פורום פסיכיאטריה

שלום, אני סובל מ-OCD, וחברה שלי גם מראה סימנים בכוון OCD... באם אתחתן איתה מה הסבירות שלילדיי תיהיה הפרעת OCD? והאם יש להמנע מנישואין אם שנינו סובלים מההפרעה ועלולים להורישה. תודה

לרונן איני זוכר את האחוזים המדוייקים אבל כידוע הסיכוי שהבעיה תעבור לילד היא תורשתית בחלקה אבל גם סביבתית כלומר נלמדת. כך שאם שניכם סובלים מבעיה זו יתכן שגם הילד/ה ילמדו ויתנהגו כמוכם. עם זאת כמובן שהשאלה של נישואין והבאת ילד לעולם מורכבת יותר וישנם הבטים נוספים לשאלות אלו. כל טוב דר' גיורא הידש

הייתי רוצה לדעת מה ההבדל בין עקשנות ודבקות לבין אובססיה? מתי עקשנות הופכת לאובססיה? תודה G.

שלום, אובססיה היא תכונה אשר מפריעה לאדם, כלומר אני רוצה להתנהג אחרת ולא לחזור על דברים אבל לא מסוגל לשנות את דפוסי ההתנהגות. בדרך כלל אנשים עקשניים משוכנעים שהם עושים את הדבר הנכון. עם זאת אתה צודק. בשני המקרים בדרך כלל מדובר על אנשים עם דפוסי חשיבה והתנהגות קשיחים עם קושי רב בשינויים. אבל אין זה חייב להיות כך. כל טוב דר' גיורא הידש

אני רוצה לדעת מה המינון המקסימלי של קלונקס למי שסובל מחרדה.

לנילי המינון המקובל הוא עד 6 מג' ביום, למרות שבהחלט ניתן לעלות למינונים גבוהים יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

זה לא סוכריות??? אפשר לקנות בסיטונאות זה יותר זול

שלום לדר' הידש. ראיתי שדובר מספר פעמים על ציפראלקס שגורם להשמנה עקב האטה בחילוף החומרים. (היתה לי את אותה תופעת לוואי עם אפקסור- וכשהפסקתי ירדתי חזרה במשקל). כיום אני עם ציפרלקס וסובלת מאותה ת. לוואי לצערי. שאלתי היא, איזו משפחה של תרופות SSRI SNRI - אינה ידועה/ידועה כגורמת/לא גורמת להאטה בחילוף החומרים ? (הגברת תיאבון וכיוצ"ב) אשמח לקבל את תגובתך,

לנירית כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום לעליה במשקל. אבל כפי שקורה עם תופעות לוואי יתכן שאצלך תרופה אחת כן תעשה את ת. הלוואי הזו ואחרת לא. צריך גם מזל. בדרך כלל הפרוזק והלוסטרל נחשבות לבטוחות יותר בנקודה זו. כל טוב דר' גיורא הידש

שמעתי בעבר על סדנאות מעשיות שבו לומדים לדבר בפני קהל, הכוונה בשיעורים, הרצאות, אוניברסיטה. אינני מתכוונת לדיבור למשל עם כלי התקשורת. האם יש לך הרצאות, הייתי רוצה לטפל בבעיה זו. תודה.

עדיין מחכה לתשובה

אני מרגיש שאני צריך טיפול בחרדות.אני נלחץ ליד אנשים, ומפחד שלא יהיה על מה לדבר, אני נלחץ גם באופן תאורטי ולכן לא עונה לפעמים לטלפון או כל מיני דברים כאלה שנובעים אצלי מ"חרדה" ומתקבלים כנראה בחברה לחוסר אכפתיות והתעלמות.. ייעצו לי לפנות לעזרה פסיכיאטרית. אני רוצה לקבל עזרה אבל לא יודע למי לפנות ולאיזה פסיכיאטר ללכת. אני בן 22 ולא מעוניין שהורי ידעו בשלב זה. האי-מייל שלי זה [email protected] ואני ישמח אם ימליצו לי על עזרה. אני גר בת"א וחבר בקופ"ח מכבי. במה עדיף טיפול פרטי? אני יכול לעמוד בסכומים האלה אבל תלוי לכמה פגישות... איך כדאי לפעול? ומה סביר להניח יהיה אופן הטיפול? תודה על תשומת הלב

הי ערן. באופן עקרוני כדאי מאוד לפנות למטפל פרטי על בסיס של המלצות מאנשים שאתה סומך עליהם. פגישה אצל פסיכיאטר פרטי עולה בין 400-700 ש"ח אבל אם אתה חבר מכבי אתה יכול לפנות לפסיכיאטר שאינו עובד דרך הקופה ולקבל החזר מהקופה ע 80% מעלות הפגישה ככה שזה ממש לא נורא. בסה"כ אתה זכאי להחזר עבור 3 פגישות בשנה. אנחנו כבר עוד מעט בדצמבר אז עוד חודש זו כבר שנה חדשה....ככה שיכולות לצאת לך 6 פגישות בעלות מסובסדת. אני יכולה להמליץ לך על רופא מצויין בראשל"צ, אם אתה מעוניין תכתוב ואשלח לך מייל. סי

כן, אני אשמח להמלצות.. אני לא מכיר אנשים בטיפול. אני גר בת"א ככה שאני מעדיף באזור ת"א.

שלום לדר' הידש אני בת 25 והבעיה היא שאני לא מסוגלת להגיע לאורגזמה בזמן יחסי מין. כל הבעיות הפיזיות נבדקו ונשללו והופנתי על ידי רופא המשפחה לפסיכיאטר כי הוא חושד שיש רקע נפשי לבעיה . בזמן היחסים אני מרגישה דופק מהיר וחרדה ומחכה רק שזה יגמר. רופא המשפחה חושד שיש משהו פוסט טראומתי. האם יכול להיות? האם אפשרי שאני לא זוכרת שום דבר כזה? תודה. גלי

לגלי אנ-אורגזמה היא דבר די שכיח אצל נשים ולא הייתי רץ להגיע לאבחנות פסיכיאטריות. ידוע שככול שנלחצים ומחכים לאורגזמה כך היא בורחת, אם מרפים ולא חושבים עליה אז הסיכוי שתגיע גבוה יותר. כמובן שיש צורך לראות את המכלול, יחסי המין, הסיפוק בקשר עם החבר, חברים בעבר וכך הלאה. כמובן שבעיה טראומתית עלולה להיות ולעתים קורה שהיא מודחקת, אבל לא הייתי רץ לאבחנה זו רק לפי החרדה בזמן יחסי המין. למרות מה שכתבתי אציין שלצערי טראומות מיניות הן שכיחות. כדאי להגיע לאבחון מקיף אצל פסיכולוג או פסיכיאטר אשר מתמצאים בנושא ורק אחר כך לקבוע שיש בעיה. ישנן שיטות טיפוליות התנהגותיות לא מעטות אשר עשויות לעזור ולפתור את הבעיה. כל טוב דר' גיורא הידש

בשנה האחרונה סבלתי מדיכאון וחרדה, ניסיתי מס' תרופות ציפרלקס ,רמרון,אפקסור ולבסוף סרוקסט שבהחלט עזרה (כבר 3.5 חודשים 30מג).. רציתי לדעת מתי לחזור ל-20 מג' כמו בהתחלה. אני מרגישה שהחלמתי והבנתי שצריך לפחות שנה להמשיך עם התרופה. כמו כן אני נוטלת 50 מג' טרזודיל בלילה. הסרוקסט גם גרם לי לחוסר חשק מיני שלא לדבר על הנאה. כעת אני מתכננת הריון ,פניתי למרכז הטרטולוגי בהדסה בנושא הטרזודיל ושוב אין להם מספיק מידע,מצד שני הבנתי שכדאי להחליף ללוריוון או משהו ממש' הוואליום כי היתה לי בעיית שינה נוראית. הבנתי שהסרוקסט בטוח בהריון אבל לא להנקה. לפני כמה ימים התחלתי תהליך גמילה מהטרזודיל באופן עצמאי אבל מסודר וגיליתי שברבע כדור איני נרדמת כרגיל. כיום אני סובלת רק מצריבה בגוף כמה פעמים ביום ולא בעוצמות שהיו לי לפני כן ולפעמים רועדות לי הידיים..כמו כן עדיין הטינטון באוזן ממשיך (למרות שהרופא הבטיח שזה יעבור) אפילו החשיבה נהיית איטית(אני נחשבת לתוססת ומאוד שנונה) כמו כן בחודשים האחרונים יש לי חלומות רעים מאוד על רדיפה ,אין אונים,בדידות,מלחמות וכו' ואפילו אני מאמינה שזו המציאות וכאילו מתעוררת למציאות אבל זה עדיין חלום - מה פשר הדבר? אשמח לקבל תשובות על כל השאלות כי הנושא מורכב. בתודה מארש לדר' הידש המדהים

לגלית לצערי רוב הדברים שאת כותבת עלולים להיות תופעות לוואי של הסרוקסט. כך לגבי החלומות הערים שכמעט מציאותיים, הטנטון-תופעה לא שכיחה אבל ידועה, ויתכן גם שהאיטיות המסויימת בחשיבה, לפחות כך את מרגישה. תתיעצי עם הרופא המטפל לגבי הורדת המינון ל 20 מג' סרוקסט למרות שהשאלה קשה כי כפי שציינת בעבר מספר תרופות לא עזרו. אולי בכל מקרה כדאי לחכות עם ההריון? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר ברוך בואך:-) אני מצטערת על הנודניקיות בנושא, שאלתי אותך כבר, אך אני ממש ממש בלחץ מהנושא. בעיקרון התופעה שאמרתי לך של "ההבהובים" זה כמה שנים כבר, מדי פעם רק, ולא יחסתי לזה חשיבות,ובטח שלא חשבתי שזה הזייה או משהו. אלא כנראה איזה בעייה בעיניים. אני גם יודעת בוודאות שזה לא תופעה של חרדה {חרדה מהזיות למשל שגורמת לי להרגיש שאני רואה את זה כך} במפורש לא. זה קרה בזמנים שבכלל אני מתעסקת במשהו,או קוראת עיתון, או כל דבר, בלי קשר לכלום, וכשעיני נתקלות בצבעים חזקים {אדום וכחול בוהקים} זה פשו מהבהב בעיניים כמו ברקים קטנים. הפחיד אותי פחד מוות לקרא את התשובה בפורם התרופות, שיתכנו הזיות ראייה מהקלונקס ובכלל הוא גם אמר שם שיתכנו הזיות שמע ראייה וכו... תופעה נדירה אך קיימת. ועד שנרגעתי מהפחד מהזיות וכבר לא חשבתי על זה... אני עכשיו מבועתת. לא אכפת לי אם זו תופעה מהקלונקס,במידה וזה לא מעיד על הזיות,וזה לא אומר שקיימת אצלי תופעת הלוואי הזו. הוא אמר שגם בכמות קטנה של קלונקס תיתכן תופעת הלוואי. ואני מודאגת שבנוסף להכל,יחזרו לי פחדים שהיו, שאולי אני הוזה,שאראה דברים וכו. אני יכולה לאמר שאכן הקלונקס קצת משפיע על הראייה בקטע שרואים טיפה פחות טוב, ושמתי לב שגם אור וצל קצת יש בעיה בראייה עם הקלונקס. קשה לי להגדיר,אבל אני חושבת שאתה מבין את העיקרון.... אני באמת לא חושבת שזו תופעה שקשורה לחרדה, או שנגרמת ע"י החרדה. אני רק יודעת שכבר נרגעתי מהקלונקס,והתחיל להיות לי יותר טוב, ועכשיו אני ממש מודאגת שאולי זה עושה לי תופעה כזו, ויכול לעשות גם דברים יותר חמורים... חבל ששאלתי על זה שם בכלל, אני פשוט לא יחסתי לזה חשיבות, ובאמת שזה גם לא הפחיד אותי או משהו, סתם תהיתי לגביי זה. ד"ר, בבקשה תעשה ככל יכולתך לעזור לי, אין לי למי לפנות מלבדך, ואני מודאגת ומפחיתה מהקלונקס. תודה מכל הלב.

אני יודעת שזה לא עקב החרדה, כי אין קשר, אם אני נלחצת מזה{כמו עכשיו} זה לא גורם לכך לקרות.. זה בעיקר בלילה כשעיני עיפות.רק לפעמים. ובכלל ללא הקשר לחרדה, ובלי קשר לכלום. אני גם לא נבהלת כשזה קורה. {אולי עכשיו כן אבהל אחרי התשובה ההיא} בעיקרון זה לא בדיוק "הבהובים" יותר נראה לי כמו כשהעיניים נתקלות בניגוד צבע חזק או משהו כזה... זה כמו קופץ לי בעיניים.. בדיוק כמו אם ממצמצים למשל, אז רואים כזה מהבהב,ככה, ואני גם מרגישה קפיצות {כמו טיקים בעיניים} שאולי זה הגורם בעצם לכך שזה נראה כך.לא יותר מזה. מה לעשות?

לקארין אני חושב שבהחלט אפשר להניח לנושא ההבהובים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, מזה זמן אני עוקבת אחר פניות של אנשים בפורום מתרשמת, לומדת - אבל לא חשבתי שאמצא את עצמי בכזה מילכוד. הפרעות חרדה אמרנו? - אוי אלוקים, ישמרנו מהתופעה הזאת שנקראת חרדה. באופן אישי ב 24 נשואה ואמא לשלושה ילדים קטנים. מאז ומתמיד הייתי סובלת מחרדות פה ושם. אני באופיי מאוד פחדנית וחסרת בטחון. כמעט מכל דבר מפחדת ונכנסת ללחץ, כאשר אני מרגישה לא טוב, או אחד מילדיי, ממשפחתי, אם חלילה אירע פיגוע וכו' אני מיד נכנסת ללחץ. הדופק מואץ, סחרחורת, חולשה, רצון להתעלף ורעד בכל הגוף. אבל זה היה קורה בסיטואציות מסויימות. נכון לתקופה האחרונה, כמעט כל סיטואציה מביאה אותי למצבי חרדה נוראיים וזה קורה בתדירות מאוד מאוד גבוהה ומפחידה. לא אכנס לכמה פעמים חוויתי את זה בשבועיים האחרונים מה שמטריד זה מה שקרה לי היום. בתי בת ה-7 התקשרה ממזכירות בית הספר והודיעה שאינה חשה בטוב. הודעתי לה שאגיע לאוספה במהירות האפשרית. לצערי הרכב לא היה ברשותי ולכן הבוס שלי נידב את רכבו לצורך כך. אינני יודעת ומסיבה בלתי ברורה התחלתי להיכנס ללחץ תוך כדי נסיעה. ממש לא יכולתי לנשום, הדופק הלם ברוב עוצמה וכל גופי רעד (גם מקור). הבנתי שלבית הספר לא אוכל להיכנס חרף מצבי. התקשרתי למזכירות ובתואנה מוזרה של "לא מצאתי חניה קרובה" ביקשתי שיודיעו לבתי שאני מחכה לה ליד שער בית הספר שתצא. בתוך תוכי כעסתי על עצמי שלא נכנסתי ועזרתי לה בהרמת התיק ובהליכה אל האוטו. ידעתי שאם אצא - בטוח אתעלף בדרך ואף אחד לא ירוויח מזה כלום. אספתי אותה ונסענו לכיוון הביתה כשאני מנסה בכל כוחי להסתיר את תחושותיי הנוראיות. העלתי אותה הביתה, קילחתי, החלפתי בגדים הכנתי לה משקה חם ובקבוק מים חמים והכנסתי אותה למיטה. היא חשה שאינני בסדר וכל הזמן שאלה אם אני צריכה לשירותים בגלל "הקפיצות" שעשיתי עניתי במהירות שכן ואז רצתי לשירותים ופרצתי בבכי נוראי. הרגשתי שאינני מסוגלת לשלוט בחרדה יותר, הלב איבד את הקצב מזמן ואני חשבתי שאני הולכת למות מהתקף לב. בנוסף הייתי עם האוטו של הבוס והודעתי לה שאני חוזרת במהרה - חשבתי לעצמי - כיצד אני עושה זאת? לקח לי בערך שעה עד שחזרתי לעצמי (השעה הכי קשה בחיי). ואני כל הזמן שואלת את עצמי - מה קורה לי? מה? בבדיקות דם לא נמצא משהו חריג למעט רמת סוכר נמוכה יחסית בצום. בלוטת התריס - תקין. מה קורה לי? האם זה הגיל? הרי לא יתכן שמכל מצב קטן של לחץ אני אגיע לכך. דוקא היה לי יום נחמד עד לאותו טלפון. אז מה קורה לי לעזאזל? - אני יודעת שההמלצה כאן תהיה בכוון של כדורים וטיפול פסיכולוגי משולב אבל רציתי לדעת יותר ממה דבר זה יכול לנבוע, ולא כיצד מטפלים בתופעה. לתשובתך אודך

לאראלה אינך מציינת פרטים מספיקים על עצמך אבל באופן כללי חרדה עלולה להגרם מפחדים מדברים מציאותיים (כמו פיגועים), חרדה מפני דחפים פנימיים או מצפון מפותח מדי. את כותבת שאת רגישה והביטחון העצמי אינו גבוה ואלו עלולים להיות הקרקע שעליה החרדות נופלות. כדי לקבל אבחון מדויק יותר אצלך, אפשר לפנות לשיחה אצל פסיכולוג. כל טוב דר' גיורא הידש

ביתי בת ה-20 השתחררה מצהל , במהלך החדשיים האחרונים לשרותה כולל חודש נוסף לאחר השחרור התנהגה בצורה מוזרה. לאחר כמה ביקורים אצל פסיכלוג הופנינו לפסיכיאטר אשר אבחן את מצבה כ"מאניה" וכרגע מטופלת מזה שבוע בזיבאן 25 מ"ג . שאלתי האם קיימת מחלה של מאניה בלבד,בניגוד למאניה דיפרסיה והאם אי אכן "קלה" יותא, כמו כן האם ניתן לנהל חיים עד כמה שאפשר נורמלים בעזרת טיפול תרופתי. תודה

זה נשמע לי קצת משונה שלבת שלך יש "מאניה" ונתנו לה זיבאן שזו תרופה נגד דיכאון. היא עכשיו במאניה או בדכאון? מאניה בלבד היא תופעה יחסית נדירה ובדרך-כלל המאניה מלווה בדיפרסיה אם כי התופעה קיימת. אני עברתי התקף מאניה לא מזמן ועכשיו אני בדיפרסיה שאני מנסה להילחם בה בכל כוחי בהצלחה מסוימת. כלומר אני עושה כל מאמץ לא לשקוע בחוסר תפקוד. אדם שמתמודד עם הפרעה בי פולרית, דהיינו מאניה דפרסיה, יכול לנהל חיים לגמרי נורמלים אפילו בלי עזרת תרופות בין התקף להתקף וזה אני אומר מניסיון אישי. אבל התרופות מונעות את הסיכוי להתקפים. והתרופות שניתנות הן בדר"כ ליתיום או תרופות אנטי אפליפטיות ראה תגובה של ד"ר הידש לבחור שצריך לקחת ליתיום. אי לכך הסיפור שלך על בתך נשמע לי מוזר. האמנם היא סובלת ממאניה? או מהפרעה בי-פולרית? אולי היה לה משבר חד פעמי בכלל. הפרעה בי-פולרית היא מחלה שבדר"כ לא מאבחנים כל-כך מהר, ולפעמים בכלל לא מצליחים לאבחן אותה, אז הרופא שלה אבחן כל-כך מהר על סמך פעם אחת? נשמע לי משונה. כמו-כן הבחירה התרופתית. אבל אולי ד"ר הידש יזרה אור על הענין. בכל מקרה לגבי תפקוד- אם היא תרצה היא תוכל לתפקד במאה אחוז.

שלום. לאחרונה שמעתי על בירה חדשה שבה מרכיב בכמות זניחה כמעט של שמן ה-THC המצוי במריחואנה(הבירה חוקית!). רציתי לשאול אם ידוע על נזק שיכול להגרם משתיית בירה כזו לחולי פסיכוזה שמטופלים בריספרדל. אודה לכם על תשובה מנומקת ונכונה.

לא משנה הדרך שבה צורכים את הקנאביס. זה לא חייב להיות בעישון. זה יכול להיות גם בשתיה, באכילה (ידעת שיש עוגיות עם קנאביס בתוכם?) ועוד ולכן זה לא חוקי עפ"י חוקי מדינת ישראל. לגבי ההשלכות של זה ברמה הפסיכיאטרית תחכה לתשובה של הידש.

בשם "בוקסר" עם מרכיב ה-THC בתוכה, אך השפעתו היא זניחה. אלו בעצם זרעי קנביס והבירה אושרה על-ידי משרד הבריאות מפני שאין לה השפעה ממסטלת.בשביל להגיע להשפעה זו נדרשים יותר מעשר בקבוקי בירה לפחות. בכל מקרה אודה לכם על תשובה מוקדמת

שלום, הפסיכיאטר שלי החליט שאני צריך לקחת ליתיום ואני מאוד חושש מכיוון שהבנתי שיש לזה המון תופעות לוואי וביניהן ירידה בתפקוד המיני. הייתי רוצה לדעת איך זה מתבטא. כמו כן אם ארצה להפסיק את השימוש האם יש משהו חילופי שיפגע בגוף פחות או שאצטרך לקחת את התרופה כל החיים?

ללידור לליטיום ישנן תופעות לוואי רבות אבל היא אינה פוגעת בתפקוד המיני. ישנן תרופות כמו דפלפט וטגרטול עם השפעה דומה לליטיום עם פחות תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה, האם אצטרך לקחת את התרופה כל החיים אם אובחנתי כמאני לפני כחודש בעקבות מקרה שקרה לי כתוצאה מלחץ נפשי עצום? האם אפשר היה לקבוע חד משמעית שאני לוקה בתסמונת הנ"ל או שניתן לקבל חוו"ד אחרת?

לקלונקס יש השפעה נוגדת מניה בדומה לליתיום. לפעמים זה עדיף. זאת אפשרות שלא צריך לפסול על הסף. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=6407539&dopt=Citation

שלום רב אני סטודנט 24 ,והתחלתי את לימודיי השנה בפעם השנייה לאחר שבשנה שעברה עזבתי את הלימודים "מחוסר עניין" החודשיים הראשונים ללימודים במקצוע שנחשב קשה מאוד פשוט הכניסו אותי לדכאון על הגדרתו הברורה ביותר ,חוסר רצון לקום בבוקר,בכי ,עצבות פסימיות וכו' החלטתי ללכת לפסיכולוג ונפגשתי עם עו"ס ,היא טענה שאני צריך דווקא לפגוש פסיכאטר מכיוון שטיפול בכדורים יהיה יעיל יותר ,העניין הוא שכמו שאני מכיר את עצמי ,אני דכאוני תמיד והחוויה השלילית רק הקצינה דברים שתמיד קיימים ,בגלל זה אני לא שש ללכת לטיפול תרופתי ,כי אז אצטרך לקחת תרופות כל חיי,שהרי הגדרתי עצמי דכאוני רוב הזמן שאלה אחרת שעולה היא לגבי הפרעת קשב,הםא יכול להיות שבאבחון אצל פסיכולוגית קלינית בכיתה י"א לא גילו הפרעת קשב שהייתה לי או שהיא התפתחה מאז והופיעה רק עכשיו,אולי הבעיה מתחדדת רק בלימודים קשים שדורשים השקעה? מכיוון שגם בתיכון על אף השגיי הממוצעים ומעלה עד גבוהים מעולם לא השקעתי כמו אחרים .,אלא רק לתקופות קצרות,האם יש טעם לגשת לאבחון להפרעת קשב? ריטלין למבוגרים האם זה אפשרי?

לאייל השאלה אינה כמה זמן תצטרך ליטול תרופות אלא איכות החיים שלך והאם התרופות עשויות לעזור. אם תסיים את השנה בהצלחה לדוגמא-אז כבר שווה ליטול את התרופות נוגדות הדיכאון. הפרעת קשב כהגדרה מתחילה בילדות ונמשכת לגיל המבוגר (אינה יכולה להתחיל בגיל 17), אבל כפי שאתה מבין יש צורך בבדיקה מפורטת ואפילו שיש לך אינטליגנציה גבוהה עלולה להיות גם הפרעת קשב. פעמים רבות אינטליגנציה גבוהה עלולה להסתיר את הפרעת הקשב. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בת 29, לפני כחודש הפסקתי לקחת סרוקסט בהדרגה, אחריי שימוש של כשנתיים. בשבוע האחרון אני מרגישה עצבנות יתר. האם זה שלב של הפסקת הכדורים שיעבור או שזה אולי סימן שאני לא צריכה להפסיק לקחת את הכדורים?

לקרן סביר שמדובר על תופעה של סיום הטיפול ולא החמרה במצב הנפשי. למרות הזהירות כנראה שהפסקת הטיפול הייתה מהירה מדי. רבע כדור סרוקסט במשך מספר ימים יפתרו את הבעיה. במידה והתופעות ימשכו כדאי לפנות לרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מקווה שזו לא חוצפה אבל המצילו לי עליך כפסיכיאטר טוב שמקבל מטופלים דרך הכללית וכאשר התקשרתי למפאה שבה אתה אמור לקבל אמרו לי שאתה כבר לא מקבל שם ואף אחד כולל במוקד לא יודע איפה אתה מקבל אז איפה אתה? ואם אתה כבר לא מקבל מטופלים בכללית האם תוכל לתת לי המלצה על מישהו טוב שכן? המון תודה ושוב אני מקווה שאני לא חוצפנית מידי אני פשוט נואשת... נ.ב אני מדברת על איזור חיפה המון המון תודה מראש

ללילית אכן הפסקתי לעבוד בשב"כ - שירותי בריאות כללית. בדרך כלל אני ממליץ להגיע למרפאות בבתי החולים הציבוריים כמו רמב"ם ורוטשילד אבל התור די ארוך. כל טוב דר' גיורא הידש

תפני למרפאה של ד"ר סטולר בקרית אליעזר בחיפה. זאת מרפאה של שירותי בריאות כללית.

שלום רב לכולם ולדר ברוך הבא מהחופש !!! שמי אביב ואני בן 26 סובל כמה שנים מחרדות שמלוות בדיכאון קל לפי ההגדרות שלי , ביקרתי אצל פסיכיאטר והוא רשם לי לקחת קלונקס בהדרגה ולהגיע עד למינון של 1.5 מ"ג ליום לתקופה של חצי שנה . היום לאחר תקופה של חודש שאני נוטל את התרופה חיי השתנו באופן לא רגיל . היום אני יותר רגוע כמעט ואין לי יותר התקפי חרדה והמצב רוח עלה באופן מפליא . אני מבקר קבוע של הפרום ורואה כל הזמן שאנשים אומרים לא להתקרב לתרופה הזאת , התרופה הזאת שינתה את חיי !!! אני יודע שדר הידש לא ממליץ עליה לטיפול למשך תקופה ממושכת אבל התרופה עוזרת ( בינתיים ) . יש לציין שהייתי אנטי תרופות פסיכיאטריות וניסיתי כל השנים להתמודד לבד עם החרדות הקשות . חיי השתנו !!! אשמח לקבל את דעתכם בנושא , אם ישנם עוד אנשים שחושבים כמוני ועברו את אותו המצב .

לאביב שלום קלונקס טוב רק למקרה של התקפים הוא לא מרפא אלא טוב לאותו רגע תרופה כמו מרוניל או סרוקסט מה שהרופא יציע לך טובה לחרדות ופותרת את בעיות הדיכאון הכל תלוי במינון ומה מתאים לך. אני כבר כמעט שנתיים עם הקלונקס יחד עם תרופה ולא יכולה לצאת מזה כי זה ממכר.

לקלונקס (תרופה מקבוצת הבנזו-דיאז-פינים) יש השפעה מרגיעה במצבים של מתח וחרדה אך היא גם פוגעת בתפקודים חשובים כמו ירידה בעירנות, בזיכרון ובריכוז. התרופה נחשבת לממכרת. בשימוש לא נכון הפוטנציאל הממכר של קלונקס הוא לא פחות מאשר סמי רחוב ויש שיגידו שאף יותר. גם אנשים שמשתמשים בקלונקס במינון רפואי מקובל מפתחים סימנים של תלות גופנית כבר אחרי שבועיים עד חודש. סימנים של סבילות מופיעים בד"כ רק אחרי 3-6 חודשים. לכן רצוי לא לקחת את התרופה יותר ממספר חודשים ולא להעלות מינונים באופן מוגזם. תתיעץ עם פסיכיאטר על טיפולים נוספים/אחרים נגד חרדה (תרופתיים או אחרים).

לאביב תודה על השאלה והשאלה בהחלט במקום. מקובל שבגלל הפוטנציאל הממכר של קלונקס לא להשתמש בה לטווח ארוך ולעבור לקבוצת התרופות נוגדות הדיכאון. עם זאת קיימת גישה נוספת ברפואה (והיא פחות פופולרית אבל בהחלט קיימת) שעדיף לטפל עם נוגדי חרדה כמו קלונקס או לוריוון וכדומה כיוון שיש להן פחות תופעות לוואי מאשר לתרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון. גישה זו אינה השולטת כיום אבל היא בהחלט מקובלת. ישנם אנשים רבים אשר מטופלים בתכשירים כמו הקלונקס במשך שנים רבות. כך שאם הרופא שלך המליץ ואתה מרוצה מהטיפול כמו שכתבת, אל תשנה. כל טוב דר' גיורא הידש

כתבת בנושא :קלונקס וקסנגס וכתבת בהודעה רק על הקלונקס(שאגב מאוד לא מומלץ-אם כבר אז עדיף באמת קסנגס...)אזשאלתי למה צרפת את המילה קסנגס?

דר. הידש שלום.. ברוך שובך החופשה... רציתי לשאול, אני לוקחת רסיטל כבר 4 שבועות. בינתיים סבלתי משבועיים של כאבי ראש שכבר תודה לאל חלפו, וכמו כן איבדתי את התיאבון לחלוטין, ובחודש האחרון ירדתי 4.5 ק"ג. אני דואגת כי יש לי עבר של אנורקסיה, ואני מרגישה נשאבת בחזרה לאותו מעגל. כמן כן לאחרונה התחלתי לחטוף התקפי זעם שהחלו כבר להיות פחות תקופים בעקבות הטיפול הפסיכותרפי שאני עושה במקביל.. השאלה היא: האם כל אלה הם הירידה הגדולה לפני העליה, או שמא כדי לי להחליף את התרופות בהקדם האפשרי..? תודה מראש...

למורן כל מה שתיארת הן תופעות לואי של הרסיטל אשר עלולות להיות בתחילת הטיפול עם רסיטל וחולפות כפי שהתחלת להרגיש . חבל מאוד להפסיק את הטיפול כעת אחרי שעברת את התקופה הקשה. כעת כדאי לחכות כדי שתרגישי גם את ההשפעה הטובה של הרסיטל ולא רק את תופעות הלוואי..... כדאי לחכות עוד שבועיים שלושה ולדאוג כמה שפחות. כל טוב דר' גיורא הידש

בהמשך לשאלתי הקודמת.......אני מרגישה במילכוד, אני יודעת שאני חייבת לקחת את התרופה, אבל נושא ההשמנה מאוד מפחיד אותי! (סבלתי מזה בעבר בנסיון עם לוסטרל) ההשמנה בשבילי, זה משהו שיביא אותי למקום רע מאוד-לפחות כמו זה שאני נמצאת בו היום.אני יכולה להקפיד מאוד על דיאטה,גם להרעיב את עצמי אם צריך...אבל אני מבינה מדבריך שזה גם לא עוזר.. אז מה אני יכולה לעשות?והאם ניתן לראות בתחילת הטיפול איך זה משפיע או שרק אחרי חודשים פתאום רואים עלייה במשקל. בבקשה עזור לי, המצב הזה הוא כאילו מבקשים להחליט ממה אני מעדיפה לסבול - חרדה או דיכאון..מוות ממחלה סופנית או מוות בתאונה...וכו'- מקוה שהבנת את האנלוגיה...

לדידי אני חושב שדאגתך מוקדמת מדי, קודם כל כדאי לחכות ולהנות מההשפעה החיובית של הציפרלקס. העליה במשקל היא תופעת לוואי מאוחרת ולכן אין ברירה וצריך לחכות ולראות מה יהיה. צריך גם קצת מזל ונקווה שלא תסבלי מתופעת לוואי זו. כל טוב דר' גיורא הידש

לדידי אני חושב שדאגתך מוקדמת מדי, קודם כל כדאי לחכות ולהנות מההשפעה החיובית של הציפרלקס. העליה במשקל היא תופעת לוואי מאוחרת ולכן אין ברירה וצריך לחכות ולראות מה יהיה. צריך גם קצת מזל ונקווה שלא תסבלי מתופעת לוואי זו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אימי בת 67 סובלת מזה 3 חודשים מדיכאון אשר בה לידי ביטוי בסימפטומים קשים קרי , היא מרגישה שיש לה כינים תת עוריים היוצאים לה מהגוף ומהפנים . לאחר שהיתה אצל 5 רופאי עור , כולם הפנו אותה לטיפול נפשי ואמרו שזו לא בעיה בעור אלא דיכאון היא החלה בטיפול לפני כשבועיים כאשר הכדור שניתן לה הוא "רסיטל" , מה דעתך ? האם יש סיכוי כי תצא מהסבל הנורא אותו היא עוברת יום יום אשמח לשמוע דעתך בענין והאם נתקלת במסגרת עבודתך בבעיה כזו שגם נפתרה ? האם בדיכאון מסוג זה יש חשש כי אמי תפגע בעצמה ? תודה רבה רונית

לרונית אם האבחנה היא דיכאון אז בהחלט הרסיטל שהיא תרופה נוגדת דיכאון עשויה לעזור. עם זאת אין מדובר בתופעה שכיחה וכדאי מאוד לבצע בדיקות גופניות (שלא קשורות לעור), לב, הורמונליות וכך הלאה אצל רופא המשפחה). לדידי אני חושב שדאגתך מוקדמת מדי, קודם כל כדאי לחכות ולהנות מההשפעה החיובית של הציפרלקס. העליה במשקל היא תופעת לוואי מאוחרת ולכן אין ברירה וצריך לחכות ולראות מה יהיה. צריך גם קצת מזל ונקווה שלא תסבלי מתופעת לוואי זו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, תודה על תשובתך. תוך כמה זמן להערכתך ישפיע עליה הכדור (אם בכלל)? תודה

שלום דוקטור רציתי לדעת למה יש חשיבות לנטול את התרופה אחרי האוכל? האם הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהכדור מדכא תיאבון? תודה

בתחילת השימוש בתרופה רצוי לקחת אחרי האוכל כדי למנוע בחילות , אח"כ אחרי שהגוף מתרגל לכדור אפשר לקחת גם ללא אוכל .

לננוצ'קה תודה לדורון וכפי שהוא כתב מדובר בעניין של נוחות נגד הבחילות ואין לכך חשיבות רפואית כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני נמצא בברוך לא קטן מבחינתי. מאז שחזרתי מחו"ל אני לא מוצא את עצמי פה. אני לא יודע מה לעשות, לא יודע אם אני רוצה להשתקע פה, ללמוד (כבר בן 25 ואין שום כיוון בנתיים) או בכלל לחיות בארץ. מאז שחזרתי לארץ לפני שמונה חודשים אני מתקשה לתקשר עם אנשים וליצור חברויות, לא ממש יצא לי להכיר חברים חדשים בכל התקופה הזו, אני גם לא רואה איך אני יוצר חברויות, אני לא לגמרי בטוח שאני מעוניין ליצור חברויות עם ישראלים, משום מה בכל התקופה שלי בחו"ל ניסיתי להתחמק כמה שיותר מישראלים, בעיקר בגלל המנטליות הגסה והשונה מרוב הלאומים האחרים(בלי כוונה לפגוע, אם פגעתי סליחה), ולכן יצרתי קשרים עם לא ישראלים לכל אורך התקופה הזו. בשבועות האחרונים של השהות שלי בחו"ל התחלתי להרגיש דכדוכים ומצבי רוח ירודים, בנוסף להסתגרות שהיו קיימים גם לפני היציאה לחו"ל, שנובעים משורה של משברים נפשיים מאז שנולדתי (עם מום). עד היציאה לחו"ל הלכת לפסיכולוג במשך 9 שנים, ולאחר שחזרתי הרגשתי שאני צריך עזרה יותר חזקה, והתחלתי ללכת לפסיכיאטר...ולמרות ששניהם עובדים באותו מקום אני לא שש להגיד לפסיכולוג אפילו שלום (גם מהרופאים שטיפלו בי כל הילדות התנתקתי לגמרי בשלב מסויים) אין לי מושג איפה אני נמצא בשלב הזה, אני מרגיש שאני נמצא בתוך אי סדר, אין לי חיים חברתיים פה, אני מסתגר פה ולא יודע איך לצאת מזה, מאז שחזרתי אני מרגיש חוסר נוחות בחברת אנשים. אני מרגיש שהפסיכיאטר עוזר לי, אבל לא מספיק ואין לי מושג מה עוד נשאר לי לעשות לטובת עצמי.

לד' איני בטוח שמדובר בבעיה נפשית למרות שציינת מספר סימפטומים שעלולים להתאים. כפי שכתבת אתה נמצא בתקופה של החלטות מאוד משמעותיות להמשך חייך ובעיקר היכן תגור ומה תלמד ותעשה בעתיד. כמובן שהחלטות אלו עשויות להשפיע על כל חייך עד 120. לכן המצוקה הרגשית וגם התקופה הקשה. למרות חוסר מצב הרוח והדכדוך אני חושב שאלו השאלות המרכזיות שאתה צריך להתמקד בהם כדי לצאת לדרך החיים כבוגר ועצמאי. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לדעת מדוע הרופא שלי טוען שאין לי צורך בשיחות עם פסיכוטרפיסט האם יש לך תשובה לכך? ועוד דבר רציתי לדעת כשלוקחים את המרוניל יותר מאוחר משתיים בצהרים ולוקחים אחה"צ האם זה לא טוב להזיז את השעות עם התרופות כי עם לקחתי בשעה שש בערב של הצהרים אוכל לקחת מרוניל בשעה 11 בלילה לפני השינה אין אם זה בעיה? תודה גלית

לגלית המרוניל פעיל יותר מ 12 שעות לכן ישנה חשיבות מועטה לזמן הנטילה ואת יכולה לשנות אותו. בדרך כלל אני ממליץ על בוקר וערב למרות שאני יודע שאצלך זה אחרת. השיקולים לגבי פסיכותרפיה הם מורכבים. השאלה העיקרית העומדת בפני רופא היא האם טיפול כזה עשוי לעזור לאדם מסויים. השיקולים הם רבים ואיני יודע מספיק פרטים עליך כדי להשיב לך מדוע דווקא לך הוא ענה שהטיפול לא יועיל ולכן חבל על המאמץ. כל טוב דר' גיורא הידש

אני מרגישה יום יום שאני לא מסוגלת לתפקד עם הכדורים שאני לוקחת אני נוטלת מרוניל 225 מ"ג ליום וקלונקס 1.5 מ"ג האם על הפרעת חרדה ודיכאון ביטוח לאומי יכול לסייע לי? תודה לנתמכי ביטוח לאומי על ההסבר

לגלית שלום, את הרבה זמן לא מרגישה טוב, אולי כדאי שתבקשי עזרה ממישהו מהמשפחה שאת סומכת עליו, שיתמכו בך בתקופה קשה זו. זה שאת לא מרגישה טוב, משפיעה גם על הילדים שלך.וחבל. ישנה גם אפשרות לפנות ללשכת הרווחה באזור מגוריך, ולבקש מעו"ס תמיכה בכל מה שקשור בביטוח לאומי. ניגמרו הימים שבן אדם יסבול בשקט אז תעשי משהו בשביל עצמך ובשביל המשפחה שלך. ואם התרופות משביתים אותך, אז תגידי את זה לפסיכיאטר שלך. אני גם מאמינה שאת לא חיה באי בודד, ויש אנשים סביבך. אז תגידי להם שאת במצוקה ואת זקוקה לעזרה (אל תתבישי). תזכרי הכל עניין של רצון. ובן אדם קודם כל צריך לרצות לעזור לעצמו. ואם לא יהיה לך רצון לעזור לעצמך אף אחד לא יוכל לעזור לך. ואם אין אני לי מי לי. אז קומי על הרגליים. תתקשרי לפסיכיאטר תקבעי פגישה, כמו כן ללשכת הרווחה. את יכולה לכתוב בפורום כמה שאת רוצה. אבל מפה לא תיצמח הישועה. ואל תיהי יותר מדי פסימית תקווי לטוב. אוהבת מיכל

זו לא אני כתבתי את ההודעה הזו מישהו כנראה הוריד אותה מזמן והכניס אותה חוצפנים ומגעילים פה בפורום. זו הודעה ישנה היום אני עם טיפול טוב ואין לי תלונות

אני מגמגם מגיל צעיר היום אני בעל משפחה. התקבלתי לעבודה חדשה והפרעות בשטף הדיבור דברו .שאלתי האם ישנו טיפול תרופתי שיכול להוריד את הלחץ או המתח ובכך לשפר את שטף הדיבור מול קהל חדש? אודה להיתיחסותך.

לאביב גמגום קשור פעמים רבות עם חרדה, לעתים הגמגום גורם לחרדה והחרדה כשלעצמה מגבירה את הגמגום.... מעגל סגור. לכן בהחלט כדאי ויש טיפולים אשר שוברים מעגל זה ומפחיתים את החרדות. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נשואה 20 שנה. מערכת היחסים ביננו בדר"כ בסדר. אבל היא מושתתת רק על רצונו של בעלי. כל מה שאנו עושים נקבע על פיו. אם אני מביעה התנגדות או דעה הפוכה אני נדונה לברוגז ממשוך מצידו ואיומים בגט. במריבה האחרונה אף עבר לישון בחדר אחר.זה פעם ראשונה שהוא משתמש בענין הזה של מעבר לחדר אחר.אבל הברוגז הוא ריטואל קבוע ביננו המבוסס על קשר של הפחדה ואיומים. (לא פיזיים) כל פעם מחדש אני נבהלת ומתחנפת. אני תמיד מפחדת שיעזוב אותי. המריבות הן תמיד טיפשיות ועל נושאים שוליים. מה לעשות. כשאנחנו שולם היחסים יפים ורומנטיים אבל תמיד אני צריכה לדאוג לא להכעיס אותו. גם הילדים שלנו מפחדים ממנו. בסה"כ הוא בן אדם טוב אך נוטה למצבי רוח ופרצי זעם איך אני מתמודדת? קשה לי

לשירה השאלה הראשונה שעולה במוחי האם מדובר על בעיה בקשר ביניכם או שלבעלך ישנה בעיה במקומות אחרים מחוץ לבית. כלומר, אם התנהגותו דומה גם במקום עבודה וגם בקשרים עם חברים אז משמעות הדבר שהבעיה באמת יותר אצלו. במידה ומדובר על קושי רק בבית אז סימן שמדובר על בעיה בקשר הזוגי ודפוסים אשר התקבעו ומשתמרים במשך עשרים שנים. אם האפשרות הראשונה נכונה יותר, כלומר הדפוסים שלו קיימים גם מחוץ לבית, יתכן ויש לו קושי והייתי חושב קודם כל על בעיה טראומתית (מלחמות, תאונות דרכים וכל מיני טראומות שלא חסרות בארץ), הפרעה פוסט טראומתית היא הדבר הראשון שגורם להתפרצויות זעם וסף תסכול נמוך עם הסתגרות. אם מדובר על בעיה בקשר ביניכם אז כמובן שכדאי לנסות ולהגיע לטיפול זוגי. כמובן שהבעיה העיקרית היא להגיע אתו להסכמה שקיימת בעיה..... זהו שלב לא קל וחשוב שהוא יהיה שותף לרגשות ולקשיים שכתבת עליהם במכתבך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום! אני בן 24, ולדודתי מצד אימי יש סכיזופרניה. שאלותיי הן: 1. שמעתי שסכיזופרניה עוברת בתורשה, האם נכון הדבר? 2. מה הסיכוי להעברת המחלה?

יובל, אני מצרף ציטוט מאחד האתרים באינטרנט על גנטיקה וסכיזרופניה,רק על בסיס גנטי אתה יכול להיות רגוע.. בנוסף מצרף קישור לגוגל עם מלא קישורים בנושא, http://www.google.co.il/search?hl=iw&q=%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94%2B%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&btnG=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9+%D7%91%D7%92%D7%95%D7%92%D7%9C&meta= "לתורשה יש חלק. סכיזופרניה לעתים עוברת במשפחות.אולם היא לא עוברת באופן פשוט. אם שני ההורים סובלים מכך, קימת אפשרות של %50שהילד יחלה.אם רק אחד ההורים חולה, האפשרות היא 1ל10- .אם תאום אחד חולה, האפשרות שהתאום השני יחלה היא 50:50.לתאומים זהים יש מטען גנים זהים (הנושאים את התורשה)כך שאם סכיזופרניה הייתה נגרמת רק על ידי תורשה,היינו חושבים שאם תאום אחד חולה , גם השני יחלה.ההתפתחות הגדולה שחלה ב20- השנים האחרונות במחקר הגנטי הופכת את גורם הסכיזופרניה לתחום מחקר חשוב ומרתק". דורון

תודה לדורון אשר תרם בתקופת העדרותי וגם ממשיך כעת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. אני בת 24 . לפניי כ חודש וחצי בערך התחלתי לקחת 2 כדורי לוסטראל (100 מ"ג ליום) על רקע של מחשבות טורדניות והתקפי חרדה. אומנם ההתקפים פחתו (אם כי לא משמעותית) והתחושה בקשר למחשבות היא כאילו הם כל הזמן שם ולא מתכוונות ללכת , עליי לציין שהדבר פוגם מאוד באיכות החיים שלי ובכלל גורם לי להיות מאוד עצובה , אני מרגישה שאיבדתי את כל שמחת החיים שהייתה בי - המחשבות באות לי דווקה על רקע של משהו חיובי (אני עומדת בפניי חתונה וכל הזמן דואגת שהאהבה תכווה , שנתגרש , שכל החיים שלי זו טעות אחת גדולה - עליי לציין שאני נמצאת עם אהובי כבר 4 שנים כמעט וחיה איתו כבר שנה וזה נורא מטריד אותי שאני לא יכולה לשתף אותו בבעיות האלו - אני בחיים לא אפגע בו והוא לא עשה שום דבר שגורם למחשבות האלו חוץ מלהיות מקסים , ואוהב ותומך) יש לי 2 שאלות: 1. האם יכולה להיות תופעה פסיכוסומטית הפוכה (שהגוף משפיע על הנפש) - כי משום מה אני בזמן האחרון מרגישה עייפות מרובה , בחילות והמחזור שלי איחר בשבועיים אם יש מצב כזה אני אשמח לשמוע - עשיתי בדיקת הריון והתוצעה יצאה שלילית. 2. האם יכול להיות שהלוסטראל פשוט לא מתאים לי ויש משהו אחר שיכול להתאים לי (עדיף מבלי לגרום להשמנה) ,אם מישהו מכיר אשמח לדעת שמות בבקשה תענו לי במהרה ואם יש מישהו שהיה במצב שלי ויצא מזה שיספר לי איך כי אני כבר לא יכולה יותר... תודה אודה על תשובה מהירה

שלום, צריך לחכות עם הלוסטרל, אחרי שישה שבועות את נמצאת בתחילת ההשפעה של הלוסטרל ואם ישנה השפעה חלקית לטובה צריך לחכות עוד כחודש חודשיים כדי לראות את מלוא ההשפעה של התרופה. כידוע החרדות קיימות ותמיד לובשות צורה אחרת. כעת הן מתרכזות בעתיד הקשר הזוגי שהוא הדבר החשוב ביותר בחייך. אבל חשוב להתייחס פחות לתוכן החרדות ולשאלות שעולות ולהתייחס יותר למצב לרגישות שלך. יתכן ושיחות יעזרו יותר מאשר תרופות? שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני מרגישה יום יום שאני לא מסוגלת

האם שמוש בפאבוקסיל כדור אחד ביום במשך שנה ותשעה חודשים יכול לגרום לעליה בכולסטרול? תודה על תשובתך

לפני הפבוקסיל אינו משפיע על רמת הכולסטרול. עם זאת במידה ועלית במשקל בגלל אכילה רבה יתכן וזו הסיבה לעליה בכולסטרול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם. אני לוקחת ציפרמיל בשנתיים האחרונות לטיפול במחשבה טורדנית והטיפול עושה עבודתו מצויין. לאחרונה החלה להתגבר תופעה שהייתה בעבר בתדירות נמוכה: דכדוך עד כדי דיכאון קל ואז אני מרגישה חסרת תועלת ודבר לא מעניין אותי והפנים שלי חסרי מבע לגמרי. זה בא והולך, בא והולך. אני יכולה להרגיש בסדר ואז להכנס לדיכדוך מסיבה פעוטה ולחזור לעצמי גם בגלל סיבה פעוטה. האם ציפרמיל לא אמור לטפל גם בדיכדוך ? האם יחליפו לי לתרופה אחת שמטפלת בהכל ? האם זה אומר שצריך לוותר על חשק מיני לחלוטין כי התרופות הורגות הכל ? האם יש תרופה חדשה שמטפלת בתופעות מבלי לחסל את החשק המיני? האם מישהו שמע על הרופאים הבאים ויכול להמליץ: ד"ר צבי פישל, ד"ר כלב מאיכילוב, ד"ר שן ? האם יש רופא מומלץ שניתן להגיע אליו דרך קופת חולים? המון שאלות אני יודעת, אשמח אם תענו על מה שניתן. הרבה תודה.

ליעל לא הצלחתי להבין למה הכוונה בדיכדוך, האם מדובר על היפגעות ואת עצובה למשך דקות/שעות או מדובר על מצב רוח ירוד למשך מספר שבועות? בכל מקרה הציפרמיל אמור לטפל בזאת. התשובה לשאלתך מאוד מורכבת. כל המקרים בהם תרופה עוזרת אבל לא במאה אחוזים או שגורמת לתופעות לוואי מכבידות (הירידה במין) היא שאלה קשה. כמובן שאם תרופה אינה עוזרת כלל אז חייבים וקל להחליפה. אם תרופה פותרת את כל הבעיות אז גם אין בעיה להמשיך. מקרי האמצע הם הקשים ותמיד צריך לעשות את המאזן של יתרונות/חסרונות כדי להחליט. בנוסף צריך לזכור שגם התרופה הבאה עלולה לגרום לתופעות הלוואי או עלולה חס וחלילה לא לעזור בכלל.... כך שהחלטה תמיד קשה ותמיד צריכים להגיע לפתרון אישי. כך שטוב שאת חושבת להתייעץ ולקבל תשובה אישית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ברוכים הבאים לאתר חיכינו לך כל כך טוב רציתי לעדכן אותך שאני נוטלת את המרוניל 225 וקלונקס 1.5 ומאז מרגישה טוב מאד מסוגלת לתפקד מאד מאד מאד עייפה זקוקה עדין למנוחה בצהרים אבל בכללית כל התופעות שהיו לי נעלמו, הרופא ביקש שארד מהקלונקס אבל קשה לי נורא ניסיתי וטוב לי איתו. דרך אגב הגשתי תביעה לביטוח לאומי ולא קיבלתי עדין תשובה אז שיהיה שבת שלום

לגלית טוב לשמוע ממך ועוד יותר טוב לשמוע דברים טובים. אין לי ספק שתצליחי לסיים את הטיפול עם קלונקס, זה רק עניין של זמן. כאשר יגיע הזמן המתאים תוכלי לסיים עם הקלונקס. אני מקווה שגם תצליחי עם הביטוח הלאומי למרות שבתקופה האחרונה הם די קשים... שבוע טוב דר' גיורא הידש

רציתי לברר באילו כדורים מומלץ להשתמש לפני חרדת מבחנים. מזה שנים אני סובל מהתופעה שמשפיעה על התפקוד שלי בזמן מבחנים ובמהלך הלמידה (לרעה) האם מומלץ גם טיפול פסיכולוגי בנושא ?

לרועי חבל שהתוצאות שלך במבחנים נמוכות מהידע שלך, בהחלט אפשר להתגבר על חרדה במבחנים ולהצליח יותר וישנן מספר אפשרויות טיפולויות שכולן עשויות לעזור. אפשר בשיחות בטיפולים קוגניטיביים, היפנוזה, או טיפול התנהגותי. מהבחינה התרופתית תלוי בחומרת הבעיה ובמה שאתה עוסק (אם הנך תלמיד או סטודנט יש לך הרבה בחינות), כאן אפשר לנסות טיפול הרגעתי רק לצורך המבחן או אם הבעיה חמורה וישנן בחינות רבות בטיפול קבוע עם נוגדי דיכאון וחרדה. לכל סוג של טיפול ישנן יתרונות וחסרונות משלו. אבל הדבר החשוב ביותר הוא להגיע קודם כל לאבחון אצל איש מקצוע ולשקול אתו את האפשרויות הטיפולויות המתאימות לך אישית. בהצלחה דר' גיורא הידש

היתי ביעוץ אצל רופאת המשפחה שלי והיא נתנה לי לנסות לקחת דרלין ואסיבל כטיפול נקודתי נגד חרדת מבחנים. כרגע השלב מולו אני עומד הוא לקראת הבחינה הפסיכומטרית שהיא כידוע לכל בחינה מלחיצה מאוד האם לדעתך אני צריך להתחיל בטיפול אצל פסיכולוג או לנסות את התרופות שניתנו לי ע"י הרופאה שלי ? אודה לך על תשובתך רועי צוקר.

ועוד שאלה אני גר בקריות האם אתה עובד עם קופ'ח כללית וניתן לקבל טיפול אצלך ?

שלום לכולם אכן אחרי חופש ארוך ומהנה חזרתי עם כוחות מחודשים. בערב אני אמשדל להכנס וכבר לחזור לעבודה הרגילה ולענות על השאלות. תודה רבה לכל מי שתרמו מהידע ומהניסיון שלהם והמשיכו לעזור ולענות על השאלות בפורום. שוב, תודה לכולם ושבת שלום דר' גיורא הידש

ברוך הבא מלך הפורומים חזר

לד"ר הידש שלום, בוודאי ובבדאי שמתי לב לנוכחות שלך בפורום. מחופשה א-ר-ו-כ-ה חזרה. אז אנחנו ניפתח כהרגלנו, בברכת ברוך הבא לפורום. אז קדימה לחזור לכושר ולהפציץ... מיכל

אני כבר שלחתי פה מספר הודעות וקיבלתי מספר תגובות ותודה עליהם ואני רוצה לתת כמה פרטים לעדכן התחלתי ללכת לפסיכולוג בעל תואר דוקטור שביינתים מוכיח שהוא ממש דואג לי ורוצה לעזור ומנסה לכוון אותי להגיע לבעיות ועשה לי גם "דימיון מודרך" כרגע אני לוקח דפאלפט 200 מילירם ואפקסור 75 מיליגרם(חדש אצלי) וכדור שהוא נגד גירוד (שנוצר לי כנראה כתופעת לוואי וגם זה חדש אצלי)והוא יוצר גם הרגשת רוגע ומרדים.אבל בעבר שלקחתי אותם הם השפיעו הרבה הרבה יותר טוב.אני סיימתי את הצבא בקושי לפני שנה אחרי קשיי הסתגלות מאוד מאוד קשים לו והגנה מהרבה אנשים בשביל שאני אסיים בלי ונכנסתי לדכאון של "החיים האמיתיים "לא תפקדתי בכלל ואז סבתא שלי נפטרה ולקחתי את זה מאוד מאוד קשה והתחלתי לעשן המון סמים כדי להרגיש יותר טוב ואז הכרתי מישהי והתאהבנו בטירוף שזה הדבר שרציתי כל החיים שלי כל כך הרבה כי ידעתי כמה אני בודד וכמה אני צריך חיבוק של מישהי שאני אוהב ואוהבת אותי(ויצאתי עם המון המון בנות בחיים ולא הצלחתי להתאהב אף פעם והפעם התאהבתי כל כך חזק וזה היה הדדי לגמרי) ותוך חודש וחצי איתה כל הבעיות שלי נעלמו-התגברתי על הבעיות בסקס, בבטחון העצמי בשינה (ששנה וחצי נרדמתי בקשוי ב0530 וישנתי עם סיוטים נוראיים) פתאום התחלתי להרדם עם חיוך...והיא גם...חלמתי אחד על השנייה כל לילה(איך יראו הילדים שלנו, שאנחנו המלאכים אחד של השנייה)וכל היום חייכנו חיוכים מטורפים אהבתי אותה כל כך ולמרות שהיא הייתה מתוסבכת -נתתי לה את כל האהבה בעולם שהייתה לי אלייה.ורדים מכתבי אהבה ומתנות קטנות.היינו חולמים אחד על השנייה בלילה וכל סקס שלנו היה מושלם ואז היא נכנסה להתקפי דכאון והאשימה אותי שאני לא מבין אותה ולמרות שנתתי לה כל מה שבקשה-היא הייתה רעה לכולם וזרקה אותי-היא בעצמה לא יכולה להגיד למה והכי כואב שכשהיא הייתה טיפונת שותה פתאום היא הייתה מטורפת עליי וחולה עליי כמו בהתחלה ושלא הייתה שותה הייתה רעה לכולם ופוגעת מאוד גם בי לקחתי את הפרידה זה מאוד מאוד מאוד קשה ועברו 3 חודשים וזה השתפר אצלי קצת ולפני שבועיים חזרה לחיים שלי מישהי שהייתי דלוק עלייה המון זמן לפני שנים ולא רק שזה לא זורם אלא להפך-היא פשוט נורא הזכירה לי את האקסית כנראה או שזה הכדורים החדשים שעדיין לא משפיעים או שזה הבדידות שהייתה לי כל החיים שחוזרת ואומרת לי -אתה לא יכול להשקיע את כל זה מההתחלה...זה או האקסית או אף אחת כי היו לי כל כך הרבה פחדים שהיא נפצה אותם בהתחלה...אני יודע כמה היא רעה לי אבל נהייתי מכור לטוב הזה שבחיים לא היה לי כל כך טוב כשהייתי איתה בהתחלה...לא בסוף...אז היה רע מאוד בכל מקרה חזרתי לדכאון שהיה בהתחלה ונשברתי והתקשרתי אל האקסית אחרי שנשבעתי לעצמי לא להתקשר כי אצלי הדבר היחיד שפועל הוא "רחוק מהעיין רחוק מהלב" ושוב אני שבור ולא נגעתי באף אחת מאז שנפרדנו 4 חודשים ואני לא זורם עם בנות וב3 ימים האחרונים נפלתי לדכאון כל כך חזק שאני בקושי יכול לדבר והתקשרתי אליה כמה פעמים בימים האחרונים(לאקסית)וטוב לה נורא לבד כי היא לא יכולה להיות עם בן אדם קבוע...ברור שאני עדיין נורא חשוב לה ויש לה סריטה בלב שהיא רואה את הדברים שנשארו לה ממני... והיא יוצאת עם אחרים בשביל להעביר את הזמן וכל כך כואב לי שנוגעים בה אחרים וש"איכפת לי ממך אבל אני לא מרגישה כמו אז ואני לא רוצה אהבה" ו"למה אתה גורם לי להרגיש רע עכשיו?" וכל שנייה אני רואה משהו אחר שמזכיר לי אותה אפילו הדברים הכי טפשיים וקטנים בבקשה אני צריך עזרה אני רוצה להמשיך הלאה ולהיות חזק ולאהוב שוב אבל אני לא מסוגל אני כמו נגמל מהרואין וכאילו חזרתי להתחלה בזמן האחרון ולא יודע למה הפסיכולוג והפסיכיאטרית שלי לא מבינים פשוט למה אני לוקח את זה עד כדי כך קשה...יש לי כל כך הרבה דברים לטפל בהם ואני כל כך מבולבל מהם וכל כך הרבה זכרונות רעים שאני לא יכול אפילו להזכר בכולם כי חלק הדחקתי נורא קשה וחלק לא ברורים לי ואני לא מרוכז בגלל בעית ריכוז קשה שנוצרה לי בשנים האחרונות כדי להתרכז מספיק בטיפול ...ולא יודע אם הטיפול יצליח למרות שאני נותן בו הכל ולא שותה ולא מעשן ותולה תקוות בכדורים אני נורא נורא חלש ולא יכול להתגבר על כלום...המוות של סבתא שלי ז"ל שהייתה הבן אדם שהכי דאג לי בעולם ואהבתי אותה נורא והאבדה הכל כך מכאיבה של אהבה שהצילה אותי ושנתה אותי לחודשיים וגרמה לי להתמכר אלייה-שברו אותי לגמרי הכל ...כל החיים שלי (שכללו גם בעיות חברתיות קשות מאוד למשך שנים והתעללות פיסית קלה ונפשית קשה) נהייו כדור אחד גדול שמתגלגל לי בגוף והורס אותי נורא רזיתי גם כי הפסקתי להתאמן בחדר כושר בשביל למצוא זמן להיות איתה ואני לא מוצא את הכוח לחזור להתאמן...אני אומנם עובד פעם ראשונה בחיים שלי אבל רק בגלל הכח שהיא נתנה לי ועכשיו הוא מתקצר והעבודה נפגעת שכשהייתי איתה נתתי הכל והיה לי כיף ומלא כוח נפשי... אין לי במה להאחז בו בבקשה אם יש למישהו תגובה מעודדת או שעבר משהו דומה ויכול לתת לי מניסיונו או שיודע ממש מה הולך לקרות ולמה ואיך אז אשמח לשמוע ואני יודע שפתחתי פה הרבה דברים אז אם מישהו חיבר כמה דברים ומצא שהוא מכיר אותי אני ממש ממש מבקש שלא יגיד כלום וישמור את זה לעצמו ואשמח מאוד לתשובה מקצועית מהדוקטור תודה

היי אני לא יכולה לייעץ לך מקצועית {סליחה הלוואי שיכולתי} דבר ראשון זה טוב שהתחלת טיפול ותרופות, זה צעד נכון. אני כותבת לך כי הזדהיתי עם כמה דברים שאמרת, בעיקר בנושא האהבה. אני נכנסתי לחרדות בגיל18{היום אני בת24} , בגלל החרדות האלו הגבלתי את עצמי מהמון דברים בחיים, מעבודת דוגמנות שאהבתי, מלימודים, מחברה..... ואז הכרתי בחור נפלא, שהיה חבר רציני ראשון שלי, בחור בריא, ללא שום חרדות או דיכאון, ואהב אותי בצורה כ"כ כנה ואמיתית וחזקה... שהוא היה בשבילי גם חבר הכי טוב בעולם,גם אמא ואבא,גם אח,וגם מאהב. הוא שמר עליי ואהב אותי ואני אומרת לך במפורש שאני מבינה למה אתה מייחס לאהבה כ"כ הרבה כוח,כי כשהיא אמיתית ושלמה וחזקה כ"כ, אין תרופה טובה ממנה,ולא תהיה לדעתי. היא מכניסה משמעות לחיים, יותר ממשמעות, היא כמו אוויר לנשימה. ברגעים שפחדתי לנשום אפילו, ורעדתי מפחד, והעיניים כאבו מרוב בכי,גם אני והוא דיברנו לפני השינה על הבית שיהיה לנו... על הילדים שיהיהיו, על האהבה ועל הכוח שלנו בייחד. וזה חימם לי את הלב והיה עוצמתי יותר מכל פחד או עצב. בסוף גם התחתנו. ולא חשוב כרגע הסיפור... אבל למדתי לצערי, בדרך הקשה,וכמה שלא רציתי ללמוד את זה, וכמה שאני עדיין לא רוצה, שאתה אדון לעצמך. זה שיעור קשה, אבל בסופו של דבר לומדים את זה. אין ברירה. אתה לא יכול לסמוך על מישהו אחר שייספק לך את האושר והביטחון. לא כי הוא לא יכול. הוא יכול. אבל אם אתה לא תמצא את זה בעצמך ותהיה תלויי לחסדיי אחרים, תישאר עם חור מאוד גדול בלב. האהבה יכולה להועיל. לעזור. להוסיף. לשמח. אבל היא לא יכולה לרפא אותך. רק לטשטש את הכאב. ובכל אהבה,כמו שהיא יכולה לשמח, היא יכולה גם להעציב. אם אתה "נותן" את ליבך, ואוהב באמת, ונותן לאדם את האפשרות לשמח אותך ולהעניק לך אושר, אתה בו זמנית מעניק לו את האפשרות לפגוע בך או לגרום לך לעצב. העניין הוא שזה לא דבר רע. הרי בסופו של דבר הבחירה ביידך. אתה החלטת לאהוב אותה, ולתת לה את "הזכות" הזו, ומה לעשות, גם את הכוח לפגוע בך. ככה זה. אז לא שצריך להימנע מאהבה, אבל צריך להיות מודע שכמו כל דבר בחיים יש טוב, ויש רע, ויש כאב, אבל יש גם טוב מאוד גדול. המסקנה מכל העניין היא,שצריך להתחיל מבפנים. לפני שאתה מתרכז באושר והשמחה שאדם אחר יכול להעניק לך, אתה צריך להתרכז בלמצוא את זה בעצמך,בתוכך. זה קשה, וזה כואב, כי עדיף וקל יותר לדעת שמישהו אחר אחראי לשמחה או העצב שלנו, אולי אפילו קל יותר לדעת שלאדם הזה יש את "הכוח" לעשות לנו טוב- משהו שלנו לא כ"כ קל לעשות בעצמנו. אבל זו רק תוספת. אהבה,קשר, תמיכה, זו רק תוספת לעצמך. "אם אין אני לי מי לי?" זה ככה. ההורים שלך יכלו לפגוע בך, חברה שלך יכלה לעשות לך טוב,להעניק לך כוחות,סרט בטלויזייה יכול להצחיק אותך... אבל בסופו של דבר הדברים הללו הם רק דברים שהשליכו עלייך,הם לא אתה. תחפש תחפש ואל תוותר, כי מי שיכול לעשות לך הכי טוב והכי רגוע והכי שמח-זה אתה. שבת שלום.

שלום, הדבר הבולט ביותר במכתבך הוא ההפתעות שישנן בחיים, איננו יודעים מה יהיה בעתיד ויתכן שדווקא תתחזק מהקשיים ויהיו לך עוד אהבות והצלחות רבות. למרות שבמצב של דיכאון קשה לראות עתיד מאושר, מה שקורה פעמים רבות שדווקא ישנן הפתעות לטובה. ואולי אפילו כדאי להלחם על הבחורה שאתה כל כך אוהב? החלטות קשות אבל גם הזמן הוא רופא טוב וגם העתיד עשוי להפתיע לטובה. נראה לי שאתה בטיפול מסודר ובידיים טובות, וכך שישנן סיבות רבות לשמור על אופטימיות למרות הקשיים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום רב, אנו זוג צעיר,המעוניין מאוד להביא ילד לעולם. שנינו נוטלים תרופות פסיכיאטריות. אשתי נוטלת OLANZAPINE 10MG ,CIPRALEX 10MG . אני לוקח OLANZAPINE 5MG . שאלתי היא:האם בתקופת ההריון אשתי יכולה להמשיך ולקחת תרופות אלו ? ומה מידת הסיכון,אם תמשיך לקחת ? יש חשש,כמובן,שאם היא תפסיק את הטיפול,היציבות הנפשית תיפגע. בתודה מראש.

ליוסי גם הזיפרקסה וגם הציפרלקס בטוחות בהריון אולם שתיהן תרופות חדשות ולכן בדרך כלל איני ממליץ עליהן בהריון כיוון שהן חדשות. בדרך כלל אני ממליץ לחזור לתרופות מהדור הישן כמו פרפנן והלידול למשך ההריון ואחרי הלידה לחזור לזיפרקסה. בכל מקרה אני ממליץ להתייעץ ולהתעדכן במרכז הטרטולוגי של הדסה. הם עונים לשאלות טלפוניות כך שכדאי להתקשר אליהן. בהצלחה דר' גיורא הידש

אני רוצה להתייעץ לגבי בן הזוג שלי שמדי שנה לערך נכנס לתקופה של ירידה באנרגיה, קושי להתרכז, כל משימה הכי פשוטה נראית קשה ומורכבת, רגישות ברמה גבוהה יותר. בכל פעם שזה קורה הוא נעזר בכדורים: סרוקסט וכו' אך באפיזודה האחרונה גם זה וגם תחליפים שהוצעו לו לא ממש עזרו וחלפו מספר חודשים וזה עבר מאליו. האם יש דרך טיפולית להבין מה השורשים של התופעה ואיך אפשר לטפל בעניין כדי שלא יחזור כל תקופה או שנגזר עליו כל חייו לחיות בטלטלה הזאת? אודה מראש על תשובה מפורטת ועל הפניות לקרוא ולדעת יותר על התופעה ופתרונה.

למיכל צר לי שאיני יכול לענות תשובה מפורטת ואף לא מדוייקת. הדבר החסר לתשובה מלאה והחשוב ביותר הוא האבחנה.... וזו חסרה בשאלתך. המסקנה היחידה שעולה משאלתך היא שדיכאון כפי שכתוב בספרים היא הפרעה חולפת, גם עם טיפול וגם ללא טיפול וזאת צריך לזכור תמיד! חבל שאין טיפול תרופתי אשר מתאים והצליח להועיל לבן זוגך, אני מקווה שהרופא המטפל יצליח להתאים לו את הטיפול שיעזור. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. האם נטילת ציפרלקס עלולה לגרום לעלייה במשקל? ואם כן, האם הכדור עצמו גורם לעלייה, במשקל או שהוא גורם להגברת התיאבון וכתוצאה מכך לעלייה במשקל? האם אפשר ליטול את הכדור חודשים ארוכים ולא לעלות במשקל אם מקפידים מאוד, או שזה בלתי ניתן לשליטה? יש מישהו כאן שנוטל את הכדור די זמן ולא השמין?

היי, מצטרף לאותה שאלה, הכדור הזה גורם להשמנה (אצלי לפחות- כמו הקודם שנתנו לי - אפקסור) ברגע שהפסקתי עם האפקסור היתה ירידה דרסטית במשקל - והצלחתי לשמור על חיטוב ולאכול יותר) לא יודע מה לעשות , שוקל להפסיק. מוכן לסבול כל תופעת לוואי אחרת אבל לא השמנה!! אני מצרף שאלה נוספת, האם יש שינוי בתפקוד הכבד - ומה בעצם גורם להשמנה? היות ואני בתכנית אימונים - אוכל פחות ועושה כושר אבל עדיין - יש תופעה של אגירת שומן בגוף- וזה מטריד. כאילו חילוף החומרים הפסיק לחלוטין למרות שתיית מים מרובה ושמירה על פעילות ספורטיבית, יותר קשה לי להתאמן ולשמור על רקמת שריר (ירידה במסה). המון תודה לתשובה.

לברק ודידי אחת מתופעות הלוואי של ציפרלקס כמו כל התרופות מקבוצה זו היא עליה במשקל. לא כולם עולים במשקל ומדובר על תופעת לוואי בשכיחות לא גבוהה עם הציפרלקס אבל בהחלט קיימת. כנראה ישנו שלוב של עליה בתיאבון עם ירידה בקצב המטבוליזם לכן לא תמיד דיאטה ופעילות גופנית מצליחים לשמור על משקל הגוף ויש עליה. הכדור עצמו אינו גורם לעליה במשקל באופן ישיר. עם זאת כאמור, תופעת לוואי זו אינה קיימת אצל כל האנשים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש. אני חוזרת לנושא של ההתאהבות במטפל. אני יודעת שהמילים לא יכולות ללגרום לזה להעלם ואפילו לא להיות פחות משמעותי אבל מה כבר אפשר לעשות? אני פשוט מאוהבת המטפל שלי וכל הזמן ממש כל הזמן חושבת עליו, חולמת עליו מדמיינת שאני איתו. הוא יודע מה שאני מרגישה אבל לא יודע שזה עד כדי כך חזק ואני כבר לא יכולה להתרכז בטיפול בנפרד ממנו, אני יודעת שבטח יכתבו לי שזה חלק מהטיפול, אבל אני כבר לא יכולה להתמודד עם להיות בלעדיו, אנחנו נפגשים פעמיים בשבוע כבר 8 חודשים והשעות איתו הם הדבר הכי טוב בחיים שלי. הורי התגרשו כשהייתי בת 15 (היום בת 27) ואמי נפטרה כעבור שנתיים, גדלתי במשפחה אומנת ואח"כ בצבא כחיילת בודדה. לא הייתי בקשר רומנטי משמעותי אלא רק סטוצים מזדמנים ועכשיו אני פעם ראשונה מרגישה מה זה לאהוב באמת, אבל זה כואב מאוד כי זה כל כך בלתי אפשרי והאהבה הזו מכאיבה מאוד ולא טובה כמו שאהבה אמורה להיות. אני יודעת שזה נושא נדוש אבל אני לא ממש יכולה לדבר עם אף אחד על זה. תודה, מירה

למירה. אני מבינה אותך מאד. זה באמת כואב. אני מרגישה חלק גדול ממה שאת כותבת ואולי זה מנחם לדעת שאנחנו לא לבד ויש כאלה שאומרים שבסוף זה עובר למרות שעכשיו זה נראה נורא. איתך. עדי

למירה אכן הדברים הם כמו שכתבת וכמו שעדי הוסיפה. זהו שלב חשוב והכרחי בטיפול בדיוק כמו השלב של האכזבה והכעס על האהבה שלא ניתנת למימוש. הדבר החשוב ביותר הוא שגילית שהרגש נמצא אצלך ואת מכירה את התחושה של ההתאהבות והאהבה. בעתיד אני בטוח שתמצאי את הגבר הראוי והוא יהיה אהובך ותממשו את האהבה הרבה שיש בך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אבי בן 65, סובל מדיכאון, ברקע בעיות רבות כגון: לב, יתר לחץ דם, אי ספיקת כליות, ירך שבורה שבעטיה הוא מרותק לכיסא גלגלים, ועד. הוא טופל ב- FAVOXIL, לא הרגשנו BOOST משמעותי, וכיום הוא מטופל ב- EDRONAX, כבר כחודשיים, ואנחנו לא בטוחים כל כך שיש שיפור. האם השיפור אמור להיות דרמטי? אבי הוא אדם שכששואלים אותו מה שלומו הוא מתחיל לבכות, זה למשל לא פסק עם ה- EDRONAX , האם זה אומר שצריך להחליף גם את הכדור הזה? האם כשכדור משפיע באמת כמו שצריך, תופעות כמו שציינתי נעלמות, והשיפור במצב הרוח אמור להיות דרמטי? תודה, תמיר.

לתמיר השפור במצב הרוח לא אמור להיות דרמטי אבל האדם צפוי לחזור לתחושות והרגשות הרגילים שלו כמו לפני הדיכאון. הייתי נזהר עם אדרונקס אצל אדם הסובל מיתר לחץ דם כיוון שגם האדרונקס עלול לגרום לעליה בלחץ הדם. בכל מקרה צריך להזהר ולהמשיך במעקב אחרי ערכי לחץ הדם. אם התרופה אינה עוזרת אחרי חודשיים של טיפול צריכים לשקול להחליף אותה. אין ברירה אלא לנסות תרופה אחרת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

כל פעם שאני סוגרת את העיניים אני רואה את התמונה ההבאה לפני: ילדה קטנה שרצה לכיוון החלון מסתכלת עליי מחייכת וקופצת. היא נראית רגועה כל כך.. זה התחיל לפני כמה זמן ואני מאז כל הזמן רואה אותה..לפעמים אני מתעוררת ומרגישה שמישהו דוחף אותי לחלון לקפוץ כמו הילדה.. זה הרבה פעמים בתת מודע אני עושה משהו ואפילו לא שמה לב.לדוגמא: ישנתי כשהתעוררתי הסתכלתי על החלון הלכתי לכיוון ובראש עברה לי תמונה.. אך שאני מתחילה להסתובב ולרקוד כולי מאושרת ליד החלון ונופלת.. זה מפחיד אותי.. יש רגעים שעד שאני מבינה מה קורה אני מפחדת שיהיה מאוחר מידי כאילו אותה ילדה קטנה שולטת בראש שלי..

שלום, אכן תמונה מפחידה ומתברר שהיא חודרנית לתוך ההכרה שלך. נכון שמדובר על דימיון אבל צריך להזהר ולהבדיל בין הדימיון למציאות. כך שבמידה והתופעה חוזרת לעתים תכופות וישנה סכנה כדאי לפנות בדחיפות לבדיקה ואבחון. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

הרגתם אותו אם השאלות שלכם נראה כאילו חצי מדינה חולת נפש כל יום מאות שאלות הוא התחיל לקבל טיפול תרופתי לכו תשלמו קצת כסף לרופאים ..0.קמצניים

ומה את/ה עושה פה?

שלום וברכה ברצוני לשאול שאלה . אני סובל מבעיות בכבד ושיעור ה GPT שלי הוא 58 כאשר לפני כמה זמן היה לי 166 . אני מבקש לדעת האם לצורך טיפול פסיכיאטרי שאני מקבל מותר לי לקחת כדורי ציפרלקס ?? במידה וכבר נטלתי כמה כדורים , למה הדבר יכול לגרום ?? אשמח לתשובה בהקדם .

לגיל הציפרלקס אינו פוגע בכבד כך שאין חשש מהטיפול. עם זאת כדאי להתחיל במינון נמוך יותר כיוון שבגלל הבעיה בכבד השפעת הציפרמיל תהיה חזקה יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' יקר. אני לא יודעת אם אתה זוכר, כתבתי כאן לפני כמה חודשים על כך שראיתי את המטפל שלי בסוף פגישה נפגש עם מישהי ואחר כך השארתי לו הודעה כועסת שאחריה הוא לא הסכים להפגש איתי .....והיו כמה שבועות קשים מאוד....מקווה שזה מזכיר לך משהו. בכל אופן חשבתי לעדכן שמאז העלינו את תדירות הפגישות לפעמיים בשבוע ולפעמים אפילו יותר, הטיפול היה קשה מאוד בחודשיים הראשונים מאז המקרה (זה קרה בתחילת יולי) הרבה חוסר אמון, הרבה זיכרונות מתקופות שונות בחיים שהתעוררו הרבה פגישות ש'התפוצצו' הרבה בכי ורגשות אבל בחודשיים האחרונים השקט חזר ויש יותר אמון וביטחון ובעצם באתי להגיד לך תודה על כל התמיכה והעצות החכמות שנתת לי ובעיקר על ההקשבה. הראיתי למטפל שלי את מה שכתבתי כאן בפורום כשארע המקרה ואת התשובות שלך ואני חושבת שזו הייתה אחת מנקודות המפנה בטיפול. אז תודה לך ולכל מי שעזר לי בתקופה הקשה ההיא. רוית

תודה על העידכון. אני שמחה שדברים הסתדרו בשבלך אריאל

לרווית, הי חמודה. אני מאד זוכרת את המיקרה שלך ואת מה שכתבת גם כאן וגם בפורום השני. אני שמחה שהדברים מסתדרים בשבילך ולמרות שלקח הרבה זמן את והמטפל חזרתם למסלול טיפולי. אני זוכרת את התיאורים שלך על הפגיעה שהייתה בך והזדהתי מאד עם הסיפור שלך, אני מאחלת לך שהטיפול ימשיך להועיל ותמשיכו להתקדם. עדי

היי ... דור, אוףףף מה עושים כדי לצאת מהמעגל הזה כבר... לפרוץ את "הגדר" שמונעת ממני לעשות דווקא את אותם דברים שאני רוצה לעשות... עם מה שאני לא רוצה,אין לי בעייה. זה משליך על דברים אחרים בחיים,כמו קשר מסויים שיש לי, ומתנהל בצורה מסויימת, בזמן שהייתי רוצה לפעול בו בצורה אחרת... אבל "המגבלות"{שדיברנו עלייהן} מונעות ממני להוביל את הקשר בצורה שהייתי רוצה. בקיצור, אני הורסת לעצמי דברים עם המעצור המיותר הזה. מלבד הספר שהמלצת לי, יש מידע דומה באינטרנט שמדבר על התגברות על "מכשולים" כפי שתיארתי לך? שיהיה לך יום טוב חומד.

לשאלתך-אני עכשיו מחוברת

המלצתי לך במייל על מספר מטפלים ועל מספר ספרים. מכיוון שאת לא רוצה ללכת לטיפול נשארו רק הספרים. אני לא מכיר אתר בעברית שיש בו מה שכתוב בספרים. לדעתי גם לא בריא לעיניים לקרוא ספרים שלמים דרך האינטרנט. האם עיצות כלליות שכתובות בספר יספיקו לך או שאת צריכה ייעוץ מקצועי? את זה את צריכה להחליט בעצמך. ביי

אני מרגישה יום יום שאני לא מסוגלת לתפקד עם הכדורים שאני לוקחת אני נוטלת מרוניל 225 מ"ג ליום וקלונקס 1.5 מ"ג האם על הפרעת חרדה ודיכאון ביטוח לאומי יכול לסייע לי? תודה לנתמכי ביטוח לאומי על ההסבר

בגלל ההטרדות שלך לא אישרנו את בקשתך

צודק !! תפני את השאלות שלך לביטוח לאומי !

תודה על התשובות שלך והיחס החם רואים שאתם לא סובלים מכלום

זה לא היחס- זה זה שאת פשוט נודניקית !

שלום לכולם. אני לוקחת ציפרמיל בשנתיים האחרונות לטיפול במחשבה טורדנית והטיפול עושה עבודתו מצויין. לאחרונה החלה להתגבר תופעה שהייתה בעבר בתדירות נמוכה: דכדוך עד כדי דיכאון קל ואז אני מרגישה חסרת תועלת ודבר לא מעניין אותי והפנים שלי חסרי מבע לגמרי. זה בא והולך, בא והולך. אני יכולה להרגיש בסדר ואז להכנס לדיכדוך מסיבה פעוטה ולחזור לעצמי גם בגלל סיבה פעוטה. האם ציפרמיל לא אמור לטפל גם בדיכדוך ? האם יחליפו לי לתרופה אחת שמטפלת בהכל ? האם זה אומר שצריך לוותר על חשק מיני לחלוטין כי התרופות הורגות הכל ? האם יש תרופה חדשה שמטפלת בתופעות מבלי לחסל את החשק המיני? האם מישהו שמע על הרופאים הבאים ויכול להמליץ: ד"ר צבי פישל, ד"ר כלב מאיכילוב, ד"ר שן ? המון שאלות אני יודעת, אשמח אם תענו על מה שניתן. הרבה תודה.

ד"ר כלב אוכל הרבה דוגלי

כואב השן

ואל תגידו לי ב 27 כי אני יודעת. אני פשוט מתגעגעת אליו

לפי מה שדר' הידש כתב הוא נסע לשבועיים וזה אומר שהוא חוזר כבר היום. גם אני מקווה שזה נכון ולא כמו שכתוב בהודעה שלמעלה.

התחלתי לקחת ציפרלקס לפני שבועיים.מהו הזמן המשוער שהתרופה מתחילה להשפיע בצורה אופטימלית? שמתי לב לתופעה הבאה,ירידה בחשק המיני בצורה מבהילה.ובנוסף קושי להגיע לאורגזמה האם זאת תופעה חולפת? בנוסף אני מפהקת המון,ומרגישה עייפות מרובה ושונה מעייפות רגילה. האם מישהו שלקח את התרופה יודע על מה אני מדברת?

לגל, מדובר בתופעות לוואי של התרופה. תופעות אלו הן בדרך-כלל קלות וחולפות בהמשך השימוש. ההשפעה נוגדת הדיכאון מורגשת תוך שבוע עד שבועיים בממוצע. ההטבה המלאה תיתכן תוך 3 עד 5 שבועות. הרבה בריאות מיכל

תודה לך מיכל. את יודעת מה פשר הפיהוקים המרובים,מה גורם לזה? אני רציתי לאושש את עצמי ממצב של אנרגיות מאוד נמוכות,ממצב של עייפות נפשית ופחות מדכאון.בנתיים חוץ מתופעות הלוואי אני לא חשה בשינוי שניתן להצביע עליו. זה מה שרופאת המשפחה המליצה לי.האם בציפרולקס יש אלמנטים "מעוררים"? כי רציתי תרופה שתגרום להתעוררות וויטאליות.

שלום ד"ר הירש אני מטופל בסרוקסט כבר 6 שבועות, 40 מ"ג ביום. לפני כ 3 חודשים טופלתי בקסנקס ו 20 מ"ג סרוקסט אך ללא הואיל. היום המצה השתפר וכמו כן אני הולך לשיחות פעמיים בשבוע. הצרה היא שאני עדיין לא מאוזן ומרגיש שהתרופה לא עובדת עד הסוף. מפחד שימליצו לי על שינוי תרופה אודה על תשובתך המהירה.

שלום לך, מה השאלה? האם השאלה היא החלפת טיפול תרופתי? מיכל

האם כשאין למישהו שינה מרובה, אכילה מרובה או : חוסר תיאבון , לקום מוקדם, לקום באמצע הלילה - האם זה אומר שהוא לא סובל מדכאון ?

לגליה, תנסי לנסח בבקשה את השאלה בצורת חיוב ולא עם מילות שלילה כדי שאפשר יהיה לענות מדוייק. תודה

שאלתי היא.. נניח שאני באה לרופא ואומרת שאני סובלת מדכאון והוא שואל אותי כל מיני שאלות ואני אומרת לו שאין לי אכילה מרובה, שינה מרובה, לקום מוקדם , חוסר תיאבון וקימה באמצע הלילה - האם זה אומר שאני לא סובלת מדכאון ?