פורום פסיכיאטריה

הנושא הוא התמכרות קשה לאינטרנט שמובילה לבעיות נפשיות (בעיות עם הסביבה/משפחה וכו'). יש לי כמה שאלות, אני מקווה שתוכלו לענות עליהן: 1) איך מוגדר מכור לאינטרנט? מהם הסימנים הראשונים שמבדילים מכור מאדם רגיל שנהנה מהאינטרנט? 2) האם ההתמכרות מוגדרת כהתמכרות לכל דבר? או שהיא נחשבת כקלה יחסית ולא משמעותית כמו התמכרות לאלכוהול סמים וכו'? 3) עד איזו דרגה מגיעה ההתמכרות? מישהו יכול לתת לי דוגמא שהוא מכיר/שמע עליה? 4) אם מכור מגיע ומבקש עזרה, איך לעזור לו? מהן השיטות להגמל מהאינטרנט? תודה רבה לכל תשובה!

שלום, בהבדל מחומרים כימיים אין כאן התמכרות כימית-ביולוגית אלא נפשית-פסיכולוגית בלבד. ההתמכרות מוגדרת כאשר השמוש בתכשיר (או אינטרנט) נעשה חשוב יותר מדברים אחרים, אדם למשל מזניח את משפחתו ונמצא כל הזמן באינטרנט ואינו יכול להפסיק. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ! רציתי לשאול : מהו המינון המקסימלי של ליתיום ? האם ניתן לטפל בליתיום במשהו שסובל מתסמונת טוראט ? ממתין לתשובה .

לחן המינון של ליטיום נקבע על ידי בדיקות דם. בדם רמת הליטיום צריכה להיות בין 0.8-1.2 מג'. בדרך כלל מדובר על 600-1200 מג' ליטיום ביום, כאשר 1200 הוא מינון גבוה. אסור ליטול יותר מדי ליטיום כי הוא עלול להיות מאוד רעיל. כמובן שאם מדובר על ילדים אז המינונים שונים! איני מכיר מאמרים שהוכיחו יעילות של ליטיום בתסמונת טורט. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נותלת 75 מ"ג ונלה, רציתי לדעת האם המינון הזה הוא די נמוך בכדי שאני אוריד לגמרי את הכדור הזה, כי אני כבר לא רוצה לחיות על כדורים אודה לך אם תפרט לי על המינון ועל הורדתו , בכבוד רב קרן אור

לקרן אור בציונים של בית ספר מינון של 75 מג' הוא בערך 6. כך שמינון מינימלי. יחד עם זאת אין זה קשור לסיום הטיפול, כדאי להתיעץ עם הרופא המטפל כי הסכנה שסיום מוקדם מדי היא חזרה של הדיכאון/חרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הירש, אני בולמית וסובלת ממצבי רוח משתנים. אני נוטלת אפקסור במינון 3 75X מ"ג ביום במשך שנתיים. לפני שבוע לא נטלתי יומיים כדורים כי לא הספקתי לבקש מרשם, והתגובה שלי הייתה קשה להפסקה הקצרה הזאת: בכיתי בלי הפסקה, היסטריה, חוסר נחת וכאבי ראש. בנוסף, ישנן תופעות לוואי מטרידות כמו: איפולסיביות, הזעה מוגברת מאוד בלילה (כאילו רצתי 2 קילטמטר...) וחלומות הזויים. רצוי לציין שהאפקסור אומנם עוזר למצב הרוח הכללי אך לא טיפל בסימפטומים של הבולמיה. שאלותי הם: האם המינון גבוהה? או אולי יש להוסיף למינון הנוכחי ? האם ההשפעה עשויי לחדד את החשיבה הקוגנטיבית או להזיק ביכולת ריכוז ? האם התופעות לוואי נורמליות ? אשמח לתשובה מעמיקה

האם את כיום לוקחת אפקסור או שעדיין חסר לך?

לאנבל כאשר מפסיקים או שוכחים לקחת תרופות עם משך פעולה קצר נוצר חוסר פתאומי בסרוטונין במוח עם תופעות של חרדה כפי שהרגשת. כך שהתופעות הללו אין להן משמעות מהבחינה הכללית, אלו תופעות שנגרמו מהירידה הפתאומית של הסרוטונין במוח. התופעות חולפות זמן קצר אחרי שנוטלים את התרופה שנית. מינון של 225 מג' הוא גבוה אבל לא גבוה מאוד, המינון המקסימלי המקובל הוא 300 מג' ביום, כך שבציונים של בית ספר את נוטלת מינון של 8-8.5, כדי שתקבלי הערכה של המינון. כמובן שאם ההשפעה חלקית צריך לשקול עליה במינון, אבל זאת תצטרכי לעשות עם הרופאה המטפלת. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת סרוקסאט 40 מ"ג כבר כמעט שנה. עם עליות וירידות, מצבי הנפשי השתפר בסה"כ. אבל חלה ירידה קיצונית בתיפקוד המיני.בהתחלה היתקשיתי לגמור, אח"כ הפסקתי לקיים יחסי מין בשעות הערב עקב שינוי בשעון הביולוגי המיני: בא לי רק בבוקר (האם בכלל קיים שעון ביולוגי מיני? כי בבירור אני סולדת ממין בערב ולעומת זאת מתגרה בקלות בשעות היום ). עקב השינויים חלה ירידה דראסטית בתדירות יחסי המין עקב היותנו משפ' ששני ההורים עובדים שעות רבות ביום ונמצאים ביחד בלילה (וכבר לא בא לי בלילה). אה, והמצב הכאוב הגיע למצב שאני ממש לא מסוגלת לגמור. הסרוקסאט הרס לי את חיי המין. אני ממש זקוקה ליעוץ בכמה נקודות: האם ידועות תרופות ssri שמשפיעות אחרת על המין? בעלי מתמודדעם המצב בצורה מכובדת ביותר... אך לי לא נעים ממנו, כי עקב המצב החדש והמכאיב חלה מבחינתו "הרעה בתנאים". האם כדאי שאני יתעלה על עצמי וישכב איתו לפעמים הערבים ( בשעות היום אני כאמור מינית יותר ומתפקדת באופן משביע רצון בהחלט אך עקב תנאיי חיינו אנו כמעט ולא נפגשים בשעות היום). לוותר על הטיפול התרופתי לא בא בחשבון. אני מעדיפה אימפוטנציה על החיים בחרדה (וזו דווקא גם עמדתו של בעלי שליווה אותי). אני רוצה את חיי המין שלי בחזרה. מה לעשות?

תעברי לציפרלקס

מין הוא אחד התפקודים החשובים בבריאות הגופנית והנפשית כאחד ולכן מדובר בתופעת לוואי חמורה. ההמלצה להחליף לתכשיר שאיננו גורם לפגיעה בתפקוד המיני או שגורם לכך במידה פחותה. תנסי לוסטרל או אפקסור ותראי אם יש שיפור במצב. אפשרות אחרת זה לרדת במינון של הסרוקסט כמובן רק אחרי התיעצות עם הרופא שלך.

בטח לא לגמור.....

זה אכן מצער ביותר לשמוע שתרופה שמשפרתאת החיים בתחום אחד באופן משביע רצון, מצליחה לקלקל תפקוד אחר וחיוני. האם דיברת על כך עם הרופא שלך?. יכול להיות שתרופות SSRI אחרות לא צגרומנה לתופעת לוואי זו. בנוסף, עלה לי רעיות שאולי אם תחליפי את שעת נטילת הכדור, זה ישנה גם את ה"שעון הביולוגי המיני" שלך. כמובן שגם יכול להיות שאם את לוקחת את הכדור בבוקר והוא מעורר אותך, זה גורם לך להיות גם מעוררת מינית ביתר קלות, יכול להיות שאם כך המצב ותחליפי את שעת הנטילה לאחה"צ (לא לערב שלא יפריע לשינה) זה ישפר גם את התפקוד המיני. כוונתי היא, שלפני שרצים להחליץ תרופה שעוזרת לך, כדאי אולי לבדוק עוד אופציות. הטוב ביותר הו להתייעץ עם הרופא המטפל. חוץ מזה, אולי משחק מקדים ארוך יותר יכול להשפיע לטובה על החשק ולגרום לך להגיע לשיא גם בערבים. נשמע שיש לך בעל תומך ומבין שישתף פעולה עם פתרונות יצירתיים לשיפור התיפקוד המיני בהצלחה!

לאורלי אני מצטרף לדברים שנכתבו והם למעשה כוללים את הכל. כל התרופות מקבוצת SSRI עלולים לפגוע במיניות באופן דומה, כמובן שהסטטיסטיקה חשובה אבל לא משנה למקרה הפרטי. בהחלפת תרופה יש יתרונות ויש גם סיכון מסויים אבל המין הוא חשוב. בנוסף אפשר לנסות, וזה בטח לא יגרום נזק, אפילו אם זה לא הגיוני, לנסות ולהזיז את שעת הלקיחה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לא יודע אם אתה זוכר אבל אני עכשיו נמצא בקורס מחשבים, עקב ההשקעה והרצינות בקורס האחראים החליטו לשלוח אותי להכשרה מקצועית של "ניהול מערכות משרדיות". אז הקורס ימשך עד יוני ובסופו אקבל תעודת מקצוע. אני שמח להיות במקום שאני נמצא בו וטוב לי עכשיו. אולם, ישנה בעיה אחת שהייתי שמח שתיתן את דעתך עליה: להזכירך אני נוטל דפלפט 800 וציפרלקס 10. בימי החורף הקרים, מופיע אצלי רעד בשפתיים, הרעד כ"כ קיצוני, עד כדי כך שהוא מפריע לתיפקוד התקין שלי! הרעד יכול להימשך דקות ארוכות ולהפסיק, ושוב להתחיל, ולהפסיק וחוזר חלילה. זה פוגע לי בריכוז, כתוצאה מכך מצב הרוח שלי נפגע אני נעשה אפתי לסביבה וכל מה שנותר לעשות הוא ללכת למיטה ולהתכסות על מנת שהרעד ייפסק (אני עושה זאת באי רצון מוחלט) עוד אצייין כי הרעד מופיע בתדירות גבוהה - מדיי יום ולמרות היותי לבוש בצורה טובה. ביתנו לא תמיד ממוזג, אך אני בספק אם הדבר יועיל. אמא אמרה לי שהתופעה הזאת קיימת אצלי מאז קתנוטי, אבל כיום, הדבר מאוד מטריד אותי! האם התופעה ידועה? האם התרופות שאני נוטל עלולות להחמיר את התופעה? ומה ניתן לעשות כדי למנוע/או לפחות להקל על התופעה? תודה.

כיף לשמוע ממך על ההתקדמות והסדר שאתה עושה בחייך,כל הכבוד!! לגבי הקור אולי תתלבש יותר טוב,אפילו יותר ממה שאתה מתלבש? אם לא אני אציע משהו מטורף,תחליף את הציפרלקס לאדרונקס או לאפקסור ואתה תזיע שתרצה ללבוש קצר.... אולי הגזמתי אבל זה תופעות הלוואי של התרופות האלו. למזלך הציפרלקס היא תרופה עדינה וטובה עם מעט(אם בכלל) תופעות לוואי. תמשיך כך רמי

אתה יכול להחליף את דני רופ...

תודה רבה על תשובתך. האפקסור העלה אותי להיפומאניה, שגרר אחריו אישפוז מרצון בביה"ח רמב"ם. האדרונקס לא עזר לשפר את מצבי.

מטופל בנוקטורנו כבר 3 שנים, וכן בנוגדי דיכאון (תקופה דומה). לאחרונה הפסקתי בהדרגה עם נוגדי הדיכאון, כי מרגיש טוב יותר. אני מעוניין להפסיק גם נוקטורנו. איך בדיוק זה נעשה ??

בתיאוריה זו תרופה לא ממכרת, כך אמורה להיות בכל אופן. אוליי ההתמכרות היא פסיכולוגית?

איך נגמלת מנוגדי הדכאון?... ככה תגמל גם מהנוקטורנו אם בכלל...

הפסקת שימוש בבנזודיאזפינים נעשית בהדרגה ובאיטיות. נוקטורנו פחות ממכר מהבנזו. למעשה התלות שהוא יוצר יחסית לכדורי שינה אחרים נחשבת לנמוכה. שיטת הגמילה דומה לבנזו. הפחתה של 25% מהמינון כל 10 ימים.

... שמפסיקים בבת אחת מה הרופא אומר ???

מחר יום שבת יש לי שבת חתן של משפחה מהבוקר עד הערב עם ארוחה חגיגית אני נוטלת את המרוניל והקלונקס בבוקר צהרים וערב מה יהיה אם לא אקח את התרופה של הצהרים אני חוששת איך אני אגיע לארוע ואני יהיה מאד עייפה עם אקח בצהרים את התרופה בארוע מה עושים?

לגלית מזל טוב, אבל אני חושב שאת כבר אחרי האירוע.... בכל אופן לא קורה שום דבר מיוחד אם פעם אחת לא תקחי את התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת שלשה חודשים לוסטרל 50 מג (חודש וחצי עם גבוי של לוריוון וחודש וחצי רק לוסטרל)והרגשתי הטבה משמעותית. לפני שבוע קבלתי התקף חרדה חזק מאוד ומאז אני זקוקה לתוספת בין רבע לחצי כדור של לוריון ביום.אשמח לקבל את חוות דעתך כיצד להמשיך עם התרופות

לשרית הכל כרגיל, תמיד עלולות להיות ירידות ועליות במצב והלוסטרל מגיע לשיא השפעתו אחרי שלושה ארבעה חודשים, כך שלא צריך לעשות שום שנוי בתרופות. במידה וישנה חרדה אפשר ליטל לזמן קצר את הלוריוון במינון שעוזר לך. כל טוב דר' גיורא הידש

יש לי בן בן 19 שבגיל 13 לערך חזר בתשובה והלך לישיבה בערך לשנתיים לאחר מכן עזב וחזר הבייתה הילד חזר די בדיכאון מאז הוא לוקח כדורים נגד דיכאון כל פעם אחרי כמה חודשים עוברים מכדור סרוקסט לאחר רסיטל אחר כםך אפקסןר XR ואחר כך אפקסור ורסיטל אחר כך רסיטל ואדרונקס ועכשיו הוא עים כדור אחד של רסיטל אני הייתי לכל אורך הדרך אמא תומכת ואולי קצת יותר מדיי עד שהוא מתעצבן יש לציין שהייה בדיכאון חזק כרגע הוא יוצא עים חברים מבלה בלילות ולא עושה שום דבר לא עובד לא מתגייס פשוט יושן כל היום הוא לומד נהיגה ונכשל כמה פעמים ואני משלמת רציתי לדעת אך לנהוג איתו האים להפסיק את התמיכה ולא לתת לא כלום בכדי שלא ילמד להיות בטלן הוא אומר שהוא רוצה לקום וניסה לישון מוקדם ולא מצליח שאעזוב אותו האים זה מהדיכאון הוא לא יודעת מה

לאליה הבעיה מורכבת יותר מאשר אפשר לתאר במכתב קצר. בכל אופן לא הייתי "זורק את הילד למים" וצריך למצוא את הדרך להמשיך לתמוך בו וללכת אתו ובצד שני גם שיתחיל בחיים מסודרים. הדרך היא כמובן להוסיף שיחות-פסיכותרפיה לטיפול, בנוסף הייתי בודק את הנקודה של הפרעת קשב. האם הוא סובל מהפרעת קשב מילדות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני מקבלת 8 מ"ג פרפנאן ביום, פעם בבוקר (4מ"ג) ופעם בערב (4 מ"ג) , רציתי לדעת האם מותר לי להיכנס להריון בהיותי לוקחת את הכדורים הללו או שעלי להבריא לגמרי ולחכות עד שאפסיק לקבל את הכדורים לגמרי ורק אז להיכנס להריון? במידה ואפסיק לקחת את הכדורים ואכנס להריון ובמהלך ההריון אחוש צורך נפשי בלקיחת הכדור, אז מותר יהייה לקחת את הכדור ולשמור על ההריון או שמא לחכות עד סוף ההריון בהיותי נזקקת לכדור מבלי לקחת אותו? בברכה תמי.

נראה לי שתטרכי להפסיק ליטול את התרופה: ראי כאן: http://www.infomed.co.il/drug3.asp?dID=239 אל תבהלי מזה שהשם שכתוב למעלה איננו פרפנן, אם תסתכלי כאן בhttp://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=239 בסעיף "שמות נוספים לתרופה" תראי שהשם מופיע למטה כשם נוסף לתרופה.

תרופות היחידות בפסיכיאטריה שיש איסור גורף לקחת בזמן ההריון הם ליתיום או מייצבים מקבוצת נוגדי אפילפסיה. פרפנן היא תרופה אנטי פסיכוטית לטיפול בסכיזופרניה ואיננה כלולה בקבוצה זאת. מדובר בתרופה וותיקה שנמצאת בשימוש עשרות שנים. מומלץ להתקשר לאחד המרכזים למידע טרטולוגי [כמו בבלינסון או הדסה] ולקבל מהם תשובה מוסמכת לגבי בטיחות השימוש בפרפנן בזמן ההריון וההנקה. http://www.clalit.org.il/rabin/Content/Content.asp?CID=110&u=456

לתמר הבראה מלאה היא כיצד את מרגישה, עם או בלי תרופות. אם את בריאה עם התרופות אז אפשר להכנס להריון. כפי שדור כתב פרפנן היא תרופה ותיקה ומוכרת ואינה גורמת לנזק ואינה מפריעה להריון. אני תמיד ממליץ לבדוק עדכונים ביחידות הטרטולוגיות כפי שדור כתב. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, 1) הייתי רוצה לשאול מאיזה גיל מומלץ לתת לילד או לנער את הכדור הזה, ובאילו נסיבות נותנים את הכדור? כלומר באילו נסיבות נפשיות? 2) ומה הפעילות הרפואית שלה? 3) האם מי שנוטל תרופה זו נחשב לחולה קשה? 4) האם ניתן איכשהו על ידי תרופה אחרת לדכא את תופעות הנימנום והרעד שגורמת התרופה כאחד מתופעות הלוואי שלה?

לשרה היקרה שלום, 1)במצב פסיכוטי 2) מוציאה את האדם ממצב פסיכוטי 3)לא! או השאלה היא בעצם מה זה חולה קשה? 4) כן. דקינט. בברכה מיכאל(מיקי), שבאישפוז הזה כבר היה לו שגעון גדלות שהוא רופא פסיכיאטר, כנראה הוא לא "נרפא" מהשגעון הזה לגמרי

לשרה איני פסיכיאטר ילדים ולכן איני יכול לענות לשאלתך. באופן כללי פרפנן היא תרופה שנחשבת לעדינה עם מעט תופעות לוואי. כמובן שמתן פרפנן קשור קודם כל לאבחנה ולבעיה שיש לילד. כל טוב דר' גיורא הידש

בחברת sunrider יש ערכה להרזייה- כפי שהזכרתי באחת ההודעות הקודמות שלי ,זאת תוכנית שכוללת כמוסות שונות וסוגים שונים של תה על בסיס של מזון צמחי שלא מצריכות מאמצים של הגבלה במזון ודיאטות למינהם, אלא אוכלים כרגיל בצורה נבונה ומאוזנת ובנוסף נוטלים את המוצרים מתוך הערכה אשר מסננים את עודף המזון במידה וקיימים עודפים, על מנת שלא תאגר פסולת בגוף ושלא תהפך לשומנים מזיקים למינהם... 1-השאלה היא: א)האם מותר לי ליטול את המוצרים שכוללת תוכנית ההרזייה כאשר אני סובלת מהפרעות נפשיות קלות , כלומר: האם תוכנית ההרזיה תחמיר את המצב הנפשי או שהיא לא תשפיע כלל? ב)מה יותר מומלץ לדעתך למי שסובל מהפרעות נפשיות קלות? להתחיל בתוכנית ההרזיה של sunrider בצורה עצמאית על ידי נטילת המוצרים שהזכרתי לעיל או להיות בטיפול על ידי מעקב רפואי שלא כולל תרופות להרזייה או מוצרים מיוחדים שמרזים ביחידה להפרעות אכילה שכוללת בתוכה דיאטניות, פסיכיאטרים, מטפלות משפחתיות ועוד...? תודה רבה מראש, יום טוב (נ.ב-הערה- בטעות רשמתי הודעה זו בדף אחר כתגובה להודעה ששאלתי, ולכן לא קיבלתי עליה מענה, ולכן רשמתי אותה עוד פעם פה, ובמידה שאתה עובר על דפים קודמים, תמחוק אם לא קשה לך את ההודעה הזאת שרשומה פעמיים בדף 475 אם אני לא טועה.) תודה.

לשרה לצערי איני מכיר את המוצרים של החברה שהזכרת. באופן כללי כדאי להזהר אם יש שם תכשירים אשר עלולים להשפיע על המוח, אבל איני יודע את מידת הזהירות והבדיקות שהמוצרים הללו עברו. כל טוב דר' גיורא הידש

חמודה, מניסיון תתרחקי מהחברה הזאת. החומרים ממכרים (נפשית ופיזית ) , לא מסננים רק מה שצריך ולא בריאים לחלוטין. חברה שלי הגיעה עד אישפוז. הכי טוב לפנות למרפאה להפרעות אכילה . (מניסיון , אחרי שניסיתי המון).

שלום. אימי אישה בת 56 סובלת כל חייה מדיכאון ומסוג מסויים של הפרעת אישיות הייתה מטופלת בעבר בבי"ח פסיכאטרי מזה 8 שנים לא מטופלת מדברת שטויות אבל לא מזיקה לעצמה מחשבות מוזרות ועצבים צעקות פתאומיות ודימיון שמישהו מציק לה כל הזמן שאלתי האם זה מסוכן והאם אנשים החולים במחלה הזו יכולים לעשות דברים מטורפים לאור מחשבות מוזרות שיש להם מעבר לכך מתפקדת בבית רגיל נורמלי מנקה מבשלת ודואגת בתודה מראש

לשירלי אין תשובה כללית ולכל אדם יש את התשובה המתאימה לו, רוב האנשים שקטים ואינם מפריעים לאף אחד אבל ישנם גם כאלו שמתפרצים. בדרך כלל ניסיון העבר משמעותי ביותר בהערכת המסוכנות. בכל אופן כפי שאת מבינה הדבר החשוב ביותר הוא להביא אותה לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש ! האם לפרפנאן יש תופעות לוואי כמו : רעד בידיים ואי שקט ברגליים ? חן .

לאורך זמן פרפנאן עלולה לגרום לעוויתות ולתנועות לא רצוניות בשרירים. והיא גם ממכרת.

לחן אומנם פרפנן היא תרופה עדינה אבל היא בהחלט עלולה לגרום לתופעות של רעד כפי שאת מתארת. כדאי לחזור לרופא שרשם לך את התרופה כיוון שאפשר לפתור את הבעיה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, יש לנו בן בן 10 הסובל מהפרעת קשב וליקוי למידה, אובחן על ידי שני פסיכיאטרים כזקוק לרטלין. אנחנו נותנים לו רטלין כבר כשבועיים בבוקר לפני הליכתו לביה"ס. שמענו מהרבה שהתרופה שנויה במחלוקת. ראינו כתבות על הקשר בין רטלין לחוסר גדילה, התאבדויות, הפרעות כמבוגר ועוד. נשמח לקבל את דעתך בנושא באופן כללי. תודה, בברכה ירון ומיכל

בקרב רופאים (או אחרים) שמבינים בתחום ונטולי אינטרסים זרים הרי שאין כאן שום דבר שנוי במחלוקת. התרופה בשימוש מעל 60 שנה ולכן ברור שמליוני ילדים כבר לקחו אותה ואיכות חייהם השתפרה לאין ערוך. התרופה משפרת באופן משמעותי את איכות חייהם של ילדים שעפ"י איבחון מקצועי זקוקים לה. מכיוון שזה המצב אצלכם הרי שאין מקום להתלבט. לגבי מבוגרים או ילדים שאין להם ADHD הסיפור שונה מכיוון שיש לתרופה פוטנציאל ממכר. הוכח שילדים היפראקטיביים לא מתמכרים לריטלין ולכן הטיפול נחשב לטיפול בטוח ויעיל. רצוי להתחיל עם הטיפול כבר מגיל 6 עם הכניסה לבי"ס יסודי או אפילו לפני כן. אתם כבר 4 שנים באיחור. חבל שהילד סובל וניזוק. אתם מונעים ממנו טיפול שנחשב ליעיל ובטוח רק עפ"י כל מיני שמועות שאין להן כל בסיס מדעי או רפואי.

למיכל איני פסיכיאטר ילדים אלא של מבוגרים ולכן אומר רק שיש המון חומר ברשת ואוסיף שני דברים. בדרך כלל ריטלין הוא כלי חשוב אבל אסור להסתפק בו, יש להוסיף אסטרטגיות למידה או טיפול פסיכולוגי לפי הצורך. דבר שני, כיום הנטיה היא להתחיל עם תרופות בעלות משך פעולה ארוך יותר כמו ריטלין SR או קונצנטרה. כל טוב דר' גיורא הידש

אנא עיזרו לי. בננו מטייל בדרא"מ מזה כחודשיים. אתמול קיבלנו ממנו טלפון שהפך לנו את החיים וטילטל אותנו בלא יכולת להגיב. לאחר שהייתו בת שנה פלוס באילת ועישון גראס (בלבד בדוק!) בתוקפה זו, הוא המשיך לעשן גם בחו"ל, עשה הפסקה של חודש, התקשר אתמול בני והתלונן על תחושת דיכאון קשה המלווה בחוסר ענין, ניתוק מהמציאות, מחשבות מוזרות על משמעות החיים, טעם החיים ובחינה שלו עם עצמו של מיהו, חוסר תיאבון וחוסר רצון לשתף פעולה עם יתר הקבוצה בלשבת ביחד או בללכת יחד לבילוי. אני מציינת שבננו הוא קצין ביחידה מובחרת, תלמיד מצטיין, מילא תפקידים רוויי מתח וסיכונים בגילו הצעיר, הוא אחראי וחכם עד להפחיד. כאימו אני חששתי תמיד מהפרפקציוניזם שלו. הרגשתי בקולו בשיחה שהוא זקוק לתמיכה שלנו, לחום ולאהבה של המשפחה ועודדתי אותו לחזור כאילו כלום לא קרה. בתחילה הוא הסכים ושמענו בקולו אנחת רווחה כאילו הוא חיכה לאות מצדנו. לאחר חצי שעת התייעצות עם חבר לטיול הוא חזר בו והחליט שהוא צריך להתמודד עם זה ואם הוא יחזור במצב כזה הוא ישקע יותר ולא יסלח לעצמו שלא נתן צ'אנס. מה עושים מכאן? איך מושיטים עזרה, לאיזה טיפול וסיוע הוא זקוק שם, האם התסמינים הללו מעידים על תופעת לוואי של השימוש בגראס או שזו חס וחלילה מחלת נפש, שאין דבר כזה במשפחה (שוללת גנטית). אנא בבקשה עיזרו לנו להציל את הבן היקר שלנו.

יכול ליהיות שהוא עבר איזו חוויה קשה בצבא בלי ליהיות מודע יתכן והוא הלום- קרב ולא מודע ובוא נאמר שעישון הגראס לא מוסיף בריאות אני מכיר הרבה אנשים שמעישון גראס התפרצו אצלם הרבה בעיות!! תנסי ב-http://doctors.msn.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/66

קשקשן

לאמא המודאגת, בנוגע לגרס, הגרס הוא צמח שמעשנים אותו, והוא עלול לגרום לפגיעה בזיכרון לטווח הקצר. בדר"כ הגרס לא גורם לפסיכוזה, וגם אם כן ההשפעה של הגרס חולפת כעבור כמה שעות. רצוי לשמור איתו על קשר ולראות מה קורה? במידה והמצב חמור, אז אין ברירה וצריך שהאב, או מישהו מהמשפחה יסע לשם. ויחזיר אותו לארץ. מקווה שתישמעי בשורות טובות. שבת שלום מיכל

שלום אמא מודאגת אני הייתי מציע לכם להתרווח על כסא נוח בניחותא ולשתות כוס תה, אולי לעשן יותר אם אתם מעשנים. או בקיצור לא לדאוג. את אומרת שהבחור אחראי מטבעו, (קצין ביחידה מובחרת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) אז סביר להניח שהוא לא יעשה שם שטויות חמורות שיפגעו בו קשות. אז עזבו אותו לנפשו, ועזבו גם את הדאגה שלכם. למרות שהיא מאוד טבעית. בברכה מיכאל(מיקי)

אמא יקרה מנסיוני המר אל תתני לו להשאר תעשי הכל כדי שהוא יחזור הביתה גם אלי הבת התקשרה לא הסבירה אומנם את המצב כמו שהבן שלך הסביר אבל כשנסעתי לשם היה מאוחר ואני מכה על החטא כל חיי הוא במצוקה אל תזלזלי שיחזור הביתה לטייל תמיד אפשר

לאמא הדואגת צר לי על התשובה שהיא קצת מאוחרת אבל אנסה לעשות קצת סדר בדברים שנכתבו. אכן הדברים שאת כותבת עלולים לעורר דאגה, הנקודה החשובה ביותר שלא כתבת אותה היא כמה זמן הדברים נמשכים, אם מדובר במספר ימים אז אפשר להיות רגועים יותר, אם מדובר על תופעה שנמשכת תקופה יותר ארוכה אז ישנה סיבה לחשוב על אופציות לפתרון. השאלה הנוספת היא עם מי הוא נמצא? הדבר הראשון שהייתי עושה הוא ליצור קשר עם אדם נוסף, כתבת קבוצה?, אם ישנו משהו שיכול ורוצה לדאוג ולשמור עליו שם אז אפשר להרגע במידה רבה, מלווה, שותף או חבר טוב חשובים ביותר במצבים אלו, וכדאי שיהיה לך קשר גם עם אותו החבר, כך תוכלי לקבל גם אינפורמציה לא תלויה בבן. אני חושב שצריך להתרכז פחות מה גרם למצב ומה האבחנה. חשוב ביותר לקבל פרטים מה מצבו הנוכחי, עד כמה הוא דואג לעצמו ולא "עושה שטויות" או דברים אשר הוא עלול להצטער עליהם. אני חושב שאם יש לך מספר תשובות על השאלות ששאלתי אז אפשר להתקדם. כמובן שאם הוא לבד ולא מסוגל לדאוג לעצמו אז צריך לחשוב על דרך להביאו בדחיפות. כל טוב דר' גיורא הידש

לדר' הידש שלום !!! בשנתיים האחרונות יש לי בעיה שמאוד מטרידה אותי ופוגעת לי באיכות החיים .כאשר אני נפגש עם אנשים או בסביבת אנשים שאני לא מכיר.(כמו למשל בראיונות עבודה) אני מתחיל להזיע (בבית השחי) וכאשר הסיטואציה נגמרת הכל בסדר .שאלתי האם ישנו פתרון למצב המסובך שאני נמצא בו .והאם הבעיה יכולה להוביל לבעיות פיזיולוגיות ??? מודה מראש

לאורן הזעה אינה גורמת לבעיות פיסיולוגיות או לנזק כלשהו, מכאן אפשר להרגע. מדובר כנראה בביטוי של חרדה ולכן צריך לקבל הערכה כוללת האם ישנן חרדות גם בתחומים אחרים ועד כמה התופעה מפריעה לסדר היום התקין שלך. רק אחר כך ניתן לחשוב על אפשרויות טיפוליות - שיחות או תרופות. ישנה הפרעה של הזעה מוגברת בידיים אבל היא אינה קשורה להכרות עם אנשים חדשים או לחרדה, היא קיימת כל הזמן, כמובן שרופא המשפחה יכול לעזור בבירור לכיוון הזה. כל טוב דר' גיורא הידש

בוקר טוב דוקטור הידש להפתעתי הרבה בחרת להשאיר הודעות שכל תכליתן גידופים והשמצות ייתכן ואתה צודק ואכן המשתתפים מבזים את עצמם, אך איני יודעת עד כמה אתה מודע לפופולריות של הפורום ולעובדה שהוא נמצא במנועי חיפוש רבים באינטרנט ועל כן בזיונם הוא ביזיונך וביזיון המשתתפים כולם. אם זכור לי אחד הכללים למחיקת הודעות שאתה עצמך ציינת הוא שלא תהיה הודעה שכל מטרתה פגיעה באחר. לצערי אינך אוכף כלל זה . ייתכן והדף יימחק ויעבור אחורה אך הוא ימשיך להתקיים כל עוד לא יימחק. אכן יש בהחלט מקום לחילוקי דעות ענייניים בפורום ציבורי, אך צורת השתלחות בוטה כזו המופיעה למטה אינה לכבודך. שבת שלום, אפרת

לאפרת את צודקת שישנן הודעות רבות שאינן מכובדות בלשון המעטה. יחד עם זאת אני תמיד מתלבט מאוד. ראשית באופן עקרוני אני נגד צנזורה אלא אם כן אין ברירה. אבל מעבר להכרזה העקרונית הזו ישנה נקודה נוספת. אני מעודד כיוון את הרב שיח בפורום ואני חושב שהוא מאוד חשוב ויסודי, לדעתי הפורום טוב כיוון שאנשים רבים משתתפים ומביעים את דעתם. כאן כמובן תמיד עלולה להיות בעיה שאנשים כותבים דברים לא מכובדים כדבריך. השאלה כמובן היא גבולות ומתי חוצים את הגבול. לדעתי הדברים עדיין על הגבול על גבול שמותר. דרך אגב, מחקתי מספר הודעות אבל כמובן שמי שלא ראה אותם אינו יודע על כך. כך שאני חושב שמדובר על מינון וגבולות ובמידה רבה אני מעודד אנשים להתבטא כך שאסור למהר עם נשק הצנזורה. אכן שאלה קשה, ואשמח עם קוראים נוספים יביעו את דעתם ואולי נגבש דעה ביחד. כל טוב דר' גיורא הידש

שזה תחליף לתחושת השיחרור והמצב רוח בעיקר לאחר פעילות גופנית והיא יעילה בהשפעתה. הכוונה לחולים בדיכאון שניסו תרופות שונות ולא הועילו להם.

אתה משוגע? מה? אם ככה אז אולי כדאי להרדים בהרדמה כללית ונגמר הספור

מצטרף. הלוואי עלי בקבוק עם מורפין בבית. הייתי גומר עם כל הבלגן בפעם אחד ועוד בלי להרגיש כלום.

לחיים- שאלה טובה. התרופות נגד דיכאון קיימות רק 50 שנה ולפני כן נתנו מורפין (או אופיאטים אחרים) לטיפול בחולי דיכאון. למעשה אופיאטים היו הרבה שנים התרופות העיקריות לטיפול בדיכאון. גם כיום יש הרבה חולים בדיכאון שהם עמידים לתרופות הסטנדרטיות ותוספת של אופיאטים יכולה לשפר את מצבם באופן ניכר. ובכן- מדוע לא לתת להם מלבד התירוץ של התמכרות? התמכרות קיימת הרי גם עם כל הבנזודיאזפינים שאותם דווקא נותנים ביד רחבה... http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=7714228&dopt=Citation http://ajp.psychiatryonline.org/cgi/content/full/156/12/2017

לחיים הנקודה היא שתרופות נגד דיכאון פועלות על שורש של הדיכאון ומבריאות את האדם. סמים וחשבתי דווקא שתכתוב על סמים מעוררים כמו אמפטמינים מעורר למשך מספר שעות ואחר כך לעתים קרובות השקיעה רבה יותר, הן אינן עובדות על השורש של הדיכאון ואינן מרפאות. משהו כמו אקמול נגד חום ואנטיביוטיקה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום למנהל האתר ולכולם. אני בחור בן 31 ונמשכתי מאז ומתמיד לנערים צעירים (בעיקר גילאי 11-16). לגברים אני לחלוטין נמשך, כך שהומו אני לא. לבחורות יש לי משיכה מועטה, אבל בקצת פעמים שניסיתי בקושי עמד לי. (ניסיתי להתחרמן מהתמונות שאני רגיל אליהם, ואז כשהבחורה באה, למרות שהיא היתה יפה מאד, כל העסק "ירד" חזרה.. למרות סבלנותה, ולמרות שנורא רציתי - כל מה שהיה לי זה... זיקפה הפוכה (כלומר חוסר זיקפה לחלוטין!!) :( ניסיתי לשאול את דר' קפלן מה לעשות בפורום שלו, אך הוא די הפחיד אותי - אמר לי שאין לי מושג כמה חמור מצבי, ושאני חייב טיפול מעמיק ושורשי. אז הבנתי את הרמז ועזבתי את הפורום שלו.. אז.. מה באמת עושים? ואני מבקש אם אפשר לא עוד פעם את התשובה הבנאלית עם הסירוס הכימי. די, הבנתי את הפרינציפ! היצר המיני שלי בהחלט תחת שליטה, ואין סכנה שאני "יצוד" לי כל מיני ילדים ברשת או סתם ברחוב ויאנוס אותם! אני התנדבתי בפר"ח 4 שנים (חונכות אישית), ויש לי רגישות גבוהה מאד לילדים ! כל מה שאני רוצה זה בסך הכל.. להפוך לסטרייט, שיהיו לי ילדים משלי שאני יאהב כאבא.. ושתהיה להם גם אמא באותו קן משפחתי חם. תודה מקרב לב, עידן

לך לטיפול ומהר ודיר באלאק אם אתה נוגע בילד!!!!!

אני חושב שאין לך שום בעיה...כל עוד אתה לא פוגע באף אחד אחר. המשיכה היא בסדר, לעומת זאת אם חלילה תממש את המשיכה הזו- אז זו כבר בעיה חמורה שדורשת טיפול. (הטיפול הוא לשבת כמה שנים טובות בבית סוהר אם יתפסו אותך) אשה וילדים? אממממ....אהבה היא אהבה. ואם יש לך אהבה או משיכה כלפי ילדים בני 11-16 אינני רואה סיבה שלא תוכל להיות לך גם אהבה ומשיכה גם כלפי נשים בנות 16-32. בברכה מיכאל(מיקי)

תראה אני בטוח לא רופא, אבל אני חושב שאתה אדם עם מודעות עצמית גבוהה אבל עם הערכה עצמית נמוכה. בכל זאת, ועל כל מקרה נראה כי אתה אדם רגיש ופיכח שלא יעשה רע לילד,כי הרי כבר עבדת עם ילדים והכל היה בסדר.

לעידן תתעלם מההטרדות שנכתבו ונשתדל לעסוק בעיקר. אהבת ילדים היא דבר שמפחיד מטפלים ואנשים רבים בציבור ולכן גם התגובות הקיצוניות שקיבלת. כמובן שכל מגע מיני עם ילדים הוא אסור (אין כזה דבר בהסכמה, מדובר על אונס לכל דבר). אבל ניגש לעיקר. השאלה העיקרית כמובן האם מדובר בתופעה יחידה ומבודדת או שישנן הפרעות נפשיות נוספות אצלך. הייתי קודם כל מגיע לבדיקה ואבחון כולל כדי להעריך את אישיותך והאם ישנן בעיות נוספות ואז להחליט לגבי הטיפול. מעבר למשיכה המינית מטריד אותך לא פחות זה חוסר המשיכה לנשים וחוסר קשר בוגר עם חברה אשר יכול לתת לך הרבה. אכן כולנו זקוקים לקשר ולתמיכה של אדם בוגר הקרוב אלינו. ואני חושב שכנראה זו הבעיה העיקרית והחשובה יותר. לטיפול בבעיה זו כדאי להגיע לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

למתוסכלת מקווה שתראי את ההודעה לפני שהיא תמחק אני גולשת בפורום כבר כמעט שנה , אך כמעט לא מגיבה. דור תושב קבוע בפורום עוד הרבה לפני. מהרגע שהגעתי לפורום זיהיתי בדור רק טוב לב ורצון אמיתי וכנה לעזור. גם no name," הייתה פה הרבה לפנייך וכן "דורון" ועוד רבים אחרים שאינך מכירה (מתן , משיב , כריש , אמא רחוקה ועוד..). בקיצור הפורום התנהל גם לפני שהגעת. סמנת לך את דור כמטרה משום שאת חשה שהוא מאיים על מקומך , אך אין זה כך יש מקום לכולם פה בפורום. הפורום לא כולל רק את דור ומכאן שלא כל אחד הוא דור. צאי מזה. אף אחד לא מתחרה בך ולא מנסה לתפוס את מקומך ("זכות ראשונים") , אז אנא ממך הימנעי מלחפש את דור בכל הודעה. האמת שלא הייתי כותבת הודעה זו אילולא חשבתי שנגרם עוול לדור. אני יודעת שגם את מעוניינת לעזור ולתרום ,אבל אנא עשי זאת לא על חשבון אחרים. נהיה ממש לא נעים לראות בכל מקום הערות כלפי דור. אני למדתי להעריך אותו מאוד בזמן שהותי כאן , ובזמן שהדוקטור היקר היה בחו"ל הוא תרם רבות לפורום במתן עצות חכמות. את אומרת שהוא לא קיים עבורך , אך עדיין מתעקשת לענות על כל הודעה שלו... זאת ביקורת בונה וממש אין בכוונתי להעליב או לפגוע . פשוט נמאס זה הכל... לילה טוב. ירדנה

צאו מהשטויות האלה דור קליבר רציני מאוד!!! ולמרות זאת יש לכולם מקום מסתבר....

לירדנה- תודה על דברי התמיכה שלך. למרות שההודעה לא הופנתה אלי אני מעריך את התיחסותך הנכונה לעניין. כל טוב ורק בריאות!

תפסיקו את השירשור הדפוק הזה למה אני צריך לסבול !!!

שלום לכל קוראיי המסורים או ליתר דיוק עליכם הברכה והשלום... רציתי לספר כאן את קורות היום המוזר הזה שעובר עלי. יום שישי השבעה בינואר 13:18 בצהריים, אבל נזכרתי שזה פורום פסיכיאטריה ולכן אין זה המקום הראוי לדברים כאלה. שימו לב שאינני פותח דיון חדש שלם, אלא מצטרף להודעה המשונה שמעלי שאינני מצליח להבין איזה קשר יש לה אל נושא הפורום. בברכה מיכאל(מיקי)

מבחינתי אפשר למחוק את כל השירשור ולהשאיר רק את התשובה של ד"ר הידש. כנ"ל לגבי שירשורים מיותרים אחרים בעמודים הקודמים שאינם דנים לגופו של עניין ולכן לדעתי היו צריכים להימחק ממזמן. לידיעתך רק מנהל הפורום יכול למחוק הודעות ולכן זאת החלטה שלו מה למחוק ומה להשאיר. כל טוב ורק בריאות!

הי, דור, החביב זה פורום פסיכיאטריה לכן הוא מטבעו מיועד לפסיכים. אם מפורום פסיכיאטריה יגרשו אותנו, אז לאן נלך? לאן? הרבה בריאות גם לך וכל טוב. ותזכור, אם לא מוצא חן בעיניך- אל תגיב...

לדור היקר ! תהיה מוכן להיות נאור, ולקבל את חופש הביטוי בלי צנזורה. מה יכנס מה יצא. ולכן רצוי להימנע ממתחים מיותרים בכדי לא להגיע למצב של אי נעימות. ולכולם יש מקום פה. רק טוב לכולם. מיכל

לפי הכינוי שבחרתי לעצמי, אפשר לראות עד כמה אני כועסת על עצמי (איזבל מכיל בתוכו את השורש זבל) איך אני מגיעה למצבים חוזרים ונשנים של פגיעה נפשית וגופנית, ולא יכולה להפעיל מנגנוני השרדות, רק לכעוס על עצמי???!!! אני מאשימה את עצמי שאולי ההתנהגות שלי יוצרת אנטגוניסם, ובגלל זה פוגעים בי? למרות שגם אם המצב הוא כזה, אף אחד לא זכאי לפגוע במישהו פיסית, גם אם מתסכלים אותו. ואיפה אני בתמונה - למה איני מסוגלת לשמור על עצמי, ולזהות מצבים שלא טובים עבורי, ולברוח?! איזבל = זבל

שלום, קשה לקרוא דברים של משהו שקורא לעצמו איזבל. למרות שאולי אפשר להבין אי=לא, לכן איזבל זה לא זבל.... יחד עם זאת מה שבולט במכתבך הוא המצוקה שאת נמצאת, את כבר מזהה את המנגנון הגורם לך לפגוע בעצמך אבל אינך מסוגלת לצאת ממעגל הקסמים הלא טוב הזה. ובאמת זה לא קל לצאת מהמעגל הזה. אוסיף עוד דבר אחד, הרבה יותר קל בהתחלה לכעוס על עצמך ולא על אחרים. ישנם אנשים המתקשים לכעוס על אחרים ומצדיקים את האחר אבל קל להם לכעוס על עצמם. לאנשים אלו קוראים אנשים עם מצפון, הם קודם כל בודקים במה אני לא בסדר, ורק אחר כך מאשימים אחרים. אני חושב שאת מבינה שבהמשך אפנה אותך לטיפול=שיחות, את זה את כבר יודעת לעשות לבד. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, לפני כ - 5 חודשים התחלתי ליטול כדורים (ציפרלקס,אפקסור ולבסוף ויאפקס) השבוע התחלתי הליך "גמילה" ,למרות שההמלצה הרווחת היא ליטול לפחות שנה, אציין כי ההפסקה לוותה בכאבי ראש וקצת דכדוך.מיום ליום כאבי הראש פוחתים וכך גם ההרגשה הכללית משתפרת. האם פעלתי בחופזה? והאם קיים חשש שהתקפי חרדה יחזרו - ובגדול כתוצאה מצעד זה? לתשובתך ועצתך אודה.

לפלונית אכן ההמלצה לטיפול ממושך של מספר חודשים היא כדי למנוע השנות-חזרה של התקף החרדה. לכן גם הסיכון שאת לוקחת על עצמך הוא חזרת ההתקף. כמובן שכל אחד זה אישי ואי אפשר לדעת מראש מה יקרה אצלך. הסמנים של הפסקת הטיפול, הם זמניים וקשורים לירידה ברמת הסרוטונין במוח, אין להם קשר למצב הבסיסי והשנות החרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הירש, האם שמעת על תרופה חדשה בשם סירן או סירל או משהו דומה לזה? התרופה עדיין לא בסל התרופות. אודה לתשובתך, יוסי

ליוסי בדרך כלל כדאי לכתוב שמות של תרופות חדשות בלועזית. האם אתה מתכוון ל SOLIAN? או לתרופה אחרת. אשמח לעזור אם תכתוב בלועזית. כל טוב דר' גיורא הידש

האם תרופות ממשפחת "פרוזק" עלולות לגרום לסרטן אני משתמשת כ-10 חדשים ב-ציפראלקס במינון של 2 כדורים10 מ"ג ליוםץ האם "ציפראלקס כלול במשפחת ה"פרוזק"

SSRI לא גורמים לסרטן למרות שיש מחקרים שטוענים ששימוש ממושך בנוגדי דיכאון (מעל 10 שנים) מגדילים את הסיכון לסרטן השד והכוונה רק לסרטן השד. בשלב זה אין מחקרים שיכולים להצביע על קשר ברור וחד ערכי בין שני הנושאים ולכן ההמלצה הגורפת היא לא להמנע מטיפול ב-SSRI בגלל חשש לסרטן השד. כלומר להמשיך בטיפול כרגיל.

לזהבה תודה לדור, יש מעקב של 15 שנים על הפרוזק והוא אינו גורם לסרטן. הציפרלקס שייכת למשפחה זו, תרופה יותר צעירה ובטוחה. כל טוב דר' גיורא הידש

האים יש כדורים שיכולים לאזור לבן אדם להיפתח ולא לפחד לדבר על דברים מסוימים ?

אלכוהול ניסיתי וזה כיף וטוב. אקסטזי לא ניסתי ולא הייתי ממליץ לך ולאף אחד לקחת....

לקרין בודאי שאין תרופה מסויימת שגורמת לדבר על דבר שקשה לדבר עליו. בדרך כלל קשה לדבר על דברים כואבים כי הם מעוררים חרדה, כך שכל טיפול אשר מוריד חרדות עוזר באופן כללי להיות פתוח יותר ובטוח יותר לספר דברים. כמובן שגם הסביבה, למי מספרים מתי וכך הלאה עשויה להוריד את החרדה. דרך אגב באותו המנגנון גם האלכוהול מרגיע במינונים קטנים ומורים חרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכל קוראיי המסורים בפורום, ראשית, שומה עלי כמובן להסביר את פשר העדרותי- ובכן, כפי שאולי תארתם לעצמכם, ביליתי בנעימים חמישה ימי אישפוז מרצון במחלקה סגורה... היה ממש טוב לי שם וטוב שהיה, אני קצת מצטער שיצאתי משם, אבל כנראה שבלאו הכי הייתי יוצא משם במוקדם או במאוחר, ועדיף היה כבר לחתוך את זה עכשיו, שלא יהיה לי קשה מדי לחזור ליום-יום הרגיל. (זה גם מה שהסברתי למנהל המחלקה שהחליט על שחרורי המוקדם על התנהגות טובה ללא ערבות). שנית, ובכן, אין לי יותר מה לומר. אני לא יכול לבטא את עצמי במלים יותר, למרות שאין לי שום ברירה אלא להמשיך ולבטא את עצמי במלים. שלישית, בכל זאת אני אמיך לבטא את עצמי במלים, למרות שהשתיקה עדיפה בהרבה כי אין מה לומר. רבעית, אין לי מה לומר חמישית, מחלקה סגורה פסיכיאטרית היא כמו כל העולם המזורגג הזה בזעיר אנפין. היא משל ושנינה לכל הטירוף שקורה כאן מסביב. ההכרה, המחשבה, הנפש או התודעה, או איך שאתם מעדיפים לקרוא לזה, היא הפיצול של האחד, שהוא העולם, לשניים, שזה כל השאר, שהוא גם אחד. וזה פרדוקס ואי אפשר לברוח ממנו. וזהו. שישית, שבעית, שמינית, תשיעית, לסבל ולכאב יש הרבה מלים. לשמחה הפשוטה על עצם הקיום בגוף הזה ובמקום הזה ובזמן הזה אין מלים בכלל. לא ניתן להגיד את זה, כי עצם הדיבור הוא סבל... עשירית, .......... .......... .......... .. .......... ........... .......... ............. ................................. .............................................................................

שתיקה אחת שווה אלף מילים ותילי תילים.....!!! שמחים שאתה במחוזותינו, אנו! ברוך בואך ושובך- למקורות! אחותך לצרה.

טוב שהלכת כי חזרת לטעמי לפחות חדש לגמרי ואולי יותר" שפוי" מכולם. כל מה שכתבת מעלה הינו מלא אמת ורגישות אתה אדיר,אבל האנשים הרגילים קוראים ליחוגדיות של שנינות וחדות ראיה מפוכחת מאניה.... שמח שחזרת!!!!!!!!! צח נ.ב-יהיה נחמד אם תספר על התהליך שבו הגעת לשם מרצון ואיך גרמת להם לשחרר אותך אחרי 5 ימים כאשר אתה היוזם (כך הבנתי).

למיקי ברוך הבא, חסרת לנו ואף דאגנו לך למרות ששיערתי מה שקרה. טוב שחזרת מהר ותוכל להמשיך בתרומתך החשובה לפורום. תשמור על עצמך הידש

איך גרמתי להם לשחרר אותי אחרי חמישה ימים? מה זאת אומרת איך גרמתי להם? הרי הייתי מאושפז שם מרצוני החופשי! רציתי להיות שם. ממש ממש רציתי. אני עדיין מצטער שלא נשארתי שם, ויכול להיות שביום ראשון אני גם אחזור להתאשפז שם עוד מרצוני. כרגע אני רשמית רק בחופשה עד יום ראשון מאשפוז מלא. איך הצלחתי לגרום לעצמי לצאת משם? זו השאלה המעניינת. בימים הראשונים שהייתי שם בכלל דיברתי על שחרור בכפייה, ותהיתי מתי אם בכלל ישחררו אותי בכפייה. חחחחחחחחחח ואני מדבר בשיא הרצינות. יותר מזה, יש שם אנשים שמחכים כבר 15 שנה לשחרור בכפייה שלא מגיע. כי בניגוד לאישפוז בכפייה שחרור בכפייה- לא קיים. סליחה, יש שחרור בכפייה- קוראים לו המוות. וצריך לחכות עכשיו איזה חמישים שנה עד שהוא יגיע. יש גם שחרור מרצון- שזו התאבדות. אבל אני לא מתכוון להתאבד- שילך להזדיין כל העולם- אני לא מתאבד. שהעולם יתאבד- אני שפוי, אני אוהב את עצמי כלומר את העולם למרות הכל. וזהו. אין לי מה להגיד יותר. אבל אני לא מסוגל לשתוק, אז אני אמשיך לברבר בפורום הזה, או לחברים שלי, או בעבודה שיקומית לפגועי נפש.

האם סרוקוול מתאים לטיפול ב-ocd? נמצא בסל התרופות? האם תרופה בשם אביליפיי מוכרת בארץ ונמצאת בסל התרופות?

לאלונה הטיפול ב OCD הוא בנוגדי דיכאון. לעתים מוסיפים תכשיר נוגד פסיכוזה במינון נמוך כאשר הטיפול הרגיל אינו עוזר מספיק. איני מכיר מחקרים שסרוקוול עזר אבל הגיוני להשתמש בו כמו ברספרידל שבשמוש. איני מכיר את התרופה השניה. אולי תכתבי את השם באנגלית ואז אוכל לראות האם יש לה תרופה זהה עם שם שונה בארץ. לעתים רק השם שונה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר. אני בת 32, גדלתי עם אב קשה, שדיכא את חיינו בבית, קילל והינו חשופים להרבה אלימות מילולית ונפשית. כתוצאה מכך אימי עזבה את הארץ ואחי היתדרדר לסמים קשים. היום אבי נשבר, הוא בדיכאון עמוק כבר שנתיים, מטופל בבי"ח פסיכיאטרי, מצבו "תקוע" ללא שינוי לטובה, אין לו רצון/יכולת לצאת ממצבו, הוא מנסה להאחז באנשים שמסביבו, וכולנו מותשים ואין לנו כוחות לעזור. בהתחשב גם שבמשך שלושים שנה הוא עשה לנו רע ומעולם לא התעניין או הגיש עזרה. אני מתלבטת מאוד לגבי התנהגותי. אני לא רוצה לשמור טינה של כל השנים בגלל שאני מבינה שהוא היה חולה לא מטופל, מצד שני ספגנו כל כך הרבה דברים רעים ממנו (לא פיזית) שקשה לתמוך בו או לרצות בקירבתו. אני תומכת בו כמידת יכולתי, אבל זה תמיד לא מספיק והוא דורש עוד. לא מוכנה לשאת בתוצאות מעשיו. הגענו למצב הזה בגלל חוסר המודעות שלו למצבו. האם אני נוהגת נכון, אימי דוגלת בהתנתקות מוחלטת. בגלל הקירבה הפיזית קשה ליישם את זה. איך אתה מציע לי לנהוג? זה מפריע לי לתפקד וגורם לקונפליקטים פנימיים אצלי. יש לציין, שבחיי האישיים יש לי הרבה סיפוק, אני עובדת, נשואה ועומדת להיות אמא בקרוב. יש לי נקודות אור להאחז בהם. לא הייתי רוצה כל חיי להמשיך לסבול בגלל ה"מצפון" ביחס לאבי. מצפה מאוד לתגובתך, ומודה מראש

רונית יקרה ומקסימה, ראשית ההשתקמות שלך מגיא הריסות ביתך ומן התשתית הלא אידיאלית שגדלת וינקת משורשיה העקומים, והתגדלת על ידה- ראויה לציון ושבח! כל הכבוד לך שבנית לעצמך חיים מאושרים ומספקים ושחייך מנוהלים על מי מנוחות ומלאים סיפוק ואיכות חיים.(למעט הבעייה הנידונה שמנית...) הקונפליקטים שלך, והתחושות האימבולנטיות(הדואליות)בנוגע למצב שנוצר עם אביך הנן לגיטימיות לחלוטין..ומתבקשות! המלצתי לך, עלמה נבונה ויקרה, כבעלת רקורד עצום בתחום, הוא לדון עם "בעל הדבר" קרי:האב, בכבודו ובעצמו, על תחושותיך, על הקונפליקטים הקשים שלך לגבי מצבו והרפרטואר המעיק מן העבר, על המטענים שאת נושאת בגינו ועל התחושות הקשות שמלוות אותך בעת מתן הסיוע והושטת היד לכיוונו, במצבו הנוכחי- שאינו נובע מכל הלב, אינו נעשה בתחושת שלמות, כי אם מכורח הנסיבות(הקרבה הפיזית לצורך העניין)ומהשתקת יסורי מצפון שמקננים, ועצם הושטת הסיוע מעלה בך זכרונות קשים מנשוא וכו.... בכך תגמלי לו ולך אך טוב וחסד. ראשית: תעלי לו למודעות כי הוא גרם לכם לתיסכול, עוגמת נפש ומשקעים בעקבות דפוס התנהגותו הקלוקל לאורך שנים, ובכך תתני לו הזדמנות להסביר את עצמו, את עמדתו, את הפרספקטיבה שלו לכל העניין הטעון, ותתני לו צאנס להתנצל..לבקש סליחה, לכפר(כל עוד הוא יכול!) ולפייס אותך. וכל עוד הוא בחיים לנסות לשנות את הגלגל ולהוות לך חוויה מתקנת! וכגודל עוצמת הכעס שמקננת בך כלפיו כך תהא גודל האהבה והכבוד שתרכשי כלפיו! זכרי: אב תדיר אוהב את בנו ומרחם עליו(על כן אנו מבקשים מאלוהים: רחמנו כרחם אב על בנים)וזוהי אהבה שאינה תלויה בדבר! יתכן כי לאור מוגבלות זו או אחרת ולקויותיו השונות (קוגנטיבית, אמוציונלית או נפשית), ביטוי ויחצון האהבה היו קשים לו, והוא אהב אתכם בדרך משונה משלו, ובטוחני שאם תאירי את עיניו הסומות לעניין, הוא יוכיח לך בניסים ונפלאות, עד כמה אהב ואוהב אתכם, ועל אף כל הטעויות, אהב אתכם בדרכו שלו! תעניקי לו הזדמנות לכפר על מעשיו הנפשעים(כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן!) ולעצמך הזדמנות לסלוח!לסלוח לו על העוולות והמשקעים שיצר בך, ולסלוח לעצמך שלא הפנת אותו לטיפול ולגורמים המתאימים בהתהוות התנהגותו, לפני כדור השלג שיתגלגל ללא מעצורים. ולסלוח לעצמך על חוסר החשק, הקשיים והאילוצים הכרוכים בטיפול העכשווי בו. כך שאלמנט ההדברות(ולא הדחקה והצטברות לבת האגרסיות המודחקים), בשעת משבר ושוד ושבר, יקרב בינכם עשרת מונים ממצב טריוויאלי וסטנדרטי, ויכול אך לאחד, לקרב(ולא להקריב קורבנות שווא בדרך...)בינכם. עם כל הקושי הטעון בכך! ואם לא עכשיו, אימתי?! עצם הפנייה(נטולת הפנייה שלך)מעידה על סולידריות ורגישות גבוהה מצדך, ועל אנטלגנציה רגשית גבוהה שניחנת בה, ואשרייך שאת זוכה לתקן את מערכת היחסים הקלוקלת, ואת תמונת המצב הקודרת, בעוד אביך בחיים, ולא כאשר סיים את תפקידו עלי חלדו. תני לו הזדמנות לכפר על מעשיו, ולך הזדמנות להתפייס ולסלוח! היסורי מצפון שיקננו בך לאחר פטירתו יהיו בלתי נסבלים בעליל, וטוב מאוחר מלא כלום! אך לא מאוחר מדי.. חובת ההשתדלות וניסיון לתיקון המצב, כל עוד רוח נופחת באפו, הנה מתבקשת ומתחייבת... תתעלי את האנרגיות שלך לתקומתך, התפתחותך וקידום אושרך, ואל תכלי אותן על משקעים ומצבים ברי תיקון ויכולת שינוי ושינוע. ולו רק למענך, אם לא למענו! תאמיני לי יקרה, את ובלבד תתגדלי ותגדלי בעקבות מעשה אמיץ זה. שלך, מנהמת הלב בת לאב שרצח את נפשה וכמעט את גופה.

זכרי ונצרי: אל תכעסי ותאגרי אגרסיות מיותרות ומשקעים בשל טעות וטיפשות של אחרים! כאן למענך!

לרונית אכן שאלה קשה שיש לה הרבה הבטים, גם מוסריים, גם פסיכולוגיים וגם תרבותיים. כך שאת כבר מבינה שאין תשובה אחת מוחלטת והתשובה קשורה גם לעצמך וגם לרקע התרבותי/חינוכי אשר גדלת בו ואת מאמינה בו. לדעתי (ויתכן שאחרים יחשבו אחרת), את צריכה לשמור על עצמך, על ההשגים שלך שהצלחת להגיע אליהם למרות הילדות הקשה ועל העתיד, כלומר משפחתך הנוכחית. יחד עם זאת חשוב לאביך אבל כנראה שחשוב גם לך ולמצפונך לא לנטוש אותו. כך שאת צריכה למצוא את שביל הזהב שמתאים לך. מה שבטוח שאין טעם להשאב לתוך הצרכים והדרישות שלו, מזה לא יהיה לך טוב וזה לא יהיה לו מספיק כדי שיהיה לו טוב. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

די או שהיא נשארת כל החיים, שאפשר להשתגע ולהתאשפז בבית משוגעים.

קשה לעקור הפרעת טורדנות כפייתית מעצם השתרשותה ומשמעותה הסימבולית. אך אין דבר העומד בפני הרצון וראיית הנולד-החזון. אם את מטופלת כדבעי, באמצעות כדורים ובתהליך משולב: בטיפול התנהגותי קוגנטיבי, תאמיני שתצאי מזה, ומתוך שלא לשמה תגיעי לשמה. אם תרצי אין זו אגדה! התהליך ארוך, תובעני ומייגע...אך אפשרי! תאמיני בעצמך וביכולותייך...והאמונה הנה נבואה שמגשימה את עצמה! כאן למענך. המתוסכלת....

לגלית- אפשר להבריא מכל דבר אבל חשוב לזכור ש-OCD מהווה פעמים רבות גם נטייה אישית וחלק ממנו צריך לקבל כחלק מהחיים ודפוס ההתנהגות השוטף. העניין הוא להביא את זה לרמה שלא תפגע באיכות החיים ובתפקוד וכמובן מההנאה שבחיים. אין כאן קיצורי דרך והטיפול הוא בתרופות ובשיחות אצל איש מקצוע מנוסה בתחום.

לגלית אני מסכים עם דברי קודמי כל טוב דר' גיורא הידש

שלום. אני רוצה לשאול על תופעות של הפרעת חרדה .האם ייתכנו תחושות של אי-מציאות,תחושת פחד לעשות תזוזה (להזיז רגליים,ידיים).האם זה עובר?איך זה עובר?

http://www.schneider.org.il/InfoPage.asp?InfoPagesID=20 מצ"ב כתבה בנושא. גש לאבחון וטיפול! ויפה שעה אחת קודם. בהצלחה וכל טוב, המתוסכלת הניצחית.

שלום, אכן לחרדה ישנם בטויים רבים ושונים ולעתים אפילו אני עוד מופתע מביטוי חדש שעוד לא שמעתי. אבל מדובר על אותה הגברת (החרדה) בשינוי אדרת (מתלבשת אחרת כדי לבלבל). בדרך כלל אפשר לטפל בחרדות והטיפול המומלץ הוא שיחות ותרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

מרגיש שינויים במצב רוח. האם אני אמור להרגיש שינוי במצב רוח. לפי הרופאת משפחה יש לי דיכאון קל הנובע מנטילת סטרואידים במשך 3 שבועות בגלל ירידה בשמיעה.תוך כמה זמן אני אמור להרגיש בשיפור ? אני נוטל 10 מ"ג. אגב, אין לי חשק ללכת לעבודה כבר חודש מאז שהפסקתי לנטול סטרואידים האם זה נורמלי? האם זה קשור לדיכאון ? האם הציפרלאקס אמור להחזיר לי את החשק לחזור לעבודה? תודה

הציפרלאקס היא אכן תרופה אנטי דכאונית שמעלה בין השאר, את הסרוטונין במוח. וממצב של אל- תפקוד גורמת לתפקוד, לאחר תקופת מה. אך השפעת התרופה מתחילה לאחר 3 שבועות לפחות עד חודש ימים ומפאת כי טרם השתמשת בה לכל אורך הזמן הנקוב, טרם הוכח השפעתה ויעלותה עליך. באם לאחר השבועיים הקרובים לא תחוש כל הקלה בתחושות המלנכוליות שלך, תשקול בעצת פסיכיאטר/המטפל האישי שלך, להחליף את הציפרלאקס לתרופה אלטרנטיבית, או ממשפחה זהה(ssri) או ממשפחה אחרת. העיקר שהתרופה החליפית תשפיע עליך ותהא אפקטיבית לגביך. בהצלחה רבה. המתוסכלת.

השאלה הראשונה היא אבחנתית. האם יש לך אכן דיכאון? תרופות מסוג SSRI לא מיועדות לטיפול במצבים נורמליים של עצב קל. את הבירור האבחנתי אתה יכול לעשות באמצעות מומחה לפסיכיאטריה שרופאת משפחה יכולה להפנות אותך אליו. מומלץ שתגיע בהקדם להערכה פסיכיאטרית. לטענת היצרן ציפרלקס משפיע תוך 8 ימים אך צריך לזכור שליצרן יש אינטרס ואין מחקר בלתי תלוי שאכן מאשר טענה זאת. לכן גם עם ציפרלקס צריך לחכות 3-6 שבועות בשביל התחלת ההשפעה. אם תוך 6 שבועות אין שינוי משמעותי במצב הרגשי אז מחליפים תרופה.

לאבי בדרך כלל כאשר מדובר על חרדה או דיכאון בגלל תרופות כמו סטרואידים, הדיכאון עובר באופן טבעי עם הפסקת התרופה. לכן בדרך כלל אין הצדקה להתחיל בטיפול נוגד דיכאון. גם עם הציפרלקס חייבים לחכות לפחות חודש עד שמכריזים עליה כלא יעילה. דרך אגב, לעתים האדם עצמו לא מרגיש מיד את התחלת ההשפעה. כדאי לך לשאול קרובים המכירים אותך היטב האם יש שינוי? יתכן שהם כבר רואים את השינוי ויקח עוד זמן עד שגם אתה תרגיש אותו. כל טוב דר' גיורא הידש

לדעתי מדובר בהתקפי פאניקה, שנובעים במקום זה או אחר מאגורופוביה (פחד ממקומות פתוחים), כך שאתה מרגיש למשל הרבה יותר נינוח בבית מעצם הידיעה כי השירותים תמיד יהיו לידך ומוכנים לשימושך (מצב מוגן שלא מאפשר תקלות). לדעתי מומלץ לך להיוועץ ברופא פסיכיאטר, שיתאים לך טיפול ארוך טווח בתרופה כגון ציפרלקס כמונעת התקפי פאניקה, ובסוג של כדור ככל הנראה מקבוצת הבנזודיאזפינים להרגעה מיידית במצב עצמו (למשל באמצע הנסיעה או כמה דקות לפניה) כגון קסנקס או ואבן , עד להשפעת הטיפול בציפרלקס. כל טוב והמון בריאות נ.ב.: למיכל !! "סייג לחכמה שתיקה".

איך לקרוא לך? אתה ממש חכם עם ידע, בטח, אין חכם כבעל נסיון. אני במקום תרופות, הייתי שואלת אותו בן כמה הוא? והייתי מציעה לו בקבוק. כל טוב מיכל

שלוום רב מחפש לקבל טיפול ואו יעוץ בפיתרון לבעיה רצינית אשר מפריעה לי מאוד לנהל חיים רגילים : כאשר אני יודע שאני נוסע מנקודה א לנקודה ב והכל קשורה זה מצוין והכל טוב אבל כאשר אני ניתקל באיזה שינוי כמו פקק תנועה ואו מצב שבו אני לא יוכל ללכת לשירותים ברגע הרצוי אני מתחיל לקבל כאבי בטן חזקים מאוד ואז לא יכול יותר לשבת ברכב ואז אני מגיע למצב של התפוצצות בפנים ודקירות בכאבי בטן חזקים ביותר. עקב כך אני כמעט לא מתכנן נסיעות למקומות שיש בהם פקקים ואו דברים לא צפויים בכל מקרה זה נורה מפריע לי בניהול החיים גם שאני בחו"ל ויש נסיעה ברכב אני משתדל לנסוע בזמנים שאין סיכוי שאיזה עיכוב יגרם. בתודה מראש.

בוקר טוב ! רצוי לעשות בדיקות גופניות על מנת לשלול בעיה פיזית. ייתכן ויש לך שלפוחית קטנה. יחד עם זאת, מאוד טיבעי כאשר אדם צריך לשרותים. והוא מתאפק יותר מידי זמן. תהיה תחושה שהאדם ירגיש שהוא עומד להתפוצץ. גם לחץ מגביר לחץ... באופן כללי זה נורמלי. מיכל

תודה על התגובה , ברצוני להדגיש שבפקק או באירוע בלתי צפוי זה קורה ואו במצבי לחץ וכשאתה מחוץ לבית- נראה לי כי הבעיה שלי היא מעבר לבעיה פיזית או בעיה טבעית שקיימת אצל כל אחד מאיתנו , שכן גם במידה ו"אתרוקן" רגע לפני שאעזוב את הבית , ברגע שאתקל בפקק או בסיטואציה לא מתכוננת כמו להמתין למישהו בחוץ מספר דקות כי הוא מאחר - אתקל בבעיה של חוסר יכולת להתאפק ובכאבי בטן עזים. כמו כן בבתי קולנוע לדוגמה תמיד אשב בכסא במעבר בגלל הפחד שפתאום אצטרך לרוץ לשירותים ושוב תודה מראש

ליוגי אכן מדובר במצבים של חרדה כאשר ישנה תחושה של מקום סגור (פקק תנועה), הדבר דומה במידה מסויימת לקלאוסטרופוביה, פחד ממקומות סגורים. כך שכדאי להגיע לאבחון מלא ואז לשקול את האפשרויות הטיפוליות (שיחות או תרופות או שילוב). אני מקווה שתוכל למצוא את דברי הטעם בכל השרשור שבא אחר כך ולהתרכז בעיקר. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום. אני נוטלת פריזמה 20 מ"ג מדי יום 10 חודשים. כשהבנתי שאני בהריון (אחרי יום אחד של איחור במחזור), ירדתי לחצי כדור, ואחרי חמישה ימים הפסקתי בכלל. האם לדעתך ולפי ידיעותך, עלי לבצע הפלה מחשש למומים מולדים או השפעות אחרות? תודה, ניצן

לניצן לפי ידיעותי הפריזמה אינה מזיקה להריון או לעובר ובטח שאין זו סיבה להפלה. בכל אופן כדי לקבל את המידע המעודכן ביותר כדאי להתקשר למחלקה הטרטולוגית בהדסה. הם עונים גם לפניות טלפוניות. כל טוב דר' גיורא הידש

אין סכנה לעובר עם פריזמה במינון שלקחת. נשים רבות לוקחות פריזמה (פרוזק) במהלך ההריון. בדיקות אצל גניקולוג צריך לבצע בכל מקרה ללא קשר לתרופה.

האם הגיוני שאני מרגיש חרדות במהלך רוב היום ?? כלומר הרגשת פחד גדול סביב המוות וסביב בעייה לבבית או שמה יקרה איזה דום לב לכן כל קפיצה שלי או טיפת ריצה אני מתנשף מהר ומרגיש מוזר בגוף וחייב לנוח....? זה אומנם לא התקפי חרדה אך זה עדיין הרגשת פחד כל היום בהליכה ובכל מיני האם הגיוני?

התסמינים שאתה מתאר מעוררים דאגה ובהחלט מאפיינים את התקפי החרדה הנפוצים. לצורך אבחון מעמיק וטיפול נכון בפוביות השווא שאתה חווה בעוצמה ובססטמתיות, גש במהירות האפשרית לפסיכיאטר. בהצלחה לך. המתוסכלת..........

הממממ...

שלום ד"ר הידש, רציתי לשאול אם תרופות הרגעה מסוימות עשויות לעזור בהפחתת הסמקה כי ידוע לי שבמצבי לחץ ומתח היא גוברת. למשל כשהאדם מפחד שאנשים ישימו לב שהוא נוטה להסמיק אז הוא מסמיק יותר ונעשה נבוך מאוד. ידוע לי שיש להסמקה בסיס פיזיולוגי אז מה הוא המנגנון הפזיולוגי הזה ואילו הורמונים או נוירוטרנסמיטרים משפעים עליו.? האם זה אדרינלין, דופמין, או סרטונין? והאם יש תרופות שיכולות לעכב פעולת החומרים הנוירוביוכימיים האחראים על תופעה זו? כי אם היא ממשיכה להביך את האדם הוא מפתח חרדה כלשהי ואז המנעות ממצבים שעשוי להסמיק בהם. אני חושב שזאת היא בעייהה פיזיולוגית שגורמת לבעיות נפשיות אך גם ההפך נכון שהסמקה יכולה להיות בטוי למבוכה נפשית אמת אני מתוסכל מאוד ולא מבין את קשר הפלא הזה בין גוף לנפש כאילו הן מערכת אחת!!!! מקווה שתדריכו אותי איך להתמודד עם הבעייה הזאת ומה הצעד הראשון שאני צריך לעשות כדי שהבעייה לא תפגע באיכות החיים שלי ובהתקדמות שלי בכל התחומים. תודה מראש

לינאי הרבה שאלות ואיני בטוח אם אצליח לענות על כולן. בכל אופן הגוף והנפש משולבים זה בזה וברגע שישנה מחשבה מסויימת כבר יש עליה בדופק ובלחץ הדם אבל זה לא נראה מבחוץ. הסמקה כמובן שנראית ולכן גם הפחד שרואים אותך מסמיק מגבירה את החרדה וההסמקה. בדרך כלל תרופות הרגעה אינן עוזרות, עד שתיקח את התרופה אתה כבר במבוכה ומסמיק, כלומר הסמקה אינה פעולה שיודעים מתי היא תקרה וקשה מאוד להקדים תרופה למכה. לכן הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לאבחון כדי לשלול בעיות נפשיות אחרות (בעיקר חרדות), אם מדובר על בעית חרדה בלבד, החלטה לגבי טיפול קבוע מניעתי מורכבת מפני שלא ברור עד כמה מוצדק לתת טיפול תרופתי לבעיה זו. בכל מקרה כל אדם הוא מיוחד ולכן ישנם מקרים שבהם הבעיה כל כך מפריעה שיש הצדקה לטיפול תרופתי. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך האים ידוע לך האים מינית הפרוזק עושה לגבר בעיות מכוון שאני יודעת שהרסיטל לא וחשוב לי לדעת

הפרוזק ממשפחת ssri פוגם באופן הכי מזערי בתיפקוד המיני ובכוח האון- "כח הגברא" של הגבר, ובכלל על יצר הליבידו של שני בני הזוג..לרוב ירידה בחשק המיני או שלא מתרחשת בנטילת הפרוזק או שחלה ירידה נמוכה בחשק המיני, אך לא משמעותית. הסיכון שבאי נטילת הפרוזק במצב של דיכאון גובר ומכריע את הכף. בהצלחה וכל טוב, המתוסכלת הניצחית

איזה מבין שני הכדורים עוזר יותר לריכוז חוץ מהדיכאון

הפרוזק ידוע כמטפל בהפרעות קשב וריכוז- כמס ערך מוסף. אך יבוא הדוקטור המדופלם, ויכריע בינהם... כל טוב, המתוסכלת.....

לאורנה שתי התרופות מאותה הקבוצה ופועלות על הסרוטונין. נכון שישנם רופאים שמיחסים תכונות אלו או אחרות בשכיחות גבוהה יותר לתרופה אחת או לתרופה אחרת. לדעתי המשותף בין התרופות רב בהרבה מההבדלים, מה שקובע הוא התגובה האישית לתרופה. כך ישנם אנשים שכלל אינם סובלים מהפרעה במין עם פרוזק וישנם כאלו שכמעט ולא מתפקדים. אותו הדבר עם רסיטל. לכן מעבר לתיאוריות ולסטטיסטיקות, צריך לנסות ולראות את התגובה של אדם מסויים לתרופה, גם מבחינת התועלת וגם מהבחינה של תופעות הלוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

ולא על בעיות במין! לזה התייחסה בשאלה נפרדת.. לתשומת לבך, דוקטור יקר... היא טרם נענתה לשאלתה.... כל טוב, המתוסכלת.

תגידי את אף פעם לא הולכת לישון? לכי תסתובבי בפורומים אחרים ותעזבי אותנו בשקט. את לא מבינה שאת מרגישה לאללה??? מה, את בודקת כל הודעה וכל תשובה? אולי דוק' הידש הוא מהאנשים האלה שתיארת בםורום הטרדה מינית שאת נמשכת אליהם ומתאהבת בהם?? את נשמעת קצת כפייתית בהופעות שלך כאן. לא צריך לענות לכל שאלה ולקרוא כל תשובה ולהעיר לדוק' כבר פעם שלישית. ביי

שלום, מהי פסיכוזה/מצב פסיכוטי?

מורן יקרה, ערב טוב. פסיכוזה הנה מחלת נפש חמורה, שמאפיין אותה אובדן הקשר עם המציאות ושינוי מהותי בקשר הבין אישי, שגורמים לחוסר הסתגלות חברתית של האדם. , פסיכוזה הנה ההפך מנירוזה. בניגוד לנירוטי, המודע לקשיוו האישיים(כדוגמתי), הפסיכוטי מתעלם מבעיותיו, הוא מתרחק מהעולם החיצון, מקים לעצמו עולם פרטי שהוא מעצב בדמותו ובו הוא כל-יכול.(כביכול) קיימים סוגים שונים של פסיכוזה: הסכיזופרניה, הפסיכוזה המאנית דיפרסיבית, הזיות(פרנויה, פסיכוזה הזייתית כרונית, פרפרניה) המחלה מתבטאת בגישות ובהתנהגות, באובדן הביקורת העצמית, סטיות בשיפוט, צורת חשיבה לא מציאותית- כל אלה מביעים את הניכור העמוק שבו נתון האדם, ומהווים את המאפיין הטיפוסי ביותר של הפסיכוזות. זהו תסמונת נפוצה, שלהערכת המומחים אחוז מכלל האוכלוסייה לוקים בה. כל טוב, המתוסכלת

פסיכוזה היא הפרעה בשיפוט המציאות וכוללת סימפטומים כמו הלוצינציות (הזיות), דלוזיות (מחשבות שווא), תוקפנות וניתוק מהמציאות. פסיכוזה היא חלק ממהלך של מחלות נפש שונות. כלומר לא מדובר במחלה בפני עצמה אלא בשלב חריף של מחלות נפש שונות מסוגים שונים. מצב פסיכוטי דורש טיפול דחוף. החוק מאפשר גם טיפול בניגוד לרצונו של האדם במצבים חריפים של פסיכוזה. אי-טיפול בפסיכוזה יכול לגרום לנזקים קשים עבור החולה וסביבתו ולכן חשוב לטפל. הטיפול הוא קודם כל תרופתי. לפעמים גם נזעי חשמל יכולים להועיל בחלק ממצבי הפסיכוזה.

האם ניתן להכניס אדם לתרדמת מרצון,עקב שיתוק כללי כולל עצבי ראש ופנים,האיש עיוור,חרש,ומשותק בכל הגוף ונמצא בהכרה,האיש פשוט נמצא בסבל בל יתואר,ולפני שהגיע למצב הזה,כאשר היה בשיתוק הדרגתי ביקש שיעשו הכל למנוע את סבלו,האם ניתן לעזור לו בצורה כלשהיא,בבקשה !!

שלום, המעשה נשמע מאוד הומני אבל איני חושב שרופא יסכים לעשות זאת ובודאי המשפטנים יתנגדו לכך. מצד שני הרבה יותר קל לתת תרופות נגד כאבים ואפילו מקבוצת המורפיום אם ישנו סבל. התפקיד הראשון של הרופא הוא להקל על הסבל (בניגוד לדעה הרווחת שתפקידו לרפא מחלות או אנשים). רק טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת תוך שבועיים וחצי 80 מ"ג פאקסט + 50 נורטלין, לאחר התדרדרות של איקסל במשך כמה חודשיים. ביום ראשון הרופא הורה לי להפסיק את האיקסל ולקחת פאקסט ונורטלין, מצבי נעשה יותר גרוע לא מתפקדת בכלל בוכה ללא הפסקה יותר גרוע מהאיקסל, אפטית לחלוטין מרגישה בוואקום. אינני יודעת מה לעשות, האם יש הגיון שיש אנשים שמשפחת הפרוזאק מחמירים את הדיכאון, האם כדאי להפסיק עןם הפקסט ולהישאר עם הנורטלין? מתחננת לעזרה

לאורלי אני זוכרת ששאלת אבל איני זוכר את השאלה המדוייקת. לכן לא ברור לי המינון הגבוה של הסרוקסט והשילוב עם נורטילין (איני זוכר). בכל אופן איני חושב שישנה סיבה תרופתית שתרגישי כמו שאת מרגישה. הדבר ההגיוני ביותר הוא לנסות כדור הרגעה כמו לוריוון או וואבן אשר יקלו על הסבל הנוכחי שלך. כל טוב דר' גיורא הידש

מה בעצם כל-כך רע בהם? התמכרות? אז מה? היום אני אקח אחד ביום, עוד שנה שניים ..עוד 5 שנים 5 .. ואח"כ - אלוהים גדול. יתכן ששינויים בחיים או שינויים בגיל ישנו את המצב, יתכן שבכלל אמות בינתיים מתאונת דרכים או מהשד יודע מה. בנתיים אני יכולה להרויח חיים איכותיים יותר. (או לפחות חיים שאינם סבל נוראי שלא נגמר) האסיול עוזר לי יותר מכל תרופה אחרת וגם בלי תופעות לואי. .. אז למה לא בעצם? (בפועל, אני לוקחת לעיתים רחוקות, רק במצבי חירום, למרות שיש לי אספקה בבית. אני פשוט תוהה אם יש באמת הגיון באנטי הזה כלפיהם..)

שלום, השאלה היא בהחלט במקום וישנם גם פסיכיאטרים טובים ומכובדים שדעתם כדעתך. התרופה אומנם ממכרות אבל תופעות הלוואי אם בכלל מועטות. ישנם פסיכיאטרים שמטפלים בחרדות עם בנזו. בלבד. כל טוב דר' גיורא הידש

בחברת sunrider יש ערכה להרזייה- זאת תוכנית שכוללת כמוסות שונות וסוגים שונים של תה על בסיס של מזון צמחי שלא מצריכות מאמצים של הגבלה במזון ודיאטות למינהם, אלא אוכלים כרגיל בצורה נבונה ומאוזנת ובנוסף נוטלים את המוצרים מתוך הערכה אשר מסננים את עודף המזון במידה וקיימים עודפים, על מנת שלא תאגר פסולת בגוף ושלא תהפך לשומנים מזיקים למינהם... 1-השאלה היא: א)האם מותר לי ליטול את המוצרים שכוללת תוכנית ההרזייה כאשר אני סובלת מהפרעות נפשיות קלות , כלומר: האם תוכנית ההרזיה תחמיר את המצב הנפשי או שהיא לא תשפיע כלל? ב)מה יותר מומלץ לדעתך למי שסובל מהפרעות נפשיות קלות? להתחיל בתוכנית ההרזיה של sunrider בצורה עצמאית על ידי נטילת המוצרים שהזכרתי לעיל או להיות בטיפול על ידי מעקב רפואי שלא כולל תרופות להרזייה או מוצרים מיוחדים שמרזים ביחידה להפרעות אכילה שכוללת בתוכה דיאטניות, פסיכיאטרים, מטפלות משפחתיות ועוד...? תודה רבה מראש, יום טוב.

על אף כי המוצרים של סאנריידר(מוצרים המוכרים לי ברמה האישית ושבהחלט עשית להם מסע יחצ"נות קריאטיבית מעולה:-)הנם באישור ה-fdi האמריקאי, רצוי ככלל לא ליטול תוספי מזון(אף אם הנם על בסיס טיבעי וכדומה, כי אף סמים צמחיים במינון מסוים ממכרים והרסנים) במקביל לתרופות פסיכיאטריות, עקב המשקל הרב שיש לתגובות בין תרופתיות- תגובות שאינן וודאיות מבחינת האינטראקציה וההשפעה שבשילובם- עליך.(וחבל ליטול סיכון אף מזערי). התחילי עם שיטות קונבנציונליות שלא דורשות כמוסות ועזרים, ובמעקב רפואי צמוד, ובמידת הצורך, פני לדוקטור הירש שסמוכני ובטוחני יורה לך כיצד לפעול. בהצלחה לך. המתוסכלת הניצחית.

בחברת sunrider יש ערכה להרזייה- כפי שהזכרתי באחת ההודעות הקודמות שלי ,זאת תוכנית שכוללת כמוסות שונות וסוגים שונים של תה על בסיס של מזון צמחי שלא מצריכות מאמצים של הגבלה במזון ודיאטות למינהם, אלא אוכלים כרגיל בצורה נבונה ומאוזנת ובנוסף נוטלים את המוצרים מתוך הערכה אשר מסננים את עודף המזון במידה וקיימים עודפים, על מנת שלא תאגר פסולת בגוף ושלא תהפך לשומנים מזיקים למינהם... 1-השאלה היא: א)האם מותר לי ליטול את המוצרים שכוללת תוכנית ההרזייה כאשר אני סובלת מהפרעות נפשיות קלות , כלומר: האם תוכנית ההרזיה תחמיר את המצב הנפשי או שהיא לא תשפיע כלל? ב)מה יותר מומלץ לדעתך למי שסובל מהפרעות נפשיות קלות? להתחיל בתוכנית ההרזיה של sunrider בצורה עצמאית על ידי נטילת המוצרים שהזכרתי לעיל או להיות בטיפול על ידי מעקב רפואי שלא כולל תרופות להרזייה או מוצרים מיוחדים שמרזים ביחידה להפרעות אכילה שכוללת בתוכה דיאטניות, פסיכיאטרים, מטפלות משפחתיות ועוד...? תודה רבה מראש, יום טוב

לדר הידש אני סובלת מאו סי די ניתן לי ציפרלקס נטלתי כדור אחד והרגשתי ממש נורא רעידות בגוף סחרחורות אי יכולת לישון שילשולים הקאות חוסר יכולת להכניס כלום לפה חולשה כללית בגוף לא יכלתי לתפקד לחלוטין הדבר היה לא ניסבל למרות שאני יודעת שצריך להתרגל לתרופה אך ההרגשה היתה נוראית ולכן רופאת המשפחה אמרה לי להפסיק אחרי כדור אחד הפסקתי ויומיים שלוש אחרי התחילו לי חרדות כלליות רציניות ומתרופות פחד מההשפעה שלהם , הושב לתשומת ליבי שחרדות עלולות להתפתח בעקבות הפסקה פתאומית של תרופה רציתי לדעת אם גם אחרי כדור אחד יכול לקרות כזה דבר והאם אפשר ליחס את החרדות לזה? כיום אני מתאוששת מה"טראומה" עם רצון להמשיך בטיפול אך החששות שהדבר יחזור על עצמו גבוהות כי כרגע אני סובלת גם מהאו סי די וגם מחרדות אם הדבר יחזור על עצמו ויתווספו חרדות חדשות הדבר כבר יקשה עלי מאוד איך יוצאים מהמעגל הזה? אודה לך מאוד על התשובה כי מידע על הנושא יכול לעזור לי מאוד אם תוכל להתייחס במיוחד לשאלתי הראשונה אילת

אם הכדורים ניתנו דרך רופאת משפחה אני ממליץ לפנות לפסיכיאטר , לא נראה לי שכדור אחד גרם לך את התפעות אלא החרדה מנטילת הכדור, יתכן ואם תרצי להמשיך בטיפול תצטרכי להעזר בכדור נוגד חרדה ומתח מיידי כך שתהיהי רגועה ותוכלי לקחת את הציפרלקס כמה שבועות עד שיתחיל להשפיע ואז לרדת מהכדור הזמני.

כהרגלך... דור הולם יותר את מהותך: דור ההפלגה!

שלום שוב, אני לא יודעת האם אתה מכיר, אך יש חברה בשם Sunrider שמייצרת כמוסות שמתפקדות כתוספי מזון למערכת העצבים המרכזית ולמוח.הכמוסות הם : Ese- שמשמש לריכוז טוב יותר ומומלץ ליטול לפני בחינות.עוזר גם למתח, הפרעות בשינה וכו'... Top-משמש גם לריכוז ולאיזון בין קוגניציה לרגש. Joe- משמש להזנת העצמות ,השרירים והעצבים ומסייע בהתכווצויות שרירים, משמש גם נגד כאבים ומסייע בהפרעות שינה. שלושת הסוגים של הכמוסות מומלצות במקרים של שיתוק, מתח, התמוטטות עצבים, עייפות כרונית ודיכאון. השאלה היא האם ניתן להחליף בין כדור 10 מ"ג של הרידאזין (שכתבתי בהודעה הקודמת) לבין שלישית הכמוסות של סאנריידר בעוד שמצבי הנפשי משתפר ואני מקבלת מינון נמוך יחסית של כדור הרידאזין. תודה רבה מראש כל טוב יום טוב.

רק דוקטור גיורא הירש מוסמך להורות לך בנוגע להורדת מינון ותחליפי כדורים, ולא אנשים חובבנים ו/או אינטלגנטים. , עם כל הכבוד לדור!(ויש כבוד!)

מינון של 10 מ"ג רידזין איננו נחשב למינון טיפולי אפקטיבי ולכן סביר להניח שלא תהיה לך בעיה להפסיק עם או בלי תחליפים טבעיים כאלו או אחרים שהיעילות שלהם מוטלת בספק ובוודאי שאין עליהם מחקרים רציניים כמקובל בעולם הרפואה.

לשרה לא הייתי מפסיק תרופה בלי דעתו של הרופא המטפל. ישנם חומרים "טבעיים" רבים בשוק, סאנריידר פעילים מאוד ויש גם את NIKKEN עם המגנטים, אבל איני בטוח ביעילותם. כל טוב דר' גיורא הידש

מבחני הסמסטר הולכים וקרבים. קשה לי להאמין שאני עושה את זה, למרות שכל לילה אני אומרת לעצמי שאני אצליח.יש בעיות עם האחיינית שלי, ליאור. יש לה בעיות עם המיילין וגם חוסר בחומצות אמינו. היא לא מפותחת בדומה לבנות גילה.... היא פשוט עושה לאמא ולאחותי את המוות. מזל שאני לא שם אחרת הייתי רואה את ד"ר מרמור שוב. PD מאוד פוחדת ממזג האויר. היא פוחדת מרעשים, ורעמים עושים לה ממש רע. אני מנסה למצוא מאמצים לחתולים (מקווה שכבר מצאת) באוניברסיטה אני תורמת כל הזמן לאגודה למען החתול (אתה יודע שאם זה היה תלוי בי כל הנטושים היו אצלי בבית, כלבים, חתולים ועוד...) לדעתי, במרפאות פסיכיאטריות צריך לפתוח סדנאות לטיפול בבעלי חיים. זה עוזר. זה עוזר מבחינה רגשית וגם מבחינה שיקומית. אדם פגוע נפש יודע שיש לו למי לקום בבוקר וזה כבר עושה את ההבדל. אגב, לגבי אסון הצונאמי, צריך לטפל בחבר'ה שהיו שם עכשיו כדי שהם לא יפתחו PTSD, אתה זוכר, עשיתי על זה עבודה.... לפי דעתי חוץ מצוות רפואי וסיוע של מזון צריך לשלוח גם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וגם פסיכיאטרים... שמור על עצמך והמשך לעזור לאנשים, רחל

לא כדאי מכתב כזה לכתוב למייל האישי של דוקטור הידש?

דווקא לא... המכתבים הללו באים גם כדי לעודד חבר'ה שנמצאים בצרות. מכתב כזה בא להראות כמה וכמה דברים: 1. אולי המחלה או ההפרעה הנפשית פגמו בנו והרסו לנו כמה דברים אבל ישנם דברים שאנחנו עדיין טובים בהם. דברים שאנחנו עושים על הצד הטוב ביותר. אנחנו קודם כל בני אדם אחר כך יש לנו את ההפרעה הזו .... 2. אחת מהשליחויות שלי בחיים זה לעזור לאנשים אחרים. אנשים שלא מאמינים שיש מחר - אז זהו שיש... אני עברתי 9 אישפוזים ועכשיו אני לומדת. אני רוצה שאנשים יבינו שיש מוצא... 3. ד"ר הידש עזר לי רבות בתקופות הלא טובות. 4. טיפול בבעלי חיים הוא עיניין חשוב שיכול לעזור. אם כל מי שמשתתף בפורום יאמץ כלב או חתול או אוגר או כל בעל חיים אחר הרי שזה יתן משמעות לחייו. זו עיסקה טובה גם לאדם הסובל וגם לבעל החיים שידע לתת המון אהבה.

שלום, אני נוטלת מזה 16 שנים את הכדור רידאזין- Ridazin כמובן שבכל התקופה הארוכה הזו לא פעם שיניתי מינון מ300 מ"ג של פעם עד ל10 מ"ג שאני נוטלת כיום מזה שנה, ועד לפני כן נטלתי 20 מ"ג, 25, 100 ויותר... כיום מצבי השתפר ולכן המינון ירד, רציתי לדעת האם התרופה מזיקה לבריאות כאשר היא נלקחת במשך תקופה של כל כך הרבה שנים, האם היא משפיעה על המשקל? עיניים ,כלומר על הראייה? אשמח אם תענה לי, תודה מראש יום טוב שרה

לשרה- אחרי 16 שנה את נזכרת לשאול? לגופו של עניין לרידזין שורה ארוכה של נזקים אפשריים בשימוש ממושך. עפ"י הנחיות ה-FDA וגם משרד הבריאות בארץ זאת איננה תרופה של קו ראשון אלא רק לאחר כישלון טיפולי בתרופות אחרות ורק כאשר מדובר בחולה סכיזופרניה ואין לתת אותה באינדיקציות אחרות. פסיכיאטרים בארץ לא מקפידים כ"כ על ההנחיות הנ"ל. כל רופא נוהג עפ"י שיקולו ונסיונו המקצועי. מינון של 10 מ"ג ליום בד"כ לא נחשב למשמעותי או אפקטיבי וסביר להניח שתוכלי להסתדר גם בלעדיו.

לדור היקר, שתי ליבי כי הנך נוהג לתקוף אנשים, שמא מתוך יהירות נרקסיסטית המבטאת זלזול והתנשאות ויתכן כי מאי שימת לב. אך זאת הודעה שלישית(בחינת: "חזקה") שצרמה לי באופן מיוחד ויוצא דופן. אתה תוקף אנשים רגישים וחשופים שאזרו אומץ לקבל עצה מקצועית דרך הרשת. הערות כגן: אחרי 16 שנה נזכרת לשאול?!יש בהם טעם לפגם. אתה אדם מלומד ואינטלגנטי והתנהגות זאת אינה מכבדת אותך. המתוסכלת האלמותית.

לשרה- אחרי 16 שנה את נזכרת לשאול? לגופו של עניין לרידזין שורה ארוכה של נזקים אפשריים בשימוש ממושך. עפ"י הנחיות ה-FDA וגם משרד הבריאות בארץ זאת איננה תרופה של קו ראשון אלא רק לאחר כישלון טיפולי בתרופות אחרות ורק כאשר מדובר בחולה סכיזופרניה ואין לתת אותה באינדיקציות אחרות. פסיכיאטרים בארץ לא מקפידים כ"כ על ההנחיות הנ"ל. כל רופא נוהג עפ"י שיקולו ונסיונו המקצועי. מינון של 10 מ"ג ליום בד"כ לא נחשב למשמעותי או אפקטיבי וסביר להניח שתוכלי להסתדר גם בלעדיו.