פורום פסיכיאטריה

שלום ד"ר, אני בן 21 סבלתי מהתקפי חרדה אך לבינתיים הם פסקו כבר חודש ומשהו ורציתי לשאול למה יש לי תיקים קבועים כל יום בערך בעפעף העין אתה יודע כמו שיש כמעט לכל בן אדם אך אצלי בתדירות גבוהה שמפריעה, מה הטיפול בזה?

לגדי הטיפול הוא בגורם ולאו דווקא בטיקים-טפול בחרדה עצמה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום ד"ר. רציתי לשאול משהו בקשר לאמא שלי. כבר כמה שנים יש לה מדי פעם פתאום דופק נורא חזק,במשך מס' דקות,אשר לפי טענתה מלווה בהזעה,חולשה,סחרחורת.... היא ערכה בדיקות קרדיולוגיות אשר לא התגלתה בהן שום בעייה מיוחדת,הומלץ לה לרכוש אולטר שזה מכשיר אשר בזמן שזה קורה משדרים בטלפון את הדופק למרכז בקרה. השאלה שלי היא האם ייתכן שזה התקפי חרדה? זה קורה לה פעם בכמה חודשים,שאלתי אותה אם היא נלחצת או נבהלת ממשהו לפני שזה קורה,והיא טוענת שממש לא,ושזה קורה לגמריי בפתאומיות,בלי שהיא חושבת על כלום. האם יכול להיות שזה התקפיי חרדה גם אם היא לא חושבת על כלום באותו זמן..אלא בפתאומיות זה קורה? זה מלחיץ גם אותי,זה קרה לה לפני מס' ימים,ופתאום היא אמרה" הנה זה מתחיל,יש לי דפיקות לב" וממש נבהלתי,גם כי דאגתי,אבל גם כי זה הזכיר לי את התקף הסמים שהיה לי, שבפתאומיות....האם זה יכול להיות התקף חרדה?בלי שהיא חרדה מכלום?{למרות שהיא הודתה שבזמן שזה קורה היא מפחדת שמא זה התקף לב}.אבל זה לא מפריע לה במהלך החיים והיא לא חווה שום דבר נוסף מלבד זה. חרדה יכולה להיות דבר תורשתי?? תודה.

יש לך פה אתר על חרדה, את יכולה לקרוא אבל לא לשכוח את צריכה לגשת לטיפול: http://planet.nana.co.il/panicdis/aa.htm לגבי העניין התורשתי אין לי מושג, אבל יש להניח שגם לגורם הסביבתי יש חלק בלתי מבוטל. אם מישהו עובר שנים מחייו (ובעיקר שנותיו הראשונות) בצורה אינטנסיבית בחברת מי שסובל מחרדות, סביר להניח שמשהו מזה יעבור אליו. וקארין - פליז, את מתחמקת מלגשת לדבר האמיתי. שזו שזה הטיפול בחרדה שלך. חבל.

שלום , יש לשלול מימצא של מחלה / או הפרעה קרדיולוגית . האמת שמצבים נפשיים יכולים לגרום לדופק מואץ , אבל יתכן וזה לא מימצא על רקע נפשי . יש לי הרגשה שהעובדה שהנך נלחצת כשזה קורה לאימך , אז זה מלחיץ אותה עוד יותר ונכנסים למעגל קסמים . ביי [נף

האם יש איזושהי מניעה לקחת את התרופה דרלין על בסיס קבוע (כפעם -פעמיים בשבוע) כנגד חרדות שונות? האם רופא המשפחה יכול לתת לי מרשם? תודה. רציתי לציין שתרופה אנטי דיכאונית שאני לוקחת לא עוזרת לי כנגד החרדות

לדרלין יש השפעה הרגעתית מסויימת אך זהו איננו טיפול לחרדה. אם את צריכה טיפול הרגעתי אז יש תרופות שמיועדות לכך. תתיעצי עם הפסיכיאטר שלך.

להדס רופאים פנמיים רבים וגם רופאי משפחה נוהגים לרשום דרלין כאשר ישנה חרדה המתבטאת בדפיקות לב מואצות וחרדות בפני בעיה בלב כביטוי של חרדה. עדיין הספרות אינה חד משמעית בקשר ליעילות של טיפול זה. כאמור הפנימאים נוהגים לרשום את התרופה ופסיכיאטרים נמנעים מכך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני עוקבת מידי בוקר אחר השאלות והתגובות בפורום הזה, ושמחה לומר שאני קולטת הבהרות וחזוקים חיוביים, אשר מקלים על מצוקותי. הידע ובעיקר האמפטיה המוקרנת מד''ר הידש מגיעה אלי אף כי היא אינה מכוונת אלי אישית. חברי הפורום המגיבים לשאלות אף הם מגלים אכפתיות ורצון לעזור, וזה המון בשבילי. היוםכשמצבי השתפר, אני יכולה אפילו לכתוב משהו חיובי ולא נואש, כי אכן ההבטחות לשפור ואולי להחלמה, נראים ריאליים. תודה.

לציפי תודה על המילים החמות, גם אנחנו זקוקים לח' ח'. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ושתמשיכי באותה דרך

שלום, אני בת 14 וחצי ומגיל צעיר היו לי התקפי פאניקה וחרדות כלליות מכל מיני דברים שונים, לפעמים בהפרש מאוד ארוך בין "תקופת התקפים" לתקופה רגועה יחסית... זה מאוד מפריע לי ביומיום, אני מטופלת פסיכולוגית ופסיכיאטרית, לקחתי רסיטל במינונים של חצי כדור ושלושת-רבעי כדור וזה לא עזר. אני הרבה פעמים גם נמנעת מלעשות דברים שמזכירים לי התקפים שהיו, וזה מאוד מפריע לי אבל אני משתדלת להתגבר על זה (למשל משינה בטבע - נסעתי בסוכות לפסטיבל, בדרך לשם היה לי התקף קצר ואגרסיבי שהקאתי בגללו, אבל בכל זאת לא חזרתי הביתה) רציתי לשאול אם אפשר לצאת מהמצב המייאש הזה? קיבלתי רושם שאי אפשר ממש וזה מאוד מלחיץ אותי. תודה

שלום רוני, קודם כל גם לך אני ממליץ על מדיטציה. (ראי תגובה להודעה שמתחתיך) איך אפשר לצאת מהמצב המייאש הזה? ובכן, היחידה בעולם שבאמת יכולה לתת את התשובה לשאלה הזו- היא את ואת בלבד. יש אנשים שיש להם התקפי פרוניה פסיכוטיים שנובעים מחוסר קשר מוחלט למציאות ואז הם לוקחים תרופות חזקות נגד זה ואולי זה עוזר להם. זה ממש ממש לא המצב שלך את בפאניקה ממצבים שהם אכן באמת מלחיצים! אני זוכר שבגיל 14 גם לי היה די מלחיץ ללכת לפסטיבל ולישון בטבע, (נו, כשאני הייתי בגיל הזה לא היו פסטיבלים מהסוג הזה). אני מציע לך, לא לוותר על כלום בשום אופן- לעשות דווקא דברים שאת נמנעת מהם ומלחיצים אותך ולעשות כל מאמץ להתגבר על התקפי הפניקה, שהיא כנראה לא נורא קשה- נותנים לך סך הכל 3/4 כדור רסיטל שזה ממש כלום, חבל שתפסידי דברים נורא כייפים רק בגלל השטות הזו. שיטה טובה היא שוב מדיטציה קצרה וממוקדת. בברכה מיקי

שיטה שמאוד עוזרת לי להתגבר על פחד מפני דברים חדשים היא לחשוב : "מה הדבר הכי גרוע שיכול כבר לקרות לי"? אבל, באמת, הדבר הכי נורא שיכול להיות. וברגע שאני מעלה בדעתי את הדברים הכי נוראים שיכולים להיות אני אומר לעצמי: נו, טוב, זה אכן יהיה ממש לא נעים אבל הסיכויים קטנים וחבל שאני אפסיד משהו טוב בגללם. וגם אם יקרו זה לא יהיה סוף העולם אני אצליח להתגבר. מה הדבר הכי נורא שיכול לקרוא לך בפסטיבל בומבמלה? או כשתשני בטבע? ואם הדבר הזה יקרה האם זה משהו שלא תוכלי להתגבר עליו?

שלום רב, אני נמצאת בתקופה מאוד לחוצה בחיי ומזה כחודש לוקחת פלוטין. לטענת הרופא הפסיכיאטר התרופה טרם החלה לתת את אותותיה. יחד עם הפלוטין אני נוטלת מדי פעם כדור לוריוון. התחושות שלי הן של פניקה לחץ וחרדה וחוסר שקט. מה לדעתך כדאי לעשות אני מרגישה שקשה לי מאוד לתפקד. תודה

פשוט תשבי באיזו תנוחה שבא לך- הכי נוחה בשבילך, עשר דקות או יותר כל בוקר, תנשמי נשימות עמוקות. ותני למחשבות לרוץ איך שבא להן- אל תנסי למנוע שום דבר או לכפות על עצמך שום דבר. פשוט תתבונני במה שעובר עליך. כל הלחץ הפניקה והחרדה שלך נובעים בראש ובראשונה להערכתי הצנועה מאוד מהניסיון שלך לשלוט במה שקורה ובכך שהדברים אינם מתנהלים כפי שאת מדמיינת שהם צריכים להיות. אז עזבי אותך מזה קצת- תרגעי, תני לדברים פשוט להתרחש מבלי לנסות לשלוט בהם. בברכה מיקי

לחנה עדיין קשה להעריך את ההשפעה של הפלוטין, בדרך כלל מקובל לחכות שישה שבועות לפני שמכריזים על התרופה כאינה מתאימה לך. לעתים אנשים מסביב רואים את השפור לפניך, לכן כדאי לשאול אנשים שקרובים לך (הורים אחים, בני זוג), האם הם רואים שיפור במצב? לעתים ההתרשמות שלהם קודמת לתחושה שלך. בינתיים הלוריון צריך לתת לך את האפשרות והכח להרגיש טוב יותר ולגמור את היום בקלות רבה יותר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לד"ר הידש מה שאני הולכת לשאול הוא משונה מאוד.... טוב,אז ככה תמיד כשאני צמאה או כשכואבת לי הבטן אני חשה עצבות שנאלמת לאחר שאני שותה,או לאחר שעוברים כאבי הבטן ואני גם חשה עצבות אפילו מדוכאת לפני וירוס או סתם כאבי גרון וחולשה...שנעלמים עם הופעת הכאבים האם זה הגיוני?? והאם ניתן למנוע זאת< שאלה נוספת הרבה פעמים קורה לי שחלומות "מתשמים" לפני שנה היו לי חלומות בהם הייתי עייייפה מאווד. ובאמת לאחר מספר חודשים נפל עלי כל העניין הזה של העייפות הכרונית וכל השאר.... אתמול חלמתי על חברה שלא הייתינאיתה בקשר זמן רב והיום היא התקשרה.... כך היה אותו הסיפור לפני כמה חודשים... לפני שנה-שנתיים חלמתי על חברה במסיבת יומולדת... יום לאחר מכן היא יצרה איתי קשר והסתבר שהייתה לה יומולדת באמת....( חברה שכבר לא הייתה בגדר חברה ולא הייתי איתה בקשר זמן רב) לפני מספר חודשים חלמתי על חברתי בקיבוץ.... חודשיים לאחר מכן היא אמרה לי שהיא עוברת למדרשייה בקיבוץ בחצי מהמקרים זה הענייין כמובן שקיימים למזלי חלומות שלא יוצאים אל הפועל.... אוחלומות שלצערי לא מתגשמים... אבל עדיין העניין מוזר לי...ומפחיד לפעמים... האם זה הגיוני.......? אני יודעת שאין לי חוש שישי, באמת שאני יודעת זאת היטב! אך מה הפרוש של כל זה? בכל זאת-חברה שאני הייתי איתה בקשר זמן רב התקשרה אלי אתמול,יום לאחר שחלמתי עליה.... אולי פשוט מדובר בצרוף מקרים? או באינטואיציה,משהו שקשור בתת מודע, והרי אם זה העניין מדובר במשהו הגיוני למדי..............? בתודה מראש דניאלה

דניאלה ההודעה שלך משונה מאוד. 1- מה יכול להיות יותר הגיוני מלחוש דיכאון או עצבות כשכואבת לך הבטן או כשיש לך כאב גרון. זה הדבר הטבעי ביותר שיכול להיות! למה שתרצי למנוע את זה? ככה אנחנו חיים... איזו דרך את יכולה להעלות בדעתך למנוע את זה? תרופות פסיכיאטריות לא נועדו כדי למנוע עצבות אלא דכאון עמוק לא-רציונלי- מצב שבו הכל שחור משחור שאתה נופל לתהום שאין ממנה כל מוצא. אצלך- יעבור הכאב בטן תעבור העצבות. 2- אין שום קשר הכרחי בין החלומות שלך ל"הגשמה" של דברים במציאות. זהו מקרה בלבד. אין לך שום דרך להוכיח שאכן ההגשמה של דבר מה במציאות אכן נחזה מראש על-יד החלום. יתרה מזו, יש כאן בעיה של נבואה שמגשימה את עצמה- את חלמת שיש לך עייפות כרונית, את מאמינה שיש לך חוש שישי, ואת באופן שהוא פחות מודע לעצמו גרמת לעייפות הכרונית. לגבי החוש השישי- תסבירי לי בבקשה מה זה אם בא לך, כי אני פשוט לא יודע. אני מכיר רק חמישה חושים. בברכה מיקי

בקשר לקשר של הכאבי גרון והעצבות, אני לא חושבת שזה חייב להגיע יחד אחרת כל האנשים הסובבים אותי היו מאוד דכאוניים זה סתם סבל מיותר ועל זה אני מדברת בעצם-זה קורה המון,זה כבר ממש משהו כרוני למרות שהוא חולף בקשר לחוש השישי ישנה בעייה אחת אני לא יכולה להסביר לך מה זה חוש שישי כי אני בעצמי לא מאמינה שקיים דבר כזה בגלל זה פניתי הנה החוש השישי הוא סרט מאוד יפה ולא יותר מזה....

לד"ר הידש שלום רב, ברצוני להתחיל טיפול פסיכולוגי באופן פרטי. אך אין לי מושג איך מגיעים אליהם? האם יש רשימה של פסיכולוגים פרטיים? אני מאזור הקריות בצפון. האם תוכל לכוון אותי איך אני מחפשת פסיכולוג פרטי בלבד. תודה מאיה

יש בדפי זהב מלא פסיכולוגים קליניים מצרף קישור, ממליץ לך להתקשר לכמה ולעשות "סקר שוק" איזה שיטה הם עובדים האם מתאימים לביעה שלך ומה המחיר וכו' כמו כן תבדקי אם הם מופיעים בפנקס הפסיכולוגים במשרד הבריאות . דפי זהב: http://d.co.il/?activeGroup=&area=22&arena=Business&city_name=&displayFullResults=0&esi=aa063600deae2f91f0446d5cdd1dac66&formGroup=main&headingCode=40270&headingName=%F4%F1%E9%EB%E5%EC%E5%E2%E9%ED%20%F7%EC%E9%F0%E9%E9%ED&language=HEB&multipage__startIndex=20&page=Business-Results&previousPage=Business-Results&query=&sessionId=13381098464022 פנקס הפסיכולוגים: http://www.health.gov.il/oskimbbriut/plogic/pname.asp

כדאי ללכת עפ"י המלצות של אנשים שאת בוטחת בהם ולא עפ"י רשימות שמופיעות באינטרנט או בדפי זהב. טיפול פסיכולוגי איננו דבר כ"כ נדיר ואת יכולה לשאול את המקרובים אליך על פסיכולוג טוב ומומלץ שכדאי להגיע אליו לביקור ראשון. במהלך הביקור תוכלי להתרשם אם הוא מתאים ואם לא אז צריך לנסות אחרים.

תודה לדור ודורון שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לך שוב. אני ממש במצוקה ובאי שקט. זה ממש מפחיד להרגיש את הפניקה שאני חשה. האם ישנה דרך אפשרית לטפל בחרדות ובדיכאון אם תסמינים גופניים מעצבנים ומתרידים בלי הכדור הזה רסיטל,או בלי כדורים ביכלל,מהי הדרך. יש לי 2 ילדים ואני לא יכולה להרשות לעצמי לקחת כול הזמן כדורים להרגעה כי איך אני יטפל בהם ואחד מהם תינוק.אני זקוקה ליעוץ טוב ממך. כול המשבר התחיל כשהספתא שלי ניפטרה לפני 6 חודשים ואכשו הסבא שלי קטעו לו את הרגל והוא בבית חולים אני מתמוטת.וגם יש לי בעיות אישיות של דיור מצב כלכלי לא בטוח.ופחד מהפחד עצמו,מעין מעגל של חרדה ואי שקט.

להדס לצערי בתופעות ובחומרה שאת מתארת הדבר החשוב ביותר הוא ליטול תרופת הרגעה ולהרגיש טוב. שיחות אינן עוזרות במצבים אלו ויש צורך בהרגעה. מדובר על הרגעה כך שתרגישי טוב יותר ותתפקדי טוב יותר. אחר כך אפשר לשקול טיפול פסיכולוגי כדי לעבד את האובדן של סבתך ומחלותו של הסבא והחששות והחרדות העולות מכאן. כדורי הרגעה הם מרגיעים ולא מרדימים או מעייפים כך שהם יביאו לשפור התפקוד שלך ותוכלי לטפל טוב יותר בילדיך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך.היום התחלתי טיפול ברסיטל כדור של 10 מיליגרם. אני חשה אי שקט פנימי כפול,דיכאון ומתח בתוך הגוף כמו מעין רמת התרגשות אבל מאוד גבוהה בתוך הגוף שלי.אני חשה שאני הולכת להתפוצץ. אני עוברת משברים,ומתחים נפשיים שיש להם ביטוי פיזי מעצבן:כאבי בטן,אי שקט פנימי תחושת התרגשות מאוד גבוהה שמגיעה מיתוך הגוף ועד הגרון.זה ממש הורג אותי גם לפני הכדור זה היה,אולם ניראה לי שהכדור יגביר את המצב,ולא אוכל לעמוד בזה. אולי תוכל להמליץ לי על כדור שמטפל באי שקט,חרדה,דיכאון,מתח גופני ונפשי.ובלי מצב שיגביר לי את הפניקה,המתח והחרדה.

שלום הדס קודם כל עלי להדגיש שאני רחוק מלהיות רופא, אבל מכיוון שההודעה שלך מאוד דחופה אני רואה לנכון להגיב ואולי זה יקל מעט על החרדה והדיכאון. רסיטל זו תרופה שנחשבת מאוד לא קשה, ונותנים אותה לאנשים נורמלים. מה שהיא עושה הוא הגברה של חומר שמופרש במוח שנקרא סרטונין, המופקד על תחושת ההנאה שלנו, ומחקרים טוענים שאצל אנשים החולים בדיכאון יש חסר בחומר הזה במוח. בגלל הסיבה הזו לגברים שנוטלים את התרופה הזו (אולי גם אצל נשים- אני לא יודע) יש השהייה של האורגזמה כי יש יותר סרטונין מופרש מהרגיל וזה גורם להעלאה של הזמן שצריכה תחושת העונג הטבעי לגרום לאביונה. שוב- אני לא רופא אלא מטופל- יכול להיות שאני מטעה אותך לגמרי. לא נראה לי שיש קשר בין רמות הסרטונין במוח שלך לתחושת ההתרגשות ולכן לא נראה לי סביר שההתרגשות הגבוהה נובעת מזה. יתרה מזו- שימי לב- שהזמן שלוקח לרסיטל להשפיע הוא שבוע עד עשרה ימים ויש אומרים שגם יותר מזה. ואת התחלת לקחת את התרופה היום! אז את חייבת לחכות ולראות איך היא תשפיע אם בכלל- מנסיוני האישי עם התרופה הזו היא לא שינתה שום דבר ולא עזרה לי בכלום. ובסוף פשוט יצאתי מהדיכאון בכוחות עצמי והפסקתי על דעת הרופא שלי את התרופה. אבל יכול להיות שאני טועה והיא כן עזרה. זהו, מקווה שעזרתי ולו במעט. מיקי

האם בטוח לקחת לוסטרל בהריון?

ללאה לפי ידיעתי הלוסטרל בטוח בהריון ואינו מזיק לאם או לעובר. תמיד ישנם דברים עדכניים ולכן אני ממליץ שתתקשרי למרכז הטרטולוגי בהדסה ירושלים, הם יתנו לך את התשובה העדכנית ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש

בעבר התיעצתי האם במצב של מצבי רוח ,עצבות חוסר שביעות רצון כללית כדי לקחת את התרופה ובסך הכל כל מי שהגיב המליץ לשוחח עם פסיכולוג ולא תרופה ובכל זאת זה חודש שאני נוטלת את התרופה ואני מרגישה נהדר אני שמחה ,מאוד רגועה מאוהבת מחדש בבעלי ובחיים בכלל . השאלה האם זאת השפעה טבעית ורצויה והאם היא תמשך כל עוד אני נוטלת את הכדור ד"א אני לוקחת 20 מלגרם ליום

על פי ניסיוני, יש לעיתים רחוקות מעידות. אבל חשוב לשלב שיחות גם.... רק בריאות ואושר

אור תודה על התמיכה הסיבה שהתחלתי לקחת כי חשתי שאין לי שום סיבה לתחושות שלי ובכל זאת משתחרר לי איזה חומר במוח שגורם לי לחוש כך.

אשמח אם תענה לשאלתי שבוע טוב ש.ש

לש.ש עם עובדות לא מתווכחים וטוב שאת מרגישה טוב ומאושרת, יופי. שאלה קשה שיש לה גם הבטים פילוסופיים היא מה התרופות כמו פרוזק עושות לאדם בריא? האם התרופה תשפר את איכות החיים אפילו אם אין בעיה/אבחנה פסיכיאטרית? נראה שאת דוגמא אחת לכך. התרופה עוזרת והיא תמשיך לעזור, כדאי לטול אותה מספר חודשים עד שתפנימי ותתרגלי לרגשות החדשים/ישנים שהכל בסדר. אם אין תופעות לוואי גם לא עלול להגרם נזק כך שהכל בסדר. כל טוב דר' גיורא הידש

מה ההבדל בין התרופות הנ"ל?

לחיה סרוקסט ופריזמה=פרוזק, הן תרופות מאותה הקבוצה, כלומר מולקולות שונות הפועלות בדיוק על אותו המקום במוח. הדימיון ביניהן הוא רב מאשר ההבדלים ובדרך כלל מדובר על התאמה אישית למטופל מסויים ולא בהבדלים בין התרופות. כלומר מבחינתך, ההבדלים אינם חשובים והתרופות דומות. כל טוב דר' גיורא הידש

ערב טוב בעבר נטלתי אפקסור ולאחר מכן העבירו אותי לוונלה עכשיו כשהוצאתי את התרופות קיבלתי ויפאקס מה יהיה ??? שאלתי מה הכי דומה למקור כלומר לאפקסור ? והאם השינויים האלו פוגמים ברצף הטיפול? תודה רבה דגנית

לדגנית על פניו זו אותה התרופה כיוון שמדובר על אותה מולקולה כימית בדיוק ובדיוק באותה הכמות. אומנם מדובר על בתי חרושת שונים אבל זו אותה התרופה, כך שאין לכך השפעה על הטיפול והכל בסדר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לפני יומיים התחלתי טיפולי שיניים ובטופס שמילאתי נשאלתי אם אני נוטל תרופות פסיכיאטריות , כתבתי שאני לא נוטל למרות שאני נוטל אפקסור . קצת לא היה לי נעים מכיוון שהרופא הוא ידיד משפחה . שאלתי האם זה קריטי והאם יכול להיגרם לי נזק על שלא סיפרתי את האמת ( למעט מאלוהים....שישפוט אותי...) סה"כ טיפולי השיניים שאני אמור לעבור כרוכים בהרדמה ועקירה אחת שאני יודע שאצטרך לקבל כדור חזק נגד כאבים , פירקוסט שמו אם אנני טועה . אז מה דעתך דוקטור???? המון תודה יהלי

ליהלי כדאי למסור לרופא את כל התרופות שאתה נוטל כיוון שלדוגמא לאפקסור עלולה להיות השפעה על הקרישה כלומר שתדמם יותר מהרגיל. אין בעיה עם ההרדמה והתרופה נגד הכאבים אבל כדאי להפסיק את האפקסור יומיים לפני הטיפול. ואחר כך לחדש. כל טוב דר' גיורא הידש

האם ציפרמיל, ציפרלקס ורסיטל - זה אותה התרופה ?

ציפרמיל ורסיטל אותו דבר רסיטל מיוצרת בארץ, ציפרלקס זו תרופה יותר חדשה שמבוססת על ציפרמיל ( הוציאו מולקולה לא פעילה בציפרמיל ) כך ש 10 מ"ג שוות ל 20 מ"ג ציפרמיל ואומרים שיש פחות תופעות לואי..

ליעל תודה לדורון, כלומר החומר הפעיל בכל שלוש התרופות זהה. כל טוב דר' גיורא הידש

הבן שלי מאובחן ע"י מורתו כילד לא מרוכז ,מפטפט המון המון ,לא ממהר לבצע את המטלות ,בוכה לעיתים קרובות .הוא לומד בכיתה ב וכבר בשנה שעברה אובחן גם ע"י פסיכולוגית חינוכית כסובל מבעיות קשב וריכוז. אנחנו רואים בבית ילד מדהים ,מיוחד בחוכמתו ובשפתו הרהוטה.הוא לא בוכה ,מחייך רוב הזמן ומוצף באהבה גדולה. הוא שולט היטב בחומר הנלמד לא שוכח את חפציו בבית הספר . גם אנחנו מודעים לדיבור הרב ותוהים האם למען היותו לא פטפטן צריך לתת לו רטלין תרופה לה אנו מתנגדים. אשמח לקבל תשובה מרופא בקיא בנושא ואם יש דרך טיפול אחרת אשמח לשמוע עליה.

לנוייה איני פסיכיאטר ילדים אבל אוסיף מספר מילים. הנקודה היא לא הפטפוט או כל בעיה אחרת. השאלה היא מה התוצאות של התנהגותו בבית הספר. אם המורה מבינה ותומכת בו אז הכל בסדר, אם המורה לא יכולה להתמודד אתו, פוגעת בו והורסת את הדימוי העצמי שלו, ובנוסף קיימת בעיה חברתית אז הייתי שוקל טיפול בריטלין. כלומר צריך לראות את כל התמונה ואת הילד, לא להסתכל על הסמפטום אלא על התמונה הכללית ולדאוג שלא יגרם לילד נזק פסיכולוגי/חברתי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום. אני לא יודעת אם קראת בשירשור מה שכתבתי אתמול,אבל בכל מקרה רציתי לשאול אותך אם לפי דעתך על טראומה כ"כ נוראית כמו מה שקרה לי בסמים אפשר להתגבר באמת? הריי עברו6שנים מאז,ולעולם לא אוכל לשכוח את זה...לא כי אני נזכרת או חושבת על זה...אלא כי זה מכה בי תמיד בלי שאני בכלל יודעת מאיפה זה בא לי. כל השנים הללו,בפתאומיות בכל מיני סיטואציות אני פתאום מרגישה כמו בזמן הסמים... שהכל "מתעוות לי" שאני מתנתקת מהמציאות,שאני משתגעת..... כל הדברים האלו,והכל גם מרגיש לי באותו רגע "פסיכופטי" כאילו קורה לי משהו נורא,ואותן התחושות שהיו לי בסמים, שאני לא יכולה להסביר אותן בכלל..... סימום,פשוט תחושה מנותקת וטראגית והרגשה שאני מאבדת את השפיות ושוקעת בשיגעון. אני שואלת על זה,כי עכשיו היתה לי סיטואצייה כזו,{שאני בקושי משתחררת מההרגשה שלה} הגעתי לבית של אחי,ולא היה אף1 בבית,אך במאפרה היה ג'ויינט כבויי.{מלא אנשים לוקחים סמים-אפילו אחי לפעמים-ולהם לא קורה מה שקרה לי},וזה הלחיץ אותי,ואז השכנה באה,ודיברנו,ובמהלך השיחה אומנם דיברתי כרגיל...אבל פשוט הרגשתי כמו בסמים פתאום, ותוך כדי שדיברתי הרגשתי שאני הולכת ומשתגעת,וכמו בסמים....הסתכלתי עלייה והכל נראה לי מרוחק ומנותק,{כמו חלום הזייתי כזה}פחדתי גם להיכנס להזיות...בראש כבר תיארתי לי שפתאום אכנס להזיות ואדמיין ואדבר עם עצמי...וכל מיני דברים,ופחד שהיא תראה מה קורה לי. בקיצור,אני לא יודעת מה זה בדיוק,אבל בראש התחושה היא כאילו נכנסים לאותה תחושה בדיוק כמו אז...וזה מזעזע. ד"ר,אני פשוט לא מאמינה שיש דרך להעלים את זה ממני,או למחוק את זה ממני,אולי גם בגלל זה אני לא ממשיכה בטיפול ומעדיפה פשוט להתגבר על החרדות ולשים את הטראומה בצד ככל האפשר. אני גם מפחדת הרי תמיד שאולי מדובר במשהו לא נורמלי לגמרי,ואני מרגישה שאין דרך שמישהו יבין את זה...סליחה שאני שואלת בצורה כזו,אבל אולי זה באמת לגמריי לא נורמלי? אולי באמת אני נלחמת בחוסר שפיות,ומתנדנדת בין שפיות לאי שפיות? אין דבר כזה? אני מודאגת ומפחדת כל הזמן שאני לא נורמלית.שמדובר בשיגעון או משהו.כי הדבר הספציפי הזה זה לא דפיקות לב,או הרגשות כמו בחרדה,זה הדבר היותר קשה מבחינתי,ואני לא יכולה להסביר את זה.

א. אפשר להתגבר על דברים הרבה הרבה יותר גרועים אבל בעזרה מקצועית. ב. על מצבך החרדתי העכשווי בעטיו את שואלת את כל השאלות האלה אפשר להקל בצורה משמעותית באמצעות טיפול תרופתי המקל במידה ניכרת על הסימפטומים. ג. לא מפתיע שכל מה שקשור לסמים מקפיץ לך את החרדה עוד יותר גבוה. במצב חרדתי רגישים לכל דבר קטן במיוחד מה שקשור להתפתחותה והוא מגדיל את העוצמה עד לקצה. ד. זה לא "שגעון" - זו חרדה. ובחרדה פוחדים "להשתגע". כבר שמעת את זה פה הרבה פעמים. ד. לפתרון עמוק של הבעיה יש לפנות לפסיכותרפיה. אפשר לעזור לך, אפשר לפתור, אפשר להוציא אותך מזה - זה מותנה בך. את צריכה להסכים למה שכתוב למעלה ולשתף פעולה.

לק. קראתי ואין לי מה להוסיף לתשובתו של שלום. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום , בהמשך להודעה הקודמת שלי ובתשובתך להגיש תלונה במשטרה . אנו מנסים להמנע מכך על מנת לא לפתוח לו תיק פלילי . הוא ממשיך בהרס ובלכלוך הבית אחרי שאנו מנקים לו - להזכירך מדובר בבית שהושכר בעבורו ובעלת הדירה רועמת ... הוא אומר שהוא עושה זאת בכדי שימצאו לו בית אחר ( הבית הנוכחי לדבריו קטן ושם הייתה לו טראומה של צוות אמבולנסים שלקח אותו בכפיה (לפני שבועיים נלקח להוראת בדיקה ושוחרר ) ) מה שיותר מהר ... מה עושים ????? זה דחוף ...

לניקול צר לי אבל איני רואה אפשרות לשכנע אותו (אולי אני טועה ואפשר?), לכן זו האפשרות המעשית היחידה שעשויה להיות מעשית. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך, את מתמודדת עם דילמה לא פשןטה- איך אפשר להסביר למישהו שעומדים מולו טחנות רוח ולא ענקים עם זרועות ארוכות? הוא רואה ענקים עם זרועות ארוכות- את חייבת להבין את זה היטב! אני אומר- לכי איתו ולא נגדו. הילד מרגיש שהוא מומחה בטניס. שילך לקורס טניס. נו, אז מה יקרה? אז הוא לא יצליח- יופי, שילמד להכיר במגבלות שלו! אם אין כסף אז זו כבר בעיה, ואז אני לא יודע איך לעזור לך. מיקי

אני מתנצל. התלבלבטי. לחצתי בטעות על "הוספת הודעה חדשה"

במחשבה שנייה- זו לא תגובה לאם מודאגת, אלא הודעה כללית המיועדת לכל המשתתפים כנושא חדש על הטיפול במצבים נפשיים מסוימים שאינם חמורים מאוד.

תודה על תשובתך לצערי ניסיתי אפקסור ללא הצלחה הבעייה אצלי באישיות שלי אני כל כך מודע לבעייתי אך נתון בחוסר אונים וללא שליטה בסבל שלי אני חושב ובטוח היום שיצרתי לעצמי את הסבל וזה כתוצאה מאורח חיים בעבר שאלת השאלות כיצד אני יכול להפחית את רמת הסבל לצערי הבעייה אצלי הפכה למחלת דיכאון חרדתי אני סובל מזה כבר 14 שנה תמשיך במשימתך הנאצלה

שינוי אורח החיים, טיפול פסיכולוגי, ספורט וגם תרופות מתאימות יכולים להקל בצורה משמעותית. וגם הזמן- ככל שעוברים השנים בד"כ הסבל פוחת. במיוחד עם הרקע לסבל קשור למבנה האישיות. באיזשהו שלב נעשים יותר רגועים ויש פחות מצוקה נפשית. אבל לפעמים חייבים לשנות את אורח החיים בשביל להרגיש יותר טוב.

לדור אתה בהחלט צודק בדברייך הבעייה שכרגע אין לי את הכוח הנפשי לכך אני מודע לכל בעייתי ומנסה לטפל בעצמי יום טוב לך

בני בן ה-11 מאובחן כ-ADHD. בנוסף לכל הקשיים הנובעים מכך, הוא אינו תופס נכון את יכולותיו, הוא מעצים אותם ללא כל קשר למציאות, וכשמנסים לשקף לו נכון את המציאות בעדינות הוא מאוד ניפגע ומדבר בצורה אובדנית. הילד מטופל כבר שנתיים אצל פסיכוטרפיסטית, אך רק לאחרונה החל לחשוף צד זה גם אצלה. גם אני וגם היא מאוד דואגות לו. אינני יודעת איך להגיב לו. האם להניח לו לפתח ציפיות אשר אני יודעת כי לא יתממשו, או לנסות ולהסביר לו את המצב. למשל, הוא בטוח שהוא יודע לשחק טניס מפני שפעם אחת הוא ניסה לשחק עם בן-דודו, ונירשם לטורניר טניס. כשניסיתי להסביר לו כי הניסיון שלו אינו מספיק הוא מיד התחיל לבכות ואמר שגם אני מזלזלת בו כמו כל הילדים. הוא אומר שהוא רוצה למות ומעלה מספר דרכים לעשות זאת ואני עומדת חסרת אונים. אני מחפסת עבורו עזרה נוספת.

לאם הדואגת אכן יש סיבה לדאגתך, כנראה קיימת בעיה רצינית בדימוי העצמי, מצד אחד לועגים לו ולכן יתכן שהוא מנסה להרגיש חזק ולתת לעצמו כוחות וכישורים שאין לו. טוב שהוא נמצא בטיפול פסיכולוגי, אבל אולי כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים? כל טוב דר' גיורא הידש

לחברי הפורום ולד"ר הירש שלום, יתכן שאאלץ (מתוך הכרחה של עצמי), אם כי אני מקווה שזה לא יגיע לידי כך, ליטול תרופות למניעה של מאניה. רציתי להתייעץ גם עם ד"ר הירש, אבל לא פחות עם משתתפים אחרים בפורום, לגבי תופעות לוואי והשפעות של התרופות הבאות שהומלצו לי על-ידי הרופא שלי במידה ואכן אזדקק. Lithium Tegretol valporic acid- depelet כפי שאתם אולי מתארים לעצמכם, (אם אתם מביני עניין) אנ מנהל אורח חיים די אינטינסיבי שאינני מעונין לשנות. ולא הייתי מעוניין בתרופה שתפיל אותי לישון כל ערב ב-20:00 עד 8:00 בבוקר, שזו תופעת לוואי שאני כבר מכיר מתרופות פסיכיאטריות שלקחתי, שמאוד התנגדתי לקחת אותן. אני לא נוטל כל תרופות כרגע...

התרופות שנטלתי בעבר הן תרופות חזקות נוגדות מאניה. קלופיקסול וזיפרקסה, שהיו להן תופעות לוואי איומות! ממש זוועה! יכול להיות שבגלל זה יש לי רתיעה מתרופות פסיכיאטריות בכלל, שהיא לא בהכרח מוצדקת. אני מבין שהתרופות האחרונות ברשימה מויעדות בכלל לטיפול באפיליפסיה... שוב תודה

למיקי קלופיקסול וזיפרקסה מיועדות בעיקר לטיפול בהתקף החריף. ליטיום, טגרטול ודפלפט מיועדות לייצוב (מלשון יציב) של מצב הרוח, כלומר במקום גלים גבוהים של מאניה ודיכאון האדם עובר למצב יציב יותר עם גלים רגילים במצב הרוח כמו לכל אדם. בדרך כלל איני מתחיל עם ליטיום כיוון שהתרופה עלולה לגרום לנזק לבלוטת התריס ולכליות. דפלפט וטגרטול למרות שבמקורן הן תרופות נגד אפילפסיה נמצא להם שימוש בפסיכיאטריה לייצוב מצב הרוח. כל טוב דר' גיורא הידש

אחרי לקחת לוסטרל 50 מג שלושה שבועות עם גבוי של לוריוון ,היתה לי הרגשה נהדרת אתמול בבוקר ולא לקחתי אפילו רבע כדור של לוריוון,אבל הכל השתנה באופן פתאומי שקבלתי התקל חרדה בשעות הערב [באמצע ביצוע קניות] .מבקשת לדעת האם זה אומר שהתרופה לא יעילה או שאני חיבת למשיך ולהיות אופטימית וסבלנית שהתרופה תשפיעה והתקפי החרדה לא יופיעו יותר,בתודה

לשרית אני שמח שאת מרגישה בטוב תוך זמן קצר ומינון נמוך של לוסטרל. אבל באמת עדיין מוקדם, נראה שהלוסטרל מתאימה לך וכעת נותר לחכות שהתרופה תתן את מלא השפעתה. כל טוב דר' גיורא הידש

בוקר טוב, שמי שולמית בת 44 מאז שאני זוכרת אני סובלת מתופעת הטרום וסתית. שכנראה עם השנים,מחריף יותר. בשנה שעברה עברתי לשיטה ההומפטית צמחי מרפא וכו',היה שיפור אבל התופעה חזרה על עצמה מידי חודש.בערך שבוע עד עשרה ימים לפני המחזור. לאחרונה חברה טובה שהיא פסיכיאטרית המליצה לי ליטול לוסטרל ,והסבירה שעם נטילת התרופה הזאת אחוש רגיעה ונינוחות,ולא עצבים ריגשיות יתר בכי ועוד כל מיני תופעות של הטרום וסתית. מבקשת לדעת מה דעתכם בעניין,והאם יש לכם דיעה נוספת לנטילה אחרת של תרופה. העניין דחוף וחשוב לי לתפקוד טוב יותר של חיי. בברכה ובתודה.

ד"ר בתקופה האחרונה אני נורא בלחץ כי מכרתי בית ואני מחפשת בית לקניה ועוד לא מצאתי את הבית שאני ממש רוצה אני מאד טרודה יכול להיות שבגלל זה אני באי שקט לא רגיל. אני יכולה להוסיף עוד 0.5 מילגרם קלונקס ל1.5 שאני לוקחת ביום כלומר 2 מילגרם שוב אני מרגישה את האי שקט קמה בחמש בבוקר והראש לא מפסיק לחשוב יש לי רעד בגוף ואני מרגישה חסרת אונים. תמליץ לי מה לעשות. תודה גלית

לגלית אם הקלונקס עוזר לך להתמודד עם הקושי בהחלט כדאי להוסיף את הקלונקס באופן זמני. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בחורה מוצלחת מאוד, עוד מעט בת שלושים. נראית טוב, בעלת עסק מצליח, יש לי חברות טובות וידידים. אני די מאושרת בחיי, ויודעת להסתדר פחות או יותר לא רע עם כל הטרדות היומיומיות שקשורות בניהול העסק וחיים עצמאיים. כל זה עד ש.... אני מתחילה קשר רומנטי/ מיני עם בחורים. או אז הכל נדפק - אני חווה תחושות קשות של אובדן זהות עצמית, שנאה עצמית, חרדת נטישה וכמובן, כנגזרת של כל אלו - דיכאון עמוק ואובדן תיאבון. כל הדברים הטובים בחיי מאבדים את טעמם, ואני מאבדת את עצמי, את כל הדברים הטובים שבניתי, והולכת לאיבוד טוטאלי. אני לא מפסיקה לנתח את הקשר בטורדניות ומפרשת כמעט כל התנהגות של הבחור כדחייה (חרדת נטישה – כבר אמרתי?) אני בטיפול פסיכולגי כבר הרבה שנים, שעזר לי מאוד בכל תחומי החיים, מלבד הנושא הזה. פה אני תמיד נופלת בדיוק לאותו מקום, הבעיה משתלטת עלי לחלוטין, ולא הצלחתי להשיג שום למידה או התקדמות בנושא זה. הפתרון היחידי עבורי הוא להיות לבד, ומשמעו לוותר על מה שאני רוצה כל כך – קשר אינטימי וקירבה עם בן זוג. למישהו יש מושג ממה אני סובלת? והאם טיפול תרופתי יוכל לעזור לי? (ולו רק כדי לחזק ולעזור מעט בשלבים הראשונים של הקשר, עד שאני ארגיש מספיק בטוחה עמ"נ להמשיך לבד.) תודה.

[email protected]

חרדת חיזורים.. סוג של חרדה חברתית ,החרדה מביאה אותך לדיכאון ולכל מה שאת מתארת , אם את בטיפול פסיכולוגי כדאי לך לנסות להפגש עם פסיכאטר ולספר לו מה קורה ומה את מרגישה ,כנראה שיתן לך איזה טיפול תרופתי שיכול לעזור לך להוריד את החרדות, ופשוט להוריד את הלחץ, אל תוותרי על האפשרות לזוגיות יש לפסיכיאטריה מה להציע.. בהצלחה.

כזה שתצליחי להגיע למצב שיהיה לך אימון מלא בו! אולי?

ככל הנראה מדובר על הפרעה באישיות. מכיוון שהטיפול לא עוזר לך בנושא העיקרי שמטריד אותך כדאי לשקול החלפת מטפל. הייתי ממליץ לך גם לעבור איבחון מסודר שכולל גם מבחנים פסיכולוגים שיעזרו למטפל כחלק מהטיפול. תרופות לא מומלצות במקרה שלך.

שלום, לא הייתי רץ לאבחנות על בסיס מכתבך הקצר. לעתים קורה שטיפול פסיכולוגי עוזר במידה רבה אבל אינו עוזר לסימפטום העיקרי שבגללו מגיעים לטיפול. לא קל לעזוב מטפל שמוכר שנים רבות וכמובן שהחלטה על מטפל או סיום טיפול צריכה להתקבל על בסיס התמונה הכללית. כן הייתי שוקל להגיע לפסיכיאטר ולנסות טיפול תרופתי. נכון שהטיפול התרופתי אינו מבטיח למקרה שלך, אבל אין הרבה מה להפסיד ואם יש סיכוי שיעזור אז כדאי לנסות. לכן כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון ולשקול אתו את האפשרויות לטיפול תרופתי. חבל שבגלל קושי ממוקד תפסידי הרבה בחיים. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש, בהמשך לשאלתי מלפני כשבוע, הפסקתי לקחת פלוטין(לקחתי כחודש וחצי במינון של כדור 20 מ"ג ליום בגלל ocd) ויש לי שתי שאלות: -אני מרגישה תחושה קשה מאוד של חוסר שקט גופני ושל מתח גופני. זו אמנם תחושה שמוכרת לי עוד מלפני שלקחתי את הפלוטין, וגם עכשיו אני בתקופה קצת לחוצה בחיים, מה שבדרך כלל מגביר את זה אצלי, ובכל זאת אני רוצה לשאול אם יכול להיות שזו עדיין תופעת לוואי מהפלוטין(כשהתחלתי לקחת את הפלוטין הרגשתי שהיא גורמת לי לחוסר שקט),או אולי מעין תופעה שנובעת מ"גמילה" מהכדור? - אני מרגישה שעיקר הקושי שלי כרגע הוא עם התחושה הזו של המתח הגופני, ושסה"כ עם הocd אני מסתדרת, וכבר ניסיתי המון תרופות ולא הסתדרתי איתן בגלל תופעות לוואי. אני חושבת על כיוון של תרופות להורדת מתח כמו calmanervin, ואשמח לשמוע את דעתך והמלצותיך בנושא, וגם אם יש לך עוד רעיונות איך פותרים את המתח הזה בלי כדור פסיכיאטרי. תודה רבה,דנה

לדנה אני רואה שאת מבינה שהתופעות עלולות גם מהמתח וגם מהירידה בפלוטין. עם זאת בדרך כלל הפלוטין לא גורם לתופעות לוואי בזמן סיום הטיפול. מה שחשוב הוא כיצד ניתן למנוע את התופעה גם אם לא נהיה בטוחים בסיבה. אכן תרופות הרגעה מסוג קלמנרווין עשויים לעזור או להתחיל עם לוריוון או וואבן שהן תרופות הרגעה והן יורידו את המתח בכל מקרה. כל טוב דר' גיורא הידש

?? ?™ ?‘?’?™?œ ?”?ž?¢?‘?¨ ?•???•?‘?œ?× ?§?©?•?× ?ž?’?œ?™ ?—?•? , ?œ?¢?×?™? ?©?•?§?¢?× ?‘?ž?¦?‘ ?¨?•?— ?™?¨?•?“ ?•?—?•???¨ ?—?©?§ ?•?ž?•?˜?™?‘?¦?™?”, ?©?™? ?” ?œ? ???“?™?¨?”, ?”?–?¢?× ?™?×?¨. ?‘?©?œ?‘ ?–?” ?? ?™ ?‘?˜?™?¤?•?œ ?©?œ ?§?•?¨?˜?™?–?•?Ÿ ?‘?©?œ ?‘?¢?™?”??—?¨?× ?•?‘?©?œ?‘ ?©?œ ?™?¨?™?“?” ?ž?×?•? ?” ?‘?ž?™? ?•?Ÿ. ?¢?“ ?œ?¤? ?™ ?©?”?×?¢?•?¨?¨?” ?”?‘?¢?™?” ?œ?¤? ?™ ?›?—?¦?™ ?©? ?” ?§?™?‘?œ?×?™ ?œ?™?‘?™??œ ?œ?×?•?¤?¢?•?× ?’?™?œ ?”?ž?¢?‘?¨ ?•?–?” ?”?™?” ?‘???“?¨ . ?›?™?•? ?? ?™ ?ž? ?•?¢?” ?‘?™? ?×?™?™? ?ž????˜?¨?•?’? ?™?. ?©?ž?¢?×?™ ?©?¤?œ?•?˜?™?Ÿ ?¢?•?–?¨ ?ž??“ ?œ?×?•?¤?¢?•?× ??œ?” ?•?‘?ž?™?•?—?“ ?œ?’?œ?™ ?—?•?. ?”?? ?œ??•?¨ ?”?×??•?¨ ?©?×?™??¨?×?™ ? ?¨??” ?œ?š ?©?›?“?•?¨ ?–?” ?™?›?•?œ ?œ?¢?–?•?¨ ?œ?™? ??• ??•?œ?™ ?×?¨?•?¤?” ??—?¨?×.??’?‘ ?? ?™ ?¢?•?‘?“?× - ?”?? ?”?×?¨?•?¤?•?× ?¤?•?’?¢?•?× ?‘?¢?™?¨? ?•?× ?‘?ž?”?œ?š ?”?™?•?? ?‘?×?•?“?” ?¢?“?Ÿ

רציתי לשאול האם יש בכלל קשיים של איטיות רבה מידי בהפנמה של מסקנות מהחיים ממחשבות וממה שקולטים בסביבה. איך קוראים לבעיות כאלה שמקשות על האדם להפנים מהר את המסקנות ממה שהוא לומד בחיים במהלך הנסיון שלו בחיים ?

לשרון אין לכך שם מסויים. יתכן שמדובר על אדם מופנם מטבעו ולכן הוא זקוק לזמן להרהר ולהבין את כל הדברים לעומקם. דבר חשוב יותר שכדאי לבדוק האם מדובר על הפרעת קשב וריכוז מהילדות. בעיות דומות קיימות בהפרעת קשב וחשוב לבדוק אבחנה זו כיוון שלבעיה זו יש טיפול טוב שעוזר. כל טוב דר' גיורא הידש

האם ניתן לפתח סבילות לציפראלקס אחרי תקופה ממושכת ומה הפתרון לבעית האנטיאורגזמה הנובעת מנטילת התרופה תודה דנה

לדנה אין סבילות לציפרלקס כיוון שהתרופה לא גורמת להתמכרות. לצערי לבעיה של הרצון למין והקושי באורגזמה אין פתרון טוב. ישנן כל מיני ניסיונות עם תרופות שבדרך כלל איני ממליץ עליהן כיוון שהן לא עוזרות כל כך. לגברים מנסים את הויאגרה (גם כאן יש הפליה לנשים), אבל גם הויאגרה לא כל כך עוזרת לבעיה זו. כל טוב דר' גיורא הידש

כתבתי כאן בעבר, ואכן התשובות עזרו לי. אצל בעלי , לשעבר אפשר להגיד, כי אחרי המקרה התגרשתי,התפרצה מחלת המאניה דיפרסיה , לפני כן היה לו דכאון ממושך ואז הגיעה המאניה שלצערי לא ידענו לאבחן בזמן למרות כל הסימנים של בזבוז כספים ודיבורים מוזרים על משיחים, נביאים, וכו'. באותו התקף הוא אנס אותי באכזריות, הרביץ לי ,עשה דברים כמו לתלוש לי שערות מהערווה , קילל אותי ולמעשה אילולא הצלחתי להמלט יכול להיות והוא היה הורג אותי-הוא אפילו אמר שאם אזוז או אתלבש הוא ירצח אותי. 4 חודשים אחרי.אחרי שהוא היה בכלא במחלקה פסיכיאטרית( הוא לא ישן בכלא במשך 3 שבועות וחשב שהוא ישו או איזשהו משיח) ושם אבחנו את המחלה שלו הוא נמצא במעצר בית (אחרי מה שקרה הלכתי למשטרה לא הייה לי מושג מהיכן זה הגיע כי במשך 4 השנים בהן היינו יחד לא היה שום גילוי אלימות) הוא עומד למשפט, אנחנו נמצאים בארצות הברית. הוא מאד מודע למה שקרה, לוקח תרופות בשם "ג'אדון" פעמיים ביום , הולך לפסיכיאטר ופסיכולוג (חלק מתנאי מעצר הבית שלו)והוא נשמע כבעבר, די קשה לו להתמודד עם מה שהוא עשה לי, האדם שהוא הכי אוהב. אבל הוא נושא באחריות, גם המשפטית ואכן מודה במה שהוא ביצע ולא מתכחש לדבר. ניתקתי איתו קשרים כי כל פעם שדיברתי איתו נכנסתי לפחדים ומצד אחר.... הוא היה נשמע כ"כ הוא הישן, הוא מבין אותי, לא מציק לי בכלל, חתם על גרושים ולמעשה מבין את הפחדים שלי ואמר שכל החלטה שלי תהיה מקובלת עליו..אני לא חושבת שזה בריא לי. אני די חזקה אבל המון פעמים יש לי פחדים של מה יקרה אם הוא יפסיק את הכדורים, גם אם זה בעוד 10 שנים וירצה לחפש אותי שוב, הרי כביכול "בגללי" יהיה לו כתם לכל החיים. אמנם עכשיו הוא מאד מאד מודע ובוגר (סה"כ תמיד הוא היה) אבל.... מה יקרה ללא התרופות? המשפחה שלו מאד לא תומכת מהבחינה הזו שהם מתכחשים למחלה ואומרים שזה סמים - וגם עם זה קשה לו, הוא לא נגע בסמים (מלבד גראס).ואני מפחדת שלא ישימו לב אם שוב יהיה לו התקף. הכל עדיין טרי, היינו 4 שנים יחד, כולל עסק משותף והמון אהבה , היינו ממש 24 שעות ביממה יחד ופתאום ההתפרצות הזו... אבל באמת מה שמטריד אותי זה מה יקרה בעתיד אם הוא יפסיק עם כדורים או טיפול תומך, האם ההתקפים חוזרים באותה עוצמה? האם אצל הרבה חולי מאניה דיפרסיה מתפרצת אלימות שכזו? אשמח לתשובות מפורטות ושוב, תודה רבה רבה! ש. ארה"ב

חשוב שהוא יקפיד בטיפול התרופתי אחרת המחלה יכולה לחזור. גאודון אמור לטפל בסימפטומים פסיכוטיים ומאניים שתיארת כולל כל מה שכתבת. רק לפני חודשיים התרופה קיבלה אישור FDA לטיפול באפיזודות של מניה כחלק ממחלה ביפולרית בנוסף לאישור קודם שיש לתרופה לטיפול בסכיזופרניה. קיימים טיפולים תרופתיים אחרים שניתנים בזריקות ארוכות טווח פעם בשבועיים או פעם בחודש ובכך מבטיחים רצף טיפולי. זה למקרה שהוא יפסיק על דעת עצמו את נטילת התרופות דבר שעלול להיות מאד מסוכן. ההחלטה אם לטפל בכדורים או בזריקות ארוכות טווח היא של הגורמים המטפלים.

אם כך, מה בעצם אוכל לעשות כדי למנוע חששותיי? לפי מה שנראה לי נשאר לי רק לקוות לטוב ולכך שיקח את התרופות במשך כל חייו. האם כל ההתקפים חזקים כראשון? האם רוב הסיכויים שההתקף יהיה אלים שוב? אני באמת חוששת לחיי, ניצלתי פעם אחת, אך מי יודע עד כמה נטילת האחריות שלו תחזיק מעמד, הרי זו מחלה לכל החיים.... תודה על ההתייחסות, שמרית.

אני בחורה בת 27 והייתי אצל פסיכיאטר לפני שבוע בגלל לחץ ומועקות ומידי פעם כניסה למצבי רוח (לא היסטרי- בהשוואה לחברות שלי). הוא נתן לי רסיטל. לאחר לקיחה כמספר ימים- אין שום שינוי אצלי. התחלתי להרגיש הבוקר חולשה וכאבי ראש והזעה (כמו תחושה של התחלת מחלה...). האם זה קשור לתופעות לוואי? האם התרופה נכונה למצב שלי? ומה קורה אם מישהו לוקח רסיטל ללא הצדקה? האם זה יכו לגרום לנזק??? תודה ליאת

ליאת אין לך מחלה ולכן ברור שאת לא "חייבת" תרופות. השאלה אם לקחת תרופות תלויה במאזן של תועלת ושיפור איכות חיים מול תופעות לוואי ואת כנראה חושבת שכדאי לך. צריך לחכות לפחות 6 שבועות בשביל להעריך את ההשפעה של הרסיטל עליך ואין מה למהר. תרופות מסוג SSRI כמו רסיטל יכולות לגרום לאי שקט בשלב ההסתגלות לתרופה גם אצל אנשים שהם "בריאים". ניתן להתגבר על כך ע"י נטילת כדורי הרגעה (כגון וואליום) עפ"י הצורך או באופן קבוע ב-6 השבועות הראשונים של הטיפול ברסיטל.

ליאת, אני מסכימה רק חלקית עם דור.. לא נראה לי שיש צורך לקחת וואליום, כדי להפיג את תופעות הלוואי ההתחלתיות של רסיטל.. למה להוסיף עוד סמים לגוף...! כשלי נתנו רסיטל, הפסיכיאטר הסביר שתופעות של בחילה או הרגשה של תחילת מחלה הן טבעיות לחלוטין.. וכמו כן, התרופה תתחיל להשפיע רק אחרי כחודש לפחות.. כך שאל תתייאשי, אם תראי עוד שבוע שעדיין את מרגישה נורא, או שתופעות הלוואי מתגברות, אז אולי כדאי לפנות לפסיכיאטר שנתן אותן ולהתייעץ איתו שוב.. הנה קישור, הסבר על התרופה: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=293

האם יש סיכוי לצאת מדיכאון עמוק (שאובחן על ידי רופא) ללא תרופות אלא רק בטיפול פסיכולוגי.

בהחלט יש סיכוי , השאלה עד כמה הדיכאון מפריע לתפקוד היום יומי ,ממתי הדיכאון כמה זמן הוא נמשך ומה הסיבה לדיכאון ..

דיכאון "עמוק" (כדבריך) או חמור מחייב טיפול תרופתי. בדיכאון חמור טיפול פסיכולוגי לא אפקטיבי כשלב ראשון של טיפול במחלה. חייבים טיפול תרופתי. אם יש סיכון לאובדנות ניתן לשקול גם נזעי חשמל שמשפיעים יותר מהר מהתרופות. בדיכאון קל השיקולים הם אחרים.

אילנה, בנזע חשמלי מטפלים במקרים מאוד קשים של דכאון, כמו אצל חולי מאניה- דיפרסיה. אם רמת התפקוד שלך נפגעת, בהחלט כדי לשקול לקחות תרופות נגד דכאון.. חשוב שכשאת הולכת להתייעצות עם פסיכיאטר, שתאמרי לו את החששות שלך בלקיחת תרופות. א. הוא יתאים לך תרופה יותר מתאימה, למשל עם תופעות לוואי פחות קשות (אם זאת הפחד) ב. הוא יוכל להרגיע אותך ולתת לך יותר הסברים, כדי שתהיי יותר בטוחה לבסוף, גם אם אחרי שקיבלת את התרופה, את עדיין לא בטוחה, תשקלי את החיובי מול השלילי, תתייעצי עם מישהו שאת סומכת אליו.. משהו שלמדתי מניסיון אישי: דכאון הוא כן מחלה, הוא משפיע על רמות חומרים שונים במוח ומוציא אותן מאיזון מתאים, דכאון משבש את התפקוד ופוגע באיכות חיים, כמו כל מחלה אחרת.. אם אפשר לקחת תרופה על מנת "להבריא" מהר יותר ולחזור להנות מהחיים, למה לפספס! בהצלחה..

בני לוקח מזה כ- חצי שנה את תרופת הסרוקסט בשילוב עם טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי( מפגשים של פעמיים עד שלש בשבוע). בחודש האחרון מצב רוחו משופר להפליא, הוא יותר החלטי, יותר יוזם, יותר חברותי ועוד... שאלתי היא האם מה שקורה בטיפול התרופתי הוא לא מזכיר קצת את מה שקורה לאדם ששותה אלכוהול ואם כן מה יקרה שיפסיק לקחת את התרופה? האם בכל מצב אם לוקחים תרופות ברגע שמפסיקים אותם יש נסיגה, האם זה לא סוג של סמים שמביאים להתרוממות רוח

אני נוטלת את אותה תרופה זה חודש וגם אני חשה נפלא כתבתי על כך בפורום בנושא סרוקסט וותופעותיו כדי שתקרא גם את התגובות שיגיבו לשאלתי

למשה כל התרופות נוגדות הדיכאון עלולות לגרום למצב של פעילות יתר-מאניה. אם לדעתך מדובר על תגובה מוגזמת והתנהגות מוגזמת של הבן כפי שכתבת חייבים לפנות בדחיפות לרופא המטפל. התרופות אינן סמים כיוון שהן מטפלות בשורש הדיכאון ולא רק בתופעות החיצוניות של דיכאון כמו סמים מעוררים. בסמים עם הפסקת הסם ישנו דיכאון ואף חמור יותר. עם התרופות יש ריפוי של הדיכאון. מעבר להיבט התיאורטי, צריכים לפנות בדחיפות לרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

למיכל צר לי אבל איני זוכר את שאלתך הראשונה. תחזרי על שם הכדור ושמח לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

דר' גיורא הירש ,שלום. אני בת 19, וחוששת שיש לי בעיית קשב וריכוז (add) . שאלתי היא- איך ניתן לאבחן בעיית קשב וריכוז במבוגרים ? האם ניתן לאבחן ע"י בדיקה של נוירולוג או פסיכיאטר בלבד ללא איבחון במכון? תודה רבה מורן

האיבחון הוא באמצעות בדיקה קלינית ע"י פסיכיאטר או נוירולוג שעוסקים בכך. יש רופאים שמפנים לבדיקות ממוחשבות כמו TOVA קונרס אך זאת איננה חובה. תלוי ברופא. הטיפול המועדף הוא באמצעות סטימולטנים (כמו ריטלין). איבחון וטיפול ב-ADHD אצל מבוגרים איננו כלול בסל הבריאות.

למורן תודה לדור על התשובה המדוייקת. רק רציתי להוסיף, הפרעת קשב במבוגרים הרבה יותר שכיחה ממה שחושבים וממה שמאבחנים ומוטב מאוחר מאשר בכלל לא. בנוסף, הפרעת קשב חייבת להיות מילדות והיא אינה מתפתחת בגיל מבוגר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, קיבלתי היום תרופה בשם MODAL . למה משמשת התרופה הזו ובאילו מחלות היא מטפלת? תודה רבה, ש.

מדובר בתרופה אנטי פסיכוטית. במינונים נמוכים משמשת בעיקר להרגעה. במינונים בינוניים יש לה השפעה מסויימת נגד דיכאון. במינונים גבוהים יכולה לשמש לטיפול בפסיכוזה וסכיזופרניה לפעמים בשילוב של תרופה אטיפית. התרופה איננה ממכרת. היא יכולה לגרום לעליה ברמת הפרולקטין ועליה במשקל. יכולה לגרום לתופעות לוואי נוירולוגיות במיוחד במינונים גבוהים.

מה מומלץ להרגעה ושינה שאינו ממכר וגם מותר בהנקה? ומה התדירות המומלצת של ואבן כדי לא לגרום להתמכרות?

שלום רב לפני שנים רבות לקיתי בדיכאון אחרי לידה והפרעות שינה. טופלתי וכיום הכל כמעט בסדר. בזמן האחרון בגלל פרוייקט מסוים שאני עובדת בו( יצירת מאגר ממוחשב של סרטי וידיאו ותיעוד..יוצא לי להריץ תמונות בקצב מואץ כדי לחסוך חלק מזמן הצפייה. שמתי לב שכאשר אני עושה זאת כמה שעות מתחילות לבוא לי תחושות פנימיות כאילו אני הולכת להתפרק (מזכיר לי את המשבר) מטבעי אני סקרנית לכן ממש בדקתי עם עצמי (למרות שזה לא נעים) והדבר חוזר על עצמו. אני לא כותבת בשביל עצה מה לעשות ( פשוט התחליתי לזהות משמיעה בזמן הרצת תמונה) אלא מסקרן אותי האם ידועה תופעה כזאת? מה זה אומר על המוח? האם יש חומר על כך ברשת? בתודה גונית

ישנו טיפול בטראומות שקשור לתנועת עיניים מהירה.. לא זוכר איך קוראים שיטה, יכול להיות שיש קשר בין תנועת העינים המהירה שלך לזיכרון מהעבר..

השיטה נקראת EMDR מצרף קישור עם הסבר על השיטה.. http://www.macom.org.il/emdr.asp

ד"ר גיורא שלום רב, שבוע שעבר שאלתי אותך בנוגע לתחושת נימול ביד שמאל וברגל שמאל כולל כף יד וכף רגל, רק בצד שמאל ואמרת לי שכנראה זה מהחרדה.אך עדיין הנושא לא כל כך ברור לי. שאלתי היא איך זה יכול להיות מהחרדה אם כרגע אינני מרגישה בחרדה ואני מרגישה סך הכל טוב כרגע. אני נוטלת ציפרלקס 20 מ"ג כבר שנה כמעט ובחודש האחרון יש לי ממש נימולים בצד שמאל ביד וברגל וזה קצת מלחיץ אותי.הייתי אצל הרופא והוא אמר שאם זה נימול בשני צידי הגוף , אז כנראה שזה מהחרדה, ואם זה רק בצד אחד, אז אולי זה מחלה אחרת.מה דעתך? אתה חושב שבאמת זה מחרדה:? איך אפשר לבדוק מה זה? או ממה זה? תודה רבה לך על תשובתך

ניקול, כדאי שתלכי לרופא, ותעשי בדיקות מקיפות.. במקרה הגרוע בזבזת זמן ובמקרה הטוב- הרגעת רת הדאגות שלך. נימול בחצי גוף יכול לנבוע מהמון דברים.. תלכי לרופא! בהצלחה

לניקול ברפואה בדרך כלל צריכים ללכת לכיוון של הדברים השכיחים ומה שסביר. כמובן שניתן לפנות לנאורולוג כדי לקבל תשובה לשאלתך. כל טוב דר' גיורא הידש

ניקול שלום אני קורא את מכתבך והדמיון בין הסימפטומים של בעיותינו דומים מאד בבקשה חיזרי אלי לאי מייל או בפורום ע"מ שאדע מה עשית...ומה עוזר לך...

בני בן 18רוצה להוציא רשיון נהיגה. לפני שנה וחצי הוא היה 3 חודשים באישפוז יום בגלל אירוע פסיכוטי. כאת הוא מרגיש טוב , לא מקבל שום תרופות ורופא ומטפל לא מתנגד ללימודי נהיגה . בני הוזמן בקרוב לבדיקות למכון הרפואי לבטיחות בדרכים . מה הם הבדיקות האלה (בטופס כתוב שזה יכול לקחת 5 שעות). מה יכול לעזור לו ? מה שואלים? הוא מאוד דואג! בתודה אלה

לאלה הבדיקות במכון הן חשובות וטוב שבודקים כל אדם שהיו לו הפרעות נפשיות בקשר ליכולתו לנהוג. הבדיקות במכון הן הוגנות ונעשות באופן מכובד וענייניות. באופן כללי ישנם שני מסלולים. יתכן המסלול הפסיכולוגי שבו הוא יתבקש לבצע בדיקה אצל פסיכולוג ואחר כך טסטים פסיכולוגיים כמו MMPI- כ 600 שאלות שהתשובה עליהן כן או לא, או מבחנים כמו רורשך ובנדר. המבחנים לוקחים זמן אבל אין צורך בהכנה מיוחדת ולא צריך להתכונן אליהן. אם הבן ביצע טסטים אלו בעבר, אפשר להביא את התוצאות למכון ואז יחסכו לו את הטירחה. מסלול שני הוא בדיקה אצל רופא פסיכיאטר, הבדיקה בדרך כלל קצרה והרופא מתרשם גם מהמסמכים שיש לפניו. בדרך כלל ההתייחסות היא שאדם המטפל בעצמו, נוטל תרופות ומגיע למעקב פסיכיאטרי, סימן שהוא אחראי ולכן זו נקודה כדי לאפשר לו לנהוג. אדם אשר אומר שהכל בסדר ולא נמצא במעקב ואינו נוטל תרופות, סימן שהוא אינו מודע למחלתו הנפשית ולכן הוא פחות אחראי. כמובן יתכן שישנו שילוב של שני המסלולים כאשר הפסיכיאטר שולח לפסיכולוג ולטסטים ולהיפך. באופן כללי, הבחינות הן הוגנות, וטוב שמבצעים אותן, חס וחלילה שהבן ינהג ויתברר שהוא עלול לא להשגיח מספיק.... כך שהבחינות הן גם לטובתו. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום, קראתי הודעה מאוד דומה בפורום של פסיכולוגיה קלינית, וזה משהו שמטריד גם אותי מאו מאד, אז אני אשמח לקבל את ההתייחסות שלכם. אני בזמן האחרון כל הזמן חושבת על אישתו של המטפל שלי, אני מדמיינת איך שהיא נראית, ולפעמים אני אפילו מדמיינת אותם ביחד, אני ממש מקנאה בה על זה שהוא איתה, על זה שהיא זכתה בכזה גבר מושלם ואיכפתי המחשבות האלה מציקות לי כי הן גורמות לי להרגיש רע, אני אפילו קצת מרגישה שאני שונאת אותה, למרות שאנילא מכירה אותה בכלל. אני מצערת אם זה נשמע קצת מוזר וחולני. נופר

אוי, אוי, אוי, נושא כואב ביותר. גם אני מרבה לחשוב עליה, לדמיין אותה, לתאר אותה איתו, לתאר מפגש מיקרי בינינו, אני חושבת שזו מחשבה הגיונית ביותר וכמעט מתבקשת בטיפול דינאמי כשהמטפל הופך לחלק כל כך מרכזי מהחיים. אני מבינה כל מה שאת כותבת ומזדהה עם זה. יש לי רצון לדעת מה קורה בחיים שלו, מה הוא אוהב, מה הוא עושה, וכמובן שהקינאה לאישתו....לא צריך להרחיב על כך. אנילא יודעת אם לכתוב לך שתדברי איתו על זה. אני סיפרתי את זה למטפל שלי לא מזמן ונראה לי שזו הייתה טעות. הוא לא כל כך ידע מה לעשות עם הגילוי הזה ונדמה לי שהוא הפך לקצת מיתגונן, כאילו שהוא מרגיש שעברתי את הגבול, או שאני חושבת שעברתי את הגבול ואני משליכה את זה עליו (אין סוף להפוך על הפוך...) אבל כנראה שזה נובע מרצון שהוא יהיה יותר שלנו ופחות שלה, מהמחשבה שהוא כזה מקשיב , מבין ותומך גם בבית, כנראה שזו מחשבה קצת מוגזמת. אבל בכל מקרה, כואב, כואב ושוב כואב. עדילי

היי לכן, יש לי רק דוגמה: אני מכירה פסיכולוג כ"כ מקסים אבל מה? אשתו בוגדת בו. ומה עוד? לא אכפת לה שגם הוא יבגוד בה. הנשים שלהם כנראה לא חושבות שהם הכי מושלמים בעולם וגם מחפשות קצת נחמה בצד. כנראה זה לא עוזר להן שהוא פסיכולוג....

לכולם. רציתי להגיד לכם שאחרי שאני ראיתי את המטפל שלי עם אישתו לא יכולתי להמשיך בטיפול. פתאום לא יכולתי לסבול את זה שהוא הפך להיות אמיתי מידי, ואולי בגלל שהם נראו כל כך מאוהבים, הרגשתי ממש נבגדת. סיגי

שלום רב, אני סובלת מחרדת טיסה רצינית. יושבת מכווצת כל הטיסה, עם כל תזוזה של המטוס בטוחה שהוא הולך ליפול ואף מגיעה לבכי מרוב לחץ. הדבר גורם לי סבל רב ואף חוסר רצון לטוס בכלל. בפעם האחרונה, בטיסה של שעה, לקחתי כדור לוריוון וכמעט לא היתה לו השפעה. הלחץ נשאר. מחר אני צריכה לטוס בטיסה של כ- 5 שעות ומאוד מאוד חוששת. האם ניתן לקחת שני כדורי לוריוון (2 מ"ג סה"כ)? האם יש כדור יעיל יותר? (האם ווליום דומה, או בעל השפעה שונה?) האם אולי אפשר לקחת כדור שינה (לא איכפת לי להיות ישנונית אח"כ כי אנו מגיעים בלילה ואני ממילא הולכת לישון). חייבת תשובה מהירה שכן אני מאוד בלחץ לקראת מחר. תודה מראש, מיה.

אפשר לקחת שני כדורים של לוריוון. שעה-שעתיים לפני הטיסה. אגב לידע כללי הסיכוי שיקרה משהו בתאונת דרכים ברכב הוא הרבה הרבה יותר גבוה מהסיכוי שיקרה משהו בטיסה אווירית של מספר שעות.

דור, ראשית כל תוזה רבה. לעובדות אני מודעת...עם זאת, במקרים של חרדות, בזמן אמת, הרציונל לא ממש משחק.. מה לגבי כדור שינה? האם ניתן? אם כן - איזה כדור מומלץ?

ד"ר שלום, קראתי לאחרונה מאמר, ובו נכתב, כי אחד הסיכונים להפסקת טיפול תרופתי נוגד דיכאון הוא חזרה של הדיכאון בעוצמות חזקות הרבה יותר. כמי שעומדת לקראת סיום הטיפול אני מודאגת... האם יש בסיס לטענה זו ? בתודה, ליאת.

לליאת דיכאון מטבעו היא הפרעה שחולפת, כלומר מבריאים לגמרי מהדיכאון. החסרון של הדיכאון הוא שהדיכאון עלול לחזור פעמים נוספים בחיים. לכן אם מפסיקים טיפול מוקדם מדי הדיכאון עלול לחזור. איני מסכים למשפט שהוא חוזר בעוצמה גדולה יותר וכך הלאה. כל התקף של דיכאון עומד בפני עצמו. לכן הטיפול בדיכאון מתחלק לשניים, ראשית היציאה מהדיכאון והשלב השני הטיפול המונע, למנוע התקף נוסף. הסיכון להישנות של דיכאון הוא בהתחלה, כלומר הסיכון גדול ביותר בשנה הראשונה ויורד עם השנים. לכן חשוב מאוד להקפיד על טיפול מונע וחשוב להפסיק את הטיפול המונע בזמן, לא מוקדם מדי. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום היום אני 3 שבועות עם 3 מרוניל ביום ועדיין מרגישה את החרדות בגופי האם נראה לך שצריך להמשיך את הטיפול או לשנות לטיפול אחר תודה גלית

לגלית כפי שהבנתי יש שיפור במצבך והפחתה בדיכאון מאז שעלית במרוניל. לכן כדאי לחכות ועם הזמן השיפור ימשיך ויתעצם. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לא יודעת האם זה המקום הנכון לשאול אבל נורא חשוב לי לקבל תשובה בעקבות מקרה מוזר שקרה לי ולכן אשאל בכל זאת לפני חמש שנים נפרדתי מהחבר שלי לשעבר לאחר שנתיים של קשר. הפרידה היתה קשה, אני זו שיזמתי אותה והוא לקח את זה מאוד קשה ולקח לו הרבה זמן להתאושש. לא התראנו כמה שנים, ופתאום היום הוא מופיע בעבודה שלי ומסתבר שהחל לעבוד אצלנו. כשראיתי אותו, מייד חייכתי ושאלתי אותו מה נשמע והוא הסתכל, קימט את המצח ושאל- סליחה, האם אנחנו מכירים? ואמרתי לו שהוא בטח צוחק כי פעם היינו חברים.... (אמרתי זאת בציניות) והוא אמר שהוא ממש מתנצל אבל היתה לו תאונת דרכים לפני שלוש שנים ומאז שכח חלק מהאנשים או האירועים שקרו לו בעבר. האם זה יתכן??? האם יתכן שהוא שכח אנשים משמעותיים מהעבר באופן סלקטיבי , אבל למשל את הידע המקצועי שרכש בלימודים או את משפחתו הביולוגית לא שכח? או שאין סיכוי שזה נכון והוא סתם עושה את עצמו?

ליעל בהחלט יתכן שאם הייתה לו תאונת דרכים עם חבלה בראש ישנו איבוד משמעותי של הזיכרון. לא הגיוני שהוא התעלם ממך בכוונה אבל הכל יתכן. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת מזה כחמישה חודשים סרוקסט ולוריבן. ואין ספק שחל שיפור במצבי. אך לעיתים בעיקר בנסיעה ברכב בלילה אני חשה דקירות כמו קוצים בחזה, קשה לי לנשום ואני מרגישה כאילו חסר לי אויר. מייד אני נוטלת לוריון וזה משפר את הרגשתי. האם זה נורמלי? מה עליי לעשות?

אם כדורי הרגעה משפרים את המצב מדובר בלחץ ולא חלילה במשהו שצריך לדאוג בגללו אם זה קורה לך במקום ובשעות מסויימות, מגירויים ספציפיים זה כנראה לחץ את יכול לעבור בדיקות רפואיות בעניין רק ליתר ביטחון ובעיקר תרגישי רגוע יותר כשתדאי ממה בדיוק זה נובע וגם כדי לשלול פיתוח תלות( לא סביר) לתרופה שגם כן יכול לגרום לסימפטומים גופניים

לאור- עפ"י הודעתך אני מניח שכבר עשית את כל הבדיקות הגופניות, הבנת שמדובר בבעיה נפשית, את כבר מטופלת תרופתית כחמישה חודשים, חל שיפור במצבך (הפרעת פאניקה), אך עדיין לא החלמת ולכן עדיין יש התקפים. כמובן שצריך להמשיך בטיפול התרופתי עם שתי התרופות שאת לוקחת עד שתחלימי. אם את נמצאת בטיפול פסיכולוגי אז כדאי להמשיך גם בטיפול כזה.

לאור תודה לדפנה ולדור, אני מצטרף לדבריהם. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני בת 33 ביפולארית. לוקחת בקביעות סרוקסט , ליתיום , ולאחרונה ( שנה אחרונה ) גם בונסרין. אני עובדת בהיי-טק. 8-9 שעות עבודה ביום. הבעיה שלי היא שפעם בכמה ימים אני שוכחת דברים מסוימים , שפוגעים בעבודתי. לפעמים אני לא זוכרת את כל הפעולות שעשיתי יום לפני , או שוכחת בתוך תהליך משהו. כניראה חוסר ריכוז ושכיחה בלתי נשלטים. ניסיתי להתגבר בעזרת כתיבת רשימות , וכד - אבל זה לא עוזר. האם התופעה הזאת היא שכיחה לביפולאריים , או קשורה לתרופות? מה אתה ממליץ לעשות? תודה מראש על תשובתך. שרית

לשרית צריך לקבל הרבה יותר פרטים, האם לאורך החודשים האחרונים יש החמרה במצב? האם התופעה החלה עם התרופות? האם ישנה החמרה או שינויים במצב הנפשי וכך הלאה. אם הכיוון הוא תרופות אז הבונסרין הוא החשוד העיקרי. מצד שני אם אינך ישנה מספיק, אז גם עלולים להיות הפרעות כאלו בריכוז. כך שלצערי התשובה מורכבת.... כל טוב דר' גיורא הידש

לדר הידש מדוע כשבועיים מנטילת הרמרון אין שום שינוי במצבי אני חי במתח משעות הבוקר עד השינה החרדה השתלטה על חיי בעוצמה נוראית המתח מורגש בבטן ובאזור החזה שלא לדבר על עליית הלחץ הדם שלי הלוריון והקלונקס לא עוזרים אני מודע למצבי למחלתי בחוסר אונים צדקתה שאמרתה שהדבר קשור בסיבות משפחתיות תעסוקה אישיותי וכ" אנני יכול ללכת לרופאה כל יום זה עולה לי מספיק כסף כל פגישה המתח הזה פוגע באיכות חיי הסבל ממש איום

היי בקשר לתרופה: אינני רופאה ,אך מנסיון אוכל לאמר את הדברים הבאים: זמן השפעת התרופה היא בין שבועיים לחודש , אפילו חודשיים לכן אין מקום לדאגה אצל מרבית האנשים אין שיפור במצב בשבועיים הראשונים כל אדם ומשך ההסתגלות שלו לתרופה, לא משנה מה כתוב על האריזות אם באמת לא חל שיפור גם לאחר חודש אז בטח יעלו את המינון או יחליפו תרופה

רמרון טוב בעיקר לדיכאון ולא לחרדה אבל צריך לחכות 6 שבועות בדומה לתרופות אחרות. שילוב של בנזודיאזפינים (קלונקס, לוריוון) לא מומלץ עם רמרון בגלל תופעות של עייפות יתר, ירידה בריכוז ופגיעה בעירנות. ניסית אפקסור?

לטל כפי שכתבו קודמי אין ברירה אלא צריך לחכות ולראות את השפעת התרופה. עם הרמרון אפשר לשקול עליה במינון. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש וכולם. רציתי לדעת מהו בדיוק תסביך אדיפוס, איזו הפרעה זו בדיוק, ולמה זה נקרא כך. אנייודעת שמדובר על מישהו ששכב עם אמו, אבל איך זה הפך ל'תסביך'. והאם זה שאני נמשכת לגברים מבוגרים מצביע שיש לי את התסביך הזה? תודה, נועה

הגדרה מ"ויקיפדיה": (http://he.wikipedia.org/wiki/) תסביך אדיפוס הוא השם שניתן על ידי זיגמונד פרויד לתסביך בפסיכואנליזה בו ילד מאוהב באימו ומקנא באביו שנתפס על ידו כמתחרהו. התסביך, כאמור, נקרא על שם אדיפוס, מהמחזה אדיפוס המלך, שנכתב על ידי סופוקלס (ומשתייך למיתולוגיה היוונית). פרויד התייחס לראשונה לאדיפוס בהקשר הפסיכולוגי במכתב שכתב ב-1897 על "כוחו המרתק של אדיפוס המלך"; הוא שאל את הדימוי מהטרגדיה היוונית בכדי להסביר את הנוירוזה אצל הגבר. את המונח "תסביך אדיפוס" טבע לראשונה פרויד במאמרו "סוג מיוחד של בחירת אובייקט שעושה האדם" משנת 1910. פרויד מייחס לכל זכר תשוקה מינית לאם וקנאה רצחנית כלפי האב. פרויד האמין כי חולים רבים לא הצליחו להתגבר על רגשות ילדות רבים שרובנו מצליחים לכבוש; אלה הם האהבה לאם והקנאה לאב. האב הוא המתחרה המיני בפועל או בכוח. כשהתחושות המיניות הילדותיות של הילד כלפי אימו מציפות אותו, על פי פרויד, הילד מפתח שאיפה למות האב, ופנטזיות על "הצלתה" של האם מידי אביו ונטילת מקומו, דבר שמעורר פחד בלב הילד שמא אביו יסרס אותו כנקמה על רצונו לסלקו, במה שקרוי "פחד הסירוס", פחד שגורם לו להשלים עם מקומו של אביו בסופו של דבר ולוותר על אהבתו המינית כלפי אימו. נערים מתגברים בדרך כלל על התסביך על ידי התקת רגשותיהם המיניים לנערות בנות גילם-הוא. לפי פרויד, תחושת הריגוש של הילד מתמקדת באיבר מינו. הורי הילד, לדברי פרויד, אינם מרוצים מתשומת הלב המופרזת של הילד לאברו ומאיימים "לקחת אותו ממנו" אם לא ירפה. התוצאה היא שהילד לומד לנתב ("לעדן",Sublimate) את הליבידו שלו לתחושות פחות מאיימות, כמו חיבתו העמוקה להוריו. הוא מתגבר על אהבתו לאם ועל כעסו על אביו, בכך שהוא מזדהה עם שניהם. בדרך זו זוכה הילד באני העליון שלו, ותשוקותיו מודחקות במשך תקופת החיביון וחוזרות בתקופת ההתבגרות המינית... באופן פשטני, על פי התאוריה של פרויד, ילד הגדל במשפחה חד הורית שחסר בה דמות אב, יהיה לו קשה יותר להשתחרר מאהבתו הילדותית לאימו, ולפתח קשר נורמלי עם בנות זוג. המושג המקביל אשר מתיחס לבת החושקת באביה נקרא: תסביך אלקטרה. ******** הגדרה נוספת וקצרה יותר מאינפומד: http://www.infomed.co.il/glossary/g_4070.htm

יש הבדל בין תסביך אדיפוס למשיכה לגברים מבוגרים משיכה לגברים מבוגרים היא בדרך כלל תוצאה של חסך אבהי תסביך אדיפוס,,הוא מצב בו הילדה( וישנו התביך השני -אלקטרה אצל בנים) נמשכת בגיל מאוד קטן לאביה מדובר בהליך תקין שעובר תסביך אדיפוס= משיכה לאב עצמו ואם לא- אז כנראה שמחצית מאוכלוסיית כדור הארץ לוקה בתסביך הזה. איך נסביר את כל הנשים שמאוהבות בג'ורג' קלוני ועוד? יש לו פשוט מעין מראה מאוד אבהי, מאוד סמכותי כזה.... תסביך אדיפוס קרוי על של המלך אדיפוס ומהלליו ובאחד מהם בעצם מתואר כל הסיבור הידוע על אדיפוס ומה שעשה על להוריו שאותם כתב...סוקרטס אם אינני טועה בקצרה הסיפור הוא כזה: מותלת כללה על משפחה מסויימת או על התינוק עצמו, וכך נאמר להוריו- כשבהן יגדל הוא ישכב עם האם ויהרוג את האב ההורים רוצים למנוע זאת ולכן שולחים את בנן לארץ רחוקה למשפחה אחרת אך כוחו של הגורל מפגיש ביניהם- הבן פוגש בקבוצת אנשים ומאויים על ידם ולכן הורג אותם בלי שידע שבין האנשים הרג את אביו...הוא מגיעה לעיר עליה רובצת קללה- ספינקס ענק מחקה לו בפתח ועליו לענות על שאלה הוא מצליח ומוכתר שם למלך באיזשהו שלב( קראתי את הספר מזמן) הוא שוכב עם אישה ואף מתחתן אימה בלי לדעת שזו אימו כשהוא מגלה מה עשה לאביו ואימו הוא עוקר את עיניו ונודד עד יומו האחרון ואימו נוטלת חייה בידיה וה"מסר" כביכול של הסיפור הוא לא חד משמעי- מצד אחד, יכול להיות ומדובר על חוסר היכולת לברוח מן הגורל ומצד שני אירוניה , דווקא על ידי כך שהוריו ניסו לשנות את הגורל, את הקללה שהוטלה על בנם הם זרקו אותו הישר אל זרועותיו...(של הגורל) ויש עוד ועוד ועוד דינייים אין סופיים על כך

רק הרגע קראתי את מה שכתב ה"מחפש בגוגל" מה שהוא כתב מדוייק יותר באמת כל הכבוד לך! :) מקווה שגם אני עזרתי במשהו דפנה

לדר הידש שלום רב במשך מספר שנים טופלתי בתרופות מהדור החדש עכשיו אני מטופל ברמרון 30 מ"ג שאלתי בעבר הייתי נוטל גם מודאל 200 בבוקר לאחרונה רמת החרדה עלתה אצלי ואני מרגיש את החרדה בעיקר באזור הבטן ואזור החזה האם כדאי ליטול שוב את המודאל בבוקר ביחד עם הרמרון

לטל מודל היא תרופה עדינה וטובה ואין סתירה בינה ובין הרמרון. כל טוב דר' גיורא הידש

התבקשתי לברר בקשר לחשש לבעיות נפשיות אצל מתבגר בן 13 ואני מקווה שתוכלו לעזור לי. כנראה שיומלץ לו לקבל כדור בשם "ארסטדנד" {כך זה נשמע- יתכן שלא זה השם המדוייק} בגלל המחשבות שהוא במצוקה ובגלל הפנטזיות והמחשבות הדימיוניות....... מישהו יודע מה זה הכדור הזה? תופעות לוואי וכו' {אני יודעת שרוב הכדורים לטיפול נפשי מרדימים.... גם זה?} ואם מישהו שמע/מכיר פסיכאטר בשם לאופר???? האם הוא מומלץ???? {דרך אגב, הילד נוטל כרגע ריטלין בגלל adhd... ונאמר שהוא כנראה יצטרך להפסיק עם הריטלין ולהחליפו בכדור הנ"ל} אשמח אם תוכלו לעזור

למיכל לצערי תצטרכי להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים ונוער. כיום מדובר על שתי התמחויות נפרדות, פסיכיאטריה של מבוגרים שזו מומחיותי. ופסיכיאטריה של ילדים ונוער שזו מומחיות שונה לחלוטין. כך שאיני יכול לענות לך. כל טוב דר' גיורא הידש