פורום פסיכיאטריה

האם מישהוא מכיר את המקום בקיבוץ הרדוף, המטפל בפגועי נפש? אשמח לקבל פרטים, בתודה, ש.

קיבוץ הרדוף, ד"נ נצרת 17930 טלפון- 9868457 04 דנה

תודה לך דנה! תוכלי להוסיף פרטים על הטיפול במקום? את השיטה האנטרופוסופית אני מכירה קצת...תודה, ש.

לניקי, צר לי שהחמצתי את שאלתך, ניסיתי להעתיק את תשובתי לכאן אבל הכל יצא הפוך. אז אנא גשי לשאלתך המקורית ותמצאי את תשובתי. מקווה שהצלחתי לתקן את הטעות דר' גיורא הידש

ניקי היקרה. קראתי בעצב עמוק את הודעתך ובאמת שרציתי לענות לך אבל העיסוק בנושא גורם לי לכאב נפש רציני ביותר. גם אני חיכיתי לתשובתו של דר' הידש המקסים, והתפלאתי שלא התיחס כלל. מה שעצוב בעיני הוא העוצמה הרבה שיש למטפלים שלנו בשליטה במצב הרוח שלנו, בבכי, בכעס, בעצב ובשימחה. כל כך הרבה שאנחנו שואבים מאדם אחד יחיד ומיוחד ובתמורה לפעמים זוכים לכאב שלא ניתן לתארו במילים. כתבת שלא ניקשרת אליה ואת לא תלויה בה. אשרייך וטוב לך! אני מאוד תלויה במטפל שלי ואיני יודעת איך להפסיק את התלות הזו. כמובן שהוא לא מעריך את זה בצורה המתאימה לדעתי, וכל מה שאני מקבלת ממנו נראה לי מעט מדי, לא מספיק ולא עונה על הצרכים שלי. ואז הפגישות כל כך קשות והזמן שאחריהן בלתי נסבל. השעות שאני לבד וכל כך צריכה אותו לא מצליחות להתנקז לשעתיים הללו במהלך השבוע. ואולי אני כותבת עכשיו את הדברים אחרי הפגישה של יום שישי שמשאירה אחריה חלל עצום ומחשבות רק על דבר אחד- מה לעשות עד יום שלישי כדי להפיג את הכאב והצורך הענק הזה. אני מרגישה לבד בעולם הזה וגם אני כמוך ניקי מרגישה לא אהובה וננטשת :-( אילו יכולתי הייתי רוצה לדבר איתו עכשיו, חצי שעה אחרי שחזרתי ממנו ולהגיד לו שהוא כבר חסר לי. דר' יקר. איך מתמודדים??? איילה

ניקי ,איילה ועוד מטופלות כואבות, מחבקת אותכן חיבוק ענק ונמצאת באותו מקום . עדילי

תודה דוקטור , לא נגרם שום נזק , זה בסדר , סתם רגשיי הנחיתות שלי .. איילה חמודה , מה שקורה לך , הרגשת התלות , הרצון ליותר קרבה אל המטפל שלך , החלל שנותר אחרי הטיפול.. רק אומר שהטיפול שלך נכון ועובד. אולי את יכולה להתנחם בכך (?). תודה עדילי על היחס.. ניקי

שלום לכולם, אני דיי חרדתי מגיל קטן, מכל דבר קופץ ונבהל. בעיות של פחדים במקומות גבוהים, חושך והשארות לבד. אני מחפש פסיכיאטר טוב מאזור המרכז, אם למישהו יש המלצה בשבילי. תודה.

http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/680/254.html

ללכת לרופא "הכי טוב בארץ" בגלל בעיית חרדה קונבנציונלית משול לקניית אופנוע מרוץ בעוד אתה זקוק רק לקטנוע לנסוע לאוניברסיטה וחזרה..... בקיצור לא צריכים מנהלי מחלקות בשביל בעיה עימה כל פסיכאטר אפילו של קופ"ח יכול להתמודד בנקל.

אני מטופלת אצל אבלין שטיינר מתל אביב (רחוב קפלן). אני מאד מרוצה ממנה, גם מהיחס וגם מהמקצועיות. הטלפון שלה: 050-6264627 בעבר הייתי אצל מישהו בת"א וממש לא הייתי מרוצה. אבל את שמו לא אזכיר..

תפנה לד"ר אבי פלד - מנהל מחלקה בשער מנשה . עובד גם עצמאי

שלום אני בת 30 לאחר מחלה ממושכת של חיידק וברונכית התחלתי להרגיש כאבים עזים בגוף עד היום כבר מעל לחודשיים מדובר על כאביםן שלא מאפשרים לי לחיות עשו לי מספר בדיקות ולא נמצא דבר לכן הכיוון כאבים פסיכוטים שאלתי איך מגיעים למצב של כאבים פסיכוטים . התחלתי לקבל פאקסט עדיין אין השפעה כי התחילו איתי במינון קטן ובמקביל קלונקס כעת אני על חצי כדור אחרי כמה זמן ניתן לדעת האם הכדור עוזר כלומר מתי הכאב יעלם האני מנסה למצוא חומר על כאבים פסיכוסומטים להבין איך הגעתי למצב זה ללא הצלחה במידה ויש לך המלצה כלשהיא אשמח תודה

היי גלית , על מנת למצוא חומר בדבר כאבים פסיכוסומטיים, נסי לברר בפורום מידענות רפואית כאן באתר Doctors. יש שם כמה חברה מקסימים וגם מאוד יעילים שישמחו למצוא לך חומר רב ככל הניתן בנושא. בברכת בריאות שלמה. א (לא רופא).

שלום רב! תיקון טעות - המושג פסיכוטי שונה מהמושג פסיכוסומטי התכוונת לכאבים פסיכוסומטיים ולא לכאבים פסיכוטיים, מאחר ואינך במצב פסיכוטי. מצב פסיכוטי הוא מצב של חוסר שיפוט המציאות - והזיות. כאבים פסיכוסומטיים הם כאבים שמועברים מהנפש - פסיכו, אל הסומא - שהוא הגוף. בריאות מלאה דפנה

לגלית תשובה קצרה היא שאפשר לעלות די מהר לכדור שלם של פקסט והוא מתחיל להשפיע אחרי כארבעה שישה שבועות והשפור מגיע לשיא אחרי כשלושה חודשים. כך שאת עדיין בתחילת הטיפול. התשובה המלאה יותר בקשר לכאבים פסיכוסומטיים-מצב נפשי הגורם לתחושות גופניות, היא שבהחלט עלול להיות מצב כזה אבל אם מדובר בוירוס ואחר כך חולשה הייתי חושב שבכל זאת מדובר על תופעה מאוחרת של זהום. יחד עם זאת גם אם האבחנה היא שהגורם הוא גופני הרי הטיפול בכאבים הוא מהצד הנפשי. כלומר גם אם הכאב הוא סימפטום (תוצאה של הזיהום), או שהוא אבחנה-פסיכוסומטי, בכל מקרה תכשירים נוגדי דיכאון הפועלים על הסרוטונין עשויים לעזור מפני שידוע שהם מפחיתים כאב. מאחל לך כל טוב, נראה שבכל מקרה ללא קשר לאבחנה הטיפול נכון ועשוי לעזור לך. שבת שלום דר' גיורא הידש

בעבר ניסיתי תרופה בשם ריטלין היפסקתי ליטול אותה מכיוון שהיא גרמה לי לבילבולים כיום היתחלתי ליטול תרופה בשם ניטן או נטין גם להפרעות קשב רציתי לדעת אם יש סיכוי שהיא לא תיפעל עליי מכיוון שהיום היתחלתי ליטול אותה ואני לא מרגיש איזשהו שיפור ובעבר הריטלין הישפיע עלי ביום הראשון רציתי לדעת אם יש איזשהו קשר?

לצחי אודה לך אם תכתוב את שם התרופה בלועזית כיוון שישנן שתי תרופות דומות. בכל אופן אין קשר בין המצב כיום למה שהיה עם הריטלין, באופן כללי השפעה של תרופה היא לא תמיד אחרי הכדור הראשון, וגם המינון הוא חשוב מבחינת ההשפעה. שבת שלום דר' גיורא הידש

כן אבל אתה צודק יש שתי תרופות והניטן שיש לא שם בלועזית השאלה שלי אם יש סיכוי שהוא לא יעבוד כמו שהריטלין עבד וגם רציתי לדעת כמה זמן בערך צריך לחכות שהוא יתחיל לעבוד

שלום לכולם, הבעיה שלי כרגע היא שאני מרגיש שהפסיכיאטרית שלי הפסיקה להיות פסיכיאטרית והפכה להיות מטופלת שלי. זו בעיה חמורה ביותר, שהפסיכיאטרית בעצמה אשמה בכך. היא כבר הספיקה לספר לי על לימודיה ברוסיה, הבדיחות שלה עם חברים שלה על שיעורי המרקסיזם שהכריחו אותם ללמוד, היא אפילו סיפרה לי היום על כמה היא שונאת את הגרפומניה של החברים שלה היום. על חוויותיה שלה עצמה בתור ילדה שאמא או אבא שלה פסיכיאטרים- היא הייתה מסתובבת בתור ילדה קטנה בבית חולים פסיכיאטרי. שלא, לדבר על חוויות שלה מגן הילדים, שזה היא סיפרה לי היום, וכמה היא שנאה אותו. מה היא חושבת על הקולגות שלה ועל שאר הצוות הטיפולי, אני אפילו לא רוצה לכתוב כאן כי זה ממש לא יפה להגיד דברים רעים. מעבר לזה שהיא שונאת את ריח השתן במחלקה והגיבה היום בתגובה היסטרית לגמרי לאיזה גוויה של עכבר קטן שהייתה מונחת בחדר שלה. השאלה היא איך אני יכול לעזור לפסיכיאטרית שלי לאהוב יותר את החיים שלה? ולהרגיש יותר חיובי כלפי החיים? אם מישהו חושב שאני ממציא את זה- ובכן, גם אני הייתי חושב שמישהו ממציא את זה אלמלא זו הייתה המציאות. זה כבר נהיה לגמרי מגוחך. היא עושה לי פסיכותרפיה או אני עושה לה? ומעבר לזה- היא בכלל לא חייבת לשוחח איתי- היא יכולה פשוט לתת לי את התרופות ולתת לי ללכת הבייתה. הרי אני כבר מטופל בפסיכותרפיה אצל פסיכולוג ממשלתי מטעם מרפאות החוץ של הבית חולים שאני מאושפז בו כחולה יום. ואחרי זה הם עד "מתפלאים" שיש לי שגעון גדלות שאני רופא פסיכיאטר. בברכה מיכאל(מקקקי)

מישהו אמר לי באוטובוס היום שאו שאני משוגע או שאני גאון... מה אתם אומרים? מהכירותכם רבת הימים איתי. האם אני משוגע או גאון? יש רק שתי אפשרויות ואני מבקש לענות רק על פי הכללים! בברכה מיכאל(מקקקי)

שלום רב! לא צריך ללכת אל הקצוות - של שגעון או גאון. אני חושבת שאתה בחור מוכשר ומעניין, והראיה - גם הפסיכיאטרית שלך מצאה אצלך אוזן קשבת , ונהנתה לחלוק עמך את חוויותיה ומצוקותיה. גם אני נהניתי לקרוא את אשר כתבת. דפנה

שלום רב, האם עקצוצים, וגירודים בגוף, ללא כל סימן יכולים להיות ממקור נפשי?. אני סובל מזה כבר יום וחצי. יש לציין שאני חולה בטורדנות - היפוכונדריה. החרדות מעקצוצים אילו גומרות אותי. לא יודע מה לעשות. בתודה מראש.

שלום רב, הגרד שאתה מתאר נשמע מתאים למצב הנקרא גרד מפושט, גרד מפושט יכול להופיע כתוצאה מכמה גורמים, החל מבעיה על רקע אנדוגני (פנימי), בדגש על אלרגיות וכלה במצבים נפשיים כדוגמת מצבי לחץ ודחק נפשיים. לא ציינת אם אותו הגרד מלווה גם בהתעטשויות, עיניים מגרדות וכיו"ב. או לחלופין האם הגרד מלווה בתפרחות עוריות. אני ממליץ לשלול את האפשרות שמדובר במחלה אנדוגנית כדוגמת אלרגיה כלשהיא ע"י בירור פנימי לגרד מפושט. אם הבירור לא מניב תוצאות משמעותיות, או אם לחלופין אתה מכיר את עצמך כאדם טרוד ומתוח הרי לך תשובה. כל טוב ורק בריאות א (לא רופא).

תודה על ההתייחסות. שאלתי היא, ככל שאתה יכול לענות, נניח שגרד זה ממקור נפשי כפי שנראה לי, האם הוא (ובכלל סימפטומים על רקע נפשי) יכול לגרום לנזק בלתי הפיך מסוים, או למצב קבוע של התופעה לתמיד? כבן אדם היפוכונדר וטורדני, החששות האלו כבדים ואמיתיים. בתודה מראש.

אני סובלת כבר כמה חודשים מעיקצוצים שעלו ועלו עד כדי כך שאני אל מתפקדת וכן נאמר לי שיכול להיות קשר של כאבים פסיכוסומטים אבל זאת רק לאחר שתעשה את כל הבדירות הרלוונטיות ואז אם לא ימצא דבר תדע את הכיוון בהצלחה ורק בריאות

ה - א' שבהודעה הקודמת להודעתי זאת אינה אני (א - לא רופא) אלא א' אחרת.מה גם שאני זכר והיא נקבה. סתם לידיעתכם הכללית ...

אם כל הכבוד לתגובתך, אני לא מבין, מה המסר שלך לעודד אותי או להפחיד, כי רק הפחדת אותי בצורה מיותרת. תודה.

ד"ר שלום אישתי, בת 27, סבלה פעמיים (בהפרש של חודשיים) מכאב בלתי נסבל באיזור הבטן העליונה המלווה בהזעה, חיוורון ומדדים (דופק/לחץ דם) גבוהים. ובפעם השנייה אף עילפון. כמו כן ציינה כי לאחרונה קיים אצלה מתח גבוהה הקשור בעבודה.מה שגורם לה לבחילות וחוסר תיאבון. מה יכול לגרום לכאב בלתי נסבל שכזה והאם אתה ממליץ לבדוק/לטפל בתופעה ? תודה אלעד

שלום רב, האם נשללה בעיה פיזית? מקובל לשלול תחילה תופעות גופניות בטרם פונים לשטח הפסיכיאטריה. מבחינת חוסר תיאבון ודופק מהיר אלו לפעמים אכן תסמינים של דיכאון ו/או חרדה, אך אזהר בדבריי ואומר שהתמונה הכללית נראית לי מתאימה יותר לתחום רפואה פנימית (אולי קרדיולוגיה או גסטרואנטרולוגיה אפילו נוירולוגיה) במידה ובירור גופני לא מניב תוצאות. אזי יהיה מקום לבירור וייעוץ פסיכיאטרי. בכל אופן , המתן גם לתשובת הרופא. כל טוב ורק בריאות. א (לא רופא).

לאלעד אנשים רבים חשים מתח ברום הבטן, בחילות, שלשולים וכך הלאה. אבל למתח עלולות להיות גם השפעות גופניות כמו חומציות וכיב. בגיל 27 לא סביר שמדובר בלב. כל טוב דר' גיורא הידש

לדר' הידש שלום רב ! מזה שנה לוקחת חצי כדור ציפרלקס וירדתי לאחר מכן לרבע כדור כבר 5 חודשים. מרגישה טוב אבל מפחדת להפסיק, הכדור הטיב עימי אבל שמנתי. שמעתי שהפרוזק לא משמין ואפילו מרזה ורציתי לדעת האם זה נכון ומה ההבדלים בין ציפרלקס לפורוזק מבחינת ההשפעה ? והאם כדאי להחליף כדור ? דרך אגב אין לי רופא מטפל ! ולכן מחכה לתשובה ממך תודה מראש.

לעירית ! ראשית אומר שלעניות דעתי אין קשר בין השמנה לציפרלקס, ואם בכל זאת קיימת עלייה המשקל הרי שהנ"ל אינה קשורה לנטילת הציפרלקס. גם אם היה קשר הרי שלא מדובר במקרה של נטילת חצי או רבע כדור ליום. פרוזק וציפרלקס הן תרופות די דומות, ידוע שבציפרלקס ניתן להגיע לתוצאות הרצויות כבר במינון נמוך ובתוך זמן קצר. כמו כן מבלי לדעת את עלות הפרוזק אוכל לומר שציפרלקס היא תרופה מאוד יקרה כ - 200 ש"ח (+ / -) עבור 28 טבליות. עכשיו תורי לשאול שאלה: איך ולמה אין לך רופא מטפל? ומי אם לא רופא מנפק לך מרשמים לרכישת ציפרלקס?

לעירית ייעוץ ברשת אינו מחליף טיפול. בכל אופן לעתים כאשר ישנה תופעת לוואי אחת לתרופה מסויימת, יתכן שלתרופה אחרת לא תהיה את אותה תופעת הלוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

ל- א. שלום ! כמובן שאת הכדור בפעם הראשונה קיבלתי ע"י פסיכיאטר אבל קיבלתי אותו ללא הסבר הציעה לי או כדור יום יומי ציפרלקס או קלונקס להרגעה. בלי הסבר איך ליטול את הכדור והתחלתי לא נכון בכדור אחד שלם ש"הפיל" אותי הגוף היה רדום וכבד אבל המוח צלול ולא יכולתי להרדם אפילו עם רציתי ומצב זה הפחיד אותי למחרת לקחתי חצי כדור בליליה למשך 5 ימים ועדיין הרגשתי רע מבחינה פיזית זרמים ובעירה בכל הגוף ואי יכולת להירדם. כשפניתי לרופא היה עסוק מכדי לענות לי פניתי לפסיכיאטרית אחרת לא מהקופה שלי (לאומית) ויש לציין שהיא הסבירה לי בסובלנות בטלפון למרות שאני לא מטופלת שלה שיש לקחת את הכדור בבוקר ולהתחיל ברבע ובהמשך לעלות לחצי ואפילו לשלם. מצב זה גרם לי לחוסר אימון ברופא שלי וחוץ מלקבל ממנו מרשמים אני לא הולכת אליו ולאחרונה הבנתי שגם רופאת משפחה יכולה לתת לי מרשם זה לאחר שקיבלתי פעם אחת מרופא פסיכיאטרי. לכן לצערי אני מאוכזבת מרופא ואני לא מכירה פסיכיאטרים אחרים מהקופה שיכולים באמת לעזור לי גם כעת כשאני רוצה להפסיק אם הכדורים אני מפחדת למרות שאני מרגישה טוב. אשמח לקבל שמות של רופאים פסיכיאטרים שעובדים עם קופ"ח לאומית באיזור תל אביב או המרכז לצערי אין לי כסף לרופא פרטי אחרת הייתי הולכת לרופאה המקסימה שהקדישה לי זמן בטלפון הרגיעה והסבירה כל כך יפה.

ל- א. שלום ! כמובן שאת הכדור בפעם הראשונה קיבלתי ע"י פסיכיאטר אבל קיבלתי אותו ללא הסבר הציעה לי או כדור יום יומי ציפרלקס או קלונקס להרגעה. בלי הסבר איך ליטול את הכדור והתחלתי לא נכון בכדור אחד שלם ש"הפיל" אותי הגוף היה רדום וכבד אבל המוח צלול ולא יכולתי להרדם אפילו עם רציתי ומצב זה הפחיד אותי למחרת לקחתי חצי כדור בליליה למשך 5 ימים ועדיין הרגשתי רע מבחינה פיזית זרמים ובעירה בכל הגוף ואי יכולת להירדם. כשפניתי לרופא היה עסוק מכדי לענות לי פניתי לפסיכיאטרית אחרת לא מהקופה שלי (לאומית) ויש לציין שהיא הסבירה לי בסובלנות בטלפון למרות שאני לא מטופלת שלה שיש לקחת את הכדור בבוקר ולהתחיל ברבע ובהמשך לעלות לחצי ואפילו לשלם. מצב זה גרם לי לחוסר אימון ברופא שלי וחוץ מלקבל ממנו מרשמים אני לא הולכת אליו ולאחרונה הבנתי שגם רופאת משפחה יכולה לתת לי מרשם זה לאחר שקיבלתי פעם אחת מרופא פסיכיאטרי. לכן לצערי אני מאוכזבת מרופא ואני לא מכירה פסיכיאטרים אחרים מהקופה שיכולים באמת לעזור לי גם כעת כשאני רוצה להפסיק אם הכדורים אני מפחדת למרות שאני מרגישה טוב. אשמח לקבל שמות של רופאים פסיכיאטרים שעובדים עם קופ"ח לאומית באיזור תל אביב או המרכז לצערי אין לי כסף לרופא פרטי אחרת הייתי הולכת לרופאה המקסימה שהקדישה לי זמן בטלפון הרגיעה והסבירה כל כך יפה.

אתמול הרופא הוריד לי קלונקס בבוקר 0.5 ואתה לא יודע כמה אני פוחדת איך אני ירגיש . כלומר 1 מ"ג ליום ולאט לאט הוא רוצה להוריד את הקלונקס ואני פוחדת........................ אך הוא אמר שאם קורה משהו ואני לא מרגישה טוב תמיד הוא לרשותי

היי, אני בטוח שאם הרופא החליט כך, סימן שיש מקום לנסות. תמיד קיים חשש מפני הלא נודע, אבל איך נדע אם לא ננסה. אני מציע שתנסי שכן תמיד תוכלי לחזור למינון הקודם. וכדברי הרופא הוא תמיד נמצא לרשותך. וגם אני פה איתך, מחזיק לך אצבעות. ביי, והפעם אין צורך להודות למרות שזה מחמיא לי מאוד :-)

בהצלחה הידש

אימי לוקה בדיכאון זה מספר חודשים, (יש לה עבר של דכאונות) היא מסרבת לקחת כדורים שהפסיכיאטר נתן לה ומדברת על התאבדות. אנו רוצים לאשפזה אבל חוששים שאשפוז באברבאנל יקשה מאוד עליה... האם ידוע לך על מרפאות פרטיות עם רופאים פרטיים שמאפשרים גם אשפוז? (אני אישית חושבת שלבתי חולים לחולי נפש בארץ יש תנאים מזעזעים...)

נועה איני מכיר וכנראה שאין בתי חולים פסיכיאטריים פרטיים. לצערי למרות השפורים במחלקות ובבתי החולים עדיין התנאים שם קשים. כל טוב דר' גיורא הידש

לפי האתר של מדיקל סנטר הרצליה יש שם יחידה לאישפוז פסיכיאטרי. http://www.hmc-ims.co.il/main/siteNew/index.php?page=59

לאחת ויחידה תודה, כבר שלחתי להם מייל כדי לקבל פרטים, מאוד מעניין שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב, האם תוכל להמליץ לי על קריאה בנושא פסיכוזה לאחר לידה? הסתכלתי באינטרנט אך לא מצעתי חומר מקצועי או מחקרי - יותר אתרים שמדברים על כך בכמה משפטים. אם יש ספרים מומלצים או קריאה באינטרנט מומלצת אני אשמח - תודה רבה. אא

שלום, יש הרבה מאוד חומר, בדרך כלל כדאי להתחיל מ"פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" בעריכת פרופ' מוניץ. במידה ולא תסתפקי שלחי לי את המייל שלך ושמח לשלוח לך סיכומים של מספר הרצאות שהרצאתי, זה אחד הנושאים שאני מתמחה בו. כל טוב דר' גיורא הידש

כבר 5 שבועות אני נוטלת 60מ"ג פאקסט ו100מ"ג נורטילין כעת הרופא הוסיף לי למיקטל זה היום השני שאני נוטלת אני לא עושה כלום ומרגישה נורא מתי זה יעזור אנא אמור לי אני אפס מוחלטאחרי כמה זמן זה עוזר לדיכאון

אני ממליץ על תרופה עולמית פרוזק טובה מאוד שיפור מושג 4 שבועות.

סרוקסט מטפל בדיכאון דרך המערכת הסרוטוגנית. נורטילין מטפל בדיכאון בעיקר דרך המערכת הנוראדרנרגית ועד כאן השילוב הוא בסדר והגיוני. יש מקום להשתמש בשתי תרופות בעלות מנגנון פעולה שונה. את הסרוקסט את כבר לוקחת במינון מקסימלי של 60 מ"ג. לעומת זאת אפשר לעלות במינון של הנורטילין עד 250 מ"ג. לא ברור מדוע הוסיפו לך למיקטל. לפעמים נותנים אותו לחיזוק ההשפעה של נוגדי דיכאון אך זה נראה מוקדם מדי שכן ההשפעה של נוגדי דיכאון איננה מיידית. גם לא כתבת מה המינון שהוא נתן לך. אם המצב של הדיכאון לא ישתפר תוך שבועיים יש לחזור לרופא ולבצע שינויים נוספים בטיפול התרופתי כמו עליה במינון של הנורטילין או החלפה שלו לתרופה אחרת כמו אדרונקס.

לגבי נורטילין- עד 150 מ"ג ליום ולא 250 מ"ג.

עדכנתי אותך לגבי הפסיכולגית שהייתי היום שם והריכוז שואף לאפס היום גם היה לי טור לרופא שלי והוא נתן דווח עדכני שאני אחרי תאונת דרכים ומצבי יותר טוב עם התרופות אבל מקפידה על טיפול תרופתי וזקוקה לטיפול קבוע וממושך האם זה יתן גם חלק בעדכון הראשון הוא רשם שאני מטופלת ולא מסוגלת לתפקד מחוץ לבית בגלל עייפות. מה נראה לך שאקבל קצבה מסוימת

לגלית הניחושים רק ירגיעו אותך אבל הם ישארו נחושים, כעת נשאר רק לחכות לתשובה מהב. הלאומי. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, ברצוני לדעת האם ציפראמיל = רסיטל ? האם יש הבדל כלשהו בין ציפרלקס לציפראמיל, והאם במעבר בין התרופות ייתכנו תופעות לוואי ? בתודה מראש !

ציפרמיל ורסיטל הם אותה תרופה הרסיטל מיוצרת בארץ, ציפרלקס היא תרופה חדישה יותר , ציפרלקס הוא שידרוג של ציפרמיל, בודדו את מולקולה הפעילה מהמולקולה לא פעילה והציפרלקס מכיל רק את המולקולה הפעילה , כך שאמורות להית פחות תופעות לואי וגם כמות החומר הפעיל בגלולה הופחת ב 1/2 כך ש 10 מ"ג ציפרלקס שווה ערך ל 20 מ"ג ציפרמיל-רסיטל. לא צריכות להיות תופעות לואי במעבר בין התרופות.

אך ציפרלקס תרופה חדשה יותר...

אכן בשלושת התרופות החומר הפעיל זהה כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לספר לכם מאט על עצמי וכן להזהיר אתכם בפני תופעת לוואי מכדורים פסיכיאטרים הנקראת: השמנה. הנני אנורקטית לשעבר הגעתי לפסיכיאטרית בשל בעייה של חוסר רוגע המתבטאת בהפרעת שינה, ביקשתי כדורים אשר יעזרו לי להפיג את המתח שהייתי שרוייה בו באותה התקופה וזו הייתה טעות חיי, סוף סוף נכנסתי לאיזון מסויים, חשתי טוב עם עצמי ועם גופי, הייתי מרימה משקולות מתאמנת כ5 פעמים בשבוע, היה לי חבר שהיה לי כייף איתו,הוא תמך בי ובא איתי לפסיכיאטרית וזאת רשמה לי פאקסט וטרנקסל, סמכתי עליה, היא לא הזכירה תופעה כגון השמנה...ואז... כמובן שהיו התופעות כגון הזעה אבל זה חלף..לאחר מכן ירד לי החשק המיני כמאט לחלוטין,איבדתי כל רגש כל צלם אנושי כלפי הסובבים אותי וכלפי עצמי ובאצם הכדורים נתנו לי כוח,כלומר הפכו אותי לאפטית לחלוטין וחסרת כל רצון להתמודד עם הכאב העמוק בתוכי ועם עצמי... חודש לאחר מכן הגעתי לבית החולים על רקע ניסיון התאבדות.... ההשמנה.... הדבר הנורא ביותר במיוחד בשל היותי אנורקטית לשעבר, הפסקתי להתאמן כל הבטחון העצמי שלי פשוט ירד, לא יכולתי להביט בראי או שהחבר יתקרב אלי בחיים שלי לא חשתי כל כך רע עם עצמי, לא יצאתי מהבית, כל הקיץ הילכתי בסוודרים כל עובר ושב העיר לי על השמנתי. אני המשכתי לאכול כרגיל כנראה חילוף החומרים שלי נדפק לחלוטין. היום כבר עבר זמן כמאט שנה מאז ואני כבר מרגישה שחזרתי לעצמי החבר כמובן שאינו נמצא, יש אחר טוב ממנו בהרבה אבל אני מרחמת עליו על כן שעבר את הגיהנום הזה ולא היה קל ליהיות לידי באותו הזמן, כל הכבוד לו.... חברה זה לא משנה בשורה התחתונה מאכילים אתכם בכדורים שמשפיעים על בלוטות הורמונליות בגוף וכאשר מדובר בהורמונים יכולות ליהיות לכך המון השלכות, לא על כל אחד הכדורים יכולים להשפיע כמו שהשפיעו עליי ההשפעה יכולה ליהיות גם חיובית, יש לי הצעה אחת בשבילכם, שימו לב! אל תלכו בצורה עיוורת אחרי הכדורים, תשאלו, תקראו ותעשו את כל החישובים שלכם... והעיקר חברה תיהיו לי בריאים ותשמרו על עצמכם.... אתם הכי יקרים שבעולם, והעולם... הוא כלום לעומתכם, תנסו ליהיות אדישים לרע ותקוו לטוב כי הוא יבוא, והוא נמצא סביבכם... בהצלחה לכולכם אשמח לקבל תגובות... תודה עדילי

היי, אני מבינה את הצער והתיסכול. אני מזה חצי שנה נוטלת סרוקסט. לפני נטילת הכדור הייתי בדיאטה, ירדתי יפה, ובגלל כל הבלגן שעברתי הלכתי בלי ברירה לכדורים. כי לא היה מוצא. הכדורים שיפרו את חיי! בלעדיהם הייתי נרקבת בבית. לפני נטילת הכדורים הפסקתי לנהוג, לצאת מהבית, לעבוד, ללמוד וכו'. כעת, אינני בדיאטה, אבל זה רצוני! כי אם אני ארצה אוכל לעשות דיאטה ולעשות ספורט וארד במשקל. כרגע לא בא לי. אולי בעצם הבעיה בכל האנורקטיות, ההשמנה זה בעצם בדימוי העצמי שלנו....כעת אני גם בטיפול פסיכולוגי ואולי ניתן לאמר שאני מקבלת את עצמי כפי שאני....אני יפה, חכמה, סקסית....אז אני לא מקל מערוץ האופנה.....

סרוקסט (פאקסט) היא התרופה היחידה מסוג SSRI שגורמת להשמנה. שאר התרופות מקבוצה זאת כמעט ולא גורמות לכך ולכן ניתן היה לתכנן מראש עניין זה במידה והרופאה היתה רואה בזה שיקול בבחירת התרופה. ההשמנה נובעת בעיקר מכיוון שהתרופה מעלה את התשוקה לפחמימות וסוכרים ולא בגלל האטה בחילוף החומרים בגוף ולכן אפילו עם סרוקסט ההשמנה היא לא "הכרחית" ותלויה בך במידה לא מבוטלת.

האם יש לך מושג האם קלונקס גם גורמת לתיאבון עז למתוק ולפחימות ? אני מקוה שתיראה את השאלה.

שלום. האם מותר לשתות כוס יין אחת בשבוע, בזמן נטילת 20 מג סרוקסט? מה לגבי כמויות קטנות ומזדמנות של אלכוהול, כמו פעמיים בשבוע? בדקסמול כתוב שאסור לשלב עם נוגדי דיכאון. האם לא ניתן לקחת את הכדורים בגלל בעיית אינטראקציה? תודה.

חותמת על כך..שדוקטור הידש יאסור שתיית אלכוהול באופן גורף...בנטילת סרוקסט... כפי שאסר בכל תרופות נוגדות הדיכאון למינהם. ולא יתיר לך אף שתיית אלכוהול במינון מבוקר וסביר- כדרכו בקודש:- בשל יכולת לגרימת נזק/אי יעילות ואי השפעת התרופה שאלכוהול יכול לגרום. כמו כן, אינטראקציה בין תרופות מסוימות יכולה לגרום לסיכונים או אי יעילות הנובעים מתגובות בין תרופתיות. אך טוב. המתוסכלת

היי לכם, ובכן, על העלון המצורף לסרוקסט אוסרים על אלכוהול וכן, ד"ר הידש עד כמה שזכור לי גם אינו ממליץ על כך. הרופא שלי אמר לי כי זה לא נורא לשתות כוס יין/בירה בשבוע אך ויתרתי על כך. למה להסתכן, לא בא לי לחזור לסיוט שהייתי בו. בקשר לדקסמול, קצת הלחצת אותי, כי כבר 3 ימים אני משתמשת בו בשל שפעת. גם עליו וגם על הסרוקסט כתוב, אגב, שאסור להשתמש בהם יחד עם תרופות לדיכאון המכילות איזשהו רכיב. אז מן הסתם, אני משתמשת בדקסמול להורדת חום.בעבר התייעצתי עם הרופא שלי לגביי אנטיביוטיקה ואישר זאת. אשמח לדעת היכן יש רשימת תרופות שאסור להשתמש בהן יחד עם סרוקסט.

http://www.citizen.org/ELETTER/drugprofiles/paroxetine.htm#Interactions%20with%20Other%20Drugs תהנו מהלינק. קראתי כל כך הרבה חומר על סרוקסט, 90 אחוז דברים רעים. אשמח לעזור. תהנו, ולא לשכוח להיגמל בהדרגה. מאוד חשוב

ליובל אני חושב שהדברים החשובים נאמרו. כל טוב דר' גיורא הידש

בהמלצת הפסיכאטר התחלתי בהפסקת נטילת סרוקסט לאחר שימוש של 6 שנים בהדרגה מ30 מג לחצי בקר חצי צהריים לשבוע ואז עליי להוריד לחצי בבקר אני מרגישה בחילות וסחרחורות לא נעימות האם זה כתוצאה מהפחתת המינון?

בגמילה מסרוקסט ייתכנו תסמינים פיזיים שונים כגון בחילה וסחרחורת למספר ימים או שבועות כתוצאה מירידה מהירה מדי בכמות הסרוטונין המגיעה למוח. הפיתרון הטוב ביותר הוא גמילה בקצב יותר איטי. במקום להוריד 10 מ"ג לשבוע תורידי 5 מ"ג לשבוע (רבע כדור). בהצלחה.

תודה לדור כל טוב דר' גיורא הידש

חבר שלי מאושפז מרצון במחלקה סגורה. הוא הגיע על מנת להשיג עזרה למשך מספר ימים. לאחר מספר ימים, ביקש לצאת מהמקום - אך נאמר לו שעליו להגיש בקשה מסודרת בכתב, ורק לאחר 48 שעות יוחלט לגביו. ואכן, הגיש מכתב (לאחר שעברו 4 ימים מרגע אישפוזו), ועדיין הוחלט שלא לשחררו. כאשר הרגיש שהוא מחוזק, ואפילו האחים והאחיות במחלקה מעידים על כך שחל אצלו שיפור משמעותי. שוב ביקש לצאת מהמקום - אך לא נענים לו.... מעולם לא איים על עצמו ו/או על סביבתו. כיום, הוא עדיין מאושפז במחלקה סגורה והוא רוצה לצאת!!! הוא כבר 15 יום מאושפז. מה עלינו לעשות? אין לנו אוזן קשבת ואיננו יודעים כיצד לפעול. הוא במצוקה קשה - והעזרה אותה הוא ביקש עזרה למשך כמה ימים - את הטיפול התרופתי הוא לוקח בבית בדיוק כמו שנותנים לו במחלקה סגורה. לשיחות הוא מגיע בצורה עצמאית ובמחלקה הסגורה אין לו שיחות כלל. בגדול, העזרה אשר אותה ביקש הוא קיבל, ועכשיו כאשר הוא מבקש לצאת לא מאפשרים לו. איך יוצאים מהברוך הזה?? במקום לעזור נגרם לו נזק רב. יש לנו חוסר אימון מוחלט במערכת לאור המצב. מאחר והאמין לרופא המטפל באמת ובתמים כי בידיו ההחלטה להיכנס - ושיתחזק יוכל גם לצאת אך לא כך הדבר. איך יוצאים משם? מה עלינו לעשות?

אין מה לעשות עד שהצוות לא יחליט שהוא משוחרר הוא לא יכול להשתחרר מהאשפוז אלא עם זה אשפוז בכפייה ואז יש פרק זמן שאחריו נגמר הצו של האשפוז העיקר להיות חזקים באמת זה בעייתי העניין הזה כאילו עם הוא אושפז ברצון אז מתי שהוא רוצה צריך לשחררו ודרך אגב לי לפני כ14 חודשים היה מקרה כזה רק שאני השתחררתי מתי שבקשתי

לדעתי, זאת עוד אחת מהעוולות שעושים לנפגעי נפש, ע"י שנשללת מהם זכות הבחירה. אם האדם לא היה לוקח תרופות, והיתה סכנה לו או לסביבתו,או לחילופין היה במצב פסיכוטי פעיל - הייתי יכולה להבין את ההחלטה של הצוות. במחשבה נוספת, יכול להיות שהצוות מזהה שיש עדיין בעיה - והם חושבים שכדאי אולי שימצא בהשגחה, ינוח ויתחזק עוד כמה ימים. הדבר העקרוני הוא - שברגע שאדם מוגדר כחולה נפש, הוא מאבד את זכות הבחירה, כמו גם זכויות אנושיות אחרות, משום שכל מה שאומר הופך להיות לא קביל - כי הוא נחשב "מעורער", ולא מתיייחסים לרצונו אפילו רצון זה הוא טובתו האישית באמת ובתמים. בעצם ברגע שיש על אדם חותמת של חולה פסיכיאטרי - כל מה שיגיד - לא קביל, גם אם הדבר הוא הטוב והנכון ביותר. עצוב!!! דרך אגב - כתבתי הודעה על התחבטויותי בנושא של מצב פסיכוטי, כשני עמודים אחורה - כשכל כותבי ההודעות קיבלו תשובה - ורק אני נשכחתי - וההודעה נשארה מיותמת וכואבת תרתי משמע. זה גרם לי לחשוב, בין יתר ההתחבטויות שלי, שמא הודעה על מצב פסיכוטי מרתיעה מלהתייחס אלי או לנושא שהצגתי - או שאין תשובה לשאלתי, או שאין רצון לפתוח את הדיון בשאלתי משום מה. מכל מקום, אשמח אם תהיינה תגובות - כי הנושא הוא בנפשי. בהצלחה לכולם! דפנה

כל יום אישפוז עולה כסף רב למדינה ולכן לא משחררים מאישפוז אם ההערכה היא שהחולה עדיין לא הבריא והוא ישוב לאישפוז בקרוב. ההמלצה הרפואית מדברת כיום על 33 ימי אישפוז בממוצע לחולה נפש פסיכוטי. אפשר לתקוף את ההחלטה בדרך משפטית מאד פשוטה. למעשה כל עו"ד מתחיל יכול להוכיח שאין עילה משפטית להמשיך באישפוז למרות שהאיש עדיין חולה והסיכוי שהוא יחזור לאישפוז נחשב לגבוה. השאלה אם את רוצה להיצמד לעניין המשפטי או לעניין הרפואי.

למודאגת- שלום וברכה, באם אכן הצוות הרפואי/מקצועי היה רואה לנכון שצריך לשחררו. .והסבירות שישוב לאשפוז מרצון/כפוי בקרוב..נמוך ביותר.. הם היו משחררים אותו על אתר... דברים שרואים מכאן לא רואים משם!!! למדינתנו אין כסף מיותר... וכידוע לך כל יום אשפוז נוסף גובה טבין ותקילין ממדינתנו הדלה בלהוו הכי... יתכן ועל פי האמנזיה של החולה הם מעריכים כי התקפים פסיכוטים ישובו וישנו בקרוב.. ועל כן מעדיפים לטפל במחלקה סגורה..ולהיות ערוכים לכך...ולא לשחרר...ואז לאשפז בכפיה וחוזר חלילה...והשמיים הגבול... המערכת הפסיכיאטרית לרוב אינה נוקשה כל כך בשחרורים.. כאשר האבחנה העכשווית היא לטובת החולה... מחזקת את ידכם... וזכרי ישנם שיקולים מקצועיים ורפואיים- שנסתרים מבינתכם... כל טוב... המתוסכלת

למודאגת אני מניח שמה שקרה הוא שהיה סיכון במצבו אבל כיוון שהוא הסכים להתאשפז לא היה צורך באשפוז כפוי. יחד עם זאת כנראה שעדיין יש סיכון במצבו ולכן כאשר הוא מבקש להשתחרר אסור לשחררו מחשש לאסון וגורם הסיכון. כך שהשיקולים חייבים להיות ענייניים ואין חשיבות לסיכוי שלו לחזור לאשפוז בזמן קצר או לא כפי שכתבתו קודמי. בדרך כלל כדאי לקבל את החלטת הרופא והמטרה היא שהמטופל לא יסכן את עצמו או אחרים. אבל אם אתם בטוחים בעמדתכם שאין סכנה אז אפשר לערער על ההחלטה. ראשית החלטת הפסיכיאטר המחוזי (המחלקה אינה מחליטה היא מבקשת את אישור הפסיכיאטר המחוזי והוא החליט על אשפוז כפוי - גם אם לא סיפרו לכם על כך אז בכל זאת זה מה שקרה). כל החלטה של הפסיכיאטר המחוזי מוגבלת בזמן ובדרך כלל בהתחלה היא לשבעה ימים, כך שאתם יכולים לפנות לפסיכיאטר המחוזי ולהציג לו עמדה שנוגדת את עמדת המחלקה ויתכן שישנה את דעתו. במידה ורצונכם או נכון יותר רצונו של המאושפז לערער על ההחלטה הוא יכול לערער בפני ועדה פסיכיאטרית שתתכנס למטרה זו, בועדה יש משפטן ושני פסיכיאטרים. ובמידה ותרצו לערער על החלטה של הועדה אפשר לפנות לבית המשפט. כך ששום החלטה אינה סופית ואפשר לערער על כל החלטה. אפשר לערער וחשוב לערער אבל כל זאת רק בתנאי שאתם משוכנעים שבמצבו אין סיכון לעצמו או לאחרים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, לכולם!! מה התרופה המומלצת לטיפול בסימפטומים שליליים של סכיזופרניה? אני כיום נוטלת זיפרקסה 5 מ"ג זה. אני מרגישה יותר טוב מאשר הרגשתי שנה שעברה, אבל רחוק מאוד מ100%. תודה

לרונית שלום רב! אין לי מושג איזה תרופות הן המומלצות - אני מתחבטת בנושא בעצמי. האם אפשר להעזר בניסיון שלך - ולשאול אותך איזה תופעות לוואי יש לזיפרקסה, במה היא כן הועילה לך ועל איזה תופעות לא היה לה מענה? אני מבינה משאלתך, שהזיפרקסה לא נתנה מענה מושלם לתסמינים השליליים, האם לתסמינים החיוביים המענה הוא מושלם? אודה לך אם תספרי לי איך התרופה השפיעה עליך, ועל הרגשתך. בהצלחה! דפנה

אין תרופה שמיועדת רק לסימנים השליליים של המחלה מה גם שמדובר בסימנים שהם למעשה חלק מהאישיות של החולה וכידוע אישיות לא משנים בעזרת כדור כימי. לפונקס היתה התרופה הראשונה שהצליחה לעשות שינויים כאלה אצל החולים. כלומר מלבד דיכוי הפסיכוזה החולים השתנו גם באישיותם במובן החיובי והנורמטיבי של המילה. לפונקס קיימת בשימוש בעולם משנות ה-60 ON-OFF בגלל תופעות לוואי קשות של פגיעה בכדוריות הדם הלבנות ופירכוסים. שתי תופעות לוואי שאפשריות גם עם תרופות אחרות לטיפול בסכיזופרניה אבל נפוצות בעיקר עם לפונקס. שאר התרופות האטיפיות שנכנסו לשוק בשנות ה-90 ואילך- ריספרידל, זיפרקסה, סרוקוול וגאודון הן למעשה פיתוח של לפונקס. הן פחות יעילות מלפונקס אבל הרבה יותר בטוחות לשימוש. במאזן בין בטיחות בשימוש לעומת יעילות הלפונקס נשאר כאפשרות רק למקרים עמידים של סכיזופרניה ולא נשמע שזה המצב אצלך... לפונקס לא גורם לתופעות לוואי נוירולוגיות שקשורות למערכת התנועה ולפעמים זה יכול ליצור בילבול שכאילו מדובר בשיפור בסימנים השליליים כאשר למעשה מדובר בפועל על ירידה בתופעות הלוואי הנוירולוגיות שהיו מאפיין מרכזי של התרופות הטיפיות משנות ה-50 שאף זכו לכינוי תרופות נאורולפטיות בגלל נטייתן החזקה לעורר תופעות לוואי מסוג זה.

הערה- הפיסקה האחרונה נכונה לגבי כל התרופות האטיפיות ("החדשות") ולא רק לגבי לפונקס. כלומר יש מומחים שיגידו שמדובר בעיקר בירידה בת.ל. נוירולוגיות ולא שיפור בתסמינים שליליים.

שלום לך בני נשוי חודשיים גרים בדירה משלהם יש להם עבודה בקיצור מסודרים לפני נישואיהם גרו אצלי שנתיים ויותר קיבלתי את כלתי כמו בתי אבל מה קרה פתאום? חגגנו את יום הולדתי בביתי בני הגיע בלי אשתו עם זר פרחים מפואר נעלבתי או לא הבנתי למה אשתו לא באה ליום הולדת שלי הרי אנו ביחסים מצוינים וגרים לידי בני סיפר שהם רבו אמרתי לו שיש עליות וירידות בחיי נישואין אבל ליום הולדת שלי היא באה בני הלך להביא אותתה והיא לא רצתה צילצלתי אליה וביקשתי ממנה לבוא כי זה חשוב לי שכל משפחתי נימצאים בביתי מה עוד שאין לי משפחה גדולה היא סרבה אבל אמרה שתבוא למחרת היא לא באה לא צילצלה עברו שבוע שבועיים והגברת לא באה בני אמר שהיא מתביישת אמרתי לו שיש לה כנראה מה להתבייש הריהים שלו לא מעניינים אותי מה דעתך איך לגרום לה לבוא אלינו בלי להתבייש רב תודות לך

לאסתר אני חושב שגם אני הייתי נעלב במידה והכלה לא הייתה יכולה להתעלות על המריבה ולהגיע ליום הולדת. הדבר הטוב הוא שהיא מתביישת, כלומר חושבת/מבינה שעשתה טעות. כלומר כולם רוצים להתפייס ולשכוח ממה שקרה. כאן אני חושב שאת צריכה להראות את הבגרות ולהתנהג כאמה ולעזור לה "לרדת מהעץ", גם אם תוותרי על הכבוד, האושר של הבן ושל המשפחה חשובים יותר, כאן תוכלי להראות את הבגרות והכוונות הטובות שלך. אני מקווה שדבר דומה לא יחזור שוב. כל טוב דר' גיורא הידש

הייתי באיבחון הפסיכולוגי היא טוענת שהריכוז חמור ביותר והיא תעביר הלאה האם נראה לך שהאבחון שלה יכול לעזור לנכות?

לגלית אם באבחון ישנם ממצאים חמורים אז סביר שיקבעו לך אחוזי נכות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הירש, האם בעינייך התמכרות כבדה לסמים קלים היא סיבה מוצדקת לביקור אצל פסיכיאטר? האם יש היום דרכים (מחקרים או תיאוריות) לפסיכולוגים ופסיכיאטרים לטיפול בבעיה מסוג כזה, או שזה נתון לתפיסת המטפל בלבד? אני אודה לך מאוד אם תכוון אותי. דנה.

ומה בנוגע להרגשת טלות (כול פעם שאני מרגישה רע או שאני עוד שניה מיתחרפנת מעצמי או מהעולם הולכת ומעשנת)בסמים (לא התמכרות)

הכתובת הראשונית להערכה ואיבחון זה במרכזים לטיפול בנפגעי סמים עפ"י אזור המגורים. אם קיימת מחלה פסיכיאטרית בנוסף להתמכרות לסמים אז יש מקום גם לטיפול פסיכיאטרי. צריך להעריך מה נובע ממה, מה הבעיה העיקרית ומה דורש התיחסות דחופה. טיפול פסיכו-סוציאלי שניתן ע"י עובדים סוציאלים או פסיכולוגים הוא טיפול חובה בהתמכרויות ואין על כך עוררין. אם יש גם פסיכוזה או דיכאון שנלווים לשימוש בסמים אז גם פסיכיאטר יתן את דעתו לגבי האיבחון והטיפול הנדרש מנקודת מבטו.

דנה שלום וברכה, ראשית עליך לטפל בנושא גמילה מסמים...(אף קלים ולא נרקוטים!) באם כתוצר לוואי מהסמים חברו אליך התקפים פסיכוטים או שאר חוליים, עליך לטפל בכדורים נוגדי פסיכוזה ובכל טיפול פסיכיאטרי שידרש... כמו כן באם מלבד ההתמכרות לסמים...קיימת אצלך מחלה נפשית או הפרעה שאינה מאובחנת, שגרמה להתמכרות או שהנה תוצר לוואי להתמכרות לסמים(שאלת הביצה והתרנגולת הידועה..) אזי את חייבת לקבל אבחון והערכות קלינית מקצועית ומדויקת..לגבי מצבך.. ולטפל בהתאם לתמונת המצב הכוללת.. כל טוב, המתוסכלת

תודה למשיבים הידש

שלום. מה יכול להיווצר כשמקבלים תרופות שונות (לוסטרל, אדרונקס, ציפרמיל) ללא צורך? בצבא הפסיכיאטר רשם לי את התרופות הנ"ל, שלא עזרו ואף החמירו המצב, ומאוחר יותר באזרחות נקבע שאין שום סיבה שאטול תרופות נגד דיכאון, כי אני לא סובל מדיכאון. האם לקיחת תרופות נגד דיכאון, ללא צורך, יכולות להחמיר בעייה מסויימת שלא קשורה בדיכאון?

לאסף התרופות שציינת לא גרמו לך לנזק. האם אתה חושב על נזק מסויים שקרה לך או ששאלתך כללית? כל טוב דר' גיורא הידש

לאחר התיעצות עם פסיכאטר של קופת החולים הוא החליט שלאחר שנים של שימוש בסרוקסט עליי להפסיק אותו בהדרגה מ30 מג ביום הוא הוריד לי לחצי בבקר חצי בצהריים לשבוע ואז לחצי לעוד שבוע..התחלתי עם הפחתת המינון אבל אני מרגישה סחרחורות קשות האם זה חלק מתופעות הלוואי של הגמילה מהכדור?בתודה מלי100

למלי כנראה שמדובר על תופעות של הפסקת התרופה, אחרי שמוש של שנים מה יש למהר? בהחלט אפשר לסיים בצורה הרבה יותר הדרגתית. כל טוב דר' גיורא הידש

לדוקטור הידש היקר אני מטופל בפאקסט במשך 4 שנים כדור אחד ביום הייתה תקופה קשה שחייבה אותי להעלות מינון לשני כדורים ביום במשך שנה ועכשיו כבר יומיים אני לוקח כדור וחצי 1)כמה זמן לוקח עד שהגוף יסתגל למינון החדש? 2)האם יחזרו לי תופעות החרדה והדיכאון תוך כמה זמן? (אחרי חודשיים)? ואם כן למה? 3)ועכשיו אני מרגיש טיפה ירידה ברמת הסרוטונין תהיה התייצבות או שתמשיך ירידה? 4)כמה זמן עליי לנסות אם המינון החדש עובד? סליחה על הרבה שאלות פשוט אני דואג למצבי ואיני רוצה להרגיש רע. בתודה רבה איתי

סליחה דוקטור שכחתי משהו איך מורידים את המינון האם אני עושה נכון משתיים לאחד וחצי? ומה משאני מרגיש זה קצת לחץ בחזנ כמו חשש כזה וכובד בדיבור קצת וכאילו קצת מדוכא ולא מפוקס. זה תופעות גמילה או שהמינון לא עובד?

לאיתי תראה את השאלה שמעליך, היא די דומה. אין חוקים ברורים לסיום טיפול, לדעתי אין מה למהר, אבל סביר שהירידה בחצי כדור היא נכונה ואם ישנן תופעות של סיום טיפול אפשר להוסיף יום אחד עוד רבע כדור ואחר כך לרדת בהדרגה. מהבחינה הנפשית איני חושב שצריכה להיות בעיה כי אתה מטופל כבר מספיק זמן ומהבחינה הנפשית הכל יעבור בשלום. כל טוב דר' גיורא הידש

במהלך חיי קרו לי המון דברים שלא משנה כמה הם נוראיים הצלחתי "להעביר" אותם ולא לייחס חשיבות יתרה. תמיד הייתי מלאת חוש הומור, צוחקת, חווה חוויות שלא כל אחד יכול (כלכלית, נפשית - לחלק מהדברים שעשיתי בחיי בהחלט דרוש אומץ...) אני מרגישה שעברו עליי כ"כ הרבה דברים שלרוב הסתרתי... למרות שעושה רושם כי יש לי חברים רבים שכביכול אני משתפת אך לא כך הדבר. אני עד כדי כך טובה בהסתרה - שאני יכולה להיות ממש באקסטזה של דיכאון או אחרי טראומה ממשית, אבל לעשות לעצמי את הסוויץ' ולהתנהג כאילו הכל מצוין ובאמת שאף אחד לעולם לא יוכל לדעת מה עבר עליי שנייה לפני. אני מרגישה שאני צריכה עזרה, אני לא מצליחה לישון, אני בוכה בלי הסבר (לבד), הוריי הציעו לי מספר פעמים לפנות לקורס חשיבה חיובית (לא נראה לי רלוונטי), לפסיכולוג, עשיתי זאת בעבר הלכתי למשהו כמו 3 פגישות ע"מ לרצות אותם... ובגדול, אני ממש לא מסוגלת לפרוק את מטעניי ולספר על בעיותי לאדם זר. אינני מאמינה שפסיכולוג יוכל לעזור לי (למרות שאני מאמינה כי השיטה יכולה לעזור לאנשים אחרים - וגם לא לכולם) אני מאמינה כי אני הרופאה של עצמי - ולפעמים זה עובד (כי חוויתי נפילות במצב רוחי בעבר והחלמתי) אינני רוצה לקחת כדורים פסיכיאטריים - קיים בי פחד מכדורים אלו ויש לי חשש שיזיקו לי - מאלף ו-1 סיבות (התמכרות, אבחנה לא נכונה של רופא וכו') כשאני מסתכלת בפורום הנ"ל אני יכולה ממש להיות מוכתרת כחולת נפש אמיתית... המון בעיות שאנשים מציגים פה - מוכרות לי מקרוב. אשמח לקבל עצה.

דכאונית יקרה... ראשית: עצם פנייתך(אף אם הנה וירטואלית ואנונימית) מעידה על כך שאינך מסוגלת להתמודד בגפך- חד וחלק!ואת מציינת זאת מפורשות:(פתיחת ציטוט)אני מרגישה שאני צריכה עזרה, אני לא מצליחה לישון, אני בוכה בלי הסבר(לבד- כמובן...-יכולת הסתרה מרשימה ומנגנון הדחקה מוכר) וכי את מצויה- במצוקה קשה! שנית: עם כל הכבוד לך ולכוחות הנפש הטמונים בך..,(ויש כבוד!) זכרי כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים... ואדם חייב סיוע הומניטרי מקצועי וחיצוני שיסיע בעדו לצאת ממ"ט שערי יסורים!!! לאורך כל התגוללות מכתבך..התנהלות חייך..והתגלגלויותיך...עולה: כי הפחד מסטיגמות הטיפולים השונים ועצם הפנייה לטפל בעצמך (האשה החסונה והחסינה)- מרתיעה ומשתקת אותך.... את חוששת לאבד את האמונה הכל יכולה..בכוחותייך...בעצמך..ביכולתך- הבלתי מעורערת והמוכתרת... ומחסומים מוצקים אלו, מתגברים על התסכול ועל המצוקות הקשות..שאת חווה כשאינך בהליך טיפולי מסודר. וכל זאת בשל סטיגמה קלוקלת הרווחת לדאבוננו- במחוזותינו... צורם לי וחורה לי כי החשיבה שלך מוטעת ומעוותת לגבי מטפלים למינהם והתייחסותך לסוגי הטיפול השונים... ציטוט מדבריך כמות שהם:אינני מאמינה שפסיכולוג יוכל לעזור לי, למרות שאני מאמינה שהשיטה יכולה לעזור לאנשים אחרים(סוף ציטוט)...- האומנם את נמנת בין המגלומנים יחידי הסגולה שאינם מאמינים בכל המטפלים וסוגי הטיפול למינהם..כי אם רק בעצמם?ללא אחיזה לוגית מציאותית?וללא כיסוי?וממשיכים לסבול?ולהאשים את נסיבות החיים ואת זולתם בגורל האומלל שהנו מנת חלקם? מהעולה במכתבך ניכר שלא!את פשוט מבולבלת ומתוסכלת...ומעולם לא נעזרת..לא היית בעמדת הנתמך...ולא התנסת בטיפול נפשי יסודי...פרטני....מקצועי..ארוך טווח...סודי(הגנה המוענקת לך מעצם חוק זכויות החולה) ורציני! ציטוט 2 ממכתמך:כשאני מסתכלת בפורום הנ"ל, אני יכולה ממש להיות מוכתרת כחולת נפש אמיתית, המון בעיות שאנשים מציגים פה, מוכרים לי מקרוב(סוף ציטוט)- האומנם את באמת ובתמים חושבת כי כל מי שפונה למתן טיפול פסיכיאטרי או פורום פסיכיאטריה וכדומה לוקה בנפשו-פשוטו כמשמעו? ובעל מחלת נפש נרקוטית, אקוטית ופתולוגית? דעי לך יקירה שלא כן הדבר...רוב רובם אנשים נורמטיבים בעלי הפרעות שונות שגורמות לתפקוד לקוי והם מעוניינים לשפר את איכות חייהם...החל מהפרעות חרדה, הפרעות אישיות, הפרעת טורדדנות כפיתית...דכאון זמני וכדומה... ואגלה לך רז בהן צדקי: העובדת הסוציאלית של קופת החולים בה אני חברה...נטלה שנה כדורים נוגדי דכאון..וכאשר היתה בתפקיד והנה בעלת יכולות קוגנטיביות ומנטליות למעלה מהנורמה!באם נניח בצד את יכולתיה האנטלקטואליות- המחוננות... כך שתקבלי פורפורציות יקירה....השד לא גדול כפי שהוא נראה לעומד מן הצד! ההמנעות מטיפול...תדרדר את מצבך..עשרת מונים...מנטילת כדור יהא אשר יהא עם כל השפעות הלוואי למינהם....ולגבי התמכרויות..בעידן הציוויליזציה התפתחו תרופות שיאזנו אותך..יעלו לך את הסרוטונין..את האדופין...ישפרו הפרעות חרדה- אם קיימות... יתנו לך איכות חיים..יעניקו לך את סם החיים ואת הפריולגיה לחיות ולא לשרוד כאוד...לחוש את החיים ולא להיות ולא להיות, ללהפסיק לחיות בצל החים...בבואת החיים...לפחד מהצל של עצמך...והכל ללא כל סכנת תלות או התמכרות בתרופה....!!! ממליצה לך ראשית לגשת לאבחון קליני מקצועי אצל פסיכולוג ובמקביל אצל פסיכיאטר מומחה!ויפה שעה אחת קודם!!! אומנם יש מטפלים שרלטנים..כמו בכל אלמנט בחיים... אך ישנם מוסמכים, מקצועיים ומעולים..שיעניקו לך את סם החיים. אל תתני למטפלים צאנס..העניקי צאנס לעצמך ובלבד! בתקווה כי נתתי לך את הפוש הראשוני לטפל בעצמך..ולצאת מבועתך..שכלל אינה אוטופית ואופורית..כי אם אפרורית... כל טוב ובהצלחה רבה, המתוסכלת הניצחית.

אני לא בטוחה אבל אולי טרפיה ביצירה והבאה יכולים לעזור לך כי את לא מרגישה שאת יכולה לדבר על בעיותיך אים אדם זר וליפעמים זה טוב להוצי החוצה את מה שיש לך ביפנים אני חושבת שזה יכול להקל עליך כי את לא מוציאה את זה דרך דיבור אלה בדרכים מענינות ומרגיעות יותר (טרפיה ביצירה) אני מקוה שעזרתי לך ושיהיה לך טוב יותר בהצלחה קרן

לדיכאונית כבר בחירת השם מעידה על מצבך אבל אתייחס לנקודה אחת. רבים חושבים שללכת לטיפול או ייעוץ הם ביטוי של חולשה או ביטוי לכך שאינך יכולה לפתור את הבעיות בעצמך וזקוקה לעזרה. אני משווה את מקומו של המטפל למראה. נכון שאת יכולה להתאפר ללא מראה וגם עשית זאת, אבל בדרך כלל את מעדיפה את המראה וגם האיפור יוצא טוב יותר (לגברים-תגלחת), לכן אם המטפל משמש רק כמראה ואת עושה את כל העבודה - זה כבר מספיק. גם בטיפול את עושה את העבודה ולא המטפל, המטפל רק משקף את הדברים, מכוון אותך לדברים רלוונטיים יותר כדי לחסוך זמן וכך הלאה, אבל את העבודה את עושה. כך שגם אם את חושבת שאת יכולה לעשות את העבודה לבד ולצאת מהדיכאון, אני נוטה להסכים אתך, אבל המטפל בהחלט יכול לזרז את הדברים ולעזור לך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, אני חולה בחרדה ודכאון התחלתי לרוץ קצת אבל תמיד באותו יום אחרי הריצה אני מקבל תחושות מוזרות ומלחיצות נראה לי שזה חרדות(לא התקף חרדה) חרדות קבועות שאני מפחד להתאמץ יותר מדיי או לצחוק חזק. גם הדופק נשאר לי על 90-100 הרבה זמן אחרי הריצה כמה שעות טובות. וגם חוץ מהפחד של הבריאותי אני מרגיש שאני לא אותו אדם כמו בעבר אני ואייל הקודם שני אנשים שונים המחשבות שונות ומוזרות, פעם הייתי חושב רגיל היום אני חושב שאני קצת דפוק בראש, בלי בטחון, לא מסוגל לקבל החלטות, וכל מיני מחשבות שהשד יודע ותאכלס אני מודע לכך שזה מחשבות דפוקות,לפעמים אני כבר חושב שאנשים רגילים הם כמו רובוטים כל עוד יש להם הרבה סרוטונין זה לא יעזור כלום והם לא יחשבו כמוני בחיים!!! וזה מטריף אותי המחשבה הזאת. אז ד"ר האם אי פעם הגיוני שאני יפסיק לחשוב על המחשבות הטורדניות והמוזרות שאני חושב? כי לא נראה לי שאצליח להתפתר מהם אי פעם... אשמח אם תענה גם על השאלה של האחרי ריצה

לאייל קיימים דברים רבים אשר מגבירים את קצב הלב-דופק. אחד מהם הוא כמובן מאמץ גופני, אבל חרדה גם מאיצה את הדופק (ועוד איך). לכן אם אתה בחרדה אחרי הריצה כמובן שהדופק לא ירד אבל בגלל החרדה ואין לזה כלל קשר לכושר הגופני. המחשבות שאתה מתאר עשויות להתאים לחרדה ולכן במקום להתעסק במחשבות למה וכמה ואיך עדיף להגיע לאבחון וטיפול ולהשאיר את כל החרדות מאחור. מקסימום תחזור ותהיה אדם משעמם כמונו. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לשאול אם זה הגיוני שאני נמצא בחרדה תמיד אחרי ריצה?

מדוע וונלה גורם לי לטחורים? הבעיה הזאת לא היתה קיימת לפני שלקחתי את הכדור ועברו כבר 7 חודשים. מה ניתן לעשות?

לאבי ונלה בדרך כלל עלולה לגרום ליציאות רכות, אבל שמעתי גם שגורמת לעצירות. כך שהבעיה היא העצירות, וונלה אינה גורמת באופן ישיר לטחורים. כל טוב דר' גיורא הידש

דוקטור, התרופות שלקחתי עד היום, ssri ו- snri ידועות כלא-ממכרות, והתחושה שקיבלתי ממה שנאמר לי היא שהתרופה "לא משאירה סימנים", ובעצם לא גורמת לשינוי בגוף מעבר לזמן הלקיחה. יש לי כמה שאלות בקשר לזה: 1. האם העובדה שתופעות הלואי מופיעות ואח"כ עוברות/נחלשות לא מעידה שבכל זאת משהו השתנה בגוף? (כלומר, יש כאן שינוי שתלוי בזמן, ולא משהו שבא תמיד ביחד עם התרופה) 2. שמעתי ממישהו שלקח תרופה לפני 4 שנים במשך שנה. הוא אומר שלפני כן לא היה חולם (בכל מקרה, לא זכר שום חלום בבוקר), ומאז שהתחיל עם התרופה עד היום (הוא "נקי" 3 שנים) הוא חולם הרבה, ומרגיש שהשינה פחות איכותית. 3. לפני כשנה היה לי נסיון מאד מאד הדרגתי להפסיק את התרופה, בחרתי גם בתקופה רגועה. התוצאה היתה גרועה מאד, חזרתי במהירות למצב בלתי-נסבל שלפני לקיחת התרופה. זה הפתיע אותי, כי בתקופה ההיא הייתי מאד לחוצה, אבל הזמן שבחרתי להפסיק היה זמן טוב, ולא היתה סיבה נפשית לחרדה. הייתה לי תחושה שמשהו שהוא לגמרי גופני משתלט עלי. האם לא קשה יותר לגוף להפסיק תרופה מאשר לא לקחת אותה ? (למרות שטענו בפני שברגע שאפסיק פשוט אחזור למצב שלפני). שאלה נוספת- למה האפקסור מחייב לקיחה פעמיים ביום, ויוצר תחושה רעה מיידית במקרה ששכחתי לקחת?

לשואלת צריך להבדיל בין תופעות לוואי ונזק. תופעות לוואי הן תופעות כמו פריחה למשל, שנעלמות כאשר מפסיקים את התרופה. נזק הוא נזק שנשאר למשל בכבד, בלב, במוח, בכליות גם אחרי הפסקת התרופה. כך שתופעות לוואי קיימות אבל אין נזקים. הוונלה מעוררת ולכן לעתים עלולים להיות גם חלומות ערים. הוונלה פעילה כשש או שמונה שעות ולכן יש צורך ליטול פעמיים ביום לפחות כדי שיהיה כיסוי לכל היום. צריך להבדיל בין תופעות של התמכרות ובין תופעות של סיום טיפול או ירידת רמת התרופה באופן פתאומי, או המקבילה ירידת רמת הסרוטונין במוח באופן פתאומי-בסיום טיפול או כאשר שוכחים ליטול את התרופה. (כמו שאסור להפסיק סטרואידים בבת אחת ולמרות זאת לא מדברים על התמכרות לסטרואידים). כנראה שהתופעות שאת מתארת עם סיום הטיפול היו מהסוג הזה, ירידה מהירה מדי של הסרוטונין במוח נותנת תופעות כמו של חרדה, אבל המקור אינו נפשי אלא בגלל הירידה בתרופה. לכן היית צריכה לסיים את הטיפול באופן יותר הדרגתי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לדוקטור ולכולם לפני שנה נפרדתי מחבר שלי ובאותה תקופה הכרתי מישהו אחר באינטראנט ודיברנו הרבה הרבה בטלפון וכל התקופה הזאת חשבתי שזה החבר הקודם . לפעמים הבנתי שלא אבל כל הזמן חשבתי שכן. במבט לאחור זה לא נשמע לי כל כך נורמלי וחשבתי שאולי זה היה משהו פסיכוטי . אני צודקת? ובכלל באופן כללי , למי שיש רגעים פסיכוטיים , הוא יכול להסתכל לעבר ולהבין שהיה לו ושלא הכל היה או שהוא אף פעם לא יאמין שהיה לו?

היי נטלי, סיפרת רק מעט על מה שקורה לך ועל המחשבות שלך, לכן קשה לי להגיד לך אם זה נשמע ממש פסיכוטי, אבל אני כן יכולה לספר לך על מה שקרה לי - על מצב פסיכוטי שהייתי בו ואיך אני מתייחסת למה שקרה. אחרי תקופה ארוכה לא טובה שהייתה לי, במהלכה היו לי כל מיני מחשבות על כך שאנשים מדברים עליי מאחורי גבי, שיש להם תוכניות לגביי בתחום שבו עסקתי והם רוצים לקדם אותי או להכשיל אותי (שאלו למעשה מחשבות פרנואידיות) התפרץ אצלי מצב פסיכוטי. במצב זה גלשתי באינטרנט, וחשבתי שאנשים שאני מכירה כותבים אליי, מנסים לשלוח לי כל מיני מסרים, עושים לי מבחנים, מנסים לעזור לי. לא הייתה לי שום אינדיקצייה הגיונית שהאנשים שאני מכירה יודעים את האי-מייל שלי, או יודעים באילו אתרים אני גולשת ומתי, אבל בהרגשה שלי הרגשתי כמעט בטוחה שהם כן שם מהעבר השני שלך המסך. בנוסף לתחושות אלו היו גם דברים נוספים - חשבתי שיש מצלמות בחדר שלי וחיישני תנועה, חשבתי שמשדרים מהרדיו דברים במיוחד בישבילי, שמעתי שירים ברדיו והייה נדמה לי שהקול שלי מוקלט ומעורבל בתוך הקול שבשיר ושיש אישהי כוונה נסתרת מאחורי דברים אלו, ראיתי אורות בתיבת דואר שלי ועל גבי משאיות שמעולם לא היו שם, ראיתי את השותפה שלי לדירה מטיילת ברחוב עם כלב גדול מפחיד ואכזרי - דבר שלא הייה ולא נברא, שמעתי צחוקים שלא היו - אבל כל אלה הרגישו לי אמיתיים. באופן כללי חשתי שיש כוונה מאחורי הכל ושהכל מכוון אליי באופן אישי.יחד עם זאת בסוף היום כשחשבתי על הדברים זה הייה נראה לי קצת לא הגיוני, גם אם זה הרגיש לי מציאותי. זה בערך מה שאני זוכרת מההתקף הפסיכוטי. לשאלתך, אני יודעת שלעיתים התקפים פסיכוטיים מתחילים לפעמים במשהו מינורי יותר (כפי שקרה לי עם המחשבות הפרנואידיות) ואני מקווה שלא זה מצבך. בנוסף, למרות שאומרים על אנשים במצב פסיכוטי שהם לא יודעים שהם במצב כזה, אני חושבת שאפשר להיות במצב כזה שהוא על הגבול בין הבנה שמה שחווים הוא לא מציאותי לבין החווייה שהדברים קורים באמת - כפי שקרה לי. מאז התקף פסיכוטי זה אני לוקחת תרופות ומצבי טוב מאוד, אך הייתה תקופה שניסיתי להפסיק את התרופות בתיאום עם פסיכיאטר וזה הייה כנראה מוקדם מידיי, כתוצאה מכך חזר לי מצב פסיכוטי שזיהיתי אותו ככזה בבירור - כך שאפשר להבין שאתה בעל מחשבות פסיכוטיות. אני חושבת שלא תמיד אנשים מסוגלים למודעות שכזו לגבי מצבם הפסיכוטי, אך שזה אפשרי. אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול. תרגישי טוב ותשמרי על עצמך. אני.

לנטלי אני חושב שהתשובה שקיבלת מצויינת ועונה על שאלתך, בכל אופן יש בלבול רגיל וישנם מצבים פסיכוטיים ואלו שני דברים שונים. כל טוב דר' גיורא הידש

למשתפרת היקרה! התשובה שלך היתה מדהימה. היכולת שלך לצאת מעצמך, ולתפוס את אשר קורא עימך - ללא הכחשה, מראה לדעתי על מודעות עצמית ואומץ לב רב, ולכן אני משוכנעת שאת במצב של השתפרות תמידית. האם אפשר לשאול אותך באיזה תרופה את משתמשת , ומהם ההשפעות הנוספות של התרופה? תודה עבור תשובתך דפנה

תודה מתוקה את יודעת להגיד שמצב פסיכוטי בה כשאת בתקופה רעה יותר או שיש גם כשלא קורה משהו רע? היה לי תקופה נורא מזמן עם טלויזיה - חשבתי שכולם רואים אותי ממנה וגם חשבתי שמדברים אלי מהרדיו ומצלמים אותי - אבל כל הזמן גם הבנתי שזה בדימיון שלי. הפסיכולוג שלי אמר שזה לא משהו לדאוג אכשיו התחיל לי ליומיים ונגמר שראיתי כל פעם תמונות מאוד מאוד צבעוניות של דברים שמגעילים אותי - כל הזמן וגם כל הזמן מה שמדברים נראה לי שמכוון אלי - בדרך כלל אני לא שמה לב ומי שאיתי תמיד אומר לי מה את חושבת שאת מרכז העולם שהכל קשור אלייך ואז אני מבינה שזה לא קשור אלי וגם הפסיכולוג אומר לי לפעמים אני יודעת שזה תמיד עובר לי לבד בסוף בלי תרופות אני פשוט לא מצליחה להבין עם זה באמת רגעים פסיכוטיים ועם זה כן אז למה הפסיכולוג אמר לי שאין צורך ללכת לפסיכאטר נטלי

דוקטור הידש המקסים , אני בטיפול פסיכולוגי כחצי שנה , בשל הפרעות אישיות תלותית והימנעותית , פוסט טראומה בעיקבות אונס בילדות ועוד.. הפסיכולוגית שלי קיצרה לי את הפגישות במשך תקופה של יותר מחודש , ונתנה למי שאחריי להיכנס מוקדם יותר. כשהערתי לה על זה (רק אחריי שהיא הפסיקה לקצר את הפגישות ) , היא אמרה שהיא "עפיפון" והיא פשוט לא שמה לב , וברגע שהיא שמה לב היא שינתה את זה . וגם שיש לי זכות מלאה לכעוס עליה כי היא טעתה. אני לא כועסת עליה , אבל מרגישה שפשוט אין לי למה להגיע לטיפול עם מטפלת שלא אכפת לה ממני (ושמתרצת תירוצים עלובים). אני מאוד פתוחה וכנה בזמן הטיפול אך לא פיתחתי בה תלות במהלך כל הזמן הזה ולא ניקשרתי עליה בכלל. כששאלתי אותה מה דעתה על זה , היא אמרה - שאולי יש צורך עוד תקופה לבדוק את המשך הטיפול. (נורא מעליב , אני מרגישה שהיא לא רוצה להמשיך את הטיפול איתי..). כששאלתי אותה מה היא מנסה להגיד בזה , האם היא לא רוצה לטפל בי , היא התחמקה מתשובה (פעמיים). אבדתי בה את האמון לחלוטין , אני מרגישה נטושה , ולא אהובה.. )-: השאלה , האם לדעתך יש טעם להמשיך בטיפול , כשברור לחלוטין שהיא לא מעוניינת? תודה על תשובה וסליחה על האורך.

אין בעיה תתעלם , גם ככה הבעיה כבר נפתרה.. אומרים: " אם אין לך משהו נחמד לומר , מוטב כי לא תאמר דבר ". אני רואה שאימצת בחום את המשפט... שיהיה לך רק טוב ניקי

לניקי צר לי שלא ראיתי את שאלתך והחמצתי אותה, לא התעלמתי כיוון שהחמצתי, אבל נראה לי שזה נפל במקום מאוד לא טוב, ועל כך אני מצטער ומתנצל. אנסה בכל זאת לענות על שאלתך, מעבר למקצועיות של המטפל יש גם את האישיות ובין המטפל והמטופל חייבת להיות התאמה. כך שבמידה ואת מרגישה בבטן שהמטפלת אינה מתאימה לך, או כפי שעולה במכתבך שאת אינה מתאימה למטפלת (המעופפת) אז כדאי להתגרש. חבל רק שזה קרה אחרי חצי שנה. כאשר שואלים אותי ואני ממליץ על פסיכולוג או מטפל מסויים, אני תמיד מוסיף את המשפט, תקחו את ההמלצה ותנסו במשך שתיים שלוש פגישות. אחר כך תנו לתחושת הבטן שלהם לדבר, אם ההרגשה שיש עם מי לדבר ואם ההרגשה שהמטפל מתאים אז יופי, אם אינו מתאים אז אין ברירה אלא לעבור למטפלת אחר/ת. כך שגם אם המטפל בסדר גמור וגם אם את בסדר, עדיין צריכה להיות כימיה והתאמה, ולא תמיד זה קיים. במידה ואין כימיה, שום ידע תיאורטי ומקצועיות לא יעזרו וצריך להפרד ולמצוא מטפל אחר. כמו שפרויד אמר "האהבה היא המרפאת" ואם אין אהבה או אמפטיה, חבל על הזמן. ושוב, מתנצל באמת דר' גיורא הידש

www.trichotilomania.info שלום לכולם, אני שמחה לפתוח את האתר הראשון הפעיל בעברית שעוסק בתלישת שיער כפייתית. אני מקווה שכל מי שסובל מהתופעה ימצא את עצמו כאן, ייעזר במידע, יוקל לו מהסיפורים האישיים - ויוכל לשוחח עם אחרים שסובלים מאותה בעיה ולהחליף עצות על טיפולים וכו'. האתר יתעדכן באופן שוטף ולכן אני מבקשת מכולם, אם יש לכם הצעות, הערות, סיפורים להוסיף, קישורים שהייתם רוצים שיופיעו, רעיונות חדשים שיוכלו להופיע באתר , מידע חדש, מאמרים - כל דבר שעולה על רוחכם - אנא צרו איתי קשר דרך הכפתור "צור קשר" באתר. מקווה שהאתר יעזור לכולם, לפחות בהרגשה שיש עוד כל כך הרבה אנשים יחד אתנו באותה צרה. נתראה בפורום האתר. מריטציה

בהצלחה דר' גיורא הידש

מחר יום רביעי יש לי אבחון פסיכולגי ואני נורא מתרגשת כי אני לא יודעת לקראת מה אני הולכת למי שקצת מבין ויודע מה עושים באבחון הזה? החרדה מתגברת וקשה לי היום מאד קשה מהמחשבה מה הולך להיות מחר

לגלית אני מקווה שאת כבר ישנה ונחה לקראת הבדיקה. בדיקה פסיכולוגית כוללת בדרך כלל את מבחן הרורשך של כתמי הדיו, מבחן בנדר של העתקת צורות ולעתים מבחן של 600 שאלות אמריקאיות. כמובן שישנו גם ראיון קליני. במצבך לא נורא אם את חרדה, הרי את סובלת מהפרעת חרדה..... כך שהתנהגותך תוכיח את האבחנה.... בהצלחה כל טוב דר' גיורא הידש

אני לא מהובחנת כחולה בנפשי אבל בהחלת יש לי בעיות בכח התיפקוד שלי, כמו שהד"ר כבר יודע רק אכשיו התחלתי טיפול פסיכותרפיה ויקח זמן עד שזה ישפיע בקטע המעשי (אני חושבת) ואני בת 18 והיתי צריכה לעשות השנה שרות לאומי ואין לי הפשרות לשלם לביטוח לאומי אולי ידוע לך על הקלות בתשלום בנוגע למצב שלי? ועים מי אפשר לדבר בנוגע לענין? אני ממש נילחצת כשאני חושבת על החובות שיכולות להצתבר לי שם

התכוונתי להודות לד"ר הידש ולא' שעזרו לי בשאלה מצטערת אבל לא שיבצתי את עצמי במקום הנכון סליחה על הבלאגן !!!

כיצד מקבלים תקציב נכות מביטוח לאומי? האם בעיה של חוסר הסתגלות למקומות עבודה שונים בגלל בעיות נפשיות כמו הפרעות אישיות שונות נחשבת לנכות לצורך קבלת גמול?

שלום, בודאי שחוסר הסתגלות לעבודה בגלל בעיות נפשיות יכולה להתבטא בנכות. לכן צריך לפנות לביטוח הלאומי ולמלא טפסים עבור תביעה לנכות. אבל כמובן שקודם כדאי להיות אצל פסיכיאטר כדי שיאבחן את המצב הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב לדר' הירש. לפני מספר ימים העלתי בעיה של בני בן 14 לגבי שתיית בירה וענית לי שאיסור לילד לשתות בירה!!! שאלתי היא: ע"ג בירה שחורה רשום: ללא אלכוהול. האם מותר לילד בירה שחורה או שעדיין תשובתך הינה חד משמעית שאסור לילדים בירה מכל סוג. לתשובתך אודה בברכה אסתי

לאסתי, בירה שחורה היא לא בירה במובן שאליו את מתכוונת. היא משקה שמורכב מלתת ודגנים ולכן כמובן שהיא מותרת לילדים. היא לא שונה מכל משקה מוגז אחר שאינו מכיל אלכוהול. דנה

תודה לדנה הידש

אנחנו גדלנו על בירה שחורה מילדות היינו שותים את זה אצל האישה הקפדנית ביותר בעולם בענייני אלכוהול וגם, כי אמרו לה שזה מאד בריא סתם משקה מוגז עדין עם המון סוכר גם ילדים קטנים יכולים לשתות בתנאי שהם אוהבים רק שזה גרוע מאד לבריאות השיניים, כמו כל הדברים עם הסוכר, אבל זו בעייה אחרת... ...ולא הכוונה ל - Guinness...:-) בוקר טוב

אני חושבת שהתשתגעתי מהאינרנט הזה, בא לי לזרוק אותו לקיר, נמאס לי לקרוא הודעות, נשבר לי מהכל, תגיד זה נורמלי להגיד השתגעתי?

לנטלי הרבה אנשים אומרים "השתגעתי" או "שגעת אותי", אני חושב שזה בהחלט נורמלי. כדאי קצת להרגע, אני דווקא עצבני כאשר אין לי אינטרנט כי משהו מתקלקל. טפו,טפו , טפו כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת סרוקסט. האם יכול להיות שכדור זה מחליש את המערכת החיסונית? כי אני בחודשיים הספקתי להיות חולה בשפעת חמורה כבר פעמיים! האם יש קשר?

לאור הסרוקסט לא פוגע במערכת החיסונית. דווקא מתח, חרדה ודיכאון עלולים להחליש, אבל כמובן אין לכך עדיין הוכחות מדעיות. כל טוב דר' גיורא הידש

דוקטור הידש שלום. אני בת 26 יש לי בעיה ואני זקוקה ליעוץ לפני כשבוע ביקרתי בפעם הראשונה בחיי פסיכיאטרית ושיתפתי אותה בכל מיני תחושות דיכאוניות שעוברות עליי וביחוד שינוי מצבי רוח קיצוניים קיבלתי תרופה בשם ציפרלקס שזה טיפול יומיומי במשך כל בוקר וכן את הכדור אלפרליד כדי שאשתה מידי פעם רק כשארגיש רע יש לי שתי בעיות שמפריעות לי עם התרופות והן: אני מרגישה שאיני יכולה להרדם ללא אלפרליד בכל ערב{ לולה התרופה אני נשארת ערה} ולגבי ציפרלקס התרופה גורמת לי מין חוסר נוחות בגוף וכן מצב מוזר של פיהוק כל כמה דקות ובנוסף מצב של בלבול וגם בחילה במשך היום. האם אלה תופעות לואי רגילות בתחילת הטיפול בציפרלקס ועליי להמשיך? ואוליי השימוש בשתי התרופות האלה גורמות לי לתופעות אלו? אציין כי אני משתדלת להמנע כמה שיותר מהשימוש באלפרליד כי קראתי שהוא גורם להתמכרות תודה רבה על העזרה שתינתן

לאורית הציפרלקס עלול לגרום לתופעות שאת מתארת, כולל אי השקט וגם הערנות הרבה יותר בלילה. אלו תופעות לוואי בתחילת הטיפול, הן חולפות תוך שבוע שבועיים ואז תתחילי לחוש את ההשפעה החיובית של התרופה. האלפרליד אומנם עלול לגרום להתמכרות אבל רק בטיפול קבוע של מספר שבועות, כך שבינתיים את יכולה להעלות במינון ללא חשש. כאשר תרגישי בטוב לא תצטרכי את האלפרליד ותוכלי לסיים את הטיפול אתו. השילוב שקיבלת בהחלט מקובל. כל טוב דר' גיורא הידש

???

בטח לד"ר, למי זה כבר יכול להיות ?!

התאשפזתי בעבר 3 פעמים. איך אפשר לקבל את התיק הרפואי שלי? ברצוני לדעת אילו איבחונים רשומים עליי אך לא מאפשרים לי נגישות לתיק.

היי ! אם אינני טועה,עפ"י חוק חופש המידע וחוק זכויות החולה יש לך הזכות לקבל את המידע הרפואי בעניינך. פרט למקרה בו האחראי על פרסום החומר סבור כי חומר זה עלול להשפיע על חייך ו/או להזיק לך. לפעמים סתם מדובר בענייני בירוקרטייה, וכאן הופך העניין לעניין משפטי לחלוטין. אם אינני טועה יש פה בדוקטורס פורום בענייני רפואה ומשפט - בגדול נראה לי שזאת הכתובת. ליתר ביטחון חכי גם לתשובה מד"ר הידש. כל טוב.

היי ! אם אינני טועה,עפ"י חוק חופש המידע וחוק זכויות החולה יש לך הזכות לקבל את המידע הרפואי בעניינך. פרט למקרה בו האחראי על פרסום החומר סבור כי חומר זה עלול להשפיע על חייך ו/או להזיק לך. לפעמים סתם מדובר בענייני בירוקרטייה, וכאן הופך העניין לעניין משפטי לחלוטין. אם אינני טועה יש פה בדוקטורס פורום בענייני רפואה ומשפט - בגדול נראה לי שזאת הכתובת. ליתר ביטחון חכי גם לתשובה מד"ר הידש. כל טוב.

האם זה דור, ששינה את השם והסגנון? במידה ולא נשמח לקבל תגובה מ א לא רופא.

לרחלי- עפ"י חוק זכויות החולה-1996 חייבים לתת לך העתק של התיק הרפואי עפ"י בקשתך. יכולים לדרוש ממך רק תשלום עבור הצילום עצמו ולא מעבר לכך. מצד שני עפ"י החוק לטיפול בחולי נפש-1991 יש אפשרות למנוע ממך גישה לתיק הרפואי. השאלה איזה חוק גובר על משנהו. הנושא כבר נידון בבג"צ ואפשר לעיין בו ולראות מה היה הפסק הדין ולא פחות חשוב- הנימוקים לאותו פסק דין. בהחלט נושא מעניין ומורכב שמעסיק הרבה מטופלים.

מצורפת כתבה ב"הארץ" בנושא זה: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=380878

ידיד קרוב שלי התאשפז מספר פעמים בבי"ח בעקבות בעיות נפשיות. לאחרונה, הרגיש לחוץ מאוד והחליט לאשפז את עצמו מרצון. כאשר אני משוחחת עימו הפתיעה אותי ראייתו לכל המצב... יש לו רצון לצאת אך אין ביכולתו מאחר וכרגע רופאי מחלקתו לא מאשרים את יציאתו. מצד שני, כאשר הוא מדבר על המקום והטיפול אותו מקבל, עושה רושם כי הוא נהנה מאוד מהמצב!!! הוא מתאר את המקום כבית מלון ברמת 5 כוכבים... הוא ממש נהנה מכל הסיטואציה - בנים ובנות יחד, פלירטוטים, פעילויות, סמים, הקשיים שמחכים בחוץ. האם נתקלת בתופעה כזו מימיך? האם זו התנהגות נפוצה בקרב אנשים אשר מתאשפזים? האם הגיוני שיאשפזו אדם מרצון - גם אם אינו חולה אלא בתקופה ירודה בחייו? (כלכלית, נפשית). האם יכול להיות מצב שאדם מתאשפז מרצון - אך לאחר מספר ימים מבקש לצאת ולא מאשרים לו? האם יתכן כי בשעה שביקש לצאת הביע את "אהבתו" למקום ולכן לא יצא? מחכה לתשובתך, תודה נטלי.

לנטלי אני שמח שישנן מחלקות שנעים להיות בהן. בדרך כלל התנאים הפיזיים והטיפול במחלקות אינו ברמה של חמישה כוכבים. אולי אוכל להסביר את דברי בדוגמא. גם אדם חולה ואפילו רק בשפעת, נהנה מתשומת הלב, לא הולכים לעבודה, פינוק,מרק חם וכך הלאה. כך גם באשפוז, מצד אחד המצב הנפשי לא טוב, מצד שני ישנה הקלה רבה בכך שישנה מנוחה מחובות החיים ובמיוחד שהחברה במחלקה טובה. אבל מתחת לדברים המשניים שתיארתי, יתכן שהרופאים מתרשמים גם מהמצב הנפשי הקשה והם חושבים שטיפול נוסף במחלקה ישפר את המצב, ולכן הם ממליצים לאדם להשאר בבית החולים. ואם קיימת סכנה במצבו (התאבדות) במידה ויצטרך לקפוץ למים ולהתמודד עם הקשיים שלו, אז בודאי שעליו להשאר בבית החולים פרק זמן נוסף. כל טוב דר' גיורא הידש

אני חושבת לפעמים איך אני אחיה הלאה איך אני אסתדר, איך אביא ילדים ואני משתגעת איך אעשה את זה עם או.סידי?

שלום רב, בגדול ניתן לצאת מ - OCD, אך עם זאת יש לזכור כי OCD היא גם נטייה. כל למשל שבמצבי לחץ שונים בחיים אולי תהיי חשופה יותר להופעת תסמיני חרדה. אך בתור אלחת כזאת בטח למדת להכיר את עצמך ולדעת מה עוזר לעבור תקופות קשות למשל תרופה, שיחה עם פסיכולוג, רפואה אלטרנטיבית וכיו"ב. לסיום אומר לך: "אם תרצי אין זו אגדה", ואם עשרות אנשים הסובלים מ - OCD יכולים אז גם את יכולה. כל טוב ורק בריאות.

שלום רב, בגדול ניתן לצאת מ - OCD, אך עם זאת יש לזכור כי OCD היא גם נטייה. כך למשל שבמצבי לחץ שונים בחיים אולי תהיי חשופה יותר להופעת תסמיני חרדה. אך בתור אלחת כזאת בטח למדת להכיר את עצמך ולדעת מה עוזר לעבור תקופות קשות למשל תרופה, שיחה עם פסיכולוג, רפואה אלטרנטיבית וכיו"ב. לסיום אומר לך: "אם תרצי אין זו אגדה", ואם עשרות אנשים הסובלים מ - OCD יכולים אז גם את יכולה. כל טוב ורק בריאות.

לגלית למרות ש OCD היא הפרעה עקשנית לפעמים, בדרך כלל יוצאים ממנה ויהיה בסדר כמו שאומרים. יחד עם זאת תזכרי ש OCD היא אחת מהפרעות החרדה, כך ששאלות כמו ששאלת כאן מקורן בחרדה וכאשר מגיעים לגשר עוברים אותו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר. לפני כמה ימים הייתי אצל רופא הנפש שלי (זה הכינוי שלי- רופא נפש) והוא החליט להוסיף לי בנוסף לטגרטול גם דפלפט. נשאלת השאלה, האם השילוב הזה טוב? אני לוקחת עכשיו המון תרופות ובכל זאת מצילחה ללמוד למבחני הסמסטר. קצת קשה לי בלי המסגרת של האוניברסיטה. העליות והירידות במצב הרוח שלי מאוד קיצוניות כרגע - וזו הסיבה לתוספת. נכון לעכשיו אני לוקחת (תחזיק חזק) 13 כדורים ביום.... ואפילו אני מתפאלת איך יש לי בכלל כוח לתפקד בדירה, בבנפשנו ובמתמודדים למען מתמודדים (לידיעתך, נפתח עכשיו הסניף הצפוני של האירגון וכמובן, כמובן שאני שם) קורס לה"ק נפתח בקרוב ושוב אהיה בין רכזות הקורס. בבית חגיגה ואני שמחה שעזבתי. אמא שלי צריכה להבין שאני בת 34. מקווה שאצלך בסדר. PD כרגע מתחת למיטה. היא פוחדת מברקים ורעמים.... אז שמור על עצמך וד"ש כאן לכל החבר'ה. רחל

לרחל אכן מקובל לעתים לשלב טגרטול ודפלפט שהן עוזרות ביצוב, אבל כל כך הרבה כדורים? מזל שאין להם יותר מדי תופעות לוואי אצלך, כנראה שהם נמהלים....., אני יודע על הקורס של לה"ק וכרגיל אגיע לפחות להרצאה אחת. ד"ש ל PD ותני לה נשיקה ממני, וגם לשאר החברה כל טוב דר' גיורא הידש

אני שמחה מאוד שאנחנו כנראה נפגש.... היום היה לי מבחן במבוא לשירה ואני מקווה שעברתי אותו. יש תופעה שקיימת אצלי ואתה כבר מכיר אותה - אי שקט. האי שקט גבר בתקופה האחרונה, היית צריך לראות אותי במבחן זזה לכל הכיוונים, מזיזה שולחן וגם כסא, וחוזר חלילה. מה עושים עם זה? האם זה בגלל המלריל שעדיין קיים בתמונה? האם להעלות את המינון או שמא להורידו לחלוטין? האם יש פתרון להתקפי בולמוס אכילה.... PD מרגישה לא משהו בגלל הגשם....היא נוטה לרעוד ולהתחבא מתחת למיטות שונות בבית. היא רועדת מאוד. אתה מכיר מישהו שמטפל בכלבים רגישים כמוה? האם מצאת בתים חמים לחתולים? אגב, אני קונה רק מוצרים שמסומנים עם ארנבת, משמע - לא ניסו אותם על בעלי חיים. אני יכולה להבין אם מדובר בתרופות מצילות חיים וגם אז אני די מסוייגת, אבל לשמפו לשיער??? זה כבר מוגזם. בכל אופן, אנחנו ניפגש. בלה"ק.... אני ארכז הפעם... שמור על עצמך. רחל

שלום, הייתי מעוניינת לדעת היכן או מי יכול להמליץ לי על פסיכיאטר/ית בחיפה. אודה לתשובה מהירה.

קודם כל שלום דינה. ישנם פסיכיאטרים מעולים באיזור חיפה אבל זה מעורר בעיה אתית מבחינתו של ד"ר הידש... שאגב הוא בעצמו אחד הפסיכיאטרים הטובים ביותר שיש באיזור... את יכולה לברר בבתי החולים השונים ובקופות החולים השונות.... נוסף על כך ישנם הפסיכיאטרים הפרטיים.... שזה כבר סיפור אחר.

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/482/xFT/341369/xFP/341470

ד"ר שלום אני בתקופת מבחנים ורציתי לשאול , אני יודעת את החומר היטב, ובקושי טועה אז מה הסיבה לחרדותיי??? אני לא אוכלת,כי אין לי תיאבון הדופק שלי מהיר, צמרמורות וכ"ו, כל זה כבר 10 ימים עכשיו אני בנפילה חסרת ריכוז ולא הולך לי כלום אני פשוט נרדמת למרות שישנתי טוב , אני היסרית כי אני לא מצליחה ללמוד - מה אפשרי לעשות כעזרה ראשונה? בהמשך אני רוצה לגשת לטיפול - מה האפשרויות שעומדות לפניי?? האם כדאי גם לעשות מבחן "טובה" בגילי 24 כדי לבדוק אם צריך ריטלין? מפני שקורה לי המון שאני לא מרוכזת כלומר תקועה על אותה פיסקה שעות. האם זה נורמאלי או לא? האם זה קורה לכל אדם מדי פעם, בקיצור מה מוגדר כהפרעה של ריכוז ומה כחרדה - אני דואגת לעצמי תוך שבוע ירדתי במישקל היתכן? אני מרגישה כמו חולה ומכריחה את עצמי לאכול- אני ממש דואגת??? תשובתך תודה.

קודם כל שלום. גם אני נמצאת כעת בתקופת המבחנים. את צריכה לראות את הספרים שלי. מלאים במרקר צהוב ובהערות. אני משתדלת לא להילחץ מהמבחן, תמיד יש מועד ב' (אלא אם כן את מתכוונת לבגרויות שהיום אין בעיה להשלימן). מה שיכול מאוד לעזור בתקופה הזו זה חבר או חברה שיעזרו לך לתרגל את החומר. כלומר לשאול שאלות על החומר ולענות עליהן. לסכם את החומר בראשי פרקים. לא לוותר ללחץ. אני יודעת שזה קשה וזה אגב תמיד קרה לי במתמטיקה. עכשיו אני לומדת ספרות השוואתית והיסטוריה כללית וזה יותר מרגיע. עד כמה שאני יודעת גם אגודת הסטודנטים עוזרת בנושא וגם בדיקנאט הסטודנטים עוזרים באיך להתמודד עם חרדת בחינות. מה עוד? לגבי המבחן שמאבחן הפרעות ריכוז כדאי שתעשי אותו בכל מקרה. ועוד נקודה חשובה, את מרזה, אני משמינה........ אין צדק. אני מקווה שתרגישי טוב. רחל

שלום, בהחלט ישנה חרדה וכפי שאת מתארת את הדברים כדאי להגיע לאבחון וטיפול. גם חרדה עלולה לגרום לקשיים בריכוז כפי שאת מתארת כך שלא הייתי רץ לאבחון של הפרעות קשב, למרות שגם הפרעת קשב צריך לקחת בחשבון כאפשרות. בינתיים כדאי להגיע לרופא המשפחה לעזרה ראשונה לחרדות עד אשר תגיעי לפסיכולוג או פסיכיאטר. כל טוב דר' גיורא הידש

הנני נוטלת כדור אפקסור 150 מ"ג מדי יום, השאלה שלי אם יכולה להיות השפעה שלילית או רגישות כלשהיא מטיפול אלצ רופא שיניים, הכוונה היא לזריקה, הרדמה מקומית

לדינה באופן עקרוני אין כל השפעה או קשר. בכל אופן ישנם דיווחים שהאפקסור מאריך קצת את זמן הדימום, לכן המלצתי היא להפסיק את האפקסור ליום אם טיפול השיניים כולל עבודה על החניכיים. (סתימות, טיפולי שורש וכך הלאה אין לאפקסור משמעות). בהצלחה דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, אחייני היקר היה צמוד אליי מגיל קטן היינו המון ביחד הוא תמיד אהב אותי ונקשר אליי מאוד מאוד מאוד, גיסתי, שהיא אמא שלו ידעה זאת ובעצם כל המשפחה , הבעיה שאם הוא רואה אותי או אם אני רוצה להכיר לו את הבחור החדש הוא מתעצבן, עושה לי פרצופים ולא רוצה לדבר איתי הוא ממש כועס עליי, אגב כיום הוא בן 8 , זה נורא מוזר ומטריד אותי כי אני אוהבת אותו מאוד- האם זה תסביך אדיפלי?

לקארין זה לא יכול להיות תסביך אדיפלי כיוון שאת אינך אמו. יחד עם זאת מדובר על קינאה ותצטרכו למצוא פשרה מתאימה גם לו וגם לך. מה לעשות המציאות לפעמים כואבת. כל טוב דר' גיורא הידש

מצאתי כדורי קלונקס בחדר חברתי האם זה מסוכן?

לא, ותפסיקי לחטט כל טוב דר' גיורא הידש