פורום פסיכיאטריה

מלבד עיקור(סירוס)שאינה מטפלת בתסמיני ההפרעה ואינה מדכא את היצר החייתי העומד בבסיסה. כנפגעת תקיפה מינית בינקותי..משחר ילדותי ועד בכלל... היתי שמחה לשמוע כי בעידן הציויליזציה ישנו פיתרון מוכח- לחוסר ויסות של ויבראציה... תודה, דוקטור הידש.

לא מדובר בהורמונים משתוללים תרופה חדשה בטיפול בפדופיליה ממקדת את פעילותה ברמה המוחית, ואינה גורמת לתופעות לוואי מאת: קומם הילה תאריך: 02/01/1995 ארכיון "הארץ" שלב ראשון של ניסוי לטיפול בפדופיליה - הנפוצה שבין ההפרעות המיניות - הסתיים באחרונה בבית החולים הדסה עין כרם. במסגרת הניסוי, שערכו פרופ' אריאל רסלר מהמחלקה לאנדוקרינולוגיה והפסיכיאטר פרופ' אליעזר ויצטום מבית החולים עזרת נשים-הרצוג, ניתנה לקבוצת גברים הסובלים מהמחלה תרופה אנדוקרינולוגית, שעד כה לא נעשה בה שימוש בטיפול בהפרעות מיניות. מנתונים רשמיים עולה, כי %2 מהאוכלוסייה סובלים מהמחלה, אך סביר להניח, אומר ויצטום, שמספרם גבוה יותר שכן מקרים רבים אינם מדווחים ולא מגיעים לידיעת הרשויות. ספר האבחנות הפסיכיאטרי מגדיר פדופיל כ"פרט הסובל מדחף מיני חוזר בעל עוצמה חזקה, המתעורר על ידי ילדים (בדרך כלל מגיל 13 ומטה). דחף זה צריך להימשך לפחות שישה חדשים. על הפרט המאובחן כפדופיל להיות לפחות בן 16, או מבוגר מהילד לפחות בחמש שנים". פדופיליה מופיעה ברמות שונות של חומרה. "לא כל הפדופילים מקיימים מגע מיני עם ילדים", אומר ויצטום. "חלקם מגיעים לסיפוק מהפשטת ילדים או מהסתכלות בהם. %95 מהפדופילים הם הטרוסקסואלים". התיאוריה המקובלת במשך שנים היתה שהדחף המיני העז של פדופילים נובע מרמת הורמוני מין גבוהה במיוחד, אולם מחקרים שהתבצעו בתחום לא הצליחו לאושש זאת. רסלר וויצטום אף מצאו שמרבית המטופלים שלהם, שנטלו תרופות לדיכוי הפעילות ההורמונלית, המשיכו לדווח על דחף מיני גם כשרמת הורמוני המין שלהם ירדה כמעט לאפס. "הסבר אפשרי לממצא זה הוא שהרצפטורים (קולטנים) של הורמוני המין, בעיקר קולטני הטסטוסטרון של אנשים הסובלים מדחף מיני גבוה, רגישים יותר", אומר רסלר. בלוטת יותרת המוח האנושית מפרישה שני הורמונים: L.H ו- F.S.H אצל גברים, אחראי הראשון על ייצור טסטוסטרון והשני על הפקת הזרע. התרופה המקובלת לטיפול בפדופיליה חוסמת את קולטני הטסטוסטרון, ומפחיתה את רמת ה- L.H ואת ייצור הטסטוסטרון. אולם תרופה זו, שגורמת לחסימת קולטני טסטוסטרון בכל הגוף, פוגעת גם בפעילות הרצויה של ההורמונים, ומלווה בתופעות לוואי קשות הכוללות השמנה, עלייה בלחץ דם, פגיעה בקרישת דם ובתפקודי הכבד. התרופה שנבדקה במחקר נקראת דקפפטיל, והשימוש בה הושאל מתחום רפואי שלכאורה שונה לחלוטין. "תרופה זו משמשת בין השאר לדיכוי המערכת ההורמונלית של ילדים שסובלים מהתפתחות מינית מוקדמת מאוד, ושל חולי סרטן עם גידול ממאיר הרגיש להורמונים", אומר רסלר. "הינחנו שהיא תדכא את המערכת המינית גם אצל פדופילים, ותביא לירידת הדחפים המיניים שלהם. "לתרופה זו יש יתרונות בולטים על קודמותיה: היא עובדת על הורמון ספציפי ברמה המוחית, אינה פוגעת בתפקוד ההורמונים הגבריים המופקים בבלוטת יותרת הכליה ואינה גורמת לתופעות לוואי. להבדיל מהתרופות הקודמות, שניתנו במינון יומי או שבועי, הטיפול נעשה באמצעות זריקה חודשית של חומר המשתחרר בצורה אטית ומבוקרת. דקפפטיל היא נגזרת סינטטית של GNRH הורמון המשוחרר על ידי פולסים מההיפותלמוס לבלוטת יותרת המוח וגורם להפרשת ההורמונים L.H ו-F.S.H מניפולציה כימית שיוצרת התרופה גורמת לאובדן הרגישות של קולטני GNRH בבלוטת יותרת המוח, שמפסיקים לשחרר הורמונים. הטיפול התרופתי נעשה בשילוב עם טיפול פסיכולוגי. עשרת הגברים (מבין עשרות הפונים) שנבחרו להשתתף בניסוי דיווחו על ירידה בדחף המיני כלפי ילדים, ועל הפסקת הפעילות הפדופילית. למרות ירידה ברורה בצרכים המיניים דיווחו הנשואים שבהם על קיום חיי אישות תקינים. "המטופלים משוחררים מהדחף המיני, שבעבר העסיק אותם מאוד", אומר ויצטום. היום, שלושה חודשים אחרי שהסתיימה שנת הניסוי, עלה מספר המטופלים של החוקרים ל-16. יצרנית התרופה, החברה השוודית פרינג, הסכימה לממן שנת טיפול נוספת (מחיר הזריקה הוא 200 דולר) ועכשיו מנסים החוקרים לעניין את הרשויות בהמשך הטיפול בפדופיליה, שנחשבת למחלה כרונית. "ייתכן שלחלק מהמטופלים נקטין את המנה, שהיום ניתנת במינון גבוה המבטיח אפקטיוויות", אומר רסלר. פרופ' ויצטום, האם ניתן לטפל בתרופה זו בהפרעות מין נוספות? "התרופה יעילה בטיפול במחלות שנובעות מעוצמה מוגברת של דחפים מיניים. בין המטופלים שלנו יש גם אקסביציוניסטים ומציצנים. התמקדנו בפדופיליה, כי זו ההפרעה שגורמת את הנזק הגדול ביותר לחברה". יש גם נשים פדופיליות? "פדופיליה נשית היא תופעה נדירה ביותר. אצל גברים יש קשר ישיר בין הפרשת ההורמונים לדחף המיני. לנשים אין תלות כזאת".}~ מה מקור המשיכה לילדים דווקא? "בסוגייה זו אין תמימות דעים בין התיאורתיקנים. לכל אדם יש פנטזיות מיניות, אלא שהוא אינו מוציא אותן אל הפועל. בשונה מבני אדם עם תפקוד תקין הדחפים המיניים של פדופילים כל כך חזקים, עד שהם לא מסוגלים לרסן את עצמם".

לאותנטית באמת שאין זה תחום התמחותי ולכן איני יודע בתחום זה דברים חדשים וחדושים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום. אמרת לי שאוכל לשאול שאלה ספציפית אז אנ שואלת. ותודה לך אם תענה. ובכל מקרה תודה שאתה בכלל עונה לי..זה ממש עוזר לי בעיקר במצבי המתסכל. 2 שאלות: 1. כשאמרת שהתיק הרפואי פחות נגיש לציבור - האם התכוונת שזה כך גם בתחנה לבריאות הנפש? או רק בבתי חולים?? 2. האם אתה יודע אם בית חולים לניאדו באיזור נתניה נותן שירותים פסיכולוגים-פסיכיאטררים? או בית חולים אחר באיזור??

לעילית לשאלה הראשונה, התכוונתי לשניהם כלומר כל מרפאה של משרד הבריאות ולא של קופת חולים. איני מכיר את בית חולים לניאדו המקום הקרוב ביותר שאני מכיר אותו הוא בית החולים בחדרה שבהחלט מתאים לדרישות שציינו. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מטופלת כבר שלושה חודשים בפסיכוטרפיה ונוטלת רסיטל בהמלצת פסיכאטר. נאמר לי כי איני סובלת מדכאון, אלא מחרדות וילדות קשה (אני בת 23), מאוד קשה לי עם המצב שלי אני מנסה להשלים איתו, אך לא כל כך מצליחה. מאוד הייתי רוצה להפסיק לקחת את התרופה כי קשה לי עם המחשבה שאני לוקחת תרופה שקשורה לדיכאון - מעין הכחשה. הרופא שלי אמר שרסיטל אינו רק לדיכאון ורציתי לשאול האם זה נכון? וזה לא תרופה שמקטלגת אותי לקבוצה מסוימת? ראיתי שיש פורום עם הרבה מטופלים ברסיטל יש בכך ניחום קל, אך עדיין אני לא מפסיקה להעסיק את עצמי במחשבות על התרופה ואני מוטרדת מכך. אף אחד לא יודע שאני לוקחת תרופה זו, אני ממש מתביישת בזה. אודה על תשובה

רסיטל היא תרופה שמטפלת בדיכאון וגם בחרדה. אני מבינה שקשה להאמין שאת " מקוטלגת" אבל תחשבי על כל האנישם שסובלים משום שהם לא מצליחים לסבול את המחשבה הזו. מבחינה סטטיסטית 17% מהאוכלוסיה יסבלו לפחות פעם אחת מהפרעת מצב רוח במהלך חייהם. זה המון שלא לדבר על אנשים שיהיו להם יותר מאפיזו דה אחת לא כולל נשים שלוקחות תרופות כי יש להם PMS קשה לא כולל עוד הרבה אנשים שלוקחים תרופות פסיכיאטריות אבל לא רושמים את זה על המצח. תחשבי מדוע התחלת לקחת תרופות- כי את לא מריגשה טוב עם עצמך. התרופות עוזרות לנו להתגרד מהרצפה והשיחות עוזרות לפתור דברים לא פתורים, ללמוד כלים להתמודד עם קשיים בהמשך. גם כשאני התחלתי הרגשתי שכולם רואים עלי שאני בטיםול, אבל האמת היא, שאף אחד לא שם לב. בדיוק כמו שאם את לוקחת אקמול לכאב ראש את לא מרגישה לא נוח. בכל מקרה, כדאי לדבר על אי הנעימות של מנטילת תרופות על הפסיכיאטר ועם הפסיכולוג. אני בטוחה שזה יכול לעזור לך להרגיש יותר בנוח. בהצלחה.

וכה חבל כי תהיי חרדה בשל תרופה (שעוזרת לך להשתקם..ומצילה חיים..וגורמת לך לאיכות חיים בסופו של דבר..). במקום להיות חרדה לגורלך או להתדרדרות מצבך... את לא חייבת לקרוא לילד בשמו..וכמובן לא לידע אף אחד מבני האנוש עלי אדמות... .אך את צריכה להיות נירוטית להכיר בבעיתך ולהיות גאה בעצמך שאת אוזרת כוח ואומץ ונוטלת אחריות על עצמך ועל חייך...ועוזרת לעצמך להסתייע ולטפל בעצמך... חזקי ואמצי שואלת יקרה.

תודה לשירה ולאותנטית. אכן הוכח שרסיטל שהיא במקורה תרופה נוגדת דיכאון מקלה גם על חרדות. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה לשירה ולאותנטית. אכן הוכח שרסיטל שהיא במקורה תרופה נוגדת דיכאון מקלה גם על חרדות. כל טוב דר' גיורא הידש

היום עברתי חוויה מזעזעת ממש במקרה שנתנה לי לטעום קצת מחייו של חולה שנמצא במחלקה סגורה (או כמו שהמנחה שלי אוהב לקרוא לזה "טיפול נמרץ"). נתחיל בזה שהרגשתי רע מאוד כל הבוקר-חולשה צמרמורות, כאב ראש חזק ביותר, חוסר מיקוד, עירפול ובחילה קלה. הייתי באחת המחלקות בבית החולים שבו אני לומדת שיש לצידה מחלקה סגורה (מחלקה בתוך מחלקה) הייתי צריכה לשירותים ופניתי לעמדת האחיות על מנת לקבל מפתח לשירותי פרסונל במדה היה רק סניטר שטען שאין לו מפתח אבל הפנה אותי לשרותים שצמודים לעמדת האחיות ואמר שהם נקיים ככה שזה בסדר. השירותים היו בתוך חדר ככה שהייתי צריכה להיכנס לחדר ואז להכנס לתוך תא השירותים. האח אומר שהוא סוגר את דלת החדר כדי שהחולים לא יפריעו לי. נכנסתי לשירותים. עשיתי. פתחתי את דלת התא ורציתי לצאת מהחדר. רק מה החדר היה נעול. ולדלת לא היית ידית מבפנים. לקח לי שנייה להבין שמדובר בחדר שהוא כמו מחלקה סגורה לבן אדם אחד. לא יודעת מה הטרמינולוגיה אבל היה מאוד מפחיד. הסתובבתי 180 מעלות וגיליתי שהחדר הגדול מאוד והתמים למראה (שחשבתי שהוא ריק קודם) היה אמנם ריק חוץ ממיטה אחת וחלון גדול שפנה לגינה ירוקה. מצד אחד מאוד רגוע. ומצד שני מאוד מפחיד. דפקתי בעדינות על הדלת. דפקתי שוב ושוב ושוב. ושום דבר. איש הצוות נעלם, וכמה אנשים שעברו ליד החדר אפילו לא הסתכלו פנימה. הבנתי שאם אני נמצאת בחדר סגור, צמוד לעמדת האחיות, ובצידה השני של העמדה נמצאת המחלקה הסגורה- משם יש דפיקות וצעקות כל הזמן,יש רק סיכוי קטן שמישהו בכלל ייסתכל לראות מי דופק, ואולי גם אף אחד לא יזהה אותי כי זו לא המחלקה שאני נמצאת בה בדר"כ. כמובן שאחרי שהבנתי את זה התחלתי לבכות. הרגשתי פיזית ונפשית כל כך רע, במצב של חוסר אונים מוחלט. אחרי כמה שניות נרגעתי והחלטתי לנהוג כרומאים ולדפוק מש חזק על הדלת אולי מישהו ייתיחס (ראיתי קודם שכשאחת החולות בסגורה דפקה חזק על הדלת, התייחסו אליה) למזלי בדיוק כשהתחלתי לדפוק חזק עבר איש הצוות , פתח לי את הדלת ואמר לי בלקוניות :"אוי, אני נורא מצטער". ברחתי משם כל עוד נפשי בי וכשיצאתי החוצה לאויר הפתוח הרגשתי ממש חופשיה. יצאתי מהר מבית החולים והתיישבתי כמו סמרטוט סחוט בתחנת האוטובוס.

לשירה, מצטערת בשבילך שעברת חוויה לא נעימה, ונישאר לך טעם מר.את סובלת מקלסטרופוביה? בכל אופן טוב שהכל מאחוריך ואני מקווה שאת מרגישה יותר טוב. ביי מיכל

סתם היה לא נעים והאמתהיא אויל גם קצת טראומטי בייחוד לנוכח מצבי הנפשי.

תארי לך מה קורה עם זה קורה לך אחרי שאת מתעוררת מזריקה של הרדמה לי זה קרה

רציתי לשאול האם תרופה זו לטיפול הורמונלי לסובל מפדופיליה פוגעת בפוריות הגבר, או מדללת את הזרע, והאם זה הפיך<?

שלום, אין לי ניסיון עם התרופה ולצערי איני יודע, אולי משהו בפורום יודע ונלמד? כל טוב דר' גיורא הידש

בני בן 34 וסובל מהתפתחות איטית מהרגיל, הוא חי בהוסטל , ובעברו עבר פלילי מיני של מעשים מגונים. לאחרונה הוא הכיר מישהי בוסטל והם רוצים להינשא. רציתי לשאול מהי עמדת החוק לגבי זוגות בעלי בעיות נפשיות החיים בהוסטל , נישאים ומחליטים להביא ילדים לעולם. האם הם יכולים לגדל את הילד? הם שירותי הרווחה לוקים את הילד מידיהם ? האם הוא יוכל לגדל אותו - כשבעברו תיק פלילי מיני. ומה אני יכולה לעשות על מנת לעצור אותם מהחלטה שגויה של הבאת ילד לעולם. תודה מראש על תשובתך

אי אפשר למנוע מאף אחד להביא ילדים לעולם. אם היה צריך להוציא לכך רישיון, אולי אנשים רבים היו מתגלים כלא כשירים. אולי כדאי לערב את הגורמים בהוסטל, לדבר עם המטפל שלו בעניין זה (האם את אפוטרופוס שלו?) אני יודעת שלפעמים אחרי שיחה אפשר לקבל את אישורה של האישה להתקן תוך רחמי שיכול להביא למניעה לטווח הארוך- אך כמובן שאי אפשר לעשות שום דבר בכפייה וצריך את הסכמתה. לשם כך כאמור כדאי לדבר עם המטפלים ועם בני הזוג.

לרון תודה לשירה והיא צודקת לגבי האפשרויות. עם זאת אחרי הלידה אם יש סכנה לתינוק או סכנה של הזנחה אז צריך לערב את פקידת הסעד שהיא אחראית על שלום הילד. במידה וישנה סכנה לשלום הילד אז החוק מתערב לטובת הילד ועלולים אף לקחת את הילד מההורים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לרופא , עקב העובדה שהנני מופל ב- LITHUIM בדיקות בלוטות תריס שלי הנם בסביבות - TSH = 0.57 . כמעט חורג מהנורמה הנמוכה . מה דעתך ? בתודה מראש נפתלי

לעניות דעתי השאלה מיועדת לרופא אנדוקרינולוג. כל טוב.

בתור התחלה אפשר גם רופא משפחה כיוון שטרם מדובר בחריגה מהנורמה. ערכי TSH כמעט מתחת לנורמה הם לא ממש אבחנה. TSH יכול להשתנות ככה שכדאי לבצע בדיקה עוד חודש לראות עם הערכים משתנים ,וכן לבדוק FT4 משום שייתכן T4 נמוך וTSH תקין. רק בריאות

שלום רב, אני נוטלת מזה כחודשיים כדורי "רסיטל" (סיטלופרם) 20 מ"ג, כדור אחד ליום, לטיפול בדיכאון. לאחרונה נודע לי שאני בתחילת הריון . שאלותי הן, מהן ההשפעות שיש לנטילת הכדורים על העובר? האם הם גורמים לנזק? האם עלי להפסיק את ההריון? אודה על תשובה מהירה.

לציפי לפי ידיעתי התרופה אינה פוגעת בעובר או בהריון. כך שאת יכולה להיות שקטה ולהמשיך בטיפול. יחד עם זאת תמיד ישנם דברים חדשים ועדכניים, את יכולה להתקשר למרכז הטרטולוגי בהדסה שהם המעודכנים ביותר ולקבל תשובה מעודכנת. הם עונים גם לטלפונים. בשעה טובה דר' גיורא הידש

שלום אני רוצה לדעת אם ישנה תופעת לוואי של נשירת שיער לתרופה "למיקטל" , אני לוקחת אותה כחודשיים בצרוף עם הסרוקאל . הלמיקטל החליף את הדפלפט שלא התאים לי. תודה

לליאת לפי ידיעתי אין מדובר בתופעת לוואי (למרות שתמיד עלולים להיות דברים נדירים), אבל איבוד שיער בהחלט שכיח עם מצב נפשי לא טוב וגם בתת פעילות של בלוטת התריס כל טוב דר' גיורא הידש

האם אב חולה במאניה דיפרסיה יכול להעביר את המחלה לילדיו? הבנתי שהמחלה עוברת רק מהאם ורציתי לדעת אם אכן זה נכון. תודה רבה...

עקב העברה מההורים לילדים.. הנו זהה בין אם מדובר באב חולה, בין אם מדובר באם חולה.. הגנטיקה שולטת בכל מצב.. על פי סטטיסטיקות מדובר על 30% הסתברות גבוהים לחלות במחלות נפשיות של ההורים. כמו כן...ישנה סכנת התדבקות גבוהה יותר של עובר במעי אמו הניזון מעמה..בכל הנוגע למחלות אפקטיביות או לנטילת תרופות פסיכיאטריות וכדומה..במיוחד ב3 החודשים הראשונים של ההריון. כל טוב ורק בריאות. המתוסכלת

לשירלי אכן אין הבדל בין אב לאם כפי שנכתב. עם זאת הסיכון בהעברה קטן מעשרה אחוזים. כל טוב דר' גיורא הידש

האם אב חולה במאניה דיפרסיה יכול להעביר את המחלה לילדיו? הבנתי שהמחלה עוברת רק מהאם ורציתי לדעת אם אכן זה נכון. תודה רבה...

ידוע על עברה של המחלה דרך ההרוים ולא הוגדר ממהורים ההולה. ידוע על סיכון לחלות בהפרעה אפקטיבית יותר גבוה אצל הילדים שהאם חלתה במחלה אפקטיבית לאחר לידה. במקרה שאחד מהורים הולה סיכוי לחלות במחלה 25%.

שלום לכולם, עוד יום ועוד יום ועוד יום. נו, אז עכשיו החלטתי על הפסקה בהכל כי אני לא מסוגל לכלום. כי אני עדיין מאושפז בתודעה שלי בבית חולים פסיכיאטרי למרות שלמעשה כבר שחררו אותי. (אני מגיע לטיפול פעם בשבוע). אז אני לא עובד ולא לומד ורק נח, אבל לא מסוגל לנוח כי אני בהיפו-מאניה. ואני לא רוצה להעלות את המינון של התרופה כי ה-10 מ"ג מספיקים בשביל לישון טוב בלילה. ואם אני ישן טוב בלילה אז מבחינתי הכל בסדר. לא צריך יותר מזה. נשארתי רק אני וה"למה" של ויקטור פרנקל. למה באמת? ככל שזה תלוי בי הייתי בשמחה מת מחר בבוקר, אבל אני לא אמות מחר בבוקר- יש לי עוד איזה חמישים שנה להעביר כאן. אשליות היחס והגדלות לא לגמרי עברו. רק שאני לגמרי מודע שהן אשליות. חשבתי שאני גורו. גרררררררר גרררררר גררררר, אבל אני אך ורק הגורו של עצמי, שזה מספיק למדי ואפילו מספק. אבל איך אני ממשיך מפה הלאה בלי לרצות להיות גורו של אף אחד? אולי אני אדפוק את הראש במקלדת. זה לא עוזר, אפילו את המקלדת זה לא שובר. ואני אל רוצה לשבור את המקלדת. גרררר גרררר גרררר גררררגמל השלישי. אני שונא דרדסים בברכה מיכאל(מקקקי)

הנה תוצאה של ההיפו מאניה!!! חזק ואמץ, המתוסכלת הניצחית.

הנה תוצאה של ההיפו מאניה!!! חזק ואמץ, המתוסכלת הניצחית.

שלום רב. אני התחלתי לאחרונה טיפול בכדורי זיפרקסה לטיפול בסכיזופרניה לפי אבחנת הרופא. הוא נתן לי גם קלונקס להרגעה. לפי דעתי חלה אי הבנה בדברים שמסרתי לו, ואני חושבת שאני צריכה להיות מטופלת בקלונקס בלבד. רציתי לשאול אם החומר הכימי שמצוי בכדורי הזיפרקסה יכול להזיק באיזשהוא שלב לאדם שלא צריך את הכדורים האלה. הוא רשם לי זיפרקסה 10 מ"ג ליום. בבקשה תענו לי על השאלה.

האים את שומעת קולות או הוזה?

אני לא שומעת את הקולות בצורת "רעש". אני שומעת את זה כמו לחישה כזאת, כאילו האנשים רק פותחים את הפה ולוחשים את המילה. לפעמים אני הוזה את זה. מה אתה אומר?

אחותי בת ה-6 אובחנה כסובלת מהנ"ל והומלץ לאמי להעביר אותה לגן מיוחד שמטפל בילדים עם בעיות רגשיות בעזרת שיאצו, יוגה וכו'. פורום בריאות הנפש מטעם העירייה באיזור מגורינו המליץ על כך. אמי לקחה את אחותי לפרופ' אשר שלל בכל תוקף את המעבר לגן ולדידו אחותי ילדה רגילה שאינה סובלת מהבעיה. הפורום של העירייה ממש לוחץ את אמי להעביר את אחותי גן ומכניס אותה לחרדות. ממה שקראתי באינטרנט האבחנה של אחותי (כביכול) נראית לי אבחנה מוגזמת לגמרי. מה דעתך על אבחנה שכזו לילדה בת 6? האם כדאי להעבירה גן למרות שלילת הפרופ'?? מהי המחלה הזו (בשתי מילים) והאם יש לה פתרון? תודה רבה רבה.

דיסתמיה היא הפרעה שעל מנת לאבחן אותה אצל מבוגרים (וזה חשוב) נדרשת תקופה של שנתיים בהם יש התמדה של סימפטומים מסויימים. אם אנילא טועה, אצל ילדים מתח לגיל 12 מדובר בתקופה של שנה(לפי DSM-IV). האם מי שבדק אותה היה פסיכיאטר? האם היה מדובר במומחה לפסיכיאטריית ילידם ונוער?? אם לא, כדאי לדעתי לפנות למישהו מומחה בילדים. זה מאוד חשוב כיוון שאלו שני ענפים נפרדים ברפואה. כמובן שיכול להיות שהאבחנה מוגזמת, ומצד שני, יכול להיות שגם לא ואם כך, כדאי לטפל בה.

רצוי להתיעץ עם פסיכיאטר ילדים שהוא מומחה לגיל הרך. עוד מעט היא נכנסת לכיתה א' ורצוי לאבחן ולטפל כמה שיותר מוקדם במידה ויש הפרעה נפשית. תצטרכי לחפש המלצות על מישהו שמומחה לגיל הרך. תבררי אצל רופא ילדים- הם בד"כ מכירים.

לחן איני פסיכיאטר ילדים ונוער לכן לא אתייחס עניינית לשאלתך, בכל אופן במקרים חשובים כאלו והכרעות לגבי הגן וכך הלאה, הייתי מבקש חוות דעת שניה אצל עוד פסייכאטר ילדים ונוער שיבדוק את הילד בנוסף לפסיכיאטר הראשון. כל טוב דר' גיורא הידש

האם בין תופעות הלוואי לריספרדל וציפרלקס ייתכן שיבוש בקול בצורת צרידות, רעידות בקול, קול בס ולא יציב ותחושת מחנק וקריעת מיתרי הקול?

לורד אולי רספרידל יכול לגרום לכך אבל אני בספק, איני חושב שיש קשר לציפרלקס. כל טוב דר' גיורא הידש

טופלתי בפרוזק למעלה מ-10 שנים. לפני כחצי שנה החל תהליך הפסקת הטיפול שנמשך כ5 חודשים: הירידה מ-40 מ"ג לאפס מ"ג התבצעה במדרגות של5 מ"ג (1/4 כדור כל16-20 יום). בזמן שנטלתי 10 , 5, והיום כשאני על אפס, אינני יכול לישון הרבה. אני מתעורר מוקדם מאד מהרגיל, כל היום יש לי הרגשה של חוסר שינה, אך אינני יכול להרדם בשעות היום.האם בעית חוסר השינה נובעת מהגמילה, או שעלי לחפש סיבות אחרות (כגון הגיל- 63 )? תודה..

לרחביה דווקא קל להפסיק טיפול עם פרוזק. התופעות שאתה מתאר סביר שהן בגלל הירידה במינון. המבחן הוא פשוט, תיקח חצי מינון (חצי כדור פריזמה או לרוקן את הקפסולה של הפרוזק לחצי) כל יומיים ואם מדובר בתופעות של סיום טיפול כולן יעלו תוך זמן קצר. אחר כך תוכל לסיים את הטיפול לאט יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

כוונתך ל"יעלמו"?? אגב קצב הירידה שתארתי- רבע כדור לכ18 יום הוגדר ע"י הרופא המטפל כקצב שהוא איט מעבר למקובל. זו אינה התרסה כלפיך אלא ציור התמונה במלואה. תודה.

הייתי אצל פסיכיאטר מומחה והוא אמר לי לקחת ריספרדל 1 מ"ג בערב ו-ציפרלקס 3 כדורים כל בוקר שאלתי, האם זה שכיח כזה טיפול (מצבי אינו בכי רע) וגם מה הם תופעות הלוואי לתרופות הללו המון תודה לד"ר

לתום כמובן שהכל תלוי באבחנה. ל OCD זה טיפול מקובל, להפרעות אחרות לא. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום רב, אני בת 34, ובעקבות דיכאון אחרי לידה מקבלת פריזמה מזה שנה וחצי. עברתי גם טיפול פסיכולוגי, ואני מרגישה טוב, עובדת, לומדת ומטפלת בילדי היטב. אך עליתי המון במשקל בתקופה האחרונה. תמיד הייתי מלאה אך עליתי עוד 20 ק"ג במשקל. כשתארתי את המצב לרופא המשפחה שלי (שהוא רופא מאוד מכובד ומעודכן מבחינת תרופות חדשות וכו') שאני אוכלת כל היום, פחממות ואין לי שליטה על אכילה כלל, וכל נסיון לאכול אפילו מעט פחות נגמר בעוד אכילה, הוא הציע לקחת sibutramine שזו תרופה מדכאת תאבון, שלטענתו מתאימה לדפוס כזה של אכילה כל הזמן. האם מותר לקחת את שתי התרופות יחד? אם לא, תוך כמה זמן מהפסקת הפריזמה ניתן להתחיל לקחת תרופה זו?

להילית לפי זכרוני אסור כי לשתיהן פעולות מנוגדות. יופי שאת מרגישה טוב ואחרי שנה וחצי אפשר בהחלט לחשוב על סיום הטיפול. לכן ההמלצה היא להתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי סיום הטיפול, במידה ותחליטו לסיים אז הירידה במשקל תהיה קלה. לפרוזק חיים ארוכים בגוף וצריך לחכות לפחות חודש ימים עד שהרמה בגוף נמוכה. כל טוב דר' גיורא הידש

לפני כמעט שנה לקחתי טיגרטול, ציפרמיל, ועוד המון תרופות, מאז עברה שנה והיום אני לוקחת רק וונלה 75 מ"ג, ומרגישה די בסדר, רציתי לדעת האם התרופות שאז קיבלתי כבר יצאו מהמערכת הגופנית שלי, וחוץ מזה האם הכבד שלי לא נהרס, אני חוששת כי הכדורים האלה, הם לא טובים, וההרגשה היא שהגוף בפנים לא נקי, תוכל להפנות אותי ללינקים כדי שאלמד יותר, ואדא יותר כי אני רוצה לנקות את הרעלים האלה של הכדורים, אודה לך מאוד

לאירית, לדעתי, כעבור שנה כל התרופות מתפרקות ויוצאות מהגוף. ואם את בספק את יכולה לעשות בדיקת דם. רק אל תשכחי שהיום את לוקחת רק וונלה ומרגישה די בסדר. חוץ מזה ,יש אנשים שרואים את התרופה "כרעל" ויש אנשים שרואים את התרופה כתרופה. כך שכל אחד רואה בצורה אחרת את הדברים. ואיך שנוח לו,.לדעתי אין לך מה לחשוש ואת יכולה להיות רגוע. מיכל

לאירית התרופות כבר מזמן בחוץ, באופן עקרוני הטגרטול עלול לפגוע בכבד ובדיקת דם פשוטה תתן לך את התשובה הכיבדוקה לגבי מצב הכבד שלך. אני כמעט בטוח שהכל בסדר. איני חושב שההרגשה הכללית שלך קשורה לתרופות שלקחת או שאת נוטלת. אולי כדאי לבדוק מה המצב הנפשי? כל טוב דר' גיורא הידש

בנוגע למה שכתבתי קודם. שאני זקוקה לטיפול פסיכולוגי אך חוששת שזה יכתב בתיק שלי וימנע ממני בעתיד לעבוד בעבודות מסויימות. הבנתי שרצוי לי לפנות לבית חולים שיש בו טיפול נפשי. . - האם התחנות לבריאות הנפש של משרד הבריאות שנמצאות ללא בית חולים הם מתאימות?? תודה

שלום רב, אין לי מושג מהי הבעיה הפסיכולוגית שבה את אמורה לטפל, כעיקרון אם אינך צריכה בטיפול ע"י אשפוז וכ"ד, הרי שהתחנות הנ"ל מתאימות בדיוק כמו מרפאה בבית חולים שכן גם אותה מאיישים פסיכיאטרים מומחים. אלא שגם כאן הפרטים עלולים להירשם בתיק הרפואי. בגדול אסור לפרסם עלייך מידע רפואי, אלא אם כן נתת את הסכמתך לכך ובצירוף טופס ויתור על סודיות רפואית חתום כדין, אך ישנה בעיה שאם חברה שבה את רוצה לעבוד מבקשת שתתני אישור להזמין ממצאים מהתיק הרפואי ואת תסרבי הרי שמדובר בהתנהגות מפלילה שכבר תיתן להם את התשובה כי ייתכן שאת מנסה להסתיר בעיה כלשהיא. הדרך הבטוחה ביותר להגן על המידע, כמובן אם יש באפשרותך לממנה, היא במגזר הפרטי. שם אין אפשרות לקבל את המידע אלא אם כן תבואי בבירור ותגידי טופלתי ע"י ד"ר פלוני אלמוני, שכן את בקשת המידע מעבירים אך ורק לקופות חולים ובתי חולים. אם את בעלת ביטוח משלים כלשהו הינך זכאית להנחות בגין טיפולים בתחום הפסיכולוגי. כמו למשל כללית מושלם מקנים לך 60 טיפולים בעלות של 160 כל אחד ע"י פסיכולוגים או פסיכותרפיסטים מומחים ומוכרים. רשימה מלאה תוכלי לקבל דרך הקופה. (למרות שמדובר בביטוח דרך הקופה, הדבר נעשה באופן פרטי לגמרי ואין העברת מידע לרופא או לקופה). מצטער שזה היה ארוך. בהצלחה.

כל קופות החולים כיום מספקות טיפול פסיכולוגי מסובסד ע"י פסיכולוגים עצמאיים שעובדים עם הקופות. הטיפול מתבצע במרפאה הפרטית של הפסיכולוג אבל אם תגידי שאת הגעת דרך הקופה תזכי למחיר נמוך בהרבה מהמקובל בשוק הפרטי. לדעתי הפסיכיאטר המחוזי של הקופה מקבל דיווח על אנשים שפנו לטיפול פסיכולוגי דרך הקופה (לצרכים מנהליים בלבד) אבל זה לא ממש נכנס לתיק הרפואי שלך וגם בעתיד המידע על הטיפול לא יגיע למעסיק גם אם תהיה לו גישה לתיק הרפואי. אם מסיבה כלשהי את רוצה טיפול שהוא מאד דיסקרטי וחשאי אז כמובן שזה ניתן רק באופן פרטי במחיר שהוא הרבה יותר גבוה.

לעילית צריך להבין כיצד השיטה פועלת. שואלים אותך האם היית בטיפול רפואים כולל נפשי ואת יכולה לענות ולפרט. בכל מקרה שולחים מכתב לרופא המשפחה לקבל את תמצית התיק הרפואי. כך שאם אדם דיווח שהוא נמצא במרפאה מסויימת יכתבו גם לה, אבל אם הוא אינו מדווח בודאי שהמעסיק לא ידע מכך. כמובן שמדובר כאן על שקר אבל כל אחד עם ההחלטה שלו. כך שאם תפני למרפאה של משרד הבריאות והדברים לא רשומים בקופת החולים אז את קובעת אם ידעו על כך או לא. כמובן שאותו הדבר חל על רופא פרטי או פסיכולוג פרטי. אם תדווחי למעביד שהיית בטיפול פרטי אצל X ותחתמי על טופס ויתור על סודיות ויכתבו לאותו הרופא גם הוא ישיב למעביד כפי שמתחייב. מקווה שהדברים ברורים יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, האם ציפרלקס גורם לתגובות לוואי של כאבי בטן ובירבורים בבטן...?בקיצור בלאגן בבטן...?

שלום רב, בגדול ידוע על אפשרות של שלשול או עצירות בימים הראשונים, אך התופעה חולפת עם התרגלות הגוף לטיפול בתרופה. ייתכן שאם התרופה גורמת לתופעות במערכת העיכול כמו אלו שציינתי לעיל, היא גם גורמת לכאבי בטן, אך הדבר אינדיבידואלי ומשתנה מאדם לאדם. על כן אם קיים ספק או חל שינוי במצבך או הרגשתך מתחילת הטיפול, הרי שיש מקום להתייעץ עם הרופא המטפל שיוכל לענות לך תשובה בהתאם. אם הכדור בעייתי לגבייך תוכלו לשקול (בתיאום עם הרופא כמובן) הפחתת מינון או החלפת טיפול. בברכת בריאות שלמה. א (לא רופא).

לאילנה בשבוע שבועיים הראשונים תתכן תחושה של בחילה ותחושות כפי שתיארת. התופעות לא נדירות אבל אינן מופיעות אצל כולם והן חולפות אחר הזמן שציינתי. ישנה סברה שדווקא מי שסובל מתופעות לוואי לתרופה בתחילת הטיפול התרופה תעזור לו בעתיד. אבל זה לא ממש מוכח. כל טוב דר' גיורא הידש

האם כדאי להתחיל עם סרוקוול כתרופת קו ראשון - מאחר ויש לה פחות תופעות נוירולוגיות? אני מתכוונת לקנות את התרופה באופן פרטי, כך שאני לא מחוייבת לריספרדל, אלא לתרופה שיש את תופעות הלוואי הנמוכות ביותר, וההשפעה המיטבית הטובה ביותר. האם ההשפעה על התסמינים החיוביים והקוגניציה, זהה בשתי התרופות, או שהדבר הוא אינדיבידואילי? תודה מראש עבור התשובה

סרוקוול לא גורמת לתופעות לוואי נוירולוגיות גם במינונים גבוהים וזה בהחלט יתרון משמעותי וחשוב במעלה לעומת הריספרידל. כל הרעיון בתרופות הא-טיפיות הוא להשתמש בתרופות שאינן גורמות לתופעות לוואי נוירולוגיות קשות ואיומות אשר אופייניות למשל בטיפול ע"י הלידול. לגבי שיפור בסימנים השליליים של המחלה זה שנוי במחלוקת בספרות. אין הוכחה חד משמעית שתרופה כלשהי אכן עושה זאת מלבד לפונקס אשר מיועדת רק למקרים עמידים של פסיכוזה מסוג סכיזופרניה.

לדפנה בין כל התרופות הא-טיפיות החדשות לא נערכו מספיק מחקרי השוואה והן נחשבות לזהות מבחינת היעילות וההשפעה. כך שההבדלים ביניהן בעיקר בתופעות הלוואי ולא בהשפעה החיובית. אין המלצה מוסכמת להשתשמש דווקא בתרופה זו או אחרת. כל טוב דר' גיורא הידש

לאחר חודשיים של לקיחת אפקסור 150 מג הפסקתי את לקיחתו למשך שבוע וחצי. במהלך ההפסקה חליתי בשפעת למשך 7ימים. מספר ימים לאחר ההחלמה (עדיין ללא לקיחת הכדור) התחלתי להרגיש עייפות בשעות הערב המוקדמות ( לא סטנדרטי אצלי) אשר גורמת לי ללכת לישון מוקדם. בנוסף אני מרגיש מידי פעם תחושה שעלי לקחת נשימה עמוקה . אין לי מעבר לכך תסמונות אחרות . נתון נוסף הוא שהתחלתי לעבוד במקום חדש . שאלתי : האם התופעה ידועה ? האם היא קשורה להפסת לקיחת הכדור ? האם היא קשורה לשפעת ? האם יש קשר למחלת הנשיקה ? מה עלי לעשות על מנת לברר מה הסיבה ? תודה עודד

התופעות שתיארת הן ככל הנראה על רקע נפשי-פסיכוסומטי ולכן אין צורך להתעמק בהן. זמן הטיפול באפקסור הוא 9 חודשים לפחות ולכן מומלץ שתחזור לקחת את התרופה במינון שנקבע לך ע"י הפסיכיאטר. כמו כן מומלץ להיות במקביל בטיפול פסיכולוגי כדי לטפל בבעיה הבסיסית ממנה אתה סובל.

לעודד למרות שהאפשרות של הבראה לא מלאה משפעת תתכן סביר להניח שהדברים הם כפי שדור כתב, מדובר על המצב הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

מעניין, גם אני נוטלת את התרופה וגם אני מרגישה בצורך בנשימה עמוקה מידי מספר דקות. לפעמים נשימה עמוקה לא מספיקה ואני נאלצת לפהק. מביך למדיי! אשמח אם תיצור איתי קשר במייל.

כשברור לגמרי שגם מילוי המסך הזה הוא כדי להעביר עוד כמה רגעים של זמן מיותר. כשברור לגמרי שמתחת לרגליים שוב נפערת אותה תהום. כשאין כוחות להתמודד עם עוד גל אחד כזה. כשמפחדים ממנו מאוד אבל גם יודעים שהוא הכי אמיתי מכל המצבים האחרים. כשרוצים שזה יגיע סופסוף למדרגה שבה איבוד-שליטה לא תהיה שאלה אלא מצב קיומי. כשעייפים כל כך. ורוצים לעצום עיניים ולא לדעת יותר מכלום.

כתיבה מקסימה. כל שאכתוב יהיה מיותר נוכח דבריך הנוגעים והכואבים, ולכן אשאיר את המקום למילותיך שלך. מגיע לך לנוח מהעייפות הזו. כאן. פה ולא בתהומות התסכול. לו רק ניתן. הלוואי שיהיה טוב

לעייפה אכן בעיות נפשיות קשורות לסבל וכאב נפשי רב, כפי שהטבת לבטא והלוואי ואפשר היה לנוח בלי תרופות. תודה כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר. מזה כשבוע אני לוקח 4 מ"ג אדרונקס לטיפול בחרדה חברתית ב 3 הימים האחרונים אני מתעורר בלילה לאחר חלומות סיוטים קשים המלווים בחרדה מוגברת וגם אם לקחתי כדור לשינה כמו נוקטרנו או לוריבן זה לא עוזר . מה לדעתך אפשר לעשות בנדון ? תודה מראש.

ללייט האדרונקס מעורר ולפעמים מעורר מדי, לכן יתכן שהוא גורם לסיוטים. בכל מקרה חשוב ליטול את האדרונקס בבוקר כדי לישון טוב יותר בלילה. בדרך כלל מסתגלים לתופעות הללו והן חולפות, תרופות הרגעה כפי שציינת עשויות לעזור עד שהגוף מסתגל. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת פבוקסיל כבר 8 שנים במינונים שונים לרוב לא הייתי במעקב פסיכיאטרי רק עי רופא המשפחה שרושם לי את המרשם באופן כרוני. לאחרונה אני מבחינה במצבי רוח הפכפכים של עצבנות וכעס שאיני יכולה להשתלט עליהם ,רק עי חצי כדור הרגעה או התבודדות עם עצמי לשם הרגעות.נראה שכולם מעצבנים אותי ...כמובן שהבעיה היא בי ולא באף אחד אחר.האם פבוקסיל במינון של 200 ליום לא אמור למנוע מצבי רוח שכאלה ? האם בעתיד אוכל להתמודד בעזרת טיפול הומיאופטי בלבד?האם שווה לנסות זאת? האם עייפות מוגברת היא חלק מתופעות לוואי של הפבוקסיל?האם קור היא תופעת לוואי של פבוקסיל?(אני גם מטופלת באלטרוקסין לתת פעילות בלוטת התריס שכרגע נמצאת במצב מאוזן.)האם יש קשר בין חרדה ודיכאון לתת פעילות בלוטת התריס?האם אלו מחלות שבאות לעיתים קרובות ביחד?יש לי חברה שסובלת גם משתי המחלות ביחד.. האם עלי לעשות בדיקות תקופתיות כאשר אני נוטלת את הפבוקסיל?לא זכור לי שעשיתי זאת.. האם הפבוקסיל גורם לירידה בחשק המיני? הרבה שאלות אני מקווה שתענה לי על כולם . תודה מראש

רוב הדברים שציינת מצביעים על מינון עודף של פבוקסיל. מומלץ לרדת במינון ב-50% לפחות ולעשות זאת בהקדם.

לנטע השאלה המרכזית היא האם התופעות הללו ממושכות מתחילת הטיפול או החלו לאחרונה. אם הם החלו לאחרונה סביר יותר שהם קשורות למצב הנפשי או לבלוטת התריס אפילו אם מעבדתית היא מאוזנת. מדובר בשתי בעיות שכיחות ולכן לא פלא שישנם רבים הסובלים משתיהן. במצבים של פעילות יתר או חסר של בלוטת התריס יתכנו שינויים נפשיים כמו חרדה ודיכאון. ואז האבחנה המבדלת די קשה. אין צורך בבדיקות מיוחדות כיוון שהפבוקסיל אינו פוגע באברי הגוף, הירידה במין כנראה קשורה לפבוקסיל אבל שוב, תת פעילות של בלוטת התריס גם עלולה לגרום לתופעה זו. לכן הזמנים כל כך חשובים לגבי האבחון. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל פרידור במשך חודשיים עקב התקף פסיכוטי, בתחילת הטיפול המינון היה 5 מ"ג, שבוע לאחר מכן ירדתי ל- 2.5 מ"ג ולאחר שבועיים 2 מ"ג, אח"כ 1 אני מעונין להפסיק את התרופה, האם תהיה לכך בעיה בעתיד, האם יגרם לי נזק בעתיד. לדעתי יש לי בעיות של ראיה ופריחות בעור והסתגרות בגלל התרופה האם זה נכון, והאם אצטרך לקחת את התרופה במשך שנים רבות.

המינון המינימלי של הלידול=פרידור הוא 5 מ"ג ליום. מינון כ"כ נמוך שאתה לוקח בד"כ איננו אפקטיבי. תלוי גם מה האבחנה. אם עברת פסיכוזה כדאי לך לשקול היטב אם להפסיק כי יש סיכוי של עשרות אחוזים שהפסיכוזה תחזור. ניתן לקבל את התרופה גם באמצעות זריקה ארוכת טווח פעם בחודש אם קשה לך להתמיד בנטילה יומיומית של טבליות. אפשר גם להחליף לתרופה אחרת ואולי לא יהיו לך תופעות לוואי. בכל אופן אתה חייב לחזור לפסיכיאטר שבדק אותך ולשאול אותו לגבי האבחנה, משך הטיפול והאפשרות להחליף לתרופה אחרת.

לאבי כפי שדור כתב מאוד לא מומלץ להפסיק טיפול כיוון שהפסיכוזה עלולה לחזור. השלב השני של הטיפול הוא למניעה של התקף פסיכוטי שני וחשוב להקפיד עליו. כדאי לעבור לתרופות מהדור החדש שלהן הרבה פחות תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

לאחר שלושה חודשים ללא עבודה וללא כדורים יש רק בשורות טובות והלואי וזה ימשיך במשך תקופה ארוכה היא היתה די מבולבלת ולא ידעה מה הכיוון והינה לפני שבועיים היא מצאה עבודה חלקית שהיא מאוד אוהבת באותו זמן מרצה שלה לשעבר הציע לה להיות מנחה שלה לתואר שני ואמר לה שהוא מאמין ביכולות שלה עוד זה מדבר ומהעבודה שהיא פוטרה בגלל צמצומים בקשו שהיא תחזור עם תןספת משכורת נכון להשבוע היא חזרה לעבודה הקודמת בגלל בכסף ועובדת גם במשרה החלקית בגלל הנשמה כי היא נהנת מאוד שם בארוע מסויים היא פגשה אדם שהכיר אותה בתקופת המשבר ואחרי שהוא לטש עיניים היא שאלה אותו מה קרה והוא אמר שהיא לא אותו האדם שהוא זוכר ומאיפוא שמחת החיים הזו ואתה זוכר עד לפני כמה חודשים זה היה הפוך זהו ולסיום היא סיפרה לי שהכירה בחור צעיר ממנה שאחרי יומים אמר שהוא אוהב אותה וביתי היקרה אמרה לו אם אתה אוהב אותי אחרי יומיים אתה לו יודע מה זה אהבה נחזיק אצבעות שזה ימשיך ורק סיפורים טובים תשמע

שלום, כן בהחלט טוב לשמוע דברים טובים. הסביבה מאוד חשובה למניעת התקף חוזר וכך הביטחון העצמי תורמים לשמירה על הטוב הקיים. כל טוב דר' גיורא הידש

היי, אני חיילת הסובלת מ ocd ודיכאון ומטופלת בטיפול תרופתי ופסיכולוגי במסגרת הצבאית כבר כחצי שנה, רציתי לדעת האם זה יכול להפריע לי אם ארצה להתקבל ללימודי פסיכולוגיה או פסיכיאטריה? (כיוונים שאני חושבת עליהם ברצינות רבה כבר הרבה זמן), האם זה יכול להפריע לי להקבל לתחומים אחרים שאולי ארצה ללמוד? אני חוששת מהיחס במוסדות להשכלה גבוהה לתחום הזה של בעיות. אשמח אם מישהו יוכל לענות לי מתוך ידע או ניסיון אישי, תודה :)

כדי להתקבל לתואר 1 אין שום בעיה. לגבי תואר שני-קחי בחשבון שמאוד קשה להתקבל גם ככה- צריך ציונים גבוהים (90) + מבחן מתאם +לעבור מיונים . יש נטייה להאמין שדווקא מי שכן נמצא בטיפול-כלומר מודע לבעיותיו, מתמודד איתן וכו', יכול אולי להתאים יותר לטפל באנשים אחרי- וזאת כמובן במסגרת המגבלות. ברור שלא יתנו לחולה פסיכוטי להיות פסיכולוג. בראיונות לתואר שני במחלקה הקלינית (יענו לימודים להיות פסיכולוג קליני), השמועות אומרות שדווקא יש העדפה לאנשים שהיו בטיפול. יש אפילו ספר שנקרא "נפש לא שקטה" כתבה אותו פסיכותרפיסטית (אמריקאית) שסובלת מהפרעה בי פולרית. אני חושבת שזה גם תלוי בחומרת ההפרעה שאת סובלת ממנה, אם היא כרונית, אם היא כוללת התקפים פסיכוטיים וכו'. לגבי פסיכיאטריה יש איזשהו בירור על המצב הרפואי, אבל אני לא לגמרי מבינה בזה. הכי טוב לקרוא בידיעון של הפקולטות השונות באינטרנט ואם יש שאלות להתקשר למזכירות החוגים ולברר. בכל מקרה, בהצלחה.

תנאי הקבלה ללימודים אקדמאיים מבוססים בעיקר על כישורים אינטלקטואלים ופחות על מרכיבים אחרים. כיום ניתן לעשות תואר ראשון ותואר שני בפסיכולוגיה גם במכללות ושם תנאי הקבלה יותר קלים. רפואה ניתן ללמוד רק באוניברסיטה או בטכניון ובארץ תנאי הקבלה מאד גבוהים. במקצועות טיפוליים בד"כ מקובל לבצע ראיון אישי ובירור לגבי היסטוריה רפואית אבל לא תמיד חוקרים לעומק. אם תהיי בריאה נפשית בזמן התחלת הלימודים אז יש סיכוי שזה לא ישפיע ולא חשוב אם יש לך כיום דיכאון, OCD או סכיזופרניה. במידה ויתרשמו בראיון שאת לא בריאה בנפשך אז סביר להניח שלא תוכלי להתקבל גם אם יש לך ציונים מאד גבוהים. תואר ראשון בפסיכולוגיה איננו תואר טיפולי אלא לימודים תיאורטיים ולכן אין הבדל בינו לבין פילוסופיה או פיזיקה מהבחינה הזאת ואם את עם ציונים ברמה שהחוג דורש תתקבלי ללא קשר לעבר הרפואי שלך. כנ"ל תואר במדעי הרפואה (לא רפואה). מבחינה מעשית זה לא נותן הרבה אבל הידע התיאורטי הוא זהה ברובו. בהצלחה.

לרוית אכן החשש במקומו כפי שכתבו קודמי. ברוב בתי הספר לרפואה יש ראיון אישי שבו בודקים את האישיות וההתאמה לעבוד כרופא. בראיונות אלו בדרך כלל לא מומלץ להזכיר שהרצון הוא להגיע לפסיכיאטריה. אבל כל אלו הם שמועות. כל טוב דר' גיורא הידש

למה לא קיבלתי תשובה?

שלום, אולי החמצתי בטעות את שאלתך, אנא העתק אותה או תפנה אותי למקום של שאלתך המקורית. מצטער על הטעות ותעזור לי לתקן אותה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

דר שלום, אני מטופל בסרוקסט 40 מ"ג והוחלט להחליף תרופה לאחר 3 חודשים בגלל חיכוך שיניים עז והתפרצויות בכי. אני יורד בהדרגה אך יש לי סחרחורות ומצב רוח ירוד עם מחשבות לא טובות שבאות והולכות. מה לעשות? כולם סביבי כבר בטוחים שאצלי הכול בסדר כי היה שיפור כלשהוא. תודה

לעז חבל להפסיק את הסרוקסט ולא להתחיל בתרופה אחרת מאותה המשפחה, התחלה במקביל של התרופה החדשה הייתה פותרת את הבעיה. בינתיים אפשר לנסות לעלות מעט במינון, למינון שהיית בו קודם והבעיה תיפתר. אחר כך שוב לרדת בהדרגה איטית יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר תודה על תגובתך המהירה, האם זה לא מוגזם לקחת כ"כ הרבה תרופות? גם סרוקסט וגם מה שיומלץ. בברכה

שלום. אני צעירה בת עשרים פלוס. כרגע לא עובדת. מצויה במשבר וכנראה זקוקה גם לטיפול פסיכולוגי וגם לטיפול פסיכיאטרי. הבעיה היא שאין לי אמצעים כספיים ללכת לטיפול פרטי. האופצייה היא טיפול בקופת חולים. - אבל מה שמפריע לי זו העובדה שזה יהיה חשוף לכל. התוכניות שלי לעתיד הם: לעבוד במוסד ציבורי - ממשלתי או בחברות גדולות., ובדרך כלל הם דורשים לקבל חומר רפואי מקופת חולים וחסיון בריאותי. ובמידה והם ייראו את זה הם בטח לא ייקבלו אותי. מה עושים??? האם כל החומר על טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים מועבר אליהם???? בבקשה ענו לי.. עילית

תלוי מה התפקיד שלך באותו מוסד ציבורי. יש הבדל בין פקידה שמדפיסה מכתבים ומכינה קפה לעומת מנהלת מחלקה באירגון ואז כמובן שיש צורך בסיווג ביטחוני גבוה. טיפול פסיכיאטרי לא מוסיף לך נקודות לסיווג הביטחוני. טיפול פסיכולוגי זה סיפור אחר שכן כיום רוב המטופלים אצל פסיכולוגים לא סובלים בהכרח מהפרעה נפשית. אל תנסי לשקר או להסתיר מהגורמים המוסמכים שהיית בטיפול כי זה ניתן לגילוי בקלות רבה. לדעתי אם את סובלת מהפרעה נפשית אז אין מנוס מהערכה וטיפול אצל פסיכיאטר. מקום עבודה יכול לגלות שיש לך בעיה נפשית גם ע"י מבחני מיון פסיכולוגיים.

לעילית, הדבר החשוב ביותר כרגע הוא שתקבלי טיפול. את צעירה מאוד, החיים לפנייך וחבל שבשל פחד ובורות של אנשים תמנעי מעצמך טיפול. מבחינה עובדתית ייתכן שאת צודקת ותידרשי לוותר על סודיות רפואית בעתיד, אבל אני חושבת שהפתיחות היום גדולה הרבה יותר, גם במוסדות ממשלתיים לגבי טיפולים נפשיים. כמובן שיכול להיות שיהיו תפקידים מסויימים שלא תוכלי לבצע, אבל אולי גם מבחינה אובייקטיבית אינך יכולה לעמוד בהם כרגע בשל מצבך הנפשי? אני חושבת שגם במוסדות ממשלתיים אחוז האנשים המקבלים טיפול נפשי אינו שונה מהחלק היחסי בכל האוכלוסיה, כך שהכי חשוב- תטפלי בעצמך. דנה

לעילית אכן הדבר החשוב ביותר הוא שתגיעי לטיפול. אפשרות נוספת היא להגיע לטיפול במרפאה לבריאות הנפש של בית החולים הכללי הקרוב למגוריך. מבלי לידע את רופא המשפחה ותקני את התרופות באופן פרטי. אם תנהגי כך הסיכוי שידעו שהיית בטיפול הוא קטן. ואל תספרי את תשובתי לאף אחד.... שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור האם פוסט טרואמה ניחשבת לאסכולת מחלת נפש לאיזה אסכולה ניחשבת בתחום הפסיכיאטרי? תודה

לעינת PTSD=הפרעה בתר חבלתית היא אחת ההפרעות בקבוצת הפרעות החרדה שרובנו סובלים ממנה. לכן כמובן שאין מדובר במחלת נפש-הפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה, מאניה או פרנויה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

מאז הפעם האחרונה שכתבתי אני רק יכולה לומר בוודאות שהמצב לא השתפר אלא רק מדרדר לאיטו. לא ברור מתי הוא יגיע למקום כזה שאני לא אוכל לסבול את הכאב. דיברתי עם חברה שלי לפני שבועיים בניסיוןלהסביר לה כמה רע לי וכל מה שהיא אמרה העביר בוודאות שאין לה מושג על מה אני מדברת. דיברתי עם חברה אחרת שלי לפני שבוע והיא בהחלט הראתה העניינות, אבל אני לצערי, כבר במצב שאיאפשר להתקרב אלי, אנ נסגרת משתבללת ואם קודם היה לי חשוב לדבר על המצב שלי, עכשו אני מנסה לעקוף או כל הזמן, רק לא לגעת חס וחלילה באיזה פינה רגישה. כמובן שיש גם כל מיני מצבים לא אופטימליים בחיים שתומכים יופי בהלך המחשבה הדיכאוני שלי כמו ציונים לא טובים במיוחד למרות השקעה, הבדידות הזו והמחסור האקוטי באיזשהו פן נורמאלי של זוגיות בחיים אני לא מרגישה שיש לי חשק לראות אנשים בעיקר בגלל שאני מרגישה שהם בוחנים אותי, מסתכלים עלי בעין חצי מרחמת (אחרי שכמובן עשיתי את הטעות וניסיתי לדבר על ההרגשה שלי עם אנשים שלא מבינים כלום) היום ההורים שלי רבו ריב איום (שוב) והגעתי למצב שישבתי בחדר שלי, בוהה בקיר ותוהה מתי לךעזאזל כל הסבל הזה בחיים שלי ייגמר. יש לי מחשבה די איומה בנוגע להתאבדות. מעולם לא היו לי מחשבות אובדניות, אולי רק בתחילת גיל ההתבגרות, וזה היה יותר רצון להימלט מהריבים של ההורים שלי מאשר רצון למות או רצון לעשות משהו לעצמי. המחשבה שלי נהיא דווקא לגבי הרצון למחשבת התאבדות. אולי אם היו לי מחשבות כאלה, הייתי מרגישה שאני חייבת ללכת לטיפול, שזה לא משהו שאפשר לחשוב שייעלם בלי התייחסות. לפעמים אני רוצה פשוט לא להיות. לא להרוג את עצמי, אלא פשוט להפסיק. לא לכאוב, לא לחשבו לא ללמוד לא לנסות להסביר את עצמי ולהתאכזב לא להיכשל לא להיות לבד לא להיות בת להורים עם זוגיות איומה לא להיות בן אדם עם הפרעה נפשית בלתי חולפת לא להיות סגורה לא להיות פגיעה אני כל כך רוצה למצוא מישהו שאני אוכל לדבר איתו או איתה אף אחד מהחברים שלי לא מתאים לזה כל אחד מהם שפט אותי שלא בצדק בשלב זה או אחר של הדיכאון ואני מרגישה שכל ניסיון לתת אמון הוא לא שלם ולא ראוי מצד שני, אין לי שום אפשרות להגיע לשיחות בגלל שפשוט אין לי כסף. את המשכורת שלי אני מפקידה בידי האוניברסיטה כדי לקבל עוד שנה חתיכת נייר שלא ברור מה יהיה השימוש שלה. אני רק מקווה בכל הסיפור הזה, לא להגיע לאישפוז.

שירה יקרה עצוב לי לקרוא כל כך מבינה אותך אבל לא יודעת איך לעזור האם אי אפשר ללכת לטיפול בקופת חולים או לרופא שיתן לך שוב כדורים את יודעת שאני לא גרה בארץ ולא יודעת פרוצדורות פה יש רופא ויועצת באוניברסיטה אומנם מצבי הכספי לא מזהיר בכלל אבל אם תצטרכי אוכל לעזור ביעןץ ראשוני או בקניית כדורים חושבת עליך ומקווה ...... אמא רחוקה

לשירה קראתי בעיון את מכתבך וכואב לשמוע שאת לא מצליחה למצוא ענף כדי להאחז בו ולהתחיל לעלות. את האפשרויות הרי את מכירה טוב מאוד. חושב עליך, ותשמרי על עצמך הידש

לצערי, ההחלטה הנוכחית שלי בנוגע לכדורים היא לא לקחת כל עוד אפשר שלא. בתקופה שלקחתי כדורים השמנתי עוד קצת מעברלמה שהשמנתי בדיכאון, לא הצלחתי לרדת במשקל, סבלתי מעייפות נוראית וחוסר מיקוד. גם עם הכדורים לא הרגשתי בריאה במיוחד.הפעם החלטתי שכדורים אני אתחיל לקחת רק במדה והתפקוד שלי ייפגם במידה איומה ונוראה. ברגע שלא אגש למבחנים, לא אלך לחדר כושר, לא אענה לשיחות - זה הרגע. אין לי בעיה להגיע לפסיכיאטר (או במקרה שלי פסיכיאטרית) בקופת חולים, כך גם הלכתי בפעם הקודמת. הבעיה זה בנוגע לטיפול בשיחות שאותו אי אפשר לקבל מהרופא. ולפי דעתי זה גם מה שהכי יעזור לי. בסופו של דבר, התרופות יכולות לגרד אותי מהרצפה אבל המצב יחזור על עצמו בלופ אינסופי עד שאני לא אטפל בגורמים הפסיכודינאמיים הבלתי פתורים שמטרידים את מנוחתי ומעיקים על קיומי. אני מעריכה את הרצון שלך לעזור. לפעמים אני רוצה פשוט להיות מסוגלת לחיות בשלום עם עצמי רק את זה אין לי בעיה עם שברים (הכוונה לבעיה תפקודית) מעולם לא הייתה לי לרוב אני פשוט מורידה פרופיל עד יעבר זעם, אבל מה שקורה לאחרונה זה build up של חולירעות שכמו טרשת עורקים חוסמות מעבר סביר של רוח חיים. אני פשוט במצב של חוסר אונים לא יודעת מה לעשות

שלום לך דוקטור. אני חייל סדיר, ורציתי לדעת האם יש דרך שבה אני יכול להיפגש עם פסיכולוג\פסיכיאטר פרטי(אזרחי)? האם זה כרוך בפרוצדורה של רופא בסיס=קב"ן? -כבר הייתי אצל הקב"ן- ולא ממש אהבתי את היחס שלו, הוא לא אדם כולכך נחמד, גם כך קשה לי לדבר על הבעיות שלי, ואני לא רואה את עצמי נפתח אליו.. אני לא יודע אם פניתי לפורום הנכון.. אבל אני אשמח לקבל תשובה... תודה

לחייל אם מדובר בפגישה אחת תמיד אפשר לפנות למטפל אזרחי ולאמר שמדובר בפגישת עזרה ראשונה. אם מדובר על פסיכותרפיה או טיפול ממושך צריך לקבל את אישור הצבא לטיפול פרטי. אם כבר היית אצל הקב"ן כבר עשית חצי מהדרך, תבקש ממנו את הטפסים והוא יעזור לך להגיע לטיפול פרטי. כיום מדיניות הצבא היא לאפשר טיפולים במסגרת אזרחית לחיילים לכן לא צפויה בעיה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם כאשר אני מעלה במינון עליי להרגיש שוב את תופעות הלוואי האם הרעד בגוף היא תופעה נורמלית שנעלמת מדובר על רעד פנימי ומתי הכדור מתחיל לעבוד על כאבים כרונים במידהואני נוטלת כעת חצי כדור במקביל לכדור שלם של קלונקס ומתי על מצב רוח תודה סובלת מאוד

שלום, כן, עלולות להיות תופעות לוואי בזמן העליה כמו בהתחלת טיפול. אחרי כשבועיים שלושה תתחילי להרגיש בשיפור. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם... אני נוטלת סורקסט כשלושה חודשים , לאחרונה חלה עליה חדה בתיאבון , כאבי ראש ותחושה של קהות חושים (מעין אדישות לסובבים אותי ולעצמי ) ארצה לציין שמבחינות אחרות מצבי השתפר פלאים בכל התחומים וזה גם בגלל השיחות שאני מנהלת עם הפסיכולוגית שלי 8 חודשים. פניתי לפסכיאטרית שלי.. עם החששות שלי וקיוותי אולי לשנות תרופה ושקלתי אולי אף להפסיקה ( אני נוטלת 30 מ"ג) . מה שיצא מכל הסיפור שהרגשתי "שהותקפתי" על ידי הפסכיאטרית שלי שתיאבון זה לא הכדורים . ואני אוכלת בגלל שאני באיזו מצוקה. מה שחידד לי את הנקודה שאולי באמת הכדורים לא משפיעים עליי בצורה נכונה שכן מצד אחד יש אדישות לכל מה שקורה סביבי לכאורה הכל בסדר . ומצד שני אני מתסכלת את המשהו "הלא בסדר" אצלי באכילה . יצאתי מהפגישה מבולבלת שכן היא החליטה שאני נשארת עם הפאקסט והיא מוסיפה לי חצי כדור ונלא , ויעצה לי להפגש פעמים בשבוע עם הפסיכולוגית שלי. השאלה לי : מה זה הכדור הזה? האם השילוב של שניהם הוא טוב? האם ונלא מטפל יותר בדיכאון או בחרדות ? ארצה לקבל קצת מידע על הכדור הזה, מעבר למה שכתוב באינדקס תרופות כי על זה כבר קראתי . אולי קצת נסיון אישי. ואת דעתך המקצועית ד"ר הירש . כל טוב. ושבת טובה ורטובה לכולנו.

חצי כדור ונלא(37.5 מ"ג) בנוסף ל 30 מ"ג סרוקסט... על זה עוד לא שמעתי,גם לא על השילוב ובטח שלא על המינון המצחיק של הונלא. ללא שום קשר לשאלתך ונלוא הוא כדור נהדר גם לחרדותוגם לדכאון, רק שהמינון המינמלי שלו הוא 150 מ"ג ולא 37.5 מ"ג ,אבל אני לא רופא אולי בשילוב עם סרוקסט ישנה עליה מסימת ברמת התרופה בדם,לדעתי כל רופא היה נותן במקרה הזה או את הונלה או את הסרוקסט אבל במינון אחר. לגבי להגדיל ל פעמיים בשבוע עם הפסיכולוגית זה רעיון טוב ,אבל יקר,שאלת אותה לכמה זמן תצתרכי להגדיל לפעמיים בשבוע או שלתמיד הפגישות יצתרכו להיות כאלה.

סרוקסט אכן גורם להשמנה. לדעתי הפסיכיאטרית שלך התכוונה שבאופן הדרגתי תעברי לוונלה במקום הסרוקסט. בד"כ אין טעם לקחת את שניהם. במינונים סבירים לוונלה פחות תופעות לוואי. המינון האפקטיבי המינימלי של וונלה הוא 75 מ"ג ליום במחולק לשתי מנות ביום. מהסרוקסט רצוי לרדת בצורה הדרגתית (להוריד 5-10 מ"ג כל שבוע).

למיטל תודה לדור ויאיר ואני מצטרף לדבריהם שעדיף תרופה אחת ולא שילוב של שתי תרופות לאותה המטרה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם, מכיוון שאתה מודאגים אז אני אסביר לכם את המצב שלי עכשיו. אני נמצא למעלה ואני לאט לאט יורד. אני מרגיש שזה כבר הולך ונעלם אבל אני רוצה באיזשהוא מקום לשמר את זה מתוך מודעות לכך שאני ככה. הבנתי? לא הבנתי. אתמול ישבתי עם כמה חבר'ה שעשינו ג'וינט, ולמרות שלא השתתפתי בג'וינט. הסברתי שזה אסור על פי אמנת ז'נבה. הם אמרו לי שאני לגמרי מסטול כביכול. אבל, לא הייתי מסטול בכלל. העולם הזה מלא בהמון אנשים שמעשנים קנביס והם פשוט נמצאים ב"היפו-מאניה" לפרק זמן מאוד קצר. פרק הזמן שמשפיע החומר. אי לכך אינני רואה שום סיבה שאני לא אמשיך להיות בהיפו-מאניה ואהיה מחוץ לבית חולים פסיכיאטרי. האמת היא שההיפו-מאניה כבר מתחילה לגמרי לדעוך, ואני מתחיל לחזור למצב הרגיל שלי. אבל מהו המצב הרגיל שלי? הרי לעבוד כרגע אני לא חייב ולא רוצה ולא יכול. אז מה? אתם מבינים הרי שכל הסיפור הזה הרבה יותר מורכב מלהגיד "היפו מאניה". הרי כל הזמן מדברים על לתת לחולי נפש להיות בקהילה, אבל כל הבעיה הגדולה היא שאין קהילה!!!!!!!!!!!!! יש רק הרבה בדידות, וכמה אנשים נחמדים שמעבירים בינהם ג'וינט. (ולרוב חבריי פגועי הנפש אין גם את החבר'ה האלה...). אז איך אני אחזור להיות נורמלי, כשאני מתעב את הנורמליות? וכמובן, ד"ר הידש, שאני לא כל-כך בשגעון ואני גם לא ממש גאון. אבל כך אמר לי מישהו באוטובוס. אולי הוא בכלל דיבר על עצמו עם עצמו כמו כל השיחות בעולם הזה בכלל. בברכה מיכאל(מקקקי)

אתה בטריפ טבעי- התרופות זה להוציא אותך מהטריפ. להבדיל מחברים שלך אתה לא צריך סמים בשביל להיכנס לטריפ- אתה רק צריך להפסיק עם התרופה הפסיכיאטרית. אם זה כדאי לך או לא- את התשובה אתה יודע לבד.

שלום דוקטור. סבלתי מנדודי שינה. בהתחלה התחלתי לקחת ואבן בלי מרשם רופא פעמיים בשבוע במשך שנה ובשבוע האחרון כדור כל לילה. עכשיו כשהפסקתי לקחת אותם, אני לא יכולה להירדם בכלל. איך אני יכולה להיגמל?

הכדור עצמו אכן מקבוצה של כדורים ממכרים,אך הוא לכשעצמו ממכר פחות משאר הכדוקים בקבוצה. רוצה "להגמל"? אל תקחי בלילות הקרובים את הכדור ולמעשה כך תגמלי. מקסימום לילה אחד או שתיים עם פחות שינה.

ואבן היא תרופה מקבוצת הבנזודיאזפינים (Benzodiazepines). מדובר בתרופות שיש להן פוטנציאל לתלות והתמכרות בדומה לסמים ובכל זאת השימוש בהן מאד נפוץ בגלל שהן נחשבות ליעילות במספר אינדיקציות. תרופות נוספות מאותה קבוצה הן וואליום, קלונקס, קסנקס, נומבון והיפנודורם. משמעות ההתמכרות היא ששימוש קבוע וממושך בתרופות אלה מצריך לעלות את המינון כל פעם מחדש בשביל להשיג את אותה השפעה וכל ניסיון להפחית את המינון גורר תחושות גופניות ונפשיות מאד לא נעימות. לפעמים יש צורך באישפוז רפואי בזמן הגמילה. לפי התיאור שכתבת כאן ניתן לעבור לסטילנוקס (זודורם) שהוא כדור שינה לא ממכר. כלומר הפוטנציאל של זודורם/סטילנוקס לפיתוח תלות מאד נמוך ולכן הוא עדיף. אין צורך לעלות במינון בשימוש ממושך. כמו כן הוא מתפנה מהגוף אחרי מס' שעות ולכן אינו פוגע בתפקוד ביום למחרת.

ליאיר, למה אתה משתמש בתרופה ללא מרשם שבשימוש לא נכון עלול לגרום לנזק?. למה רק אחרי שנה נפל לך האסימון? מיכל

ואבן היא תרופה מקבוצת הבנזודיאזפינים (Benzodiazepines). מדובר בתרופות שיש להן פוטנציאל לתלות והתמכרות בדומה לסמים ובכל זאת השימוש בהן מאד נפוץ בגלל שהן נחשבות ליעילות במספר אינדיקציות. תרופות נוספות מאותה קבוצה הן וואליום, קלונקס, קסנקס, נומבון והיפנודורם. משמעות ההתמכרות היא ששימוש קבוע וממושך בתרופות אלה מצריך לעלות את המינון כל פעם מחדש בשביל להשיג את אותה השפעה וכל ניסיון להפחית את המינון גורר תחושות גופניות ונפשיות מאד לא נעימות. לפעמים יש צורך באישפוז רפואי בזמן הגמילה. לפי התיאור שכתבת כאן ניתן לעבור לסטילנוקס (זודורם) שהוא כדור שינה לא ממכר. כלומר הפוטנציאל של זודורם/סטילנוקס לפיתוח תלות מאד נמוך ולכן הוא עדיף. אין צורך לעלות במינון בשימוש ממושך. כמו כן הוא מתפנה מהגוף אחרי מס' שעות ולכן אינו פוגע בתפקוד ביום למחרת.

למירה אני מצטרף לדברי קודמי אבל שואל האם כבר התמכרת? שבוע של שימוש רצוף עדיין אינו מביא להתמכרות, והשאלה כמובן האם ישנה הרעה במצב הנפשי שנזקק כל השבוע לתרופות השינה? אם קרה משהו אז בודאי שאינך יכולה להרדם. דרך אגב, וואבן אינה תרופה להשריית שינה, זו תרופת הרגעה וכאשר האדם רגוע יותר הוא גם נרדם. אם בכל זאת את רוצה להפסיק את השימוש אפשר באופן הדרגתי עם חצי כדור, זה בהחלט פתרון אפשרי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

מה הקשר בינהם האם הם מאותו צמח האם המולקולות הפעילות דומות האם רטלין ממריץ ומסוכן כמו קוקאין או שמא אלה סתם הנפצות

לדוד, עכשיו, כתבה בנושא ריטלין בעמוד השער.(רוקחות ותרופות) שבת שלום מיכל

בארה"ב לפעמים ילדים או אפילו סטודנטים מסניפים ריטלין כתחליף זול במקום קוקאין. אפשר למצוא על כך מידע באתר של NIDA (הרשות הלאומית למלחמה בסמים בארה"ב). קוקאין כידוע הוא סם מאד יקר במדינות המערביות ולכן הפופולריות של הריטלין שהעלות שלו אפסית ומאד קל להשגה דרך כל פסיכיאטר או אפילו רופא אחר שאיננו פסיכיאטר. צריך לזכור שיש לסם גם השפעה תרפויטית משמעותית על ילדים היפראקטיביים שברובם הגדול לא מסניפים ולא עושים שימוש לרעה בתרופה. נותנים להם את התרופה לריסון ההתנהגות ושיפור הריכוז. החל משנת 2001 משרד הבריאות בארץ מאפשר לרופאים לתת ריטלין גם למבוגרים שסובלים מהפרעות בריכוז או בהתנהגות.

תקרא את המידע בקישור: http://www.usdoj.gov/ndic/pubs6/6444/index.htm

1. מזה כחודשיים אני נוטל ציפראמיל 20 מ"ג ליום. 2. לפני כשבוע חלה לראשונה הטבה. 3. בימים אילו חזרו לפתע תופעות לוואי קשות כגון: בחילות, מחנק, בעיות בהשקמה בבוקר ובעיקר חוסר שליטה על הגוף המתבטא בכאבי צריבה ברגליים וכן צמרמורות רעד וקור. 4. בהמלצת פסיכאטר מטפל אני אמור ליטול כדור קלונקס 0.5 מ"ג ליום באופן קבוע למשך שבועיים בלבד בשילוב עם הציפראמיל. 5. לדעתי ולפי תחושה אישית, הציפראמיל גורם לי לתופעות קשות שאינן מוכרות לולא נטלתי אותו. 6.האם בתקופת נטילת הקלונקס אפשר לנסות להפסיק נטילת ציפראמיל ו/או להפחית מינון? 7. ידוע לי שייעוץ באתר אינו תחליף לטיפול ורציתי שמנסיונך תכתוב מה יקרה במידה ולאחר תקופה של חודשיים מפסיקים ליטול s.s.r.i אך נוטלים תרופת הרגעה כגון קלונקס. 8. לתשובתך בהקדם, אודה.

לעידו התוספת של קלונקס הגיונית ועשויה לעזור, איני רואה טעם לשחק עם הציפרמיל ולהפסיקו ושוב לחדש. לדעתי אחרי חודשיים של שימוש בתרופה והיא אינה מועילה באופן משמעותי כדאי לבחון את האפשרות של החלפתה לתרופה דומה מאותה הקבוצה. לא קרה שום אסון אם תרופה מסויימת אינה מתאימה לך, במקרה כזה צריך להתאים תרופה אחרת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני נוטלת אדרונקס 4 מ"ג בבוקר ו4 מ"ג בערב מזה כ3 ימים . היום הבחנתי בפריחה אדומה ומגרדת בכל חלקי הגוף , האם יכול להיות שהתרופה אינה מתאימה לי או שאולי המינון גבוהה מדי ? בנוסף אני כמעט ללא שינה בימים אלו ועם עצירות ותחושת עצבנות . אשמח לתגובתך.

לאילנה מדובר בתופעה של אלרגיה לתרופה. ברגע שתפסיקי את נטילת התרופה, הפריחה תעלם. אני מניחה שיש לך רופא מטפל, ורצוי שתעדכני אותו על מנת שיוכל לשנות לך את הטיפול. בהצלחה שבת שלום מיכל

לאלינה העוררות והפרעה בשינה הן תופעות שנגרמו מהאדרונקס. לא זכור לי שפריחה עלולה להגרם מאדרונקס אבל תמיד צריך לבדוק. בכל אופן כדאי להבדק מחר אצל רופא המשפחה במידה והפריחה אינה קשה מדי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

נוטלת סרוקסט מזה חצי שנה. אודה כי מצבי השתפר פלאים מאז נטילת התרופה. אך עדיין יש לי את אותן מחשבות על מחלות, מוות, לחץ בחזה מידי פעם, פחדים מסוימים. אני גם בטיפול פסיכולוגי....האם יש להחליף את התרופה? האם לעלות מינון (אני נוטלת 30 מ"ג)? או שאין תרופה שממש תשנה את מחשבותיי....

לאור בדרך כלל זו השאלה הקשה ביותר, כאשר תרופה עוזרת באופן חלקי. אם תרופה פותרת את כל הבעיות, אז כמובן שאין מחשבות להחליף אותה, אם תרופה אינה עוזרת כלל גם אז המסקנה להחלפת התרופה ברורה. אבל מה קורה כאשר תרופה עוזרת באופן חלקי? יותר טוב מאשר רע או עדיין הרבה רע ומעט טוב. כמה תופעות לוואי ישנן, גם זו שאלה קשה. כמובן שבמצב זה אין תשובה סטנדרטית וכל אחד צריך לעשות את המאזן שלו כיוון שגם בהחלפת תרופה יש סיכון מסויים ואין וודאות שהתרופה החדשה תעזור יותר. שאלה קשה, והתשובה היא מאוד אישית לכל אחד. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני לוקח חצי שנה וונלה במינון של 150 מ"ג ליום. רציתי לדעת באיזה מקרים מומלץ לעלות ל-225 מ"ג?

לאבי הוונלה במינון של עד 150 מג' פעילה בעיקר על הסרוטונין, במינון זה ומעלה היא משפיעה יותר על הנוראפינפרין כך שיש הגיון לעלות במינון כאשר התגובה אינה מלאה וצריכים השפעה רבה יותר של התרופה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

קראתי אצלך ד"ר בתשובה למישהו על חומציות וכיב ומתח, אני בחור שמצאו אצלו חיידק בריר בכיבה חיידק נפוץ שקיבלתי אנטיביוטיקה לשבוע היות, ואני מאובחן כבעל חרדה ודכאון, עד היום אני סובל מצרבות לפעמים ובבטן עליונה מרגיש "תפוס" כזה ושזה קורה אני מתוח וזה לא משחרר גם שלוקחים נשימות עמוקות. רציתי לשאול אם יש קשר בין החרדה והדכאון שקיבלתי לבין הקטע של הקיבה?

לעמיר הקשר בין הגוף לנפש הוא דו-סטרי. מתח גורם למשל לשרירים תפוסים בגוף. שרירים תפוסים בגוף גורמים למתח נוסף. כך גם עם הקיבה, מתח וחרדה מגבירים את החומציות. הרגשה לא נוחה בבטן וחומציות עלולים לגרום למתח ופחד ממחלות וחוזר חלילה. כך שיש קשר הדוק בין הקיבה והחרדות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום, רציתי לשאול שאלה פעם שהייתי קטן תמיד היה לי מחשבות מוזרות של להרביץ לאמא שלי לקחת לה כסף, יש לציין שאבי היה מכה אותי שהייתי עושה דברים רעים אבל מכה כמה מכות לא התעללות, תמיד פחדתי ממנו, והייתי מדמיין שאני מחזיר לו שהוא זקן, כיום אני גדול 20+ ואני ביחסים טובים איתם, הכל היה מחינוך אך היה לי פחד תמידי, והמחשבות של להכות את אימי ולקחת לה כסף הייתי מדמיין אותה עצובה ובוכה. חס וחלילה בחיים לא עשיתי את זה!!! כיום אני בחרדה ובדכאון רציתי לשאול האם זה קשור?

כנראה יש קשר בין דברים. למה שלא תלך ליעוץ פסיכולוגי ותברר מה הבעיה?

אבל אם תלך לטיפול פסיכולוגי,אולי תצליח להבין למה כביכול יש קשר,תקבל הסבר שישמע הגיוני לך מהפסיכולוג,חלק מהמילים יהיה אדיפוס,פרויד,תסביך,קשור, ילדות,עכבות ועוד ועוד.... רק קח בחשבון שהטיפול יהיה "קצר מועד" כלומר לפחות כמה שנים..... בסיום לאחר אותם מספר שנים תבין כי הדכאון והחרדה לא עברו אלה התגברו וגם אל תתפלא אם תגלה כי בנתיים יגלו לך כי אתה סובל מאיזה פוביה אחרת או התקפי פאניקה. מה שבטוח זה שתסבול מקשיי נזילות בחשבון הבנק... בקיצור הצעתי המבוססת על נסיוני, היא לא לחפור בעבר יותר מידי, כי הוא לא ואני ידגיש הוא לא יעזור לך בעתיד אלה רק יגרום לך לסחרור נוסף.

לאחרונה פורסם בתקשורת שרק קבוצה קטנה של פסיכיאטרים בכירים רשאים לבצע בדיקה כפויה עפ"י הוראת הפסיכיאטר המחוזי אבל איגוד הפסיכיאטרים מתנגד לפירסום שמותיהם בנימוק שפרנסתם של פסיכיאטרים אלה תפגע משום שלקוחות ידירו רגליהם מהעסקים הפרטיים של אותם פסיכיאטרים. האם לא הגיע הזמן למען הגילוי הנאות לפרסם את שמותיהם? היכן אם בכלל ניתן למצוא את שמות הפסיכיאטרים המחוזיים וסגניהם?

שמות הפסיכיאטרים המחוזיים וניתן לברר אותם. השאלה היא מה אתה מחפש, את הפסיכיאטרים המחוזיים או את אלה שמוסמכים לבצע בדיקה כפויה על פי הרשאתם. את שמות הפסיכיאטרים ניתן לדעתי לברר במשרד הבריאות, בסניף הקרוב לאזור מגוריך.

שלום, אכן לא קשה לברר את שמות הפסיכיאטרים המחוזיים, מדובר על משרה ממשלתית עם תפקיד ושכר ולכן אין זה סוד. המינוי של פסיכיאטר המוסמכים לבצע בדיקה כפויה כלומר, כאשרר המפסיכיאטר המחוזי מוציא הוראת אשפוז על סמך בדיקתם אינו כרוך בתואר או בתפקיד או בשכר, ולכן אם קיים החשש שהם יפגעו איני רואה טעם לפרסם את השמות. אם תציין מודע השמות מעניינים אותך אולי אוכל להתייחס באופן יותר ענייני. שבוע טוב דר' גיורא הידש

1. רציתי לדעת מה עדיף מבין השתיים, פלוטין או פריזמה, למי מהן יש פחות תופעות לוואי ולאילו תופעות לוואי אני צפויה? 2. חברה אמרה לי ששמעה כי במחקר חדש שהתפרסם מצאו השפעות מזיקות לפרוזק, האם יש דברים בגו, ואם כן אז מה לגבי בני המשפחה שלו (פלוטין ופריזמה למשל)?

לאנונימוס פלוטין=פריזמה=פרוזק.. הפרוזק הוא המקורי והשתיים האחרות הן גנריקה. כלומר בתי חרושת אחרים מייצרים את אותה התרופה. כך שכל מה שנאמר וכתוב על פרוזק זהה לשתי התרופות האחרות. אין זה מדעי אבל מניסיוני פריזמה מצויינת. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני נמצאת בבעיה כזו,אשמח לקבל הסבר ואולי פתרון מעשי מבלי לרוץ לפסיכולוג.. אני עובדת כשנתיים בחברה העבודה לא עניינה אותי מלכתחילה אך היתה בועה טובה מהבחינה הכלכלית ואולי הנפשית במובן הזה שהיא לא חשפה את בעייתי הגדולה מכל חוסר בטחון.כלומר,הניהול וסגנון העבודה תרם לכך שאצטרך לעבוד בצורה קצת מונוטונית שאתבלט ביחס לאחרים כי כאישיות אני דמות שנראית על פניו סוחפת ומלאת בטחון..אפילו עודף מתבטא קצת..כהראה כהחצנה והסתרת האמת.כעכשיו יש שינוי.......הניהול מתחלף ובמקום המנהלת ה"קלה" מגיעה דמות שרוצה לראות תוצאות ומאוד מעריכה ודורשת עבודה קשה@@מצד אחד,אכן צודקת המערכת כי אכן במקום עבודה יש להפיק תועלת אך אני לא יודעת עד כמה אני יוכל להמשיך במסגרת כפי שהיא מצטיירת עם השינוי.אני לא בטוחה שאני מספיק "חזקה" לתת מעצמי ולהביא לתוצאות השאלה האם זה נובע מעצלנות או מפחד שמשתק אותי באמת להצליח. ואכן פתאום שמתרחש שינוי אני מנסה לברוח ולחפש מקום אחר שכן אני מודעת שמה שעשיתי עד כה לא יספק את הדמות החדשה..אני לא אוהבת את חוסר היכולת או הרצון להצליח ולהיות טובה אבל אני גם לא מבינה אם זה טמון בי או שזה יד הגורל שהנני פשוט "פחדנית" אני מרגישה כעת מאוד רע ולא יודעת האם אכן לברוח?? או דווקא עכשיו ליצור שינוי כי הוא גם מחייב וגם צריך לקרות בשבילי.לציין שארועים דומים קרו לי בעבר(מבחנים בצבא-ביקשתי לברוח,קד"צ-כשהיה עליי להרצות ויתרתי,נשלחתי לקורס הדרכה -התחמקתי גם משם..בעבודה-תמיד שהוטלה עליי משימה "רצינית" שיחקתי אותה שאני מזלזלת כדי שאם לא אהיה טובה זה כי לא רציתי ולא בגלל שאני פשוט לא מצליחה..) ד"ר,אני מאוד מתוסכל,מבוהלת אני רוצה להשתנות אני כ"כ מרגישה שזה עוצר אותי מילדות וכעת אני לקראת גיל 30..חבל שלא עשיתי עם זה משהו אבל אני מאוד מנסה. לקראת כל שינוי או קבלה לעבודה אני עוברת תהליך שהוא משבר עבורי ולכן אני לא ממש מוכנה שוב לעבור זאת כלומר-לברוח לפני שראיתי עד כמה באמת רע לי וכשאני חושבת על לעזוב אני מסבירה שמלכתחילה לא אהבתי העבודה אז אין לכך קשר וזה באמת נכון ולא תירוץ..עדיין אני לא יודעת אם אמצא עבודה כעת והתנאים בעבודה הנוכחית די טובים.. אשמח לפני הפנייה לטיפול לשמוע את דעתך ממה זה נובע ואיך אפשר בכל זאת להתמודד.אני יודעת שיכול לבוא מזה משהו חיובי כי קודם כשלא ציפו יותר מדי די הפכתי פסיבית להכל אולי דווקא זה יעלה מוטיבציה,יכניס בי שינוי כי אני ממש מרגישה מנוונת וריקנית לחלוטין!! הרגשתי רע עם עצמי וחוסר בטחון הרבה זמן ובנוסף עברתי תאונה שלא ממש טיפחה לי את הבטחון כיוון שפגעה פיסית במראה הגופני ובפנים.. האם אתה חושב שההתמודדות העצמית שלי לא מספיקה? וגם אם אאלץ לגשת לפסיכולוג לאיזה מהם ומה בדיוק יכול לחולל שינוי כאשר אני כה מודעת לבעיות עצם השיחה עימם?. אני מאוד חוששת מלגשת לפסיכולוג גם מהבחינה של הדיסקרטיות למרות שזה מן הסתם נשמר בקפידה עצם הפתיחות בפני אדם זר.. עדיין שוב,אני רוצה לקרוא בפרוטרוט את דעתך כי היא חשובה לי להמשך הדרך.. אני על פרשת דרכים כעת@@@ העניין שהעליתי חשוב לי יותר מכל דבר בחיים,בעוד נשים חושבות על בעל ילדים וריהוט בבית אני לא מפסיקה לחשוב לו לא הייתה לי בעייה איפה הייתי היום מבחינת קריירה, למדתי תואר ראשון גם לגבי לימודי תואר שני אני מתלבטת וחוששת.. זה פשוט "מגעיל" ולא מוערך בעיניי להיות כזו "מתלבטת ופחדנית"".. ואין שום סיבה בעולם כאשר רואים מי נמצא בעמדות ניהול ובכלל כולם אנשים למה נראה לי שאני פשוט פחות טובה?? למה למה?? תודה על עזרתך..

לענת אכן אני מסכים אתך שכדאי לפנות לפסיכותרפיה והטיפול עשוי לעזור לך מאוד בנקודה כואבת זו. בכל זאת לפי בקשתך אנסה לעזור כדי להקל עליך כעת. איני אוהב את הכינויים פחדנית וכך הלאה. הם מאוד שפוטיים והרי אנחנו לא בצד השופט. מצד שני בכל זאת ישנה בעיה, לכן עדיף לדבר ולהגדיר את הבעיה במקום ללכת למקום השיפוטי שאינו מקדם. אני חושב שישנה בעיה עם סמכות ועם דמויות סמכותיות. כך בדוגמא הנוכחית המנהלת החדשה היא כנראה יותר סמכותית מהקודמת, (לאו דווקא העבודה מפחידה אותך), וכך גם קשה לך כנראה להיות דמות סמכותית, שני צדדים של אותו המטבע. כך שבתור עזרה ראשונה, מבלי להכנס מדוע ולמה ופתרון מהשורש הייתי מציע. תנסי לדמיין את המנהלת כדמות חביבה, אומרת לך דברים טובים, תאמרי עליה כל בוקר שלושה דברים טובים שיש בה, ותאמרי אחר כך על עצמך שלושה דברים טובים שיש בך ואפשר להתרשם ממך. אם תתמידי בתרגול זה תצליחי להרגיש טוב יותר בעבודה ולהעביר את היום בקלות רבה יותר ללא מחשבות פסימיות, תרגישי הרבה יותר משוחררת וקלה בעבודה. בהצלחה שבת שלום, דר' גיורא הידש

מחבר: אני תאריך: 21.1.2005 שעה: 11:08 שלום רב, יש לי חבר מזה כחמש שנים, לפני כשנה הוא העלה כי בעבודתו שוחחו על נושא האיידס הוא נתקף בפחד והחליט לנסוע לת"א לבצע בדיקת דם..@@אז רבנו כי לא הבנתי מה קרה לו אולי הוא בוגד או בגד בזמן שהיינו יחד למרות שזה היה נשמע מוזר כי למה הוא סיפר לי..לאחר שנרגעתי מהמחשבות הוא קיבל תשובה שלילת והכל חזר לשגרה. חזרתי עכשיו מהעבודה וקיבלתי מכתב ממנו שמסביר כי מאז ועד היום המחשבה מפני הדבקות לא מרפה ממנו למרות התשובה השלילית כי הוא קרא על אפשרות להדבק גם ממגע בדם ולכן בעבודה הוא מפחד ללחוץ ידיים או לשבת על אסלה וכו.. הוא מציין שהוא לא סיפר לי זאת כנראה לא לעורר כעס מצידי ולא משנה אם הוא צודק או לא , אך זה לא הרפה ממנו עד כה והוא חושב על זה שוב ושוב..הוא לא מבין מדוע ולא מצליח להשתחרר מזה.. אני שוב כעסתי כי כנראה אני לא יודעת להתמודד עם דברים מוזרים כאלה וביקשתי לסיים השיחה שיצרתי עימו עם סיום המכתב.. ד"ר מה יכולה להיות הסיבה לכך בכנות מלאה?? האם הוא פרנויד ?. האם זה יעבור מאליו..לדעתך?? אשמח לתגובה מיידית! האם הוא השתגע קצת?? זה לא אדם שמתלונן/נובר ומתעמק- אלא בחור פשוט שעובד וחוזר הביתה..לא התלונן ברצינות על אף בעייה כזו מעולם@

שלום, הפחד מאיידס הוא תופעה לא נדירה וגם לי היו מספר מטופלים עם פחד ספציפי זה. בדרך כלל אין מדובר בשיגעון או בפרנויה אלא בפוביה (חרדה קשה מדבר מסויים). שבת שלום, דר' גיורא הידש