פורום פסיכיאטריה
8.2.2005 ברצוני לתאר מצב של ידיד איש משפחה בכללית הוא בן אדם מאוד רגוע ומקבל את הכל בהבנה אבל במקרים מסויימים שהוא כועס הוא בחוסר שליטה הוא קורע ממנו את הבגדים בצורה לא נשלטת או זורק את כל מה שיש לו ביד ואחרי שהוא נרגע הוא כמובן מבין שיש בעיה אבל הוא לא מצליח לשלוט בה לאן אתה ממליץ לפנות האם תרופות או טיפול הוא נמצע בחוסר אונים תודה Srona
לסרונה הייתי ממליץ קודם כל על בדיקה של נאורולוג ולקיחת היסטוריה מדוייקת מהאדם שאת מדברת עליו. אחר כך אפשר לפנות למרפאת בריאות הנפש הקרובה לאזור מגוריך. כל טוב דר' גיורא הידש
לדר הידש היקר בשאלתי לגבי הבדל ההשפעה בין פריזמה על המח לבין השפעת הסמים על המח התבקשתי לחפש בדפים קודמים אך לצערי לא מצאתי וכמו כן ציינת שהטיפול בתרופות פסיכיאטריות הם נקודתיות לבעיה כמו אנטיביוטיקה ואז הבעיה חולפת, שכחתי לציין שאני מטופלת בפריזמה בגלל בעית חרדה עם ocd ולכן הבעיה לא חולפת אצלי עם הפסקת הטיפול אלא חוזרת ללא טיפול תרופתי לכן אשמח אם תוכל להשיב שוב מה ההבדל בהשפעה על המח בן פריזמה לסמים ?ולמה זה אף פעם לא עובר לי (ה ocd)? תודה רבה על סבלנותך.
סמים מיועדים להנאה, לכיף, משפיעים מייד ובד"כ נוצרת התמכרות. תרופות מיועדת לטיפול במחלה בלי קשר אם היא מרפאת את המחלה או רק מורידה את הסימפטומים באופן זמני. תרופה ניתנת רק עם מירשם של רופא מורשה ופיקוח שלו על המינון וההתוויה (לא כולם מקבלים). רופא גם מתיחס לתועלת מול נזק. לדוגמה- הוכח במחקר מסויים שמורפין יעיל מאד נגד OCD אבל בגלל שהוא ממכר הבחירה תהיה להשתמש בתרופות שמעלות את רמת הסרוטונין במוח שזה מנגנון שונה לגמרי, פחות יעיל כמובן אבל גם פחות מזיק. כלומר הבטיחות של התכשיר גם נלקחת בחשבון ולא רק היעילות שלו.
לאלמונית אני חושב שהדברים החשובים נאמרו. כמובן שאנחנו מדברים באופן סטטיסטי ועל רבים, מקרה פרטי אחד אינו מאשר או אינו שולל את הכלל. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רציתי לברר אם לוקחים ליתיום כל החיים, האם המחלה חוזרת או שניתן לחיות עם זה כל החיים בלי התקפים חוזרים ונשנים?
שלום אורן, 1. הליתיום הוא תרופה איומה שעשתה לי צרות צרורות ולכן אני מתעב אותה בכל לבי. ברם, אין זה כמובן אומר שום דבר לגביך ויתכן שהתרופה הזו עושה לך פלאים ואין לה אצלך תופעות לואי. 2. הליתיום הוא מעין "פוליסת ביטוח" כמו שהסביר לי הרופא. אם אתה לוקח ההסתברות שיחזור התקף הוא בערך 20%. לעומת זאת אם לא תקח את התרופה הסיכוי הוא 80%. אני מודה ומתוודה שאני אישית לא מתכוון לקחת תרופות כל החיים ואני מוכן לקחת את הסיכון, אבל בינתיים בשנה שנתיים הקרובות אני אקח את התרופה. מצד שני, אלהים יודע מה עוד ימציאו הפסיכיאטרים ואולי יצאו פתרונות יותר טובים ל"מחלה" הארורה הזו "מאניה דיפרסיה"... 3. מקווה שעזרתי לך אחי לצרה 4. בברכה 5. מיכאל(מיקי)
לאורן הליטיום בהחלט מונע חזרה של התקף כפי שמיקי כתב. כמובן שאין 100% ברפואה, ככול שאתה יותר קרוב מבחינת הזמן להתקף כך הסיכון של חזרת התקף גדול יותר, כאשר עובר זמן הסכנה יורדת. לכן אחרי חמש או עשר שנים כבר לא בטוח ששווה ליטול את התרופות אם הכל בסדר. בכל אופן כל אדם הוא מקרה פרטי ואחרת. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, בת 34 סובלת הרבה שנים מתופעות חרדה בלילות. לפני כשנה המליצה לי פסיכיאטרית להשתמש בתקופות קשות בחצי כדור קלונקס 0.5 מ"ג. וטיפול פסיכולוגי (אני מטופלת כשנה). אני משתמשת בקלונקס רק בתקופות קשות, וכתוצאה מהפסיכוטרפיה יש הרבה תקופות טובות. בלילות האחרונים, מזה כשבועיים החרדות חזרו והכדור אינו משפיע. האם הגיע הזמן להעלות לכדור שלם? בברכה ותודה מראש
עקרונית אפשר לקחת כדור שלם. עם זאת תזכרי שקלונקס גורם לתלות, סבילות והתמכרות אצל אנשים שלוקחים אותו לשיפור המצב הנפשי. מבחינה נפשית הוכח שהתכשיר יעיל לחרדה אך בו זמנית גם גורם לתלות (ונגזרותיה של התלות) אצל אותם מטופלים. עניין אחר שצריך לקחת בחשבון זה פגיעה בעירנות ונקיטת זהירות בנהיגה ברכב אחרי שימוש בתכשיר (לפחות 8 שעות לאחר הנטילה). בעיקר חשוב להקפיד לא להעלות את המינון בצורה מופרזת גם אם השימוש בו הוא קבוע.
למטופלת תודה לדור ואני מסכים עם דבריו. רק תוספת אחת, הבעיה היא שהחרדה כנראה גבוהה מהרגיל ולכן כדור אחד לא מספיק ואז יש צורך ליטול יותר. כל טוב דר' גיורא הידש
ברצוני לדעת אם ישנה סכנה להשתמש בסמי מסיבות כמו חגיגת כאשר אני משתמשת בפרוזק (לא מסיבות של דיכאון אלא של חרדה) בעבר, לפני התרופה, ניסיתי פעם פעמיים אקטזי וזה היה ממש טוב, אולם עכשיו ע"פ מחקר באינטרנט הבנתי שהחומר לא ישפיעה עלי. האם החגיגת דומה באופיו לאקטזי? האם יש סכנה רפואית? והאם החומר כלל ישפיע עליי?
לא מבין אותך בכלל , מצד אחד את לוקחת כדורים לטיפול בחרדה ומצד שני את מחפשת חומרים "לדפוק" את המוח תעזבי אותך מכל הזבל ושמרי על עצמך .
עפ"י ניסיון קליני של הרבה רופאים חגיגת הרבה יותר מסוכן מאקסטזי והוא מיוצר ע"י גורם בלתי ידוע ולא ברור לגמרי מה הוא מכיל. לדעתי אקסטזי (MDMA) לא ישפיע עליך מסיבה פשוטה- המנגנון של הפרוזק מנטרל את ההשפעה שלו. זאת גם הסיבה שמכורים לסמים בד"כ לא משתמשים בפרוזק כי זה מפריע לסמים אחרים לפעול, זה מקלקל להם את ההנאה.
למיה ממש אסור הידש
אני מטופלת בסרוקסט כבר ארבע וחצי שנים בעקבות משבר שעברתי. היום מצבי הוטב ואני בשלבי הורדה איטיים של הסרוקסט (כל פעם מורידה 1/4 כדור). היום אני עומדת על חצי כדור ליום לאחר שתקופה ארוכה לקחתי שני כדורים ליום, ומצבי טוב. הבעיה היא שכל פעם שאני מנסה להוריד מחצי כדור לרבע כדור יש לי משבר של חרדות ואז אני מעלה חזרה. מדוע זה קורה? מה אפשר לעשות כדי להקל את ההורדה?
אמנם אני נגמלתי מלוריון..מסרוקסט עדיין לא.....יש זמן. זה טוב מאוד שהגמילה הדרגתית ואיטית. אם לא הולך להיגמל מחצי כדור אז לא נורא לאט לאט. זה יפה מאוד חצי כדור משני כדורים.אף אחד לא רודף אחריך. ועדיף כך מאשר לעשות מבחנים לעצמך או לוותר על זה מהר. לאט לאט ובהדרגתיות ובסבלנות
לרונה ההמלצה היא לחכות ולנסות שוב. רק לידיעה, ישנה אפשרות להחליף את הסרוקסט לפריזמה שקל יותר לסיים טיפול אתה, אבל לפני שהולכים לדרך השניה כדאי לנסות פעמים נוספות לאט. כל טוב דר' גיורא הידש
היי לכולם - כמה שאלות על התרופה רמרון... 1. תוך כמה זמן מתחילה ההשפעה המרגיעה שלה? ותוך כמה זמן ההשפעה האנטי- דיכאונית? 2. כיצד רמרון מרגיעה כל כך ולמרות זאת נחשבת למעוררת? 3. רמרון יכולה לגרום לעצבנות ומצבי היפר - כמו תרופות ממשפחת ה-SSRI כמו ציפראמיל, סרוקסט פרוזק וכו....?
לצביקה הרמרון פועלת על ההיסטמין כלומר במנגנון פעולה שונה משאר התרופות. לכן גם הבעיה של התיאבון והעייפות-מרגיעה. מדובר על תופעת לוואי כאשר הפעולה הראשונה היא על טיפול נוגד דיכאון. לכן גם התחלת הפעולה אחרי כשלושה שבועות ובפעולתה נוגדת הדיכאון היא מעוררת. כל טוב דר' גיורא הידש
יש לי שאלה שהתשובה עליה מאוד תעזור לי הבעיה היא שאינני מוצא תשובה מקצועית וממקור מוסמך כולי תקווה שאתם תוכלו לעזרו לפטור את הבעיה הזאות השאלה היא - מה זה בדיוק מבחן ר.מ. או בלועזית RM? רצתי לדעת איזה סוג של מבחן זה ראיון אישי אם פסיכולוג או פסיכאטר? מבחן פסיכולוגי או פסיכוטכני? או משהו אחר כדומה למבחן שציינתי
באיזה הקשר? אולי נמצא משהו כל טוב דר' גיורא הידש
בהמשך לשאלתי
מצטער אם החמצתי את שאלתך, אבל איני מוצא אותה?? אנא הפני אותי לקשור או תחזרי על השאלה. כל טוב דר' גיורא הידש
האם יש צורך במרשם על מנת לקנות ורבן? במידה וכן האם גם רופא משפחה יכול לתת או רק פסיכיאטר.
טעיתי בהדפסה התכוונתי כמובן לובן
לעמי בודאי שצריך מרשם ורופא המשפחה יכול לרשום את התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש
היי מקווה שתקראי את זה, אני לא יודעת בדיוק אם זה יכול לעזור לך או לא אבל לדעתי שווה לנסות גם אני בת 16 אני לא עברתי התעללות מינית, את האמת אני לא יודעת ממש איך לקרוא לזה.. אני ניפגעתי מאד ממישהו שהיה קרוב אליי זה קרה לפני הרבה מאד זמן וזה עדיין מכאיב לי. אני לא יודעת בדיוק מה עברת ואם אפשר להשוות בכלל מה שאת עברת אם את רוצה אפשר לדבר באייסיקיו האייסיקיו שלי הוא 160360834 אולי יהיה קל יותר לדבר ואז לחשוב מה עושים.. מקווה שתמצאי דרך להפסיק את זה ולהפסיק את הסבל הזה
שלום רב לך. הייתי אצלך בזמנו בקרית חיים עקב התקפי פניקה. קיבלתי סרוקסאט והפסקתי אותם אחרי 10 חודשים. בדיוק כשהפסקתי נכנסתי להריון ומיד התחילו חרדות. ההריון הסתיים בהפלה ומאז אני "לא אני". חזרו החרדות, חוסר תיאבון תחושת מחנק כשאני שותה. התחלתי שוב סרוקסט. שאלתי-האם יש תקווה שזה יסתיים אי פעם? האם אחזור לעצמי? האם אוכל לחיוב שוב בלי הכדור הזה?
לאלזה אני חושב שאת ההוכחה שאפשר להבריא ממצבי החרדה ולהרגיש בטוב. אומנם לא תמיד ולא כל אחד, ויתכן שיהיה צורך בטיפול תרופתי יותר ממושך, אבל בכל אופן הייתה לך הוכחה מניסיונך שאפשר לחזור לעצמך ולשכוח את החרדות. כנראה שכעת את צריכה לחזור לטיפול בתקווה שהוא יעזור ותוכלי הפעם לסיים טיפול בלי שהחרדות יחזרו. כל טוב דר' גיורא הידש
לפני כ-3 שבועות נחשפו בעיתונות ה"שחיתויות" במנהל התרופות האמריקאי. בין שאר התרופות שאוזכרו בכתבה, ככאלה שבדיקתם טרם "היציאה לשוק" היתה לקויה, היה הפרוזק !!. כמו כן צויין בכתבה כי הרשויות בישראל משמשות כ"חותמת גומי" עבור תרופות שאושרו ע"י האמריקאים !. לאור זאת: מה קורה כרגע עם הפרוזק ? האם יצאו הנחיות חדשות?.
לבני אין שום הנחיות חדשות, הפרוזק נמצאת בשימוש כבר מעל 15 שנים, כך שגם אם היו בעיות בעת הרישום יש לנו כבר הרבה מאוד ניסיון עם התרופה. אכן, משרד הבריאות בארץ אינו עושה בדיקות או מחקרים על תרופות שאושרו בארה"ב, נראה לי שזה די בזבוז של כסף? כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, רציתי לברר האם מאניה שאובחנה והתפרצה בעקבות תנאים סביבתיים טראומתיים והתמוטטות נפשית הינה מחלה גנטית, כלומר האם הגן היה קיים והתפרץ בעקבות טראומה? או שיכול להיות שהגן לא היה קיים בכלל והמחלה התפרצה רק בגלל התנאים הסביבתיים? כמו כן במקרה כזה האם הסבירות שהמחלה תעבור בגנטיקה היא גבוהה? אשמח לתשובה מהירה...
נער בן 17 מדווח שרע לו ,מידי פעם בוכה ללא סיבה מודעת .האם רצוי לגשת לטיפול ?איזה ?למי לגשת ?
הי ינה, זה שהוא בוכה כבר מעיד על הבריאות הנפשית הרבה שלו, ועל כך שהוא מודע לרגשותיו ומצליח להביע אותן. העובדה שהוא לא יודע להסביר למה הוא בוכה היא לא משמעותית. למה חסרות סיבות? וללא קשר היום ביומן של מרדכי ראיון לרשת תקשורת בין-לאומית: http://www.livejournal.com/users/mordechai123/ בברכה מיכאל(מיקי)
שלום רב! אני בת 19 וסובלת מחרדה חברתית יחסית קשה אם הייתי יכולה להגדיר את זה כך.. אני מתגייסת בעוד חודש, וחוששת שהתחלתי להתמכר או פשוט להתרגל לקלוקס כי הוא כבר לא עוזר לי. ברצוני להתחיל לקחת כדורים נגד דכאון וחרדה במהלך שירותי בצבא אך אני לא רוצה ללכת לקב"ן או לרופא צבאי, אני לא רוצה ששום גורם בצבא ידע על בעייתי. בעבר הייתי מטופלת במרכז לבריאות הנפש בו הייתי בטיפול עם פסיכולוגית ובמקביל פסיכיאטרית שרשמה לי כדורים שלימים הפסקתי ליטול. השאלה שלי היא האם במהלך השירות הצבאי שלי אוכל לקחת מרשמים לתרופות מאותה פסיכיאטרית שטיפלה בי במרכז לבריאות הנפש?
בזמן השירות הצבאי הצבא יספק לך את התרופות השונות אם ימצא לנכון שאת זקוקה להם. חשוב שהצבא ידע על הבעיות שלך טרם הגיוס כי זה משפיע מאד על השיבוץ שלך במסגרת השירות. לכן ההמלצה היא לשלוח לצבא [ללשכת גיוס] מכתב מהפסיכיאטרית שטיפלה בך כדי שיוכלו להתחשב בך בנושא זה. הפרופיל עשוי לרדת אך לא בהכרח 21 ולכן כדאי לדווח מראש על העניין. ייתכן שהפסיכיאטרית הנוכחית תוכל לטפל בך גם בתקופת הצבא אך הדבר תלוי בנכונותה לכך ובאישור הצבא.
תודה לדור הידש
ידיע לי על מקרה של אדם מסוים ששוחרר משרות מילואים ! בשל פניתו לשחרור אבל הפסיכיאטר המחוזי של ים הגדיר אותו כפסיכופט ! אבל עם רגש!!! האם ישנם סימנים לפסיכופט . האם זו אישיות מעוותת? האם יש סיכון לקשר עם אדם כזה? אני רואה דברים מסוימים! אבל לא מוגדרים!!! האם כפייתיות היא אחד מהמאפינים??? בדיקת דלת אםהיא סגורה עשרות פעמים! חרדות או דאגות יתר ממציאת חניה! ??? מה עוד??? אשמח אם אקבל תשובה מהירה! תודה
פסיכופת לא סובל מחרדה....אם כבר אז האנשים שמסביבו סובלים מחרדה ממנו.... הפסיכופת למעשה לא סובל מכלום מלבד ההסתבכות שלו עם החוק והחברה ובעיקר תוצאות מעשיו האלימים או ליתר דיוק מאד אלימים. הוא נחשב להרבה יותר אלים ואכזרי מהעבריין הממוצע. גם אם הפסיכופת הוא אדם חברותי הוא לא יהיה מסוגל להרגיש אמפטיה או אהבה כלפי הזולת. הפסיכופת יכול להצליח לרמות בבדיקה פסיכיאטרית אם היא מתבצעת בלי תהליך של אישפוז ולכן מבחינה מקצועית מעדיפים לאבחן אותו במסגרת של אישפוז כאשר שופט שולח אותו להסתכלות. ייתכן שאבחנה כזאת תיתן לו הקלה מסויימת בעונש כאשר ישנו פשע חמור למרות שהשופט לא חייב לתת לו הקלה כזאת.
למונה כדאי שלא תנסי לאבחן בעצמך משהו אחר, אם ישנה בעיה כדאי שתתיחסי לאדם ולבעיה ותתארי אותה בהרחבה ולא לנסות לקשור/להבין את האבחנה. כל טוב דר' גיורא הידש
מהם ההשלכות של נזעי חשמל אנה תומרו לי מפני שבה"ח כופה על בני לעשות את הטיפול האם זה כידאי ?
למשה נזעי חשמל הוא טיפול טוב בדיכאון, יעיל ועוזר מהר. כמובן שקיימת רתיעה מטיפול זה למרות שיעילותו ובטיחותו הוכחו. הסיכון העיקרי הוא פגיעה בזיכרון לטווח הקצר, אבל הזיכרון חוזר אחרי חודשיים שלושה, וכמובן הסיכון של ההרדמה הכללית. למרות שההרדמה בטוחה, בכל זאת יש בה סיכון מסויים. כל טוב דר' גיורא הידש
מדוע הפסיכאטר מאיים עליי שאם לא אסכים לטיפול הלם חשמלי כייון שאני האפוטרופוס הוא אומר לי במילים פשוטות אם לא תסכים לטיפול אני אפנה לבית המישפט ויגרום לכך שאתה לא תהיה אפוטרופוס האם הפסיכאטר רוצה להחליט בשבילי ?הוא אומנם רופא מוסמך אבל אין לאף רופא במדינת ישראל זכות לכפות עליי מה שאנני מעוניין מראש !!!!
התחלתי לקחת רמרון לפני יומיים והתאבון ממש ממש עלה לי. זה אמור לעבור אחרי כמה שבועות? אני רגיל לאכול 2-3 ארוחות ביום וביומיים האחרונים אכלתי 5-6...
מנסיון אישי עם מינונים גבוהים (45 מג ביום) נמוכים רמרון מעורר פחות תיאבון או שאפשר לשלוט בתחושה זו. הבעיה יותר חמורה עם מינונים נמוכים.
לרונן אכן, הרמרון מעלה תיאבון ולכן הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על דיאטה ולאכול אוכל ללא סוכר וכך הלאה. כל טוב דר' גיורא הידש
היום, שנה וחצי לאחר טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי - שהחל במפגשים של פעם בשבוע ועם הזמן ירד למפגש חד שבועי - החלטתי לסיים את הטיפול לאחר משבר אמון מאוד עמוק שלא אוכל למחול עליו. להלן המקרה: התקשרתי לקליניקה של הפסיכוטרפיסט שלי והשארתי לו הודעה במשיבון שעה לפני קביעת פגישתינו, שכנראה, לא אוכל להגיע לפגישה ושיצור איתי קשר. כשהוא חזר אליי הוא שאל למה לא אוכל להגיע והסברתי לו שאין לי סידור להגיע (עד עכשיו אבא שלי היה מביא אותי לשם ועכשיו אני לא מדבר עם אבא שלי כבר שבועיים בערך, וטוב לי כך, לא אכנס לזה עכשיו) "קח מונית ובוא" הוא אמר. סרבתי משום שהייתי צריך לקחת מונית ספיישל הלוך ושוב בשווי 60 ש"ח והטיפול עולה לי עוד 230 ש"ח ואת הכל אני מממן מכספי - כי כאמור לא מדבר עם אבא, אז הטיפול לוקח לי חצי מקצבת הנכות שלי. בנוסף עלי לממן פלאפון, בגדים, אינטרנט, ספרים, וכ"ו בקיצור כל ההוצאות עלי "יש לך אובססיה לכסף" תמיד הוא היה אומר לי - הפסיכולוג. לזה הוא קורא אובססיה? איזו חוסר הבנה! חוסר רגישות! חוסר התחשבות! שם עלי תוויות עלאק, "אובססיה לכסף" מתלהב, אז למדת פסיכולוגיה, אז אתה צריך להדביק תוויות?! וגם לא נכונות?!!!!!! כל ההוצאות עלי! איפה האנושיות שלך?! כשהוא היה מגיש לי את החשבונות לתשלום מעולם לא בדקתי אותם, כי סמכתי עליו בעיניים עצומות! היה בינינו קשר כ"כ טוב! "אם לא תגיע לפגישה אני מחייב אותך בכל זאת, וחבל" "מה זאת אומרת אתה מחייב אותי!? אני מודיע לך מראש?! למה מחייב!?" "כי ככה נוהגים, אין לי כח לזה עכשיו, אני ממהר" "גם בפעם שעברה שלא הגעתי חייבת אותי" "בוודאי" (וכאן כבר ממש התעצבנתי, הרי גם אז הודעתי לא מראש) "אני רוצה להפסיק את הטיפול" "בגלל החיוב?" "כן" (מי יודע עוד כמה פעמים הוא חייב אותי כשלא הגעתי) "תגיע לכאן ונדבר אני מחכה" (ניתק את הטלפון) צילצלתי שוב, הוא כנראה כבר נכנס לפגישה הבאה וענה המשיבון השארתי הודעה: "התנהגת בצורה ממש מגעילה, אין לי אמון בך יותר, אני רוצה להפסיק את הטיפול" הוא חזר אליי לאחר מספר דקות "תגיע עם אמא שלך ונדבר על האירוע" שאלתי את אמא שלי איך ניסע, היא אמרה לי עם אבא, אמרתי לא "אין לי איך להגיע, אני לא לוקח מונית" "קח מונית ותגיעו" "לא" "גם אם זו תהיה הפעם האחרונה" "לא" "אם פגעתי בך אני מתנצל" "אני לא רוצה להמשיך יותר, אין לי אמון בך" (כאן הוא ניתק לי את הטלפון בפנים) לא הפסקתי לבכות, כי עבר עליי יום ממש קשה היום רבתי עם ההורים (בקשר לנושא אחר) עכשיו הכל בסדר עם אמא, וגם המצב רוח השתפר סוף....
צר לי להגיד שלך שמתי שאתה לא מגיע ומודיע לו על זה באותו יום ולא 24 שעות לפני אז הוא יכול לגבות ממך כסף על פגישה
הטיפול, ולא היה לי מושג. אילו הייתי יודע, הייתי מתכנן את הדברים בצורה שונה.
יקר, אני מזועזעת. ממש טולטלתי. אני כל כך מצטערת שזה קרה לך. זה נורא ואיום. איזה אדם מפגר, איזה טמטום, כמה מטומטמים יכולים להיות פסיכולוגים. איזו חויה איומה לעבור, ועוד לאדם שגם כך נתון לקשיים נפשיים. אני מקוה שהצלחת לשקם את עצמך אחרי כזאת טראומה. צר לי. צר לי עליך. אתה פשוט לא מאמין כמה פסיכולוגים מנצלים אמון שנותנים בהם. גם אני עברתי כזאת חויה. ואפילו כתבתי ספר שנקרא "מקומות שאין בהם אהבה" (מאת הילית מרחב-נמצא בסטימצקי אם אתה רוצה), ושם תיארתי את הפסיכולוג הבעייתי שמנצל את האמון של המטופלת שלו ומטעה אותה. מנצל את סמכותו. זה נורא ואיום, ללא ספק. זאת ממש טראומה, לתת אמון במישהו שהוא דמות סמכותית, ולגלות שהאו טיפש ונצלן.
סביר מאוד שאני אקנה את הספר שלך לאחר החוויה שעברתי. את נשמעת לי מישהי לעיניין, אשמח אם תיכתבי לי [email protected] איי סי קיו: 129088389 מסנג'ר: [email protected]
1-אם ידעת שאבא שלך לא יוכל לקחת אותך, למה להתקשר רק שעה לפני שהפגישה? הרי ברור שלך שהשעה הזו מוקדשת לך, ואם אתה לא מפנה אותה, אז הפסיכולוג סתם יושב ולא עושה כלום. אפשר לחשוב על זה בתור "היה יכול להרויח כסף בטיפול במישהו אחר בזמן הזה", או פשוט להבין שזה בן אדם, וככל בני האדם, זמנו יקר לו וזה לא יפה לעשות. 2- אם פעם אחת הוא חייב אותך למרות שלא הגעת, מדוע לא ביררת את העניין הזה אז. חבל שלא ידעת, אבל זה מאוד מקובל שאם אתה לא מודיע מספיק זמן מראש, אתה מחוייב. לא רק אצל פסיכולוג, אלא גם אצל הרבה נותני שירות, וגם כשנרשמים לקורסים ולא מבטלים בזמן וכו'. 3-לא יודעת מה העניין עם ההערה שלו בעניין אובססיה לכסף. לא מכירה אותך אבל מאמינה גדולה בשמפט "לכל מטבע שני צדדים" 4-האם העזיבה שלך אותו הייתה אולי רק תירוץ כדי לא להתמודד עם דברים קשים באמת? אולי זה רק הפיתרון שקל ביותר- יש מישהו שאומר לך דברים כואבים, מישהו שיש לו ציפיות ממך, וכדי להקל על עצמך את פשוט עושה את הדבר הקל ביותר-לעזוב.
היום, אמא הלכה לדבר עם הפסיכולוג בקליניקה שלו, הוא התנצל. את אמורה להסיק שהוא הבין שטעה, ולא אני. אבל זה לא העניין, רציתי להגיד משהו אחר. זה לא שהחלטתי לעזוב כי הוא "אומר לי דברים כואבים" כהגדרתך אני אסביר את סיבת העזיבה שלי בימלואה: המחשבה על עזיבה ישבה לי בראש כבר הרבה זמן כי תמיד חשבתי שכשהוא ימות (הוא אדם לא צעיר) אז אני אקח את זה ממש קשה ולא ארצה ללכת לשום פסיכולוג אחר. הייתי תלוי בו, בטיפול ופחדתי מזה! פחדתי שאי לא אוכל להשתחרר מזה! רציתי ללכת משם כבר! וזה היה הטריגר. אז עכשיו אני כ"כ מאושר, התאבלתי עליו שעה, שעתיים ועכשיו אני שמח שאני לא תלותי באף אחד ויכול לקחת את ההחלטות שלי בעצמי אני שלם לחלוטין עם ההחלטה שעשיתי ואני לא מתכוון לחזור לטיפולים בשום אופן. כ"כ טוב לי עכשיו עם עצמי. שיהיה יום טוב.
1-אם ידעת שאבא שלך לא יוכל לקחת אותך, למה להתקשר רק שעה לפני שהפגישה? הרי ברור שלך שהשעה הזו מוקדשת לך, ואם אתה לא מפנה אותה, אז הפסיכולוג סתם יושב ולא עושה כלום. אפשר לחשוב על זה בתור "היה יכול להרויח כסף בטיפול במישהו אחר בזמן הזה", או פשוט להבין שזה בן אדם, וככל בני האדם, זמנו יקר לו וזה לא יפה לעשות. 2- אם פעם אחת הוא חייב אותך למרות שלא הגעת, מדוע לא ביררת את העניין הזה אז. חבל שלא ידעת, אבל זה מאוד מקובל שאם אתה לא מודיע מספיק זמן מראש, אתה מחוייב. לא רק אצל פסיכולוג, אלא גם אצל הרבה נותני שירות, וגם כשנרשמים לקורסים ולא מבטלים בזמן וכו'. 3-לא יודעת מה העניין עם ההערה שלו בעניין אובססיה לכסף. לא מכירה אותך אבל מאמינה גדולה בשמפט "לכל מטבע שני צדדים" 4-האם העזיבה שלך אותו הייתה אולי רק תירוץ כדי לא להתמודד עם דברים קשים באמת? אולי זה רק הפיתרון שקל ביותר- יש מישהו שאומר לך דברים כואבים, מישהו שיש לו ציפיות ממך, וכדי להקל על עצמך את פשוט עושה את הדבר הקל ביותר-לעזוב.
אני מנסה תקופה ארוכה להיגמל מקלונקס בלי להפסיק לעבוד הגעתי לרמה של 4 מג בחצי שנה האחרונה הורדתי ל 2 מג - בתוספת ריטלין אך בתקופה האחרונה החל רעד חזק בידיים כל תרופות הדיכאון שלקחתי גרמות לאיטרקציה של רעד לפני הקלונקס טופלתי בקסנקס והרופא העביר אותי לקלונקס האם אפשר לקבל זריייקה ולהיגמל בכל נסיונתי כשלתי יש רופא משיבא דר שטיין שממליץ על דרלין אך אני חושב שהדרלין אמור לדיכאות אותי ובנוסף פגיעה בתיפקוד המיני מדרלין מה דעתך בנושא אולו שילוב או האם יש מכון לגמילה מקלונקס דעתך בנושא מיואש מאד בתוודה על המחשבה
גמילה מבנזודיאזפינים: www.benzo.org.uk
גמילה מבנזודיאזפינים קשה יותר מגמילה מהירואין. היכנס ל: www.benzo.org.uk
לדני איך אתה בכלל יכול לעבוד עם 4 מ"ג קלונקס אני עם 1.5 ביום ו 225 מ"ג מרוניל ולא מסוגלת לעבוד בחוץ כל הכבוד לך. לצאת מקלונקס גם לי קשה מאד מאד זה סוג של סם תרד כל שבוע חצי כדור תנסה אני גם מנסה לרדת ל1 מ"ג ומאד קשה לי . סבל עולמי מודה ומתוודה מאחלת לך בהצלחה והכל באיזי לאט לאט.................................
שלום דר נכון אתה צודק שלאורך זמן לא ניתן לטפל בדיכאון וחרדה בקלונקס וקסאנקס אבל תמיד נאמר לי שכל הכדורים מאותה משפחה וזמנו כשלקחתי סרוקסאט למשל זה גם דיכא בי את היצר המיני וגם זה היה בנוסף לקלונקס וקסאנס אז אני שואלת אותך אם אני מימלא מסתדרת רק עם קלונקס אז למה לי להוסיף גם את כל נוגדי הדיכאון האחרים? בנוסף על כך אני אדם שכנראה לוקחת קלונקס בגלל מבנה אישיותי ולא בגלל דבר שאוטוטו יסתדר עם כדורים זה גורל .. אגב שאלת החלפת הכדורים נידונה אין סוף פעמים ביני ובין הרופאה שלי והיא דבקה בענין של תשארי עם המרגיעים שלך. תודה
לרעות אתמול בלילה האתר לא ענה ולכן לא הצלחתי להיות בפורום, עבר עוד יום וכבר איני זוכר את שאלתך המקורית. אבל אתייחס לשאלתך באופן כללי. כיום מקובל ורוב הרופאים בדעה שהטיפול בחרדה ובדיכאון הם קודם כל על ידי תכשירים מקבוצת נוגדי הדיכאון, ועל כך כנראה דיברנו. בכל זאת ישנה אסכולה נוספת הדוגלת עדיין בטיפול עם תכשירים מקבוצת נוגדי החרדה, בעיקר בנזודיאזפינים כמו הקלונקס והקסנקס. הנימוקים שלהם שאומנם התכשירים ממכרים, אבל ההתמכרות אינה חזקה. באוכלוסיה המבוגרת אחוז גדול מהאנשים נוטלים תרופות אלו. הניסיון עם תרופות אלו רב ועצום, גם כארבעים שנה וגם מאות מיליונים של אנשים שנטלו אותם. בסך הכל אין להם נזק לטווח ארוך פרט להתמכרות והם אינם פוגעים באברי הגוף. יש החושבים שהם פוגעים בריכוז ובזיכרון, אבל בטח שלא אצל כל האנשים שנוטלים. כך שאפשר להבין את העמדה הזו, ובטח שאין זו שגיאה לטפל עם נוגדי חרדה בלבד. למרות שכאמור אין זה הזרם המרכזי. כל טוב דר' גיורא הידש
היי ד"ר , אני בן 29 ובשנים האחרונות התגברה אצלי תופעה מוזרה והיא הרדמות תוך כדי ובהמלך צפייה בסרט או בהצגה בתאטרון, זה לא שאני עייף פשוט לעיתים קרובות "נופלת" עליי עייפות תוך כדיי צפייה ולעיתים ממש תוך דקות מהתחלת הסרט/המופע. אשמח אם תתן לי רקע ראשוני וטיפ לגביי אבחון/טיפול. בתודה, ל י ר ו ן .
כדאי קודם לגשת לרופא משפחתי לבדיקות כלליות, האם אתה עושה פעילות גופנית ? יש לך משקל עודף?
כדאי אכן לעשות בדיקות כלליות תחילה-דם וכד'. מצב כזה יכול להיות במצבים שונים כלחץ דם גבוה, כולסטרול, דיכאון, מחסור ב- B12 ועוד....
שלום לדוקטור בתשובה שנתתה לי לחשוב לקחת את האפקסור מהו בדיוק האפקסור? האם להחליף את הצפרלקס ולקחת את האפקסור האם הוא גם משפיע על הסרוטנים במוח מה אני צריכה לעשות . תודה רבה רבה רבה .
כיצד מגיעים לאבחון פסיכיאטרי? למי עליי לפנות?
רופא המשפחה יפנה אותך לפסיכיאטר במרפאה לבריאות הנפש הקרובה לאזור מגוריך. כל טוב דר' גיורא הידש
לדנה איני זוכר את שאלתך המקורית אבל הציפרלקס פועל על הסרוטונין בלבד, האפקסור פועל על הסרוטונין במינונים נמוכים וכאשר עולים במינון הוא פועל גם על חומר נוסף הנקרא נוראפינפרין. כלומר האפקסור פועל נגד דיכאון בשתי דרכים ולא רק אחת. כל טוב דר' גיורא הידש
לדר הידש שלום רב אני מטופלת בפריזמה באופן קבוע 30 מג, ליום במשך מספר שנים אך לאחרונה צצה לי שאלה אולי תוכל לענות לי , אני יודעת שהפריזמה פועלת על המח וגם סמים פועלים על המח אז מה ההבדדל בינהם? תודה מראש.
לאלמונית תוכלי למצוא תשובה מפורטת באחד הדפים האחרונים. בקיצור-הסמים משפיעים על מצב המוח בכללי מעוררים או מדכאים אותו וכאשר מפסיקים אותם השפעתם נגמרת. התרופות נוגדות הדיכאון מטפלים בשורש בעצם הבעיה של הדיכאון ולכן הן מרפאות. כמו אנטיביוטיקה לזהום. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, ברצוני לקבל מידע בקשר לתרופה ויפאקס. באיזה מקרים היא ניתנת. לאחרונה נתקלתי בנתינתה כתרופה ראשונה נוגדת דכאון תודה לט
שלום לך, אני נוטלת את כדורי הויאפקס XR (שחרור מושהה) נגד חרדה ודכאון הוא עוזר. התחלתי עם ציפרילקס שלא עזר ואח"כ ויאפקס. בהצלחה.
לאנונימית שלום רציתי בבקשה שתעזרי לי אני לוקחת היום ציפרלקס חודש וחתי ועדיין יש לי חרדות בעיקר קהל האם את סובלת מחרדות והויפקס עוזר לך כמה זמן את לוקחת אותו אודה לך מאוד סיגלית
http://forums.nana.co.il/Article/?ArticleID=169106 אשרי שזכיתי והתברכתי..ברוך המקום ששם חלקי עם מתי המעט... תדיר התביישתי בשפיכה הנשית שהתברכתי בה... ודימיתיה לשתן... והנה ממצאים יפים זורמים בקילוחים(תרתי משמע) מי ייתן ויהא חלקכם עמדי... אך טוב, המ. האותנטית.
לאותנטית החמודה, שיהיה לך שפע של זרימה ואורגזמות. והעיקר הבריאות מיכל
בקרוב אצלך...
שכן לפי התרשמותי ונסיוני בחורות שופכות מגיעות לכך בשיא העונג והאורגזמה שלהן. כשהאושר שלהן עילאי ולא עם כל פרטנר מזדמן.... ולכן הרצון שלהן לרצות ולחוות זאת שוב ושוב ושוב. כמובן שמי שאף פעם לא חוותה זאת לא יודעת מה היא מפסידה.
שישאף להביא את בנות זוגך- לאורגזמות עילאיות ובאפקט של תגובת שרשרת...
...
טוב, זה לא חדש שאני סובלת נורא. אפשר לומר שהכל בראש לי. נכון הכל בראש לי. וזה כל כך אמיתי שאיאפשר להתעלם. אני שמנה ומכוערת, טיפשה וחסרת כל יכולת התמדה, אין לי כישורים חברתיים ואניבלתי מיוחדת בעליל. סביר להניח ששום דבר לא ייצא ממני למרות כל הניסיונות שלי להצליח ולעשות מעצמי משהו. הלימושים שלי הרי לא הולכים הכי טוב בעולם, ואניכל הזמן במתח ולא ישנה טוב, לא לומדת מספיק טוב למבחנים וגם אין לי חשק לראות אף אחד. היום דיברתי עם המנחה שלי בלימודים על המצב . פחות או יותר. לא נכנסתי יותר מדי כי פשוט הייתי מתחילה להתייפח שם, אז רק דמעתי קצת. הוא טוען שאני יכולה לקחת כדורים וגם איזה 4-5 שיחות (בלבד) וזה ישפר לי את המצב תרופות לא נראה לי שאני אקח. הרי אם אני אקח הפעם זה כבר יהיה ליותר זמן משנה. ולא בא לי עם העייפות, עם ההשמנה, עם ההפרעה בשתיית אלכוהול, עם ההפרעות בשינה, עם הבחילות וכאבי הראש, עם הריח הנוראי של הזיעה החמוצה. פשוט אין לי חשק להרגיש חולה רק בשביל שאני אוכל לומר שאני מרגישה יותר טוב. יש לי תחושה שהדרך עד להרגשה טובה יותר היא כל כך ארוכה, שלא בטוח שיש יל את הכח ללכת בה.
לשירה שלום, ממליצה לך בחום על ספר בשם לואיז ל, היי - "אתה יכול לרפא את חייך"בהוצאת אור-עם. "ספר מצויין לעיצוב מחודש של חייך ולמציאת הערכה -עצמית ואהבה- עצמית" מיכל.
כאחת שנמצאת במצב זהה לשירה ואולי קצת יותר גרוע (לא אפרט מסיבות אישיות) ניסיתי את הספר של לואיז ועוד ספרים נוספים בנושא אך ללא הואיל אף ספר לא הצליח לגרום לי להשתקם והמצב רק מחמיר.
רציתי לדעת מהם התופעות לוואי של תרופות פסיכיאטריות אני סובלת מחרדות רבות והלחץ הנפשי משפיעה לרעה ברבה תחומים בחיי חשוב לי לציין שאני בחורה מאוד אופטימית וחייכנית אני לא דיכאונית אני מתלבטת עם לפנות לפסיכיאטר כי אני מפחדת מהתופעות לוואי של התרופות ומההתמכרות האם לדעתכם פתרונות אלטרנטיביים יכולים לעזור כי ממה שאני ניסיתי עד עכשיו לא עוזר לי כלום
חבל על הזמן וחבל על העיכוב. אם ניסית ולא עוזר. תלכי ותדברי עם פסיכולוג/פסיכיאטר. קודם תשמעי מה יש להם להגיד. אח"כ תעשי את שיקולייך. ואל תקשיבי לשום תופעת לוואי שאומרים לך- זה באמת אינדיווידואלי. כך שחבל להכניס שטויות לראש.
לד"ר הידש ! שמעתי שאנשים מפתחים תלות במטפל וממשיכים שנים, איך למנוע זאת?
לדנה, שאלי את עצמך אם הפגישות עדיין מעשירות, תורמות, מקדמות אותך. אם את מבינה טוב יותר את דפוסי ההתנהגות או דפוסים רגשיים שלך, הסיבות שבגללן פנית לטיפול עדיין קיימות. והעיקר דברי על כך עם המטפל. מיכל
לדנה אכן הרעיון הוא לפתח קשר שלעתים יש בו גם תלות עם המטפל ואחר כך באופן הדרגתי להתרחק ולסיים טיפול. במידה רבה זו גם האחריות של המטפל לנווט את הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני גבר בן 31, בריא בדר"כ. אני נוטל ציפרלקס 0.1 מ"ג במשך כעשרה ימים, וכן אלפרוקס 0.25 מ"ג מדי כמה ימים במשך שכחודש וחצי. מאז שהתחלתי ליטול את הציפרלקס נתקלתי בתופעות הלוואי הבאות: *קושי להגיע לאורגזמה. *ירידה בחשק המיני, אם כי מדי פעם עליה מפתיעה וחדה בחשק. *כנ"ל לגבי ירידה בתיאבון ואז לפתע התקף של רעב ששוכך די מהר. *חשיקה של השיניים, גם תוך כדי שינה, בעוצמה שלעתים מטרידה. אשמח לקבל חוות דעת מקצועית על כך (או ממשתמשים אחרים) תודה, יריב
ליריב אני חושב שכבר שאלת את השאלה הזו. בכל אופן הפגיעה במין עלולה להיות מהציפרלקס בעוד אשר "חריקת השיניים" והתקפי הרעב לא קשורים. כל טוב דר' גיורא הידש
לא שאלתי בעבר, אבל מודה לך על תשובתך. יריב
אני בטיפול פסיכולוגי במשך כ- שנתיים איך אני אדע מתי טיפול מסתיים. תודה מראש
לרומי, זה בדרך כלל תהליך שהמטפל והמטופל מחליטים עליו ביחד. הסיום מגיע ברך כלל כאשר התחושות הבסיסיות של המטופל טובה, כאשר הבעיה שאיתה פנה כבר אינה מטרידה או כאשר יש כלים לטפל בבעיה כאשר היא צצה. מיכל
תודה למיכל, התשובה היא בהחלט נכונה, אבל בחיים הדברים בדרך כלל יותר מורכבים. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לכולם! בעמוד הקודם הצלחתם להפחיד אותי כהוגן - שסכיזופרניה היא מחלה כרונית, חשוכת מרפא, שאין כל סיכוי להחלים ממנה. ניסיתי איכשהו להרגיע את עצמי, ובמחשבה שניה, אני חושבת , שנניח שסכיזופרניה היא אכן מחלה חשוכת מרפא. אך, אם אדם מגיע למצב שהוא מרגיש טוב, ושולט בחייו - ללא הפרעות (עם או בלי כדורים) בדר"כ זה כנראה לא יכול להיות, לצערי, ללא התרופות - אז מה חשובה ההגדרה?! חשובה השורה התחתונה, שהאדם יוכל לחיות את חייו מתוך שליטה וכבוד. ועוד בעיה שמטרידה אותי - מדוע לא משקיעים מספיק משאבים בחקירת המחלה - כשאחוז אחד מהאוכלוסיה לוקה בה? איך יכול להיות שלסרטן יש תשובות מנצחות -ואילו בסכיזופרניה המדע עדיין לא יודע להגדיר בדיוק מזה סכיזופרניה. האם יש סיכוי שיצליחו לפענח את המחלה הנוראה הזאת ולמצוא לה תשובה ללא נזקים נילווים?!!!! הבטיחו שעם פענוח הגנום האנושי - תהיה תקווה - האם התקווה קיימת? בנושא התרופות - האם גאודון היא תרופה מספיק חזקה כדי לטפל בסכיזופרניה מוזנחת? האם מתוך הנסיון - סרוקוול היא מספיק חזקה לטפל בסכיזופרניה שלא טופלה?
גם בסכיזופרניה אפשר לשפר את איכות החיים ולמנוע התקפי שיגעון-פסיכוזה נוספים באמצעות טיפול ושיקום. המושג "החלמה" הוא בעייתי מאד שכן איזה פרמטרים בדיוק לוקחים בחשבון? מה הכוונה חיים נורמלים? ועל פני איזה תקופת זמן? שיגעון הרי יכול לחזור בכל שלב בחיים.... באמת לא חוקרים הרבה בגלל הרבה סיבות. כמו למשל הערכת הפוטנציאל הכלכלי בסוג כזה של מחקר ופיתוח טכנולוגיות (תרופות) חדשות שיעזרו לחולים. חברות התרופות הצליחו לעשות הרבה יותר כסף עם נוגדי דיכאון החדשים שגם טובים להפרעות חרדה ובסה"כ 20%מהאוכלוסייה יכולים להנות מהם ולא רק אחוז אחד או שניים. ככל הידוע לי כן מנסים לפתח דור חדש לגמרי של תרופות שיפעלו במנגנון שונה מהמנגנון הקיים. אבל בשביל שזה יצליח צריך לדעת על המחלה הרבה יותר ממה שיודעים עליה כיום. התרופות מהדור השלישי עדיין לא הגיעו לידי מימוש אבל זה רק עניין של זמן. בינתיים התרופות הקיימות הן הרע במיעוטו.
המשך למיילים שלכם..שאלה: מהי רמת הסבירות בהעברה גנטית של סכיזופרניה? האם ישנם נתונים ידועים לגבי מעבר גנטי לילדים? או שמה שוב ישנן תיאוריות לגבי אחוזי השפעת תהליכי חיברות לעומת גנטיקה? אשמח לתשובה...
מודה לך עבור תשובתך. אני מאחלת ומיחלת להגיע למצב של התלבטות - האם המצב של ה"החלמה" ישאר קבוע - או משהו שתלוי בגורמים משתנים, שאותם אפשר, אולי, איכשהו לעצור ע"י תובנת המצב, והגורמים הסביבתיים והפנימיים, שיוצרים את הפסיכוזה. אני כרגע מקדימה את המרכבה לסוסים - כי אני עדיין מתעסקת עם השלב הסוער וחסר התובנה. נראה בשטח, שאנשים שהשכילו לפתח מודעות עצמית, - ומסוגלים לנטרל את עצמם מלחצים, ולפתח מנגנוני הגנה במצבי דחק אוביקטיביים וסוביקטיביים, הצליחו להגן על עצמם מפני "בריחה" למצב של פסיכוזה. הבעיה כמובן מאד מורכבת, ואני חושבת, שאחת הדרכים לנצח את המחלה היא להגיע למודעות והבנה. כמובן שמאד קשה להגיע למצב זה - גם בגלל נושא ההכחשה, התובנה, הרצון והיכולת הנפשית והקוגנטיבית. מסובך!!! עצוב!!! איך יוצאים מהצרה הצרורה?
שלום ד"ר תמיד בעונת החורף אני סובלת מסימפטומים רבים של דיכאון חורף שמעתי שיש טיפול בעזרת אור..פוטותראפיה רציתי לדעת היכן ניתן לקבל טיפול כזה..והאם ידוע לך אם קיים טיפול כזה במסגרת קופות החולים. תודה
לאור השמש, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3038000,00.html
תודה לדנה כל טוב דר' גיורא הידש
מאז שאני זוכרת את עצמי מגיל מאוד צעיר יש לי הפרעות שינה.במקרה שלי זה מתבטא ביקיצה מוקדמת. משמע, אני נרדמת מהר וכעבור כשעה מתעוררת ומאז אני רק טרודה וחרדה רב שעות הלילה.כיום אני בת 26. אני מטופלת אצל פסיכיאטר ואני מקבלת כדור פאקסט, 10 מ"ג ביום. הכדור מאוד עוזר לי, אך גורם לי להשמנת יתר. האם תופעה זו מוכרת בשימוש בכדור זה? האם יש פתרון אחר לבעייתי? נקודה נוספת שחשוב לי לציין היא שאני ובעלי מנסים כבר כ-3 שנים להיכנס להריון ללא הצלחה. נאמר לי שזה בעקבות לחץ כי הכל אצלינו תקין. חשוב לי שהתרופה שאני צורכת לא תיפגע בדרך זו או אחרת בהריון ובעובר. תודה רבה על הזמן ותשומת הלב.אור.
זה אחד מסממני הדיכאון לטעמי. תשאלי את הפסיכיאטר לגבי לוריון או כדור דומה שעוזר בהירדמות ושינה טובה. לי זה עוזר. ובנוסף, כדי להוריד לחץ, עשו הרפיה, מדיטציה, ספורט.....ואם זה לא עוזר תפני למומחה לפוריות. רק בריאות
לאור עליה במשקל היא תופעת לוואי מוכרת של סרוקסט. יתכן שהחלפה לתרופה אחרת מאותה הקבוצה תשיג את ההשפעה הטובה ללא תופעת הלוואי, אבל אין בטחון בכך. כפי שציינה אורית, למתח וחרדה ישנם טיפולים רבים ולאו דווקא תרופתיים. מפעילות ועד שיחות, וכמובן גם שיחות זוגיות אם צריך. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום אני עוברת היתעללות מינית כבר שנה וחצי ואני לא יודעת מה לעשות אני לא מסוגלת לדבר על זה מה לעשות בבקשה תעזרו לי ניסיתי כבר לעשות הכל הייתי במכון לניפגעות אונס הייתי בכל מיני מקומות ופסיכולוגים מה לעשות בבקשה תעזרו לי...
קודם כל חשוב שתדעי שאת לא לבד.לצערי, יש יותר מידי נפגעות תקיפה מינית כולל אני. חשוב מאוד לדבר על כך. בכל מקרה, תפני למישהו שאת מכירה אישית שיכול לעזור לך . אולי את יכולה בבקשה לתת קצת יותר פרטים. בת כמה את? ומי זה שעושה לך זאת? תרגישי הרבה יותר טוב אם תדברי ותתני לאחרים לעזור לך. מה אמרו לך במכון לנפגעות אונס?
אני בת 16 אני מתמודדת עם המצב הזה ממש קשה ובמרכז לניפגעות אונס אמרו לי שהם יכולים לעזור לי אבל ממש לא הרגשתי במקום שם לא הרגשתי שמישהו שם יכול לעזור לי אלה נשים בגילאים 25-50 בערך שמתנדבות בלעזור לבנות הם עברו קורס מיוחד רק בשביל להיתנדב ולעזור הם אמרו לי שהם יהיו איתי תמיד ויעזרו לי אבל ממש לא מצאתי את עצמי שם לא הרגשתי שהמקום שם יכול לעזור לי... זה שעושה לי זאת הוא מישהו ממש קרוב אליי ובגלל זה אני גם מפחדת לספר על זה לכולם בגלל שרוב האנשים שקשורים אליי מכירים אותו..!!! ותודה על התגובה אשמח עם תעזרי ותדברי איתי עוד..!!!!
שלום לאלמונית! כואב לקרוא שאת סובלת!!! אני חושבת שאת צריכה לקחת את מושכות חייך בידייך - ולהפסיק להיות קורבן. אנו נמצאים במדינת חוק, ואין סיבה שמישהו יפגע בך. אני מניחה שאת אינך קטינה, שאינה מבינה מה קורה סביבה, ונעשים בה דברים בעורמה. אני משערת, שאת משתפת פעולה בעל כורחך, בדברים שאינם טובים עבורך, בלשון המעטה,ושגורמים לך רע, וההסכמה שלך לדברים ,כנראה, נעשית מסיבות של חולשה רגשית, ויש מי שמנצל זאת לרעה. אם נעשים בך דברים בכפייה פיסית - עליך להתלונן במשטרה על אלימות שמופנית כלפיך. ואם לעומת זאת יש "הסכמה" מצידך לפעול נגד עצמך, או לחילופין לשתף פעולה במצבים שאינם טובים עבורך, בגלל בעיות רגשיות, את חייבת לחזק את עצמך, ולהבין שמערכת יחסים טובה לא באה מתוך ניצול חולשות, ולא מתוך ריצוי הזולת על חשבון עצמך - כך לא בונים קשר,וכך לא משמשרים קשר, ואם את נפגעת - הקשר לא יכול להיות קשר טוב - כך שאין לך מה להפסיד בקשר כזה - ואת חייבת להתנתק מהקשר לאלתר, או לערב בדחיפות גורם טיפולי שיסייע בידייך. אני מבינה שפנית לעזרה - אך משום מה את לא מיישמת את הדברים הלכה למעשה. אני מקווה שהצלחתי להבין בין השורות את בעייתך ולעזור לך במשהו. תשמרי על עצמך! דפנה
לאלמונית היקרה, את מרגישה שאת הבעיה שלך אינך מסוגלת לספר לאף חבר קרוב? את חשה שאין איש בסביבתך הקרובה שיכול להבין אותך באמת? יש לך מצוקה שכבר זמן רב את מתבשלת איתה מבפנים ואינך רואה את האור שבקצה המנהרה? אז זה הזמן לשבור את מחסום השתיקה פשוט להרים את הטלפון ולצלצל למשטרה. יחד עם זאת לדווח לעו"ס בלישכת הרווחה באזור מגוריך. וגם ליועצת בבית הספר או לכל גורם עם סמכות.הם יבינו אותך ואת הקושי שבו את נימצאת ויעזרו לך. בהצלחה מיכל
לאלמונית היקרה, גם אם מדובר בקרוב משפחה או בבן משפחה ואת מרגישה שאת הבעיה שלך אינך מסוגלת לספר לאף חבר קרוב? וגם אם את חשה שאין איש בסביבתך הקרובה שיכול להבין אותך באמת? ויש לך מצוקה שכבר זמן רב את מתבשלת איתה מבפנים ואינך רואה את האור שבקצה המנהרה? אז זה הזמן לשבור את מחסום השתיקה פשוט להרים את הטלפון ולצלצל למשטרה יחד עם זאת עליך לדווח על הארוע לעו"ס בלשכת הרווחה באיזור מגוריך. וגם ליועצת בבית-הספר או לאיש סמכותי. הם יבינו אותך ואת הקושי שבו את נימצאת ויעזרו לך. בהצלחה מיכל
לאלמונית היקרה, גם אם מדובר בקרוב משפחה או בבן משפחה הוא נחשב לפושע. ואת לא אשמה. ואולי ביגלל זה את מרגישה שאינך מסוגלת לספר לאף חבר קרוב? את חשה שאין איש בסביבתך הקרובה שיכול להבין אותך באמת? יש לך מצוקה שכבר הרבה זמן את מתבשלת איתה מבפנים ואיך רואה את האור בקצה המנהרה? אז זה הזמן לשבור את מחסום השתיקה. פשוט להרים את הטלפון ולצלצל למשטרה. יחד עם זאת לדווח לעו"ס בלשכת הרווחה וגם ליועצת בבית הספר. או לאיש סמכותי הם יבינו אותך ואת הקושי ואת הקושי שבו את נימצאת ויעזרו לך.(אם תיהיה אמיצה ותעשי את מה שהצעתי לך אז הכל פתוח) בהצלחה מיכל מיכל
לאלמונית היקרה, גם אם מדובר בקרוב משפחה או בבן משפחה הוא נחשב לפושע. ואת לא אשמה. ואולי ביגלל זה את מרגישה שאינך מסוגלת לספר לאף חבר קרוב? את חשה שאין איש בסביבתך הקרובה שיכול להבין אותך באמת? יש לך מצוקה שכבר הרבה זמן את מתבשלת איתה מבפנים ואיך רואה את האור בקצה המנהרה? אז זה הזמן לשבור את מחסום השתיקה. פשוט להרים את הטלפון ולצלצל למשטרה. יחד עם זאת לדווח לעו"ס בלשכת הרווחה וגם ליועצת בבית הספר. או לאיש סמכותי הם יבינו אותך ואת הקושי ואת הקושי שבו את נימצאת ויעזרו לך.(אם תיהיה אמיצה ותעשי את מה שהצעתי לך אז הכל פתוח) בהצלחה מיכל מיכל
לאלמונית היקרה, גם אם מדובר בקרוב משפחה או בבן משפחה הוא נחשב לפושע עבריין מין. ואת לא אשמה. את מרגישה שאת הבעיה שלך אינך מסוגלת לספר לאף חבר קרוב? את חשה שאין איש בסביבתך הקרובה? שיכול להבין אותך באמת? יש לך מצוקה שכבר זמן רב את מתבשלת איתה מבפנים ואינך רואה את האור בקצה המנהרה? זה הזמן לשבור את מחסום השתיקה פשוט להרים את הטלפון ולצלצל למשטרה. יחד עם זאת לדווח על המצב או הארוע לעו"ס בלישכת הרווחה באיזור מגוריך. כולל יועצת בית- הספר או כל איש עם סמכות . הם יבינו אותך ואת הקושי שבו את נימצאת ויעזרו לך. תעשי את זה והכל פתוח בפניך. בהצלחה מיכל
סורי, כל פעם שניסתי לשלוח הודעה, המחשב הראה תקלה. וזה מה שיצא בסוף. חחח מיכל
פרטי נא בגבול ההאפשר..מי הוא זה ואיזה הוא- התוקף הנאלח..הפסיכופת הקרמינל?? איש דלא מעלי? ..מדוע זה שנה וחצי את מאפשרת לו את המשך ההתעללות בך? אוגרת, אוצרת ולא עוצרת- עלי תהום? האם מדובר בהתעללות של גילוי עריות? אם כן..מבינה את חששך העצום.. ואת היותך לוטה בערפל..ותחת מעטה כבד של שתיקה וסודיות... דעי לך כי את תדיר יכולה להתיעץ באופן דיסקרטי ואנונימי עם קוי התמיכה של נפגעות תמיכה מינית..הפרוסים בכל רחבי הארץ...והאמונים על כל סוגי הבעיות, מעורים היטב בנושא מכל ההבטים והמישורים האפשריים ומפנים לגורמים המקצועים המתאימים(בדוק ומנוסה!).מאיישים אותם מתנדבות בעלות רוח פילנטרופי נדיר..שעברו הכשרה מיוחדת! 1202...ואת בדרך לפתרון המיוחל!לקצה חוט שישבור את קצה הקרחון המחניק.... לשתוק ולא להתלונן..פירושו לתת לנבל לגיטימציה להשליט בך כוח ומניפולציה.. באמצעים בלתי ליגאלים של: השפלה, אינוס וכפיה באמצעות טקס מזויף של ויבראציה... הפחד שלך מזין אותו! והוא שמעניק לו את הכוחות להתגבר עליך! את קורבן שזקוק להגנה...תמיכה וסיוע..... וחלאת המין האנושי חייב לרצות את עונשו...תכף ומייד! מפאת שבשפלותו הוא אינו מבין את חומרת מעשיו בנסיבות המחמירות! אל תאפשרי לו להמשיך לנצח! אנו הנשים הננו העם החזק והשולט! נצלי את הבינה היתרה שחוננו בה! הרימי את דגלנו, בעוד כוחנו במותנינו- כנס להתנוסס!!! אחותך לצרה הצרורה... המקווה כי לאנס הברנש שלה, יוגש כתב אישום- מחר! כאן למענך....
לאלמונית בעיה קשה כי מאוד קשה לצאת מהמעגל של מעשים חוזרים. יתכן שאינך נעזרת בכל הגורמים כי מאוד קשה לך לקבל את עצתם ועדיין לא מצאת את הכוחות להתלונן ולהפסיק את המעשים הללו. באמת חשוב למצוא אדם או מטפל/ת אשר יבינו אותך ויוכלו ללכת בקצב שלך בלי להיות שיפוטיים. אם את גרה באזור הצפון כדאי לפנות למרכז בבית החולים בני ציון. תשמרי על עצמך ותמצאי כוחות. הידש
שלום, ראשית אני שמחה "לגלות" את הפורום הנהדר הזה.כל הכבוד. שאלתי:- בחודש אוגוסט 2004 הובחנתי כסובלת מחרדה(דופק מהיר,חוסר שקט וכו') טופלתי בכדורים נוגדי חרדה ודכאון.לפני כחודש הפסקתי עם הכדורים - מיוזמתי. עברו עליי שבועות נהדרים עם מצב רוח מעולה- עד לפני כשבוע. אני מתחילה להרגיש ירידה במצב הרוח .אין לי את אותם סימפטומים שהיו בהתחלה רעב,הרגשה שהגוף שורף וכו', "רק" תחושת דכדוך. אני מתחילה לחשוב שעשיתי צעד פזיז מדי ולא אחראי מספיק. האם רצוי שאחזור לכדורים(הם עדיין ברשותי)? או שגם עכשיו לא כדאי שאחפז ואחכה עוד מס' ימים. אני מצטערת שהארכתי בדברים,חשוב לי לתת את התמונה הכללית. תודה מראש על תשובתך.
היי אני גם נימצאת במצב של חרדה ודיכאון ואני אישית לא התחלתי עם הכדורים החלטתי עם הפסיכיאטרית שעדיף לי לחכות כמה זמן... אבל אני חושבת שעם את התחלת ובאותה תקופה שלקחת אותם זה עזר לך אז אני חושבת שכדאי לך להמשיך לקחת אותם.. עם הם עוזרים לך כמובן. אני חושבת שזה מה שעושה לך טוב אז תמשיכי איתם... תודה!!
שלום, רק מי שסבל מדיכאון או חרדה יודע עד כמה מפחיד לחזור לשם. יחד עם זאת שבוע ימים הם קצת פחות מדי זמן. לדעתי אפשר לחכות ולראות את כיוון הדברים. כלומר אם את מרגישה מגמה של החמרה בחרדות אז הייתי נוטה לכיוון התרופות. אם ישנה יציבות או הקלה בודאי שאין מה למהר. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הידש שלום, אני שוקל להתחיל ליטול תרופה אנטי דכאונית. אך אני חושש. לאחרונה פורסמו בכלי התקשורת סיפורים "לא נחמדים " על תרופות נוגדות דכאון. אני יודע למשל שבבריטניה הוקמה ועדת חקירה שתקבע אם התרופות האלה בעצם קטלניות, זאת לאחר ש 16 אנשים שהשתמשו בפרוזק וסרוקסט התאבדו בשנה אחת. ידוע גם שאלי פימשטיין נטל את אחת התרופות האלה בתקופה לפני שרצח את בתו. בנוסף הוגשה בבריטניה תביעה נגד חברת תרופות, בטענה שתרופות אלה גורמות לתסמיני גמילה קשים. מה דעתך בנושא? תודה
לדני התרופות בפסיכיאטריה כמו כל הפסיכיאטריה סובלת מסטיגמה ופוחדים מהפסיכיאטרים והתרופות. ישנם עשרות מליונים של אנשים שנוטלים פרוזק וסרוקסט ודומיהם ואין להם כל תופעות לוואי והתרופות אינן ממכרות. כמו לכל תרופה יש גם תופעות לוואי. לגבי ההתאבדויות או התוקפנות, מדובר על תופעות שבכל מקרה קורות בתחילת הטיפול ויש עדיין ויכוח האם הן קשורות לדיכאון או לטיפול התרופתי. מסיבה זו הוקמה הועדה. כלומר כאשר הקשר אינו כל כך מובהק ואינו חד משמעי קיימות ספקות. למרות הדברים שאתה חושש מהן התרופות הללו הן בטוחות מאוד ביחס לתרופות אחרות כולל הגופניות הנמצאות בשימוש יומיומי. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, הנני מעוניינת בהפנייה למידע אודות הרטאלין - סיכוייו וסיכוניו. וכמובן בחוות דעתך המקצועית על מתן התרופה הנ"ל לילד בגיל 10 הסובל מבעיות קשב וריכוז, והגורם למוריו ל"ריגוז". תודה
שלום, איני פסיכיאטר ילדים ונוער לכן לצערי איני יכול לענות על שאלתך. תוכלי למצוא אינפורמציה בפורומים של הפרעת קשב וילדים. כל טוב דר' גיורא הידש
תודה
לפני 17 שנה, אחרי לידה, קיבלתי התקף פסיכוטי. אחרי שנתיים עוד התקף, זה היה בארה"ב ואובחנתי כמאנית דיפרסיבית וטופלתי בליתיום. 9 שנים התעקשו איתי על טיפול בליתיום למרות שחזרו עוד התקפים פסיכוטיים. לבסוף, לפני כ8 שנים החליפו לי תרופות- אני מקבלת טגרטול, איטומין וקלופיקסול דפו והסל הזה הציל אותי- אין התקפים אני מאוזנת ומתפקדת ולא התאשפזתי מאז. לפני כ8 שנים גם ראיתי שהאבחנה שלי היא סכיזו אפקטיב והבנתי מכך שסכיזו אפקטיב זה בעצם מאניה דיפרסיה עם התקפים פסיכוטיים. שהמאניות הן בד"כ פסיכוטיות. אבל בטח אני טועה. האם תוכל להבהיר לי מה ההבדל ומה בעצם המחלה המדויקת שלי?
שלום חיה, אני לא יודע בדיוק את ההבדל בין הפסיכו-אקטיב למאניה דיפרסיה, אבל הרופאה שלי כל הזמן מסבירה לי למה אני לא פסיכו-אטיב, אלא מאני דיפרסיווי קלאסי, וזה מפני שאין לי גם התקפי פראנויה. זו הטענה שלה. בכל מקרה, גם לאנשים עם הפרעה בי-פולרית יש התקפים מאנים פסיכוטיים. וראי ג'יימסון "נפש לא שקטה", שגם היא סובלת ממאניה- דיפרסיה ויש לה התקף פסיכוטי ממש איום ונורא, הרבה יותר גרוע מההתקפים שאני עברתי. בכל מקרה, מה איכפת לך מה האבחנה, בלאו הכי הרופאים בעצמם מבולבלים אז למה שאנחנו נשבור את הראש? בברכה מיכאל(מיקי) שעדיין לא עידכן את הבלוג שלו להיום
בסכיזואפקטיב החולה סובל גם מסכיזופרניה וגם ממניה דפרסיה כאשר לכל אחת מהמחלות יש קיום עצמאי משלה. דהיינו- יכול להיות לחולה התקף פסיכוטי סכיזופרני ללא הפרעה אפקטיבית באותו זמן ויכול להיות לו בזמן אחר התקף אפקטיבי (מאני-דפרסיבי) עם או בלי פסיכוזה אבל לא פסיכוזה מהסוג של סכיזופרניה. ההתקף הפסיכוטי יכול להיות כמובן גם משולב- גם אפקטיבי וגם סכיזופרני- אך כאמור יש לוודא שיש לכל אחד מהם קיום עצמאי בשביל לבסס אבחנה מדוייקת של סכיזואפקטיב. בשורה התחתונה מדובר על סכיזופרניה שכוללת בנוסף גם הפרעה במצב הרוח מהסוג של מניה-דפרסיה.
לחיה מדובר באבחנה שהיא בין סכיזופרניה ובין הפרעות אפקטיביות כמו מאניה דפרסיה. לכן יש בהפרעה הסכיזו-אפקטיבית ממרכיבי הסכיזופרניה וממרכיבי המאניה דפרסיה. ישנם מקרים שהסכיזואפקטיבי דומה יותר לסכיזופרניה וישנם כאלו שדומים יותר למאניה דפרסיה. כך גם הפרוגנוזה, התחזית, קלה יותר מאשר הסכיזופרניה ודומה יותר להפרעות האפקטיביות. כל טוב דר' גיורא הידש
דר שלום רב אני אם שסובלת מחרדה כפיתית ומטופלת בכדורים , אני מרגישה מעולה עם הטיפול אך עכשיו דאגתי האם החרדה הכפיתית היא תורשתית ותעבור לילדי? והאם חרדה כפיתית אצל ילדים בסביבות גילאי 10 היא חרדה כפיתית כמו אצל בוגרים או שהיא יכולה לעבור לאחר טיפול וזה לא ישוב למצב כרוני. תודה מראש .
לכבוד דאגה כפיתית שלום לך ברצוני לשאול אותך באיזה כדור את לוקחת . אודה לך מאוד אם תעזרי.
לאמא הרבה מאוד דפוסי התנהגות של מבוגרים עוברים לילדים אם בתורשה או על ידי כך שהילדים מחקים את ההורים. יחד עם זאת לא כל הדפוסים ולא הכל. כמובן שחלק מהילדים מחקים יותר את אביהם מאשר את אמם. אבל הסיכון של חרדות רבות יותר מהרגיל אצל ילדים של הורים חרדתיים גדול יותר. כמובן שטיפול בגיל מוקדם יותר ומודעות רבה יותר לבעיות יקלו ואף עשויים לפתור את הבעיות הללו אצל הילדים, כמובן אם הבעיות קיימות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לרופא אני רוצה לשאול על אחי שהוא סובל ממניה דפריסה שבגללה הוא אושפז חצי שנה הוא בן 23 הוא היום אם כדורים שהם מעייפים אותו וקשה לא איתם הוא עובד כמה שעות ביום אבל יש לא פחד שלא יחזור לא עוד פעם התקף בשבוע האחרון הוא היה אצל הרפוא והוא נתן לא עוד כדור לדיכאון אבל היום שאני רואה אותו הוא שבר כלי אני שואל אותה איך אתה מרגיש יהיה בסדר פעם . אני אומר לא תצא קצת בחוץ אם חברים או תחפש לך בחורה לדבר לצאת איתה הוא אומר לי מי תצא אתי אני חולה. זה מאוד נגע לי ולמשפחה שאנו סביבו כל הזמן ומוצאים אותו הרבה בחוץ . אבל יש לא כל הזמן את המחשבה שזה לא יחזור לא . גם שהיה באישפוז זה גרם לא לטראומה קשה היה לא מאוד קשה למרות שכל האישפוז היינו איתו כל היום . היום אנחנו מחפשים אך לעזור לא בכל מני דרכים אני מבקש אם תוכל לעזור לאן לפנות למרות שהוא במעקב אם פסיכאטר. והאם מניה דפרסיה מגיעים להחלמה מלאה וגם אם אפשר להתחתן ולהקים משפחה. תודה רבה
להידו "הדבר הטוב" במאניה דפרסיה הוא שהאדם יכול לתפקד כרגיל, לחיות כרגיל, בין ההתקפים. ולכן יכול לעבוד ולהקים משפחה. כמובן שהסיכון הוא שהתקף נוסף עלול לחזור, אבל בין ההתקפים הכל יכול להיות כרגיל. אם הרופא חושב להוסיף כדור נגד דיכאון אז כנראה שהעייפות ומצב הרוח הירוד הן מהדיכאון של מאניה דפרסיה ולא מהתרופות, כך שצריך סבלנות עד שמצב רוחו ישתפר. הדבר העיקרי שחשוב להוסיף הוא שיחות. שיחות אישיות עם פסיכולוג או עובדת סוציאלית ויתכן שיש צורך גם בשיחות משפחתיות. כל טוב דר' גיורא הידש
יש לי בעיה ואני תוהה אם יש מקום לפנות לפסיכיאטר . בעבר היה לי דכאון קל, אבל זה לא המצב היום, אין לי בעיה לחייך או לצחוק,אין לי חוסר באנרגיות, או בעיות תאבון או שינה.לפחות לא באמצע שבוע. בסופי שבוע זה משהו אחר לגמרי. בסופי שבוע:כשאני מקבלת שיחה בטלפון שהיא לא מזוהה, אני חוששת לענות. כנ"ל אם מישהו דופק בדלת. אני מנתקת את עצמי מכל החברים, לא יוצאת מהבית, חוץ מלבקר משפחה. גם לא עונה לטלפונים של חברים. אני מנסה להלחם בזה, אבל לא ממש מצליחה. יכול להיות שזה בגלל חרדות? מה ניתן לעשות?
לאיילת מכתבך לא מספיק מפורט כדי שאפשר יהיה לתת תשובה בטוחה. כמובן שישנו פחד או חרדות במשך סוף השבוע אבל השאלה האם ישנן בעיות נוספות. כמובן שההמלצה העיקרית היא לפנות לפסיכיאטר כדי לקבל איבחון מלא לגבי מצבך, רק אחר כך אפשר לחשוב מה עוד ניתן לעשות. כל טוב דר' גיורא הידש
יש לי בעיה (אני חושב) שהחלומות מגיעים לי כבר 5 דקות לאחר ההירדמות.. (אני יודע כי אני מתעורר הרבה מהחלומות שלי)... אני ישן 8 שעות בלילה ועדיין בכל הירדמות שלי במשך היום אני נכנס ישר לחלומות
לשני אני חושב שאם תלך לבדיקה במעבדת שינה אז יתברר לך שהדברים שונים ואין כל כך הרבה חלומות. בכל אופן אתה חולם וגם זוכר את החלומות. מה רע בזה? מה השאלה? כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לרופא אני מבקשת לדעת אם ציפרלקס משמין ומה תופאות לוואי שלו כמה זמן עד שמשפיע התרופה אני סובלת מחרדות . שזה דופק מהיר הזעת יתר רעידות בגוף התכווצות של כל השרירים (לכמה ימים ) אני מרגישה בגוף חוסר איזון כל הגוף רועד לי יש לי לפעמים בידיים שאני מרימה דברים נופלים לי מהידיים כמו כפית או כל דבר נופל לי מהיד דברים קטנים אני מתעמלת כל הזמן אחרי אימון יש לי דופק בערך שעתיים עד שזה נרגע האם מה שיש לי זה רק נפשי או גם בעיית נירולוג או אנדרינלוג הורמונים אני בחורה אופטימית וגם בלבוסטית שזה קורא לי ההתקפת חרדה אני פשוט מריגשה גיהנום אני סובלת כבר 4 שנים מהתופעות הללו לפעמים זה קורא לי בעבודה שאחר אני צריכה לנוח בבית לפחות יום שלם. מה עלי לעשות והאם ציפרלקס יעזור לי בעבר לקחתי פריזמה סרוסקט וזה לא עזר לי וכל מני תרופות הרגע לזמן קצר תודה רבה . ומצטערת על המכתב הארוך
לדנה בעיקרון הציפרלקס הם כמו הפרוזק והסרוקסט ומשפיע בדיוק על אותו המקום במוח. יחד עם זאת התגובה לתרופה חדשה עשויה להיות שונה מהתרופות הקודמות ונקווה שהשוני יהיה לטובה. כלומר השפעה טובה נגד חרדות ללא תופעות לוואי כולל השמנה. עם זאת אחרי ששתי תרופות הפועלות על הסרוטונין לא עזרו אני הייתי שוקל טיפול מכיוון קצת אחר, כלומר תרופה שפועלת גם על הנוראפינפרין כמו אפקסור XR. כל טוב דר' גיורא הידש
לד' גיורא הידש תודה רבה דנה.
האם מישהו מכיר/ה חברה שנכנסה להריון בעודה נוטלת כדורים? אם יש מישהו כזה אשמח לשמוע האם היו השפעות כלשהן,חס וחלילה על העובר?
מכירה מישהי שנכנסה להריון בעודה לוקחת פרוזק ולא קרה כלום. לא קרה כלום לעובר, והתינוק ברוך השם נולד ומתפתח בצעדי ענק. בריא ושלם והכל תקין וגם הלידה עברה בשלום. האמת, זה עניין אינדיבידואלי וכמובן, שצריך לברר את הסיכונים במכון הטרטולוגי כדי לדעת בפני מה את עומדת, ועם זאת, יש לקחת בחשבון ולשקול הפסד מול רווח, כי מאד לא טוב לעבור את ההריון במצב נפשי גרוע...
זה זמן רב שאני לא ממש יודעת מה עובר עלי כל שטות ולו הכי קטנה מקפיצה אותי, כל דבר מעצבן אותי בא לי לצרוח ולצרוח עצבים פנימיים כאלה שמתבשלים בתוכי ולא תמיד מצליחים לצאת החוצה אני רוצה לבכות ולא מצליחה. אם דברים לא נעשים כמו שאני רוצה מצד אחד או נאמרים לי דברים שאני לא אוהבת לשמוע, במקום להתמודד כמו בן אדם בוגר - אני יכולה להתפוצץ מזה ומרגישה כמו ילד בן 6 שלא קיבל את מבוקשו (אני בת 35 - רווקה) יש לציין שרוב העצבים האלה מתרחשים ומתבשלים בתוכי ואפשר לספור בכף יד אחת את המקרים שאני מתפרצת בקול. לוקח לי זמן שאני מצליחה להרגיע את עצמי למרות שאני יודעת שזו הייתה בסה"כ שטות. כלפי חוץ לא רואים עלי כלום ובפנים אני מרגישה שאני הורסת לעצמי את החיים. מה קורה לי ומה אני יכולה לעשות כדי לא להגיע למצב של חוסר שליטה כמו "צפיר".
שלום, קודם כל לפי מכתבך איני חושב שאת "משוגעת", עם זאת את סובלת גם אם הדברים לא נראים בחוץ. אני חושב שקודם כל צריך להגיע לאבחון מסודר ואחר כך לשקול דרכי טיפול. כידוע הטיפולים הנפשיים הם או בתרופות או בשיחות, אלו האפשרויות הקיימות. כל טוב דר' גיורא הידש
האם כתוצאה מנטילת סרוקסט ולוריון יכולים להיות כאבים בצוואר ובגב? התחלתי לנסות הליכות אולי זה יעזור. והערת אגב: נורא הפחידו אותי פה מהפסקת מחזור, השמנה וחוסר חשק מיני כתוצאה מסרוקסט. יש לי סיבה לדאגה?
לאור מתח וחרדות גורמים בדרך כלל לכאבים בגב ובצואר, אם אין בעיה אורטופדית אז בנוסף לטיפול הנפשי אפשר לחשוב על מסג', הרפיה וכך הלאה. תופעות לוואי לא צריכות להפחיד אותך. יתכן שיקרו אבל יתכן גם שתרגישי טוב עם התרופה ללא כל תופעות לוואי. צריך לחכות ולראות מה יקרה אצלך. במידה והסרוקסט יגרום לתופעות לוואי, הפסקת התרופה תחזיר את הדברים לקדמותם ותפתור את הבעיה. כל טוב דר' גיורא הידש
אני בולמית כבר 12 שהב אמא לתינוק ואישה לבעל שמזכיר לפעמים גם תינוק אני חייבת עזרה ואל תכתבו לי קב' תמיכה ניסתי לא עוזר לי ניסתי גם פסכלוג לא עוזר לי אולי אתם מכירים היפנוזה...?... אני מטופלת בפקסט וגם אני מרגישה שזה בשביל השקט הפנימי שלי אני כבר כל כך רוצה לגמור עם המחלה הזאת מגעילאותי אני לא אוהבת את עצמי בכלל אני נרגישה נורא אולי תעזרו לי... שמעתי שבהינוזה יש תוצאות טובות???????????
לאיילת איני מכיר את כל השיטות הטיפוליות בהיפנוזה, אבל אני חושב ששווה לבדוק את הכיוון הזה. אבל רק אצל מטפל שיש לו רישיון לטיפול בהפנוזה ויש לו ניסיון בתחום. כל טוב דר' גיורא הידש
לפני כ-3 חודשים סיימתי טיפול של כחצי שנה עם מינון של כדור ליום. במהלך תקופת הטיפול העלתי כעשרים קילו ממשקל גופי וכעת (מזה שלושה חו') איני מקבלת את המחזור החודשי. עליי לציין כי הרופאה שהמליצה לי על השימוש בכדור לא הבהירה לגביי כל תופעת לוואי שעלולה להיווצר כתוצאה מכך. אודה על הסבר מדוייק בנושא ותשובה בנוגע לשאלות הנ"ל נעמה
עדיין לא שמעתי על תופעה שכזו....אבל זה מפחיד אותי
לנעמה עליה במשקל עלולה להיות מהסרוקסט אבל גם מהשפור במצב הנפשי. עם זאת שינויים במחזור אינם קשורים לתרופה. לכן ההמלצה היא להגיע לגניקולוג וגם לבצע ברור גופני לפני שמשייכים את התופעות לסרוקסט. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני מחפשת חומר על טיפול קוגנטיבי בריפוי בעיסוק פסיכיאטרי, אבחונים תקפים, משחקי מחשב וכד'. אודה על כל עזרה. תודה.
לעידית הנושא מאוד מאוד חשוב, יש הרבה מאוד חומר על ירידה קוגניטיבית בסכיזופרניה אולם יש פחות חומר על טיפול וריפוי בעיסוק. בארץ המרפאות בעיסוק עוסקות בכך. אני יודע שבבית חולים לוינשטין האחראית על הריפוי בעיסוק עוסקת וחוקרת נושא זה, אפשר לפנות גם לתמי כהן, מרפאה בעיסוק בבית החולים העמק-במחלקה הפסיכיאטרית כמובן. שבוע טוב דר' גיורא הידש
