פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
24/11/2004 | 08:40 | מאת: גלית

שלום דור שאלתי חוזרת אליך כי נראה לי שאתה מתמצא יש פה שכתבו לי שיש לי אפשרות לקבל קצבה למה אתה חושב שלא? יש לי מכתב מפורט של כמות כדורים שאני מקבלת ומתלוננת על עייפות ולא מסוגלת לתפקד מחוץ לבית וזה נכון אני מאד עייפה תמיד רוצה לישון למה אתה חושב שהם מחמירים כל כך ולא יתנו זכויות שמגיעות לי? אני במשך 10 שנים סובלת מדיכאון וחרדות שנתיים הפסקה ועוד פעם חוזר חלילה אני לא יוצאת מהמחלה הזו. עכשיו שעת בוקר ואני כמעט נרדמת על המקלדת קשה לי מאד הכדורים טובים אבל מעייפים תשובתך בנושא תודה.

24/11/2004 | 11:12 | מאת: דור

לגלית אני לא מתמצא בשאלות שקשורות לביטוח לאומי. את צריכה לקבל 50% נכות בשביל קיצבה וזה הרבה. לפי המכתב מהרופא שלך את סובלת מהפרעת חרדה ולא היית באישפוז פסיכיאטרי. אני לא חושב שעייפות מכדורים זה יספיק להם אבל כאמור אין לי ניסיון מולם וזאת רק השערה שלי. אותם אנשים שכתבו לך שהם מקבלים קיצבה סובלים מבעיות יותר קשות. למזלך אין לך מחלת נפש. בהקשר הזה זה חיסרון אבל עדיין עדיף לא להיות חולה.

24/11/2004 | 14:03 | מאת: גלית

לדעתי דור דיכאון היא מחלה כמו כל מחלה אחרת וחרדה מלווה יחד עם הדיכאון ולכן לדעתי זו בעיה נפשית שנמשכת הופכת למחלה - דיכאון - יום טוב גלית

24/11/2004 | 20:00 | מאת: דור

במכתב שיש לך כתוב ANXIETY=חרדה. הרופא לא כתב שיש לך דיכאון=DEPRESSION. דיכאון יכולה להיות מחלה תלוי בהיסטוריה הטיפולית שלך. אני לא מכיר את התיק הרפואי שלך בעשר השנים שאת בטיפול אבל לפי המכתב שהצגת כאן לדעתי זה לא מקרה שביטוח לאומי נותן קיצבת נכות. רוב הסיכויים שאת תקבלי אחוזי נכות אבל לא בשיעור שיקנה לך קיצבה חודשית. אינני יודע אם כרגע אישפוז יעזור לך להשיג את מה שאת כ"כ רוצה כלומר אם תאשפזי את עצמך בשביל לקבל את הקיצבה.

24/11/2004 | 22:11 | מאת: גלית

לדור אתה לא מכיר מצב של חרדות כמו מצבי שמקבלים עליו קיצבת נכות? ואם אקבל אחוזי נכות מסוימים במה הם יוכלו לסייע ולעזור לי? כי אני מבחינתי מעדיפה לעבוד בחוץ ולהרגיש טוב אבל אני לא מרגישה שאני מסוגלת לצאת לעבוד מחוץ לבית.

23/11/2004 | 23:14 | מאת: הגיון

שלום. אשמח לקבל פרטים ומידע על הכדור אקסטזי? לאיזה חומר הוא שייך? מה ההשפעה שלו? האם הוא ממכר? כל מידע על הכדור יתקבל בברכה. תודה- הגיון.( אגב יופי של פורום)

23/11/2004 | 23:48 | מאת: מידע

http://www.erowid.org/chemicals/mdma/mdma.shtml

24/11/2004 | 00:49 | מאת: הגיון

מצטער לא מבין את הקישור. אם אפשר לצרף קישור בעיברית תודה

23/11/2004 | 20:13 | מאת: נולי

אימי בגיל העמידה ובשנים האחרונות ישנה התחושה שהיא הולכת ודועכת, ממש מתנהגת כמו נר שכבה, ללא שימחת חיים, ללא תחושת חיוניות ממש בדיכאון קשה. מזה כשנה אני מנסה לדבר אליה (אני האדם שהכי קרוב אליה) ולנטוע בה את המודעות למצבה ואת הצורך בטיפול כלשהו. אימי גרה צפונית לחדרה ולכן אשמח אם תוכלו להמליץ על פסיכיאטר/ית או פסיכולוג/ית באזור בצפון (חדרה או חיפה) שיוכל לסייע לאימי

קחי דפי זהב ותפתחי רופאים פסיכיאטרים כל אחד יהיה טוב אולי מצויין עם הרופא מומחה בקשישים

יש לי טלפון של פסיכיאטרים במרכז אבל תיצרי קשר, ודאי יש להם קולגות באזור הצפון: צבי פישל 0523311022 גילה שן 0505204558 בהצלחה חמודה.

23/11/2004 | 18:39 | מאת: מעין

עקב כך שהתחלתי להרגיש הרגשה שעומדת ליפול או עומדת להתעלף הרגשת בהלה בגוף כאשר הולכת ברחוב קיבלתי רסיטל אני לוקחת אותו כבר שבועיים וחצי אך עדין יש לי את התופעה בגוף זה גם אומר שמפחדת להשאר בבית לבד שלא יקרה לי משהו ולא נפגשת עם חברות שלא מכירות את התופעה אצלי כדי שהתופעה לא תתפוס אותי בקרבתם ואז לא אדע מה לעשות שאלתי : האם התופעה תעלם לאחר שימוש ארוך בכדור ואם כן בערך מתי יודעים אם עבר זמן מסוים והתופעה לא נעלמה אז צריך לקחת כדור אחר (בהמלצת הפסיכיאטרית עלי לקחת את הכדור בין שלושה חודשים לארבע חודשים) ושאלה נוספת למרות כרגע התופעה של החרדה האם בכל זאת כדאי שאשאר לבד בבית כדי להתגבר או לחכות שהכדור ישפיע? ואם אשאר לבד בבית מה לעשות כאשר התופעה תתפוס אותי . תודה.

23/11/2004 | 22:51 | מאת: יאיר

שלום,אני סובל מבעיה דומה ואתן לך רק מניסיון .את פשוט תרגישי את ההטבה,אפילו שלדעתי הכדור עוד לא נתן הכל ,אני חושב שכן לחכות עד ש... ואולי להשתמש בכדור הרגעה בינתיים.יכול להיות שיגידו שהכי טוב להתמודד. אבל מי שלא יודע שלא תמיד אנחנו יודעים עם מה להתמודד .נכון שלא תדעי עד שתנסי אבל לדעתי רצוי להיות מוגן,כמו שחולה לחץ דם לוקח כל יום כדור ולא מפצירים בו קח את עצמך בידיים.

24/11/2004 | 02:53 | מאת: דניאלה

מעין תראי, זה מה שאת ."צריכה " לעשות- את פשוט צריכה לעזור לעצמך להתגבר על החרדה כבר עכשיו, בכל דרך או מידה שרק תוכלי, אל תהיי תלויה בזמן ההשפעה של הכדור כחי את העניינים לידיים. התרופה לא תרפה אותך, היא רק מאוד מקלה. את יכולה לנסות להשאר בבית חמש דקות ומשם להעלות את הזמן, או לעשות לעצמך תרגילים אחרים , תראי לעצמך שאת מסוגלת וששום דבר לא קורה וכך הבטחון שלך יעלה אני יודעת, זה קשה וה לא יקרה היום או מחר אבל לאט לאט, תני לזה זמן, תתחילי להרגיל את עצמך להשאר לבד והכי חשוב- אל תשקעי בזב. תנסי להעסיק את עצמך, לעשות משהו שאת מאוד אוהבת, כשמתעסקים במשהו אחר הראש מתנקה מן המחשבות הללו והפחד מופחת כיום קיימים טיפולים התנהגותיים בהם נותנים ":שיעורי בית" בסגנון זה והם מאוד מועילים לחרדה האם אי פעם שקלת לנסות טיפולים כאלו/טיפול קבוצתי/אחר? וכמובן, העיקר שיהיה לך רצון ואמונה שתצאי בזה,ואז כבר עשית חצי דרך ואני לא מדברת מרחוק או מכל מקום אחר- הייתי שם , וזאת הדרך היחידה לטפל בזה זאת דעתי הצנועה... דניאלה

23/11/2004 | 13:08 | מאת: שמשון

אני סובל ממחלת הפסוריאזיס נאמר לי שהמחלה נובעת ו-או מושפעת מלחצים ובעיות דיכאון. זה נכון ?

מדובר בהפרעות עור שניקראת ספחת (פסוריאזיס). היא מחלה כרונית חוזרת ונשנת שניכרת בבליטות קשקשיות מוכספות וברבדים בולטים בגדלים שונים. ספחת פסוריאזיס יכולה להתפרץ ללא כל סיבה נראית לעין, או כתוצאה מכויות שמש חמורה, מגירוי בעור, מצריכת תרופות נגד מלריה, ליתיום, תרופות חוסמות- ביתא (כמו דרלין ולופרסור), או כמעט כל משחה או קרם רפואי. אין ספק, שגם מתחים נפשיים עלולים לעורר את הפסוריאזים. ואולי בעיקר מתח נפשי. אני מכירה אדם שפיתח את המחלה בזמן הצבא. כלומר האדם היה נתון במצבי לחץ וכתוצאה מהלחץ הוא פיתח פסוריאזיס. מאחלת לך המון בריאות. מיכל

כעיקרון פסוריאזיס היא הפרעת עור. מיכל

שלום אני בחורה בת 31 עברתי ניתוח באוזני ויש לי פגיעה בעצבי האוזן לאחרונה החלה לי תחושה של נימול כאבי שרירים ושריפה חזקה מאוד בגוף חולשה נוראית מדובר על כאבים עזים קראתי על מחלת הנוירופתיה שזה שייך לנורולוג אבל הוא שלל את זה וחשב שזה קשור יותר לקטע הפסיכולוגי שאלתי?? האם יתכן בכלל כאב כה עז עקב בעיה פסיכיאטרית אני לא מרגישה דיכאונית קצת חסרת מצב רוח מכל החולי והבעיות אשמח לתשובתך

היי תראי,אני אגיד לך את דעתי האישית למרות שאיני מומחית ולא רופאה ... דבר ראשון, כדאי לך לך לבקש חוות דעת נוספת-דעתו של אדם אחד אינה מספיקה במיוחד לאור הדברים שאת מתארת זה יכול רק להועיל בעיקרון הכל פסיכוסומטי ו"בעיות" נפשיות יכולות לגרום להכל-כאבי ראש, בעיות בכיבה, כאבי שרירים, חולשה ועוד המון ומצד שני- יכול מאוד להיות שזה משהו פיזי האם נסיתי לברר את העניין יותר לעומק?( בדיקות ועוד) דניאלה

23/11/2004 | 12:09 | מאת: שרית

אני לוקחת 20 מג סרוקסט ליום כבר 3 שנים ,אני מוענינת להגמל .מבקשת לקבל מידע מהי הדרך הטובה ביותר

23/11/2004 | 12:28 | מאת: מיכל

את הפסקת התרופה ניתן להוריד בהדרגה. ורצוי להפסיק את התרופה בביטחון כאשר אין צורך בתרופה. כל זאת רצוי לעשות עם שיתוף פעולה עם הרופא המטפל. שיהיה לך המון בהצלחה ובתקווה שתצליחי מיכל

23/11/2004 | 12:41 | מאת: מיכל

ישנה אפשרות של 20 לחלק ל-4 כלומר, כל 24 שעות להוריד רבע מהכדור. ולהמשיך עם הרבע האחרון עד הסוף. כפי שכתבתי תתיעצי עם הרופא שלך. בהצלחה מיכל

23/11/2004 | 15:42 | מאת: דור

בשלב ראשון תרדי ל-10 מ"ג ליום למשך חודש לפחות. הכוונה לראות אם סימנים של דיכאון או חרדה חוזרים. זה הדבר החשוב ביותר לבדוק בזמן הגמילה. אם הכל בסדר אז אפשר להמשיך ולהפחית לרבע כדור לתקופה נוספת ואח"כ להפסיק לגמרי. אם את נמצאת במעקב של פסיכיאטר אז תתיעצי איתו לפני שאת מתחילה בגמילה מהתרופה.

23/11/2004 | 10:16 | מאת: דפנה

האם משהו יודע היכן אפשר להשיג תאורה מיוחדת עבור אלו הלוקים בדכאון חורף?

23/11/2004 | 12:07 | מאת: מיכל

בקלות ! באותה צורה שבה מעוררים חדר חשוך. פשוט צריך להדליק את האור. מיכל

23/11/2004 | 14:38 | מאת: דור

עניתי על שאלה דומה בעמוד הקודם. לדעתי לא ניתן להשיג בארץ את המנורה המיוחדת אבל ניתן להזמין אותה מחו"ל. מדובר בהארה באור מיוחד בעוצמה של 2,500-10,000 לוקס (יחידת אור) לתקופת זמן מוגדרת. תיכנסי לאתר http://www.sunbox.com יש שם הסברים על המנורה, אופן השימוש, מחירים והזמנות דרך האינטרנט.

22/11/2004 | 23:34 | מאת: גלי

היי חבר'ה! בזמן שהד"ר בחופשה, אולי תוכלו לענות לי אתם (הכי טוב לענות מנסיון...) בעבר הייתי לוקחת רסיטל ומידי פעם מעשת ג'וינט או שניים ולא הייתה שום הרגשה שונה בעקבות "הערבוב" של הסם עם התרופה. היום אני לוקחת לוסטרל (התחלתי עכשיו) ומעניין אותי אם יש הבדל בנושא. # שאלתי היא: האם יש תופעות משונות עם מערבבים לוסטרל עם סמים? (לא יותר מידי חזקים, גראס או חגיגת, לא משהו כבד) אשמח לקבל תשובה, לילה טוב לכולם- גלי.

23/11/2004 | 02:27 | מאת: סוזנה

תנסי ותראי. מקסימום תגיעי למחלקה הסגורה בגהה או ליחידה לטיפול נמרץ באיכילוב.

23/11/2004 | 12:15 | מאת: מיכל

חס וחלילה. את חייבת חייבת לוותר על הסמים. זה לא בריא ולא נכון להתעסק עם הרעל הזה. מאחלת לך רק טוב בחיים. מיכל

22/11/2004 | 17:08 | מאת: גלית

האם טיפול קוננטיבי שיחות יכול להועיל במצבי רק שאין אפשרות כלכלית לזה מה אני יכולה לעשות? אני מרגישה שאני זקוקה לעזרה ואני ממש סביב החרדות והדיכאון מהרגע שאני קמה מהמיטה אני חושבת שהפתרון הוא לחפש עבודה לחצי יום כי בבית זה סיוט כל היום חושבים ולא יוצאים מזה.

22/11/2004 | 17:47 | מאת: דור

היית בבדיקה ברמב"ם? מה אמרו לך שם?

22/11/2004 | 20:14 | מאת: עודד

לי זה עזר מאוד לאחר שתיפולים קודמים לא הואילו,כמובן שצריך טיפןל תרופתי נכון ואת יכולה "להיות על הסוס" בהצלחה

22/11/2004 | 21:41 | מאת: גלית

לא הייתי ברמבם כי הרופא שלי אמר לי שאם אגיע אליהם לא אקבל את היחס כמו שהוא נותן ולדעתו אין צורך בטיפול פסיכוטרפי. ואני לא יודעת למה אין צורך אז הוא אמר לי שאשר אצלו בטיפולו והוא יארגן לי מכתב לביטוח לאומי וככה הסתימה שיחתינו בנושא רמבם.

22/11/2004 | 21:43 | מאת: גלית

לא הייתי ברמבם כי הרופא שלי אמר לי שאם אגיע אליהם לא אקבל את היחס כמו שהוא נותן ולדעתו אין צורך בטיפול פסיכוטרפי. ואני לא יודעת למה אין צורך אז הוא אמר לי שאשר אצלו בטיפולו והוא יארגן לי מכתב לביטוח לאומי וככה הסתימה שיחתינו בנושא רמבם.

22/11/2004 | 12:54 | מאת: גלית

האם נראה לך כשאני נוטלת את התרופות מרוניל בשעת הצהרים עם קלונקס זה אפשרי לתפקד בלי לנוח צהרים כי אני לא מסוגלת בלי לנוח שעה בצהרי היום אם התרופות. האם כדאי לעשות נסיון לא לנוח כדי להתרגל אם אני אמצא עבודה?

22/11/2004 | 16:02 | מאת: דור

אפשר לקחת את כל התרופות פעם ביום בערב מאוחר לפני שאת הולכת לישון ואז לא תצטרכי לישון בצהריים. מימלא ההשפעה שלהם היא ל-24 שעות.

22/11/2004 | 16:37 | מאת: ק.

היי גלית. תראי,הקלונקס השפעתו ארוכה... ולכן אני לא חושבת שמשנה מתי את לוקחת, משנה הכמות,כי כן,הוא גם מעט מרדים{+מעייף} אבל דור צודק,עדיף לקחת לפני השינה,וההשפעה נמשכת גם למחרת,רק שאת קצת יותר עיירנית. אני הבנתי שאת לוקחת שלש פעמים ביום קלונקס,{אם אני לא טועה} אם זה כך,וחשוב לך למצוא עבודה היתי מנסה במקומך להתאים את שעות הלקיחה לסדר יום שאת רוצה ליצור לך. לדוגמה אני לוקחת קלונקס פעמיים ביום, בבוקר אני לא לוקחת בכלל-כי חשוב לי להיות מאוד עירנית, אחה"צ אני לוקחת שליש מהכמות היומית, ובערב שני שליש נוספים. כך את יכולה לסדר לך סדר שיתאים לך, ולנסות באותה הזדמנות להוריד טיפה מהקלונקס{אל תדאגע כמות של 0.125 פחות לא תעלה לך את החרדות זה לא מורגש}בתור התחלה,וכבר תרגישי טיפה יותר עירנית,ועדיין תהיה לך את השפעת התרופות. בקיצור תסדרי את זה כך שיהיה לך נוח ויתאים לך. ואם שאלת,אז עיצה אישית ממני,לפחות לדעתי יותר טוב לוותר על שינת צהריים לגמריי, למרות שבהתחלה יהיה קשה כי את רגילה,אבל בהמשך תתרגלי לישון מוקדם יותר בלילה ויותר שעות שינה במשך הלילה.{אבל זו רק דעתי,תעשי מה שמתאים לך} יום נעים. ביי

22/11/2004 | 12:52 | מאת: מעיין

אני שנים רבות סובלת מסחרחורות ומעין חוסר יציבות וזה מלווה בדופק חולשה והרגשת עילפון. בדרך כלל זה קורה לי בחברת אנשים בחנויות . סתם כך אם אני לבד לא יקרה לי מה זה יכול להיות? רציתי להוסיף שאם אני נכנסת לחנות ובה דברים שמושכים את ליבי ההרגשה הזו כמעט ואינה קיימת שוב עלי לציין שרופא משפחה טוען שזו סתם חרדה אם מישהו שותף לרגשות כאלו אשמח לשמוע כי פשוט נמאס לי לצאת וכלל להיות בחברת אנשים ואפילו משפחה.

22/11/2004 | 16:49 | מאת: ק.

היי מעיין ההרגשה שתיארת מוכרת לי... וכמו שרופא המשפחה אמר,זו חרדה. כשמושך את תשומת ליבך משהו מעניין בחנות.. אז החרדה מופחתת,זה טבעי,וזה רק מוכיח שהעניין הוא בעצם פסיכולוגי. אבל מה שעוד זה מוכיח,זה שכמה שזה מעצבן וקשה ומתסכל,זה לא נורא כ"כ,וכמו שכאשר תשומת ליבך מופנית למשהו אחר-נשכחות התחושות,כך ניתן להתגבר עלייהן גם. חרדה זו תופעה שכיחה ונפוצה,ואני מניסיון מכירה בדיוק את התחושות שתיארת. מה גם שבד"כ נוצר חשש מהתחושות האלו עצמן,ואז נמנעים מלעשות את הדברים שגורמים לחרדה. אז דבר ראשון תדעי שחרדה מטבעה-היא דבר חולף,שאפשר להתגבר על זה,אני באותה סירה כמוך,וחשוב להבין שזו רק חרדה- וזו בעצם "מטרת" החרדה.. להלחיץ ולהפחיד... זו הבעייה בעצם שנקראת חרדה. חשוב גם למצוא כוח בתוכך ולדעת שאפשר להתגבר{כמו שאומרים "הכל בראש"} ושאת בהחלט יכולה לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג שמבינים בעניין,וכיום יש גם תרופות להפרעת חרדה שעוזרות ומרגיעות. אז כדאי לפנות.. כי הם מבינים בנושא הרבה יותר מהרופא משפחה. תרגישי טוב.

22/11/2004 | 19:17 | מאת: מעיין

איך את מתגברת על המצב הזה? האם את לוקחת תרוופות? האם כרגע מצבך הוטב?

22/11/2004 | 10:28 | מאת: רמי

שלום סבתי נוטלת לוריון לפני השנה (לפי צורך ולא בקביעות) עם חלב ולא מים. האם אפשרי ? או אולי אפילו רצוי ? וזאת משום שלפעמים היא טוענת כי הכדור אינו משפיע עליה. בתודה, רמי

24/11/2004 | 03:13 | מאת: דניאלה

ישנן כמה תרופות שאם לוקחים אותן יחד עם שתיה שאינה מים לא משפיעות או משפיעות פחות עצתי היא- שתנסה לקחת את הכדור עם מים, עם זה עדיין לא משפיע אולי יש צורך בתרופה או מינון אחרים? האם שאלת רופא בקשר לזה? דניאלה

24/11/2004 | 12:26 | מאת: רמי

תודה לדניאלה

22/11/2004 | 09:57 | מאת: אריאלה

האם לוסטרל גם נגד מחשבות טורדניות או רק בדיכאון וחרדות? ושאלה שניה כמה זמן אחרי שלוקחים את הכדור הוא מתחיל להשפיע? אני לוקחת רק שבוע ראשון

22/11/2004 | 14:37 | מאת: דור

לוסטרל מתחילה להשפיע אחרי שבועיים עד חודש בעיקר מעלה את מצב הרוח ומורידה חרדות. ההשפעה שלה על מחשבות טורדניות אחרי שלושה חודשים בממוצע. המינון הוא 50-200 מ"ג ליום. פעם בחודש-שלושה חודשים כדאי להגיע לביקורת אצל הרופא המטפל. בהצלחה.

22/11/2004 | 08:30 | מאת: גלית

לדור היי שלחתי את הטפסים שלי לביטוח לאומי לפני שבוע ימים כמה זמן לוקח עד שמזמנים אותך לוועדה? האם ידוע לך? מי מחברי הפורום בגלל דיכאון וחרדות מקבל קצבת ביטוח לאומי? האם על כמות גדולה של כדורים מרוניל 3 פעמים ביום וקלונקס 3 פעמים ביום מקבלים אזשהי קיצבה כי אני לא מסוגלת לצאת מחוץ לבית?

22/11/2004 | 16:07 | מאת: דור

כמו שאמרתי לך בהודעות קודמות- ככל הנראה תקבלי אחוזי נכות אבל לא בשיעור שמזכה בקיצבה.

22/11/2004 | 19:39 | מאת: אז זהו שכן

דווקא נראה לי שכן תקבלי אם תטפלי בזב נכון כולל חוות דעת של מומחה אני מכיר הרבה שכן קיבלו

22/11/2004 | 19:40 | מאת: אז זהו שכן

דווקא נראה לי שכן תקבלי אם תטפלי בזב נכון כולל חוות דעת של מומחה אני מכיר הרבה שכן קיבלו

21/11/2004 | 22:34 | מאת: לי זה עזר

טראסט-TRUST - אמון : להפתח אל החיים. סדנת תרפיה ומדיטציה בהנחיית שרדהה וקרן. סופשבוע 2-4.12.04 , ב´אשראם במדבר´ בשיטים. מי מאיתנו יכול לומר בפה מלא, שהוא מעיז להיות הוא-עצמו, בלי פחד ובלי פשרה? כאשר אנו נותנים אמון, אנו מרשים לעצמינו לשחרר (let-go) ולהשתחרר; להפתח אל החיים ולחיותם במלאות. טראסט- אמון- זהו הצעד הראשון לקראת צמיחה אמיתית. בסדנא תהליכית בת שלושה ימים נבדוק את האמון שאנו נותנים בעצמינו; עד כמה אנו מאפשרים לעצמינו להתבטא, להרגיש, להיות אנחנו? נבדוק האם אנו נותנים אמון באנשים סביבינו, ואיזה אמון יש לנו במה שמסע החיים מזמן לנו. דרך סשנים מגוונים של תרפיה, קתרזיס, נשימה (rebirthing), ביטוי יצירתי, מגע ומדיטציה- נפגוש את עצמינו: נשמח, נכעס, נרקוד, נחשף, נאהב.. נגלה מהם המקומות החוסמים אותנו - הפחדים, השפיטות, השליטה, ההתניות המיינדיות, חוסר הבטחון בעצמינו. נלמד להכיל ללא שפיטה את המקומות האנושיים האלה, כי מתוך הקבלה יוכלו להתחיל הריפוי והשינוי האמיתי.. שם טמון הקסם שבאמון. שרדהה וקרן מזמינים אתכם לבוא לאחת הסדנאות היותר משעשעות אך גם העמוקות המושתת על עבודתם האישית ועל המדיטציות ומשנתו הצבעונית של אושו. בואו לאפשר לעצמכם תהליך עוצמתי; לגלות את האמון שבכם, שמסתתר מאחורי הפחד, את האהבה שמסתתרת מאחורי השפיטה, ואת הקלילות שמסתתרת מאחורי השליטה. שרדהה: מנחה קבוצות ומדריך מדיטציות מאשראם במדבר. קרן: תרפיסטית מוסמכת ע"י רידמן ל rebirthing ומנחת קבוצות. מחיר הסדנה: 580 ש"ח כולל לינה בחדר וארוח מלא. להרשמה (מס´ המקומות מוגבל) ולפרטים נוספים: שרדהה: 0547-990177 קרן: 052-4422540 http://www.tantra.co.il/ashram/appfiles/workshops.asp?catitem m=79

21/11/2004 | 22:36 | מאת: נסיון נוסף

מקווה שהפעם הקישור יעבוד: http://www.tantra.co.il/ashram/appfiles/workshops.asp?catitemm=79

לפני כמה חודשים קיבלתי מספר התקפים שבעקבותם הלכתי לבתי מיון וכו...עד שרופא איבחן חרדות ודיכאון. מאז אני עובר איכשהו יום יום מבלי כדור. כמובן, שבעקבות כך זה מפריע לי באיכות החיים, אני יוצא פחות, מבלה פחות, לא נוסע לחו"ל וכו... העניין הוא שלפני כחודשיים בערך רופא פרטי נתן לי כדור ונלפקסין (אפקסור) 37.5 והכדור הזה פשוט גמר אותי. לא יכולתי עד כדי כך לקום בבוקר לעבודה, הייתי מסומם (למרות שלקחתי חצי כדור). מאז, יש לי חרדת כדורים, אני פשוט מפחד לקחת כדורים שמא יקרא לי אותו דבר או שאני אתעלף מהם או שיקרה לי משהו. כיום, הרופא נתן לי מרשם לכדור ציפרלקס והוא אמר לי שהוא אחד הכדורים שיש להם הכי פחות תופעות לוואי. באמת חקרתי קצת אודותו ומצאתי שמקסימום יכול לגרום להרגשת "מיני שפעת" כזאת. עם זה אין לי בעיה, אלא אם יקרה לי משהו כמו עם האפקסור (סימום וכו..) או שאני אתעלף בגללו. השאלה שלי היא כך, מה אתם אומרים על הכדור הזה בעצם? מה יכול לקרות ממנו מקסימום? האם אתם חושבים שכדאי לי להתחיל טיפול או להמשיך כך יום יום? האם לדוגמא אחרי חודש אני ארגיש יותר טוב וארצה להוריד בהדרגה, זה אפשרי או שיחזרו לי החרדות? תודה לעוזרים.

אייל שלום, מבינה לחלוטין את החרדות שלך. לפני כשנתיים הייתי בדיוק באותו מצב כמו שאתה מתאר. חרדות, דיכאון, ונסיונות כושלים של טיפול תרופתי, שרק העצימו את החרדה הזו. לאחר מס' תרופות שעשו לי תופעות לוואי נוראיות, שיכנעה אותי הפסיכיאטרית לנסות את הציפרלקס. זו התרופה היחידה שלא עשתה לי תופעות לוואי בכלל, ולאחר כ-3 חודשים הרגשתי הטבה משמעותית. כיום אני מרגישה נהדר. הטיפול התרופתי בשילוב עם טיפול פסיכולוגי תומך ממש עזרו לי לחזור לעצמי ואף להתחזק. כמובן שלא כל אחד מגיב אותו דבר לאותה תרופה, אבל אל תתיאש! ההרגשה הטובה מצדיקה את הניסיון למצוא תרופה שתתאים לך. בינתיים, ניתן להעזר בתרופות הרגעה מהירות (שאינן מומלצות לשימוש תכוף וממושך, אלא רק לתקופת ההסתגלות לתרופה). אציין עוד, כי לא מומלץ להפסיק את נטילת התרופה לאחר זמן כה קצר. בד"כ ממליצים על בין 8-12 חודשים על מנת להפחית את הסיכוי לחזרת החרדה/דיכאון. צריך להתעזר ב ה מ ו ן סבלנות! אבל זה שווה את זה... מאחלת לך שתרגיש טוב במהרה! תמר.

21/11/2004 | 18:12 | מאת: חיים

שלום , אולי מישהו יודע על יעוץ-טיפול פסיכולוגי לנפגעי מין בטלפון? יש לי מכירה שרוצה לעבור טיפול אבל רק בטלפון.... תודה לכם.

22/11/2004 | 17:00 | מאת: ק.

שלום. אין "טיפול פסיכולוגי דרך הטלפון" זה דבר שנעשה בטיפול פנים מול פנים עם פסיכולוג. אך למיידע ולסיוע לנפגעי תקיפה מינית ישנו אתר אינטרנט,ומוקד טלפוני{שמספריו נמצאים באתר}קישור ישיר: www.macom.org.il/rapehelp

21/11/2004 | 17:12 | מאת: רועי

בן 50, בריא. לאחר תקופה של חרדות קשות הפסיכאטר נתן לי 20 מ"ג סירוקסט. זה בהתחלה גרם לכל מיני תופעות לווי. יובש בפה, חוסר שינה . אחרי חודש פשוט חיים נהדרים. אין חרדות, הרבה חיוכים וממש כיף. אני לוקח זה החודש הרביעי. מתי מומלץ להפסיק ? איך ? מה התופעות לוואי שעשויות להיות עם נטילת הכדור באופן יומיומי ? האם בבדיקות דם שגרתיות עשוי להיות שינוי בתחומים מסויימים ואיזה הם ? תודה

21/11/2004 | 17:42 | מאת: אור

למה למהר להפסיק? טוב לך כעת? אז למה להפסיק? חכה עוד...

21/11/2004 | 16:10 | מאת: ק.

חמוד, הגיע לי במייל רק קישקושצייה לא מובנת..... כתבת בעברית? או אנגלית? בכל מקרה הגיע משהו לא מובן...)-:

21/11/2004 | 16:25 | מאת: דור

היי, יש שני פתרונות למיילים בג'יבריש: 1. הכי פשוט- תפתחי חשבון בוואלה- WALLA ולא יהיו לך בעיות עם העברית. 2. או- תתקיני תוכנה שבעזרתה ניתן להפוך את הג'יבריש לעברית תקינה ולהבין מה כתוב. אם את מעוניינת בפיתרון השני אז אני אשלח לך לינק לתוכנה (תוכנת חינם) ותתקיני אותה במחשב שלך. אבל עדיף הפיתרון הראשון.

21/11/2004 | 16:42 | מאת: ק.

טוב אני פותחת בוואלה תיכף אתן לך כתובת חדשה

21/11/2004 | 10:54 | מאת: טל

שלום, האים ניתן לקחת כדור וואבן בזמן הנקה או שמא מסוכן לתינוק היונק תודה

21/11/2004 | 11:26 | מאת: מיכל

התרופה עוברת לחלב. השפעותיה על התינוק אינן ידועות. רצוי להתיעץ עם רופא. ד"ר הידש בחופש... שימרי על עצמך מיכל

21/11/2004 | 09:58 | מאת: אני

לדור שלום, לאחרונה הישתמשתי בגרס, בעקבות זה אני מרגישה חוסר איזון וחרדה. מקווה שלעולם לא אגע בזה יותר כי זה לא מתאים.(לא מכורה) בעבר טופלתי פרפנאן וסרוקסט, כרגע לא מטופלת בתרופות. והשאלה היא, האם כדאי במצב זה ליטול את הפרפנאן? או להמתין שההשפעה של הגרס תחלוף, ואז להתחיל ליטול את התרופה? אני מודעת לזה שאני קצת מנותקת. ומנסה להיתגבר. מה דעתך? תודה

21/11/2004 | 15:58 | מאת: דור

צריך לראות אם החרדה נחלשת מיום ליום או שהיא נשארת ואף מתחזקת ולפי זה לקבל החלטה אם לפנות לרופא. אל תקחי תרופות על דעת עצמך (גם תרופות יכולות להזיק...).

21/11/2004 | 09:40 | מאת: גלית

האם במצב של דיכאון וחרדה אתם מסוגלים לצאת לעבוד מחוץ לבית האם זה משנה את המצב רוח כי כל אחד אומר לי תצאי תלכי תחפשי עבודה אבל עם כל הכדורים שאני לוקחת אין את האומץ להתחיל לחפש. אבקש את תשובתכם

21/11/2004 | 10:49 | מאת: דורון

בהחלט , כדאי לצאת לעבודה ולחזור למסולול חיים "נורמלי" , הכדורים זו לא סיבה לא לצאת לעבודה הם אמורים לעזור לך לעבוד ולתפקד כרגיל , את יכולה להתחיל לחפש ולעבוד מקווה שתמצאי עבודה מהר, יעשה לך רק טוב. דורון.

21/11/2004 | 16:06 | מאת: ק.

היי גלית, רציתי רק לומר שזה מאוד תלויי בבנאדם. יש כאלו שמסוגלים,ויש כאלו שלא. אבל מבחינת מה שזה יכול להוסיף, כדאי מאוד להשתדל ולצאת לעבוד,אפילו עבודה חלקית כי כן,זה מאוד מועיל,ומאוד עוזר, מהרבה בחינות. זו תעסוקה בדבר אחר,ובעצם שינויי באורח חיים,שיכול להועיל,ובהרבה מקרים שינויי באורח חיים הוא דבר מאוד משמעותי,שאפילו יכול לתת לאדם פרספקטיבה אחרת ו/או נוספת על החיים בכלל,ועל המצב בפרט. כמובן שאין צורך להילחץ ולעשות זאת אם לא מסוגלים, אבל בהחלט כדאי. כל טוב.

21/11/2004 | 21:15 | מאת: אורן

אני ישבתי בבית 8 חודשים עד לפני חודש וחצי.אני יכול להגיד לך שכל יום הגביר את הדיכאון אצלי(למרות שאני סובל מחרדה)ונכנסתי למעגל נורא.עכשיו אני עובד עדיין לא קל אבל יש שיפור עצום במצב רוחי והרבה פחות התקפים מאשר בשבועיים הראשונים. יחד עם זאת אני חושב שלא צריך להילחץ ולצאת בכוח.קחי את הזמן חפשי עבודה לאט לאט ואת תראי שלאט לאט תרגישי טוב יותר.בהצלחה.

22/11/2004 | 20:29 | מאת: דניאלה

פחד מחזרה לשיגרה הוא דבר נורמלי לחלוטין, אבל כדאי לך לנסות לחזור כמה שיותר המר- אפילו צעד קטן יהיה משמעותי כי ככל שמחכים יותר כך הפחד רק גדל, שלא בצדק, סליחה על הנדושות שוב אבל בסוף מגלים שהשד הוא לא נורא כל כך את חלא צריכה להתחיל להתחייב למשהו משך שישה ימים בשבוע ועשרות שעות עבודה ממש לא- אפילו פפעם בשבוע זה דבר מצויין לא נראה לי שאפשר לצפות ליותר כי זה צעד ענקי גם אני לא מזמן התחלתי וכל כך פחדתי שנהייתי חולה מזה ואז כשהגעתי לא רציתי ללכת העיקר , הכי חשוב, אל תבואי במחשבה של אני צריכה לעשות את זה אלא תבואי בגישה שזה משהו שאת רוצה כי את רוצה שיהיה לך טוב ואת יודעת שזה יעשה לך טוב זאת דעתי בכל אופן... דניאלה

20/11/2004 | 22:04 | מאת: דניאלה

קראתי ושמעתי בהמון מקומות, על טיפול באור עבור דיכאון עונתי והרי ברור שאי אפשר להעזר בקמצוץ האור שמופיע בחוץ, אז כיצד עושים זאת? ( האם מדובר במעין מיטת שיזוף אנטי דכאונית....?:) השאלה היא, מעבר ליעילות או אי היעילות של הטיפול, איך מגיעים לטיפול כזה, באילו מקומות בארץ משתמשים בו האם למישהו יש מושג( אתר, כתובת שם- כל דבר יעזור) דניאלה

20/11/2004 | 23:18 | מאת: דור

הטיפול קיים בעיקר במדינות סקנדינביה. במדינות האלה יש חושך רוב שעות היממה וכ"כ קר בחוץ....ולכן יש טיפול באור לדיכאון עונתי. אגב האור הזה גם יכול לגרום לקרינה. ככה זה עם פתרונות סינטטיים. בארץ יש פיתרון טבעי- לכי לים. שם יש הרבה שמש, אויר ואין צורך בפיתרונות סינטטיים שהם יחסית יקרים וגם לא הכי בטוחים לשימוש. בכל אופן אין את זה בארץ כי אין לזה ביקוש ואין מי שיעשה יבוא למכשיר שאיתו נעשה הטיפול.

22/11/2004 | 19:43 | מאת: חשוך כאן

.

21/11/2004 | 01:03 | מאת: דור

הכוונה להארה באור מיוחד בעוצמה ממוצעת של 6000 לוקס (יחידת אור) לתקופת זמן מוגדרת. פרטים על המוצר: https://www.sunbox.com מחקר על יעילות הטיפול באור: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=9783558&dopt=Abstract

21/11/2004 | 01:05 | מאת: דור

הכוונה להארה באור מיוחד בעוצמה ממוצעת של 6000 לוקס (יחידת אור) לתקופת זמן מוגדרת. פרטים על המוצר: http://www.sunbox.com מחקר על יעילות הטיפול באור: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=9783558&dopt=Abstract

21/11/2004 | 11:44 | מאת: מיכל

היי דניאלה לא יודעת למה את מתכוונת. אבל ידוע שהשמש מקרינה חום ואור וזה בריא למוח. יכול להיות שהקרינה של השמש מעלה מעט את הסרטונין במוח.קראתי על זה באיזה שהוא מקום רק שאני לא ממש זוכרת איפה זה כתוב. בכל אופן צאי לטייל בשמש פנקי את עצמך. שיהיה לך המון אור ואהבה מיכל

22/11/2004 | 20:31 | מאת: דניאלה

דור, מיכל תשובתכם עזרה לי מאוד מאוד! תודה:)

20/11/2004 | 22:04 | מאת: דניאלה

קראתי ושמעתי בהמון מקומות, על טיפול באור עבור דיכאון עונתי והרי ברור שאי אפשר להעזר בקמצוץ האור שמופיע בחוץ, אז כיצד עושים זאת? ( האם מדובר במעין מיטת שיזוף אנטי דכאונית....?:) השאלה היא, מעבר ליעילות או אי היעילות של הטיפול, איך מגיעים לטיפול כזה, באילו מקומות בארץ משתמשים בו האם למישהו יש מושג( אתר, כתובת שם- כל דבר יעזור) דניאלה

20/11/2004 | 22:17 | מאת: דניאלה

.....

20/11/2004 | 19:55 | מאת: א

היי לכולם עקב דיכאון קיבלתי מרופא המשפחה סרוקסט. אני נוטל את הסרוקסט כבר שלושה שבועות ולא מרגיש שום שיפור במצב הרוח. המינון הוא כדור של 20 מ"ג ביום. האם מישהו כאן נוטל מינון גבוה יותר על מנת שהכדור ישפיע?

20/11/2004 | 21:50 | מאת: דניאלה

כדאי לך לשאול את הפסיכיאטר שלך בקשר לזה,כי אפשר לפרש את זה בכמה דרכים, לדעתי או שהמינון באמת נמוך מדי או שהמינון הוא בסדר וצריך לחכות- אל תשכח שלתרופות לוקח זמן עד שהן משפיעות, וזה מאוד סביר שלא תרגיש הבדל אחרי זמן קצר כמו שלושה שבועות דניאלה

21/11/2004 | 17:40 | מאת: אור

מילת המפתח: ס ב ל נ ו ת זה לוקח זמן.

אני לוקח מספר סוגים של כדורים פסיכיאטרים.כרגע דפאלפט ואפקסור.הטיפול שהפסיכיאטרית נתנה לי הוא לביינתים ל-3 חודשים.כמה חודשים צריכים לקחת כדור? אני יודע שיש כדורים שאפשר לקחת שנים אבל האם זה בגלל שהבן אדם לא יכול בלעדייהם והאם מהכדורים שאני לוקח יש כדורים שצריכים לקחת שנים? השאלה הכי חשובה שלי היא האם אחרי נטילת הכדורים לתווך הארוך האפקט של הכדורים נשאר? האם הם משנים משהו?....תודה אשמח מאוד אם ינתנו לי תשובות מאנשים שמבינים ושיכולים לעזור לי בבעייה הזאת

תלוי אם מדובר במחלה או בהפרעה ומה דרגת החומרה כלומר עד כמה התיפקוד או ההתנהגות מושפעים מההפרעה או מהמחלה. יש כאלה שיכולים להפסיק אחרי חצי שנה-שנה ויש אחרים שצריכים טיפול ממושך לשנים ארוכות ולפעמים אפילו כל החיים. תשאל את הפסיכיאטרית שלך מה האבחנה שלה (ממה אתה סובל?) ומה התחזית שלה לגבי משך הטיפול התרופתי. זאת אינפורמציה שמגיע לך לקבל מהרופאה שלך.

20/11/2004 | 13:16 | מאת: רונית 21

שלום, אני נוטלת "רסיטל" 20 מ"ג ביום לטיפול בחרדה. בנוסף,אובחנתי כלקויית למידה (הפרעות קשב וריכוז add) והרופא ממליץ לנטול "קונסרטה". האם רצוי לנטול את שתי התרופות יחד או שרצוי שלא?...מה לעשות?

20/11/2004 | 14:03 | מאת: דור

אפשר לקחת את שניהם יחד ללא בעיה בתנאי שהרופא יודע על שניהם. נ.ב. ADD איננה לקות למידה.

20/11/2004 | 16:57 | מאת: רונית 21

הפרעות קשב זה לא לקות למידה?......... הרופא חושב אחרת...

20/11/2004 | 11:40 | מאת: מישהט

כשלוקחים קלונקס (נגד לחץ) זה משפיע מיידית (כלומר אחרי חצי שעה)??? או רק כעבור זמן ממשוך של ימים/שבועות (כמו סרוקסט)????

20/11/2004 | 08:30 | מאת: גלית

לדור שלום רציתי לדעת עם המרוניל היא תרופה שגם מעייפת ומרדימה או שרק הקלונקס עושה את העבודה. דרך אגב ניסיתי להגמל מהקלונקס וזה לא עושה לי טוב מה עושים? אני כרגע גם לקראת העברת דירה ואני רוצה להרגיש טוב.

20/11/2004 | 11:59 | מאת: דור

גם המרוניל מרגיעה ומרדימה. מדובר בתרופה מאד חזקה נגד דיכאון וחרדה. בזמן הפסקת הקלונקס לא מרגישים טוב ולכן זה נקרא "גמילה". הגמילה מהקלונקס יכולה לקחת בין שבועיים לחודשיים. אין טעם למשוך את הזמן מעבר לכך.

20/11/2004 | 16:35 | מאת: גלית

לדור מאיפה כל הידע והנסיון שיש לך ממש כמו רופא מה למדת או שאתה קורא חומר או שהתנסת במחלה ואז אתה מכיר את כל התרופות

20/11/2004 | 00:29 | מאת: לונדון לא מחכה לי

והיות והתרופה תיקח עוד זמן עד שתתחיל להשפיע (פאקסט) לוקח 10 מ"ג כבר שבוע שני קיבלתי מהפסיכאטר את התרופה האמורה עקב התקפי פאניקה וחרדה אבל אני בנתיים רוצה לקחת כדור מקבוצת האסיול או משהו כזה (לא מכיר) כי אהיה בתנאי לחץ בחו"ל . איזה כדור אתם מכירים ואו ממליצים לקחת לתקופה קצרה של שבועיים שלוש . בשביל שאני אבקש מהרופא משפחה. כי ללכת לרופא פסכיאטר שוב הלך 500 ג'ובות

המינון הטיפולי של פאקסט הוא 20 מ"ג לפחות. פחות מזה כאילו לא לקחת כלום (עפ"י מחקרים). אפשר להוסיף לתקופה מסויימת תרופת הרגעה כמו אסיוול או קסנקס אבל קודם תתיעץ טלפונית עם הפסיכיאטר כדי שינחה אותך לגבי המינונים הנדרשים, תדירות השימוש ועוד.

20/11/2004 | 11:01 | מאת: לונדון לא מחכה לי

איזה עדיף מתוך מה שכתבת- דור חדש? שלא יעשה אותי מסומם ביום ואבל שאוכל לישון טוב בלילה ( בתקופה הזאת אני לא אנהג) כי מהחדר במלון יש לי בסה"כ 4 תחנות למקום העבודה(לונדון-underground)

19/11/2004 | 23:43 | מאת: אילנית

שלום דוקטור אמי בת 93 וסובלת מדמנציה קשה, שאלתי היא מאיזה גיל יכולים לקבל מחלה זו? או האם זו מחלה שתמיד היתה ורק לעת זקנה החריפה? בתודה מראש אילנית.

20/11/2004 | 00:14 | מאת: מתן

93 ?את באמת בת ככה?

19/11/2004 | 18:55 | מאת: דיינה

היי, לפני כחודש הפסקתי ליטול אפקסור והתחלתי לוסטרל - בהמלצת הרופאה הפסיכיאטרית. שאלתי היא? מהו ההבדל בין פרוזק ללוסטרל?

19/11/2004 | 22:45 | מאת: דור

אם עברת מאפקסור ללוסטרל מדוע את שואלת על פרוזק? מה הקשר? בכל אופן ללוסטרל יש גם השפעה אנטי-חרדתית שאין לפרוזק.

19/11/2004 | 17:14 | מאת: גלית

לדור שלום אתה אומר שאולי אוכל לקבל20% נכות פלוס מינוס אני לא יכולה להבין שבעית דיכאון כלכך קשה להתמודד עם לקיחת המון תרופות ליום וגם לתפקד מחוץ לבית במצב כזה מה אתה אומר על זה? לנסות לחפש עבודה מחוץ לבית כשאני לא מרגישה טוב? אני חסרת אונים אני חייבת משכורת אבל לא מסוגלת לצאת בתקופה זו לשום מקום עבודה. שאני יספר לך שהתחלתי באיזה מקום ליום אחד וביקשו ממני להביא ארגז מהמחסן בגלל חוסר ריכוז הייתי צריכה לצאת ולשאול אותם שוב מה הם ביקשו אני לא יכולה לעבוד אם אני לא מרוכזת. או עבודה עם קשישים גם הציעו לי אבל אני מפחדת שאני לא יכנס יותר לדיכאון בגלל המצב של הקשישים. מה אתה היית מציע לי לעשות בתחום התעסוקתי? שבת שלום גלית

19/11/2004 | 18:07 | מאת: דור

במקרים קשים של דיכאון שבהם החולה היה באישפוזים פסיכיאטריים ניתן להגיע לאחוזי נכות שמזכים בקיצבה. לפעמים אפילו 100% לצמיתות. עפ"י המכתב של הרופא שלך- שהצגת אותו כאן בפורום- את סובלת מחרדה ולא מדיכאון ומתלוננת על עייפות. אם את מתלוננת על עייפות זה הזמן לסיים את השימוש בקלונקס כפי שהרופא יעץ לך ואז הריכוז והזיכרון ישתפרו. ייעוץ בתחום התעסוקתי ניתן לקבל במסגרת שירות התעסוקה ללא תשלום.

19/11/2004 | 17:08 | מאת: גלית

היום בבוקר יצאתי עם הגיסות שלי לבית קפה והרגשתי בחברתם כל כך טוב נראה לי זה שאני בבית אני שוקעת יותר בחרדות ובדיכאון אז בבית אני מרגישה זרמים בכל הגוף דופק ופתאם חוסר שקט . כשעסוקים לא מרגישים את החרדות אבל אי אפשר להיות כל הזמן עסוקים . נכון להיום הרופא העלה לי את התרופה ל225 מ"ג ליום פלוס הקלונקס אז אני מרגישה יותר טוב אבל התרופות לא מרפאות הם עוזרות נכון לאותו יום מה דעתך?

20/11/2004 | 21:47 | מאת: לדניאלה

לגלית ביקרתי אצל הרבה רופאים,פסיכולוגים ופסיכיאטרים וכולם אמרו לי את אותו הדבר ואפילו עשו על כך מחקרים: אוקיי, תראי, גם אדם בריא, אם הוא יתחיל להיות הרבה בבית , ולא תהיה לו מסגרת הוא יתחל להכנס לעצמו ולהכנס לדכאון ואדם שהוא כבר בדכאון,עכנס עוד יותר לדכאון... ולכן-אנחנו המדוכאים צריכים לצאת מהבית אדם שלא מתכנס בעצמו עוד יכול להשאר איכשהו אבל אם את יוצאת וזה עוזר לך- סימן שזה הפתרון צאי כמה שרק תוכלי, כשאת מתחילה להרגיש את ל מה שתארת צאי, לא משנה לאן ותהפכי את זה למנהג קבוע או אל תצאי ותביאי אליך הבית אנשים,בעצם זה אותו דבר אני מכירה את זה אישית, הרגשתי היום ממש זווע פיזית ונפשית ואז חברה שלא ראיתי הרבה זמן ביקרה אותי והרגשתי הרבה יותר טוב תמיד כשאני מתחילה להרגיש רע אני מזמינה לחברה, זה יותר טוב מכדור... נראה לי שהתרופות ביחד עם מסגרת כלשהי הן הפתרון? לא יודעת, אולי זאת דעתי דניאלה

19/11/2004 | 16:34 | מאת: אלמוג

מהי התרופה lexomil ולמה היא משמשת?

19/11/2004 | 17:38 | מאת: דורון

אלמוג ד"ר הידש בחופשה עד ל - 27.11 זו תרופה ממשפחת benzodiazepines החומר הפעיל הוא Bromazepam ,אותו כדור מיוצר בארץ תחת השם לנטין . תרופה נוגדת חרדה ומתח ומרפה שרירים, הכדור ממכר ונועד לטיפול לטווח קצר. דורון.

19/11/2004 | 15:28 | מאת: אורלי

שלום, האם יש קשר בין נטילת פקסט למעלה מחצי שנה לבין מחלות עור כגון זאבת? האם יש קשר בין פקסט לבין הדלדלות שיער הקרקפת? אודה על תשובתך.

19/11/2004 | 16:13 | מאת: דניאלה

לאורלי תרופות פסיכיאטריות לא יכולו ת לגרום למחלו ת ובטח שלא לזאבת לעומת זאת תרופות מסויימות עלולות לגרום לנשי רת שיער אבל יכול להיות שמקור הבעיה הוא בגו רם אחר כדאי לך לברר את העניין לעומק אצל רופא עור/אח ר דניאלה

19/11/2004 | 02:09 | מאת: מישהו

האם ייתכנו מקרים יוצאי דופן שתרופה נגד דיכאון כמו פבוקסיל תשפיע באופן רציני רק לאחר שימוש מאוד ממושך של יותר מחודשיים?

19/11/2004 | 14:42 | מאת: דורון

פבוקסיל שייכת למשפחת כדורי ה SSRI וההשפעה המלאה של הכדור מתחילה רק לאחר כ 6 שבועות כך שזה לא יוצא דופן אלא כך לרוב הכדור עובד. מידע נוסך על הכדור : http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=211

18/11/2004 | 23:10 | מאת: מטילדה

שלום לד"ר הירש, הבת שלי מטופלת ברספרדל קרוב לשנה, לאחרונה נמצא בבדיקות דם כי רמת הפרולקטין שלה גבוהה מאוד. האם יש עוד תרופה מהדור החדש הניתנת לאחר התקף פסיכוטי לאורך זמן שאינה משפיעה על ערכים גבוהים של פרולקטין? תודה, מטילדה

19/11/2004 | 18:15 | מאת: דור

מטילדה- מדובר בתרופות א-טיפיות (לא טיפוסיות) לטיפול בסכיזופרניה או מחלות נפש דומות. מבין התרופות השונות בקבוצה זאת רק ריספרידל מעלה את הפרולקטין. שאר התרופות האטיפיות לא מעלות.

18/11/2004 | 22:14 | מאת: שימחה

שלום, האם מדובר באותן תרופות? תודה

19/11/2004 | 08:57 | מאת: דורון

פקסט וסרוקסט הם אותו כדור של יצרנים שונים, מצרף קישןר לאינדקס תרופות: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=202

18/11/2004 | 15:32 | מאת: רונן

אני לוקח מינון 200 מילגרם ביום....לאיזה כמות זאת מגבילה למינון הפרוזק במילגרם....

18/11/2004 | 15:47 | מאת: דור

אתה לוקח את המינון המקסימלי של לוסטרל (200 מ"ג). המינון המקסימלי של פרוזק הוא 80 מ"ג. עם זאת לא מדובר במתמטיקה ואין נוסחה מדוייקת להמרה. המעבר מתרופה אחת לשניה רצוי שיהיה הדרגתי. כלומר לרדת הדרגתית בלוסטרל ולעלות הדרגתית בפרוזק. אפשר לבצע את שני התהליכים במקביל.

18/11/2004 | 21:06 | מאת: כבאית 777

טוב שלא הזמנת את מכבי- האש

18/11/2004 | 23:45 | מאת: חלי

אני מציעה שבמקום לבלבל פה את המוח- תלכי לכבות שריפות באיזה מקום !!

18/11/2004 | 12:05 | מאת: ק.

מופנה לדור או למי שיודע... היתי רוצה לשמוע מה זו חרדה חברתית,האם זו חרדה שמתרחשת רק בזמן שנמצאים במקומות הומי אדם?? האמת שאני שואלת כי אני קצת תקועה... ואני לא כ"כ יודעת איך להמשיך מפה... מי שמכיר את הסיפור שלי.... אז בינתיים התגברתי כמעט על הכל,ואני עובדת,חייה רוב הזמן ללא החרדה הכללית,אבל משום מה.. יש משהו מוזר בעיני, אני מפחדת דווקא ממקומות ציבוריים,בתי קפה... קניונים...מסעדות..וכו, אני חשה פחד שארגיש חרדה שם, פחד מהתעלפות,פחד שארעד,ופחד מדפיקות לב... ובכלל אני יודעת שארגיש חרדה,ולכן לא עושה כל מיני דברים שאני רוצה. וזה מוזר לי כי בעבר הייתי חרדה{חרדה כללית} ודווקא מאוד הואיל לי והיה לי כיף לצאת לבלות,ללכת למקומות ציבוריים,לפגוש אנשים... זה הקל עליי ועשה לי טוב. וכיום כאילו הפוך. נרגעתי מהחרדה הכללית... ויש לי חרדה מפעולות כל מיני. כמו מן "מחסום". אני מאוד רוצה לעבור את המחסום הזה... אני יודעת שאפשר ושאני יכולה.. ואם רק אעשה את הצעד,ואעשה את הדברים האלו,החרדה תעבור, אבל קשה לעשות את הצעד הראשון,ובמיוחד כאשר אני נמצאת בסביבה שכוללת אנשים שאין להם מושג שיש לי חרדות. למישהו יש עיצה? {מלבד טיפול... כבר היתי בקטע הזה,ושיחות זה לא בשבילי} איך אפשר לעשות את הצעד הראשון? כי אני יודעת שכמו כל דבר,כאשר אני עושה זאת.. ורואה שלא קרה כלום-החרדה עוברת. ואלו החרדות היחידות שנותרו לי)-: ואני רוצה כבר להתגבר גם על הקטע המטופש הזה,אני מרגישה שזה הצעד האחרון... מבחינתי אם אתגבר על זה... הכל יהיה נפלא. אז מה עושים?? למישהו יש עיצה מניסיון? תודה דרך אגב על התגובות עד היום,אתם 10.

18/11/2004 | 15:36 | מאת: דור

לקארין- פסיכיאטרים התחילו להתשמש במושג "חרדה חברתית" רק משנות ה-90. לפני זה הם היו אומרים שמדובר באנשים ביישנים ושילכו לטיפול פסיכולוגי. אבל כאשר ראו שסרוקסט ואורוריקס עוזרים לאותם אנשים ביישנים קראו לזה "חרדה חברתית" וככה באה לעולם הפרעה חדשה. הדרך הטובה לדעת אם יש לך "חרדה חברתית" זה למלא שאלון שנקרא מבחן ליבוביץ' שניתן להשיג אותו גם ברשת בעברית. http://www.geocities.com/harada_hevratit/leibovits.htm מה שתיארת בהודעה שלך הוא מצב של פאניקה. מצבי פאניקה במקומות ציבוריים לא חייבים להעיד בהכרח על חרדה חברתית. למעשה אינני חושב שזה סוג החרדה שיש לך. הדרך הטובה ביותר להתגבר על חרדה זה להיחשף אליה ולראות שלא קורה שום דבר למרות שמפחדים. ביי, דור.

19/11/2004 | 16:45 | מאת: ק.

דור עשיתי את המבחן הזה... ויצא שאין חרדה חברתית. אז אם זה לא חברתית אז... זו סתם חרדה? לא שאכפת לי ממש איזו חרדה זאת,אכפת לי רק להתגבר עלייה.)-:

19/11/2004 | 07:43 | מאת: אריאל

הי ק אני לא מכירה את הסיפור שלך אבל ממה שהצלחתי להבין מבין השורות הסימפטומים שאת מתארת אכן אופיינים לחרדה ותגובתך היא המנעות קלאסית. למה הכוונה הימנעות? אני אנסה לתת לך דוגמה - כשילד הולך בדרך מסוימת ונפל לבור ושבר את הרגל ישנם שתי אפשריות: או שבפעם הבאה הוא ילך באותה הדרך אבל בליווי של מישהו או תוך הסתכלות מתמדת באדמה ובזהירות רבה או שבפעם הבאה הוא יעשה עיקוף גדול רק כדי לא ללכת באותה הדרך שוב שמה יקרה אותו הדבר. ההמנעות שלך מלצאת ולהיות בחברת אנשים דומה לדוגמה השנייה וזו תגובה מאוד מובנת והגיונית לאור מה שחווית בעבר. סך הכל הגוף שלך מנסה להגן על עצמו. אבל, כמו שרשמת ק יש מה לעשות וחשוב שזה יעשה בהדרגה ובקצב שלך. את יכולה להציב לך מטרות קצרות טווח כמו לצאת בהתחלה לחמש- עשר דקות. לצאת בלווית מישהו שאת סומכת עליו ושמכיר את הבעיה כך שתמיד תוכלי לחזור הביתה. הכי חשוב זה להציב מטרות שתוכלי לעמד בהם כדי שלא תתאכזבי. אני זוכרת שמה שעזר לי כשהיה לי התקפי חרדה קשים והייתי צריכה לצאת מהבית זה ששמתי בכיס כדור הרגעה רק למקרה שאצטרך וזה נסח בי בטחון. כמובן שלא לקחתי אותו בסופו של דבר והכל היה בסדר אבל זה היה רשת ביטחון נוספת בהצלחה, מחזיקה לך אצבעות אריאל

19/11/2004 | 14:41 | מאת: ל.

כנסי לאתר חרדה חברתית של רביד, כמו שהציעו לך וכן גם לפורום בהייד פארק שם תמצאי את כל המידע הדרוש לך.

19/11/2004 | 16:03 | מאת: ק.

תודה. אני לא יודעת אם מדובר בחרדה חברתית {כמו שציינת דור} כי אין לי בעיה להיות עם אנשים,אני נפגשת גם עם חברות וידידים אבל נמנעת מללכת למקומות מסויימים כמו שציינתי. גם אין לי בעייה להסתובב מחוץ לבית........ אבל למשל להיכנס לחנויות...בתי קפה ודברים כאלו-כן. אני חושבת שזה כי אני מפחדת שארגיש חרדה, ואני גם יודעת שארגיש,כי אני רק מתקרבת למקומות כאלו במטרה להיכנס,ןנכנסת לתחושות חרדה. והפחד הוא שישימו לב שמשהו עובר עליי,ויש לי גם פחד מטופש שאתעלף{כי נהיית לי סחרחורת במצבים האלו} אבל זה נכון מה שאמרתם,חייבים לעשות את הצעד,ולראות שלא קורה כלום,ואז אתגבר על זה. אבל מה שמלחיץ,זה המחשבה שמה יהיה אם אלך לממקום מסויים,ומה שאני חוששת ממנו יקרה, כן תהיה לי חרדה קשה,וכן אתעלף וכו.... אז במקום לראות שאין ממה לדאוג,אדא שאני "מובסת" ע"י החרדה,ושמה שאני חששתי ממנו קורה. זו בעצם הבעייה. אני מפחדת להיווכח שאני לא מסוגלת,או שיקרה לי משהו... תודה על העיצות הטובות,אם יש לכם משהו להוסיף אשמח לשמוע. שבת שלום.

18/11/2004 | 10:56 | מאת: גלית

שכחתי לציין בשאלה ששאלת אם יש לי תחושות גופניות אז יש לי זרמים איומים בגוף שאין לי מזה מנוחה כשאני יושבת אני קמה מאתים פעם חוסר שקט מוחלט דופק קבוע ברגלים ובידים ומצב רוח משתנה ולא טוב. בלי הכדורים שאני לוקחת כולל ההרגעה היתי מתאבדת מזמן אין לי חיים שלווים אלוהים רוצה שאנחנו נסבול אבל בדרך כזו לא צריך לחיות. מזל שיש לי ילדים שרק למענם אני חיה אם הם לא היו מזמן לא הייתי פה. צר לי לאכזב אותך אבל זו המציאות

19/11/2004 | 00:52 | מאת: דניאלה

לגלית אני מצטערת אבל לא הבנתי בקשר לאיזו הודעה התכוונת...? אבל בכל אופן גם לי יש אינסוף בעיות פיזיות ואומרים לי רופאים רבים וידועים שהכל נפשי שאני בלחץ , חרה ומהלא- למרות שהמצב הוא כמובן לא ככה ויש לכך הוכחות( מעבדה למשל..) אין לי מושג איך זה אצלך, אולי זה גופני? אולי זה גם תופעות לוואי מהכדורים/אחר וזהמצויין שאת אוהבת את הילדים שלך( כן אני יודעת, זה מובן מעליו) אבל כדאי תמיד לחיות גם למען עצמך לא רק -כמובן אבל גם זוהי הזכות והחובה של כולנו זאת דעתי בכל אופן דניאלה

18/11/2004 | 10:47 | מאת: גלית

היום שלחתי טפסים לוועדה אם חומר רק שהפסיאטר רשם לי כי רופאת משפחה לא הכי מכירה בבעיה חוץ מהרופא הפסיכאטר שרשם מה אני נוטלת כל יום ומאד עייפה ולא מסוגלת לצאת מחוץ לבית זה כל מה שיש לי בטפסים. גם אם אקבל 30% אני מסתפקת העיקר שיכירו בי ויתמכו בי זה הכי חשוב למרות שהרופא שלי אמר שמאד מחמירים. במשך 10 שנים עברתי 4 משברים וכל משבר שנתיים עכשיו אני שנה וחצי עם זה ולא מסוגלת לצאת מזה יש לי יום טוב ויום גרוע של התפרצויות בכי כי אני לא בריאה במאה אחוז וזה מתסכל לראות אנשים עובדים ואני מרגישה כמו כלום בעולם הזה אפס שלא מסוגל לעשות כלום חוץ מקצת לטפל בילדים וגם זה עם המון עזרה מהמשפחה אז החיים לא קלים במיוחד והדיכאון זו מחלה נוראית אני חושבת שסרטן יותר קל מזה כי יוצאים מזה לפעמים וחוזרים לשגרה אני לא רואה שגרה שתחזור אי פעם. טוב עם בא לך לכתוב לי אשמח לשמוע ממך

19/11/2004 | 01:09 | מאת: דניאלה

היי אני מאוד מאוד מזדהה אחתך . אני ממש מכירה את זה מקרוב- יום טוב, יום רע, יום מזעזע וכו אבל בכל זאת וסליחה על הנדושות,דכאון הוא בעיה זמנית שהיא פשוט מתמשכת, ואפששר לצאת מזה פשוט צריך סבלנות נכון יש כאלו שזה לוקקח להם יותר זמן אבל בסוף יוצאים מזה פשוט צריך למצוא את הטיפול הנכון ותאמיני לי, את לא רוצה סרטן. תחשבי על זה ככה- דכאון הוא נובע מחוסר איזון כימי במח הרי ואפשר במקרה הזה לקחת תרופה שמעלה אותו, זה לא קורה תוך יום או יומיים אבל בסוף זה קורה בסרטן צריך להתמודד גם עם הבעיה הפיזית ששלא מאפשרת לצארת מהמיטה גם אם רוצים וגם הבעיה הנפשית , מחלות פיזיות גורמות למצבים נפשיים שהם הרבה יותר קשים לטיפול אני אומרת,צריך להגיד תודה לאל על המצב הקיים,כי יכול להיות הרבה יותר גרוע ונכון הברגשה היא איומה אבל זה מה שהדכאון עושה-גורם לך להסתכל על העולם דרך משקפיים מאוד מאוד כהים והמציאות בגלל זה נראת מאוד עגומה... אבל הצד הטוב של העניין הוא שאפשר לטפל בזה ונקודת המבט שלנו היא סובייקטיבית לחלוטין אני אומנם צעירה יותר ,אך כמוך עברתי בתקופה קצרה המון משברים- הפרעות אכילה(בגיל 13 בלבד!), דכאון ואשפוז, שוב הפרעות אכילה , בעיות פיזיות ביחד עם שוב סוג מאוד מוזר של דכאון שכבה ונדלק כרצונו מלווה בשינויים קיצוניים במצב הרוב ( היי ודאון)- אבל תמיד יש תקווה We are all in the gutter, but some of us are looking at the stars. Oscar Wilde, Lady Windermere's Fan, 1892, Act III זאת דעתי בכל אופן דניאלה

18/11/2004 | 10:39 | מאת: גלית

אמרת שאני לוקחת מינונים נמוכים של קלונקס 1.5 קלונקס בנוסף מרוניל 225 מ"ג ליום זו לא כמות נמוכה להפרעות חרדה ודיכאון. דרך אגב היום הגשתי את הטפסים לוועדה ואני מקווה שיצא מזה משהו. הרופא כתב שאני מתלוננת על עייפות ולא מסוגלת לצאת מחוץ לבית. כולל התרופות שאני נוטלת. נראה לך שאני יקבל על זה אחוזי נכות?

18/11/2004 | 15:14 | מאת: דור

לגלית- את תקבלי אחוזי נכות השאלה אם זה יקנה לך גם קיצבה. אם למשל יתנו לך 20% נכות זה לא יקנה לך קיצבה כלשהי אבל לפחות תהיי מוכרת במערכת. אולי זה יכול להקנות לך דברים אחרים, אין לי מושג. את לוקחת מינון גבוה של מרוניל ומינון נמוך של קלונקס. כמובן שכל שינוי במינון זה רק אם הרופא אמר לך לעשות. הוא הרי מכיר אותך הכי טוב והוא רוצה בוודאי רק את טובתך. קלונקס מגביר את תחושת העייפות ולכן ייתכן שזאת הסיבה שהוא רוצה להוריד אותך מהתרופה הזאת כדי שתוכלי להיות יותר עירנית ולתפקד בצורה יותר טובה.

17/11/2004 | 20:02 | מאת: רינה

מעונינת לדעת האם לפסיכולוגים מותר להשתמש בתרופות שמקבלים מפסיכיאטר (על פי מה שאני חושבת אסור להם כי אחרת לא היו מקבלים רשיון ממשרד הבריאות לעסוק במקצוע)אך אם מישהו יודע בוודאות את התשובה אשמח לשמוע כולל נימוק .

18/11/2004 | 19:04 | מאת: צחי

רינת שלום ! לשאלתך, והיא קצת מורכבת ! 1. לכל אדם יש את הזכות "לקחת תרופות" אם זאת נדרש במסגרת קבלת טיפול רפואי, כלומר, מאחר לכל אדם יש את הזכות לקבל טיפול רפואי, אם נדרשת נתינת תרופות, כחלק מן הטיפול הרפואי, סביר שגם יקבל. 2. נשאלת השאלה איזה תרופה נוטל הפסיכולוג ? ישנם תרופות נוירולפטיות (אנטי פסיכוטיות), אנטי דיכאוניות, חרדתיות, הרגעה וכן הלאה.... וכמו כן נשאלת השאלה מדוע הוא מקבל טיפול תרופתי ? בעקבות מחלה ? אם כן איזה ? למניעה ? והשאלות רבות.... 3. גם אם אדם נוטל טיפול תרופתי, בעקבות מחלה פיזית, ויתרה מזו, נפשית, מי יודע מזה ? את חושבת שמשרד הבריאות עוקב אחרי כל אדם...? אם כן את טועה ! כמו כן אל תשכחי שיש חיסיון רפואי לכל סוגי המטופלים והיא סודית ביותר !!!!!! מעטים יודעים על רקע רפואי, גם אם אותו אדם חותם על וויתור על סודיות רפואית !!!! (זה סוג של כיסוי תחת חלקי, מאחר וזה סוגייה קשה בחוק ובחקיקה) 4. אני מסכים כי ישנה דעה קדומה על אנשים שסובלים מהפרעה נפשית, ועל יכולתם לטפל בבני אדם. אך מדובר בסטיגמטיזציה, ואין זה מוסכם על כל אנשי המקצוע !! לכל אדם יש את הזכות לעסוק בכל מקצוע, ואם יוכיח את עצמו, מה טוב. אך נשאלת השאלה מה קורה עם "חולים פסיכיאטרים" ? אם הם יכולים להוכיח כי הם כשירים לטפל למרות בעייתם מה טוב, ונשאלת השאלה האם הם מסוגלים לייצור הפרדה בין המציאות שלהם ולסביבתם. זו סוגיה בעייתית ! שאפשר תמיד לעקוף אותה ! גם אם מחליטים שאותו אדם לא יטפל ! בחוק יש פריצות שנועדו לדברים מהסוג הזה ! כמו כן, אנשים שסובלים או סבלו מבעיה נפשית, יותר חכמים ! ואנו זקוקים "לאנשים כמוהם". ישנם אנשים לא מעטים שסבלו/סובלים מהפרעה נפשית, והם מאוד מפורסמים בזכות האינטלגנציה שלהם. אני תמיד אומר לא לשפוט בני אדם, לפני שנכנסת לנעליהם ! כמו כן, אני מכיר לא מעט אנשי מקצוע, שבעברם לא רק תרופות אלא גם אישפוזים פסיכיאטרים !!! שקיבלו רישון לעסוק ברפואה !!! ויודעים על עברם. רק אל תשכחי שרוב באנשים שעוסקים בבריאות הנפש, בעצמם חולים !!!! (זה דבר ידוע) מקווה שעניתי על שאלתך, אם את רוצה לשנות את החוקים אני ממליץ על לימודי משפטים. בברכה צחי ס. פסיכולוגיה

17/11/2004 | 20:02 | מאת: רינה

מעונינת לדעת האם לפסיכולוגים מותר להשתמש בתרופות שמקבלים מפסיכיאטר (על פי מה שאני חושבת אסור להם כי אחרת לא היו מקבלים רשיון ממשרד הבריאות לעסוק במקצוע)אך אם מישהו יודע בוודאות את התשובה אשמח לשמוע כולל נימוק .

18/11/2004 | 23:41 | מאת: יעל

תגידי, את שפויה ???

17/11/2004 | 20:00 | מאת: רינה

מעונינת לדעת האם לפסיכולוגים מותר להשתמש בתרופות שמקבלים מפסיכיאטר (על פי מה שאני חושבת אסור להם כי אחרת לא היו מקבלים רשיון ממשרד הבריאות לעסוק במקצוע)אך אם מישהו יודע בוודאות את התשובה אשמח לשמוע כולל נימוק .

18/11/2004 | 09:17 | מאת: eti

בני בן 16 וחצי. אובחן מגיל צעיר (כיתה א') כסובל מהפרעות קשב וריכוז ומקבל הקלות במבחנים. כיוון שלא המליצו לי לתת לו ריטאלין לא עשיתי זאת וגם לא לקחתי אותו לבדיקה מתאימה. היום הוא תלמיד בכיתה יא' והוא הביע רצון לקחת רטאלין כדי שיהיה לו קל יותר בבחינות הבגרות. קראתי בעיון את המאמר שפרסמתם בנדון ועוד פרסומים אחרים שנם הם כמובן עם דעות לכאן ולכאן. אשמח אם תעזרו לי לקבל החלטה וכן להנחות אותי מאיפה אני בכלל מתחילה את התהליך (אני מציינת שוב שיש בידי אבחון של פסיכולוגית קלינית מוכר על ידי משרד החינוך מלפני שנה. ן

17/11/2004 | 18:13 | מאת: לילית

אני מקווה שזו לא חוצפה אבל המצילו לי עליך כפסיכיאטר טוב שמקבל מטופלים דרך הכללית וכאשר התקשרתי למפאה שבה אתה אמור לקבל אמרו לי שאתה כבר לא מקבל שם ואף אחד כולל במוקד לא יודע איפה אתה מקבל אז איפה אתה? ואם אתה כבר לא מקבל מטופלים בכללית האם תוכל לתת לי המלצה על מישהו טוב שכן? המון תודה ושוב אני מקווה שאני לא חוצפנית מידי אני פשוט נואשת...

18/11/2004 | 21:09 | מאת: הידש

אני היום ווטרינר רוצה זריקה נגד כלבת??? או סירוס?

17/11/2004 | 16:53 | מאת: מישהי עצובה

אני מתגעגעת לדר' הידש. רק רציתי קצת לפרוק. ביי

17/11/2004 | 21:48 | מאת: אני

לא יאומן, לקחת לי את המילים מהפה. הוא בטח עושה חיים בזמן שאנחנו מתגעגעות. שיהיה לו בכיף מגיעה לו חופש. : -) שיהיה לך ערב טוב.

18/11/2004 | 07:38 | מאת: וגם אני

נכון שנורא קשה בלעדיו? איזה מזל שגם אתן מתגעגעות אני כבר רוצה שהוא יחזור.