פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
02/01/2005 | 22:49 | מאת: אנונימי

האם לאדם הנוטל בקביעות "לפונקס" לטיפול בסכיזופרניה צריכה להיות בעיה עם טיפולים בלייזר (הסרת שיער לצמיתות והסרת קעקועים)?? מאחר ובמכון המטפל שואלים לפני הטיפול על נטילת כדורים למינהם, רציתי לדעת האם יכולה להיות השפעה של נטילת הכדורים על הטיפול, או לחליפין, השפעה של הטיפול בלייזר על השפעת התרופות ו/או על המצב הרפואי של האדם המטופל. בתודה מראש

02/01/2005 | 23:53 | מאת:

לאנונימי איני חושב שצריכה להיות בעיה אבל חשוב לספר על כל התרופות שאתה נוטל למטפל בלייזר. כל טוב דר' גיורא הידש

02/01/2005 | 20:33 | מאת: מטופל

ד"ר הידש היקר לפני כ - 3 שנים נפרדתי מחברתי דבר שגרם לי למשבר נוראי שעימו לא יכולתי להמשיך להתמודד ולכן פניתי לפסיכיאטר.רק לאחר כ 8 חודשים של ייסורים החלטתי לבחור בדרך הקיצונית הזו, שכן, לפני כן סברתי שרק אנשים "חריגים" פונים לטיפול פסיכיאטרי(מעבר לזה, אפילו ללכת לפסיכולוג היה אצלי בגדר טאבו שרק אנשים מופרעים זקוקים לו,מתנצל). בתחילה טופלתי ברסיטל(עליתי בהדרגה ל 2 כדורים כיום וכן אדרונקס כדור ליום) כיום, לאחר שנתיים אני מרגיש טוב מאוד, כבר מתחילת הטיפול היה שיפור ומזה כמה חודשים אני מעוניין להפסיק את הטיפול אני ממש ממתין בקוצר רוח לזה, דברים שוב עלו על מסלולם ואני מרגיש מספיק חזק כמו מלפני הטיפול. אחת הסיבות העיקריות היא החשש מתופעות לוואי עקב נטילת התרופות(כיום אני נוטל 2 רסיטל, 1 אדרונקס ו 1 סורבון), אני מעוניין להפסיק עם ה"רעל" הכימי הזה(אע"פי שאני מודע שזה היה הזרז השמעותי בתהליך השיקום שלי ואני לא מצטער על כך). הפסיכיאטר אצלו אני מטופל הבחין בשינוי שחל בי כבר בתחילת הטיפול, ובשינוי המהותי לפני 5 חודשים(אף שאני סבור שיותר מזה) והחליט על הפסקת הטיפול ביולי הקרובץ לאחר שהלאתי אותך רבות בקריאת הרקע(מתנצל) אלו שאלותיי(מודע לעניין שלאחר הפסקת הטיפול, דיכאון עלול לחזור, אולם אני סבור שאני לא הטיפוס החלש, כן, כמו הסטיגמות שהיו לי בעבר) : 1. האם כמות התרופות אותן אני נוטל נורמלית? 2. מאחר והוחלט על הפסקת הטיפול לפני 5 חודשים, לא היה צורך להתחיל בהורדת המינון? 3. האם אין זה זמן רב להמתין עד יולי(שוב, בהתחשב בעובדה שמצבי טוב מאוד) ואם לא, מתי אמורים להתחיל בהורדת המינון(אני מניח שזה חלק מהתהליך של הפסקת הטיפול,נכון?) 4. תרמתי דם לאחרונה וממכתב שקיבלתי ממד"א נאמר לי ש"בבדיקת האנזים ALT (SPGT) נמצאה רמה גבוהה יותר מהנורמלית(85 יחידות)....בשנים האחרונות נמצא כי האנזים עולה במקרים בהם חלים בכבד שינויים שומניים" - האם עובדה זו יכולה להיות תופעת לוואי מנטילת הכדורים, האם זה שכיח בטיפול כזה? מה עליי לעשות?( יש לי תור לפסי' שבוע הבא וכן תוצאות בדיקות דם אותן ביקש לפני חודשיים, בכל זאת, מה דעתך?) מודה מקרב לב על התייחסותך ועל עבודתך הברוכה.

02/01/2005 | 23:48 | מאת:

שלום, אכן ישנו קוקטייל של מספר תרופות וצריך להסביר מדוע כל השילוב הזה. החלטה על סיום טיפול היא מורכבת וצריך לחשוב מה הסיכונים והערכת המצב שלך כדי לדעת מתי הזמן המתאים לך לסיים טיפול. הייתי ממליץ להתחיל ולהוריד במינון של התרופה שלדעת הרופא השפיע הכי פחות מכל התרופות וכך בהדרגה לרדת במינונים. כל טוב דר' גיורא הידש

02/01/2005 | 20:32 | מאת: חגית ל.

השתמשתי כשנה בכדור ציפרלקס 10 מ"ג ליום ולאחרונה הופיעו תופעות של בכי בלתי מוסבר ,עייפות וחוסר מוטיבציה לצאת מהבית . התרופה הוחלפה לאיקסל 50 מ"ג במטרה לעלות מינון ל 100מ"ג. אתמול בעתון מעריב הופיעה כתבה על חב' לייל האמריקאית שייצרה את הפרוזק ואחרים ושהיא הסתירה את העובדות שכל נוגדי הדכאון בעצם גורמים בשימוש ממושך תופעות של אלימות, נטייה להתאבדויות ועוד נזקים. מה דעתך בענין וכיצד אני וכאלה הנוטלים תרופות מסוג SSRI אוNSRI צריכים לנהוג לאור מידע זה. בנוסף שאלתי האם מעבר מסוג אחד של תרופה לאחר צריכה להיות בשלוב הדרגתי של שני הסוגים?תודה למפרע על תשובתך

02/01/2005 | 23:51 | מאת:

לחגית ההחלפה בין התרופות היא הדרגתית כאלו נוטלים תרופה אחת, כלומר את הציפרלקס מפסיקים כאלו היא לבד ואת האיקסל מתחילים כאלו היא לבד למרות שאפשר לבצע את ההחלפה די מהר. שמועות על התופעות הללו של פרוזק קיימות כבר כעשר שנים אני חושב. בכל אופן מדובר על תופעות של אלימות בתחילת הטיפול ולא בטיפול ממושך. לדעתי אם עברו מספר שבועות או אפילו חודשים אז אין מה לדאוג. כאמור ישנן שמועות כבר מספר שנים, אני חושב שאין ברירה אלא לחכות ולראות מה יגידו המומחים, כיוון שמדובר בתופעה די נדירה לא כדאי להכנס לבהלה ואפשר לחכות בסבלנות. כל טוב דר' גיורא הידש

02/01/2005 | 19:55 | מאת: דנית

לדר שלום אני מקבלת זריקה של ריספרדל קונסטה פעם בשבועיים -50 מג וברצוני לדעת מהם תופעות לוואי שיכולות להיות לתרופה זו? בתודה דנית

02/01/2005 | 23:35 | מאת:

לדנית איני אוהב לספר על תופעות לוואי כלליות כי הן רבות ובדרך כלל לרספרידל אין כמעט תופעות לוואי. בכל אופן לקונסטה אותן תופעות כמו לרספרידל ותוכלי לקרוא על כך בכל אינדקס תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

03/01/2005 | 10:53 | מאת: יואל

האם התרופה עוזרת לך? איך את מרגישה עם התרופה? היא עושה את העבודה כמו שצריך? תודה על התשובה ובהצלחה!!!

02/01/2005 | 19:30 | מאת: נטע

שלום ד"ר הידש היקר, אחרי שעזרת לי מאוד בשבועות האחרונים, אני פונה אליך שוב עם שאלה נוספת... עד עכשיו לקחתי סרוקסט (משך חודשיים ומשהו), שלא ממש עזר, ועכשיו אני מתחילה פריזמה (שעזר לי לפני כמה שנים). במקביל אני לוקחת תרופה לבעיית עור בשם SPORANOX לגבי הסרוקסט נאמר לי שלקיחת שתי התרופות הללו ביחד (סרוקסט + SPORANOX) מגבירות אחת את האפקט של השניה. האם זה תקף גם לגבי פריזמה? או שחס וחלילה יש להם השפעה מנוגדת??? תודה רבה

02/01/2005 | 23:37 | מאת:

לנטע איני מכיר את התרופה לטיפול בעור. אולי בסוף השבוע אם תזכירי לי אלך לספרות ואחפש. אולי משהו אחר יודע ויעזור? כל טוב דר' גיורא הידש

04/01/2005 | 22:38 | מאת: נטע

תודה אזכיר לך לבדוק

07/01/2005 | 17:17 | מאת: נטע

מזכירה...

02/01/2005 | 18:29 | מאת: גיל

שלום אני נוטל סיפרלקס על בסיס יומי.... מאוד הייתי רוצה להפסיק או לרדת בכמות הסיגריות על בסיס יומי. האם קיימת איזושהי סכנה בלקיחת זיבן בנוסף ל- סיפרלקס???? תודה ושתהיה אחלה שנה...

02/01/2005 | 23:41 | מאת:

לגיל לא צריכה להיות בעיה בין שתי התרופות למרות שהייתי נזהר כיוון ששתיהן תרופות נוגדות דיכאון למרות שהן פועלות במנגנונים שונים. בהצלחה דר' גיורא הידש

02/01/2005 | 17:31 | מאת: ליאור

אני לוקח 100 מ"ג מודל ביום - 50 בבוקר ו50 בערב נגד חרדה\עצבנות שנובעת מ-150 מ"ג אנפרניל. יש לי שתי שאלות קטנות: 1. מה המינון האפקטיבי/"חזק" ביותר לטיפול בחרדה בעזרת התרופה הזאת? 2. לאחר כמה זמן השפעת התרופה מורגשת בברור (בממוצע כמובן)?

02/01/2005 | 19:18 | מאת: דור

מודל היא תרופה אנטי-פסיכוטית. אנטגוניסטית לדופאמין D2,D3,D4. במינונים נמוכים יכולה להינתן לטיפול בחרדה. במינונים גבוהים מיועדת בעיקר לטיפול בסכיזופרניה. במצבי חרדה עד 400 מ"ג ליום. בפסיכוזות מסוג סכיזופרניה עד 3200 מ"ג ליום. תופעות הלוואי כוללות עליה ברמת הפרולקטין שגוררים גם פגיעה בתיפקוד המיני, תופעות אקסטרא-פירמידליות (נוקשות שרירים, תחושה של אי שקט פנימי וכו'), עייפות וישנוניות. מבחינה קרדיולוגית התרופה נחשבת לבטוחה יחסית. ההשפעה של התרופה מושגת תוך 4-6 שבועות.

02/01/2005 | 21:21 | מאת: ליאור

מוזר לי שתרופה שמיועדת לחרדה גורמת לתחושת אי שקט פנימי... איך אתה מסביר את הניגוד הזה?

02/01/2005 | 15:20 | מאת: א'

שוב פעם אני.הקסנקס לא מוריד לי את החרדות.אני כבר לא יודעת מה לקחת.בא לי למות.אני מפחדת מהפניקה הזאת.וגם לא ידוע שסרוקסט יעזור.ואם לא?.ככה אני אהיה חצי שנה,עד שאני אמצא תרופה מתאימה?אני לא יכולה לסבול יותר. בא לי לבכות,בא לי למות פשוט.למה הסבל הזה לא נגמר?אני מפחדת כבר מכלתנועה,מכל צעד,מהכל.זה כבר לא נורמלי .האם החרדות האלה חולפות?או שרק ההתקפים?אני כל כך רוצה לחזור לחיים נורמליים,כל כך בא לי להיות בן-אדם כמו כולם.לא לפחד מכלום.

02/01/2005 | 23:25 | מאת:

לא' אפשר להבין למה אומרים שהחרדה מציפה.... איני יודע אם נכון להתבטא כך אחרי אסון הצונאמי, אבל הכוונה ברורה. תשמרי על עצמך ובקרוב תחזרי ל"רגיל". כל טוב דר' גיורא הידש

02/01/2005 | 13:43 | מאת: רונה

לדר' הירש שלום רב, אני בחורה בת 28 הנוטלת פלוטין פעמיים ביום ומידי פעם אני לוקחת פעם ביום וזה לא טוב אני מקבלת אח"כ דיכאון ואני חוזרת כל הזמן על אותה טעות. אני חסרת אונים אני לא יודעת מה לעשות אני מתחילה לבכות ללא סיבה מוצדקת. גם פיטרו אותי לפני שבועיים מהעבודה והמצב עוד יותר גרוע. אנא עזור לי למצוא פיתרון לבעיה שיש לי שאני לא מקפידה לקחת. בתודה מראש רונה

02/01/2005 | 23:26 | מאת:

לרונה איני בטוח שהבנתי את השאלה. בכל אופן אפשר לקנות בבית מרקחת פלסטיק עם תיבות קטנות לתרופה כל יום, מכינים את כל התרופות ביום שבת לכל השבוע ואז נוטלים כל יום בבוקר את התרופה מבלי להתבלבל. כל טוב דר' גיורא הידש

02/01/2005 | 03:38 | מאת: סובל מדפרסונליזציה

בעקבות החמרה בדפרסונליזציה ובדרליזציה שלי (הונבעות מ-OCD חמור), הפסיכיאטר המטפל בי החליט שאפסיק ליטל מובמיד ואתחיל ליטל solian100 מ"ג. הוא אמר לי ליטל בינתיים (לשבוע-שבועיים הקרובים) רק כדור solian 100 מ"ג ביום לפני השינה ללא תוספת בכדורים נוספים (מלבד קלונקס לצורך הרגעה במצבי חירום). יש לי כמה שאלות ואני מאוד אודה לך אם תענה לי אליהם, מדוע הוא החליט לתת לי כדור ממשפחת נוגדי הפסיכוזה? בדר"כ נותנים כדור ממשפחה זו בתוספת לכדור ממשפחה שמטפלת ב-OCD , א"כ מדוע הוא אמר לי ליטל את הכדור ללא כל תוספת בכדור אחר? האם הוא הגיע למסקנה כי אני במצב פסיכוטי? האם דפרסונליזציה ודרליזציה (הגורמות לי לסבל רב, שקשה לתארו במילים) הם תחושות המביאות לידי מצב פסיכוטי? האם אני גמור מבחינה נפשית?! האם 100 מ"ג מכדור זה, אינו מינון גבוה מידי? מדוע הפסיכיאטר אמר לי לא לקחת מהקלונקס יותר ממ"ג אחד ביום? ראיתי פה בפורום כי מותר גם 6 מ"ג ביום?! תודה מראש. אני פשוט לא רגוע בעקבות מצבי הרעוע.

02/01/2005 | 23:29 | מאת:

שלום, אתה צודק בשאלות שלך ואיני בטוח שיש לי תשובות כי איני מבין את המחשבה של הפסיכיאטר המטפל. בכללי מקובל לתת תרופה נגד פסיכוזה גם להרגעה כאשר המצב חמור, אבל מדוע סוליאן? איני יודע. גם לגבי השאלות האחרות אני נוטה להסכים אתך והשאלות במקום. אני חושב שכדאי לשאול את הרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

02/01/2005 | 00:17 | מאת: מיקי

שלום וערב טוב, ברצוני לדעת איך והאם אפשר להגיע לרופא פסיכיאטר של אחת הקופות בלי לעבור קודם אצל רופא המשפחה? במידה ואחליט על פניה שלא דרך ה קופה ארצה לדעת עלות (פלוס מינוס) של ביקור למטרת התיעצות אצל פסיכיאטר. ושאלה אחרונה: מישהו מכיר רופאים פסיכיאטרים המטפלים בתרופות הומאופתיות?

02/01/2005 | 01:06 | מאת: למיקי

בקופ"ח מכבי אין צורך בהפניה של רופא משפחה. פונים לפסיכיאטר ישירות בדיוק כמו לרופא עיניים או לרופא עור. באופן פרטי זה עולה 300-900 ש"ח לביקור ראשון.

02/01/2005 | 02:13 | מאת: מורה דרך

הולכים ישר בפנייה הראשונה שמאלה לא זאת אלא אחריה אתה לא פונה ימינה אלא ממשיך עד הצומת הבאה ופונה בפניה השנייה ימינה ותיכף שמאלה עד שמגיעים

02/01/2005 | 12:40 | מאת: דורון

בקופת חולים מכבי אפשר לפנות ישירות לפסיכיאטר ללא הפניה מרופא משפחה , אבל אם יש היסטוריה של מחלות וכדורים שלוקחים באופן קבוע רצוי לעבור דרך רופא המשפחה.

02/01/2005 | 15:29 | מאת: דור

למיקי אכן יש הבדלים בין הקופות. רוב קופות החולים מאפשרות למבוטחים שלהם להגיע לפגישת יעוץ והערכה של פסיכיאטר מומחה ללא צורך במכתב הפניה מרופא משפחה והפניה היא באופן עצמאי ויזום ע"י המטופל. למעשה כל אחד יכול להתקבל לפגישה ראשונה אצל פסיכיאטר באמצעות הזמנת תור דרך הטלפון. בקופ"ח כללית המצב יותר מורכב שכן הקופה לא מעסיקה פסיכיאטרים עצמאיים אלא רק במסגרת המרפאות לבריאות הנפש שנמצאות בנפרד מהמרפאות לרפואה רגילה. הקופה מחייבת הערכה ראשונית של רופא משפחה. אם הרופא חושב שהוא יכול לטפל בבעיה בעצמו אז לא תקבלי הפניה לפסיכיאטר מלבד מקרים מורכבים או מקרים אחרים שהרופא מעריך שהם מצריכים יעוץ או טיפול של רופא פסיכיאטרי. לכל אחת משתי השיטות יש יתרונות וחסרונות. אין הסכמה במערכת הרפואית איזה שיטה יותר טובה. כלומר האם להשאיר את המקרים הקלים יותר אצל רופא כללי/משפחה או לדרוש שכולם ללא הבדל יהיו תחת טיפולו של הפסיכיאטר.

02/01/2005 | 19:58 | מאת: מיקי

לדור ודורון תודה על התיחסותכם, לצערי (ולא רק בגלל הענין הזה) אני מבוטח של קופ"ח כללית.

01/01/2005 | 22:06 | מאת: ריקי

לדר הידש שלום אני לוקחת פאקסט והייתי רוצה לדעת אילו תרופות ידועות יותר כמשמינות או מאטות את חילוף החומרים ואילו פחות או בכלל לא? אני יודעת שההשפעה היא אינדיבידואלית אך עדיין ישנן תופעות לוואי מוסכמות ידועות של תרופות מסויימות אודה לך על התשובה

02/01/2005 | 22:34 | מאת:

לריקי ישנה שכיחות של תופעות הלוואי, אכן לתרופות השונות תופעות הלוואי מופיעות בשכיחות שונה, למרות שמדובר על אותן תופעות לוואי וכפי שכתבת יתכן שאדם יגיב באופן שונה לתרופות שונות מאותה הקבוצה. כך שהפרוזק והציפרלקס והאפקסור גורמות פחות לעליה במשקל. התרופות מקבוצות אחרות - רמרון גורמת לעליה במשקל, והאדרונקס בכלל לא. כל טוב דר' גיורא הידש

01/01/2005 | 21:55 | מאת: רותם

שלום, אני רותם מאיזור השרון. בת 20, ומאוד רוצה לערוך אבחון, קופת החולים שלי לא מממנת או מפנה אותי למכון ואני לא יודעת מה עליי לעשות, לאן לפנות? (קופת חולים מכבי) הבעייה מאוד מאוד מפריעה לי ואני כבר ממש רוצה לערוך את האבחון, ומסיבה לא ברורה בכלל לא מביאה את עצמי לעשות, לברר להתקשר בקשר לזה וגוררת את המצב כבר מעל חצי שנה. אודה לכל עזרה- הפנייה ומידע. תודה

02/01/2005 | 14:55 | מאת: דור

איבחון מקצועי ל-ADHD אפשר לקבל ביחידה להפרעות קשב של בי"ח גהה. אין צורך בהפניית רופא או טופס 17. למבוגרים האיבחון לא בסל וכרוך בתשלום. המרפאה נמצאת בפ"ת, ז'בוטינסקי 100, קומה 3, טל' 03-9181600.

02/01/2005 | 22:38 | מאת:

לרותם האבחון הוא בסופו של דבר קליני כך שנאורולוג או פסיכיאטר עושים את האבחון. ישנם מספר מבחנים להפרעת קשב, חלקם מבחן עצמי ואת יכולה למצוא אותם גם באיטרנט וחלקם ממוחשבים TOVA שאפשר לעשות אותם בקלות בקופת החולים כי הם גובים על המבחן תשלום וזה כדאי להם והם מעודדים את בצוע המבחן הממוחשב. אבל תחשבי בשביל מה את צריכה את המבחן. אם לשם הקלות בבחינות, את צריכה לעשות את המבחנים אצל פסיכולוג או ארגון "ניצן" שהם נותנים את המסמכים המקילים. אם לשם טיפול את צריכה לפנות לפסיכיאטר או נאורולוג. כל טוב דר' גיורא הידש

01/01/2005 | 21:31 | מאת: שלום

היי אני לוקחת מזה כחודשיים כדורי ציפרלקס ורמרון לטיפול בעוררות יתר של הגוף. במהלך התקופה הזו, אני מרגישה כאילו זרימת דם פחות טובה לרגליים ולידיים. הרגליים כאילו נתפסות יותר מהר מפעם. והן כואבות חלק מהזמן. האם יש איזשהיא השפעה של כדורים מסוג אלו על זרימת הדם? כאבים? אודה על תשובה

02/01/2005 | 22:39 | מאת:

שלום, תופעה כזו אינה מוכרת לי. כל טוב דר' גיורא הידש

01/01/2005 | 20:22 | מאת: אבי

הייתי מעוניין לדעת מהי שמה של מחלה נפשית אשר אנסה לתאר את הסימפטומים שלה כדלהלן: ניקיון יומיומי של הבית סידור וארגון כל הדברים במקומם גם אם זה בא על חשבון בכי תינוקך, הדברים נעשים תוך כדי לחץ ובמהירות, העדפה בסידור המצעים במיטה שיהיו מדוייקים גם אם זה כרוך באיחור לעבודה ועוד הרבה דוגמאות שבהן יש העדפה ברורה לניקיון וסדר של הדברים בבית על כל נושא!! כלומר בסולם העדפות זה בא במקום הראשון לפני, טיפול בילדים, סקס, שיחה, בילוי וכל דבר נוסף אחר והדברים גם נעשים בלחץ ובמהירות!! תודה מראש!!

לאבי לא הבנתי את השאלה ונראה לי שאתה יודע את התשובה. בהחלט יש טפול לבעיה זו וכדאי לפנות לעזרה. אפשר גם לצפות בסרט "הכי טוב שיש" שהוא מתאר היטב את הבעיה. כל טוב דר' גיורא הידש

01/01/2005 | 19:08 | מאת: גלית

שבת שלום מזמן לא שוחחנו אז היום היה לי יום נפלא יום שמש שכל היום הייתי מחוץ לבית ורק בערב חזרתי רק אני תמיד מודאגת שלא לקחתי את המרוניל והקלונקס בצהרים האם זה לא בסדר מבחינתך? מה אתה אומר? אני מרגישה שאני כל הזמן מסתובבת סביב התרופות אם לקחתי או לא לקחתי האם זה נורמלי?

01/01/2005 | 19:54 | מאת: צח

זה לא נורמלי, אבל לצערי בסוף זה נהיה חלק נכבד מחיי היום יום של כולנו (אלה שכותבים פה ודומיינו).

02/01/2005 | 21:37 | מאת: גלית

נאמר לי שמרוניל 225 מ"ג ביום זו כמות גדולה לחרדה ודיכאון האם זה נכון?

01/01/2005 | 18:58 | מאת: אמא רחוקה

כל כך עצוב לי הבוקר כשראיתי את ההודעןת של מיקי והבנתי את המצב כל כך רציתי להאמין להודעות מאתמול שהוא בסדר רק נאיבים כמוני עוד מאמינים בסוף שמח כמו באגדות ולמיכאל אנו אוהבים אותך

01/01/2005 | 23:16 | מאת: גבי

את משליכה את המקרה של מיקי על כולם,הרי יש אנשים "שיצאו" מזה וזה היה רק אפיזודה חולפת. תחשבי שוב.

01/01/2005 | 18:13 | מאת: רינה

האם מותר לקחת בבוקר פרוזאק ובערב ואבן כדי לישון טוב? איזה תרופה נגד חרדה מותרת לשימוש ממושך? תודה.

02/01/2005 | 00:05 | מאת:

לרינה השילוב של פרוזק וואבן מקובל וטוב. בדרך כלל ההשפעה המעוררת של פרוזק חולפת כעבור מספר שבועות ואז אפשר להפסיק את הוובן. גם נטילה לא קבועה, כלומר לא כל יום, תמנע התמכרות ואז אפשר להמשיך עם הוואבן. פנרגן=פרומטזין היא תרופה מרגיעה שאינה ממכרת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

15/07/2008 | 12:28 | מאת: לילך

שלום רציתי לדעת אם מותר לקחת וובן בזמן ההנקה,ואם כן מה ההשלכות של זה

לד"ר הידש שלום.אני נוטל (לאחר שייעצת לי בהצלחה) בונסרין (60 מ"ג) נגד דיכאון ומחשבות אובססיביות ו"רידזין" 3 כפול 10 מ"ג. כל זה לפני השינה ואני עדין לא מצליח לישון טוב וזקוק לפעמים ל "זודורם".בביקןור חוזר במכון השינה בתל השומר עדיין לא ייעצו לי דבר חדש. מה עושים ? יש אולי פיתרון אחר. בזמנו עזרת לי מאוד לגבי היעוץ לקחת בונסרין במקום התרופות האחרונות (פרוזק אפקסור ציפרמיל וכדומה זגרמו לי לתופעות לוואי חזקות ללא כל השפעה חיובית.) דרך אגב "קלונקס" עזר לי מאוד בזמנו. תודה מראש

לאור אני שמח שעזרתי לך אבל האמת היא ואולי לא נעים לענות שאיני זוכר בדיוק את שאלתך הקודמת. בכל אופן, תחכה לתשובה ממעבדת השינה ואני חושב שקלונקס מדי פעם לא עלול להזיק. שבוע טוב דר' גיורא הידש

01/01/2005 | 14:58 | מאת: מיכאל(מיקי)

שלום ד"ר הידש, אני נורא נורא "מצטער" שאני משתלט לך על הפורום, אבל זהו אכלת אותה. כבר השתלטתי. תגיד, לא נמאס לך כבר? לא נמאס לך כבר מכל השאלות הדביליות האלה? שחוזרות פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. די עם זה די עם זה אתה רוצה לעזור לחולה נפש? לך לים, לך לבריכה, לך לקניון. תעזור להם. יש כל-כך הרבה מהם! איך אפשר ל"סבול" כל-כך הרבה חולה נפש מסביב. אין שום ברירה אלא בעצמך להפוך להיות חולה נפש! ואני צריך שני התקפים שת מאניה פסיכוטית כדי להבין את זה! לא התקף אחד! שניים! בברכה מיכאל(מיקי)

01/01/2005 | 15:12 | מאת: מיכאל(מיקי)

מהיום הזה ואליך! מחכים לי פשוט אלפי ימים של אושר צרוף והנאה מופלאה. אוי, זה הולך להיות כל-כך משעשע..... בברכה מיכאל(מיקי)

אני לא יודעת אם אה במצב שיכול להבין עכשיו רציונליות, אבל תתקשר בבקשה לרופאה שלך או לבן משפחה. אני חושבת שהתרופות נוגדות הדיכאון הכניסו אותך למצב של פעילות יתר. זה לא בצחוק. זאת לא שפיות. עדילי

01/01/2005 | 14:40 | מאת: ניצה

בני בן 11 מקבל ריטלין מזה חמש שנים, 20מ"ג ביום, בשנה האחרונה נהיו לו עוויות עם פיקים בעינים, הרופא המליץ ונתן מרשם לרספירדל וטען שזה נגד הפיקים,מזה ארבעה חודשים הוא מקבל מינון של 0.25מ"ג ליום, אני קצת קראתי על תרופה זו והבנתי שהיא נגד מצב פסיכוטי, שאלתי האם הטיפול שבני מקבל הוא נכון לדעתך? אשמח לקבל תשובתך המהירה.

01/01/2005 | 15:03 | מאת: מיכאל(מיקי)

תפסיקי כבר לשאול את השאלות הדביליות האלה. הבן שלך חולה? נכון? אז תטפלי בו, אז תנשקי אותו, אז תחבקי אותו. אז תקבלי אותו כמו שהוא עכשיו! וזו התרופה הכי טובה. בנוסף כמובן לתרופות שנותנים הפסיכיאטרים. אני לא אומר אל תתני לו תרופות! חס וחלילה וחס ושלום. התרופות נורא חשובות. אבל תשאירי את השאלה החשובה הזו לרופאים. עזבי אותך מכל זה. שלא יהיו אי-הבנות. אני מאוד בעד תרופות פסיכיאטריות. אין לי שום התנגדות ולו הקלה שבקלות אליהן. למעשה, גם אני עצמי, נוטל מדי ערב באופן קבוע גלולה שנקראת למיקטל, והגלולה הזו הביאה אותי לאיזון ביו-כימי. הייתי חולה נפש ועכשיו הבראתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני רוצה להדגיש ואני אכתוב את זה בפורום הזה עוד אלף פעמים עד שאיזה מישהו יבין- הייתי חולה נפש ועכשיו סוף סוף הבראתי! בברכה מיכאל(מיקי)

01/01/2005 | 15:30 | מאת: דור

לניצה- ריטלין יכול לעורר טיקים. את הריספרידל נתנו לילד שלך בגלל הטיקים. אין קשר לפסיכוזות. לדעתי הבן שלך מקבל טיפול יותר מדי אגרסיבי. אמנם הטיפול נפוץ ומקובל בפסיכיאטריה של הילד אבל עדיין מדובר בטיפול אגרסיבי בשביל ילד היפראקטיבי בן 11. עפ"י התיאור שלך לא בטוח שיש מקום לטיפול כ"כ אגרסיבי אבל זה כבר לשיקולך. אם תרצי אפשר לקבל חוות דעת שניה (באופן פרטי) מרופא נוסף.

01/01/2005 | 23:55 | מאת:

לניצה איני פסיכיאטר ילדים לכן תשובתי מאוד מוגבלת. אני מצטרף לדבריו של דור, אבל באופן כללי רספרידל עשויה לעזור גם לטיקים. אבל כאמור עדיף לראות את כלל התמונה ולא רק טיפול אחד מכל התמונה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

01/01/2005 | 10:21 | מאת: הודי

אשתי מוגדרת ביפולרII לאחר דיכאון מתמשך ופחדים +מחשבות עם תרופות עברה ECT בו עקב הפסקת נטילת תרופות חוץ מרספירדל נוצרו מחשבות בקצב מסחרר במשך הטיפול שלא הצליח.החלפנו מומחה שנתן לה ZEPREXA וסיפרלקס 20מ"ג.עדיין ממשיכה עם פחדים,חרדה-מועקה עקב מחשבות ללא בסיס ואין אור במנהרה.תלותיתבי ולא מתפקדת.יש לה הסטוריה משפחתית של אובדן חיים ולא רואה טעם בחיים. מה עושים בבקשה,מה אתה ממליץ.

01/01/2005 | 15:05 | מאת: מיכאל(מיקי)

מה אתה צריך לעשות? תחבק ותנשק ותלטף אותה ותאהב אותה כמו שהיא. אני כמובן כותב את המובן מאליו. אתה הרי כבר יודע את זה. אני הרי מגלה את אמריקה. כל יום אני אצטרך עכשיו לגלות את אמריקה. יום אחרי יום שעה אחר שעה. בברכה מיכאל(מיקי)

01/01/2005 | 23:58 | מאת:

להודי לא כתבת האם ה ECT עזר לה נגד הדיכאון? בכל אופן נראה שהטיפול מתאים רק הבעיה שהיא לא כל כך מגיבה לטיפול.... לא כתבת כמה זמן היא נוטלת את הזיפרקסה ונוגד הדיכאון ולזמן כידוע יש כאן חשיבות רבה. במידה והטיפול לא עזר וחלפו שישה חודשים יש מקום לשקול שינוי בטיפול או ECT. בכל אופן אפשר לאזן אותה וחשוב לאזן את המצב ולכן כדאי לחכות ולהתאמץ למצוא את התרופה המתאימה לה. בינתיים תשמור עליה כדי שלא יקרה דבר שמאוד לא רצוי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

01/01/2005 | 04:16 | מאת: מיכאל(מיקי)

קשה קשה להתרגל לשפיות.... קשה נורא. מה זה קשה? הכי קשה שיכול להיות. אני באמת תוהה לעצמי מה אני אעשה עכשיו כשאני שפוי? מה? אה, כן, נזכרתי אני צריך למצוא עבודה מכניסה, לעשות קריירה ושיהיו לי אשה ושלושה ילדים. כן, זה שפוי. נורא שפוי. אני באמת חייב לעשות את זה. חייב מוכרח מוכרח מוכרח מוכרח מוכרח. תזכירו לי מאיפה החובה הזו? זה מאלהים, או מאבא שלי או מהטבע או מהכוס אמא של העולם? תזכירו לי? אני לא יודע, אני חולה נפש קשה שצריך לקחת תרופות כל החיים... תלמדו אותי, תעזרו לי. אני מסכן. קצבה מבטוח לאומי אני צריך.... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח בברכה מיכאל(מיקי) בברכה מיכאל(מיקי)

01/01/2005 | 04:21 | מאת: מיכאל(מיקי)

דבורה, אני כבר רואה את התשובה שלך באה, אז אני אכתוב אותה בשבילך: אוי, מיקי, די די כבר להפריע לרופא לעשות את עבודתו. למה שלא תעבוד בכתיבה? אתה כל-כך חכם ויש לך כשרון למה אתה מבזבז אותו? אל תחשוב על עצמך כחולה נפש, אתה בסדר, אתה כמו כולנו. לכו להזדין....אני שפוי. הבראתי. אני רוצה להדגיש לחזור ולהדגיש, שהייתי חולה נפש קשה והבראתי...שלא יהיו ספקות בעניין. שלא תחשבו לרגע שהשפיות לא עלתה לי ביסורים רבים. אבל כנראה שצריך לסבול קצת רק כדי להבין את הדברים הכי פשוטים. הבנתם את זה? לא הבנתם את זה? מה איכפת לי.... זו כבר הבעיה שלכם לא שלי. בברכה מיכאל(מיקי)

01/01/2005 | 04:28 | מאת: ב.ב.ב

פול ווליום ברמקולים http://stage.co.il/media/yoavwazana318272.swf

01/01/2005 | 04:44 | מאת: מיכאל(מיקי)

שואל אותי אם לקחתי סמים. אני אומר לו: לא! והוא שואל שוב פעם. אתה בטוח שלא לקחת סמים? לא, יא מפגר, הטבע שלי זה הסם הכי טוב שיש. לא הבנת? אולי אני אומר את זה גם לו, אבל לא נראה לי שהוא יבין....

01/01/2005 | 02:15 | מאת: דנה2

שנה טובה לכוווולם!! עם הרבה בריאות ובלי דאגות! קחו הכל בקלות דנה.

01/01/2005 | 23:50 | מאת:

שנה טוב והמון אושר. ובהזדמנות זו תודה לכל המשתתפים הקבועים ולכל מי שתורם לפורום. שבוע טוב דר' גיורא הידש

01/01/2005 | 02:12 | מאת: גל

בעלי אספן עיתונים. יש לנו חדר שלם עם קרטונים מלאים עיתונים. כמו כן גם מרבה להקליט ולתעד תוכניות מהטלויזיה שמוצאות חן בעיניו ומעניינות אותו. שאותן אינו רואה בכלל. האם אפשר לטפל באספנות זו וכיצד?

01/01/2005 | 23:51 | מאת:

לגל אפשר לטפל וישנם טיפולים יעילים. השאלה היא עד כמה בעלך מודע שקיימת כאן בעיה? שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/01/2005 | 13:16 | מאת: גל

אינני יודעת בוודאות אם הוא מודע לאספנות. יכול להיות שהוא יודע אבל מעמיד פנים. לא הצלחתי לשמוע ממנו שהוא מודע לזה. אולי בתוך תוכו הוא יודע אבל לא מוכן להודות. היינו תקופה מסויימת בייעוץ אצל עובדת סוציאלית( גם בגלל בעיות אחרות) והיא הרימה ידיים, אמרה שאינו משתף פעולה והציע לבדוק אפשרות לפגישה עם פסיכיאטר. כמובן שבעלי נרתע מללכת למשהו כזה. לאחרונה ביקשתי מרופאת המשפחה שתהיה מעורבת, ותנסה להשפיע עליו ללכת לפגישה עם פסיכיאטר או לפחות לפסיכותרפיה. הוא די סגור, ויש לו גם שיעול שלא פתרו לו הבעייה. עשה בדיקות ריאה שיצאו בסדר ובדיקות אלרגיה שטוענים שייתכן שהוא רגיש לחתולים ולאבק. מודה מקרב לב.

31/12/2004 | 22:46 | מאת: תפוז

שלום, בפורומים בחול ראיתי שיש סרוקסט נוזלי המאפשר הפחתה הדרגתית יותר של המינון. האם יש דבר כזה בארץ?? אודה לתשובה

01/01/2005 | 02:05 | מאת: דור

אתה מתכוון לסירופ. בארץ אין סרוקסט בסירופ. יש פרוזק בסירופ למי שמעוניין וגם זה לא בשיווק המוני. באמצעות חוצה כדורים שקונים בבית מרקחת אתה יכול לחלק כל כדור לרבעים ולכן הסירופ איננו הכרחי לעניין הגמילה. אם בכל זאת תתעקש אז ניתן ליבא את הסירופ של סרוקסט מחו"ל באמצעות טופס 29 ג', בדומה לכל תרופה אחרת שלא רשומה ומשווקת בארץ.

01/01/2005 | 10:51 | מאת: תפוז

תודה על תשובתך. הבעיה היא שכל פעם יש לאשתי שבירה בהורדה בין חצי כדור לרבע כדור ולכן חשבנו על הסירופ. תוכל להסביר לי מה זה טופס 29 ג' ולמי פונים?

31/12/2004 | 21:19 | מאת: יעלי

האים יכול להיות שאני לוקחת את כדור הרסיטל ואני מרגישה עיפה וממשיכה לישון בבוקר האים כדאי להעביר את הכדור מהבוקר ללילה

01/01/2005 | 23:46 | מאת:

ליעלי בהחלט עלולה להיות תופעת לוואי שהתרופה מרדימה לכן בשלב ראשון מומלץ לנסות וליטול אותה בערב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

31/12/2004 | 21:12 | מאת: רינת

האים אפשר לשתות אלכוהול עים ריטלין

31/12/2004 | 20:47 | מאת: ראובן

שלום אמי בת 86 שנה ומאז נפילתו של אחי ז"ל לפני כ30 שנה נכנסה אמי לחרדות,דכאונות,וחוסר שינה.היא טופלה בעבר בכדורי נמבון אך הם הוחלפו בכדורי סטילנוקס 20 מ"ג לשינה, בתוספת 2 כדורים טראזודיל, בימים האחרונים היא אינה שקטה ולא ישנה טוב בלילה,במוסד בו היא שוהה נתנו לה בנוסף לסטילנוקס גם כדור נמבון וזה עזר לה,האם זה לא מזיק בריאותית,והאם זה גורם לבעיות אחרות? אודה לתשובתך

01/01/2005 | 22:55 | מאת: דור

נומבון בקשישים גורם לנפילות ולירידה בזיכרון. יש גם תלות בתרופה שמתפתחת מהר מאד. נראה שהמינון של הטרזודיל לא מספיק ויש כאן נטיה לתת כמות גדולה של כדורי שינה שרק ילכו ויגדלו. הפיתרון הוא דווקא בתרופות מהסוג של הטרזודיל. ניתן לעלות במינון של הטרזודיל או לעבור לתרופה דומה אחרת- רמרון, בונסרין, ג'ילקס ועוד. חשוב לצמצם ככל האפשר את השימוש בכדורי שינה ובטח שלא להוסיף תרופת שינה נוספת.

01/01/2005 | 23:48 | מאת:

לראובן השילוב של התרופות מקובל למרות שעדיף בונדורמין שטווח פעולתו קצר יותר. אבל כפי שדור כתב יש סיבה להפרעות בשינה. הטיפול הנ"ל הוא רק בהפרעות השינה ולא טיפול בדיכאון עצמו, כדאי אולי לטפל בדיכאון? שבוע טוב דר' גיורא הידש

31/12/2004 | 17:00 | מאת: צח

הי מיקי, אני כל הזמן קורא את הודעות ותהיותך על העולם בשקיקה רבה,בקטע של הדכאון אני מוצא שיש לנו המון מן המשותף (טוב להיות שוטפים בזה?!) בכל מקרה רציתי ממך הסבר מה ההבדל בין מאניה להיפומאניה כלומר היכן נחצא ה"קו" בין היפו לבין מאניה . בתוך מדוכא מז'ורי אני עדיין לא מבין מה רע כל כך להיות במאניה לתקופה קצרהשל כמה ימים,אני מבין שהנפילה כואבת אבל גם נפילה של דכאון הי לא בדיוק תענוג גדול. תודה ונקווה שבעתיד נדבר רק בפורום איך לגדל צמחי בית.... ולא בפורומים העוסקות במחלה זו או אחרת. צח

31/12/2004 | 20:22 | מאת: מיכאל(מיקי)

שלום צח, איך אני יכול להסביר לך את זה צח? ואם אני אסביר האם יש איזה סיכוי שתצליח להבין? הטירוף הוא כמו הנורמלי רק יותר קיצוני. אותו הדבר... אותה אהבה ושמחה וכאב סבל ושמחה ועצב רק הרבה יותר קיצוני. מה רע בזה? הרע בזה הרבה הרבה יותר רע, והטוב בזה הרבה הרבה יותר טוב. הבנת? והעולם נראה כמו אשליה, אבל יותר קיצונית. הוא הרי בלאו הכי אשליה... בהיפו מאניה עוד אפשר להמשיך לתפקד בצורה סבירה, במאניה כבר אי אפשר. זה הכל על רגל אחת אבל אני כמובן לא פסיכיאטר מוסמך אז יכול להיות שאני לא יודע. אני כותב את זה בצחוק מפני שהרופאה שלי נתנה לי לקרוא את התיק הרפואי שלי- מה שהסב לי אכזבה רבה מאוד. זה היה גם צעד שעזר לי מאוד לחזור לשפיות. בן אדם עובר חוויה כזו עצומה, וכל מה שהם מסוגלים לרשום זה איזה קשקושים מטופשים בשפה מקצועית. מצד שני, הקשקושים האלה הם מה שמניע את העולם? אבל לאן הוא בכלל נע? בברכה מיכאל(מיקי)

31/12/2004 | 20:32 | מאת: מיכאל(מיקי)

האושר הוא למצוא מישהו שכשאתה צועק "רע לי" ולא משנה איך, אז הוא יחבק וינשק אותך ויקבל אותך ויערסל אותך. ושכאתה צועק טוב לי ולא משנה איך, אז הוא ישמח איתך וירקוד איתך וישיר איתך. איפה אני אמצא מישהו כזה? אנא עארף, צריך להתחיל לחפש... אולי במכולת, אולי על שפת הים, אולי בכנרת, אולי לעולם לא... בברכה מיכאל(מיקי)

31/12/2004 | 20:33 | מאת: צח

ראה מטריקס או "פייט קלאב" כולנו חלק במעיין שרשרת מזון אנחנו כלום שעוסק כל היום בכלום. בשבילינו אנחנו הכל ומרכז העולם במציאות אנחנו טיפת מיים באוקינוס אינסופי צח

31/12/2004 | 15:06 | מאת: יוסי

האם שימוש בליתיום במינון של 300 מ"ג ליום עלול לגרום לעליה בתדירות מתן שתן וצמאון מוגבר ? מאת : יוסי

31/12/2004 | 17:02 | מאת: צח

http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=148 מקווה שעזרתי

01/01/2005 | 23:15 | מאת:

ליוסי ליטיום עלולה לגרום להפרעה בהורמון הגורם לריכוז של השתן, ולכן כאשר אי אפשר לרכז את השתן אז ישנה השתנה מרובה וצמאון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

31/12/2004 | 14:59 | מאת: חן

שלום ! האם שימוש מעל 3 שנים בלפונקס עלול לפגוע בבלוטת התריס , בכליות ,בכבד או בכדוריות הדם הלבנות ? תודה חן .

31/12/2004 | 17:10 | מאת: דור

להלן: 1) AGRANULOCYTOSIS- פגיעה בייצור כדוריות דם לבנות. תופעה מסכנת חיים. 2) SEIZURES- פירכוסים. תופעה מסוכנת. בעיקר במינונים עולים של התרופה. 3) MYOCARDITIS- דלקת חריפה בשריר הלב. עשוי להתפתח בעיקר בחודש הראשון של הטיפול. 4) תופעות קרדיו-ווסוקלריות חמורות. כמו ירידה חדה בלחץ הדם או שינויים במקצב פעילות הלב. יש לציין שלפונקס בד"כ לא גורמת לתופעות לוואי נוירולוגיות מהסוג של מערכת התנועה והשרירים (כמו טרדיב דיסקינזיה =TD). יש לציין זאת כי רוב התרופות האחרות לטיפול בסכיזופרניה כן גורמות לכך. התרופה מוגדרת כאטיפית ונמצאת בשימוש ON-OFF משנות ה-60 בארה"ב ובארץ רק בשנים האחרונות. יש פרוטוקולים של ה-FDA ומשרד הבריאות בארץ שמגבילים את השימוש בתרופה זאת רק למקרים קשים במיוחד של סכיזופרניה ובתנאי שיש אפשרות למעקב הדוק ובדיקות דם ובדיקות נוספות לעיתים תכופות. גם תרופות טיפיות (כמו לרגקטיל) יכולות לגרום ל-AGRANULOCYTOSIS (פגיעה בכדוריות הדם הלבנות)- אבל בשכיחות הרבה יותר נמוכה ולכן התרופות הטיפיות אינן מחייבות סוג כזה של בדיקות דם למרות שגם איתן זה יכול לקרות כתופעת לוואי נדירה.

01/01/2005 | 23:17 | מאת:

לחן כפי שדור כתב הלפונקס אינה פוגעת בכבד, כליות וכך הלאה. הסיכון לפגיעה בכדוריות הדם הלבנות קיים אולם הוא קטן במשך השנים של השמוש בתרופה. כלומר הסיכון הגדול הוא בשלושה החודשים הראשונה לטיפול והולך ויורד במשך השנים. אבל קיים גם אחרי שנים של שימוש. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום ! האם ריספרדל יכול להפחית מחשבות אובדניות אצל איש שסובל מדיכאון ? מחכה לתשובה .

31/12/2004 | 17:51 | מאת: אמא רחוקה

אני לא יודעת מה הרופא או דור יגידו אבל אצל הבת שלי זה גרם ליצוב הדכאון ולא להעלמותו ןהיה נסיון בתאבדות אחרי כמה חודשי שימוש לדעתי יש לשלב עם נוגדי דכאון אבל קטונתי ממלמדי

לחן אפשר להוסיף רספרידל בדיכאון עמוק וגם עם מחשבות אובדניות, אבל בתנאי שאין זה הטיפול היחיד אלא תוסף לנוגד הדיכאון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

31/12/2004 | 23:37 | מאת: בני

שלום אני בו 50 עם חרדות משולב בדכאונות מטופל 12 שנה בשיחות בלבד. לפני 6 שנים היתה לי 1.5 שנים נטולי חרדות אך מלבד שנה+ זאת אני בעליות ומורדות. הצגתי בפני המטפל שלי את העובדה שמלבד עזרה בתקופה זו וההפשרות לרכך את הכאב לפעמים לא נאלמה הבעיה. אני שואל מדוע בעצם לא לשנות כיוון להעזר בתרופות ולהפסיק את הסבל. מה דעתך?

01/01/2005 | 23:20 | מאת:

לבני גם אני שואל את אותה השאלה? אבל מה המטפל ענה לך? האם לדעתו המשך השיחות בלבד עשוי להבריא אותך ותוך כמה זמן? שבוע טוב דר' גיורא הידש

31/12/2004 | 06:26 | מאת: מיכאל(מיקי)

שלום לכל חברי הפורום היקרים... מכיוון שאני מעדכן אתכם לגבי כל פרטי מחלת הנפש הקשה שלי, הלא היא המאניה דיפרסיה המפורסמת, שהיא כמובן מחלה כרונית.. אני רוצה לבשר לכם שחזרתי להיות שפוי. למעשה, לא הצלחתי לישון בשני הלילות האחרונים בדיוק בגלל זה. כבר שכחתי לגמרי איך זה להיות שפוי, ולפתע הנה זה בא, הנה זה שב- השפיות. איך יכולתי לשכוח את התחושה הנפלאה הזו- להיות שפוי. איך יכולתי לשכוח שזה עדיף בהרבה על הטירוף? היתכן שהתרופה שאני מקבל סוף סוף התחילה להשפיע? הגענו למנוחה ולנחלה ואני באיזון ביו-כימי? או שמשהו הרבה יותר חשוב ועמוק קרה? אני לא יודע, אין לי הסבר. אבל הנה שבה לה השפיות, אבל מתוך פרספקטיבה חדשה ומעניינת- זו של הטירוף. מרתק... אני לא מצליח להירדם בלילה פשוט כי זו חוויה ממש "חדשה" בשבילי ואני קצת לא יודע איך לאכול את זה. כבר שכחתי לגמרי שפעם זה היה ככה- הייתי שפוי. הפסקתי להיות שפוי, והנה זה חזר. הייתי רוצה לצאת אל הרחוב ולצעוק בקול גדול, היאח הידד, חזרה השפיות. סוף כל סוף, איך יכולתי לשכוח אותה? איזו תחושה נפלאה זו להיות שפוי. אבל אני יודע שזה לא מקובל מבחינה חברתית לעשות דבר כזה אז אני אמנע מכך. בברכה מיכאל(מיקי)

31/12/2004 | 12:38 | מאת: מתוסכלת

מחזקת את ידך בהתמודדות היום יומית הקשה במחלה שלקית בה. מי ייתן ולא תגיע לא להתקפות של מאניה לא להיפו מאניה וכמובן לא לדיפרסיה... ותדיר תהא מאוזן, נורמטיבי ושפוי. חזק ואמץ. המתוסכלת האלמותית.

31/12/2004 | 14:36 | מאת: מיכאל(מיקי)

שלום מתוסכלת אלמונית אין שום צורך לרחם עלי- אין לי שום התמודדות יומויומית קשה עם שום מחלה. הייתי חולה במשך תקופה מאוד ארוכה במחלה אחרת לגמרי, שהמאניה והדיפרסיה היו פשוט אופן הביטוי של המחלה הזו, הגוף שלי פשוט הגיב לה. איך קוראים למחלה הזו? איך אפשר לתאר אותה? בואי נאמר ששכחתי מי אני ומה מטרתי בעולם ומה משמעות העולם הזה ומה אני חייב וצריך לעשות בעולם. פעם ידעתי את כל הדברים האלו ואיכשהוא שנה בערך לפני האשפוז הראשון שלי שכחתי את זה. והנה, לפתע, נזכרתי! אני מאושר בסוג כל-כך מופלא של אושר עכשיו, שיש בו גם אומללות גדולה כי אני עדיין זוכר איך זה להיות חולה. אני עדיין זוכר את הסיוט האיום הזה. איך יכולתי לשכוח איך זה להיות בריא? איך יכולתי לשכוח? איזו מתנה נפלאה קיבלתי לשנה החדשה. אני צריך נראה לי איזה חודשיים, שלושה או שנתיים רק להירגע ולהתחיל שוב להזכר בשפיות שלי. איך יכולתי לשכוח מה זה להיות שפוי? איך יכולתי לשכוח? איך יכולתי לשכוח? בברכה מיכאל(מיקי)

31/12/2004 | 19:57 | מאת: דנה ג.

למיקי, מאוד נחמד להיות שפוי, אבל אל תפריז בהאדרתה של השפיות.... שפוי זה הרבה פעמים אומר- מתמודד, כואב, אוהב, סובל, ובעיקר נוכח ולא בורח.... שתהיה שנה טובה, דנה

31/12/2004 | 20:13 | מאת: מיכאל(מיקי)

שלום דנה ג. נו, וכמה קל ופשוט להיות מתמודד, כואב, אוהב, סובל? לא צריך לעשות שום מאמץ- זה פשוט ככה בין כה וכה. לברוח? לאין יש לברוח? בין כה וכה אני מוכרח להיות נוכח. בברכה מיכאל(מיקי)

31/12/2004 | 20:16 | מאת: חיימיקו

וואלה צודקת. לא חשבתי על זה ככה. ולמיקי- לברוח זה להיות במאניה, או בדיפרסיה או בכל מקום שלא מתעסקים במציאות.

31/12/2004 | 05:19 | מאת: טיטי

הרופא שלי רשם 30 מ"ג ביום -כדור וחצי. כבר 5 חודשים אני לוקחת תרופה, היא עובדת, אך לאחרונה נתקלתי בבעית עודף שינה. בחודשיים הראשונים של נטילת התרופה גם סבלתי מכך, אך דווקא בזמן האחרון זה החמיר. אני מסוגלת לישון 18 שעות רצופות בלי לקום פעם אחת - זה קרה כבר כמה פעמים בשבועיים האחרונות. מאוד קשה להתעורר. מאוד חשוב לציין - אני סטודנטית, חלק מלימודיי הוא בבוקר ואני עובדת משמרות לילה פעמיים בשבוע. כך שאין לי סדר יום - אין לי בוקר/ערב מוגדרים. ייתכן שזו גם סיבה לעודף שינה, אבל עד זמן אחרון זה לא היה ככה. 15-16-18 שעות - כ3-4 פעמים בשבוע לא נראית שינה הגיונית בכל זאת. האם עליי להפחית במינון או להחליף תרופה? מאוד אודה על העצה שלכם.

31/12/2004 | 19:54 | מאת:

לטיטי בגלל התנודתיות של הדברים אני בספק אם מדובר בהשפעת הרסיטל. כנראה שהמאמצים וגם ההפרעה בשעון הביולוגי גורמים לשינה המרובה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

31/12/2004 | 21:10 | מאת: רינת

האים אלכוהול מותר עים ריטלין

31/12/2004 | 04:23 | מאת: מתוסכלת

האם האינטראקציה בין השניים מסוכנת? כי על פי הבנתי הפבוקסיל כנמנה על משפחת ssri אינו מגביל שתיית אלכוהול בשילוב. האם ההמלצה הטובה ביותר בעת נטילת הפבוקסיל, הנה לשתות משקאות אלכוהולים במינון מינורי ומבוקר? ואחת לכמה זמן זה סביר ומומלץ? בעברי נהגתי להתהולל (ולהלל:-)עם אלכוהול(בעיקר שתיית וודקה משובחת ובירות), נוהג קבוע שאך הטיב עמדי. ואני חשה שהניתוק הטוטאלי מזה חודשים מספר, עקב נטילת הפבוקסיל מרעה עמדי- מנטלית. אבקש פסיקתך בעניין. המתוסכלת האלמותית.

31/12/2004 | 19:52 | מאת:

אסור נקודה. ושנה טובה ומאושרת הידש

31/12/2004 | 00:11 | מאת: איתי

שלום דוקטור, רציתי לדעת מה ניתן לעשות במקרה שקרוב משפחה חולה בפרנויה ואינו מוכן להכיר בכך ולקבל טיפול. המצב כרגע הוא מדאיג מאוד ומצריך טיפול דחוף.

31/12/2004 | 04:39 | מאת: מתוסכלת

בשל מגבלתו וחששותיו הפרנואידים אין כל עילה מוצדקת לשכנעו להכיר במצבו ולהניעו לגשת לטיפול בהול, כשם שאדם פסיכוטי אינו מסוגל למודעות אישית והכרה במצבו. במקרה של הכחשת החולה מדעת(תהליך של הדחקה) או שלא מדעת, ניתן לגשת לפסיכיאטר מומחה, ולציין לחולה שמכיוון שאתם מודאגים מאוד ממצבו וחרדים לשלומו וגורלו, והוא בטוח בעצמו שהוא במצב נורמטיבי ושהכל תקין, אתם הולכים לרופא מומחה שישלול את הנחת היסוד שלכם, ותשדלו אותו שישיג בכך אך אלמנטים חיוביים. ראשית: תפסיקו לנדנד לו ובכך הוא יקבל תמיכה סביבתית וגושפנקא מקצועית-קלינית שהוא בסדר גמור וצודק בתחושות הפראנואידיות שלו, וכן יזכה שמעצם ההכרה שהוא בסדר תתמכו בו ותאמינו לו ותדבקו בחששותיו "המוצדקים" "והריאלים" ועל ידי כך תוכלו לטפל בכל המתנכלים לו ולסייע לו במצוקתו (במחלת הרדיפה שהוא לוקה בה-וזה בינינו:-) בהצלחה רבה רבה. המתוסכלת.

31/12/2004 | 19:51 | מאת:

לאיתי אכן שאלה קשה ולא תמיד יש פתרון. הכלל הראשון הוא התמדה-להמשיך ולהסביר שישנה בעיה והוא חייב להגיע לפסיכיאטר, וכמה שיותר קרובי משפחה או אנשים משתתפים במסע השיכנוע הזה כך יותר טוב. הדבר השני הוא ההתייחסות למחשבות השווא, צריך ללכת בשביל הביניים של הסכמה שהאדם מאמין במה שהוא מאמין, והסכמה שאתה והאחרים מאמינים בדברים אחרים. כך אפשר לשמור על הקשר עם האדם וגם לא להסכים לכל מחשבות השווא. שבת שלום, דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 23:55 | מאת: אורנה

האים הבן שלי לומד נהיגה ולא תמיד מרוכז עפ שהמורה אומר שהוא נוהג טוב אבל תמיד מגיע לטסט ולא עוהר הוא לוקח כדור אחד רסיטל במשך שנתיים האים כדור ריטלן טוב לרכוז הוא בן 19 ואים כן באיזה מינון מתחילים

31/12/2004 | 16:34 | מאת: דורון

השאלה למה הוא הוא לא מרוכז בטסטים , אם חוסר הריכוז נובע מחרדה אז כדור הרגעה לפני המבחן יכול לעזור לו ולאו דווקא רטלין שהוא כדור מעורר. כך שצריך להתיעץ ברופא המטפל שמכיר אותו ולהתאים כדור למקרה.

31/12/2004 | 19:47 | מאת:

לאורנה אכן ריטלין אינה תרופה שנוטלים באופן חד פעמי מסיבה של בחינה מסויימת. כפי שדורון כתב חייבים להביע לאבחנה ולראות את הגורמים, האם מדובר במצב נפשי או בהפרעת קשב וריכוז. שבת שלום, דר' גיורא הידש

31/12/2004 | 21:06 | מאת: אורנה

אכו יש לו בעיות קשב וריכוז האים טוב לקחת ריטלין והאים זה עוזר להיות מרוכז הוא לא היפר אלה באופיו הוא חיצוני רגוע יש לו דימוי עצמי נמוך ובעיות קשב וריכוז מה המינון הרגיל שלוקחים והאים השילוב עים רסיטל הוא טוב

ד"ר הידש שלום , אחותי סובלת מגיל ממש צעיר חמש- שש ממחלת עור שנקראת"PSORYASIS " מחלה לדעתי איומה הן פיזית והן נפשית, היא סבלה המון מכאבים ופצעים מוגלתיים ברגליים ידיים וגוף , בבהס סבלה מנידוי - הילדים פחדו להידבק, למרות זאת תמיד הייתה עם שימחת חיים , מצחיקה חייכנית , אני חוקרת את המחלה מההיבט הפסיכולוגי ורוצה לדעת את הקשר בין מחלת העור(במיוחד בגיל צעיר)לבין טרואמת ילדות, מהביית מהגן או אפילו עוד בזמן האם בהריון , האם נעשו מחקרים בנושא האם יש קשר, מה יכול לגרום לילד לחלות בפסוריאסיס בגיל כל כך צעיר? מה ידוע לך על קשר זה מלבד מצב נפשי של מתח?

להילה אכן המצב הנפשי קשור מאוד לפסוריאזיס, גם בהתפרצות וגם במהלך המחלה, אם זאת לא תמיד, ישנו מרכיב גופני ביולוגי ומרכיב נפשי, הדברים מוכרים וידועים. לצערי איני זוכר כעת חומר יותר ספציפי לגבי הפסוריאזיס והפרעות נפשיות מסויימות. כמובן שבילדים הדברים עוד יותר מורכבים והמחלה הפסיכוסומטית הקלאסית בילדים היא אסטמה. לצערי איני יכול להיות אופטימי שיש הרבה חומר על כך למרות שהדברים מעניינים, אבל אף פעם אסור להתייאש, בטח יש כבר משהו שכתב על זה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 23:15 | מאת: א.ש

אני סובל מתופעת חרדה זה 15 שנים. הייתי בטיפול פסיכיאטרי אך ללא הועיל. לאחרונה הלכתי לטיפול אצל רופא ותמורות חדשות החלו במצב בריאותי. ניתנה לי תרופה חדשה בשם ציפרמיל (כדור אחד ביום 20 מ"ג) אשר שיפרה לעין ארוך את מצבי הנפשי. בפעם האחרונה קיבלתי מבית המרקחת תרופה חליפית בשם רסיטל. שאלותי הם: 1. האם אני צריך לקחת את התרופות הנ"ל כל החיים או ניתן להפסיק אותם לאחר תקופה מסוימת. 2. יש לי תופעות לוואי כדלקמן: א. גירוד בכל הגוף במיוחד בסוף היום, ב. ירידה בחשק מיני אך עם השפעה הרבה יותר נמוכה מהתרופות שקיבלתי בעשור האחרון. ג. עליה במשקל כ-4 ק"ג במשך חצי שנה. האם תופעות אלה הם טבעיות בגלל השימוש בתרופות הנ"ל ואם כן , האם יש דרך טיפולית בתופעות לוואי אלה? בברכה

שלום, אני חושב שהיית בעבר בפורום, או שהיה זה משהו עם כינוי זהה. בכל אופן טוב שישנם חידושים ומצליחים להתאים לך תרופה. בקשר לשאלותיך, הטיפול הוא בדרך כלל למשך מספר חודשים אבל כמובן שעם הסטוריה כמו שלך הוא ממושך יותר. - 15 שנים של חרדות. כמובן שאיני מכיר אותך מספיק כדי לקבוע את משך הטיפול אצלך ואני יכול למסור רק על קווים כלליים. כל היתר הן תופעות לוואי של ציפרמיל=רסיטל, יתכן שהגירוד לא אבל סביר שכן, תבדוק האם הגירוד מופיע גם עם רסיטל וגם עם ציפרמיל למרות שצפוי שלא יהיה הבדל. לצערי אלו תופעות לוואי שאין להן טיפול אבל פעמים רבות הן חולפות או מוקלות עם הזמן. שבת שלום, דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 22:06 | מאת: שרה גרנד

לא ברור לי כיצד אני רואה את התשובה של הפסיכיאטור הנכבד. כתבתי בקשר למתן תרופות לבתי וקיבלתי הודעה שקיבלתי הודעה ואינני יודעת איפוא וכיצד. כתבתי בזמנו בשם רות גרנד עם אותו אימייל המופיע עכשיו. אבקש להסביר לי העניין. בתודה רבה רבה. או אולי אפשר לטלפן אלי? כמובן שהוא יהיה חסוי. הטל' הוא: 03-6410845

לשרה/רות ישנה תשובה לשאלתך מיד אחרי השאלה מופיעה התשובה, אבל אנסה להקל עליך. נראה שהבת אינה מאוזנת ובבית החולים מודים בכך. עם זאת תמיד כדאי לשמור על תקווה ולנסות את התרופות שישנן. אפשר כמובן לקבל את כל הפרטים ולהתייעץ עם אחד הפסיכיאטרים המובילים בארץ. בכל אופן לא הייתי מרים ידיים אצל חולים בסכיזופרניה מבלי לנסות את הלפונקס. הלפונקס היא עדיין התרופה הטובה ביותר למרות שיש לה חסרון גדול שהיא עלולה לפגוע בכדוריות הדם הלבנות ולכן חייבים לבצע בדיקת דם באופן שוטף. כל טוב דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 21:30 | מאת: גיל

בן 51 בריא. בעיקבות משבר התחילה חרדה לפני שנה. מן פחד והרגשה שעומד להתעלף. היו כמה ארועים. לפני חצי שנה קיבלתי סירוקסט 20 מ"ג. לאחר 4 שבועות לא פשוטות של הסתגלות, החיים הפכו נהדרים. אין התקפים. יושן טוב והכל בסדר. 1. מה ההשלכות ואיזה נזקים עשוים להיות ? 2. איך יודעים מתי להפסיק ? 3. באיזה מינונים מקובל להפסיק (כדור ליומיים, או חצי במשך כמה זמן או...?) ? תודה

30/12/2004 | 23:21 | מאת:

לגיל אני שמח שאתה מרגיש בטוב. הסרוקסט אינו גורם לנזק, נזק במשמעות שאחרי סיום הטיפול ישנה פגיעה במערכת כלשהי, כך שאפשר להרגע. סיום טיפול הוא דבר מורכב מפני שצריך לראות את כל התמונה, כך שאתה כותב שהחרדות החלו בעקבות משבר, אז קודם כל צריכים להיות בטוחים שהמשבר חלף, וכמו כן צריך לראות את כל ההבטים של החיים - עבודה, משפחה, בריאות וכך הלאה. לכן כל סיום טיפול הוא בהתייעצות עם הפסיכיאטר המכיר אותך. הטיפול המינימלי הוא בערך לשנה. כיום גם כאשר אתה מרגיש בטוב החרדות עלולות לחזור, הסכנה להשנות רבה ביותר בשנה הראשונה. כך שכעת אתה לוקח טיפול מונע ומשמר את המצב הטוב. סבלנות כל טוב דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 18:10 | מאת: אסתר

שלום, אישה בת 55, גרושה 9 שנים, אם לארבעה ילדים חולת מאניה דפרסיה עם עבר תורשתי במשפחה (אחות, אמא וסבתא). ב-20 השנים האחרונות היו לה אשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים לפחות פעם בשנה לתקופות של 3-4 חודשים. אין לה דירה – מה שהרבה פעמים גורם לה להישאר מאושפזת ללא צורך. כמו כן לארבעת ילדיה אין אפשרות לעזור לה. ועדת משרד הבריאות בשיתוף העובדת הסוציאלית של בית החולים ניסו למצוא לה פתרון כגון דיור מוגן והוסטלים. עד היום היא עברה בין שלושה הוסטלים ודיור מוגן אך המקומות לא נמצאו לה מתאימים מבחינה חברתית – מה שגרם לה לחזור אל בית החולים במצב גרוע יותר מזה שהיא יצאה ממנו. שאלתי אליך היא – איזה עוד אופציות אפשר להציע מלבד דיור מוגן או הוסטלים ?! שמעתי שיש אפשרויות לכל מיני כפרים, כמו כפר אברהם... איך אפשר לעזור לאותה אישה כדי שתוכל להמשיך לחיות עם כבוד !? תודה רבה, אסתר

30/12/2004 | 23:24 | מאת:

לאסתר איני מכיר את כפר אברהם, אבל הבעיה היא החברה ובכל כפר והוסטל תהיה בעיה דומה. את רואה שעושים מאמצים למצוא לה חיים עצמאיים ככול הניתן מחוץ לבית החולים אבל הבעיה כנראה היא מסגרת מתאימה. לעתים קשה למצוא. אפשר אולי לחפש באתר של משרד הבריאות, יש שם די הרבה חומר על שיקום ועל מקומות הדיור השונים. תנסי כל טוב דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 15:28 | מאת: רונית

שלום ד"ר הידש, מזה שנה וחצי הייתי בטיפול על פאקסט, במטרה לטפל בטריכוטלומניה. למרות שיפור חיובי של הפאקסט במצב-רוח שלי, הרופאה החליטה להפסיק את הטיפול כיוון שהכדור לא השפיע על הטריכוטילומניה ולא שיפר את המצב אפילו במעט. בהתייעצות עם פסיכיאטר נוסף (לא מקופת חולים), נמסר לי שיש אנשים שפאקסט לא משפיע עליהם ואילו המקבילה המקורית - סרוקסט כן משפיעה. לאחר ששוחחתי עם הרופאה, היא אמרה לי שצריך אישור של הפסיכיאטר המחוזי לסרוקסט בקופ"ח מכבי ושהיא לא חושבת שסרוקסט ישפיע אם פאקסט לא השפיע. אני לא יודעת איך לגרום לקופ"ח מכבי לתת לי סרוקסט. ואני לא יכולה כמובן להחליט לרופאה מה לתת לי. מה שמשאיר אותי די מתוסכלת. לפני חודש הפסקתי את הטיפול מתוך ייאוש שהתרופה הבאה שהרופאה רצתה לתת לי (אנאפרניל) גם לא תעבוד. האמת היא שאיבדתי את האמון ברופאה אחרי תקופה כזאת ארוכה ללא תוצאות שהיא אפילו לא טרחה להחליף אותה, ואני לא מעוניינת לחזור אליה. מצד שני, לפנות לרופא חדש ולא מוכר במכבי לא ממש מעודד אותי. אולי תוכל לייעץ לי מה לעשות? (לידיעה כללית: הייתי על 60 מ"ג פאקסט זה קרוב לשנה). מיותר לציין שאני בדיכאון.

30/12/2004 | 23:27 | מאת:

לרונית צר לי אבל איני יכול להחליף את הרופאה בטיפול שוטף, יהיה זה מאוד מאוד לא אחראי לטפל בך על סמך מכתב קצר...ובלי לראות אותך. בכל זאת אנסה לעזור. על פניו פקסט וסרוקסט הן אותה התרופה למרות שבתי החרושת שונים. כמובן שלא נערך שום מחקר השוואתי ביניהן (ולא יעשו), אבל ישנן שמועות שונות וניסיון של רופאים בשתי התרופות ולכן נאמר לך מה שנאמר. אם אינך סומכת על הרופאה אז אולי כדאי בכל זאת למצוא את האומץ והמאמץ ולהתקשר לרופא אחר. במכבי לא צריכה להיות בעיה עם המעבר של הרבעון (מחר בערב....). שנה טובה דר' גיורא הידש

01/01/2005 | 08:35 | מאת: רונן

את נמצאת כיום על המינון המקסימאלי של פקסט אני הייתי מבקש מהרופא לעבור לתרופות אחרות כמו :לוסטרל או פווקסיל.

30/12/2004 | 15:26 | מאת: דורון

האם סרוקוול מתאים לטיפול בocd? הייתי חייב להפסיק לקחת ריספרדל בגלל רמות גבוהות מדי של פרולקטין, ואיני יכול להרשות לעצמי לרכוש גאודון.

30/12/2004 | 23:29 | מאת:

לדורון איני מכיר מחקר שאשר בדק סרוקוול עם OCD אבל יש הגיון להוסיף את התרופה כמו את הרספרידל וגאודון אם אין ברירה אחרת. כל טוב דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 14:23 | מאת: עידן

אהלן אני בן 22 חוויתי התקפי חרדה(לדעת הרופאים)לפני חצי שנה וכבר כמה חודשים שאין לי התקפף, אתמול פתאום באמצע עבודה בבית הרגשתי כאב תעוקתי ולוחץ בחזה בצד ימין אמרתי לעצמי תתעלם זה סתם אבל זה לא עבר ופתאום הרגשתי שאני מאבד את עצמי לאט לאט ואז יורד לקרקע והדופק מתחיל לטוס עד שהייתי עם סחרחורת שוכב על הרצפה והדופק טס ממש על איזה 140 או יותר, התחלתי לצרוח ולהרגיש שזה הסוף הולך לקחת אותי עוד דקה וזהו אני גמור. ממש נכנסתי להסטרייה והוריי היו לידי ושפכו מים וניסו להרגיע, שאלתי היא האם באמת הגיוני שמקרה כזה קורה כתוצאה של התקף חרדה? ולמה זה קורה אם לא חשבתי על זה בזמן עבודה.

30/12/2004 | 20:04 | מאת: אור

כן.זה התקף חרדה. זה בא יש מאין. לי זה בא באמצע הלילה, לפני שינה, בעבודה. לא צפוי. תטפל בזה ומהר. לך לפסיכולוג/פסיכיאטר!

30/12/2004 | 23:30 | מאת:

לעידן ההתקף דומה להתקף של פאניקה אשר שייכת למשפחת החרדות. כל טוב דר' גיורא הידש

31/12/2004 | 01:12 | מאת: רחלי

לפי איך שזה נשמע- פתאומי, באמצע עבודה, כשלא חשבת על משהו מסוים - זה נשמע גופני לחלוטין. אמנם להרגשות שחוית קוראים "פניקה", אבל לא נשמע שבאמת היית בפניקה ממשהו, חוץ מה"פניקה" עצמה שפתאם תפסה אותך. אבל זה הגיוני, וגם זה לא הסיבה שהיא פרצה. אני נוטה לחשוב שזה איזה דפקט בגוף שלא מצאו לו עדין הסבר, כמו התקף לב שבן אדם מקבל פתאם. אבל כיון שההרגשות דומות להרגשות שקורות במצב נפשי מסוים ואין לה הסבר אז מיחסים את זה לנפש. יכול להיות שכן היית בלחץ מסוים, אבל אם אתה לא חושב כך, נראה לי שאין טעם להסתבך בלחקור את הבעיה הפסיכולוגית, ופשוט כדאי להתיעץ עם פסיכיאטר לגבי תרופה מתאימה. כל מה שכתבתי זו רק ההתרשמות שלי, הבלתי מקצועית. קח את זה בערבון מוגבל. תרגיש טוב!

30/12/2004 | 14:11 | מאת: ורד

שלום רב, אני מזה כמה שנים נוטלת כדור ליתיום בבוקר וכדור בערב. זה עוזר לי לייצב את מצב הרוח בצורה נהדרת אבל לרוע מזלי, צצים לי כל פעם במקום אחר בפנים פצעים אדומים. שאלתי היא כפולה: האם הפצעים נובעים מהליתיום והאם יש כדור בסגנון של הליתיום שלא גורם לפריחה? אשמח אם תענה לי באופן אישי במייל שלי. בתודה מראש. ורד

בעקרון יש כדור בשם ולפורל וגם כדור אחר בשם טגרטול. תרגישי טוב

לורד גם וולפורל=דפלפט וגם טגרטול מיועדים לאותה המטרה כמו הליטיום-מייצבי מצב רוח. איני רואה את הפצעים שיש על הפנים אבל ליטיום יכול לגרום לתופעה של פריחה או פצעים על הפנים. כל טוב דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 13:33 | מאת: שירה

שלום, בזמן האחרון אני שרויה במתח רב, והדבר התחיל למצוא בטויו בהפרעות שינה של יקיצה באמצע הלילה ללא יכולת להירדם מיד שוב, כי מחשבות ודאגות שונות בדבר העתיד מותירות אותי במצב של עוררות גבוהה. גם במשך היום סף הרגישות שלי מאד מאד נמוך. כל פעולה נראית לי כמו חציית ים סוף, ובכלל מחשבות שונות על מצבי המשפחתי, כלכלי, תעסוקתי מעסיקות אותי. כמובן- אינני מרוצה מכל אחד מהנ"ל שציינתי ואני כל הזמן בוחשת בהווה, מנסה לחשוב מה לעשות כדי לשפר וגם מידי פעם חושבת על העבר שהיה טוב יותר (אולי...). כל הזמן יושבת לי אבן בלב, אבל לא משתקת אותי מעשיה. אני עושה מה שצריך, אך בלית ברירה, וכפי שציינתי כל פעולה נורא קשה לי. צורכת ממני אנרגיות אינסופיות, ולפעמים אני אפילו "מתמוטטת" ובוכה. אני מנסה לפצות את עצמי על ידי קניה של דברים שאני צריכה, כדי שאולי ארגיש יותר טוב, אבל זה גם לא פותר את הבעיה. אני מאד מאד מאד לא מרוצה מהחיים שלי כעת ועוד יותר מההרגשה הקשה בה אני חיה כל הזמן, וכל המחשבות והדאגות. אני גם מנסה להיאחז בדברים האובייקטיביים הטובים שיש לי בחיים, אבל גם זה לא מצליח. הייתי רוצה להגיע למצב של "אדישות", שלא אהיה כ"כ רגישה וכ"כ מתעסקת עם עבר-הווה-עתיד, ופשוט לחיות את הרגע וליהנות ממנו. בנוסף, תעסוקתי דורשת יכולת חשיבה וריכוז וגם את זה אני בקושי מצליחה לעשות, והתפוקה מאד מאד ירדה-דבר שלכשעצמו מטריד אותי, וכך אני נכנסתי למעגל קסמים. אני יודעת שלא תוכל לטפל בי בפורום, אבל הייתי מבקשת ממך כיוון לטיפול ולא רק של איש מקצוע אלא לדעת גם איזו סוג של תרופה מתאים לי.בתודה מראש.

30/12/2004 | 23:36 | מאת:

לשירה ישנן מספר נקודות במכתבך אשר מצביעות על הצורך בטיפול- את כותבת על ירידה בתפקוד, על כך שאת מודאגת מהמצב ודאגה זו כבר מחריפה את המצב מעין מעגל סגור, דבר חשוב הוא כמה זמן המצב נמשך-זאת לא כתבת. הטיפול הנפשי הוא שיחות ותרופות והשילוב בין השניים. כמובן שצריך לבדוק מה מתאים לך, הטיפול התרופתי המקובל הוא בתרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון הפועלים על הסרוטונין כמו הפרוזק, סרוקסט וכך הלאה. כל טוב דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 12:16 | מאת: מיכל

שלום רב, רציתי לשאול האם טיפול תרופתי עלול לגרום נזק כלשהו, נפשי ו/או מוחי בלתי הפיך? לפני יומים התחלתי טיפול ב- Cipralex למה שהובחן כדיכאון קל שנובע כנראה מדיכאון חורף. הכדור (חצי) השפיע עלי כבר מהיום הראשון (נאמר לי שאמור להשפיע רק אחרי שבועים). אני נחשבת כבעלת רגישות יתר (התשאול שלה התמקד בנסיון לאבחן האם יש גם היפו-מאניה - המסקנה שכנראה שלא אלא שהטווח אצלי יותר רחב). רציתי לדעת האם אני יכולה להיות רגועה ולהנות מהשלווה שהכדור מביא או שיש לי סיבה כלשהיא לדאגה. לא רוצה ולא מוכנה לפגוע בעצמי בשום דרך, מכירה את הגוף-נפש שלי הכי טוב בעולם, ההשפעה היא במובהק כימית ולא "פסיכולוגית". האם זה בטוח להמשיך ולהשתמש בכדור? אני הרבה יותר רגועה, קמה בבוקר בקלות, הראש שקט, הכל ניהיה קל ופשוט יותר, כאילו האוויר נקי ועביר יותר.

30/12/2004 | 12:44 | מאת: חגית

הכדורים הללו לא גורמים שום נזק מוחי !

30/12/2004 | 15:01 | מאת: עונה

לכי לפסיכיאטרית שלך.

30/12/2004 | 18:23 | מאת: דור

קשה לתת תשובה לגבי שימוש ממושך. יש מאמרים שקושרים בין שימוש ממושך (מעל 10 שנים) בנוגדי דיכאון לשכיחות גבוהה יחסית של סרטן-השד בקרב נשים שנטלו תרופות מסוג זה. מצד שני התועלת בטיפול התרופתי בד"כ גבוהה ואין זאת סיבה מספקת בשביל להמנע מטיפול שניתן ע"י רופא.

למיכל לא נגרמים נזקים או תופעות שלא ניתנות לתיקון בשימוש מקובל של התרופות כולל ציפרלקס. יחד עם זאת כמי שמודעת לגוף-נפש, מצב נפשי לא טוב, דכאון ומתח עלולים לגרום לנזקים ומחלות גופניות.... כל טוב דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 11:53 | מאת: א'

שלום רב. אני מאוד רוצה לקבל תשובתך.אני סובלת מחרדות.פעמיים התחלתי עם טיפול תרופתי (סרוקסט) שעזר לי,אבל לצערי הפסקתי פעם ראשונה במיידית אחרי שכל הביעות עברו (וזה גרם לחרודות נוראיות).פעם שניה עוד פעם הפסקתי את הטיפול באופן מיידי.(נכנסתי להריון) בזמן הלידה היה הכל טוב וגם אחרי הלידה.והנה עכשיו הכל חזר.בצורה מאוד מוזרה,ןמאןד חזקה.אני לא יכולה לישון,לא יכולה לאכול,שום דבר. הלכתי לרופא,הוא נתן לי עוד פעם סרוקסט.האם זה יעזור לי?למה כל כך קשה לי?כל הזמן יש לי רעידות,וגם כל הפנים קפואים.סחרחורות וכל מה שיכול להיות. אני התחלתי את סרוקסט במינוןן של כדור אחד (חצי בבוקר,חצי בערב). מה עליי לעשות?אני כבר משתגעת מכל המצב הזה.

30/12/2004 | 23:41 | מאת:

לא' נראה שקיימת נטיה כלשהי לדכאון והטיפולים הקודמים היו מאוד חלקיים.... נקווה שהסרוקסט ישפיע לטובה והפעם תתמידי בטיפול. לדיכאון וחרדות יש יתרון וחסרון. היתרון הוא שהדיכאון חולף לגמרי ואת חוזרת להיות רגילה כמו תמיד. החסרון הוא שהתופעות עלולות לחזור כפי שלמדת מניסיונך. בינתיים ניתן להוסיף באופן זמני תרופה נוגדת חרדה כמו וואבן או לוריון עד שהסרוקסט יתחיל להשפיע ואת תסבלי פחות. כל טוב דר' גיורא הידש