פורום פסיכיאטריה
אתמול היינו אצל משפחה בצהרים הייתי מאד עייפה שם אך בצהרים לא לקחתי את הטיפול שלי והתעלמתי מזה אך אחר הצהרים הרגשתי שהגוף זקוק למרוניל ולקלונקס אז לקחתי בעשות הערב את ה-150 מרוניל וקונקס 1 מ"ג ואיך שלקחתי הגוף נרגע והלכתי לישון. האם כשהגוף רגיל לתרופה הוא נמצא בחוסר שקט? יכול להיות שהגוף התרגל וצריך לקחת את הכדורים כל החיים? תודה על תשובתך
לגלית כנראה שמדובר על תופעות שנגרמו מהחוסר בקלונקס, לכן כאשר יוחלט עם סיום הטיפול תצטרכי לעשות את ההפסקה באופן הדרגתי ולהמנע מתופעות של גמילה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני בן30 ואובחנה אצלי בעיית קשב וריכוז(של מבוגרים), ניסיתי ריטלין, התרופה לא עזרה ומאז די הזנחתי את הבעיה. כיום חזרתי לשנת לימודים אינטנסיבית והדבר מפריע לי ומקשה עלי עד מאוד. שאלתי: איך ואיפה אוכל לקבל מידע ועזרה רפואית לבעיתי שכן אני יודע שהתחום דינמי ומתפתח לעיתים תכופות, שמעתי גם על תרופה חדשה שעוזרת קונצרטה? יכול להיות? פשוט הרופאה שאבחנה אותי לפני 4 שנים כבר לא עובדת באותו המקום וברצוני לדעת לאן לפנות כי אני יודע שלא כל פסיכיאטר מתמצא בתחום, תודה...שי
לשי איני ממליץ על רופאים במסגרת הפורום. בכל אופן הקונצנטרה אכן תרופה חדשה אבל למעשה מדובר על ריטלין רק באריזה שונה כך שמשך הפעולה של התרופה ארוך יותר עד 12 שעות. כלומר במקום ליטול 3 פעמים ריטלין אפשר ליטול כדור קונצנטרה אחד. לעתים השפעת הקונצנטרה טובה יותר מאשר הריטלין שלו משך פעולה קצר. כל טוב דר' גיורא הידש
אני שומע הרבה את המשפט הזה חור שחור, למה הכוונה חור שחור? מישהו יכול להסביר- תודה
בוקר טוב, תנסה קצר יותר למטה בהודעה 'מילים' של כותבת. וגם תקרא את התשובה של הדר' למה שהיא כתבה. קיבלת סיור חינם בחור השחור
אני מטופלת בשני כדורי אדרונקס ליום אחד בבוקר ואחד בצהריים . לי ניראה וגם הפסיכיאתר אמר לי שבעיות הרדמות ניגרמות לי מהאדרונקס ןלכן הוא אמר לי לקחת את הכדור השני בצהריים. חוץ מזה ניראה לי שהכדור גורם לי לתאבון מוגבר . יכול להיות ??? אני ישנה גג4שעות ביממה ולכן גם פנויה מאד אך פסיאטר שלי שנחשב למעולה מםרב להחליף לי את האדרונקס. מה דעתך? ומה זה קשור לסטרונין ראיתי תשובה שלא הבנתי לפני יומיים שענית למישהי. מקוה שהייתי מספיק ברורה כי אני חרדה גם בשאלות אך תשובתך חשובה לי מאד. אנא.
לדבורה אכן האדרונקס מעורר וזה יתרונו (אוי ואבוי אם התרופה הייתה מרדימה) אבל גם חסרונו, ולכן מומלץ לא ליטול בערב. כמובן שהשיקולים להמשיך או להחליף תרופה קשורים גם בתופעות הלוואי אבל גם בהשפעה הטובה, כך שאם האדרונקס שיפר את מצבך ההתלבטות קשה לגבי ההחלפה. אם האדרונקס גורם לתופעות לוואי ולא שיפר את מצבך אז בודאי שהנטיה היא להחליף אותו. כדאי להרגע ובכל זאת אולי כדאי לתת לאדרונקס צ'אנס עם הזמן ואז לראות את השפעתו ותופעות הלוואי? כל טוב דר' גיורא הידש
כתבת לי בתשובה לפני מס' ימים כי הקלונקס ממכר ועל כן יש לקחת אותו רק במצבי חירום. אולם, לא כתבת לי מה המינון שצריך לקחת. חצי מ"ג או אולי 3 מ"ג? מה המינון הנפוץ להרגשת כפייתיות חזקה, הכוללת תחושות של ניתוק מהעצמי ומהעולם? לצערי, גם לא כתבת כמה מ"ג קלונקס מותר להכניס סך הכל לגוף. האם זה מצטבר? אם עושים כמה שבועות של הפסקה, אז אפשר שוב במשך חודש ליטל את הכדור ואז באיזה מינון? תודה מראש אני שואלת אותך את השאלות משום שהפסיכיאטר המטפל בבתי נמצא בחו"ל לכמה שבועות
לאמא המודאגת את רואה לאינטרנט ישנם יתרונות, אילו הייתי בחו"ל (הלוואי) הייתי יכול לשבת ולהמשיך לענות בפורום.... או שהייתי עושה דברים אחרים. בכל אופן לשאלתך. כתבתי שלא כדאי ליטול את הקלונקס באופן קבוע אלא לפי הצורך. אין זה נכון ליטול רק במצבי חרום כיוון שאפשר עוד הרבה קודם לפני שהמצב מחמיר. אכן, כדי למנוע התמכרות כדאי ליטול באופן לא קבוע ואז הסכנה של ההתמכרות יורדת מאוד. אין מינון חד משמעי מומלץ לקלונקס מפני שנוטלים אותו לפי המצב. בכל אופן המינונים המקובלים הם בין מג' אחד ועד שישה ביום. גם מינונים גבוהים יותר אינם מסוכנים אבל גם אינם מומלצים. כל טוב דר' גיורא הידש
חסר לך שהיית בחו"ל !
שלום ד"ר הידש הכל התחיל לפני שלוש שנים בערך. לפני כשנה התחלתי טיפול ב'פאקסט' עקב חרדה. במשך 8 חודשים נטלתי כדור ביום וכשמצבי התייצב לגמרי,הפסקתי בטיפול. היום,4 חודשים אחרי,ההתקפים מתחילים לחזור. אמנם אני מרגישה קצת יותר חזקה להתמודד איתם,אבל עדיין מאוד מאוד קשה לי. היום אני מבינה שלא מדובר בהתקף חרדה אופייני, אלא (נראה לי) שזה משולב במחשבות טורדניות-כפייתיות או שהחרדה היא בעקבות המחשבה הטורדנית.לפעמים אני חושבת שאני עומדת להשתגע...כל כך חסרת אונים כשזה קורה... אני קצת היפוכונדרית...וה'התקף' בד"כ מתחיל במחשבה או בזיכרון קודם על תופעה פיזית שהיתה לי (לרוב,מדובר בלב שלי- דופק בלתי סדיר או חלש מאוד אבל גם פחד מסרטן).המחשבה גוררת תופעה פיזית שגוררת מחשבה 'אני הולכת למות' שממשיכה לתופעה פיזית כמובן...ואז...אי אפשר לעצור את זה.התופעות הפיזיות הן כיווץ בכל הגוף,מיחושים בלב ומחשבות מפחידות ללא שליטה. יש לציין שזה לרוב קורה לי בלילה,לפני לכתי לישון...הרבה פעמים אני פשוט לא נרדמת כל הלילה וסובלת מסטרס נוראי...אפילו לא יכולה לבכות,לשחרר קצת. הדבר היחידי שפותר את הבעייה זה כדור הרגעה (אסיוול או משהו) אותם אני משתדלת לקחת כמה שפחות. העניין הוא,שהגוף שלי כל כך בסטרס,שנראה לי שרק מזה אני עלולה לקבל שבץ...שהגוף (הלב) פשוט לא יעמוד בעומס...אני עסוקה במחשבות האלה די הרבה.הגוף כל הזמן כואב ומכווץ.גם לא בזמן התקף. ד"ר...אני די מיואשת.נכון,הטיפול התרופתי (פקסט) עזר לי אבל היו לו גם חסרונות ואני לא רוצה לחיות כל החיים על כדורים...חוץ מזה,אני ממש בספק אם זה יוכל לפתור את הבעיה (המחשבות הטורדניות) אחת ולתמיד... האם קבוצת התרופות לטיפול בחרדה היא גם קבוצת התרופות המטפלת במחשבה כפייתית? אשמח אם תציין אילו תרופות מטפלות במחשבה כפייתית? האם יש טיפול אחר לבעיה - חוץ מהטיפול התרופתי? תודה רבה ד"ר...כל כך חשוב שאתה פה. שירה
לשירה ראשית הדבר החשוב ביותר, כנראה שהפסקת את הטיפול מוקדם מדי עבורך ולכן החרדות חזרו. אני מקווה שהפעם הזאת תצליחי להמשיך בטיפול לפי הצורך המתאים לך והחרדות לא יחזרו יותר. כמו כן חשוב שתביני, מטרת החרדות היא להפחיד אותך, כך שכל אדם "מוצא" את מה שמפחיד אותו ופחד להשתגע היא חרדה די שכיחה..... חרדה שמשותפת לרבים, והם לא משתגעים. גם הפחד ממחלות ועל הגוף שכיח ביותר. לכן, אם את אשה צעירה (כפי שאני מנחש) ועברת בדיקה מינימלית אצל רופא המשפחה את יכולה להיות שקטה שהגוף שלך בריא וחזק ולא נגרם לו נזק. אינירואה חשיבות רבה להבדיל בין חרדות ומחשבות כפייתיות, כיוון ששתי ההפרעות שייכות לקבוצת הפרעות החרדה ולכן החרדה היא הדבר שצריכים להלחם בו. דבר אחרון, נראה שהסרוקסט עזר לך ופתר את הבעיה למרות שיתכן שהיו תופעות לוואי, לכן צריך לבחור ולהתאים לך תרופה שתעשה את "העבודה" ותשפר את מצבך עם כמה שפחות תופעות לוואי או ללא תופעות לוואי. ועוד משהו, טיפולים פסיכולוגיים בעיקר טיפול מסוג קוגניטיבי התנהגותי מאוד ממומלצים, ועשויים לשפר את מצבך. כל טוב דר' גיורא הידש
אני מבינה שאתה לא מתייחס לבעייתי בתור מחשבות כפייתיות...מה שקצת מרגיע אותי. האם יש כמה סוגים של טיפול קוגניטיבי? אם כן,מהם? האם הטיפול הקוגניטיבי יעיל במקרה של חרדות ממחלות ומתופעות פיזיות? למי אני צריכה לפנות בעניין הטיפול הקוג' (פסיכולוג?) ושוב,תודה רבה.
ד"ר הידש שלום רב לאחר דיכאון משך חודשים ארוכים, התחלתי לקחת סרוקסט לפני חודש וחצי, כדור ביום. לאחר חודש היה שיפור משמעותי בחרדות אבל שיפור קל בלבד בדיכאון. פניתי לפסיכיאטר שאמר לי לעלות למינון של כדור וחצי ביום. כבר שבועיים שאני לוקחת כדור וחצי יום. יש הטבה, אבל אני לא ממש מרגישה שאני שמחה. אני יותר פעילה מאשר לפני לקיחת התרופות, חזרתי לעשות ספורט, ולאחר תקופה של מובטלות יש לי אפילו כוח לחפש עבודה. אבל עדיין, ללא שמחה ו"שיר בלב". אני רוצה לציין כי אני לא סובלת משום תופעת לוואי משמעותית. לפעמים השינה שלי קצת סהרורית או חלומות מוזרים, אבל זה נסבל מבחינתי. אני לא יודעת מה לעשות. אני רוצה להרגיש שמחה כמו פעם. האם כדאי לעלות למינון של שני כדורים ביום? האם כדאי להחליף את התרופה? אני מאוכזבת מאוד כי ידעתי שייקח זמן עד שהתרופה תתחיל להשפיע אבל עבר כבר חודש וחצי ואני מחכה ומחכה לחזור לעצמי לגמרי וזה לא קורה. אנא תשובתך. תודה רבה מראש
תשמעי נטע, לצערנו הרב שמחת חיים ו"שיר בלב" אי אפשר להשיג בעזרת איזה כדור. לעומת זאת, אפשר להשיג בדיוק את מה שכבר השגת, כלומר את מרגישה פחות מדוכאת וחזרת לעשות ספורט ולחפש עבודה. איך משיגים שמחת חיים ושיר בלב? אני לא ממש יודע, אני מחפש איך להשיג את הדברים האלה בעצמי, אבל ממש לא נראה לי שהתרופות הפסיכיאטריות הן אלה שיובילו אותי לישועה... עוד חצי כדור פחות חצי כדור... זה מה שישנה את התמונה מהקצה אל הקצה? אני מצטער אם אני רק מייאש אותך יותר.... יכול להיות שזה טיפשי מצידי להגיב לך ככה, אבל ככה זה להערכתי. מיכאל
שלום נטע, אני מבינה לליבך. אבל תתאזרי בסבלנות,כי לפעמים ההשפעה לוקחת יותר מחודש וחצי. אני לוקחת סרוקסט כבר 4 חודשים, ואינני יכולה להגיד שאני ב"מרומים", אבל המצב הרבה יותר טוב, גם מבחינת המצב רוח וגם מבחינת ההרגשה והחיוניות. בשילוב עם הכדור אני הולכת גם לפסיכולוגית שמאד מאד עוזרת לי, וגם לעיסוי גוף שמשחרר ומרגיע. תשתדלי לעסוק בדברים שאת אוהבת ולא לחשוב כמה רע לך. תרגישי טוב, רחלי.
לנטע אכן צריך לדייק, מתחילים להרגיש את השפעת הסרוקסט אחרי כשלושה ארבעה שבועות אבל הוא מגיע להשפעתו המקסימלית כעבור כשלושה חודשים. כלומר אני צופה שבחודש הבא תרגישי טוב יותר מהחודש הקודם והסרוקסט עוד ישפר את מצבך. מקובל לעלות במינון שכדור וחצי ואף שניים. עם זאת בדרך כלל אני מעדיף להחליף כדור מאשר לעלות במינון, אבל שתי הגישות מקובלות ונכונות. כל טוב דר' גיורא הידש
אני חיילת משוחררת שנה וחצי.כל הזמן הזה הייתי בבית נטו ובזבזתי את הזמן בלנסות להרגיש יותר טוב ולטפל בעצמי. הייתי משוכנעת שהבעיה שיש לי היא פיזית בלבד. עד הרגע שבו נחנקתי בזמן שיחת טלפון, והבנתי שאין שום סיבה רפואית להחנק. יום אחרי חוויתי התקף פסיכותי ומיד הגעתי לביה"ח פסיכיאטרי, שם אני מאושפזת חודשיים וחצי כבר. מאז ההתקף יש לי תחושה שאני לא במציאות. אפשר להסביר את זה בכל מיני צורות: שיש לי מסך מול העיניים, שאני נמצאת בתוך בועה, שאני בתוך חלום ועוד. רציתי לדעת- מתי זה יעבור לי, ולמה התחושה הזאת קיימת בכלל? מה אפשר לעשות כדי להעלים או להמעיט את זה? אני מרגישה שזה הדבר שמונע ממני לתפקד. בנוסף: אני מרגישה שאני לא עוברת תהליך החלמה, שהדברים לא עוברים תהליך עיבוד בראש ושהטיפול הפסיכולוגי שאני מקבלת לא יכול להועיל במצב כזה. אני לא זוכרת מצב כזה מעולם שאין לי מטרות או מטרה ושל בלבול כזה. אני לא מצליחה להתארגן עם עצמי, להחליט מה אני עושה מכאן.(כל מה שחשבתי מרגע אותו חנק התהפך ב180 מעלות). האופי שלי זה החלטיות.
את שואלת מתי זה יעבור לך? התשובה: עם הזמן. בהדרגתיות. לאט לאט תחזרי לראות את המציאות כמו שראית אותה קודם. זה די מפתיע לחזור ממצב כזה, ולהבחין שאחרי שאצלך הכל השתנה בצורה כל-כך קיצונית, העולם ה"רגיל" בעצם נשאר כמו שהוא היה קודם בדיוק. השאלה האם באמת תחזרי למצב של ראייה נורמלית של המציאות? האם זה באמת יחזור להיות כמו שהיה קודם? האמת היא שנראה לי שלא, אבל אני בטוח שאת יכולה לחזור לתפקד בצורה סבירה גם מתוך ראיית עולם שונה. זה נשמע שהגעת לבי"ח פסיכיאטרי די מהר ולא הספקת ממש לחוות את העולם הרגיל מתוך מצב פסיכוטי- יכול להיות שזה עדיף, וגורם לכך שהטרואמה תהיה פחותה. לא יודע. לגבי ההחלטיות- אין לך ברירה אלא לחכות שהמצב הפסיכוטי שנשמע שאת עדיין נמצאת בו בעוצמה פחותה לפי התיאור שלך יעבור ואז תתארגני על עצמך ותחליטי מה את עושה מכאן. אפשר להעלים או להפחית את זה בעזרת התרופות שאת לוקחת, ובעזרת הזמן שעובר ובחזרה למסגרות הרגילות: חברים, לימודים, עבודה. את יודעת, הכאב והעונג היומיומיים האלה שרוב האנשים עוברים. למה התחושה הזו קיימת? שאלה טובה... למה אנחנו קיימים בכלל? למה יש בעולם כל כך הרבה כאב? למה הכל כל-כך מורכב ומרגיז? למה לרוב רובם של האנשים לא ברור מה הם בכלל עושים כאן אבל זה לא מפריע להם להמשיך ולסחוב יום אחרי יום כרגיל? ככה זה. לא יודע לענות לך אולי ד"ר הידש יצליח... ;-) מיכאל
שלום, להערכתי מדובר במצב של ריחוף מסויים, ניתוק או תחושה שנמצאים בתוך חלום אבל בתוך המציאות, או כפי שכתבת כמו בבועה. המצב הזה מוכר ולצערי עדיין מדובר על חלק מהמצב הפסיכוטי או התגוננות של הנפש ממצב פסיכוטי. בקיצור מדובר על חלק מהבעיה הנפשית ולכן צריך לחכות לטיפול (תרופות והפסיכולוגית) ולזמן שישפרו את המצב. התחושות הללו חולפות ותרגישי בטוב. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש
דר' הידש שלום, פניתי אילך לפני מספר ימים לגבי גניקומסטיה בשימוש בתרופות SSRI , מסרת לי שהציפראלקס הנה התרופה הכי מודייקת ולא משפיעה על הדופאמין במוח. יחד עם זאת לאחר קריאת הסטוריה רפואית באתרים בארה"ב שמדברים על שימוש ב SSRI עולה כי אכן נמצאו תופעות לוואי של גיניקומסטיה אצל גברים שהשתמשו ב SSRI. המחקרים מראים בפירוש הגברת הורמון הפרולקטין - וכתוצאה מכך - גניקומסטיה. (זה מתחבר לי ישר עם הפרעות באימונים כי זה מגביר את הנשיות) שאלתי היא כעת , האם ניתן להוסיף תרופה מסויימת או נוגד פרולקטין בדרך כלשהי, שכן תופעה של גניקומסטיה אני לא אוכל לסבול. אני מודה לך מראש :) ניר
לניר באופן עקרוני התרופות מקבוצת SSRI משפיעות רק על הסרוטונין. אולם התברר שמספר תרופות לא נקיות במאה אחוזים ולכן עלולות להשפיע גם על הדופמין הקשור לגניקומאסטיה. אני זכרתי בזיכרון רחוק שתופעה זו עלולה להיות (לא היה לי אף מטופל שהתלונן על כך) ולכן לא הייתי בטוח. לכן גם הצעתי לעבור לציפרלקס שהיא התרופה המדוייקת ביותר וכנראה אין לה או שהשפעתה מינימלית על הדופמין (פרולקטין). אבל שוב, לא בדקתי מבחינת הרצפטורים את תשובתי אבל אני מרגיש מספיק ביטחון כדי לכתוב אותה. אין טיפול אשר מפחית את הפרולקטין פרט להפסקת התרופה. לכן הצעתי היא לשקול את החלפת התרופה ולא לחפש תרופות נגד הגניקומסטיה. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הידש שלום, אני בן 30, בריא ומתפקד בצורה מצויינת. לפני כחודש עברתי למסגרת עבודה חדשה, לימודים חדשים, דירה חדשה ועוד. לאחר זמן מסויים חשתי סימפטומים של חרדה שהפתיעו והלחיצו אותי מאד. דפיקות לב, הזעה, תחושה רעה ופחד. לאחר כמה ימים של לחץ חזרתי לתפקוד רגיל אך נותרתי עם תחושה של מעין מתח פנימי, לעיתים חוסר נוחות, אי שקט ועוררות יתר. במיוחד הדבר בולט כיוון שאני אדם רגוע מאד בימים כתיקונם. רציתי לדעת האם ניתן לצפות שהסימפטומים הללו יעלמו עם הזמן? אני הפחתתי את הקצב אבל האם כדאי לעשות עוד משהו בנידון? תודה
לגל כפי שאתה מתאר את הדברים מדובר על מצב תגובתי לאירועים חיצוניים ובעיקר לשינויים חיצוניים ומשך החרדה או המצב הזה הוא כחודש ימים. לכן אין מדובר על מצב הדורש התערבות טיפולית למרות שכנראה אתה מוטרד והתופעות מפריעות לך. בדרך כלל אני ממליץ על אחת משיטות ההרפיה, לדעתי אין חשיבות מיוחדת לשיטה שתבחר, דמיון מודרך, מדיטציה, יוגה וכך הלאה. הרפיה פועלת במנגנון ההפוך לחרדה ולכן היא עשויה לעזור. כמובן שהורדת הלחץ, הקפדה על שעות שינה, פחות קפה וארוחות בזמן עשויים לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש
לד"ר שלום, בני בן 8 מאובחן כ-פי.די.די בתפקוד גבוה. מזה שנתיים וחצי לוקח ריספרדל בגלל o.c.d. בשיפור ניכר. נאלצנו להפסיק את הריספרדל בגלל פרולקטין גבוה (900) ועברנו לגאודון. הוא לקח ריספרדל במינון של 0.75 מ"ג. עם הגאודון התחלנו במינון של 40 מ"ג - שלא עזר במשך שבועיים ואז עברנו ל- 60 מ"ג. הוא לוקח 3 ימים, עדיין ללא שיפור. שאלותיי - מתי צפוי להיות שיפור? (הילד כאמור בן 8, ושוקל 34 ק"ג) כמה זמן התרופה נמצאת בשימוש בילדים? מאחר והתרופה לא נמצאת בסל התרופות ועלותה גבוהה מאוד, האם לדעתך ניתן לנסות משהו אחר? בתודה, אורנה.
אורנה, אני מטופלת אצל פסיכיאטר באופן פרטי ומקבלת גאודון. הפסיכיאטר פנה לקופת החולים שלי וקיבלתי אישור להשתתפות של הקופה. אני משלמת רק 15% או 20% ממחיר התרופה, וזו הנחה של 1170 ש"ח. משמעותי ביותר. דברי עם הפסיכיאטר המטפל שיפנה לקופת החולים שלך. אגב, לא כל הקופ]ות מוכנות להתגמש, אז תלוי באיזו קופה את חברה.
גאודון מיועדת לטיפול בסכיזופרניה. לא ברור לאיזה השפעה את מצפה. השפעה תרופתית אנטי-אובססיבית מושגת ביתר קלות באמצעות נוגדי דיכאון הפועלים על הסרוטונין ואין לתרופות אלו תופעות לוואי קשות ומסוכנות כמו לנוגדי הפסיכוזה. אם את מחפשת תרופה שדומה לריספרידל אז ניתן להשתמש בהלידול שהיא תרופה מאד זולה, זמינה ואין בעיה לתת אותה גם לילדים.
לאורנה צר לי שאיני יכול לענות לך כיוון שאני מומחה למבוגרים. כיום הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר היא התמחות נפרדת. תתעלמי מההמלצה על הלידול, אם ריספרידל העלה את הפרולקטין אז הסיכוי שהלידול יעלה את הפרולקטין כמעט ודאי. כל טוב דר' גיורא הידש
מחקרים מראים באופן ברור שריספרידל גורם ל-hyperprolactinemia [עליה בפרולקטין] יותר מכל תרופה אנטי פסיכוטית אחרת, טיפית או אטיפית ולכן לא ברור מדוע אתה חושב שהלידול בנושא זה איננו יותר טוב. להלידול יש כידוע חסרונות בתחומים אחרים. לעניין זה לא מצאתי מחקר אחד אפילו שיצביע על עדיפות של ריספרידל. לדוגמה: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=11048906&dopt=Citation
לדוקטור הידש המקסים שבוע טוב. אני לוקחת סרוקסט 20 מג' שבועיים והיום בבוקר שכחתי לקחת כדור האם אפשר לקחת עכשיו? ואם לא, אז להמשיך מחר בבוקר כרגיל? תודה מראש על תשובתך. דיקלה
לדיקלה נראה שתשובתי לצערי כבר מאוחרת.... בכל זאת באופן עקרוני. אם שוכחים כדור אז לא קרה שום אסון ואפשר להמשיך כרגיל. אם רוצים מאוד להקפיד אז אפשר בערב ליטול חצי כדור ולמחרת להמשיך כרגיל. בכל אופן לא קרה שום אסון והכל בסדר מצטער על התשובה המאוחרת כל טוב דר' גיורא הידש
שלום בתי מקבלת רספידל למרות שלא היה לה התקף פסיכוטי ולמרות שכעת היא לא במצב פסיכוטי, רציתי לדעת האם להפסיק לה את התרופה. מצבה מעולם לא היה גרוע, ילדה רגילה שמתפקדת, הגיע לאישפוז בגגל המלצת הרופאה להסתכלות ונשארה תקופה של כמה חודשים כי לא איבחנו אותה אבל קיבלה תרופה אנטי פסכוטית
לדולי הדברים נשמעים לי לא ברורים, לא נשארים באשפוז מספר חודשים ללא אבחנה. הייתי ממליץ להתייעץ עם הרופא המטפל כדי להבין טוב יותר מה האבחנה ומה המצב של הבת. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום. בני בן ה-9 צריך להתחיל טיפול של אדרונקס.בני אובחן עם בעיות קשב וריכוז מה דעתך על השפעתו והאם הוא יעיל? אודה לך על תשובתך
לאתי איני פסיכיאטר ילדים ולכן תשובתי לקוחה מידיעותי על מבוגרים. הטיפול בהפרעת קשב הוא כמובן בריטלין. כיום ישנן לא מעט דיווחים על שיפור במצב של הילדים כאשר מטפלים בתרופות נוגדות דיכאון המשפיעות על הנוראדרנלין במוח (כמו אדרונקס למשל), לכן לפני שמתחילים בריטלין יש הגיון לנסות אדרונקס למרות שגם לאדרונקס ישנן תופעות לוואי. תוכלי לקרוא על התרופה בכל אינדקס תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר, אני לוקחת קלונקס וקסאנקס מזה 8 שנים. ובכל יום ויום שואלת את עצמי מתי זה יגמר,אני שונאת תרופות ומרגישה שאני גורמת לעצמי נזק אלא שלא תמיד אני יודעת לאמוד ממה הנזק חמור יותר מאי לקיחה או מלקיחה של התרופה. לפני כשבועים התחלתי לקחת פרוזק בניגוד לכל מה שאני מאחלת לעצמי הוספתי עוד כדור ,לקלונקס בתקוה לרדת מקלונקס. יש לי סיוטים מלקיחת הפרוזק בגלל חוסר ההחלטיות של הרפואה לגביו,אני קוראת מאמרים שצועקים לנוטלים אותם להפסיק את שימושם בגלל השפעות שלליות על הבריאות,נראה לי שפיתחתי חרדה מהתרופות ויש לי מחשבות של שנאה עצמית בגלל לקיחתו,אם כך מי יעזור לי לצאת מהמצב? אולי אני אזרוק את הכל ומה שיהיה יהיה... תודה
את חרדה מתרופות ובצדק. את מכורה לבנזודיאזיפינים, אם לא שמת לב עד עכשיו. 8 שנים של נטילת קלונקס וקסאנקס??... מצבך רע מאוד. ממליץ על גמילה מיידית.
הכי חשוב שתמצאי רופא מומחה ומקצועי שאת יכולה לתת בו אמון. לא ברור למה התחלת לקחת פרוזק ומי נתן לך פרוזק. גמילה מקלונקס וקסנקס איננה מחייבת הוספת תרופות אחרות ובטח שלא מומלץ להוסיף תרופה מעוררת שיכולה לגרום לאגיטציה כמו פרוזק. שורה תחתונה- לפי התיאור את לא מקבלת טיפול מקצועי.
לשני לאט לאט. מבלי להכיר אותך סביר שלא נגרם כל נזק מהתרופות שאת נוטלת במשך שמונה שנים. כנראה ישנה בעיה של התמכרות אבל תוכלי להתגבר עליה. כמובן שהשאלה היא בדיוק מה ששאלת, האם הנזק גדול יותר מהתועלת. במכתבך לא ציינת נזקים וגם לא תועלת מהתרופות(?) לכן כדאי להתייעץ עם הרופא המכיר אותך בדיוק בשאלה הזו ולהבין את התשובה האינדיווידואלית בשבילך. כיום בגלל בעית ההתכמרות אנחנו מעדיפים תרופות כמו הפרוזק או מהקבוצה של פרוזק במקום הקלונקס והקסנקס, כך שיתכן שהפרוזק תפתור את כל הבעיה ולא תצטרכי את הקלונקס והקסנקס. אם צריך לבחור מה פחות גרוע, אז לדעתי עדיף להיות עם הפרוזק. אבל כמובן שהשאלה היא האם את צריכה בכלל תרופות? והאם אצלך התועלת גדולה יותר מהנזק ? כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לדר הידש, ראיתי שיש באתר קבוצת מעודדים לגבי התקפי חרדה ואשמח מאוד גם לקבל עידוד שכזה. כיום אני בת 29.5 וסובלת מהתקפי חרדה אשר מקשים עלי תפקוד יומיומי נורמלי. לדוג': אני נוסעת ברכב ונתקפת ללא סיבה בהתקף חרדה אשר גורם לי לתחושות פיזיות לא נעימות. לאור כך, אני נמנעת מלצאת מהבית או להיות לבד כי אז המחשבות מתחילות להתרוצץ. קבעתי לי תור לפסיכולוגית אך אינני יודעת האם עלי לפנות לפסיכולוגית או פסיכיאטר. בעיקרון, אני נגד כדורים פסיכיאטרים אך במידה ואין ברירה אז אני אעשה ע"מ להקל על מצבי. אשמח לשמוע שאני לא לבד במערכה ועוד יותר אשמח לדעת האם יש טיפול שממגר את התופעה הלא נעימה הזאת. המון תודה, בר
שלום בר. דבר ראשון - טוב שאת מודעת לבעייתך. זה הצעד הראשון. בד"כ לאבחון ראשוני פונים לפסיכיאטר שיקבע אם את זקוקה לטיפול תרופתי. מה שקובע את אופן הטיפול זה מידת חוסר התפקוד שלך ביום יום. אם תפקודך נפגע או שאת נמנעת לעשות דברים אז מוטב להתחיל בטיפול תרופתי. השילוב עם שיחות אצל פסיכולוג\ית נחשב לטיפול היעיל ביותר. בהצלחה והכי חשוב - את כל נושא הסטיגמות זרקי לפח, תדאגי לטפל בעצמך.
הי אני סובלת מבעיה זו שנים רבות אשמח להיות לך אוזן קשבת ומעודדת את יכולה להתקשר בכל זמן 0508381129
שלום רב!! אני סובל מ OCD ושמעתי שטיפול פסיכודנמי יעיל למצבי חרדה, בכך שהמטפל יוצר דנמיקה עם המטופל על כלים שונים להתמודדות באופן אקטיבי, ראשית האם זה יעיל יותר מסתם שיחות? שנית, האם משהו מגולשי הפורום מכיר מטפל (עדיף דרך מכבי) שעוסק בתחום, מאיזור המרכז? תודה ויום טוב
שלום גיא, ישנן מספר גישות טיפוליות. אחת מהן היא השיטה הפסיכודינמית, שמטפלת באופן בסיסי בדברים העמוקים. מקור הגישה הוא בתפיסה שאנו פועלים מתוך כוחות לא מודעים (גישה שהתפתחה מתוך הפסיכואנליזה). נראה לי שזו השיטה ה"סטנדרטית" או המקובלת יותר, והרבה מאמינים בה (לדעתי, כשמדברים על טיפול בשיחות באופן כללי, נוטים להתכוון לשיטה זו, אך לא בטוח). כמובן שקיימות גישות רבות אחרות, למשל: השיטה הקוגניטיבית-התנהגותית ועוד. כל מטפל בדיבור עובד לפי שיטה מסויימת. ניתן גם לשלב בין שיטות במקרים מסויימים. כנראה שהפנו אותך לסוג הטיפול המתאים לך ביותר. שילוב בין טיפול תרופתי לפסיכותרפיה הוא המומלץ ואכן חשוב למצוא מטפל טוב. והערה: שיחות זה אף פעם לא "סתם" במיוחד כאשר מדובר בשיחות טיפוליות. גם שיחות עם חבר הן לא סתם, אבל מטרתן ומשמעותן שונה לחלוטין:-)
לגיא אני מסכים עם דבריו של סמיץ ומודה לו. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הידש אני סובלת מחוסר שטף בדיבור כבר 12 שנה ואף אחד לא הצליח לעזור לי הייתי בהמון טיפולים שונים ומגוונים ואף אחד לא יודע מה יש לי אז רציתי לשאול אולי הלקויי למידה או ההיפרקטיביות שלי היא זו שבגללה אני סובלת מקצר בדיבור האם זה איכשהו קשור אחד בשני? או שזה אולי בעיה פסיכאטרית, פסיכולוגית ואצל מי עליי להיבדק? לראות אם יש לי הפרעת קשב וריכוז תודה מראש!!!
לרחל איני מכיר קשר בין שתי התופעות אבל אם נבדקת וניסית הכל ובכל מקרה כדאי לבדוק לכיוון של הפרעת קשב אם יש רמזים לכך. הפרעת קשב מאובחנת על ידי נאורולוגים או פסיכיאטרים וישנם מספר מבחנים בכתב וממוחשבים העוזרים באבחון. שבוע טוב דר' גיורא הידש
לאחי היתה אפילפסיה בילדותו,כיום הוא בן 30 אין לו אפילפסיה , אך מזה הרבה שנים הוא לוקח תרופות פסיכיטריות,עקב בעיות אלימות,קשיים בתקשורת, ובעיות תפקודיות. כרגע הוא לוקח טריגטול 400 מ"ג פעמיים ביום, וסרוקסט פעם ביום. שאלותי: הוא עשה בדיקת א.ג ואמרו שיש האטה ,מה הכוונה? האם יש קשר כשיש אפילפסיה בילדות, בבגרות יש בעיות של אלימות ,ובעיות תפקודיות ? האם התרופות האלו שהוא לוקח יש להם השפעה לרעה על היכולות השכליות ?
לנירית איני מבין מספיק בבדיקות EEG וצריך לקרוא את המסקנה הסופית של הבדיקה שאחיך ביצע. בכל אופן פעמים רבות ישנן הפרעות רגשיות ותקשורתיות אצל אנשים הסובלים מאפילפסיה וההפרעות עלולות להמשך גם בבגרות. לכן הייתי מחפש את הסיבה למצבו של אחיך בבעיה עצמה ולא בתרופות. אם הוא נוטל תרופות ומצבו לא מספיק טוב כדאי לחזור לרופא המטפל על מנת להתאים לו את הטיפול אשר ישפר את מצבו. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום לדר הירש, התייעצתי בעבר בפורום זה בעניין ההתקף הפסיכוטי שלקתה ביתי לפני שנה. היא טופלה ברספרידל 2 מ"ל בשיא ההתקף ומהלך שנה. לפני חודשיים הוצע לה לעבור לגיאודון בשל רמת הפרולטקין גבוהה בדם. בשלב זה היא החליטה להפסיק את הטיפול התרופתי שלא בהמלצת הרופא שלה. החרדה שלי היא האם ומתי ניתן לצפות לתגובות מדאיגות? וכיצד ניתן להגיב לתופעות מבלי להיכנס לעימותים מיותרים? תודה, מטילדה
מטילדה- לא ציינת בת כמה הילדה וגם לא ציינת התקף פסיכוטי על רקע של איזה מחלה. (סכיזופרניה?). סכיזופרניה הינה מחלה כרונית ולכן ללא טיפול תרופתי יש סיכוי גבוה (של עשרות אחוזים) שהמחלה תחזור. מצד שני כל עוד המחלה לא חזרה אין לך אפשרות חוקית לתת לה טיפול תרופתי בכפיה ולכן זכותה של הילדה להפסיק את הטיפול. כאשר המחלה תחזור אז תוכלי לפנות לפסיכיאטר המטפל או לפסיכיאטר המחוזי והם יחליטו מה לעשות הלאה.
שלום לדור ודר הירש הבת בת 23, לא ברור על איזה רקע היה ההתקף הפסיכוטי ולא היתה הגדרה של סכיזופרניה. יתכן ובהשפעת גראס או שילוב של גורמים. החרדה שלנו כמשפחה היא האם ומתי תיתכן השפעה של הפסקת התרופות וכיצד ניתן להסביר לבת את הסיכון בהפסקת התרופות. למרות שהיא משתפת פעולה ומטופלת נושא התרופות תמיד בעייתי, תודה מטילדה
האם שתייית אלכוהול מידי כמה ימים במינון לא גבוה מידי (כוסית ויסקי אחת ל-3 ימים) במקביל ללקיחת סרוקסט פוגעת בטיפול?האם הפגיעה היא בטיפול או בתופעות לוואי?האם שתייה בכמות גדולה יותר מזיקה יותר או שכל כמות אלכוהול במקביל לטיפול פוגעת?
למתן משום מה לפי זכרוני כבר שאלת שאלה זו?. בכל אופן שתית אלכוהול אסורה עך סרוקסט. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר הידש, רוצה לשאול אותך ממה נובעות ההתנהגויות הבאות של בעלי, והאם הן קשורות להפרעה פסיכיאטרית: בעלי כוסס עטים בשיניו, כל ראשי העטים או פקקי הטושים "אכולים" כאילו על ידי עכבר. ממש קשה להאמין שאדם יכול בשיניו לאכול כך פלסטיק קשה. התנהגות שניה- חיטוט מאסיבי ואינסופי באף עד זוב דם!! בנוסף, רוצה לציין כי בעלי הוא אדם בעל פתיל קצר. מאד עצבני. אי אפשר להגיד לו רבע מילה שבניגוד לדעתו, כי לדבא הוא כבר שכח מזמן, רק להתלהם בעוצמות עם מבט של רצח בעיניים הוא יודע. האם הוא סובל מהפרעה אישיותיות? אם כן- מהי? מה הטיפול בה ולאן לפנות כי הוא ממש מאיים עלי ועל ילדינו.
לחתוך לו את הקטן
שלום, בודאי שלא אאבחן אדם לפי מכתב קצר באינטרנט מצד שלישי. יחד עם זאת מדובר בתופעות שנראות חריגות. אבל אני בספק אם הוא יסכים להגיע לאבחון נפשי. אולי תשכנעי אותו להגיע לטפול זוגי שניכם ביחד? לעתים זו דרך יותר קלה. שבוע טוב דר' גיורא הידש
כותבת לחלל אין לי אף אחד אף אחד רק אני שומעת רק אני מקשיבה. אולי נראה שיש. כאילו. נראה שיש עוד איש אחד זה מקצוע שלו. כן. אבל בכל החלל העצום שנשאר אין אף אחד לדבר איתו. שקט של כאב. שולחת לכאן ואפילו לא אעיז לחזור לכאן. לא אעיז. לא. לא אתסכל לעצמי בפרצוף ואודה כי הפניתי משהו לאנשהו למישהו. אז יש משמעות לשליחה. יש. אז מה. הכל ריק. הכל ריק. ואני הממממ אני עוד נשארת. נשארת. כי ככה. כי, ככה זה קורה. כולם מגמדים את המקום שלי לאפס - אז אין יותר. אין אנשים. אף לא אחד. ועכשיו, עכשיו זה הוא. הוא שתמיד נהיה מאד חולה בכל פעם שאני מרשה לקצת כאב לצאת החוצה. אז מחקתי אותו מהתודעה. הלוואי. הרי אנחנו יודעים שזה בלתי אפשרי. להיפך אפילו. אז אין אין אף אחד אף לא אחד הרגש תלוש ואין מגע זה רק עצמי, וגם את זה לא רוצה לידי בעיקר את זה. נמצאת כאן פיזית, אבל זה פשוט חסר משמעות חסר משמעות חסר קיום. הכל יעבור בסוף יעבור ולא. לא ניזום. נעשה את כל המאמצים להבריא, חחחחחח, מי שיודע - בדיוק המאמצים האלה הורסים אותך ומדכאים עד עפר. כי הכוח ההוא שואב חזק בדיוק ברגעים שמנסים לגעת ולהתקרב, בדיוק באותם רגעים בהם מנסים לרפא ולעזור. שם נוצר ואקום ענקי. אכן, נקודת שבירה. אחת מיני רבות. אין צורך להתייחס, נשברנו פעם ופעמיים ושלושים ומיליון והתרסקנו, אבל אנחנו עדיין כאן. זה ממש לא עושה רושם על אף אחד. היא תיפול ותקום ותיפול ותתרסק ותקום. רק נדמה שהיא קמה. רק נדמה. הכל בעלק. זה הכל הסוואה. אין אין שם אף אחד כולם נוטשים אותך ומפנים מבט כשמראים להם את הכאב האהא, מי יכול? מי יתקרב לדבר דוחה כזה. הם צודקים. צודקים. פשוט צודקים ובגדול. אז זהו. לבד. לבד ואל תראה את הכאב. שמור בפנים שיאכל אותך עד תום. רק כמעט. עד הגבול. עד הקצה, כדי שתמיד יישאר משהו לכאוב. לכאוב עד הכי עמוק שאפשר ויותר. כתבתי מכתב מכתב כתבתי. לי. * מקווה שזה בסדר לכתוב את זה כאן. פעם אחת בלבד.
שלום, תודה על המכתב/שיר? מאוד אמיתי ונכון, כבר העברתי את המכתב למשהו שנמצא במצב דומה. קשה מאוד להתמודד ולהיות "בחור השחור" וקשה להאמין שמשהו יכול להיות שם אתך. תשמרי על עצמך ותודה הידש
בקושי יש לי כוח לכתוב, אבל מגיעה לך התודה. פשוט ובאמת תודה ...
Can i use Colostrum if i take seroxat?
לאבי, נדיר אבל קיים. ציפרלקס יותר מדוייק מסרוקסט וסביר שלא יגרום לכך. שבוע טוב דר' גיורא הידש
"את הסיפור על בני שלקה בהתקף שיגעון קשה והחלים ממנו כעבור חצי שנה בלי תרופות, בלי אשפוז ובלי פסיכאטרים, אני חייב לספר", אומר מנחם בן. "למען האנושות" http://www.nrg.co.il/online/15/ART/837/806.html
נראה לך שזה הגיוני? חרטא ברטא חצי מהכתוב (ממה שהספקתי לקרוא) והחצי השני לא מעניין...
הנל לא אובחן כלל בידי בעל מקצוע ; "...למעשה לא אובחן כלל על ידי פסיכיאטר כלשהו, למרות שהתייעצנו עם פסיכיאטרים, בלי נוכחותו. נמנענו מלחשוף אותו בתקופה הקריטית לעיני פסיכיאטר כלשהו, משום שחששנו כי הלה יפעיל את סמכותו החוקית לאשפז אותו בכפייה." כדברי האב
האם ייתכן שהתרופה ציפרלקס (1/2 כדור ליום) עלולה לגרום לתופעות של בלבול קשה ביותר, אובדן אוריינטציה וזיכרון? מדובר באדם בן 80 שתפקד עד לאחרונה בצורה מצוינת. הרופא המטפל רשם לו תחילה פקסט, ואחר כך החליף לציפראלקס. החולה נזקק לתרופה לאחר שחש ברע בצורה קיצונית אחת לכמה ימים, ירד במשקל וכל הבדיקות לא העלו ממצא כלשהו. התופעות של הבלבול החלו במקביל לנטילת התרופות הפסיכיאטריות ונמשכות מאז כארבעה חודשים.
לא יודע מה יבשר לך הדר' ואני מקווה רק לטוב! לדעתי האישית בלבד, מעל גיל 60 אני בעד שכל אחד ישתמש בנוגדי דיכאון. יענו לעבור את הזקנה ברכות ושלום :)
לאורי שאלה קשה כיוון שקיימות שתי אפשרויות. יתכן שהבלבול הוא הבעיה יחד עם דיכאון ולכן נרשם הציפרלקס, מצד שני יתכן שגם הציפרלקס גורם לבלבול. אני חושב שאין ברירה אלא להגיע שוב לרופא המכיר את האדם. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, אני סובל כשנתיים מהיפוכונדריה.טורדנות כפייתית ומטופל בפבקוסיל. באופן כללי השיפור הוא משמעותי למעט משברים ומקרים קיצוניים ספציפיים. שאלתי היא, תמיד אהבתי לצפות בסרטי אימה, ועכשין שאני צופה בסרט כזה הדבר מעורר בי חרדות די קשות ללא אפשרות להנות מהסרט. האם הפסיכולוגיה ממליצה או לא ממליצה לצפות בסרטים כאלה באופן כללי ובפרט בהפרעות נפשיות כאלה? האם יש כזה דבר "בעלי לב חלש" (אולי כמוני למשל) שצפיה כזו מסכנת אותם (במיוחד לאור תחושות בעבר הקרוב באיזור לב וכלי דם)? בתודה מראש. רני.
לרני תודה על השאלה המעניינת. סרטי אימה הם פופולריים כיוון שהם מאפשרים לנו להתמודד על הפחדים "בכאילו" וכל הזמן אנחנו מודעים שזה רק סרט. אבל אנשים רבים אינם אוהבים סרטים כאלו כיוון שהם חרדים מדי. לכן תמיד כדאי ללכת על הגבול, לראות סרטי אימה לא מפחידים מדי כך שאתה עומד בהם בקלות, אם הפחד גדול מדי סימן שהגזמת וזה לא טוב כי הסרטים יערערו את מצבך הנפשי. הכל יחסי. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שבת שלום אני בביקור בפלורידה קרוב לבת אבל לא אצלה כדי לכבד את פרטיותה היא הפסיקה לקחת את הכדורים לפני חודש כזכור זה זיפרקסה ופרוזאק במינון נמוך וגם לא הולכת לרופאה היא נראת במצב רוח טוב ולמרות שחנוכה עבר היא סופגניה עגלגלה מה שמטריד אותי וכאן השאלה מתי מפסיקה השפעת הזיפרקסה כדי שאהיה מוכנה למשבר שהלואי שלא יגיע והאם יכול להיות שהיא מרגישה טוב בגלל שיש עדיין השפעה של הכדורים אני חוזרת הביתה בעוד שבוע ולא רוצה להיות מאוד מודאגת וגם יודעת שאם אבקש שתקח כדורים היא תסרב האם לקיחה אקראית של כדורים משפיעה אולי אוכל להגיע להסכם כל שהוא איתה מה שבטוח הוא שהעקשנות המקורית חזרה יודעת שאחכים ואלמד מתשובתך ותודה מראש
לאמא הרחוקה שאלתך מאוד במקום. בדרך כלל התרופות "נותנות הגנה" למשך שלושה ארבעה חודשים אחרי ההפסקה ואחר כך הסיכון להתקף חוזר גדול. יחד עם זאת לא כל אחד עובר התקף חוזר. אין כל כך טעם להתעקש על טיפול לא מסודר כיוון שהוא לא עוזר. נקווה שהבת תשמור על עצמה והדברים יסתדרו לטוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש
הבן שלי לקח כל מני תרופות במינונים גבוהים למשל 300 אפקסור ועוד 2 כדורי רסיטך אחר כך עברנו לסרוקסט האנדונקס הים אנחנן ברסיטל וירדנו לכדור אחד עקב שראינו שהכמויות הגדולות של הכדורים לא עוזרות יש לציין שכרגע הוא עים כדור אחד ןמרגיש אותו דבר כמו שלקח כדורים בכמות גבוהה דבר אחד בולט אצלו זה חוסר ריכוז יכול ללכת ולשכוח כל דבר לא ממוקד בנהיגה וכו האים יכול להיות שכמות גדולה ועירבוב של שני כדורים מבאים לתוצאות כמו כדור אחד ומה אתה ממליץ על חוסר ריכוז הבחור בן 81 וסבל מדיכאון עצבות חוסר הערכה עצמיצ עפ שנראה חיצונית נהדר
לורנה כמובן שאין כל כך טעם ליטול תרופות שלא עוזרות יחד עם זאת לא ברור משאלתך האם התרופות אינן עוזרות כלל או שהן שפרו את מצבו במידה רבה ועדיין נשאר חוסר הריכוז שיתכן שיחלוף עם הזמן. זו כנראה גם הסיבה שהרופא החליט לעלות במינון או הוסיף תרופה. אפשרויות טיפוליות נוספות הן כמובן שיחות או מהבחינה התרופתית להוסיף תרופה התומכת בתרופות נוגדות הדיכאון מקבוצת מייצבי מצב הרוח כמו דפלפט או טגרטול. אבל כאן חייבים להתייעץ עם הרופא המטפל. שבוע טוב דר' גיורא הידש
בזמן האחרון המצב הכלכלי שלנו מאוד קשה.....ובנוסף יש לי קשיים עם מגורים בארץ נכר שם אני גרה כמה שנים וזה נראה לי שפתח את תיבת הפנדורה שלי. גם אם אינני רעבה אני יכולה לטרוף כמות רצינית של אוכל.....בזמני מתח או סתם תסכול. בנוסף אם אני מרגישה שאכלתי יותר מידי אני גורמת לעצמי להקיא למרות שאני יודעת שזה לא בריא.יש לי תקופות טובות אך אם אני מסתכלת במראה ואני מרגישה שמנה אני גם אגרום לעצמי להקיא. אני מאוד פוחדת שיש לי בעיית אכילה ומכיוון שאינני גרה בישראל אינני יודעת למי לפנות אנא עיזרו לי.....
ללירן כמובן שאיני מתיימר לאבחן לפי מכתב קצר באינטרנט... כך שלא כתבת את הדבר החשוב ביותר, כמה זמן נמשכות ההפרעות הללו. במידה ומדובר על תופעה שקיימת כבר מספר שבועות כדאי לפנות לפסיכיאטר שיאבחן את מצבך, אני מקווה שיש לך ביטוח רפואי. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום רציתי לדעת האם רמרון או ציפרלקס יכולים לפגוע בכבד? האם יש להם השפעה על תפקוד כבד? כמו כן, האם הן מיועדות גם לטיפול בחרדות כגון פחד מדבר נורא שיקרה? והתקפי אימה?
שלום, הרמרון והציפרלקס אינן פוגעות בכבד, הן תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון אבל משפיעות גם על החרדות. ברמרון במיוחד מרגיעה ואפילו עלול לגרום לישנוניות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, מספר דברים: ראשית, בשנת 1999 ובשנת 2000 חוויתי שני התקפים פסיכוטיים. הוגדרתי כסובלת מdelusional disorder. רק אחרי ההתקף השני התחלתי לקחת כדורים. כיום, נותרתי רק עם ריספרדל 2 מ"ג. היום, למעלה מארבע שנים אחרי, אני תוהה האם נגזר עלי לקחת כדורים אלו לנצח. הפסיכיאטר אמר לי פעם: "אין לי לב להפסיק לך את הכדורים". האמנם יש צורך? שנית, אני מובטלת מזה כשלושה שבועות וחשה דיכאון קל בעקבות מצוקה כספית. האם כדאי להתחיל לקחת תרופה נגד דיכאון (נאמר לי שהרסיטל מחולל פלאים), או להמתין עד יעבור זעם? בסך הכל, חיי טובים. אני חיה עם בן זוג מפרגן ולומדת לימודים מתקדמים באוניברסיטה. אין לי רצון להוסיף כדורים אחרי שנפטרתי בדי-עמל מזייבן, דפלפט ואחרים. אשמח לחוות דעתך. תודה.
את מקבלת טיפול תרופתי מניעתי. את יכולה להפסיק עם התרופות אבל יש סיכון לא קטן שהמחלה תחזור פעם נוספת. כל עוד המחלה לא חוזרת אין דרך לכפות עליך להמשיך עם התרופה ולכן מדובר בהחלטה שלך ולא של הרופא. רסיטל לא מומלץ במקרה שלך כי הוא יכול לעורר את הפסיכוזה מחדש.
תודה דור.
לד"ר שלום רב. אני בת 35 נשואה אני לוקחת 3 שנים כדורים בהתחלה התחלתי עם רסיטל זה לא היה טוב ואחרכך לקחתי פרוזק זה גם לא עזר לי ולאחרמכן לקחתי אפקסור וזה היה לי טוב חוץ מעצירות שיש לי מהכדורים האילו שכחתי לקחת כדור יום אחד ובאותו יום התעצבנתי הרגשתי יותר מאוחר רע הרגשתי חרדה הרגשתי שאני עומדת להישתגע למחרת לקחתי את הכדורים ברצף כול בוקר שמקרה זה לא יחזור שנית הבנתי שלא אוכל להפסיק עם הכדורים האילו כול החיים. שאלתי 1.האם אני יצטרך לקחת את הכדורים כול החיים?אני רק מפסיקה יום אחד ניהיה לי רע אני מרגישה שאני משתגעת . 2. אני רוצה להיכנס להריון האם אפשר להיכנס להריון עם הכדורים האלה מתחילת ההריון ועד סוף חודש 9 האם זה מזיק לעובר? נא ייעץ לי בתודה מגי
בקשר להריון ותרופות תתקשרי לטל: 02-5681218 היחידה הארצית למידע וניטור תרופות של משרד הבריאות. מיום ראשון
היי מגי, אני התשמשתי בכדורים האלו 4 שנים!! כדורים נהדרים הבעיה היא שהם גורמים אכן לעצירות וחייבים להתשמש בהם קבוע. כלומר כשהפסקתי היתה לי הרגשה נוראית שאני ממש עומד למות. עצבנות ועצבים ומה לא... אל תפחדי - תמשיכי ותתייעצי- ושיהיה לך רק טוב.
אני סובלת מדכאון ונסיתי רסיטל/ציפרמיל והכדורים לא השפיעו עליי, כרגע אני גרה בארצות הברית וישנה פסיכיאטרית חמודה ישראלית שאני עומדת להפגש איתה ורציתי לבקש את חוות דעתייך האם תוכל להמליץ לי על כדורים שאוכל לקבל בארצות הברית? הפסיכיאטרית מאוד צעירה וקצת חסרת נסיון,הודה לך מאוד
אם לקחת את הרסיטל/צפרמיל (ממשפחת הSSRI) כמה חודשים (לפחות 3-4 ) ולא הרגשת שינוי , כנראה שתצתרכי לנסות כדור ממשפחת ה SNRI'S כגון אפקסור,
doron , thank you for your answar AND i want to ask you what is the diffrent between ssri AND snris in case of depression, AND like you know i try in the past resital AND sipramil for 8-7 mounth AND it didnt effect me.
יש צורך לבצע הערכה לגבי מצבך לפני שנותנים המלצות על תרופה כזאת או אחרת, זה לא לאינטרנט.
לנינה כפי שנכתב מדובר על התאמה של תרופה לאדם מסויים, כך שאם תרופה אחת הפועלת על הסרוטונין לא השפיעה יתכן שתרופה אחרת כן. עם זאת בדרך כלל אני נוהג לעבור לתרופות המשפיעות גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין (שני חומרים במוח במקום על אחד) כמו האפקסור הנמצאת בארה"ב. יחד עם זאת כמובן שיש צורך בבדיקה והערכה פסיכיאטרית כפי שאת מתכוונת לעשות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום, קראתי את אחת התגובות שלך לגבי כדורים נוגדי דיכאון שהם אמורים לרפא דיכאון כמו כל תרופה אחרת ושדיכאון הינו מחלה עוברת כמו כל מחלה אחרת ורציתי לשאול אותך אם כך כיצד ישנם אנשים שסובלים מדכאון שנים ומטופלים בכדורים והדכאון אינו עובר. היתכן שכדורים נוגדי דכאון יכולים לרפא מצב נפשי? האם הכרת אנשים שסבלו מדכאון והבריאו לחלוטין?
מושגים של מחלה או הבראה הם בעייתיים בפסיכיאטריה בגלל היעדר בדיקות אובייקטיביות(מעבדתיות) שעוזרת לאיבחון מצבו של המטופל. וגם אם כן- יש צורך לבצע את הבדיקות לאורך זמן-מס' שנים לפחות. לכן גם מעדיפים את השימוש במושג DISORDER שהוא פחות מחייב מבחינה איבחונית וטיפולית. לגבי דיכאון- יש לקחת את התרופה 9 חודשים לפחות ובכך למנוע חזרה של סימפטומים דכאוניים לתקופה ארוכה. יש לתרופה השפעה שמונעת דיכאון לתקופה מסויימת. אך זה עדיין לא אומר שמדובר ב"הבראה" שכן הסימפטומים יכולים לחזור בשלב יותר מאוחר. כאמור אין בדיקה אובייקטיבית שיכולה להוכיח את הדברים.
לדנה איני מסכים עם דור, במידה והאדם מרגיש בטוב וחזר לתפקוד מלא ואפילו טוב יותר מאשר בעבר מדובר על הבראה. אחר כך עלולה להיות הישנות (חזרה) של הדיכאון אבל אז אנחנו מדברים על התקף שני של המחלה ולא אותו ההתקף. כמובן שישנם אנשים רבים שעוברים התקף אחד בחיים והדיכאון לא חוזר, אצל אחרים הדיכאון עלול לחזור. יחד עם זאת כפי שכתבתי רוב האנשים שעוברים התקף של דיכאון מבריאים לחלוטין. חלק קטן מאוד עלול לסבול מדיכאון ולא להגיב לטיפולים השונים, במקרים אלו מחפשים גורמים נוספים שמשפיעים על האדם להיות בדיכאון-גורמים חיצוניים (בעיות במשפחה למשל) שאין להם פתרון וכך הלאה. אבל לעתים אנחנו גם לא יודעים ואז הדיכאון נקרא דיכאון עמיד. ככלל דיכאון היא הפרעה שחולפת. שבוע טוב דר' גיורא הידש
האם אתה מכיר מטופלים שנטלו מרוניל 225 מ"ג וקלונקס 1.5 מ"ג אשר תמכו ונתנו להם עזרה מביטוח לאומי. האם נראה לך שבמצבי מגיע לי קצבה מסוימת או לפחות אובדן כושר עבודה בגלל עייפות בוועדה אמרתי שאני חסרת שקט בלי הכדורים אני לא יכולה לשבת במקום אחד זרמים בכל הגוף וקפיצות של מערכת העצבים ללא תרופות אני לא יכולה לחיות. האם יש לך נסיון מפצינטים שטופלו דרכיך וקיבלו קצבה מסוימת על מצבי חרדה ודיכאון מתמשך.
לגלית חומרת הנכות נקבעת לפי הליקוי התפקודי ולא לפי התרופות שנוטלים. כפי שאמרתי לך הכללים של הביטוח הלאומי הם די נוקשים ולמרות המגבלות אחוזי הנכות נמוכים. אבל נחכה ונראה. שבוע טוב דר' גיורא הידש
מה ההשלכות על טיפול תרופתי לא עוקב, ושימוש בגראס, גם לא באופן יומיומי? והאם למשהו בפורום יש נסיון?ץ האם ישנם מאמרים שאפשר לקרא איפה שהו באינטרנט? אודה על תגובות.
שילוב מסוכן , תעשה חיפוש בפורום ע"י לחיצה על חיפוש בפורום זה , היו עשרות דיונים בנושא דורון.
דורון, אם תוכל להסביר לי בדיוק אך למצא, אני אשמח, ניסיתי על פי נושא ולא הגעתי לדבר. אם זכור לך על פי תאריך בערך, אוכל לדפדף ואולי אמצא, תודה, גושן
לגושן ידוע שסמים אינם מרפאים מחלות נפש במקרה הטוב... אז מה ההבדל? האם הגוף יודע להבדיל בין תרופה חוקית לסם רחוב? או ששניהם....? מה דעתך? מיכל
אני בעבר נטלתי תרופה ועישנתי לפעמים בחגים-מועדים לשמחה, גראס- קנאביס. ההשפעה היתה חיובית כביכול. זה גורם מאנצ'יז ברמות של פילים. ביום למחרת לא ניתן להתרכז בכלל זה הופך את האדם לפרנדלי - OVER. מהר מאוד חוזר לעצמך, לא היתה בעיה כלשהיא מעבר לכך. פשוט כמו שלא כדאי לשלב אלכוהול עם התרופות גם לא כדאי לעשן סמים.
האם מדברייך אני יכול להבין שגם תרופות פסיכיאטריות לא מומלצות? או שפשוט לא הבנתי נכון?
סמים מסוג קנאביס (חשיש, גראס, מריחואנה) יכולים לגרום לחרדה, התקפי פאניקה, דיכאון, הידרדרות באישיות ופסיכוזה מסוג סכיזופרניה. שימוש מקביל בתרופה פסיכיאטרית לא בהכרח מקטין או מגדיל את דרגת הסיכון.
הבת שלי סובלת כמה שנים מכפייתיות קשה וקיבלה מרשם לאחרונה של קלונקס בעקבות החמרה במצבה. היא נוטלת כל פעם חצי מ"ג ומספרת לי שזה כלל לא עוזר לה. כמה היא צריכה לקחת? אם לא לוקחים את הכדור כל יום, האם החומר מצטבר בגוף ועדיין יש חשש להתמכרות?! מתי צריך להפסיק ליטל את הכדור?
כדאי שתתיעצי עם הפסיכיאטר שמטפל בילדה. כעיקרון אין לעלות או לרדת במינון בלי הוראה מפורשת מהרופא המטפל. קלונקס מיועד להרגעה ולא לטיפול בכפייתיות. מטפלים בכפייתיות ע"י תרופות שמעלות את רמת הסרוטונין במוח.
לאמא המודאגת הקלונקס היא תרופה נוגדת חרדה וגם הפרעה כפייתית מקורה בהפרעות החרדה. יחד עם זאת מדובר על טיפול סימפטומטי ולא בבסיס ההפרעה. לעתים כאשר החרדה גבוהה מינון נמוך של 0.5 מג' כמעט ולא עוזר, או שהתרופה אינה מתאימה לבת, כך ששתי האפשרויות קיימות. החסרון הגדול של הקלונקס שהיא עלולה לגרום להתמכרות, יחד עם זאת ההתמכרות לא קשה ומופיעה רק אחרי כחודש של שימוש קבוע. מסיבה זו ההמלצה היא ליטול קלונקס רק בשעת הצורך שבוע טוב דר' גיורא הידש
דוקטור הידש המקסים שלום. מזה כחודשיים אני מטופלת באדרונקס לאכילה כפיתית , ודיכאון שמתאפיין בשינה מרובה של בין 14 ל 17 שעות . האכילה הכפיתית נפסקה ואפילו יש ירידה במשקל (-: ואני ישנה פחות שעות - 10 עד 12 . אבל (תמיד יש אבל..) אין שיפור בכלל מבחינת המצב רוח וחוסר המוטיבציה. בגלל ניסיונות כושלים עם סרוקסט, פלוטין , ופריזמה (שגרמה לפריחה) , אני ממש לא רוצה להחליף שוב תרופה , לפחות זו עוזרת בעניין האכילה. האם יש לדעתך טעם להעלות מינון מ- 2 כדורים? אני יודעת שאתה בדרך כלל מעדיף להחליף תרופה , אבל באמת שכבר אין לי כוח עוד פעם לתופעות המעצבנות שמגיעות עם לקיחת תרופה חדשה. דוקטור הידש היקר , לאחרונה מדברים רבות על פוסט טראומה לאחר התעללות מינית (בעקבות ספר שיוצא בנושא) ועלתה שאלה מה אמינות הזיכרון. אני עברתי אונס קבוצתי בגיליים 7 - 9 ונזכרתי רק בשנים האחרונות . אני עדיין לא זוכרת מה קרה (יש לי רק תמונה אחת בראש ), אבל איך אני יכולה לדעת שזה באמת היה אונס, אולי כשאני אזכר יהיה זה שקר אחד גדול.. למרות שיש לי חויה של שיחזור המקרה , (כורח החזרה) זאת אומרת.. 8 פעמים הכנסתי את עצמי (לא במודע) למצב של כמעט אונס ועצרתי את זה ברגע האחרון , אז אני מאמינה שכן עברתי משהו , אם יש לי צורך טיפשי לשחזר את המקרה. אבל איך אני יכולה לדעת שכשהזיכרון יעלה הוא לא יהיה מדומה? או שמה שכבר עלה הוא לא שיקרי? סליחה על האריכות ותודה מראש על התשובה, ניקי
לניקי נראה לי שאת קוראת באופן קבוע בפורום והפעם כותבת אז ברוכה הבאה. אדרונקס שונה מהתרופות הפועלות על הסרוטונין ובהחלט אפשר לעלות במינון במיוחד שמדובר על הפרעות אכילה. איני רוצה לאבחן ברשת, אבל בהחלט ישנו מושג של דיכאון לא אופייני (אטיפי), אשר מבטא הפוך מדיכאון רגיל - עליה במשקל ושינה מרובה. בקשר לטראומה. אני חושבת שאת מתכוונת לספר של דורית אברמוביץ? קראת? מה דעתך? נכון שהיה פרסום רב בארה"ב שמטפלים גרמו למטופלים להאמין בטראומות ונתנו להם סוגסטיות ששיכנעו אותם, אבל אני מבין שאת אינך בטיפול כך שאפשר להסיק שהדברים אצלך עולים באופן טבעי ולכן אמינים יותר. התשובה השניה היא בדיוק מה שכתבת. בנוסף לזכרונות או לתמונות מחפשים גם סמנים נוספים אשר תומכים ואופייניים לטראומה. ההתנהגות של חזרה, קושי רב עם הגוף, חרדות, קושי ביחסים מיניים ודברים דומים שמעידים בעדות נסיבתית על הטראומה. לא סומכים על הזיכרון בלבד ומחפשים דברים תומכים. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש
שבת שלום. אני לא קראתי את כל הספר אבל שמעתי אותה בטלויזיה וגם בראיון ברדיו . גם אני הייתי קורבן לניצול מיני בתוך המשפחה ובגלל זה התעניינתי מאד, לפי מה שהאשה מתארת אין לה שום דבר שמעיד על בעיה בקשרים מיניים , אין לה קושי עם הגוף שלה וזה קצת מוזר כי אתה חושב שאפשר להתגבר על כל זה? היא סיפרה שהיא בטיפול הרבה זמן , גם אני בטיפול כבר 6 שנים ועדיין יש לי בעיות קשות מאוד. אני לפעמים בסדר ולפעמים במצב של חרדה במשך חודשים ולא נותנת לבעלי אפילו לגעת בי, כל הזמן יש לי התקפות זעם, אני גם מבינה את מה שניקי כתבה וזה לפעמים אפילו חוסר היכולת להאמין לעצמי שמשהו כזה קרה וגם כל פעם שאני משחזרת, אני אומרת אולי זה רק בדימיון שלי? מעיין
נוטל רמרון 45 מ"ג כבר חצי שנה ועדיין מדוכא. יכול להיות שצריתרופה אחרת?
שלום, איני רואה הרבה טעם ליטול תרופה שאינה עוזרת למרות שתמיד אפשר להתפלסף שבלי התרופה המצב היה גרוע יותר.... בדרך כלל אם אין סיבה מיוחדת אני מעדיף להחליף את התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש
שאלתי אליך היא מדוע כאשר אתה פעיל כמה שיותר אתה לא מרגיש את החרדות אבל כשאתה במנוחה אתה מתחיל להרגיש את החרדות האם יש לך תשובה לכך? ד"ר האם אפשר להמנע משינת צהרים כאשר נוטלים את התרופות(מרוניל וקלונקס) כי תמיד שאני יוצאת ולוקחת את התרופה אני יודעת שהיום יהיה קשה ומעייף יותר מהרגיל כי מהרגלי אני נחה לפחות שעתיים בצהרים וזה לא פוגע לי בלילה. מצפה לתשובתך
מניסיוני כמה שתתעסקי פחות בנושא התרופות והבעיות כך הסכוי להחלמה יגדל.
לגלית כמובן שמסיחים את הדעת מהחרדות וחושבים על דברים אחרים ועסוקים הראש לא פנוי להתעסק מחרדות ובחרדה מפני חרדה. את שאלתך השניה איני בטוח שהבנתי אבל בטוח שאין חובה לישון בצהרים אפילו אם לוקחים את תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום! עוד מעט אני בת 20 ובעתיד הקרוב אני מעוניינת ללמוד פסיכיאטריה. רציתי לדעת אם על מנת להתמחות בתחום זה אני חייבת ללמוד קודם כל 7 שנים רפואה? האם אפשר ללמוד במסלול אחר?
לשירה, לא. אין מסלול אחר. את חייבת ללמוד רפואה ולהתמחות בפסיכיאטריה. דנה
שלום! עוד מעט אני בת 20 ובעתיד הקרוב אני מעוניינת ללמוד פסיכיאטריה. רציתי לדעת אם על מנת להתמחות בתחום זה אני חייבת ללמוד קודם כל 7 שנים רפואה? האם אפשר ללמוד במסלול אחר?
לשירה לצערי אין מסלול אחר. קודם כל רפואה כללית ואחר כך התמחות 4.5 שנים כמו בכל מקצוע אחר ברפואה, פנימית, ילדים, נאורולוגיה, פסיכיאטריה וכך הלאה. בהצלחה דר' גיורא הידש
שלום רב לד"ר הידש אני מסתכלת באתר ובשאלות שאנשים מפנים אליך ואני רואה שלא מעט אנשים נוטלים תרופות פסיכיאטריות. נשאלת השאלה, האם התרופות הללו לא מזיקות לטווח הארוך ? ראיתי שיש עידוד בנטילת תרופות כשבעצם התרופה היא ששולטת באדם עצמו ולא האדם עצמו שולט על המצב. כלומר, יש כאן עניין של איבוד שליטה ואחיזה בדבר חיצוני. האם לא כל הרעיון של הפסיכולוגיה היא שהאדם עצמו צריך לדעת לשלוט על התחושות שלו ולהתגבר(וככה גם יעלה לו הבטחון שהוא ניצח באופן עצמאי) ולא שמשהו אחר ישלוט בו (כדור) ??הרי כדור יוצר תלות ולא פותר את הבעיה מהבסיס. הרי חרדות מרתות איזשהו "אינטרס" חבוי בפש האדם וצריך לדעת מהו "האינטרס" הזה וכך ע"י צעדים קטנים לשחרר את "הפלונטר". אני מתנצלת אם זה נשמע טיפה אגרסיבי ואני מכבדת אותך כרופא אך לא ברור לי הרציונל מאחורי כל זה. דרך אגב, אני מדברת על בעיות של חרדה ולא מעבר לכך. אשמח לשמוע תגובה, גל
לגל אין סיבה שתתנצלי, להיפך, השאלות מעניינות וחשובות וגם אני מתלבט בהן ואשמח לשמוע תגובות רבות של קוראים. ראשית לתשובה הפשוטה. כיום התרופות מדוייקות יותר ויותר, עם מעט תופעות לוואי ואינן ממכרות, כך שאם ישנן תרופות בטוחות קל לנו יותר להמליץ עליהן. לגבי תופעות לטווח ארוך, התרופה הראשונה שהיא הפרוזק נמצאת בשימוש בארה"ב משנת 89, כך שזה די הרבה זמן אבל בטח לא הרבה מאוד. עד היום לא התגלו תופעות לוואי או נזקים מהתרופה, להיפך, נמצא שבהשפעה על הלב ויתכן גם על סרטן הפרוזק מגינה על האדם. אבל כפי שאת אומרת ימים יגידו, ועד שנדע (כי יעברו מספר שנים) בטח כבר יהיו תרופות חדשות יותר.... ונעבור להתשמש מהן, ככה זה בחיים. השאלה השניה הרבה יותר מעניינת מהבחינה הכללית והפילוסופית, לא אענה אבל אשתדל לפתוח את הדיון ולהרחיב את שאלתך. את טוענת שעדיף להיות אדם חופשי מתרופות עם כל השליטה מבפנים וכאשר הוא נוטל תרופה הוא שולט פחות. האפשרות השניה היא שאדם חרד יכולת השליטה במצב יורדת, כך שאם אנחנו משפרים את המצב הנפשי, מפחיתים את החרדות, האם יכולת השליטה שלו לא גבוהה יותר. כלומר אותו אדם הסובל מחרדות ואף הולך לטיפול פסיכולוגי האם הוא שולט יותר מאשר אדם עם תרופות אשר מרגיש בטוב? כמובן שאלו שאלות לדיון ואשמח לשמוע את דעתכם. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, אבא שלי (בן 50+) מזה זמן רב נוהג לגנוב. הגנבות אינן מתבטאות בכספים או חלילה מחנויות או מאנשים. אלה במינון יותר נמוך של דברים הקשורים בעיקר במקום העבודה. פעמים רבות ביקשנו ממנו המשפחה ללכת לטיפול אך הוא הכחיש בתוקף כי זו אינה בעיה וזהו דבר שכיח אצלו בעבודה. מספר פעמים תפסו אותו בעבודה והזהירו אותו אך ללא הועיל. לפני מספר ימים הוא פוטר מעבודתו בשל כך. כרגע יש משבר גדול בבית ואבי לבסוף הכיר בכך שיש לו בעיה והוא מוכן ללכת לטיפול. אבקש להוסיף כי אבי מדבר על התאבדות מפעם לפעם. שאלתי אליך : 1- רציתי לקרוא קצת באינטרנט על המחלה אך איני יודעת איך היא ניקראת ? 2- למי פונים על מנת להתחיל בטיפול והאם מניסיונך יעיל ?
לבת אכן בעיה קשה, כי חלק מהתמונה הרפואית היא ההכחשה וקשה מאוד לעמת את האדם עם מעשיו ובדרך כלל מכחישים את הגניבות, זה חלק מהבעיה. כדאי לפנות למרפאה הפסיכיאטרית של בית החולים הכללי הקרוב לאזור מגוריך או למרפאה הפסיכיאטרית של קופת החולים באזור מגוריך. לבעיה קוראים קלפטומאניה - cleptomania היא מוכרת, שכיחה יותר אצל נשים אבל בהחלט קיימת אצל גברים. תמשיכי לתמוך באביך, הוא זקוק לכך. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום , רציתי לדעת האם יש תוספים שניתן להשתמש בהם בזמן נטילת נוגדי דיכאון מסוג SSRI הבנתי שהכדור הנ"ל משפיע על חילוף החומרים . אצלי יש בעיה של גניקומסטיה עקב שימוש בכדורים מסוג זה. (ניסיתי את כל הסוגים- מפריזמה ועד ציפראלקס-אין מה לעשות) אני מעוניין לשלב תוסף מאיץ מטבוליסם, האם זה אפשרי? מסוכן? ואילו סוג של תוסף מסוג זה אני יכול להשתמש בו. או שמא "זה מה יש" ואני אמור לסבול מכך כל הזמן (גניקומסטיה). בזמן שהפסקתי שימוש בכדורים מרקם השרירים והשומן חזר לקדמותו והגעתי למת חיטוב ראוייה. מודה מראש והמון תודה.
לניר לא שמעתי על גניקומסטיה בגלל SSRI מפני שכידוע התרופות אינן משפיעות על הדופמין. מבין כל ה SSRI הציפרלקס היא המדוייקת ביותר והסיכוי שתשפיע על הדופמין הוא המינימלי ביותר. לשאלותיך הנוספות ממש לא בדקתי את הנושא ואין לי תשובה מוכנה. לדעתי גם בגלל החלק הראשון של תשובתי אין בספרות תיאורים או מחקרים בנושא שציינת. כל טוב דר' גיורא הידש
א. לא התכוונתי לפגוע תשובתי היתה מיועדת לבחור שזילזל בדברי שלשום בלילה . אני מודה לשתיכין על האיכפתיות. אכן מצבי קשה וברור לי שעם לא אקח את נפשי בכפי אלקח למקומות איומים. שגםמקומות כאלו מאד לא טובים למשפחה . בקיצור רע לי מאד והשוקת שבורה. איני יודעת להיכן ללכת מכאן חוץ מלעולם שמספרים עליו שכולו טוב. אז נחכה יחד לדעתו של הרופא בקשר לקלונקס מצבי ובכלל.
אני מציעה לך לא להתפתות לאמין לאגדות....אין עולם כזה שכולו טוב. יש את העולם הזה וצריך להתאמץ ולעשות אותו כמה שיותר טוב. יש הרבה אפשרויות טיפוליות, הטובה ביותר היא לפנות לפסיכיאטר ולהתחיל טיפול באופן מיידי. תרופות, שיחות, מה שצריך כדי להתקדם מכאן למקום טוב יותר לך ולמשפחתך. יכול להיות שהידיעה שיש לך מספיק קלונקס למצב שבו יגיעו מים עד נפש מרגיעה אותך, אבל אל תגיעי בכלל למקום ההוא. תעצרי כאן ותבחרי ללכת בדרך אחרת. דנה
שירית לבן אדם תמיד יש מפלט וגם שהמצב הכי חרא תמיד יש דרך לצאת ממנו לפי דעתי מצבך הוא לא גרוע וגם אם כן לא משנה עד כמה הוא גרוע לא שווה שתכפחי את החיים שלך בשביל זה אני מתחננת בפניך אל תעשי משהו שיכול לפגוע לא רק בך אלא גם במשפחתך זמנים יותר טובים יגיעו אני מבטיחה... וכולנו כאן כדי לתמוך...
לשירית איני מכוון להכנס לדיון מעמיק מדי על הקלונקס, אני חושב שנאמר די או אפילו יותר מדי על הנושא. בכללי הקלונקס היא תרופה בטוחה יחסית ויש גם תרופה הנוגדת לקלונקס. הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות הוא להשמיד את הקלונקס שצברת (במקום ליטול אותו אם צריך), והשירותים הם מקום טוב להשליך את הקלונקס לשם. תשמרי על עצמך ואל תחששי להגיע לחדר מיון של בית חולים כללי. כל טוב דר' גיורא הידש
מהי התורפה ולמה היא משמשת והאם קיימות לה תופעות לוואי??
את יכולה לבדוק באינדקס תרופות: http://www.infomed.co.il/
כאן http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=293
ד"ר שלום, אני נוטלת 20 מ"ג ציפראלקס מזה כ 9 חודשים עקב התקפי חרדה ודיכאון, שארעו לפני יותר משנה.( פעם אחת ויחידה). בחצי השנה האחרונה מצבי טוב למדיי. אני עובדת ומתפקדת כרגיל, מרגישה טוב ומלווה ע"י פסיכולוגית. אני מעוניינת להכנס להריון. האם ניתן כבר לשקול את הפסקת התרופה? ( אין ברצוני לקחת תרופות בזמן ההריון, על אף שידוע לי שיש תרופות בטוחות לכך).
ליעלה כן, הדברים שכתבת מדוייקים. אחרי טיפול של חודשים ובנוסף טיפול פסיכולוגי, ובמיוחד אם אין לחצים חצוניים או פנימיים אפשר לשקול עם הפסיכולוג והפסיכיאטר המכיר אותך את סיום הטיפול. זה הזמן המתאים. כמובן שכפי שאת מתאתרת את הדברים אין סיבה להיות בהריון עם תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש
אני סובלת מבולימיה ומטופלת. במקביל לקחתי בעבר סרוקסט שגרמו לי לסיוטים והזעה בלילה.לאחר מכן החלפתי אותם בציפראמיל (לא בדיוק ציפראמיל אלא המקביל לו שמיוצר בישראל), כדורים אלו עזרו מאוד אבל ההזעה לא פסקה וגרמה לי אי נוחות עם חברי. בעקבות הצלחה בטיפול בפסיכולוגי הפסקתי את הכדורים בהדרגה. לאחרונה הדרדרתי וחזרתי להקיא והתחלתי לקחת ציפרלקס. שאלתי היא: האם יש הבדל בין התרופות? האם יכול לגרום לרמה כזו של הזעה? ומה אפשר לעשות, האם יש עוד קבוצה של כדורים חוץ מה- SSRI שאני יכולים לעזור לי? אני רוצה לציין שאיני סובלת מדכאון ומתפקדת כרגיל.
לנתי אני מבין שהתרופות עזרו לך אבל גרמו לתופעות לוואי לא נעימות. כפי שראית ההזעה חלפה כאשר הפסקת את הכדור כך שלא נגרם נזק ולכן תמיד יש לשקול את האפשרות לסבול מתופעת לוואי מטרידה באופן זמני ולהמשיך בטיפול למרות הסבל. אבל לכל אחד יש את התשובה שלו. באופן עקרוני כל התרופות המתאימות פועלות על הסרוטונין אבל הן מולקולות שונות. לכן גם פרופיל תופעות הלוואי שלהן דומה. עם זאת יתכן שתרופה מסויימת תתאים לך יותר כלומר תביא לשפור במצב ללא תופעות הלוואי. את זה אפשר לראות רק אחרי שמנסים את התרופה. הסרוקסט שונה מהציפרמיל=רסיטל. בציפרמיל יש את אותו החומר הפעיל-אותה המולקולה כמו בציפרלקס אבל ישנה גם מולקולה נוספת שאינה פעילה. כך שהציפרלקס היא ציפרמיל רק "יותר נקיה", זה ההסבר הפשוט ביותר לדברים. כך שאיני רואה הרבה טעם לעבור מהצפרמיל לציפרלקס, אבל יש טעם לנסות תרופות אחרות מקבוצה זו. כל טוב דר' גיורא הידש
