פורום פסיכיאטריה

לכבוד ד"ר גיורא הידש א. נ. שלום רב, הנידון: זכויות בתגובה לשאלתי, ענית כי עשוי להיות בעיה להתקבל לב"יס לרפואה או לתואר שני במגמה הקלינית לפסיכולוגיה, או למעשה לכל מקצוע הבוחן יכולות נפשיות בהתאמה עם מקצוע טיפולי. אילו מקומות נוספים עשויים לדחות אותי לאור אישפוז פסיכיאטרי ? עם זאת במידה ואגיש מועמדות למקצוע טיפולי כלשהו, האם המוסד האקדמי, בודק אישפוזים קודמים, פסיכיאטרים בעיקר ? האם הם דורשים וויתור סודיות רפואית, והאם הם אכן משתמשים בו ( ברוב המקרים וויתור סודיות רפואית לא נבדקת ) ? מה במידה ואחליט לא להצהיר על אישפוזים קודמים ? האם האלטרנטיבה היא לימודים בחו"ל או שזה גם לא יעזור לי ? אין חוק לאנשים כמוני שעברו משבר תגובתי לגיל ההתבגרות, משבר כזה שחולף, שלא כולל את המצבים הפסיכוטיים ? אין חוק התיישנות ? האם יש אפשרות למחוק תיק רפואי ? אם פסיכיאטרים מודעים לסטיגמה, למה לא נלחמים "עלינו" ? אם ארצה לעסוק במחקר רפואי ? חקר המוח ? (כסטודנט לפסיכוביולוגיה) יאפשרו לי ? או שזה גם מהווה בעיה ? מה המלצתך במידה ואחליט כי אני מעוניין לעסוק במקצוע רפואי כלשהו ? מה הלאה ? בתודה ובכבוד רב, נועם סלוניקוב

תשמע מר נועם סלוניקוב אף אחד לא בודק את זה ברוב התחומים ואת אף אחד זה לא מעניין! מלבד בתחומים שד"ר הידש ציין! לא רק שזה לא מעניין אותם- אין להם שום אפשרות לדעת- יש על זה סודיות רפואית ומוסדות לבריאות נפש כאלה מקפידים מאוד על סודיות רפואית! בצורה מאוד מאוד קפדנית. בברכה מיכאל (מיקי)

שד"ר הירש אמר שאתה לא יכול. פשוט אל תספר להם, ואם הם יבקשו ויתור על סודיות רפואית- תגיד שאתה לא מוכן לתת. יש סיכוי מסוים שבכל זאת יקבלו אותך, אולי יחסית קטן כי הם בטח יחשדו שאתה מסתיר מהם משהו. ואז סביר שהם ידחו אותך בתואנה שונה, כי מבחינה חוקית, שים לב!, אבור להם לדחות אותך רק על סמן זה שאתה לא מוכן לוותר על הסודיות הרפואית שלך. נועם- האמת היא שאף אחד לא יודע על מצבך מלבדך ומלבד המשפחה והחברים הקרובים שלך. יתרה מזו- אף אחד לא יכול להבחין בזה בדר"כ אלא אם כן אצל אנשים במצב קשה. בברכה מיכאל

שלום רב אני בן 32 מיקנעם . לפני כ 5 חודשים עזבתי את מקום עבודתי שבו עבדתי כ 6 שנים מאחר והייתי מעורער נפשית והתפטרתי כאשר הייתי במצב של אי שפיות זמנית. מקום עבודתי היה טוב מאוד ואין סיבה שהייתי מתפטר סתם כך, אלא רק מכיוון שהייתי באותו זמן לא שפוי בדעתי. כיום אני מנסה לחזור למקום עבודתי, אך הם לא מסכימים בשלב זה כי הביאו מחליף ואין בי צורך. האם אני יכול להכריח את המעסיק להחזיר אותי לתפקידי ואיך ניתן לעשות זאת ?

רונן תעשה לי טובה- במצב של המשק היום ועם שוק העבודה וחוקי העבודה של מדינת ישראל. אתה באמת חושב שיש אפשרות שמיהו יכול להכריח את המעביד שלך להחזיר אותך לעבודה אחרי שאתה התפטרת? אין שום דרך. תחפש משהו אחר... אפילו אם הוא היה מפטר אותך לא היית שום דרך להכריח אותו להחזיר אותך לעבודה. זכותו להעסיק את מי שמתחשק לו! ואם לא בא לו להעסיק מישהו שהייתה לו אי-שפיות זמנית זו זכותו המלאה. בברכה מיכאל

לרונן איני חושב שישנה אפשרות להכריח את המעסיק לקבל אותך בחזרה לעבודה. עם זאת במידה והתפטרת ולא קיבלת פיצויים אולי אפשר להתווכח שתקבל פיצויים כאלו היית מפוטר, אבל כאן צריך להתייעץ עם עורך דין. בנוסף צריך להיות לך מספיק חומר רפואי כדי להוכיח את העובדה שמצבך הנפשי היה לא טוב. כלומר צריכים להיות הוכחות של רופאים שבדקו אותך וקבעו שהמצב הנפשי היה לא טוב. כל טוב דר' גיורא הידש

לפני מספר חודשים שאלתי שאלה בנוגע לאפשרות שהמטפלת לא נוהגת בי בצורה ישרה, והיא מערבת בטיפול נטיות אישיות מעוותות שלה.בתשובה על ידי אחד הקוראים הופניתי לאתר ICALLISRAEL לדיון בנושא יחסי מטפל-מטופל. ניסיתי היום לאתר הודעה ישנה זו, אולם לא עלה בידי הדבר. רוצה לשאול: האם כל ההודעות נשמרות באתר או שמא יש הודעות שנמחקות בכוונה, וכיצד בכל זאת אוכל למצוא את ההודעה המקורית?

לא. אני מקווה שהיו גם תגובות להודעתך, כל ההודעות נשמרות ואיני מבין מדוע הייתה בעיה. אין מחיקה של הודעות או התערבות אחרת אלא באמת במקרים קיצוניים של קללות, בוטות ודברים חריגים שאינם מוסיפים דבר. תחפשי ותצליחי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, הייתי אצל פסיכיאטרית והסיבה היא: כי אני רוצה להתגבר על הפרעה כפייתית - תלישת שיער. חשוב לציין שלא לקחתי תרופות כאלו מעולם. הפסיכיאטרית נתנה לי תרופה בשם רסיטל (RECITAL). היא ציינה בפניי שאין לתרופה תופעות לוואי כגון הפרעות שינה אבל היא גורמת לקצת בחילה בהתחלה כי הגוף בעצם לא רגיל אליה ולכן אני צריכה לקחת אותה בהתחלה לפני השינה. בנוסף שאלתי אם הכדור עוזר לקשיי קשב וריכוז שקיימים אצלי - והשיבה לשלילה. אבל שחכתי לשאול אותו שאלות חשובות אחרות: 1. מה הכדור בעצם עושה מבחינה פזיולוגית, על מה הוא משפיע שבהמשך יכול לגרום לי להפסיק לתלוש שערות? משהו שקשור לסרוטונין? 2. האם יש לכדור השפעה גופנית למשל השמנה? או משהו אחר? 3. האם הכדור ממכר? 4. הפסיכיאטרית אמרה שאני צריכה לקחת למשך שלושה חודשים והכדור מתחיל להשפיע אחרי חודש בערך אבל מה קורה אחרי שלושה חודשים? אני ממשיכה לקחת או שזה עובר ? אולי זה ממכר? העניין הוא שהדחף לתלוש לא קורה לי כל הזמן רק לפעמים. לעיתים זה בתדירות גבוה ולעיתים בתדירות נמוכה. אז מה קורה אם אני מפסיקה לקחת את הכדורים אז ההשפעה של הכדור מפסיקה ואז אני שוב רוצה לתלוש? 5. מה הסטטיסטיקה של הכדור הזה? האם באמת עזר לאנשים עם בעיה כמו שלי? 6. האם הכדור הוא מהמשפחה של הרטלין (כפי שכבר המליצו לי כאן בפורום) ? תודה מראש על תשובתך

מידע על הרסיטל: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=293 הכדור לא ממשפחת הרטלין, הכדור לא ממכר, וכן הכדור מעלה את רמת הסרוטונין במוח. את תהיהי במעקב עם הרופאה כנראה אחרי החודש הראשון ואחרי 3 חודשים כך שתראי עם יש שיפור..בקשר לבחילה רצוי לקחת את הכדור בהתחלה על קיבה מלאה כך שיש פחות בחילות.

לננוצ'קה תודה לדורון ואני מקווה שרוב התשובות נמצאות באתר שהוא ציין. אנסה בכל זאת להרחיב בנקודה אחת או שתיים שאני חושב שהן חשובות בשבילך. בהפרעה כפייתית של תלישת שיער ישנו מרכיב של מתח אשר משפיע על התדירות וגם חרדה, בנוסף יש קושי בשליטה על הדחף לתלוש את השיער. הרסיטל פועל על המרכיבים הנפשיים הפנימיים יותר כלומר על הדחף ועל החרדה, כך שהדחף לתלוש שיער יורד והיכולת שלך לשלוט בדחף ולעצור אותו עולה. התרופה אינה גורמת להתמכרות, אבל הטיפול חייב להמשך מספר חודשים לכיוון של שנה. כלומר תחילה יש שיפור ואחר כך את צריכה להתרגל לכך שהתופעה איננה, עד שהתופעה והדחף יוצאים לגמרי מהראש ואת "שוכחת" בכלל את האפשרות לתלישת שיער. כלומר, גם כאשר תרגישי טוב כדאי להמשיך וליטול את הכדור כדי שהזיכרון הזה יתרחק ממך ולא תהיה מחשבה ולא יהיה דחף לתלוש שיער. לכן, אם נוטלים את הכדור מספיק זמן, השפור נשאר קבוע גם לאחר ההפסקה. כמובן שגם פסיכותרפיה יכולה להשפיע על רמת החרדה ולאפשר לך להתמודד טוב יותר עם המתחים שאת חיה בהם. בודאי שאם ישנן שאלות נוספות אשמח לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

האם יש מניעה לתרום דם אם אני לוקח cipralex? האם צריך להצהיר על זה לפני תרומת הדם? באופן כללי: האם יש סימנים לתרופה בבדיקת דם או שתן? תודה!

לדודו אין סמנים לנטילת התרופה בבדיקת דם או שתן. לדעתי לא צריכה להיות מניעה מתרומת דם, אבל חשוב לציין את נטילת התרופה כי אתה מעביר את התרופה למקבל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הירש, ברצוני לדעת האם המעבר בין רסיטל לתרופה אחרת נגד דיכאון מלווה בתקופת המתנה או שנדרש להחליף את התרופה מיידית כדי לא לפגוע ברצף הטיפול. כמו כן מהו משך הזמן הממוצע להשפעת רסיטל - האם תקופה מעבר לחודשיים ללא כל השפעה הינה נורמלית. תודה, מוטי

למוטי אפשר להחליף בין התרופות באופן מיידי, ואז תקופת ההמתנה קצרה יותר. מקובל לחכות שישה שבועות לפני הכרזה על תרופה שהיא אינה משפיעה, כך שחודשים הם זמן מספיק והותר. כל טוב דר' גיורא הידש

האם כשאתם לוקחים טיפול נגד חרדות ודיכאון האם החרדות נעלמות לגמרי ולא מרגישים אותם כלל במשך כל היום? תודה על התשובות

לגלית בהחלט זו הכוונה, אם נוטלים את הטיפול מספיק זמן אז מרגישים "רגיל" או אפילו מעט טוב יותר. אבל לצערי איננו עובדים על 100%, מדובר על רוב האנשים. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום לפני כ4 חודשים פניתי אליך בזמן שהתלבטתי האם להתחיל בטיפול תרופתי. בעקבות תשובותך,אכן התחלתי בטיפול שעזר לי רבות (בתחילה רסיטל 20מ"ג ולאחר כחודש 40מ"ג). בשבוע האחרון אני מרגיש ירידה מסויימת.הריכוז שלי לא במיטבו,המצב רוח לא הכי הכי,ובכלל לא מרגיש טוב כפי שהרגשתי בארבעת החודשים האחרונים. האם יעילות התרופה יורדת עם הזמן ומה היית ממליץ במקרה זה? תודה!

לדיקי איני חושב שיעילות התרופה יורדת עם הזמן, יתכן שהיה אירוע שגרם להתגברות החרדה, או החמרה במצבך הנפשי מסיבה אחרת. אבל אני חושב שתוך זמן קצר תחזור להרגיש כרגיל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, האם ניתן לקבל מרשם אצל רופא המשפחה או רק אצל פסיכיאטר. תודה

ניתן לקבל מרשם אצל רופא משפחה מומחה לרפואת משפחה ,אבל עדיף לאבחן אצל פסיכיאטר .

החוק אומר שכל רופא רשאי לרשום כל תרופה ויש מעט מאד חריגים. אפילו רדיולוג (רופא רנטגן) רשאי לרשום פרוזק. רופא כללי/משפחה אמור להיות מסוגל לטפל בבעיות נפשיות קלות כולל רישום פרוזק. בקופות החולים אין פרוזק אלא רק תחליפים גנרייים- פלוטין או פריזמה.

ליעל תודה לדורון ודור על תשובותיהם. עם זאת בקופות החולים הרופאים רושמים רק את הגנריקה (תוצרת הארץ), אם יש סיבה לפרוזק המקורי רק פסיכיאטר יוכל להמליץ ואחר כך יהיה צורך באישור ההנהלה (לפחות כך זה בכללית) כל טוב דר' גיורא הידש

אישיות מופנמת תמיד היה לי אופי\בעיה שכל דבר שאומרים לי או שאני רואה את האנשים אז אני רגישה מאוד וחושבת על הדברים שאחרים אומרים לי . למשל כשהייתי בכיתה אם תלמיד אחר אומר לי משהו מעליב אני הייתי לוקחת את הדברים ללב וחושבת ובודקת על מה שהוא אומר איפה הוא צודק ואיך הוא הגיע לחשוב את זה ולמה הוא אמר את זה ותמיד הייתי מגיעה למסקנה שצריך להבין אותו . ואם זה משהו שפגע בי ברבים והביש אותי מאוד חזק וברור לי שאין לזה הצדקה אז מרוב שהייתי פגועה היתה לי חולשה בידיים שלא יכולתי להחזיק את העיפרון אבל היה לוקח לי עוד יותר זמן לעשות חשבון נפש עם עצמי ולהגיע למסקנות. אבל זה קורה לי רק עם אנשים זרים או עם אנשים בבית הספר ולא עם בני משפחתי . זה לא קשור בכלל לדיכאון כי הרגישות הזאת היתה רק לגבי היחס שלי לסביבה ולדברים חברתיים . ואחרי מצבים אלה אחרי הבית ספר עם חברות טובות הייתי שמחה . רציתי לשאול איך קוראים לדבר הזה שהייתי עושה הרבה חשבון לכל תנועה וציוץ של אנשים אחרים ובודקת למה הם עושים את זה ובמה הם צודקים . איך קוראים לזה ?

שלום אביגיל קודם כל מה איכפת לך לעזאזאל איך קוראים לזה. השאלה היא האם זה מפריע לך והאם את רוצה לשנות את זה? ולמה שתרצי? מה שאת מתארת הוא לפחות להערכתי הצנועה התנהגות של אדם רגיש ואינטילגנטי... בברכה מיכאל

לאביגיל אהבתי את תשובתו של מיקי. עם זאת אנשים מופנמים יותר ורגישים יותר חייהם קשים יותר מאשר אנשים שלא איכפת להם מאחרים. מצד שני הם כמובן אנשים עמוקים יותר. לכל דבר יש יתרון וחסרון. כמובן שבסביבה מוכרת (משפחה, חברים מוכרים) הביטחון העצמי רב יותר, את חרדה פחות מפני פגיעה ולכן גם התנהגותך פתוחה יותר. איני מתיימר לאבחן ברשת, עם זאת את מדברת על תכונות שקיימות מילדות (יתכן שגם ההורים דומים), וגם על קווי אופי, לכן יתכן ומדובר על סוג של אישיות מופנמת יותר. עם זאת לא כל קווי אישיות הם בהכרח נכנסים לאבחנה של הפרעת אישיות בפסיכיאטריה, להיפך, אנשים רבים יש קווי אישיות מסויימים והם בהחלט בריאים בנפשם. כל אדם יחיד ומיוחד. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך דוקטור הידש.תודה רבה לך עך תשבובתך הברורה והטובה. היתי לפני כמה ימים במיון פסיכיאטרי עקב התקף פניקה,והרופאה המליצה לי על רסיטל ולהרגעה ביקשתי ממנה פנרגן,היא סירבה באופן מוחלט. אמרתי לה שזה לא ממכר וזה מנסיוני של העבר מרגיע. היא אמרה לי שזה מרדים מאוד ושזה זבל של כדור,והיא לא תיתן לי זבל. זה הביטוי המדויק למילים שלה.מה אתה מציע לי. האם הכדור הכן לא ממש מוצלח,בעבר ניסיתי קלונקס,וזה עשה לי רע,ולא התאים לי ביכלל ולדעת הפסיכיאטרית הוא טוב מאוד. כבר כמה שנים שלא היו לי חרדות מהסוג הזה אני חשה בהלה,חוסר ביטחון עצמי ותחושה שהמצב הזה ימשך לתמיד ופחד.

להדס מצטער על ההתנהגות של הפסיכיאטרית, התנהגות זו אינה מקצועית. הפנרגן היא תרופה ישנה יותר, ולכן הרופאים הצעירים אינם מכירים אותה ואין להם ניסיון איתה.... למרות המצב הקשה את יודעת שהחרדות יחלפו כפי שהיה בעבר, את כבר יכולה להגיד זאת מהניסיון האישי שלך. כך שלמרות התחושות והפחד שהחרדות לא יחלפו, אפשר להרגע. בינתיים אם אין לך דבר אחר בבית אפשר להעזר בקלונקס, רק לא באופן קבוע. כל טוב דר' גיורא הידש

ההגדרות האלה כמו הפרעה נפשית הם יותר מדכאות ומפחידות לאור זה שאין הוכחה מדעית לכך ורופא לא מסביר את המשמעות

כדי להגיב בכך שמצאתי כמה רעיונות למילים מתאימות למחלת נפש. מאוד מוכרות בשפה העברית: טירוף ושיגעון. אלה מילים יפות ונחמדות שהקונטציה השלילית שלהן ממש לא מוצדקת. טירוף משורש ט.ר.פ, לטרוף. כמו שטורפים קלפים, כך האדם המטורף הינו כזה שנטרפה עליו דעתו. הדעה שלו כבר לא עקבית וקוהרנטית. משוגע. מלשון ש.ג.ע, שאפשר גם לראות כ ג.ע.ש הוא אדם שהיצרים והתשוקות גועשים בו בצורה בצורה חריגה. וכמובן יש לנו את המדוכא, שהיצירם והתשוקות שלו מדוכאים. האמת היא שאפילו את המושג "מצב פסיכוטי" אני מעדיף על ההגדרה "סכיזופרניה" או "מאניה דיפרסיה", כי אם כשאתה מגדיר אדם כחולה כרוני- אתה הופך אותו לחולה כרוני. בברכה מיכאל

לכבוד ד"ר גיורא הידש א.נ. שלום רב הנידון: זכויות מאושפזים שמי נועם ס. בן 23, סטודנט לפסיכולוגיה תואר ראשון באוניברסיטת ת"א. בהיותי בן 16, אושפזתי בבית חולים פסיכיאטרי, שלוותה, למשך כשלושה שבועות, בעקבות מחשבות אובדניות, הפרעות אכילה וכו'. האבחנות הרפואיות בשלוותה היו, הפרעות אכילה-לא ספציפיות, והפרעת אישיות לא ספציפית. לאחר מכן הועברתי לבית חולים תה"ש, למחלקה להפרעות אכילה, בה אובחנתי באבחנות שונות, כמו : אנורקסיה נרבוזה, הפרעת אישיות גבולית, חרדה ואגורפוביה. כאשר נשאלו הרופאים, אם אני מוגדר כחולה נפש, הם ענו בשלילה, וכי אמרו כי אני נמצא, במשבר תגובתי חולף, למרות כי לפעמים היה נראה ההפך. היום אני כבר אחרי (אחרי הסיוט)......בן 23, סטודנט, מרגיש נפלא, ובריא, לא נוטל תרופות, לא בטיפול פסיכותרפיסטי, לאחר שירות לאומי (לא נתנו לי לשרת בצבא). שאלתי החשובה ביותר אלייך: אם ברצוני להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה, במגמה הקלינית, או לחילופין להתקבל לפקולטה לרפואה, האם יאפשרו לי זאת לאחר אישפוז פסיכיאטרי ? מה ההגדרה לחולה נפש ? מצבים פסיכוטיים כרוניים ? אם הייתי מוגדר כחולה נפש, האם היו נותנים לי ללמוד מקצועות אלו ? האם הזכויות שלי השתנו ? אשמח אם תוכל לענות לשאלותיי בהקדם, הן חשובות לי מאוד. בכבוד רב, נועם סלוניקוב

שלום נועם תראה, אילו אני הייתי צריך לבחור בינך לבין מועמד עם אותם ציונים למגמת פסיכולוגיה קלינית הייתי בוחר בך, ללא כל היסוס. הבעיה הגדולה של מרבית הפסיכולוגים ופסיכיאטרים רבים היא שרובם ככולם לא באמת יודעים מה האיש שעומד מולם עובר. הם יכולים רק לשער או לתאר לעצמם או להבין את מה שעובר עליו מההתנהגות שלו- אבל הם לא יודעים. אתה לעומת זאת עברת את זה- אתה יודע. יש לך יתרון עצום. האמפאתיה שתהיה לך למטופלים שלך תהיה הרבה יותר גדולה. הבעיה היא שכמובן ההערכה שלי לא ממש נחשבת. כלומר אין לי שמץ של מושג אם מי שאמור לקבל אותך למגמה הזו חושב כמוני. יכול להיות שכן... ועוד משהו חשוב- אין "הגדרה" לחולה נפש. תבין, נועם, אף אחד לא יודע את זה! שוב פעם. לאוניברסיטה אין שום אפשרות חוקית וסבירה להגיע לתיקים הרפואיים שלך בתה"ש. אין להם שום יכולת להגביל אנשים מלהתקבל לחוג מסוים בשל מצבם הבריאותי. יתרה מזו- זה לגמרי לא מעניין אותם. מצד שני, השאלה היא אם תסתיר את זה מהם? בעיקר שאתה הרי חייב להיות מאוד שלם עם עצמך כדי להגיע לרמה שתוכל לעזור לאחרים להיות שלמים עם עצמם. בהצלחה רבה מיקי

לנועם ההגדרה הפורמלית של מחלת נפש (מבחינה חוקית) היא מצב פסיכוטי ולכן זו התשובה שקיבלת מהרופאים שטיפלו בך. עם זאת למרות שאין מדובר במצבים פסיכוטיים הרי הייתה/קיימת בעיה נפשית. ישנם מקצועות שבהן בודקים את היכולות הנפשיות/רגשיות והם חלק מתנאי הקבלה. זכותה של האוניברסיטה לקבל את מי שהיא חושבת שהוא מתאים למקצוע. לצערי אני חושב שאתה צודק שהסיכויים שלך להתקבל נפגעים בגלל הבעיות הנפשיות שעברת והעובדה שלא שירתת בצה"ל. אולם אלו הן מגבלות יחסיות ולדעתי לא פוסלות באופן מוחלט. עם זאת אני חושב שלכל מסלול לכיוון מחקרי לא צריכה להיות בעיה, הבעיה בעיני האוניברסיטה היא יכולתך לטפל באנשים. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום לכל המשתתפים, מכיוון שהחלטתי להשתתף בפורום הזה בקביעות ואני מגיב כמעט לכל הודעה הגעתי למסקנה שמן הראוי שאציג את עצמי בקצרה. קודם כל כמובן שמיקי הוא לא השם האמיתי שלי, וזה שם די דבילי שבחרתי במקרה אבל לא נורא. אני סטודנט לתואר שני באוניברסיטה- את התחום אתם תנחשו לבד. ועבדתי עד לא מזמן תקופה ארוכה במשרה מלאה במקום שלא אציין את שמו כדי למנוע זיהוי. וכרגע אני מחפש משרה חדשה בתחום אחר. (חשוב לי לציין את זה) לפני בערך שנה וחצי הייתי מאושפז במשך פרק זמן יחסית קצר במחלקה סגורה בשל התקף פיסכוטי קשה, שמוגדר כ"מאניה". לאחר מכן הייתי במצב דיכאוני די קשה שהוביל גם לניסיון התאבדות. כמעט אף אחד לא יודע שהייתי מאושפז. חברים שלי יודעים שעברתי משהו, אבל על האשפוז כמעט ולא סיפרתי לאף אחד. אז הנה לכם דווקא אני מספר. אובחנתי כאדם שעבר אירוע פסיכוטי חד פעמי ולא כסובל ממחלת נפש, אבל בזמן האחרון הרופא שלי טוען שיכול להיות שאני "סובל" מהפרעה בי-פולרית. (שזה מאניה דיפרסיה בלשון לא מקצועית) אבל הגעתי איתו להסכמה שאני לא אקח תרופות כרגע. אני מתעב בכל ליבי את הביטוי "מחלת נפש" וגם חושב שזה ביטוי אומלל ולא מדויק. גם להגיד "פגוע נפש" או "מתמודד עם הפרעה נפשית" נראה לי אומלל לא פחות לומר. הנפש שלי לא מופרעת ולא הייתה מעולם מופרעת. היא גם לא פגועה ולא פרועה ולא מופרעת בשום צורה. זה פשוט לא נכון להגיד את זה. אמש שוחחתי עם חבר טוב ואמרתי לו את מה שאמרתי לכם והוא אמר לי שאני טועה ושהביטוי "הפרעה נפשית" הוא מדויק מתוך כוונה שיש הפרעה ביו-כימית במוח. זה נראה לי גם הסבר צולע מאוד. זהו, בערך. סיפרתי לכם רק מה שרלוונטי לפורום הזה ולא עוד הרבה דברים אחרים שקורים בחיים שלי. אני מניח שאם מישהו מכיר אותי במציאות הוא יזהה אותי אבל לא נורא. בברכה מיקי

שלום מיקי, נעים להכיר. רציתי להגיד לך שזה נחמד שאתה משתתף בפורום, אבל תרגע קצת, לא צריך לענות לכל הודעה. יש פה גם אנשים קבועים, אבל צריך לשמור על מידה נכונה של תגובות. הדעה שלך חשובה אבל באמת קצת יותר לאט.

שלום משתתפת קבועה זה פורום פתוח באינטרנט וזכותי לכתוב ולהגיב בו כמה שמתחשק לי. לא? אם תגובותי לא מוצאות חן בעיניך או נראות לך בתדירות גבוהה מדי זכותך המלאה לא לקרוא אותם. אני באמת משתדל בכל מקום שאני נמצא בו לשמור על כללי ההתנהגות הראויים ואינני רואה מדוע התנהגותי כאן חורגת מכללים אלה. בברכה מיקי

צודקת ! דרך אגב- התשובות שלך מיקי -נורא משעממות !

לד"ר הידש ( ולכל מי שקורה הודעה זו) הרגע קראתי את התשובות להודעתי ממזמן האם באמת תיתכן אפשרות כזו שאין דבר כזה תת מודע? אחרי כל המחקרים והספרים האין סופיים? אחרי שאנשים רבים נרפאו בעזרתו אפילו מסרטן( האם זה יכול להיות?) פשוט תמיד אומרים לי כולם שהכל מתחיל בראש( אפילו ראיתי לא מזמן תכנית בהנחייתו של רפי קראסו שעסקה בנושא-ואפילו הוא טען כך, למרות היותו רופא ובתכנית התארח אדם שטען את ההפך-שלהאמין זה מסוכן אפילו...למרות היותו אדם דתי..) שלא צריך אנטיביוטיקה,צריך להאמין/הכל מתחיל בנפש/ אם אני חולה זה בגלל שאני רוצה להיות חולה ועוד מאוד מבלבל.... שאלה נוספת בקשר לחלומות, האם יש משמעות סמלית כלשהי לבריחה "כרונית" דרך חלונות? אני תמיד מרגישה מאויימת בחלום ובורחת תמיד במעוף דרך חלון ואפילו אם הוא קטן מאוד אני מרחיבה אותו( איכשהו הוא נהייה אלסטי או שאני חזקה בחלום?) לד"ר הידש ( ולכל מי שקורה הודעה זו) הרגע קראתי את התשובות להודעתי ממזמן האם באמת תיתכן אפשרות כזו שאין דבר כזה תת מודע? אחרי כל המחקרים והספרים האין סופיים? אחרי שאנשים רבים נרפאו בעזרתו אפילו מסרטן( האם זה יכול להיות?) פשוט תמיד אומרים לי כולם שהכל מתחיל בראש( אפילו ראיתי לא מזמן תכנית בהנחייתו של רפי קראסו שעסקה בנושא-ואפילו הוא טען כך, למרות היותו רופא ובתכנית התארח אדם שטען את ההפך-שלהאמין זה מסוכן אפילו...למרות היותו אדם דתי..) שלא צריך אנטיביוטיקה,צריך להאמין/הכל מתחיל בנפש/ אם אני חולה זה בגלל שאני רוצה להיות חולה ועוד מאוד מבלבל.... שאלה נוספת בקשר לחלומות, האם יש משמעות סמלית כלשהי לבריחה "כרונית" דרך חלונות? אני תמיד מרגישה מאויימת בחלום ובורחת תמיד במעוף דרך חלון ואפילו אם הוא קטן מאוד אני מרחיבה אותו( איכשהו הוא נהייה אלסטי או שאני חזקה בחלום?) דניאלה

שלום דניאלה לגבי שאלתך הראשונה- מה זו בכלל מודעות? איפה היא נמצאת? במוח שלנו- דהיינו היא רק חומר, ואנחנו רק מחשבים מתוחכמים? האם הדו שיח הפנימי שלנו עם עצמנו הוא המודעות? האם אני מודע כרגע לזה שאני כותב את המילים האלה? האם אני כותב אותם מתוך מודעות שלי או אולי המודעות כותבת את המילים האלה דרכי כאן? המחקרים והספרים האין-סופיים חשובים ומעניינים.אבל, האם הם נותנים תשובות לשאלות שהעלתי? היותו של משהו כתוב במיליוני ספרים ונאמר על-ידי רפי קארסו עדיין לא מוכיח בוודאות את נכונותו. בברכה מיקי

למיקי גם נכון במקום להתעסק בתת מודע בלבד צריך גם לתת זרקור למודע....באמת מעניין מה המשמעות של מודעות זה אמור להיות משהו כל כך פשוט אבל בכל זאת קשה להגדיר אותו. או במילים אחרות, "האמת הפשוטה והטהורה היא לעיתים נדירות פשוטה ולעולם אינה טהורה"( אוסקר ויילד) אולי להיות מודע פרושו להבין עד תום את המצב שבו אדם נמצא ,את המשמעות שלו. או שהפרוש של מודעות הוא פשוט להיות ער ולהיות ערני לנעשה סביבך ולעצמך? אפשר באמת לכתוב ולעשות דברים שאמורים כביכול להיות מודעים אבל בעצם הפה מקדים אותנוו"מבין" דברים לפניינו אולי התודעה היא אשליה? אולי חוסר המודעות עושה לי חלומות רעים... דניאלה

האם אדם שאוסף דברים (זבל) מדובר בכמויות גדול שמקשות לחיות בדירה,האם הוא אדם חולה במחלת נפש.האם יש שם למחלה מה ניתן לעשות, האם קיים טיפול, האם ניתן לאשפז אדם כזה. מה הפעולות שניתן לעשות.

אדם שאוסף זבל יוצר נזק חמור לאיכות החיים שלך, וזכותך לפנות למשטרה ולעירייה כדי שיפטרו מהמפגע התברואתי הקשה הזה. אם הוא חולה נפש או לא חולה נפש זה ביננו ממש לא העניין שלך. יכול להיות שהוא אמן ורואה באסיפת הזבל שלו את האומנות שלו. אבל כמובן שאתה לא צריך לסבול מהאומנות שלו או לחלות בדיזינטריה מזה. בברכה מיקי

יש לי שכנה שאוספת זבל מכל מקום. היא ממשפחה אמידה, החלה להיראות זוועה, אז כך שיש לה כסף. אבל היא מחטטת לאנשים בזבל. לדעתי מיקי אינו צודק מאחר ואני דווקא כן דואגת לשלומה והאם ניתן לעזור לה. וזה כן ענייני! מה עושים?

לגיורא שלום אני חיה עם בן זוג כ- 6 וחצי שנים לפני כחודשיים הוא נסע לחו"ל והיתברר לי שהיתלוותה אליו מישהי שעובדת איתו בחורה צעירה הוא בן 40 והיא בת 27. אני במקביל החזרתי בנקמה והייתי עם גבר אחר. אני סיפרתי לבן הזוג שלי על הבגידה שלי והוא את האמת שלו סיפר רק מאוחר יותר הוא מאשים אותי כל הזמן ואומר שגבר יכול להיות כלב אבל שאני התנהגתי כמו זונה. מאז אני מרגישה שיש לו דחייה אלי והסקס בינינו לא הכי טוב, יש לי חשש שהוא עדיין מתראה עם אותה בחורה וזה לא מפסיק להעסיק לי את המח. מה לעשות האם יש מקום לפנות לקבל ייעוץ לנטית כדורים?

שלום אילה, מה שהגבר עשה לך הוא נורא ואיום- והא הפר הפרה בסיסית וקריטית של ההסכם בינכם! זהו אובדן של האימון שיש בינכם. זה מצב קשה מאוד. פלא שזה לא מפסיק להעסיק לך את המוח? להיפך, זה נורא סביר. אותי נורא הרגיז שהוא קורא לך זונה. באיזו זכות? איזו צביעות? למה לו מותר לשכב עם בחורה אחרת וזה נסלח ולך זה לא נסלח? בברכה מיקי

מנסיון מצטער אני יכולה לנדב עצה שיחות ממש עוזרות במצבים כאלו

לד הידש התופעות שציינתי הופיעו לאחר נטילת הכדור במשך שבועיים ולא כמו שציינתה יום אחד כלומר תוספת של רבע בבוקר ורבע בערב ועדיין כל היום במיטה והאים ההוספה לא הייתה צריכה לגרום ליותר עירנות לא יודעת מה לעשות האים להוריד את המינון בחזרה או להשאיר עוד שבוע מכוון שלפני לקית הרבע הייה קצת יותר טוב

לאורנה את צודקת שהעליה במינון הייתה צריכה לגרום לעירנות רבה יותר, ואני חושב שהעייפות אינה מהכדור אבל אי אפשר לדעת בביטחון. כל טוב דר' גיורא הידש

אני חשה בתופעות לואי כמו דפיקות לב, נשימה כבדה ומעט עייפות. אני עושה פעילות גופנית עצימה כבר כמה שנים (ספינינג). האם מותר לי להמשיך לבצע פעילות כזו בזמן נטילת הלוסטרל? האם אני מסיבה נזק ללב בפעילות זו בשילוב עם התרופה?

היי שירי אני יכולה לנדב את הנסיון הקצר שלי עם הלוסטרל קרה לי אותו הדבר בדיוק , באמת לא נעים הדופק החזק והמורגש הזה( מזכיר התקף פאניקה, נכון?) אבל אל תדאגי , איןבכך כל סכנה- נאמר לי זאת פעמים רבות מפי אנשי מקצוע כמובן שיש מקרים בהם הדופק קופץ הרבה מעבר ל120..אבל זה סיפור אחר וגם אני בצעתי פעילות גופנית כרגיל תוך כדי וזה באמת קצת עושה עייפות והנשימה מתאימה את עצמה לדופק תמיד אפשר לעשות בדיקת אקג ליתר בטחון, למרות שאין צורך

לשירי הלוסטרל לא משפיע על הלב ולכן אין קשר למאמץ גופני. כל טוב דר' גיורא הידש

הלכתי שלושת הפעמים לפסיכאטרית הבכירים האים הטיפול בocd הוא לא כמו בדיכאון לפי מה שאני קוראת כאן פחות או יותר אותו טיפול רק כל כדור משפיע על כל אחד אחרת טוב ארחיב יותר התחלנו עים סרוקסט עד שהגענו ל3 כדורים ולא עזר עברו אחרי כמה חודשים לאט לאט לרסיטל ולא עזר לאחר מספר חודשים עברנו לרסיטל עים אפקסור הגענו עד 2 רסיטל ו300 אפקסור ואחר כך עכשיו אנחנו עים רסיטל והאנדרונקס 2 רסיטל ואחד האנרונקס עכשיו שאני מסתכלת אחורה פחות או יותר הוא אותו דבר עפ שיש קצת שיפור מההתחלה אני לא יודעת מה לעשות תן לי עצה

לדקל באופן עקרוני אפשר להגיע למינונים גבוהים יותר של 80 מג' סרוקסט ביום. אפשרות אחרת היא להוסיף כדור לתמיכה בפעולה של נוגדי הדיכאון כמו רספרידל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, הופנתי למיון על רקע פעילות יתר בבלוטת התריס,הרופא שקלט אותי הבחין שאני חרדה ,גם הצהרתי על כך שלפני מחזור תוקפות אותי תחושות קשות. הרופא שהוא מומחה לרפואה דחופה לקח אותי הצידה ובחום רב המליץ לי להשתמש בציפרמיל על מנת להקל על תסמונת המחזור שלי,ובהתחשב שהצהרתי על עצמי כאישה חרדתית הוא ראה זאת כפתרון להכל. אני לוקחת מדי יום קלונקס של 0.5 לפני שינה או קסאנקס . מה דעתך על המלצתו ,האם זה במקום הקלונקס?מהו המינון המקובל *בעבר ניסיתי סרוקסט למשך חודש שדיכא בי את המיניות אם זה אותה משפחה אז אולי לא כדאי לנסות... תודה

לליהיא אומנם התרופות הן מאותה המשפחה ועקרונות הטיפול דומים, אבל לכל תרופה כל אחד מגיב אחרת ויתכן שלא תסבלי מתופעות לוואי מהציפרמיל. אני חושב שאפשר לנסות, הרי אין כל כך מה להפסיד ואפשר להרוויח. אפשרות נוספת היא לחכות להשפעת הטיפול של בלוטת התריס, יתכן שכאשר התפקוד של בלוטת התריס יהיה תקין גם החרדות יפחתו/יפסקו. כל טוב דר' גיורא הידש

יש לי בעיות קשב וריכוז ללא היפראקטיביות ,ריטאלין 5 מ"ג משפר לי את הריכוז ו10 מ"ג יותר מידי, אז החלטתי להמשיך עם ה5 מ"ג,הבעיה שלי שהתקבלתי לעבודה חדשה הדורשת ריכוז ולמרות שידעתי שיש לי ריטאלין שיכול לעזור בריכוז ,ככל שהתקרב זמן תחילת העבודה דאגותיי גברו והמחשבות מפחד לכשלון התגברו, כמה שעות לפני תחילת העבודה ויתרתי על המשרה הנכספת . האם יש כדור מסויים שיכול לטפל בפחד מכשלון+בעיות ריכוז ? מה תופעות הלוואי של הכדור הזה? אלון.

שלום אלון, זה מסב לי צער רב שויתרת על מקום עבודה נכסף בגלל סיבה כזו. זה נורא נורא חבל. הכדורים לא מסבים פלאים, ולא עושים שינויים אדירים. הם יכולים אולי לעזור קצת, להקל, אבל "אים אין אני לי- מי לי". אם אתה לא תעזור לעצמך שום כדור לא יעזור לך. הייתי אצל פסיכיאטר שאמר שכדורים יעזרו לי כי אני לא אדם החלטי. הוא אמר שאילו הייתי החלטי ומשוכנע שכדורים בשום פנים ואופן לא יעזרו לי אז הם לא יעזרו, אבל מכיוון שאני לא לגמרי החלטי אז יכול להיות שהם יעזרו. אתה מבין כמה הכדורים האלה הם חארטא? או שהפסיכיאטר הזה היה שרלטן גמור. זה נשמע אשכרה כמו מישהו שמדבר על אסטרולוגיה! האירוע הזה היה די מזמן, וזה ממש נשמע לי משונה עכשיו שהוא אמר לי משהו כל-כך מגוחך. יכול להיות שדמיינתי את זה? אולי... בברכה מיקי

לאלון אומנם הריטלין היא תרופת הבחירה אבל פעמים רבות חוויות קודמות של כישלון גורמות לחרדות. כך שיתכן שיש צורך בשיחות או לנסות דרך אחרת. בתקופה האחרונה יש לא מעט עבודות שתרופות מעוררות נגד דיכאון יעילות גם להפרעת קשב, בנוסף הן מפחיתות חרדות. הדיווחים האחרונים הם דווקא על אפקסור. אומנם התרופות הללו רשומות לחרדה ולא להפרעות קשב אבל אולי כדאי לנסות דרך זו ולתפוס שתי צפורים במכה אחת? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך שוב.לא ממש הבנתי את תשובתך,אז השאל שוב: האם רסיטל מטפל במצבי,התרגשות גבוהה מאוד,מתח נפשי פניקה וחרדה,ותוך כמה זמן וכמה זמן אוכל להשתמש בואבן של 30 מיליגרם ביום +כדור טיבעי להרגעה מבלי להתמכר ומה דעתך על כדור ששמו פנרגן האם הוא טוב להרגעה ולא ממכר.החיסרון בו שהוא מרדים מאוד מאוד,אז מה עושים עם רמת התרגשות כול כך גבוהה עד לחץ בבית החזה והאם רסיטל יטפל בכול זה,תודה רבה מראש הדס

להדס הרסיטל בהחלט יכול לפתור את בעית החרדה. בינתיים תשתמשי בוואבן, מדברים על התמכרות לוואבן אחרי כחודש של נטילה, בדרך כלל אין בעי הלהפסיק את הוואבן גם אחרי נטילה ממושכת. פנרגן היא תרופה טובה נוגדת חרדה, ואינה ממכרת. לכן היא מומלצת אם אין לה תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

כבר הרבה זמן לא ראיתי תגובה של אף אחד. מישהו יודע לאן הם נעלמו? ולמה?

גם הוא לא מגיב.

בוודאות מי עומד מולך!

שלום רב מהו טווח המחירים לפגישה אצל פסיכיאטר פרטי? ומהי תדירות הפגישות? מהו מחיר התרופות? אני אובד עצות ,אנא תגובכם

טיפול נפשי מורכב משיחות ותרופות ולכן צריך לבוא פעם בשבוע. המחירים הם 300-800 ש"ח לכל ביקור. אם אתה מקבל שיחות במקום אחר אפשר לבוא לרופא פעם בחודש-שלושה חודשים רק בשביל מעקב רפואי ומירשמים. כל ביקור נמשך בין חצי שעה לשעה, תלוי ברופא. כדאי ללכת עפ"י המלצות מאנשים שהיו מטופלים אצלו או המלצות של אנשי מקצוע שהפנו אותך אליו.

שלום לדר' הידש ולמי שיכול לעזור הייתי רוצה לדעת מה גורם לנשים מסויימות (וגם לי) להתאהב בגברים אסירים, שברור שאי אפשר יהיה לממש את הקשר לקשר רגיל, אבל האהבה היא חזקה מאוד ואמיתית מאוד, ואני יודעת שיש משהו לא בסדר בזה. תודה רבה, רויטל

לרויטל בוקר טוב, הנושא של התאהבות באסירים הוא נושא שנעשו עליו הרבה מחקרים ויש לדעתי גם חומר ברשת. נדמה לי שתגובתו של יגאל היא דווקא מצביעה על משהו אחר, אולי נורמטיבי יותר, וזו אהבה שהתחילה על רקע של אידיאולוגיה והזדהות איתה, כלומר לריסה המדוברת שלחה ליגאל עמיר מכתבי תמיכה (יחד עם בעלה לשעבר) וההתאהבות בו אולי עברה דרך איזשהי דרך הגיונית של מכנה משותף שהוביל להכרות והסוף ידוע. אני חושבת שיש פן נוסף והוא דווקא התאהבות ללא מכנה משותף קודם. או נשים שיש להן רפרטואר של התאהבות באסירים שונים, כאן נדמה לי שיש בעייתיות מסויימת, כמובן שזו דעתי בלבד ויתכן שאני טועה. נדמה לי שלהתאהב במשהו שלא ניתן למימוש ושלא יכול לעבור את שלבי ההתפתחות הנורמטיביים בזוגיות על כל שלביה מצביע על איזשהו חשש מלממש עד תום את מערכת היחסים ולקבל את המחוייבות הטמונות בה, במילים אחרות, לשמור על עצמאות וגם להיות בזוגיות, אולי פחד ממחוייבות מלאה מוויתור על עצמך וכד' או להבדיל,הצד השני- שאולי גבר חופשי לא ירצה להתחייב אלייך באופן מלא? אולי את חוששת שאת לא ראוייה לאהבה וזוגיות נורמטיביים? ולכן הזוגיות האלטרנטיבית הזו היא סוג של פשרה. כמובן, אני חוזרת ואומרת- אלו ההשערות שלי בלבד, והכל בערבון מוגבל.... סופ"ש נעים, דנה

האם הכוונה גם לאסירים משוחררים או פושעים? האם זה משהו שהוא קצת יותר דומה להתאהבות בגבר נשוי (רק ששם על פניו נראה שהוא יותר משוחרר)?

לטוי- לא, אנ ימתכוונת לגבר שנמצא במאסר ארוך ולא צפוי להשתחרר בשנים הקרובות. ויש גם נשים שמאוהבות באסירי עולם. לדנה- אני חושבת שאפילו שזה 'רק' הדעה שלך זה מאוד דומה למה שאני מרגישה , ואת די פגעת בדיוק בפחד שלי. תודה. רויטל

הכל בסדר עד שזה מפריע. מרגע שזה מפריע ועולות שאלות כאלו אצל רויטל סימן שמשהו לא בסדר. לא חלילה מבחינה שיפוטית, אין דבר כזה 'בסדר' או 'לא בסדר' יש 'נכון לי' או 'לא נכון לי' וההבדלים גדולים. מה שנכון לי , לא בהכרח נכון לך ולהיפך. דנה

שלום , אני לא יודעת אם אני בפורום הנכון, כך שבמידה ולא אשמח להפנייה למקום הנכון. שאלתי היא האם יש אפשרות לטפל בבשקרן כפייתי? אני משקרת בכל דבר בכל מקום השקרים שלי פגעו בי בעבר וממשיכים לפגוע בי.רוב חברי לא יודעים את האמת עלי... יש לציין שפרט לעובדה זאת אני אדם רגיל לחלוטין בעלת תואר ראשון ועבודה מסודרת. הייתי רוצה לדעת אם ואיך אפשר לטפל בבעיה זו. בתודה מראש

שלום טלי, אולי את בכלל אדם אמין לגמרי שלא משקר בכלל, שמשחשק לו לעבוד עלינו... כמעט אף אחד מאיתנו לא יודע את האמת- כולנו משקרים הרבה. אנחנו כמעט אף פעם לא באמת מתארים דברים כמו שהם אכן בדיוק קרו. אז גם את משקרת? אז מה? האם יש אפשרות לטפל בשקרן כפייתי? כן, אם הוא רוצה להפסיק לשקר הוא יכול להפסיק לשקר. אם הוא לא רוצה להפסיק לשקר הוא לא יפסיק לשקר. בברכה מיקי

מיקי, אם אין לך משהו חכם לכתוב אז אתה לא חייב להגיב לכל הודעה. כתבת למעלה שאתה משתדל לשמור על הכללי בכל מקום שאתה נמצא- אז כלל ראשון- לא להעליב ולא לפגוע במי שבחר לבוא לכאן ולהפתח. תרגע קצת. נעמה.

לטלי אני חושב שכבר היית בפורום ושאלת את השאלה הזו עם פרוט רב והיו תשובות רבות. תנסי להכנס ל"חיפוש" בסרגל הכלים ותמצאי את התשובות לשאלה המקורית או לשאלה דומה במידה ואת כאן בפעם הראשונה. כל טוב דר' גיורא הידש

סבלתי מהתקפי חרדה במשך חודשיים , עד שהחלטתי לפנות לפסיכולוגית שלא ממש עזרה לי , ולכן פניתי לפסיכיאטר שנתן לי לוסטרל , יש לי שתי שאלות: 1. התרופה מתחילה להשפיע רק אחריי שבועיים , מה עושים ביינתיים ?, (אני בקושי אוכלת וכל הזמן במתח , כבר ירדתי 3 ק"ג ומתחילה לי נשירה ) 2. כיצד מסיבירים למישהו , בעל דעות מאוד קדומות על פסיכיאטרים (לאחותו יש מחלת נפש) , בגלל המצב של אחותו , שהייתי אצל פסיכיאטר וקיבלתי כדור בשביל להיות כמו כולם? אודה לתשובה מהירה

1- מה שעשית עד עכשיו. ממשיכים לחיות איכשהוא. 2- לא מסבירים. לא כל אחד צריך לדעת על המצב הרפואי שלך. (אפילו אם זה בעלך!) בברכה מיקי

שלום ד"ר הידש היקר. ראשית הרשה לי להביע את תודתי לעצותיך הנפלאות ולתמיכתך באנשי הפורום מזה זמן רב(אני עוקבת זמן רב אחרי הפורום). אני בת 33 ,גרושה ואם לשניים. בעבר סבלתי מהתקפי חרדה ,שלשמחתי הרבה חלפו (ללא תרופות), אולם הם מופיעים מדי פעם ,אם כי אני נותנת להם לחלוף ודי מתמודדת עם המצב. השאלה שלי היא כזו- אני יודעת הפרעות הקשב והריכוז לא מופיעות רק אצל ילדים כי אם גם אצל אנשים מבוגרים. אני עובדת בסוג עבודה הדורש ממני לשבת 8 שעות מול המחשב ,אולם אני מוצאת את עצמי מדי חצי שעה לערך ,קמה מהכסא ,הולכת למטבח,לשרותים,לסתם מחלקה אחרת,רק לא להמשיך לשבת ברציפות. אני רואה שביחס לאנשים אחרים ,שדי מקרינים שקט ורוגע בעבודה,אני כל הזמן בפעילות,גם כשאין מה לעשות (וזה לא קורה הרבה),אני מחפשת מתחת לשטיח דברים להתעסק בהם,אני פשוט לא מסוגלת להיות רגועה ולהנות מהשקט. נראה לי שאני גם מדברת יותר מדי ביחס לאנשי הצוות למשל ,,,ומנסה כל הזמן להבליט מה אני עושה. כשאני חוזרת הבייתה לילדים ,אני לא מסוגלת לשבת 10 דקות ולנוח, אני מייד מתחילה בפעילות - בישולים,כביסות,מקלחות וכו,,,, . כשהילדים נרדמים ,אני מייד רצה לטלפון, ומתחילה לקשקש עם חברות,הורים וכו. די נדמה לי שאני כל הזמן בלחץ,יותר מדיי לחץ, יותר מדיי משימות שאני כחד הורית אמורה לבצע , וכאילו התרגלתי ל"FULL TIME JOB" הזה שלא מאפשר לי זמן לעצמי. מן עצבים וחוסר שקט פנימי שמתפרצים גם על הילדים .... מיותר לציין שאני מותשת ,ממוטטת,ועצבנית בגמר כל יום ... האם התופעות שתארתי ,מצביעות על הפרעות ריכוז ? (עם קשב אין לי כל כך בעייה). האם אי פעם יהיה לי שקט נפשי ? סליחה על האריכות ותודה מראש על תשובתך שיראל

שלום שיראל, אני לא ממש מצליח להסין מה ההפרעה שלך- לי את נשמעת כמו מינימום סופר וומן. גם עבודה, גם בית, גם משפחה, גם חברות והכל את מצליחה. אשריך וטוב לך. אשת חייל מי ימצא. אלא מאי משום מה המצב הזה מפריע לך? למה? למה את רוצה לשנות אותו? איזה דרכים את חושבת שיש לך לשנות אותו? מה זה משנה אם קוראים למצב הזה "הפרעות קשב וריכוז" או "אלקטוריסטטה" או "פורצינשעכיחלי", את הרי מתפקדת! לא נשמע שהולכים לפטר אותך מהעבודה. אדרבא זה נשמע כאילו הולכים לקדם אותך. מה איכפת לך איך קוראים ל"מה שיש לך". בברכה מיקי

אני כותבת לך בגלל שאני כבר בשיא היאוש אני עם המרוניל 3 פעמים ביום ולא חל שיפור בחרדות כלל זה בלתי נסבל אני לא רוצה לחיות ככה קשה לי אני אמא ל3 ילדים ובעל בבית שסובלים יחד איתי . תציע לי מה לעשות? אני מרגישה חסרת אונים אולי לגשת עם מכתב מהרופא לרמבם ושם יטפלו בי או שלהמשיך עם הרופא שלא מתיחס להודעות שלי אפילו במזכירה.

לגלית מדוע את לא מנסה טיפול פרטי אצל מומחה זה אומנם חתיכת הוצאה אבל עם קצת תמיכה אולי ממקורבים משפחה וכו זה יכול לעזור לך

מה יכול לעזור לי ברופא פרטי חוץ מהיחס . האם התרופה שלו תהיה תרופת פלא תודה על התיחסותך

גיורא שלום, מזה חודשיים אני נמצאת במצב של דיכאון , התחלתי ללכת לפסיכולוגית אבל פגישה של פעם בשבוע לא עוזרת הרבה. בן הזוג שלי עזב אותי ובגד בי. אני לא נשואה לו אבל 6 וחצי שנים חיה איתו בקיץ האחרון הוא ארז ונסע עם בחורונת צעירה לחו"ל. כרגע הוא חזר אליי אבל אין אמון, אני נקמתי בו ובגדתי בו בחזרה לי לא היה שום רומן מהצד הבגידה נעשתה אך ורק מנקמנות ולא שום קשר ריגשי. יש לי מחשבות טורדניות הדופק חזק ירדתי במשקל השינה שלי לא טובה ורע לי עם עצמי. אני לא בטוחה שהקשר בינו לבין הבחורונת הסתיים. הם מתראים הרבה כי הם גם עובדים ביחד. איך אני יכולה היום להיתחזק ולהיות הסמרטוט שלו רק בכדי שהוא ישאר איתי. מקווה שכולם בסדר אצלכם חיהוהילדים בומי רחל וכל השאר.

האים הפסקתה את הכדורים וחל שיפור במצבך ואיך אתה מטופל היום ואים בכלל

אני מטופל וההתנהגות השתפרה מאוד

כשמנהל פורום הופך את הפורום לפורום פרסומי לעסקיו וטרוד בזה יותר מאשר בצרכי החברים הזקוקים לו עצוב מאוד

שלום רציתי בבקשה לדעת אים רקואטן יכול ליפגוע במוח שבגלל זה תהיה איזו שהיא בעיה

לשי רואקוטן אינו פוגע במוח אבל בהחלט עלול לגרום מצבים נפשיים לא טובים, לכן התרופה די מסוכנת וגם אסור לשלב אותה עם תרופות אשר פועלות על המוח. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לדר' הירש שלום אני בת 30+ לפני כמעט חודשיים התחלתי לקחת ציפרלקס בגלל תחושות של דיכאון קל אבל כרוני, חרדות ותקיעות בטיפול הפסיכותראפי. לקחתי למשך 3 שבועות בהתחלה במינון של חצי כדור. הפסקתי כיוון שהכדור גרם לי לעייפות גדולה מאוד וחולשה שלא יכולתי לעמוד בה. בכל מקרה גם לא הרגשתי הטבה במצב הנפשי. המעניין הוא, שיחד עם הירידה בחולשה והעייפות, בשבוע וחצי האחרון כשבועיים לאחר שהפסקתי לקחת את התרופה אני מרגישה שיפור מאוד גדול בהרגשה הנפשית, פחות דיכאון ויותר יכולת לעשות דברים. כיוון שאני יודעת שבתרופות מהסוג הזה תופעות הלוואי עוברות מהר אם הפסקת נטילת התרופה אבל ההשפעה על המצב הנפשי נמשכת עוד זמן, השאלה שלי האם השיפור הנפשי יכול להיות תוצאה של שאריות התרופה למרות שלפני כן עוד לא הרגשתי את ההשפעה המיטיבה ואז אולי כדי לי לנסות ולהתמודד עם תופעות הלוואי או שזה שיפור שהופיע בטיפול הפסיכותראפי ללא קשר. תודה מראש על התשובה אחינועם

לאחינועם לעתים אנחנו נפגשים עם דברים דומים למה שאת כותבת, ישנן השערות לגבי הסיבה כפי שאת חושבת, האם מדובר עדיין על השפעה של התרופה או שבאופן מקרי או "פסיכולוגי" ישנו שיפור, או שפשוט פחות תופעות לוואי ואז מרגישים טוב יותר (ספור העז, בטח את מכירה). בקיצור אין הסבר מדעי למה שאת מתארת אבל התופעה מוכרת. כדאי לחכות ולראות לאן הדברים מתקדמים ואחר כך לפי המצב לשקול אפשרויות טפוליות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לךדר' הירש תודה על התשובה, אכן אחכה ואראה מה קורה. שבוע טוב אחינועם

לפני שנתתים התחלתי ללכת עים הבן שלי לפסיכאטר בשל התכנסות וחוסר מעש עצבות וחוסר סיפוק והנאה מהחיים הרופא יעץ לקחת כדורים בהתחלה שני רופאים אמרו שיש ocd והטיפול לא עזר עברנו לרופא שלישי שאמר שאין לא הת האיבחון הנל בכלל ושייש לו חרדה וביטחון ירוד ודאון וניסינו כל מני תרופות וחד עים שיחות ועדיין לא מתמיד בעבודה ומתחיל דברים ולא מסיים לפעמים יושן כל היום לפעמים יש תקופה שהוא בסדר ופענים שוב מחקנס בעצמו שאלתי היא האים יכול להיות שהכדורים לא עוזרים ולא צריך לקחת ןרק לטפל בשיחות כלומר האים הכדורים יכולים במקרה של טעות באיבחון לא לשפר את המצב

הכדורים יכולים גם להחמיר חוויתי על בשרי מספר פעמים

ליעל מכתבך קצר ונראה שהדברים מורכבים. ממכתבך אני מבין שלבן יש בעיה והרופאים היו חלוקים לגבי האבחנה, ודבר שני שהוא נטל טיפולים שונים שלא עזרו, לא ציינת את התרופות ומשך הלקיחה דברים שהם בודאי משמעותיים. במקרים מורכבים אני מייעץ להגיע לבדיקה ואבחון של אחד הפסיכיאטרים הבכירים בארץ, אפילו לפגישת ייעוץ אחת ולשמוע את דעתו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

דוקטור שלום ברצוני לפנות בהקדם לפסיכיאטר על מנת לקבל טיפול תרופתי בשל מצב מתמשך של דיכאון שנוספו לו בזמן האחרון מחשבות אובדניות. מה היתרונות והחסרונות של פסיכיאטר בקופת החולים לעומת פסיכיאטר פרטי? האם יש צורך בהפניית רופא משפחה?

אני ממליץ לך להתייעץ עם רופא המשפחה אבל הפסיכי אטריה בציבור פחות טובה עדיף ללכת לפרטי ידוע

ומה עלותו של טיפול פרטי? האם הוא עדיף מבחינת סודיות רפואית?

אני נותנת לבני 2כדורי רסיטל ו1 האדרונקס חצי בבוקר וחצי בערב מצבו היה סביר לעומת קודם לאחר מיכן נסינו להוסיף עוד רבע כדור האנדונסקס בבוקר ו ואחהצ ולאחר שבוע שוב היתה לא נפילה והוא לא יצא כל היום מהחדר וכל היום היה ישן בערב היה יוצא קצת עים חבר לטייל האים יכול להיות שהתוספת השפיעה לרעה וצריך לחזור ולהוריד למינון הקודם יש לציין שלאחר שבוע קרו התופעות הנל והאים יש משהו אחר שאתה יכול להמליץ לי

לאורנה לא הייתי מסיק מסקנות מיום אחד ומתגובה ראשונית. לעתים התוספת גורמת להגברת החרדות ואחר כך הגוף והנפש מסתגלים לעליה. כך שאין ברירה אלא לחכות שבוע שבועיים ולראות את ההשפעה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לרופא שלום רב , בזמן האחרון אני נתקף בחרדות רבות , במיוחד שאני נוהג או שאני הולך ברחוב , וזה קורה לי אפילו כשאני עושה ספורט בחוץ . אני מרגיש מחחשבות רבות , מחשבות טורדניות ואני חש שאני הולך לאבד שליטה על עצמי - משהו בסגנון לרוץ לכביש סואן . המחשבות הטורדניות תוקפות אותי מידי פעם , תכיפותן עולה . אני יודע שהמחשבות לא הגיוניות , אבל זה לא עוזר . הדבר האם יש תרופות הרגעה ? אם כן - איזו ? תודה על תשובתך

לניו ישנן תרופות שעשויות לעזור אולם זו תשובה חלקית מאוד. השאלה הראשונה היא כמה זמן זה "בזמן האחרון", אחר כך צריכים לראות את מגמת הדברים, לפי מה שאני מבין ישנה החמרה מתמדת והחרדות עולות? כמובן שצריכים לראות האם ישנה פגיעה בתפקוד וכך הלאה. כלומר הדברים מורכבים יותר וכדאי לפנות לייעוץ. שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם רק במקרים של התקפי חרדה פיזיים נותנים לוסטרל או כל תרופה נוגדת דכאון? האם דכאון קל מתמשך (דיסתמיה) גם מטופל באופן זה?

לשירי הלוסטרל היא קודם כל תרופה נוגדת דיכאון ודיכאון עמוק. נמצא שהיא יעילה גם נגד חרדות, הפרעה פוסט-טראומתית ודיסטימיה. אולם באלו יעילותה פחותה מאשר בדיכאון (הדברים נכונים לכל התרופות מקבוצת SSRI ) שבוע טוב דר' גיורא הידש

לדר הידש ערב טוב האם אני יכול להשתמש בנוסף לרמרון { בסורבון למשל בבוקר} עברו כ3 שבועות מאז נטילת הרמרון אין שום שינוי במצבי להפך החמרה בחרדה בעיקר תחושות מעיקות ומתח בלתי ניסבל וברקע הדיכאון או האם קסנס יותר אפקטיבי כהרגעתי במקום הלוריון והקלונקס האם הייתה ממליץ על שילוב אחר להקל על הסבל

לטל הייתי מחכה עם הסורבון ולא משלב תרופות, תמיד עדיף תרופה אחת על פני שתיים, למרות שיש יוצאים מהכלל. בהחלט כדאי לנסות קסנקס, ישנם אנשים אשר מגיבים טוב מאוד לקסנקס, תנסה ותראה האם היא מתאימה לך יותר מהלוריוון וקלונקס. שבוע טוב דר' גיורא הידש

היי מיקי.רציתי להגיד תודה רבה לך על תשובתך,מענין שגם אני חושדת שכדורים לדיכאון לא יעזרו לי במצב של התרגשויות יתר,חרדות ופניקה,שיש להם גם השפעה פיזית מאו מעצבנת ומתרידה,תראה יש לי גם בעיית אכילה,כי אני אוכלת יותר מדי וכול יום מועסקת במחשבות על זלילות ודיאיטות,אולי גם המצב הזה מוסיף לי לחרדות אולם אני בפחדים מהתקפים מהסוג הזה,ואני לא יודעת איך לצאת מזה. בכול אופן שמחתי שיש אדם שמקשיב ומנסה לעזור לי שההיה לך רק טוב,הדס.

שלום הדס, המצב שלך נשמע לא פשוט, אבל הבעיה עם תרופות פסיכיאטריות שהן אכן יכולות להיות מאוד מועילות, אם כי עם תופעות לוואי קשות, במקרים קשים מאוד. אבל במקרים קלים- זה כבר הרבה יותר מורכב ובעייתי. אני לא מתנגד לתרופות- אם יש אנשים שחושבים שזה עושה להם טוב או שזה אכן עושה להם טוב, שיקחו. ובמקרה של התרופה שאתה לוקחת- זה גם לא איזה משהו רציני, זה לא ממש ישנה את החיים שלך או את המוח שלך או הפיזיולוגיה שלך. מה הפיתרון? ת'אמת אנ' לא יודע. להגיד לך פשוט להירגע, לאהוב את עצמך, לאהוב את הילדות שלך, לאהוב את הגוף שלך, ולאהוב את החיים בכלל- אני יכול אבל אני יודע שלפעמים זה מאוד מאוד קשה... בברכה מיקי

שלום רב, כשנתיים אני חולה בתסמונת טורדנות כפייתית, ולדעתי בשילוב עם היפוכונדריה. מטופל בפבוקסיל עם שיפור מהותי. ברצוני לדעת עקב החרדות הקשות שתוקפות אותי לעיתים. אם ניתן לגמור עם העניין הזה בהיפנוזה. חשוב לי מאד שתגיד לי, מכיוון שעברו כבר שנתיים ולסבול ככה עוד כמה שנים אני לא מוכן. בתודה מראש. רני.

לרני היפנוזה היא כלי חזק מאוד אשר מתאים מאוד לטיפול בחרדות, לכן בהחלט מומלץ אבל רק אצל מטפל שיש לו תעודה לטיפול בהפנוזה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

היי לכולם.אני שמחה לגלות שיש כאן אנשים מקסימים שהכפת לכם אחד מהשני ורציתי לשאול האם ניתן לארגן קבוצת תמיכה לאנשים אם חרדות,פניקה,דיכאון. כי בחול" זה ממש מצליח.על בסיס השיטה הקוגנטיבית או על בסיס 12 הצעדים שעזר למיליוני אנשים,מה דעתכם שנקים קבוצה כזאת ,כי רק ביחד זה עובד.

אני חושבת שבגלל שהאנשים כאן הם לא על בסיס קבוע יש תמיד חדשים ומחודשים שואלים מקבלים תשובה מידי פעם יש אנשים קבועים כמוני כבר שנים נאמנים ונהנים מד'ר הידש ומהפורום אך ברור שלא קל להיזדהות ואולי תקבלי תשובות אחרות משלי.

12 צעדים זה קבוצות עזרה עצמית למכורים- מכורים לסמים, אלכוהול, אוכל, מין, עבודה, אינטרנט... יש כאלה קבוצות גם בארץ. קבוצות תמיכה לחרדה ודיכאון זה משהו שונה לגמרי. אם את רוצה לפתוח קבוצה תרשמי איזור מגורים, קבוצת גיל ואולי יצטרפו.

היי ושוב שלום לך.ותודה לך על תשובתך.אני לוקחת כדורי ואבן פעמיים עד שלוש ביום של 10 מיליגרם,וזה די עוזר לי כרגע,אולם רציתי לישאול אותך שאלה,יש לי התרגשויות מאוד גבוהים לא כול היום אולם חלק מהיום על שיא שמגיע לגרון ואני חשה מתח בכול גופי מזה.וכמובן שזה מצב מלחיץ ומפחיד ומדכא מאוד,אני יוצאת מהבית עם כדורים בתיק ובהתקף אני לוקחת כדור ואחרי שעה וחצי נירגעת.האם לדעתך הכדור רסיטל באמת יכול לטפל במצבים כאלה,מאוד השמח שתענה לי,ואם לא אז מה לדעתך כן יכול לעזור מבלי שהתמכר.תודה מראש הדס

להדס נראה שאת עושה את כל הדברים הנכונים, נוטלת את הרסיטל לטיפול בסיסי ועד שתרגישי טוב משתמשת בוואבן. כדי שהוואבן יתחיל להשפיע מהר יותר אפשר ליטול אותו, למצוץ מתחת ללשון ואז ההשפעה מהירה יותר שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום גיורא, רציתי לדעת כיצד מתנהלת פגישה עם פסיכיאטר? אני מגיעה ואז מספרת למה הגעתי ומי הפנה אותי (אני מניחה).. האם צריכה לספר דברים אישיים? האם זה כמו פגישה אצל פסיכולוג? תודה מראש על תשובתך המבולבלת

לראיון הפסיכיאטרי יש מבנה מסויים ומטרות מסויימות. נכתבו על כך ספרים שלמים. תעשי חיפוש בגוגל על PSYCHIATRIC INTERVIEW . באופן כללי מדובר בסוג של בדיקה רפואית וכמו כל בדיקה רפואית אחרת רק שכאן היא מבוססת על ראיון בלבד ואין בדיקת מעבדה שיכולה לשלול את האבחנה. האיבחון נעשה עפ"י ראיון. הפסיכיאטר קודם כל אוסף מידע (אנמנזה), מזהה סמנים וסמפטומים שחוזרים ומופיעים בתבנית מסויימת דבר שמאפשר לו לגבש את הדברים לידי אבחנה מוגדרת ולבסוף להציע תוכנית טיפולית. זאת כל התורה על רגל אחת.

הייתה לי פגישה עם פסיכיאטרית לפני כמה ימים ואני קצת מוטרדת כי היא שללה משהו שקשור אליי ואני חיה עם זה. אני לא יודעת אם היא רצתה להרגיע אותי או לעצבן אותי. דור, תודה על תשובתך..

אין לך מה להרגיש מבולבלת. הפסיכיאטר לפעמים מבולבל הרבה יותר ממך. אין לפסיכיאטר בשיחה איתך שום מידע עליך מלבד מה שאת אומרת לו! או מה שהפסיכולוג שלך אמר לו, שזה גם משהו שאת אמרת לו! את לחלוטין שולטת במצב! השאלה היא מה המטרה שלך בפגישה? מה את רוצה? על מה את רוצה להתיעץ? אם את רוצה תרופות או לא רוצה תרופות? ברגע שתדעי את כל הדברים האלה זה יהיה לך נורא קל. פסיכיאטרים בניגוד לפסיכולוגים לא אוהבים להאריך יותר מדי. זו בדרך כלל תהיה שיחה די קצרה וממוקדת. ינסו להגיע למה הבעיה שלך? ואיזו תרופה אולי תועיל לך? אם תדעי בעצמך בדיוק מה הבעיה שלך ואיזה טיפול את חושבת יתאים לך- יש סיכוי די סביר שזו בדיוק המסקנה שהפסיכיאטר יגיע אליה. כמו-כן חשוב מאוד מה אנשים קורבים לך חושבים על המצב שלך- מומלץ להגיע לפסיכיאטר עם קרובי משפחה שאת סומכת עליהם. בהצלחה מיקי

להגיד לך את האמת מה שכתבת מאוד מרגיע. לצערי הרב הפגישה כבר התקיימה ומה שלפני כן הטריד אותי - פחות מטריד אותי ומה שכן מטריד אותי עכשיו זה הטיפול. אני ידעתי שאני הולכת לפגישה במטרה לקבל מרשם תרופות. לא דיברתי על כך עם אף אחד אחר אלא רק שאלתי כאן שאלות בפורום ובפורומים אחרים. מאחר וניסית כל מיני דרכים לטיפול שלא עזרו לי (טיפול פסיכולוגי, טיפול התנהגותי - ביופידבק) החלטתי כן לנסות לקחת תרופות. תביני שיש לי קשיי קשב וריכוז ולא לקחתי מעולם תרופות - אולי כי התרגלתי למצב אבל אני מניחה שהייתי מרגישה יותר טוב אם הייתי לוקחת תרופות, אולי היה לי יותר קל. לאחר הפגישה קצת דיברתי על כך עם אנשים וגיליתי שלא שאלתי אותה הרבה שאלות שקשורות לתרופה ובעצם חשוב לדעת. אולי באמת הייתי צריכה להגיע לשם עם חברה ... אבל עכשיו אני פתאום חוששת לקחת את התרופה כי אולי יש דרך אחרת שלא ידעתי עליה ???

שלום רב! שמי הילי ואני בת 33 . מזה כשנה בערך מתרחשת אצלי תופעה דיי מוזרה בעיניי. במשך מס חודשים כששהיתי בחברת חברה שלי ,לעיתים שדיברנו ,לפתע הייתי מתחילה להסמיק מאוד וליבי פעם בחוזקה- וזאת למשך מס שניות להערכתי- הדבר מאוד הלחיץ אותי ובאותם רגעים לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. אציין שבחברת אותה בחורה לא תמיד הרגשתי בנוח כיוון שהיא ביקורתית והאמת היא שקצת נמשכתי אליה.-חשבתי שבגלל סיבות אלה הופיעה הבעייה הנ"ל. אך במשך החודשים שלאחר מכן תופעה זו התרחבה וכעת קורה אותו הדבר -כלומר פעימות לב חזקות והסמקה בתדירות גבוהה מאוד בנוכחות הרבה אנשים וגם בנוכחות בניי משפחתי-ובנוכחות בן הזוג החדש שלי. אנו מדברים ופתאום זה מגיע- ואז אני חסרת אונים - איזה בושות - זה מלחיץ אותי ומפחיד אותי -ברגע שזה קורה.ואז קשה להתנהל באותה צורה -זה מבלבל אותי כי לא נעים לי שרואים אותי כך.אציין גם שאין איזה שהוא נושא מסויים שאנו מדברים עליו ואז אני מגיבה כך- אלא זה ממש קורה בלי שום זיקה לציון נושא מסויים. מה קורה לי ד"ר ? למה זה קורה לי? מה עליי לעשות? מחכה לתשובה בהקדם.

להילי כאשר מסמיקים ישנם שני שלבים. השלב הראשון הוא כאשר ישנה סיבה וההסמקה מתחילה. הסמקה מופיעה בדרך כלל כאשר ישנו רגש שאנחנו מתביישים בו וחושבים שהוא אינו ראוי. כל רגש אפשרי אבל כמובן יש את הרגשות המיניים, בושה וכעס שהם השכיחים. השלב השני הוא כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו מסמיקים ואז מתביישים בהסמקה, בטוחים שכולם שמים לב לתופעה ונכנסים ללחץ גדול יותר והסמקה רבה יותר וחוזר חלילה. אני מקווה שעניתי לשאלתך שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לך הילי את שואלת את הרופא שאלות משונות ביותר שלא מיועדות אליו ושאת צריכה להפנות בראש ובראשונה לעצמך. מה קורה לי ד"ר? מאיפה לו לדעת. כל מה שהוא יכול לדעת הוא מה שאת סיפרת לו דהיינו שיש לך הסמקה ופעימות לב חזרות בנוכחות אנשים מסוימים. שזו כביכול הבעיה שלך. אני אישית לא רואה למה זו בכלל בעיה. קוראים לזה מבוכה או אפילו "התאהבות" במקרים מסוימים והרבה אנשים חווים את זה. למה זה קורה לי? מאיפה הוא כבר יכול לדעת. הוא יכול אולי להסביר לך את המנגנון הפיזיולוגי של מה שקורה. אבל וזה אבל גדול עדיין נשארת השאלה למה המצב הפיזיולוגי הזה קורה, ומאיפה לו לדעת? מה עליי לעשות? זו שאלה ממש ממש ממש משונה. פסיכיאטר הוא לא איש מוסר. אין לו שום זכות להגיד לך מה עלייך לעשות! אם את דתייה את יכולה לפנות לרבי בשאלה כזו, אם את חילונית- אין לך שום ברירה אלא לפנות אל עצמך.

אבקש לדעת : 1. האם קיים מידע רפואי כי מדיטציה יכולה להזיק לחולה הסובל מדיכאון וסכיזופרניה ? 2. באיזו מידה מדיטציה יכולה להואיל למי שסובל מדיכאון+ סכיזופרניה ? בברכה ובתודה שאול

לשאול כל שיטות ההרפיה, כולל מדיטציה מורידות את השליטה של האני (אגו) במה שקורה. לכן הן לא מומלצות למצבים של דיכאון וסכיזופרניה. במצבים אלו הדיכאון או הבעיה בסכיזופרניה עלולים להחמיר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אבל אני מסכים שבחברה המערבית להגיע למצב שבו לאדם אין את האשליה שלאגו יש שליטה על מה שקורה יכול להיות מסוכן מאוד מאוד. ולכן יכול להיות שעדיף להימנע מכך.

לפני שלוש שנים נפגעתי בפיגוע. הפגיעה הגופנית היתה קלה, אולם הפגיעה הנפשית קשה. תחילה הייתי במצב רוח מצוין, אולם מאוחר יותר נקלעתי למצוקה נפשית, הפיגועים נמשכו ועוד פעמיים נוספות הייתי קרוב מאוד לזירת הארועים. שלושה חודשים אח"כ הלכתי לשיחות, הייתה הקלה אך השיחות הופסקו. לפני שנה הלכתי לפסיכיאטר קיבלתי סרוקסט 20מ"ג וסטילנוקס לשינה. יש שיפור משמעותי בעיקר בהתקפי החרדה בזמן התראות,או להבדיל כאשר מתרחש פיגוע. בחיי היום יום,אבדה לי שמחת החיים, מעדיף תמיד להשאר בבית, לא מרוכז לא זוכר. אוהב לשבת ולא לעשות כלום, לשקוע במחשבות. עיפות עצבנות וכאבי גוף קלים הם שיגרה. האם כך צריך להיות? האם אפשר לשנות תרופות? ממתין לתשובה .

לדני צר לי לשמוע את מה שכתבת, אבל כנראה שזו המציאות שלנו במדינה. אפשר וצריך לנסות ולהתגבר. אתה כותב שהיית בשיחות והן עזרו לך, מצד שני הסרוקסט כמעט ואינו עוזר. לכן הגיוני ביותר לחזור לשיחות ולהפסיק/להחליף את התרופה. בהחלט יכול להיות טוב יותר, ועם הזמן אתה תרגיש טוב יותר והזכרונות והתחושות יהיו מרוחקות יותר. נקווה לטוב, שבת שלום, דר' גיורא הידש

מודה לך על התשובה, תואמת לכיוון עליו חשבתי לילה טוב

תנסה לעלות ל40 מג, כמובן בהתיעצות מוקדמת עם הרופא לדעתי אם תיקח 40 מג תהיה יותר פעיל שווה לנסות

40 מ"ג מניסיון? מידע ? אודה לך עם תפרט

שלום רב! האם אפשר לרסק את גלולת השינה נוקטורנו? תודה, רחל.

לרחל בדרך כלל גלולה שיש עליה חריץ וניתן לחצות אותה אפשר גם לרסק. איני זוכר לגבי הנוקטורנו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לדר הידש היום הרגשתי איך יסורי השאול משתלטים עלי פעם תחושה של חרדה בעוצמה ופעם תחושה של דיכאון אישיות חרדתית דיכאונית אני מנסה להבין את מצבי קולי ונשמתי נחנקים ניסיתי הרפייה כמו שייעצתה לי ללא הועיל העייפות הנפשית הריקנות אוכלות אותי מאין אני שואב את הכוחות הנפשיים להחזיק את עצמי מאין ד"ר יקר

לטל אכן קשה, כדאי לנסות לאסוף כוחות גם מבחוץ, חברים, משפחה וכך הלאה. אבל בודאי שאין תשובה קלה ופשוטה, שבת שלום, דר' גיורא הידש