פורום פסיכיאטריה

האם אדם שמוגדר כנכה עם נכות נפשית זכאי לקבל משכנתא אם יש לו תעודת זכאות מבחינת הבנק וחברת הביטוח ואיזה פיתרון מגורים אם לא יכול להינתן לו

עוד אף לא שמעתי שהייתה בעיה עם המשכנתא לנפגעי נפש? אולי משהו אחר יודע? שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר אני בת 38 מטופלת 8 שנים בקלונקס אחד ליום או לחילופין קסנקס. אני סובלת מחרדה תמידית ומצבי מתח ודיכדוך אבל למרות הכל מתפקדת כאשת חיל. תמיד אמרו לי מצבך עוד יביא עליך מחלות והנה הנבואה מתחילה להתגשם...מצאו לי ממצאים חשודים בצוואר הרחם ועלי לעבור ביופסיה. אין לי מושג מה צופן לי העתיד אני רק יודעת שקל זה לא יהיה.איך אוכל להקל על עצמי לעבור בדיקות פולשניות ולהשאר שפויה האם אפשר לקחת תרופות לפני ביופסיה ,האם לידע את הרופאים,האם להעלות מניון על מנת לא להדרדר לדיכאון חמור? תודה לך

לנועה איני חושב שהממצאים בצואר הרחם קשורים למצב הנפשי.... בהחלט אפשר לעלות במינון הקלונקס או הקסנקס עד אחרי הביופסיה. יחד עם זאת קלונקס וקסנקס הם אינם טיפול מתאים לאורך זמן בחרדה ודיכאון. מקובל לעבור לנוגדי דיכאן שהם אינם ממכרים ופותרים את הבעיה מהשורש. אחרי הביופסיה כדאי להגיע לפגישת ייעוץ עם פסיכיאטר לשנוי בטיפול התרופתי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

הוא התכווצות שרירים או כאבים בעצמות? בתי חווה התקפי מניה דיפרסיה ,וכעתהיא בעיצומו שלההתקף וזה התחיל עם כאבים ברגל כל הבדיקות שבוצעו יצאו תקינות,בביקור אצל כירופרקט אובחן שכמה חוליות בגב זזו עכשיו הרגל השניה כואבת בגלל עומס יתר עליה,היא חווה כאבים אמיתיים עד כדי בכי היסטרי אני מניחה שההתקף מגביר את הכאב כי הרגישות בעצבית כעת היא גבוהה מאד, מה שהייתי רוצה לדעת הוא האם יש קשר לכאבים האלו להתקף , כמו כן אני מחפשת פסיכיאטר שמטפל בשיטתו של יונג כדי להתחיל איתה טיפול סדיר אנחנו גרים בחדרה כך שמישהו בסביבתינו גם בתלאביב יהיה טוב. תודה ויום נפלא

שלום, בעיה גופנית וכאבים גופניים עלולים לפגוע במצב הנפשי, כמו כל דבר הגורם למתח וחרדה. אבל את כותבת שהבעיה ברגליים ובשרירים קשורה הרי לגב?? כנראה שמדובר על שתי בעיות נפרדות אבל בהחלט יש קשר בין גוף לנפש ואחד משפיע על השני ולהיפך. ישנה עמותה של מטפלים לפי יונג, תחפשי ותתקשרי אליהם. לא חפשתי אבל בטח יש גם משהו באינטרנט. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לאחר שימוש של 6 שנים בסרוקסאט החלטתי להיגמל ממנו כי באופן עקרוני אין בחיי מצבים שמובילים אותי לדכאון...ניסיתי להיגמל עי הפחתה של חצי כדור כל שבוע..נעזרתי גם בכדור קלונקס חצי מג פעם ביום כדי שלא יהו תופעות גמילה ואשאר רגועה לאחר שבועים הגעתי לרק חצי כדור התחלתי לחוש חרדות לא קלים..ונאלצתי לחזור לכדור וחצי ביום ..כמובן הפסקתי את נטילת הקלונקס..וכעת אני חשה כקודםעם נטילת הסרוקסאט במינון רגיל של כדור וחצי ביום.האם התופעות שחשתי היו אכן תופעות גמילה?או משהו אחר..האם ניגזר עליי לחיות עם הכדור הזה כל חיי?אנא תעזרו לי?אני רוצה לציין שהחלטתי להפסיק עם הסרוקסט לאחר התעייצות עם רופא במרפאה לבריאות הנפש שאמר לי שאני כבר לא זקוקה לכדור לדיכאון..כי מצבי בעינו טוב מאוד..וחלק מהרצון להפסיק את הסרוקסט בא לי לאחר ששמנתי מאוד וחיי המין שלי נפגעו קשות.

תנסי גמילה יותר הדרגתית. להוריד חצי כדור כל חודש ולא כל שבוע. אם עכשיו את על 30 מ"ג ליום אז תנסי חודש אחד עם 20 מ"ג. אם יעבור בשלום אז עוד חודש עם 10 מ"ג ליום. לבסוף חודש אחרון עם 5 מ"ג ליום (רבע כדור). הבעיה בגמילה מסרוקסט שמרגישים את חסרונו לא בטווח המיידי (כמו קלונקס) אלא בטווח של שבועות ולעיתים חודשים. לכן זה יותר מורכב. לא מדובר בהתמכרות אלא באיזון רמות הסרוטונין במוח.

למלי כפי שדור כתב כנראה שמדובר מתופעות של סיום הטיפול. פשוט צריך לסיים לאט לאט, אחרי שש שנים גם אין לאן למהר. במידה ותתקשי להפסיק גם לאט ישנן דרכים אחרות ובמידת הצורך אשמח להרחיב על כך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אילו הפרעות נפשיות יכולות להתפתח לאחר לידה והאם כולן זמניות וניתנות לטיפול?

לאחר לידת ילד ראשון(במיוחד) יכול להתפתח אף הפרעות חרדה ופאניקה, בשל המעבר הקוטבי והאחריות הכבדה כשהופכים בפאתוס- לאם! שיהיה במזל טוב, המ. האותנטית

לרונה כל הפרעה נפשית עלולה להתפתח אחרי לידה, יחד עם זאת מה ששכיח הוא דיכאון אחרי הלידה. בדרך כלל הדיכאון הוא קל וחולף עם ההסתגלות למצב החדש של אם ותינוק בבית. במידה והדיכאון נמשך או שהוא עמוק במיוחד יש חשיבות להגיע לאבחון וטפול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, כבר שנתיים וחצי שאני חולה בהיפוכונדריה וטורדנות כפייתית.מטופל בפבוקסיל. בגדול עד לפני כ 5 חודשים היתה התקדמות ענקית. לאחר פרידה מבת זוג יש רגרסיה עצומה. יום אחד (לאחר חרדות קשות) הסתכלתי במראה לאחר המקלחת ושמתי לב במעין שינוי (עיות) במבנה המצח, הדבר עדיין נראה לי אותו דבר (לאחר כשבוע) ואני משתגע פשוט רוצה למות. אני חושב שכתוצאה מהחרדות והמתח העצומים והמצטברים הופיע סימפטום גופני אמיתי ובלתי הפיך, אני באמת מאמין בזה ולא יודע מה לעשות.(בניסיון האיבר שלי רק מחרדות של מחלה באיבר מסוים, הופיע לי בסוף מחלה ועיוות באותו איבר!!!!!!!!) מבקש עזרה וישועה!!!! (גם מטופל אצל פסיכולוג ומרגיש שזה לא עוזר). בתודה מראש.

לרני לעתים קרובות אירועים בחיים גורמים לשינויים במצב הנפשי וביוחד כאשר מדובר על אירועים הקשורים בפרידות. לא ציינת את מינון הפבוקסיל, אבל פבוקסיל היא תרופה שאפשר לעלות במינון שלה במידה וקיימת החמרה במצב הנפשי. דרך אגב, מצבים נפשיים אינם משפיעים על מבנה העצמות או המצח. בנושא הזה אפשר להרגע. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני לוקח 200 מ"ג ליום פבוקסיל, האם זהו מינון מספיק לבעיה??? תודה רבה.

הייתי די בהלם כשקראתי את מה שכתבת. לרגע לא הבנתי. זה כל כך כל כך דומה למה שאני עברתי. אני גם עברתי גירושין קשים עם שני ילדים. אני לא צלחתי את ענין המשמורת. התמוטטתי, ולכן בעלי הוא שקיבל את המשמורת לצערי הרב. מאוד קשה לי עם זה. פסיכיאטרים נתנו לי, כמו לך, כדורים שונים ואיבחנו אותי אבחנות שונות: דיכאון מג'ורי, מאניה דיפרסיה אישיות גבולית וכ"ו... אני רוצה לדעת מה דעכתם: אם אחרי מאבק משפטי של שנה לקיתי במאניה ונאלצתי למסור את הילדים למשמורת לבעלי והיום הוא ההורה המשמורן. וכיום, לאחר חצי שנה, התאוששתי ואני מרגישה טוב יותר. אני מרגישה כי חזרתי להיות יציבה. מה הסיכויים שלי מבחינה משפטית להחזיר את הילדים אלי למשמורת? הילדים קטנים, בגילאי הגן. הסיבה שאני רוצה להחזירם אלי היא, שהקשר איתם חזק ואמיץ, ובעלי לשעבר מאיים שוב ושוב כי הוא ירחיקם ממני, והוא גם פועל לעניין זה.

אני מקווה שהסיפור שלי יתן לך דחיפה להתחזק ולהלחם על חייך ועל ילדייך. אני נלחמתי בשיניים, גם כשהייתי יוצאת ונכנסת לבתי חולים ובשלב כלשהו ניסו לקחת מרשותי את הילדים. אבל לא וויתרתי ושכרתי עו"ד וביחד נלחמנו וניצחנו! הילדים קיבלו ממני המון אהבה וביטחון, גם כשהרגשתי רע. תמיד ידעתי לשים את הכאב שלי בצד ולהעניק להם. גם כשהרגשתי על הקרשים. לא הייתה שום סיבה בעולם להפריד ביננו, מה גם שהם גדלו כילדים בריאים בנפשם ובגופם. אני מציעה לך לשכור עו"ד טוב שמתמחה במקרים כמו שלך ולא לוותר. את בטח מרגישה קטנה וחסרת אונים מול מערכת פסיכיאטרית ענקית ומערכת משפטית אכזרית. אני מחזקת את ידייך להילחם על האמת שלך. ואני מאמינה שאת, כמוני, בריאה בבסיסך. אל תתני לרופאים לשכנע אותך שאת חולה. אל תתני למערכת לשבור אותך! נפלת, נשברת, זה נכון, אבל אפשר לתקן ולהתחזק. אל תוותרי.

עברתי איבחון פסיכולוגי נכשל , כאשר הפסיכולגית הבחינה שיש בעיה בריכוז מצב רציני בגלל המצב הנפשי . למי ידוע כמה זמן אחרי האיבחון אני צריכה לקבל תשובה מהם. לאחר שעברתי כבר וועדה ראשונה

לגלית עדיין לא "עברת את הועדה". הועדה בדקה אותך וביקשה להוסיף בדיקה של הפסיכולוגית. רק אחרי שהיא תקבל את התוצאות חברי הועדה יחליטו ויסכמו את דעתם ויקבעו את דרגת הנכות. איני יודע כמה זמן זה לוקח, תיאורטית זה די מהר אבל..... שבוע טוב דר' גיורא הידש

יש לי שאלה אני סובלת מחרדות איומות שמתמשכות כל היום וסבל נוראי מהתרופות יש לי חוסר ריכוז מוחלט עייפות במשך היום ועוד אני הגשתי בקשה לביטוח לאומי[ לעזרה תעסוקתית כי אין ביכולתי לצאת לעבוד האם הם יכולים לעזור לי בסל שיקום כלומר מן התנדבות של שעתיים שלוש מחוץ לבית ולבעיות היום יומיות. אודה למי שיכול לעזור

לגלית ביטוח לאומי לא קשור לסל שיקום. לביטוח לאומי ישנן תוכניות לשיקום והם פעילים מאוד בנושא. המינימום הנדרש הוא 20% נכות בביטוח הלאומי ואז את פונה למחלקת השיקום בסניף הביטוח הלאומי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

יש אתר בשם קולות ושם יש את כל האינפורמציה

סיימתי תואר ראשון במדעי ההתנהגות לפני כמה שנים.בפועל לא עסקתי ממש בתחום.. כעת אני עובדת בעבודה שאינה קשורה כלל ובטח לא תמקצע אותי בכיוון. האמת שאני מאוד אוהבת לימודים ולא היתה לי בעייה מעולם להשקיע ולהצליח אולם יש לי כרגע מבוי סתום- מצד אחד שאיפתי כמובן להמשיך לתואר שני להצליח להתקדם ולצאת ממעגל העבודה המייאש שלא ממצה ולו במעט את הפוטנציאל ומאידך אני ללא החלטה מגובשת מה ללמוד במה להמשיך איני בת 20 שיכולה להחליט לשנות כמה מסלולים באם לא ימצא חן בעיניי מסלול שאבחר וכן יש לי חרדה גדולה מהגיל וההרגשה שפספסתי בגדול והפחד שקיים בי פשוט שיתק אותי ו"הרס" לי את שאיפותיי. אין לי בעייה ללמוד כעת אך שוב עצם הבחירה והחשש שוב לאחוז בתואר שלא יניב דבר וכן בעייה עמוקה יותר זה חשש עצום להצליח דהיינו להיות בדרגה סמכותית או ניהולית אף פעם לא האמנתי שאוכל לעשות זאת ואולי זו אחת הסיבוות שלא המשכתי ללמוד.. כאילו אמרתי לעצמי:" טוב, תואר ראשון זזה לא הרבה ואז אוכל עדדין לתפוס עמדה זוטרית.. אבל עם תואר שני אהיה חייבת להוכיח עצמי אחרת למה למדתי?? יש לי הרגשה חזקה מאוד של תסכול חשש ודימוי עצמ נמוך ולכן אני לא מצליחה לטפס הלאה על אף שנראה לי שהחברה כן חושבת שאני מתאימה גם בעבודה הנוכחית שבה אני סובלת במלוא מובן המילה אני "כאילו" מכשילה עצמי.מצד אחד,מצפים ומאמינים בי ויש לחשושים לגבי קידום..אז,אני נרתעת-העבודה באמת לא מעניננת אותי אבל אני נשארת כי אני יודעת שיהיה לי מאוד קשה להצליח במקום חדש לאור ניסיוני הארוך (אפילו בתק' הצבא הציעו לי "קידום" ולא רציתי..) בתוך תוכי אני מתה להצליח שיעריכו אותי שאוכל להוכיח לעצמי אני מנסה משתדלת אך לא ממש מצליחה וזה קשה לי לחיות בתחושת פספוס. כואב לי שלא ניסיתי לפתור זאת מילדות-אני ממש זוכרת סיטואציות בכיתה א' והלאה שפשוט פחדתי להצביע בכיתה שמא אטעה.זה מאוד קשה לדעת שאני כן טובה ויכולה להצליח ורק בגלל מחסום פסיכולוגי מטופש ואכזרי אני "תקועה" ומתוסכלת. אם רק הייתי יודעת להסיר המכשול הזה חיי היו נראים מאושרים יותר-חבל@@@ ד"ר אשמח להבין למה זה קורה...לפעמים עדיף לא להבין דברים ולקבל אותם כמובן מאליו ואז הם לא ממש מציקים מאשר לנתח את אישיותי ולהבין עד כמה סבוכים חיינו. מה באמת יכול לעזור ומה עושים בטיפול פסיכולוגי בבעייה כזו.

האדם זקוק ללכידות הגיונית ולהרמוניה רגשית. אך לעיתים הרמוניה זו מופרת על ידי ארועים בלתי צפויים. לדוגמא: אדם היקר לי מביע השקפות פוליטיות המנוגדות תכלית הניגוד להשקפותי. כדי לצמצם את "הדיסוננס" הזה אדרש לערב מרכיב נוסף שיסייע לי להתגבר על הסתירה ולחזור אל האיזון הפנימי שלי. למשל אני יכולה לדחות את המידע שנמסר לי (אני לא מאמינה שהוא מסוגל להפנות עורף לעקרונותיו) או להפחית מחשיבותן(הוא יווכח עד מהרה בטעותו)אני יכולה גם כפועל יוצא לנתק את קשרי עם אותו אדם קרוב..ובצורה זו להתמיר את סביבתי או אפילו לשנות את עמדתי על ידי שינוי דעתי. בטיפול התנהגותי קוגנטיבי תגיעי לשורש הדיסונס שלך שגורם לך לחרדה מתמשכת ולאי הצלחה...ולחזור אל האיזון הפנימי שלך..על אף הדעות הסותרות והאימבולנטיות המפעפעות בך.. בהצלחה רבה וכל טוב, המ. האלמותית.

לכרמית ממכתבך עולים שתי אפשרויות שלא הצלחתי להפריד ביניהן ואנסה להציג את שתיהן. יתכן ומדובר בבעיה מעשית - למדת לימודים כלליים שאינם מגדירים מקצוע מסויים ועבודה מסויימת ולכן את חייבת להמשיך ולמצוא את המקצוע המתאים לך. במקרה זה כדאי לפנות לייעוץ מקצועי, כלומר מכון אשר בודק את כישוריך ורואה מה מתאים לך. כמובן, שאת תהיי זו שתחליט. מבין המקצועות הטיפוליים עבודה סוציאלית היא המקצוע המוגדר ביותר ובהחלט אפשר לקבל משרה מכובדת בעבודה סוציאלית. אפשרות נוספת שאת רומזת עליה הוא הפחד מכישלון. האפשרות הבטוחה ביותר להמנע מכישלון היא לא לעשות. כפי שאומרים - מי שלא עושה לא טועה. כאשר הפחד הזה מגביל אותך במידה רבה מדי אז יש מקום לטיפול פסיכולוגי כדי לראות את השורשים ולעודד אותך להתגבר על המכשול הזה. כמובן שלפני שמחליטים על טיפול כדאי לפנות לאבחון מלא. שבוע טוב דר' גיורא הידש

סבתי בת 85 רופאה כללית בגימלאות סובלת עד מאד אך הגאווה איננה נותנת לה את הכוח להודות בבעיות שמהם היא סובלת למשל היא מסתובבת בכבישים סואנים ללא כל מודעות שרכב יכול לפגוע בה כאילו שהיא מלכה .... היא אובחנה בדלקת ריאות בשתי ראות ולא מעוניינת לקחת שום תרופות אנטיביוטיות אלא רק לאחר וויכוחים וצעקות עד השמיים וגם כך אנו צריכים להיות לידה ולהיוכח שאכן נוטלת את התרופות היא מאשימה אותנו שאנו מנסים להרעילה... המצב די גרוע ואנו מנסים לצרף לה לדירה מטפלת לכלל היממה ע"מ שתוכל להשגיח עליה אך היא לא מסכימה אנו לא רוצים שתמות עקב בעיות פסיכולוגיות כי היא לא סובלת ממשהוא בריאותי חמור שיכול לגרוע ממצבה הבריאותי לדעתינו היא יכולה לחיות עוד שנים רבות מה עושים ?? אנא עזרה דחופה אנו חיפאים.

להביא אותה בהקדם לרופא משפחה או להביא את הרופא אליה כדי שיוכל להתרשם ממצבה ויבקש מהפסיכיאטר המחוזי להוציא הוראה לבדיקה פסיכיאטרית דחופה בכפיה. לפי התיאור שכתבתם מצבה עומד בדרישות של החוק להוציא הוראה כנ"ל. העובדה שהיא רופאה בהשכלתה רק מחזק את הסברה שהיא נמצאת במצב פסיכוטי ומסוכנת לעצמה. פנו איתה בדחיפות לרופא או עדיף לחדר מיון בבית החולים הקרוב.

לירון הדבר הראשון הוא הצורך באבחנה והערכת המצב. רצוי שיהיה פסיכיאטר אבל אני רואה את הקושי ולכן כנראה שתפנו לרופא המשפחה. האם לסבתך יש אמון בו? כנראה שישנן מחשבות שווא אולם השאלה על איזה רקע? האם על רקע של דלקת הריאות או מצב גופני שלא מאובחן או על רקע של דמנציה? ישנם מספר טיפולים לשתי הבעיות ואפשר לעזור לה, אבל קודם כל צריך למצוא את הדרך שתגיע לרופא שיכול לאבחון את מצבה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום אני בן 19, לא בצבא(שיחררו אותי על סעיף נפשי),מתחילת גיל ההתבגרות אני סובל מדיכאונות חוזרים ונשנים שמשפיעים עליי פיזית, לפני כשנתיים נכנסתי לדיכאון וחרדות די קשים,נתנו לי סרוקסט, לפי דעתי הוא עזר(ביחד עם טיפול פסכולוגי) אך אחרי כ3-4 חודשים החלטתי ביחד עם הפסיכיאטר להפסיק ולא הייתה בעייה עם זה. בחצי שנה האחרונה שוב התעוררו לי בעיות של חרדות שלוו בהתקפי פניקה(אבל בלי דיכאון) שהפריעו לי במהלך היום יום, כיוון שהיו לי פחדים משונים כמו לצאת מהבית, ואפילו סתם ללכת לרחוב כי הרגשתי שמסתכלים עליי וכו'. לפני כחודשיים החלטתי על דעת עצמי ללכת לפסיכאטר שיירשום לי שוב סרוקסט. הכל היה בסדר עד שבבית מרקחת נתנו לי פרוקסטין ואז היו לי חששות לקחת את הכדור כי לא הכרתי את זה, אבל הסבירו לי שזה בעצם תחליף וזה אותו כדור. הבעייה שמאותו היום שהתחלתי לקחת את הכדור התחלתי להרגיש כאבי בטן, בחילות וחוסר תאבון ודי מהר נכנסתי לדיכאון די קשה שנמשך עד עכשיו(למרות שאני לוקח את הכדור) התקשרתי לפסיכיטארית וביקשתי להפסיק את הכדור.....התחלתי להוריד את המינון(אני כבר שבועיים לוקח כחצי כדור) אך השבוע הצלחתי להשיג סרוקסט מקורי והחלטתי לפתע לתת לזה עוד סיכוי. השאלה שלי האם כדי להפסיק באמת את הטיפול או לתת לזה עוד סיכוי עם הכדור המקורי? דרך אגב אני לא ממש לוקח את הכדור בשעות קבועות כי יש לי בעיה כרגע לקום בבוקר.אז לפעמים אני לוקח אותו גם אחרי צהריים......האם זה משנה? תודה מראש...

חשוב לקחת בשעות קבועות לאחר האוכל! בנוסף, אין לקחת מבית המרקחת כדור שאינו תואם לכדור שנתן לך הרופא. הם טוענים שזה אותו הדבר, אך זה לא כך.

לשחף בדובר באותה התרופה רק מבתי חרושת שונים. הסרוקסט הוא המקורי והפרוקסיטין הוא תוצרת הארץ, יחד עם זאת שמעתי מלא מעט אנשים שהם הגיבו לא טוב או שחשו שינוי במצבם עם הטיפול בתחליפים. כנראה שאין ברירה ותצטרך לרכוש את המקורי. רצוי ליטול את התרופה בשעה קבועה פחות או יותר, אולי משהו מההורים יכול לתת לך את התרופה אפילו אם אתה ישן? שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם אפשר להבריא מסכיזופרניה?

להבריא כמובן שלא!זהו מחלת נפש פתולוגית לכל דבר ועניין. אך להקל מעליך בתסמיני המחלה ובהתפרצותה- אפשר גם אפשר.. כמו כן על אף שהסכיזופרניה מקננת בך...והנה נחלתך וחלק אינטגראלי מהיותך... בנטילת תרופות סדירות ומתאימות, אנטי פסיכוטיות- ניתן למנוע התקפי פסיכוזה.. כך שחייך יתנהלו על מי מנוחות..על אף המחלה והידיעה שהיא קיימת... חשוב להיות במעקב רפואי צמוד ושהסובבים יהיו ערים לכל שינוי בהתנהגות הנורמטיבית שלך! סביבה תומכת ומקבלת תמיד מסייעת לחולה- באשר הוא! כל טוב, המ. האותנטית.

לסכיזו, בהחלט אפשר להבריא מסכיזופרניה. אם אני לא טועה משהו כמו 30% מהחולים מבריאים מהמחלה. דנה

שלום, למי ניתן לפנות לקבלת טיפול בADD מבוגרים בלי לעבור איבחונים,אלא רק דיווח על תחושות?

לא ברור לאיזה טיפול את מתכוונת- לתרופות או טיפול פסיכולוגי? טיפול פסיכולוגי לא מחייב איבחון. טיפול תרופתי מחייב איבחון מלא של נוירולוג או פסיכיאטר.

שלום, תודה לדור, האבחון הוא קודם כל קליני אצל נאורולוג או פסיכיאטר. יחד עם זאת גם המבחנים המובנים להפרעת הקשב חשובים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם נטילה של תרופות אנטי דיכאוניות עלולות לפגוע בזיכרון או בעיית קשב וריכוז אני שנה שנייה ללימודיי האקדמאים , התחלתי לקחת סורקסט לני 4 חודשים ואני מרגישה שהתפקוד שלי קוגניטיבית הוא לא כפי שהיה . זה מפריע לי מאד יש קשר בין השניים?

הכדורים אמורים לשפר את התפקוד הקוגנטיבי שלך ולא להיפך. אם אין שיפור או אפילו הרעה במצב אז תחליפי תרופה או תשקלי מחדש את הצורך בתרופות. בשביל זה תצטרכי לחזור לפסיכיאטר שנתן לך את הסרוקסט. חשוב לזכור שתפקוד קוגנטיבי הוא אחד המרכיבים החשובים של המצב הנפשי הכללי.

מצב של דכאון לסוגיו- מביא לפגיעות פסיכומוטוריות וכן לפגיעות קוגנטיביות משמעותיות... בנטילת תרופות אנטי דכאוניות, התפקוד הקוגנטיבי שלך אמור להשתפר..לא לסגת חלילה... באם את חשה בתסוגה(רגרסיה) משמע התרופה אינה מיועדת לך ואינה מתאימה לך! ועל כן בהתחשב במצב שאת מתארת עליך לפנות לפסיכיאטר המטפל בך..שימיר לך את התרופה לצרופה אנטי דכאונית חליפית(או ממשפחה אחרת) שתהא בעלת אפקטיביות לתחושתך הנפשית הכללית כולל הקוגנטיבית! בהצלחה וכל טוב, המ. האותנטית

למיטל כפי שכתבו קודמי המצב הנפשי עלול לגרום לירידה הקוגניטיבית ולכן הטיפול עשוי לשפר. עם זאת אצל אנשים מסויימים באחוזים נמוכים התרופה נוגדת הדיכאון גורמת לעייפות ונמנום ואז גם יכולת החשיבה יורדת. בשני המקרים ירידה קוגניטבית מעידה שמשהו לא בסדר, או שאין תגובה מספקת לכדור או שמדובר בתופעת לוואי, לכן צריך לשקול עם הרופא המכיר אותך את החלפת התרופה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום !! מישהו יכול להגיד לי למה הכוונה עקב נטילת תרופות פסכיאטריות כהות חושים? אני נוטלת 4 חודשים סרקסט ויש לי הרגשה שזה מה שאני מרגישה ולא יכולה למקד את ההרגשה הזו למשהו שאני מכירה. מיטל

למיטל מדובר על תיאור של תחושה, כך שעדיף שאת תתארי את מה שאת מרגישה במילים שלך ולא תנסי לאמץ תיאורים ממקום אחר. לעתים עם סרוקסט מרגישים מעין ריחוק, שהדברים לא באמת נוגעים, אבל זו יכולה להיות גם תופעה של דיכאון. אבל עדיף שאת תגדירי את מה שאת מרגישה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני בחור בן 22 צעיר, סובל מחרדות ודכאון קל, רציתי לשאול האם זה הגיוני שנגיד אחרי ריצה שיש לי פחד בריצה על הלב,אז אחרי הריצה כאמור יש לי דופק 100+ במשך כמה שעות לאחר הריצה והיום כ שעה אחרי הריצה היה לי כרגיל מן פחדים כאלה ושקמתי מהמיטה לעמידה והיו לידי אנשים הפחדים עולים וראיתי "כוכבים" כמו של סחרחורת אך לא הייתה סחרחורת רק כוכבים, האם זה הגיוני? או זה בעייה רפואית? וגם שלשום בעבודה הרגשתי כמו דקירות ומועקה בחזה ימין ואז אחר כך שקמתי והלכתי פתאום הרגשתי את הדופק עולה ממש בטיסה והפחד עולה גם, כך פתאום ללא שום סיבה מתריאה. מה דעתך על 2 המקרים?

לדעתי אתה סובל מהתקפי חרדה. גש לפסיכיאטר/פסיכולוג.

למודאג אני חושב שאתה יודע שיתכן מאוד שמדובר על חרדות אשר גורמים לדופק המהיר ולתחושות השונות. בכל אופן כדי לשלול בעיה גופנית כדאי שתתיעץ עם רופא המשפחה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני חייבת להבין קצה לפחות לבעייתי כי לבטח תמליץ לי ללכת לטיפול לקבל תמונה כוללת עדיין אשמח אם תוכל להאיר את דבריי.. מדוע אין אני מסופקת מדבר?? לא מעבודה? לא בתחום הזוגיות?. לא מחיי משפחה והורות-(אני עתידה להתחתן השנה ..) לא מאושרת מבפנים לא יודעת לקבל החלטה מאוד שלילית לגבי החיים שאינם צודקים שאינם פיירים?? מרגישה תמיד בלחץ במועקה.? כועסת עצבנית לא מוכנה לזרום לקבל דברים ברוח טובה הכל במלחמה רבה על מקומי מתווכחת על דברים מנסה להראות שתמיד אני צודקת לא מאמינה באחר?? תמיד חוששת ל"הידפק" מנסה להיזהר ממחוייבות נרתעת להתקדם במקום עבודה יד כדי הכשלה עצמית?? אני יכולה להשתגע כאשר עליי לקבל החלטה אני חייבת להרגיש בטוחה שאני עושה את הדבר הנכון ולכן אני בעצם לא מחליטה אם זה למשל להמשיך ללימודי תואר שני או להתחתן שעכשיו אני מתפוצצת מכעס בסידורים עד כדי רצון לעזוב הכל.. אני חייבת לשפוט כל הזמן אנשים ברמה מטורפת גם בעבודה שעליי "לשחק" תפקיד אני כועסת מבפנים על כל אדם ואדם על אישיותו ועל שאלותיו המטופשות לדעתי.. למה אני לא נינוחה לא מקבלת תדברים מאליהם??. לא קל לחיות כך במתח ובעסה תמידית.. האם כולם בסוף מתפשרים על דברים ורק לי יש תחושה שיכול להיות אחרת.. מה שנגמר רק בתחושה ומחזק את מעגל הייאוש!!

אני חושבת שאת צריכה עזרה מקצועית. כדאי לך.

שלום, דברים דומים למה שכתבת קורים פעמים רבות לאנשים מוכשרים אשר סובלים מחוסר ביטחון עצמי, לכן כל כך קשה להם להחליט ולעתים קרובות הם מתקשים לותר פן הדבר יתפס כחולשה. איכות החיים מאוד נפגעת במצבים כאלו ולכן טיפול עשוי לעזור לך מאוד. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לדוקטור שמי שרית ואני רוצה שתעזור לי אני לוקחת היום סקרוסקט עקב חרדות קהל כשנתיים וזה לא עוזר לי בכלל היום אני לוקחת ציפרלקס במשך חודש בשבועים האשונים זה עזר לי מאוד חשבי שזה נגמר לאחר שלוש שבעות חזרו החרדות בהדרגה יש לציין שאני לוקחת היום 1 כדור והתפעות לוואי הם עייפות והשמנה אני לא יודעת מה לעשות בגלל המצב אני הרבה מונעת לצאת אם חברים ומקום שיש בו הרבה אנשים וגם אני לא עובדת קבוע . בבקשה אם תוכל לייעץ לי תודה רבה

הי שרית, נו, טוב, זה הופנה לדוקטור... אבל נכתוב לך משהו, אם לא יעזור בטח לא יזיק. ההמלצה: אל תמנעי משום דבר! צאי עם חברים, תעבדי בעבודה קבועה. תעשי את כל הדברים הקשים. למחלה יש כוח אדיר לסחוף אותנו לאי תפקוד. נצחי את המחלה בכך שתתפקדי.... בברכה מיכאל(מיקי) שצריך כבר להתחיל למממש את העצות שלו לאחרים לגבי עצמו

לשרית אין טעם ליטול תרופה שאינה עוזרת לך. עם הציפרלקס כדאי לחכות שישה שבועות, במידה ולא יהיה שפור צריך להתקדם הלאה ולמצוא תרופה אחרת שתתאים לך יותר. האם שקלת להתחיל עם שיחות-פסיכותרפיה? שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם קיימת הגדרה חד משמעית למונח "תשישות נפש"? התשובה נחוצה לצורך קביעת מועד מיקרה הביטוח, לצורך קבלת החזרים מביטוח סיעודי. בתודה, דוד

לד"ר הירש שלום, האם קיימת הגדרה חד משמעית למונח "תשישות נפש"? התשובה נחוצה לצורך קביעת מועד מיקרה הביטוח, לצורך קבלת החזרים מביטוח סיעודי. בתודה, דוד

שלום ד"ר, אבי מאושפז מזה כחצי שנה בבי"ח לבריאות הנפש. הוא סובל מדיכאון עמוק ובעיות בלב. הוריי פרודים, אימי גרה בחו"ל, אני נשואה וחיה מחוץ לבית כנ"ל אחותי. אבי לא רוצה לחזור הביתה, הוא מפחד מהבדידות או מהחרפה בבעיות בריאותו (הוא אחרי 2 צינטורים). הישיבה שלו בבי"ח נראית לי מיותרת, כ"ברירת מחדל" שלו, והוא לא מוכן לחשוב או לשמוע על אף פתרון אחר. הוא מטופל בכדורים ובשיחות ואין שום הטבה במצבו. הכל "תקוע". אין בו שביב של תיקווה או רצון לצאת ממצבו, ולדבריו גם ל"בי"ח אין כבר מה לעשות איתו והם מעוניינים שישתחרר". לדעתי, הוא זקוק לתמיכה ולהשגחה רפואית צמודה, שאותה הוא לא יכול לקבל, אם יחליט לחזור הביתה, מהמשפחה הקרובה או המורחבת (כולנו מותשים נפשית מסביבו). יש לציין שאבי היה (ועודנו) אדם קשה ומריר כל חייו, שלא תיקשר עם אף אחד מסביבו, לא הכיר בחשיבותם של חברים או של המילה הנאה ממשהו או מישהו. שאלתי: האם ישנה מסגרת שיכולה להתאים לו, כמובן בתשלום, ואולי בעזרה של השתתפות כספית מהרווחה או מביטוח לאומי? לדבריו, בבי"ח שהוא מאושפז ביררו ואמרו שאין אף מסגרת שמתאימה לו וגם אם ישנה התאמה חלקית - העלות היא בסביבות 12000 ש"ח לחודש. אשמח לקבל תשובה ממך, תודה מראש ושבת שלום

לרוני בהחלט ישנן מסגרות בקהילה המיועדות לטיפול/מגורים של אנשים אשר נפגעו נפשית וזקוקים לתמיכה אבל גם לחיים עצמאיים. כמובן שחשוב לדעת היכן איזור מגוריך, אני מאמין שהעובדת הסוציאלית בבית החולים תוכל לתת לך אינפורמציה לגבי פתרונות בקהילה. אם אביך עבר את גיל 65 יתכן והבעיה קלה יותר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

ציפראלקס 10 מ"ג בבוקר. דפלאפט 400X2 אשמח אם תוכל לעזור לי. אני עומד על כך שהתופעה מופיעה גם כאשר אינני מתוח כלל. עצם העובדה שהתופעה מופיעה מטרידה אותי מאוד.

לאלמוג לדעתי שתי התרופות הללו לא גורמות לעוויתות כפי שתיארת. יחד עם זאת תמיד כדאי לבדוק ולראות האם ישנם דברים נדירים שיתכן וכן. אבל הסיכוי למצוא שם הסבר הוא קלוש. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אחותי לקתה בהתקף פסיכוטי לפני כשנה. אושפזה מרצון ושהתה בבי"ח במשך כשלושה חודשים. עם שיחרורה (הגבלת זמן של מש' הבריאות) וזאת לפני שהרגישה שהיא מסוגלת להתמודד עם החיים- עם יציאתה קבלה רספירדל (6 מג) קמדרין לתופעות הלוואי,דפלפט אותו החלה לקחת רק שבוע לפני שיחרורה. ב"חוץ" היא מטופלת ע"י פסיכיאטרית רק אחת לחודש ופסיכולוג אחת לשבוע. כיום המירה הפסיכיאטרית את התרופות לגאודון במקום הרספירדל בתהליך שהגדירה אותו כמבוקר. אני מוטרדת מעצם לקיחת התרופות שמצריך עוד ועוד תרופות נגד תופעות הלוואי . תופעות הלוואי המטרידות אותנו הן בעיקר מצב רוח שפוף עד כדי דיכאון,מבט קפוא, תנוחת גוף קפואה,השמנה,פצעונים ושיעור שלא היו מעולם. האם יש בשוק- אפילו בשוק הפרטי ובחו"ל- תרופה שיכולה לעזור ללא כל אותן תופעות?. האם יש בשלבי ניסוי תרופות מהדור העתידי ? לתשובתך מצפה עד מאד!

המעבר לגאודון אמור לשחרר את אחותך מרוב תופעות הלוואי שתיארת שנובעים מהריספרידל ואז לא יהיו צורך בתרופה נגד ת.ל. ואולי גם הדפלפט יהיה מיותר. גאודון היא התרופה הכי חדשה בתחום של טיפול במחלות נפש מהסוג של סכיזופרניה או סכיזואפקטיב. פרטים על התרופה תוכלי למצוא באתר של חברת פייזר- PFIZER.COM

תודה לדור שבת שלום, דר' גיורא הידש

לאחר שנואשתי מכל הכדורים הקונבציונליים, הציעו לי לנסות היפריקום. ראיתי בדיונים קודמים בפורום שרשמת שבארץ לא קיימים כדורים במינון גבוה מספיק. לצערי ראיתי את זה רק לאחר שקניתי את הכדורים, אך בכל זאת אשאל - על הקופסא רשום שכל כמוסה מכילה 300 מ"ג אבקת היפריקום (וממליצים לקחת 2-3 כדורים ביום). זה נחשב מינון נמוך? מהו מינון גובה מספיק?

המינון שקיבלת הוא בהחלט מספיק. ככה הוא נמכר בגרמניה. שם ההיפריקום מאד פופולארי. עם זאת הוא יעיל בעיקר לדיכאון קל. לדיכאון בינוני וקשה חייבים להשתמש בתרופות הרגילות. אם התרופות הרגילות לא עזרו לך אז ההיפריקום איננו אופציה מועדפת. מה עם TMS(מגנטים) או ECT (נזעי חשמל)? זה עוזר יותר מכל תרופה אחרת ועם פחות תופעות לוואי.

ראשית תודה על התשובה דור, האמת שאני לא ממש מאמינה שההיפריקום יצליח איפה שיותר מ 15 סוגי כדורים "רגילים" נכשלו, אבל שלא יגידו שלא ניסיתי גם את זה... ניסיתי גם טיפול ב TMS ללא כל השפעה (חוץ מכאבי ראש). אני לא רוצה טיפול בנזעי חשמל משתי סיבות עיקריות: 1 - חשש מתופעת הלוואי של איבוד זיכרון (שגם ככה התדרדר מאוד מאוד בגלל הדיכאון) 2 - לפי מה שהבנתי מהפסיכיאטר שלי הטיפולים נעשים תחת הרדמה כללית, פעמיים בשבוע. מה שאומר יומיים בשבוע שאני לא מגיעה לעבודה. איכשהו לא נראה לי שהבוסים שלי יאהבו את הרעיון...

שלום, תקראי את הסיפור שלי ותגידו מה דעתכם. הייתי בריאה עד גיל 32, ללא שום בעיות נפשיות מיוחדות למרות שקרו לי דברים קשים בחיים (אחד מהם זה אונס), אבל אני חזקה ותמיד התגברתי. למדתי באוניברסיטה שני תארים, עבדתי תמיד, הייתי נשואה וגידלתי שני ילדים מקסימים. ואז התגרשתי בגיל 32 ונפלתי לדיכאון וחרדות במהלך המאבק המשפטי על הילדים. זכיתי במאבק על המשמורת, אבל הפסדתי במאבק הנפשי: רופא משפחה נתן לי כדורי הרגעה וכדורי שינה והתמכרתי אליהם די מהר. הכדורים שינו לי את האישיות בהדרגה. היו לי תקופות של דיכאון ותקופות של היפו מאניה. היו לי חרדות איומות והתקפי פאניקה. הלכתי להרבה רופאים והם נתנו לי תרופות יותר ויותר חזקות מכל המשפחות: אנטי דיכאון, אנטי חרדה, אנטי פסיכטי, מייצבי מצב-רוח. כל רופא רשם לי כדורים אחרים ונתן לי אבחנות אחרות. כבר לא ידעתי מה האמת, מה לא בסדר איתי. המשכתי לעבוד ולגדל את הילדים למרות המשברים וזה היה סיוט אחד גדול. נתנו לי הרבה אבחנות, למשל: דיכאון מג'ורי, דיכאון תגובתי, דיכאון שלאחר לידה (10 שנים לארח לידה...) הפרעות חרדה, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות ציקלוטימית. אחרי 10 שנים של כדורים, נסיונות אובדניים, אישפוזים פסיכיאטרים והרבה כאב לב, זרקתי את כל התרופות לפח לפני שנתיים. מאז חיי התחילו להשתקם. מאז לא ראיתי שום רופא ולא הכנסתי לפי שום כדור. זה לא קרה ביום אחד. לקח כמה חודשים עד שנפטרתי מתופעות הגמילה, אבל היום אני בנאדם אחר, בריאה שוב כמו שהייתי לפני הגירושין. אני עובדת במשרה מצויינת ומצליחה בכל התחומים. אני רואה את עצמי כבנאדם שטוב לו, לא נופלת לדיכאונות ולא לחרדות. גם אם המצב רוח לא מדהים, אני תמיד מתגברת. לא לוקחת שום כדורים, אפילו לא אקמול. אני עושה ספורט כל יום ויש לי אהבה גדולה בחיים. הילדים כבר גדולים ואני יכולה להנות עכשיו בשביל עצמי. אז מה דעתכם? יכול להיות שבנאדם שהיה בריא לחלוטין פיזית ונפשית, פתאום הופך "חולה" באמצע החיים? אולי תמיד הייתי בריאה והכדורים והרופאים גרמו לי להיות חולה? אולי אני עדיין חולה ולא יודעת?...

לדעתי את לגמרי בריאה בנפשך כרגע, וכולי תקווה שמצב זה ימשך, השאלה היא אם פתרת את הבעיה בשורש נשמתך שהובילה להפרעות הנפשיות. אני גם יודע היטב שיום אחד גם אני אזרוק לזבל את התרופות, למעשה כבר עשיתי את זה והתחרטתי. להערכתי הצנועה הפרעות נפשיות הם סימפטום להפרעות הרבה יותר עמוקות, שבלי לטפל בהן הביטוי הפיזי של הדברים שהוא המחלה אולי יפתר אבל הגורמים העמוקים יותר לא נפתרים. אינני טוען ולו לרגע חלילה שאת הולכת לחזור ולהיות חולה. זה נשמע שכל זה מאחוריך, אבל איך אנחנו יכולים לדעת את זה בוודאות. בברכה מיכאל(מיקי) שעדין לוקח את התרופה שלו בערב.... וללא קשר, היום בבלוג של מרדכי על מאניה וניקיון: http://www.livejournal.com/users/mordechai123/

לאורית- את החלמת ממחלה. ברפואה לרוב המחלות יש התחלה, אמצע וסוף וזה נכון גם לדיכאון. כיום את כמובן לא חולה אבל נמצאת בסיכון שהמחלה תחזור. לכן יש טיפולים שתפקידם למנוע חזרה של המחלה ע"י תרופות או פסיכותרפיה. אבל זה לא חובה.

אני חושבת שהיית בריאה כל הזמן רק תקופת כישלון הנישואים גבר על כל חוזק נפשך אחרי כל המלחמות יש נפילה וכעת עברת אותה והרצון לחיות חזר אלייך פתאום הבנת שגם לך מגיע להנות אולי אהבה חדשה שהחזירה לך את הרצון לחיות ואולי עו דברים אחרים כל הכבוד לך את אישה חזקה תהני מחיים ואז יותר תתחזקי תקחי הכל ביתר קלות בהצלחה

את האמת הפנימית שלי אני יודעת. אני בריאה ותמיד הייתי. למרות מה שניסו להגיד לי, למרות הרופאים, הכדורים, בתי החולים והדיאגנוזות. נחלשתי בתקופת משבר שעברתי והתברר לי שהרופאים הפכו ל"שליחי השטן". יצאתי מהמשבר למרות הכימיקלים שדחפו לי למוח, למרות ההרס שגרמו לי ולמרות שטיפות המוח שעברתי, כשניסו לשכנע אותי שאני חולה, מסכנה, תלויה "בעזרתם" וחסרת אונים. אני מאחלת לכולכם בריאות כמו שיש לי. מקווה בשביל כולכם שתמצאו את הכוחות הפנימיים שלכם כדי להתחזק ולהבריא. מאחלת לכולכם שתדעו להנות בחיים. לקחת יוזמה ואחריות על חייכם ולמצות את הטוב שרק מחכה עבורכם.

האם יש לטיפול בסרוקסט השפעות על הפוריות של האישה? לאיזה תקופה אחרי הפסקת הטיפול ניתן לצפות לתופעות לוואי של התרופה?

לנעמה לסרוקסט אין השפעה ואין הפרעה על הפוריות. לעתים מצב נפשי לא טוב של חרדה או דכאון עלולים לעכב כניסה להריון. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום יש לי בן בן 11 שאובחן בסוף כיתה א, לפני 3.5 שנים, כסובל מהפרעת ADHD. הילד מטופל בריטלין מאז. תחילה היה שיפור מה בהתנהגותו והוא הגיע ליכולת ריכוז מסוימת שאיפשרה לו לתפקד בכיתה במידת מה. לאחרונה מתרבים מקרי האלימות מצידו ואף מחמירים. מה שמדאיג אותי, מעבר לדאגה מההתדרדרות הזו, הוא שהילד טוען בתוקף שדברים מסוימים, עליהם מעידים עדים לאירוע, לא קרו. בעלי העלה את ההשערה שהילד לא זוכר מה קרה ! יש לנו פחד שלילד יש פגיעה בתפקוד המוח ברמה שלא השכלנו עדיין להבין. לאחרונה גילינו גם עיוורון צבעים, פרט פעוט לכאורה, אך כשהוא מתווסף למכלול הבעיות, הפרופורציה מאבדת גבולות. כמובן אנו מחפשים פסיכיאטר/ית ילדים ( אודה לכם אם תמליצו לי על אחד כזה בכל מקום בארץ ) ונועצים בפסיכולוגית, סוציולוגית ונוירולוגית. השאלה שלי היא האם יתכן והפחד שלנו הוא בכיוון הנכון? מה אנו יכולים לעשות עוד כדי לאבחן ממה סובל הילד? האם מלבד בעלי המקצוע שהזכרתי ישנם בעלי מקצוע נוספים שאיתם ניתן להתיעץ?

לחווה הפרעת קשב עלולה לגרום לבעיות רגשיות מסוגים רבים, לכן אני חושב שהחלטה להיוועץ עם פיסיכאטר ילדים היא נכונה. נקודה נוספת, אבחונים וייעוצים הם חשובים, אבל צריך לזכור שהמטרה היא טיפול ושפור המצב, כך שכל מומחה חייב לאמר בסוף מה הוא מציע כדי לטפל בבעיות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שאלה לדר' הירש. האם יתכן כי תרופות שונות שבן אדם מקבל ללב ישפיעו כל המוח? לאמי (88) י בעיות עם הלב, הריאות והכליות. אושפזה ושינו לה תרופות בבית החולים. לאחר שהגיעה הביתה נעתה בבת אחת מבולבלת, ירידה חדה מאד בזיכרון, מלא דמיונות בקיצור כל התפקוד במצב נוראי. האם יתכן כי דילטאם שהוסיפו לה במקום דרלין או קומבינציה אחרת משפיעים כך על המוח? תודה מראש לתשובה. מרינקה.

למרינקה יתכן, כיוון שלתרופות רבות יש השפעה על המוח או הרגש. עם זאת האבחנה המבדלת במקרה של אמך מורכבת יותר. יתכן שהשינוי או ההרעה (וגם הזמנית שבגללה אושפזה), גרמה לשנויים במצב הנפשי, ואפשרות נוספת היא שבגיל מבוגר קשה להסתגל לסביבה חדשה כמו בית חולים ולעתים קשה גם להסתגל בחזרה לבית. כך שרק בדיקה מפורטת עשויה לתת תשובה נכונה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

טוב אז כנראה שאני לפני מחזור הגוף עוד פעם לא שקט והלילה אני לוקחת את המרוניל ועוד אפס וחצי קלונקס כי יש לי אי שקט בגוף זה נורא לצאת מהתרופות האלו לא אצא בחיים. לעידכונך.

שבת שלום, דר' גיורא הידש

לדר הידש תודה רבה על תשובתך על כך שלפי ידיעתך אין פגיעה לרעה בתיפקודי המערכות בגוף מלקיחת פריזמה לשנים ארוכות זה מאוד מעודד. ישנה שאלה שצצה לי בתקופה האחרונה ורציתי לשאול , ידוע שפריזמה משפיעה על המח וכמו שכולם יודעים גם סמים משפיעים על המח אז מה ההבדל בינהם.

שלום, שאלה טובה מאוד והתייחסנו לכך בעבר מספר פעמים. המוח הוא דבר מאוד מורכב לכן לא כל חומר משפיע באותה הצורה. לגבי ההבדל בין פרוזק או נוגדי דיכאון וסמים. התרופות מטפלות בדיכאון מהשורש, כלומר מבריאות את האדם, הסמים נותנים הרגשה טובה כל זמן שהם משפיעים. לכן התרופות נקראות נוגדי דיכאון-לטיפול בדיכאון ואחר כך מפסיקים אותן, הסמים הם כמובן סיפור אחר. הבדל שני הוא שאם אדם "רגיל" שאינו סובל מדיכאון יטול פרוזק, לא תהיה לכך כל השפעה, עליו או על התנהגותו. בסמים כמובן שזה אחרת. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום אני חולה בדיכאון המון שנים טופלתי בהמון תרופות בחיי ממש המון היו לי הרבה משברים אבל אני לא זוכר את עצמי מאוזן במצב של מצבי רוח נימאס לי כבר שום תרופה לא עוזרת לי אני כותב לכם כל הזמן בשמות בדויים ליפעמים חוזרים אלי תשובות וליפעמים לא אבל אני ממש מבקששיחזרו אלי כי אני צריך מידע לגבי תרופה חדשה רציתי לדעת אם תרופה בשם נובריל המכילה דיבנזפינ האם יש לה סיכוי לעזור לי לפי סקרים כאילו לפי כמות האנשים שלקחה אותה רציתי לדעת גם כמה זמן לוקח לה לעבוד כי אני ממש חסר סבלנות בבקשה תחזירו לי תשובה לגבי התרופה הזאת

לגיא הנובריל היא תרופה מהדור הישן ולכן יש אתה המון ניסיון, מדובר בתרופה יעילה עם מעט תופעות לוואי. לצערי בכל זאת תצטרך להעזר בסבלנות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

דוקטור שלום אני משתמש בסרוקסט כארבעה חודשים כאשר אני נוטל את הכדור בערב. בזמן האחרון אני ישן לא טוב,השינה מלווה בחלומות רעים ואני מתעורר כל לילה כשאני מזיע בכל הגוף. האם בשל כך עדיף לעבור לנטילת הכדור בבוקר? ואם כן האם לעשות זאת בשינוי הדרגתי של השעה?

גם אני נוטלת בערב. הכדור גורם לעירנות וכן, לחלומות ערים או רעים.....לצערי. וכן, אני גם קמה מזיעה. לגבי שינוי השעה תשאל אולי את הרופא שלך.

לאלון פרט למקרים יוצאים מהכלל הסרוקסט מעוררת ולכן מומלץ ליטול בבוקר. אפשר ליטול ערב אחד חצי כדור ובבוקר למחרת את הכדור השלם. כך המעבר יהיה חלק. שבת שלום, דר' גיורא הידש

מהו הגיל המינימלי של רופא פסיכאטר בישראל לאחר הכשרה להיות פסיכואנליטיקאי? (הערה: בהנחה שהוא עושה צבא, ובאמת מה קורה עם עתודאים?) ידוע לי שדרושות שבע שנות לימודי רפואה ועוד (נדמה לי) כשש שנים להתמחות בפסיכיאטריה. כמו-כן, ידוע לי שאת שלב ההכשרה לפסיכואנליזה ניתן להתחיל אחרי שלב א' של ההתמחות ולהיעשות במקביל. כמה זה יוצא במינימום בסה"כ? האם ניתן לסיים את ההתמחות וההכשרה יחדיו? דהיינו סה"כ 13 שנים לפי הנתונים שבידי (אני מקווה שאינם שגויים). תודה על תשובתכם

התמחות בפסיכיאטריה נמשכת 4 שנים ולא 6 שנים. את ההכשרה בפסיכואנליזה ניתן להתחיל במקביל להתמחות.

לשרון בכל מקרה זה הרבה זמן. רפואה שבע שנים, התמחות 4.5 שנים, כאשר ההכשרה הפסיכואנליטית היא בשנתיים האחרונות פחות או יותר. מסלול ארוך ודי קשה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום , אני רופא משפחה ורציתי לשאול לגבי רמרון .. לאחרונה אני רואה יותר ויותר אנשים חוזרים אליי עם המצות לרמרון (MIRO) מפסיכיאטרים . יש לי לא מעט נסיון עם SSRI וטריציקליים אך לגבי רמרון לא יצא לי כל כך להתחיל. רציתי לשמוע לאיזה סוג של חולים הכדור מתאים כבחירה ראשונה בטיפול בדכאון או חרדה? תודה רבה בכבוד רב דן

לדן הרמרון היא תרופה נוגדת דיכאון הפעילה בעיקר על ההיסטמין כמו הטרזודיל=דפירל. בדרך כלל היא תרופת קו שני כיוון שהיא מאוד מרדימה בתחילת הטיפול וגם מעלה תיאבון כלומר עליה במשקל. תופעות הלוואי הללו פוחתות עם הזמן ועם העליה במינון. אלו גם יתרונותיה של התרופה, אדם הסובל מחרדות קשות או מהפרעה בשינה יתכן ונתחיל עם 15 מג' רמרון בערב, התרופה מתאימה גם לגיל המבוגר כיוון שאינה משפיעה על הלב או מערכות אחרות. כמובן שצריך לקחת בחשבון את העירנות וסכנת נפילה. כיוון שהיא פועלת במנגנון שונה מסרוטונין/נוראפינפרין, יש הגיון לעבור אליה אחרי כישלון של התרופות הללו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רב, אני בת 22 לפני חודש התחילו אצלי התקפי פניקה וחרדה (יש לציין כל הבידקות הגופניות תקינות). הפסיכיאטר שלי נתן לי ואבן ופאקסט. שבוע הראשון לטיפול בילבלתי במינון ולקחתי פאקסט שלוש פעמים ביום במקום אחד - עד שהבנתי שמשהו לא בסדר כי הרגשתי ממש על הפנים. הפסיכאטר שלי לא היה ורופא אחרת אמרה לי בקשר למינון ובמקום ואבן נתנה לי קסאנקס פעם ביום. שבועים אחרי זה הרגשתי ממש טוב, גם עם היו איזה התקפים זה היה משהו ממש קטן. מתחילת השבוע אני מרגישה על הפנים, אומנם יותר טוב ממה שהיה אבל עדיין - בעיקר כל הזמן חרדה. הפסיכיאטר הגדיל לי את המינון של קסאנקס לפעמים ביום (כל 12 שעות) - ועדיין חוץ מיום אחד אני לא מרגישה הקלה. הוא טוען שזה בגלל המחזור החודשי שיש לי והשינויים במזג האוויר. דר' אני לא יודעת, אני פוחדת שתרופה לא עוזרת לי יותר, ואני אכן מרגישה הקלה במצב הרוח מתי שמתחיל הגשם ושבועיים הרגשתי בסדר עם התרופות. כמו כן, אני מנסה כל מיני שיטות להרגע - כמו לרשום על מה שאני מרגישה ולשמוע מוזיקה מרגיע. מה דעתך, האם בשלוש שבועות טיפול (מתוכם 1 עם מינון לא נכון) אני כבר צריכה להרגיש טוב? והאם אכן מזג האוויר עלול להשפיע בצורה כזאת? ומה עושים אם זה שאני לא מפסיקה לחשוב על זה? סליחה שרשמתי הרבה

לטל ס ב ל נ ו ת, רק אחרי שלושה ארבעה שבועות מתחילים להרגיש את ההשפעה הטובה כך שאת ממש על הגבול של התחלת השפור. הדגש הוא על התחלה, בחודשים הקרובים השפעת הטיפול תגבר ותרגישי יותר ויותר טוב. סבלנות ותקווה הם המפתח להצלחה, בינתיים בגלל הזמן הקצר, אין אפשרות ולא נכון לקבוע האם הסרוקסט מתאים לך או לא. נקווה שמתאים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

ד"ר הידש אם אתה יכול לרשום בבקשה מהן ההשלכות לגבי ערבוב פלוטין עם אלכוהול זה מאוד חשוב לי כי כבר השתכרתי ומאוד מאוד לא הרגשתי טוב יום אחרי אם תוכל לרשום לי אני אשמח תודה מראש

ללומי איני עוסק בשאלות היפותטיות, השילוב אסור. נקודה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לכל המאושפזים והמאושפזות... מתברר שאני כותב בלוג ואפילו לא היה לי שמץ של מושג שאני כותב בלוג, כי לא היה במודעות שלי מה זה בלוג. אבל אם כבר בלוג אז שיהיה בלוגד. כולם מוזמנים לבלוג שלי: http://www.livejournal.com/users/mordechai123/ אני לא מבטיח שאני אעדכן אותו כל יום... ונא להגיב ולעודד אם בא לכם. בברכה מיכאל(מיקי)

מיכאל שלום, מזל טוב לרגל פתיחת הבלוג , יש כמה בעיות טכניות בבלוג הפסקאות יוצאות מיושרות משמאל,כנראה בגלל שהאתר נועד לכתב לועזית, ממליץ לך לכתוב בתפוז בלוגים , שם תקבל יותר תגובות וחשיפה מקהל ישראלי וגם יראה יותר טוב. דורון.

שלום דורון וכולם, מטבע הדברים אני דווקא לא מעוניין בחשיפה רבה מאוד, אבל אני מאוד מעונין בחשיפה ממוקדת וסבירה. כלומר, דווקא תפוז אנשים הוא ממש לא המקום בשבילי. למרות שיש כאן כמובן ענין "טכני", ידידה טובה שלי המליצה לי על האתר הזה ושמעתי לעצתה. הפורום הזה הוא מטבע הדברים מוגבל ביותר, ואינני מעונין לכתוב רק על ההפרעה הנפשית, שסבלתי ממנה, (וסבלתי מאוד, לא הייתה בזה שום הנאה), מכיוון שאני אדם מורכב מאוד מהרבה רבדים ולא רק כזה שסובל ממאניה דיפרסיה. ונמאס לי כבר להתעסק כל הזמן במאניה דיפרסיה שלי שתלך לאלף עזאזלים ה"מחלה" הארורה והמטופשת הזו שתקעה לי את החיים בדיוק בשלב כל-כך חשוב ויצירתי בחיים שלי. בסופו של דבר הבלוג הוא בעיקר בשביל עצמי, אם אני מספיק מענין מישהו כאן הוא יוסיף אותי למועדפים ויעכוב. אם לא אז לא נורא... והיישור לימין הוא לא כל-כך חשוב לפחות בעיניי... אבל תודה על היעוץ. בברכה מיכאל(מיקי)

בהצלחה אביב

בתקווה שלא יהפוך פאשיסטי!:- בהצלחה בכתיבת הספר החדש שאתה מתעתד להוציא לאויר העולם! לאחר 9 ירחי לידה..תגיח לעולם המילה- בה' הידיעה! כל האיחולים בעולם! אהבתך הוירטואלית:-

למיקי מזל טוב להולדת הבלוג ובהצלחה. כמובן שאני מצפה שהבלוג לא יהיה על חשבון הכתיבה בפורום. הצלחת לעורר אהדה וענין אצל כל משתתפי הפורום בהצלחה דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, לפני קצת יותר משנה אובחנתי כ - ADHD בשנות ה - 20 לחיי. דבר זה לא היה ידוע עד לגיל זה אך נראה כי הסימנים שהעידו על מצב זה היו קיימם שנים רבות. אני לא מטופל בקביעות בריטאלין אלא רק לפני מבחנים או צורך בריכוז כמו למשל לימוד לפני בחינה. בחודשים האחרונים החלו תופעות של איבוד זיכרון בצורה מאוד מהירה (שניות ספורות לאחר שדבר מסויים היה נאמר לי הייתי יכול לשכוח אותו או אפילו לא לזכור פרטים מינוריים כמו מי דיבר איתי או אשאל אחרי יום מה היה סביר להניח שאשמיט פרטים רבים). בנוסף לכך החלו כאבים מדי פעם, לא כאבים חזקים בקידמת הראש, בעיקרו עמום ולעיתים מלווה מעט בסחרחורת מאוד קלה וכאב ראש עמום. לעיתים מלווה בבחילה קלה וכל זה יחד עם עייפות לא ברורה כזו שגרמה לי פעמיים בשבועיים האחרונים לישון שעות רבות ללא סיבה (ישנתי 26 שעות וגם 16 שעות - ברציפות). כמו כן אני מעוות מילים כלומר הופך את סדר כתיבת האותיות עצמן ולעיתים נכנס "לשוק" בו אני נהיה קצת מבולבל כך שקורים מצבים לא מעטים בהם אני מתחיל לומר משהו ושוכח תוך כדי את מה שרציתי לומר.... אני מבקש לציין כי מצבים אלו קורים בלי השפעת ריטאלין ועם השפעת ריטאלין כך שלא נראה לי קשר בין שני הדברים. אני בקרוב אמור לראות נוירולוג בעניין זה ע"מ שישקול ביצוע סי. טי מוח. הייתי שמח מאוד לקבל את חוות דעתך לעניין. בבדיקה נוירולוגית כללית לא היו ממצאים.

שלום, אכן הדברים נשמעים כמוזרים ואינם מעלים אצלי שום הקשרים לדברים שאני יודע. אני חושב שבדיקה אצל נאורולוג היא הנכון. כמו כן אני ממליץ לבצע בדיקת EEG כחלק מהבירור הנאורולוגי. אם תעדכן אולי אוכל לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הירש שלום וברכה אני מטופל מזה שנתיים ב 4 סרוקסט 3 אנאפניל 4 ליתיום בגלל מחשבות כפייתיות בנוסף יש לי בעיה שאני נמשך לגברים וזה מאד מפריע לי בחיים חשבתי לקבל זריקות דקפפטיל והרופא שלי אמר שיש תרופה כדורים שם החומר cyproteron acetate שכחתי את שם התרופה אם אתה יכול לכתוב את שם התרופה וקצת מידע עליו כמה המינון וכו' תודה רבה רבה

לאברהם שם התרופה הוא Androcur או Cypron אני לא כל כך מבין מדוע אתה מקבל טיפול רב כל כך, ומדוע ללכת לכיוון ההורמונים נגד ההורמון הגברי?? כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר היקר אז ככה היו לי מחשבות כפייתיות של אובדן וכו' הייתי חייב הרבה כדורים לסלק את זה, ההורמונים שאני רוצה לקחת זה בגלל שיש לי נטיה לגברים ואני מאד סובל מזה אם יש לך פתרון אחר אני אשמח לקבל ולומר לך תודה

היי ד"ר הידש מה שלומך? רציתי לומר שאני חש בטוב. ממשיך בהכשרה המקצועית שלי, וביום ראשון אני מתחיל לעבוד בהתנדבות פעם בשבוע בביה"ח בנהריה בתור מזכיר. :-) (רק המחשבה על זה עושה לי טוב) רציתי לשאול לגבי תופעה שמופיעה אצלי מאז שאני נוטל את הציפראלקס: מדי פעם בפעם מופיעה מעין חריקת שיניים - בזמן עירות - לא בזמן שינה. כלומר, השיניים מתחכחות זו בזו. כפי שציינתי בהודעות קודמות אני רגיש לקור, וייתכן שיש קשר, אולם אינני חושב משום שהתופעה יכולה להופיע גם במצב שאינני חש בקור או לחילופין גם כאשר אינני מתוח או חרד. התייעצתי בנוגע לזה עם הרופאה הפסיכיאטרית המטפלת והיא ביקשה שאעשה מעקב אחר התופעה, כלומר ארשום מחשבות שעלו לי בראש בזמן שהדבר יתרחש - (כנראה שהיא חושבת שזה קשור למצבי מתח ולחץ) וכמו כן ביקשה ממני לרשום באיזה זמן ביום זה מופיע, לא עשיתי את המעקב למרות שנורא רציתי, משום, שאם הייתי מתחיל ללכת ולרשום בדיוק מתי זה התרחש זה לא היה נגמר - התופעה מופיעה על בסיס יומיומי באופן קבוע. מעבר לכך שהדבר מטריד אותי, אני פוחד ששיניי ישחקו עם הזמן. מה עושים?! תודה רבה על תשובתך יום טוב.

לאלמוג טוב לשמוע ממך, ובאמת באמת שיהיה בהצלחה בעבודה. איני חושב שהבעיה קשורה לציפרלקס למרות שכתבת שהיא הופיעה ביחד. אכן האבחנה המבדלת היא בין תופעות לוואי לבין מצבים של מתח. איני זוכר את כל התרופות שאתה נוטל, תכתוב לי בבקשה את רשימת כל התרופות ואשתדל לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

האם מישהו נתקל בשאלה הזו? האם יש קשר בין ניצולי שואה לבין בני משפחותיהם אשר סובלים מהתקפי חרדה? האם משהו עבר בגנים לדור הבא? אני נכדה לניצולי שואה, אשר סבתי, מסתבר סבלה מחרדה וסימפטומיה לאחר השואה וגם אני סובלת מכך. אולי פעם יסתבר קשר.....ומי ישלם לנו עבור הנזק????????????

לאורית אכן ישנה תופעה הנקראת "דור שני" ומדובר בעיקר על חרדות ודיכאון אצל דור שני ליוצאי שואה. בהחלט ישנם כבר דיווחים גם על דור שלישי עם תופעות דומות. לא שמעתי שהכירו בהפרעות הנפשיות הללו לצרכי שילומים. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על התשובה. ולשאלתך בענין יתר פרוט ובכן אני לאחר התקף פסכיכוטי ומטופל בסרוקסט 20 מג וב- פרפנאן 12 מג וזאת לאחר שניסיתי ריספרדל וזה לא עשה לי טוב הדבר הכי מפריע לי זה הכהות החושית. מלבד זאת אני מרגיש יחסית טוב. והשאלה של האם התופעה הזאת תעלם. עלי לציין כי גם כשלקחתי ריספרדל הרגשתי כהות חושית. אם יש מה לעשות אודה אם תייעץ לי.

לדאבוננו זה עסקת חבילה... בריאות, אור ואהבה! המ. האלמותית...

פסיכוזה איננה אבחנה. פסיכוזה יכולה להיות חלק ממחלות שונות כולל מניה ופרנויה ששם אין כהות חושים. בסכיזופרניה יש תמיד כהות חושים אבל בדרגות חומרה שונות גם עפ"י סוג הסכיזופרניה (למשל בסכיזופרניה פרנואידית או בסכיזו-אפקטיב נושא זה הרבה פחות דומיננטי) וגם עפ"י מאפיינים אישיותיים שהיו טרם פרוץ המחלה. אפשר לנסות להחליף תרופה אחרת מפרפנן, מהקבוצה האטיפית כמובן, אך היעילות שלהן לנושא הזה איננה גבוהה במיוחד. לפונקס היא יוצאת דופן מהבחינה הזאת אך היא מיועדת בעיקר למקרים מאד קשים ועמידים.

התקף פסיכוטי למיטב ידיעתי איננו בהכרח סממן למחלה אחרת כמו מניה דיפרסיה או סכיזופרניה. אבחונים מוטעים ע"י אנשים שאינם מוסמכים לכך יכולים לעשות נזק ולהפחיד מאד וזאת הסכנה בפורומים האלה. מתן עזרה זה דבר מבורך אבל את האיבחונים האלה תשאירו לרופאים.

שלום אני בת 16 וחצי כבר 10 חודשים מרגישה מדוכאת ב 10 חודשים האלה הכל הדרדר,המצבי רוח,הלימודים,אני לא ישנה טוב בלילות אני בוכה כל הזמן, אני כבר לא יודעת מה לעשות אני משתגעת כבר... זה בגלל כל המחשבות האלה שלא יוצאים לי מהראש, אני פשוט לא מצליחה לשכוח מהם! היה איזה ילד שפגע בי מאד, ממש בצורה מזה משפלה ואני קראתי לו "הידיד הכי טוב שלי" אני לא יכולה לשכוח את מה שהוא עשה לי וזה כל כך מעצבן אותי!!! אני לא ממש יכולה לפרט על זה... ובתקופה האחרונה אני נזכרת בדברים שקרו לי בעבר, דברים שהדחקתי.. שהייתי בת 8 בערך אני ראיתי את אבא שלי חוטף התקף לב-זה משהו שאני לא ישכח בחיים וכל כך מעצבן שההורים שלי אף פעם לא פנו אליי לשאול אם הכל בסדר אם קשה לך מה שראית?? בכל זאת לא קל לילדה בת 8 לראות את אבא שלה כמעט מת!!! אני בטוחה שגם להם זה טראומה אבל אני הייתי סך הכל בת 8!! ההורים שלי מתנהגים כמו עיוורים, הם לא רואים שקשה לי, כל מה שחשוב להם זה הלימודים שלי למרות שאני בקושי לומדת (קיבלתי 5 נכשלים תעודה אחרונה)[ הם שאלו למה למרות שלפני זה סיפרתי להם שעברתי תקופה לא קלה!!! אבא שלי אמר שזה לא סיבה...אנשים עוברים משברים אבל צריך ללמוד... אני כבר לא יודעת מה לעשות אמרו לי שיהיה טוב ושהזמן יעשה את שלו אבל בנתיים המצב הולך ומחמיר. אני אוהבת את ההורים שלי, יש לי משפחה חמה ותומכת אבל הם לא יכולים לעזור לי מה נישאר עוד לעשות? תודה מראש chen

למה שלא תפני ליעוץ פסיכולוגי? אם בבית הספר אם בקופת חולים ואו אפילו אם הורייך יסייעו לך בזה. את חייבת. בשביל עצמך. כדי שלא תדרדרי.

לא יתכן שתשאי על גבך הצעיר והשחוח את כל הקשיים הקשים! את חייבת יעוץ מבוגר,מהימן, חיצוני ומקצועי. יועצת בית הספר הנה הדמות המקצועית והקרובה ביותר שאת יכולה לפנות אליה.. מכיוון שהיא מכירה את כל הנפשות הפועלות..והיא תוכל בחוכמה לנהל את העניינים על הצד הטוב ביותר... לכל הצדדים הנוגעים בדבר! ולהפנות אותך לגורמים המוסמכים והמקצועים לטיפול בבעיותיך.. ואם לא עכשיו- אימתי?! את חייבת להעזר בדחיפות המירבית. מחזיקה לך אצבעות. המ. האותנטית.

לחן אני מסכים עם קודמי שכדאי לפנות לטיפול או ליועצת מוקדם ככול האפשר. בהחלט אפשר לעזור לך ובעיקר להקל עליך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ! רציתי לשאול 2 שאלות על פלוטין . והשאלות הן: 1) האם פלוטין ניתנת לטיפול ב: תסמונת כפייתית טורדנית ? 2) האם ניתן ליטול יחד : פלוטין ופבוקסיל לטיפול ב: תסמונת כפייתית טורדנית ? חן

לחן פלוטין=פרוזק. איני מבין מדוע לשלב שתי תרופות מאותה הקבוצה, לכן לדעתי כדאי לבחור, או פלוטין, או פבוקסיל. אומנם פלוטין עשויה לעזור נגד חרדות וטורדנות, אבל ישנן תרופות שנבדקו יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

כדור פלוטין עוזר להפרעות במערכת העיכול

כדור פלוטין עוזר להפרעות במערכת העיכול

אני בכיתה י'... ועברתי דברים לא קטנים בחיים שלי... אני מודה על עזרתכם אבל אני לא רוצה לשתף יוצעות בית ספר וכאלה... וכן אמא שלי רוצה להיתגרש אבל היא פוחדת מה יקרה לי לאחותי ... איפה נגור הרי הבית שלו וכמו שהוא שלה... והיא לא עובדת... איך היא תפרנס אותנו?! זאת בעייה קשה ואני לא חושבת שאני יחזיק מעמד עד עוד 3 שנים כדי לצאת מהבית.. :(

אכן זאת בעיה קשה- במקרים קשים לפעמים ממליצים על פנימיייה. את בכל מקרה חייבת לדעתי לקבל יעוץ נפשי מקצועי ולא באינטרנט. תפני לטיפול פסיכולוגי בהקדם. יש הרבה דרכים להיעזר.

את שוב בחרדה גדולה אך המחרק מפה ועד פנימיה כפי שדור אמר הינו גדול ורחוק מאוד. הורייך אומנם במשבר בנישואים אך יתכן שזה יחלוף ויעלם ,לצערינו משברים בחיי נישואים של בני זוג בוגרים הם שכיחים למדי. בכל מקרה באמת פני ליועצת בית הספר זו עצתי. תשתדלי לשמור על אופטיות וחוזק פנימי. חיבוק גדול מפה.

שלום גיורא אני בחורה בת 23, בריאה לגמרי. בגיל ההתבגרות התפרצו אצלי בערך 3 פעמים התקפי חרדה נוראיים שבסופו של דבר התגברתי עליהם בכוחות עצמי ועם הזמן. שבוע שעבר, לאחר שהיתה הפוגה של שבע שנים שלמות, שוב קיבלתי התקף חרדה וכעת אני נמצאת בתקופה הרגישה הזאת של "לפחד כל הזמן מההתקף הבא". הלכתי לרופא משפחה והוא נתן לי לוריוון שעוזר (אך מנמנם מאוד) אך אני לא רוצה לקחת אותו לאורך זמן מה עלי לעשות על מנת לשים קץ להתקפים האלה? נעמה

אותו סיפור היה לי. התקפי חרדה, הפוגה ושוב התקפי חרדה. בפעם השנייה לא יכלתי להתגבר לבד וזה לווה בדיכאון. לא יצאתי מהבית, הפסקתי לעבוד וכו' וכו'. הפעם אני בטיפול פסיכולוגי + פסיכיאטרי. לוקחת כדורים...בשילוב לוריון. הלוריון אכן מנמנם....ובו אני משתמשת לקשיי שינה. לכן הוא לא מומלץ במהלך היום, אלא אם כן את חייבת אותו בהתקף. עצתי הכנה: אם את מרגישה שאת יכולה להתגבר (ע"י ספורט, אכילה נכונה, הרבה דיבור עצמי ושיטות הירגעות) - אז יופי, אם לא, תלכי לפסיכותרפיה ואם זה לא יעזור תפני לפסיכיאטר. רק בריאות

הדבר שהכי יעזור לך להתגבר על זה לבד זה להבין מה יש לך, מה המשמעות של ההתקף וכך תוכלי לחיות עם ההתקפים בשלום ולא לפחד מהם, ואם לא תכנסי לפניקה מההתקף עצמו, הוא יסתכם בתחושה של אי נוחות.לכך אני ממליצה על הספר אשר לי באופן אישי הציל את החיים. קוראים לו: "חרדה - להתגבר על הפרעת אימה" מאת אלינור גילמן. יש כמובן ספרים רבים בנושא. במידה והפחד מההתקפים מביא להמנעויות מומלץ טיפול קוגניטיבי התנהגותי. פרטי או בקבוצה. אני הייתי בקבוצה כזאת באיכילוב. אם אפשר להימנע מכדורים, לדעתי זה ברכה. בכל מקרה כל העזרה הקיימת נמצאת בספר הזה. בהצלחה ובאהבה.

לא יתכן שתשאי על גבך הצעיר והשחוח את כל הקשיים הקשים! את חייבת יעוץ מבוגר,מהימן, חיצוני ומקצועי. יועצת בית הספר הנה הדמות המקצועית והקרובה ביותר שאת יכולה לפנות אליה.. מכיוון שהיא מכירה את כל הנפשות הפועלות..והיא תוכל בחוכמה לנהל את העניינים על הצד הטוב ביותר... לכל הצדדים הנוגעים בדבר! ולהפנות אותך לגורמים המוסמכים והמקצועים לטיפול בבעיותיך.. ואם לא עכשיו- אימתי?! את חייבת להעזר בדחיפות המירבית. מחזיקה לך אצבעות. המ. האותנטית.

נעמה יקרה, הלוריון מיועד בדרך כלל להפרעות שינה וניתו על מנת לגרום לשינה רגועה... לכן הוא אינו מומלץ לנטילה במשך היום כי אם בסמיכות לשעת השינה, אלא אם כן את בעיצומה של התקף חרדה של ממש! עצתי לך לפנות לטיפול התנהגותי קוגנטיבי..לטיפול בשורש הבעייה..ובמקביל לפנות לפסיכיאטר לנטילת כדורים המותאמים לפסיפס בעייתך... כמו כן ממליצה לך על טיפול בטיפות פרחי באך(טבעיות) שמסיעות ותומכות ביותר להתרגעות הוליסטית ואנרגטית- מנטלית.. וכן להתמיד בפעולות של כושר שידועות כמעלות את האדופין ומשחררות אנדרופינים וסרוטונין. כמו כן ניתוב אנרגיות הפחד לפסיכודרמה חוויתית קבוצתית..וכן כל פעילות של יצירה תועיל לך להתרגעות נפשית. בהצלחה המ. האלמותית.

לנעמה יתכן שאת מתכוונת להתקפים של פאניקה ולא חרדה. פאניקה מתאפיינת בהתקף קצר של כחצי שעה עם פחד איימים ואחר כך היא חולפת. בין ההתקפים עלולה להיות חרדה כפי שאת כותבת עכשיו שאת חרדה בפני ההתקף הבא. איני בטוח שארבעה התקפים בחיים מצדיקים טיפול. למרות הפחד הגדול המצבים הללו ממש לא מסוכנים והם חולפים ויתכן שלא יהיה לך התקף נוסף עד 120. לכן, תרופות מסוג הלוריוון מתאימות. הן מרגיעות מיד את הפאניקה (במיוחד אם נוטלים אותן מתחת ללשון), ואין צורך ליטול אותן באופן קבוע. אם הלוריוון מרדים אותך אז אפשר לנסות וואבן או קלונקס שירגיעו אותך ללא תופעות לוואי של עייפות. אם את בכל זאת דואגת, כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון ולשקול האם יש צורך בטיפול וסוג הטיפול המומלץ לך. כמובן שטיפולים בנפש הן שיחות ותרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

מה עושים עם אבחנה כזאת איך ומה הטיפול המומלץ?. מה היעילות של תרופה שקראת--אדרונקס--- או --ריבוקסטין? מה תופעות הלואי ? יש למישהו ניסיון עם התרופה הזאת??

לקוקוס הפרעת אישיות היא בעיה במבנה האישיות, כלומר קיימים דפוסים של תגובות רגשיות והתנהגותיות אשר מפריעים לתפקוד היומיומי. כמובן שישנן דרגות שונות של הפרעה. אני חושב שב-2 הכוונה לציר 2 ב DSM, תעזוב את השתיים אין לו חשיבות מבחינתך. הטיפול בדרך כלל הוא בשיחות, האדרונקס היא תרופה לא ממכרת נוגדת דיכאון. תוכל לקרוא עליה בכל אינדקס תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הירש שלום, אני בת 29, אובחנתי לפני 3 שנים כסובלת מהפרעת אימה, כבר שנה וחצי לא היו לי התקפים חזקים (רק תחושת ערעור כמעט תמידית). יש כמה סימפטומים שלא עוזבים אותי כמעט אף פעם: גרון מכווץ (לעתים עד כדי רצון להקיא), לשון מכווצת, לחץ מתוך הגולגולת לפנים (סובלת גם מברוקסיזם). שאלתי: האם ישנן טכניקות כלשהן לשחרור השרירים המכווצים, האם יש סדנא או קבוצה, או טיפול או לא משנה מה שיכולו להחזיר לי את איכות החיים? תודה מראש, גלית.

מדיטציה, יוגה, ספורט לתחומיו.אבל אולי הכל עדיין נובע מאיזהשהוא לחץ וחרדה. אולע פסיכותרפיה גם תעזור.

פרחי באך יאזנו אותך באופן הוליסטי ואנרגטי ויאזנו אותך מנטלית והם מומלצים להתרגעות כוללנית(כולל גופנית) ולהרפית מתחים בחיים. כמו כן ממליצה לך על מדיטציה, יוגה.., הומופאטיה.וכן ביצוע פעילויות ספורטיביות מבין אלו האהודות עליך...- לשחרור אדרופינים, סרוטונין ולעלית האדופין... באם כל השיטות האלטרנטיביות לא יועילו לך... ממליצה לך לגשת לטיפול הקונבנציונלי..קרי: כדורים בשילוב תומך של שיחות מקצועיות אצל פסיכולוג מוסמך. ללא ספק התכווצות השרירים מעידה על חרדה מתמדת שלך מפני הבאות, שאת שרויה בה, ושהיא תופסת את כל כולך... לא רק את הראש כי אם באה לידי ביטוי בכאבים פסיכוסומטים- מוטוריים..וגורמת לך לשיתוק והתכווצות שרירים מה שקרוי שרירים תפוסים!. כשתרגעי ותרפי מהלחצים והמתחים בדרכים המקובלות..השרירים יהיו רפויים ותרפאי. רק בריאות.

לגלית התופעות שאת מתארת עלולות להתאים לחרדה כללית כאשר חרדה כללית הולכת לעתים קרובות עם הפרעת פאניקה. כמובן שאפשר לטפל בחרדה עם שיחות או תרופות, אבל כיוון שהביטוי של החרדה הוא גופני הייתי ממליץ על כל שיטה הקשורה בהרפיה. המנגנונים של הרפיה הפוכים למתח וחרדה ולכן הרפיה כל כך עוזרת. השיטה של ההרפיה פחות חשובה לדעתי, כך שאת יכולה לבחור בכל שיטה הנראית כמתאימה לך. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת לוסטרל, 50 מ"ג ליום (כדור אחד), עקב חרדות שסבלתי מהן. מצבי השתפר עקב נטילת הכדור. הבעיה היא שאני משתמשת מכורה לגראס. אני רוצה לדעת אם החרדות שלי נבעו מהשימוש בגאס? רציתי לדעת אם הגראס פוגע בטיפול? ורציתי לדעת אם יש סיכונים לעירבוב של גראס עם לוסטרל?

שימוש בגראס יכול לגרום לחרדות וגם לדיכאון במיוחד אם את מכורה לסם. מבחינה פארמקולוגית אין בעיה מיוחדת בשילוב עם לוסטרל מלבד העובדה הראשונה שאת מזיקה לעצמך עם השימוש בגראס. אם זה הגורם למצב הנפשי אז כדאי שתגמלי מהשימוש בסם. עם גראס עיקר התלות היא פסיכולוגית ולא פיזיולוגית.

ישנו קשר ישיר בין נטילת הגראס לבין התפתחות של הפרעות חרדה וכן דכאון... הגראס כשלעצמו מזיק לך..והנו הרעה החולה שגרמה לך להיווצרות בעייתך. מכיוון שההתמכרות הפסיכולוגית אליו גורמת לך להתקפי חרדה.. מן הראוי שתפסיקי עם השימוש בסם.. מכיוון שלא תהיה לך כל תועלת בנטילת הלוסטרל- במקביל. הכל יהא עקר מלכתחילה... כי הסם יפוגג את השפעת התרופה והסימפטומים ישובו וחוזר חלילה. ברגע שתמגרי את הבעייה האמיתית..תפתרי מ-2 ציפורים במכה אחת.. גם מהתמכרות פסיכולוגית(ולא פזיולוגית)לסם הגראס.. ובהמשך אף תפתרי מנטילת התרופה מכיוון שהצורך בה כפועל יוצא- יבוטל. אך טוב. המ. הניצחית

תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. הידש

האם תוכל להגיד לי מה בדיוק ההבדל בין "למיקטל" (Lamictal) לבין תרופות אנטי-דיכאוניות אחרות? האם יש לה תופעות לוואי? מדוע היא שונה מאחרות? תודה

למיקטל מיועדת לאפילפסיה וגם להפרעה ביפולרית. להבדיל מתרופות אחרות מקבוצה זו שטובות בעיקר למניה הלמיקטל טוב דווקא לדיכאון. בעיקר בתחילת הטיפול היא מזרזת את ההשפעה של תרופה נוגדת דיכאון, מרגיעה וחוסכת את הצורך בבנזודיאזפינים. אפשר להוסיף אותה לתרופות כמו סרוקסט בשביל להגביר את ההשפעה שלו. תופעות לוואי- תופעה מסוכנת ביותר אבל נדירה בצורה של פריחה בעור- נקראת Stevens-Johnson syndrome וגם Lyell's syndrome שגם היא מאד מסוכנת. אבל אלו נדירים. התופעות השכיחות שעוברות בד"כ תוך שבועיים- סחרחורת, כאבי ראש, עייפות, בחילה וחולשה.