פורום פסיכיאטריה
האם זה סם? מה זה?מישהו יכול להסביר לי? אמרו לי שיש לי עודף. תודה
לאלמוני איני יודע, אולי תכתוב את השם באנגלית? האם מדובר בבדיקת מעבדה או בתרופה? כל טוב דר' גיורא הידש
האם ישנה בעייתיות בלקיחת ריטלין וסמים אחרים כמו ל.ס.ד, עישון גראס, או שתיית משקאות משכרים? כמובן, שנטילת התרופה אינה באה יחד עם הסמים, אלא לחוד - כמו למשל - ריטלין בשעות בו האדם זקוק לו, ול.ס.ד בהפסקה שבין לקיחת התרופה עד לפעם הבאה. האם יש איזשהו נזק שקשור לתגובת הגוף לשני סמים המתרכבים בגוף? (ריטלין זה גם סם). אני לא שואלת כאן על נזקים המפורסמים על ל.ס.ד, אלא על נזק אפשרי הקשור ל-ל.ס.ד והריטלין בגוף ובמוח. כמו"כ - שוב, אותה השאלה רק עם אלכוהול - האם מותר לאדם שלוקח ריטלין על בסיס קבוע לשתות אלכוהול מידי פעם - עד כמובן שיכרון? האם לקיחת ריטלין מבטלת או לפחות אוסרת על שימוש בתרופות אחרות כגון תרופות שלא במרשם. אלכוהול, סמים אחרים וכיו"ב? יש בעייתיות בעישון סגריות רגילות לצד ריטלין? בנוסף - האם הגוף עלול לבטל בעקבות שתייה או עישון וכיו"ב את פעולת הריטלין? נ.ב- כל שאלה על סמים אחרים מתבססת לא על לקיחתם באופן קבוע. השאלה מתייחסת על לקיחה חד פעמית של ל.ס.ד, עישון ש*לא* לעיתים תכופות, וכיו"ב. ושתייה לגיטימית ביציאות ומפגשים עם חברים. תודה.
במקום המילה "ריטלין" היית יכולה לרשום "אמפטמינים". את הרי מתיחסת לריטלין כאל סם ולא כאל תרופה... אני משער שהשילוב בין אמפטמינים לאסיד נפוץ מאד בקרב צרכני סמים וקיימים אפילו חומרים (כמו MDMA או GHB) שמשלבים בין שני התכונות האלו- גם מעוררים וגם גורמים להזיות. לגבי אלכוהול זה כבר יותר פשוט- הוא מדכא ולא מעורר, אבל לא תמיד. תלוי מה הריכוז שלו...וגם אם כן- ממה את מפחדת? מפסיכוזה? ממנת יתר? מישיבה בכלא? לסיום אתר טוב ואובייקטיבי שאפשר למצוא בו תשובה אמינה לכל שאלה שקשורה לחומרים פסיכואקטיביים (כולל אמפטמינים=ריטלין)- http://www.erowid.org/psychoactives/psychoactives.shtml
שלום, היות והנוא של סמים הועלה\ הייתי מעוניין לדעת או לקבל אינפורמציה על גרס וחשיש 1. האם לכל אחד מתאים לעשן גרס או חשיש? אני מכיר אנשים שעישנו והכל כרגיל אצלם. לעומת זאת אני מכיר אנשים שעישנו ונכנסו לחרדות, מצבי פסיכוזה, או מצב פסיכוטי. איך זה 2. מה נפוץ יותר גרס או חשיש? מה יותר טוב בין השניים? מה ההבדל בין השניים? מה מפיל יותר? מה מרים יותר בין הגרס לחשיש.? גם שמעתי שגרס מרגיע כמו ווליום האם זה נכון? 3. מהי תחילת ההשפעה של הגרס או החשיש? מהו משך ההשפעה? וכמה ימים הגוף נקי מהחומר? מיום ההפסקה. אשמח את תענה לי לכל השאלות החשובות. אני מאמין ששאלותי מעניינות עוד אנשים רבים וטובים. תודה
מה אני צריכה לעשות אם אני פרנואידית? אני לעיתים נלחצת מכל דבר וחושבת על כל מיני דברים עליי ועל אנשים ובכלל שאני חושבת שיקרו או מנתחת דברים לא נכון ובסוף מתברר שזה היה מוגזם וסתם ולא הייתי צריכה להלחץ ואנשים אומרים שאני פרנואידית ואני צריכה לשלוט בזה כי זה לא בריא ופוגע בי סתם נפשית אז בבקשה תגיד לי מה לעשות ואיך להתמודד עם זה?
רק רציתי לציין שזו קארין אחרת:-) אולי כדאי שאשנה את שמי.......... ולקארין2- תהיי חזקה,ייתכן ומדובר בחרדה,וישנם טיפולים ועזרה אם את מרגישה שזה מפריע לך ומעיק עלייך. בכל מקרה,הרופא יענה לך יותר טוב ממני... אז שיהיה יום נעים. קארין.
אולי את צריכה למצוא(בעזרתו של אדם מקצועי) את השורש לבעיה מה גורם לך לא לבטוח באנשים? אילו ארועים או אנשים מן העבר פגעו בך וגרמו לך לחוש כפי שאת חשה זה קצת אבסורד, את לא חושבת? לחשוד על מנת למנוע כמה שיותר נזק ובסוף לגרום לנזק יותר גדול( פספוס של ארועים / אנשים) ואני לא אומרת את זה בנימה ביקורתית,גם אני קצת פראנואידית ואני יודעת על מה אני מדברת אולי? דניאלה
לקארין איני בטוח כלל שמדובר על פארנויה, יתכן מאוד שהבסיס הוא חרדה. אבל בהחלט יש דפוס של התנהגות שאת מרגישה שאת חייבת להכנס אליו והוא פוגע בך. בדיוק זו הסיבה לפנות לטיפול נפשי, שיחות או תרופות. תלוי באבחנה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום ד"ר. החלטתי לכתוב לבעלי פה מכתב,ולבקש ממנו שיקרא וייגיב על זה. מה דעתך על כך? אני מרגישה שאם הוא ייקרא את זה,וייבטא את עצמו בכתב כתשובה אליי אני אולי אוכל להבין יותר לעומק כל מיני דברים שאנחנו לא מצליחים לדבר עלייהם,מרוב כאב ומרוב כל איך שהדברים התגלגלו.אני לא יכולה לבקש ממנו לכתוב לי מכתב..... זה קצת מטופש,אבל אם הוא יקרא פה....אז אולי הוא יצליח לענות לי בכתב...ואולי אפילו אצליח לקבל תשובות על שאלות שמעיקות עליי. כי לדבר איתו אני פשוט כבר לא רוצה. אמרתי לו שאכתוב לו פה,והוא לא בעיר כרגע,אך אמר שישוב ביום חמישי ושהוא רוצה לקרא. גם אם לא אקבל תשובות,לפחות אומר את כל מה שיש לי לומר. מה דעתך? אם אני מרגישה שזה ישחרר אותי קצת ואוכל "לשפוך" את מה שיש לי לומר לו ללא עכבות...כדאי? תודה. יום נעים:-)
רציתי רק להוסיף שכמובן שמה שיש לי לומר לו קשור לחרדות ולדברים שקשורים בנושא הפורם כמובן,{ולא עניניי רומנטיקה או זוגיות}. ומעניין אותי אם יהיה לו מה לכתוב לי,או מה להגיב על זה.
די ברור לי למה את רוצה לעשות זאת כך, ולא אומר זאת כי מאד לא תאהבי את מה שאכתוב. אנשים יעשו "מטעמים" מדבר כזה (גם אם ד"ר הידש יהיה פה). במה עם מעודדים, מריעים וצורחי בוז - רק נזק יש מזה.
אם אין ביניכם תקשורת מילולית את יכולה להתכתב איתו במייל....פורום ציבורי כמו הפורום הזה איננו מיועד לכך. אני לא חושב שהתכתבות אישית ביניכם כאן תעניין את שאר הגולשים וזהו פורום ציבורי שמיועד לכלל הגולשים שיש להם עניין ושאלות בתחום הפסיכיאטריה. אני גם לא חושב שבעלך ישתף איתך פעולה ויסכים לחשוף את עצמו כאן. ד"ר הידש לא ימחוק את ההודעות שלך אבל כדאי לשמור על הגבול מה ראוי שיכתב בפורום ומה לא. תפעילי לבד את הראש ותביני שזה לא המקום.
כנראה שאתה צודק דור.פשוט סיפרתי לו שאני מתייעצת בפורם פסיכיאטרייה,וחשבתי לשתף אותו בזה ואולי אפילו דרך זה לנגוע במקומות שקשורים למצב שלי,ולגרום לו להבין כל מיני דברים. אתכתב איתו בדרך אחרת. במקום אחר. יום טוב.ביי
לקארין אני חושב שלפי התגובות כבר החלטת, צריך להבין שהפורום הוא למידע וייעוץ, ויש הבדל ביניהם ובין טיפול. ההמלצה עבורך כבר ידוע ונכתבה פעמים רבות. הפסדת יותר מדי דברים במשך השנים האחרונות.... לילה טוב הידש
שלום ד"ר, לפני כשלושה חודשים התחלתי בנטילת ציפרילקס שהוחלף לחאר כחודש וחצי לאפקסור שהועיל. לפני כשבוע הפסקתי ליטול את האפקסור (לא קניתי שוב כשנגמרו) ומצבי בסדר,למעט כאבי ראש ,סחרחורות וחסר יציבות,התקפי החרדה לא חזרו. האם אני נוהגת כשורה בכך שהפסקתי בבת אחת וולא התייעצות עם הפסיכיאטר? והאם ישנה השלכה (נזק כלשהו) כתוצאה ממהלך זה. אודה לך מאוד אם תענה לי הפעם. כל טוב ויישר כוח.
ללורה מצטער שלא עניתי לך, כנראה שהחמצתי את השאלה ובטח לא הייתה כוונה אחרת. בכל אופן אני שמח לתקן את הדברים. אינך כותבת את הסיבה שבגללה התחלת בטיפול. בכל אופן הטיפול בדיכאון ובחרדה מתחלק לשני שלבים. בשלב הראשון הוא ההבראה, חוזרים לרגיל והדיכאון חולף. השלב השני הוא מניעהה, חשוב שהדיכאון לא יחזור. לצערי דיכאון היא הפרעה שחוזרת והסיכון שהדיכאון יחזור הוא גדול במיוחד בשנה הראשונה, לכן ישנה חשיבות רבה מאוד לטיפול המונע. לכן, הפסקה מוקדמת מדי מעלה מאוד את הסיכון לחזרה של הדיכאון (חרדה), כמובן שאין בטחון ולא בטוח שהדיכאון יחזור, יתכן שהכל יהיה בסדר, אבל בחודשים הקרובים ישנו סיכון גדול מאוד. חבל שאת לוקחת החלטה זו לבד ואינך מתייעצת. כל טוב דר' גיורא הידש
לד"ר הידש בוקר טוב שמעתי הרבה דברים על הפורום שלך וחשבתי אולי אתה יכול לתת לי קצת מידע אני בן 33 נשוי ללא ילדים מזה 10 שנים אני מאושפז בבית חולים "שלואתה" עם הבחנה כמאניה דפרסיה באישפוזים קצרים אך גם אישפוזים ארוקים מהאישפוז הראשון קיבלתי דפלפט אנפרניל וסמאפ התרופות לא שונו אף פעם למרות שאני במצב של דיכאון תמידי (בפעם האחרונה היתי מאושפז 6 שבועות וביקשתי להחליף תרופות הרופאים בבית חולים לא הסכימו בתענה שזה לא משנה איזה תרופה יתנו לי אני אף פעם לא אצה מהדיקאון ואין מה לעסות אישתי שגם היא חולת מאניה דיפרסיה מתופלת אצל רופאה חיצוני מתעם קופת חולים מאוחדת לקחה אותי לרופא שלה באופן פרתי בתום הפגישה הראשונה היא החליפה לי את כול התרופות והיום אני מקבל 40 מ"ג רסיטל 100 מ"ג למיקטל ו-100 מ"ג סרוקואל אני לוקח את התרופות האלה רק שבועיים ומרגיש כאילו הוציאו אותי מהצינוק שבו היתי 10 שנים מחיי היתי רוצה לקבל מידע על התרופות החדשות האיתרונות והחיסרונות וכן תופעות לוואי של כול התרופות מודה לך מראש שי
לשי אני שמח שאתה מרגיש בטוב. באופן כללי התרופות החדשות הן מאותה הקבוצה של התרופות הישנות אבל מעט שונות. הדפלפט והלמיקטל הן מקבוצת מייצבי מצב הרוח, במקורן תרופות נוגדות פירקוסים אבל הפסיכיאטר מצאו שהן מצויינות לייצוב. האנפרניל היא נוגדת דיכאון כמו הרסיטל, והסרוקוול הוא נוגד פסיכוזה כמו הסמאפ אבל יש לו גם השפעה מייצבת. כך שהעקרונות של הטיפול דומים ונקווה שהתרופות החדשות מתאימות לך יותר. תוכל לקבל אינפורמציה מדוייקת על כל תרופה בכל אינדקס תרופות ברשת, כמובן בעברית. תחפש ותמצא. אם יהיו שאלות נוספות אשמח לעזור כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לך לפני כחודש הגשתי לביטוח לאומי תביעה לקצבת נכות, ולסל שיקום באמצעות הפסיכיאטר שלי שהוא מטעם מוסד ממשלתי השאלה שלי היא האם סל השיקום יכול לתת מגורים בדיור תומך עם תעסוקה תומכת בתוך איזשהו מוסד\הוסטל .......... והכי חשוב להוציא אותי מהדיכאון הלחץ המתח והייאוש וכל חוסר הנוחות שאני מרגיש כשאני נמצא עכשיו בבית וכל מה שיש לי זה רק 4 קירות כבר קרוב לשנתיים שאני במצב מאוד קשה זה תודה מראש . RPH
לרפי הוועדה שמאשרת את סל השיקום היא מממנת את תהליך השיקום, שיקום בכל המשורים-מגורים, עבודה-תעסוקה, וחברתי. ברגע שיש אשור של הועדה הם יפנו אותך למקומות שמטפלים בדברים. בינתיים כדאי לך לפנות לפעילות החברתית של סניף "אנוש" הקרוב לאזור מגוריך. שיקום חשוב ביותר, כפי שאתה מבין אדם שיושב בבית מרגיש חסר ערך וגם המצב הנפשי מחמיר. ברגע שתצא וגם תתפקד יותר, הערכה העצמית תחזור אליך ואני מאמין שמצבך הנפשי ישתפר. בהצלחה דר' גיורא הידש
אני סובלת מחשדנות יתרה כלפי אנשים.כלומר,מראש אני מגדירה שהאדם העומד מולי בעל אינטרסים אני פשוט לא רגועה בחברת אחרים כי אני מנסה תמיד לחשוב מה הם רוצים/מצפים ממני.לפני כמה שנים בשתי מערכות יחסים הייתי כ"כ חשדנית שזה הוביל לקנאה חולנית ממש הייתי מעסיקה עצמי באינסוף מחשבות ובודקת כל דברץ מערכת היחסים שאני נמצאת בה כיום מאוד הרגיעה אותי כי יצר הקנאה פשוט דעך אני לא יודעת אם מדובר באהבה פחותה או בגבר שלא גורם לי להרגיש שמשקרים אותי. יוצא כך שמכל סטואציה אני מתחילה לחשוב "ניסו לעבוד עליי" ואז אני ממש כועסת.לדוג' בעל בית שהבטיח דבר ולא קיים יכול להוציא אותי מדעתי.מה שקורה זה שאחרי שאני חושבת שלילי אני מבינה שזה כן היה חכם כי החשדנות גרמה לי שלא אפול בפח כלומר שלא אתאכזב שכן המחשבות היו נכונות וצדקתי לדביה החשדות אולם לפעמים אני חושבת שעדיף לטעות ולא לשבור את הראש כל היום במחשבות.אני מאוד קפדנית בכל מה שקשור לכל דבר בעבודה אני משתדלת להקפיד מאוד דבר שלעיתים גורם למנלת לומר לי שאני "קרציה" אני בוחנת כל מילה שנאמרת לי וזוכרת אותה במדוייק.אני גם חייבת להגיב לכל דבר בד"כ בשלילה כאילו להרגיש "שונה".הדעות שלי בד"כ בוטות ובסטואציות חברתיות לא נוח לי כי איני יכולה לבטא בדיוק את מה שבא לי. סטואציה נוספת שקרתה לי הייתי בחוג ריקוד ובמקום להתרכז בכיף ובריקוד עצמו חשבתי רק למה אני לא מצליחה וכולן יודעת לרקוד ושאני נראית שמנה והנה המדריכה תבדוק אותי מול כולן ולא אדע כיצד להתמודד יתכן ובשל כך אני פשוט לא ניגשת לדברים שכ"כ רציצי לעשות מפחד "הכשלון"..מחוסר ההערכה ומהמחשבה שאף אחד לא תמים ומחפש את טובתך.אני כ"כ מרגישה שאני צודקת בהתנהגות שלי כי יש חיזוקים לכך אבל קשה לי לחיות כל הזמן לפי חוקיות מסויימת.(דוגמא נוספת:אני לא יצא בערב כשאני יודעת שאני יעבוד בוקר למחרת גם איני מרגישה עייפה אשן בשעה מאוד מסויימת) אם יש לי משימה ארגיש לחץ כאילו שאני נמצאת "במלחמה" ואני חייבת עכשיו לסיימה
לרעות לא בדיוק הבנתי אם דבריך הסתיימו בשאלה, או מה השאלה. בכל אופן כדאי מאוד להגיע לטיפול ולשפר את איכות חייך וניתן להתקדם ולחיות טוב יותר. תראי למעלה תשובה שלי לשאלה די דומה הנושא הוא "פרנויה". כל טוב דר' גיורא הידש
מזה 17 שנה אני לוקת ליתיום נכון להיום 1500 מ"ג עקב משקל של 118 ק"ג. עד להיום בדיקות הלתיום היו באזור 0.7 בממוצע, בדיקות עשיתי כל 6 חודשים. בדיקה אחרונה היתה 0.82 . האם זה חריג ואם כן מה לעשות. בתודה מראש על המידע נעם.
לנעם עד רמה של 0.9 רמת הליטיום תקינה. כל טוב דר' גיורא הידש
רציתי לדעת אם ציפרמיל לאחר חודשיים של נטילה מסוגלת לגרום ללחץ דם נמוך ?אני לא מסוגלת לקום ממצב של ישיבה או התכופפות מבלי שיהיה לי הרגשה של סחרחורת ?
לרינה הציפרמיל אינו משפיע על הלב או על לחץ הדם לכן אין קשר בין הדברים. לסחרחורות עקב לחץ דם נמוך בשינויי תנוחה יש שם וזו תופעה מוכרת ברפואה, אולי נלך למשהו פשוט, היתכן שאת סובלת מאנמיה? בכל אופן כדאי להגיע לרופא המשפחה. כל טוב דר' גיורא הידש
יש לי קלסרופוביה קלה, והדבר מציק לי בחיי היום-יום. האם טיפול בהיפנוזה יכול "להוציא" את הקלסטרופוביה ? תודה!
כשהיה לי פחד מטיסות/קלסטרופוביה/ ועוד אמרה לי הפסיכולוגית שלי שאפשר לטפל בעניין בעזרת היפנוזה וגם בבעיות אחרות זה די עזר לי למען האמת בבמקרים מסויימים.... אני לא יודעת אם זה תקף עבור כל אחד,...אולי זה תלוי בחומרה? דניאלה
ליוגי בהחלט כן, רק תבדוק שלמטפל יש רישיון לטפל בהיפנוזה. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום. האם סקנקס יעיל לבעיות דכאון, מה היעילות שבו? שאלתי השניה האם ישנם כדורים שיכולים לעזור לבעיות זכרון וריכוז ושאינם ממכרים?
שלום לך קים ובכן, הסקנס יעיל למניעת בעיות דיכאון. תנסי אולי רסיטל או זיפרקסה. לגבי שאלתך השנייה יש הרבה כדורים כאלה בשוק אינני זוכר בדיוק כרגע את שמם.
לקים קסנקס היא תרופה מרגיעה שיש לה גם השפעה נוגדת דיכאון. כיוון שהיא ממכרת בדרך כלל אין היא תרופת הבחירה. ירדה בזיכרון ובריכוז הן תופעות שכיחות בדיכאון. לכן התרופות נוגדות הדיכאון (שהן אינן ממכרות), עשויות לשפר את הדיכאון ואז גם הזיכרון והריכוז ישתפרו. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, נטלתי ציפרילקס במשך כחודש וחצי ולאחר מכן אפקסור כחודש. כשהכדורים נגמרו לי והייתי אמורה לקנותם לא עשיתי זאת. אנ כמה ימים ללא אפקסור וללא כדור הרגעה כלשהו(נטילת כדורי ההרגעה הופסקו לפני כחודש). שאלתי:- האם זה בסדר שהפסקתי את השמוש על דעת עצמי ,ללא התייעצות עם הפסיכיאטר ? האם זה עלול לגרום לנזק כלשהוא או לתופעות לוואי? והאם בכלל יש פרק זמן מינימלי לנטילת הכדורים לפני שמחליטים לנסות ולהפסיק? תודה רבה ויישר כוח.
חס ושלום! להפסיק את הכדורים על דעת עצמך ללא התייעצות עם פסיכיאטר? שומו שמיים. בשום אופן לא. חס וחלילה. הפסיכיאטר הוא אדם מוסמך שלמד וחקר ועמל שנים רבות כדי להגיע למחקר מעמיק על נפש האדם, והנה את בהינף יד אחד מוותרת על התרופות על דעת עצמך? בשום אופן לא! שינויים בתרופות עושים רק בהתייעצות עם פסיכיאטר מוסמך
שלום לכולם... כיצד ואיפה ניתן לאבחן בעיות קשב וריכוז אצל מבוגרים ? האם יש סיבסוד דרך הקופות לאיבחון?? מהן דרכי הטיפול בבעיה? תודה , בלבולית
אינני רואה כל סיבה שלילדים יהיו הפרעות קשב וריכוז ולמבוגרים לא יהיו. מצד שני, אצל ילדים הפרעות כאלה הן מאוד נפוצות ואילו אצל מבוגרים לא. ולכן יש קשיים רבים במחקר בנושא. ... כי אין קבוצת התייחסות מספיק גדולה. אי- לכך יתכן שתצטרכי לפנות לפסיכיאטר המתמחה בילדים שיסכים לטפל בך. לצערי, אינני יודע את התשובות לשאר השאלות שלך
תשאלי בפורום ADHD למבוגרים שנמצא בתפוז.
שלום, כל פסיכיאטר ונאורולוג שמודעים לנושא יכולים לאבחן. בנוסף תוכלי לבצע את מבחן TOVA, כעת קופות החולים מפרסמים שאפשר לעשות את המבחן במסגרת הקופה בתשלום, עם הנחה לבעלי ביטוח משלים. זהו מבחן ממוחשב לאבחון הפרעות קשב, הוא לא מספיק מדוייק אבל בהחלט נותן כיוון. כמו כן ישנם פסיכולוגים די רבים אשר מתמחים בנושא. כל טוב דר' גיורא הידש
לדר' גיורא הידש ולכולם שלום! היום התבררה לי שמה של ההבחנה של המחלה שאני חולה בה, "הבחנה מבדלת סכיזואפיקטיבית ביפולארית" הייתי רוצה להבין מה זה אומר, ואם יש חומר בנושא אני אשמח לקרא ולהבין יותר. תודה
תקישי בגוגל "סכיזואפקטיבית" ו- "ביפולארית" וישר תגיעי לעשרות אתרים בתחום. במקרה יש לי קצת ידע בענין, אך כמובן אינני רופא מוסמך: הרעיון שעומד מאחורי הביטוי "הבחנה מבדלת" הוא שאת לא מצליחה להבין את הדואליזם בעולם. כלומר את לא מסוגלת להבחין בין מה שמזיק למה שמועיל. סכיזואפקטיבית משמע כזו שנמצאת בתהליך פעיל בנפש שלך. ביפולארית כזו שיש בה עליות ומורדות. דהיינו מדי פעם שמח מדי פעם עצוב. והרי לך כל התורה על רגל אחת. כמובן שאין כאן תחליף לגוגל או להתייעצות עם רופא מוסמך. עדיף להיעזר בשניהם שמעון
לסיגל באבחנה מבדלת הכוונה שישנן מספר אפשרויות אבחנתיות וצריך להבדיל מה האבחנה הנכונה, כך שאין בטחון שסכיזואפקטיבית היא האבחנה הסופית. סכיזופאפקטיבית היא אבחנת ביניים בין הפרעה סכיזופרנית ובין ההפרעות האפקטיביות-רגשיות (דיכאון ומאניה בעיקר), לכן יש בה את המרכיבים של שתי האבחנות. קצת מסובך. תנסה למצוא חומר באתר של zarut.co.il כל טוב דר' גיורא הידש
דר' הידש טופלתי בעבר בסרוקסט ועליתי המון במשקל הומלץ לי לקחת רדוקטיל וירדתי בצורה משמעותית. לאחר שנה והפסקת הטיפול ברדוקטיל עליתי שוב במשקל היום אני מטופלת באפקסור 150 מג, ופרפנן 4 מג, ונוטלת שוב רדוקטיל 10 מג' במשך חודש ימים , ולא הצלחתי לרדת במשקל כלל אודה לך אם תסביר לי מה הסיבה ? תודה דניאלה
לאחר שפתאום הפורום התפוצץ בדנות החלפתי לדניאלה ועכשיו יש פה שתיים זה באמת שם יפה אומנם אבל מה דעתך להוסיף סימן זיהוי לידו? נגיד דניאלה .ב./א? כדי שלא יווצר מצב שיהיו לי כמה פנים דניאלה
השם שלי השם שלו השם שלנו. עזבי אותך מזה... אם זה נורא מטריד אותך תקראי לעצמך: דניאלה היפה או דניאלה החמודה או דניאלה החרדה.... או משהו כזה. את יכולה אפילו לשנות את הניק כל פעם לפי המצב רוח שלך. אלא אם כן את תמיד חרדה ואז זה יהיה "דניאלה החרדה" תמיד בברכה מיכאל השמח
ככל הידוע לי, וכאמור אינני רופא מוסמך, לא ידוע על תופעת לואי של השמנה או הרזיה בתרופות אלה. יתכן שהסיבה נעוצה בגורמים אחרים.
לדניאלה (?) אסור לתת רדוקטיל עם סרוקסט ולא עם אפקסור, התרופות הללו סותרות אחת את השניה במנגנון הפעולה שלהן. זהירות! כל טוב דר' גיורא הידש
דר הידש שלום.. חברה שלי לקחה אמיטריפטילין שנתן לה רופא משפחה לטיפול בדכאון. היא הפסיקה לקחת אותו בטענה שזה גרם לה כל הזמן לבכות, עד שהיא פשוט לא יכלה לתפקד.. האם זה יכול להיות??
לדקלה כן, אנחנו שומעים תגובות כאלו בתחילת הטיפול ואחר כך מרגישים טוב יותר. כל טוב דר' גיורא הידש
הנני סובלת מזה חצי שנה מהתקפי חרדה שחזרו אליי לאחר 5 שנים. אני מטופלת בסרוקסט ולוריון. בתחילת ההתקפים פניתי לשיאצו אשר במהלך הטיפול הרגשתי רע וחוויתי התקף חרדה. היום, לאחר חצי שנה עשיתי עיסוי עם שמנים שהיה אמור להרגיע, עם מוזיקה נעימה, הכל רגוע, אך הרגשתי חוסר נוחות והחל לי התקף חרדה קל. למה? כדי להירגע לקחתי לוריון.
קרה לי משהו מאד דומה, אני יכולה לפרט את הסיבות לחרדה שלי,אולי זה יועיל: אז קודם כל בגלל חרדות שמשולבות בעוד כל מיני פניתי לרפואה המשלימה ,לרפלקסולוגיה ודיקור סיני טיפול אחד ונלחצתי ממש,במהך הטיפול,ולאחריו חזרתי עם תחושה לא טובה.... הסיבות לחרדה שלי היו: הרשמיות שבטיפול המחויבות שבטיפול- אני צריכה עכשיו להתחייב שאני אהיה רגוע במשך תקופה מסוויימת בשעות מאוד מסויימות ואני צריכה להגיע לשם תמיד וזה אמור להרגיע אותי אז אם אנילא אהיה רגוע זה יהיה ממש משונה העובדה שיגע בי אדם זר- אבסורד אבל נכון, הרי לכמה אנשים אתה נותן לגעת בך ביום חוץ מלרופא,וגם אצלו זוהי בדיקה קצרה לא פולשנית שמגיע מפרצוף מעט מוכר עצם הידיעה שאני אמורה להרגע מהטיפול הפחד שמא אני אכנס לחרדה מול המטפל ולא אצליח לשלוט בה והסיבה האחרונה- העובדה היא כזו, אני הרי מגיעה עם חרדות כדי לטפל בחרדות. טבעי שאני אפחד גם מזה,אני הרי חרדה מהמון דברים? לא הגיוני שאני אכנס לטיפול וישר הכל יעלם והחרדה עדיין יכולה לחזור בגלים אז בקיצור, אני הייתי פחות אמיצה ממך ונטשתי לאחר הטיפול הראשון עצם זה שנשארת מראה על זה שהתגברת על איזשהו פחד עצם זה שהלחט למרות הלחץ ואת תמיד גם יכולה להחליף למשהו אחר,לנסות עד שתמצאי משהו שיראה לך מועיל יותר. או כמובן להמשיך אני אישית הגעתי למסכנה שאם זה לא עושה לי טוב ואני חוזרת בתחושה לא טובה הביתה צריך לנסות במששהו אחר אבל אם המשכת כנראה שזה נתן לך הרגשה טובה כלשהי? ציטוט לסיום " פחד גדל כשנסוגים לאחור" "אומץ הוא פחד שנשא את טפילותיו" ( לא זוכרת מי אמר)
לאור ודניאלה בכל עיסוי והרפיה ישנה הורדה של מנגנוני ההגנה וכוחות האגו, כאלו אנחנו שומרים על עצמנו פחות, כך החרדות הניסתרות עלולות לצוף. לכן כדאי להזהר. אומנם הרפיה ועיסוי טובים נגד חרדות, אבל עלולה להיות תגובה הפוכה. כל טוב דר' גיורא הידש
אשמח לשמוע את דעתך על תגובתי מהיום ה 27/10 שעה 15:00 בערך, לסובלים מחרדות ... יובל
כדאי לקרוא תגובתי מ 27/10 לסוסלים מחרדות... יובל
וכל הכבוד לך מיואשת שטרחת והבאת את האירוע הנוראי הזה לידיעתנו. לא קרה עוד משהו חמור יותר היום במדינה?
שלום לך שוב.רציתי לשאול אותך מספר שאלות ומאוד הודה לך על תשובתך 1 שיכנעתי את רופאת המישפחה לתת לי פנרגן 25 מיליגרם.והיא נתנה לי לפעמיים ביום עבור 10 ימים והיא גם לא ממש רצתה לתת לי היא אמרה שבכדור לא ממש תמים והיא רופאה מבוגרת.מה דעתך האם הכדור יכול לפגוע בי בדרך כול שהיא כי אני בחרדות,אי שקט,עצבנות,התרגשויות גדולות שמפריעות לי פיזית מאוד. ואני פוחדת מכדורים אחרים שממכרים. 2 האם הרסיטל ירגיע את כול האי שקט וכול התופעות שציינתי לפנך ומתי 3 האם הוא מגביר לי בהתחלה את המתח והחרדה,עצבנות וכו" ולכמה זמן המשיך לסבול 4 יש לי בנוסף בחילות,אי נעימות בקיבה,עייפות,ושוב ים אי שקט רוב היום.
למה לך לשכנע אותה לתת לה תרופה, שהיא חושבת שלא מתאימה לך. היא הרי חקרה ולמדה ועמלה כדי לדעת מה מתאים לך ומה לא. למה פשוט לא לסמוך עליה ולהוריד את הנטל מעצמך? היא יודעת- היא למדה עשר שנים או יותר. חקרה וקראה ולמדה... אז תני לה לשבור את הראש!
כיום רופאי משפחה לומדים אותו מספר שנים כמו פסיכיאטרים- לימודי רפואה, סטאז' והתמחות של 4-5 שנים. סה"כ 11-12 שנים. אני מצטרף לדבריו של עמיאל שהיית צריכה להקשיב לדבריה של הרופאה ולא להחליט בעצמך איזה מירשם את צריכה לקבל ממנה.
לא ממכר אך יש מס' דיווחים שיכול לגרום לטרדיב דיסקינזיה שזה נזק למערכת העצבים כמו תנועות לא רצוניות סביב הפה והלשון. וואליום עדיף בהרבה. בשימוש נרחב כבר 40 שנה וכל הרופאים משתמשים בו. תרופה מוכרת כמו וואליום עדיפה בהרבה ובמיוחד במצבי חרדה. חבל שאת מתעקשת על משהו שאת לא מבינה בו.
Patients taking promethazine may experience a large number of side effects, including drowsiness, ringing in the ears, a lack of coordination, problems with vision, fatigue, euphoria, nervousness, tremors, seizures, a catatonic-like state, AND hysteria. These effects are usually reversible. At high doses, patients may also exhibit extrapyramidal reactions. Extrapyramidal reactions can briefly be described as agitation (jitteriness, sometimes insomnia), muscle spasms, and/or pseudo-Parkinson's (a group of symptoms including, but not limited to, drooling, tremors, AND a shuffling gait).
שלום רב ותודה לכל מתייחס (באמת) 1. מה המינון המקובל באפקסור לטיפול בדיכאון? 2. מה בדיוק האבדלים בין אפקסור לסרוקסט בהיבט טיפול בחרדה,בדיכאון וכדומה...
שאלתי באיזה מינון מקובל לתת אפקסור לדיכאון ואני רוצה להוסיף ולשאול באיזה מינון מקובל לתת אפקסור נגד חרדה... בנוסף אני ישמח אם תתייחסו לשאלה השניה שלי...
לליאור אפקסור פועלת על שני חומרים סרוטונין ונוראדרנלין, הסרוקסט רק על הסרוטונין. לדעתי המינון ההתחלתי של אפקסור הוא 150 מג' והמקסימלי עד 300, אבל רבים מתחילים מפחות. כל טוב דר' גיורא הידש
מישהו מכיר פסיכיאטרים שמטפלים באו.סי.די
לא מדובר אבל בפסיכיאטר-פסיכולוג פרטי, כי אם באדם מומחה ומצטיין במרפאה ציבורית אם את מעוניינת דניאלה
שלום רב, סיימתי לימודי רפואה לפני שנה ואני עובד באחד מבתי החולים בארץ. רציתי לשאול כמה זמן צריך כדי להתמחות בפסיכיאטריה ? תודה מראש
מדובר על 4-5 שנים. פרטים על מסלול ההתמחות: http://www.ima.org.il/new/templates/T1.asp?p=8&n=746 למה אתה מעוניין דווקא בפסיכיאטריה?
שלום, תודה רבה לך עזרת לי מאוד.
שלום, תודה רבה לך עזרת לי מאוד.
ד"ר רציתי לשאול עכשיו שעבר חודש יכול להיות שיש הטבה עם בכדורים או שרק היום פתאם אני מרגישה טוב . כי היום קמתי ב5 בבוקר כמו כל הימים אבל שונה משאר הימים פחות חרדות . מה שמפריע לי שאני משקימה מאד מוקדם מדוע זה קורה אם אני הולכת לישון ב 11.30 וקמה ב- 5? תודה על ההסברים
לגלית יופי שאת מרגישה בטוב, אבל צריך עוד לחכות ס ל נ ו ת. נקווה שגם מחר תרגישי טוב יותר. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני נוטלת כיום ציפרלקס , האם רצוי להפסיק ליטול את הכדורים הללו עם כניסתי להריון ? אודה לתשובתו המהירה של הד'ר. דיקלה.
לא קיים איסור לקחת ציפרלקס בזמן ההריון ולכן התשובה לשאלה היא אינדיבידואלית בהתאם למצב הנפשי שלך כיום. תתיעצי עם הפסיכיאטר המטפל.
לדיקלה התשובה היא כמובן יחסית, לפי ידיעתי הציפרלקס בטוח בהריון, עם זאת עדיף הריון ללא תרופות. מצד שני עדיף הריון ללא חרדה. כך שצריך לבחור מי מהאפשרויות פחות גרועות. כמובן שאפשרות נוספת היא לחכות ואז להתחיל עם ההריון. תמיד אני מציע להתעדכן במרכז לטרטולוגיה בהדסה ירושלים (הם עונים טלפונית), האם ישנם דברים חדשים הקשורים לציפרלקס והריון, הם המעודכנים ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש
אני חולה ב"מאניה דיפרסיה"... והייתה לי התנגדות איומה לתרופות פסיכיאטריות. והנה- לפני יומיים התחלתי לקחת תרופות מחדש- ואני ממש מרגיש עם זה נפלא. הן ממש עוזרות להפתעתי הרבה מאוד. אדרבא, התרופות האלה כל-כך טובות כי הן בעצם מאפשרות לי להמשיך להיות במאניה ועדיין לתפקד! זה ממש נהדר. לדוגמה- אני ממש מצליח לישון בלילה. שמונה שעות רצופות! אני מוסיף את המידע הזה לפורום כשירות לציבור המתמודדים. אמנם- נכון שיש להן תופעות לואי, אבל יכול להיות שזה שווה את זה! מיוריאלי
מאניה הוא מצב שאדם נורא שמח בו ונותן אימון בכל אחד. זה יכול להיות מצב מסוכן מאוד- כי אנשים זרים הם סכנה. הם יכולים להציע לך ממתק לדוגמה, ואתה יודע שאסור לקחת ממתק מזר? אז כשאתה במאניה אתה לא יודע. השיפוט שלך את המציאות לקוי. לכן אתה צריך להבין שגם המאניה היא מחלה ככל מחלה אחרת. ולא להתבייש לפנות לטיפול ולקבל תרופות.
שלום, שמי דני ואני מאובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז חמורות.התחלתי טיפול באפקסור 75mg בו המשכתי כ-3 שבועות עם הטבה משמעותית. כשנגמרו לי הכדורים,קיבלתי מבית המרקחת ויפאקס 75 mg . לכאורה שתי התרופות הן זהות (בעלות השם הגנרי venlafaxine 75mg) אך מאז שהתחלתי את השימוש בויפאקס (יש לציין שלא הפסקתי את הטיפול ומיד כשנגמרו לי כדורי האפקסור התחלתי ליטול את כדורי הויפאקס), חלה הרעה במצבי וכל השיפור שהושג ע"י האפקסור ירד לטימיון.למה? האם אופן שחרור התרופות הוא שונה? מיואש דני
לרוב התרופות יש תחליפים גנריים דבר שמוזיל את העלות שלהם בצורה משמעותית. בארץ קיימים לאפקסור שלושה תחליפים גנריים משלושה בתי חרושת שונים. מבחינה פארמקולוגית לא צריך להיות הבדל. ובכל זאת תבדוק אם החומר הפעיל בשתי התרופות הוא venlafaxine או venlafaxine XR. אפקסור בשיחרור מיידי לא משווק יותר בארץ ולכן סביר להניח שקיבלת venlafaxine XR ולכן גם התחליף הגנרי צריך להיות מסוג XRאו מסוג רגיל אבל אז צריך לקחת פעמיים ביום.
לדני אכן מדובר באותה התרופה (אם לא כתוב XR), אבל בתי החרושת שונים. עדיין אין מספיק ניסיון עם הויפאקס. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, יש לי ילד בן 14 שהועבר לפנימיה בגלל התפרצויות זעם, אלימות, אגרסיביות, תוקפנות וכו', והוא סובל גם מקשיי קשב ריכוז והבנה ומקבל כדור קונסרטה. פסיכיאטרית הפנימיה איבחנה אותו שהוא סובל מחרדה ומדיכאון ולכן החליטה לתת לו להרגעה ולהפגת הדיכאון תרופה בשם: ריספרדל. קראתי על הכדור באינטרנט ודי נחרדתי מהתרופה שהוגדרה לחולי פסיכוזה. האם עלי להיות רגועה ולתת לו את הכדור לתקופה של חודשיים שלוש כדי שהוא ירגע, או לסרב לתרופה? אבקש לתת לי תשובה במהרה כי הרופאה רוצה לתת לו את התרופה כבר היום אחרי הצהריים עם חזרתו לפנימה. אשמח לקבל עוד פרטים על התרופה, והאם התרופה לא מסוכנת??????
ד"ר הידש הוא מומחה למבוגרים ופורום זה עוסק רק במבוגרים מעל גיל 18. בכל מקרה הפסיכיאטרית שהמליצה על התרופה צריכה לידע אותכם גם לגבי הסיכונים בשימוש בתרופה זאת שעליהם כבר קראת באינטרנט.
לגופו של עניין אני לא חושב שאת יכולה בכלל לסרב לטיפול התרופתי. משמעות סירוב שכזה שהילד לא יוכל להמשיך וללמוד בפנימיה והוא יפלט ממערכת החינוך. מניעת טיפול תרופתי מילד שזקוק לתרופה יכולה לפגוע מאד בדימוי העצמי שלו וסיכון להתפתחות בעיות נפשיות יותר קשות בעתיד כשיהיה מבוגר. ריספרידל ניתן לעיתים לא נדירות גם במקרים של הפרעות התנהגות קשות. על תופעות הלוואי של התרופה יש לך באינדקס.
לאורנה תודה לדור וכפי שכתב תצטרכי להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים ונוער. כל טוב דר' גיורא הידש
ילד של חברה שלי... בן 5 קיבל את התרופה.., כשנה וחצייי , והבדיקות והאיבחונים בבית חולים הראאו שהריספרדל דפק לו את המוווווח!!!, וזה לא נתן לו להפתח ולהתקדם הלאה.. ולככן המליצו לה, לאמא של הילד להפסייק את התרופה, לאט לאט בהדרגה! בשום אופן לא לקחת סיכון ולא לתת לילד את הריספרדל!!!!
האם זה טוב או לא
שלום ד"ר הידש:-) רציתי לשאול האם חרדה יכולה להתבטאות גם במין תחושה של כמו "התרגשות" מוגברת. זאת אומרת,לאו דווקא בפחד במקרים מסויימים,אלא בתחושה כמו כשמשהו מאוד מאוד מרגש....קשה לי קצת להסביר,למשל אם הולכים לאנשהו,אפילו דבר פשוט ביותר {כמו בנק או כל דבר אחר} ומרגישים מין התרגשות מוגברת...... לפחות כאילו זה עתה עליתי לבמה להופיע מול אלף איש:-) {אני מנסה להסביר את התחושה} כי בעיקרון זו התחושה שאני חשה בעיקר, וחשבתי על זה,ונראה לי מוזר,כי בעיקרון תחושה של התרגשות,אפילו אם במקרה של חרדה היא מלווה בדפיקות לב,או כל דבר אחר,זו בעיקרון תחושה טובה-או כך לפחות אמורה להיות. הרי בד"כ התרגשות דומה לזו מתרחשת דווקא במקרים טובים ומרגשים, אז למה בעצם התחושה הזו{החרדה} הופכת לדבר שלילי כשלא רוצים לחוש אותה? הריי זה טבעי למשל אם אדם חש זאת כאשר הוא מתחתן,או כשקורה דבר מרגש בחייו, אז מה הופך את "ההתרגשות"הזו-כפי שתיארתי אותה,לדבר שלילי ומטריד? והאם ההתרגשות הזו שתיארתי-זו חרדה? תודה,ויום נעים.
אני לא יודעת ממה אתה חרד בדיוק אצל כל אחד זה אחרת אבל אצלי לפחות החרדות גורמות למעין "פרפרים בבטן", התרגשות אדירה שאי אפשר לבטא במילים, בחלק מן המקרים בכל אופן( דופק וכל השאר) אותי אישית זה מטריד לפחות בגלל שההתרגשות נובעת מפחד נוראי מפני משהו ואני לא מצליחה לעסוק או ולחשוב על משהו אחר כשזה קורה נראה לי שבגלל זה זה מפריע וגם בגלל חוסר השליטה הפחד הוא כל כך גדול שהוא לא רק משתלט על המחשבה על גם על הגוף... צריך באמת למצוא דרך לשלוט בחרדה... זה מנקודת המבט שלי בכל אופן
אני מופנמת, רגישה מאוד , לוקחת כל דבר ללב ולוקח לי המון זמן לעקל דברים ממש אובססיה מחשבתית ללא טקסים כפייתיים. ולעתים אני בהלם וחסרת יכולת להיות מודעת ממנה. אין לי חרדות בתחושות גוף כמו דופק מהיר וכל מיני תסימינים אבל יש לי חוללות עצמית מפחדים רציונליים שמתחפשים לחרדות בתת מודע ומופיעים במשימות שאני נדרשת לבצע אותם ואכן משהו פנימי בתת מודע מונע ממני להתרכז ומונע ממני להאמין שיש לי יכולת לבצע מטלות ולהתרכז בהם אני שוכחת דברים גם כשהם מאורגנים היטב. יחד עם זה יש לי דחיינות. תרופות כמו ריטלין וקונצרטה לא עזרו במאומה. ניסתי אפילו תרופות נגד אובססיה כמו אנפראניל אבל זה גרם לפיהוקים ולא עזר לי בכלל . השאלה היא האם יכול להיות לכל הדברים שכתבתי קשר סיבתי לאירועים טרואומתיים כרוניים של ניצול מיני מצד אבי שעברתי במהלך כל תקופת ילדותי . אני יודעת שהגורמים לקשר הזה תלויים בין השאר גם לסוגי מנגנוני ההגנה שהופעלו אצלי במשך השנים ולכן רציתי לשאול איזה מנגנוני הגנה עשויים להיות קשורים לטראומה שתסמיניו עלולים להיות כמו התופעות של בעיה בחוללות עצמית וריכוז שתיארתי . ואם כן אז באופן עקרוני כיצד אירועים טראומטיים ממושכים יכולים לגרום לתופעות כמו שתיארתי ואיזה גורמי הגנה ואיזה הגנות שהופעלו בנפש להתמודד עם הטראומה עשויים להוות סיבות לבעיה בחוללות העצמית . אני אשמח לקבל תשובה ארוכה ומפורטת עד כמה שאפשר .
לכרמית המנגנונים העיקריים הקשורים לטראומה הם הדחקה, הכחשה ובידוד, כל אלו נועדו להרחיק את הטראומה שכל כך קשה להתמודד אתה. ההסבר פחות חשוב, חשוב שתגיעי לטיפול כמה שיותר מהר. כל טוב דר' גיורא הידש
כשאני מנסה להתרכז בטקסט אז הגוף שלי מפעיל לחץ פיזיולוגי כמו תזזית באבצעות הידיים או הרגליים או כח מחשבתי מאמץ בחשיבה מאגית שאני אזכור את תחילת המשפט שאני קוראת לבל אשכח אותו כי אני שמה לב שאני לא מצליחה להתרכז לפני המטלה הזאת (למשל קריאת הטקסט) שדורשת ממני ריכוז. אני חשה שאני לא מפנימה את המילה הראשונה וחשה צורך לחזור עליה כדי להפנים אותה משהו בי מאוד נוקשה , והנוקשות הזאת היא נוקשות שמקשה עלי להשתחרר מהמוכר למרות שהחדש לא מאיים. אבל הנוקשות לא ברורה לי אבל יש לי הרגשה שמדובר בדפוס רגשי חסום שלא קיבל כנראה מענה הולם ואולי בעבר הוא שירת אותי בצורה רצויה ולכן קשה לי כל כך להיות מודעת מהו ולשנות את הנוקשות הזאת . והתת מודע שלי ששם לב לכך שחש בכך יוצר דאגה ומועקה בקשר להתחלת קריאת הטקסט וזה הרגל שחוזר תמיד כשאני פותחת טקסט ורוצה לקרא וחסרת אונים מולו והחוסר אונים מלחיץ אותי והלחץ מתבטא דווקא בחולשה בכל הגפיים אף על פי שישנה תזזית כזו . אני בנוסף סובלת מסף גירוי שמיעתי נמוך כך שכל צליל מפריע לי . וכל אלה מופיעים כשאני בפני משימה מורכבת כמו טקסט שמורכב ממספר מילים ולא ממילה אחת. כך שאפילו כשאני רואה משפט הרי הוא מורכב ממספר מילים ולא ממילה אחת . במילה אחת קל להתרכז והמחשבה שלי לא מתפזרת כשיש בטקסט רק מילה אחת. אבל גם אם בכל דף יהיה כתוב רק מילה אחת אז ברגע שיהיו לי מספר דפים כאלה אז מה שקורה לי הוא שאני מתקשה מאוד לזכור ולהפנים ובכלל עוד לפני כן קשה כבר לארגן את החשיבה והחשיבה שלי מתפזרת ולא מצליחה למקד אותה על מילה, וכל החשיבה שלי הופכת אסוציאטיבית מפני שמספיק שאני יודעת שלמילה הבודדת מצטרפות עוד מילים וכבר החשיבה שלי מתפזרת ואז זה נראה לי משעמם וקשה לי מאוד לשלוט על החשיבה שלא תתפזר קשה לי לשלוט על ריכוז החשיבה והקשב. האם אפשר לעשות משהו ביזמן שרוצים לקרא מספר משפטים כדי להקל על הקושי הרגשי שמפריע ללמוד טקסטים וצירופי מילים-משפטים ? וכיצד היית מתאר את הבעיה שלי ?
למירב אני חושב שכבר שאלת שאלה זו, בלי להגיע לאבחנה מדוייקת אין ספק שקיים מרכיב של חרדה. בהחלט כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון מדוייק ולשקול את האפשרויות הטיפולויות. כל טוב דר' גיורא הידש
שוב אני מנדנדת השאלה הפעם היא האם להציק לבת או להניח לה היא הגיעה לביקןר ןנראת ממש כמו פעם כלומר כמו לפני היא הודיעה שהיא עצמאית שוב שלא אתערב בהחלטות שלה אפילו אם הן לא נראות לי ובינהן להפסיק ללכת לרופאה לא לקחת כדורים ןלעלות לישראל ואני חוששת גם בגלל השינויים שהיא עומדת לעבור וגם מזה שאם אניח לה ויקרה משהו אני אאשים את עצמי עד איפוא לדעתך אפשר להציק שאלה קשה אני יודעת כזכור באבחון זהיר היא אובחנה ביי פולר דרגה שניה
לאמא היקרה אכן אפשר לטעון שזו החלטה שלה והיא אחראית על מעשיה. לצערי אני מהדור הישן יותר ולדעתי החובה של ההורים להתערב כאשר קיימת סכנה. כלומר, יופי שהבת מרגישה בטוב אבל קיים סיכון גדול שהדיכאון או פעילות היתר יחזרו ללא טיפול קבוע. לכן צריכים לעשות כל מה שניתן כדי להחזירה לטיפול. כמובן שיהיו מי שיטענו אחרת שהיא צריכה ללמוד על בשרה..... אנשים שונים, גישות שונות. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, אני בת 26, יש לי הפרעות קשב וריכוז מגיל צעיר, ואני משתמשת בתרופת הרטלין לצורך למידה למבחן בלבד ולא באופן סדיר, לאחרונה גילתי תרופה חדשה שנקראת "קונצרטה" שבה אני משתמשת ללימודים ביום יום, ברצוני לשאול , האם יכולה להיווצר בעיה משילוב בין שתי התרופות ? בתודה מראש
שניהם מכילים למעשה את אותה תרופה (מתילפנידאט) כאשר ההבדל הוא רק באריזה והדרך שבה הם מתפרקים בגוף ולכן אפשר לקחת קונצרטה וריטלין במקביל. מדובר בתרופה אחת ולכן אין שום בעיה בשילוב.
לכבוד ד"ר גיורא הידש א.נ. שלום רב, הנידון: זכויות חוקיות ראשית, תודה על תשומת ליבך. נותרה רק שאלה אחת ואחרונה ללא מענה, ששכחת לציין אותה, ממכתבי הקודם, וכיצד זה מתקשר לשאלה הנוכחית ולתגובתך הקודמת. כיצד מוסד לימודים אקמי, במקצועות רפואיים, יודע/משיג היסטוריה רפואית, מסטודנט? כיצד הוא יודע על אישפוזים פסיכיאטריים קודמים ? שוחחתי עם מספר גורמים, במערכת הבריאות, ועם אחד מבתי החולים הפסיכיאטרים בארץ, על נושא זה, ונאמר לי במפורש, ע"י כולם, שאיש לא יכול לדעת אם קיים אצלי רקע פסיכיאטרי, אם לא אתן הצהרה על כך מראש !!! ושלא זכור להם אפילו על פניה ממוסד אקדמי, למתן אינפורמציה רפואית, בעבר !!! כלומר, אם לא אציין שיש לי עבר פסיכיאטרי, אף אחד לא יידע, גם אם אחתום על וויתור סודיות רפואית. נאמר לי שגם אם אחתום על וויתור סודיות רפואית, אין זה אומר שאכן יש הרשאה למתן רשומות רפואיות, כלומר חתימה על מסמך שכזה לא אומר שיבדקו אותי, ולא אומר שיש להם אפשרות להיכנס לתיקים רפואיים. הבנתי כי חתימה על מסמך וויתור סודיות, חייב להיות ספציפי לבי"ח פסיכיאטרי ולא כללי (כמו שבד"כ יש). ולמרות אין זה אומר שיבדקו זאת. מניסיוני, וגם זה נאמר לי, במערכת הבריאות, שכל עוד אין זה מעוגן בחוק חובת דיווח, אין בהכרח כניסה לתיק רפואי. בעברי, עבדתי בחברת אבטחה, שם חתמתי על וויתור סודיות, לפני כניסתי לעבודה, (לא עבדתי עם נשק), וקיבלו אותי לעבודה. הם זרקו לי "כבדרך אגב" שהם בודקים הכל כולל בתי חולים,וזה מותנה בקבלה לעבודה, ולא עשו לי בעיות, ואף לא העלו את הנושא פעם אחת. האם יש משהו שלא ציינו בפני במערכת הבריאות שאתה חושב שהוא חיוני ? "האם עבדו עליי"? האם יש חוק התיישנות בנושאים שאינם פסיכוטיים ? אשמח לתגובתך בנושא זה. אשמח לחוות דעתך, ולידיעתך. בכבוד רב, בתדוה מראש נועם סלוניקוב
לנועם אומנם במשרד הבריאות יש רשימה של כל המאושפזים (קובץ אישפוזים), אולם רישום זה סודי ביותר והוא נפתח רק עם בקשה לנשק או רישיון נהיגה או לצה"ל. לגבי מגוייסים הבדיקה היא אוטומטית ומקיימת כל פרק זמן מסויים, לגבי נשק בודקים כל אחד שמבקש נשק מול הרשימה במשרד הבריאות. עם רישיון נהיגה אין בדיקה אוטומטית אלא רק לפי בקשה. לכן התשובה לשאלתך היא מה כתוב בתיקך הרפואי בקופת החולים. אם אתה חותם על ויתור על סודיות רפואית (ובהנחה שיבדקו את תיקך הרפואי ואל כפי שעשו בחברת השמירה שרק איימו), אז המעסיק או במקרה זה האוניברסיטה עלולה לפנות לקופת חולים ולקבל תמצית של התיק הרפואי. לכן חשוב מה כתוב שם. אין שום בדיקה מול הקובץ הנזכר למעלה או מול בתי חולים פסיכיאטריים, מהבחינה הזו אתה יכול להיות שקט. תמצית של התיק הרפואי אתה יכול לבקש בעצמך מהרופא המטפל, זה טופס שהמחשב מוציא אוטומטית. כך שאם יש רישום של האשפוז בקופת חולים והוא עולה בתמצית סביר שהאינפורמציה תגיע, אם אין רישום, לדעתי אף אחד לא יעלה על האשפוזים. כל טוב דר' גיורא הידש
בשנה האחרונה אני סובלת מפחד ממחלות, כתוצאה מזה כל חודש בערך אני מפתחת תסמינים של מחלה אחרת וכתוצאה מכך אני הולכת לרופאים ואף מוציאה כסף לרפואה פרטית ע"מ לשלול את המחלה, לפני כשבוע החלה לי מעין תחושת נימול/עקצוץ בכפות הידיים והרגלים, כמובן שמיד פתחתי את ספרי הרפואה שברשותי והחלטתי שיש לי טרשת נפוצה- כמובן שהתסמינים רק גברו. שאלתי היא איפה הגבול, האם עכשיו כדאי ללכת לנוירולוג ע"מ לבדוק זאת, או לפנות לפסיכיאטר? חשוב לציין שלמרות כל זאת תמיד קימתי אורך חיים תקין, ולכן לא הלכתי עד היום לפסיכיאטר אבל כרגע אני מאד מוטרדת מהמחלה שצצה לי בראש.
כשקראתי את מה שכתבת הרגשתי כאילו מישהו הוציא את מחשבותיי מראשי והעלה אותם על כתב כדאי לך לטפל בזה מהר לפני שזה ישטלת לך על החיים עזבי את הבדיקות,הן נועדו כדי לגרום לך להרגיש בטוחה וזאת מעין התמכרות- תלכי לנוירולוג, תרגישי מצויין, ואז תמצאי עוד מחלה ותלכי לרופא גסטרו שוב בדיקות ובסוף כשבאמת תהיה לך בעיה אמיתית לא תדעי ל איך לפעול- ללכת או לא ללכת כדאי לך לשמור על קשר עם רופא המשפחה ותסמכי עליו שאם הוא אומר שהכל בסדר אז הכל סבדר וכדאי לך גם לשקול שיחות באמת ותפסיקי לקרוא על מחלות ולעשות בדיקות- ככל שתעשי זאת תחמירי את מצבך.. תסמכי עלי, בתור "דוקטורית" לרפואה, עדיף לך בלי הידעה הרפואי.... ואת כל מה שאני אומרת אני אומרת מנסיון,אינני מתיימרת להיות מומחית אבל כבר שנים שקורה לי בדיוק את אותו הדבר ....
יעל שלום, את מדווחת על תסמינים המייצגים לדעתך מחלה רצינית. חששותיך לגבי המחלה הרצינית שבה את לוקה לדעתך, מבוססים בד"כ על פרשנות שגויה של תפקוד גוף נורמליים. הטיפול הוא קשה מכיוון שאת הלוקה בהיפוונדריה משוכנעת שמשהו בגופך משובש בצורה רצינית. מילות הרגעה אינן משככות דאגות אלה. אולם מערכת יחסי אמון עם רופא איכפתי יכולה להועיל, בעיקר עם הפגישות הסדירות עם הרופא מלוות במילות הרגעה. אם התסמינים אינם פוחתים את יכולה להפיק תועלת מהפניה לפסיכיאטר לשם הערכה וטיפול נוספים, במקביל להמשך הטיפול של הרופא האישי.
יעל את מאוד צודקת! פרט לדבר אחד מיכל, הטיפול הוא כלל לא קשה-עצם זה שאת מודעת לכך שמדובר בהיפוכונדריה הופכת את התהליך להרבה יותר פשוט ושוב,מנסיון, שום דבר לא עזר לי עד שהבנתי שזאת הבעיה שלי ועד שהרצון לטפל בה בא ממני טיפול התנהגותי אגב,מאוד עזר לי ועוד משהו,יכול להיות שה"בעיה" שלך היא לא היפוכונדריה- אולי את קראת על ה"בעיה הנפשית" הזאת היפפוכונדריה ואימצת את התסמינים שלה? ואז פשוט מדובר בחרדות או דאגות ובמקרה כזה מה שיעל אמרה בעניין הפסיכיאטרי תקף גם הוא טוב עכשיו אני השאיר את הבימה לאנשי מקצוע שמבינים יותר ממני .... דניאלה
יעל את מאוד צודקת! פרט לדבר אחד מיכל, הטיפול הוא כלל לא קשה-עצם זה שאת מודעת לכך שמדובר בהיפוכונדריה הופכת את התהליך להרבה יותר פשוט ושוב,מנסיון, שום דבר לא עזר לי עד שהבנתי שזאת הבעיה שלי ועד שהרצון לטפל בה בא ממני טיפול התנהגותי אגב,מאוד עזר לי ועוד משהו,יכול להיות שה"בעיה" שלך היא לא היפוכונדריה- אולי את קראת על ה"בעיה הנפשית" הזאת היפפוכונדריה ואימצת את התסמינים שלה? ואז פשוט מדובר בחרדות או דאגות ובמקרה כזה מה שיעל אמרה בעניין הפסיכיאטרי תקף גם הוא טוב עכשיו אני השאיר את הבימה לאנשי מקצוע שמבינים יותר ממני .... דניאלה
רציתי לדעת מה התכונות של התרופה הנל וביזה מקרים אתה ממליץ לקחת אותה האים זו תרופה ככל התרופות נגד דיכאון האים תרופה זו מעירה או מרדימה ואים מקבלים אותה בקופת חולים הסתדרות
ריספירדל היא תרופה חדשה לטיפול בחולי סכיזופרניה ריספרדל מפחיתה את תדירות ועוצמת ההזיות וההפרעות בחשיבה ומשפרת את התפקוד. ריספרדל גורמת פחות הפרעות בתנועה מאשר תרופות אחרות המשמשות לטיפול בחולי בסכיזופרניה.
רספרידל היא פיתוח מתקדם של לפונקס. התרופה בשימוש כבר 10 שנים ומשתייכת לנאורולפטיקה האטיפית. תכשירים אלה מיועדים להפחית תסמינים פסיכוטיים של מחשבות שווא, הזיות, תוקפנות וגם לאזן מצבי רוח סוערים דו-קוטביים. מיועדת בעיקר לסכיזופרניה, מחלה ביפולרית שיש בה מרכיב בולט של מניה והפרעות התנהגותיות קשות.
לעדי רספרידל אינה תרופה נגד דיכאון. ותודה למשיבים כל טוב דר' גיורא הידש
הפסיכאטר האחרון אמר שאין לא ocd אלה דכאון כלומר אתה ממליץ לדיכאון או להגביר את הסרוקסט למינון יותר גבוה בשילוב 1 האנדאונקס ואו לחילופין להוסיף רספידל לתמיכה בנוסף לסרוקסט ולאנדרונקס האים התכוונתה לזאת במקרה שההבחנה היא דיכאון או ocd ואים במקרה של דיכאון והתכנסות ועייפות כדאי אולי להגביר דווקה את האנדרונקס תודה תודה תיעץ לי
קודם צריך לדעת את האבחנה המבדלת ורק אח"כ אפשר לדבר על תוכנית טיפולית מתאימה. זה לא לאינטרנט. יש צורך בבדיקה מקיפה.
לדקל אכן, איני זוכר במדוייק את שאלתך הראשונה, ונראה לי שזה מורכב מאוד וצריך הרבה יותר פירוט. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום המשפחה עושה מאמצים כבר למעלה משלושים וחמש שנה ועדיין לא פותרים את הבעיה אז היו ילדים קטנים והאם לא הצליחה היום ההורים מבוגרים מעל 75 שנה עם האדם לא ניתן להגיע לתקשורת ברורה בתחום הזה וביקור אצל פסיכיאטר לא מתקבל הוא לא ילך. הילדים שהם גדולים כבר עם משפחות זורקים מידי פעם את הזבל אבל הוא מביא שוב האם לא יכולה . במקרים מסוימים זריקת הזבל גורמת לריב אלים , איזה פתרון המשפחה יכולה לפנות אם אמרתם שהרשויות לא מספיק טוב האם יש פיתרון מהיר פינוי האדם בעל כורחו למקום טיפול (מקום סגור אולי) שיאפשר ,למשפחה שנותרת להמשיך את החיים בצורה יותר נורמלית
זו האפשרות היחידה שלך. הוא האדם היחיד שיכול לאשר אישפוז כפוי. איך פונים אליו? אין לי מושג. מעולם לא עשיתי את זה ואני מקווה מאוד שלא אעשה. אבל תבין שזה אקט מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד קשה לאשה שאתה מדבר עליה! נוראי! אני לא אומר לך לא לעשות את זה, אבל תזכור היטב שמה שאתה עושה יהיה לה קשה מאוד! בברכה מיקי, שחושב שהתרופות כבר מתחילות להשפיע. הרגע לקחתי
למוטי אכן בעיה קשה כיוון שכיום זכויות הפרט הן מעל לכל, כלומר מותר לאדם להרוס את עצמו ומשפחתו ואם אינו עובר על החוק או אינו מסוכן באופן מובהק, אין המדינה מתערבת, מצד אחד חופש הפרט חשוב, מצד שני יש לחופש הפרט חסרונות. כל טוב דר' גיורא הידש
אני נוטלת "רסיטל " להפרעות חרדה ויש לי שתי שאלות בעניין: 1. האם זה קריטי/נורא שאני לא נוטלת בשעה וימים סדירים (יום כן, יום לא)? מה ההשלכות של העניין? 2. הפסיכאטרית כבר 4 חוד' משאירה לי מרשמים בקבלה ולא נפגשת איתי. כל כמה זמן אני צריכה להיפגש איתה , האם אני לא אמורה להיות במעקב? תודה למשיבים.
שלום דניאלה כאמור זוהי עמדה לא מקצועית לחלוטין... 1. לא נראה לי שזה קריטי, אבל נראה לי שעדיף לקחת את התרופה בשה וימים סדירים. למה? כי זה מכניס בכלל סדר בחיים שלך שיכול לעזור לך להפרעות החרדה בכלל. אגב, מה בדיוק מעורר בך חרדה, אם יורשה לי לשאול ? 2- בטח שאת אמורה להיות במעקב. ארבעה חודשים היא משאירה לך מרשמים בקבלה?! זה נשמע לי לגמרי משונה, ואני חושב שאת צריכה ללכת ולבקש לקבוע אצלה תור. אבל את חייבת להבין שזו אשמה שלך לא פחות מזו שהאשמה שלה. היא לא יזמה איתך פגישה, אבל גם את לא יזמת איתה פגישה... אז למה את "כועסת", במידה ואת אכן כועסת, עליה ולא על עצמך. בברכה מיכאל
אני לא כועסת עליה חלילה, ממש לא... פשוט חשבתי שזה בסדר כי לטענתה אם התרופה בסדר והכל תקין אין צורך לגשת אליה. אחרי שעברו 4 חוד' הרגשתי שזה קצת תמוה אך בכל אופן , אחרי תגובתך, אני בהחלט אקבע תור להיפגש איתה. אגב, כל כמה זמן צריך להיות במעקב ? ז"א כל כמה זמן צריך לגשת לפסכאטרית? בקשר לשאלה הראשונה , אין לי מושג ... אין סיבה לחרדות שלי (ז"א בטוח יש , אבל בטח בתת מודע, לא משהו שאני יכולה להסביר. אני מניחה שבעזרת פסיכולוגית אני אדע בבירור כרגע אין לי אפשרות לטיפול פסיכולוגי אז אני מסתפקת בטיפול התרופתי )
?לדניאלה2, האם נוכל להגיע לפשרה בעניין השם? ובקשר למה ששאלת, אומנם אינני רופאה אבל מנסיון כדאי לך להיות במעקב וצריך לקחת את הכדור כל יום דניאלה
לדניאלה כדאי להיות במעקב כל שלושה ארבעה חודשים לפחות גם אם הכל בסדר. לא הבנתי מה האי סדירות בימים? חשוב ליטול את התרופה כל יום, אפשר מעט שעה פחות או יותר אבל כדאי כל יום. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום לכל המשתתפים הקבועים והלא קבועים אני מנסה להסביר לעצמי למה הפורום הזה כל-כך חשוב לי ולמה אני משקיע כל-כך הרבה זמן ומאמץ כדי לכתוב בו, למרות שיש עוד מספיק דברים לעשות. ולמה גם סיפרתי בו את הסיפור של האישפוז שלי שאני לא מספר לאף אחד כמעט! פשוט- נורא איכפת לי מאנשים שעוברים אירועים נפשיים כאלה ואני חושב, אולי בטעות, שאני יכול ממש לעזור להם. לפני שהייתי מאושפז במחלקה סגורה התייחסתי ל"חולי נפש" כאחד האדם, והיתה לי היכרות עם לפחות אדם אחד שהיה מאושפז במחלקה סגורה וידעתי את זה. (הוא לא ידע שאני יודע). התייחסתי בכבוד אבל מתוך איזו הסתייגות. מתוך איזו רתיעה ממנו. למרות שחשבתי שהוא אדם נפלא, לא ממש הקשבתי למה שהוא אומר וזילזלתי בו בצורה סמויה. (זו אגב כנראה ההתייחסות של מרבית הפסיכיאטרים למטופלים שלהם! אלא אם כן הם רופאים נפלאים כמו במקרה שניים שאני מטופל אצלם... כוונתי לרופא המשפחה שלי ולפסייכאטר שלי). נו, טוב אולי מרבית הרופאים הם כמו אלה שלי- אני לא יודע. אבל אחרי שהייתי בעצמי מאושפז ועברתי בעצמי את זה- אני יודע הרבה יותר טוב. הידע שלי הוא לא יסולא בפז לאנשים אחרים שמתמודדים עם המצב הזה. אני הייתי שם. אני יודע מה הם עוברים. כשהתחררתי מהמחלקה הסגורה חשבתי שזה סוף העולם! שזהו, שום דבר לא פתוח בפניי יותר. שנגמרו החיים שלי! עד כדי כך. זה נבע אפילו ממשהו שאחות מסוימת במחלקה אמרה לי. אני לא אצטט. הרי, לעזאזל, ניסיתי להתאבד! אבל היום אני יודע שזה הכל שטויות, ושאפשר להתגבר על זה ולחזור לתפקד בצורה מלאה וגם הרבה יותר טוב מרוב האנשים! וחשוב לי שאנשים אחרים שמתמודדים עם זה ידעו את זה גם כן. מאוד חשוב לי, כי אני יודע כמה אני הייתי צריך שמישהו שבאמת באמת עבר את מה שאני עובר יאמר לי את זה, ולא הרופאים שלי שלא לגמרי סמכתי עליהם. כי הם לא היו שם- כי הם לא יודעים מה אני עובר. זהו! ביי מיכאל
כי נדמה היה לי שאתה רוצה לומר דברים אחרים .... ראה הודעת הפנלים המיותרת לחלוטין יופי שיש לך מה להגיד, יופי שאתה נחוש בדעתך להראות שיש רופאים שאיכפת להם ושיש אדם מאחורי כל מטופל, נדמה לי שזה אכן חשוב. דנה
אני חייב להיות רק נחמד?
שלום לכולם נו, טוב, אני יודע שאני קצת מגזים- אבל אתם לא חייבים לקרוא. אחד הדברים שגם יחסית חריגים אצלי הוא שאני זוכר היטב את המצב הפיסכוטי שלי. זה לא לחלוטין נדיר, אבל רוב האנשים, כך לפי הפסיכולוג, שלי לא זוכרים כלום ממה שקרה להם. זו אחת התקופות שאני זוכר הכי טוב בחיים שלי, אם לא התקופה שהכי זכורה. אם תשאלו אותי למשל מה עשיתי בחודש ינואר אשתקד נאמר, אין שום סיכוי שאני אזכור משהו. אין לי מושג. לעומת זאת את התקופה של האשפוז במחלקה אני זוכר היטב. לפרטי פרטים כולל משפטים מדויקים שאמרו לי. אמנם נכון שחלק מהדברים שעשיתי שם לא זכרתי כשהם ממש נעשו. כלומר שכחתי אותם מיד. אבל כיום אני יכול לשחזר כל מה שקרה, ויתרה מזו גם למה בדיוק עשיתי את זה. היו סיבות ונימוקים ברורים למעשים שלי, בתוך תפיסת מציאות מאוד חריגה כמובן! חוץ מזה, כשהייתי שם לא הייתי מסוגל להבחין בין המטפלים למטופלים! הייתה שם מטופלת בדיכאון עמוק, שקיבלה נזעי חשמל! ומכיוון שהיא הייתה יוצאת לבית שלה כל יום, אני הייתי משוכנע לחלוטין שהיא פסיכולוגית! לא היה לי ספק בזה לרגע, וקצת לפני שעזבתי את המקום הנורא והנפלא ההוא. (אני כותב נפלא כי הרגשתי אז כל-כך טוב שאפילו כל החרא שהיה שם לא שינה את זה), היא אמרה לי שהיא מטופלת, מה שהדהים אותי לגמרי. אגב, עוד משהו שהדהים אותי לגמרי הוא שחתמתי על אישפוז מרצון. לא זכרתי את זה, ואחד הרופאים שם הראה לי את זה בערך יומיים לפני שהשתחררתי. הוא ממש הראה לי את החתימה שלי שאין לי שום ספק ולו הקל שבקלים שהיא שלי על טופס הסכמה לאישפוז! אחרי זה פשוט לא יכולתי כבר לכעוס עליהם בכלל- כי אני חתמתי על טופס משפטי. ואני בדרך-כלל קורא בקפידה דברים חשובים חשובים שאני חותם עליהם. זהו, די! מיכאל
או-קיי אני כנראה חייב היום לפרוק את הכל בפורום הזה. אל דאגה, עוד עשר שעות כל מה שכתבתי כבר יעבור לעמוד הבא... אני רוצה לחזור ולהדגיש שוב פעם עד כמה פסיכיאטרים הם עם מבולבל לגמרי ועד כמה אפשר בקלות לעשות עליהם מניפולציות. אז אל תפחדו מפסיכיאטרים. האמת היא שאין להם שמץ של מושג מה עובר על האדם שממולם. הם פשוט לא יודעים כלום. ומכיוון שהם לפעמים גם לא מקשיבים למי שעומד מולם, או מזלזלים באינטילגנציה שלו אז על אחת כמה וכמה. מי שלא מאמין לי יכול לקרוא את הפרקים הראשונים של "לוליטה" של נבוקוב, ואולי הוא יאמין להומברט הומברט ולא לי. אני הצלחתי להשתחרר ממחלקה סגורה יש הבייתה למרות שהייתי במצב קטסטרופלי! ועד היום אין לי שמץ של מושג איך הם הסכימו לשחרר אותי. אין לי ספק שאולי לא הייתי אז סכנה לזולת אבל הייתי ועוד איך סכנה לעצמי. יתרה מזו חודש וחצי אחרי שהשתחררתי ניסית להתאבד! עד כדי כך! הייתי באישפוז במיון והרופא נתן לי מכתב, שהמאבטחים שליוו אותי לבית החולים הפיסיכאטרי נתנו לי לקרוא, והוא כתב שם שיש לי קווים פסיכוטיים- מה שהיה לגמרי נכון, אני יודע מה זה "פסיכוטי" וכשניסיתי להתאבד כמו גם כששוחחתי איתו הייתי פסיכוטי! יום אחרי זה השתחררתי משם. הצלחתי לשכנע מנהל מחלקה שישב בראש של חדר מלא מפה לפה בפסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, שאפשר לשחרר אותי הבייתה. אני עד היום לא מצליח להבין איך הוא שחרר אותי. אילו אני הייתי במקומו לא הייתי משחרר אותי בשום אופן, אלא הייתי מוציא צו אישפוז בכפייה מהפסיכיאטר המחוזי. ללא כל ספק. לפני שנכנסתי לחדר ביררתי על מנהל המחלקה עם "חולים" אחרים והם אמרו לי שהוא נורא מפחיד וקשוח, אבל כשנפגשתי איתו פגשתי אדם חביב, נעים הליכות, מאוד מאוד לא מפחיד וקשוח. ההיפך המוחלט. זהו, אני מקווה שעכשיו אני אפסיק לכתוב כאן מיכאל
מיכאל, חיים ומוות ביד הלשון. כדאי שקצת תשמור על עצמך שלא תעשה שטויות שתתחרט עליהן אחר-כך, או קיי? מצב רוח טוב או מצב רוח יותר מידי טוב, תנסה להשתדל, בסיידר? זה רק בעדך, כי גם אתה מאד פגיע וצריך לשמור גם עליך. גם אתה חשוב.
זה בסדר. האמת היא שהחלטתי להתחיל לקחת תרופות. עכשיו אני צריך לחכות שהן תתחלינה להשפיע... כמו שיעצתי לאיזו מישהי כאן לפני כמה זמן. השאלה אם הן באמת תתחלינה להשפיע אי-פעם? ביי מיכאל
לדר הידש ערב טוב לפני מספר שבועות בתת לי עיצה וקלעת בול בבעייתי לשנות סגנון חיים איך עושים את הצעד הזה למשל יש לי עסק ללא כל סיפוק שרק מדכא לי את הנשמה יש גם גורמים משפחתיים וגם ריקנות שיעמום עיפות נפשית כתוצאה מסגנון חיים בעבר וברקע הפרעת חרדה באישיות איך עושים את הצעד הזה שיהיה לך ערב נעים
לטל כמובן שאדם עם חרדות קשה לו לשנות, לכן אני חושב שכדאי לפנות לשיחות ולאט לאט להתקדם לעבר המטרה. כל טוב דר' גיורא הידש
הצעתו של ד"ר הידש, בדבר צ'ט שיתנהל בזמנים קבועים מעולה! נשמע מאוד מעניין לפתוח לדיון המון נושאים שהועלו במסגרת הפורום ובכלל לדון על נושאם פחות גדולים ויותר אישיים, ייש משהו מאוד נחמד בקבלה ונתינה של משוב מיידי ולפעמים זה גם הרבה יותר ברור ומועיל קרוב מאד ל"דיבור" ממשי דניאלה
תקבעי מקום ושעה... בשבילי הכי נוח מ21:00 בערב ואילך. אני מעדיף להשתמש בתוכנה MIRC, אבל היא לא כל-כך נגישה לרוב האנשים, אז אפשר בתפוז או בנענע. את צריכה גם לקבוע שם לחדר נניח "מתפלספים בפרטי" או "זיוני שכל למתקדמים". הבעיה היא שאז זה יכול להיות יותר מדי ארקטיבי ואנשים אחרים גם יכנסו. זה היתרון של ה- MIRC... אבל מה איכפת לנו? אם שנינו קובעים משהו אז זה מספיק- מבחינתי שיחה טובה בין שני אנשים היא מספיקה... מי שיתחשק לו להצטרף- שיבוא... ביי מיכאל
אוקיי דבר ראשון, בתור גולשת- ותיקה-לשעבר,(ממש לא מזמן!....ככה בגיל 12 )במירק מדובר בתוכנה שמזוהמת יותר מהירקון- דרכה מוחדרים למחשב כמות אדירה של וירוסים והאקרים למיניהם וכל תהליך ההתקנה סתם ארוך ומייגע. אלא אם כן משהו השתנה בשנים האחרונות?עדיפות גבוהה לצ'טים "מוכנים מראש", באופן יחסי. נענע( הישן)? אפשר לקרוא לחדר בשמות ה"מאוד מושכים": היסטוריית השחמט הוירטואלי למתקדמים-תפקידו של הרץ, עשה זאת בעצמך- והפעם ,איך מכינים כוס עם מים בפנים/איך כותבים ומלחינים שיר( נותנים למישהו אחר לעשות זאת)-ע"ש האחיות פיק, איפה ניתן לצפות בעפרוני,זלמן, כאן גר שיעמום,שיעורי לשון וכו( לא נראה לי שחסר שעמום ב"שוק" השמות...) או שאפשר פשוט לקרוא לחדר כך: פרטי. לא נראה לי שמישהו יוכל לפספס "רמז" כזה... 21:00 -23:00 אלו שעות די נוחות . ( מתוך הנחה שאנשים לא עובדים/לומדים בשעות כאלו, או ישנים .כמובן שיש הרבה שכן) משהו באמצע -22:00? ביום רביעי? מי שיצתרף יצתרף דניאלה
שלום, אני בת 24 ויש לי בעייה בריכוז. בעייה זו פוגעת בלימודיי הקדם אקדמיים. אני צריכה לטפל בזה באופן מיידי(עקב מבחן קרוב וחשוב), נקבע לי תור לבית חולים גהה דרך קופת החולים שלי, רק לעוד חודשיים, ללא אפשרות להקדימו. אשמח אם תמסור לי פרטים על מרפאה או פסיכיאטר שמוסמך לטפל בבעיות קשב וריכוז אצל מבוגרים, מאחר שהטיפול בבעיות קשב וריכוז אצל מבוגרים כמעט לא קיים, זאת אני יודעת לאחר חיפוש מתמיד אחר פסיכיאטר מומחה שיטפל בי. תודה.
לטלי אכן בעיה קשה, עד לא מזמן חשבנו שהפרעות הקשב אצל מבוגרים אינן קיימות...רק לאחרונה הגישה השתנתה. עדיין מעטים הפסיכיאטרים ששמים דגש על נושא זה וגם הספרות הרפואית בנושא אינה רבה. איני חושב שגם בגהה תמצאי משהו אשר מכיר היטב את הנושא. אבל תמיד צריך לקוות. כל טוב דר' גיורא הידש
האם הטלת שתן פעמים רבות במשך היום נובע ממתח או חרדה? האם יש קשר בין אחד לשני?
גלית היקרה את באמת זקוקה לאוזן קשבת כל התופעות שאת מדברת עליהם הם תופעות קלסיות של חרדה קילינית למה את לא שומעת לאנשים בעלי ניסיון דר הידש היקר יכול לתת לך אוזן קשבת ומקסימום תמיכה קטנה אבל בפועל הסבל ממשיך נשמה טובה נתתי לך אתמול כמה טיפים אך את עקשנית בשלך תקראי שוב מה שכתבתי לך אתמול הפתרון לבעייתך הוא ביידים שלך אבל את מעדיפה לסבול וחבל תרגישי טוב
לגלית בהחלט עלולה להיות תופעה של חרדה וסביר שכך. עם זאת הייתי ממליץ שתעשי בדיקת דם למלחים בדם, לעתים האנפרניל עלול לגרום לשינוי במלחים, תמיד כדאי להיות בטוחים. חוץ מזה יתכן שאת שותה הרבה מאוד, או שבמקרה יש לך גם דלקת בדרכי השתן ללא קשר למצב הנפשי.... כך שכדאי לבצע גם בדיקת שתן כללית. כל טוב דר' גיורא הידש
אני אישה נשואה בגיל 38 עם ילדים, בשניים האחרונות למדתי ושיניתי את מקצועי, הכול ניראה כאילו אני בדרך הטובה, אבל אני כבר שנה שנייה במקצועי החדש, ולא מוצאת משרה מלאה בתחום (הוראה) אוהבת את השעות בהם אני עובדת אבל מאוד חרדה ודואגת בשעות שאני לא עובדת, הלחץ הכלכלי מעיק כול הזמן, המחשבות רצות מה יהיה אך ישתנה ואם ישתנה המצב, חוסר שקט הנפשי מפריע לי להיות רגועה גם בימיים החופשיים שלי, בשבת ובסופי שבוע בכלל הראש טרוד כול הזמן ואני מרגישה תיסכול רב. האם יש דרך לעזור לעצמי להירגע?
לאלה השאלה הראשונה שעולה בדעתי היא כיצד את ישנה. אם קיימת הפרעה בשינה, סביר שגם ביום אינך שקטה, לכן צריכים לדאוג שתשני טוב. שאלתך קשה מאוד, כיוון שאת מציינת שקיים גורם חצוני למצבך שאינך יכולה לשנותו כעת (בפסח מורות רבות יוצאות לחופשת לידה...), וגם עם כל הקשיים את מתפקדת בצורה טובה, אבל קיים סבל נפשי. כתבתי שאלה קשה כי מדובר על מצב גבולי מבחינת הטיפול. לכן חשוב כיצד את שואלת את השאלה. אם השאלה היא האם את חייבת להתחיל עם טיפול נפשי, התשובה כמובן שלילית. אם תשאלי האם טיפול נפשי (שיחות או תרופות) עשוי לעזור לך? יתכן מאוד שהתשובה תהיה חיובית. כלומר הטיפול ישפר את איכות חייך. האם זו סיבה מספק לטיפול? לכך התכוונתי שזו שאלה קשה ולכל אחד יש את התשובה שלו. כל טוב דר' גיורא הידש
לי יש אותה בעיה וזה לא מעודד שאומרים למה ויתרת פשוט צריך מטפל טו כי כדורים לא עוזרים ללא טיפול
שלום לי מאיפה לך שהתכוונתי לעודד את אלון? הבעתי צער רב על המעשה שלו שפשוט הסב לי צער כנה ואמיתי. זה נורא עצוב לי שמישהו מוותר על משהו שהוא מאוד רוצה ושהוא יכל לקבל. כשאמרתי לאלון: "תעזור לעצמך". התכוונתי גם לטיפול פסיכולוגי. זהו אחד הכלים שנמצאים היום לעזור לעצמך. בברכה מיכאל
לפעמים אף אחד מהשניים לא עוזר בנפרד ודווקא השילוב שלהם מוצלח יותר
אני שמח לכם לבשר לכם קהיליית הרופאים שאסטרוגן הוא הורמון השכל . ניסתי על עצמי המון כדורים ובדקתי אם השפעותיו הטובות של אסטרוגן נובעות מירידה בטסטוסטרון, דבר שיכולים לעשות גם חומרים אחרים כמו דדלקפטיל וכו' . אבל ירידה בטסטוסטרון גורמת רק רע וכל חומר שמוריד טסטוסטרון גורם ממש רע ולשכחה ולדמנציות שונות . מלבד האסטרוגן . רק האסטרוגן נותן גמישות מחשתית, רגיעה, הבנה של החיים, אמפטיה לאנשים, לפכחון השכל ועושה את העור רך ונותן לנוח מזיפי הזקן המעצבן כי הוא מרכך אותם. מתוך נסיוני הוכחתי שאסטרוגן הוא ההורמון שהיה כדאי אם היה ניתן לכולם . מה דעתך על השפעת אסטרוגן על נפש הגברים ד"ר הידש ?
לאבי נשמע חביב אבל באמת שאיני מכיר עבודות מדעיות על הנושא, לא אצל אנשים ולא אצל עכברים. אולי משהו מכיר? כל טוב דר' גיורא הידש
אתה מנסה להפוך לאישה?
היי לכולם מישהו מכיר או התנסה עם פסיכיאטר טוב בצפון? אין לי הרבה מושג בעניין ,אבל גם עלות היא שיקול (שלא ימשוך אותי לטיפול שבועי במשך שנתיים רצופות) בתודה מראש
1. פרופ' אהוד קליין 2. ד"ר לילי מץ 3. ד"ר פויירובסקי מיכאל 4. ד"ר קרמר אילנה
שלום לך. זה כחודש עולות לי מחשבות מוזרות מין פחד מהמוות מה יהיה עם הילדים שלי מה אם לא אספיק כל מיני , מה אם חלילה אהיה מעורבת בתאונה או לא אתעורר ואני אהיה לבד עם הילדים , מה עם בעלי איך יסתדר עם הילדים כל מיני מחשבות על מוות ועל האחרי . מעולם לא חשבתי על זה ואין לי כל בעיה נפשית(מקווה). השאלה שלי - יש קשר לגיל? לפני חצי שנה חגגתי 45 , יש קשר לכך שאיבדתי את אימי שהייתי בת 17 ובזמן האחרון מין גלים של געגועים חונקים עולים האם הפחד שהילדים שלי לא יחוו את הפרדה היא בתת מודע אבל מתעוררת במחשבות כאלו? הפחד למות זה שלב בהתפתחות האדם? אשמח לקבל תשובה מקצועית.
למיכל אשתדל לענות תשובה מקצועית. יתכן ומדובר על תופעות של חרדה הקשורים גם לגיל וגם לאבל לא מעובד וגעגועים לאמך. התופעה של חרדות וזכרונות שעולים בגיל שבו אחד ההורים נפטר (כאשר הילד מגיע לאותו הגיל), היא מוכרת וידועה, והגיוני שאת מאחלת לילדים שלך שלא יהיה להם גורל דומה למה שקרה לך. כך שיש בסיס לחרדות. שיחות=פסיכותרפיה עשויות לעזור ולעבד את פטירת אמך. כל טוב דר' גיורא הידש
