פורום פסיכיאטריה

היי אני לוקחת רמרון וציפרלקס מזה כחודש במינון מאד נמוך..(עדיין לא חצי). רציתי לדעת, לעיתים אני חשה כבדות ברגליים. כאילו הדם שם לא זורם טוב. האם זה יכול להיות החמרה של העוררות של הגוף שהייתה קודם? או שזה משהו שכדאי להפסיק בגללו את הכדורים? האם כדורים אלו ידועים כגורמים לבעיות בזרימת דם אצל חלק מהאנשים? כמו כן, האם הם יכולים לגרום לתופעת לוואי של רעד ביד? תודה

שלום, ככלל אני מעדיף תרופה אחת לבעיה אחת ולא שילובים. אבל לכל כלל יש יוצאים מהכלל. בודאי שהכבדות ברגליים אינה סיבה להחלפת הטיפול. דווקא הציפרלקס יתכן שגורמת לזרימת דםם טובה יותר ברגליים השפעה כמו של האספירין. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש בני נולד עם אטרזיה של הוושט, כל מהלך ההריון לקחתי פורוזק (פלוטין) 20 מ"ג ליום האם יכול להיות שלקיחת התרופה היא הגורם??

לשירי לפי מיטב ידיעתי לא. עם זאת תמיד ישנם דברים חדשים או תיאורי מקרה נדירים. כדאי לשאול במרכז הטרטולוגי בהדסה. כמובן שצריך לזכור שאטרזיה של הוושט עלולה לקרות אצל תינוק ללא כל תרופות. כך שרק הצטברות של מקרים דומים מראה על קשר בין תרופה מסויימת ובעיות אצל הוולד. כאשר תקבלי תשובה אשמח אם תעדכני אותנו. מזל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר. רציתי רק לספר שברוך השם עברו לי החלומות בלילה...... לאחר חודשים שהרגשתי שכל לילה מוצף ועמוס במיליון חלומות,ואף היתי מתעוררת לפעמים, אז כבר כמה ימים שיש לי שינה "נטולת" חלומות,והבנתי שזה פסיכוסומטי. שאם זה יעסיק אותי-סביר להניח שזה יהיה,אבל טוב לדעת שזה לא תמידי. ולמרבה ההפתעה... זה הפסיק דווקא כשנרגעתי מזה-והבנתי שזה שום דבר,והשלמתי עם זה. מוזר,אבל כשמבינים שלא יקרה כלום-אז גם הדברים נעלמים. למשל החרדה שהיתה לי מהזיות-נעלמה,וכבר אין לי את התחושה של:"אמאלה...אולי אני הוזה...." וזה גם בזכות זה ששאלתי אותך והרגעת אותי שזו חרדה ולא ייקרה לי כלום.זה ממש הועיל לי לספר על פחדים וחששות,ולשמוע שזה לא שיגעון,ולא כל מה שאני חששתי ממנו תמיד. זהו,רציתי רק לומר שאומנם אני מדיי פעם חוששת שייחזרו לי החרדות, אבל אני רוצה להגיד לך המון תודה שכאשר אני שואלת על כל מיני חרדות אתה מרגיע אותי ועוזר לי להבין שלא יקרה כלום. ולומר שזה עזר לי מאוד להתחזק ולהתגבר. אז תודה מכל הלב:-) {גם לכל שאר האנשים שעונים ועוזרים} יום טוב.

שאלתי היא- האם יכול להיות שרופא אחד קובע שאדם מבוגר (שלקה בדלקת בדרכי השתן וחום גבוה שגורם לבילבול) שהוא זקוק לאפוטרופוס! ואילו רופא אחר שבודק את אותו אדם 5 פעמים לאורךחודש וחצי מוצא שאותו אדם משתפר בהדרגה והגיע למצב שבו לא זקוק לאפוטרופוס, כנ"ל רופא שלישי מטעם המוסד בו שוהה האיש כדייר (בית אבות). ואז מגיע רופא נוסף (מטעם בית משפט) ואומר "אם הבן הוא זה שעושה כבקשתך הולך עבורך ולבקשתך לבנק למשל- זה אומר שהוא כמו אפוטרופוס, אז אתה זקוק לאפוטרופוס! אז כל מי שנזקק לעזרה מילדו- זקוק לאפוטרופוס!!!!????

שלום, כאשר אדם מבוגר חולה במחלה גופנית (כמו שתיארת), פעמים רבות ישנה ירידה קוגניטיבית והתפקוד יורד. בדרך כלל התפקודים הנפשיים חוזרים ומשתפרים אבל לא תמיד חוזרים למקום שבו היו קודם, תתכן ירידה. כפי שאני מבין את התיאור שלך הרופאים השונים בדקו את האדם בזמנים שונים וגם מסקנותיהם היו שונות. לכן המלצתי תמיד לא לקבוע כושר קוגניטיבי אחרי מחלה חריפה. כמו כן ישנם מדדים די אובייקטיביים ובעיקר מתבססים על מבחן שנקרא מיני מנטל MMSE, בנוסף גם הבדיקה הנאורולוגית חשובה. בדרך כלל אין הבדלים בין הרופאים אבל כאשר המצב משתנה בהחלט עלולים להיות הבדלים. כמובן שאדם הנעזר בבן משפחה עדיין יכול לשלוט בענייניו באופן מלא. כל טוב דר' גיורא הידש

לקארין אכן אמת גדולה אמרת, המטרה של הפחדים ממשהו הם להפחיד אותך, כלומר החרדה תמיד מוצאת את המושא אשר הוא מפחיד אדם מסויים, לעתים כאשר מבינים אז המושא פשוט מתחלף במשהו אחר. כלומר מטרת החרדה היא לגרום לחרדה..... לכן חשוב להביןשמדובר בבעיה וב"חרדה בלבד". כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם אולי תהיתם לאן נעלמתי אחרי שכתבתי כאן המון ומתוך כוונה להמשיך לכתוב כאן, כוונה שלא השתנתה כהוא זה. ובכן, הייתי מאושפז בשבוע האחרון. למעשה אני עדיין מאושפז, והבעיה הגדולה יותר היא שאני מרגיש לא טוב. למעשה אמרתי את זה לשותפים שלי- אמרתי להם שהייתי חולה באיזה וירוס ולכן אני לא כל-כך מרוכז, ושבגלל זה הלכתי לאבא שלי כדי שיטפלו בי- ככה שאפילו לא ממש שיקרתי. ואולי המאניה או הדיפרסיה שלי (אני כבר לא יודע מה מהם יש לי כרגע) הם אכן מעין סוג מסוים של וירוס. הרי הרופאים בעצמם מבולבלים- אז למה שאני אדע דברים בוודאות. מה שהאישפוז נותן לי, מלבד התרופות, זה הכרחה לאורח חיים מסודר, שזה משהו שממש אין לי בחיי היום יום שלי. האם התרופות עוזרות? לא יודע, אני לא בטוח אני מתייחס אליהם ולתופעות הלואי שלהם יותר כאל פלסיבו. כלומר תרופת דמה ותופעות לואי שהם דמה גם. (זה הכל במוח המעוות או הישר שלי) מצד שני, בטח עשו איזה מחקר סטטיסטי שאשר את כל העסק הזה, אבל גם לסטטיסטיקה אני מאמין בערך כמו שאני מאמין באסטרולוגיה ובפסיכיאטריה. מצד שני, אני מודה שהייתי חייב אישפוז, ואפילו שזה היה חייב להיות בכפייה כי מרצוני לא הייתי מסכים בשום אופן. ומי יודע מה כבר הייתי יכול לעשות? רוב הסיכויים שסתם הייתי עושה הרבה מהומה רבה על לא מאומה ומגיע לאישפוז בדרך פחות נעימה. (הגעתי לאישפוז בכפייה מתוך זה ש"התחרפנתי" מתוך החלטה מודעת במרפאה לבריאות נפש). ברור לי לגמרי שלא הייתי פוגע בצורה חמורה באף אדם, אבל אני לא לגמרי בטוח שלא הייתי מסכן את עצמי... כנראה שלא- אני מאוד אוהב את עצמי? (-; אז זהו, סתם, אתם (ומי אתם בדיוק?) הראשונים שאני משתף בזה- כי כאן נורא נוח לי לכתוב... ביי מיכאל

היי, טוב לשמוע ממך :-) למרות שאתה כותב שאתה מרגיש פחות טוב, אני חייבת לציין שאתה נשמע הרבה יותר טוב. יותר על הקרקע, יותר מאוזן ופחות היפר... נכון שאישפוז זה לא המצב האידיאלי אבל לפעמים זו הברירה היחידה. אני חושבת שההתחרפנות המודעת מראה שקצת חיפשת את המקום הבטוח שאתה נמצא בו עכשיו. תשמור על עצמך, דנה

מדהים עד כמה קלה היד על ההדק בכל מה שקשור לאישפוז כפוי. דבריו של הקרימינולוג פרופ' שוהם על אישפוז כפוי: http://www15.brinkster.com/grayart/stream/psychiatry.wmv או http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/7263606.wmv "יש דברים שהפסיכיאטריה צריכה להבין , שאסור לה להתעסק בזה ואחד הדברים זה אשפוז כפוי. מפני שזה פגיעה בנשמת אפו של האדם שזהו החופש שלו, וזה דמותו האנושית. מפני שבאותו רגע שמאשפזים מישהו בכפייה, הוא חדל להיות אדם, הוא הופך להיות לכלום, הוא הופך להיות לאפס. עם סטיגמה נוראית שהוא יוצא, עם אותו תיוג. והוא לא יכול להשתחרר עם התיוג הזה כל החיים."

טוב שחזרת! בינתיים אין לי יותר מה לומר.... אז הנה משפט חמוד של אוסקר ויילד: Illusion is the first of all pleasures. אומנם לא קשור במיוחד לנושא אבל בכל זאת,חמוד... דניאלה

מיכאל , אומנם אני מגיבה באיחור , ורוב הסיכויים שלא תראה את התגובה שלי , אבל לא חשוב , עדיין הרגשתי צורך להגיב.. משום מה לא העזתי קודם , פחדתי שלא אמצא את המילים הנכונות.. (אולי תלווה לי כמה..). אני שמחה לשמוע שמצבך משתפר , ומחכה להתעדכן לגבי מצבך. הצלחת לגעת בי , הדרך בה אתה כותב , השיתוף שלך בחויות שלך , ההומור.. הכל ביחד ועוד , נגעו בי. תודה לך מיכאל. ניקי

שלום ד"ר אני אם לשתיים נשואה ,עברתי בהריון ה-1 דכאון לאחר לידה שאופיין בחוסר יכולת לילכת לישון הרגשתי ריחוק מן הילדה בכי רב וטופלתי בקלונקס ובסרוקסט והייתי מאושפזת בתל השומר כשבועיים.הרופאים לא הזכירו כלום לגביי התיעצות להריון שני או טיפל מונע וכיום מזה חדשיים אני מטופלת אצל אותו רפא אך באופן פרטי בוייאפקס ורמרון, עליי להוסיף שהמצב הוא פחות קשה מהריוני הראשון אבל עדיין אני מרגישה היפר ישימים טובים יותר ויש פחות אני יכולה לגמוע מרחקים ולא להתעייף זו תחושה גדולה של תסכול ,בהריוני הראשון לקח לי כמה חודשים שאלתי היא האם יכולתי למנוע את זה וכמה זמן זה יכול להמשך אני כבר רוצה לחזור להיות מי שההיתי... אגב עליי לציין שיש לי תאבון מוגבר ומנגד תחושה של ריקנות כאילו לא אכלתי .. ורעד קל בידיים אודה לך על התיחסותך לכתבי נמצצצ

בקשר לטיפול מונע ברפואה המערבית אני לא יודע אם יש טיפול אולי כן. ברפואה הסינית יש טיפול שלוקחות נשים לפני ואחרי ההריון (צמחי מרפא) למנוע תופעות כאלו, אם את מתכננת הריון שלישי בעתיד אולי כדאי לנסות . בכל אופן אולי את יכולה לנסות במקביל ללכת למטפל בצמחים ברפואה סינית שיתן לך פורמולה מחזקת .

לגליה אכן מי שעברה דיכאון אחרי לידה ראשונה יש סיכון גדול יותר לדיכאון בלידות הבאות (דיכאון אצל אשה אחת מתוך עשר). לכן השאלה של טיפול מונע היא יחסית, כמובן שצריך לשקול את ההנקה, ולכל אחת יש תשובה אינדיבידואלית. יתכן שהרעד הקל קשור לאפקסור, לא בדיוק הבנתי את התיאבון המוגבר והריקנות, אבל הייתי בודק קודם כל סיבות גופניות בקיבה לתופעה זו. מזל טוב, ושתרגישי רגיל במהרה. דר' גיורא הידש

שלום רציתי להודות לכולם על התמיכה והתשובות המהירות שקבלתי הייתי אצל רופאת המשפחה וספרתי לה על הרגשתי היא לא כל כך הבינה ואמרה שהיא צריכה להתייעץ עם עובדת סוציאלית של קופ"ח ושהיא תחזור אלי בטלפון ,היום היא צלצלה ואמרה ככה: א. אני צריכה ללכת לשיחיות ב. לקחת חצי כדור ואח"כ כדור בשם אקסט ג. ללכת להבדק אצל נורולוג ד. לעשות בדיקות דם משהו פעם שמע על כדור אקסט???

היי, נדמה לי שאת מתכוונת לפקסט = paxxet תיכנסי לכל אינדקס תרופות ברשת ותקישי paroxetine יופי שהלכת לרופאה, תרגישי טוב, דנה

לתמי יופי, הצעד הראשון הוא הקשה ביותר וגם החשוב ביותר, מכאן אני מקווה שהדרך תהיה רק קדימה. אם אין מדובר בפקסט, אז תכתבי בבקשה את שם התרופה באותיות לועזיות. כל טוב דר' גיורא הידש

יש לנו חבר שלמרות שהוא נעל את הדלת של הבית (או הרכב) הוא ניגש שוב לבדוק האם היא נעולה. הוא גם לא מפסיק לשטוף את ידיו. פרופסור קרסו התיחס פעם לתופעה, אשמח לדעת את שמה ואת דרכי הטיפול בה? תודה, מיקה

התופעה נקראת OCD הפרעה אובססיבית טורדנית. הטיפול הוא תרופתי בתרופות ממשפחת ה SSRI כגון פרוזק במינון גבוהה.

למיקוש יתכן ומדובר במעשים חוזרים באופן כפייתי שכאלו כפוי עליו לחזור ולעשות את אותו המעשה. כמובן שצריך לבדוק בדיקה פסיכיאטרית מלאה לאבחנה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אים לקחתי ריספרדל שבועים 1/2 מילגרם ואירגשתי רעד בשפה פעם אחת שקמתי בבוקר ופעם אחת קמתי עים לשון רדומה אחרי שבועים מה זה אומר שרספרדל לא מתאים לי זה אחת התופעות הנידירות שבגללם מחליטים להפסיק את הטיפול או שזה משהוא שכימעת בטוח שיקרה לא משהוא חריג

לדן איני חושב שיש חשיבות לתופעות שאתה מתאר ובטח לא בתדירות שהדברים קרו. בהחלט אין אלו סמנים לכך שהרספרידל אינו מתאים, כלומר אפשר להמשיך בטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני סטודנטית שצעירה שנה ראשונה בלימודים אני סובלת מחרדות שמתבטאות בחוסר שינה בלילות ודופק מואץ בעבר היתי מקיאה בבוקר שלפני בחינה טופלתי בעבר שנה בביו פידבק ואח"כ שנה אצל פסיכולוגית בשיטה EMDR אך לצערי אני ממשיכה כעת בתחילת הלימודים לסבול מחרדות כנראה שמטריד אותי שאני אצליח בלימודים חוסר שינה בלילות בשבש לי את הריכוז בלימודים אני נוטלת 1400 מג אומגה 3 ביום אך ללא שינוי במצבי רק אם אני לוקחת חצי כדור ואבן אני ישנה בלילה אני שוקלת ללכת לפסיכיאטר אני מפחדת מכך שהכדורים יפריעו לי בריכוז בלימודים וכן מתגובות לוואי של הכדורים ומהתמכרות מה דעתך אם משהו מהקוראים יכול גם לעזור לי בטיפים מניסיון שלו אשמח אני מאוד מיואשת ורוצה מאוד להצליח תודה רבה

א, אם את משתמשת בוובן רק לפני בחינות והחרדות הם רק חרדות מבחן אז אין בעיה לקחת וובן מתי שיש בחינות בכל מקרה רק עפ"י מרשם רופא!! , אבל אם החרדות שלך הם כלליות ולאורך כל השנה אז כדאי ללכת לפסיכיאטר שיתאים לך כדור לשימוש ממושך שכן הוובן ממכר בשימוש ממושך ונועד רק לטיפול לטווח קצר.הכדור לטווח ארוך (כגון סרוקסט כדור ממשפחת ה SSRI) לא ממכר ולא מרדים, ההפך אם תהיה יותר רגועה תהיה יותר מרוכזת. דורון.

האומגה 3 לא עוזר לך ולכן כדאי להפסיק איתו ולהתחיל טיפול בתרופה קונבנציונאלית שהוכחה כיעילה בכאלה מצבים. לדעתי בשלב ראשון כדאי לנסות טיפול בקלונקס או בקסנקס, אחרי יעוץ עם רופא משפחה, שכן תרופות אלה יכולות מאד לעזור לך. למרות הסיכון בהתמכרות רוב המטופלים הם אנשים אחראיים ולכן התועלת בתרופה עולה בהרבה על הסיכונים. לגבי תרופות אחרות (כמו SSRI או נוגדי דיכאון אחרים) בד"כ יש צורך בהערכה פסיכיאטרית ואת צריכה להחליט אם את מוכנה להיפגש עם פסיכיאטר לבדיקה ואיבחון, דבר שאיננו פשוט עבור הרבה אנשים ובוודאי שאיננו חובה במקרה שלך. הייתי ממליץ לך גם על פעילות גופנית מאיזה סוג שתבחרי שכן זה מאד עוזר להפגת מתחים וחרדות.

(אני לא נשואה, אבל עדין אני רוצה להיות רגועה לכשאתחתן) אני רוצה לשאול כמה שאלות בנוגע לתרופות והריון, אני כבר שנה לוקחת סרקוואל 75 מ"ג אחרי אישפוז ואני מתפקדת בצורה נורמאלית. רציתי לשאול האים יש בעיה לקחת את הכדור הזה בהריון? מה ההשלכות אם לוקחים את הכדור הזה בהריון והנקה? האים מפסיקים לקחת כדורים בזמן הריון? אמרו לי שהכדורים זה לא תמיד לכל החיים, הייתי מטופלת גם פסיכותרפיה עם פסיכיאטרית בנוסף לרופא שרושם לי כדורים, היא טענה כבר מפסח שאפשר להתחיל להוריד במינון עד שאפסיק לקחת את הכדורים(חצי שנה אחרי אישפוז) ואילו הפסיכיאטר שרושם את התרופות סירב להוריד את המינון לפחות שיהיה שנה מיום השחרור, אני בסדר באמת מתפקדת, לומדת יש לי מעגל של חברים וחברות ואפילו יוצאת עם משהו, הרופא בעצמו טוען שאני נראת בריאה, אז למה לא להתחיל להוריד במינון???? האם זה היה סתם להרגיע אותי שבאישהו שלב יש אפשרות שאפסיק את הכדורים או שיש אנשים שבאמת מפסיקים ובערך כמה מכלל האוכלוסיה?

לנחמדה אני מאוד שמח שחזרת לעצמך והכל בסדר. נכון שהכל בסדר ובאמת שיכול להיות הכל בסדר וזה הדבר החשוב ביותר, הבעיה עם ההפרעות הנפשיות שהן עלולות לחזור, והשכיחות של חזרתן היא בעיקר בשנה הראשונה. כך שכיום את נוטלת טיפול מונע, כמו חיסון שהמצב הפסיכוטי לא יחזור. ולכן ההפסקה של התרופות צריכה להיות בתאום אם הרופא כדי להיות בטוחים עד כמה שאפשר להמצב הפסיכוטי לא יחזור. סרוקוול היא תרופה חדשה עדיין לכן הניסיון אתה בהריון אינו רב, עם זאת תמיד תוכלי להתעדכן כאשר הריון יהיה צפוי. אני מקווה שעד שתתחתני ותהיי בהריון כבר לא תצטרכי את התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

מהי מטרת התרופה? באילו מצבים ניתנת?

באופן פורמלי מיועדת לטיפול בפירכוסים או במצבי פאניקה. קיימים מצבים רפואיים רבים נוספים ומגוונים.

לש' הקלונקס שייכת לקבוצת הבנזודיאזפינים ובפסיכיאטריה השמוש הוא כנוגד חרדה. תוכל למצוא אינפורמציה על התרופה בכל אינדקס תרופות ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש

Antiepileptic drug; also used as tranquilizer AND anxiolytic. Has been studied in the treatment of tardive dyskinesia, delirium tremens, restless legs AND manic states. Terminal plasma half-life in healthy subjects 19 up to 30 hours. Studied in treatment of panic disorders. Presents advantages over other BDZ AND has been claimed as a first-line agent for panic disorder. Studied in high doses (8-12mg/d) in mania. Rapid onset of action but severe side-effects. Potential use in the treatment of neuroleptic-induced akathisia at an optimal daily dose in the range of 10-40mg. Indication: atomic AND myoclonic seizures atypical absence seizures resistant to ethosuximide AND valproic acid: infantile spasms. WHO Drug Information 11/1: 25, 1997. The addition of clonazepam to fluoxetine during the first weeks of treatment of depression may reduce suffering during early SSRI treatment, partially supress SSRI side effects, increase compliance, AND possibly reduce the suicidal risk. Japanese clinicians reported the positive results obtained with an adjunctive dose of clonazepam (at least 3mg/d) in patients with prolonged depression. Successful for the treatment for all types of the drugs AND alcohol withdrawal symptoms. It is hypothized that this effect is linked with the connection between BDZ receptors AND the other, mainly opiate receptors. Effective AND safe short-term treatment of the panic disorder symptoms.

שאלתי אליך היא האם הפסיכאטר שלי רשאי לתת לי מכתב שאני מטופלת במרוניל 3 פעמים ביום פלוס קלונקס 1.5 ביום ולכתוב לי מכתב על אובדן כושר עבודה בתקופת הטיפול הזו ולהגיש את התביעה לביטוח לאומי כי אני מרגישה שאני לא מצליחה לצאת לעבוד בחוץ עקב המחלה שלי יש לי 3 ילדים ואין לי מקור פרנסה מצידי לגדל אותם. מה אתה מציע או ממליץ לי ואם אתה חושב שאנשים כמוני קיבלו סכום כספי עבור מחלתי

לגלית שלום, את מתארת מצב לא קל, במיוחד כשאת אמא ל-3 ילדים ומוטלת עליך אחריות לתפקד כאם וכמפרנסת. עם כל הקשיים והמגבלות הרפואיות. את יכולה לפנות לביטוח לאומי. ולהגיש בקשה לנכות כללית. שם תצטרכי למלט טופס טביעה לבקשה לנכות כללית. ישנה גם אפשרות לפנות ללשכת הרווחה ולקבל תמיכה מעו"ס באזור מגוריך. מומלץ מאוד לקבל חוות דעת רפואית בכל תחום בו את סובלת. וביחד עם כל המסמכים להגיש לביטוח לאומי.(בזמן הוועדה שתזמני) אני מקוה שעניתי לך לשתי השאלות. בהצלחה

לגלית שאלת מספר פעמים על הביטוח הלאומי ואמרתי שכדאי להגיש תביעה ולראות לאן הדברים מתפתחים. כל טוב דר' גיורא הידש

למשיהי שלום רציתי לידע אותך שיש לי בעל והוא עובד אבל משכורתו לא מספיקה לכלכל את המשפחה ובגלל מחלתי לא אוכל כרגע לצאת לעבודה ואני אפנה לרופא שלי כדי לקבל מכתב כדי להגיש לביטוח לאומי.

אני משתמשת אם כדורים אקסנס 05 אקס אר ואזל המללאי והיתה לי התקפה של סחרחורות קשות מה אתם ממלצים לעשות חיפשתי בכל הסופר פאכם בכל אזור הצפון

תמשיכי לחפש עד שתמצאי. או יותר פשוט- תזמיני את התרופה בבית מרקחת קרוב. עם הזמנה תוך 24-48 שעות התרופה תגיע לבית המרקחת ותוכלי לרכוש אותה.

לטובה תוכלי בנתיים להשתמש בקסנקס רגיל (=קסנגיס), או בתרופה כמו וואליום, וואבן או לוריוון כתחליף אם ישנה דחיה בהספקת הקסנקס XR. לגבי המינונים תתייעצי עם הפסיכיאטר המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום , 1.האם למירו (רמרון) ישנה תופעה הגורמת לתחושת ישנוניות גם לאחר תקופת ההסתגלות (שבועיים עד חודש) לתרופה ? או שניתן לתפקד איתה כרגיל לאחר תקופת ההסתגלות ? 2. בשלב זה אני נוטל חצי כדור מזה שבוע . האם טבעי שאני מצליח להתוערר רק ב- 11:00 בבוקר ? 3.האם ישנן תרופות שהפעתן על חרדה ודכאון זהה אך אינן בעלי תופעות לוואי כמו של מירו ? תודה, אהרון

לאהרון כל התרופות הדומות לרמרון מרדימות, העייפות בהחלט עלולה להמשך יותר אבל תזכור לא תמיד ולא אצל כל אחד. צריך לחכות ולראות כיצד תהיה התגובה אצלך. כל טוב דר' גיורא הידש

יש לי בעיה שאחרי שאני מתעוררת אני המוח שלי יכל ופנוי להתמודד עם משימות שאני יכולה לעשות בכיף אבל כעבור שעתיים כמו זיכרון של מחשב שנגמר הזמן, אני כבר עמוסה בגירויים של כל מה שדורש ממני תשומת לב אפילו נוכחות של אנשים, בלאגן בבית, בלאגן במדינה, משימות כמו סידור החדר, ודברים אחרים שמתחילים לשבת על הראש ומתרבים תוך שעתיים בערך ממתי שאני מתעוררת, בקיצור כל מה שדורש מהמוח שלי תשומת לב פשוט כל אלה מציפים את המוח שלי ולא משאיר בו מקום פנוי לזכור ולהקשיב ו(אין לי בעיות קשב ופסיכולוג שבדק את זה אמר שאין לי בעיות קשב ואם לפעמים יש לי בעיות קשב אז זה רק מסיבה נפשית כך הוא אמר), ואז אני שוכחת מה אני צריכה לעשות ולא מסוגלת לתכנן שום דבר כי אני שוכחת מה צריך לתכנן בכלל,אפילו יש תופעות של אפרקסיה בתנועות שאני שוכחת להעריך את המיקום של הידיים שלי לצורך תכנון התנועה, אני חשה שאני צריכה שעות שינה כדי לנקות ולפנות שטח זיכרון מכל הגירויים שמציפים לי את המוח וכפי שהגדרתי אותם אלה לא מחשבות ולא רגשות אלא כל מה שדורש מהמוח שלי התיחסות אליו ותשומת לב סוחט אותי, גורם לי לכל התופעות האלה וחולשה פרוקסימלית בכל שרירי הגוף . האם יש עיצות מה לעשות ?

אני מבינה בדיוק על מה את מדברת! הכל נראה ברור חד וחלק וקל לביצוע... ואז עוברות שעתיים יום אחד התחלתי להיות עייפה ועוד כל מיני דברים אז עשיתי ברור גופני מקיף.וגם בעניין הנפשי והיום אני יודעת שהעייפות והחולשה שלי והקושי להתרכז זה גם נפשי וגם פיזי- בעיות נפשיות יכולות להראות כמו בעיות גופניות ולהפך אולי פשוט תבדקי את שתי האפשרויות לעומק ואז תוכלי לדעת בדיוק ממה זה נובע? דניאלה

כמו שכתבתי, עשיתי בדיקות גופניות ואני בריאה כמו שור, ועשיתי בדיקות אפילו לראות אם יש לי אלצהיימר למרות גילי הצעיר ולא דובים ולא יער . אמנם התגלו בבדיקות זיכרון שיש לי קשיים בזיכרון אבל קבעו שזה "מסיבות סוייקטיביות של הנבדקת על רקע פסיכולוגי ולא על רקע אורגני" . אז הכל פסיכולוגי אצלי .

כמו שכתבתי, עשיתי בדיקות גופניות ואני בריאה כמו שור, ועשיתי בדיקות אפילו לראות אם יש לי אלצהיימר למרות גילי הצעיר ולא דובים ולא יער . אמנם התגלו בבדיקות זיכרון שיש לי קשיים בזיכרון אבל קבעו שזה "מסיבות סוייקטיביות של הנבדקת על רקע פסיכולוגי ולא על רקע אורגני" . אז הכל פסיכולוגי אצלי .

כמו שכתבתי, עשיתי בדיקות גופניות ואני בריאה כמו שור, ועשיתי בדיקות אפילו לראות אם יש לי אלצהיימר למרות גילי הצעיר ולא דובים ולא יער . אמנם התגלו בבדיקות זיכרון שיש לי קשיים בזיכרון אבל קבעו שזה "מסיבות סוייקטיביות של הנבדקת על רקע פסיכולוגי ולא על רקע אורגני" . אז הכל פסיכולוגי אצלי . איך מתמודדים ?

כמו שכתבתי, עשיתי בדיקות גופניות ואני בריאה כמו שור, ועשיתי בדיקות אפילו לראות אם יש לי אלצהיימר למרות גילי הצעיר ולא דובים ולא יער . אמנם התגלו בבדיקות זיכרון שיש לי קשיים בזיכרון אבל קבעו שזה "מסיבות סוייקטיביות של הנבדקת על רקע פסיכולוגי ולא על רקע אורגני" . אז הכל פסיכולוגי אצלי . איך מתמודדים ?

קראתי את המאמר של הסטודנטית, גם אנוכי סטודנטית עם דיסלקציה מאובחנת, מעולם לא לקחתי רטלין וגם לא אקח למרות כל הבעיות שיש לי אני מתמודדת איתן לייב מה שנקרא. חוץ מזה יש תרופה חדשה היום בשוק שמשפיעה כמו הרטלין אך תופעות הלוואי מופחתות אנני זוכרת את התרופה אך יש אופציות אחרות ולאו דווקא רטלין. אם אותה בחורה כל כך נגד הרטלין שתפסיק לקחת אותו, ותעשה עם עצמה משהו אחר, כמו טיפול באמצעות מוזיקה,יצירה, בע"ח וכו' או שתיקח את התרופה החדשה. אח שלי לחק במשך 10 שנים רטלין בגלל ADHD - הפרעות קשב וריכוז עם הפרקטיביות. הוא לא מכור לזה הוא השתש בכך על מנת להיות מרוכז בשיעור, זה נכון אך היום לקראת הבגריות שלו הוא לא לוקח רטלין אלה מתמודד עם המבחן בעצמו... עם ההקלות שמגיעות לו מתוך האיבחון חומר למחשבה...

אז לתת או לא אני אמא לילד בן 5 שמגיל 3 לוקח ריטלטין אני נורא מבולבלת אבל בסופו של דבר נותת לילד 20 מ"ג ביום כדי לעבור את היום בשלום יש תרופה חדשה בשפ קונסרטה שדומה לריטלין אך שמיתפרקת בגוף בהיטיות שבניגוד לריטלין בא בבום אחד זו תרופה בהשהייה ממושכת בערך 20 מ"ג עולה 300 שח עם כללית מושלם 150 שח נתתי כחודשיים וחזרתי מייד לריטלין הקונסרטה כבר לא עושה אותה פעולה כמו הריטלין הגוף מתרגל אליו מהר מאוד ולאחר חודש כבר אין אותו אפקט עצות יתקבלו בשמחה תודה אמא מבולבלת וחרדה לגורלה של בנה

דר' הידש היקר, מזה כשנה אני נוטלת ציפרלקס (10 מ"ג) מדי בוקר ופרוטיאזין לפני השינה (כבר 3 שנים). לאחרונה אני סובלת מהפרעות שינה שפוגעות לי במהלך היום התקין. מזה כ- 3 שבועות אני מתעוררת ב-06:00 בבוקר ואיני מצליחה להירדם שוב. במהלך הלילה אני מתעוררת פעמיים בממוצע (לפיפי) וחוזרת לישון מיד, אך כשאני מתעוררת ב- 5:00-6:00 איני מצליחה להרדם (גם אם אני קוראת ספר משמים במיוחד). עליי לציין כי אני נורא מתסוכלת מהעניין וכאשר איני ישנה את ה7-8 שעות אני פשוט לא מתפקדת (עייפה, דכאונית, קצרת סבלנות ולא מרוכזת). לא צצו דברים חדשים בחיי שעלולים להעיב על שנתי. הייתי שמחה מאוד להגמל מהפרוטיאזין. בכלל, אני מרגישה שהכדור לא עוזר לי ומלבד ההתמכרות הפסיכולוגית אין לי צורך בו. אני יודעת שמדובר באנטיהיסטמין לא ממכר. האם עליי לעבור לחצי כדור ואז להגמל לחלוטין? אגב, הייתי בטיפול במשך 4 שנים וממש לא בא לי להתקשר לפסיכיאטר שלי עקב כך. אשמח לשמוע חוות דעתך. האם כדאי לי לנסות ליטול את הציפרלקס בלילה במקום הפרוטיאזין או בנוסף לו? כיצד אני נגמלת בצורה נכונה מהפרוטיאזין? מה עליי לעשות כדי להחזיר לי את שנתי היקרה? אגב, היתכן והציפרלקס גורם לי לחלום חלומות הזויים יותר מהרגיל? תודה רבה לך מקרב לב. דריה

לדריה הציפרלקס עלול לגרום לחלומות חיים יותר, אולם תופעה זו צריכה להיות מתחילת הטיפול ולא להופיע פתאום אחרי שנים. הפרוטאזין אינו כדור שינה ואינו מרדים. הוא מרגיע ואז אפשר להרדם טוב יותר. אין צורך להפסיקו בהדרגה כיוון שאינו ממכר. יתכן שההתעוררות המקודמת היא סימן ראשון לדיכאון חוזר, פתרון ביניים יכול להיות תרופות משרות שינה שתוכלי לקבל גם מרופא המשפחה. כל טוב דר' גיורא הידש

האם על דיכאון וחרדה שנמשך תקופה ארוכה ובעבר עוד תקופה ארוכה אפשר לתבוע את ביטוח לאומי על כושר אובדן עבודה. מי שתבע יכול קצת לתת לי הסבר מה התהליך כי אני ממש לא מסוגלת לצאת לעבוד ואין לי הכנסה יש לי 3 ילדים קטנים וקשה לנו מאד והעזרה הזו מביטוח לאומי תעזור לי. אנא כתבו לי ועזרו לי מה עלי לעשות?

ברור שאת יכולה מגיע לך לקבל את התמיכה שלהם את צריכה להשיג חוות דעת של פסיכיאטר ורופא המשפחה שלך ולהגיש בקשה והם ישלחו לך טפסים - ואם יש לך יותר חוות דעת, יותר טוב... ואחר כך הם כבר יזמנו אותך אליהם האתר של ביטוח לאומי: http://www.btl.gov.il/

מאוד סביר להניח שיבקשו ממך לחתום על ויתור סודיות- דבר שמאוד עוזר במקרה הזה

לגבי פגישה עם רופא פסיכיאטר, איך זה הולך? כל כמה זמן צריך להיפגש? למה אני בבר מתחילה ל...?

אם את הולכת לפסיכיאטר פרטי את יכולה להיפגש איתו גם כל יום, חמש פעמים בשבוע, בכפוף ליכולת הכספית שלך, הזמן הפנוי שלך וכמובן המוכנות שלו לכך והזמן שיש לו לקבל אותך. עם זאת כיום מקובל שטיפולים פסיכותרפיים מתקיימים פעם-פעמיים בשבוע ולא מעבר לכך. אם הטיפול הוא רק תרופתי אז פעם בחודש-שלושה חודשים אמורים להספיק ברוב המקרים. זמן הפגישה הוא בין 20 ל-60 דקות בהתאם לסוג הטיפול והמטפל. המחירים נעים מ-300 ועד 800 ש"ח עבור כל פגישה.

האמת היא שלא ציפיתי לתשובה מימך. בכל זאת, תודה לך.

דר' הירש שלום בני בן 14.5 מפחד מזריקות בדיקות דם. מאז גיל 7 מסרב לבצעם. היינו אצל שני פסיכולוגים בעלי גישה טיפולית שונה (15 פגישות בראשון ו - 25 בשני) ללא תוצאות, ניסיתי הפנוזה בבי"ח וולפסון - נכשל על הסף. הילד גם פוחד להתמודד עם ילדים אחרים וכמעט עם כל בעייה. הוא סובל גם מבעיות אכילה וגדילה על סף הנורמלי (נמוך ורזה) בבקשה בבקשה תעזרו - כי אין לי מושג איך תודה אורי

נסו ללכת לפסיכאטר ילדים ונוער בקופת חולים , לאבחון אולי יש טיפול תרופתי שיכול לעזור להוריד את החרדה/פחד. אני הייתי מנסה גם טיפול אלטרנטיבי במקביל כגון שיאצו ..

לאורי צר לי אבל רק פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער יוכל להשיב לשאלתך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור הידש היקר מה שלומך? תקופה ארוכה לא הייתי כאן כי הרגשתי מצוין עכשיו אני מרגיש ממש רע דוקטור תראה בחודשיים האחרונים נטלתי את התרופה פאקסט במינון מוגדל לשני כדורים והיה מצוין ועכשיו ביומיים האחרונים אני מרגיש ממש רע כי קרו לי כמה דברים לא טובים ואני מאובחן כסובל מרגישות יתר וחרדה ודיכאון ועכשיו חזרו לי תעוקת החזה החרדה והדיכאון חוסר מצב הרוח תחושת החולשה הפיזית וחוסר הריכוז היום במונית היה לי התקף חרדה (אני בן 23) נסעתי במונית לעבודה ועכשיו אני מרגיש בדיוק כמו שהרגשתי רק בתחילת נטילת תרופה רק מה שמטריד אותי מאוד דוקטור זה למה זה קרה הרי אני נוטל את התרופה בקביעות וחוץ מזה איך אוכל לבנות לעצמי עתיד ולגור לבד ולפרנס בית ומשפחה כי אני תומך בהורי ואני מרגיש שחוץ מעבודה קלה שלא מכניסה הרבה כסף לא אוכל לעשות כלום בחיי מבחינה פיזית ומנטלית מבחינת לימודים בנתיים הוריי דואגים לי אבל אני מפחד מהרגע שהם לא יהיו ואז איך אסתדר בחיים שאני סובל מתופעות אלו שמשפיעת עליי פיזית זהו דוקוטר עכשיו זה כאילו חזרתי לחהתחלה? ומה עושים כדי לשפר את המצב? דוקטור אני ממש מפחד ולא שקט לגבי זה כי חשבתי שנפתרתי מזה אבל כנראה שלא מה ניתן לעשות ואיזה צעדים צריך לנקוט? סליחה על האורך אבל אם תוכל לענות לי על כל השאלות אני אודה לך מאוד דוקטור כי אני לא רוצה לחזור להתחלה של מצבי

אורן, כמו שאתה אומר יש סיבה למה אתה מרגיש רע כרגע , הכדורים לא פותרים את כל הבעיות בחיים הם עוזרות מאוד להוריד לחץ ודיכאון אבל לא פותרות את כל הבעיות בחיים אל תכנס ללחץ אתה לא חוזר להתחלה.. זו רק נסיגה זמנית ,אפשר גם לקחת כדור להורדת חרדה כגון וובן למיקרה כמו שקורה לך כרגע בכדי להרגע מייד. בכל מקרה רצוי ללכת לטיפול פסיכולוגי בנוסף לכדורים כדי לראות איך להתמודד עם הבעיות. דרך קופות החולים אתה יכול לקבל טיפול פסיכולוגי מסובסד. דורון.

שלום דוקטור זה אורן מההודעה של אתמול היום הרגשתי ממש רע רמת החרדה שלי עלתה וזה לא התקף רדה זה מצב חרדתי שנשאר כל הזמן בעוצמה גבוהה ובקושי אכלתי יש לי כל הזמן בחילות ואני ממש חלש כאילו אני מוגבל וכל מה שאני יכול זה לשכב במיטה ואל תשכח דוק מהודעתי הראשונה שאני עדיין לוקח כל יום 40 מ"ג פאקסט שבמשך 3 חודשים עבד מצוין והכל התחיל לפני יומיים וכאילו הכל חזר מהתחלה מה עושים? זה לא יפתר בחיים? מה לעשות?

לאורן ראית שאפשר להרגיש בטוב ואתה יכול להרגיש בטוב וזה הדבר המעודד ביותר. כעת כפי שדורון כתב אפשר ליטול וחשוב ליטול תרופה נוגדת חרדה כמו וואבן או לוריון ולחשוב ברצינות על פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בת 34 לאחרונה אני מרגישה נורא מבולבלת כאילו משהו בתוכי אומר לי לעשות דברים אני אפילו מפחדת לכתוב את זה לא יודעת מה עובר עלי אני מאוד מתביישת ללכת לרופא ומתביישת לספר לבעלי אני גם שומעת רעשים ולפעמים רואה צלליות האם אני משתגעת?? בבקשה נסו לעזור רק אם משהו חווה דבר כזה שיענה תודה

טוב-דבר ראשון לכי לרופא- כדי לשלול בעיה גופנית ובעיה נפשית שאינה חרדה ואם אלו נשללו אז אולי מדובר בחרדה? ובכל מקרה,אין במה להתבייש! הרופאים כל כך מורגלים לזה , שזה כבר לא נשמע להם מוזר את לא תאמיני כמה אנשים מרגישים ככה ועוד יותר לא תאמיני כמה מתביישים לפנות בגלל זה לרופא... גם אני התביישתי... אבל כשדברתי על זה אפילו הסתכלו עלי באדישות במבט כזה של " נו אז, עד יודעת כמה מקרים כאלו אנחנו רואים ביום" / " כן..זה קורה לכולנו" לא באמת באדישות:) חלילה- פשוט לא "התרגשו" מזה ואמרו לי שזה נורמלי לחלוטין והיו מאוד נחמדים ולא הסתכלו עלי כעל מחזה שלא שמעו ולא ראו כמותו מעולם אם את רואה או שומעת דברים זה לא הופך אותך למשוגעת ולכל דבר יש הסבר- לכל צללית ,קול או כל דבר אחר תמיד יש הסבר גם אם הוא פחות בולט לעין ובנוסף,במצבי לחץ אפשר לראות דברים שלא שם דוגמא ,ואני מתנצלת מראש על כך שהיא אידיוטית לחלוטין אבל נראה לי שהיא ממחישה את העניין- כשמסתכלים ישר ומנסים לפענח מה שיש בצדדים אפשר לראות דברים מאוד משונים שחלקם פשוט לא נמצאים שם...וזה יכול אפילו להבהיל חרדה עושה את אותו הדבר- מעוותת את הראיה והחשיבה... ועוד משהו-כדאי לך לספר לבעלך, שלא תהיי לבד במערכה... דניאלה

לא יכולה לספר לבעלי כי הוא מאוד פרימטיבי בנושא אמרתי לא שמשהו עובר עלי והייתה לא מן יציאה של "מה את התחלת להשתגע?" נראה לי שלא תהיה לי ברירה אלה ללכת לרופאת משפחה בכל אופן תודה לך אך מה יש לך? אם מותר לשאול?

היי תמי, נדמה לי שאת לא הולכת להשתגע, אבל בהחלט כדאי להגיע לפסיכיאטר או לפחות לרופא המשפחה. אני לא יכולה לומר לך בוודאות לגבי הקולות הרעשים והצללים, אבל ייתכן מאוד שהצללים והרעשים נובעים מרגישות יתר, חושים מחודדים יותר שיכולים לנבוע ממצב של חרדה שאז ערים יותר לכל רחש ,וכל צליל יכול להקפיץ. קולות שאומרים לך לעשות דברים הם קצת יותר 'חשודים' אבל הוספת 'קולות בתוכי' וזה חשוב מאוד. ההבנה שאין זה קול חיצוני או 'ציווי' או 'פקודה' כלשהי היא הדבר המשמעותי. ולכן נדמה לי שאלו יותר מחשבות טורדניות ולא בדיוק 'קולות' למרות שהם נשמעים כך. אני בטוחה שדר' הידש יענה לך בצורה יותר ברורה.... על החלק של בעלך אני לא יודעת אם נכון לספר בדיוק את כל הפרטים, במיוחד מכיוון שציינת את ה'פרימיטיביות'. אני חושבת שזה נובע פעמים רבות מחוסר ידע ומפחד וכמובן סטיגמות שדבקו בפסיכיאטריה. אולי במצב כזה עדיף שלא לחלוק הכל כדי שלא להוסיף על החששות שלך. אבל אין ספק שמשהו מפריע לך וזה לדעתי מספיק כדי לפנות רופא. מקווה שאת רגועה קצת יותר, דנה

לתמי אני מצטרף לתשובות הקודמות, חרדה עלולה להופיע בצורות רבות ולכן חשוב קודם כל להגיע לאבחון. אם קשה לך לשתף את בעלך, אולי ניתן לשוחח עם אחות או קרוב אחר? הם בודאי יעזרו לך להגיע לפגישה עם הרופא ואז לשוחח על הדברים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רציתי לדעת בבקשה אים רספרדל יכולה לעשות נזקים בלתי אפיחים ואם ידוע על מישהוא שהיא גרמה לו נזק בלתי אפיך

באופן עקרוני התרופה יכולה לעשות הרבה נזקים. אני מתייחס למידע ואזהרות של ה-FDA. כמו תמיד צריך לשקול את התועלת בטיפול מול הסיכונים שבטיפול ממושך. התרופה מיועדת בעיקר לחולים בסכיזופרניה בכל טווח הגילאים וסוגי המחלה כולל סכיזופרניה סכיזואפקטיבית שיש בה מרכיב בולט של הפרעה במצבי רוח. אזהרות מיוחדות (הכוונה איננה לתופעות לוואי חולפות!!): 1) בהתחלת הטיפול יש סיכון לתסמונת נאורולפטית ממאירה (NMS) שמאופיינת בחום גבוה ונוקשות שרירים. התופעה מסכנת חיים ויש להפסיק מייד את התרופה אם זה קורה. 2) טרדיב דיסקינזיה (TD)- תנועות לא רצוניות בעיקר סביב הפה והלשון. הגורם לכך כנראה שינויים בגרעיני הבסיס לדופאמין. יכול להיות בלתי הפיך. יכול להחמיר כאשר מפסיקים את הטיפול בתרופה. 3) שבץ מוחי אצל קשישים שסובלים מדמנציה- מדובר בתופעה קרדיו-ווסוקלרית שקוראת לקשישים שסובלים מדמנציה שמלווה בפסיכוזה. ייתכנו אירועים קרדיו-ווסוקלריים אחרים ונוספים מלבד שבץ מוחי אבל זה המסוכן ביותר שמדווח עליו. 4) הפרעה בקצב הלב- ריספרידל מגדיל את מרווח ה-QT במיוחד במינונים גבוהים- דבר שעלול לגרום להפרעה בקצה הלב. צריך להיזהר בשילוב עם תרופות אחרות אשר מגדילות את מרווח ה-QT. תופעות נוספות שדורשות התייחסות: 1) ירידה חדה ופתאומית בלחץ הדם. 2) פירכוסים . 3) עליה חדה ברמת הפרולקטין. 4) פריאפיזם (priapism)- נדיר- זיקפה מתמדת של הפין. 5) בעיות שקשורות לוויסות החום בגוף- כמו מיעוט חום או יתר חום.

לדן למרות שהדברים שכתבו הם נכונים הרי הם נדירים. רספרידל היא תרופה בטוחה עם מעט תופעות לוואי באופן יחסי. כל טוב דר' גיורא הידש

דוקטור שלום אני לוקח חצי כדור סרוקסט כבר ארבעה ימים ומחר אני מתכנן לעבור לכדור שלם. השפעות הכדור הן לחץ בראש ובחילות קלות, אך התופעה המדאיגה יותר היא מעין "חסימה" של דרכי השתן: אני צריך להתאמץ כדי להשתין טיפטוף דק,כך שאני מגיע לשרותים כל רבע שעה על מנת להתרוקן ככל שניתן.האם זו תופעה לוואי מוכרת? האם תופעה זו ושאר התופעות יחלפו או שצפוי שיישארו לכל אורך השימוש?

לאלון התופעות הראשונות שציינת שייכות לסרוקסט והן יחלפו תוך שבוע שבועיים. הקושי בהטלת שתן אינו קשור לסרוקסט ואם התופעה נמשכת או מחמירה כדאי לפנות לרופא המשפחה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, שמי דלית ואני נוטלת רסיטל כבר חודשיים.המצב יותר טוב משהיה,אבל עדיין יש גלים של ירידות בהרגשה שלי הכללית...האם זה נורמלי? ומתי הגלים האלה יעברו עד שאחזור לגמרי לעצמי? אני נוטלת גם את כדורי הקלונקס...האם להמשיך אותם? להפסיק אותם? האם יש תקופה מסויימת שעליי ליטול אותם ואז להפסיק? המון תודות

קודם כל- אל תפסיקי ישר את השימוש בקלונקס אני לא מומחית ולא מתיימרת להיות כזאת אבל אני כן יודעת שהכדור הזה יכול להיות ממכר ושצריך להפסיק אותו בהדרגה מנסיון שלי ומדברים שאמרו לי רופאיםף חרדות מלוות בהרגשה כללית לא נעימה יכולות לחזור בגלים במהלך הטיפול שפוחתים עם הזמן או עוברים לחלוטין יכול להיות שבמשך תקופה לא יהיו הגלים האלו ואז פתאום יופיע אחד ויעבור כלא היה אל תחכי שהכדורים יגרמו לך לחזור לעצמך- תתחילי כבר עכשיו לעשות דברים ואל תתמקדי בגלים חבל סתם לחכות שזה יגיע כדורים זה לא תמיד מספיק- לפעמים גם כדורים וגם שיחות מועילים הרבה יותר אבל מה שלא תעשי אל תחכי- גם אני הייתי מחכה שהבעיות שלי יעברו מעצמן וזה לא קרה צריך "לעזור" להן לעבור ואם יושבים בבית( או בכל מקום אחר..) וחושבים על זה ומתמקדים בזה זה לא הכי מועיל.. דניאלה

לדלית הרסיטל מגיעה לשיא השפעתה כעבור כשלושה ארבעה חודשים, אם הרסיטל לא מבריאה לגמרי יש מקום לחשוב על החלפת התרופה לתרופה אחרת מאותה הקבוצה. כך גם עם הקלונקס, בדרך כלל ההמלצה לא ליטול אותה מעל חודש, אבל אם עדיין אינך מרגישה טוב אולי יש מקום להמשיך את הטיפול. הייתי מחכה עוד כשבועיים שלושה ואז פונה שוב לרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

מה זה בדיוק סכידופרניה כאילו מה התופעות ומה מרגישים?

לסמדר סכיזופרניה היא הפרעה פסיכיאטרית חמורה ומורכבת. תוכלי למצוא חומר רב באינטרנט, תנסי להתחיל מהאתר של "זרות" כל טוב דר' גיורא הידש

שלום בתי בת 15 היא ילדה חרוצה בלימודים אך השנה עושה בעיות בלימודים מקטרת הרבה ואומרת שקשה לה הבנו מורה פרטי ואומרת שהוא לא מלמד טוב ועל כל זה אבא שלה כועס ואומר לה לכי ללמוד והיא מתעצבנת וקורה לו למשל שמן מטומתם ואז אבא לא מדבר איתה והיא באה אלי ואומרת שאני רוצה שאבא ימות . ואני אומרת איך תתקימי בלעדיו והיא אומרת לי מאז שאבא בפנסיה רב איתי ויושב לי על הזנב , עכשיו לא יודעת מה לעשות ואיך להגיב מאז הם לא מדברים הוא לא מסיע אותה לבית ספר ,הילדה לפעמים גם לי אומרת מילם לא יפות אבל אני אחרי יום סולחת לה .ע ככשיו אנילא יודעת מה לעשות ?אני רוצה לפתור את הבעיה,בבקשה תעזור לי .רציתי להוסיף אבא שלה שנתיים יצאה לפנסייה..

אם זה באמת אפשרי כפי שאתם טוענים תעשו את זה--תתקשרו ,אני לא יודעת,תעשו משהו בבקשה! אם היה לי מושג בזה הייתי עושה....

ההודעה היא המשך ל"מכתב הפרידה"

אני לא מומחית אבל אולי עצם זה שהייתי באותו המקום בדיוק-ב"תפקיד" הילדה"יעזור במשהו אם היא אומרת שקשה לה ושהמורה הפרטי לא טוב-תאמינו לה...היא לא סתם תגיד משהו כזה כדי להרגיז ואל תלחצו עליה , תגידו לה שזה בסדר גם אם היא לא תקבל 99.... ואל תגידו לה שהיא עושה בעיות או שמשהו לא בסדר איתה ....היא ממיילא מרגישה ככה אם אתם כועסים עליה אתם סתם תגרמו לה להרגיש עוד יותר רע ולהרגיש כאילו היא אשמה ותוסיפו לזה את הלחץ האטומי להצליח בלימודים תנסו להסתכל על הדברים מנקודת המבד שלה- אולי אתם מעצבנים אותה ופוגעים בה? ואם היא מקללת את אבא שלה -אז אולי זוהי דרך להגיד לו שהוא מתערב לה יותר מדי בחיים והיא יודעת שאם היא תתייחס אליו ככה הוא יעשה בדיוק מה שאמרת שהוא עשה- יתרחק... או ישנה את היחס שלו זו דרך לפגוע כתוצאה מפגיע... גם לי קרה- שרבתי המון עם אבא שלי כי הוא ישב לי על הזנב אף אחד לא אוהב שעושים לו את זה... ביקורת מרחיקה הבנה מקרבת אולי תלכו ליעוץ שלושתכם יחד.? הייתי בדיוק(!) שם דניאלה

למירי איני פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער, אבל ככלל תמיד צריך לראות את התמונה הכללית של הילדה ולא רק תופעה אחת למרות שהיא מטרידה ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש

שאלה ראשונה-אני מקבל דפאלפט 200 מיליגרם ומירו 30 מיליגרם ולפני שהתחלתי אותם הייתי מידי פעם מעשן גראס או חשיש כדי לשפר את מצב רוחי.הפעם החזקתי מעמד עד אתמול שעישנתי באופן חד פעמי(לא נגעתי גם בטיפת גראס חשיש ואלכוהול בכל תקופת הטיפול עד אתמול)והרגשתי כאבי בטן קלים ובינוניים למטה.השאלה אם עשיתי טעות ונגרם לי נזק בלתי הפיך או שזה לא נורא ומתי אוכל לקחת כדור שוב כי אני באמת זקוק להם לשינה שלי ולמצב רוח שלי? שאלה שנייה-הייתי רוצה לקבל חוות דעת כללית על מצבי -עברתי ילדות קשה של בעיות חברתיות קשות שכוללות אלימות בדידות קשה והתעללות מהאם.הייתי נורא תמים וילד טוב ולקראת סוף התיכון השתניתי ונעשיתי מן מורד כזה.התחלתי לעשן והתגלו אצלי בעיות ריכוז קשות שלא אפשרו לי ללמוד או לעשות כל דבר שדורש קצת ריכוז ובעיות רפואיות (בעיות עור וקיבה) שהתברר שהם נוצרו מהדכאון והלחצים -את זה אני יודע מפסיכולוגים.עברתי בזמן האחרון גם קשרים רומנטיים קשים שהייתי מאוד מגונן ודואג בהם-מן הסתם כי שהיה לי משהו טוב שמרתי עליו בכל כוחי אבל זה הבריח בנות.סבתי גם נפטרה באחרונה שהיא מאוד דאגה ועזרה לי.אני עכשיו עובד ושם לפחות אני מעביר את הזמן ולא חושב מחשבות מטרידות ונזכר בדברים כואבים.אני עובר דירה עוד מעט עם חברים כדי לשנות את המיקום ולברוח קצת מהזכרונות.אני מרגיש מאוד חלש.לא יכול לשכוח ולהתגבר על כלום ואם לא הכדורים הייתי מפחד ללכת לישון מהסיוטים ומהכאב שהיו לי בלעדיהם.המליצו לי ללכת לפסיכולוג לטיפול ארוך(כבר הייתי אצל פסיכולוג בצבא שאם לא הוא לא הייתי מסיים אותו בלי 50 משפטים ולפחות 5 פעמים כלא) .יש לי תקווה להתחזק עם פסיכולוג ועם כדורים נכונים? כי אני מתמודד עם בעיות רפואיות פיסיות ונפשיות מגיל צעיר מאוד ורוצה להתחזק ולהתמודד ולהתגבר אבל אני חלש עכשיו ולא מאמין כבר בניסים.מאוד אודה על תשובה על 2 השאלות תודה

אני רוצה רק להגיד לך-לא לגעת בסמים!!! כל סם,גם חשיש ומריחואנה,זה כמו לשחק ברולטה על המוח שלך! אין דבר כזה "סמים קלים". נכון שאלפי אנשים לוקחים סמים ולא קורה להם דבר,אך ישנו סיכויי שכן. ובמיוחד,ותפנים את מה שאני אומרת,במיוחד אם אדם נמצא גם כך במצב נפשי לא הכי טוב, דיכאון,חרדה,או אפילו סתם מצב רוח לא טוב-אסור לגעת בסמים כי הם יכולים רק להחמיר את מצבך. ובטח ובטח שלא לגעת אם אתה נוטל תרופות! אתה רוצה להרגיש טוב? סמים זה לא הפיתרון,ויותר מזה-זה פשוט נזק והתעללות עצמית. אל תתקרב לסמים,ותיקח את עצמך בידיים ותלך לפסיכיאטר טוב,ישנם פיתרונות,ישנם טיפולים,וישנה דרך נכונה. בהצלחה,מקווה שתרגיש טוב.

לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר

לכולם יש צרות ולא בורחים לסמים תתבגר חמוד ..אתה כבר גבר אחרי צבא

תודה רבה על התשובה מאתמול. יש לי ש\אלה קצת מביכה.....אבל בכל זאת אשאל:-) האם ייתכן שהקלונקס גורם לעוררות מינית? לדחף מיני חזק יותר? כי גם בתקופה הזו וגם פעם כשלקחתי.... בוא נאמר שפשוט הדחף המיני יותר מורגש מבד"כ. והשאלה בעצם היא אם זה עלול להעיד על פעילות ייתר שנובעת מהכדור?? אולי אני שואלת שטויות עקב שקראתי שדחף מיני מוגבר עלול להראות על פעילות ייתר..... למרות שמלבד התחושה הזו,וקצת "התרגשות ייתר" שתיארתי שאני חשה בסיטואציות מסויימות{בזמן חרדה} אני לא חושבת שיש לי עודף פעילות{אין לי בעיה לישון-אני יושנת8/9שעות בלילה}..... בעיקרון השאלה היא אם קלונקס עלול לעשות פעילות ייתר, או שאני סתם מלחיצה את עצמי מתחושות טבעיות? תודה.יום נעים.

קלונקס מוריד עכבות (בדומה לאלכוהול) זה לא קשור לפעילות יתר אלא לירידה בעוצמת החרדה

אפשר להגיד תודה כשאני טורח לענות לך. זה לא כואב להגיד תודה.

תודה חמוד:-)

בעקבות חרדות שיש לבת שלי (בת 16) בעיקר מכל מה שקשור לחרקים קיבלה כדורים מסוג טרנקסל! אשמח לשמוע את דעת הרופא והמשתתפים לגבי התרופה...והש]פעתה בשימוש ממושך תודה

לאבא טרנקסל היא תרופה מקבוצת התרופות נוגדות החרדה, היא אינה מזיקה אבל בהחלט קיימת בעיה של התמכרות לתרופה, איני פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער לכן לגבי האפשרויות הטיפוליות בבת כדאי להתייעץ עם מומחה בתחום הזה. כל טוב דר' גיורא הידש

יש לי ילד בן 11 המאובחן עם בעית קשב וריכוז עם נטיה לאיפר אקטיביות הבעיה החדשה זה שהילד מסתכל לי ומצביע על החזה ואומר בא לי לאכול אותך מצביע וגם מנסה לנשוך אותי בכתפיים בידיים נשיכות עדינות שאלתי היא 1. האם התופעה נורמלית או אני צריכה לעשות עם זה משהו? 2. כשה הילד עושה את זה איך להגיב מה להגיד לו (אני לא רוצה להגיד משהו שיפגע במיניות שלו) תודה מראש על תשובתך

ד"ר הידש הוא מומחה בפסיכיאטריה של מבוגרים ולא של ילדים.

תודה, ולדורית-תצטרכי להתייעץ עם פסיכיאטר המומחה לילדים ונוער. בכל אופן בדרך כלל נוהגים לראות את התמונה הכללית של הילד ולא להחליט לפי תופעה אחת ולא משנה עד כמה היא חריגה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת כבר כ-20 שנה תרופות נוגדות חרדות וברצוני לדעת מיהו הפסיכיאטר ה"גדול" והידוע בארץ לטיפול בתופעות כאלה באופן פרטי, כדי לחיות באיכות חיים אחרת?

מאיזה איזור בארץ?

הצילו...... איך ניגמלים מסרוקסט,אני הפסקתי לקחת את הכדור וסובל מכאבי ראש סחרחורות ובחילות כאשר אני לוקח אותו שוב הדבר ניפסק מה לעשות? איך ניגמלים. בבקשה תשובה מהירה תודה לעונים.

אורן שלום, כמה זמן אתה נוטל את התרופה? כמה מ"ג ביום?

אני נוטל את התרופה כ 4 שנים 30מ"ג ביום

לד'ר גיורא הירש, תודה על שהשבת לשאלתי לפני מספר ימים(לגבי הפרעות קשב אצל מבוגרים). יש לי שאלה נוספת- האם יתכן שיש לי בעיות קשב וריכוז למרות שציוני הבגרות שלי היו גבוהים? הורי טוענים שאין טעם לעשות אבחון מאחר והציונים שלי היו טובים .לטענתם לא יתכן שיש לי הפרעת קשב מסיבה זו.מה דעתך בענין? תודה רבה מורן

למורן דווקא אצל הילדים האינטליגנטיים מאבחנים פחות את הפרעת הקשב, כיוון שהם מפצים על הקשיים וההשגים גבוהים. כלומר כלפי חוץ לכאורה הכל בסדר. עם זאת הפרעת הקשב חייבת להתחיל מילדות או מתחילת בית הספר היסודי ולא בגיל מבוגר. אולי הוריך שוללים זאת אבל מדוע לא להגיע לאבחון? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש אני נוטלת מדי יום סרוקסט 20 מג'. האם ישנה בעיה לקחת מדי פעם כדור אופטלגין נגד כאבים במשך היום? ובכלל,על איזה כדור נגד כאבים את ממליץ (חוץ מאקמול)? אגב, אני נוטלת את הסרוקסט כבר כחודשיים וחצי. מתי ישנה השפעה מלאה ומוחלטת של הכדור? האם יתכן שעדיין יש לי מדי פעם "נפילות", ואני חשה קצת חרדה ודכאון (במינון קטן)? תודה,רחלי.

לרחלי הסרוקסט מגיע לשיא פעולתו אחרי שלושה ארבעה חודשים ואחר כך ישנה התייצבות. אין בעיה ליטול סרוקסט עם אופטלגין. כל טוב דר' גיורא הידש

דר' הידש שלום, תודה על תשובתך. בנוגע ל"נפילות" שיש לי רציתי לציין שאני מרגישה כאילו נסיגה במצב, וחוזרות אלי תחושות שהיו לי לפני נטילת הסרוקסט, כמו רצון לבכי (בלי בכי), והרגשה של איבוד שליטה בגוף (כמו מין נפילה קטנה). אמנם לא באותן העוצמות שהיו פעם, אבל זה מביא אותי שוב למצב של חרדה וחוסר אונים. רציתי לדעת האם זה יפסק במהלך החודשים הבאים? תודה,רחלי.

עוד דבר יש לי להוסיף כל דבר קטן שיש לי אני מדווחת לרופא שלי במזכירה שלו והוא לא משיב לי חזרה אולי התרופות גורמות לתופעות לוואי כאלו

למה את לא ממשיכה את השירשור שהתחלת????? מה הטעם לפתוח כל פעם בהודעה חדשה? את שואלת אותו דבר 50 פעם, לפחות תעשי את זה באותו עץ!!!

אני ממש מבינה אותך אומנם אין לנו אותן הבעיות אבל תמיד כשאני בלחץ או כשאני לא מרגישה טוב או שאני בלחץ מזה שאני לא מרגישה טוב...או שאני לא מרגישה טוב כי אני בלחץ( טוב נראה לי שהנבת את הרעיון...) אני פשוט מתקשרת לכל מי שאני יכולה וזה עוזר אז אולי דווקא תעסוקה קלה היא דבר טוב? הרי אם לדבר בטלפון עוזר זה בגלל שזה משיח את הדעת ממה שרע לא בגלל שאותו הדבר שהטריד נעלם( או שכן?) גם אני לא מסוגלת להתמודד בשלב הזה עם מסגרת נורמלית שכוללת 7 שעות על הרגליים פלוס מינוס- שעתיים זה כבר יותר מדי בשבילי בגלל זה אני מתחילה בקטן - אני הולכת לחוג קצרצר של שעה פעם בשבוע ואני מנסה לעשות רק דברים שלא מלחיצים אותי ומשמחים אותי וכל דבר שלא דורש מאמץ כלשהו צריך ללמות לקבל את המצב כמו שהוא ולהבין שבינתיים ככה זה יהיה כשנלחמים בזה זה רק מחמיר- זה כמו שאדם אם שפעת ינסה לעמוד ולעשות הכל כרגיל, הוא הרי רק ירגיש חולה יותר ויפול שוב למשכב... ברור שזה לא פשוט וזה לא יקרה תוך לילה אבל זה עוד יקרה כמו שכשלא מסתכלים על המחוג של השעה הוא זז ואם מביטים בו הוא יכול להשאר שם לנצח תעשי לימון מלימונדה מצטערת על הנדושות ועל אוסף הקלישאות :) דניאלה

ד"ר הידש אתה לא מכיר אותי אני מחושבת מאד ולא בזבזנית, אין לי דחף למין אני לא חושבת שאני בהתלהבות פשוט מתעוררת מאד מוקדם ולא מבינה מדוע? אם הכדורים כמו המרוניל אני צריכה ליפול לתרדמה שקטה לפחות ל 8 שעות ואז לא לחפש לנוח בצהרים בגלל חוסר שעות שינה. יכול להיות שהמרוניל מעורר אותי ולא מרדים אותי ונותן לי אנרגיות ליום חדש. טוב אני לא יכנס לזה זה מה יש כרגע וזהו. אם יש לך מה להוסיף אשמח לשמוע

לגלית קראתי את כל ההודעות שלך, ישנן הרבה שאלות ולא תמיד יש לרופאים תשובה מדוייקת. הסיכון העיקרי הוא פעילות יתר ועל כך כדאי להתייעץ עם הרופא, בודאי שישנן שעות שהוא כן עונה לטלפון, בדרך כלל קשה מאוד לרופא להגיע ולחזור לכל הטלפונים, כך זה אצלי, למרות שאני משתדל אני תמיד ממליץ לא לסמוך על המזכירה האלקטרונית. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שאלתי מלפני יום הייתי מאוד מבולגנת... העניין עבר למזלי-כמו שתמיד קורה לי: בא והולך..... וכבר יש לי שאלה חדשה בשבוע האחרון אני קמה מאוד מאוחר בגלל עייפות ובלגון שעות שינה( אני קמה בסביבות שלוש אחר הצהריים) הבעיה היא שבקיץ זה היה בסדר כי הימים היו ארוכים ושטופי שמש והיה חם....דבר שגרם לי איכשהו להיות פחות עייפה היום למשל עד שיצאתי החוצה כבר החשיך והיה מאוד קר וזה גרם לי להרגיש מאוד מוזר כאילו אני כלואה כל הזמן במקום שאין בו אור יום... וזה עשה לי מצב רוח לא משהו... שעבר כרגיל... בקיץ הרגשתי הרבה יותר טוב נפשית ואפילו פיזית- היה חם שזה אומר שאין כאבי גרון ושאר בעיות החורף, היה אור עד מאוחר גם אם הייתי מחליטה לישון עד הערב עדיין הייתי יכולה לצאת החוצא ולהרגיש כאילו צהריים בחוץ ולפני שאני שוב אעשה בלגן מהכל, האם זה נורמלי להרגיש "מוזר" מזה שהימים קצרים אפורים וקרים? אולי חסך באור שמש משפיע על הנפש או אפילו הקור וכל מה שמגיע עם העונה הזאת? וכמובן החחשוב מכל, איך מתרגלים לזה מבלי להכנס חלילה לדכאון חורפי....? מזל שהחורף קצר מהקיץ... דניאלה

היי דניאלה..... רציתי רק לשתף אותך שמוכרת לי ההרגשה "המוזרה"... למשל אם מתעוררים בשעות אלייהם לא רגילים... אני לדוגמה לא יושנת אף פעם צהריים,אך אם קרה לי וכן ישנתי יום אחד והתעוררתי בערב,בחושך התחושה היתה מוזרה ואפילו מפחידה. אני חושבת שמדובר בחרדה כנראה. אולי לך יש תחושה כזו כשחורף{אני דווקא חושבת שהחורף נעים ומרגיע:-)} אבל כל1 כנראה נלחץ ממשהו אחר........ בכל מקרה התחושה "המאיימת" הזו מוכרת לי,בעבר חשבתי שזה שיגעון...........אבל נראה לי שזו פשוט חרדה.{או יכול להיות דיכאון במה שתיארת שבגלל האפרוריות של החורף נראה קצת מדכא} מקווה שיהיה לך חורף נעים! {אין יותר רומנטי מגשם ואוויר קריר-תראי את זה בתור כיףףף}

לקרין( אני מקווה שכתבתי את שמך נכון?אם לא אני מתנצלת מראש) האמת היא שאני אוהבת מאוד מאוד את הגשם! הקור והאפור שמתלווים אליו קצת מיותרים לדעתי... הלוואי שיהי לנו חורף שטוף שמש עם הרבה גשם טוב אבל אין עונה מושלמת תודה על העידוד! :) דניאלה

לד"ר הידש שלום, יש לי שאלה אני לא יודעת אם זה קשור לפה אבל אולי תוכל לענות לי הרבה פעמים יש לי תחושות של עצבים מאוד גדולות בעקבות נסיבות חיים לא כ"כ פשוטות וזה מתבטא בכך שאני עצבנית מאוד ולא נחמדה לסביבה שלי אני מודעת לכך אבל אני לא מסוגלתלשלוט בזה כאילו זה משתלט עלי ואם אני מנסה לעצור את זה אז יוצא שאני צוברת הכל בפנים ורוב הזמן שותקת ונמצאת במצב מוזר שבו אני נראית אפטית ודכאונית לסביבה .. אני מרגישה קושי להתמודד עם זה אבל אני פשוט לא יודעת מה לעשות יש משהו שאפשר לעשות בלי לקחת תרופות פסיכאטריות למינהם..?

שלום, את מתארת מצב של מתח והתכנסות בעצמך כאשר ישנו גורם חיצוני ברור אשר גורם לכך. לכן אין מדובר בהפרעה נפשית, פרט לתרופות הרגעה שניתן לקחת מדי פעם אפשר כמובן להגיע לשיחות עם חברה או עם איש מקצוע ולדבר על הדברים, או לנסות שיטות של הרפיה כמו מדיטציה ויוגה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, את מתארת מצב של מתח והתכנסות בעצמך כאשר ישנו גורם חיצוני ברור אשר גורם לכך. לכן אין מדובר בהפרעה נפשית, פרט לתרופות הרגעה שניתן לקחת מדי פעם אפשר כמובן להגיע לשיחות עם חברה או עם איש מקצוע ולדבר על הדברים, או לנסות שיטות של הרפיה כמו מדיטציה ויוגה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל רסיטל מזה שבוע. בעבר לקחתי רואקוטן לטיפול בפצעי בגרות. בימים האחרונים הופיעו שוב מספר פצעים לאחר כמה שנים ללא פצעים. האם יכול להיות שהרסיטל היא הגורם?

לערן הרסיטל בטח אינו גורם לכך באופן ישיר, כלומר הוא לא משפיע על העור. עם זאת מצב נפשי כן עלול לגרום להופעה או העלמות של פצעים. נקווה שעם השפור במצב הנפשי עם הרסטל גם הפצעים יעלמו. דרך אגב, ראוקוטן אסור עם רסיטל. כל טוב דר' גיורא הידש

אבל סיימתי לקחת את הרואקוטן לפני שנתיים, אז זה כבר לא מתנגש עם הרסיטל נכון? או שזה עדיין אסור?

שלום! אני בחור בן 29 אשר בגיל 22 עבר התקף פסיכוטי חריף וממושך שגרר אישפוז בבי"ח "מזרע". הטיפול התרופתי אשר אני מקבל כיום: DEPALEPT 800 M'G ZYPREXA 7.5 M'G. כמו כן אני במסגרת שיקומית ,מתגורר בהוסטל. אני בחור רגיל לחלוטין, נראה טוב, עוסק בפעילות גופנית. החלפתי רופאה שמילאה אותי בתרופות כגון: CLOPIXOL,AUORIX,DEKINET. כיום אני מאד מרוצה מהרופא שלי. השאלה היא האם אצטרך ליטול את התרופות לנצח? אני מרגיש שאחרי 7 שנים ללא התקף ,התקדמות בתחום המקצועי וחיים נורמליים אולי גם אפשר להפסיק עם התרופות? האם המינון שאני נוטל הוא ממש מינימלי או שאפשר לרדת עוד? האם DEPALEPT וZYPREXA פוגעות בכבד או בעוד מערכות בגוף. אני מרגיש שהמחלה שתקפה אותי כנראה הייתה חייבת להתפרץ אבל אני לא מרחם על עצמי ומנסה בכל הבוחות להתמודד עם הקשיים. אודה לך אם תענה על שאלותי. דרך אגב הרופא המטפל שלי הוא ד"ר קראקרה ממרב"ך קרית חיים. רופא מצויין לדעתי, אבל ארצה גם תגובה שלך. בתודה ובברכה. דניאל.

לדניאל אומנם מדובר על טיפול של שנים אבל בהחלט לא לכל החיים. מבלי להכיר אותך היטב איני יכול לקבוע את הזמן המדוייק. טוב שעברת לתרופות מהדור החדש כמו זיפרקסה במקום התרופות שציינת. מצויין שאתה עושה הכל כדי לחזור לחיים רגילים ולשקם את עצמך, כל הכבוד! בהחלט זו הדרך הנכונה. הדפלפט עלול לפגוע בכבד, הזיפרקסה בטוחה לכבד. בהחלט אפשר לשקול עם הרופא המטפל את המעבר לתרופה אחת ולהמשיך ליטול רק את אחת מהשתיים. כל טוב דר' גיורא הידש

כן כמובן, אני מבצעת אתההוראות כפי שהסבירו לי בדיוק.

רצוי להתקשר לרופא המטפל ולידע אותו על הנושא ולשאול אותו מה לעשות. אם אין אפשרות להתקשר לרופא אז תקחי 50% מהמינון שאת לוקחת עכשיו ותראי אם עדיין יש בחילות. לסיכום הפיתרון הוא בהפחתה של המינון ב-50% עד לביקור הבא אצל הרופא.

אני בת 17 ואני סובלת מבעיה אחת כבר כשנה-שנתיים. כשאני נמצאת באווירה רשמית, שקטה אני מתחילה להילחץ בטירוף עם כל התופעות הנלוות- הזעה, רעידות, חנק בגרון ורצון להתפנות מיד. (לרוב שילשולים) זה מציק לי מאוד, מפריע לי לחיות ומדכא אותי מאוד. אני לא מתחברת עם אנשים חדשים כי אני לא רוצה להימצא במצב שילחיץ אותי. הבעייה שלי החמירה בזמן האחרון. קשה לי להיות בביה"ס. הרצאות ומבחנים הם כמו גזר דין מוות בשבילי. האווירה השקטה היא שבמיוחד מציקה לי. אין לי בעיה להיות במסיבות או במקומות רועשים בחברת אנשים. שם אני מרגישה טוב, שום דבר לא מלחיץ אותי. האווירה השקטה היא זאת שאני מפחדת ממנה. במהלך מבחנים קשה לי להתרכז, אני כל הזמן נלחמת ברצון לצאת לשירותים. (ואם אני יוצאת אז אחר-כך אני ארצה שוב אז זה לא עוזר). דבר קטן כמו כיבוי המזגן (והרעש הקטן שמלווה אותו) מגביר לי את החרדה. אני כל הזמן רוצה לצאת משיעורים. אני לא מבינה למה זה קורה. אין לי שום בעיה במקומות רועשים. האם זו צורה של חרדה חברתית? מה לעשות? אני רוצה לפנות לפסיכולוג אך הטיפול יקר מדי וגם האווירה אצלו תהיה שקטה- מה שאומר שאני אתקף בחרדה גם שם. האם המצבים שתיארתי (עם הסימפטומים ורצון לברוח) הם התקפי חרדה?

לסובלת אכן חרדה גורמת לתופעה זו. בהחלט אפשר לפנות לטיפול במערכת הציבורית שם הטיפול בחינם. כל טוב דר' גיורא הידש

שתדעי שאת לא לבד וזה נורמלי גם לי זה קורה- אירועים רשמיים או פשוט מקומות שיש שם יותר משלושה אנשים כל מה שתארת- כנ"ל גם אצלי היו כמה פעמים שרציתי לברוח וכך עשיתי וזה הגביר את החרדה - כך שבכל פעם שהייתי בין הרבה אנשים נבהלתי עוד יותר פעם אחת נסיתי להשאר וחשבתי....המון דברים לא נעימים בלשון המעטה וגם הרגשתי אותם אבל אחרי איזה רבע שעה ראיתי שכלום לא קורה וזה מאוד הרגיע אותי שלא לדבר על זה שנדהמתי- כי ממש חכיתי שיקרה משהו ושאני לא אתחיל לדבר על התקופה בה היו לי מבחנים- נלחמתי נלחמתי ובסוף נלחצתי עוד יותר ויצאתי החוצה לכמה דקות ואז חזרתי ושוב יצאתי .... הכל היה מצויין-עד אשר המורה נכנס והכניס שקט וסדר לכיתה ובעניין הזה- נסיתי לחשוב על זה זה ככה: שאני יכולה לצאת אם אני רוצה וזה לא יהיה סוף העולם ושיש דלת ושאף אחד לא יגיד לי חלילה לא לצאת וזה מאוד עזר זאת אומרת, מקסימום אני אגיד שלא הרגשתי טוב או שפשוט הייתי בלחץ ואני אוכל לעשות את המבחן במועד ממש אמרתי להם את זה בשיא הישירות - שמעו,אני בלחץ והם מאוד עזרו בעניין וכך גדלה הידיעה שאני יכולה לצאת אם אני צריכה וזה די עזר... אבל זה על עצבא אחת לא מפיה של מומחית.... וברור שאי אפשר להפטר מזה תוך שניה וחצי שניו ובקשר לטיפול- אפשר להשיג טיפול פחות יקר דרך קופת חולים כללית /הקופה בה את נצאת או דרך העירייה בעירך ואם את במרכז- ואני אמרתי את זה המון( מקווה שאני לא נודניקית כאן)- בגהה ישנה מרפאת מבוגרים ומרפאת ילדים ונוער שם זה בחינם /פחות יקר( אני לא זוכרת..) דניאלה

נכתב כאן מכתבב פרדה מאדם שמכנה עצמו ארז חובה לברר במידי (היו דברים מעולם וכבר הצילו אנשם במצבים כאלו או שהאיש מיד יעלה ויודיע שאין בכונתו לבצע את מה שכתב!!!!!!!!!

זה לא מעודד לכתוב הנה כשכותבים ככה כפי שאתה כותב זה אפילו יכול כל כך להפחיד! דניאלה

אם ד"ר הידש- מומחה בפסיכיאטריה ומנהל הפורום- חושב שיש בהודעה הנ"ל סכנה ממשית הוא יכול להתקשר למשטרה- המחלקה לפשעי מחשב- והם יאתרו את הבחור הנ"ל תוך זמן מאד קצר (דקות). אם ההודעה אמיתית הוא ילקח לבדיקה פסיכיאטרית ויקבל עזרה נפשית ותרופתית. אם מדובר במתחזה יוגש נגדו כתב אישום על זריעת פאניקה בציבור והפחדה של גולשים תמימים תוך ניצול מצוקתם. בכל אופן צריך לפנות למשטרה כדי לטפל בנושא.

במקרה הזה אתם צודקים!

במקרה הזה אתם צודקים!

אני לוקחת את כדורי הציפרלקס כבר שבוע וחווה תופעת לוואי של בחילות ממושכות. רציתי לדעת האם תופעות הלוואי הללו יעברו? ואם כן אז מתי?

את הציפרלקס צריך לקחת רק אחרי האוכל, על קיבה מלאה. את עושה כך?

לרחל מדובר על תופעות לוואי זמניות העלולות להמשך מקסימום שבועיים שלושה והגוף מסתגל לתרופה. לכן מומלץ ליטול את התרופה עם אוכל ואז הבחילה פחותה. ישנה אמרה שמי שמגיב כך בתחילת הטיפול התרופה מתאימה לו ותעזור לו יותר. כך שכדאי לא לוותר. בהצלחה דר' גיורא הידש

אני נשואה 13 שנה. בעלי הוא גבר מאוד כריזמתי נאה וסוחף. החברה מאוד אוהבת אותו ומעריצה אותו. בוא בן 50 אני בת 45. יש לנו 2 בנים. .דווקא לאנשים הקרובים אליו - אני, אימו, אחיו הוא אלים מילולית ונוטה לריב. הבן אדם פשוט אוהב לריב. וכשהוא רב הוא לא בוחל באמצעים. הוא מאיים, הוא מפחיד - ושוב לא ע"י פיזיות אלא הכל במלים. הוא אדם אינטילגנטי מאוד, נאה וחכם אבל חסר למי שיביע דיעה הפוכה לשלו. הוא מסוגל לנתק מגע ולא לדבר עם אותו אדם זמן רב. לגבינו - אין לי ספק שהוא אוהב אותי ויש לנו גם תקופות טובות. אבל בתקופות הרעות הוא מאמלל אותי. הוא בוטה כלפי, תמיד מאיים לעזוב אותי. למרות כל השנים של האיומים ומסע ההפחדות אני מוצאת את עצמי נבהלת וחושבת אולי הפעם הוא רציני. אני משתדלת לרצות אותו והוא מנהל לחלוטין את חיי ואת חיי ילדינו. שנינו עובדים אך על פיו ישק כל דבר בבית. בעיה נוספת ביננו היא בעיית המין. הוא רוצה סקס כל יום. אני תמיד מסכימה. גם אם אני חולה או עייפה אין ויתורים. ואם ויתר לי במקרה אז למחרת ובימים הבאים הוא לא ידבר איתי. סקס נעשה עבורי סיוט. אני חיה בפחד מתמיד מתגובותיו הבלתי צפויות. הוא לא צועק עלי. מסע ההפחדה שלו הוא בשתיקה הרועמת שלו שיכולה להמשך עד שבוע. בדר"כ אני נאלצת להתחנף. אין לי ספק שלטנגו דרושים שניים. אבל אני חיה בטרור נפשי. אני כבר לוקחת סרוקסאט כדי להפחית את החרדה שלי ממנו. גם הילדים מפחדים ממנו. אך בסה"כ הוא בן אדם מסור משפחתי ונאמן. הוא אינו לוטש עינים לנשים אחרות והוא איש משפחה למופת. הוא לא מהמר אינו שתיין אינו נןאף מה לעשות? איך להתמודד איתו?

יפית שלום, אני מבין ממכתבך שהמצב בו את נמצאת נמשך כבר זמן רב ולא נקתת עד עכשיו איזשהו צעד משמעותי.אם כך הדבר, את צריכה להבין שכתוצאה מזה בעלך התרגל כנראה למצב הנוכחי ולטיב מערכת היחסים ביניכם וזה לא יהיה קל לשנות אותו, זה עשוי לקחת המון מאמצים וזמן. שאלה חשובה: ניסית אי-פעם לנהל איתו שיחה רצינית ולהבהיר לו שאת לא יכולה לקבל עוד את התנהגותו ולהסביר לו בצורה ברורה שגם לך יש צרכים ורצונות? כי לי יש הרגשה שבעלך יודע שאת תמיד מוותרת ולכן זה המצב הכי נוח עבורו. אם לא ניהלת איתו שיחה רצינית והברת לו שהמצב לא יכול להמשך כך מבחינתך, רצוי שתעשי זאת. אם ניסית לדבר וזה לא עזר כדאי שתדרשי ממנו ללכת לטיפול זוגי. מטפל זוגי מקצועי וטוב יכול לפתור לגמרי בעיה כמו שאת מתארת או לחילופין להפנות את הבעל לייעוץ פסיכולוגי על מנת להיגמל מההתנהגות האגואיסתית-ילדותית שאת מתארת. סביר להניח שזה לא יהיה קל לשכנעו לגשת לטיפול, לכן את צריכה לעשות חושבין: להעמיד אותו בפני שני ברירות: או לגשת לייעוץ או לפרק את החבילה. אבל אז את צריכה לקחת בחשבון את האפשרות שהוא יבחר באופציה השניה. וזהו לדעתי מבחן בשביל לדעת כמה הנישואים באצת חשובים לו. בכל מקרה אם את בוחרת לנקוט צעד כל שהו רצוי שתעשי זאת בנחישות ושתשני את הגישה הוותרנית שלך בעניין הזה ותראי לו שאת רצינית. אם את פוחדת מידי ולא מצליחה לעשות שום צעד כדי שתנסי לברר אם עצמך כמה את מוכנה לוותר ולהקריב כדי לשמור על שלמות הנישואים והאם את מוכנה ללכת עם החלטתך עד הסוף. אבל זה משהו שתתצרכי לעשות בינך לבין עצמך. אם גם בזה את מתקשה תמיד קיימת האופציה של ייעוץ פסיכולוגי בשבילך - על מנת שתביני מה את רוצה מעצמך... מקווה לשמוע שהעניין הסתדר

אם אגיד לך לעזוב אותו לא תסכימי אני כבר 25 שנים מחכה לשיפור ורק עכשו אני עוזבת אני האמנתי שזה ישתפר זה רק הלך ןהחמיר השתיקות הפכו ארוכות יותר וההתנצליות שלי תכופות יותר גם אני ניסיתי להצדיק כמוך ולחפש את הטוב מאוחר יותר זה משפיע על הילדים גם או שתלכו ליעוץ דבר שהוא ישלול כי אצלו הכל בסדר את סתם מקטרת או ש תחכי ותחכי כמוני ובסוף תתיאשי בהצלחה היכן שאני נכשלתי

ליפית טוב שהעלת את הדברים על הכתב, אני בטוח שהצלחת לארגן טוב יותר את מחשבותיך ולראות את המצב כפי שהוא. הדברים שכתבו קודמי טובים ונכונים ואני מצטרף אליהם. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, נכון ששאלתי רבות בעבר על הקלונקס, ואני שואלת כי אני מתלבטת בנוגע למשהו. בעיקרון אם אני לוקחת א ת ה0.25 מ"ג כבר חצי שנה,ואמשיך לקחת{כפי שייעץ לי הרופא} ואני מרגישה טוב יותר בעזרת התרופה,והיא מועילה לי ועוזרת לי, אז מלבד הסיכון של ההתמכרות{שלפי דעתי אין לי כי אני לא חשה שום צורך להעלות כמויות-אפילו להיפך} ישנו סיכון בלקחת את התרופה{בכמות הנ"ל} תקופה ארוכה? סיכון בריאותי/נפשי? או שאפשר להמשיך כפי שהרופא ייעץ לי,ואם אני מרגישה טוב יותר {בעזרת הכמות שאולי נחשבת לפירור:-)אך בהחלט מועילה לי}אז אין בעייה? אני מודה לך על הייחס,ואני שואלת זאת כי אני מרגישה טוב בהרבה,אך לפעמים אני שואלת את עצמי אם אינני מזיקה לעצמי עם הקלונקס,ומכיוון שההמלצה בד"כ היא לא לקחת תקופה ארוכה,אני מתלבטת האם זה בסדר אצלי,במידה וזה מועיל לי מאוד להמשיך וליטול את הכמות הנ"ל. טיפול כזה הוא לגיטימי במידה והוא מועיל ומשפר את המצב? תודה.

את שואלת: "טיפול כזה הוא לגיטימי במידה והוא מועיל ומשפר את המצב?" תשובה: כל טיפול הוא לגיטימי אם הוא מועיל ומשפר את המצב, כולל שימוש בסמים מסוכנים עפ"י היתר רפואי ומרשם של רופא מוסמך. קלונקס איננו ברשימת הסמים המסוכנים אלא ברשימת הסמים הפסיכותרופיים של משרד הבריאות ועליהם יש פחות פיקוח. לעיתים גם שימוש כרוני בסמים מסוכנים או בסמים פסיכותרופיים הוא לגיטימי ומומלץ לחולים מסויימים בכפוף למירשם רפואי שניתן לחולים אלה.

לקארין במינון שאת משתמשת אין שמוש לרעה (שמוש לרעה כמו בסם-אין) כך שאת יכולה להיות שקטה מהבחינה הזו, כמו כן הקלונקס אינו גורם לנזק בגוף לאף איבר. כך שאת יכולה להיות שקטה. והעיקר - להרגיש טוב, לתפקד, ולא להפסיד דברים טובים בחיים. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הירש שלום, שכחתי לשאול אם אתה ממליץ על טיפול או אישפוז כפוי האם תוכל לעזור לי בשאלה מה צריך לעשות כדי לקבל טיפול או אישפוז כפוי? שוב תודה.

תלוי במצבו האובייקטיבי ולא רק עפ"י התיאורים בפורום. התנאים לטיפול כפוי כתובים בחוק לטיפול בחולי נפש-1991. אם הוא במצב פסיכוטי וכתוצאה מכך קיימת סכנה מיידית לעצמו או לאחרים ניתן להוציא הוראת בדיקה כפויה באמצעות הפסיכיאטר המחוזי. הבדיקה תתבצע ע"י פסיכיאטר בכיר שיש לו הרשאה מהפסיכיאטר המחוזי לבצע סוג כזה של בדיקה ולהחליט (בהסכמה של הפ' המחוזי) על אישפוז כפוי או טיפול מרפאתי כפוי.

לגלית הדרך הנכונה ביותר היא להביאו לבדיקה אצל פסיכיאטר, לספר לפסיכיאטר את הפרטים שאת סיפרת בפורום והפסיכיאטר כבר יפנה לפסיכיאטר המחוזי ויריץ את התהליך הבירוקרטי. אני יודע שהוא מתנגד לבדיקה אצל פסיכיאטר ובמקרים אלו רופא המשפחה עשוי לפתור את הבעיה, לבקש מרופא המשפחה לבדוק את אחיך או אם ישנה בעיה שרופא המשפחה יגיע לביקור בית. אם רופא המשפחה לא יוכל להכנס לבית, אז זה כבר סימן חשוב עבור הפסיכיאטר המחוזר. את יכולה לפנות לפסיכיאטר המחוזי לפי אזור המגורים, אבל בדרך כלל מכתבים של בני משפחה חשודים ואינם מספקים. במצבים כאלו גם פקידת הסעד בלשכת הרווחה עשויה לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, הייתי בטיפול פסיכותרפי אצל פסיכיאטר פרטי שסירב לתת לי עותק מהרשומה הרפואית. לאחר מס' פניות, הוא נאות להעביר לידיי מכתב סיכום ועותק מהרשומה הרפואית. כשקראתי את החומר חשכו עיניי. התקיימו בנינו למעלה מ-100 פגישות, בחומר מתועדות 12 בלבד, כל פגישה - בשורה או שתיים, והתיאורים, לרבות במכתב, רצופים אי דיוקים ואי-אמיתויות, שלא לומר שקרים. כך, למשל, הוא ייחס לי מעשים וכוונות שמעולם לא הבעתי: הוא כתב שאיימתי כי אפנה לתקשורת ואנסה להרוס את שמו, שאנסה להרוג אותו או לפגוע בבני משפחתו - דברים שלא היו ולא נבראו, ואני מוכנה להיבדק על כך במכונת אמת! פניתי לעו"ד, מהגדולים בארץ, המתמחה בתחום. הוא אמר לי שהפסיכיאטר כנראה חשש שאני עומדת לפנות לעו"ד ולתבוע, ולכן "בנה כתב הגנה". הפסיכיאטר כנראה לא תיעד את כל הפגישות, ואם תיעד, כנראה השמיד את החומר וציין דברים שעשויים לסייע לו בבוא היום. בנוסף, מאחר שאין תיעוד מלא של כל מהלך הטיפול, יהיה לי קשה מאוד להוכיח כי הדברים שכתב שקריים, וכי אני צודקת. בנוסף, העו"ד אמר שהרופא יכול לטעון שזאת דרך הרישום שהוא מנהל (דיווח קצרצר אחד לכמה שבועות/חודשים). אני מזועזעת. יש בידי חומר שאינו מתאר נכונה את מצבי ואת התכנים שהועלו בטיפול, ומייחס לי מעשים וכוונות שלא היו ולא נבראו, ממש הוצאת דיבה ולשון הרע. אודה לך אם תוכל להגיד לי מה ניתן לעשות בעניין - בלי תקשורת ובלי חשיפת שמי, כי מי שיראה את החומר יחשוב שמדובר ב'קרימינל' מסוכן, ואני אינני חולת נפש, מעולם לא נטלתי תרופות פסיכיאטריות ואין לי כל עבר פלילי/אלים. תודה.

לאלה אין מדובר בהוצאת לשון הרע כיוון שאלו הרשומות הפרטיות של הרופא והוא לא פירסם אותן. גם אם הפסיכיאטר לא כתב דברים נכונים וגם במידה שהוא לא רשם מספיק אין כאן עבירה על החוק. לא ציינת אף פעם מדוע בקשת את החומר ממנו? לשם מה את זקוקה לו? אם מדובר על חומר ביניכם בלבד, אז זו מילה שלו כנגד מילה שלך. בכלל האם נגרם נזק כלשהו? אני מבין שנפגע, אבל איני רואה כאן עבירה על החוק. כל טוב דר' גיורא הידש

כתבת "התקיימו בנינו למעלה מ-100 פגישות, בחומר מתועדות 12 בלבד" זה לפעמים תמצית עצובה של כל הרעיון של הטיפול השיחתי. כוונתי כנראה שרק 12 פגישות היו נחוצות אחרת איך תסבירי שלא כתב יותר מהם? היותר עצוב הוא ה- 100- פגישות ששוות ערך ל 30,000 ש"ח עד 45,000 ש"ח(תלוי בפסיכיאטר) -סכום נכבד לכל הדעות,וכל התמצות הוא ב כמה שורות עלובות ,השאלה שהייתי שואל אם שולם סכום כה נכבד במה הסתובבו כל השיחות אותו דבר? נפלת על רופא שרלטן

לדר הידש שלום רב ! שלשום רשמתי לך שאלה לגבי קלונקס ומרוניל , ראשית אני מודה לך על תשובתך אך על חלקה לא ענית לי . האם הקלונקס או המרוניל יכולים לרגום לבעיות בתפקוד המיני , ועברתי וקראתי את הפורומים וההודעות האחרונות ואני רואה שאתה לא ממליץ לקחת קלונקס באופן קבוע , יש לציין שהרופא שלי המליץ לי לקחת קלונקס למשך של חצי שנה עד שמונה חודשים ולרדת בהדרגה עד לכדי הפסקה מוחלטת , לאחר שקראתי את המלצותיך אני מאד חושש והפסקתי לקחת את הכדורים באופן קבוע , יש לציין שאני מטופל אצל פרופ' מנהל מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים . אודה לך על תשובתך ...

היי דוד. כל הכדורים השייכים למשפחה של המרוניל עלולים לפגום בחשק המיני, אולם למיטב ידיעתי למרוניל יש פחות השפעה על כך. כמובן שהכל אינדיוידואלי. באשר לקלונקס - הוא שייך למשפחת הבנזודיאזפנים שנחשבים לממכרים לאחר שימוש רצוף לאורך זמן. לעיתים השילוב של הכדורים מ-2 המשפחות הוא השילוב המומלץ ביותר. הכל תלוי באבחנה של הרופא. תן קצת קרדיט למטפל שלך. מקריאה רבה בפורום ידוע לי שד"ר הידש מעדיף טיפול עם כדור אחד בלבד, אך לדעתי עדיף ליטול ולהיות פעיל ולהרגיש טוב, מאשר לא ליטול ולהמנע מפעילות. רק בריאות.

לדוד אני מסכים עם מה שטל כתב, הגישה המקובלת כיום היא טיפול מזדמן בלבד בקלונקס כדי למנוע את ההתמכרות. עם זאת ישנם בין חברי (גם פרופסורים) אשר נוקטים בגישה של טיפול קבוע. למרות ההבדלים בגישות אני צריך לציין שפרט לבעית ההתמכרות (שהיא לא בעיה קלה), אין סכנה בנטילה של קלונקס באופן קבוע. כל טוב דר' גיורא הידש