פורום פסיכיאטריה

ד"ר הידש שלום, שאלתי היא: כאשר כתוב בתופעות הלוואי עליה במשקל, האם עולים רק מפני שיש הגברת תאבון, או עצם התרופה גורמת (החומר) הוא שמעלה במשקל? אני לוקחת תרופה בשם מירו לדיכאון 30 מ"ג. וטיפות הלידול 10 טיפות. אני שומרת באופן רציני על המזון + פעילות גופנית. האם העליה במשקל באם תהיה רק באם אגדיל את כמויות המזון? תודה מראש אביבית

הייי אני אומנם לא המומחית פה ,אבל בינתיים אוכל להגיד ל את מה שאני כן יודעת החומר עצמו בתרופות פסיכיאטריות לא גורם להשמנה, אלא עלול להגביר את התאבון( או לגרום לחוסר תאבון) אבל לא בכל המקרים וגם אז לא חייבת להיות עליה במשקל אם כתובות תופעות לוואי אפשריות זה לא אומר שהן יקרו, יש אנשים שבקושי מרגישים או בכלל לא מרגישים בתופעות לוואי.... אם לא תגדילי את כמויות המזון, או לא תגדילי אותן במידה ניכרת לא תשמיני

לאביבית תודה לדניאלה, אני מסכים עם דבריה, העליה במשקל היא תופעת לוואי מאוחרת אחרי שימוש של מספר חודשים והיא קיימת רק אצל חלק מהאנשים הנוטלים את התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

בעוד קצת פחות מחודשיים יפתח האתר הפעיל הראשון בעיברית בנושא טריכוטילומניה (תלישת שיער). האתר יכלול מאמרים,פורום ובעיקר סיפורים אישיים אנונימים. כל המעונין להשתתף,להצטרף או לעזור לסיים דברים אחרונים שנשארו בכדי שהאתר יספיק לעלות בראשון לינואר לאויר העולם, מוזמן לפנות אליי למייל שבסוף. (לא יזיקו עוד כמה סיפורים אישיים למשל.) תודה רבה דזירה [email protected]

בהצלחה כל טוב דר' גיורא הידש

האם מותר לקחת וולאליום 2 מ"ג בזמן הריון? תודה מראש

לורד עד לא מזמן אסרנו על נטילת וואליום במהלך ההריון. אין מדובר בנטילה חד פעמית, ואחרי השליש הראשון התרופה הייתה די בטוחה. כפי שאת רואה תמיד ישנם דברים חדשים וכיום נמצא שוואליום בטוחה. לכן אני ממליץ תמיד להתעדכן במרכז לטרטולוגיה בהדסה, הם נותנים גם תשובות טלפוניות. כל טוב דר' גיורא הידש

ורד שלום, שימי לב !!! נשים שנוטלות בונזודיאזפינים בהריון מסתכנות בכך שהחומר הפעיל מצתבר בעבר וכאשר הוא יצא לאויר העולם הילוד יסבול תופעות גמילה מהתרופה שכוללות: רעידות, היפר אקטיביות, חוסר שקט, ועוד- דרך נוראה להתחיל את החיים. לכן חשוב לדעת ולשקול היטב לתוך מה ניכנסים. את המידע הזה לא תקבלי בהתנדבות לא מהרופאים ולא מהיצרנים. כל טוב

שלום ד"ר הירש, בהמשך לתשובתך מ 11/07/2004 שעה 02:23 מתנצל על תשובתי המאוחרת אך מוטב כך מאשר לעולם לא, ע"פ תשובתך אכן ציינת כי חיינו הינם חיי מחשבה מבחינה נפשית אם מדובר במחשבה המוסיפה ידע נלמד בהווה מעבדת צוברת ומסיקה מסקנות מוגבלת ובקונפליקט עם עצמה כאשר הזיכרון מגיב לאתגר עם דיעה קדומה לעומת ידע ענייני. גם לגבי הדמיון כשהוא עובד שוב מדובר בתאי הזיכרון שממנו הוא נוצר על סמך התנסויותינו. כל זה טוב יפה ונכון לצבירת ידע טכני כלשהו אולם האם אנחנו כבני אנוש לא טועים כאן בכל הקשור ביחסי אנוש ?? האם לא רואים את הצורך בחקירת הנפש מעבר לידוע ? כל פעילותינו מסתכמת מתוך הידוע לנו מתוך הזיכרון "האני" ואליו אנחנו צוברים ידע נוסף, דבר שיוצר הפרדה נפשית ביני לבינך אני מאמין אתה לא אני יהודי אתה לא אתה עשיר אני מקנא בך וכו..וכך ללא סוף נלחמים ושונאים האחד את השני גם אם לא מודים בזה או מנסים ליצור שינוי שעדיין נובע מהידוע.. אני מבין כי חשוב ביותר לחנך אנשים מגיל צעיר להיות עירניים לעצמם ולהבין בצורה בלתי אמצעית מהם החיים מהי הממשות בכל הקשור ביחסי אנוש, ראייה בצורה ישירה ולא מבעד דימוי או פחד,למשל: הייתי מעודד ילד להתבונן בפרח או בעץ מבלי לומר לו את שמו של הפרח או לשאול מה שם הפרח אלא צפייה נטו בצבעו בעלים בגבעול כך בחיות או בהוריו בתשומת לב כך מעודדים ראיה ישירה ולא ראיית הפרח שיוצרת גירוי של הזיכרון והתגובה מחשבה המתארת את שם הפרח, מוצא חן בעיני או לא,יפה/מכוער וכו.. כי אז כבר לא רואים את הפרח אין לי ספק כי חינוך כזה לא יעודד אנשים לפעול ע"פ ריאקציות לאתגרים,ילד שינסו להעליבו לא יהיה במצב של תגובה ע"י החזרת עלבון אוטומטית לצד השני דבר שגורר תגובה לאלימות, בהמשך או בבגרותו יראה את בת זוגו לא מבעד דימוי אלא בצורה ישירה, מצב זה אינו חלימה או חיים בסרט אלא מצב בו החשיבה פועלת כשהיא נדרשת ובשלמות נפשית ללא קונפליקטים. כמובן שמצב זה לא "כדאי" לסמכויות השונות משום שאז לא יהיה לנו צורך בסמכות שתומר לנו מה לעשות נהייה משוחררים מאמונה מהרב מהכומר מהפוליטיקאים לפסיכיאטרים/פסיכולוגים תהיה פחות עבודה כולל תעשיית התרופות הנלוות ולכן הסמכויות ימשיכו לעשות הכל על מנת להתנות את נפשינו לפעול ע"פ דפוס או דגם ידוע מראש עם שינויים קלים וכך נמשיך לסבול ללא קץ (תלויים בגורם חיצוני אדם או תרופה)עם נקודות שמחה מדי פעם ונחשוב שאין מה לעשות אלו החיים. ולכן אין מנוס מחינוך נכון של הבנה שלנו ושל הצעירים לצד לימוד הידע הטכנולוגי. ולא רק רכישת ידע ! אשמח לשמוע האם הצלחת להבין את שורש העניין ולא רק תגובה מהידוע לך לנאמר.

ליובל לצערי איני זוכר את שיחתנו הקודמת בחודש יולי. קראתי את דבריך ואני חושב שאתה צריך להבדיל בין שתי תורות שונות. יש את הפסיכולוגיה שבה אנו עוסקים בנפש הפרט והתהליכים של הפרט כפי שאנחנו מכירים אותה. חינוך, במידה רבה וגם המערכות המדיניות וחברות התרופות שייכות כבר למדע הסוציולוגיה, כלומר למדעים אשר חוקרים את ההתנהגויות של חברות (פתח ב-ח' וב- ב'). זהו נושא שונה במידה רבה מהפסיכולוגיה של הפרט. כל טוב דר' גיורא הידש

האם ניתן לקחת קלונקס כל יום? או רק כאשר חשים בחרדה?

שלום, קלונקס כל יום אינו מזיק. הבעיה היא שבשמוש מעל כחודש ימים עלולה להיות בעיה של התמכרות. לכן מומלץ ליטול קלונקס לפי הצורך למרות שלא יקרה דבר רע אם תיטלי כל יום. כל טוב דר' גיורא הידש

לאייל ישנם טיפולים תרופתיים אשר עוזרים בבולמיה. בדרך כלל מקובל להתחיל בנוגדי דיכאון מקבוצת SSRI כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש, לפני כשבועיים שאלתי שאלה בקשר לתרופה רסיטל כדי לטפל בתלישת שיער. זהו החלטתי סופית לקחת את התרופה הזו. ויש לי עוד כמה שאלות. כתבת ש"הרסיטל פועל על המרכיבים הנפשיים הפנימיים יותר כלומר על הדחף ועל החרדה, כך שהדחף לתלוש שיער יורד והיכולת שלך לשלוט בדחף ולעצור אותו עולה". מה מבחינה פזיולוגית גורמת התרופה (כלומר מה יש בתרופה) אשר גורמת למה שכתבת וכיצד היא משפיעה מבחינה פזיולוגית על הגוף אשר משפיע על השליטה? כתבת ש" הטיפול חייב להמשך מספר חודשים לכיוון של שנה. כלומר תחילה יש שיפור ואחר כך את צריכה להתרגל לכך שהתופעה איננה, עד שהתופעה והדחף יוצאים לגמרי מהראש ואת "שוכחת" בכלל את האפשרות לתלישת שיער. כלומר, גם כאשר תרגישי טוב כדאי להמשיך וליטול את הכדור כדי שהזיכרון הזה יתרחק ממך ולא תהיה מחשבה ולא יהיה דחף לתלוש שיער." האם הכוונה לכך שכל זה קורה בזמן שאני נוטלת את התרופה? התרגלות לכך שהתרופה איננה, תהליך השכחה, הזכרון מתרחק, אין מחשבה ואין דחף – כל אלו יקרו במהלך נטילת התרופה? בשלב שהמלצת להמשיך וליטול את התרופה גם כאשר הזיכרון והמחשבה יתרחקו האם צריך להוריד את המינון? וזאת כדי שהגוף יתרגל לכך שעוד מעט לא תהיה תרופה? חוץ מזה כולי תקווה שהתרופה תעזור לי להגמל מהתלישה הזו ואז בטח יתפנה לי הרבה זמן במהלך היום... המבין יבין!!! תודה מננוצ'קה

לנניצקה הרסיטל מעלה את רמת הסרוטונין במוח, הסרוטונין הוא חומר אשר מקשר בין תאי העצב השונים ומעביר את הדחף העצבי כלומר אינפורמציה. כפי שכתבתי הטיפול מתחלק לשני שלבים. הראשון הוא ההבראה והפסקת הפעולה והשני התרגלות ושמירה על הקיים ומניעה של חזרת ההרגל הרע. לצערי בדברים הנפשיים הדברים אורכים מספר חודשים. בדרך כלל מפסיקים את הטיפול בהדרגה. בהצלחה דר' גיורא הידש

יש לי התקפי אכילה ממש נוראיים שאני מרגישה בגרון גירוי חזק לאכול . אני לא יודעת אם יש כדור נגד זה . האם יש כדורים נגד תחושות כאלה חזקות ?

אין כדורים נגד זה ספציפית...עד כמה שאני יודעת בכל אופן אבל אם המקור לבעיה הוא באמת נפשי מטפלים בו בעזרת טיפול פסיכולוגי ותרופות פסיכאטרית,תלוי אצל מי דניאלה

לשרון התקפי אכילה עדיין אינן אבחנה פסיכיאטרית. לכן קודם כל כדאי להגיע לאבחון מלא וטוב. להפרעת בולמיה ישנם מספר טיפולים וביניהן טיפלים תרופתיים. כל טוב דר' גיורא הידש

אני רוצה לספר לכם שהייתי נוטלת מרוניל 75 פעם ביום והרופא העלה לי לעוד 2 כדורים ביום כלומר 225 מ"ג ביום ואני מרגישה בן אדם חדש יש קצת יותר עייפות אך בכללית יש רגיעה וזה מה שחשוב וממש טוב לי כרגע . הדבר שהכי מפריע לי הוא שאני משקימה בבוקר מאוד מקודם בסביבות 5.30 בבוקר ואז בצהרים אני נופלת לקרשים . אבל אני ממליצה למי שיש דיכאון קשה וחרדות תרופה נהדרת

לגלית יופי לשמוע דברים טובים ואני בטוח שהדברים עוד הולכים ומשתפרים. כל טוב דר' גיורא הידש

היכן אני יכול למצוא מאמרים בעיברית בנושא הנ"ל?

לכפיר יש הרבה מאוד חומר למרות שלפי ידיעתי לא הצליחו להוכיח את הדברים. תנסה בפורום של היפראקטיביות. כל טוב דר' גיורא הידש

לידעתך שהתקן מירנה עושה חרדות ודיכאונות לאחר תקופה שסבלתי מחרדות ודיכאונות וטופלתי באפקסור כשהצאתי את ההתקן המירנה החיים שלי השתנו אין לי יותר חרדות ולא דיכאונות והפסקתי את האפקסור חיים אחרים אז בתור רופא פסיכאטר אני הייתי ממליצה לך שניכנסת אליך פציינטית ואומרת לך שהיא בחרדות ודיכאונות אל תשלול את האפשרות שאולי יש לה התקן מירנה ושזה מה שעושה לה אז תמיד תישאל האם יש לך התקן מירנה ואז תסיק את המסקנה שתילך ותוציא ותראה איך היא מרגישה יש לציין שכמה בנות דיווחו על דיכאונות מהמירנה פשוט לא שומעים את זה וההורמון כן משפיע מאוד על מצב רוח.

האם התקן מירנה זה התקן רגיל ? או זה עם ההורמונים מגי בבקשה תעדקני אותי כי לי יש התקן ואני לא יודעת איזה תודה

לשרה שלום ההתקן זה מירנה יש בו הורמונים שהרופאים אומרים שהוא חודר רק לרחם אבל זה לא נכון הוא משפיע על הגוף מצבי רוח דיכאון וחרדה תוציאי אותו ותשימי התקן רגיל ללא הורמונים ותיראי איך את מרגישה תישאלי את הרופא שלך איזה התקן הוא שם לך בד"רכ התקן מירנה זנ התקן רגיל והוא מכיל הורמונים כמו גלולה

האם המירנה פוגם בביוץ?

ידוע לי שבמחנים השלכתיים כמו רורשך, כאשר הנבדק מפרש תמונות כחרק זה חריג. השאלה היא מה זה אומר כשאת כל הכתמי דיו והתמונות הנבדק פירש כחרקים .

ללימור כיום ביצוע מבחני רורשך הוא התמחות מיוחדת, כדאי לשאול פסיכולוג קליני שהוא מומחה לכך. כל טוב דר' גיורא הידש

שכחתי לאחל לך שבת שלום ו.....שוב ושוב ושוב ושוב ושוב להודות לך על פורום כל כך מרתק עם תשובות סבלניות ומקצועיות המשך בפועלך בהוקרת תודה גיל השמנמן (ששואל פעם ראשונה) ועד כעשיו נהנה מתשובותייך לאחרים שבת שלוםם

לגיל תודה על המילים החמות וההומור, כל אחד זקוק לתמיכה ומילה טובה. תודה ושבוע טוב הידש

שלום תודה לכל אלה שהגיבו על דבריי למטה. כמו שאתם יכולים לנחש אני כבר יצאתי לחופשה מהחופשה הכפויה שלי לסופ- שבוע. ונראה לי שאני כבר ממש בדרך החוצה בכלל. אגב, האשפוז הכפוי הפך עד מהרה לאישפוז מרצון- כרגע אני בתקן מאושפז מרצון. פעם התנגדתי בתוקף לאישפוז כפוי, אבל במקרה שלי ויכול להיות שבמקרים רבים אחרים- זה פשוט היה הכרחי. הענין הוא גם שלא התנגדתי לאישפוז באופן נחרץ- לא אמרתי שאני בשום אופן לא מוכן להתאשפז- הרשתי מצוקה גדולה והייתי זקוק מאוד לטיפול, אבל להביא את עצמי לחתום על טופס שבו אני מוותר בצורה כזו קיצונית על החירות שלי מרצוני לא הייתי מסוגל. האיש שהסיע אותי לאשפוז מטעם הפסיכיאטר המחוזי אמר לי "לקשור את עצמי" מתוך כוונה לחגורת בטיחות, ואני הבנתי את זה מתוך הקשר אחר לגמרי והוא שאני בעצם "קושר" את עצמי בתוך כך שאני מאפשר לאנשים אחרים "לקשור" אותי כלומר לאשפז אותי. האמת היא, וזו אמת שהיא אולי קצת משונה, שמאוד נהניתי מהאשפוז- כי סוף סוף יכולתי להוציא את הכל- להכות ולצחוק ולבכות ולצחוק כאוות נפשי. לבכות ולצחוק כשה"נפש" שלי רוצה בלי המגבלות היומיומיות שאני מטיל על עצמי. ממש כמו "דני הגיבור" מהשיר של מרים ילן שטקליס. שיר שלמדתי בע"פ בכתה א' למסיבת סיום. למעשה, באישפוז הראשון שלי הפכתי להיות תינוק שוב פעם, כי קשרו אותי למטה, והאכילו או ניסו להאכיל אותי, וכנראה אפילו רחצו אותי. אני לא זוכר את השבוע הראשון לאישפוז מספיק טוב, אם כי אני זוכר חלק ממנו בבהירות רבה. באישפוז השני שלי אני כבר ילד קטן שלא מוכן שאנשים אחרים יעשו לו משהו, כלומר התעקשתי מאוד לשמור על הריבונות שלי- להתקלח בכוחות עצמי למשל- מה שכמובן ניתן לי. האשליה שהייתה לי באישפוז שהצוות "שתף איתה פעולה" כביכול או אולי אפילו במודע, היא שאני בעצם איש כוח עזר ב"הסתכלות" או מתנדב שבא לשם כדי לעזור לחולים אחרים- ויכול להיות שבאמת אפילו עזרתי להם במשהו, כי לי יש יתרון גדול על שאר האנשים במחלקה- אני יכול להגיד כל מה שבא לי מתי שבא לי. בטוח שאם אכן הייתי עובד שם ולא ב"מאניה", או איך שתרצו לקרוא לזה, לא הייתי יכול. אולי מצד שני דווקא הזקתי להם, אבל זה לא משנה- אין עלי שום אחריות במקרה הזה. נסיים בזאת מיכאל (מיקי)

מה עוד רציתי לכתוב- אה, אחת הבעיות הכי גדולות של מטורפים או משוגעים היא חוסר היכולת להגיע לאימון בצוות המטפל. אני חייב להודות שמזה החלמתי לגמרי- יש לי אימון מלא בכך שהרופאים רוצים לגמרי בטובתי. האמת שגם פעם חשבתי ככה, אבל היום אין לי כל ספק בכך. אני ממש ממליץ לכל אחד שמטופל אצל פסיכיאטר לזכור את זה כל הזמן...

למיקי עברת תקופה קשה ואני שמח שאתה אחריה. קראתי בעניין רב את מה שכתבת והתרשמתי מהיושר האינטלקטואלי שלך ומיכולת הביטוי שלך. תמיד חשוב לשמוע ולהבין את החוויות האוטנטיות של האדם ומזה ללמוד. יופי שאתה בחופש ויופי שאתה בדרך הנכונה לחזור לעצמך ו"לצרות הרגילות". שבוע טוב דר' גיורא הידש

זומנתי לועדה רפואית פסיכאטרית במכון לבטיחות בדרכים ברחוב הארבעה. מה בדיוק מתרחש בראיון שכזה (הועדה היא ועדה פסיכיאטרית ) היכן אוכל למצוא חומר בנושא?? אשמח לתשובה

לפי נסיוני בנושא הזה ידבר איתך פסיכיאטר או אולי יותר מפסיכיאטר אחד שיחה קצרה מאוד. לפי התרשמותי רוב ההחלטה היא על סמך החומר הרפואי שהם משיגים עליך או שהבאת להם מהפסיכיאטר שלך. אני הייתי ב"ועדה" כזו, ואישרו לי להמשיך לנהוג. אם כי כרגע ביקשו ממני לא לנהוג כי קיבלתי תרופות חזקות, אז אני לא נוהג באופן זמני.

האים ישנם מבחנים פסיכולוגיים?

ד"ר אני לא מרגישה כמו שאמרת (מאניה) פעם דיכאון ופעם יתר פעילות. פשוט מאז העלאת הכדור מרוניל אני מרגישה יותר טוב מבחינת החרדות ואני שמחה שהגעתי לשלווה הזו.

לגלית יופי, אני שמח בתשובתך. את יודעת לעתים גם לרופא ישנן חרדות שהמצב יותר מדי טוב..... אני מקווה שעם הזמן המרוניל ישפיע יותר ואז תרגישי טוב יותר ותהיי לגמרי "רגילה". שבוע טוב דר' גיורא הידש

מאז שהמרוניל התחיל לעבוד טוב (להזכירך מרוניל 225 מ"ג) אני גמורה בצהרי היום מעייפות ישנה את השעתיים ובלילה משקימה מאד מוקדם אני מרגישה כמו הקשישים שקמים מוקדם בבוקר מדוע יש לכדור תופעת לוואי כזו . כל המשפחה שלי ישנה ורק אני בשעה חמש מול הטלויזיה האם לקחת את זה בקלות כזו באופטימיות (כי זה קצת מפריע לי). תודה וסליחה על ההטרדות

לגלית ניסית להעביר מינון גבוה יותר בערב מאשר בבוקר מבלי לשנות את המינון היומי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני וכמה חברים השתמשנו בסם פסיכודלי , lsd, בדיעבד זו טעות איומה כי מאז אחד החברים כבר לא אותו בן אדם הוא מסתגר עם עצמו כל הזמן והוא סובל מכאבי ראש ממושכים בחלק האחורי של הראש (אין לי מושג מה זה אומר) הוא איבד את הביטחון לגמרי ועזב את החברה שלו בקיצור החיים שלו מתפוררים לנגד עיניי. הוא מוכן לדבר על זה רק איתי כי הוא סומך רק עליי, אני כל הזמן מדבר איתו אבל זה גדול עליי!! הוא השביע אותי לא לדבר על זה עם אף אחד אבל קשה לי מאד לראות אותו במצב הזה מה לעשות? האם נגרם לו נזק בלתי הפיך? אם מישהו ניתקל אי פעם בסיטואציה כזאת אשמח לקבל כל עזרה בנושא

מה לעשות במצב שלך? האם נגרם לך נזק בלתי הפיך? תחשוב על עצמך וככה תבין אותו. ככה נראה לי.

אם אתה חושש לגבי מה שקורה לו ומה שיקרה לו כתוצאה מכך בעתיד,אל תחשוב פעמיים,תכניס עוד מישהו לתמונה... חבל שהוא סתם יסבול אם אפשר לטפל בזה וחבל שאתה תסבול... אולי בגלל המצב שבו הו נמצא מה שהוא חושב שטוב בשבילו הוא לא ממש טוב? זאת רק דעתי בכל אופן... דניאלה

אם הוא מתנסח כאן בצורה בהירה הכל בסדר איתו,התמזל מזלו. מי שנדפק מהסמים האלה לא מגיע אפילו לכסא של המחשב... חברים,דיר באלאק לא לגעת בזבלה הזה מקסימום ג'וינט וגם אך ורק זה למי שזה מתאים.

האם ידוע ששימוש בתרופות פטידין או פנרגן ביחד או לחוד עשוי לגרום להזיות מיניות בקרב נשים או גברים אשר נזקקו לטיפול מסוג זה

קיימת תופעת לוואי נדירה כזאת של דורמיקום (מידזולם)- בנזודיאזפין היפנוטי מאד פוטנטי ומאד קצר טווח. לא סביר שפנרגן יגרום לכך. לגבי פטידין- רצוי להתיעץ עם רופא מרדים בפורום הרדמה.

שבוע טוב, אפשר בבקשה לקבל גם את תשובת הרופא? תודה רבה

שלום ד"ר, רציתי לשאול מתי מחליט הפסיכיאטר לתת כדורים נגד דכאון? והאם רושמים אותם גם במצב של דכאון פשוט?

טל....רציתי לדעת מזה דיכאון פשוט?

טל שלום, לדיכאון קל אין צורך בטיפול תרופתי ברוב המקרים. במצבים כאלה, תמיכה ועזרה בהתמודדות עם הסיבה לדיכאון יעילות יותר מטיפול תרופתי.

הכל תלוי בתפקוד, או יותר נכון בחוסר התפקוד. אם התפקוד נפגע אז כדאי להעזר בתרופות.

לטל זו תמיד שאלה קשה מאוד. אפילו אקצין אותה, האם אדם רגיל ללא דיכאון או בעיה מסויימת יכול ליטול טיפול נוגד דיכאון? מאז שהתרופות נוגדות הדיכאון מדוייקות ועם מעט תופעות לוואי השאלה הזו נעשאת רלוונטית יותר ויותר. לכן אפשר לשאול שתי שאלות דומות אבל ההבדל ביניהן מאוד גדול. הראשונה היא - האם הכרחי ליטול טיפול תרופתי - במקרים "קלים" ודאי שהתשובה היא שלילית ועדיף שיחות. השאלה השניה היא - האם טיפול עם נוגדי דיכאון עשוי לעזור לי? בארה"ב ואנגליה יותר ויותר אנשים עונים לשאלה זו בחיוב. לי אישית מאוד קשה עם השאלה הזו ועם תשובה חיובית. אבל אני מאמין שישנם רופאים שדעתם שונה. כמובן אם ישנה פגיעה בתפקוד אז התשובה פשוטה יותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום קראתי מאמר שבו מצויין כי חולים בדיכאון שלא הגיבו לתרופה ממשפחת ה ssri הועברו לטיפול במשפחת ה- ssrni שנקראת קו שני . ההסבר כי המשפחה השנייה נקראת קו שני היא מכיוון שתופעות הלוואי שלה יותר קשות ופסיכיאטרים מעדיפים קודם לנסות את המשפחה עם פחות תופעות לוואי ( ssri) שאלתי: האם זה נכון כי אכן המשפחה השנייה(אפקסור איקסל ונלה ) נקראת קו שני מפני תופעות לוואי קשות? תודה

על פניו הדברים בכלל אינם מדוייקים או שלא הבנת את המאמר. בד"כ היעילות גבוהה יותר ופחות תופעות לוואי עם תרופות מסוג SSNRI. קיימות תרופות נוספות מקבוצה זאת שעדיין לא משווקות בארץ. בד"כ הן גורמות למעט מאד תופעות לוואי. מה שכן- קיימות תופעות לוואי שהן ייחודיות לתרופות אלה בגלל ההשפעה הנוספת שלהן על הנוראפינפרין. ההחלטה אם קו ראשון, שני או שלישי איננה בהכרח רפואית כי ישנם גם אילוצים אחרים כמו מחיר התרופה.

לדגנית איני מכיר את המאמרת שאת מתייחסת אליו, עם זאת הגישה המקובלת שונה. הוכח שאפקסור וציפרמיל מעט יותר יעילות מה SSRI האחרות וגם מתחילות להשפיע מוקדם יותר. אותם ההבדל אינו גדול אבל בכל זאת הבדל. עד לאחרונה האפקסור היה עם מגבלות בקופות החולים בגלל שלא הייתה גנריקה ואולי גם שיקולים כלכליים, אבל מהבחינה הרפואית זה המצב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור רציתי לשאול האם אתה ממליץ על ויפאקס xr ? כתחליף לוונלה רגילה וזאת מפני שאני שוכח ליטול פעמיים ביום ואין לי תקציב לאפקסור xr מכיוון שהוא לא בסל התרופות שלי . לכן חשבתי לעבור לויפאקס xr תודה מה דעתך?

לרמי באופן עקרוני ל- venlafaxineXR שהוא החומר הפעיל יש יתרון מסויים על הוונלפקסין הרגיל. רמתו בדם קבועה יותר, כפי שקורה אצלך לא שוכחים ליטול, וגם ההשפעה נוגדת החרדה מעט טובה יותר. לכן האפקסור XR וכנראה גם הופאקס עדיפות. אין מחקרים המשווים בין שתי תרופות ה XR ולכן מוסכם שהן זהות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום דוק אתמול סיפרת כי אקסור נכנסה לסל של מכבי מה לגבי הכללית? האם תוכל להגיד לי לגבי איקסל ואפקסור בכללית? תודה רבה

למילי לצערי אפקסור XR ואיקסל אינן בכללית, רק הגנריקה. אפקסור רגיל לא מיובא כלל לארץ. שבוע טוב דר' גיורא הידש

בני אובחן כחולה סכיזופרניה מטופל בלפונקס 300 מ"ג + פרפנאן 24 מ"ג ליום. סובל מעצירות קשה ומהפרעות בדיבור, מדבר לא ברור ובלתי אפשרי להבין אותו, מה שמתסכל מאוד אותו ואת הסביביה. מה ניתן לעשות נגד ההפרעות בדיבור? האם יש פיתרון לעצירות שמגיבה אך ורק לנרות או חוקן?

את מתארת תופעות מאד קשות. אני מציע לשקול מחדש את נחיצות הפרפנן ולנסות להפסיק איתו ולהישאר רק עם הלפונקס ולראות אם יש שיפור במצב. כמובן רק אחרי התייעצות ואישור של הפסיכיאטר המטפל. המינון של הלפונקס איננו גבוה ולא ברור מדבריך מדוע הוסיפו לו את הפרפנן שככל הנראה איננו מטיב עימו. עפ"י הצורך ניתן לעלות במינון של הלפונקס אחרי הפסקת הפרפנן.

לאביבה כפי שדור התכוון כנראה שמדובר בהפרעות בטונוס של שרירי הדיבור (ואולי הבליעה) בגלל תופעת לוואי של הפרפנן. כמובן שההצעה להוריד את מינון הפרפנן ולהעלות את מינון הלפונקס נכונה, למרות שגם ללפונקס עלולות להיות תופעות לוואי. אפשרות ביניים בנתיים היא להוסיף תרופה המרפה את השרירים כמו ארטן או דקינט. שבוע טוב דר' גיורא הידש

באבחון פסיכיאטרי שעברתי לאחרונה היה כתוב : "post conection syndrom" מה פרוש ההגדרה/האבחון? אלון

לאלון אני חושש שלא דייקת בהעתקת האבחנה ואיני מסוגל לנחש את הכוונה. נסה לשאול שנית עם הכתיבה המדוייקת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

בתי ש לה OCD היא כבר שבועיים העלתה את המינון לשני כדורי פלוטין וחצי כדור של 10 מ,ג זיפרקסה הרופא כרגע חולה והמחשבות מטרידות אותה האם עלי להעלות את המינון וכמה עד שהרופא יבריא

לורד אומנם מקובל לתת מינונים גבוהים יותר של פלוטין, אולם לא הייתי מציע שתעשי זאת ללא התייעצות עם הרופא. אני מקווה שמחלתו קצרה והוא יבריא במהרה. פרט למינון חשוב מאוד לדעת כמה זמן היא על המינון הזה, תופעות לוואי, משך הטיפול ושאלות נוספות. לכן כמובן המלצתי שלא תעשו זאת לבד. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב! יש לי בעיה אני סובלת ממנה ומאד מפריעה לי בחיי האישיים. כשאני לחוצה, וצריכה לדבר מול אנשים, לדוגמא ראיון קבוצתי או כשבוחנים אותי בע"פ בראיון אישי, אני פשוט מתחילה לגמגם. אני לא יכולה להוציא את המילים מהפה, או שכחת כל מה שיש לי לומר. המראה לא מלבב במיוחד וכל מעסיק מסתכל על זה. אני לא יודעת מה לעשות. אני מחפשת עבודה, וכל הנושא מלחיץ אותי בטרוף. גם בתור ילדה הייתי מגמגמת. בכלל גמגמתי כל הזמן כשידברתי עם אנשים זרים. היום זה לא עד כדי כך. היום זה מתבטא בראיונות אישיים, קבוצתיים וזה מוריד את כל הסיכויים שלי. איכשהו הצלחתי להתקבל לעבודה בשירות לקוחות. המראיינת כנראה נתנהלי צ'אנס. השאלה איך אני מחזיקה בעבודה? אני אמורה להתחיל עוד מעט. יבחנו אותי הרבה בתקופה הקרובה ואני לא יודעת מה לעשות, אני חוששת שיזרקו אותי אחרי שיראו שאני לא מסוגלת לדבר כמו שצריך. לדבר עם לקוח אחד על אחד אין לי בעיה, הבעיה היא שבצעדים הראשונים שלי יבחנו אותי המון ואם אני לא אעבור יפטרו אותי. אני כ"כ חוששת... אין לי צ'אנס לעבור מבחנים קבוצתיים ואני לא יודעת מה יהיה אם אני אשאר בלי עבודה. אני מאד דואגת.. האןם פרוזאק יכול לעזור לי? כי את זה הרופאה הכללית שלי יכולה לרשום. התרופה היא נגד דכאונות אבל האם היא טובה לטיפול בסימפטומים שציינתי? שמעתי שסרוקסט יכולה לעזור אבל אני לא רוצה ללכת לפסיכיאטר. תודה מראש

דנה שלום, יש שם לתופעה שאת מתארת "חרדה חברתית" זהו פחד קיצוני ממבוכה בחברה ומהיבחנות על ידי אחרים.(התופעה הזו ממרמרת את החיים). כי את מתארת התקף חרדה של ממש ומאבדת קשר עם המתרחש סביבך. והתחושה היא של איבוד שליטה. יש מהמדענים הסבורים שחוסר איזון בהפרשת הסרטונין במוח הוא מהגורמים לתופעה. ועוד כל מיני סיבות אחרות שקשורים לילדות לפי דעתי. כדי לשלוט בחרדה , את צריכה ללמוד דרכי חשיבה חדשות שיאפשרו לך להתמודד עם פחדיך את אינך לבד! טיפול תרופתי אינו הדרך היחידה לטיפול בחרדה חברתית. אני ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי- קוגנטיבי.

לדנה אני חושב שאת יודעת את התשובות וכמו שמיכל כתבה היא מאשרת את מה שאת יודעת. לכן אני חושב שכדאי מאוד ללכת לטיפול כיוון שטיפול עשוי לשפר את המצב במידה רבה. ישנם רופאי משפחה אשר מתמצאים היטב בנושאים של בריאות הנפש ולכן הם יכולים ומבינים באפשרויות הטיפוליות, לצערי לא כולם כאלו, כך שתלוי מאוד מי רופאת המשפחה שלך. כל טוב דר' גיורא הידש

משהו יכול לספר לי משהו על אפקטיביות התרופה שהזכרתי למעל?

לרובי תרופה טובה מאוד כנוגדת דיכאון. תוכל לקרוא פרטים רבים על התרופה בכל אינדקס תרופות ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש

איך מתמודדים עם התפרצות של כעס מילולי שאין שליטה עליו ? לפעמים שאימי שגרה אצלי מביאה אנשים שמפרים לי את הפרטיות אני כל כך רותחת מעצבים שאני פוגעת באופן מילולי מאוד חזק ואני אומרת לה דברים שאני כל כך רוצה שהיא תמות ולראות את הלוויה שלה ולראות את הגופה שלה ושאני מתפללת שהיא תהיה חולה שלא תהיה מסוגלת לחשוב על אורחים.... המילים שיוצאים מפי בכעס כל כך חזק מלווים בתחושת רעב וצמא מאוד חזקים ונמשכים בקושי רבע שעה של שטף מילים פוגעות שאני פוגעת בה נפשית אבל עוד שעתיים שאני חשה תחושות כעס ושנאה, אני חשה שבאותם רגעי כעס שאני רוצה שהיא תיפגע ממני נפשית חזק ותיחלש ואני נורא עצבנית עליה. אני מרגישה כעת שאני פסיכופתית או לפחות אני מתנהגת באותם רגעי כעס באופן כל כך אכזר שאני פוגעת יותר מאשר פסיכופת יכל לפגוע מילולית כי אני חודרת למעמקי הנפש . התפרצויות כעס כאלה מתרחשות אצלי פעם בחודשיים . כולם יודעים שאני מעליבה כל כך ברגעי כעס אבל יודעים שזה לא האופי שלי מפני שכשאני לא בהתפרצויות כעס, אני סך הכל מבינה את כולם, רגישה לבעיותיהם יותר מכולם ותורמת ומתנדבת לעזור . לכן ההתפרצויות שלי גורמות לי לייסורי מצפון מפני שאני יודעת ומרגישה שאמא שלי זוכרת את המילים שלי למרות שהיא מבינה שהייתי בהתפרצות אבל המילים המעליבות שלי בשעת כעס כל כך מעליבות כמו מסמרים שהן משאירות בה צלקות כמו חורים בקשר ביננו שאת ההרס הזה קשה לרפות כמו צלקות . השאלה שלי היא איך אני מונעת התפרצויות כאלה ואיך אני שולטת על הכעס שלא יגלוש ויאפשר לי לומר מילים בכוונה לפגוע באימי נפשית . איך אני עושה את זה ? והאם אני פסיכופתית ? - אם לא אז מה אני כן ? האם יש קבוצות תמיכה או עיצות איך לא להזיק נפשית בשעה שהכעס מתפרץ ? ואיך אפשר לרפות את הנזקים והפצעים בקשר ביננו שגרמתי בשעת כעס ?

לשרון יש אפשריות התנהגותיות, כלומר לצאת החוצה ולטייל ולעזוב את הבית ופתרונות מעשיים מהסוג הזה. ישנן גם אפשרויות של לברר את מקור הכעס, לא כתבת בת כמה את אבל לעתים יתכן ולכעס הזה יש מקור עמוק יותר וכדאי לברר אותו בשיחות-פסיכותרפיה. כמובן שאינך פסיכופתית למרות שאת פוגעת באחרים (הפסיכופט אינו מצטער על מה שעשה בהבדל ממך), אפשר לחשוב על כדורי הרגעה שפועלים מהר אבל איני בעד אפשרות זו. כל טוב דר' גיורא הידש

דר. הידש שלום.. התחלתי לקחת רסיטל, ולמרות שהזהירו אותי מתופעות לוואי, לא חוויתי אף אחת מהן עד כה.. נאמר לי לקחת 1/2 כדור 20מ"ג במשך שבוע, פעם ביום אחרי האוכל. ואחרי שבוע לעבור לקחת כדור אחד ביום.. האם המינון נשמע הגיוני...? אני שמחה שאני לא סובלת מתופעות לוואי של הכדור, אבל אני פשוט דואגת שמא פשוט אין שום השפעה לכדור.. תודה מראש..

זה המינון המקובל .. וגם ההדרגה במינון ,הכדור מתחיל להשפיע כעבור 4-6 שבועות ולא כל אחד מפתח את תופעות הלואי , בהצלחה

לנלי טוב לשמוע גם את קולך בפורום! בדרך כלל פונים לפורום דווקא האנשים הסובלים מתופעות לוואי. בחיים בדרך כלל רוב האנשים הנוטלים את התרופות הללו אינם מגלים תופעות לוואי בדיוק כמוך. כך שאפשר להרגע. כמו שדורון כתב, תחכי להשפעת הכדור ואני מקווה שהכל יהיה בסדר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש וחברי הפורום אני סובל מחרדה ודיכאון כבר הרבה זמן ולקחתי טיפול בכדור פאקסט אחד ליום במשך 3 שנים והיה מצוין אח"כ כאילו הפאקסט הפסיק להשפיע וניסיתי ציפרלקס שממש עשה לי רע אז חזרתי לפאקסט במינון יותר גבוה לקח חודשיים עד שהוא השפיע ובמשך 3 חודשים אחרי היה שוב מצוין עד לפני 4 ימים שחלה ירידה אבל לא סתם ירידה אלא ממש ירידה שאני בקושי אוכל חלש וכל הזמן בחילות עייף כל הזמן מדוכא ואני נמצא במצב חרדתי קבוע שלא חולף פעם ברמה גבוהה ופעם ברמה נמוכה אני ממש מפחד ולא יודע כבר מה לעשות נכון שניתן לקחת ואבן כמה זמן אבל זה לא פיתרון אני דואג שיאשפזו אותי באשפוז יום בבית חולים רגיל או באשפוז בבית חולים פסיכיאטרי אבל אינני משוגע ואני ממש לא פוגע בעצמי או באחרים אלא יאשפזו אותי בגלל שהכדורים כאילו עובדים תקופה ומפסיקים אין לי כח להחליף תרופה ולנסות אולי זה יעבוד עוד פעם לסבול ואם זה לא יעבוד אז משהו אחר אני כבר לא יודע מה לעשות אני מרגיש חלש כל כך ומוגבל שאני לא יודע איך אני אוכל לעבוד סדיר וטפל בעצמי אני אובד עצות כאילו אין פיתרון לדבר הזה. אולי אתה ד"ר יכול להדריך אותי מה לעשות איזה כדור לקחת מתי ובאיזה מינון להרגעת הבחילות כדי שאוכל לאכול יותר טוב וכדי להרגיע קצת את החרדה אשמח לקבל גם עצות מכם תודה רבה אלי.

שלום אלי. אני מכירה את התחושה של הבחילה הנוראית שאי אפשר לאכול מרוב פאניקה, וגם את החרדה המשתקת,שמרגישם אותה לפעמים כל הזמן ללא הרף. זו חרדה מוגברת. דבר ראשון תנסה לא לדאוג. אף1 לא יאשפז אותך בגלל חרדה,גם לי היו מחשבות כאלו,וסביר להניח שזה חלק מהחרדה.עדיין אין חוק :-)נגד זכותו של אדם לפחד או לסבול-כל עוד כמו שציינת,אינך מזיק לאיש,ואתה אדם נורמאלי.כך שאין לך מה לדאוג מזה. אל תיתייאש מהתרופות ,עובדה שהפקסאט עזר לך והרגשת טוב{וזה מעולה שזה עזר לך},ובקשר לכך שהמצב חזר תתיעץ עם הרופא שלך מה לעשות...אולי יש צורך להעלות מינון,או משהו אחר. אבל תמיד תמיד תזכור שהחרדה והדיכאון הם דברים זמניים,והוכחה לכך שיכול להיות גם טוב-כבר יש לך. אני יכולה להגיד לך,שבד"כ כשמרגישים רע,מתחילים גם להיבהל לגביי הכל... לחשוב מה יהיה,לדאוג בקשר לכל דבר...אם זה לגביי יכולת העבודה,לגביי החיים,להרגיש שנופלים למין "תהום". אבל אפשר לנסות להירגע,ולהבין שזה המצב כרגע,שאף אחד לא מכוון לך אקדח לראש ולוחץ עלייך להרגיש מייד טוב,ולהתגבר מייד על הכל,ובעיקר לנסות לחשוב חיובי. כי בנוסף לתרופות...כמה שתצליח להיות יותר חיובי-ככה גם הדברים סביבך יהיו ליותר חיוביים. זה נשמע קלישאה,אבל במקרה היא נכונה. צריך להשלים עם זה שכרגע זה ככה-הכי נורא בעולם,לא לקבל את זה-אבל להשלים עם זה וללמוד להתמודד עם "הרע". תנסה כמה שאתה יכול לומר לעצמך שזה לא נורא שאתה מרגיש כך עכשיו כי יהיה בסדר,כי אתה לאט לאט תלמד להתגבר ולהתחזק. ואם תיפול-אתה תקום עוד הפעם. אני יודעת מה זה להרגיש הכי קטן וחלש בעולם. אני יודעת שזה עצוב ומפחיד,לפעמים אפילו ברמה בלתי נסבלת. אבל גם כשאנחנו קטנים וחלשים,יש בנו המון כוח,ואני לא מאמינה שהחרדה הופכת אותנו ליותר "חלשים",כל מי שחווה חרדה וייחשוב על כך-יידע שהוא הבנאדם הכי חזק בעולם.שהוא שורד סבל הרבה יותר חזק ממה שרוב בני האדם חשו בחייהם-וזה מראה שיש את הכוח. יהייה בסדר.

אלי שלום, ראשית תרגע באמת קח איזה ואבן קלונקס או משהו ברצינות. אתה כנראה ממש בהתקף של פניקה וחרדה חזקה. לא מאשפזים אף אחד במצבך ןבטח לא בגלל שציפרמיל או פאקסט לא השפיעו. יש כאן אנשים שלוקחים כדורים חזקים יותר נגד דכאון כמו רמרון ,אפקסור, איקסל וכו' והם בטח לא מאושפזים או אושפזו. רק תרגע יניב

שלום לכולם להלן מקרה שקרה לי אצל פסיכיאטרית מובילה . מה שקרה בפגישה עצבן אותי מאוד, וברצוני לדעת איך לפעול הלאה. ובכן, שמי תמיר אני באמצע שנות ה-20 לחיי, ולא מסתדר במיוחד עם העולם (אם ניתן לנסח זאת ככה). שני הורי, שאיתם יש לי סכסוכים רבים, בקשו את עזרתו של קרוב משפחה, והוא מצידו פנה לפסיכיאטרית מובילה ונחשבת מאיזור המרכז. הורי והקרוב הלכו לפגישה, וכעבור שבוע אני הלכתי ביחד עם אותו קרוב. אני לא בטוח אם היה זה הקרוב או הורי ששילמו על הפגישות (בכסף רב, יש להניח). ובכן, קבענו פגישה לשעות הערב, ובאיחור של מספר דקות הגענו למשרדה של הפסיכיאטרית, ששוכן במעון טיפולי באיזור המרכז. דפקנו על הדלת, ונכנסנו. למרות שהיה זה כבר זמן הפגישה, הפסיכיאטרית לא נכחה. אז ישבנו וחיכינו. כל אותו הזמן היה אפשר בקלות לעיין במסמכים רפואיים מפורטים על בני-נוער שמטופלים במעון, שנמצאו על שולחן העבודה. כעבור מספר דקות עבר בסביבה אחד העובדים, וכשהערתי את תשומת לבו לעובדה שמידע רפואי חשוף, הוא ביקש שנחכה בחוץ, ונעל את המשרד. כעבור רבע שעה הפסיכיאטרית הגיעה. בתחילת הפגישה בקשתי מקרוב משפחתי לצאת - זאת כיון שהרגשתי לא נוח במחיצתו. רציתי להישאר לבד עם הפסיכיאטרית כך שאוכל לשפוך את לבי. הקרוב הסכים ויצא לחכות על כסא בחוץ. ובכן ישבנו ודברנו כ-50 דקות, ובסיום הפגישה הזמינה הפסיכיאטרית את הקרוב, על מנת לתת את חוות דעתה בנוגע לאופן בו הוא והוריי יתיחסו אליי. הוא נכנס בחיוך ואמר ששמע את כל מה שנאמר בשיחה דרך הקיר. כששאלתי את הפסיכיאטרית אם זה יכול להיות היא ענתה שכן, ושאפשר לשמוע דרך הקיר. נדהמתי. אני הרי בקשתי להיות לבד איתה, ושקרובי יצא מן החדר. היא השיבה שמלאה בדיוק את בקשתי. כששאלתי אותה אם זה דבר הוגן - היא הרי ידעה שאפשר לשמוע את תוכן השיחה - היא השיבה שאין זה משנה, אחריותה מתמצה לגבי כתלי המשרד ואין היא אחראית לגבי מה שקורה בחוץ. כשבקשתי שהקרוב ייצא היא הסכימה, ובכך מבחינתה העניין היה סגור. ובכן - עוד יותר נדהמתי. זה נכון שלא אני הוא זה שמשלם על הטיפול. אבל כשאני יושב עם פסיכיאטר ומדבר איתו, אני מצפה שישמור על סודיות מוחלטת, אפילו אם קרוב משפחתי או הוריי משלמים. ויותר מזה - ברגע שבו אני מבקש שקרוב משפחתי ייצא החוצה יש כאן יותר מרצון שהוא יהיה פיזית בחוץ - יש כאן רצון שהוא לא ישמע את תוכן השיחה. אני יודע שלא בקשתי במפורש במלים "אני לא רוצה שהוא ישמע" - אבל הכוונה שלי הייתה ברורה. ובכן, אני כרגע רותח מזעם. אמרתי בשיחה דבר או שניים שלא רציתי שייצאו החוצה. וכעת תדות לאותה פסיכיאטרית הם ידועים לכל. מה שרציתי לשאול הוא האם מה שעשתה אותה פסיכיאטרית הינו דבר לגיטימי, ואם לאו - האם ישנה איזושהי כתובת שם אני יכול להתלונן עליה. תודה מראש על התשובה תמיר

תמיר, נשמע לי חוויה מזעזעת ביותר.. ואני בטוחה שהיא פגעה בך מאוד.. אם זאת נראה לי שהדבר הנכון פשוט לא ללכת לאותה אשת מקצוע יותר, דווקא מכיוון שיהיה קשה לבנות איתה מערכת יחסים של אמון לאחר תחושת העלבון והזלזול שתיארת. לדעתי, גם אם תתלונן עליה לגורם כלשהו, זה כבר לא ישנה את מצבך.. וקרוב לוודאי שגם לא ישפיע עליה יותר מההשפעה שכבר היתה, בדברים שאמרת לה לגבי הפגיעה בפרטיותך.. אמרת שהיא עובדת בסוג של מוסד, אם כך אולי כדאי לכתוב מכתב למנהל המוסד ובו תתאר את בעיות המבנה שגורמות לפגיעה בפרטיות.. יותר מזה קרוב לוודאי שלא ניתן יהיה להשפיע, אבל בכל מקרה, אני חשה צער על התחושה הגרועה שלך.. מקווה שזה לא ייאש אותך מלפנות לעזרה מקצועית נוספת בעתיד...

כי היחס ממנה היה בלתי הוגן ןבלתי אתי בעליל!!

האם כדורים נוגדי דכאון אומורים לרפא את הדיכאון או רק להשכיח?

שלום, זה בדיוק ההבדל בין תרופות מעוררות ותרופות נוגדות הדיכאון. התרופות המעוררת כמו אקמול שרק מוריד חום, הן מעוררות ו"משכיחות" את הדיכאון. התרופות נוגדות הדיכאון פועלות ממש נגד הדיכאון ומבריאות. בשלב השני הן מאוד יעילות גם במניעה של חזרת הדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אימי, בשנות ב 50 לחייה סובלת מדיכאון כרוני. היא אף פעם לא היתה אצל רופא. אנחנו התייעצנו עם רופא פסיכיאטר, סיפרנו לו את אורך חייה ואת כל הפחדים שלה (בקיצור כל מה שמתבטא כלפי חוץ). הרופא אמר שמדובר בדכאון כרוני ושיש לך טיפול תרופתי. הרופא, כמובן, אינו מוכן לתת מרשם מבלי שיראה אותה. הבעיה היא שאין שום דרך להכריח אותה (או לשכנע) ללכת לרופא (אפילו רופא משפחה) ואי אפשר להביא אנשים הביתה (זה גורם לה ל"קריזות" שיכולות להימשך ימים). אנחנו מאוד מיואשים ורוצים לעזור לה. אולי יש לך הצעה כיצד ניתן לפעול במצב כזה (הבעייה שלה קיימת הרבה שנים והחמירה מאוד ב 8 השנים האחרונות). תודה על תשובתך).

לאלמונית אכן זו בעיה קשה ולא תמיד יש פתרון. האפשרות היעילה היחידה היא לחזור ולהביע דיעה זו בנחישות ובאסרטיביות רבה ככול הניתן. רצוי גם שקרובים נוספים יאמרו את אותו הדבר, אחיותיה, אמה וכך הלאה. לא להתייאש ולהמשיך לאמר את אותו הדבר עד אשר היא תסכים לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום....כשאני סובלת מדכאון אז זה מיתבטא חוץ מכל הסימטומים האחרים והידועים גם במחשבות ובפחד על המוות והזיקנה ועל להישאר לבד כאישה מבוגרת עם הדכאון, וליפעמיים עד כדאי כך שאני חושבת על זה שהנשמה שלי אחרי שאני ימות תהיה בדכאון...אני אציין שאני בת 27 ...צעירה, האם המחשבות הללו הם סימן לשגעון גדלות ולמחשבות כפיתיות ברמות גבוהות ושרק אני חושבת על זה בכל העולם?

לדנה לא הבנתי כלל היכן יש כאן מחשבות גדלות? אבל מחשבות האופייניות לדיכאון בהחלט ישנן כאן. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני סובלת מבעיה כפייתית, ופסכיטר רשם לי רסיטל שהלכתי לרופאת משפחה היא ביקשה עוד מכתב. מפסכיטר. למה אני צריכה לקבל את התרופה ? האמת אני לא אוהבת ללכת הרבה אצל פסיכיטר ובגגל זה עדיין אחרי 6 חודשים עדיין לא קיבלתי את התרופה רציתי לדעת מה החוק הזה ולמה בקופת חולים כללית מבקשים את זה ומקשים עלינו ? בבקשה תשובתך.

לשרה לא הבנתי בדיוק, מקובל שפסיכיאטר רושם מכתב לרופאת המשפחה על המצב והמלצה לטיפול ולא מספיק מרשם. כך שאם הרופאה בקשה מכתב כדי שתבין היא רופאה אחראית ומבקשת את מה שהיא צריכה לקבל. עם זאת אין חובה ללכת לפסיכיאטר, אפשר להתקשר אליו טלפונית ולבקש ממנו להשלים את מה שהחסיר ולשלוח מכתב לרופאה. חבל על הזמן שאינך בטיפול כבר היית יכולה להרגיש הרבה יותר טוב. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לדעת מה ההבדל בין מאניה דיפרסיה לדכאון ןהאם הם חופפים זה לזה או שלא? והאם דכאון יכול לגרום למאניה דיפרסיה או לשגעון ?

לעלום מאניה דפרסיה או הפרעה דו-קוטבית כשמה כן היא. לעתים מצבים של מצב רוח מרומם באופן מוגזם ולעתים מצב רוח ירוד ודיכאוני באופן מוגזם. לכן הדיכאון עלול להיות דיכאון בלבד (הפרעה חד-קוטבית), או כחלק הדיכאוני של מאניה דפרסיה. אבל לאבחון של הפרעה דו-קוטבית חייבת להיות אפיזודה של מאניה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום...מה ההבדל בין קסנקס ולוקנס לבין כדורים כמו רסיטל וציפרמיל .... מה ידוע הכי יעיל לדכאון? בעבר השתמשתי ברסיטל ולא עזר לי הכדור. ושאלתי השניה האם כדור הרגעה יכול לעזור שאני חשה בדכאון (שמופיעה לי רק בערב ובלילה). תודה

תרופות כמו קלונקס או קסנקס במינון יומי של 1-2 מ"ג ליום יכולות לעזור בטיפול כי הן מאד מרגיעות אבל זה איננו תחליף לתרופה נוגדת דיכאון. קיימות תרופות רבות ונוספות שניתן לנסות כמו פרוזק, סרוקסט, אפקסור ועוד שאותן צריך לקחת כל יום למשך חצי שנה לפחות (בד"כ יותר). כאשר את מרגישה לא טוב בערב או בלילה אפשר לקחת קלונקס או קסנקס כי ההשפעה שלהן היא מהירה (תוך חצי שעה בממוצע).

לקים אני מצטרף לדבריו של דור והייתי ממליץ שתגיע לאבחון מסודר ואחרי שתהיה אבחנה לחשוב על האפשרויות הטיפוליות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני בת 27 וסובלת מדכאון כבר כמה שנים, המצב הוא שהדכאון מופיע רק בערב ולא במהלך היום, במהלך היום אני מרגישה טוב מאוד ובערב אני מרגישה בדכאון וכל המחשבות הרעות מופיעות,ומחשבות כפייתיות של פחד מהחיים ומהעתיד ופחד מהזיקנה ומהמוות קשה לי להירדם ויש לי צמרמורות לפעמייים והכל ניראה שחור...אבל ביום כאילו אני מישהי אחרת, יש בי אנרגיות ואני מתפקדת טוב ומרגישה טוב מאוד, בעבר לקחתי רסיטל אבל זה לא ממש עזר...כלומר לא היה ממש שינוי והפסקתי, כשביקרתי אצל הפסיכיאטר אז הוא היה דיי אטום ולא ממש ידע מאיזה דכאון אני סובלת, הוא אפילו פתח איזה ספר בכדאי לבדוק וכל זה בנוכחותי. אני כבר שנים שרוצה להתחיל ללמוד אבל מפחדת שלא אוכל לתפקד בשעות הערב ולא אוכל ללמוד. האם יש כדור שאני יכולה לקחת בשעות הערב כשאני מרגישה רע? אני ממש מרגישה שהדכאון הזה שתופס אותי בערב משבש לי את החיים וקשה לי מאוד להגיע להחלטות לגבי העתיד שלי ולממש אותם, אני מרגישה שביום אני בנדם אחר ובלילה אני בנדם אחר, אני אוסיף שיש ערבים שאני כן מרגישה טוב ויש איזה שבועיים בחודש שאני מרגישה רע בלילה/ערב . אני הודה לך אם תתיחס למיכתבי ותמליץ לי מה לעשות וכיצד אתה מגדיר את מה שעובר עליי. תודה רבה

שלום, לפי התיאור הדברים מזכירים את מה שקראו בעבר דיכאון נאורוטי והיום נקרא דיסטימיה. כאשר ישנו קונפליקט נפשי פנימי, בבוקר יש כוחות ואפשר לתפקד, אבל צריכים להשקיע הרבה מאוד אנרגיה, בערב כבר מתעייפים ואז הדיכאון בולט יותר. הטיפול הקלאסי לבעיה זו הוא שיחות, עם זאת כיום יש יותר ויותר אנשים שנוטלים גם טיפול תרופתי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, מזה מספר חודשים אני יוצאת עם בחור בגיל 35, מהיכרותי איתו למדתי להבין שהבחור סובל מבעיות נפשיות, אך ניתן לציין שאפשר לנהל חיים סדירים איתו אך אמנם רצופי בעיות. הבחור לא ציין בפני מעולם על בעיותיו הנפשיות. מהרגע הראשון שיצאתי איתו שמתי לב לכך שהוא שותה תרופה באופן קבוע (בסתר כמובן) ושם התרופה היא NOVARTIS CIPRAMIL, אני יודעת שתרופה זו היא בכדי למנוע דיכאון. יש לי מספר שאלות ברשותך אשר אני מעוניינת לקבל תשובות: 1. האם קיימת סכנה כלשהי לי או לבחור? 2. מהן תופעות הלוואי כאשר לוקחים תרופה זו וכאשר לא לוקחים אותה (זאת אומרת בנאדם שזקוק לה)? 3. האם קיים קשר בין הדברים שציינתי לבין זה שאין לו חשק לקיים יחסי מין באופן סדיר ( פעם בשבועיים )? 4. האם קיים קשר לכך שהבחור הוא מאוד מאוד אינטליגנט (כמו לדוגמה אלברט אינשטיין אשר סבל מבעיות נפשיות)? 5.האם יש סיכוי שהוא סובל מ BIPOLAR (מכיוון שקראתי הרבה על הנושא ונראה לי שיש מספר תופעות אשר מתאימות להתנהגותו)? האם מי שסובל מ BIPOLAR יכול לשתות את הכדורים שציינתי למעלה? 6. האם יכול להיות שכל זה קשור בחינוך נוקשה מאוד שקיבל מאביו? אני רוצה לציין שלמרות כל התופעות שציינתי לגביו הוא איש עסקים מוצלח ביותר. אני מתנצלת על השאלות הרבות, אך אני מיואשת ומעוניינת לדעת את האמת, אין לי עוד למי לפנות כי אני לא נמצאת בארץ. תודה רבה ויום טוב לכולם!!!

אז ככה: 1. הכדור ציפרמיל הוא לא זה שחס וחלילה יכול לגרום סכנה לך או לעצמו. הכדור עצמו הוא בסך הכל כדור שמטפל בנושא חדרות ודיכאון. הכדור לא ייעשה אותו אנס, רוצח או משהו קיצוני שכזה. אם האדם הוא בחור טוב ונחמד מטבעו,הכדור לא ישנה אותו. את יכול הללכת ברחוב או להכיר אנשים שלוחים כדורים מסוגים כאלה ובכלל לא תדעי שהם לוקחים אותם. 2. תופעות הלוואי הם קורות רק בהתחלה (כאבי בטן,שרירים,ראש) ואם הוא לוקח אותם הרבה זמן אז אין תופעות לוואי משמעותיות. 3. קיים קשר בין החשק המיני לבין הכדורים שהוא לוקח. נכון להיום הוא יכול לקחת כדור קצת יותר טוב שקוראים לי ציפרלקס שהוא כדור הכי מתקדם מבין הכדורים נוגדי דיכאון וחדרות. כמו כן לגבי הנושא המיני. לכל דבר יש יתרון וחיסרון. אם הבחור גומר מהר אז הכדורים גורמים לו להמשיך לקיים יחסי מין מבלי לגמור מהר, ם הוא עד עכשיו לא גומר מהר אז זה ימשיך להאריך לו את זמן השפיכה (זה מדובר על כדור ציפרלקס). 4. זה שהוא אינטיליגנט זה בזכות עצמו ואין שום קשר למה שקורה לו. 6. אם זה קשור לאביו - רק הוא יוכל לדעת. תראי, חרדות ודיכאון זה דבר שכיח מאוד בעולם. נכון שפעם הכל היה בסתר וביישנות, אבל הנושא הפסיכיאטרי התקדם מאוד מאוד בשנים האחרונות ואסור להתבייש להזניח. האם היית מעדיפה מישהו שכל הזמן עצוב וחרד לעצמו או מישהו שמתנהג כרגיל ובסה"כ לוקח כדור לטיפול בבעיה שלו? תחשבי שזה כמו כדור לטיפול בלחץ דם או כולסטרול או משהו כזה. לפי שאלותייך ועקב כך שראית אותו לוקח את הכדור את מנסה לחפש ולשאול את עצמך דברים שקשורים בו ובסופו של דבר יפגע בזוגיות שלכם. בתור דעה אישית, אני חושב שאת אמורה לעודד אותו, להגיד לו שראית שהוא לקוח בסתר את הכדור וזה בסדר, אין מה להתבייש ושהבנת שהוא סובל מ... ואת תתמכי בו ותישארי לצידו מתי שיצטרך. בכל מקרה זה רק דעתי ואשמח לתגובה ולדעתך.

ציפרמיל מיועד לטווח רחב ביותר של הפרעות נפשיות ולא רק לדיכאון. נותנים אותו גם לבעיות אחרות כמו התקפי פאניקה, חרדה כללית, התנהגות אובססיבית, בעיה בשליטה על דחפים, תסמונת קדם ווסתית (אצל נשים) ועוד הרבה. בגלל המגוון הרחב של ההפרעות שבגינן נרשמת התרופה אי אפשר לדעת ממה הבחור סובל. את יכולה רק לשאול אותו, לדבר איתו על כך בחופשיות ובמידת הצורך גם לבקש פגישה עם הפסיכיאטר שלו. התרופה לא מיועדת ל-"מחלות נפש" [במידה וזאת התרופה היחידה שהוא נוטל], אבל היא כן מיועדת להפרעות נפשיות בדרגות חומרה שונות ולאנשים שונים עם פרופיל פסיכולוגי אישיותי שונה. האישיות של האדם שאת נמצאת איתו חשובה יותר מהתרופה שהוא לוקח.

קודם כל תודה רבה אייל ודור, אם לפני כן לא חשבתי לדבר עם הבחור כרגע אני מתחילה לחשוב בחיוב על האפשרות של דיבור על הנושא . אייל- אני מבינה שכיום ישנם הרבה אנשים אשר נוטלים תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, אך שאלתי היא האם לא קיים סיכוי בעתיד לאיזה שיבוש מסויים במערכת העצבים שלו או במוח? מה שאני מנסה לומר האם עדיף לי "לא להכניס את הראש למיטה חולה" זו? האם אתם יודעים לאיזו קבוצה משתייכים כדורים אלו(NOVARTIS CIPRAMIL)? לגבי המין- הוא גומר מהר למרות הכדורים אך זו לא הבעיה, הבעיה היא התדירות. האם יכול להיות אדם אשר סובל מביפולר ושותה תרופה זו או שתרופה זו מיועדת אך ורק להפרעות נפשיות? דור- יש שני דברים שציינת התנהגות אובססיבת ובעיה בשליטה על דחפים אשר אני שמה לב שהבחור סובל מהן, השאלה היא אם הוא נוטל את התרופה ועדיין אני שמה לב לכך שהוא סובל משני הדברים הללו מה זה אומר? (שהתרופה לא עוזרת, שהתרופה לא עוזרת ב-100 אחוז). ושוב תודה רבה לכם, אשמח לתגובה

שלום גיסתי סובלת מאנורקסיה בצורה קשה ביותר רציתי לדעת האם זו בעיה נפשית שיש בה איזשהו גורם תורשתי או שמעידה על מועדות לבעיות נפשיות תורשתיות תודה

באנורקסיה קיימת אמנם הפרעה בשיפוט המציאות אבל בתי המשפט בארץ פסקו שזאת איננה מחלת נפש ואי אפשר להפעיל את החוק לטיפול בחולי נפש-1991 על חולי אנורקסיה במידה וזאת האבחנה היחידה או העיקרית. ישנם מרכזים רפואיים (כמו הדסה בירושלים) שהיחידה להפרעות אכילה נמצאת דווקא כחלק ממחלקה פנימית ולא פסיכיאטרית. הרבה פעמים מבחינים בהפרעת אישיות נרקסיסטית אצל נשים שסובלות מאנורקסיה. במקרה של בולימיה יש דווקא שכיחות גבוהה של הפרעת אישיות גבולית. ספק רב אם יש למחלה גורם גנטי משמעותי שניתן להוכיח אותו במחקרים.

תודה לדור, אני מצטרף לכל מה שנאמר. הידש

שלום דר הידש שמי רמי והייתי רוצה לדעת מה הסיכונים בלקיחת קלונקס באופן קבוע למשך של שבעה חודשים , הייתי רוצה לדעת במה מלווה הגמילה באיזה תחושות והאם יש אנשים שלא הצליחו להיגמל והאם 1.5 מ"ל זה רבה ליום אחד בלילה ( ע"פ המלצת הרופא ) אודה לך אם תצליח לענות על כל השאלות בתודה מראש והערכה על המאמץ שאתה משקיע בפורום רמי

ברשותך שאלה נוספת , מה ההבדל בין קלונקס לקסנקס ועל מה אתה ממליץ יותר לחרדות .

ניתן לקחת עד 2 מ"ג ליום ללא תופעות לוואי משמעותיות. הגמילה נעשית ע"י הפחתה של 25% מהמינון כל שבוע-שבועיים או יותר איטית- הפחתה של 12.5% מהמינון כל שבוע-שבועיים ואז אין תסמיני גמילה. קח בחשבון שהבעיה הבסיסית שבגינה הטיפול ניתן לך יכולה לחזור אחרי הגמילה כי התרופה איננה מביאה לריפוי. בד"כ תרופות הרגעה מיועדות לנטילה חד פעמית או לנטילה רצופה לתקופה קצובה של עד 4 שבועות.

תודה לדור, אני מצטרף לדבריו הידש

לד"ר הידש ולחברי הפורום, אומרים לי הרבה פעמים שיש לי יכולות משחק מעולות,זאת למרות שמעולם לא למדתי משחק ולא ממש התעניינתי בו....אפילו מישהו שמלמד בבית צבי אמר לי את זה וחברה שלי שלומדת משחק ואני לא אומרת את זה מתוך השווצה או התגאות- עד שאמרו לי את זה לא היה לי מושג כי אני פשוט לא שוויצרית- אני דווקא מאוד ביישנית... ועד כאן הכל טוב לפני שנה אחת מחברותיי,אותה אחת שלומדת משחק אמרה לי שאני ידעת לעשות מצויין מבטים שטניים/מרושעים/אחר ובכל פעם שאני מדגימה בפניה היא אומרת לי שזה מאוד מפחיד ושאני אפסיק ...וגם ידיד אחר שלי אומר לי את זה- הוא אומנם לא פוחד, אך אומר שיש לי מבטים כאלו ערמומיים... ועד כאן גם הכל טוב - אני טובה בהבעות פנים....אולי. העניין הוא שנסיתי להדגים לעצמי את המבטים האלו מול המראה - ונבהלתי....! איך זה יכול להיות שאני נבהלת מהבעות שלי? ואיך זה שאני מסוגלת להן, אני לא אדם ערמומי ומרושע או כל דבר אחר...אני אוהבת חיות,ואני מאוד נחמדה ואני אוהבת אנשים ואין לי התפרצויות אלימות מכל סוג שהן,אני חייכת הרב וצוחקת המון והאם כבר אמרתי שאני אפילו ביישנית...? חשוב לי להוסיף שזה לא קשור למראה שלי- ושוב אני אומרת מה שאומרים לי הרבה-אני נחשבת למישהי שבלשון המעטה אין לה בעיה מבחינה חיצונית..... כשהסתכלתי במראה בנסיון להבין על מה כולם מדברים זה היה כמו להסתכל על צד שמעולם לא הכרתי...מעין תחושת זרות כזאת...כאילו כל המראה שלי משתנה תוך שניה למשהו אחר... האם זה אומר שיש בי משהו רע:(? אני יודעת שאני בנאדם טוב! פחדנית כרגיל דניאלה

לדניאלה אכן מי שבאמת יודע לשחק בתיאטרון חייב למצוא את הצדדים השונים בעצמו, לפעמים זה ההומור, לפעמים הטרגדיה ולפעמים הרשע. אבל לדעתי הדברים שאת מתארת אינם משחק אלא יותר חיקוי, בחיקוי אין צורך להכנס לדמות אלא לעשות מבחוץ כמו משהו אחר. כמובן שיש צורך גם לכך לא מעט כשרון. אבל יש הבדל בין משחק לבין חיקויים. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש, ועם חברתי שלומדת משחק אני עושה ממש סצנות כשהיא מתכוננת לתפקיד כלשהו מעולם לא חשבתי שאני שחקנית או אפילו חקיינית... אני סתם נהנת להשתעשע עם זה למרות שלפעמים זה קצת מלחיץ... דניאלה

שלום כשבוע לערך יש לי תיקתוקים באף (בצד הימיני של האף מבחוץ), זה בא והולך מה זה יכול להיות? תודה

לרות בדרך כללמדובר בהתכווצויות לא רצוניות של השרירים, אשר יתכן וקשורים למתח וחרדה. כמובן שצריך לראות זאת. כל טוב דר' גיורא הידש

האם ללכת ברגל בשעות הערב יכול לתת מרץ לגוף ולא תהיה אפשרות להרדם בגלל הליכה. ועוד דבר הרופא שלי טוען שבמצב שלי אין בעיה לכתוב מכתב ממה אני סובלת אבל הוא טוען שאלפי אנשים עם כדורים וכדורי הרגעה הולכים לעבודה במצב כזה הרי התמיכה שאני אקבל לא באה מכיסו הפרטי אז מה אכפת לו לרשום לי מכתב שאני לא מסוגלת לצאת למסגרת תעסוקתית וזה נכון אני תשושה מהכדורים ועייפה גם בשעות היום ורוב היום אמא שלי באה לעזור לי עם הילדים. מה אתה ממליץ לי לעשות? תודה

היי גלית, אני חושבת שהליכה ברגל יכולה להועיל הרבה יותר מאשר להזיק. אולי תתעייפי יותר ותוכלי לישון טוב יותר, ובכלל קצת פעילות גופנית לא מזיקה משום בחינה נפשית, להיפך. בנושא השני נדמה לי שעם כל הצער, הרופא שלך צודק. אכן אלפי אנשים יוצאים לעבוד כל יום עם כדורים ומתפקדים יופי. אני חושבת שאין לו בעיה עם הכיס שממנו יוצא הכסף אלא עם יושרו המיקצועי ואת צריכה דווקא לשמוח שהוא חושב שאת במצב שבהחלט יכולה לעבוד ולתפקד כי אחרת באמת היה לך ממה לדאוג. נדמה לי שהנושא של הקיצבה תופס מקום מרכזי מדי ואני באמת חושבת שהסכום שתקבלי יהיה סימלי לחלוטין אם בכלל, הוועדות היום מקשות מאוד וחשדניות מאוד. לעומת זאת, נדמה לי שעם כל הקושי כדאי אולי בכל זאת לנסות ולשבור איכשהו את מעגל הקסמים הזה שקצת מזין את עצמו ולהחליט לחפש עבודה שיכולה להתאים למגבלות שאת מציינת. אולי אפילו עבודה התנדבותית כלשהי? אני חושבת שאם תהיי במצב של עשייה מסויימת תוכלי להרגע קצת מהמחשבות על החרדות ולהתאוורר קצת מהטיפול בילדים שרק זה בפני עצמו יכול להתיש לחלוטין. נדמה לי שיש לך יותר כוחות ממה שנראה לך כרגע ואת צריכה למצוא את האנרגיות לנתב אותם לדרכים הפרודוקטיביות יותר. לילה טוב, דנה

לדנה תודה רבה לך אני חושבת ההיפך ממה שאת חושבת אני נוטלת כל יום מרוניל 225 מ"ג וקלונקס 1.5 ואני חושבת שאי אפשר לתפקד מחוץ לבית בגלל שהגוף מתעייף מהר ופוגע לי בזיכרון שאני לא זוכרת מרגע לרגע איפה שמתי דברים מסוימים אני מאד מתושתשת לכן אני זקוקה לעזור בבית מבחינה כלכלית ואין לי אפשרות לצאת לעבוד התנדבות לא מביאה שכר. אני גם מתעוררת נורא מוקדם כל יום ב- 5.30 בבוקר ואז בשעות הצהרים אני זקוקה לשעתיים או שלוש של שינה ואז אימי מגיעה כדי לטפל בילדים זה לא מה שאת חושבת קשה לי מאד. טוב זהו תודה לכם אל העזרה גלית

תגישי תביעה לביטוח לאומי ותצייני שם שאת בטיפולו של ד"ר XXX והם כבר יפנו אליו בשביל לקבל חוות דעת לגבי מצבך. הוא חייב למסור אינפורמציה למוסד לביטוח לאומי. צריך לזכור שנכות נפשית היא כמו כל נכות אחרת ולא מדובר בעצלנות של מישהו שלא רוצה לעבוד. יש הבדל בין נכות רפואית לנכות תיפקודית לעניין הזכאות לקיצבה. את צריכה לענות על שני הקריטריונים. חוות הדעת של הרופא שלך מאד חשובה. הוא בכל מקרה יצטרך לכתוב להם את דעתו גם אם עכשיו הוא מנסה להתחמק מכך.

לגלית אכן חשוב מאוד לקבל את הסכמת הרופא שלך לצעד שאת עומדת לעשות. יתכן והוא חושב שדווקא היציאה מהבית תשפר את מצבך ואם תתאמצי אז תוכלי להתחיל ואחר כך תקבלי כוחות להמשיך. כמובן שאת יכולה לשוחח אתו על כך ויתכן והוא ישנה את דעתו. כפי שנאמר בלי קשר לעמדתו של הרופא את יכולה להגיש את התביעה לב. לאומי ועד שתגיעי לועדה ממילא יעבור זמן רב. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר היקר שאלתי : אני מטופל בתרופה מקבוצת ה- ssrni כבר כמעט שנה התחלתי עם איקסל ועברתי לאפקסור אך בשניהם יש לי תופעות לוואי מציקות כמו : הפרעה בתפקוד מיני והשמנה שמעתי לאחרונה על תרופה בשם ציפרלקס שידוע לי שהיא מהמשפחה השנייה , אך כמו שהבנתי תופעות הלוואי שלה מועטות מאוד והיא נחשבת לתרופה הכי חדישה מה דעתך על מעבר לציפרלקס האם זה יהיה צעד חכם? תודה

לדן תופעות הלוואי שתיארת קשורות להשפעה של האפקסור והאיקסל על הסרוטונין, כיוון שהאיקסל פעילה יותר על הנוראדרנלין הרופא פנה לעבור לתרופה זו. לכן מהבחינה התיאורטית אין טעם לעבור לתרופה הפועלת רק על הסרוטונין כמו הציפרלקס. עם זאת כל אחד מגיב אחרת לכל תרופה ואין הכרח שלתרופה יהיו תופעות לוואי אצלך, לכן אף פעם אי אפשר לדעת מראש את התגובה אצל אדם מסויים. בהצלחה דר' גיורא הידש

ערב טוב רציתי לשאול לגבי תרופה חדשה ויפאקס (כתחליף לונלה) האם יש ויפאקס בשחרור מושהה? והאם היא יעילה כמו האפקסור xr תודב רבה

ויפאקס מאד חדשה ואין איתה כ"כ ניסיון. הוונלה נמצאת בשימוש זמן רב יותר והיא יותר מוכרת לרופאים. יש גירסאות שונות של שיחרור מושהה גם בגנריקה אך למיטב ידיעתי הן אינן כלולות בסל הבריאות או בסל של קופות החולים. קופ"ח מאוחדת היא היחידה שמספקת אפקסור XR (מקורי) עם השתתפות עצמית של 50%. שאר הקופות מספקות רק גנריקה (קיימים שלושה סוגים) ורק בשיחרור מיידי. בחלק מהקופות יש צורך באישור של פסיכיאטר מחוזי לקבלת התרופה.

לריקי כמובן שמהבחינה הפורמלית ואישור משרד הבריאות החומר הפעיל בתרופות זהה, עם זאת לעתים יש את הניסיון הקליני בהשוואה בין התרופות, אף פעם לא עושים מחקר של השוואה בין גנריקה לתרופה המקורית כי ההנחה היא שהתרופות זהות. דרך אגב, יש חדשות, אפקסור XR נכנסת למכבי ב 50% כל טוב דר' גיורא הידש

שלום במשך שנה אני מטופל בוונלה 150 מ"ג מאז עליתי 10 ק"ג והיד נטוייה...התרופה עוזרת לי מאוד אך איני מצליח להוריד משקל למרות דיאטה מסודרת ופעילות גופנית אני ממש מיואש מהמשקל ה"חדש" שאני צריך להתמודד איתו , ולכן לפני חודש על דעת עצמי החלטתי להוריד את המינון ל- 75 מ"ג בתקוה שזה יעזור אציין כי מצבי השתפר מאוד בשנה האחרונה ולכן חשבתי שאולי הורדת המינון לא תזיק ואולי תפחית גם את משקלי מה דעתך ד"ר תודה מני

למני לצערי איני כל כך אופטימי. העליה במשקל היא תוצאה מפעילות הוונלה על הסרוטונין במוח. לכן דווקא במינונים נמוכים ההשפעה היא על הסרוטונין והורדה במינון לא מפחיתה את פעילות הוונלה על הסרוטונין. כל טוב דר' גיורא הידש

במשך חצי שנה לקחתי ציפרלקס 10 מג' כדור אחד ביום . והרגשתי הטבה משמעותית הן בחרדות והן במצב הרוח. ועשיתי טעות .... כאשר הרגשתי טוב הפסקתי את הכדורים על דעת עצמי ולאט לאט הדיכדוך והחרדות חזרו אליי . וכעבור חודש התחלתי שוב לקחת את הציפרלקס אבל משום מה זה לא השפיע עליי. וכאשר דיברתי על זה עם הפסיכיאטר שלי הוא אמר "כדור שעזר פעם אחת עוזר כל החיים" ואמרתי לו שקראתי בפורום זה שתופעה זו קיימת תגובתו הייתה "אין דבר כזה" דר' הידש אשמח לתגובתך ותגובת הקוראים. בתודה מראש יוסי

ליוסי בעבר חשבנו כך שתרופה מתאימה לכל החיים. עם זאת עם הצטברות הניסיון לצערי התברר שאין זה כך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב ד"ר. אני בת 37 + 3 ילדים, נוטלת כ 4 שנים סרוקסאט ובמצבים קשים (כמעט ולא) קלונקס. ב - 4 שנים אלו העליתי במשקל 30 ק"ג, דבר נורא מבחינה אסטתית וסבל רב מבחינה בריאותית. לאחרונה עקב בעיית המשקל נוסף לחץ דם גבוה ואני כעת מטופלת בנורמיטן. שאלתי הראשונה האם פרוזק עדיף על הסרוקסאט ואני אולי יחזור למשקלי הקודם? שאלתי השנייה האם אין סיכון בשילוב נורמיטן קלונקס וסרוקסאט. אני נורא עצובה וצריכה עזרה. בברכה נירה

לנירה עליה כזו במשקל היא סיבה אפשרית לסיום הטפול במיוחד כאשר את בטיפול כבר ארבע שנים, כמובן שהחלטה הסופית היא שלך ושל הרופא המטפל. הפרוזק מעט עדיפה על הסרוקסט מהיבט זה אבל אין בכך ביטחון כיוון ששתי התרופות פועלות על הסרוטונין. אם להחליף הייתי חושב על תרופות מקבוצה זו הפועלות על חומר אחר במוח כמו האדרונקס הפועלת על הנוראדרנלין. אין בעיה בשילוב של התרופות שציינת. כל טוב דר' גיורא הידש