רמיזו ותכנים שאין לי מושג לגביהם כי לאחרונה נעדרתי מהפורום. עד כאן אין לי בעיה להבליג. אבל מרגע שבהודעה שלה משתמע איום כמו "את על הכוונת" איני מוכנה לשתוק יותר. אני מבקשת ממך להגן על משתתפי הפורום המעולה הזה, ואני בתוכם. יש גבול גם לחופש הדיבור. עדילי.

לעדילי אין ספק שהדברים חרגו מגבולות הסביר והם עוררו כעס. לדעתי הפתרון הטוב ביותר לדברים מהסוג הזה הוא להתעלם באופן מוחלט ולא להגיב, מהניסיון הדבר יעיל אבל בדרך כלל ישנם אנשים אשר בכל זאת עונים וכדור השלג ממשיך להתגלגל. לכן, בקשתי ממך ומכל אחד אחר, להשאיר תגובות בוטות ללא תגובה, ואז פשוט הכותב עצמו יעלם מהפורום כפי שקרה לא פעם. בכל אופן, הדברים חרגו מגבולות הטעם הטוב ולכן לצערי נאצלתי למחוק אותם. אני כותב לצערי כי אני שונא לעשות זאת אבל לעתים אין ברירה. ובאמת, בואי נעזוב את הדברים המיותרים הללו, אם לא נתייחס הם בודאי שיתמעטו. שבת שלום ושיהיו רק דברים טובים הידש

אם משהו אישי ואותנטי(מטבע הפורום המדובר) משתמע כביכול כפרובוקטיבי ומושמע מדיירי הפורום הקבועים ו/או המשכילים... (בשל דעות קדומות ואנארכוניסטיות של קוראים נבערים או קוראת מאוהבת) לא מן הנמנע כי לא תחשפו לתכנים "האסורים" ותתעלמו מהם באופן חד משמעי וגורף! סוף כל סוף תגובה לעניין.

חברי סובל מבעיות שינה ומכאבי ראש מתקופת הצבא. כיום הוא משוחרר ואנו עושים בדיקות כדי לגלות מה יש לו. הוא סבל בתקופת הצבא מחוסר שינה, מבדיקת מעבדת שינה התגלה כי יעילות השינה שלו היא רק 45% וכי הוא בקושי ישן ממש זמן האמיתי של השינה. כרגע הוא קיבל מרשם למלוטנין , האם אתם יודעים משהו על על זה? השפעות? והוא מקיבל תרופה מפסיכיאטר שנקראת cipralex אולי את יודעים משהו על הכדור הזה? הוא מפחד לקחת אותו, כאבי ראש סובבים אותו כל הזמן ואנחנו לא יודעים ממה זה נובע. אם אפשר לעזור אני אשמח!!!

אין מה לחשוש מציפרלקס,הכדור מרגיע ומאזן את כמות הסרטונין במח,בעיות שינה לעיתים קרובות נובעות מחוסר איזון. הורמון המלטונין אשר גורם לשינה מופק מאיזון סדיר של הפעילות הכימית במח. אין זו תרופה ממכרת אך יש ליטול אותה באופן סדיר בזמן ההלחמה אין להפסיקה באופן מיידי אל בתהליך גמילה וזאת אך ורק בפיקוח רפואי. פעילות הכדור החל מחודש לערך.

לרונה שלום, מלטונין יודעים משהו על זה? מה הוא עושה: מדובר בהורמון המופרש על ידי בלוטת האצטרובל במוח, ולרמות בדם יש השפעה ישירה על מצבי העירות והשינה, ואכן מתן מלטונין משפר משמעותית את איכות השינה ואיכות החיים. באנשים(מטופלים) עם הפרעות שינה שנובעות מחוסר או מהפרעה בהפרשת ההורמון. המלטונין אינו כולל בסל הבריאות. ואפשר לקנותו רק במרשם רופא מחירו : 120 - 100 ל-50 כמוסות. לגבי, הציפרלקס: מדובר בתרופה המיועדת לטיפול בדיכאון ובהפרעות חרדה, היא שייכת למשפחת חוסמי ספיגה חוזרת של סרטונין (SSRI ) ומעלה את כמות הסרטונין במוח. לד"ר הידש שלום !- בהזדמנות זו ברצוני לשאול אותך שאלה, האם יש אפשרות לעבור בדיקת דם בארץ לבירור רמת המלטונין? אני שואלת משום שעלה לי רעיון לעשות בדיקה לאדם קרוב, שסובל בין היתר גם מהפרעות שינה? ואף פעם לא עשה בדיקה מסוג זה. ובחזרה לרונה- מקווה שעזרתי מעט. והעיקר הבריאות מיכל

לרונה, ידוע שעבודה במשמרות גורמת להפרעה בשעון הביולוגי, כך גם שירות צבאי שבו שעות שינה מועטות ולעתים שעות פעילות בלילה עלולה לגרום לבעיה מהסוג הזה כמובן שאיני יכול לאבחן את כאבי הראש. לכאבי ראש עלולים להיות סיבות רבות ושונות, ויש צורך לברר קודם כל אצל נאורולוג. כמובן שמתח וסיבות נפשיות עלולות לגרום לכאבי ראש על התרופות אני חושב שקיבלת אינפורמציה מלאה מקודמי. שבת שלום דר' גיורא הידש

למישהו יש מושג אם מקבלים קצבת נכות על חרדות? עברתי ועדה וראיון ומבחן פסיכולוגי ועדיין לא קבלתי תשובה מהם זה היה לפני חודשיים. מצבי גרוע מאד אני מאד עייפה כי אני נוטלת הרבה כדורים. תודה על הידע והאינפורמציה

לגלית, את לא היחידה שמגישה תבעיה לביטוח לאומי, תיהיה בטוחה שיש עוד המון אנשים שמגישים תביעה ומחקים בתור. בכל אופן, ביטוח לאומי מטפל בך, ובוחן אותך...למרות שנדמה לך שלא מטפלים בבעיתך. כך שכל הנושא שלך בטיפול בביטוח לאומי, וצריך עוד קצת ס...ב..ל...נ..ו...ת- במידה ויאושר לך קיצבת נכות, את תקבלי את הקיצבה רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה. למרות הקושי, נסי להנות ממה שיש ולא ממה שאין כרגע. ביי מיכל

היא לא שאלה אם כן מטפלים או לא מטפלים. ברור לה שמטפלים. היא שאלה אם בסופו של הטיפול היא תקבל כסף. זה מה שהיא שאלה. ואם את לא יודעת את התשובה אז עדיף שתשתקי ולא תעני על מה שלא שאלו אותך לגביו.

שלום קב. ברצוני לשאול מה עושים עם אדם פגוע נפש אשר מסרב/ לא מודע לצורך בטיפול ופוגע בעצמו ובמשפחתו? מדובר באדם שסובל מקמצנות ומתסביך רדיפה, שמרגיש שכל העולם נגדו. לאחרונה אביו נפטר והמצב החמיר. הוא מתגורר עם הוריו, לא נשוי, לא עובד בעבודה קבועה, "נתפס לשטויות".

תלוי מה הכוונה "פגוע נפש". יש לו עבר פסיכיאטרי? הוא מוכר למערכת הפסיכיאטרית? עקרונית לא ניתן לשנות באופן משמעותי אופי של אדם מבוגר ובוודאי שלא בכפיה. אם מדובר באדם עם היסטוריה של מחלת נפש אז זה סיפור אחר ותלוי במידת הסיכון לפגיעה פיזית מיידית שנובעת מהמחלה.

לשירי כפי שדור כתב השאלה קודם כל מה האבחנה? יש הבדל בהתייחסות לאנשים עם מחלות/אבחנות שונות. אולי רופא המשפחה יכול לעזור והוא יודע פרטים שאת לא יודעת? שבת שלום דר' גיורא הידש

לאחותי הגדולה יש חמות חולת סרטן. היא גילתה גילוי מוקדם מאוד ולכן וכרגע מטופלת. מדובר עליה. באמת היה גילוי מקודם אך היא החליטה על טיפול אגרסיבי ביותר, היא עצמה רופאת ילדים, וקשה לה לעבוד, יש ימים שהיא לא מגיע לעבודה בבי"ח. לא מזמן, לאחר גילוי המחלה, היא החלה להראות סימפטומים של דיכאון, וקיבלה פרוזאק. זו תגובה די מובנת. מה של מובן לי זה שהפסיכיאטר איבחן שיש לה ציקלותמיה. גם אמה ואחיה אובחנו כסובלים בציקלותמיה, והוא טוען שיש מרכיב גנטי. מה שרציתי לדעת זה: 1-בDSM4 כתוב על כל הפרעה שלא מאבחנים אותה איבחון סופי אם היא תוצאה של מצב גופני -ופה יש סרטן, זה חתיכת מצב גופני קשה, איך הו יכול לאבחן דבר כזה? 2-האם זו הפרעת אישיות? נטייה אישיותית? הפרעת מצב רוח שיכולה לחלוף? סוג מתון של הפרעה ביפולרית? 3-האם אישפוז יכול לעזור? ברור שהדיכאון לפחות הוא תגובתי, וגם אם יש לה ציקלותמיה, הוא דורש טיפול. יכול להיות ציקלותמיה + אפיזודה של דיכאון מז'ורי? 4-היא כרגע חושבת על אישפוז כי מאוד קשה לה לתפקד, האם יש מקום באיזור ירושלים שמישהו פה יכול להמליץ לי עליו-מקום נעים, אולי אפילו פרטי, אלו אנשים עם אמצעים.

לשירה אכן ציקלותימיה היא דבר מתון יותר מהפרעה בי-פולרית בדיוק כפי שדיסתמיה היא מתונה ביחס לדיכאון מג'ורי. האבחנה של דיסתמיה היא בדרך כלל לפי ההיסטוריה של האדם והמהלך במשך שנים ולאו דווקא לפי המצב הנוכחי של דיכאון שהוא כפי שאת כותבת במידה רבה תגובתי. תשמרי על עצמך הידש

ההודעה נישלחה ב 7 תודה על התיחסותך הריצינית מר היידש

לדני אני באמת רוצה להשיב לך, תעשה לי טובה ותקל עלי, או שתכתוב את הפרטים המדוייקים כמו להוסיף שעה וכך הלא, או יותר פשוט תעתיק את השאלה שוב. תודה דר' גיורא הידש

בבקשה :-) http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/495/xFT/380725/xFP/380725

אני התחלתי לקחת רמרון לפני 3 ימים וכבר התחלתי להיות עצבני (לרעוד עם הרגליים) ולהזיע בלילה... זה יכול להיות בגלל הרמרון? אגב התופעה הזאת קרתה לי גם שלקחתי אפקסור וגם שלקחתי אנפרניל... מה אני יכול לעשות עם העצבנות וההזעה? זה יעבור מתישהו?

לצביקה הזעה ועצבנות לדעתי אינן קשורות לרמרון. רמרון פועלת במנגנון שונה מזה של אפקסור ואנפרניל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, רציתי לברר האם מאניה שאובחנה והתפרצה בעקבות תנאים סביבתיים טראומתיים והתמוטטות נפשית הינה מחלה גנטית, כלומר האם הגן היה קיים והתפרץ בעקבות טראומה? או שיכול להיות שהגן לא היה קיים בכלל והמחלה התפרצה רק בגלל התנאים הסביבתיים? כמו כן במקרה כזה האם הסבירות שהמחלה תעבור בגנטיקה היא גבוהה? אשמח לתשובה מהירה...

יש הטוענים שיש משהו שעובר בגנטיקה....

לבני כפי שאתה יודע ישנו מרכיב גנטי, אבל בדרך כלל יש גם גורם חצוני. ככול שהגורם החיצוני קשה וחמור יותר, כך יתכן שהמרכיב הגנטי קטן יותר. הדבר דומה לעץ חלש (גנטיקה רבה), אז גם פטיש קטן ישבור אותו. או עץ חזק (גנטיקה קלה), צריך פטיש חזק לשבור אותו. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום ! לפני מספר שנים בגיל 16הייתי מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי ל-3 שבועות עקב חשד למחשבות אובדניות ולצורך איבחון (כמובן שסתם בילפתי). כמו כן אימא שלי החליטה להגיש בזמנו תביעה לנכות כללית בביטוח לאומי, ועד היום אני מקבל אותו ! אני לא מבטל אותו כי מבחינתי זה כסף שמממן לי את האוניברסיטה ! כיום אני בן 23 וכבר לא מבלף אבל למרות הכל יש לי פחד קל.... כל פעם שאני צריך לחתום בפני מוסד כולשהו על טופס וויתור על סודיות רפואית (מהסוג הרחב), שכולל וויתור בפני כל עובד משרד בריאות, כל בית חולים, ביטוח לאומי, בית חולים פרטי/ ממשלתי, פסיכיאטרי והרשימה ארוכה ומפורטת.... אני נכנס לפניקה, וצומחות לי כמה שיערות שיבה ! זה לא עושה לי טוב ! האם יש לי ממה לחשוש ? האם מישהו יידע משהו בעקבות וויתורים אלו ? האם הם ימנעו ממני משהו בעתיד רק בגלל שהייתי פעם ילד מניפולטיבי וכמו כן האם יאמינו לי אם אגיד אחרת ? מה היא חוות דעתך.... אשמח לתשובתך בהקדם ! בכבוד רב, אביב

לאביב קשה להחזיק את המקל בשני הקצוות. אם אתה חותם על טופס ויתור על סודיות רפואית ושואלים את הביטוח הלאומי, או אם יש רשומים בקופת החולים, או אם יפנו לבית החולים, אז יקבלו את האינפורמציה שאתה מנסה להסתיר. כל טוב דר' גיורא הידש

הייתי רוצה לדעת אם יש כאן מישהו עם נכות נפשית שקיבל משכנתא מבלי שהבנק דחה אותו על נכות נפשית. אני מכירה נכה אחד שדחו אותו מלקבל משכנתא כי אמרו לו שביגלל שהוא נכה עם בעיות נפשיות לא ניתן לעקל לו את המשכורת ולא את הדירה. האם מישהו יכול לעזור לי ולתת לי תשובה האם יש מיקרה שונה ?

שלום מחכה לתשובה, משום מה בישראל כל העולם ואשתו לוקחים משכנתא וזה לא מקובל לחיות בשכירות, אבל למען האמת הלוואה לשם רכישת דירה רחוקה במקרים רבים מלהיות משתלמת. נו, אמנם יש לך דירה שרשומה על שמך בטאבו, אבל למעשה אתה משעבד את חייך לבנק, וגם משלם ריבית דריבית. כשאתה לוקח משכנתא הבנק קונה דירה ולא אתה. מעבר לזה, שאם יש לך נכות נפשית אתה יכול לקבל סיוע בשכר דירה מבנק למשכנתאות בשויי של שש מאות שקלים, שמן הסתם לא תוכל לקבל אם אתה גר בדירה בבעלותך. בקיצור: אני ממש לא רואה איזו סיבה יש לך לקחת משכנתא, ואם זה באמת כל-כך חשוב לך אז תנסה למצוא עבודה ראויה בשוק החופשי ותשלח את הביטוח לאומי קבינימט ואז גם כשתהיה לך משכורת לבנק לא תהיה בעיה לשעבד חלק ממנה לטובתו. בברכה מיכאל(מיקי)

כל יועץ פיננסי מתחיל יגיד לך מה שמיקי כתב לך במילים פשוטות. אם את לא עובדת בשכר ממוצע לפחות (7,000 ש"ח נטו לחודש) אז תשכחי ממשכנתא ואם אין לך הורים עשירים אז תשכחי גם מדירה משלך. אם את נראית טוב ומושכת אולי תמצאי לך גבר עשיר ואז לא יהיו לך בעיות.

שלום, אני לא שמעתי על בעיה שכזו אבל יש כאן הגיון מסויים שאני יכול להבין. השאלה שלי היא האם מדובר על כל נכות? או שיש הפרדה בין נכות נפשית ובין נכות גופנית? כל טוב דר' גיורא הידש

אתמול הרגשתי מאוד לא טוב פיזית עד כדי כך שכשנכנסתי לחנות הרגשתי שאני לא מסוגלת לדבר והתחלתי ממש להזיע ויצאתי... לא זכרתי את מס' הכספומט שלי... סחרחורת, הזעה, בסוף נכנסתי לחנות למדוד והרגשתי על סף התעלפות בתא המדידה... יצאתי מייד התיישבתי על המדרגות והקאתי....האם אלו סימנים של התקף חרדה?? מעולם לא קרה לי דבר כזה...

בנוסף, לקיא, קשיי נשימה, וחבר שלי לקח אותי ואמר שאני נראית מאוד חיוורת... יש לציין שישר כשהגעתי הביתה הלכתי לישון וקמתי כמו חדשה...

לשרון המפוחדת שלום וברכה, באם התסמינים שמנית אינם מוכרים ואופינים לך בעת חולשה גופנית או בעת מחזור, עיפות כרונית וכדומה... ..עליך להבדק בדיקה שגרתית מקיפה אצל רופא המשפחה שלך על מנת לשלול ממצאים אורגנים.! עליך לזכור כי .תחושה חד פעמית ללא כל ארוע מיוחד שהתרגש עליך לאחרונה בחיים.. אינו סימן לפורענות...ולדאגה מיותרת. ורצוי מאד כי לא תפתחי בעקבות תחושתך הקשה מאמש- התקף פאניקה מפוביה ספקולטיבית בשל ארוע חד פעמי! באם חלילה תחושות אלו יחזרו וישנו...ואלו כאמור תופעות שאינך מורגלת להם בעת שהנך חשה בטוב- פיזית... אזי יש לבדוק ולבחון ברצינות את המימד הנפשי לעניין. הרגעי נא. המ. האותנטית.

התיעצתי עם הפסכיאטר שלי והוא אמר שמקסימום התינוק עלול להיות רדום או משהו כזה וקצת פחדתי מזה ומשהי אחרת שנוטלת תרופות כאלה אומרת שנתנו לילד שלה להיות שבוע להתאוששות בבי"ח האם זה נכון? רופא הנשים שלי לעומת זאת אמר שהילד בשנים יותר מאוחרת עלול לצאת היפראקטיבי האם באמת ישנו סיכוי שכזה? אודה על תשובתך המהירה.

לגלית ראשית חייבים לציין את שם התרופה ולא באופן כללי. כדי שתהיי שקטה וכדי שתקבלי את האינפורמציה המדוייקת ביותר כדאי לפנות למרכז הטרטולוגי בהדסה (הם עונים גם לפניות טלפוניות), הם המעודכנים ביותר ואת תוכלי להיות שקטה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. שמי אריה ברעם. אני תלמיד תיכון בן 16. אני צורך כבר חצי שנה 10 מ"ג (כדור אחד שלם) של סיפרלקס בבוקר, וחצי מ"ג (חצי כדור) של ריספרדל בערב. בהמלצת פסיכיאטר, כמובן. גובהי 1.65 ומשקלי 75 ק"ג. לפני שהתחלתי לצרוך את הכדורים, משקלי היה 60 ק"ג וגובהי היה זהה להיום. ברצוני לשאול: האם צריכת הכדורים מעכבת את הצמיחה לגובה ו/או גורמת להשמנה? או שמא ההשמנה נגרמה כי התחלתי להתאמן בחדר הכושר באותה תקופה? תודה מראש.

לאריה שתי התרופות עלולות לגרום לעליה בתיאבון ובמשקל. כמובן שגם חדר כושר, מצד אחד מוציא אנרגיה אבל מצד שני יש בניה של שרירים אשר מוסיפים במשקל. כאשר אני כותב שהתרופות עלולות לגרום לעליה בתיאבון, הכוונה היא שמדובר על תופעת לוואי, אבל היא אינה פוגעת בכולם. לכן השאלה היא מה קורה אצלך? כל טוב דר' גיורא הידש

ריספרדל בהחלט גורם לעלייה במשקל, וגרוע מכך- מעכב התפתחות מינית. יש תרופה אחרת בשם גאודון, שפועלת כמו הריספרדל אך ללא תופעות הלוואי שלה. היא נמצאת בסל התרופות רק לסובלים מסכיזופרניה, אך לדעתי, אם הבעייה שלך אחרת כדאי לשלם באופן פרטי ולהימנע מתופעות הלוואי שך הריספרדל. ובכלל, הייתי מייעצת לך לפנות לפסיכיאטר שנתן לך את התרופה ולשוחח איתו באופן ישיר. לא ייתכן שהוא לא יודע את מה שאני כתבתי כאן. מחובתו להציג בפניך את היתרונות וגם את החסרונות של כל תרופה, ולתת לך את האפשרות לבחור. תרגיש טוב!!!

אני מודה לכם על כך שהשבתם לי. אם כך, העלייה במשקל נגרמה עקב שילוב בין הכדורים לבין חדר הכושר. אני גם נוטה להאמין לעיכוב ההתפתחות המינית, משום שאני מרגיש זאת. אבל מה בקשר לעיכוב הגביהה?

שלום רב, היכן ניתן לקנות בארץ מנורות 10000 לקס לטפול בדיכאון חורף?. בתודה מראש. ג.

אין לי מושג, אולי משהו יודע? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום. למה אני מפרסם פה? כי גם אני נוטל פרוקסטין, להורדת דיכאון, ואובססיה וחרדה שיש לי מהפנטזיה הנ"ל. כשאני רואה מישהי שמוצאת חן בעיני מיד אני נמשך לכך שתאנוס אותי והפסיכולוגית שלי אמרה שיש לי אובססיה לעניין, ואני סבור כי יש פה בנות שיאהבו לשלוט. אני צעיר, חתיך ונראה טוב, והמייל שלי: 80001 @ WALLA.CO.IL אני אוהב בנות רזות עד מלאות בטעם טוב. בברכה, נמשך.

הצעתך בהחלט מפתה...ובוטה:- אך דא עקא..אף מטעה... האומנם אתה נמשך לשליטה נשית מתוך מודעות עם כל המשמעות? או שהרצון לכך, בלתי נשלט ונובע מאובססיה של טורדנות כפיתית?

קחי זאת גם בתור חוייה מתקנת. :-)

זוהי פנטזיה שאני מאוד רוצה להגשים, ואם זה יעשה חוויה מתקנת לאונס שעברת אני רק יצא ברווח. ואם תרצי אני אשמח להתכתב איתך אם תכתבי לי לאימייל שמצויין מעלה. לא הבנתי בדיוק מה מעניין את הוד מעלתך. ולדר' חבל שמחקת, רק כרגע הספקתי לראות קצת תגובות וחבל שהשאר נמחקו.

לצערי נכנסתי לפורום רק מאוחר וחבל שלא מוקדם יותר. אני חושב שהשרשור עבר לפסים אישיים ועזב לחלוטין את הנושא הענייני. בנוסף אין ספק שכל כללי הנימוס נשכחו. כך שנאלצתי לגזור את מה שעבר את הגבול. דרך אגב, כנראה יש קושם מסויים מהבחינה הטכנית, כך שגזרתי מעט יותר מדי, אתכם הסליחה. ביי הידש

מיקי, ביקרתי בבלוג שלך. אחלה בלוג. אני מקוה שתמשיך. אפילו כתבתי לך הודעה די ארוכה, אבל לא הצלחתי לשלוח אותה, אז ויתרתי. בעיקרון ניסיתי לעודד אותך להמשיך לכתוב. יש לך כישרון. אתה מעניין. אתה ציני. משעשע. הרבה הומור. ויש לך חומרים טובים. אני רוצה לבקש ממך שני דברים: 1. שתתן שוב את הקישור לבלוג כי הוא אבד 2. שתסביר איך מגיבים שם, או שתיתן את המייל שלך כדי שאוכל להגיב יש לי קצת חומרים בשבילך על ההבדלים בין ירושלים לת אביב, אמרת שאתה רוצה לכתוב על זה ספר

שלום מריאנה אני שמח על כל עידוד כי אני ממש זקוק לו. אני יודע שיש לי כישרון, כי הרבה אנשים אמרו לי את זה, אבל כמו שאת בודאי יודעת עם כישרון לא הולכים למכולת. וחוץ מכישרון, יש לי בלי עין הרע גם מאניה דיפרסיה, שדופקת לי את החיים חזק ובטוח. אבל עכשיו אני בלי מאניה ובלי דיפרסיה וכולי תקווה שזה ישאר ככה, אבל, זהו מחר אני משתחרר מבית החולים. הרופאה הבטיחה וחסר לה שלא תעמוד בהבטחתה, כי אם היא לא משחררת אותי, אני "שורף את המועדון". ולשאלותיך החביבות: 1. הקישור הוא: http://www.livejournal.com/users/mordechai123/ 2. את יכולה להגיב ישר לאי-מייל או לכתוב לי הודעה כאן. כאמור, אין לי טלוויזיה וה"בידור" העיקרי שלי הוא האינטרנט, כך שאני "שורץ" כאן די הרבה. אם את רוצה להגיב בבלוג יש שם למטה קישור קטן שאומר comment on this, ואז נפתח לך חלון עם כל מה שכתבתי שוב פעם, את מסמנת את עצמך כאלמונית וכותבת לי מה שבא לך, והמערכת גם שולחת לי את זה ישירות לאי-מייל. כך שבשני הדרכים את מגיעה אלי. בברכה מיכאל(מיקי)

ושחרור נעים! אהבתך הוירטואלית:- מעריצתך האלמונית!

שלום רב, אימי סובלת מדיכאון כרוני ו - OCD מעל ל - 20 שנה. עם גיל המעבר המצב החמיר והטיפול התרופתי לא עוזר. האם כדאי לנסות טיפול הורמונלי לגיל המעבר? האם הורמונים לא פוגעים ביעילות התרופות נוגדות דיכאון? בקשה נוספת, כיצד מגיעים אל ד"ר הידש לטיפול?

שלום, באופן כללי מהבחינה הנפשית אני מעודד להשתמש בהורמונים בגיל המעבר. גם מהבחינה הנפשית וגם כיוון שהם מונעים אוסטאופורוזיס, מחלה קשה הגורמת לנכות. יחד עם זאת צריך לזכור את הסיכון בהורמונים כגורם העלול להגדיל את הסיכון לסרטן השד, כך שצריך לשקול את כל השקולים עבור אדם מסויים. ההורמונים ואפקסור אינם מפריעים זה לזה. כל טוב דר' גיורא הידש

האם אפשר לקבל את הפרטים שלך לשם קבלת טיפול?

שלום ד"ר היידש סבלתי מחרדה ומעי רגיז. אני מטופל כשנה ברמרון. החרדות נעלמו אך השיפור במעי רגיז אינו כפי שהייתי רוצה שיהיה. במיוחד בבוקר עדין יש לי 3-4 יציאות (לפני טיפול ההרגשה בצורך להתפנות היה כל הזמן) . רציתי להתיעץ איתך בכמה דברים: 1. שמתי לב לכך שמאז ססבלתי מחרדה ומעי רגיז ולמרות הטיפול ברמרון והיעלמות החרדה, אני מתרגש בקלות ממצבים מרגשים כמו למשל קטעים מתוך סרט, ובמיוחד מצבים שקשורים למשפחה (אבא שלי עבר ניתוח לא קשה בהצלחה) עד כדי בכי ואני בקושי מתאפק לא לבכות והרבה פעמים לא מצליח. אשתי לא מסוגלת להבין מדוע אני מתרגש כל כך. זה מפריע לי. האם זה אומר משהו על יעילות הטיפול ברמרון? 2. האם השיפור במצבי בעקבות הטיפול ברמרון הוא המקסימלי? או טיפול בתרופה אחרת יכול עוד יותר לשפר את מצבי? תודה רבה,

לאורי למעי רגיז אני מנסה פעמים רבות את האנפרניל XR, זוהי תרופה מהדור הישן טובה נגד דיכאון וחרדות. אחת מתופעות הלוואי שלה היא עצירות....כך שבמקרה של מעי רגיז זה יתרון. איני חושב שהרגשנות או התופעות האחרות שתיארת הן מהרמרון. השפור ברמרון הוא גם פונקציה של המנון, אפשר לעלות עד 60 מג' ביום אם אין תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש