פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
30/12/2004 | 09:57 | מאת: ריקי

לדר הידש שאלתי היא מה קורה לאדם שאין לו חוסר בסרוטונין ונוטל תרופה המעלה סרוטונין? האם ישנם תופעות לוואי לעודף סרוטונין?

30/12/2004 | 18:16 | מאת: דור

התרופה מביאה את הסרוטונין עד רמה מסויימת. היא לא "מציפה" את המוח בסרוטונין ולכן גם אדם שלא סובל מדיכאון יכול לקחת אבל הוא לא ירגיש שינויים שקשורים לעליה במצב הרוח. אולי ירגיש שינויים אחרים שנובעים מתופעות הלוואי או תופעות אחרות של התרופה אך ההשפעה העיקרית לא תעבוד עליו. הדבר איננו גורם לעודף בסרוטונין.

30/12/2004 | 23:43 | מאת:

לריקי מעבר לשאלת הסרוטונין מעניין מה התרופות עושות וכיצד הן משפיעות על "אדם בריא" או אדם שאינו סובל מדיכאון. נראה שהפרוזק לדוגמא מעלה את הביטחון העצמי, האדם נעשה עם יותר מרץ ואופטימיות והרגשה כללית טובה. נראה שזו הסיבה לפופולריות הרבה של התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 09:31 | מאת: א'

אנשים,כל כך רע לי.כולם אומרים שמסרוקסט אין תופעות לוואי,אבל אני מרגישה נורא. אולי פשוט המינוןן ההתחלתי זה גבוע?אני פשוט מתה,אנשים.זה באמת נורא. לא רשמתי,סובלת התקפי חרדה.מוזר שההתקפים נמשכים כל כך הרבה זמן.זה מאוד,מאוד קשה לי.ואים לי תקווה שזה יעבור.בא לי כבר להפסיק עם הסרוקסט הזה. ואם זה לא יעזור לי? רציתי לשאול גם את ד"ר הידש.מה זה ?למה חרדות נמשכות כל כך הרבה זמן.ומה המינון הנכון של סרוקסט,בהתחלה.אני לוקחת כדור אחד ביום.וזה יום שני שלי.

30/12/2004 | 18:59 | מאת: דורון

אם זה רק יומך השני לטיפול הכדור עדיין לא משפיע בכלל, לוקח כמה שבועות עד שהכדור מתחיל להשפיע וכמה חודשים עד שמגיע להשפעה המירבית. בכדי למנוע תופעות לואי קשות כדאי להתחיל בחצי כדור ליום לשבוע הראשון ורק אחר כך להעלות לכדור שלם. כדאי לך לבקש מהרופא כדור נוסף שפועל מיידית להורדת חרדות לתקופת הביניים שירגיע אותך עד שהסרוקסט יתחיל לפעול. אז סבלנות עם הסרוקסט תני לכדור הזדמנות להתחיל לעבוד.

30/12/2004 | 20:10 | מאת: אור

רק לא להתייאש. צריך סבלנות. אני הייתי במצב דכאוני, התקפי חרדה, היה חרא..... אך לוקח זמן עד שהסרוקסט משפיע. תהי/ה בקשר עם הפסיכיאטר ותזכור/י שזה יעבור ויבואו ימים טובים יותר ועוד תחייכ/י.תמיד יכול להיות יותר גרוע. למה באה החרדה? יכולים להיות הרבה גורמים: מצב נפשי, לחץ, מתח, עצבים, רגשות, אירועים בחיים, מזון..... רק בריאות!

30/12/2004 | 09:14 | מאת: שלום

שלום רב. רציתי לדעת האם במסגרת הציבורית קיימת אפשרות לשיחות (פסיכותרפיה) בצורה אינטנסיבית מאוד, ומהן האפשרויות העומדות בפני כחסר יכולת כספית. אני גר בצפון הארץ.

30/12/2004 | 12:41 | מאת: יעל

אתה יכול לפנות למוקד כללית של קופ"ח כללית ולשאול.

30/12/2004 | 13:59 | מאת: דור

לשלום- מה כ"כ דחוף בשאלה שלך לעומת שאלות אחרות? כעיקרון פסיכותרפיה לא כלולה בסל השירותים של קופות החולים אבל הרבה פעמים ניתן לקבל טיפול של פעם בשבוע במסגרת מרפאתית כאשר הטיפול יכול להינתן גם ע"י מתמחה. אם המצב קשה ניתן לשקול אישפוז יום בבית חולים פסיכיאטרי או בבית חולים כללי שיש בו מחלקה פסיכיאטרית. שירותי הפסיכיאטריה בארץ הם יחסית מתקדמים באפשרויות שהם מציעים ובשביל כך יש לפנות ישירות לבתי החולים.

30/12/2004 | 17:36 | מאת: מתוסכלת

במסגרת השרות הסוציאלי הציבורי, אתה זכאי לטיפול נפשי אינטנסיבי וממושך(בדרך כלל כשנה)בסגרת המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש, הממוקמות בכל עיר ואם בישראל. אך אליה וקוץ בה: זמן ההמתנה הנו ארוך ביותר, לאחר שלב האינטק, והנו מייגע. הוא נע בין חודשיים(במקרה הטוב)לחצי שנה(בדרך כלל). באם עסקינן במקרה חירום תציין שמדובר במשבר שהנך שרוי בעיצומו, ואזי יתכן כי תכנס לקטגוריה אחרת ותזכה למתן שיחות פחות אנטנסיביות וקצרות טווח, אך תומכות בזמן נתון של המצוקה, דהיינו: בזמן אמת. כמו כן עומד לרשותך מתן טיפולים בשעת משבר (ללא המתנה מורטת עצבים ואי אלו פרמטרים מחמירים אחרים) בחברת מיטב- התערבות בשעת משבר. חזק ואמץ. אחותך לצרה המתוסכלת הניצחית

30/12/2004 | 23:47 | מאת:

לשלום, אם אתה מהצפון, אני חושב שעדיין קיימת מרפאה דחופה ברמב"ם, אפשר להגיע לשם בבוקר כמקרה דחוף (למרפאה) והם יעריכו את המצב ואת הדחיפות. כל טוב דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 02:00 | מאת: רחלי

מיקי, אני מחכה לתשובתך ..

30/12/2004 | 04:21 | מאת: מיכאל(מיקי)

30/12/2004 | 05:01 | מאת: סתם

שלחת עם יונה?

30/12/2004 | 05:13 | מאת: סתם סתם

בטח שעם יונה, איזו דרך יותר טובה אתה מכיר? שלחתי עם שתי יונים- אחת עם המסר, והשנייה עם עוד עותק לשם גיבוי.

29/12/2004 | 23:00 | מאת: ענבר

שאלה - האם טיפול תרופתי הוא הכרחי או שאפשר "להסתדר" גם בלי?? הסבר: בעבר פניתי לפסיכיאטרים שונים שהציעו טיפול תרופתי טגרטול, פבוקסיל, סרוקסט ועוד כמה שאינני זוכרת את שמם. תמיד הפסקתי לאחר כמה חודשים כי לא הרגשתי בשינוי לטובה. כיום אינני מטופלת בשום תרופה, אך האם אני זקוקה לטיפול? איך אדע???

30/12/2004 | 01:33 | מאת:

לענבר לא כתבת ממה את סובלת או את האבחנה? אז כיצד אדע האם את צריכה טיפול תרופתי?? בכל אופן אני מסכים אתך שאין הרבה טעם ליטול טיפול תרופתי שאינו מועיל. אולי צריך למצוא את התרופה שמשפרת את מצבך? כל טוב דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 11:38 | מאת: ענבר

שלום דר' הידש מפסיכיאטר אחד שהייתי אצלו, נאמר לי שאני סובלת בדרגה הנמוכה של הפרעת אישיות גבולית. שאר הפסיכיאטרים לא אמרו מה האבחנה, תיארתי את התסמינים(דכאון, מצבי רוח, עצבות) והם נתנו את הכדורים. וחוץ מזה, מה זה משנה הרי אם הם החליטו שאני צריכה את הטיפול התרופתי אז אני צריכה אותו, לא??? תודה שהשבת לי.

29/12/2004 | 21:50 | מאת: oven

האם מישהו שמע או מכיר את פרופסור גרינהאוז לאון? אשמח לקבל חוות דעת או סיפורים מיוחדים, בברכה ותודה.

29/12/2004 | 23:12 | מאת: מתן ברוכין

הוטב מכולם פסיכיאטר אדיר עשה לי את החיים הוציא אותי מהבור הכי עמוק והכי חשוב בן אדם

30/12/2004 | 14:14 | מאת: משיב

הפורום לא מיועד לרכילות על רופא כזה או אחר. תקח בחשבון שדיעה של אדם אחד לא שווה הרבה שכן היא יכולה להיות גם יוצאת דופן.

שלום דוקטור מומחה פסכיאטרי משפטי מבית המשפט קבע לי 10% נכות לתסמונת בתר חבלתית בממצאיו קבע שלנל יש הדחקה עמוקה ובגלל הזמן הרב שעבר מאז התאונה ובגלל שהנפגעת אינה עברה טיפול שיקום התסמונת הינה מקובעת ושטה בתת מודע ללעיתים במודע ועפ חוות דעתו טיפולים פסיכאטרים או פסיכולגים בשלבים אלו כבר לא יעזרו. שאלתי למה התכוון המשורר? האם בגלל מצב זה העשרה אחוז בתר חבלתי בעצם חמורים יותר בגלל אי היכולת לטפל בתסמונת? מאז התאונה החלפתי מעל 6 עבודות ואיבדתי את איכות חיי כולל זכרון לקוי וקשב הרוס. איך מטפלים בתסמונת כזו ואני לא מאחלת לאיש תסמונת ארורה ונחבאת כמו ptsd מבחוץ הגוף נראה תקין אך ישנם אין ספור כשלים מנטלים נפשיים. תודה

לעינת איני בטוח שהבנתי אתכל שאלותיך. בכל אופן PTSD אכן הפרעה קשה לטיפול ולעתים טיפולים רבים שאינם עוזרים הרבה. לעתים הטיפולים עוזרים ומקילים סמפטומטית אבל עדיין אין טיפול טוב וברור ל PTSD, לצערי. יתכן שאת מבלבלת שני דברים. כאשר נכתב בחוות הדעת שקיים סיכוי מועט לשפור (בעיקר בגלל הזמן שעבר), מכאן המסקנה שהנכות היא קבועה ולא כדאי לתת נכות זמנית. אבל אין לעובדה זו קשר לחומרת ההפרעה. יתכן שמדובר על 10% או אחוזים רבים אחרים, אבל אין לחומרה קשר לקיבעון של ההפרעה. כל טוב דר' גיורא הידש

29/12/2004 | 18:23 | מאת: n

האם טיפול בחרדה מסוגGAD בקלונקס וציפרלקס יכול לגרום לדיכאון? אציין כי התופעה החלה מאז שהוספתי את הציפרלקס לפני כשבועיים. החרדה אמנם בירידה משמעותית ומעודדת, אך אני מרגישה מדוכאת, חסרת אנרגיה ועצובה מאוד. ממש קשה לי לצאת מהמיטה בבוקר , ולתפקד ולהתרכז... האם זה יכול להיות מהכדורים? (אני גם בטיפול בשיחות). תודה.

29/12/2004 | 18:40 | מאת: מתוסכלת

ציפרלקס ניתן כתרופה אנטי דיכאונית לחולי דיפרסיה. כך שקשה לי להניח שהמקור לתחושת הדיכדוך הנה בהשפעתה. יתכן והשילוב בין שני התרופות מהווה גורם חבלה:- ממליצה לך להתייעץ עם פסיכיאטר מומחה בעניין, וכמו כן לתת את דעתך לעניין תקופת ההסתגלות לכל תרופה ותרופה שהנה משתנה מאדם לאדם, ובממוצע נעה בין שבוע לשבועיים. אף אפקט התרופה לשם הבעייה שלשמה נטלת אותה אף היא מתרחשת לאחר תקופת הכשרה:- של 3 שבועות עד חודש וחצי. מקווה שסייעתי בעדך. אחותך לצרה. המתוסכלת האלמותית.

30/12/2004 | 01:39 | מאת:

ל N השילוב של התרופות מקובל. לעתים הציפרלקס עלולה לעייף ולהרדים (למרות שבדרך כלל מעורר), ויחד עם הקלונקס את מרגישה איטיות ודיכאון. בדרך כלל התופעה חולפת או שמעבירים את הציפרלקס לערב ואז ישנים טוב וערים ביום. כל טוב דר' גיורא הידש

29/12/2004 | 16:55 | מאת: יעלה

ד"ר שלום רב, להזכירך, אני מטופלת ב-20 מ"ג ציפראלקס ליום מזה כ- 10 חודשים. זאת בעקבות התקפי פאניקה ודיכאון שארעו לפני יותר משנה. בחצי השנה האחרונה אני מרגישה ומתפקדת היטב! כיוון שכך, וכיוון שברצוני להכנס להריון ללא תרופות - אני שוקלת להפסיק את נטילתן. כבר קבעתי פגישת יעוץ עם הפסיכיאטרית שלי בעניין. מאז שהתחלתי להרהר בהפסקת טיפול - עלתה רמת החרדה שלי ואיתה גם תחושת הדיכדוך. נראה שיש בי חשש מהתוצאות האפשריות... אוסיף ואזכיר, כי אני ממשיכה בטיפול הפסיכולוגי, ושם- מנסה לעבד את החששות. אשמח לקבל את חוות דעתך בעניין - האם כדאי "להקשיב" לחרדות ולדחות את הפסקת הטיפול התרופתי, או לנסות להתמודד איתן ולהמשיך בתהליך, כפי שתכננתי... מאד מודה לך על תשומת הלב ! יעלה.

29/12/2004 | 18:51 | מאת: מתוסכלת

המינון שאת נוטלת מאוד נמוך, לידיעתך. המלצתי הנה כי תעשי לעצמך תקופת ניסיון של ירידה הדרגתית במינון דהיינו: תורידי למינון של 10 מ"ג. ובדקי לתקופת מה, והאם חלים שינויים בתחושותך ובתיפקודך... במידה שההורדה במינון אינה פוגמת בכושר תיפקודך ואינה גורמת להחזרת דיכדוכך ועוד כיוצא באלו מרעין בישין...משמע הסתגלת למינון הנמוך. תפסיקי לגמרי את נטילת התרופה. במידה ואת חשה הרעה במצבך, תדיר ניתן לשוב וליטלה בהדרגתיות. בהצלחה רבה. אחותך לצרה. המתוסכלת האלמותית.

30/12/2004 | 01:27 | מאת:

ליעלה סיום טיפול היא שאלה מורכבת ותלויה במרכיבים רבים, מצב חיצוני (פרנסה, קשיים וכך הלאה), קשרים במשפחה, ומצב פסיכולוגי. יחד עם זאת תמיד הריון וציפיה לאירוע חשוב ומשמח בודאי שיעזרו לך ויעודדו את רוחך. החרדות מסיום הטיפול מרמזות על כך שאולי מוקדם מדי, אבל הן רק חלק מהתמונה הכללית, כך שהן חשובות אבל לא כל התשובה. כל טוב דר' גיורא הידש

29/12/2004 | 16:47 | מאת: dav

דר' הידש שלום רב קראתי את מכתבה של מיכל ואת תשובתך. חבר טוב שלי סובל מאותה תופעה שחוזרת על עצמה במחזוריות כל שנתיים לערך. ניסיתי לחפש את האתר שהמלצת עליו אולם לא מצאנו. אודה לך מאוד אם תוכל לפרט במדויק כיצד להגיע לאתר זה ואתרים נוספים שיתנו תשובות מדוייקות לשאלות הכל כך מציקות הללו ואם אפשר בעברית... בתודה מראש

30/12/2004 | 01:29 | מאת:

לדייב איני זוכר מה המלצתי אולם בדרך כלל אני ממליץ על zarutשהוא אתר טוב ומבסס את הדברים הכתובים שם. נדמה לי שיש גם קישור באחת השאלות למטה. איני חושב שצריכה להיות בעיה למצוא את האתר. כל טוב דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 01:31 | מאת:

מסקרנות נכנסתי לוואלה-חיפוש והקשתי את השם זרות בעברית. האתר הראשון שעלה הוא המבוקש???????

29/12/2004 | 15:53 | מאת: ריקי

לד"ר גיורא הידש שלום בתגובתך לפנייתי , בקשר לאחותי שסובלת מדיכאון זמן רב ולא מגיבה לתרופות המלצת שנפנה עם כל החומר ההיסטורי שלה לאחד הפסיכיאטרים המובילים בארץ. איך אפשר למצוא פסיכיאטר מסוג זה? אודה לך מאוד אם תוכל לעזור בעניין זה.

30/12/2004 | 14:10 | מאת: משיב

לריקי- הפורום לא מיועד לתת פירסום לרופא כזה או אחר. רשימה של פרופסורים לפסיכיאטריה ניתן למצוא בדפי זהב או באינטרנט.

30/12/2004 | 16:09 | מאת: משיב

http://wmh.walla.co.il/community/2004/12/30/9764253/h-15689.mht

30/12/2004 | 16:12 | מאת: משיב

פסיכיאטריה (לפי סדר הא"ב) * פרופ' אבי בלייך. מומחה לפסיכיאטריה, מנהל בית החולים לב השרון וראש החוג לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב. 09-8981221 * ד"ר ברכה גאוני. רופאה פסיכיאטרית, פסיכואנלטיקאית ומומחית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, לפסיכיאטריה של המבוגר ולהפרעות אישיות. 03-6422727 * פרופ' לאון גרינהוז. מנהל מחלקה פסיכיאטרית ג' במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר. 03-5303773 * פרופ' אליעזר ויצטום. מומחה להפרעות חרדה ודיכאון, מתמחה בטיפול בציבור החרדי ואחראי להוראת הפסיכותרפיה במרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע. 02-6734150 * פרופ' שמואל טיאנו. מומחה לפסיכיאטריה כללית ופסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מומחה למינהל רפואי ומנהל בית החולים גהה. 03-9258205 * פרופ' בני לרר. מנהל מחלקת פסיכיאטריה ביולוגית בבית החולים הדסה בירושלים. 02-6777111 * פרופ' חנן מוניץ. מומחה לפסיכיאטריה כללית ולשעבר מנהל בית החולים גהה. 03-5228598 * פרופ' משה קוטלר. מומחה לפסיכיאטריה ומנהל בתי החולים באר-יעקב ונס-ציונה. 08-9258241 * פרופ' אהוד קליין. מומחה לפסיכיאטריה ומנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים רמב"ם בחיפה. 04-8542559 * ד"ר שמואל קרון. מומחה לפסיכיאטריה ומנהל בית החולים שלוותא. 09-7478555 פסיכיאטריה ילדים (לפי סדר הא"ב) * פרופ' אלן אפטר. פסיכיאטר ילדים ונוער, מומחה לדיכאון ואובדנות ומנהל מחלקת בריאות הנפש במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח-תקווה. 03-9253616 * פרופ' אברהם ויצמן. מומחה לפסיכיאטריה כללית ופסיכיאטריה של הילד והמתבגר במרכז לבריאות הנפש בגהה. 03-9258290 * ד"ר דני שטיין. מומחה להפרעות אכילה ולטיפולים קוגנטיביים אצל ילדים ונוער ומנהל המחלקה הפסיכוסומטית לילד ולמתבגר במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר. 03-5302690, 03-5302466

31/12/2004 | 01:35 | מאת: מתן

פרופ גרניהאוס הוא עכשיו מנהל את איתנים וכפר שאול

29/12/2004 | 15:48 | מאת: אביבה

כיצד ניתן לטפל בעצבנות ובהתפרצויות זעם בלתי נשלטות? האם יש טיפול תרופתי שהוא בטוח גם לתקופת הריון? תודה מראש

30/12/2004 | 01:39 | מאת:

לאביבה ישנם טיפולים ורובם בטוחים בהריון. יחד עם זאת חייבים לאבחן לבדוק את הסיבה לדברים. כל טוב דר' גיורא הידש

30/12/2004 | 11:14 | מאת: אביבה

לד"ר הירש תודה רבה על תגובתך המהירה. מה יכולים להיות הגורמים לדבר? ואילו בדיקות צריך לעשות על מנת לאבחן? תודה, אביבה

29/12/2004 | 15:31 | מאת: סהקי

האם נטילת כדורים אנטידיכאוניים בשילוב שתיית אלכוהול יכול להיות מסוכן? ספיציפית כדור בשם רמרון - Mirtazapine אם כן, מה הסיכונים?

29/12/2004 | 17:24 | מאת: מיכל

שלום לך, אלכוהול מפחית את ההשפעה של התרופה. ולכן מומלץ להפחית בכמויות אלכוהול הנצרכות בזמן השימוש בתרופה. (אם את מתכוונת לשתות אלכוהול בסילבסטר אז בזהירות ולא להגזים). מיכל

29/12/2004 | 18:30 | מאת: מתוסכלת

מהות השאלה האם להתנזר כליל, מאלכוהול שמעלה לי בכל אופן את האינדרופינים, הסרוטונין והאנדרנלין.?(ושמזה חודשים ארוכים התנזרתי טוטאלית) או שמא ניתן לשתות בכמות מבוקרת ומינורית? במקרה שלי מדובר על נטילת 2 כדורי פבוקסיל 100 מ"ג ליום. לתשובתךהמקצועית דוקטור, אודה.

29/12/2004 | 18:00 | מאת: דור

אלכוהול מגביר את ההשפעה של רמרון ולכן השילוב מאד לא מומלץ. תופעות לוואי צפויות להתגבר. רמרון פועל על ההיסטמין דבר שיכול לגרום לתופעות מסכנות חיים בכמויות גדולות או בריכוזים גבוהים של אלכוהול. במידה ונעשה כזה שילוב מסוכן ולא מרגישים בטוב יש לפנות מיידית לחדר מיון ולקבל טיפול רפואי דחוף.

30/12/2004 | 00:46 | מאת:

לסהקי אלכוהול אסור. כל טוב דר' גיורא הידש

29/12/2004 | 15:30 | מאת: אוהד

א) היכן אוכל למצוא מידע אמין לגביו ב) האם ניתן לנהוג תחת השפעתן

29/12/2004 | 17:52 | מאת: דור

התרופה בשימוש רפואי 60 שנה לפחות. כנס לספריה של הפקולטה לרפואה ושם תמצא מידע מדעי על התרופה/סם (התרופה כלולה בפקודת הסמים המסוכנים). למרות שמדובר בסם מסוכן (אמפטמין) הרי שמצאו שהוא מרגיע ילדים היפראקטיביים ו/או כאלה עם קשיי ריכוז. לגבי אחרים ההשפעה מאד ממריצה- גורם לחוסר שינה, חוסר תיאבון ומצב רוח מרומם. הפוטנציאל לתלות והתמכרות נחשב לגבוה אבל ילדים היפראקטיביים לא מתמכרים שכן עליהם הסם משפיע בצורה אחרת. החל משנת 2001 משרד הבריאות בארץ מאשר לרופאים לתת ריטלין גם למבוגרים ללא תלות בגיל עפ"י אבחנה של נוירולוג או פסיכיאטר.

29/12/2004 | 18:27 | מאת: מיכל

לאוהד, הריטלין הוא סם מסוכן לפי הגדרתו בחוק. ותיקח בחשבון שאמהות רבות מסרבות לתת אותו לילדיהן. מיכל

29/12/2004 | 22:23 | מאת: ,

http://www.nfc.co.il/archive/0017-D-8429-00.html

29/12/2004 | 15:00 | מאת: רון

אישתי סובלת מהפרעות שינה - אינסומיה ולאחרונה זה התפרץ אצלה בצורה משמעותית מה ניתן לעשות לפי אפשר לפנות מהי הדרך הכי נכונה לטפל בבעיה נא עזרתכם!!! תודה רון

29/12/2004 | 16:29 | מאת: מתוסכלת

בכדי לבדוק מהיכן נובעים נדודי השינה הכרוניים שלה שלאחרונה רק החריפו. דרוש לאבחן את תמונת המצב בכללותה. ולתת את הדעת האם: חל שינוי משמעותי בחייה לאחרונה? האם דפוס ההתנהגות הכולל שלה השתנה? האם היא סובלת מאל- תיפקוד ביחסיות לעבר?וכדומה. ואזי יתכן כי אלו סממנים מובהקים של דיכאון המאותתים לבצע בדיקות מקיפות אצל פסיכיאטר מומחה על פי התסמינים הקליניים המובהקים. בהצלחה. אחותה לצרה. המתוסכלת.

29/12/2004 | 17:41 | מאת: דור

לרון- בשלב ראשון בדיקה גופנית אצל רופא שיעשה בירור אם האינסומניה נובעת מבעיה רפואית כלשהי או תרופות מסוימות או משקאות מעוררים או כל דבר אחר. כאשר כל אלה נשללים אז מניחים שמדובר בבעיה נפשית והרופא יפנה אותה להערכה פסיכיאטרית אצל מומחה בפסיכיאטריה. קיימת אמנם אפשרות לבדיקה וייעוץ במרפאת שינה אך זה למקרים יותר מורכבים. ידוע שחלק מהרופאים רושמים כדורי שינה אך זה לא פיתרון, גורם להתמכרות ויכול להחמיר את הבעיה הבסיסית שיוצרת את האינסומניה. לכן חשוב לטפל בבעיה אצל איש מקצוע מיומן ואחראי.

29/12/2004 | 14:47 | מאת: רות גרנד

בתי חולה מזה שנים רבות, מגיל 15 והיום בת 33. בעבר בראשית מחלתה קיבלה איטומין. במשך השנים החליפו לה תרופות רבות. כיום החזירו לה שוב את האיטומין וזאת לאחר שכבר קיבלה תרופות חדשות.אין בידי את רשימת התרופות כרגע. אולם עלי לציין שאת הרספרידל קיבל זמן מועט לדעתי, והצוות אמר בזמנו שהשינוי לא היה מהותי והופסקה לה התרופה. עלי לציין, שכאשר לקחה תרופה זאת היתה במצב יותר טוב מהיום חייכה יותר, היתה חברותית ונתנה לחבקה. היום עם החזרה ל- ETUMINE ותוספת של DEKINET ו- TOPAMAX היא לא נותנת שיגעו בה, התקפי כעסים וכמובן מדי פעם פסיכוזה, מדברת למישהו בקול רם וחשיבתה אינה הגיונית לפעמים. שאלתי היא האם זה הגיוני לתת לה תרופה שלקחה פעם בעבר ולבטל את התרופות החדישות. כיום היא נמצאת במסגרת שער מנשה. השבוע עברה למה שנקרה "בית לחיים". עד היום בית החולים סבסד התרופות ועתה נאמר לי שזה יפול עלי. האם כדאי שוב לנסות הרספרידל או אפילו משהו חדיש יותר? כיום בתי בת 33 ועברו כבר הרבה שנים מאז שחלתה. נדמה לי שהם הרימו ידיים וטוענים כי היא נחשבת לאחת משליש מהחולים הכרוניים שהתרופות אינן משפיעות. מה דעתך? אודה מאד על תשובתך.

רות- מה המינונים של התרופות? נשמע שהיא לוקחת תת-מינון של איטומין. כלומר המינון נמוך מדי. אפשר לעלות עד 200 מ"ג ובמצבים פסיכוטים אפילו יותר. אפשרות אחרת זה תרופה בשם SEROQUEL שכיום נמצאת בסל של חלק מהקופות ונחשבת לתרופה הרבה יותר מתקדמת. עם סרוקוול תוכלו לוותר גם על הטופמקס והדקינט שכן מחקרים רבים מראים שהתרופה מלבד היותה אנטי פסיכוטית היא גם מייצבת ואיננה גורמת לתופעות לוואי נוירולוגיות. ממליץ לך להתיעץ שוב עם פסיכיאטר מנוסה ואחראי.

לרות תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. כל טוב דר' גיורא הידש

ראשית, מודה על ההיענות המהירה. בקשר למינון התרופות שמקבלת בתי: 1.איטומין - 3 פעמים ביום 2 כדורים של 40 מ"ג. 2. דקינט - 1 כדור בבקר - 2 מ"ג. 3. טופמקס - 1 בבוקר - 50 מ"ג, ו- 1 100 מ"ג 1 בערב - 50 מ"ג ו- 1 100 מ"ג

29/12/2004 | 14:27 | מאת: א'

האם סרוקסט עוזר נגד חרדות? מה הן תופאות לוואי?אני מרגישה עליה בחרדה ,וגם דפיקות לב,וגם רעד. תענו לי בבקשה,האם זה נורמלי?

29/12/2004 | 14:39 | מאת: מלין

סרוקסט מטפל בחרדה חברתית ובאגרופוביה.. להלן קישור שיכול לעזור: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=202 בהצלחה..

29/12/2004 | 15:12 | מאת: א'

תודה לך. אבל רשום שם שזה מטפל גם בחרדות רגילות. רק לא רשום שם מה עם תופעות לוואי

29/12/2004 | 13:36 | מאת: אייל

שלום אני כתבתי הודעה מקודם ורציתי לציין שכמעט תמיד בחדר כושר שאני מתאמן אז בסוף הסט אני מרגיש מן סחרחורת כזו מוזרה (לא דומה לזו של הרגשת נפילה) אלא לחץ בראש כזה שעובר אחרי כמה שניות אך בפעילות אירובית זה לא קורה. רציתי לדעת מה קורה במוח אחרי כל סט הרמת משקולות די כבדים כי אמרו לי שזה קשור לחרדות ודכאון משהו עם חומצות חלב אני לא זוכר... עשיתי בדיקת מאמץ תקינה אז כנראה זה לא מהלב

30/12/2004 | 00:33 | מאת:

לאייל אחת הדרכים המלאכותיות לגרום להתקף של פאניקה היא להזריק לאדם לוריד חומצת חלב. כך שבאופן תאורטי יתכן שפעילות אנאירובית גורמת לחרדות. אבל איני חושב שזה נכון מבחינת הרמה של חומצת החלב. סביר יותר שמדובר דווקא בנשימות רבות מדי ועמוקות מדי ואז אפשר לסבול מסחרחורות, כמו בהיפרוונטילציה-נשימת יתר. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לדעת כשאומרים שדכאונות במשך השנים חולפים איך זה הגיוני אם לאדם הלוקה בדכאון יש כמות נמוכה של סרוטונין במוח, איך הסרוטונין יעלה סתם מעצמו? זה נשמע קצת לא הגיוני....

29/12/2004 | 14:45 | מאת: מלין

שאלה מעניינת: ממה שאני יודעת, עדיין לא יודעים בוודאות מי הביצה ומי התרנגולת.. כלומר- האם דכאון גורם לרמות נמוכות של סרוטונין או שרמות נמוכות של סרוטונין גורמות לדכאון. מה שכן ידוע בוודאות הוא שכאשר בדקו אנשים בדכאון מול אנשים במצב נורמלי- התברר שלאנשים במצב דכאון היו רמות סרוטונין נמוכות יותר.. הנקודה שאני מנסה להסביר היא שאולי אם דכאון גורם לרמות נמוכות של סרוטונין, אז בהחלט ייתכן שברגע שאדם יצא מהדכאון, עקב שינויי החיים, רמות הסרוטונין יעלו. זו גם הסיבה שכשאדם מגיע עם דכאון לפסיכולוג, הרבה פעמים מייעצים לו לקחת גם תרופות בשילוב עם התרפיה בדיבור.. כי לא ברור מי גורם למי.. מקווה שעזרתי.. :-)

29/12/2004 | 14:57 | מאת: מיכאל(מיקי)

שלום מלין, את אומרת: "מה שכן ידוע בוודאות הוא שכאשר בדקו אנשים בדכאון מול אנשים במצב נורמלי- התברר שלאנשים במצב דכאון היו רמות סרוטונין נמוכות יותר.." את אומרת שאכן בדקו ומצאו את זה? את יודעת אולי איך מדדו את רמת הסרוטונין במוח? מה הכלי שבו השתמשו? וזה ידוע בוודאות? בברכה מיקי

29/12/2004 | 14:53 | מאת: מיכאל(מיקי)

שלום גדי, אין שום דרך למדוד את רמת הסרוטונין במוח. אף אחד לא בדק את זה, ואין שום הוכחה שאצל חולה דיכאון רמת הסרוטונין יותר נמוכה מאצל כל אדם אחר. מידע זה מבוסס על מה שאמר לי פסיכיאטר מומחה שאני סומך על דעתו. כל הסיפור הנחמד הזה על סרוטונין וכו, הוא תיאוריה מדעית. כמו אלקטרונים ופרוטונים נניח, או קוונטים. אף אחד לא ראה אלקטרון או פרוטון. אז איך אנחנו יכולים לדעת שהם אכן קיימים? אז למה בכל זאת אני אסכים אולי מחר לקחת מהרופאה שלי תרופה שתגדיל כביכול את רמת הסרוטונין במוח שלי? כי עשו מחקר וראו שזה עובד על די הרבה אנשים, ומכיוון שאני גם בן-אדם אז יש איזה סיכוי סביר שזה ישפיע גם עלי. אם אתה רוצה טיעונים הגיוניים עזב אותך מפסיכיאטרים- הם באמת לא הכתובת הנכונה... בברכה מיכאל(מיקי)

30/12/2004 | 00:36 | מאת:

החוקרים הניחו שאדם שהתאבד נמצא בדיכאון - אומנם אין זה כך תמיד אבל בדרך כלל. כאשר בדקו את המוח של אדם שהתאבד מצאו את הסרוטונין נמוך. כמובן שממצא זה חוזר במידה רבה במודלים של חיות אשר מכניסים אותן לדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

על כן יש טיפול תרופתי שאמון לעלית הסרוטונין במוח. ודיכאון שאינו מטופל לעומקו- לא רק שלא יעלם מעצמו, כי אם יתגבר ויחריף ככל שינקוף הזמן. טיפול נבון בזמן הנכון מונעת אסון(מניעת פגיעה עצמית והתאבדויות!)פשוטו כמשמעו! בהצלחה. אחותך לצרה. המתוסכלת.

מעבר לתרופות, ההגיון אומר, שאכילת שוקולד, והתאהבות או אהבה מעלים את הדופמין והסרטונין. וגם יכולים להקפיץ לך את האדרנלין. כך שהמתכון די טוב להבריא מדיכאון.

29/12/2004 | 18:48 | מאת: אור

שלום רב לכם, דברים יפים אמרתם...ורק אוסיף מהידע שלי ומניסיוני- בעבר שרמת הסרוטונין שלי היתה נמוכה טופלתי ע"י ביו פידבק - לא כדורים! ויצאתי מהמצב הנורא בו הייתי....אמנם לקח זמן... וכעת ששוב רמת הסרוטונין ירדה....אני לוקחת כדורים, ומיד רמת הסרוטונין כנראה עלתה וחשתי שיפור יחסית מהיר בהרגשתי. אין ספק שגם מזון גורם לרמת הסרוטונין- כי לפני שתקפו אותי התקפי החרדה הייתי בדיאטה - ללא פחמימות וללא שוקולד וכד'. וגם מצב נפשי שהביאו לכך- עזיבת העבודה, פרידה מחבר. וכעת המצב הנפשי טוב יותר- עבודה חדשה, פחות לחץ, עצבים. רק בריאות!

29/12/2004 | 13:31 | מאת: ק1

איך גורמים לאדם שאובחן כסכיזופרן ללכת לטיפול

30/12/2004 | 00:19 | מאת:

לק. רבים מהאנשים הסובלים מסכיזופרניה פונים ונעזרים בטיפול, כמובן שלא כולם. אבל כדי לתת לך תשובה יותר ספציפית עליך לכתוב פרטים נוספים ולחשוב מה הסיבות שלו שבגללן הוא מתנגד לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

27/01/2005 | 12:53 | מאת: ק

שאחי נמצא במצב טוב אנחנו אומרים ומייעצים לו ללכת לטיפול אבל הוא אומר שהכול בסדר האם כדאי להביא פסיכאטר לבית כדי שידבר איתו כי הוא לא משתף אף אחד על מה שעובר עליו הוא מנסה להתמודד לבד יש לו מלחמות פנימיות עם עצמו

29/12/2004 | 12:55 | מאת: סמדר

שלום, אני לוקחת ציפרלקס במינון 10 מ"ג ליום. בזמן האחרון אובחנה אצלי תת-פעילות של בלוטת התריס והאנדוקרינולוגית המליצה על טיפול באלטרוקסין במינון 100 מ"ג 5 פעמים בשבוע. האם ידועה תגובה בין תרופתית בין שתי תרופות אלה? הבנתי שיש בעיה עם נטילת אלטרוקסין יחד עם נוגדי דיכאון טרי-ציקליים, האם יש בעיה גם בשילוב אלטרוקסין עם תרופות מסוג SSRI כמו ציפרלקס? בתודה סמדר

לסמדר אין בעיה ואפשר לשלב. אבל יתכן שאם מדובר על דיכאון, הטיפול באלטרוקסין ישפר את מצב הדיכאון כיוון שדיכאון הוא אחת התופעות של תת פעילות של בלוטת התריס. כל טוב דר' גיורא הידש

29/12/2004 | 12:22 | מאת: ברק

שלום, הובהר לי ע"י הרופא המטפל שלי ששימוש ברסיטל עלול לגרום לתחושת יובש בלשון, ואכן כך הדבר. ברצוני לשאול שני דברים: 1. האם מדובר בתופעה זמנית חולפת או שמה עלי להרגיש כך כל עוד אמשיך ליטול את התרופה? 2. האם היובש הוא כללי בכל הגוף או רק בלשון? מאז שהתחלתי ליטול את התרופה אני מרגיש יובש בעיניים וזה מפריע לעדשות המגע שלי, בעייה שלא הייתה לי מעולם. בתודה מראש :-) ברק.

30/12/2004 | 00:23 | מאת:

לברק אכן היובש הוא תופעת לוואי לא שכיחה וכנראה שתחלוף. היובש עלול להיות בפה או בריריות אחרות כמו בעיניים. מדובר על תופעה של חוסר רוק ולא חוסר נוזלים בגו ף ולכן מה שמקל הוא דברים הגורמים להפרשת רוק, כמו סוכריה או מסטיק (ללא סוכר). בעיניים כמובן אפשר להעזר בדמעות מלאכותיות או דברים דומים המוסיפים לחות. כל טוב דר' גיורא הידש

29/12/2004 | 12:17 | מאת: ריקי

אני מודה לרופאים מאוד על היעוץ שנתתם לי בקשר לאחותי הנמצאת בדיכאון ושאינה מגיבה לטיפול התרופתי , ביעוצכם הצעתם לשקול טיפול של נזע חשמל, אשמח לדעת מה הסיכונים ומה החסרונות בטיפול זה והיכן היה רצוי ומומלץ לעשות טיפול זה. כמו כן ד"ר גיורא , המלצת להתייעץ עם רופאים מובילים בתחום הפסיכיאטרייה בקשר לחוסר התגובה לתרופות. אודה לכם מאוד אם תתן לי רשימת רופאים מובילים שאתה ממליץ עליהם.

30/12/2004 | 00:25 | מאת:

לריקי איני ממליץ על רופאים ולכן תצטרכי לחפש בעצמך. בקשר לנזעי חשמל. החסרונות העיקריים הם הפחד מהטיפול, כל טיפול נעשה בהרדמה כללית קצרה, דבר שהוא מעט מסוכן אבל חוסך הרבה כאב בתהליך, ולפעמים ישנה הפרעה בזכרון אחרי הטיפול אבל הזיכרון חוזר. היתרונות הם ביעילות ובמהירות התגובה. כל טוב דר' גיורא הידש

29/12/2004 | 09:59 | מאת: א'

שלום! אני בהתקף חרדה מאתמול.למה?למה זה לא עובר לי?האם זה יכול להימשך עוד זמן רב?אני צריכה פשוט תמיכה. אני התחלתי אתמול סרוקסט,האם זה יעזור לי?מה תופעת לוואי? אנשים ,אני פשוט מתה.נראה לי שזה לא יעבור לעולם.ומה אז?

29/12/2004 | 14:36 | מאת: מיכאל (מיקי)

שלום א'. . ... אני ה"התקף" דיכאון כבר ארבעה ימים, ומיום ליום זה רק הולך ומחריף. נראה- אולי מחר זה קצת ישתפר... היום הפסיכולוג שלי אפילו הציע לי אולי לשקול להתאשפז שוב פעם, אבל לא ממש נראה לי שזה יעזור לי במשהו. לתרופות פסיכיאטריות מסוימות לוקח קצת זמן להשפיע. לפעמים אפילו שבוע או יותר, אבל אין לי מושג לגבי הסרוקסט. יש כאן את דור שהוא מומחה בתחום, אז אולי הוא יגיד לך, וגם את ד"ר הידש שהוא מומחה עם תעודה, וגם מבין בדברים האלה. תופעות לואי את יכולה למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=202 גם לי נראה שהדיכאון שלי לא יחלוף לעולם.... אבל פעם קודמת הוא חלף איכשהוא, אז אולי יש סיכוי שהוא יחלוף גם הפעם. בברכה מיכאל(מיקי)

29/12/2004 | 14:50 | מאת: מלין

סרוקסט מתחיל להשפיע רק אחרי כחודש.. תנסי להחזיק את עצמך... ולהישאר אופטימית.. בדר"כ אין לו כמעט בכלל תופעות לוואי, לכן אפילו רופא משפחה יכול לרשום אותו.. לגבי התקף החרדה שלך- אני רק יכולה להזדהות.. אין לי מושג למה זה קורה לך, אבל לא נראה לי שזה קשור לסרוקסט, כי נשמע ממך שרק התחלת לקחת אותו.. מכל הלב :-)

29/12/2004 | 16:42 | מאת: אמא רחוקה

אני לא יודעת אם במסגרת התרופות שלקחתה היה שילוב של פרןזאק עם זיפרקסה בכל אופן הבת שלי שהיתה עמידה לתרופות לקחה שילוב חדשני שאני לא יןדעת אם הוא קיים בארץ אבל בטןח שאפשר לתת את שתי התרופות גם בנפרד בקיצור זה עשה פלאים בזמן קצר אם תרצה לדעת יותר פרטים השם הוא symbyax

29/12/2004 | 16:47 | מאת: מיכל

ל א' היקרה, את מקבלת את הטיפול הנכון לחרדה, בנוסף את יכולה להעזר ב- VABEN .אבל לוקח זמן עד שהתרופה נכנסת לפעולה וכדאי להמתין. השילוב של תרופות וטיפול קוגנטיבי הוא הטיפול המומלץ לחרדה. בנתיים, את יכולה להשתמש בשיטות הרפיה שונות, ניתן להשיג קלטות המסבירות איך ניתן להגיע לרגיעה,הרפיה כך שאת יכולה ללמוד בביתך. דבר נוסף שיכול להקל עליך הוא פעילות גופנית. והכי חשוב לא לאבד תקווה. המצב ישתפר. הרבה בריאות מיכל

29/12/2004 | 01:38 | מאת: שירי

שלום, אני נוטלת פלוטין מזה 4 חודשים (20 מ"ג ליום) ומאז החיים, ניתן לומר נפלאים. אני מלאת אנרגיות וכוחות לעשות את כל מה שרציתי ולא הייתי מסוגלת לעשות עד לנטילת התרופה ובעיקר לא נכנסת למועקות, נדודי שינה ודיכאונות. אבל.... התיאבון נפתח לי בצורה בלתי נשלטת וב-4 חודשים עליתי 8 ק"ג ועוד ידי נטויה. שאלתי: האם קיים כדור דומה לפלוטין בהשפעתו, שאולי יעצור את העליה הדרמטית במשקל? הפלוטין שיפר את חיי היומיום שלי באופן משמעותי, אך אל מול אותם ק"ג אני לא בטוחה שכדאי לי להמשיך. רופא המשפחה שלי המליץ לי להחליף למירו/רמרון, אך הבנתי שתרופה זו גורמת להשמנה גם כן. עצתך?

29/12/2004 | 19:26 | מאת: מיכל

לשירי, בדר"כ רוב התופעות הלוואי, של התרופות הפסיכיאטריות, גורמות להשמנה או לרעידות. הדרך להשתלט על הגברת התיאבון היא מודעות דיאטה וספורט. ואם יש צורך להוריד מינון. בהמלצה של הרופא כמובן. מיכל

30/12/2004 | 00:15 | מאת:

לשירי אכן המירו לא מומלץ כי הוא מגביר את התיאבון הרבה יותר. הפלוטין=פרוזק נחשב לפחות מגביר את התיאבון מתרופות אחרות בקבוצה. למרות שכל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום לעליה במשקל, הרי כל אחד ואחד לפי תגובתו לתרופה מסוימת ויתכן שתרופה אחרת לא תגרום לעליה במשקל. עם זאת בכל החלפת תרופה יש גם סיכונים, אין בטחון שהתרופה השניה תגרום גם להשפעה הטובה..... כך שחייבים לחשוב היטב לפני שמחליפים. כל טוב דר' גיורא הידש

28/12/2004 | 21:43 | מאת: יניב

קיבלתי את מייצב המצורוח דפלפט לאחר שקודם לכן היה לי ליתיום,סתם מסקרנות, מעניין אותי למה האריזה מזכוכית פשוט לא נתקלתי בזה האם יש סיבה מיוחדת,. תודה מראש יניב

30/12/2004 | 00:16 | מאת:

ליניב איני יודע, כל טוב דר' גיורא הידש

28/12/2004 | 20:38 | מאת: שוש

אני רוצה להגיע לפרופסור יורם יובל שהוא גם פסיכולוג וגם פסיכיאטר. האם ידוע לך כיצד אוכל להשיגו? תודה.

28/12/2004 | 21:31 | מאת: דנה ג

לשוש, דר' יובל כבר פרופסור, הוא פסיכיאטר ופסיכותרפיסט ולא פסיכולוג והמייל שדרכו ניתן לפנות אליו: [email protected] זה כמובן המייל הציבורי שלו כך שבוואי מתקבלות שם פניות רבות, אבל תנסי. דנה

29/12/2004 | 00:32 | מאת: לשוש

פרופ' יורם יובל הוא פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי. יש לו קליניקה פרטית באזור ירושלים. תחפשי בספר טלפונים של אזור חיוג 02 ותמצאי. עכשיו יצא לאור ספר חדש שלו שנקרא "מה זאת אהבה" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3021668,00.html

28/12/2004 | 20:09 | מאת: איתי

לדר הידש אודה על תשובתך אני בן 26 טופלתי בציפרמיל במשך כשנה והפסקתי לפני כחודש בהדרגה אחרי שבוע של הפסקה טוטאלית קרה מקרה של התכווצויות בבטן והגעה למיון עם חום 39 ולא מצאו כלום יומיים סבלתי והדבר עבר כשבא שאלתי היא האם זאת יכולה להיות תגובת גמילה מהתרופה?

30/12/2004 | 00:18 | מאת:

לאיתי איני חושב שהתופעות קשורות לתרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

הייתי רוצה לדעת אם מישהו יכול להמליץ על טיפ לקום מהמיטה ישר ששומעים את השעון כי אני פשוט לא מצליח אני שם שעון מעורר כי אני צריך לקום אך אני מכבה אותו וממשיך לישון עוד 3 שעות אני חייב טיפ ממישהו מה להגיד לעצמי בראש באותו רגע.( אני בחור בדכאון אבל לא קריטי)

לדני, ok, תניח את השעון המעורר, במקום שנוח לך,רחוק מימך, לא ממש ליד המיטה. מרחק של מטר בערך. כך שבזמן שהשעון יעורר, תיצטרך לקום על הרגליים בכדי לכבות את הצילצול. ואז אתה כבר ער.( מטר אחד בשניה אחת. ואתה מגיע אל המטרה) ישנם עוד כמה טיפים, אבל לא בפרסיה. מיכל

לדני טיפים בודאי שישנם רבים ואני מקווה שתקבל. מבחינה טיפולית לעתים היפנוזה או סוגסטיות לקום בבוקר בזמן עשויים לעזור. אפשר "לתכנת" את המחשבות, לקום בבוקר בשעה מתאימה. כל טוב דר' גיורא הידש

28/12/2004 | 19:31 | מאת: קרן

מה אפשר לעשות כשהשעון הביולוגי מתחלף והאים חודש אחרי עישון גראס יכול להיות השפעה (יצא לי לאשן בארך 10 פעמים ,התחלתי לעשן בערך שבועים ליפני סוף החופש הגדול )האמת שאני לא בטוחה עים זה גם דיכאון אבל מה שאני יודעת זה שאני מרגישה חסרת אנרגיה ושאין לי כח לכלום וכשאני שוכבת ערה במיתה אז אני כאילו חיה בתוך הראש שלי מפנתזת הרבה על זה שהחיים שלי ככה וככה ועל זה שאני מגשימה את החלום שלי "רקדנית מחול" חשבתי על כדורי שינה אולי זה יכול לעזור להפוך את השעון הביולוגי חזרה ?! אה שככתי ליכתוב שאני בת 18ואני באה מבית די הרוס אולי זה כשור אני יודעת?

29/12/2004 | 00:07 | מאת:

לקרן באופן כללי אני חושב שהבעיה מורכבת יותר משעון ביולוגי בלבד. אולי כדאי לפנות לאבחון ולשיחות? את השעון הביולוגי בלבד אפשר לסדר על ידי תרופות לשינה, נוהגים כך מדי פעם כאשר נוסעים לחו"ל וצריך ללכת לישון לפי הזמן החדדש ולהתעורר. כל טוב דר' גיורא הידש

28/12/2004 | 19:30 | מאת: יגאל

אהלן אני בחור מעיר כבן 21 יש לי תופעה מוזרה לפעמים שאני מסית מבט לצדדים עם האישונים בלי להזיז את הראש אז אני רואה כמו כוכבים כאלה של סחרחורת רציתי לדעת אם זה הגיוני שזה מהדכאון הממושך? כי תכלס אין לי סחרחורת!! ולאחרונה גם אני שוכח הרבה דברים פשוטים ולא מאופס על עצמי אני לא מצליח לחשוב טוב, עושה שגיאות פשוטות, גם ישנם תמיד מחשבות מציקות במהלך היום אני מפחד לעבוד שלא יהיה לי תיקולים ויפטרו אותי כי אני ממש מתקשה לחשוב אפילו באוננות קשה לי להגיע לסיפוק מהמחשבות.האם זה יכול לעבור עם הזמן ואני יחזור להיות אדם טרי עם כושר חשיבה וזכרון טוב? האם עליי להפסיק לפתח גוף אם ברצוני להבריא? אשמח אם יענו על 3 השאלות ששאלתי

29/12/2004 | 00:10 | מאת:

ליגאל התופעה של הסחרחורת והעיניים כנראה אינה קשורה למצב הנפשי. כל יתר התופעות וגם הירידה ביכולות החשיבה קשורים לדיכאון. דיכאון מטבעה היא הפרעה חולפת אבל בהחלט כדאי להגיע לטיפול כדי לקצר את מהלך הדיכאון ומניעה של הישנות (חזרה) של הדיכאון אחר כך. כל טוב דר' גיורא הידש

28/12/2004 | 19:23 | מאת: אייל

אני בן 22 משוחרר, אני בדכאון ,אומנם לא דכאון שיושב בבית ומסתגר ולא יוצא אלא עושה הכל יוצא מבלה הכל צוחק אבל בפנים יש מחשבות מציקות. רציתי לשאול כמה שאלות 1. האם זה כתוצאה מאימוני משקולות קבועים 4 בשבוע במשך שנה האם הפעילות הזו האנאירובית גרמה לכך? 2. האם הדכאון הזה הוא תהליך התבגרות כי אין לי שיני בינה ואני די ילדותי בהתנהגות. 3. והאם ייתכן שהדכאון יעבור לבד? האמת שבתקופה האחרונה זה לא רק דכאון אלא כל מיני מחשבות שאני משתגע ושיש לי בעייה נפשית ומדמיין כל מיני דברים לא הגיוניים.

28/12/2004 | 23:53 | מאת:

לאייל דיכאון בהחלט עלול להיות חלק מתהליך ההתבגרות וגם עשוי לחלוף מעצמו ללא טיפול. איני חושב שהדיכאון קשור לאמונים. יחד עם זאת בגלל המחשבות המטרידות אותך וגם הגיל הצעיר שבו אתה חווה את הדיכאון כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכולוג ואולי שיחות? כל טוב דר' גיורא הידש

28/12/2004 | 19:10 | מאת: אמרי

שלום שמי אמרי ואני מטופל בסרוקוול למשך 2-3 חודשים פחות או יותר במינון נמוך ביותר מפני שאני סובל מרגישות חריפה ביוחד לתרופות בעלי השפעה של לחץ דם ודופק..רציתי לדעת אם אפשר לעשות משהוא במצב הנוכחי ואם יש תרופות למטרת מצבי דיכאון וחרדה ללא תופעות שמשפיעות על לחץ דם ודופק כמו קלונקס רק שקלונקס לא שייך לקבוצת האנטי דיכאוני חרדתי. תודה.

28/12/2004 | 19:19 | מאת: דור

סרוקוול מיועדת בעיקר להפרעות בשיפוט המציאות, הפרעות פסיכוטיות. התרופה איננה מותווית לחרדה או לדיכאון. במינונים נמוכים יש לה אמנם השפעה מרגיעה בדומה לפנוטיאזינים או בנזודיאזפינים.

28/12/2004 | 23:55 | מאת:

לאמרי קלונקס שייך לקבוצת נוגדי החרדה. גם התרופות נוגדות הדיכאון אינן משפיעות על לחץ הדם והדופק. אבל קודם כל חשובה מאוד האבחנה של הרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

28/12/2004 | 19:01 | מאת: קרן

חשוב לי לדעת

28/12/2004 | 19:12 | מאת: דור

מדובר על הפרעת אישיות שכוללת חוסר יציבות רגשית, אמפולסיביות ובמיוחד הפרעה קשה בדימוי העצמי.

לקרן באתר של "זרות" תוכלי למצוא תיאורים מפורטים. כל טוב דר' גיורא הידש

28/12/2004 | 18:13 | מאת: חירות

בשל הפרעה כפייתית הממבטאת בפחדים איומים מכל גודש או בליטה חדשה בשדיים . כרגע קיבלתי רספידרל , אז קראתי בעלון שזה גורם לגודש בשדיים , הפרשת חלב , וגם קראתי בפורום על למישהי שזה העלה לה את הפלוקטין מאוד וזה גם גורם לבעיות בשדיים. אני מאוד חוששת מכך אשמח לתשובתך

28/12/2004 | 19:25 | מאת: דור

ריספרידל מיועדת להפרעות בשיפוט המציאות, הפרעות פסיכוטיות. החשש שלך מהתרופה איננו פסיכוטי אלא מאד מציאותי שכן אחת מתופעות הלוואי הנפוצות שלה זה עליה בפרולקטין דבר שיכול לעורר בעיות שונות במערכות המין כמו שציינת בעצמך. מומלץ לבדוק שוב את נחיצות התרופה עם הפסיכיאטר שרשם לך אותה.

לחירות מקובל להוסיף רספרידל כתרופה נוספת לטיפול במחשבות חודרניות וטורדניות OCD. יחד עם זאת היא עלולה לגרום לעליה ברמת הפרולקטין. לא אצל כולם אבל בהחלט עלולה לגרום לכך. כך שתצטרכי לחכות ולראות האם גם את סובלת מתופעת לוואי זו של עליה בפרולקטין. כל טוב דר' גיורא הידש

28/12/2004 | 18:12 | מאת: ברק

היי, לפני כשבוע, לאחר שאופיין אצלי הפרעות חרדה ודיכאון, התחלתי ליטול רסיטל. הפסיכיאטר אמר לי שרסיטל עוזר למנוע דכאון וגם חרדה, אבל עלי לקחת בחשבון שההשפעה על הדיכאון מתחילה לאחר כשלושה שבועות, ללא שום אזכור לחרדות. שאלתי היא האם ייתכן שהחרדות נחלשו במקצת כבר כעבור שבוע או שמדובר במקריות? האם ייתכן שרסיטל יעיל רק נגד דכאון ואין לו שום קשר לחרדות, למרות דעתו של הפסיכיאטר ? בתודה מראש, ברק.

לברק אכן רסיטל שייכת לקבוצת נוגדי הדיכאון ויש לה השפעה נוגדת חרדה. לעתים ההשפעה נוגדת החרדה מגיעה מוקדם יותר מההשפעה על הדיכאון. אבל בכל מקרה כדאי לחכות ולהרגיש בטוב. כל טוב דר' גיורא הידש

28/12/2004 | 15:00 | מאת: ריקי

אחותי סובלת הרבה זמן מדיכאון וחרדה מגיל 44-24 והיום היא נשואה ואמא. מאז התקף החרדה הראשון היו לה עוד התקפים של פעם בשנה או שנתיים והתרופות עזרו לה לחזור לתפקוד נורמאלי. הפעם מאז יוני 2004 ועד היום דצמבר 2004 התרופות לא עוזרות לה בכלל ומצבה רק מחמיר .היא בדיכאון עמוק .לוקחת תרופות ZIPREXA -ADRONAX- RESITAL מה אפשר לעשות? אשמח לקבל יעוץ .תודה

28/12/2004 | 17:29 | מאת: דור

אם מדובר בדיכאון אפשר לנסות תרופות אחרות או נזעי חשמל. נזעי חשמל משפיעים מייד עם מעט מאד תופעות לוואי. טיפול תרופתי לוקח יותר זמן, דורש התאמה אישית ותלוי גם במיומנות ובנסיון של הפסיכיאטר. כיום יש המון תרופות נגד דיכאון וניתן לנסות אין סוף של שילובים וצירופים במינונים שונים אבל ההשפעה היא רק לאחר מס' שבועות. אם הדיכאון חריף אז ניתן לשקול עם הרופא טיפול בנזעי חשמל באחד מבתי החולים.

לריקי חסרים פרטים רבים. צריך לבדוק את כל הניסיונות הטיפוליים, משך הטיפולים וכמובן תגובות לתרופות בעבר. בהחלט ניתן למצוא פתרון תרופתי אבל צריך לשבת ולבדוק את הפרטים למציאת הטיפול שיתאים לאחותך. גם נזעי חשמל הוא רעיון נכון אבל כמובן שיש לו יתרונות וחסרונות. יתכן שכיום ישנו גורם חצוני אשר גרם לדיכאון ומקשה על הריפוי, יתכן שקשיים זוגיים וכך הלאה. לכן המלצתי היא לחזור לרופא המטפל או לפנות לייעוץ חד פעמי לאחד מהפסיכיאטרים המובילים בארץ ולהגיע אליו עם כל ההיסטוריה הרפואית. כל טוב דר' גיורא הידש

28/12/2004 | 13:30 | מאת: יונית

שני פסיכיאטרים שונים הציגו בפני דעות סותרות על שני הכדורים הללו, אלפרליד וזנקס. פסיכיאטר א' אמר שאלפרליד זה לחלוטין לזנקס מבחינת ההרכב וההשפעה, ושההבדל היחיד הוא, שזוהי תרופה שמיוצרת בארץ, ועל כן מחירה נמוך יותר. פסיכיאטר ב' טען שאלפרליד הוא כדור נחות ביחס לזנקס, ואם אפשר להשתמש בזנקס, זה עדיף. מה הכוונה ב"כדור נחות", ומי משניהם צודק? תודה רבה, יונית

28/12/2004 | 14:51 | מאת: דורון

מצרף קישור מאינפומד ולפיו זה אותו כדור, כלומר אותו חומר פעיל "Alprazolam " http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=28 לא יודע למה אמרו שאחד נחות מהשני , קסנקס אם אני לא טועה הוא הכדור המקורי,ואחרי שעובר הפטנט של החברה מיוצרות תרופות גנריות כלומר אותו חומר פעיל ע"י יצרנים שונים.

28/12/2004 | 15:51 | מאת: דור

בארץ לא קיימת תרופה בשם "זנקס". אני חושב שהיא קיימת בארה"ב. אם התכוונת לקסנקס אז התשובה היא שקסנקס רגיל לא מיובא יותר לארץ. בארץ משווק רק קסנקס XR. בשימוש כרוני קסנקס XR עדיף על אלפרליד, ללא ספק, שכן משך פעולתו ארוך יותר והרמה בדם יותר קבועה ולכן, לפחות ברמה התיאורטית, הפוטנציאל שלו לתלות והתמכרות יותר נמוך.

28/12/2004 | 23:43 | מאת:

תודה לדור ודורון כל טוב דר' גיורא הידש

28/12/2004 | 13:27 | מאת: אילן

שלום ד"ר הידש. לפני יותר משנה קרה לי אירוע טראומטי קשה, ומאז אני הפסקתי לשון. רופאה פסיכיאטרים שאליה אני פניתי אמרה שיש לי דיכאון ובמשך כל התקופה הזאת (יותר משנה) אני ניסיתי לקחת נוגדי דיכאון שונים (פקסט, מירו, ציפרלקס) והם כולם רק החמירו ובהרבה את הנידודי השינה שלי. כך שאני נאלצתי לקחת כל יום לפני השינה משהו בנזודיאזפיני או פרוטיאזין. לפני כמה כמה שבועות קראתי באינטרנט על מלטונין וביקשתי מרופאה הפסיכיאטרית שלי לרשום לי אותו. אני מאוד הופתעתי כשהתברר שהרופאה שלי לעולם לא רשמה מלטונין למטופליה וגם לא יכלה לענות על שאלותיי... אם כן, כעת אני לוקח 10 מ"ג של פקסט בבוקר (מינון גבוה יותר לא מאפשר לי להרדם בכלל), מלטונין (3 מ"ג) ולוריוון (0.5 מ"ג) לפני השינה. ידוע לי שמלטונין זה הורמון אשר מופרש ע"י בלוטת האצטרובל (אם היא מתפקדת תקין) ושהורמון זה אחראי, בין השאר, על התפקוד של "השעון הביולוגי" של אדם. בקשר לזה רציתי לשאל כמה שאלות: 1. לאיזו תקופה בדר"כ נותנים מלטונים לטיפול בהפרעות שינה כרוניות? 2. האם לקיחת מלטונית במינון של 3 מ"ג לתקופה ארוכה (למשל חצי שנה) עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד של אותה בלוטת האצטרובל? 3. האם אפשר לבדוק באמצעות בדיקת דם למשל, אם בלוטת האצטרובל מתפקדת בכלל (כלומר מפרישה כמות מספקת של מה שצריך ובזמן הנכון)? 4. לאיזה תחום של רפואה בדיקה זאת שייכת? פסיכיאטריה/ניורולוגיה/אנדוקרינולוגיה או משהו אחר. אני מאוד אודה לך אם תוכל לענות לי. בכבוד רב, אילן. נ.ב. לצערי אינני יכול לעשות מעבדת שינה כי אני נאלץ להמשיך לקחת לפני השינה משהו בנזודיאזפיני, אומנם במינון נמוך יותר...

28/12/2004 | 15:42 | מאת: דור

כיום רפואת שינה זה תחום בפני עצמו. זה שאתה לוקח תרופות לא משנה את הצורך בבדיקה במעבדת שינה ויעוץ עם רופא שינה.

28/12/2004 | 23:50 | מאת:

לאילן אני חושב שאתה סובל מהפרעות בשינה הקשורות לאירוע הטראומתי שעברת. הבעיה כיום שהטיפולים בהפרעה פוסט טראומתית מעטים ולכן גם התגובה שלך לטיפולים חלקית מאוד. מלטונין לפי ידיעתי לא נרשם בארץ במשרד הבריאות, בארה"ב הוא מאוד פופולרי וגם קל להשיג אותו אבל בארץ לא משתמשים בו. לכן גם לי אין ניסיון עם התרופה/החומר הזה. בכל אופן המחקרים על המלטונין אינם חד משמעיים ולא הוכח שהוא ממש עוזר, לכן כנראה שלא מייבאים אותו לארץ. לפי דעתי אין צורך בבדיקות נוספות עם המלטונין והתשובות לשאלות שלך לגבי הבדיקות של הבלוטה. מבחינת השינה עדיפות תרופות שאינן ממכרות כמו הפרומטזין, נוקטורנו וסטילנוקס, אבל לפעמים אין ברירה וצריך להשתמש בבנזודיאזפינים. כל טוב דר' גיורא הידש

28/12/2004 | 13:27 | מאת: גלי

תסעי קצת. רחובות זה חצי שעה נסיעה. רופא טוב שווה את זה.

אם רחובות מתאים לך יש לי מישהו מצויין. כתבי לי למייל [email protected]

אני מטופלת אצל פסיכיאטרית בתל-אביב שאני מאד מרוצה ממנה. היא מאד אנושית ונחמדה, וגם כן מקצועית. היא מתיחסת מאד ברצינות. קוראים לה אבלין ומספר הטלפון שלה: 050-6264627 אני מאד ממליצה. (דרך אגב, היא שייכת איכשהו גם לקופ"ח, כך שמקבלים החזר על 2 ביקורים ראשונים)

ד"ר חרמון יושב בהרצל בראשל"צ ומנהל המיון בפסיכאטרי ת"הש נחשב אחד הטובים הארץ אבל יקרן ומקבל דרך הכללית

28/12/2004 | 02:15 | מאת: שונית

שלום לד"ר הידש, שלום לכולם אני מטופלת באפקסור 37.5 כחודש, כנגד חרדות ודכאון. לפני כשלושה שבועות נתקפתי בכאבי ראש עזים מאוד המלווים בבחילות וסחרחורות, הנמשכים לסרוגין עד היום. עליי לציין שבעבר סבלתי ממגרנות, אך לא נתקלתי בהן כבר שנים. יש לי גם היסטוריה של פטימל (PETIT MAL) שנמשכה עד גיל 14 - 15. האם זה בסדר שאני לוקחת את האפקסור? האם אני צריכה להחליף? קודם טופלתי בסרוקסט שגרם לי לעייפות ולהשמנה. מודה מראש, אני.

28/12/2004 | 19:41 | מאת: דור

לשונית- המינון של אפקסור נגד דיכאון וחרדה הוא 75-225 מ"ג ליום. בנוסף יש מחקרים שמראים שמינון נמוך של אפקסור (עד 37.5 מ"ג ליום) יעיל נגד מיגרנות. לדעתי ועפ"י התיאור כדאי להמשיך באפקסור במינון אפקטיבי שהוא כאמור יותר גבוה ממה שאת לוקחת עכשיו. אם הדברים מתמשכים תתיעצי עם רופא נוירולוג בנוסף לפסיכיאטר.

28/12/2004 | 19:44 | מאת: דור

לשונית- המינון של אפקסור נגד דיכאון וחרדה הוא 75-225 מ"ג ליום. בנוסף יש מחקרים שמראים שמינון נמוך של אפקסור (עד 37.5 מ"ג ליום) יעיל נגד מיגרנות. לדעתי ועפ"י התיאור כדאי להמשיך באפקסור במינון אפקטיבי שהוא כאמור יותר גבוה ממה שאת לוקחת עכשיו. אם הדברים מתמשכים תתיעצי עם רופא נוירולוג בנוסף לפסיכיאטר.

28/12/2004 | 23:35 | מאת:

לשונית גם האפקסור וגם הסרוקסט עלולים לגרום לכאבי ראש כתופעת לוואי. אין מדובר בכאבים מיגרנוטיים אבל יתכן שקשה להפריד בין הסוגים של כאבי הראש. כך גם כל התרופות הפועלות על הסרוטונין (גם אפקסור במינונים הנמוכים וגם הסרוקסט) עלולים לגרום לפירקוסים, אומנם לא מסוג PETIT MAL אבל אם ישנה רגישות הייתי מאוד נזהר. הייתי מתייעץ שוב עם הרופא המטפל האם אין תרופה אחרת שעשויה להתאים לך. כל טוב דר' גיורא הידש

28/12/2004 | 00:28 | מאת: א

שלום לד"ר טופלתי בציפראמיל כשנתיים הפסקתי בעקבות תופעות לוואי שהחמירו. לפני נטילת הכדור שקלתי 70, 68 קילו .. לאחר שהפסקתי אותו שקלתי 85 קילו דבר נוראי מבחינתי . ברצוני לשאול היום אני כמעט שנה מאז שהפסקתי ליטול את הכדור במשקל של 75 קילו אך עדיין מתקשה לרדת משום מה, האם כדורים אלה גורמים בעיה בלתי הפיכה בחילוף החומרים ..? מדוע לא חזרתי עדיין למשקל שלי כמו כן הכדור נורא עייף אותי האם יש נזק לקיבה אני נורא מוטרד שאלה נוספת- יש דבר נוסף שמטריד אותי אני כמעט שנה לאחר נטילת הכדור וכמו כן מרגיש קצת את אפקט החדות בראייה בעיקר באור בחוץ מנורות או אור של מכוניות מדוע זה לא עובר ??? אני די מודאג תודה

28/12/2004 | 23:38 | מאת:

שלום, נראה שקיימת בעיה של האטה במטבוליזם ולכן קשה לרדת במשקל. כמובן שדיאטה חריפה וכך הלאה עשויים לעזור אבל בהחלט יש כאן בעיה. לצערי המידע הרפואי הכתוב על בעיה זו מועט, אבל מניסיון נתקלתי בדברים דומים. כך שצריך סבלנות. בקשר לחדות באור, איני מכיר את התופעה. כל טוב דר' גיורא הידש

27/12/2004 | 23:15 | מאת: גלית

הייתי לפני שבועיים בוועדה רפואית של ביטוח לאומי שוחחו איתי והיום קיבלתי מכתב שאני צריכה לבקש מהרופא שלי דוח עדכני מקופת חולים מכבי בוועדה הוא כבר כתב להם מכתב עלי מה אני מטופלת ושאיני כשרה לעבודה מחוץ לבית מה אתה חושב שהם עוד רוצים איזה עידכון יש לי להוסיף להם? תודה אם אתה או אתם יכולים לענות לי

28/12/2004 | 00:52 | מאת: מיכל

לגלית, לא מבינה למה ביטח לאומי לא פנה בעצמו לקופ"ח? או שזה עניין של סחבת משרדית הנגרמת בשל הצורך בניירת. וגורמת לאזרח תיסכול. מדינה של ניירת שאוהבת לראות את הניירות או את התיק ולא את האדם. מטרתה של ביטוח לאומי לקבוע לך את דרגת המכות על סמך הדו"ח הרפואי שיוגש או שתגישי לביטוח לאומי. על סמך אחוזי הנכות תיקבע לך גובה הקיצבה.. מומלץ להגיש מיד את הדו"ח היות והתהליך הוא די ארוך.( עניין של ביורוקרטיה) בהצלחה מיכל

28/12/2004 | 01:07 | מאת: מתן

כמה שיותר נתונים לביטוח הלאומי זה יותר טוב מכתבים מרופאים הכל

27/12/2004 | 22:28 | מאת: הדס

שלום רב ברצוני לדעת מה הקריטריונים להגדרת ילד כמפגר ומי מהרופאים מאושר לקבוע הגדרה כזו לילד? אלו התמחויות רופאים בברכה הדס

28/12/2004 | 01:11 | מאת: מיכל

להדס, מי שמנת המסכל שלו נמוכה מ-70,והוא סובל מיכולת שיכלית נמוכה.

28/12/2004 | 01:16 | מאת:

להדס אכן כפי שמיכל כתבה יש צורך קודם כל לבצע מבחן IQ, במבחן קובעים גם את דרגת הפיגור - קל, בינוני, חמור. הכל לפי ה IQ כל טוב דר' גיורא הידש

27/12/2004 | 21:42 | מאת: צבי

לאשתי היה התקף פסיכותי והיא מטופלת מזה כשנתים ב1.5 מיליגרם ריספרידל האם אפשר לקחת תתרופה בניסיון להכנס להריון? ואם בהריון עצמו אפשר? יש השערה שאולי היא סכיזופרנית האם זה עובר בתורשה? תודה מראש על עזרתך

28/12/2004 | 00:22 | מאת:

לצבי תמיד כדאי להתייעץ עם הרופא המכיר את אשתך לגבי האפשרות של הפסקת הטיפול כיוון שעדיף הריון ללא תרופות גם אם הן נחשבות לבטוחות בהריון. רספרידל בטוחה בהריון אולם תמיד ישנם דברים חדשים לכן אני ממליץ להתייעץ עם המרכז הטרטולוגי בהדסה ולקבל אינפורמציה עדכנית. כל טוב דר' גיורא הידש

27/12/2004 | 19:39 | מאת: מויאל דניאל

אני סובל באופן כללי בכאבים בכל חלקי הגןף כולל כאבי ראוש חזקים מאוד האם כאב נפשי משפיעה הנ"ל כתוצאה מגירושים טרומה שעברתי בעבר הרחוק אך הכאבים עדיין קיימים אך מצבי הנפשי השתפר מאוד ואני לא סובל מדיכאון כמו בעבר

28/12/2004 | 00:23 | מאת:

לדניאל פעמים רבות כאב נפשי מתבטא בכאבים גופניים שונים. יחד עם זאת תמיד חשוב לבדוק גם את הצד הגופני אצל רופא המשפחה. כל טוב דר' גיורא הידש

27/12/2004 | 17:24 | מאת: יעלה

ד"ר שלום, ברצוני לדעת, ממתי נחשבת תחילת הטיפול התרופתי (כדי לחשב את משך הטיפול)- האם מהשלב בו הגעתי למינון המקסימאלי, או מהשלב בו התחילה ההטבה במצב ? במקרה שלי יש חודשיים הפרש בין השניים... בתודה על התייחסותך, יעלה.

28/12/2004 | 00:23 | מאת:

ליעלה מהשלב שבו הגעת למינון המתאים. כל טוב דר' גיורא הידש

27/12/2004 | 16:34 | מאת: א.ה.

נדמה לי שאמא שלי סובלת מהפרעה דו-קוטבית, אחרי קריאה מרובה אגדיר אותה בזהירות כנמצאת במצב של היפומאניה. לאחר שנים של אפיזודות דיכאוניות כאלה ואחרות הופיעו בשלושת השנים האחרונות תסמינים של מאניה, אבל בשלושת החודשים האחרונים כבר קצת קשה להתעלם מהם. אמא שלי מסרבת להכיר במצבה, בודאי שבמצבה הנוכחי. באפיזודות הדכאון בשנים האחרונות היא כן מבקשת עזרה, אך רק את עזרתי שכן היא פוחדת מטיפול תרופתי כמו גם פסיכיאטרי. כרגע נורא טוב לה, אני מבינה מעיון פה באתר שזה אופייני להיפומאניה, אך לסביבתה קצת פחות נעים. האם יש דרך בה אני יכולה לעזור לה ולכוון אותה לקבלת עזרה מקצועית?

28/12/2004 | 00:11 | מאת:

שלום, לצערי המצב מוכר ואינו חביב כיוון שפעמים רבות קשה מאוד לעזור. בכל אופן מה שחשוב שתקבלי עזרה מאנשים נוספים שכולם ידברו אתה את אותו הדבר. כלומר שעליה לקבל עזרה נפשית ומפסיכיאטר. כל טוב דר' גיורא הידש

27/12/2004 | 15:55 | מאת: חן

שלום ד"ר ! אמא שלי סובלת מדיכאון כבר קצת יותר מחודשיים , והיא לא מסוגלת לתפקד בבית , והיא יושנת הרבה, והיא טוענת שהיא מרגישה ריקנות חוסר רגשות כל גופה קורס, היא מטופלת ב: רסיטל , בונסרין , ופרפנן . ורציתי לשאול אותך תוך כמה זמן ישפיעו תרופות אלו על הדכאון שלה ? תודה חן .

28/12/2004 | 00:13 | מאת:

לחן התרופות נוגדות הדיכאון מתחילות לפעול כשלושה ארבעה שבועות מתחילת הטיפול, השפעתן עולה עד במשך שלושת החודשים הראשונים לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש