פורום פסיכיאטריה
האם קיימת בארץ קבוצת תמיכה לבעלי מחשבות טורדניות? מה שלבי הטיפול המומלצים על מנת להתמודד עם בעיה זו?(מהקל אל הכבד). מדובר במחשבות טורדניות לפגוע בעצמי או בקרובים אליי, שמשבשות לי את מהלך החיים התקין. תודה.
לדוד איני מכיר קבוצת תמיכה לאנשים עם הפרעה זו. עם זאת מחשבות כפייתיות הן בעיה לא קלה ולכן עדיף שלא אתה תאבחן.... כדאי קודם כל להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ומכאן להתקדם. באופן כללי הפרעה כפייתית היא די עקשנית ולכן מומלץ על טיפול משולב של שיחות ותרופות. כל טוב דר' גיורא הידש
לחולי סכיזופרנייה תודה
אני שלום לך... התרופות מחולקות למשפחות מסויימות. גם אולנזפין וגם קלופקסול הן תרופות אנטי פסיכוטיות אבל אולנזפין, שידוע גם בשם זיפרקסה שייך למשפחת הכדורים האטיפיים. אין לו כמעט תופעות לוואי. לגבי קלופקסול.... ניסו לתת לי אותו פעם באחד מהאישפוזים שלי וזה לא התאים לי. אולם - זכור (או זיכרי) שמה שטוב לאחד לא יהיה טוב לאחר... (המוחות שלנו שונים זה מזה)... רחל
שלום, אכן שתי התרופות לטיפול בסכיזופרניה כאשר לשתיהן אותה השפעה טובה. יחד עם זאת הזיפרקסה שייכת לדור החדש, כלומר פחות תופעות לוואי וגם מעוררת ומעלה את המוטיבציה והערנות, כךשיש לה יתרון. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר נכבד, שלום רב. במה מתבטא מצב הנקרא הפרעת אישיות אינטרוונטית (Introvert Personality Disorder)? מה השיטות לאבחון מצב זה? מהן שיטות הטיפול בקצרה? מי מוסמך לאבחן? (פסיכולוג / עו"ס או פסיכיאטר בלבד)?
לפי קרל גוסטב יונג, אחד מאבות הפסיכולוגיה המודרנייים, בני האדם מחולקים לאקסטרוברטים ואינטרוברטים. האינטרוברטים הם מופנמים יותר ועולמם הפנימי עשיר והם חווים את החוויות דרך עצמם, בעוד שהאקסטרוברטים הם מוחצנים וחווים את חוויותיהם דרך החוץ. ישנן תיאוריות אישיות רבות ואפשר לקרוא על זה המון ברשת (בעיקר באנגלית) אפשר לנסות ולהיכנס לאתר של קרל גוסטב יונג, או לאתרי פסיכולוגיה יונגיניאניים ולגלות עוד על דרך חשיבתו המרתקת של האיש הזה.
אישיות אינטרוברטית (מופנמת) לא חייבת להצביע על הפרעה נפשית. קיימים 10 סוגים שונים של הפרעות באישיות. בחלק מהמקרים האישיות היא אינטרוברטית (מופנמת) ובחלק אחר אקסטרוברטית (מוחצנת), הכל תלוי בסוג ההפרעה ו/או בשילוב של מס' הפרעות. בנוסף קיימים דרגות שונות של חומרה אשר משתנים מאדם אחד לשני. הפרעת אישיות בשם שכתבת לא קיימת בספרות.
תודה למשיבים ואני מצטרף, הטיפול הוא בדרך כלל בפסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש
בדקתי מה זה הפרעת אישיות גבולית וניראה לי שיש לי נטיה לחלות בה או שחליתי בה בעבר כי אני די מיזדהה עם חלק מהמעפינים של המחלה אבל פחות כיצוני (כמו חרדה ) האמת היא שכשהיתי קטנה היתי נורה מסוגרת בתוך עצמי וחסרת ביטחון טוטאלי מתוצאה של מכות בבית ואלימות מילולית של השכנים כולל 2 שכנות שלמדו איתי בכיתה אומנם היום הביטחון העצמי שלי עלה במיקצת אבל עדין אני מרגישה שאני לא מסוגלת להיות בחברת אנשים שאני לא מקירה ושאני בישנית בצורה מוגזמת וגם נירטעת מאנשים סמכותים (רוצה שהאדמה תיבלע אותי) הדימוי העצמי שלי נורא נמוך לא מאמינה שמישהוא יכול לאהוב אותי ועם כבר אוהבים אז מה ביכלל כבר יש לאהוב בי ? די שונאת את עצמי (מכוערת) אומנם אני לא חושבת על נטיות התאבדות (חוץ מפנתזיה אחת שהיתה לי) אבל אני כן חושבת על לא ליסבול יותר ולהצליח בחיים האמת היא שיש לי עוד 2 בעיות 1)ניראה לי שזה כפייתי אני לא בטוחה אבל עוד מגיל קטן אני עושה לעצמי פצעים בשפתים ומורידה דם מישנה שעברה התחלתי בתכופות לעשות לעצמי פצע רציני על האף ואני גם מחטטת בתוחו עם פינצטה ומורידה דם 2)כול השעון הביולוגי שלי התחלף האמת היא שאני לא מעיזה ללכת לשרות לאומי בגלל זה כי אני גם מעולם לא ידעתי מה זה לקום מוקדם ולתפקד יום שלם בלי לישון בעמצע וחוץ מיזה שבשרות לאומי ניתקלים באנשים סמכותיים בקיצור השאלה שלי היא אם ללכת לאיבחון אצל פסיכיארטר או לא ?ואיך אני עושה את זה ?ולמי ליפנות? אני עדין לא רוצה שאמא תדע מיזה,אני באזור ירושליים ואני ישמח לקבל טלפון של מקום או מישהו כדי לקבל עזרה
קרן שלום לך. גם לי יש הפרעת אישיות גבולית. אבל אני לא אשת מקצוע, לכן אני לא אוכל לתת לך אבחנה רפואית. כדי לקבל אבחנה רפואית עליך לפנות לרופא המשפחה או לעובדת סוציאלית בלשכת הרווחה באיזור המגורים שלך.אני מבינה שיש לך קשיים הנובעים מפחד. אני יכולה להבין אותך. אגב, אני חברה באירגון ששם לו למטרה לעזור לאנשים עם בעיות נפשיות ולבני משפחתם. לאירגון קוראים 'בנפשנו' ויש סניף שלו בירושלים, מה שיכול בהחלט לעזור לך. אינני יודעת אם לפי מדיניות האתר מותר לי לפרסם מספרי טלפון, לכן אפנה אותך לדפי זהב, או ל - 144 ושם תבקשי ליצור קשר עם 'בנפשנו', אגב גם באינטרנט יש אתר של 'בנפשנו' שיעודכן בקרוב. כמי שעברה תהליך ארוך וכואב של התמודדות, אני יכולה לומר לך שהמאבק הוא לא קל אבל אפשר לעבור אותו. כיום אני לומדת באוניברסיטה כך שהכל אפשרי כולל שירות לאומי. יכול להיות שזו תהיה דווקא נקודת הזינוק שלך. אולי שם תגלי שיש לך כוחות שלא חשבת עליהם קודם ושאת יכולה לעזור ולתרום לחברה. גם אני לא תמיד מאמינה בכוחות שלי, גם אני פוחדת לפעמים שהשד השחור הזה יחזור שוב, אבל בנתיים הוא מאחורי הפינה וכרגע אני מתכוננת למבחני סוף סמסטר... אני יודעת שקשה לך. אבל עצם העובדה שכתבת כאן מעידה שאת מוכנה לקבל עזרה. ובשביל זה צריך אומץ. אז יש לך אומץ.... וזה המון כי זה יעזור לך בהמשך התהליך. אל תפחדי. אנחנו כאן... רחל
תודה על העידוד איזה כיף שיש מישהו שמבין תודה
תודה על העידוד איזה כיף שיש מישהו שמבין תודה
לקרן ממכתבך עולים בעיות לא קלות ולכן אני שמח שאת מחפשת עזרה ופתרון כדי לשפר את איכות חייך ואת עצמך. תמיד אפשר לפנות למרפאה לבריאות הנפש של בית חולים כללי הקרוב לאזור מגוריך, רוב המרפאות מקבלות אנשים גם ללא מכתב הפניה מרופא המשפחה. איני חושב שזה נכון לאבחן את עצמך, זה מקור בטוח לטעויות. לפי התאור במכתבך האישיות שלך מופנמת יותר והדמוי העצמי אינו גבוה, כך שמדובר על אישיות יותר מופנמת. הפרעת אישיות גבולית שייכת לקבוצת האישיות המוחצנת. כך שתרדי מאבחנה זו. יחד עם זאת כאמור ישנם קשיים שאפשר וכדאי לטפל בהם. כל טוב דר' גיורא הידש
למה התכוונתה כשאמרתה שהאישיות שלי מופנמת יותר ושאלא שיש להם הפרעת אישיות גבולית זה יותר מוחצן ?האם התקונתה להגיד שהמצב שלי עוד בסדר לאומתם
ואיך מתמודדים עם טראומה? תודה מראש
טראומה הנה מילה לועזת שחליפתה בעברית הנה: חבלה. חבלה הנה נזק הנעשה מטעמי אידיאולוגיה (במקרים של התנגדות למשטר או אידיאה שונה תפיסת עולם מנוגדת וכדומה ויעידו על כך מטעני החבלה למינהם) הרצון לחבלה וגרימת הטראומה הנה תולדה של יצר נקמנות, שילהוב יצרים, אימפולסיביות, שחרור אגרסיות, דחפים לא מרוסנים, סטיות חולניות לא מטופלות וכדומה, כאשר ביסודה עומד הרצון לפגוע בזולת או ברכוש או בכבוד האדם ולגרום לנזק, השחתה או הריסה.(לעיתים לנזקים בלתי הפיכים...) הביטוי המושאל:" מלאכי חבלה" מבטא את אותם אנשים שדרכם לחבל(בגופנו, בנשמתנו, בנפשנו, ברכושנו, בכבודנו ובכל היקר לנו)להזיק ולקלקל ולגרום לנו לטראומות. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מקרה טראומתי בכל דרך שהיא הנה לא להדחיק בשום פנים את החוויה הטראומתית! להתעמת עם הטראומה, להתמודד מולה, לעבד אותה בכל דרך שהיא, על מנת שבתהליך הדרגתי תאבד אותה והיא לא תשלוט בחייך. אל תתן לטראומה להשתלט עליך, תשלוט בה ביד רמה...(בתור אחותך לצרה...) וכידוע:" אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים(של היסורים)על כן גש לטיפול במרכזי הנפש השונים: הן לצורך אבחנה מדוקדקת של מצבך לשם מתן טיפול פסיכיאטרי, להקל עליך את תופעות החרדה המלוות אותך ופוגמות בכושר התפקוד שלך, והן במקביל טיפול פסיכותרפי דינאמי או : התנהגותי קוגנטיבי- המיועד לטיפול בסטרס, בהפרעות חרדה, ובטראומות ממוקדות, קונקרטיות וספציפיות, כדוגמת הפרעת החרדה שמנית על קצה המזלג. על מנת להרגע ולהגיע לאיזון נפשי וגופני תוכל לשלב את הטיפול הקונבנציונלי בשיטות טיפול אלטרנטיביות ובסוגי תרפיה שונים: הילינג, שיאצו, שיטת מוח אחד, הומופאטיה וכל שיטה שתקל עליה ותאיץ לך מזור לנשמתך הדוויה והחרדה. כמו כן רצוי כי לא תחדל מן התחביבים החביבים עליך, המזרימים לך אנרגיות חיוביות, והמעלים את הסרוטונין והאינדרופינים שלך, ותמשיך ככל המתאפשר לך את שגרת יומך ותיפקודך, כדי שהטראומה לא תפגע בכושר התיפקוד שלך ובאיכות חייך. אשמח לסייע ככל הניתן. אחותך לצרה. המתוסכלת האלמותית
לגל, משמעותה המקורית של המילה היוונית "טראומה" היא פציעה, או פגיעה ברקמת הגוף. כיום משתמשים במושג "טראומה נפשית", על מנת לתאר מצב בו אדם חווה אירוע קשה, הגורם לו פציעה נפשית, אנשים הנחשפים לאירועים כגון פיגוע טרור או מלחמה אינם ניפגעים רק בגופם, אלה גם בנפשם. אלה הם "נפגעי הלם" ותגובות דומות נגרמות בעקבות תאונות דרכים, תקיפות מיניות ומחלות קשות. שני מרכיבים הופכים סתם אירוע לאירוע טראומתי: קיים איום במוות או פגיעה חמורה בנו או באדם אחר; נגרמת תחושה של פחד חזקה והרגשת חוסר אונים. ההתמודדות עם טראומה היא פסיכותרפיה ותרופות הרבה בריאות מיכל
טעון תיקון בדבריך החכמים, מיכל: מקור המילה טראומה בהמרתה לעברית תקינה הנה: חבלה ולא פציעה או פגיעה. למען הדיוק, הגילוי הנאות והסדר הטוב:- אך טוב! ושלא נדע טראומה, צער ומכאוב. המתוסכלת האלמותית.
האים התנהגות כפיתית זאת בעצם מילה נירדפת של התמקרות מסוימת שלא כמו אלכוהול וסמים ? האים יש כדורים שיכולים לעזור לבן אדם להיפתח ולא לפחד לדבר על דברים מסוימים ? והאים ניקיון או סדר מוגזמים (קיצונים) זה גם סוג של התנהגות כפייתית ?
התנהגות כפייתית בהגה המקצועי/קליני קרויה: טורדנות כפייתית(ocd) והיא מבטאת כל פעולה/דפוס התנהגות בלתי רצוני/ת שחוזר/ת ונשנ/ת בריטואל קבוע, באופן כפייתי ואובססיבי ללא הקשר לוגי או צורך אמיתי בביצוע הפעולה, ובאופן הניכר אף בעין בלתי מזוינת כמוגזם, כפייתי ולא נורמטיבי.. טורדנות כפייתית מתגלת בדרך כלל על ידי הסביבה הקרובה שחשה כי האדם הקרוב לו פועל באופן מוזר: אובססיבי, בלתי נשלט ולרוב: בלתי רצוני.(כי אם ברצון התת מודע) ובאופן כפייתי. ישנם כדורים(כדוגמת ציפרלקס) המטפלים בשורש הבעייה שלעיתים מלווה בהפרעות נוספות,(למשל הפוביות שמלוות אותך) ועל כן בכדי להקל על הסבל והסימפטומים של ההפרעה, מוטב כי תגשי לפסיכיאטר מומחה. ויפה שעה אחת קודם. לשאלתך: תסמין של ניקיון וסדר באופן מוקצן, בלתי נשלט, אובססיבי וכפייתי יכול להעיד בהחלט על הפרעת: טורדנות כפייתית, ועל כן כדאי לך להבדק על מנת לאבחן מהי ההפרעה שלך ולבחור את דרכי הטיפול שיתאימו לך ספציפית. בהצלחה לך. המתוסכלת האלמותית.
קרן... אני לא רופאה אבל אני יכולה לומר לך שניקיון זה דבר טוב כל עוד זה לא מפריע לך בתיפקוד היומיומי. כלומר זה בסדר אם את מרגישה שאת חייבת לשטוף את הבית כל יום אבל זה נעשה חולני אם זה בא על חשבון דברים אחרים, אם זה מפריע לך ליצור קשרים עם אנשים או שזה ממש מטריד אותך, לא יוצא לך מהראש. יש טיפול להפרעת הטורדנות הכפייתית (כמו שקוראים לזה אנשי המקצוע) והטיפול כולל טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי שמתמקד בעיקר בשינוי דפוסי התנהגות מה שקרוי טיפול קוגניטיבי - התנהגותי...
אין קשר להתמכרויות. מדובר בשני דברים שונים לחלוטין. חולה ב-OCD לא מפיק הנאה מהתנהגותו להבדיל ממי שמכור להרגלים או לחומרים פסיכואקטיביים. באמצעות טקסים שונים (כמו שטיפת ידיים) החולים מפיגים חרדות ומחשבות טורדניות (כמו פחד מליכלוך). מדובר למעשה בליקוי בסיסי במנגנוני ההגנה של האישיות. הטיפולים נחשבים ליעילים באמצעות פסיכותרפיה התנהגותית-קוגנטיבית או תרופות שמעלות את רמת הסרוטונין במוח כדוגמת פרוזק ודומיו. ריפוי מלא של ההפרעה מאד מסובך מבחינה טיפולית שכן מדובר במנגנוני הגנה של האישיות שהאדם רכש ופיתח במהלך חייו אבל עקרונית זה ניתן באמצעות תרפיה דינמית/פסיכואנליטית ארוכת טווח.
לא מדויק!
התנהגות כפייתית בהגה המקצועי/קליני קרויה: טורדנות כפייתית(ocd) והיא מבטאת כל פעולה/דפוס התנהגות בלתי רצוני/ת שחוזר/ת ונשנ/ת בריטואל קבוע, באופן כפייתי ואובססיבי ללא הקשר לוגי או צורך אמיתי בביצוע הפעולה, ובאופן הניכר אף בעין בלתי מזוינת כמוגזם, כפייתי ולא נורמטיבי.. טורדנות כפייתית מתגלת בדרך כלל על ידי הסביבה הקרובה שחשה כי האדם הקרוב לו פועל באופן מוזר: אובססיבי, בלתי נשלט ולרוב: בלתי רצוני.(כי אם ברצון התת מודע) ובאופן כפייתי. ישנם כדורים(כדוגמת ציפרלקס) המטפלים בשורש הבעייה שלעיתים מלווה בהפרעות נוספות,(למשל הפוביות שמלוות אותך) ועל כן בכדי להקל על הסבל והסימפטומים של ההפרעה, מוטב כי תגשי לפסיכיאטר מומחה. ויפה שעה אחת קודם. לשאלתך: תסמין של ניקיון וסדר באופן מוקצן, בלתי נשלט, אובססיבי וכפייתי יכול להעיד בהחלט על הפרעת: טורדנות כפייתית, ועל כן כדאי לך להבדק על מנת לאבחן מהי ההפרעה שלך ולבחור את דרכי הטיפול שיתאימו לך ספציפית. בהצלחה לך. המתוסכלת האלמותית.
אין קשר להתמכרויות. מדובר בשני דברים שונים לחלוטין. חולה ב-OCD לא מפיק הנאה מהתנהגותו להבדיל ממי שמכור להרגלים או לחומרים פסיכואקטיביים. באמצעות טקסים שונים (כמו שטיפת ידיים) החולים מפיגים חרדות ומחשבות טורדניות (כמו פחד מליכלוך). מדובר למעשה בליקוי בסיסי במנגנוני ההגנה של האישיות. הטיפולים נחשבים ליעילים באמצעות פסיכותרפיה התנהגותית-קוגנטיבית או תרופות שמעלות את רמת הסרוטונין במוח כדוגמת פרוזק ודומיו. ריפוי מלא של ההפרעה מאד מסובך מבחינה טיפולית שכן מדובר במנגנוני הגנה של האישיות שהאדם רכש ופיתח במהלך חייו אבל עקרונית זה ניתן באמצעות תרפיה דינמית/פסיכואנליטית ארוכת טווח.
התנהגות כפייתית בהגה המקצועי/קליני קרויה: טורדנות כפייתית(ocd) והיא מבטאת כל פעולה/דפוס התנהגות בלתי רצוני/ת שחוזר/ת ונשנ/ת בריטואל קבוע, באופן כפייתי ואובססיבי ללא הקשר לוגי או צורך אמיתי בביצוע הפעולה, ובאופן הניכר אף בעין בלתי מזוינת כמוגזם, כפייתי ולא נורמטיבי.. טורדנות כפייתית מתגלת בדרך כלל על ידי הסביבה הקרובה שחשה כי האדם הקרוב לו פועל באופן מוזר: אובססיבי, בלתי נשלט ולרוב: בלתי רצוני.(כי אם ברצון התת מודע) ובאופן כפייתי. ישנם כדורים(כדוגמת ציפרלקס) המטפלים בשורש הבעייה שלעיתים מלווה בהפרעות נוספות,(למשל הפוביות שמלוות אותך) ועל כן בכדי להקל על הסבל והסימפטומים של ההפרעה, מוטב כי תגשי לפסיכיאטר מומחה. ויפה שעה אחת קודם. לשאלתך: תסמין של ניקיון וסדר באופן מוקצן, בלתי נשלט, אובססיבי וכפייתי יכול להעיד בהחלט על הפרעת: טורדנות כפייתית, ועל כן כדאי לך להבדק על מנת לאבחן מהי ההפרעה שלך ולבחור את דרכי הטיפול שיתאימו לך ספציפית. בהצלחה לך. המתוסכלת האלמותית.
התנהגות כפייתית בהגה המקצועי/קליני קרויה: טורדנות כפייתית(ocd) והיא מבטאת כל פעולה/דפוס התנהגות בלתי רצוני/ת שחוזר/ת ונשנ/ת בריטואל קבוע, באופן כפייתי ואובססיבי ללא הקשר לוגי או צורך אמיתי בביצוע הפעולה, ובאופן הניכר אף בעין בלתי מזוינת כמוגזם, כפייתי ולא נורמטיבי.. טורדנות כפייתית מתגלת בדרך כלל על ידי הסביבה הקרובה שחשה כי האדם הקרוב לו פועל באופן מוזר: אובססיבי, בלתי נשלט ולרוב: בלתי רצוני.(כי אם ברצון התת מודע) ובאופן כפייתי. ישנם כדורים(כדוגמת ציפרלקס) המטפלים בשורש הבעייה שלעיתים מלווה בהפרעות נוספות,(למשל הפוביות שמלוות אותך) ועל כן בכדי להקל על הסבל והסימפטומים של ההפרעה, מוטב כי תגשי לפסיכיאטר מומחה. ויפה שעה אחת קודם. לשאלתך: תסמין של ניקיון וסדר באופן מוקצן, בלתי נשלט, אובססיבי וכפייתי יכול להעיד בהחלט על הפרעת: טורדנות כפייתית, ועל כן כדאי לך להבדק על מנת לאבחן מהי ההפרעה שלך ולבחור את דרכי הטיפול שיתאימו לך ספציפית. בהצלחה לך. המתוסכלת האלמותית.
אין קשר להתמכרויות. מדובר בשני דברים שונים לחלוטין. חולה ב-OCD לא מפיק הנאה מהתנהגותו להבדיל ממי שמכור להרגלים או לחומרים פסיכואקטיביים. באמצעות טקסים שונים (כמו שטיפת ידיים) החולים מפיגים חרדות ומחשבות טורדניות (כמו פחד מליכלוך). מדובר למעשה בליקוי בסיסי במנגנוני ההגנה של האישיות. הטיפולים נחשבים ליעילים באמצעות פסיכותרפיה התנהגותית-קוגנטיבית או תרופות שמעלות את רמת הסרוטונין במוח כדוגמת פרוזק ודומיו. ריפוי מלא של ההפרעה מאד מסובך מבחינה טיפולית שכן מדובר במנגנוני הגנה של האישיות שהאדם רכש ופיתח במהלך חייו אבל עקרונית זה ניתן באמצעות תרפיה דינמית/פסיכואנליטית ארוכת טווח.
לדאבוננו דור, הסובל מטורדנות כפיתית, הוכיח לך באמצעות ההודעות האובססיביות, דפוס התנהגות אופינית של הסובל מהפרעת טורדנות כפיתית. נקווה כי הוא מטופל, ונייחל לו שמלבד הפרעת הטורדנות שלו, יטפל בחוסר ההומניות וההתחשבות שלו באנשים חולים/רגישים/סובלים וכדומה. כי ראשית לכל האינדיקטור לאדם הנו היותו בן אדם, ולאחר מכן פיתוח האינטלגנציה, הקוגניציה ופיתוח היכולות האישיותיות. מאחלת לך אושר ומזור לכל תחלואיך. המתוסכלת האלמותית.
אל תנסי לאבחן כאן אנשים כי אם אני יאבחן אותך את תוכלי להיות רק במחלקה סגורה ולא בשום מקום אחר שמאפשר חופש ביטוי או חופש מכל סוג אחר. יש לך בעיות קשות אבל תשלטי בעצמך אחרת ימחקו אותך מהפורום. לדעתי זה מה שיקרה בקרוב מאד.
אין קשר להתמכרויות. מדובר בשני דברים שונים לחלוטין. חולה ב-OCD לא מפיק הנאה מהתנהגותו להבדיל ממי שמכור להרגלים או לחומרים פסיכואקטיביים. באמצעות טקסים שונים (כמו שטיפת ידיים) החולים מפיגים חרדות ומחשבות טורדניות (כמו פחד מליכלוך). מדובר למעשה בליקוי בסיסי במנגנוני ההגנה של האישיות. הטיפולים נחשבים ליעילים באמצעות פסיכותרפיה התנהגותית-קוגנטיבית או תרופות שמעלות את רמת הסרוטונין במוח כדוגמת פרוזק ודומיו. ריפוי מלא של ההפרעה מאד מסובך מבחינה טיפולית שכן מדובר במנגנוני הגנה של האישיות שהאדם רכש ופיתח במהלך חייו אבל עקרונית זה ניתן באמצעות תרפיה דינמית/פסיכואנליטית ארוכת טווח.
שלום רב, המליצו לי על תרופה בשם "נארדיל" (או משהו דומה?) לטיפול בדיכאון שלא מגיב לתרופות אחרות. האם תוכל להסביר לי במה התרופה הזאת שונה, האם קופ"ח מחזירה הוצאות שלה, האם רק פסיכיאטר יכול לרשום לי אותה? אנא - בדחיפות!!!!
כל התרופות שתפקידן לטפל בנפש הנם בתחום טיפולם של פסיכיאטרים בלבד! (מומחים לבריאות הנפש המוסמכים לטפל באמצעות תרופות), על כן רק פסיכיאטר, מוסמך להעניק לך מרשם רפואי כלשוא. לגבי מימון התרופה:רצוי כי תברר בקופת החולים בה אתה חבר האם תרופה זו הנה בסל הבריאות (סביר להאנח- שלא!) באם כן- אשריך. באם תרופה זו אינה בסל, יתכן והנך זכאי להנחה מסוימת או משמעותית בעלותה, באם הצטרפת בעבר והנך משויך לביטוח המשלים של הקופה בה אתה חבר. על כל פנים, ברר במיידית בקופת החולים מהם תנאי הזכאות שלך לגבי התרופה ובכלל לשירותים נפשיים תומכים, אלו ואחרים, שהנך זכאי להם במסגרת הקופה. בהצלחה רבה. המתוסכלת הניצחית.
נרדיל נחשבת לתרופה מאד חזקה נגד דיכאון וחרדה חברתית (מסוג MAOI) אך השימוש בה מאד מוגבל בגלל שיש סכנה לעליה חדה בלחץ הדם באכילה של מזונות עשירים בתיראמין וגם בעיה באינטראקציות עם המון תרופות שונות. למרות זאת אם תרופות אחרות לא הועילו ניתן לשקול טיפול בנרדיל תוך הקפדה על דיאטה בזמן הטיפול בתרופה. באופן וודאי- שירותי בריאות כללית מייבאים את התרופה לארץ וניתן להשיג את התרופה הנ"ל באמצעותם אם הפסיכיאטר המטפל המליץ על כך. סביר להניח שגם בשאר קופות החולים באופן דומה. התרופה לא אמורה להיות יקרה. לצורך העניין יש צורך במירשם של פסיכיאטר וגם טופס 29 ג'.
שלום, הנארדיל היא תרופה הפועלת על הנוראדרנלין ופעולתה היא נגד דיכאון. כיום ישנן תרופות חדשות יותר הפועלות באותו המנגנון ולכן השימוש בה (יחד עם הסיכון שבה ) ירד מאוד עד כדי כך שהיבואן הפסיק להביא אותה לארץ. יחד עם זאת היא נחשבת לתרופה ותיקה ויעילה נגד דיכאון. לא הייתי משתמש בה אם לא נוסו תרופות דומות הפועלות על הנוראדרנלין כמו אדרונקס, או תרופות משולבות כמו איקסל ואפקסור. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני בן 43, בריא בד"כ. לפני כשנה וחצי הפסקתי לעשן בעזרת "זיבאן". מאז, מידי כמה חודשים הדבר חוזר על עצמו למשך כ 3 שבועות. במשך 3 השבועות האלה אני חש טעם מלוח מאד מלוח בפה. לאחר 3 שבועות, כשהטעם המלוח חולף, אני מרגיש אי שקט בכל הגוף. מרגיש מעין בעירה פנימית. נוטה לכעס ללא סיבה, מצב רוח לא טוב, קצת דכאון וכו'. שאלותי : 1. אילו בדיקות פיזיות עלי לעבור ? 2. האם יתכן שחסר לי בגוף ויטמין/מינרל/מלח כלשהו ? 3. האם תרופה נגד דכאון מסוג פאקסט יכולה לעזור ולייצב את מצב הרוח שלי ? תודה רבה מראש.
לניקוטין יש השפעה על המעשן(האקטיבי)הן במישור הנפשי והן במישור הפיזי. הביטויים לכך מתאפינים כדלקמן: האי שקט הפנימי ותחושת הדיכאון האופפת אותך מבטאים את ההזדקקות הנפשית שלך לניקוטין שהורגלת אליו(מאמינה כי שנים ע"ג שנים)ולכל מה שסיגריות מסמלות בעינייך(הפגת מתחים, שיכוך עצבים, תחושת רוגע "אוטופית" וכדומה) ואילו תחושת הטעם המלוח בפה והבעירה הגופנית מעידים על ההתמכרות הפיזית, הממשית והמוחשית של גופך ל(סם) (ה)ניקוטין. שבהעדר הסם מקבל קריז ומפתח תגובות גופניות ריאקציוניות ומתנגד ומוחה על הפסקת אספקת הניקוטין לגוף.(וכן מבטא ביחסי גומלין תגובות פסיכוסומטיות למינהם) על כן הנך חייב לפעול ב-2 המישורים, הן במישור הנפשי והן במישור הפיזי/גופני על מנת לתקוף את הבעייה מכל החזיתות. לטפל במישור הנפשי- על ידי פסיכיאטר שיעניק לך הקלה באמצעות כדורים המתאימים לבעייתך הכוללת. ופסיכולוג שיעבד לך את חווית הניתוק מהסיגריות וכל מה שהם מסמלות בעינייך מאספקט ההזדקקות הנפשית שלהם. ובמישור הפיזי, לבצע בדיקות מקיפות יתכן וחסרים לך תוספי מזון חיוניים לתפקוד תקין, שהעדרם נותן את אותותויו לאור הגמילה- בצורה קיצונית. בהצלחה מתוכנית הגמילה האמיתית. המתוסכלת הניצחית.
לניקוטין יש השפעה על המעשן(האקטיבי)הן במישור הנפשי והן במישור הפיזי. הביטויים לכך מתאפינים כדלקמן: האי שקט הפנימי ותחושת הדיכאון האופפת אותך מבטאים את ההזדקקות הנפשית שלך לניקוטין שהורגלת אליו(מאמינה כי שנים ע"ג שנים)ולכל מה שסיגריות מסמלות בעינייך(הפגת מתחים, שיכוך עצבים, תחושת רוגע "אוטופית" וכדומה) ואילו תחושת הטעם המלוח בפה והבעירה הגופנית מעידים על ההתמכרות הפיזית, הממשית והמוחשית של גופך ל(סם) (ה)ניקוטין. שבהעדר הסם מקבל קריז ומפתח תגובות גופניות ריאקציוניות ומתנגד ומוחה על הפסקת אספקת הניקוטין לגוף.(וכן מבטא ביחסי גומלין תגובות פסיכוסומטיות למינהם) על כן הנך חייב לפעול ב-2 המישורים, הן במישור הנפשי והן במישור הפיזי/גופני על מנת לתקוף את הבעייה מכל החזיתות. לטפל במישור הנפשי- על ידי פסיכיאטר שיעניק לך הקלה באמצעות כדורים המתאימים לבעייתך הכוללת. ופסיכולוג שיעבד לך את חווית הניתוק מהסיגריות וכל מה שהם מסמלות בעינייך מאספקט ההזדקקות הנפשית שלהם. ובמישור הפיזי, לבצע בדיקות מקיפות יתכן וחסרים לך תוספי מזון חיוניים לתפקוד תקין, שהעדרם נותן את אותותויו לאור הגמילה- בצורה קיצונית. בהצלחה מתוכנית הגמילה האמיתית. המתוסכלת הניצחית.
בקצב הזה...?
שלום לך. רקע: אישתי עברה בזמן הריונה [החל משבוע 30] קורסים של כימוטרפיה עקב סרטן שד. היום הילד בן שנתיים ושלושה חודשים. הוא לעיתים קרובות מנסה להכות או לנשוך ילדים אחרים. בבית הוא בדרך כלל מתנהג יפה אבל לעיתים הוא מרגיז אותנו בכוונה על ידיי זריקת חפצים על הריצפה ומחכה לראות מה תהייה התגובה. אנו צועקים עליו ואז הוא ממשיך לדבר אחר כגון לקשקש על דברים אסורים.......וכו..... העיקר לעצבן אותנו. אנו בדרך כלל שולחים אותו לעונש בחדר שלו אך הוא מתחיל שם בלזרוק דברים מהמגירות על הריצפה. הוא נרגע מכל המסע הזה רק כשהוא "חוטף" מכה בישבנו מאיתנו או שהוא נופל מעצמו ואז פורץ בבכי ...................... כשאנו "מכריחים" אותו לעשות דבר שהוא בניגוד לרצונו כגון: ציחצוח שיניים.........הוא נשכב על הריצפה ומתחיל לרקוע ברגליו תוך כדיי צרחות בכי הסטריות. בימים האחרונים אני מוצא את עצמי נאלץ "לאיים" עליו שאם לא יתנהג יפה הוא יחטוף מכה בתוסיק [זה עוזר] אני רק מאיים עליו .....לא עושה זאת. אבל זה עוזר עד לנסיון הבא שלו. ברור לך שמצב זה מתסכל אותנו ובמיוחד כרגע שאישתי כבר בחודש שמיני להריונה השני ואנו חוששים לבאות.............. מה דעתך?מה עושים?.
אריאל אני מבינה אותך היטב אותן בעיות קיימות גם אצל האחיינית שלי שגדלה אצלינו בבית מאז שהיא נולדה. יתכן שהילד צריך עזרה מקצועית, רופא ילדים או פסיכולוג ילדים יכולים לעזור לראות ולהבחין בין פינוק לבין בעיה אמיתית. לצערי לאחיינית שלי יש בעיה אמיתית.... אני מקווה שלילד שלכם אין שום בעיה וזו פשוט בעיה של מה שמכונה בפי הפסיכולוגים 'גיל ההתבגרות הראשון' בגיל הזה ילדים מנסים לבדוק את הגבולות, כולל את גבולות הסבלנות שלכם כהורים. לגבי האח או האחות העומדים להגיע בקרוב מומלץ לדבר עם הילד ולספר לו על מה שמצפה לו כדי שלא יתקף בקינאה... דבר שנפוץ בין ילדים בגיל הזה. מידע נוסף תשיגו באתרים העוסקים ברפואת ילדים או פסיכולוגיה של ילדים. מקווה שזה יעזור קצת... רחל
כהורה נשמע שמה שאתם עוברים עם בנכם מוכר ונורמאלי.אני ממליצה בחום ללכת בהקדם האפשרי להדרכת הורים. התנהגות ילדינו הינה הבבואה שלנו. נראה שיעזור לכם לקבל מידע, תמיכה וטכניקות של התמודדות והצבת גבולות וסמכות הורית מידי פסיכולוג התפתחותי. השירות ניתן בד"כ בקופת חולים ביח' להתפתחות הילד.אני מאמינה שתוך מס' קטן של פגישות ייעוץ תחושו בשינוי.בהצלחה.אורלי.
לאריאל, נשמע שהילד שלכם עובר תקופה לא קלה ואני לא בטוחה שהטכניקות שאתם נוקטים יעילות לשיפור מצבו. אולי הוא נרגע באותו אירוע עצמו אך מסתבר שבהזדמנות אחרת דפוס ההתנהגות נשאר זהה. אולי כדאי לחשוב על משהו יותר חם, אוהב ותומך מאשר מכות או איומים??? אולי כדאי לחבק אותו, לשאול אותו מה מפריע לו ולנסות לבוא לקראתו? אולי המכה בישבן והאיומים רק מלבים את ההתפרצויות שלו במקום להרגיע אותו? אני חושבת שההריון של אישתך כנראה משפיע עליו יותר ממה שאתם משערים, הוא מרגיש אולי שמקומו עומד להלקח ממנו, הוא חושש שמא התינוק החדש יתפוס את מקומו והוא כבר לא יהיה התינוק של אבא ואמא.... בקיצור, הדברים מורכבים וזהו גיל עדין ביותר שיש לו השלכות רבות על המשך החיים שלו, לכן צריך ס ב ל נ ו ת ואולי באמת הדרכה כלשהי. דנה
לאריאל איני פסיכיאטר ילדים ונוער אבל נראה לי שהתשובות שנכתבו טובות ונכונות. יחד עם ההיסטוריה של ההריון הייתי פונה לנאורולוג ילדים כדי לבדוק את הנושא של הפרעת קשב. כדאי מאוד לשאול לגבי התנהגותו בגן או במסגרת שהוא נמצא בשעות הבוקר, כמובן מתוך מחשבה של הפרעת קשב. עדיף לאבחן הפרעת קשב כמה שיותר מוקדם. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום אני סובל מאגורופוביה ומשתמש באנאפראניל 100 מ"ג ביום וקנקס לפי הצורך. רציתי לדעת אם אפשר לשלב זייבן להפסקת עישון יחד עם הכדורים הנ"ל. ובכלל אם כן ,האם הזייבן יעיל ? תודה
ליאיר הזייבן יעיל להפסקת עישון וגם נוגד דיכאון. אפשר לשלב את התרופות אבל איני אוהב שילובים, כך שאולי כדאי לדחות את אחד הטיפולים? כל טוב דר' גיורא הידש
לדר' הירש שלום אני אם לבת 20 אשר נמצאת במצב של דיכאון (עברה טראומה לפני כשלוש שנים) לאחרונה חדלה לתפקד , ירדה במשקל , ומצבי הרוח שלה מאוד השתנו. (יש לציין כי ניתקה קשר עם רוב חבריה) נודע לי כי יש לה מחשבות אובדניות ומיד לקחתי אותה לטיפול אצל פסיכיאטר. לאחר בדיקתו קבע הרופא כי היא נמצאת במצב דיכאוני וכי יש לתת לה טיפול של כדור רסיטל 20 מ"ג אחד ליום. בהתחלה חשה עייפות , סחרחורת אך עכשיו כמעט ואין לה תופעות לוואי. דר' שאלתי היא האם הטיפול בכדור זה הוא טוב?? האם מפתחים תלות בכדור זה?? והאם בהמשך ישנה אפשרות כי לא תצטרך ליטול כדורים. מקווה כי הבעתי את עצמי בצורה ברורה מאחר ואני לחוצה מכל המצב הנתון כרגע. תודה רבה דר' הירש.
יקירתי, ראשית תתמכי בבתך בכל מצב, במיוחד לאור עברה הטראומתי. ואל נא תוסיפי לה חטא על פשע, בפיתוח חרדות ותחושת העדר תמיכה, כבוד או הערכה כלפיה עקב תחושתך הקשה והאימבולנטית לאור מצבה. אף אני שרויה במלנכוליה וניסיתי להתאבד באקטים ממשיים של ממש... ורק אז קיבלתי הכרה מהמעגל הקרוב ומסביבתי. הסבל של השרוי בדיכאון הוא בלתי ניתן לתיאור ושיעור. נסי לתמוך, לגמד ולמזער אותו. כשם שישנם החולים בגופם, ישנם הלוקים בנפשם וזקוקים לכדור מרפא שמהווה להם סם חיים- פשוטו כמשמעו! ובכדי שלא תחושי רגשי אשם, בנטילת הכדור בתך מקבלת אשרת כניסה ופריוילגיה יום יומית לחיים ולאיכות חיים, ואת בתור אמא מודעת, חמה תומכת ודואגת לא תהיני לגדוע לה את פתיל חייה. נכון?! לכל כדור ישנה תקופת הסתגלות, ואני מאושרת שתקופה זו על כל תופעות הלוואי הכרוכות- מאחוריה. היי ערה למצבה בכל זמן נתון וטעון, היי פתוחה עמה וקשובה לה, וכך תהווי לה טיפול תומך, שלוואי ויקצר את תקופתה הדיפרסיבית, יעניק לה מזור ויעודד אותה לתפקד ומתוך הקושי- להתגדל ולצמוח! (אני מתמודדת פחות או יותר בגפי!והסבל מי ישורנו...........) מחזיקה לך אצבעות. אחותה לצרה הצרורה.
לשולי בודאי שאני מצטרף לדבריה המרגשים של "המתוסכלת", הייתי רוצה להוסיף מספר דברים. הרסיטל היא תרופה טובה נוגדת דיכאון, אינה ממכרת, וגם אם היו תופעות לוואי מעטות צריך לראות את העיקר. התרופה טובה והבת תרגיש טוב יותר ואפשר לאמר "תחזור לחיים". התרופה גם לא ניתנת לכל החיים, מדובר על כשנה ואחר כך אפשר להפסיק אותה. כך שכדאי מאוד שלך יהיה בטחון בתרופה, בטחון שתוכלי להעביר לבת שלך. דבר חשוב הוא שיחות, מעבר לאבחון ולתרופות, הבת שלך עברה אירוע טראומתי ויצאה ממעגל החיים הרגיל. ועליה לחזור למעגל זה, לדעתי שיחות עשויות לעזור לה מאוד. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב ! אני לא יודע מה לעשות. אשתי התרגלה ללכת לישון בארבע בבקר. ד"ר מה לעשות?
למשה, ומה היא עושה עד אז? מיכל
מחכה לי
יתכן והמקור לחוסר השינה (או עקב ההרגל המגונה- הצטברות של חוסר חוסר שינה לאורך זמן ממושך)הנו ביולוגי אורגני ופשוט חסרים לה תוספי מזון כדוגמת:אבץ, סידן, ברזל...וכיוצא באלו. כך שבדיקות דם מקיפות ובדיקות מקיפות אצל רופא המשפחה ישללו או יאששו חשד סביר זה. לעיתים המקור להפרעות שינה הנו נרולוגי כך שרצוי לערוך בדיקות מקיפות אף אצל נרולוג מומחה. כמו כן יתכן כי זהו תסמין מובהק המעיד על הפרעה נפשית(דיכאון, הפרעה פוסט טראומטית הפרעות חרדה, תקופת סטרס וכו...) שזה כמובן בתחום טיפולו של פסיכיאטר מומחה ועל פי הדיאגנוזות שלו- ישק דבר ויוקל לרעייתך. תוכל אף לבדוק בנקל, האם אשתך סובלת מנחירות, המקשות עליה את שלב ההרדמות או עקב קשיים ואי סדירות נשימתית- מקיצות אותה במהירות האור, ואזי מלכתחילה היא פשוט דוחה את הקץ(ואת הסיוט!)ולכן עולה על יצועה בשעות הקטנות של הלילה. דהיינו: לפנות בוקר. זאת ועוד, כל הפרעות השינה למינהן, נבדקות בצורה פרטנית ומקיפה, במעבדות שינה המיועדות לכך. מקווה שהקפתי את הבעיה על כל צדדיה ורבדיה. שינה קלה ונעימה. המתוסכלת האלמותית.
שלום ד"ר ואורחי הפורום, רציתי לשאול בבקשה 2 שאלות: 1. אחרי שעברתי התקפי חרדות ושאני עדיין בזה ובדכאון האם טבעי שאני ירגיש בן אדם אחר משהייתי בעבר? כי אני נכנס לעצמי במבט לאחור ואני מרגיש שאם היו מדברים איתי על חרדות לא הייתי מבין מה רוצים ממני? הייתי מתעסק אז בדברים אחרים, היום אני מרגיש אדם שונה לחלוטין. 2.האם הגיוני שכשאני מתגלגל מצחוק אני מקבל חרדות לפעמים? כלומר נגיד שהייתי באווירת חרדה קלילה ואז צחוק חזק יכול להגביר אותה? ואז יגרום לי להפסיק לצחוק באותו רגע? בבקשה תענו על 2 השאלות. תודה.
לגדי דווקא צחוק מרגיע וגורם לשחרור, מעניין מדוע הוא גורם לך לחרדות?? בקשר לשאלה הראשונה, אני לא מבין במה אתה שונה, יחד עם זאת המטרה היא שכאשר הטיפול מועיל ומצליח האדם חוזר לאופיו ולתפקוד כמו לפני החרדות ולאו דווקא להיות אדם שונה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, לגבי השאלה שלא הבנת אז כוונתי היא שאדם שאינו לוקה בדכאון וחרדות הוא אינו מודע להרגשה הפנימית ולמחשבות המטורפות שמצרוצצות בראש,לכן שאני מסתכל על עצמי מלפני שנה אני רואה אדם רגיל שמגיב רגיל לכל שמיעה של מחלות ולא נלחץ אדם רגיל שלא יודע מה זה חרדות ומה ההרגשה שלהם וגם אם תפחיד אותו עד מחר זה לא יזיז לא והוא לא יבין מה אתה רוצה , הוא פשוט מתעסק עם דברים אחרים ורגילים לעומת אדם חולה שמתעסק כל היום בפחדים ולחצים וחרדות. בקשר לצחוק אז אני מסיק מכך שכנראה באמת יש לי איזה בעייה רפואית.... זה לא תמיד אלא לפעמים שממש אני בא לצחוק ומשהו ואז מרגיש פחדים כאלה כאילו הולך לקרות לי משהו ואז אני מפסיק, אני גם זוכר שפעם כמעט הייתי מקיא אחרי צחוק רציני,כי גם הייתי מקיא מהתרגשות מבחורות.אולי זה אומר משהו.
אני נטלת ציפרלקס במינום של 20 מ"ג ליום מזה כ-4 חודשים. אני מתלוננת על ירידה במצב הרוח לפני הופעת הווסת החודשית שלי והפסיכיאטר שלי הציע לי לעבור לפלוטין. רציתי לדעת מה דעתך? (כמו כן אני חוששת מתופעות לוואי)
לשוש הציפרלקס והפרוזק=פלוטין הן תרופות מאוד דומות ופועלות באותו המנגנון. יחד עם זאת היו מחקרים על הפרוזק ולא על הציפרלקס שהוא עוזר לתסמונת הטרום ווסתית. כך שיש הגיון תיאורטי במעבר. יחד עם זאת את חוששת בצדק כי כל מעבר עלול לא להצליח. אף אחד לא יודע איך הפרוזק ישפיע עליך? ולכן יש בכך סיכון מסויים. בסכום, המחשבה מאחורי ההצעה להחליף נכונה אבל יש בה סיכון שהשינוי לא יועיל וגם מצבך הכללי עלול להחמיר. כמובן שהשינוי עשוי גם להצליח. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, שאלתי שאלה בפורם בתקווה לקבל תשובה... אך לשווא אני מנסה בשנית !!!! אני בהריון שבוע 14 רציתי לדעת האם מותר לקחת תרופות מפסיכיאטר ? באופן כללי לגבי תרופה זו או אחרת אין סיכון לעובר? דחופה לי התשובה אשמח לקבל אותה ממך!!! תודה , גל.
ככלל רצוי לא ליטול כל תרופה כימית בתקופת ההריון, מכיוון שהתינוק כידוע ניזון ישירות מהאוכל שלך. אך במצבים שבהם הטיפול התרופתי הנו קריטי ובלתי נמנע, עליך לדווח לפסיכיאטר על מצבך והשבוע בו את נמצאת ולהתייעץ עמו לגבי הטיפול היעיל ביותר לבעייתך מבלי לפגוע חלילה בהתפתחות העובר, לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך. ממליצה לך לפנות לפסיכיאטר מומחה, בשל רגישות מצבך, ולא לפסיכיאטר רגיל מן השורה. בהצלחה רבה ושיהיה במזל טוב ובשעה טובה.. המתוסכלת הניצחית.
לגל, יש תרופות שאסור ליטול בזמן ההריון ותרופות שאינן מסכנות את העובר. תפני טלפונית למרכז הטרטולוגי בירושלים ותקבלי תשובה ספציפית. ככלל,הריון בלי תרופות כובן שעדיף, אך השליש הראשון הוא השליש הקריטי. דנה
ככלל רצוי לא ליטול כל תרופה כימית בתקופת ההריון, מכיוון שהתינוק כידוע ניזון ישירות מהאוכל שלך. אך במצבים שבהם הטיפול התרופתי הנו קריטי ובלתי נמנע, עליך לדווח לפסיכיאטר על מצבך והשבוע בו את נמצאת ולהתייעץ עמו לגבי הטיפול היעיל ביותר לבעייתך מבלי לפגוע חלילה בהתפתחות העובר, לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך. ממליצה לך לפנות לפסיכיאטר מומחה, בשל רגישות מצבך, ולא לפסיכיאטר רגיל מן השורה. בהצלחה רבה ושיהיה במזל טוב ובשעה טובה.. המתוסכלת הניצחית.
ככלל רצוי לא ליטול כל תרופה כימית בתקופת ההריון, מכיוון שהתינוק כידוע ניזון ישירות מהאוכל שלך. אך במצבים שבהם הטיפול התרופתי הנו קריטי ובלתי נמנע, עליך לדווח לפסיכיאטר על מצבך והשבוע בו את נמצאת ולהתייעץ עמו לגבי הטיפול היעיל ביותר לבעייתך מבלי לפגוע חלילה בהתפתחות העובר, לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך. ממליצה לך לפנות לפסיכיאטר מומחה, בשל רגישות מצבך, ולא לפסיכיאטר רגיל מן השורה. בהצלחה רבה ושיהיה במזל טוב ובשעה טובה.. המתוסכלת הניצחית.
אני דווקא חושב שעניתי לך, אבל בגלל שאת בהריון אעתיק את התשובה לכאן. לגל בדרך כלל תרופות מסוכנות יותר לעובר בשליש הראשון בהריון ואחר כך הסיכון שיזיקו לעובר יורד. תרופות "פסיכיאטריות" רבות מותרות בהריון. עם זאת אני תמיד מברר ומתעדכן במרכז לטרטולוגיה בהדסה ירושלים. הם הכי מעודכנים וזו המומחיות שלהם. כל טוב דר' גיורא הידש
מקבל כ 4 חודשים סרוקסט 20 מ"ג ומרגיש טוב. בן 52. ברור שהטיפול באלטרנטיבה זאת באה לאחר משבריי חרדה. זה לא מוסיף לנו בריאות כל הכתבות האלה. מי חושב על אלימות ? על התאבדות ? אני חושב שהנושא לא מטופל נכון על ידי הועדות למיניהם. האם יש מקום לחרדה ממוחזרת ?
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/848/057.html
מקבל כ 4 חודשים סרוקסט 20 מ"ג ומרגיש טוב. בן 52. ברור שהטיפול באלטרנטיבה זאת באה לאחר משבריי חרדה. זה לא מוסיף לנו בריאות כל הכתבות האלה. מי חושב על אלימות ? על התאבדות ? אני חושב שהנושא לא מטופל נכון על ידי הועדות למיניהם. האם יש מקום לחרדה ממוחזרת ?
גלעד אני מסכים אתך שאין זה מוסיף בריאות אלא חרדות. באופן כללי מדובר על תופעה נדירה אבל מסוכנת המופיעה בתחילת הטיפול-ימים ראשונים. אם היא בכלל קיימת. עם זאת יש כאן הרבה מאוד אינטרסים וכספים כך שהעתונים ימשכו לעסוק בכך לצערי. כל טוב דר' גיורא הידש
ממה שכבר אתה יודע הפרוזאק היא התרופה האנטי דיכאונית היחידה שעבדה עלי עד כה. לא סרוקסט ולא אפקסור (נהפוך הוא הסרוקסט בכלל לא השפיעה עלי לשום כיוון ואילו האפקסור גרם לתופעות לוואי קשות ופגיעה באורח החיים שלי). אפשר להגיד שאחרי יותר מעשור של טיפול בפרוזאק אני מרגישה בסדר. בחודשים האחרונים הוסיפו לי גם אדרונקס וזה שילוב לא רע... עיתונאים אוהבים להגזים. אני זוכרת את הכתבות המפחידות של ה -BBC ששודרו בערוץ 8. לא יודעת הפרוזק לא הגביר לי שום דחפים אובדניים. אתה יודע שהם מחכים אצלי להיזדמנות להגיע וכרגע אין להם סיבה לעשות את זה. אז לכל מי שפוחד... צריך לקחת דברים בפרופורציה. אמנם אני לא בעד הפיכת הפרוזאק לתרופה ללא מרשם כי זו תרופה פסיכיאטרית לכל דבר... אבל אני לא חושבת שצריך לאסור על אנשים לקחת אותה... רחל
האם הפרעת אישיות גבולית מתבטאת בהפרעה ססטמתית בזהות העצמית על כל רבדיה? נא הסבר מקיף על יחסי הגומלין בינהם. תודה מראש. המתוסכלת האלמותית.
למתוסכלת מצטער, איני נוהג להשתמש במונחים אלו כיוון שלדעתי הם ממש לא מדוייקים ומסתירים יותר מאשר מסבירים. כך שיש כל כך הרבה סוגים של הפרעת אישיות גבולית שבודאי אין הפרעה כוללת ומלאה כל כך של בעיות בזהות. כל טוב דר' גיורא הידש
האם אפשר ליטול חצי כדור סיפרלקס בלילה+כדור ביום או שעדיף לקחת כדור וחצי בו זמנית?
באם הציפרלקס גורם לך לתחושה ישנונית ונטילתה ביום פוגמת לך במצב הערות והתיפקוד רצוי כי תטול את כל מנת התרופה בסמיכות למועד השינה ממש, כך שהיא תספק לך שינה מהירה ואיכות שינה מספקת ורגועה כאפקט של כדורי השינה למינהם. באם הציפרלקס מעורר אותך וגורם לך לתיפקוד יתר ולאיכות חיים ביום תנסה ליטול חלק ביום וחלק בלילה. על כל פנים, מומלץ להתיעץ עם הפסיכיאטר שלך שמודע לתמונת המצב הכוללת שלך, לדיאגנוזה ולמצבך העכשווי על פי התסמינים הכוללנים. בהצלחה.
לרותם, אכן אין חשיבות רפואית לזמן הנטילה כיוון שהציפרלקס פעיל יותר מ 24 שעות, אפשר לחלק ואפשר ליטול את כל המינון בזמן אחד. יחד עם זאת כדאי להתחשב בהשפעת הציפרלקס עליך, האם הוא מעורר/מרדים או לא משפיע על העירנות. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הידש שלום, אני מדריכה של בני נוער שלחלקם יש הפרעות נפשיות קשות- הפרעות אכילה, דיכאון וכו' לא כל החניכים בעלי הבעיות מטופלים אצל פסיכולוג. כיצד אני יכולה לדעת מתי לקחת חניך לפסיכיאטר בחדר מיון? האם יש אפשרות לזהות התקף פסיכוטי מראש? כיצד מזהים התקף פסיכוטי? האם זה נכון שכאשר אדם נמצא בהתקף אסור לצעוק עליו או לתת לו פקודות כדי שלא יחוש מאוים? יש לי חניכים שמאיימים בהתאבדות- מה אני צריכה לעשות? האם כדאי לפנות לפסיכולוג באופן שוטף בקשר לבעיות של החניכים? בתודה, אורית.
אורית את צריכה לקבל הדרכה מקיפה מהנהלת המוסד שבו את עובדת. כמה שורות באינטרנט לא יכולים להחליף הדרכה מקיפה. ברור שיש לך אחריות לגבי מצבם של החניכים גם ברמה המשפטית ואת יכולה להינזק מאד אם יגרם להם נזק כאשר את לא פעלת בשיקול דעת סביר ומתאים. כמובן שהאחריות שלך היא מוגבלת בהתאם להשכלה שלך ולתפקיד שלך באותו מוסד. אל תנסי לטפל במצבים שאין לך הכשרה מקצועית לטפל בהם.
אורית יקרה שלום וברכה, ראשית מחזקת את ידך בעבודת הקודש שלך. שנית: את חייבת לקבל הדרכה פרטנית וכוללת לגבי כל מקרה ומקרה שמתרחש ולגבי כל חניך וחניך, ממנהלי המוסד בו את מטפלת, ולהיות ערה לכל שינוי התנהגותי של חניך, ולקבל הנחיות ברורות כיצד עליך לפעול בהתקפים פסיכוטים של חניכים שהנם משתנים עוצמתית ומהותית מחולה למשנהו. זכרי: הערכות נכונה, זהירות ומודעות מונעים אסונות. בהצלחה רבה.
לאורית אכן הנושא רחב מאוד ולכן גם האחריות שלך רבה. אומנם את צריכה מספר כללים שעל פיהם תוכלי לפנות לגורם טיפולי אבל איני חושב שאת יכולה ללמוד את כל התורה בזמן קצר. כלל פשוט הוא תמיד לעקוב אחרי שינויים. אם ישנו ילד שקט ופתאום מתחיל להיות פעיל מדי או להיפך ילד פעיל אשר מתחיל להיות שקט או משתולל, זה סימן אזהרה. אני חושב שאת צריכה לברר במסגרת מה האפשרויות שלך ואל מי לפנות כאשר את מרגישה שמשהו קורה. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הידש שלום, למה בהרבה מקרים מטפלים בהפרעות אכילה בתרופות נוגדות דיכאון?
מכיוון שבהרבה מקרים אנשים הסובלים מהפרעות אכילה אלו ואחרות(בולימיה, אנורקסיה, אכילה כפייתית וכדומה)שרויים בדיכאון ועל מנת שיהיה להם כוחות מספקים להתמודד עם הפרעתם מן הראוי קודם כטיפול חירום לסייע להם להתגבר על הדיכאון ולהעניק להם כוחות אלמנטריים לטפל בהפרעה הנפשית האמיתית שבא לידי ביטוי בהפרעות האכילה שלהם.. והמקור להפרעות האכילה למינהן עמוק יותר מייחצנותו כלפי השטח בדמות הפרעות אכילה. ישנם יחסי גומלין בין הגוף המבטא את קשיוו הנפשיים בהפרעות אכילה למינהם.
מכיוון שבהרבה מקרים אנשים הסובלים מהפרעות אכילה אלו ואחרות(בולימיה, אנורקסיה, אכילה כפייתית וכדומה)שרויים בדיכאון ועל מנת שיהיה להם כוחות מספקים להתמודד עם הפרעתם מן הראוי קודם כטיפול חירום לסייע להם להתגבר על הדיכאון ולהעניק להם כוחות אלמנטריים לטפל בהפרעה הנפשית האמיתית שבא לידי ביטוי בהפרעות האכילה שלהם.. והמקור להפרעות האכילה למינהן עמוק יותר מייחצנותו כלפי השטח בדמות הפרעות אכילה. ישנו מערכת יחסי גומלין בין הגוף המבטא את קשיוו הנפשיים בהפרעות אכילה למינהם.
מכיוון שבהרבה מקרים אנשים הסובלים מהפרעות אכילה אלו ואחרות(בולימיה, אנורקסיה, אכילה כפייתית וכדומה)שרויים בדיכאון ועל מנת שיהיה להם כוחות מספקים להתמודד עם הפרעתם מן הראוי קודם כטיפול חירום לסייע להם להתגבר על הדיכאון ולהעניק להם כוחות אלמנטריים לטפל בהפרעה הנפשית האמיתית שבא לידי ביטוי בהפרעות האכילה שלהם.. והמקור להפרעות האכילה למינהן עמוק יותר מייחצנותו כלפי השטח בדמות הפרעות אכילה. ישנו מערכת יחסי גומלין בין הגוף המבטא את קשיוו הנפשיים בהפרעות אכילה למינהם.
מכיוון שבהרבה מקרים אנשים הסובלים מהפרעות אכילה אלו ואחרות(בולימיה, אנורקסיה, אכילה כפייתית וכדומה)שרויים בדיכאון ועל מנת שיהיה להם כוחות מספקים להתמודד עם הפרעתם מן הראוי קודם כטיפול חירום לסייע להם להתגבר על הדיכאון ולהעניק להם כוחות אלמנטריים לטפל בהפרעה הנפשית האמיתית שבא לידי ביטוי בהפרעות האכילה שלהם.. והמקור להפרעות האכילה למינהן עמוק יותר מייחצנותו כלפי השטח בדמות הפרעות אכילה. ישנו מערכת יחסי גומלין בין הגוף המבטא את קשיוו הנפשיים בהפרעות אכילה למינהם.
לאור קודם כל מפני שהוכח שהן עוזרות. במבט קצת יותר עמוק נראה שלתרופות הפועלות על הסרוטונין יש השפעה גם על מרכז התיאבון, כך גם אחת מתופעות הלוואי של נוגדי הדיכאון הוא עליה במשקל ובתיאבון. אבל השאלה היא מאוד במקום, אין טיפול ספציפי להפרעות אכילה ונראה שזה הטיפול שהכי מתאים מכל הטיפולים שישנם. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הידש אני בהריון בשבוע 6 ולוקחת פאקסט 40 מ"ג ביום. כרגע הפסקתי לקחת את הלוריואן (מה גם שהייתי לוקחת אותו לא על בסיס קבוע). מה הסיכונים לקחת פאקסט בהריון, האם יש סיכון כלשהו לעובר???? כמו כן מה הסיכונים בנטילת לוריואן בהיריון??? מחכה לתשובה מהירה ומודה על עזרתך ותרומתך בפורום חשוב זה מיכל
למיכל עד כמה שאני מעודכן שתי התרופות אינן מסוכנות ואינן מזיקות לעובר. תמיד אני ממליץ להתעדכן במרכז לטרטולוגיה בהדסה, הם עונים גם לפניות בטלפון. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, אני בחור בן 30 שעובד בחברה גדולה. הבעיה שלי היא שאני כל הזמן בלחץ וזה משפיע עלי כל פעם מכיוון אחר . פעם זה לחצים בראש, פעם אחרת זה לחצים בחזה. וגם כעת כאשר אין לי שום סימפטומים חיצוניים אני מרגיש לחוץ מבפנים בנוגע לעתידי , אני חושב שאני יכול לדייק ולומר שאני "מפחד מהחיים" (בריאות ,מה יהיה, עבודה וכ"ד). בעבר טופלתי בכל מיני כדורים שונים (אלטרול וכ"ד) וולאחרונה אף טופלתי בביופידבק- אך ללא הועיל. אני רוצה לקבל כדור באופן קבוע שישפר את איכות חיי !! ולא להגיע למצב של לחצים שעוברים וחוזרים. שאלתי היא : 1. האם יש כדור שיכול להתאים לאדם כמוני? 2. האם כל הכדורים האלו "דופקים" את הכבד? בתודה מראש ניר
יש מלא כדורים שיכולים לעזור לך, חשוב ללכת לאבחון אצל רופא פסיכיאטר שיתאים לך כדור, אני לא יודע עם הכדור שלקחת "דפק את הכבד" אבל הכדורים החדשים לא פוגעים ולא עושים נזק לאברי הגוף ויכולים לעזור לך לשפר את איכות החיים.
תודה לדורון, אני מסכים עם תשובתו. כל טוב דר' גיורא הידש
אני אמור להתחיל טיפול בתרופה חדשה בשם פרוביגיל הייתי מעוניין לדעת מה ההשפעות של תרופה זו?
לשלום, איני מכיר???? אולי תוכל לכתוב את השם בלועזית ואחפש? כל טוב דר' גיורא הידש
האם לקיחת 2כדורי ואבן בימים נפרדים במהלך שבוע אחד יכול ליגרום גם להתמכרות
לדגן אפשר להרגע, התשובה היא, לא. וואבן הוא ממכר חלש, רק אחרי שמוש קבוע כל יום במשך חודש מתחילה להיות סכנה של התמכרות. כל טוב דר' גיורא הידש
הייתי רוצה לדעת פרטים על התרופה זריקה קלופקס,האם היא מסייעת בדיכאון קשה?
לאריאלה אולי תכתבי את השם באנגלית? האם את מתכוונת לקלופיקסול? כל טוב דר' גיורא הידש
clopixol בזריקה רציתי לדעת קצת על זה יותר פרטים האם זה עוזר לדיכאון חזק?
ד"ר הידש, אני מניחה שאתה זוכר שבעבר יצרתי קשר עם מיקי (הכינוי שלי זה לא "ר"). רציתי לספר לך שהוא לא עונה עכשיו לטלפון, ולא חוזר למרות שהשארתי הודעות. בודאי גם הבחנת כמוני שלאחר השתתפות אינטנסיבית בפורום הוא פתאם "נעלם". אני מודאגת. מה אפשר לעשות לדעתך, אם בכלל?
רחלי ההגיון אומר שהוא באשפוז אין מה לעשות אם ידוע לך מקום אישפוזו הקודם , אולי תבקרי אותו? (יש בזה טעם ?) כולנו דואגים לו :(((
יתכן והוא מסוגר בעצמו.. כל בן תמותה עובר משברים בחיים ומסתגר לעיתים בכאבו על מנת לעבד ולעכל את האבל הפרטי שלו, שאינו פיראטי או נחלת הכלל.... תניחו לו לנפשו! התמורות הקוטביות בהפרעה דו קוטבית(מאניה דיפרסיה)הנה מהירה ויתכן כי מהיפו מאניה או ממאניה הוא התדרדר לדיפרסיה.... ולוואי וימים טובים יתרגשו עליו ובמהרה.. מחבקים בחום, מיקי. אנו כאן בשבילך, בכל מועד..אף במועד הפורענות. המתוסכלת האלמותית
לפי הניסיון מהפעם הקודמת סביר שהוא באשפוז כפוי, חבל תשמרו על עצמכם הידש
במבחן iq יצא לי נמוך בקטגוריות של שפה והיגיון האם ניתן להעלות את הממוצא בקטוגריות אלו ואיך? תודה מראש
בהחלט ניתן לשדרג את יכולות השפה וההיגיון, על ידי העשרה באמצעות קריאת ספרים, שימת דגש מיוחד למלל בסרטים, בדיאלוג עם בני אדם להשתדל ללמוד מיכולותיהם הוורבאליות ולהקשיב למלל+ההיגיון מאחורי הדברים- הקשבה פעילה, ולקרוא בצמא כל פיסת מידע, שירה וכדומה מכל האפשרויות הפרוסות בעידן הציוויליזציה ובמדיות השונות האפשריות (עיתונות, טלוויזיה, אינטרנט, דיאלוג פרונטלי, סרטים, קונצרטים, ספרים וכו...) בחינת: מכל מלמדייך- תשכילי. בהצלחה.
דוקטור הידש היקר , ברשותך הרחיב. בילדותי (כבר מגיל 3) היו לי קשיים ברכישת שפה ודיבור , וכן בקריאה וכתיבה. נעדרתי המון מהגן ובית הספר בשל מחלות, היו לי בעיות שמיעה , בעיות קשב וריכוז , ובעיות לימודיות שונות. היו לי המון בעיות חברתיות (וכיום הפרעת אישיות). יש לי כיום טעיות בהגיית מילים מסוימות , בעיה של שטף בדיבור , אוצר מילים דל יחסית , שגיאות כתיב ועוד. אני מאוד מנסה להרחיב את אוצר המילים שלי , ע"י קריאה וכ"ו , אבל ממש לא מצליחה. שלא לדבר על קושי עם מילים לועזיות . האם יש הדרכה בנושא זה? האם יש מישהו שמתעסק בעזרה ברכישת שפה לגיליים מאוחרים כתוצאה מבעיות התפתחות בילדות? תודה מראש
ירדנה לא ציינת בת כמה את כיום. בכל אופן קיימים ספרים וקורסים שמכינים לבחינה הפסיכומטרית (מבחן הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה). אם את מעוניינת בלימודים אקדמאיים הרי שתהיי חייבת לעבור את הבחינה ולכן במיוחד במקרה שלך כדאי להתכונן ולהעריך מראש את סיכויי ההצלחה באותו מבחן שבודק התאמה ללימודים גבוהים. ציון IQ איננו מותנה בידע קודם בתחום כזה או אחר ולכן לא מדובר במבחן IQ.
אגב ילד עם הפרעת קשב יכול להגיע ל-IQ מאד גבוה. אין קשר בין השניים. יש ילדים עם הפרעת קשב שה-IQ שלהם הוא 160 נקודות. ה-IQ הממוצע באוכלוסיה הכללית הוא 90-110 נקודות. ה-IQ לא ניתן לשינוי. אם הבעיה שלך זה בשפה אז תתחילי לקרוא ספרים. תעשי מינוי לספריה ותקראי ספרים. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
לא ניתן לשנות ציון IQ. ניתן לשפר הישגים בתחומים ספציפיים אבל מנת המשכל לא משתנה במרוצת החיים ונשארת קבועה.
לירדנה אכן כפי שדור כתב מבחן IQ בודק את הפוטנציאל ולכן אין אפשרות ולא כדאי לנסות לעלות את ההשגים. מבחן פסיכומטרי הוא משהו אחר ובהחלט אפשר ללמוד ולהשתפר. עם זאת לפי התיאור כדאי לעשות אבחונים להפרעת קשב, אחר כך אפשר ללמוד אסטרטגיות למידה וגם אולי טיפול תרופתי אשר ישפרו את יכולותיך בפסיכומטרי (ולקבל גם תוספת זמן...). כל טוב דר' גיורא הידש
אוקי , יש לי iq מעל לממוצע , שאלתי רק לגביי הקטגוריות האלו מסיבה מסוימת... אני קוראת המון , רומנים ושירה . לא נראה לי שגילי רלוונטי משום שאלו שרידים של הפרעה בילדות. תודה בכל זאת לשנכם. דוקטור , אני בטוחה שאתה תבין את בעייתי. בילדותי היו הפרעות התפתחותיות ייחודיות מעורבות (כן , קראתי בספר...) , ואני מרגישה שנותרו עדיין שרידים רבים שהייתי רוצה להעלים . (כמו שציינתי בהתחלה - בעיות הגייה , שטף דיבור , קושי בשליפת מילים וכ"ו). אני לא רוצה לשפר את עצמי מסיבות לימודיות אלא בשביל עצמי. אני מאוד אוהבת לכתוב , אך מרגישה שאני חוזרת על עצמי תוך כדי כתיבה. יש לי מחסום וממש קשה לי ללמוד מילים חדשות. השאלה מובנת ? שוב תודה.
שאלתי אליך האם המרוניל אמור לרפא את הדיכאון והחרדה או שהתרופות רק מקלות ועוזרות להתמודד עם הבעיה ביום יום. האם צריך להזדקק להם לכל החיים כי בעשר השנים האחרונות כל שנה זה חזר לי כשנתיים לפחות זו מכה לכל החיים הבעיה הנפשית הזו.
התרופות מקלות את ההתמודדות היום יומית עם ההפרעה הנפשית ו/או המחלה, במיוחד בתקופות קשות, בעת משברים ובעת דיפרסיה נפשית, הם מקלות פסיכולוגית, מעלות את הסרוטונין האינדרופין וכדומה- הטבה פיזית ומקלות על תופעות פסיכוסומטיות..אך הכל כאמור מטפל בסימפטומים ולא במהות הבעיה, במקרה ומדובר בהפרעה ממשית המאובחנת והמוגדרת קלינית, שמשבשת לך פרקטית ופרגמטית את כל תפקודי החיים, והנה ססטמתית מן הראוי לשקול אינטגרציה של שיחות פסיכותרפיה אינטנסיביות, בכדי לעבד, להקל, ולקבל תובנות אמיתיות שיעזרו לך להפטר משורש הבעייה ולחיות חיים מאוזנים ובריאים מכל הבחינות. והכל כמובן, במקביל להמשך נטילת התרופות. בהצלחה רבה.
לגלית כן, המרוניל מרפא את הדיכאון והחרדה. גם אם יש צורך בטיפול ממושך הרי אחר כך אנו מדברים על הבראה. כל טוב דר' גיורא הידש
לצוות הרפואי שלום, אני בהריון שבוע 14+ , אני אמורה לגשת לפסיכיאטר לגבי איזו בעיה ,רציתי לדעת האם לאישה בהריון מותר לקחת טיפול תרופתי זה או אחר מפסיכיאטר? האם זה לא מזיק לעובר? אשמח לקבל תשובה מהירה תודה גל.
ככלל רצוי לא ליטול כל תרופה כימית בתקופת ההריון, מכיוון שהתינוק כידוע ניזון ישירות מהאוכל שלך. אך במצבים שבהם הטיפול התרופתי הנו קריטי ובלתי נמנע, עליך לדווח לפסיכיאטר על מצבך והשבוע בו את נמצאת ולהתייעץ עמו לגבי הטיפול היעיל ביותר לבעייתך מבלי לפגוע חלילה בהתפתחות העובר, לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך. ממליצה לך לפנות לפסיכיאטר מומחה, בשל רגישות מצבך, ולא לפסיכיאטר רגיל מן השורה. בהצלחה רבה ושיהיה במזל טוב ובשעה טובה.. המתוסכלת הניצחית.
לגל בדרך כלל תרופות מסוכנות יותר לעובר בשליש הראשון בהריון ואחר כך הסיכון שיזיקו לעובר יורד. תרופות "פסיכיאטריות" רבות מותרות בהריון. עם זאת אני תמיד מברר ומתעדכן במרכז לטרטולוגיה בהדסה ירושלים. הם הכי מעודכנים וזו המומחיות שלהם. כל טוב דר' גיורא הידש
ראשית רציתי להודות לך על תשובתך לגבי הטיפול בלייזר במקביל לנטילת "לפונקס". למעשה, ההתייעצות עימך בנושא הייתה בנוגע לבחור איתו אני עובדת במסגרת שיקומית ובהסכמתו. יש שאלה נוספת המטרידה אותי, באותו הנושא. כאמור, מדובר בבחור צעיר הסובל מסכיזופרניה ומטופל בלפונקס (Leponex). לאחרונה הוא החליט, בעידוד סביבתו הקרובה, לעבור טיפולי לייזר להסרת שיער מהגוף ולהסרת קעקועים (יש לו הרבה קעקועים, שחלקם מכסים שטחים נרחבים מגופו). בנוסף, בעידוד סביבתו, הוא שוקל הפסקת עישון באמצעות טיפול ביו-אנרגטי. (ניסיונות קודמים שלו, בדרכים אחרות, להפסיק לעשן עלו בתוהו). יש לציין, שלעיתים קרובות התנהגותו אימפולסיבית ביותר והוא יכול, למשל, יום אחד להחליט שהוא עושה עוד קעקוע ולמחרת להחליט כי הוא חייב להסיר את כל הקעקועים מגופו עוד באותו היום! יתר על כן, ישנה אצלו התעסקות אובססיבית עם דימוי הגוף והשקעה רבה בטיפוחו (שלרוב באה לידי ביטוי באופן חיובי, למשל ע"י ביקורים תכופים ותדירים במכון הכושר - מתאמן 7 ימים בשבוע). עד היום הקעקועים והעישון היוו חלק מאוד נכבד מה"אני" שלו. שאלתי, לאור כל האמור לעיל, האם ביצוע כל השינויים הדראסטיים הללו בבת אחת לא עלול לפגוע בו ולעורר התפרצות של המחלה? האם ביצועם בד בבד לא עלול להוות סטרס גדול מדי על הגוף (הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית)?? חשוב לציין, כי הוא נמצא כרגע בשלב מאוד עדין מבחינת גיבוש העצמי שלו וסובל מחוסר ביטחון עצמי ואני חוששת שכל השינויים הללו בבת אחת עלולים לערער אותו מבחינה נפשית. כמובן שאני לא אוכל לקבוע עבורו מה הוא יעשה או לא יעשה, אך אם אתה חושב כי יש בסיס כלשהו לחששותיי, אוכל אולי לשכנע אותו לסגת מעט מה"מהפך" הכללי ואולי לנסות ולטפל בדברים בהדרגה. אודה מאוד לתשובתך
לאנונימית אני מקווה שיהיו הרבה אנונימיות כמוך, אכן שאלתך מאוד במקום והגדרת את הדברים בצורה קולעת " יש בסיס לחששותי", נכון, הדברים החצוניים לא קובעים ולא משנים את ההרגשה הפנימית אבל הם בהחלט יכולים לפגוע. אין ספק שהבחור צריך לחפש את הכוחות בעצמו ולא בקעקועים ושינויים בגוף. לכן גם השינויים הדרסטיים עלולים לגרום למתח רב והחמרה במצב הנפשי. אני מצטרף להרגשתך שכדאי לעשות את הדברים באופן הדרגתי ולאט. כמובן שיחד עם השינויים בגוף יש מקום להרבה מאוד תמיכה ושיחות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום התחלתי לפני מס' ימים טיפול ברסיטל. התחלתי עם חצי כדור ביום, ומאז אני עייף כל היום, נרדם במהלך היום, ולמעשה ישן רוב שעות היממה. גם בשעות שאני ער, אני פשוט ממוטט מעייפות ומרגיש אפטי ומנוטרל. לפני הכדור מעולם לא חוויתי כזה דבר. 1. האם עייפות זה תופעת לוואי מוכרת? 2. האם היא עוברת, או צריך להחליף כדור? 3. אם אני רוצה להפסיק להשתמש בתרופה, האם מותר פשוט להפסיק לקחת? (כאמור, אני לוקח חצי כדור ביום, כשבוע) 4. שאלה נוספת - האם ייתכן שרסיטל פוגם בזכרון ובחדות המחשבה? תודה.
כנראה שהעיפות היא תופעת לואי של הרסיטל יתכן והיא תחלוף במשך הזמן נסה אולי לקחת את הכדור בערב, בכל מקרה רצוי להתקשר לרופא המטפל ולהתייעץ מה לעשות חבל להפסיק לבד . מצרף קישור עם תופעות הלואי האפשריות של הרסיטל (לא מחייב שיהיו בכלל תופעות לואי) http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=293
תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו. כל טוב דר' גיורא הידש
אני בת 44, גרושה + 2. עובדת 3 פעמים בשבוע, 5 שעות בעבודה משעממת למדי. לפני כעשר שנים, עת התחילו החרדות הראשונות שלי, נרשם לי פרימוניל. לאחר תקופת מה, החליפו לי ל-סרוקסט ולאחרונה עברתי לסיפרלקס. לאורך השנים, אני מרגישה חוסר אמביציה הולכת וגדלה ואין לי עניין בדבר. לפני כשנתיים נרשמתי ללימודי פיסול, שילמתי במיטב כספי, הלכתי פעם אחת וויתרתי. כשהחלטתי שאני רוצה להתנדב בטיפול בילדים, לא עשיתי עם זה דבר חודשים רבים. לפני כשבוע שלחתי יד למכשיר הטלפון כדי להתקשר ולברר פרטים, וברגע האחרון נמנעתי. נאמר לי שאני חייבת להתחיל בפעילות גופנית. יש לי בבית הליכון משוכלל. במוצ"ש גלשתי קצת מול המחשב, בידיעה ברורה שאני תיכף מתכוונת לעלות על ההליכון למשך 20 דקות לפחות. כיביתי את המחשב, אך במקום לעלות על ההליכון, נכנסתי למיטה. אין לי סבלנות לכלום ואני לא מצליחה להתרכז בכתבה הפשוטה ביותר בעיתון. אנשים משעממים אותי, אני לא מתארחת ולא מארחת. אני מרגישה שאני סתם. סתם בן אדם ללא מטרות, ללא שאיפות, ללא יכולות. איך יוצאים ממצב כזה ? האם יש צורך להגדיל את מינון הסיפרלקס מאחד ליום ליותר ?
יכול להיות שאת צריכה לברר עם הרופא המטפל שינוי או הגדלת מינון , אבל הכדורים לא אמורים לפתור את כל הבעיות בחיים , לדעתי את צריכה להעזר גם בטיפול פסיכולוגי , לנסות לשנות את חוסר האמביצה , כמובן שפעילות גופנית מועילה מאוד , אבל הכי טוב כשיש מזג אויר טוב לשים נעלי התעמלות ולצאת לעשות מסלול הליכה מחוץ לבית רצוי עם חברה . כמו כן ממליץ על פורום גרושים גרושות בתפוז , הם מארגנים מפגשים חברתיים כמעט כל יום שישי..
תודה לדורון, אני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש
אני יודעת שזה אולי לא במקום. אני פורשת פה מידע רב על מכר שלי. המידע נמסר מידי מישהו שקרוב אלי ומאוד ומכיר אותו מספר שנים. מדובר בגבר כבן 60 שאישתו חולה מאוד וכנראה תמות בחודש הקרוב. איטיליגנציה גבוהה- כמעט סיים שבעה דוקטורטים, היה האסיסטנט של דמות ידועה ומכובדת מאוד באקדמיה בארץ ובחו"ל. נחשב בצעירותו ל'צעיר מבטיח' במגוון תחומים- משפטים, ספרות, פילוסופיה, מתמתיקה, הסטוריה. מטפל באופן מסור באשתו החולה. מתנהג או מנסה להתנהג בחביבות. רוב חייו לא התפרנס, עבד כמורה בכל מיני מקומות יוקרתים, ובכל פעם הסתכסך ועזב עקב חילוקי דעות פילוסופים. התרגש פעמים והתחתן שלוש פעמים. לא תמך כלכלית בשני ילדיו. לא תמיד החליט האם הוא יכול לשמור עם קשר עם ילדיו. בגד פעמים באשתו הראשונה. היה אגרסיבי כלפי שלוש נשותיו , לא אלים אבל משפיל צועק וכו'. אימו- ילדה אותו בגיל מאוחר, הייתה מהגרת 'סנובית' שרצתה לנהל אורח חיים 'יוקרתי' אך לא יכלה כיוון שבעלה לא הרוויח מספיק ולכן נכנסו לחובות. הייתה אישה מאוד לא נקיה (האחין שלה מספר שכאשר בא לאכול אצלם היה רוחץ את כלי האוכל לפני הארוחה), רדתה בבנה ובבעלה, היה לה חשוב 'מה יגידו השכנים'. לקחה אותו בגיל 7 לארץ מוצאה וחזרה עימו כעבור שנה, גוננה עליו יתר על המידה ובו בזמן לא עודדה אותו, ושום דבר שעשה לא היה טוב מספיק ילדות ונעורים- לפי השמועות היה במרכז הענינים, נחשב ל'צעיר מבטיח', היה תמיד טוב בלימודים, פעיל בתנועת נוער, שייך לקבוצת נערים מוצלחים. התגיס לצהל והיה ביחידה לוחמת. אוניברסיטה- היה תלמיד מוצלח, אך עזב וחזר מספר פעמים בכמה פקולטות וחוגים שהוזכרו למעלה, במהלך לימודיו לתואר ראשון כתב עבודה לקורס באנגלית שעבורה הוצע לו לקבל תואר שני הוא סרב, התקבל לתוכנית דוקטורט בארצות הברית (נסע לניו יורק עם אישתו השנייה וביתם), אך לא התמיד בלימודיו והעדיף לעבוד בעבודת שליחויות, כפי הנראה בתקופה זו התאשפז (אישפוז פסיכיאטרי) אך אין מידע על כך. גירושין- אשתו הראשונה חתמה על הסכם גירושין עם ילד בן שלוש, לאחר עשר שנות נישואין כשהיא מקבלת את רוב הרכוש ועליו לא מוטלת חובת מזונות, לא תמך בבנו מעולם ולא טרח לקנות לו מתנות יום הולדת. לקח לו זמן רב להחליט אם הוא שומר על קשר עם בנו. אשתו השניה התגרשה ממנו (בניו יורק) כשהתברר שהוא לא מתפקד כאב, לא כמפרנס ולא ברור אם משלים את כתיבת התיזה שלו. נשאר ללא כסף כשהוא בניו יורק, ונאלץ לבקש מחבר שישלח לו כרטיס טיסה, בינתיים התגורר בלופט של חברים. אישתו השלישית לה נשוי חמש עשרה שנים פרנסה אותו ודאגה לרוב מחסורו, בזמן הזה הוא כמעט כתב כמה עבודות דוקטורט אך לא סיים אף אחת מהן, לעיתים תרגם ספרים אך לא באופן עקבי. מבזבז כסף על בטריות, עפרונות, עטים נובעים, מכשירי חשמל קטנים, חומרי נקיון וחומרי טיפוח, מילונים- יש ברשותו מעל 100 מילונים ומשקפים. לא אחראי- לא מסוגל להשקות עציצים, מאחר בטווחי זמן של שעות, צורך אלכוהול בזמן שנוטל תרופות, מבטל פגישות ברגע האחרון. אוכל- תמיד יגמור כל מה שנמצא על השולחן, גם בנוכחות אורחים יאכל את השאריות ישר מהקערה המרכזית, מחזיק מאגרים של קופסאות שימורים, שקיות זבל, מפיות, וכלי אוכל. קונה אוכל במקומות יקרים ונוהג להזמין שתימנות עיקריות במסעדה. אבד את רשיון הנהיגה שלו ולכן לא נוהג. אוהב 'הלקאה עצמית' כאשר כועסים עליו. נהנה מהכעס עליו מתחבר עם אנשים שולים ותמהונים- עובד זר שעובד אצל השכנים, הירקן הכי רמאי בעיר, תלמיד שהתאשפז על רקע נפשי וכו'. בעל נטיה לדיכאון- נטל פרוזק בעבר ידוע שעבר פסיכואנליזה לעיתים מפחד לצאת מהבית, עשוי לבטל פגישה ברגע האחרון בגלל זה. נוטה להתרפק על העבר, גם אם לא היה טוב כל כך. התרחק מרוב חבריו עקב חילוקי דעות פילוסופים אקדמים. נוטה לקחת תרופות משככות כאבים. אוגר חפצים, אך לא שומר עליהם מאורגנים. לא שומר על רכוש בעל ערך- כלי כסף, כלי אוכל יקרים, אומנות חתומה, ספרים עתיקים וכו'. מחלות: סובל מלחץ דם גבוה, דלקות פרקים, בעיות במעים, השמנת יתר, פלטפוס, כאבי גב. כמובן שהבן אדם הצליח לחיות עד גיל 60, אבל פה גם מתחיל גיל של זקנה, הוא לא מתפרנס בעצמו ואישתו, שהיא המפרנסת בבית, תמות ואיתה גם פרנסתו. לפי הרגשתי מדובר בהפרעת אישיות (אחת לפחות) ולכן יש פה בעיה להביא את האיש לטיפול. כרגע יש אנטי גדול לעזור לו כי בגלל התנהגותו זה פשוט לא אפשרי.
לשירה לא כל כך הבנתי מה השאלה, למרות שנראה שמדובר באדם עם בעיה נפשית רצינית ואף אשפוז. כנרגע אני חושב שצריך לתת לו לסיים את הטיפול באשתו ולסיים את תקופת האבל, אחר כך בהחלט יש מקום לדאגה כיוון שישאר ללא האדם שהחזיק אותו במשך השנים בכל המובנים. חוץ מזה מה שלומך? כל טוב דר' גיורא הידש
אכן לא שאלתי שאלה בסוף, אבל אתה הרי יודע לקרוא בין השורות כך שהבנת את כוונתי. אני מכירה היטב את כלתו שמאוד מודאגת מכך שאחרי שאישתו תמות, הוא ייפול עליהם נטל בגלל התנהגותו. מה חרדה מהעתיד לבוא מעורבת בכראב כי בכל זאת מדובר בחם שלה... שלומי בכלל לא טוב. אני חושבתש אני שוב בדיכאון, אבל אני מתנחמת בזה שאני נשארת פעילה, מצליחה לעמוד בכל ההתחייבוביות שלי די טוב. כרגע אני לא רוצה לחזור לקחת תרופות: 1- כי זה אומר שהפעם אני אצטרך לקחת תקופה ארוכה יותר משנה 2- כי בפעם שעברה הייתה לי בעיה רצינית עם המשקל שיש לה(כמה אירוני) משקל מאוד גדול במצבי היום. 3-ברור שאם המצב ידרדר אין שום ספק שאני אחזור לקחת אנטידפרסנט. כמובן שטרם יצאתי עם מישהו, ובניגוד לכמיהה העזה שיש לי לבן זוג, יש לי גם רצון עז להימנע ממפגשים חברתיים (ברור לי שזה חלק מהדיכאון ולכן אני לא נכנעת לרצון הזה כל כך מהר.) אני מקפידה ללכת 4 פעמים בשבוע לחדר כושר וזה עוזר לי לייצר קצת מצב רוח יציב במהלך היום. אני מתחילה לחשוב שאולי יש לי הפרעת אישיות סכיזואידית (אולי זה בגללש אני לומדת עכשו על פסיכופתולוגיות, ושם כל אחד מדביק לעצמו איזו הפרעה), ואז זה גם יכול להתאים עם הדיכאון שהיה לי (אלו הרי אנשים שנוטים לדכאונות) אל דאגה זו לא איזו מחשבה שמטרידה אותו, אלא רק משהו שעבר לי בראש.... אני מקווה מאוד שהמצב ישתפר איכשהו, כרגע קצת קשה כי אין לי אפשרות כספית לחזור לשיחות, מה שנראה לי היה יכול מאוד לעזור, ולו בפריקת מתחים, אבל בגלל שאני צריכה לשלם שכר לימוד, אנילא כל כך יכולה להרשות לעצמי. אני מנסה לעשות חק מהעבודה דרך המנחים שלי בבי"ח (פרופ' פסיכיאטר ורופאה פסיכיאטרית) אני לומדת פעם בשבוע בבי"ח הפסיכיאטרי בבאר יעקב (דרך האוניברסיטה) בעיקר עם סכיזופרנים כרוניים וזה מאוד מעניין.
שלום אני בחורה באמצע שנות השלושים. נשואה ואמא לילדים. אני מגדירה את עצמי כאדם מאושר למדי, אך יש לי בעיה של תנודות במצב הרוח שאין לי כל שליטה עליהן. גם אין לי יכולת לדעת או לתכנן באיזה מצב רוח יעבור עלי היום.. לא מדובר במשהו נורא נורא קיצוני- זה לא מניה אדירה מצד אחד ולא דכאון עמוק מצד שני. סתם אני נעה בין אושר בסיסי לבין עצבות בסיסית, חוסר מוטיבציה וכו'. עם השנים למדתי שזה ילך כמו שזה בא ולא צריך לחפש הסברים הגיוניים. הבעיה- אני מפסידה חברים/ות כי כשאני בימי ה"בלי מצב רוח" זה ממש ניכר על פני (לצערי !!). אנשים שאתמול צחקתי איתם בכיף, היום אני לא מסוגלת להישיר אליהם מבט, או מקסימום מפטירה לעברם "הי" ומסתלקת מהר. בקיצור, אנשים חושבים, וכנראה בצדק..., שאני מוזרה. היש לזה פתרון כימי?? ובאיזה תופעות לוואי זה כרוך ??
נסי לגשת לרופא פסיכיאטר לאיבחון , כנראה שיש פתרון "כימי" לתנודות במצבי הרוח , במיוחד אם זה פוגע באיכות החיים שלך והקשרים החברתיים. תופעות הלואי אם בכלל יהיו (לא כולם מפתחים תופעות לואי) בדרך כלל עוברות בתוך כמה שבועות .
תודה לדורון, אני מצטרף לדבריו. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לד"ר הידש 1) האם התרופה בשם מירו שייכת לתרופות נגד דיכאון מסוג חוסמי MAO? 2) תוך כמה זמן אמורה התרופה להשפיע אני נוטלת אותה כבר חודשיים +? 3) האם התרופה שייכת לדור החדש או לדור הישן? 4) מהם תופעות הלוואי שיכולות להיות?
אינפו על מירו: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=307
לאביבית המירו אינה פועלת על חוסמי MAO אלא על ההיסטמין ולכן היא מעט שונה מכל התרופות האחרות בקבוצתה - נוגדי הדיכאון. ישנן תרופות נוספות בקבוצה זו אבל מהדור הישן יותר. מירו היא מהדור החדש. ישנן מספר תופעות לוואי אבל השכיחות הן עייפות ועליה בתיאבון. כידוע תופעות הלוואי לא חייבות להיות אצלך, רבים נוטלים את התרופה ללא תופעות לוואי. אחרי חודשים יש לצפות להשפעת התרופה, במידה ואינה משפיעה יש לשקול את החלפתה. כל טוב דר' גיורא הידש
דר' גיורא הידש שלום רב אני נוטלת פלוטין פעמיים ביום ואני יודעת שצריך לקחת בבוקר ובצהרים. האם זה קריטי שאני אקח בוקר וערב ? אודה על תשובתך המהירה....
לגילה לפלוטין משך פעולה ארוך מאוד בגוף. לכן אין חשיבות לזמני הלקיחה, אפשר ליטול את שני הכדורים גם ביחד, או בוקר וערב וכך הלאה. כל טוב דר' גיורא הידש
לכבוד דר' גיורא הידש שלום רב אמי בשנות השבעים, כבר כחצי שנה היא טוענת שהיא שומעת את השכנים שלה מדברים מעבר לקיר משותף. לטענתה אחת מבנות המשפחה מקללת אותה ואותי וזה מרגיז אותה. או שמקליטים אותה. כל מה שהיא עושה בבית היא טוענת שהבת שלהם גם עושה או מדברת על זה. היא צועקת בחזרה מעבר לקיר בכל שעה משעות היום גם בשעות המוקדמות של הבוקר. כדי שידעו שהיא שומעת אותם. אבי מאוד סובל מכך, מה גם שאנחנו לא שומעים דבר.(אני גרה לבד). היא שומעת כמעט כל שיחה שלהם. לאו דווקא שקשורה אלינו. הדבר לא נשמע הגיוני, אך היא מתעקשת ונשבעת שזה נכון, ושאנחנו גורמים לה עוול כאשר אנחנו לא מאמינים לה. ניסיתי לשכנע אותה לפנות לפסיכיאטר, אך היא מסרבת. אין לי שום הוכחה שזה נכון או לא נכון. ואני באמת לא רוצה לגרום לה עוול. ברצוני לציין שהיא מתפקדת כרגיל, אך כל יום מדברת על הנושא הזה. מה לעשות? אנא עצתך. תודה אובדת עצות
שלום, אכן קודם כל צריך לדעת ולהיות משוכנע שהיא מדברת על דברים שאינם קיימים ולהיות בטוחים בכך. אולי תצטרכי לישון אצלה לילה אחד ולהיות אתה ורק כך תוכלי לבדוק. רק כאשר משוכנעים שמדובר במצב לא טבעי אפשר להתחיל לחשוב מה לעשות. גם הפסיכיאטר לא יוכל למצוא תשובה עד שלא תגידי לו אם מדובר בדברים קיימים או ב"דימיונות". כל טוב דר' גיורא הידש
לבחורה בת 36 הנמצאת בדיכאון, נא עזרתכם במידע על קבוצה קיימת שאליה תוכל להצטרף. היא לוקחת סרוקסאט אבל גם מבקשת קבוצה שנפגשת עם מנחה. תודות מראש.
היי נשמע לי מעניין, מאוד מדבר אליי, אני חושב שבקבוצה נוכל להתחזק ביחד, כמה שיותר אנשים יותר טוב. אולי נתחיל לארגן קבוצה? מעוניינת / מעוניינים?
האם במצבים נפשיים מסויימים למשל בסכיזופרניה, - מופיעים סינוור וצריבה בעיניים, עד כדי כך שאי אפשר לצפות בטלוויזיה או במחשב? האם זה יכול להיות קשור לבעיה אורגנית במח? שאלה אחרונה וחשובה - האם סכיזופרניה היא בעיה אורגנית במח, של דילדול תאי עצב במח,או שזה מצב ביוכימי לא מאוזן? נא הסברך תודה
לאביב לעתים שמעתי תלונות על סינוור אולם אין זה דבר מספיק מבוסס. כך גם לגבי שאלתך השניה, ישנן שתי תיאוריות ושתיהן חלקיות. ישנן הוכחות רבות ולא מספקות לגבי העובדה שסכיזופרניה היא בעיה ביוכימית של מוליכים עצביים, וישנה תיאוריה שמדובר בבעיה אורגנית של הפחתה של תאי עצב באזור הקרוב לאונה המצחית prefrontal lobe כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, סובלת לראשונה ממה שאובחן כאפיזודה דו - ערכית, מקבלת רספרידוראל, מומלץ להמשיך במייצבים. שאלתי האם ניתן להרות במהלך הטיפול ואם לא מה הסיכון בהמנעות מלקיחת מייצבים בתום התופעה.
לדניאלה כמובן שהסיכון הוא חזרה של מצב הדיכאון או פעילות היתר. לגבי גודל הסיכון הגורם החשוב ביותר הוא עד כמה את רחוקה מבחינת הזמן מההתקף של פעילות היתר או הדיכאון. הזמן הוא מרכיב חשוב ביותר, כמו כן ישנם מרכיבים נוספים שצריך לבדוק, האם את בטיפול פסיכולוגי? מצב משפחתי וזוגי? גורמי מתח חיצוניים כמו עבודה וכך הלאה. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר שלום, רציתי לדעת בבקשה ,עם אפקסור, היא תרופה שיותר מעורבת או בוא נאמר משנה מרכיבים כימים במוח מאשר ציפרקלס? שאלתי היא בגלל שאני יודעת שציפרלקס משנה מרכיב אחד במוח ואילו האפקסור משנה 2 מרכיבים במוח. האם התרופה הנל(אפקסור) מעורבת יותר מבחינת שינויים כימיים במוח? והאם הגמילה ממנה קשה יותר כי היא מתעסקת עם שני מנגנונים במוח?(מאשר 1 כמו בציפרלקס). אני שואלת מאחר שכנראה אצטרך להחליף את הציפרלקס שאני נוטלת מעבר לשנה עבור חרדות ודיכאון לעיתים רבות יש לי תחושות של דה ראליזציה קשות ולכן אולי אני אחליף. מה דעתך? תודה מראש ניקול
לניקול לצערי הדברים ברפואה שונים. אפקסור פועלת על שני מרכיבים במוח סרוטונין ונוראדרנלין אבל אין לה יותר תופעות לוואי בגלל עובדה זו. בנוסף הסמנים של סיום טיפול אינם קשים יותר מאשר הסרוקסט. תופעות החסר קשורות לזמן מחצית החיים או למשך הזמן של פעילות הכדור ולא למספר החומרים שעליהם התרופה עובדת. בקיצור אפשר לעבור מסרוקסט לאפקסור ללא חשש. כל טוב דר' גיורא הידש
מה ההבדל בין פרוזאק לסרוקסאט? ובין סרוקסאט ללוסטרל? תכונות,תופעות לווי,ומאפייני כל כדור אודה לתשובה, יום נפלא
למקדונלד כל התרופות שייכות לאותן הקבוצה של תרופות הפועלות על הסרוטונין. הדימיון בין התרופות רב בהרבה מההבדלים, גם בהשפעה הטובה וגם בתופעות הלוואי ולכן אנחנו מדברים על התאמה אישית ולא על תרופה אחת שעדיפה על השניה. ההבדלים המינימליים הם בדיוק של התרופה, כלומר תרופה פחות מדוייקת עלולה לפעול גם על חומרים אחרים במוח, אבל שוב, במידה מינימלית בלבד. אפשר להגיד שמבחינתך אין הבדלים בין התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש
דר' הידש, שלום, שנה טובה ותודה על התשובה המהירה פעם הקודמת. שאלה נוספת - האם מותר לשתות כמויות זעירות ביותר של אלכוהול או לעשן מעט מריחואנה לעתים רחוקות בלבד (אני מדברת על פעם בשבועיים-3 שבועות, ולא יותר) בזמן שנוטלים רסיטל? אני יודעת שהתשובה העקרונית היא 'לא', שאלה שלי אם יש נזק ממשי בשילוב.
לטיטי נראה שאתה יודע את התשובה. אין מחקרים לגבי השילובים ולכן אי אפשר לדעת לגבי נזק. כל טוב דר' גיורא הידש
אין לי כח יותר!!!! אני עושה מאמצים - אך באחת הכל מתמוטט, כשאני מנסה לקחת אתנחתא מהמשא, בזמן הלא מתאים. הדמעות חורכות את עיני, הלב פצוע, ורגשות האשם חוגגים. אני לא ראויה לחוש רגשות אשמה אין לי כח - בקול ענות חולשה
וכל זה למה? ועל מה רגשי האשם בשעה כזאת?
תודה על הרצון לעזור. רגשות האשמה התחלפו ברגשות של חוסר אונים, לאחר ליל בלהות. ככל שאני משתדלת לעשות טוב - הדברים באים נגדי, כמעט כמו הבעיה של אדיפוס. ומה לך בשעה זאת של הלילה?
אני מאד מבוהלת וצריכה הרגעה. אשמח אם תוכל לעזור לי, ד"ר הידש ואשמח גם לשמוע דעות של אחרים. הסיפור הוא כזה. אני בת 29 ונוטלת סרוקסט מזה 4 וחצי שנים בעקבות משבר חמור שעברתי עם מחלה ופטירתה של אמי. כשהיא חלתה סבלתי ממשבר של דכאון, חרדות איומות, חוסר תיאבון. בשנתיים האחרונות התחלתי בתהליך הפחתה הדרגתי של הסרוקסט. עד היום עברתי משני כדורים ליום לחצי כדור והרגשתי מצוין. אני במקביל גם בטיפול פסיכולוגי. בחודשים האחרונים הרגשתי ממש טוב והחלטנו לנסות לעבור לשלב הבא ולהוריד מחצי כדור לרבע כדור. פה נשברתי. כבר שבוע מאד ההורדה ואני שבר כלי. אמנם לא סובלת מחרדות אבל סובלת מאד מהתקפי זעם עצומים, בכי בלתי נשלט ותחושה של אובדן שליטה. אני מוציאה המון מזה על בעלי (אם כי הוא מבין ותומך וברגעים הרגועים יותר אנחנו מדברים על זה והוא בטוח שזה יעבור בקרוב). מידי פעם אני מרגישה טוב יותר ובטוחה שאני בדרך הנכונה אבל אז שוב משהו קטן מצית אותי ואני נשברת לחלוטין. אני מבוהלת מאד כיוון שבדרך כלל אני הילדה הטובה, המאופקת ואת כל מה שסבלתי עד היום סבלתי בשקט (חרדות, דכאון). אני לא יודעת מאיפה הזעם הזה מגיע ואני מבוהלת מאובדן השליטה. היום בבוקר היתה לי התקפה איומה בגלל שבעלי לא אמר לי משהו שציפיתי שיגיד (משהו חסר משמעות) והתפרקתי לחלוטין. בכיתי וצרחתי והשתוללתי במשך שעות. עד עכשיו לא נרגעתי לחלוטין. אפילו כדורי הרגעה פתאום לא עוזרים לי. אני מבוהלת מאד בעיקר מהאלמנט של אובדן שליטה. אני חוששת להשתגע, להתפרק ליד אנשים, לפגוע בבעלי בצורה שלא אוכל להתנצל עליה מאוחר יותר. אני כל כך מבוהלת שלא מצליחה להירגע. עלי לציין שכבר ניסיתי בעבר להוריד למינון זה של סרוקסט וגם אז זו היתה נקודת משבר מבהילה ומהר מאד החזרתי לחצי כדור וחזרתי לעצמי. אני יודעת שאני יכולה לעשות זאת גם עכשיו אבל מנסה להיות חזקה ולהגיע למטרה שלי והיא להיות בלי כדורים, בעיקר כדי שאוכל כבר להיכנס להריון. האם זה קורה לי בגלל ההורדה? האם אני באמת מאבדת שליטה? האם אני משתגעת? מאיפה כל הזעם הזה בא ולמה אני יוצאת מפרופורציות? האם זה הגיוני שבהפחתה במינונים כאלה קטנים קורים לי דברים בעוצמות כאלה חזקות? והשאלה שהכי מציקה לי - האם זה יעבור בקרוב או שאין מנוס ואאלץ להעלות חזרה את המינון? אני ממש סובלת ומוכנה לסבול עוד קצת אם אדע שעוד כמה ימים זה יעבור וזה רק תופעת לוואי של ההורדה במינון. אבל אני לא יודעת אם זה יעבור וככל שהזמן עובר אני סובלת יותר ומבוהלת יותר. מחכה לתגובה בקוצר רוח. תודה מראש
לפרח, הטענה המסוכנת שאין התרופות הללו ממכרות. נישמע חמור מאוד. ברור שישנם אנשים שמחליטים להפסיק את הטיפול בתרופות אלה מרצונם ושוברים את התלות הזו. אולם הם מודעים לכך שאיכות חייהם ניפגעה כתוצאה מכך. והם מעדיפים לסבול את התוצאות מאשר להיות עבדים תמידים לתרופות. בקיצור, תיתגברי על זה מיכל
היי פרח. קודם כל תחזרי לחצי כדור כדי לחזור לשיגרה. אח"כ פשוט כדאי להתייעץ עם הרופא שטיפל בך. אין סכנה להכנס להריון עם סרוקסט ובטח לא במינון של חצי כדור. לענין הגמילה אולי כדאי לתקופה מסוימת לנסות יום - חצי כדור, יום - רבע כדור. בהצלחה
לפרח אני מסכים עם מה שכתבו שכנראה מדובר בתופעות הקשורות לירידה במינון הסרוקסט ולא שגעון או כל בעיה נפשית אחרת. כך שאפשר להרגע וקודם כל לחזור לחצי כדור ולחשוב. כמובן שאפשר להמשיך בטיפול גם בהריון, ואפשר לסיים את הטיפול בבת אחת ולסבול מכל תופעות הלוואי שיחלפו, או לנסות ולהוריד בהדרגה וכל רעיון יצירתי הוא טוב. דרך נוספת היא לעבור לפרוזק או נכון יותר לפריזמה שהוא פרוזק בכדור ולכן ניתן לחלק אותו. סמני ההפסקה מהפרוזק קלים יותר מסיבות כימיות ולכן זו שיטה מקובלת להפסיק את הטיפול בסרוקסט. לגבי פרטים תתיעצי עם הרופא המטפל שלך. כל טוב, ואפשר להרגע, נפשית את בסדר. דר' גיורא הידש
שלום, מזה כשבוע ימים אימי מקבלת את הכדור הנ"ל , וזאת משום שכנראה היתה במצב של מאניה (עדיין לא קיבלנו הסבר מפורט מהרופאים). לפני הטיפול בדפלפט היא קילבה לוסטרל אך מייד עם תחילת הטיפול בדפלדט הפסיקו לתת לה את הלוסטרל. האם אין צורך לשלב את שני הכדורים יחד? ןשאלה נוספת, קראתי שיש צורך לבצע מעקב של בדיקות דם לתפקוד כבד למי שנוטל את תרופת הדפלפט. לאחר כמה זמן מתחילת נטילת התרופה יש לבצע את הבדיקות? תודה תודה.
ליעל הלוסטרל עלול לגרום לפעילות יתר-מאניה לכן חייבים להפסיקו והדפלפט הוא טיפול מספיק במאניה. מקובל לבצע תפקודי כבד כל שלושה חודשים. הפגיעה בכבד לא שכיחה אבל חשוב לבצע את בדיקות הדם. כל טוב דר' גיורא הידש
למה המוות זמין יותר בחורף? מדוע יש יותר מקרים של אנשים שמסיימים את חייהם דווקא בעונה המחורבנת הזאת? לי אישית יש זכרונות רעים מאוד מחורף אז אולי יש לי סיבה אבל למה המוות מרחף באוויר בחורף יותר? או שזה סתם נדמה לי
בחורף ישנן יותר מחלות זהומיות ואולי גם מצב הרוח יותר עגמומי, אולם איני יודע אם הדברים שאת מרגישה מוכחים סטטיסטית. השאלה מעניינת אבל אולי את יכולה לבסס אותה גם על נתונים בנוסף להרגשתך? כל טוב דר' גיורא הידש
שלום אני מוכר על דיכאון וחרדה ,ולפעמים שאני לא לוקח תרופה להרגעה( לוריוון). אני מרגיש כי מין עצב זז ליד העיין הימנית, ולפעמים גם בצד שמאל (מין ריצוד) שאלתי האים זה קשור ?
יש קשר בין השניים. טיקים הרבה פעמים מופיעים או מתגברים בזמן מתח. ללוריוון יש השפעה כפולה בהקשר של טיקים: הוא גם מפחית מתח וגם מרפה שרירים. לכן כאשר אתה לא לוקח את התרופה זה יכול לקרות. לעיתים לא נדירות טיקים מופיעים אצל אנשים שנגמלים מבנזודיאזפינים גם אם לא סבלו מכך לפני כן. בד"כ מדובר בתופעה חולפת. אם זה נמשך תקופה ארוכה ומאד מפריע לך אז תתיעץ עם נוירולוג.
טיקים מופיעים למי שיש תיקים...סתתתתתם וברצינות זאת תופעה מוכרת ולא בטוח שיש קשר לבנזודיאזפינים אבל לדעתי קיים קשר ישיר עם מצב של לחץ נפשי חזק למה אתה לא לוקח אסיוול במקום הלוריוון?, אם כבר אז קח אסיוול או קסנגס .הלוריוון לדעתי חלש בחרדות תרגיש טוב
ותחליף לשם גברי יותר אולי זה יעזור.....
ליוספה, לדעתי, אין קשר בין הטיקים לתרופה. (לוריוון) אם זה מאוד מפריעה לך ביחוד עם התופעה חדשה יש לבדוק את מקור התיקים אצל נוירולוג. מיכל
ליוספה הלוריוון אמור להפחית מתח שרירים ולא לגרום להתכווצויות. יחד עם זאת לא הייתי ממהר לאבחנה של תיקים, לעתים התכווצות של שרירים קטנים לא נראית לאדם מבחוץ ורק אתה מרגיש אותם. איני בטוח שיש לתופעה חשיבות. כל טוב דר' גיורא הידש
בימים האחרונים היה נראה שמשהו קורה לו .., במיוחד אתמול. ד"ר הידש הגדיר את זה "מצב לא מאוזן ופעילות יתר" היום נראה ששוב חזר לנורמה. אבל כל-כך יבש מנומס ורשמי .. רוצים את מיקי הרגיל!!! הפגנה !!! מיקי, אשמח אם תענה אתה. אנונימי .. (שמאד רוצה לדעת מה קורה שם, מאד מקוה שהכל בסדר, ומקוה גם שמיקי לא כועס על החדירה לפרטיות)
למיקי אכן גם אני שאלתי מה קורה? אני יודע שהיית היום בביקורת אצל הרופאה המטפלת? מה שלומך? הידש
