פורום פסיכיאטריה

האם אתה יכול, ד"ר הידש, לפרט את שמות התרופות מאותה הקבוצה? אני עליתי בשנתיים וחצי האחרונות , מעל ל- 10 ק"ג, ב"זכות" הסרוקסט. אז נכון שבזכות הכדור אני מתפקדת כרגיל וחיה טוב, אבל אני שמנההההההההההההה!!!, אני מדוכדכת מזה. מה עושים?

אבל התרופה תהיה כ"כ טובה שלא יהיה איכפת לך. ההודעה לא צינית אלה משקף מה שקרה לי. שרק תמשיכי לחייך בכל מקרה.

לנרקיס פרוזק=פריזמה=פלוטין, סרוקסט=פקסט, לוסטרל, פבוקסיל, ציפרמיל=רסיטל, ציפרלקס. תרופות נוגדות דיכאון שונות במנגנון פעולתן-אפקסור, איקסל, אדרונקס ורמרון. כל טוב דר' גיורא הידש

אני חליתי במחלת הנשיקה והכבד שלי היה מוגדל במשך חודש או קצת פחות. אתמול בלעתי 8 כדורי אופטלגין ויום לפני בלעתי 3. קראתי קצת על אופטלגין והיה כתוב בכמה מקומות שזה לא בראי לכבד. יכול להיגרם לי נזק?

לדעתי זה לא המקום לשאול זאת, אבל למה לקחת 8 כדורי אופטלגין? אכן זה כדור לא טוב. בארץ, זה המקום היחיד שנמכר ללא מרשם! בפעם הבאה.....עדיף נורופן או אדויל או אקמול....בייחוד אם היו בעיות עם הכבד רק בריאות

אופטלגין היא תרופה מצויינת לשיכוך כאבים. הרבה פחות רעילה מאקמול או מתרופות מקבילות אחרות. קיימת בטבליות, קפליות ובטיפות. נמצאת בשימוש נרחב בבתי החולים בארץ מה שמלמד על יעילותה הגבוהה. יחד עם זאת אם את נזקקת לכמות גדולה של אופטלגין לשיכוכ כאב אז זה לא הטיפול המתאים בשבילך ויש להתיעץ עם מומחה בתחום.

אולי זו תרופה מצויינת לשיכוך כאבים, אבל הוכחה כגורמת למוות!!!!!

אולי זו תרופה מצויינת לשיכוך כאבים, אבל הוכחה כגורמת למוות!!!!!

האופטלגין, מכל קבוצת משככי הכאבים היעיל והבטוח ביותר- לשימוש... יחד עם זאת, אינני מוצאת כל עילה מספקת כי תטלי כמות כה מסחרית של כדורי אופטלגין.. שמזיקים מפורשות- לכבד! אלא אם כן כוונתך להתאבד לא עלינו, או לישון כמה ימים רצופים בכדי לא לחוש את הכאב שבמחלת המונו(הנשיקה) לדאבוני עברתי את המחלה הנוראה הלזאת לאחרונה... ואסור לך לשבש את מערכת החיסון החלשה שלך בלהוו הכי, ולשבש אותה עוד יותר, ולהזיק לך לכבד, בנטילה לא מבוקרת של כדורים לשיכוך כאבים! באם האופטלגין אינו מועיל לך לשיכוך כאבים, פני לרופא המשפחה שלך שימליץ לך על תרופה אפקטיבית- חליפית! בריאות וכל טוב, המ. האלמותית.

שלום לכולם, מזה 5 שבועות אני מטופל ברסיטל 20 מ"ג. הובהר לי שאחת מתופעות הלוואי של הכדור זה ירידה בחשק המיני. אני חייב לציין שירידה בחשק אין, גם לא ממש בזיקפה, אבל כמעט בלתי אפשרי, וסליחה על הביטוי, לגמור. הציעו לי ויאגרה, אבל זה רק טוב לזיקפה ולא ל-"גראנד פינלה". האם יש למישהו עצה, פתרון, משהו? תודה.

לברק התופעה מוכרת, לצערי אין פתרונות כלליים וצריך לקוות שעם הזמן הבעיה תפחת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום קוראים לי עינבר ואני נימצאת במצב של דיכאון ממש חזק ואני לא יודעת איך לצאת ממנו.. אולי אני לא מראה על זה או מדברת עם מישהו אבל אני עוברת דברים ממש קשים בחיים.. אולי אני מספרת קצת אבל ממש קצת ממה שאני עוברת למדריכה, למחנכת,עובדת סוציאלית. אבל יותר ממה שהם יודעות לא סיפרתי לאףף אחד קשה לי ממש לדבר על זה זה קשור למישפחה. אמא שלי חולת סרטן ואבא שלי מובטל יש הרבה וויכוחים ומריבות מאז שאמא חלתה אני אישית קיבלתי תנושא הזה ממש קשה חוץ מזה יש עוד הרבה דברים שכואבים לי ושאני רוצה לדבר עליהם אני גם מטופלת מכל הכיוונים כולם מנסים לעזור לי ואני יודעת את זה אני מטופלת במלא פסיכולוגים.. ואפילו פסיכיאטרית.. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי היה לי כבר כמה ניסיוני היתאבדות אבל חוץ מהחברה הכי טובה שלי אף אחד לא יודע על זה... ואני ממש מרגישה שאני רוצה למות בשלבים כאלה אפילו ייעצו לי לקחת תרופות אבל אני לא רוצה ... גם לפני שבועיים בערך חברה שלי שהייתה מתכתבת פה הרבה ומבקשת עזרה לצערי הרב היתאבדה היא ממש חסרה לי אני אוהבת אותה אני ממש מרגישה שאני רוצה ליהיות איתה בשלבים כאלה... מה אני צריכה לעשות בבקשה תייעצו לי מה אני צריכה לעשות איך להיתגבר על כל התחושות שלי ולהתחיל לדבר...

את חייבת להיות חזקה. בטח שמעת זאת רבות. אבל נשמע אף במה שכתבת שאינך מאמינה בהתאבדות. את חייבת לעודד את אימך. אנשים בעזרת עידוד ואהבה התגברו על סרטן. אם יש אפשרות עזרי לאביך במציאת עבודה.ועודדי גם אותו. התאבדות לא תפתור את הבעיה. את חייבת להיות כאן להורייך ובשבילך. הם יעריכו זאת. גם אני סבלתי מדיכאון אבל התבטא במצבי רוח מתחלפים- בכי/צחוק. חוסר רצון ללכת לעבודה/ללימודים, נשארתי בבית, לא יצאתי לשום מקום. ולבסוף....ראיתי שאני חייבת כדורים. קחי אותם! זה רק יעשה לך טוב. רק בריאות!

יקירתי, באם חווית אובדן כה קרוב של חברה קרובה בשל התאבדות! היא הנותנת שאת חייבת לעזור לעצמך למנוע השנות ושכפול מקרה ההתאבדות. מי כמוך יודע שבאי טיפול נכון ובזמן הנבון, התוצאות הנן הרות גורל ובלתי הפיכות! קחי את עצמך בידיים..ובאם ניסית את כל שיטות הטיפול למינהם למעט כדורים! זה הזמן לטפל באמצעות כדורים. זכרי מצבך הנו מצב זמני- ארעי..וניתן לשינוי באמצעות תרופות.(במקביל לשיחות כמובן) איבוד החיים הוא נזק בלתי הפיך..בלתי אחראי...ונטול חרטות.. אל נא תגיעי למצב בו יהא מאוחר מדי בכדי לסייע לך. כפי שנהגה חברתך (יהא זכרה ברוך) גשי לפסיכיאטר מומחה שיאבחן אותך באופן קליני ויטפל בך בהתאם! גשי לטיפול! באופן דחוף ובהול! כי כפי שהבנתי אין לך כל סיוע משפחתי..סביבתי... ועקב האובדן של חברתך אף לא תמיכה חברתית הומניטרית! אם תסייעי לעצמך..תוכלי בשלבים מתקדמים יותר לסייע למשפחתך לעבור את התקופה הקשה שלכם ולצאת הימנה מחושלים- בצוותא..ובכוחות משותפים! זכרי: מה שלא מחסל אותך, מחשל אותך! אלל תתני לעצמך להתדרדר ולשקוע ואז להתחסל בכבודך ובעצמך. טפלי בעצמך לאלתר! המ. האלמותית.

שלום, את כותבת שאת מטופלת אצל מספר מטפלים ומצד שני את לבד כי אינך משתפת אותם בדברים הקשים שאת עוברת. כדאי מאוד לבחור את אחד המטפלים שאת מרגישה שיש לך אמון בו ולשתף אותו במה שעובר עליך. במיוחד חשובה הנקודה של החברה שהתאבדה, את חייבת לשתף ברגשות שלה כלפיה וכלפי מה שהיא עשתה. האם את מכירה את הכינוי שבו היא השתתפה בפורום? תשמרי על עצמך ותשתפי דר' גיורא הידש

מהן ההשפעות של התרופה הזו ומהן תופעות הלוואי שלה?

ריספרדל היא תרופה נוגדת סכיזופרניה ופסיכוזה והיא משמשת גם לטיפול בתסמינים של אוטיזם . תופעות לוואי של ריספרדל הם : עלייה בתיאבון ובמשקל .

התרופה מיועדת לטיפול אנטי פסיכוטי. תופעות הלוואי הידועות לי הנם: עליה במשקל כתוצאה מתאבון מוגבר..כמו כן היא יכולה לגרום לנמנום יתר ולתחושת לאות כלשהיא בשעות הערות. כל טוב. המ. האלמותית.

לש' העליה במשקל היא מאוד מתונה. תוכלי לקבל אינפורמציה מלאה בכל אינדקס תרופות ברשת. גם בעברית כל טוב דר' גיורא הידש

למכירה אוסף טלפונים עתיקים, מרחבי העולם, משנות ה-70, בצבעים שונים, 30 טלפונים, חייגנים ואביזרי טלפוניה בעסקת חבילה אחת. ג'קי 097428881, 0506534023

מה? אתה מחפש מישהו במאניה? חחחחח (ד"ר הידש מיותר לציין שבמידה וברצונך למחוק הודעתי זו אין בעיה)

רק מי שהיה שם יבין אה מיקי

למיקי אני תמיד קורא ונהנה לקרוא את מכתביך, זה בסדר גמור והומור רק מוסיף. ערב טוב הידש

ערב טוב לכל המאושפזים והמאושפזות היום יום שלישי האחד בפברואר. כשאתה לא נמצא בבית חולים יש המון אמצעי עזר שמזכירים לך את התאריך, אז אין שום בעיה לזכור אותו. היום היה יום כיפי למדי עד עתה, נפגשתי עם חברי עומר באוניברסיטה וגם עם פרופ' מאוד חביב, שהוא יועץ מ"א באוניברסיטה, שנהלתי איתו שיחה פילוסופית על "מחלות" נפש, והוא אמר לי בנידון כמה דברים מרתקים ומעניינים מאוד. אמנם הוא לא חידש לי שום-דבר ואני לא חידשתי לו הרבה, אבל היה נחמד לפגוש איש חביב שאני והוא תמימי דעים לגבי מה זה "מחלת-נפש" כביכול. אנא עארף, אולי אם הפסיכולוג שלי היה בפגישה גם הוא היה מסכים איתנו, אבל הוא טוען שהוא "נגר" ולא פילוסוף, ואנחנו לא דנים בנושאים פילוסופים בשיחות שלנו בשביל זה יש פרופסורים לפילוסופיה בעולם. בכלל לא רע לי למען האמת בזמן האחרון, וזו ממש לא ה"הנאה" של המאניה הפסיכוטית. בכלל, שתי ה"מאניות הפסיכוטית" האחרונות שהיו לי, בניגוד למאניה הראשונה, הייתה סבל צרוף ובל יתואר. למעשה, דיכאון קשה מאוד, שהוא עד כדי כך קשה שאי אפשר לסבול אותו כדיכאון. וואלה, אני כל-כך שמח שהלכתי למרצה שלי, הוא אמר לי כל-כך הרבה דברים יפים. מזמן לא פגשתי אדם נאור כמוהו מחוץ לחוג החברים הקרובים שלי ומשפחתי, שהם כולם אנשים יחסית נאורים מאוד. בכלל, אני מחשיב את עצמי בר מזל מהרבה בחינות. הדבר היחיד שמפריע לי עכשיו הוא שאין לי איך להעביר את הזמן כל-כך. לכן אני כותב כאן, מפני שבמאניה הפסיכוטית השנייה שלי החלטתי שאין לי כל צורך בעבודה כלשהיא והתפטרתי מהעבודה שהייתה לי ועכשיו כבר אין כל-כך לאן לחזור, כי חבר שלי החליף אותי, אבל זה בלאו הכי היה פרויקט זמני. מה נעשה? נשמע עוד קצת את להקת "אלז'יר" הם תמיד גורמים לי לבכות, ואני אוהב לבכות. זה עוזר... מאוד עוזר... בברכה מיכאל(מיקי)

האמת מת על מה שאתה כותב. את חד ומעניין בכתיבתך ובתאורייך.

ובעצם שבוע טוב! ובכלל: כל טוב ואך טוב! המ. האלמותית.

דרוש/ה מטופל/ת לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ב- OCD! טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר-מועד (כ- 13 פגישות) יינתן ללא תשלום ע"י פרופ' רובי דר, ראש המגמה הקלינית באוניברסיטת תל-אביב. פרופ' דר מתמחה במחקר ובטיפול בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. הטיפול יערך בחדר טיפול באוניברסיטה, וייצפו בו (בחדר אחר) סטודנטים לפסיכולוגיה קלינית. אנשים הסובלים מ- OCD מוזמנים לקבל פרטים נוספים אצל פרופ' רובי דר ([email protected] 03-6408624)

לדעתי זו הזדמנות פז למי שלא מסוגל להרשות לעצמו טיפול. רובי נחשב מטפל מעולה וחבל להפסיד טיפול שכזה בחינם ובכלל. מקווה שאחד מכם ילך על זה.. הייתי עושה את זה בעצמי אך אני כבר בטיפול.

שלום. רציתי לדעת האם התרופה חזקה, ומה תופעות הלואי שלה. מה שיותר מענין אותי-זה מה מיוחד בה.זתומרת מה גורם לרופא לתת דוקא אותה ולא תרופה אחרת.מה הדגש בה ... תודה רבה, עדי.

הדגש והעדפה שלה על פני האחרות מהדור הישן... הנו בשל תופעות הלוואי שלה שהנן מועטות, זניחות ונדירות. אם תואילי בטובך לפרט מה הדיאגנוזה שלך ומה המינון שאת נוטלת ..נעלה לך באופן פרטני ומקצועי. כל טוב, המ. האלמותית

לעדי האם את יכולה לכתוב את שם התרופה באנגלית כדי למנוע טעויות? כל טוב דר' גיורא הידש

לפני מספר ימים. נרשם כאן בפורום התרופה מודל יכולה לגרום לשינוי מוחי כלשהו שהוא אינו הפיך. אך לא נרשם למה השינוי הזה גורם או יכול לגרום. אז אני בא ושואל... בתור אחד שלקח מודל...

שימוש ממושך בתרופות שחוסמות דופאמין (כמו מודל) יכול לגרום לשינויים מבניים בלתי הפיכים בגרעיני הבסיס במוח שאחד הביטויים שלהם בא לידי ביטוי בדיסקינזיה מאוחרת (Tardive Dyskinesia). לא תמיד זה בלתי הפיך אם מאבחנים את העניין בזמן. הבעיה שהתרופה שחוסמת דופאמין (נוגדת פסיכוזה) יכולה לטשטש את הסימנים הדיסקינטיים ולכן הרבה פעמים הסינדרום מופיע רק בזמן גמילה מתרופה אנטי פסיכוטית ולא בזמן השימוש. מודל נחשבת לנוגדת פסיכוזה חלשה ולכן זה לא משהו כ"כ נפוץ איתה. עם נוגדי פסיכוזה אחרים מדברים על שכיחות של 20% בממוצע. אצל נשים וגילאים מבוגרים הסיכון יותר גבוה. הטיפול בדיסקינזיה הוא באמצעות תרופה אנטי פסיכוטית אחרת, בד"כ אטיפית, או לפונקס שככל הנראה היא היחידה שלא גורמת לכך בכלל.

תודה רבה לדור כל טוב דר' גיורא הידש

אני בת 58 ולוקחת כדור סרוקסט 1 ביום האם אפשר להחליף אותו בכדור אחר היות ועליתי במשקל מאז שהתחלתי לקחת אותו התחלתי שומרי משקל אך אני לא מצליחה להוריד במשקל גם כך אני אישה לא רזה...

הייתי מציעה גם ספורט!

שלום, אם יש תופעות לוואי לסרוקסט (שאחת מהן היא עליה במשקל), בודאי שאפשר לשקול את החלפתה בתרופה אחרת מאותה הקבוצה תוך תיאום עם הרופא המטפל. כמובן שהתרופה החדשה עשויה להיות ללא תופעות הלוואי, אבל גם יש סיכון שלא תעזור. כך שבכל החלפה ישנו סיכון מסויים. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לישאול אני חושבת שאני בדיקאון כבר הרבה זמן האים עצם זה שאני במיטה כול היום זה אומר שאני בדיכאון ובנוגע למחשבות קפיתיות עים אני חושבת מחשבות כמו : "איזה פדיחות" "בקשה שהם לא יסתכלו עלי" "אני מכוערת היום" " בתך הם חושבים שאני מפגרת- סתומה- מתומטמת" אין מצב שמישהו ירצה אותי ביכלל או יואהב אותי ורציתי לישאול עוד משהו אתם חושבים שזה מטופש אים אני ילך להיבחון פסיכיאטרי (ומה זה ביכלל)ובנוגע לכדורים לדיכאון שמעתי שיש כדורים בלי מירשם רופא ואתם חושבים שלבקש מירופא מישפחה זה פדיחות אים ביכלל הפשר לקבל מירופא מישפחה תודה מראש

קרן היקרה,אני מבינה מדברייך שיש לך בעיה בביטחון העצמי ,אני חייתי ככה במשך 6 שנים ותאמיני לי שזה שווה את ה"פדיחה" פשוט ללכת לרופאה ולדבר איתה על זה ,תגידי לה שזה מפריע לתפקוד היומיומי שלך ושאת לא כ"כ מרגישה טוב מבחינה נפשית ,תאמיני לי שהיא תשמח לעזור לך ולטפל בזה כי זאת מחלה לכל דבר ,מאז שהתחלתי לקחת את הכדורים (פלוטין)החיים שלי השתנו לגמרי ואני מרגישה הרבה הרבה יותר טוב ,תאמיני לי שזה שווה את זה ואין לך במה להתבייש בכל מקרה שיהיה המון המון בהצלחה

זה רופא מישפחה ואני מיתבישת כאילו לבקש מיפסיכיאטר יהיה לי יותר קל את מבינה ?!

בכדי למנוע ממך תחושה לא נעימה לפנות לרופא המשפחה שלך..ומעצם החשיפה וההתערטלות הנפשית שלך מול רופא משפחה שמטפל בך ובכל המשפחה במעגל הקרוב שלך, אני ממליצה לך לפנות להסתכלות פסיכיאטרית... .שאינה כרוכה בתשלום במסגרת השרות הציבורי... ולאחר האבחנה הקלינית יטפלו בך בהתאם כולל מעקב צמוד בהמשך הדרך! כל טוב. המ. האלמותית.

לי שללו רישיון נהיגה למשך שנה. השלילה התרחשה כתוצאה ממכתב ששלח פסיכיאטר שטיפל בי. העילה הייתה בת שלוש מילים: "אי התאמת אישיות". מוכר למישהו??

הי מעונין לברר הרופאה שלי אמרה לי שאם היא רוצה לשלול לי את הרישיון היא יכולה לכתוב מכתב קצר למשרד הרישוי וישללו לי אותו, אבל שהיא לא תעשה לי את זה. למעשה, כל העילה לאישפוז האחרון שלי בכפייה. קראתי את המכתב שהיה בתיק, היא שאני משתולל על הקטנוע שלי ולכן אני מסוכן לעצמי ולסביבתי. זה מה שהם כתבו לפסיכיאטר המחוזי. מעבר לכך, מפאת העובדה שאני לא עושה מילואים, דיווחו למשרד הרישוי על היותי "מוגבל" בנפשי, והייתי צריך לעבור מבחן לגמרי מטופש, שכלל שאלות כמו האם אתה נמשך לכתות הודיות ועוד כל מיני שאלות מפגרות. אחרי זה גם נפגשתי עם פסיכיאטר ברח' הארבעה ובסופו של דבר אישרו לי את הרישיון לשנה ניסיון, ובקרוב מן הסתם אני אצטרך לעשות את כל המבחנים האלה שוב פעם. אני רואה את זה במידה מסוימת ככלי של החברה להטלת סנקציות על אנשים שהם רגישים יותר ולכן לא עושים מילואים, או מטופלים אצל פסיכיאטרים. כדי שנזכור ונדע שאנחנו מוגבלים רגשית ולא נאיים חלילה על ההגמוניה המסודרת. אבל זו סתם דרך הסתלות משונה שלי. בברכה מיכאל(מיקי)

.

מה זה אומר "אי התאמת אישיות" זה עוד שם של מחלה?

אני לא יודע בדיוק למה הם התכוונו כאשר הם קבעו כך לגביי. אבל באותה תקופה עברתי טיפול פסיכו דינאמי ממושך שגרם לי לירידה חדה בסף הכעס שלי. אז אני משער שהם התכוונו - שאם זמנית אני בקלות כועס (זו תכונת אישיות) אז האישיות שלי זמנית לא מתאימה לנהיגה. רק חבל על שני דברים: 1. שההתערבויות הטיפוליות נעשו באופן לא מוסרי 2. שגם אחרי שהסתיים הטיפול הם לא מסוגלים להודות במעשיהם - לסגור מעגל

שלום רב אני לוקחת אדרונקס 4 מ"ג בבוקר ו4 מ"ג אחר הצהריים 15 ימים . אני סובלת מדיכאון שמלווה בהתקפי אכילת יתר וגם סובלת מהפרעת קשב . שאלתי היא לגביי זמן ההשפעה של התרופה , תופעות הלוואי החלו מהיום הראשון ( עצירות , עצבנות וחוסר שקט .) האם תרופה זו בדומה לשאר התרופות אמורה להשפיע רק לאחר כחודש ? אשמח לכל מידע אודות התרופה. בתודה רבה דיתה

לדיטה כן, האדרונקס מתחילה להשפיע אחרי כחודש בלבד, ואז גם תופעות הלוואי פוחתות. מדובר על תרופה מעוררת הפועלת על הנוראדרנלין. יתכן והבחירה בתרופה זו קשורה להפרעת הקשב שבה מומלץ לתת תרופות מעוררות. כל טוב דר' גיורא הידש

לדר, גיורא הידש שלום רב אני בת 35 וסובלת מהפרעת חרדה עם כפיתיות אני מטופלת בפריזמה 20 מג ביום כבר כבר10 שנים בחודשיים האחרונים מצבי קצת יצא מאיזון מבחינת הכפיתיות ואני מקבלת כרגע פריזמה 30 מג, ליום אני מרגישה בן אדם חדש , שאלתי היא האם לקיחת הכדורים למשך שנים ארוכןת יכולה לפגוע בכבד? אודה לך מאוד על תשובתך היות ואני לא מסוגלת ללא לקיחת הכדורים.

ל א.ד, אני חושבת, שהתשובה הטובה ביותר היא, לעשות בדיקת דם לתפקוד הכבד, ולחכות ולראות מה התוצאה של הבדיקה. זה טוב גם בשביל השקט הנפשי שלך. בדר"כ מומלץ לאנשים שנותלים הרבה שנים תרופות פסיכיאטריות, לעשות בדיקת C-T זה לא פחות חשוב מתפקוד הכבד. רפואה שלמה מיכל

שלום, הפריזמה=פרוזק נמצאת בשמוש כמעט 15 שנים. לא נמצאו הפרעות בגוף כולל הכבד שהפרוזק עלול לגרום להן לכן, לא אין צורך לבצע בדיקות מעקב. להיפך, ישנן מספר עבודות שהפרוזק פועל כמו אספירין ולכן מפחית את הבעיות בכלי הדם של הלב והמוח. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בת 28 שהמליצו לי על רטאלין ,אחרי איבחון. האם זה לא מסוכן לקחת רטאלין בגיל כזה ?

הסכנה האמיתית שהריטלין, יהפוך אותך לצרכנית כרונית של חברת התרופות. תקראי, תלמדי, על היתרונות והחסרות של הריטלין ואח"כ תחליטי. מה את רוצה. מיכל

מבחינה פסיכיאטרית ריטלין יכול לעורר מצבים פסיכוטיים או מאניפורמיים אצל חלק מהנוטלים את התרופה שהיתה להם נטיה לכך לפני כן. כמו כן ריטלין לא מתאים לסובלים מדיכאון ואין להשתמש בו אצל סובלים מהפרעה במצב הרוח. תלות בריטלין בד"כ לא מתרחשת כאשר התכשיר נלקח עם פיקוח רפואי מתאים ועפ"י האינדיקציה המתאימה. אינדיקציה מתאימה היא ADHD או נרקולפסיה. מעבר לאיבחון חשוב להקפיד על מעקב תלת-חודשי או חצי-שנתי אצל פסיכיאטר או נוירולוג בזמן שימוש קבוע בריטלין. המינון המקובל הוא 20-60 מ"ג ליום במחולק ל-2-3 מנות או שימוש בתכשיר ארוך טווח כמו קונצרטה או ריטלין LA שמאפשרים נטילה של פעם ביום להשפעה ממושכת (8-12 שעות).

האם יש בעיה עם רטאלין וציפרלאקס???

שלום בהמלצת הפסיכיאטרית אני משנה תרופה מ 40 מ"ק סרוקסט לציפרלקס. האם ירידה מ 40 ל 30 ל 20 ל 10 ב 3 שבועות מהירה מדיי? רק לפני יומיים התחלתי עם הכדור השני ויש לי ירידה במצב הרוח וזה מדאיג. האם יכול להיות שהמצב יחזור להיות כמו שהוא? לקח חודשיים להרגשה טובה יותר ופחות מ 3 שבועות למצב רוח רע?! כמו כן האם נכון שציפרלקס טובה יותר מרסיטל והאם גם עובד על מחשבות אוססיביות? בתודה מראש

היעילות של ציפרלקס זהה לרסיטל. אפשר לעבור ישירות מסרוקסט לציפרלקס (או רסיטל) מכיוון שהם פועלים בצורה דומה (שניהם SSRIS) או מקסימום תוך שבוע. סרוקסט נחשבת לתרופה יותר חזקה לעומת רסיטל או ציפרלקס.

לעז כפי שדור כתב מדובר על שתי תרופות הפועלות במנגנון זהה ורק המולקולה שונה, לכן הדימיון ביניהן רב מההבדלים. יחד עם זאת ישנם אנשים שמגיבים לתרופה אחת ואינם מגיבים לשניה כך שכדאי לקוות שהציפרלקס תתאים לך יותר. בציפרמיל=רסיטל, ובציפרלקס יש את אותו חומר פעיל. רק שבציפרלקס הוציאו חומר דומה שאינו פעיל ולכן פעילותו כנראה מהירה יותר. אבל מבחינת השפעה הן זהות. כל טוב דר' גיורא הידש

נשאלת השאלה איפה אתה??? אני פשוט נרגשת מידי בגלל הציון במבוא לשירה... היית מאמין???

רחל, האם זה לא נראה לך קצת מוגזם? אני באמת לא רוצה שתפגעי חמודה, אבל את מחכה לדר' הידש? את שואלת איפה אתה???? יש לו חיים, משפחה, עבודה..... זה לא בריא המצב הזה, גם אם את בחופשת סימסטר ומאוד שמחה מהציון. חמודה, את אישה בוגרת, זה ממש לא מתאים מה שכתבת כאן, זה פורום פסיכיאטריה ואם יש לך קשר אישי עם דר' הידש אז תעשו את זה בדוא"ל ותספרי לו על המבחנים שלך וכדומה. זה סתם לא מתאים כאן, זה עושה רושם לא ממש טוב. אני מקווה שתקבלי את הדברים ברוח טובה כי אני חס וחלילה לא מתכוונת לפגוע בך. עדי

רחל יקרה, קראתי את ההודעה של עדי וזה בדיוק מה שרציתי לכתוב לך. בימים האחרונים מסתבר שהפורום מלא בהודעותייך, חלקן סתם נושאים לדיון שקשורים קשר קלוש לפורום מכובד זה. עולה הרושם כי את מחפשת נואשות אוזן קשבת, קשר אנושי ואכן ללא ספק דר' הידש מספק זאת ביחסו הנפלא והומאני. בטעות הוא אף יכול לכמנהגו לענות לך תשובה קונקרטית לגבי מעשיו אמש. אך צר לי, במבט חיצוני נראה שאת מגזימה ואינך יודעת גבולות מהם. אכן רצונך לעזור בולט מבעד לתשובותייך אך הפורום מוצף בשאלות על גבי שאלות שאת מעלה לדיון ותשובות שאת נותנת לכל שואל ושואל. אכן, צודקת עדי, נראה כי את מחכה לדר' הידש ואכן לאחר שקראתי את תשובתה עיינתי בפורום ואכן דקות אחרדות לאחר שענה לך את מייד מתייחסת כאילו היה זה צ'ט. אולי כדאי שתעברו לדרך התכתבות אינטימית יותר אם הקשר ביניכם כה אישי כפי שמצטייר (אתה הרי מכיר אותי, שנינו זוכרים, ניפגש ב....,וכיוב' )? תוהה

ד"ר יקר ,אני לוקחת פלוטין כבר 3 חודשים פעם ביום עקב דיכאון ,אני יודעת שאסור לשתות עם זה אלכוהול אבל לאחרונה התחלתי יותר לצאת לפאבים ולשתות ,לפני כמה ימים ממש השתכרתי וביום למחרת ממש לא הרגשתי טוב(לא האנגובר רגיל) ממש לא יכולתי לתפקד. שאלתי היא: מהם הסיכונים שקיימים בערבוב התרופה עם אלכוהול? האם מותר לשתות מידי פעם קצת? בתודה מראש על ההקשבה

אסור זה אסור.

חביבתי, אלכוהול אסור לשתות בזמן שלוקחים תרופה פסיכיאטרית... פשוט הפעילות של השניים יחדיו לא טובה בלשון המעטה. הן התרופה והן האלכוהול משפיעים על המוח. תחשבי לבד...

השילוב לא מומלץ אבל הסיכונים בשילוב אלכוהול ו-SSRI (כמו פלוטין) נחשבים למתונים יחסית, אין סכנת חיים או מצב חירום אלא רק יותר תופעות לוואי כמו עייפות או בחילה. ישנן תרופות פסיכיאטריות אחרות שהשילוב שלהן עם אלכוהול מאד מסוכן ויכול להוביל לדיכוי הנשימה, קומה ומוות.

אסור. הידש

עברתי התקף פסיכוטי לפני כשנתיים ומזה שנה אני סובל מקהות רגשית. הייתי רוצה לדעת כמה זמן זה יכול להמשך והאם אפשר להחלים מזה לחלוטין?

עד כמה שידוע לי קהות רגשית היא חלק ממה שנקרא 'סימפטומים שליליים' תרופות אנטי פסיכוטיות מהדור הישן גורמים למין מצב של קהות רגשית. פשוט הרגש או האפקט שטוח. אני זוכרת שהיה לי דבר כזה כשלקחתי איטומין. באתי לרופא שלי ואמרתי לו שאני פשוט לא מרגישה כלום. כלום. הכל מת. כך שאני יודעת שזה מרגיז ומעצבן. אתה יכול להתייעץ עם הרופא שלך בקשר לזה...

בוא נקווה, שאם טיפול טוב ונכון ,אפשר להחלים ולצאת מזה. וזה תלוי בך. לא כתבתה אם אתה מטופל בתרופות? רק בריאות מיכל

אמנם לא כתבת ממה אתה סובל אבל היסטוריה של התקף פסיכוזה ותלונות על כהות חושית מאפיין חולים סכיזופרניים. תכתוב את האבחנה הקלינית המלאה שקיבלת בשביל שאפשר יהיה להתיחס ביתר פירוט. כמו כן אם אתה לוקח תרופות תכתוב את שמם והמינונים שלהם.

ליוסי שאלתך אומנם קצרה אבל אין תשובה פשוטה כיוון שיתכנו מספר אפשרויות. השתיים החשובות הן האם מדובר בביטוי של המחלה והשניה האם מדובר בתופעות לוואי של התרופות. בכל אופן מומלץ ליטול תרופות נוגדות פסיכוזה מהדור החדש ולא הישנות. לא כתבת את האבחנה ולא האם אתה נוטל טיפול תרופתי כעת. כל טוב דר' גיורא הידש

אני זוכרת שלפני כחודשיים בערך לא הרגשתי טוב מבחינה גופנית, ואני מציינת את זה בכוונה. הרופאה שנגשה לבדוק אותי הייתה מאוד נחמדה. היא חייכה והייתה מאוד קשובה לתלונותי עד שהיא שאלה אם יש לי עוד בעיות, אז ציינתי את הבעיה הפסיכיאטרית שלי BPD (הפרעת אישיות גבולית) ומאז השתנו פני הדברים. היא כמובן הפנתה אותי לפסיכיאטר. הוא היה חתיך ומקסים וגם בדק אותי ושאל אותי על מצבי הנפשי, אז עוד היה אמצע הסמסטר והרגשתי נפלא מבחינה נפשית.... הייתי באמת מאוזנת יחסית עם הקוקטייל שלי. הפסיכיאטרי ציין במכתבו שמדובר בבעיה גופנית. זה לא עזר. בבוקר שוב הזמינו פסיכיאטרית היא בדקה אותי מכל כיוון אפשרי והודיעה לחבר'ה שהבעיה גופנית. מה מתברר??? הבעיה אכן הייתה גופנית. קבלתי מחזור אחרי תקופה ארוכה שלא קבלתי אותו. רופא נשים כבר היה פותר את הבעיה, אבל מה פיתאום שיאמינו לי שמדובר במשהו גופני??? אני הרי פסיכית... אז חברים יקרים: רק במדינת ישראל עשו את הבלתי יאמן והפרידו בין הגוף לנפש. רק במערכת בריאות חולה כמו שלנו דבר כזה יכול לקרות. ואני מכירה המון סיפורים כאלה... אולי אפשר לארגן יום עיון לרופאי חדר מיון בנושא. אפשר שיהיו שם פסיכיאטרים ונפגעי נפש ובני משפחות. אולי זה ינפץ סופית את הסטיגמה הזאת???

היי רחל , טוב לראות אותך כאן. מה שלומך? אנחנו מכירות מאיפה שהוא אני בטוחה. היה בי געגוע לשיר געגועים טוב, והנה... קחי אותו אישית, והוא קשור לשם רחל. התשמע קולי רחוקי שלי התשמע קולי באשר הנך קול קורא בעוז, קול בוכה בדמי ומעל הזמן מצוה ברכה ארץ זו רבה ודרכים בה רב נפגשות לדק נפרדות לעד מבקש אדם, אך כושלות רגליו, אחרון ימי כבר קרוב אולי כבר קרוב היום של דמעות פרידה אחכה לך עד יכבו חיי כחכות רחל לדודה.

זה היה השיר שהקדישה רונה רמון לבעלה - האסטרונאוט הישראלי הראשון. אילן רמון ז"ל... וזה מזכיר לי קצת את הצפייה לראות יום אחד את פטריק... ואני אכן שומעת את קולך. מה יש לך לומר על הנושא הנדון כאן??? מין הסתם זה הרגיז גם אותך. אני מקווה שלא נתקלת בהתייחסות הזאת....

אני רוצה לומר שזו לא פעם ראשונה שאני נתקלת בזה, אבל בבתי המרקחת של הסופר פארם עוד לא הגיעו למאה העשרים ואחת. הם מחייכים ונעימים עד שהם מסתכלים על המרשם שנותנים להם. הם מתחילים לעשות פרצופים ואומרים שהם רוצים אישור של פסיכיאטר על המרשם או שהם אומרים שהם לא מוכרים את התרופה הזאת והזאת. ובסניף אחר של הרשת כן מוכרים את התרופה הזאת והזאת (במקרה המסויים דובר באדרונאקס ורידזין) במקרה אחר הרוקח הראשי לא היה מוכן לספק את התרופות שבמרשם חוץ מהקלונקס.(הרוקח דרש אישור של פסיכיאטרי על המרשמים) מה קורה כאן?? הם משקיעים המון כסף בטיפוח תדמית פתוחה כביכול אבל זהו, שזה ממש לא כמו בפרסומות.

מה זאת אומרת אישור פסיכיאטר? מי אם לא פסיכיאטר רושם לך תרופות פסיכיאטריות? אצלי בקופה, אפשר לבקש מהפסיכיאטר אישור לרופא המשפחה כדי שיוכל לרשום רת התרופות הקבועות, וא זאפשר לקנות רק בקופה. לא יודעת מה בדיוק מצב העניינים אצלך.

העיניין הוא שהמון פעמים המרשמים של התרופות הקבועות ניתנים על ידי רופאי משפחה כי הן קבועות... אני לא אשקר ואמציא דבר כזה אני פשוט נתקלתי בזה כמה וכמה פעמים. המרשם של חברתי היה מרשם מרופא המשפחה שלה שקיבל אישור מפסיכיאטר לתת את המרשמים. מדובר בתרופות קבועות. רופא המשפחה הזה הוא מנהל מחלקה פנימית ברמב"ם אז האמיני לי שהוא יודע מה הוא עושה.

לאיזה קופת חולים את שייכת? הפסיכיאטר שלך הוא של קופת חולים או של רמב"ם? מדוע רופא משפחה לא כותב על המרשמים שלך שזה באישור של פסיכיאטר?

אני שייכת לכללית. במשך שנים נהגתי לקנות את התרופות שלי בסופר פארם ולא היו בעיות. הבעיות החלו לאחרונה. וחברה שלי שייכת למכבי. את המרשמים היא מקבלת מרופא המשפחה שלה שהוא מנהל מחלקה בבית חולים הוא כמובן עושה זאת באישורו של הפסיכיאטר שמטפל בחברה שלי - שנמצא במרפאות חוץ. אני לא מבינה מה קורה זה מעולם לא קרה בעבר אבל זה התחיל לקרות בזמן האחרון....

לא להאמין.... אתמול רציתי לפצוע את עצמי והיום...... לא אמא שלי לא התנצלה חלילה. אבל קרה משהו משמח.... קיבלתי ציון מעולה במבוא לשירה. קיבלתי 91!!!! 13 כדורים ולהוציא ציון כזה זה פשוט לא יאמן.... אני מקום שלישי בכיתה. מישו הוציא 94 ועוד אחד או אחת הוציאו 100 ואני במקום השלישי... ווואוווו... צריך עוד להגיע הציון במבוא לדרמה ותיאטרון ועוד נשאר לי מבחן בהיסטוריה על יסודות הקיסרות הרומית שזה קורס מדהים. בכלל, למה הסמסטרים קצרים אי אפשר להתחשב בי??? אני מאוד אוהבת ללמוד. כרגע אני עסוקה בקריאת הביוגרפיה של ד"ר ריצ'רד פיינמן מגדולי הפיזיקאים של המאה העשרים ומחכים לי עוד ספרים מרתקים שקניתי במבצעים של אקדמון... עד ה- 10.2.05 כי אז אני חוזרת להיסטוריה... לשצמן ולעמית (ההיסטוריונים שכתבו על הרפובליקה הרומית ועל הקיסרות הרומית). אמא שלי קצת הייתה המומה כשבישרתי לה את הבשורה... מה רק אושרת אחותי יכולה לבשר על הצלחות??? גם אני... ב - 16.3.05 יערך בקריית שמונה כנס של אירגון בזכות ואני אהיה שם. כי אני משתתפת בפאנל. הפאנל מכיל חבר'ה עם כל מיני סוגים של מוגבלויות ואני מייצגת את נפגעי הנפש.... וישאלו שאלות ואנחנו נענה ונספר את הסיפור האישי שלנו... הצלחה במבחנים תהיה אישור טוב לעובדה שנפגעי נפש יכולים ללמוד באוניברסיטה ולהצליח. מסתבר שאפשר לעשות כל מיני דברים גם כשסוחבים בית מרקחת על הראש..

GET A LIFE

הי רחל את לא יודעת איך אני שמחה בישבילך זה נישמה כאילו את ממש קופצת משימחה ניראה לי שהיה יכול להיות נחמד לי עים היתי לידך וקופצת יחד איתך משימחה את יודעת ליפעמים לישמוח בשימחתם של אחרים זה משמח גם אותך שיהיה לך בהצלחה בשאר הלימודים .אמן.

קיבלתי היום קסנקס (קסנאגיס), בשילוב עם כדור נוגד חרדה. יש למישהו דיעה לגבי הכדור הנ"ל???

עד כמה שידוע לי זה כדור ממכר לטווח הארוך.כדאי שתחכי גם לתשובתו של ד"ר הידש.

גלית יקרה.. לאחר ניסיונות רבים עם תרופות אני יכולה להגיד לך שעברתי גם תקופה עם קסנקס. לקחתי אותו מתחת ללשון כדי שהוא ישפיע מהר ויש לו טעם מר. אז לקחתי מתחת ללשון כי לא הייתה ברירה החרדות וההתפסויות של השרירים היו בלתי נסבלים פשוט זה היה גיהינום. אבל אפשר לקחת את הכדור גם עם מים כמו כל כדור אחר. הכדור טוב. הוא עוזר ללחץ חרדות והיתפסויות של שרירים על רקע נפשי.

מדובר בתכשיר בעל פוטנציאל גבוה לפיתוח תלות והתמכרות. נמצא בשימוש רפואי לטיפול בהפרעת פאניקה או הפרעת חרדה.

לגלית מדובר בתכשיר מקבוצת התרופות נוגדות החרדה-מרגיעות- הבנזודיאזפינים כמו הקלונקס, לוריוון, וואבן ואליום ועוד. לכן גם הפוטנציאל הממכר והיכולת שלו להוריד חרדה. הייחוד של התרופה שיש לה מרכיב גם נוגד דיכאון בנוסף למרכיב נוגד החרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

מהן תופעות לוואי העיקריות של הכדורים האלה במיוחד בתחילת טיפולם?

תעשה טובה לעצמך ואל תשאל שאלות כאלה.... גם אני עשיתי כמוך, שאלתי, בדקתי, ענו לי. אך מה בסוף? כלל לא היו לי התופעות שאמרו לי. אלא, באופן פסיכולוגי כאילו הכרחתי את עצמי להרגיש את מה שאמרו לי. אני נוטלת סרוקסט. אתן לך דוגמה אחת...כי נורא הפחידו אותי לגבי חשק מיני וחווית האורגזמה..שתעלם. תחילה, כי בגלל זה מה שאמרו לי...הכנסתי לראשי כי אין סיכוי שאחווה זאת. ומה? באמת לא חוויתי זאת כי היה לי כל הזמן בראש.."את לא תחווי את לוקחת כדורים".... עד שלבסוף דווקא כן חוויתי...נו..אז מה זה אומר?

רופא אחד אמר לי שציפרלקס יש לו הכי הרבה פחות תופעות לוואי משל הכדורים נוגדי חרדה ודיכאון. היום נפגשתי עם רופא אחר והוא אמר לי לנסות את הכדור סרוקסט. אני ממש "מת" מפחד מתופעות הלוואי שלהם, אז על מה בכל זאת אתם ממליצים?

לאייל מבחינתך הדימיון בין שתי התרופות הוא הרבה יותר גדול מההבדלים. מדובר על שתי תרופות מאותה הקבוצה ואני מקווה שהתרופה שתיטול תתאים לך. כלומר תשפיע לטובה ללא תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

סובלת מהתקפי חרדה ובעבר גם דיכאון. מטופלת בסרוקסט כחצי שנה. בשבוע האחרון החלו לי כאבים בחזה ודקירות. אינני יודעת אם אלו סימני החרדה ששבים... או באמת בעיה בלב. אני מתביישת ללכת לרופא כי הוא בטח כבר לא יאמין לי ויגיד לי שזה מלחץ וחרדה.....למרות שאני עכשיו בתקופה טובה בחיי. גם לאימי אני מתביישת להגיד כי היא גם בטח תחשוב ששוב חוזרים לי התקפי החרדה. אין לי עוד סימפטומים של התקפי חרדה למעט הדקירות והכאבים. חזרתי לקחת לוריון אבל אולי זה באמת משהו בלב? איך ניתן להבחין אם זה באמת בעיה בלב או כתוצאה מחרדה? תודה רבה.

אורית, את בהחלט רשאית לפנות לרופא שלך בלי שאמא שלך תדע ולהתייעץ איתו מה לעשות. יתכן שזו חזרה של החרדות ויתכן שצריך לשנות תרופות או משהו כזה. אני אומרת ייתכן בכוונה יען כי אינני אשת מקצוע. אני לא רוצה להטעות אותך או לטעת בך תקוות שווא. אגב, גם אני סובלת מהכאבים האלה ואני יודעת שהם תוצאה ממתח. ה - ECG שלי בסדר. את יכולה להבדק גם אצל רופא כללי שיערוך לך בדיקת ECG ויאמת או יפסול בעיות בלב. אם הכל בסדר עם הלב אז זוהי אכן חרדה ואם לא... אז צריך לטפל. עצתי היא שבכל אופן אל תזניחי את הבריאות ותחיי בחוסר ידיעה שתגרום לך לחרדות מיותרות.

אפשר להתיעץ עם קרדיולוג- בדיקת אקו-לב היא הבדיקה היחידה שיכולה לתת לך תשובה מדוייקת. לפני כן מקובל לעשות EKG אך זה איננו תחליף לבירור יסודי של העניין.

לאורית השאלה החשובה היא קודם כל בת כמה את? אם את צעירה סביר ביותר שמדובר בכל זאת במצב של חרדה, במיוחד אם היו התקפים קודמים דומים שנקבע שהם מחרדה. אבל כמובן שיתכן שהדברים שונים. בכל אופן כדאי להעביר את החלטה לידיו של רופא המשפחה שמכיר אותך. גם אם הוא יצחק ממך כדאי בכל אופן לקבל את דעתו ולהיות שקטה עם החלטתו. אני ממליץ לעשות מינימום של בדיקות אם אין חשש להתקף לב. ECG אפשרי אבל אקו לב אינו קשור לאבחנה של אוטם בשריר הלב. כל טוב דר' גיורא הידש

האם אלטרול, או תרופות אנטי דכאוניות אחרות, עלולות לפגוע בתפקוד האינטלקטואלי? ז"א, לפגוע ביכולות הלימוד, בזכרון, וכ... תודה

יעקוב יקר, אתה מביע חשש שרבים מהאנשים ברחוב חושבים עליו. שהתרופות הפסיכיאטריות פוגעות באינטלגציה. הרשה לי להרגיע אותך. אני 'עם חותמת' עשר שנים ויותר ואני לומדת באוניברסיטה לתואר ראשון. אולם ישנם מצבים בהם יש חוסר ריכוז או חוסר שקט קיצוני היכולים להגרם או מההפרעה הנפשית עצמה או מתופעת לוואי של התרופה. במקרה של ההפרעה הנפשית נותנים תרופות שיאזנו את המצב ואז אפשר לחיות כרגיל כאשר מקפידים לקחת את התרופות, ובמקרה השני מחליפים את התרופות הגורמות לאי שקט קיצוני. אלכוהול וסמים לא פוגעים באינטלגנציה באופו ישיר למרות שהם מזיקים למוח. תלוי כמה אלכוהול אתה שותה. אם אתה שותה כוסית ביום אז לא קורה כלום, אבל - אלכוהול משנה את מצב התודעה ואת כושר השיפוט של האדם השתוי. האלכוהול במינונים גבוהים פוגע בריכוז, בשיפוט ובקואורדינציה, כמו כן הוא פוגע בצורה זו או אחרת בהוצאת הרגשות של האדם השתוי. יש לי נסיון עם זה אבא שלי עליו השלום היה אלכוהוליסט... ולמרות היותו אלכוהוליסט הוא היה אדם אינטלגנטי מאוד. סמים פוגעים בתודעה ואף עלולים לגרום להתמכרות ואפילו למוות!!! הימנע משימוש בהם!!! אין סמים קלים!!!! כולם מסוכנים!!!!!!

תודה רחל. ד"ר הירש, אם אפשר הייתי מעוניין לקבל תשובה גם ממך יעקב

אז זהו הרופא הציב לי עובדה שאין צורך ב1.5 מילגרם קלונקס הורדתי בבוקר ולא קרה כלום אם ארגיש לפני מחזור קשה אקח לי אבל קבוע הורדתי ל 1 מילגרם והרגשה טובה בנתיים. אז רק לידע אותך מה קורה איתי. שיהיה שבוע טוב

לגלית זה בסדר גמור. יחד עם זאת מדי פעם אם יש יום קשה, לא יקרה דבר אם תוסיפי חצי כדור קלונקס. את עדיין עומדת בחוקים גם אם מוסיפים מדי פעם חצי כדור. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך חברתי לעבודה חלתה במחלה קשה היא מאושפזת על ערש דווי התקשרתי כמה פעמים לבעלה והיה לו קשה לדבר והוא מסר לנו לא לבוא לבקר אותה הכוונה לחברים לעבודה המנהלת שלנו מתקשרת מדי פעם או פעם בשבוע השאלה שלי מה לעשות האם להתקשר מדי פעם ולשאול כי אחרי הכל היא עבדה איתי צמוד ותמיד אני חושבת עליה מה דעתך האם להתקשר מבלי לשות שזה מפריע או אולי זה לא מפריע איך לחשוב?אין להם משפחה גדולה רק ילדיה בעלה וזהו תודה על הענותיך

לאסתר קודם כל לשאול את בעלה האם אפשר להתקשר, לפי מכתבך הבנתי שהוא ביקש לא לבוא לבקר. ישנם אנשים סגורים יותר המתביישים לבקש עזרה ולכן הם אומרים שאינם רוצים ביקורים למרות שהם מאוד שמחים כאשר באים לבקר. כך שיתכן שבכל זאת כדאי שתלחצי ותנסי לשכנע לאפשר את הביקור. כמובן שאם בעלה מבקש במפורש אז עדיף לכבד את בקשתו. כל טוב דר' גיורא הידש

חברה שלי נשואה ופיתחה מערכת יחסים עם גבר נשוי במשך מספר חודשים, הגבר בחר להשאר עם אשתו ואינו מעוניין בקשר עם חברתי . היא לא מסוגלת להפסיק לחשוב עליו וכל מה שהיא רוצה זה רק את אותו גבר שעשה את בחירתו . אציין שלחברתי יש ילדים אך אינה אוהבת את בעלה. היא סובלת מדיכאון נוראי, כל הזמן בוכה, חסרת תאבון, חולמת עליו בלילות , רוצה להתאבד . היא הלכה לטיפול פסיכולוגי שבה הפסיכולוגית דנה איתה על ילדותה וגם הלכה לפסיכיאטרית שנתנה לה רסיטל שלא עזר לה. נשאלת השאלה איך אני בתור חברה טובה יכולה לסייע לה ולהוציא אותה מהמצב בו היא נתונה. תודה רבה.

אני לא יודעת אם את יכולה להוציא אותה מהמצב בו היא נתונה, אבל אם תהיי שם בשבילה, תתענייני בה, תקשיבי לה ותעודדי אותה - נראה לי שזו תהייה בהחלט תמיכה טובה של חברה טובה. למה היא לא ממשיכה טיפול פסיכולוגי? גם אם הפסיכולוגית שהיא הלכה אליה לא מצאה חן בעיניה, או טיפלה בגישה שלא מתאימה לה, תמיד אפשר ללכת אל פסיכולוג/ית אחר/ת... (ומשתמע ממה שסיפרת שטיפול בהחלט יכול להועיל לה)

בנוגע לתרופות נגד דיכאון - בני אדם מגיבים שונה לתרופות, ייתכן ותרופה אחת לא משפיעה על מישהו ותרופה אחרת כן יכולה לעזור לו. הייתי מציעה לחברתך לנסות עוד תרופות לפני שהיא מוותרת עליהן. כמו כן יש לקחת בחשבון פרק זמן מסויים מתחילת נטילת התרופה ועד שמורגשת השפעתה.

גיליתי לפני כמה ימים שאני בהריון עם תאומים, מאז אני חרדה מאוד, הלב דופק מהר יותר, שילשול מידי פעם, נשימה כבדה, בקיצור כל מה שמרגישים בזמן חרדה, חשוב לי לציין שאני טיפוס חרדתי לפני ההריון, אבל לאחר טיפול פסיכולוגי הצלחתי לצאת מזה, לפחות להפחית את כמות החרדה בחיים, הבעייה היא שלא תיכננתי תאומים ואני יודעת כמה שזה קשה פיזית וכלכלית והחרדה חזרה בגדול, אני חוששת שאני פוגעת בהם, אני חוששת לסבול מהחרדה לאורך כל ההריון ואני לא ממש יודעת מה עושים אם זה לא יעבור- האם ניתן לקחת כדורים לחרדה בזמן הריון? מה הפתרונות שתוכל להציע לי. תודה.

היי, תחילה תחשבי על הצד הקל: אולי תבקשי ללדת בניתוח קיסרי ואז יהיה לך קל יותר.... ותחשבי על הצד היפה: יהיו לך תאומים!!!! זה נשמע לי נפלא. אינני יודעת אם כבר ילדת כבר אבל הרבה היו מוכנים להתחלף איתך. לד"ר הידש: אני חוששת מלידה בכלל....כי אני סובלת מדיכאון והתקפי חרדה ונוטלת תרופות. האם בעת הריון יהיה עליי להפסיק את התרופות? ומה יהיה אז? והאם זה תורשתי? ומה יקרה בלידה כשיש "בלאגן" עם כל ההורמונים? לידה קלה....

ליעל אכן ניכר ממכתבך שקיימות חרדות, אולם כעת הייתי מייחס את החרדה לידיעה ולתחילת ההריון ובהחלט אפשר לחכות מספר ימים ולראות לאן הדברים הולכים. תמיכה של בן הזוג בודאי ששווה הרבה. לאור-אין צורך להפסיק את התרופות נוגדות הדיכאון בזמן ההריון. אבל כאשר תגיעי לגשר נדבר. כל טוב דר' גיורא הידש

לפני מספר שנים התחלתי לתלוש שערות מגבי, חשבתי שאוכל להיפטר מההרגל המגונה בקלות - אבל עד היום לא הצלחתי. לאחרונה הבנתי שיש שם לילד - טריכולומאניה. מה עושים?

מורידים שערות מהבייצים.

שלום, אכן התופעה מוכרת וכדאי לפנות לפגישת אבחון להערכה כללית וישנם טיפולים תרופתיים ושיחות. תראה שאלה דומה למטה. כל טוב דר' גיורא הידש

קודם כל נרגעים והולכים לרופא לטפל בבעיה. יש לזה טיפול ואפילו לא מזמן התפרסמה על זה כתבה בעיתון הארץ. כלומר, אתה לא לבד עם הבעיה הזו. נכון שצרת רבים היא נחמת שוטים אבל אתה כנראה צריך טיפול, אתה יכול לפנות הן לפסיכיאטר והן לפסיכולוג שיעזרו לך להבין טוב יותר מה מקור הבעיה (פסיכולוג) ולטפל מבחינה תרופתית (פסיכיאטר)

שלום רב, אני פונה בשמו של אבי, יצחק. הנ"ל כבן 70 מעט רקע רפואי – סובל מזה שנים רבות (כ-13 בערך) מסכרת ולחץ דם גבוה ומטופל בכדורים אותם הוא נוטל כל יום. רשימת הכדורים אותם הוא נוטל באופן קבוע: קרדוקסין פורטה (750מ"ל), אוקסר (50 מ"ל), אגיסק (6 מ"ל), גלביטק, פרולול, מוקוליט. מזה מספר שנים (כ-4 בערך) הוא סובל מהרגשה של חנק בגרון כאילו שיש לו ליחה שאינו מצליח להוציא. עקב כך הוא יורק כל הזמן (על מנת להוציא את הליחה). הזמן היחיד בו אינו יורק זה זמן השינה ועד שהוא מתחיל לשתות ולאכול לאחר שהתעורר. יש לציין כי כבר הרבה שנים שהוא חי בסדר יום הפוך (ער בלילה וישן ביום). כמו כן הוא כמעט ואינו יוצא מהבית למעט מיקרים חריגים של הליכה לרופא או לספר. הוא מסרב לצאת מהבית כשאנו מציעים לו אפילו לטיול קצר. לאחר שהוא מתעורר בערב הוא מתהלך לעיתים (לא כל יום) בבית הלוך וחזור מספר רב של פעמים על מנת להיות מעט בתנועה. במהלך השנים עשינו לו בדיקות רבות של רופאים, כולל א.א.ג., נוירולוג וכו' שכולם טענו שלא מוצאים שום דבר שיכול לגרום להרגשה הזו וכנראה שהבעיה היא פסיכולוגית. (לפני כ-10 שנים נפטרה אימי ומאז הוא נמצא במצב נפשי ופיזי שהולך ומחמיר משנה לשנה). לפני מספר חודשים מצבו התדרדר מאוד וההרגשה הכללית שלו היתה ירודה מאוד (טוען כי נמאס לו לחיות במצב בו הוא נמצא והיה מעדיף לישון ולא להתעורר). עקב כך פניתי לרופא המשפחה שלו וביקשתי לקבל תרופת הרגשה לנסות ולטפל אולי בצד הפסיכולוגי של העניין. מזה ארבעה חודשים הוא נוטל כדורי רסיטל פעם ביום במינון של 20 מ"ג. הוא לוקח את הכדור לפני השינה (בבוקר). לאחר שהחל לקבל את הרסיטל הוא נבדק ע"י נוירולוגית שנתנה לו כדור השם קלונקס פעם ביום. הכדור הנ"ל השפיע עליו בצורה לא טובה. הוא היה מאוד לא יציב (נפל כל הזמן), ישן המון שעות ולא היה מסוגל לתפקד. כשהודענו על כך לרופא, ביקש כי נפסיק עם הקולונקס ונתן לו במקום כדור בשם דקינט אותו הוא לוקח פעם ביום. לאורך ארבעת החודשים בהם הוא נוטל את התרופה רסטיל הוא הפסיק (החלטה אישית שלו) פעמיים לקחת את התרופה למשך כיום-יומיים וכשגילנו שאינו לוקח אותה הכרחנו אותו לקחת מחדש. במהלך השבועיים האחרונים המצב שלו מדרדר מאוד. הוא ישן שעות רבות מאוד (כ-12-14 שעות), הוא אינו רגוע במהלך השינה ויש לו פתאום מעין התעוררויות (לא לחלוטין) בהן הוא אינו רגוע, צועק משתולל עם הידיים והרגליים ואינו מבין מה קורה. אנו מדברים איתו והוא עונה ומגיב אך אינו מבין מה אנו אומרים. לאחר שהוא מתעורר הוא אינו זוכר את מה שעבר עליו ומתנהג ברוב המקרים די כרגיל. למרות שיש ימים בהם הוא מתעורר מעט מטושטש ומבולבל ולאחר זמן מה מתאושש ומתנהג רגיל. יש לציין כי במהלך השנה וחצי האחרונות הוא רזה מאוד וירד בממוצע כ-15 קילו. הוא אוכל 2 ארוחות ביום, ארוחת בוקר שכוללת תה עם חלב ופרוסת לחם לבן (או שתיים) וארוחת צהריים שכוללת בד"כ אורז, או אורז עם בשר בקר. הוא אינו אוכל כמעט ירקות ופירות (לעיתים מאוד רחוקות). בין הארוחות הוא אינו אוכל למעט פעם את שבה הוא אוכל או עוגיות מלוחות את עוגה ללא סוכר. אני מתכוונת לקחת אותו השבוע לרופא המשפחה על מנת לעשות בדיקות דם מקיפות לבדיקה של ויטמינים ותפקוד של בלוטת התריס (נאמר לי שאולי יש קשר לחוסר או עודף תפקוד של הבלוטה). אשמח לקבל עצה אילו בדיקות לבצע ? אנחנו כבר מיואשים ולא יודעים לאיזה כיוון לפנות ומה לבדוק על מנת לעזור לו. ממה יכולה לנבוע ההתנהגות שלו במהל השבוע האחרון, חוסר השקט והבלבול ? תודה,

זה קשור לעבודה? כדאי לדעת שחוסר באור שמש יכול להשפיע מאוד על מצב הרוח (כמו שקורה בדיכאון חורף). האם לקחת אותו לפסיכיאטר? נשמע שהוא במצב לא טוב, ובוודאי סובל מכך מאוד. אולי כדאי לחשוב פחות בכיוון הפיזיולוגי ויותר בכיוון הנפשי. מתח ומצב נפשי לא טוב יכולים לבוא לידי ביטוי במגוון רחב מאוד של סימפטומים.

א. השינה שלו כי ככה הוא רגיל והוא גם לא עובד. אבא שלי בבית ומעדיף למות לפסיכיאטר הוא לא מוכן ללכת. רופא משפחה נתן לו את הכדורים. הוא לא מעונין לחיות אפילו לא בשביל הילדים. אבל למה הכדורים לא עוזרים?? האם יש פסיכיאטר שמוכן לעשות ביקור בית?

עם אישתי אין ולא היתה לי בעית זיקפה. לעומת זאת בנסיונות עם אחרות יש לי בעית זיקפה. מדוע ? האם יש טיפול? ואיזה טיפול? מדובר על יחסים מחוץ לנישואים...מזדמנים וכו... ידוע לי שאין לי בעיה אורגנית אלא פסיכולוגית... ובכל זאת...מה עושים???

לא בוגדים! כנראה גם השכל הישר מוביל אותך לזה.......

אבל אני מוכנה למצוץ לך ונראה.

עם אישתי אין ולא היתה לי בעית זיקפה. לעומת זאת בנסיונות עם אחרות יש לי בעית זיקפה. מדוע ? האם יש טיפול? ואיזה טיפול?

יש לך פרסומת בצד ימין למעלה לתרופה בשם ויאגרה. לחץ על הלינק, ואתה בדרך אל עולם זיונים מלאי זיקפה עם בחורות אחרות שאינן אשתך. בברכה מיכאל(מיקי)

להפסיק לזיין מהצד ולפתור את הבעיות בינך לבין אישתך שגורמות לך לחפש מישהי אחרת..... סליחה על התשובה ה'נשית' וה'פסיכולוגית' אבל לא נראה שהפתרון כזה פשוט כמו ויאגרה.... דנה

לפי מה שאתה מתאר הבעיה שלך היא פסיכולוגית ולא גופנית. אבל תזכור החיים הם לא זין הם תמיד קשים

לדוד- אתה סובל מחרדה ואפשר להבין שמדובר בחרדת ביצוע. לחרדה שלך יש בסיס מציאותי- עובדה שאתה לא מצליח. לא כתבת בן כמה אתה אבל בד"כ מצפים מאדם נשוי שיהיה מספיק בוגר ובטוח ביכולת המינית שלו גם בלי לחפש חיזוקים נוספים מנשים אחרות. אצלך כנראה הנושא הזה לא מספיק מפותח. מומלץ שתפנה בהקדם לאיבחון וטיפול פסיכולוגי כדי לטפל בהפרעה הבסיסית שממנה אתה סובל.

מעניין שכולם ענו לך למרות שזה לא בדיוק הפורום המתאים..... בכל מקרה חרדת ביצוע היא הגורם להפרעה לטעמי בקיצור דור שוב צודק! . 2 נקודות לדור. מנסיוני האישי אספר כי ,החרדה תעבור ואתה בסוף לא תצליח לשכב עם אשתך ,

שלום רב! אני בת 15 וחצי... למרות גילי הצעיר אני מקווה שתתיחסו למכתבי זה ברצינות ותנסו להבין אותי כמה שיותר כי זה די קשה.. יש לי אחות בת 8 אמא נהדרת ואבא בעייתי מאוד שההורים שלי היתחתנו המצב של אבא שלי הייה בסדר... הוא לא הראה שום סימנים לאובססיה מסויימת... אחרי שנולדתי הוא ממש הישתנה.. התחילה להיות לו אובססיה לאוכל.. אבל זה דבר די נורמלי אצל אנשים.. אבל לא אצל אבא שלי... במגיל קטן אין לי דמות של אבא.. הוא הרשה לי לקלל אותו לא לרכוש לו כבוד כלל...הוא לא הציב לי גבולות שהייתי זקוקה להם כילדה שגדלה וגם אחרי זה כנערה מיתגברת.. הוא מקלל המון ועושה דברים לא נורמלים... אני יודעת שזה נישמע מוזר אבל זה לפעמים מפחיד מאוד... מאז שאחותי הקטנה נולדה המצב רק החמיר... אמא שלי הייתה בפיקוח על ידיו 24 שעות ביממה... כדי לראות אם היא מבצעת טוב את תפקידה כאמא... אני בכלל לא מדברת על זה שרציתי שיהיה לי אבא כמו כולם שלא יקלל שיקדיש לי, שאני אוכל לבלות איתו יותר מ-5 דקות ולא להתחיל לבכות... הוא אף פעם לא הרים עלינו יד... אבל המצב שלו רק הולך ומחמיר עד שאני מפחדת שבאיזה שהו שלב גם זה יקרה.. יותר מ-5 שנים ניסינו לפתור לו את הבעיה... עם מי לא דיברנו... ההורים שלו וההורים של אמא שלי... הוא הבטיח אין ספור פעמים להישתנות...אבל אחרי כמה ימים חזר לסורו! לפני חצי שנה לקחנו אותו לפסיכיאטר וגם זה הייה אחרי לחצים שלנו.. הוא נתן לו מין כדור הרגעה שהוא צריך לקחת בבוקר ובערב... הוא לקח במשך חודש והפסיק.. ואז היינו צריכים לרדוף אחריו שיקח... לא שהכדור עזר .. אבל הוא הייה מרגיע אותו קצת... הוא בן אדם מאוד לחוץ ועצבני... הוא צועק מהר ומיתרגז מטבעו...! אין לו כבוד לכלום כבר... אתם לא רואים את ההתנהגות היום יומית שלו... זה דבר מחריד.. אני כבר לא מדברת עם הריבים בינו לבין אמא שלי שאני שומעת כבר מגיל 5... אז חשבתי שזה דבר נורמלי שהורים רבים.. אבל הגעתי למצב שימי שישי אני רק רוצה לצאת לברוח מהבית לא להיות שם... לא לשמוע אותם רבים לא לשמוע את הקללות שלו... ההיתנהגות הלא שפויה שלו...! הוא בן אדם טוב...באמת.. שאנחנו צריכים עזרה אנחנו מקבלים ממנו אבל לי ולאחותי קשה מאוד לחיות עם בן אדם חולה בנפשו...! שלא נדבר על אמא שלי שחייה את זה 15 שנה..! אני מרגישה כבר שאני עומדת להישתגע מהמצב הזה.. אבל זה לא כל כך פשוט כמו שזה ניראה.. כל הדלתות סגורות בפנינו ...!!! אתם בטח שואלים למה אני מיתכוונת?! אז ככה.. למישפחה שלו גם לא חסר... אם אמא שלי תירצה להיתגרש הוא ממש לא ישאיר לה את הבית...! ברגעי כעס הוא לא חושב עלינו וזה גם אמא שלי אמרה.. אמא שלי לא עובדת ואין לה גב כלכלי..שירשה לה לקחת סיכון... אין לנו לאן ללכת ...אחותי נימצאת בכיתה מיוחדת... זה בית ספר רגיל רק שיש בו כיתה קטנה.. שמקבלים שם יותר יחס מאשר בכיתה של 40 ילדים.. וכיתה כזאת קשה למצוא בכל מקום..! אין לנו מה לעשות... זה פשוט להמשיך לחיות ככה עד שאני או אחותי נעשה צעד קיצוני שיעורר את כולם...! ואחותי גם סובלת מאוד.. היא בוכה אין ספור פעמים למה אין לה אבא נורמלי שהיא יכולה לדבר איתו בלי שיצעק ויקלל והיתנהג אליה לא יפה... לה מגיל קטן אין דמות של אבא כי כשהיא נולדה המצב שלו הייה כבר קשה.. שאני נולדתי הוא לא הייה ככה... זה דבר מדהים איך הוא יכול להפוך לבן אדם הפוך ממה שהוא הייה ב-15 שנה שלא קרה בזמן הזה שום משבר או משהו שיגרום לכך..! רציתי לשאול אם אפשר להוציא מהפסיכיאטר שהוא הלך אליו טופס שהטיפול לא הצליח... כמו להוציא אותו בן אדם לא שפוי ולהיסתמך על זה ברבנות שלא יתנו לו לקחת מאיתנו את הבית... או להקשות עלינו במזונות..אני יודעת שזה נישמע מגעיל אבל כל יום אני מתה מחדש, ואני חושבת שאם זה לא יקרה אז את מי שבאמת יאשפזו זה אותי כי באמת שאני כבר לא יכולה ליותר... בבקשה תייעצו לי?... אימרו לי מה לפי דעתי אני צריכה לעשות?.. כל דבר יתקבל בברכה..! בתודה מראש איילת!

שלום איילת, ובכן, בעינייני גט ומזונות עליך לפנות לייעוץ אצל עורך-דין שמומחה בגירושין. תנסי כאן: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1334-3818,00.html להערכתי האישית אבא שלך ממש לא יוכל לקחת לכם את הבית אם אמא תתגרש ממנו. מצד שני, עם כל הכבוד, על צעד של גירושין צריכה להחליט אמא שלך, ואם האדם אכן ממרר לכם את החיים כמו שאת טוענת זו עילה סבירה לגירושים. כתבת אך ורק דברים רעים על אבא שלך. ואני שואל מה בכל זאת טוב בו, שמסביר את זה שאמא שלך נשארת איתו מעבר לפן הכלכלי בלבד? מה הוא עושה טוב האבא הזה? בברכה מיכאל(מיקי)

גם ההורים שלי היו רבים של הזמן, ואני חושבת שזה השפיע עלי לא טוב, גםא ני הייתי בוכה המון, מסתגרת בשירותים, ורוצה כל הזמן לברוח מהבית. זה נשמע, לצערי, שאין כל כך מי שיעזור לך. נראה לי שהכי טוב יהיה לערב שירותי רווחה כי ברור שאת מאוד סובלת. יש כל מיני מרכזים לנוער שיש בהם צוות מאוד מיומן להתעסק המקרים כאלה, אפשר לגרום לאבא שלך להיות תחת פיקוח של טיפול ככה שמצבו ישתפר ואולי אפילו המצב בין הורייך ישתפר כתוצאה מכך. אם תגידי מאיזה איזור את בארץ אני מוכנה לחפש עבורך פרטים של מרכז כזה. יש בת"א מרכז לנוער, יש ברחובות "אחד על אחד" ועוד כל מיני כאלה. כדאי אולי לחשוב אם יש מישהו בכל זאת שיכול ללוות אותך בתהליך, כי זה לא פשוט, בייחוד לך, משום שאת צעירה. קחי בשחבון שזה יכול להיות תהליך קצתלא נעים, אבל מצד שני, יכול להביא לשיפור.

כנראה שהאבא יודע לעשות דבר או שניים טוב......

כי בגיל הזה בשעה 1:40 לפנות בוקר ישנים ולא כותבים בפורומים....

זה מתחיל שוב.... מחול השדים הזה. היא לא הייתה צריכה להגיד את זה. (אמא שלי ע"ע הודעה מלמטה). עכשיו אני כל הזמן מדמיינת את דיקלה תלויה על עץ.... ואני חושבת על הסכין שיש לנו בבית... לא רוצה לחוזור לזה לא רוצה... ממש לא בא לי על זה. אני בוכה עכשיו. הדמעות פשוט יורדות מאליהן... ודיקלה עליה השלום... נראה לי שאני צריכה להתקשר לרופא שלי מחר.... זה כבר לא מצחיק.... אני פוחדת... מעצמי. לא אני לא אובדנית. אני רק רוצה להוציא את כל הרעל החוצה. 13 כדורים ביום ואמא עם פה גדול. היא בטח ישנה לה בכיף.... אני רק יושבת כאן ולא יודעת מה לעשות....

אני אכתוב לך שיר: שם השיר: שיר בכיף מבצע: קורין אלאל (מילים שמואל קלוסקי) לחן: קורין אלאל שיר בכיף שיר שקם עם הבוקר בא, שוטף יום נפתח אל הדרך יוצא, מסחף, קמה לי בבוקר, בוקר כבר מזמן על האש יש מים ובנתיים מה המצב בחוץ מעבר לחלון איך מתחיל לו יום אני עוד בחלום שיר בכיף ... אני נוסעת אל הדרך החופשית שמים מכחילים לאט לאט מעל דרכי קולות בוקר צבעים לילה זמן ללכת יש לי למה יש לי כמה תנו לגשת שיר בכיף שמש מכשפת נחה על הים אם תקשיב למוסיקה כל העולם ראש אל ראש אל גוף תשוקות והזיות מי אמר שלא נותנים בכיף לחיות שיר בכיף ... בברכה מיכאל(מיקי)

לרחל חייבים להרגע ולהשאיר את הטפל בצד ולא לגעת בו. כן, מילים יכולות להרוג, אבל את היא זו שנותנת להם את הכוח. כך שלאמא שלך יש כוח כל זמן שאת נותנת לה את הכוח ופוחדת מהמילים שלה. תהיי בטוחה בעצמך וכל הכוח של אמך יעלם ברגע.... תשמרי על עצמך הידש

כן, זה הרעיון הבא שלי. לתת מידע גם להורים וגם למתאשפזים עצמם. כך זה אולי יקטין את הטראומה. כי זאת טראומה לכל דבר. אני עוד זוכרת איך נראיתי באישפוז הראשון. ואיך אמא שלי ברחה ממני וחברה שלי החזיקה אותי שלא אפול. אמא השאירה אותי ליד המיטה וברחה כל עוד רוחה בה. ברררררררר........ אני נזכרת בזה כאילו זה היה היום. טוב - הרעיון המרכזי הוא להכין את המשפחה ואת המתאשפז לקראת האישפוז. להסביר לו מה יקרה איתו, אילו פעילויות יש במחלקה וכיוצא בזה. אני מתייחסת לאשפוז במחלקה פתוחה מאחר ומעולם לא חוויתי אישפוז במחלקה סגורה (למרות שבאתי לבקר חברה טובה שלי פעמים רבות גם במחלקה סגורה... ושם הכללים קצת שונים. נו, טוב - שונים בהרבה). אני חושבת שהמידע הזה יכול עזור לעכל את העובדה של האשפוז, את הטיפול הניתן במהלך האשפוז וגם להבין שבארצנו דלת התקציב זה מה יש... כמובן שבראשי הקודח ישנם עוד רעיונות. אשמח לקבל מכם פידבקים על הנושא.. במייל.

שלום רחל, יען כי אני מתאשפז אך ורק במצב אקוטי באופן קיצוני, אך ורק במחלקות סגורות, ותמיד לפרק זמן קצר של שבוע עד שבועיים. הענין הוא שאין צורך לכתוב מדריך על מחלקות סגורות, כי אין ממש מה לומר על מה יש לעשות במקום הזה, כי אין מה לעשות שם. כל מה שצריך זה לנוח והסביבה תעשה לך את העבודה. בבית חולים הראשון שהייתי מאושפז בו, כל מה שיש לעשות זה ל"סבול" בשקט, או לחלופין ל"סבול" ברעש גדול. מותר לעשות הכל במחלקה מלבד להרביץ למישהו או להתפשט ולרקוד בעירום, או לצרוח בקולי קולות פרק זמן ממושך , שאז קושרים אותך... בבית חולים השני היה יותר מרחב סגור, אז אפילו את כל זה אין צורך לעשות, ואפשר פשוט להרגע לאכול שלוש ארוחות מסודרות ליום, לצאת לחצר, לפטפט קצת אם מתחשק, מדי פעם עבודה שיקומית, ריפוי בעיסוק. בקיצור, אין ממש צורך לכתוב מדריך למתאשפז במחלקה סגורה, כי אין שום צורך בהדרכה. דואגים לך שם להכל. נניח שהיית צריכה לכתוב ספר הדרכה לקוף איך זה להיות בכלוב בגן חיות. מה כבר היית כותבת לו? אל תאכל בוטנים שזורקים לך? השתדל שלא לחשוף את התחת שלך בפומבי? מה? אם כבר צריך מדריך זה לאיך לחיות אחרי האישפוז לא בתוך האישפוז. בברכה מיכאל(מקקקי)

ליעל פעם אני התחלתי לכתוב את זה, כך שיש לי כחמישים אחוזים מהחומר מוכנים. אם את רוצה אעזור לך ברצון. הידש

מצטערת שההודעה למעלה כל כך טריגרית. בדרך כלל אני מספרת לכם על ההעצמה שלי, אבל היום זה כבר חצה גבולות. יש לי בעיות מאוד חריפות עם המשפחה שלי. האחים שלי פשוט לא שמים עלי, אם אני אנסח את זה בלשון עדינה. אחותי הקטנה נתנה לי סלולרי אבל אני יכולה להקשר רק אליה וכשאני מתקשרת היא מתייחסת אלי כאילו אני עומדת לה בדיוק על השפיץ של האף, כלומר כמו אל מיטרד. יש לי שני אחים שבכלל לא ראו את הדירה שלי... ולא רק זה, הם אפילו לא מרימים טלפון. הגדיל לעשות אחי הקטן כשהוא פשוט ניתק לי בפרצוף בלי לומר אף מילה. אבל כמו שאומרים הכול בא מאמא... אצל אמא שלי אני אף פעם לא בסדר. יש לנו חברה משותפת וכל פעם היא אומרת לה: " רחל לא בסדר". לא מילה טובה ולא כלום. אבל היום זה פשוט שבר את כל השיאים.... היא הייתה עצבנית וכמובן על מי הכי קל להוציא את העצבים??? עלי כמובן. היא אמרה את המשפט המצמרר הבא: " גם אם תיתלי את עצמך על עץ אני לא אתן לך כסף". היו לי שני חברים שהתאבדו בתליה... אחת מהן נמצאת תלויה על עץ ביערות הכרמל ואחד התאבד בשטח בית החולים בו היה מאושפז. התמונות של שניהם רודפות אותי ללא הפסק והיא אומרת דבר כזה... וכל זאת למה??? כי לא עזרתי לה להרים דברים בבית. תבינו - אני לא גרה שם יותר... מה לעשות עם המשפחה הזאת??????? איך עוברים תהליך של התנתקות רגשית בשלום??? אני לא רוצה למות, בטח שלא לתלות את עצמי על עץ... אבל זה כואב כל כך. חוסר הרגישות הזה. חוסר ההבנה הזו... אגב, במהלך האישפוז האחרון אמא שלי הייתה אצלי רק פעמיים. האחים שלי בכלל לא... אז תבינו...

הי רחל, מה אני יכול להגיד לך? מה את יכולה לעשות.... יש לי פיתרון בשבילך? הנקמה האולטימטיווית!!!!!!!!!! זה הולך ככה, את תצליחי על אפם ועל חמתם. הם לא מתקשרים אליך?! אל תתקשרי את אליהם. מנתק לך בפרצוף הממזר, שיחזור אליך על ארבע לפני שתדברי איתו. שילכו לאלף עזאזלים איזו משפחה איומה.... תצליחי על אפם ועל חמתם ותוציאי תואר ראשון ותואר שני ותואר שלישי. תצליחי ותצליחי. תצליחי ביום ותצליחי בלילה ותחיי טוב ותאהבי את עצמך, כי את ראויה לכל האהבה שיש בעולם הזה וגם בעולם הבא. תהיי חזקה....אוי, את טריגרית לגמרי.... מה נעשה? נגמור את הקופסא. נשארו לי עוד סיגריות.... הסיגריות פותרות כל מצוקה... הרבה אהבה ממני אליך....תנקמי בהם בזה שתצליחי... מיכאל(מיקי)

תודה על העידוד... האמת היא שזה מה שאני מתכננת לעשות. לעמוד להם כמו עצם בגרון. לא לוותר... אני חיה כך כבר 34 שנה... כבר מהרחם אני ואמא לא הסתדרנו. ההריון היה קשה ומסובך. ברחתי ממנה בחודש השביעי... פגית. היום אתה תראה אותי ולא תאמין... פשוט תפחתי למימדים מפלצתיים... כל אנשי המקצוע שבדקו את המשפחה שלי הודו בפני שזה מקרה סוציאלי אבוד. שאין מה לעשות. פשוט כולם אמרו לי לברוח משם. עשיתי את זה. אני גרה רחוק מהם. אני מתגעגעת לאוניברסיטה... ללכת לספריה ולשקוע בחומר רב על הקיסרות הרומית או על ימי הביניים שזו תקופה מאוד מרתקת למרות מה שחושבים... לקרוא שירה, לקרוא פרוזה... אוווווו.... כמה שאני מתגעגעת ללימודים. וכמובן לפעילות שלי.. כרגע אני כותבת מאמר שמיועד לנפגעי נפש ובני משפחותיהם על מה שמצפה להם באישפוז הראשון. מה זה אומר וכיו"ב... ובניגוד אליך אני לא מעשנת אני פשוט מחסלת שוקולדים...

שלום, אני שואלת שאלה בשם אבי, אדם בן 72 בריא בדרך כלל, אשר עבר ניתוח פרוסטטה לפני חודשיים וחצי. מאז הניתוח הוא מתלונן על כאבים במתן שתן. הוא אינו ישן היטב בלילות עקב קימה תכופה לשירותים. הדבר מתרחש גם במהלך היום. הוא הפך להיות אובססיבי בעיסוק בהטלת שתן, אינו יוצא מהבית מחשש שיצטרך להטיל שתן במקום ציבורי, ואינו מאפשר לאורחים להגיע לבית שכן מלחיץ אותו להטיל שתן כשיש נוכחים בבית (גם בני משפחה, למעט אמי). לפני כחודש, לאחר בקור אצל פסיכיאטר, הומלץ לו על כדורים מסוג ציפרמיל (רסיטל)+קלונקס (1 ביום מכל סוג). יחד עם זאת בתופעות הלוואי של התרופה מצויין כי היא עשוייה לגרום להיצרות בדרכי השתן. ישנם שני היבטים לבעייתו. בהיבט הרפואי, הרופא המנתח טוען לאחר מספר בדיקות, כי הכל בסדר, והניתוח עבר בהצלחה. אבי לעומת זאת טוען כי הוא סובל עדיין מכאבים (גם לאחר שקבל עשרה ימים TARIVID). הוא טוען ללחצים ולצורך עז בהשתנה תכופה, ושהוא אינו מתרוקן עדיין עד הסוף. בהיבט הנפשי-התעסקותו הבלתי פוסקת בבעייתו, והדכאון אשר שורה עליו. מאדם פעיל, עובד במשרה מלאה, הפך לתלותי באמי, מסתגר בבית ואובססיבי לבעייתו. ביום ג' הוא הולך לעשות בדיקה פולשנית, בה מוחדרת צינורית מתכת לפין, על מנת לבדוק האם אכן משהו בניתוח לא הצליח. אנו, בני המשפחה כואבים את מצבו, אך חוששים בעיקר למצבו הנפשי, עקב הדכאון העמוק אליו נכנס. שאלתי היא, האם ייתכן שהתרופות הפסיכיאטריות שהוא מקבל, על מנת לסייע לו בהיבט הנפשי, עשויות להיות הגורם המשפיע על תפקודו הפיזי, ועל הקושי בהטלת שתן? אם אכן, מהי האפשרות האחרת? נראה כי הוא זקוק לטיפול תרופתי נפשי. (גם אם קיימת בעיה פיזיולוגית אמיתית, היא אינה מצדיקה את הדכאון וההתנהגות בצידו). רצינו לקחת אותו לפסיכיאטר מתמחה בגריאטריה, אולם בגלל שעליו לנסוע לשם כך מחולון לת"א, הוא אינו מעוניין (מחשש שיצטרך להטיל שתן בדרך). אודה על התייחסות לבעיה. תודה מראש אתי

לאתי בתגובה ראשונה אני נוטה להאמין שקיימת בעיה בדרכי השתן ולכן התלונות מוצדקות. פתרון חלקי לבעיה היא בקבוק ליד המיטה, לפחות שלא יצטרך לקום בלילה והבקבוק עשוי לתת לו בטחון. כמובן שישנה כאן בעיה עם התדמית האישית ותצטרכו לדבר על זה. מהבחינה הנפשית, גם אם ישנה בעיה בדרכי השתן אין ספק שהתגובה היא מוגזמת ויתכן שישנה ירידה לדיכאון. לכן הטיפול בנוגדי דיכאון עשוי להיות מתאים. הצפרמיל אינו משפיע על דרכי השתן ואינו יוצר בעיה בהטלת השתן. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, האם הקלונקס משפיע על דרכי השתן??? תודה אתי

אני עושה את זה בשביל הידע הכללי בלי בקשר לאדם קרוב הסובל מהפרעת אישיות גבולית. אז זה הולך ככה. נער. גיל 17. לפי הכל הוא סובל מההפרעה הזאת. כן, אני יודעת שכל עוד הוא לא פנה לפסיכיאטר שבדק ת'נושא הוא לא באמת נחשב כ"סובל מהפרעת אישיות" אבל הוא מודע למצב.. כל מי שמסביבו מודע למצב. והכל בא בצורה קיצונית. לא דיכאון סתמי, לא התקף עצבים רגיל.. אלא הכל בקיצוניות. ניתוקים.. שינויי מצביי רוח.. מחשבות מעוותות בראש.. וכל סימן שנראה ככה. אני מאמינה שהוא באמת סובל מזה. והוא מאמין ככה גם.. הבעיה זה שהוא מתנגד לכל תרופה כימית. הכל. הוא לא רוצה ללכת לפסיכיאטר כי הוא לא רוצה שיביאו לו תרופות כימיות שהוא לא יקח גם ככה.. הוא מאמין שהוא יצליח לשלוט בזה ולצאת מזה. הוא דיי מצליח. אבל השאלה שלי היא אם זה אפשרי. זה אפשרי שמישהו יוציא את עצמו מההפרעה הזאת? או שהיא תעבור מעצמה? או שזה נשאר לתמיד ודורש טיפול מסויים? כי הוא ממש מצליח להשתפר.. ולצאת מזה. בנוסף רציתי לדעת אם יש משהו צמחי שיכול לעזור.. ולא כימי. מודה מראש. אני.

כמי שסובלת מההפרעה הזו (עפ"י איבחון ברמב"ם), אני יכולה להגיד לאיש הצעיר כל הכבוד. אבל הוא זקוק לטיפול. טיפול פסיכולוגי דווקא. לפעמים חייבים גם לתת תרופות שיקלו על העליות והירידות הקיצוניות במצב הרוח ועל החשיבה בשחור לבן... לפעמים צריך גם לעזור מבחינת סכנות כמו פגיעה עצמית ומחשבות אובדניות. הטיפול הפסיכולוגי היעיל ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT או שיטה טובה יותר DBT. אבל קודם כל, לפני הכל איש מקצוע צריך לערוך איבחון ולקבוע האם באמת מדובר בהפרעה הספציפית הזאת ולא בהפרעה אחרת. לשם כך צריך לראות או פסיכולוג קליני או רופא פסיכיאטר. לגבי פתרונות צמחיים...... החומרים המופקים מצמחים הם בעצם כימיקלים כך שזה בעצם אותו דבר כמו התרופה...

הנה עברו לי בראש. רגשות רגשות רגשות. כמו אהבה, חיבה, חמלה ורחמים, תשוקה ומשיכה, התאהבות, געגוע, כמיהה, רצון, ציפיה אכזבה, ייאוש, שנאה, טינה, נוקמנות, סלידה ודחייה תוגה ויגון, עצב, צער, דכדוך, שעמום, אושר, שמחה פחד, בהלה, חשש וחרדה, בעת, אומץ, מחויבות קנאה, חמדנות, כעס, רוגז, זעם, בושה, אשמה, נחיתות, השפלה הערצה, סגידה, אמונה, יראה שביעות רצון, התעלות רוח איך תקראו לתחושת המרחב, וההיפך? לתחושה שאתה נרמס? לחסר? לאין רגש? מה שכחתי, על מה דילגתי? אולי חלק לא לעניין בכלל ומה קורה כשיש כאב לא מאותר, מה קורה כשלא יודעים לזהות להבחין ולהפריד בין הרגשות וגם כשמזהים קצהו של רגש (עם המון המון עזרה) הוא נעלם מייד... איך הייתם קוראים למצב כזה?

אבל מרגישים בלי מלים.... ככה זה. הרגשות לא צריכות הסבר ולא ניתוח טופולוגי. לרגשות אין הסבר. כשמרגישים פשוט מרגישים. לא משנה איזה שם תתני לזה... מה זאת אהבה? לא צריך לשאול בכלל את השאלה הזו- מיותר לחלוטין. כשאוהבים אז אוהבים, ומי שלא יודע את זה- גם אלף ספרים ושירים לא יעזרו לו. האומנות היא בכל זאת כלי לשיכוך של זעם, וכלי לבני אדם שהרגשות שלהם בעוצמה גבוהה מאוד איזה מפלט מכל זה. יש אנשים שיותר רגישים מאנשים אחרים. הבעיה הגדולה היא שדווקא האנשים, שהם יותר גסי רוח הם בדרך כלל גם בעמדות המפתח של ניהול החברה. בברכה מיכאל(מקקקי)

מדהים! בדיוק מתנגן ברקע שיר של עברי ליד עם שורה מאוד פילוסופית 'יותר טוב כלום מכמעט' והתחלתי לחשוב על המשמעות של המשפט שבשמיעה ראשונה (להיום) נשמע נפלא. אבל...במחשבה קצת יותר לעומק, נראה לי שהכמעט, או הפיספוס שאת מתארת בסוף הוא הרבה יותר טוב מכלום. היכולת להרגיש כאב, צער, עצב, בדידות, היא יכולת מדהימה בעיני, ועדיפה עשרות מונים על קהות חושים ונפש כבויה. מי שיכול להתאכזב, לפחד ולכאוב יכול ללא ספק גם לשמוח , לגעת להתרגש ולאהוב. לא? דנה

הי דנה ג. הכלום הוא כלום. לא ניתן בכלל לחוות אותו. הכמעט מתסכל אבל הוא לפחות משהו. הכי טוב לקבל את הכל, את כל הערבוביה המטורפת הזו שהרופאים שלי קוראים לה מאניה דיפרסיה. להגיד תודה לאלוהים שנתן לי את המתנות האלה. כי מה הייתי בלעדיהן? איזה פוץ מגעיל שרק חושב את עצמו למלך העולם. ולא אדם רגיש שיודע שהוא לא יודע, שהוא בעצם יודע מה שהוא יודע. בתקווה להבנה מוחלטת וברורה של חיי המשונים בברכה מיכאל(מקקקי)

איך הייתי קוראת לזה??????. המצב הקיומי היומיומי שלי. ככה אני חיה. לא יודעת מה לעשות איתם כשהם באים. בדרך כלל אני מעדיפה לנתק את זה. כי זה כואב. כואב להרגיש כל כך הרבה בבת אחת...

לד"ר הידש, אני בן 23 נוטל קלופיקסול 2 מ"ג אחרי תלונות על חוסר שקט נפשי ומוטורי, שינויים במצב רוח ומחשבה של הפסיכיאטר שמדובר על הפרעת מצב רוח (מניה -דיפרסיה ) בנוסף למס' התקפי פאניקה שחוויתי. לאחר כשלושה ימים שהתחלתי לקחת את הקלופיקסול לפני השינה, אני מתעורר אומנם "רגוע" אך מתקשה לתפקד במהלך היום, חוזר הביתה מלימודי עייף בצורה קיצונית לעומת קודם. אומנם התרופה עוזרת מעט בשינה, אך האם התופעה שתיארתי היא חלק ממצב דיכאוני או שהיא כחלק מהטיפול התרופתי, וכדאי להפסיק אותו??? האם יכול להיות שזה יחלוף לאחר שימוש נוסף....? חשבתי פשוט להפסיק את התרופה כי קשה להמשיך לתפקד איתה. אודה על דעתך בנושא...

הי אפי, מובן מאליו שכדאי שתחכה לתשובתו של ד"ר הידש, אבל מנסיוני התרופה הזו היא קשה ביותר, וגרמה לי לתופעות לואי אללה יסתור. למה שלא תעבור לזיפרקסה או איזה תרופה נחמדה יותר מהדור החדש? כמובן במידה ויש לך כסף לממן תרופה כזו. ואם זו באמת מאניה אז אתה יכול לעבור למייצבי מצב רוח כמו ליתיום או תרופות אנטי אפילפטיות. זה נדמה לי כבר עדיף. הקלופיקסול זו תרופה למצבים קריטיים בלבד... מי הנגר שרשם לך את זה, תגיד לי... ברצוני להדגיש שאין לי כל תואר או סמכות בנושאים אלה. בברכה מיכאל(מקקקי)

ממה שאני זוכרת מהכדור הזה... אפעס הוא גרם לי להתפסות של הפרצוף ולכן הוא הוחלף... אבל רק לידע כללי בנושא כדורים: מה שעובד על מישהו אחד לא בהכרח עובד אצל מישהו אחר. חוץ מזה חשוב להדגיש - עובר זמן עד שהתרופה מתחילה להשפיע. זה לא אקמול. בדרך כלל עוברים שבועיים שלושה עד שהתרופה מתחילה להשפיע. ודבר חשוב נוסף - לא להפסיק לקחת את התרופה על דעת עצמך!!! זה יכול להחמיר את הסימפטומים.

לאפי קלופיקסול אינה תרופה מקובלת לטיפול בבעיות שציינת. יחד עם זאת במינון כל כך נמוך עשויה להיות השפעה מרגיעה ומורידת חרדה. היתרון בתרופה שהיא אינה ממכרת. תופעת העייפות במשך היום היא כנראה תופעת לוואי, כאשר ישנה הסתגלות ועייפות והיא חולפת עם הזמן. כל טוב דר' גיורא הידש

חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991 1 1. הגדרות (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה) בחוק זה - "בדיקה פסיכיאטרית" - בדיקה פסיכיאטרית של אדם הנעשית בידי פסיכיאטר מחוזי או בידי פסיכיאטר אחר שמינה הפסיכיאטר המחוזי; "בית חולים" - בית חולים כמשמעותו בפקודה והמיועד לאשפז חולי נפש, או מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כאמור או בבית חולים כמשמעותו בפקודה; "הפקודה" - פקודת בריאות העם, 1940; "ועדה פסיכיאטרית" - ועדה פסיכיאטרית מחוזית שמונתה לפי סעיף 24; "ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער" - ועדה פסיכיאטרית מחוזית שמונתה לפי סעיף 24א; "חולה" - אדם הסובל ממחלת נפש; "מרפאה" - כהגדרתה בסעיף 65ג(3) לפקודה והמיועדת לתת שירותים רפואיים לחולי נפש; "מנהל" - מנהל רפואי של בית חולים; "נכס" - מקרקעין, מיטלטלין, כסף וזכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא; "פסיכיאטר" - רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף 17 לפקודת הרופאים (להלן - תקנות המומחים); "פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער" - רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר לפי פקודת הרופאים. "פסיכיאטר מחוזי" - פסיכיאטר בשירות המדינה שהשר מינהו להיות פסיכיאטר מחוזי או סגן פסיכיאטר מחוזי לענין חוק זה; "פקודת הרופאים" - פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז - 1976; "קרוב" - בן זוג, הורה, צאצא, אח, אחות, סב, סבה, מאמץ ומאומץ; "ראש שירותי בריאות הנפש" - פסיכיאטר שמונה לפי סעיף 22; "רופא" - רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים; "השר" - שר הבריאות. 2. (בוטל) (תיקון: תשנ"א) 3. אשפוז על פי בדיקה (תיקון: תשנ"ה) לא יתקבל חולה לאשפוז בבית חולים, למעט אם ניתן לגביו צו אשפוז, אלא אם כן נבדק תחילה בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בבית החולים ונקבע הצורך לאשפזו; היה החולה קטין, ייבדק בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער. 4. אשפוז מרצון של חולה ושחרורו (א) חולה המבקש להתאשפז מרצונו בבית חולים, יחתום על הסכמה לאשפוז מרצון ולקבלת טיפול; אולם לגבי קבלת טיפולים מיוחדים שיפורטו בתקנות יש צורך בהסכמה נפרדת. (ב) חולה שהתאשפז מרצונו והוא מבקש להשתחרר מבית החולים, יחתום על טופס בקשה לשחרור, וישוחרר לפי רצונו בתוך ארבעים ושמונה שעות מחתימתו. (ג) סירב חולה לחתום על הסכמה לאשפוז ולקבלת טיפול לפי סעיף קטן (א) או על בקשה לשחרור לפי סעיף קטן (ב), תירשם בקשתו בפרוטוקול שייערך וייחתם בידי שני רופאים או בידי רופא ואחות, והחולה יאושפז או ישוחרר, לפי הענין. (ד) ביקש חולה להשתחרר לפי סעיף קטן (ב) ומצא המנהל כי נתמלאו בו התנאים לאשפוז כפוי כאמור בסעיף 9, יבקש המנהל מיד מהפסיכיאטר המחוזי לתת הוראת אשפוז; לא נתן הפסיכיאטר המחוזי הוראת אשפוז תוך ארבעים ושמונה שעות מהגשת בקשתו של החולה לשחרור, ישוחרר החולה מבית החולים. 4א. אשפוז קטין בהסכמת האחראי עליו (תיקון: תשנ"ה) (א) בסעיף זה ובסעיפים 4ב, 5 ו6- - "אחראי על קטין" - הורה, הורה מאמץ או אפוטרופוס, למעט אם הקטין הוצא ממשמורתם על פי סעיף 3(4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך1960- (להלן - חוק הנוער); "בית המשפט", ו"פקיד סעד" - כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הנוער. (ב) אחראי על קטין רשאי לבקש את אשפוזו של הקטין בבית חולים ולהסכים בשמו לאשפוזו ולטיפול בו. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יאושפז קטין בהסכמת האחראי עליו, אם מלאו לו חמש עשרה שנים והוא אינו מסכים להתאשפז, אלא באישור בית המשפט שיינתן לפי הוראות חוק הנוער, ועל פי העילות המנויות בו לאשפוז כפוי של קטין. (ד) נוכח מנהל, פסיכיאטר או אדם אחר המטפל בקטין בבית חולים, כי קטין שאושפז בהסכמת האחראי עליו אינו מסכים לאשפוז, יודיע על כך, בהקדם האפשרי, לפקיד סעד; מלאו לקטין חמש עשרה שנים, יביא פקיד הסעד את ענינו להכרעת בית המשפט; לא מלאו לקטין חמש עשרה שנים, יביא את ענינו לועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, אשר תבחן אם לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז ותורה על המשך אשפוזו או על שחרורו של הקטין בהתאם לממצאיה. (ה) אשפוז קטין בהסכמת האחראי עליו, למעט אשפוז שאינו כולל לינה בבית חולים, יהיה לתקופה שלא תעלה על חודשיים. (ו) ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער רשאית, לפי בקשה מנומקת בכתב של המנהל, להאריך בהתאם לתכנית טיפול, את תקופת האשפוז לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים, אם שוכנעה כי הקטין זקוק לטיפול המחייב את הארכת תקופת האשפוז. (ז) האחראי על קטין, פקיד סעד, או קטין שמלאו לו חמש עשרה שנים, וכן המנהל, רשאים, בכל עת, לפנות אל הועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ולנוער בבקשה לדיון נוסף בענין אשפוזו של הקטין. 4ב. אשפוז בהסכמת הקטין בלבד (תיקון: תשנ"ה) קטין שמלאו לו חמש עשרה שנים רשאי לבקש להתאשפז מרצונו בבית חולים, ולתת הסכמתו לאשפוז לפי הוראות סעיף 4; ואולם, בהעדר הסכמת האחראי עליו, לא יאושפז הקטין אלא באישור בית המשפט לפי סעיף 3ז לחוק הנוער. 5. אשפוז דחוף בידי המנהל (תיקון: תשנ"ה) (א) מנהל רשאי לקבל חולה לאשפוז דחוף בניגוד לרצונו וללא הוראת אשפוז לאחר שהחולה נבדק כאמור בסעיף 3, ונמצא כי נתמלאו לגביו התנאים לאשפוז כאמור בסעיף 9(א). (ב) תקופת אשפוז דחוף לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; בתום התקופה האמורה ישוחרר החולה, אלא אם כן ניתנה בתוך אותה תקופה הוראת אשפוז או שהחולה הסכים לאשפוזו כאמור בסעיף 4. (ג) הובא קטין לבית חולים בידי פקיד סעד רשאי המנהל לקבלו לאשפוז, בניגוד לרצונו, לאחר שנבדק כאמור בסעיף 3, אף אם לא נתמלאו לגביו התנאים לאשפוז לפי הוראות סעיף 9(א), אם נמצא בבדיקה כי קיימת אפשרות של ממש שהקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית קשה, העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי. (ד) תקופת אשפוז דחוף לפי סעיף קטן (ג) לא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; בתום התקופה האמורה ישוחרר הקטין אלא אם כן ניתנה בתוך אותה תקופה הוראת אשפוז או שהאחראי עליו הסכים לאשפוזו לפי סעיף 4א ואם מלאו לקטין 15 שנים הסכים אף הוא לאשפוזו, או שבית המשפט הורה על אשפוזו לפי הוראות חוק הנוער. 6. בדיקה כפויה דחופה (תיקון: תשנ"ה) (א) פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו בפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה: (1) הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות; (2) הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי; (3) הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר. (ב) פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב, על פי בקשת פקיד סעד כי קטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית, אם קיימות לדעתו ראיות לכאורה כי הקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית, והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי. (ג) בדיקה פסיכיאטרית של קטין לפי סעיף זה, תיערך בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער. 7. בדיקה כפויה לא דחופה פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו לפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה: (1) הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות; (2) נתקיים בו אחד מאלה: (א) הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו, סיכון פיזי שאינו מיידי; (ב) יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה; (ג) הוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו, באופן הפוגע בקיום אורח החיים התקין שלו; (ד) הוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש; (3) הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר. 8. תקפה של הוראת בדיקה הוראה של פסיכיאטר מחוזי לפי סעיפים 6 או 7 תהיה בתוקף במשך עשרה ימים מיום נתינתה. 9. הוראה לאשפוז כפוי ותקפה (א) שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים שבסעיף 6(1) ו-(2) וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב כי יובא לבית החולים וכי יאושפז בו בדחיפות. (ב) שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים שבסעיף 7(1) ו-(2) וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב על הבאתו לבית החולים ועל אשפוזו בו. (ג) הוראת אשפוז לפי סעיף קטן (א) או (ב) (בחוק זה - הוראת אשפוז), תהיה בתוקף במשך עשרה ימים מיום נתינתה. 10. תקופת אשפוז כפוי והארכתה (א) תקופת אשפוז על פי הוראת אשפוז לא תעלה על שבעה ימים מיום האשפוז אלא לפי הוראות חוק זה. (ב) פסיכיאטר מחוזי רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב מאת המנהל, להאריך את תקופת האשפוז על פי הוראת אשפוז לשבעה ימים נוספים. (ג) הוועדה הפסיכיאטרית רשאית לפי בקשה מנומקת בכתב מאת המנהל - (1) להאריך את תקופת האשפוז מעבר לארבעה עשר הימים האמורים, לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חדשים. (2) להאריך מדי פעם את תקופת האשפוז, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ששה חדשים; האריכה הוועדה הפסיכיאטרית את תקופת האשפוז לתקופה העולה על שלושה חדשים, רשאי החולה, קרובו או אפוטרופסו, בתום שלושה חדשים מיום ההחלטה, לפנות אל הוועדה בבקשה לדיון נוסף בענין האשפוז. (ד) פסיכיאטר מחוזי או ועדה פסיכיאטרית, לא יאריכו את תקופת האשפוז לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנעו, על פי הבקשה המנומקת שבפניהם, שמתקיימים בחולה התנאים למתן הוראת אשפוז כאמור בסעיף 9. (ה) נסתיימה תקופת אשפוז כאמור בסעיף זה ולא הוארכה, ישוחרר החולה. 11. הוראה לטיפול מרפאתי כפוי (א) נוכח פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים האמורים בסעיף 9(א) או (ב) וקיימת אפשרות לתת את הטיפול הדרוש במסגרת מרפאה - רשאי הוא, במקום לתת הוראת אשפוז, להורות בכתב כי על האדם לקבל את הטיפול הדרוש במסגרת מרפאה שיקבע, לתקופה ובתנאים שיורה (להלן - הוראה לטיפול מרפאתי), ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על ששה חדשים. (ב) נוכח פסיכיאטר מחוזי, על פי פניה בכתב של המנהל, כי חולה המאושפז אשפוז כפוי זקוק להמשך טיפול מרפאתי לאחר שחרורו, רשאי הוא לתת הוראה לטיפול מרפאתי לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים. (ג) פסיכיאטר מחוזי רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב מאת מנהל המרפאה, להאריך מדי פעם את תקופת הטיפול המרפאתי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ששה חדשים. (ד) לא מילא אדם אחר הוראה לטיפול מרפאתי כאמור בסעיף זה, רשאי הפסיכיאטר המחוזי לתת הוראת אשפוז. 12. ערר על הוראת אשפוז או טיפול מרפאתי (א) על הוראת אשפוז או על הוראה לטיפול מרפאתי וכן על סירוב לתת הוראת אשפוז, רשאי כל אדם להגיש ערר לוועדה הפסיכיאטרית. (ב) הוועדה הפסיכיאטרית תדון בערר על הוראת אשפוז לא יאוחר מחמישה ימים מהגשתו ובערר על הוראה לטיפול מרפאתי - לא יאוחר מעשרה ימים מהגשתו. (ג) הוועדה הפסיכיאטרית רשאית לאשר את ההחלטה נשוא הערר, לבטלה או לשנותה כפי שתמצא לנכון. 13. דחיית ביצועה של הוראה לאשפוז כפוי לא דחוף הוראת אשפוז לפי סעיף 9(ב) תבוצע בתום 24 שעות ממתן ההוראה, ואם הוגש ערר בתוך זמן זה - יידחה ביצוע ההוראה עד קבלת החלטת הוועדה הפסיכיאטרית בערר. 14. ביצוע הוראה לבדיקה, לאשפוז או לטיפול מרפאתי פסיכיאטר מחוזי שהורה על בדיקה פסיכיאטרית לפי סעיפים 6 או 7 או על אשפוז לפי סעיף 9 או על טיפול מרפאתי לפי סעיף 11 רשאי - (1) למנות את מבצע ההוראה; (2) להורות כי מבצע ההוראה יהיה זכאי לקבל בעת הצורך סיוע מהמשטרה; (3) להסמיך את מבצע ההוראה וכן את השוטר המסייע להיכנס לבית החולה או לכל בית חולים או לחצרים אחרים המפורטים בהוראה, כדי לבצעה, ולהשתמש בכוח סביר הן לצורך הכניסה לחצרים והן לצורך ביצוע ההוראה; (4) לקבוע את בית החולים שבו יאושפז החולה או את המרפאה שבה יקבל טיפול, או את מקום ביצוע הבדיקה ואת הפסיכיאטר הבודק; (5) לקבוע את תנאי האשפוז, הטיפול במרפאה או הבדיקה. 15. אשפוז או טיפול מרפאתי של נאשם על פי צו בית משפט (א) הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט סבור, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת היותו חולה, רשאי בית המשפט לצוות שהנאשם יאושפז בבית חולים או יקבל טיפול מרפאתי; החליט בית המשפט לברר את אשמתו של הנאשם לפי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב1982- (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), יהיה הצו שניתן כאמור בר-תוקף עד תום הבירור, ומשתם או נפסק הבירור והנאשם לא זוכה - יחליט בית המשפט בשאלת האשפוז או הטיפול המרפאתי. (ב) הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט מצא כי הוא עשה את מעשה העבירה שבו הואשם, אולם החליט, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, שהנאשם היה חולה בשעת מעשה ולפיכך אין הוא בר-עונשין, ושהוא עדיין חולה, יצווה בית המשפט שהנאשם יאושפז או יקבל טיפול מרפאתי. (ג) לא יתן בית משפט צו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) אלא לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית, ולצורך כך יצווה כי הנאשם יובא לבדיקה פסיכיאטרית; הודיע הפסיכיאטר המחוזי לבית המשפט כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות על אשפוזו של הנאשם לשם עריכת בדיקה והסתכלות, לתקופה שיקבע בצו. (ד) בית המשפט לא יתן צו לטיפול מרפאתי אלא אם כן סבר שאין בכך כדי לסכן את שלום הציבור או את שלום הנאשם. (ה) לא מילא הנאשם אחר צו בית המשפט בענין טיפול מרפאתי, או חל שינוי לרעה במצבו הנפשי ונתמלאו בו התנאים למתן הוראת אשפוז לפי סעיף 9, יורה הפסיכיאטר המחוזי על אשפוזו; דין הוראת אשפוז לפי סעיף קטן זה כדין צו בית משפט, לכל דבר וענין. (ו) לענין ערעור, דינו של צו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) כדין הרשעה. (ז) הפסיכיאטר המחוזי יקבע באיזה בית חולים או מרפאה יבוצעו צו או הוראת אשפוז לפי סעיף זה. 16. אשפוז עצור (א) ציווה בית משפט על מעצרו של אדם, והוא סבור, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם העצור או מטעם תובע כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי (להלן - תובע), ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, כי העצור חולה וכי מצבו מצריך אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות שהמעצר יהיה בבית חולים שיקבע הפסיכיאטר המחוזי או באגף הפסיכיאטר המחוזי או באגף פסיכיאטרי של בית סוהר, ובלבד שאם העצור נמצא בחקירה, יבטיח בית החולים את התנאים הדרושים לביצוע החקירה. (ב) לא יתן בית משפט צו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל חוות דעת פסיכיאטרית, ולצורך כך יצווה כי העצור יובא לבדיקה פסיכיאטרית; הודיע הפסיכיאטר המחוזי לבית משפט כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות על אשפוזו של העצור לשם עריכת בדיקה והסתכלות בבית חולים שיקבע הפסיכיאטר המחוזי או באגף הפסיכיאטרי של בית סוהר, ובלבד שמשך האשפוז לא יעלה על תקופת תקפו של צו המעצר. (ג) ניתן צו לפי סעיף זה, יראו את העצור בעת שהוא נתון באשפוז או בבדיקה כנמצא במשמורת כדין, ויחולו עליו הוראות סעיפים 18 ו19- לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב1971-, בשינויים המחוייבים. 17. בדיקת חשוד התעורר חשש כי אדם שיש לכאורה ראיות המחשידות אותו בביצוע עבירה אך טרם הוגש נגדו כתב אישום, הוא חולה, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של תובע או של החשוד ואף ביזמתו הוא, לצוות כי החשוד ייבדק בדיקה פסיכיאטרית, שלא בתנאי אשפוז, כדי לקבוע אם הוא חולה ואם הוא מסוגל לעמוד לדין. 18. ייצוגו של החולה ונוכחותו צו לפי סעיפים 15 עד 17 לא ינתן אלא בנוכחות סניגורו של החולה, ואם אין לו, ימנה לו בית המשפט סניגור; בית המשפט רשאי לתת צו כאמור שלא בנוכחות החולה אם שוכנע, על יסוד חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי או של פסיכיאטר אחר שמינה הפסיכיאטר המחוזי, שאי אפשר לקיים את הדיון בנוכחות החולה או שנוכחותו תזיק לבריאותו הנפשית. 19. עיון חוזר וערר על צו לפי סעיף 16(א) ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר, וכן ניתן לערור עליו ועל צווים לפי סעיפים 15(ג), 16(ב) ו17-, הכל כאמור בסעיפים 37 עד 39 לחוק סדר הדין הפלילי, בשינויים המחוייבים; הוגשה בקשה לעיון חוזר או הוגש ערר, רשאי בית המשפט לצוות על עיכוב ביצוע הצו. 20. אסמכתא וחובת ביצוע (א) צו בית המשפט לאשפוז, לטיפול מרפאתי או לבדיקה פסיכיאטרית, ישמש אסמכתא למשטרה להביא את האדם למקום שהורה עליו הפסיכיאטר המחוזי; נמצא האדם במשמורת בבית סוהר, יובא למקום האמור בידי סוהר. (ב) קביעתו של פסיכיאטר מחוזי לפי סעיפים 15 ו16- תחייב את בית החולים או את המרפאה שקבע, לפי הענין, לקבל את החולה לאשפוז, לטיפול מרפאתי או לבדיקה לצורך ביצוע צו בית המשפט. 21. העמדה לדין לאחר שחרור אושפז נאשם על פי צו של בית משפט לפי סעיף 15(א) והוא שוחרר לאחר מכן לפי סעיף 28(ד), רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות כי הנאשם יועמד לדין על העבירה שבה הואשם. 22. מינוי ראש שירותי בריאות הנפש ותפקידיו (א) השר ימנה פסיכיאטר בשירות המדינה להיות ראש שירותי בריאות הנפש. (ב) תפקידיו של ראש שירותי בריאות הנפש הם: (1) לתכנן ולנהל את שירותי בריאות הנפש וכן לתאם בין כל המוסדות לבריאות הנפש; (2) לפקח על בתי חולים ומרפאות; (3) לפקח מבחינה מינהלית על הפסיכיאטרים המחוזיים לענין ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; (4) להסדיר נהלים בדבר עריכת רשומות פסיכיאטריות ולפקח על ההסדרים שנקבעו לשמירת סודיותם; (5) להסדיר נהלים בדבר העברת מידע רפואי שמותר או שחובה לגלותו לפי חוק. 23. סמכויות לקבלת מידע (א) ראש שירותי בריאות הנפש או מי שהוא הסמיך לכך בכתב מבין עובדי משרד הבריאות, רשאים לדרוש מידע לגבי חולה מכל עובד של בית חולים או של מרפאה, להיכנס למקום כאמור, לבדוק בו חולים ולערוך בו כל חקירה שימצא לנכון. (ב) פסיכיאטר מחוזי רשאי, לשם ביצוע תפקידיו, להיכנס לכל בית חולים או מרפאה שבמחוזו, וכן רשאי הוא לדרוש מידע מכל אדם ולערוך כל חקירה או בירור הדרושים לביצוע הוראות חוק זה או הוראות לפיו. (ג) אדם, שראש שירותי בריאות הנפש או שפסיכיאטר מחוזי פנה אליו לפי סעיף זה, חייב לספק לו כל מידע שנדרש ממנו. 23א. דיווח של ראש שירותי בריאות הנפש (תיקון: תשס"ב) ראש שירותי בריאות הנפש ידווח לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לא יאוחר מ1- באפריל בכל שנה, על הטיפול בנפגעי שואה במערכת בריאות הנפש בשנה שקדמה להגשת הדוח; הדיווח יכלול, בין השאר, את מספר ניצולי השואה ששהו בבתי החולים, את מספר ניצולי השואה שהשתחררו מבתי החולים לרבות כאלה שעברו לדיור במסגרת שיקום נכי נפש בקהילה לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס2000-, ומספר ניצולי השואה המאושפזים שנפטרו; כן יכלול הדיווח פירוט בדבר מספר הניצולים המאושפזים שיש להם אפוטרופוס, ואם לא מונה להם אפוטרופוס, את הנימוקים לכך. 24. ועדה פסיכיאטרית מחוזית (א) השר ימנה חברים לוועדות פסיכיאטריות מחוזיות מתוך רשימות כמפורט להלן: (1) רשימת משפטנים הכשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום, שערך שר המשפטים (להלן - רשימת המשפטנים); (2) רשימת פסיכיאטרים בשירות המדינה, שערך השר, ושאינה כוללת פסיכיאטרים מחוזיים וסגניהם; (3) רשימת פסיכיאטרים שאינם בשירות המדינה, שהגישה ההסתדרות הרפואית בישראל. (ב) מתוך רשימת המשפטנים ימנה השר בכל מחוז יושב ראש תורן וממלא מקומו; יושב ראש תורן יקבע את המותבים של הוועדות באותו מחוז ואת העניינים שבהם יטפלו. (ג) ועדה פסיכיאטרית תדון במותב של שלושה שיתמנו אחד מתוך כל אחת מן הרשימות המפורטות בסעיף קטן (א); יושב ראש המותב יהיה החבר שנתמנה מתוך רשימת המשפטנים. (ד) ראש שירותי בריאות הנפש יהיה אחראי על הפעלת הוועדות ויקיים מעקב סדיר בנוגע לעניינים שבטיפולן. 24א. ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער (תיקון: תשנ"ה) (א) השר ימנה חברים לועדות פסיכיאטריות מחוזיות לילדים ולנוער מתוך רשימות כמפורט להלן: (1) רשימת משפטנים הכשירים לשמש שופטי בית משפט שלום שערך שר המשפטים; (2) רשימת רופאים בעלי תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; (3) רשימת פסיכולוגים בעלי תואר מומחה בפסיכולוגיה קלינית בעלי נסיון מקצועי בטיפול בילדים ובנוער, שערכה מועצת הפסיכולוגים כמשמעותה בסעיף 47 לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז1977- (בסעיף זה - המועצה); (4) רשימת פסיכולוגים בעלי תואר מומחה בפסיכולוגיה חינוכית בעלי נסיון מקצועי, שערכה המועצה; (5) רשימת עובדים סוציאליים בעלי נסיון מקצועי בתחום ילדים ונוער, שערך שר העבודה והרווחה. (ב) ועדה פסיכיאטרית לילדים ולנוער תדון במותב של חמישה שיתמנו אחד מתוך כל אחת מן הרשימות המפורטות בסעיף קטן (א); יושב ראש המותב יהיה החבר שנתמנה מתוך רשימת המשפטנים. (ג) לא יתמנה חבר למותב העומד לדון בענין אשפוזו של קטין בבית החולים שבו מועסק אותו חבר. (ד) הוראות סעיף 24(ב) ו-(ד) יחולו על ועדות פסיכיאטריות מחוזיות לילדים ולנוער בשינויים המחוייבים. (ה) הוראות חוק זה, ככל שהן מתייחסות לועדה פסיכיאטרית, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת. 25. סמכויות ועדה פסיכיאטרית על ועדה פסיכיאטרית יחולו הוראות סעיפים 8 עד 11 ו27-(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט1968-, בשינויים המחוייבים. 26. נוכחות בדיון והשמעת טענות (א) הובא ענינו של חולה בפני הוועדה הפסיכיאטרית, תבדוק הוועדה את החולה; נבצר מן הוועדה לבדוק את החולה, רשאית היא לדחות את הדיון למועד אחר שתקבע ושלא יעלה על שבעה ימים, ולהאריך את תקופת האשפוז עד למועד הדיון. (ב) מצאה הוועדה שיש צורך לבדוק את החולה בדיקה גופנית, תיערך הבדיקה בידי שני החברים הפסיכיאטרים או בידי אחד מהם בלבד, ויושב ראש הוועדה לא יהיה נוכח בה; דין בדיקה כאמור כדין בדיקת הועדה כולה. (ג) הוועדה תאפשר לחולה, לקרובו ולבאי כוחם, אם יש להם בא כוח, ובדיון בערר, גם לעורר ולבא כוחו ולפסיכיאטר המחוזי, להשמיע את טענותיהם בפניה; הוועדה רשאית לאפשר גם לאנשים נוספים, אם לדעתה הם נוגעים לענין, להשמיע את טענותיהם בפניה. (ד) הדיון ייערך בדלתיים סגורות ויהיו נוכחים בו החולה ובא כוחו, אם יש לו בא כוח; הוועדה רשאית להרשות את נוכחותם של אנשים נוספים, אם לדעתה הם נוגעים לענין ונוכחותם דרושה לצורך הדיון. (ה) סברה הוועדה כי נוכחותו של החולה בדיון, כולו או חלקו, עלולה לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי, רשאית הוועדה, מנימוקים שיירשמו, לדון באותו חלק של הדיון שלא בנוכחותו. 27. סדר הדיון בוועדה הוועדה הפסיכיאטרית תקבע את סדר הדיון בפניה במידה שלא נקבע בתקנות. 28. דיון תקופתי בענין חולה שאושפז או נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו (א) חולה המאושפז על פי צו בית משפט או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי צו כאמור, תדון הוועדה הפסיכיאטרית בענינו לפחות אחת לששה חדשים, וכן רשאית היא לדון בענינו בכל עת אם ביקש זאת החולה או המנהל. (ב) בדיון כאמור בסעיף קטן (א) מוסמכת הוועדה לאשר לחולה חופשות, בתוך תקופת הצו, בתנאים שתקבע או לשחררו ללא תנאי. (ג) החליטה הוועדה לאשר לחולה חופשות, רשאית היא להסמיך את המנהל לקבוע מועדיהן ובאילו תנאים יינתנו. (ד) החליטה הוועדה על שחרורו של החולה, תודיע על מועד השחרור לפסיכיאטר המחוזי, ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המחוז ולמשטרת ישראל. 29. ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית (א) החולה, קרובו וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על החלטה של ועדה פסיכיאטרית בפני בית המשפט המחוזי, בשבתו כדן יחיד; הערעור יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים מהמועד שבו נמסרה לחולה או ליועץ המשפטי לממשלה, לפי הענין, הודעה על ההחלטה. (ב) שר המשפטים יקבע בתקנות את נוהל הגשת הערעור וסדרי הדיון בו. 30. שחרור או חופשה בידי המנהל (א) מנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לשחרר חולה המאושפז שלא על פי צו של בית המשפט או לאשר לו חופשה. (ב) מנהל אינו רשאי לשחרר חולה מאושפז שהוא אסיר, אולם רשאי המנהל, באישור נציב בתי הסוהר, לאשר לו חופשה. 31. התנגדות לשחרור חולה התנגד חולה או קרובו לשחרור החולה מבית החולים לפי סעיף 30(א), אין לשחררו אלא באישור הפסיכיאטר המחוזי; על החלטת הפסיכיאטר המחוזי ניתן לערור בפני הוועדה הפסיכיאטרית. 32. העברת חולה (א) אין להעביר חולה מבית חולים אחד למשנהו אלא בהסכמתו ובהסכמתם של המנהלים הנוגעים לענין; באין הסכמה כאמור יכריע בדבר הפסיכיאטר המחוזי של המחוז שבו נמצא בית החולים שאליו מבקשים להעביר את החולה, על החלטתו של הפסיכיאטר המחוזי ניתן לערור בפני הוועדה הפסיכיאטרית באותו מחוז. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש שירותי בריאות הנפש, בנסיבות מיוחדות ובהתחשב בצרכי האשפוז, להורות על העברת חולה מבית חולים אחד למשנהו. 33. החזרת חולה לבית חולים עזב חולה את בית החולים ללא רשות, לא חזר אליו מחופשה או נעדר ממנו מסיבה אחרת - (1) אם אושפז לפי צו של בית משפט או אם הוא אסיר, יודיע על כך המנהל למשטרת ישראל, אשר תדאג להחזרתו לבית החולים; (2) אם אושפז לפי הוראת אשפוז, יודיע על כך המנהל לפסיכיאטר המחוזי; החליט הפסיכיאטר המחוזי על החזרתו לבית החולים, רשאי הוא להשתמש בסמכויות הנתונות לו בסעיף 14. 34. אמצעי כפיה (א) בסעיף זה, "אמצעי כפיה" - בידוד או קשירה. (ב) שימוש באמצעי כפיה לגבי חולה מאושפז ייעשה רק במידה הדרושה לצורך הטיפול הרפואי בו או כדי למנוע סכנה לעצמו או לזולתו. (ג) הוראה בדבר שימוש באמצעי כפיה תינתן בכתב בידי רופא לזמן מוגבל; במקרה חירום ובהעדר רופא רשאית אחות לתת הוראה כאמור. (ד) השר יקבע בתקנות הוראות בדבר דרכי השימוש באמצעי כפיה, לרבות בדבר רישום בפנקס מיוחד ודרכי ניהולו. 35. זכויות החולה (א) לא תישלל זכות מזכויותיו של חולה ולא תוגבל בדרך כלשהי, אלא על פי חוק. (ב) המטרה העיקרית של אשפוז חולה בבית חולים הינה קבלת טיפול רפואי ואין לאשפז אדם בבית חולים לשם הגנה על הציבור או עליו בלבד, אלא לפי הוראות חוק זה. (ג) חולה המאושפז בבית חולים זכאי לקבל טיפול בהתאם למצבו הרפואי, הן הנפשי והן הגופני, בהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים במערכת הבריאות בישראל. (ד) חולה המאושפז בבית חולים רשאי - (1) לשלוח ולקבל מכתבים סגורים ודברי דואר אחרים; (2) לקבל אורחים בזמנים ובתנאים שקבע המנהל; (3) לקיים קשר עם אנשים מחוץ לבית החולים; (4) להחזיק חפצים אישיים במידה סבירה וללבוש את בגדיו האישיים, הכל בתנאים שקבע המנהל. (ה) מנהל רשאי להגביל זכויותיו של חולה לפי סעיף זה במידה שהדבר דרוש מטעמים רפואיים, ובלבד שלא תוגבל זכותו של החולה לשלוח מכתבים סגורים לעורך דינו, לאפוטרופסו, לפסיכיאטר המחוזי, לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית וליועץ המשפטי לממשלה, או לקיים קשר אחר איתם. (ו) חולה המתקבל לאשפוז יקבל טופס המפרט את זכויותיו וחובותיו וכן הסבר בעל פה על תוכנו מהרופא המקבל; לא היה החולה מסוגל להבין את תוכן הטופס מפאת מצבו הרפואי יצויין הדבר בכתב בתיקו הרפואי, ותוכנו של הטופס יוסבר לו מיד לכשיאפשר זאת מצבו הרפואי. (ז) עותק מטופס זכויות החולה וחובותיו יוצג בכל מחלקה פסיכיאטרית במקום בולט. (ח) חולה המאושפז מרצונו לא יקבל טיפול רפואי, למעט טיפול חירום, אלא בהסכמתו; סירב חולה המאושפז כאמור לקבל טיפול רפואי כפי שקבע לו המנהל, רשאי המנהל לשחררו. (ט) חולה שאושפז אשפוז כפוי או שניתנה לגביו הוראה לטיפול מרפאתי, יינתן לו טיפול לפי מצבו הרפואי אף למרות התנגדותו; טיפולים מיוחדים שיפורטו בתקנות יינתנו רק בהתאם להוראות שייקבעו בהן. (י) חולה ישותף במידת האפשר בתוכנית הטיפול בו. (יא) חולה זכאי לקבל מידע רפואי בקשר למצבו; המידע יימסר לו לפי שיקול דעתו של הרופא. 36. תעסוקה לחולה השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר העסקתו של חולה בעיסוקים הקשורים בתוכנית ריפוי בעיסוק או בתוכנית שיקום; אין בהעסקתו של חולה כאמור משום יצירת קשר של עובד ומעביד בין החולה לבין המעסיק. 37. נכסי החולה אין באשפוזו של חולה כדי לפגוע בזכותו להמשיך ולנהל את נכסיו, אלא אם כן קבע המנהל בכתב שאין החולה מסוגל לדאוג לענייניו; על קביעתו של המנהל רשאי החולה לערור בפני הוועדה הפסיכיאטרית. 38. דיווח של הפסיכיאטר המחוזי הפסיכיאטר המחוזי יודיע ליועץ המשפטי לממשלה וליושב ראש התורן של הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, על מתן הוראת אשפוז והוראה לטיפול מרפאתי, וכן על הוצאת צו אשפוז וצו לטיפול מרפאתי. 39. דיווח של מנהל ומנהל מרפאה (א) מנהל יודיע לראש שירותי בריאות הנפש על קבלתו של חולה לבית החולים; בהודעה כאמור יצויין, בין היתר, אם החולה אינו יכול לדאוג לעניניו ואם יש לו אפוטרופוס; כמו כן יודיע המנהל כאמור על שחרורו של החולה מבית החולים, על העברתו לבית חולים אחר או על פטירתו. (ב) מנהל מרפאה יודיע לראש שירותי בריאות הנפש על קבלתו של חולה לטיפול מרפאתי כפוי, על שחרורו או על פטירתו. 40. פעולה דחופה של האפוטרופוס הכללי (א) קיבל ראש שירותי בריאות הנפש מידע לגבי חולה אשר אינו מסוגל לנהל את עניניו ואין לו אפוטרופוס, כי יש צורך לעשות לגבי נכסיו פעולה משפטית שאינה סובלת דיחוי, יודיע על כך לאפוטרופוס הכללי וכן יודיע לו כל אימת שחדל הצורך לעשות פעולה משפטית כאמור. (ב) קיבל האפוטרופוס הכללי הודעה כאמור בסעיף קטן (א) רישה, רשאי הוא, אם ראה צורך בכך, לעשות לגבי נכסי החולה כל פעולה משפטית שאינה סובלת דיחוי, כולל כינוס נכסים ומילוי התחייבויות כספיות והוראות סעיף 72 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב1962-, יחולו, בשינויים המחוייבים, לענין שמיעת דעתם של קרובי החולה. (ג) תפקידו של האפוטרופוס הכללי יסתיים באחת מאלה: (1) משקיבל הודעה לפי סעיף קטן (א) סיפה; (2) משנתמנה לחולה אפוטרופוס; (3) משקבע בית-המשפט שאין עוד צורך במילוי תפקידו של האפוטרופוס הכללי; הוראות סעיף 63 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ה1962-, יחולו בשינויים המחוייבים, לפי הענין, על סיום תפקידו של האפוטרופוס הכללי; (4) משנפטר החולה. 41. (בוטל) (תיקון: תשנ"ד) 42. סודיות (א) מי שהגיעה אליו ידיעה לגבי אדם תוך כדי ביצוע חוק זה או בקשר לביצועו, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא באחת מנסיבות אלה: (1) האדם שעליו המידע הסכים במודע ובכתב לגילויו, וכל עוד לא ביטל בכתב את הסכמתו האמורה; (2) גילוי המידע דרוש, לדעתו של הרופא המטפל, לשם טיפול באותו אדם או לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו; (3) קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע; (4) הוא הורשה לכך בידי בית משפט; (5) הוא נדרש לגלות את הידיעה, במסגרת ניהול חקירה, למי שמוסמך לנהל חקירה על ביצוע עבירות, או לגלות את הידיעה, לצורך מניעת עבירות, לקצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה או למי ששר המשפטים הסמיכו לקבל מידע לפי סעיף זה; גילוי ידיעה כאמור בפסקה זו טעון הסכמתו של ראש שירותי בריאות הנפש או מי שהוא הסמיך לכך, או הסכמתו של מנהל או פסיכיאטר מחוזי, הכל לפי הענין. (ב) אין סעיף זה בא לאסור על רופא למסור מידע על מצבו של חולה לחולה, לאפוטרופסו או לקרובו, לפי שיקול דעת הרופא. 43. מסירת מידע לצרכי מחקר על אף האמור בסעיף 42, מותר למסור מידע לצרכי מחקר או תכנון שירותים רפואיים, על פי כללים שיקבע השר בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; מי שהגיע לידיו מידע כאמור לא יפרסם בכל דרך שהיא פרטים שיש בהם כדי לזהות חולה. 44. עבירות ועונשין (א) רופא הנותן תעודה בדבר היותו של אדם חולה כשהוא יודע שאינו חולה, או כשלא עשה את הדרוש כדי להיווכח אם הוא חולה או לא, דינו - מאסר חמש שנים. (ב) מי שגרם ביודעין לאשפוזו של אדם בבית חולים ללא צורך או שלא כדין, דינו - מאסר חמש שנים. (ג) המשתמש בבית חולים או במרפאה כלפי חולה באמצעי כפיה שלא על פי הוראות חוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים. (ד) מי שעשה מעשה או נמנע מעשות מעשה כדי לשלול מאדם זכות הניתנת לו לפי חוק זה או כדי להכביד על מימושה, וכן העובר עבירה על הוראות חוק זה שאין עונש אחר בצדה, דינו - מאסר שנה. 45. חולה שנעצר לפי חוק השיפוט הצבאי, או שהועמד לדין בבית דין צבאי הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, על חולה שנעצר לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, או שהועמד לדין לפני בית דין צבאי או שהואשם בהליך של חקירה מוקדמת לפי אותו חוק, וכל מקום בחוק זה שבו מדובר בבית-משפט - לרבות בית דין צבאי או שופט חוקר במשמע; לענין זה יראו - (1) בסעיף 19 - כאילו מדובר בערעור לפי סעיף 240(ד) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955; (2) בסעיף 21 - כאילו במקום "היועץ המשפטי ממשלה" נאמר "הפרקליט הצבאי הראשי"; (3) בסעיף 28(ד) - כאילו במקום "לפרקליט המחוז" נאמר "לפרקליט הצבאי הראשי"; (4) בסעיף 35(ה) - כאילו אחרי "לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית" נאמר "לפרקליט הצבאי הראשי"; (5) בסעיף 38 - כאילו אחרי "ליועץ המשפטי לממשלה" נאמר "לפרקליט הצבאי הראשי". 46. ביצוע ותקנות השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר הגשת דינים וחשבונות על הטיפול בחולים בבתי חולים ובמרפאות, קביעת טפסים ונוסחם ואופן הדיווח ופרטיו לפי סעיפים 38 עד 40. 47. ביטול חוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ו - 1955 - בטל. 48. (שולב בפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב - 1971). 49. תחילה תחילתו של חוק זה תשעים ימים מיום פרסומו.2 50. פרסום חוק זה יפורסם תוך 30 יום מיום קבלתו. ______________________________ 1 ס"ח תשנ"א, 58, 130; תשנ"ד, 175; תשנ"ה, 319; תשס"ב, 423. 2 החוק פורסם ביום 8.1.1991.

בשביל מה אתה מביא את זה לפה ??

אני מכירה את החוק הזה.... יש בו כמה דברים מעצבנים. בזמנו דנו בדבר בוועד הארצי של התמודדות ז"ל ואני הייתי בדיונים הסוערים הללו. אגב, לפי דעתי יש מקום שעדיין נמצא בימי הביניים.. התקשי"ר. ניסית פעם לבדוק שם איך מדברים על נפגעי נפש??? עד היום זה לא שונה למרות ששלחתי אי מייל בנושא. אמנם מספרים לך על חוק שוויון זכויות לאנשים על מוגבלויות משנת 1996 ראי באתר הכנסת או אצל הכתובת הבאה שתמצאי בה עיניין רב: www.zarut.com הוא מצטט שם המון חוקים שקשורים ל נפגעי נפש. בזמנו קראנו לו כתבנו בכנסת... החוקים הללו לא נאכפים כי הם לא מעניינים אף אחד... הייתה מלאכית בשם תמר גוז'נסקי שהייתה ממש הפטרונית של נפגעי הנפש בכנסת אבל היא איננה עכשיו ואין מי שיחליף אותה כרגע... צריכה להיות נציגות של נפגעי נפש בכנסת. עובדים על זה.......

חברתי סובלת מטריכולומניה שנים רבות. טופלה בעבר הרחוק בתרופות , אך אף אחת מהן לא הועילה. כיום היא מתגוררת בחו"ל והבעיה קיימת. האם יש תרופות חדשות בתחום אשר עשויות לעזור? האם תוכל לתת שמות כדי שאוכל לעדכן אותה. תודה.

לראמאדה בהחלט ישנן תרופות חדשות אשר שייכות למשפחת הפרוזק. יחד עם זאת שיחות לא פחות חשובות מתרופות. יש גם פורום של טריכוטילומאניה. כל טוב דר' גיורא הידש

קישור לפורום: http://www.trichotilomania.info/

הח"מ עבר בדיקה פסיכיאטרית כפוייה בהוראת ד"ר איגור ברש, סגן פסכיאטרית מחוזית במשרד הבריאות ברמלה. כפי שסופר כבר בפורום, ההוראה שהוצאה נגדי הנה, למיטב ידיעתי וגם לידיעת אנשים המבינים בתחום משפטי, בלתי חוקית בעליל ובניגוד מוחלט להוראות החוק. האם ישנם בין הגולשים מי שמכירים מקרים אחרים, בהם אנשים נבדקו בכפייה? אני מעוניין ללמוד את הנושא, היות והחלטתי נחושה, כי מקרה מעין שלי לא יקרה שוב!!!

מדובר על עבירה פלילית שהעונש עליה מאסר בפועל לתקופה של עד 5 שנים עפ"י החוק לטיפול בחולי נפש-1991 סעיף 44. החוק המלא: http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/10534464.doc ממליץ לך להגיש תלונה במשטרה בהסתמך על החוק הנ"ל. בתנאי כמובן שאתה שלם לחלוטין שלא היתה שום עילה שדורשת בדיקה פסיכיאטרית. בנוסף מומלץ גם לשלוח מכתב לראש שירותי ברה"ן במשרד הבריאות בירושלים-ד"ר אלכסנדר גרינשפון- אשר יכול גם הוא לערוך בדיקה וחקירה פנימית לבירור נסיבות המקרה. לגבי תביעה אזרחית תצטרך להתיעץ עם עורך-דין לגבי העלות מול התועלת שכרוכה בכך, לא בטוח שכדאי כי לא נראה שנגרם לך נזק ממשי.

http://planet.nana.co.il/v36800

תראי,א' האמת היא שאני די משוכנע שהאישפוז שלי בכפייה לפני כמה חודשים, היה משגה חריף ושיכלו לטפל בי בקלות בתוך הקהילה- מה שהיה מקל עלי רבות. השאלה היא איך אני יכול להתחיל עכשיו להיאבק בתחנות רוח, והרי באמת הייתי "פסיכוטי" אז, אבל לא סירבתי לטיפול מרפאתי ולא היוותי סיכון לעצמי או לאחרים. הרופאה שאשפזה אותי בכפייה טענה שבגלל שסירבתי לא לנהוג הייתי סיכון לעצמי או לסביבה, אבל סעיף ג' לחוק, דהיינו התנגדות לקבל טיפול מרפאתי לא התקיימה. אז מה? נתחיל עכשיו מלחמה מיותרת וחסרת כל טעם? וזאת אחרי שהתאהבתי קשות באישפוז ובתנאים הנלווים אליו. אבא שלי אומר שזה כמו אדם שמתגעגע לבית סוהר. אני אשכרה בן-אדם שמתגעגע להיות בבית סוהר... ככה זה בעולם לפעמים... בברכה מיכאל(מקקקי)

אם המצב שלך הוא עקרוני אתה יכול ליצור קשר עם אירגון בזכות שיכול לעזור או פנה לבנפשנו בירושלים ובקש לדבר עם היועץ המשפטי אחי. טלפון: 02-6722554 ביום ראשון, שני ורביעי בין השעות 11:00-14:00

בקשת שאוסיף אינפורמציה: עד לפני כ- שלושה שבועות נטלתי אפקסור ואח"כ ויאפקס למשך 5 חודשים. הפסקתי את השמוש בכדורים כמו שציינתי לפני 3 שבועות הרגשתי מצויין ותפקדתי מעולה. בימים האחרונים אני חשה בדכדוך ובירידה במצב הרוח. לכן שאלתי האם אני שוב בדרך "למטה", האם התקפי החרדה/דכאון חוזרים לגבי כדור ההרגעה שאלתי האם כדאי בימים אלו ליטול כדור הרגעה בעבר נטלתי קלונקס והייתי רוצה לשמוע על כדור אחר. תודה על הסבלנות ועל התשובה.יישר כח

לאביגיל אכן אם היו שלושה שבועות שקטים סביר להניח שהירידה במצב הנפשי אינה קשורה לתרופות או נכון יותר לסיום הטיפול. בכל זאת הייתי מחכה עוד קצת ולא רץ למסקנות, בינתיים בהחלט אפשר להעזר בקלונקס. כל טוב דר' גיורא הידש

האם מוכרת תופעה שריטלין גורם להעדר "ברק בעיניים"? בני החל ליטול ריטלין, ועיניו נראות כבויות. אם כן, אז מה עושים???

לינקו לא מוכרת לי תופעת לוואי כזו. הייתי מחכה עוד קצת ומסתכל על המהלך, האם התופעה מחמירה? האם מדובר על דיכאון נמשכת או תופעה קצרה? כמה זמן הוא נוטל ריטלין? כל טוב דר' גיורא הידש

היום התחלתי להוריד בבוקר קלונקס 0.5 התחלה ברגל ימין שהיום יגמר טוב כי בזמן האחרון אני נרדמת צהרים שעה ובערב כבר בתשע נרדמת זה אומר שהקלונקס עשה את שלו וכנראה הגוף לא זקוק לו האםזה נכון? תודה על העידוד.

לגלית נראה שהזמן הוא נכון, רק לאט בבקשה ובהצלחה הידש