פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
14/10/2004 | 10:34 | מאת: מוענין!!???

רכשתי לוסטרל דרך קופת חולים הכללית אשר שם מבוצע כ50 אחוז הנחה,עם זאת קופסא 30 כדור [50 מ'ג] עולה 105 שח!!??? מה זה המחיר הגבוה הזה אני צריכה 200 מ'ג ביום ,כך ש120 כדור עלו לי 400 שח וזה לאחר הסיבסוד,למה המחיר גבוה כלכך????

15/10/2004 | 05:50 | מאת: יואב

14/10/2004 | 10:23 | מאת: אנונימית

ד"ר גיורא שלום רב, פניתי כבר עם שאלתי לפני מספר ימים אך לא נעניתי ... אני מנסה את מזלי בשנית... רציתי לקבל ממך חוות דעת לגבי מצבי .. בקיצור ממש : המצב הוא כזה שמאז שילדתי (לא יודעת אם בהכרח זו הסיבה..) לפני שנה + אני מגיבה לדברים בקיצוניות יתר כלומר: הרבה דברים "מקפיצים" אותי, מרגיזים או מעליבים.. אני מוצאת את עצמי בכל פעם "כועסת" על משהו אחר , תמיד יש משהו שמכעיס ... רגישות יתר נוראית הבעיה היותר מפריעה היא שבשעת כעס אני מגיבה נורא ואיום : מדברת לא יפה, טון הדיבור משתנה ממש נוראי, אני מגיעה לעוצמות של תגובה שאח"כ אני מתחרטת על מה שאמרתי או מה שעשיתי/הגבתי כאילו התפרצות של הר געש - באותו רגע של כעס אין לי שליטה על הפה על התגובה והכל יוצא ללא מחסומים ומעצורים.. קשה לי עם זה אני מוצאת את עצמי כל היום כועסת .. קשה לסובבים אותי וזה כבר בלתי נסבל .. רציתי לדעת האם אני זקוקה לפגוש פסיכיאטר או שזה לא בעיה שמופנית לשם אלא מקום הטיפול במקום אחר? אשמח מאוד לקבל סוף סוף תשובה. בברכה, אנונימית.

בהחלט שלפסיכיאטריה יש מה לתרום לשיפור המצב שלך , אם המצב הופך לבילתי ניסבל לך ולסביבה כדאי לפנות לפסיכיאטר לאיבחון וטיפול, חבל לסבול.. כמו כן ללכת לרופא משפחה במקביל או לפני לבדיקות כלליות .

לאנונימית אני זוכר את שאלתך והתשובות שניתנו היו בהחלט טובות ולא היה מקום להוסיף. בכל אופן אם את מבקשת אוסיף ואומר. נכון שאין כאן סכנת חיים ולא אומר שאת חייבת להגיע לפסיכיאטר. עם זאת זה התחום שבו פסיכיאטרים מומחים ועוסקים, בהחלט אפשר לטפל (שיחות או תרופות) ואיכות החיים עשויה להשתפר מאוד. כך שכדאי להגיע לפסיכיאטר ולדון אתו על האבחנה והאפשרויות הטיפוליות. שבת שלום דר' גיורא הידש

14/10/2004 | 10:06 | מאת: סינטיה

אני בת 31 התחלתי לקחת כדור בשם zodorm בלילה בהתחלה היה לי סחרחורות בלילה ובבוקר והיום הוא עושה את הפעולה הפוך הוא פשוט מעיר אותי. בהתייעשות עם הפסיכולוגית שלי היא אמרה פשוט להפסיק ולתת מנוחה של מס' שבועות אבל הבעיה שאני לא מסוגלת לישון ואני יכולה להיות ערה כל הלילה ובבוקר ללכת לעבודה כמו זומביט. ואז אני מרגישה מאוד מותשת ואז המצב חוזר חלילה מה עושים

15/10/2004 | 22:18 | מאת:

לסינטיה לא בדיוק הבנתי מה הבעיה אם את ישנה טוב בלילה וביום את ערה? בכל אופן אם יש משהו שלא הבנתי ונראה לך שהתרופה אינה מתאימה לך, אפשר לעבור לתרופה אחרת שתתן לך שינה טובה בלילה ותהיי ערה ביום. אין צורך לחכות מספר שבועות. שבת שלום דר' גיורא הידש

16/10/2004 | 01:42 | מאת: סינטיה

הידש שלום אני התכוונתי שאני לוקחת את הכדור בלילה, כמו שצריך להיות ואז אני פתאום מתעוררת "לחיים" ואז אני לא ישנה ואז אני זומביט כל היום, גם בעבודה שאני אמורה לקום בשעה 6 בבוקר ואז תופס אותי כאב מיגרנה לכל הבוקר

14/10/2004 | 09:25 | מאת: שואלת

שלום ד"ר, מנסה כבר זמן רב להבין ואינני מצליחה: מדוע מוצרי תינוקות/ילדים כמו בובות פרווה מתוקות, שמיכות צמר מאויירות, בגדים שעליהם ציור של דובי/שפן וכו' גורמים לי לעצבות עד כדי מחנק ורצון לבכות? האם זה קשור לאיזה חסך בילדות שאינני אפילו מודעת אליו? מסוגלת למשל להוציא בגד חמוד של הילד מהארון, להסתכל על הציור החמוד, להתמלא באיזושהיא חמלה ומחשבות שונות על האדם שקנה בגד זה כמתנה ושהוא עבד ועמל והתאמץ כדי להביא לילד שלי את הבגד עם הציור המתוק הזה עליו. או מחשבה על האנשים שעובדים קשה במפעל לייצור הבגדים/השמיכות/הצעצועים האלה והנה עכשיו זה של הילד שלי, ועוד מחשבות כמו לאן זה יתגלגל כשהילד שלי יגדל ולא אוכל להחזיק את זה בבית? ואז כואב לי על כל האנשים שעבדו כדי לקנות את המתנה החמודה וכואב לי על האנשים שעבדו כדי לייצר אותה, ובסוף הכל ילך לפח? למשל, גם לא מסוגלת שצעצועים חמודים יהיו זרוקים על הרצפה מפאת "כבוד" אליהם. בשוטף אני מתפקדת רגיל, אבל יש לי איזה משהו כואב עם כל הדברים החמודים האלה, וזה פשוט כואב לפעמים עד בכי (כמו עכשיו) וסוף סוף רציתי לשאול מדוע. ברור לי שזה איזה סוג של רגישות אבל אני בספק מאד אם זה נורמלי. אני רואה את בעלי לפעמים דורך/זורק כאלה דברים ואני באותם רגעים מתפוצצת. אפילו מסוגלת אח"כ בסתר ללטף את הצעצוע שהושלך. סליחה אם הבהלתי פה מישהו, אבל רוצה להבין מה זו ה"סטיה" הזו?

14/10/2004 | 15:00 | מאת: דורון

בגדים וצעצועים מיד שניה תמיד ימצאו מי שיאמץ אותם ברצון.. במיוחד ממשהוא שדואג להם כמוך..לשמחתינו היום בגדי ילדים הם במחירים זולים ויפים מאוד בזכות היצור ההמוני בסין שהפכה לבית החרושת של העולם, בסופו של דבר כלום לא הולך לאיבוד.. רק משנה מצב צבירה.. הכותנה שצמחה על השיח הפכה לבגד שברבות הימים מצא את עצמו במיזבלה לאחר התבלה נשרף והפך לאפר שממנו שוב יצמחו שיחי כותנה..כך שאין לך מה לדאוג.. הכל מתמחזר (כמעט) .. רק שצריך לשמור על כדור הארץ שימשיך להתמחזר ..

15/10/2004 | 22:21 | מאת:

לשואלת אפשר לענות תשובות הגיוניות, כך דרכו של עולם, או - דווקא טוב שאנשים מתפרנסים ויכולים להאכיל את ילדיהם בכך שאת קונה בגדים כאלו לילד שלך, וכך הלאה. אם מדובר על מחשבה נקודתית בלבד, יתכן שאין בעיה נפשית, עם זאת יתכן שאת מאוד רגישה בתקופה הנוכחית, או בכל זאת מצב הרוח מעט ירוד? אם ההפרעה קשה ומכבידה עליך מדי כדאי לפנות לאבחון וייעוץ. שבת שלום דר' גיורא הידש

14/10/2004 | 07:46 | מאת: ליהי

אני נוטלת סרוקסט (חצי כדור ביום) כשנתיים, רציתי להפסיק בגלל תופעות לואי מרובות (השמנה, עייפות, ירידה בחשק המיני) ע"י כך שלקחתי רבע כדור במשך כשבועיים והרגשתי שהמצב רוח מתחיל להשתנות לי, ולכן חזרתי לקחת חצי כדור. כמובן הכל בתאום עם הרופאה. האם יש כדור שאין לו את תופעות הלואי שציינתי. בנוסף אני חושבת להיכנס להריון האם נטילת התרופה לא מפריעה לכך. אודה על תשובתך.

15/10/2004 | 22:23 | מאת:

לליהי אין בעיה עם הריון. בכל אופן נראה שהירידה הייתה מהירה מדי ואין צורך להתרגש מכך. אני חושב שכדאי לרדת במינון באופן איטי יותר. למשל יום חצי כדור, יום רבע ושוב ביום הבא חצי. אין מה למהר, בסוף תצליחי להפסיק. שבת שלום דר' גיורא הידש

14/10/2004 | 03:05 | מאת: ערן

שלום ד"ר היום הרופא שלי הוסיף לי אדרונקס ללוסטרל שאני לוקח. נטלתי חצי כדור(2 מ"ג) בבוקר+חצי כדור בצוהריים. אני התעוררתי עכשיו כתוצאה מצריבה בשופכה,וכמו כן אני חייב להשתין כל הזמן(כמוית מאד מאד קטנות). זה יעבור? צריך לזה התיחסות מיוחדת? תודה, ערן

15/10/2004 | 22:24 | מאת:

לערן כדאי לעשות בדיקת שתן, איני חושב שצריבה קשורה לכדור ויתכן שמשום מה ישנה דלקת או בעיה אחרת בשתן. בקיצור-קודם כל לעשות בדיקות גופניות. שבת שלום דר' גיורא הידש

13/10/2004 | 23:47 | מאת: גלית

אתה מכיר מקרים כמו שלי שאתה אומר שאני גבולית שקיבלו מה שמגיע להם מביטוח לאומי? אני שואלת כי יודעת שבטח יש לך נסיון עם אנשים שסובלים מדיכאון וחרדה. בטח מקבלים איזשהו אחוזי נכות למצבים כאלו ידוע לך כמה אחוזים מקבלים במצב כמו שלי. תודה

15/10/2004 | 22:25 | מאת:

לגלית מאוד חשוב מה אומרים ומה שקורה בועדה. עם זאת בשנתיים האחרונות הועדות מחמירות יותר מהרגיל. שבת שלום דר' גיורא הידש

13/10/2004 | 22:55 | מאת: צחייי

מהו המינון המייריבי שאפשר להגיע עם הפרוזק והלוסטרל??

15/10/2004 | 22:27 | מאת:

לצחי המינון המקובל של פרוזק למצבים של דיכאון וחרדה הוא 20 מג'. לעתים עולים ל 40 מג' אבל לדעתי אין לכך הצדקה. המינון המקסימלי של לוסטרל הוא 300 מג' ליום. במקרים של OCD נותנים מינונים גבוהים יותר עד 80 מג' פרוזק. שבת שלום דר' גיורא הידש

13/10/2004 | 22:01 | מאת: טל

אחרי כמה זמן משפיע פרימוניל?

13/10/2004 | 22:17 | מאת:

לטל להפרימוניל כמו כל התרופות נוגדות הדיכאון מתחילה להשפיע אחרי כשלושה שבועות. השפעתה מתגברת ועולה עד לארבעה חודשים ואז ישנה התייצבות וההשפעה הטובה נשמרת. כל טוב דר' גיורא הידש

13/10/2004 | 21:28 | מאת: דנה

שלום לד"ר הידש, קיבלתי מרופאת א.א.ג סירופ לשיעול (היסטפד קומפאונד לינקטוס), ועד לפני שבוע לקחתי פלוטין 20 במינון של כדור ליום. כתוב על המרשם שיש בעיה לקחת את הסירופ עם תרופות נגד דיכאון. האם אכן קיימת בעיה מבחינתי להשתמש בסירופ? ושאלה נוספת, תוך כמה זמן אוכל להגיד שאני נקיה לחלוטין מהשפעותיו של הפלוטין? (לקחתי אותו בגלל ocd והוא לא עזר, ובכל זאת אני מבינה שהוא עדיין נמצא אצלי בדם) תודה!

13/10/2004 | 22:19 | מאת:

לדנה אין בעיה ליטול את הסירופ יחד עם הפלוטין. לפלוטין משך חיים ארוך יחסית, אחרי ארבעה שבועות יש בערך כ 5% מהרמה שהייתה בזמן הנטילה. כלומר באופן גס ניתן לומר שאחרי כחודש הכמות שעדיין בדם זניחה. כל טוב דר' גיורא הידש

17/10/2004 | 01:40 | מאת: דנה

תודה על התשובה. יש לי עוד שתי שאלות- -אני מרגישה תחושה קשה מאוד של חוסר שקט גופני ושל מתח גופני. זו אמנם תחושה שמוכרת לי עוד מלפני שלקחתי את הפלוטין, וגם עכשיו אני בתקופה קצת לחוצה בחיים, מה שבדרך כלל מגביר את זה אצלי, ובכל זאת אני רוצה לשאול אם יכול להיות שזו עדיין תופעת לוואי מהפלוטין(כשהתחלתי לקחת את הפלוטין הרגשתי שהיא גורמת לי לחוסר שקט),או אולי מעין תופעה שנובעת מ"גמילה" מהכדור? - אני מרגישה שעיקר הקושי שלי כרגע הוא עם התחושה הזו של המתח הגופני, ושסה"כ עם הocd אני מסתדרת, וכבר ניסיתי המון תרופות ולא הסתדרתי איתן בגלל תופעות לוואי. אני חושבת על כיוון של תרופות להורדת מתח כמו calmanervin, ואשמח לשמוע את דעתך והמלצותיך בנושא, וגם אם יש לך עוד רעיונות איך פותרים את המתח הזה בלי כדור פסיכיאטרי. תודה רבה,דנה

13/10/2004 | 20:17 | מאת: מירי - תל- אביב

אני נוטלת את התרופה כשנתיים. בחודשים האחרונים אני חשה בהפרעות ריכוז בפעולות יומיומיות שיגרתיות, שמעולם לא חוויתי. אני בת 58 . האם ייתכן כי ללוסטראל יש תרומה לכך? תודה מירי

13/10/2004 | 22:20 | מאת:

למירי לתרופות נוגדות הדיכאון וגם ללוסטרל אין "תופעות לוואי חדשות", כלומר אם הבעיה לא הייתה כשנתיים והופיעה כעת אין לייחס אותה ללוסטרל. כל טוב דר' גיורא הידש

14/10/2004 | 06:49 | מאת: מירי - תל- אביב

לד"ר הירש. מודה לך על תשובתך. האם הבנתי נכון, מתוך המתפרסם אצלכם, שלוסטראל נימנית עם התרופות של הדור החדש ולכן - אינה ממכרת. האם עלי להבין מתוך כך, שניתן ליטול אותה ללא הגבלת זמן? ושוב מודה לך מראש. מירי

13/10/2004 | 17:10 | מאת: אני עצמי ועוד

שלום ד"ר הידש, אני מתכננת להכנס להריון ורציתי לשאוב ממך אנפורמציה לגבי השימוש בתרופות מהלך ההריון. סיפרתי לך בעבר אילו תרופות אני לוקחת אך אחזור על כך: 1 מ"ג ריספרידל 600 מ"ג דפאלפט 50 מ"ג לוסטרל (משתנה לפי עונות השנה...) 50 מק"ג אלטרוקסין (בגלל שימוש בליתיום בעבר) ככשאלתי את הרופא שלי הוא אמר שרק הדפאלפט מהווה בעיה. האם זה נכון? מהם התחליפים שניתן לקחת במהלך הריון? לא הייתי רוצה להפסיק לחלוטין אף אחת מהתרופות כיוון שלקחו לי שנים להגיע למצב שבו אני נמצאת כעת. האם טיגרטול בטוח? (אני לא מגיבה טוב לא ללתיום ולא לטופמקס). אלפי תודות!

13/10/2004 | 19:34 | מאת: דור

כל המייצבים- דפלפט, טגרטול, ליתיום ואחרים אסורים בתקופת ההיריון ואין לקחת אותם בתקופת ההריון בשום שלב ובשום מקרה. ריספרידל נמצא גם כתרופה מייצבת ואף קיבל על כך אישור מה-FDA ולכן הפיתרון הפשוט ביותר הוא להעלות במינון של הריספרידל אחרי ההפסקה של הדפלפט. בריאות שלמה והיריון קל. דור

13/10/2004 | 19:40 | מאת: אני עצמי ועוד

שלום דור, ריספרידל??? ריספרידל מעלה את הפרולקטין לרמות לא הגיוניות מה שמונע בכלל מהתעברות להתרחש, או לחילפוין מקשה על אחזת העובר בחודשים הראשונים

קראתי בפורום על טיפול בחשמל ואני מתלבט עם זה מתאים לי. אני בדכאון (בדרגה קלה יחסית) כבר 15 שנה וזה מלווה בהמון מתח וחרדות. לאחרונה מצבי התדרדר ואני מתנדנד בין יאוש טוטלי וחוסר חשק לקום מהמיטה לבין תפקוד חלקי בלבד. אני ממש עושה את המינימום שצריך וקשה לי לקחת על עצמי מטלות יומיומיות. הרקע לדכאון הוא חוסר יכולת נפשית להתמודד עם בעיה בריאותית ותפקודית. אני כבר בן 39 ועדיין לא התחתנתי בגלל פחד ממחוייבות וחרדות כלליות. תרופות ופסיכולוגים לא עזרו לי אף פעם. אני לא בטוח שטיפול בחשמל מתאים לי כי שמעתי שזה טיפול בחולים המאושפזים במחלקה פסיכאטרית ואני למזלי רחוק מזה למרות שהגעתי למצבים די קיצוניים של יאוש ורצון למות. בסך הכל אני מצליח להסתיר את מצבי ורק אנשים קרובים מאוד שמים לב שמשהו לא בסדר אצלי. רציתי לשאול את המשתתפים בפורום ואת הדוקטור האם חשמל עוזר גם במקרים גבוליים או שהסיכון גדול ולכן מטפלים רק באנשים שאינם מסוגלים לתפקד כלל.

13/10/2004 | 17:13 | מאת: אני עצמי ועוד

ברוך יקר, בתור מי שעברה שתי סדרות של טיפולי חשמל אני אומרת לא לא ולא. אני לא חושבת שהטיפול מתאים לאנשים שעדיין מסוגלים לפחות לשבת מול מחשב ולכתוב. אבד לי הזיכרון ונוצר אצלי מצב שבו אני סובלת מאיפלפסיה "קלה" שהנוירולוגים קושרים אותה בטיפולי החשמל. יש דרכים אחרות! בהצלחה

לברוך שאלה מאוד מאוד דומה נשאלה לפני מספר ימים ויש שם מספר תשובות מפורטות. אנא כנס ל"חיפוש" ואם יהיו לך שאלות נוספות אשמח לעזור. כמובן שאם קוראים נוספים יגיבו, זה מצויין. כל טוב דר' גיורא הידש

13/10/2004 | 15:20 | מאת: זיו

שלום רב. האם אפשר לרסק את הכדור לפני הלקיחה? כמה זמן בערך לוקח עד שהכדורים מתחילים להשפיע? בעייתי העיקרית היא שאינני מצליחה לישון, האם סיפרלקס תעזור? (ללא קשר לכדורי שינה)

13/10/2004 | 22:31 | מאת:

לזיו איני זוכר בעל פה אבל באופן כללי כל כדור שיש בו "חריץ" כלומר מותר לשבור וליטול חצי ממנו מותר גם לרסק. הציפרלקס מתחיל להשפיע אחרי כעשרה ימים שבועיים. הציפרלקס אינו כדור לטפול בבעיות שינה. אם ההפרעות שינה נגרמו מחרדה או מדיכאון אז הציפרלקס יטפל בדיכאון ויהיה שפור גם בשינה. אם הסיבה להפרעות שינה שונה, אז הציפרלקס לא יעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

14/10/2004 | 11:03 | מאת: זיו

תודה רבה על העזרה! (-:

04/02/2005 | 17:25 | מאת: דודי

האם סיפרלקס גורם לירידה בחשק המיני אין אונות ואי יכולת שפיכה?

13/10/2004 | 13:22 | מאת: גלית

יש לי עוד שאלה ששכחתי לשאול אותך מדוע תמיד שאני פונה לרופא בנוגע לפסיכוטרפיה הוא טוען שאני לא צריכה טיפול של שיחות. מדוע הוא עונה לי ככה. תודה אם תוכל לעזור לי

13/10/2004 | 13:24 | מאת: תוהה

למה את לא שואלת את הפסיכיאטר שלך? מאיפה בדיוק דר' הידש אמור לדעת? את סתם רוצה שהוא ינחש? תוהה

13/10/2004 | 13:49 | מאת: דור

טיפול בשיחות נעשה בד"כ ע"י פסיכולוגים. אפשר לפנות לפסיכולוג במקביל למעקב הפסיכיאטרי אם את יכולה להרשות לעצמך מבחינה כלכלית. אין כאן שאלה אובייקטיבית של צריכה או לא צריכה. השאלה היא אם את מרגישה צורך בסוג כזה של טיפול ולכן זה תלוי רק בך ולא בפסיכיאטר.

13/10/2004 | 22:34 | מאת:

לגלית באופן עקרוני יתכנו מספר סיבות. ראשית הפסיכיאטר יכול להעריך שלבעייתך פסיכותרפיה לא תעזור. אפשרות שניה היא שאת לא מתאימה לפסיכותרפיה, כלומר פסיכותרפיה מתאימה לאנשים המסוגלים לבטא את רגשותיהם במילים ולשוחח על כך, אנשים הרחוקים מתחושותיהם הפסיכותרפיה כמעט ואינה עוזרת להם. אפשרות נוספת שקיימת במערכת הציבורית היא העומס במערכת. לעתים קרובות רופאים במערכת הציבורית אומרים שהפסיכותרפיה אינה מתאימה כאשר הם אינם רוצים ואינם יכולים להעמיס על המערכת, ממילא התור ארוך ולכן מנסים לדחות את כל מי שאפשר. כל טוב דר' גיורא הידש

13/10/2004 | 12:55 | מאת: ק.

שלום ד"ר. רציתי לשאול משהו. האם זה בסדר,שכשהלכתי לפסיכיאטר חשתי פחד גדול,כמעט משותקת מפחד,הרגשתי שכל רגע אני עלולה להשתגע לגמריי,תחושה ש"אפול" לתוך השיגעון,{הריי תמיד אני במין הרגשה שאני בקושי מחזיקה את עצמי שפוייה איכשהו} אמרתי את זה לרופא והוא לא ייחס לזה משמעות במיוחד,רק אמר שאני בחרדות. אני לא יודעת בעצם מה בדיוק אני שואלת,רק רציתי לדעת אם זה נורמלי. אני גם רוצה לדעת,אם כשבנאדם מרגיש חרדה ממשהו מסויים,אז החרדה היא לא רק פחד אלא הרגשה שזה ממש קורה?? למשל בעבר עם בעלי,כשהייתי אחרי מקרה האונס וכל מה שקרה שם,הייתי במצב נורא,ממש בטוחה שאיבדתי את כל השפיות,וזה היה כ"כ חזק,שממשית הרגשתי ככה{חוסר שליטה מוחלט} למשל הרגשתי שזהו,אני משתתקת{לא שיתוק פיזי-אלא נפשי} מרוב פחד והלם,ובאמת שכבתי במיטה יומיים בלי לקום,רק בכיתי בהיסטרייה,והרגשתי שאני נלחמת עם עצמי.....רוצה לקום...וכאילו דווקא לא מסוגלת...מין תחושה של חוסר שליטה,שאני כבר לא יכולה להחליט מה לעשות...שהשיגעון משתלט. בעצם השאלה היא,אם כמו כשחשים חרדה מהתקף לב לדוגמה,ואנשים מתארים שיש להם דפיקות לב,או ממש תחושה שזה קורה, אז גם אם אדם חרד להשתגע,או חרד שאין לו שליטה על עצמו{לדבר,לקום וכו....}אז זה הגיוניי שהחרדה גורמת לכך ולתחושה הזו שהיתה לי אז,שאני נלחמת בעצמי,ולא יכולה להחליט מה לעשות,אם רציתי לדבר עם בעלי ולבקש עזרה,אז כאילו בכוונה לא יכולתי וכו...ונכנסתי ללחץ......ותחושה שכאילו,זהו,איבדתי כל שליטה על מחשבותיי תחושותיי,להחליט מה לעשות.האם החרדה החזקה שהייתי בה,הובילה לכך שממש ארגיש שזה קורה לי? אני יודעת שזה נשמע מטורף,זה אומנם היה מזמן,ולאחר הטראומה של האונס,אבל רציתי רק לדעת אם זה נורמלי או לא. תודה,ויום טוב.

13/10/2004 | 22:37 | מאת:

לקארין חרדה היא בעיה אבל היא לא נכנסת לקבוצה של ה"לא נורמליים", בהחלט מדובר על תופעות של חרדה ולכן הפסיכיאטר לא התעניין כל כך בכל הוריאציות של החרדה. החרדה עלולה להופיע במליון תחפושת - אותה הגברת בשינוי אדרת. כך שאפשר להרגע, במושגים שלך - זה נורמלי. כל טוב דר' גיורא הידש

13/10/2004 | 12:54 | מאת: גלית

אני לא כל כך הבנתי את התשובה שלך לגבי אובדן כושר עבודה. אני יודעת שאני נוטלת מרוניל 3 פעמים ביום וקלונקס 3 פעמים ביום לעבוד בחוץ אני לא מסוגלת כי אני מתעייפת מהר. שאלתי היא אם מגיע לי נכות מסוימת על אובדן כושר עבודה. ואם הרופא שלי יכול לתת לי במצב כזה מכתב שאני אגש איתו לביטוח לאומי. כדאי אתה חושב להתאמץ בשביל זה או שאתה מכיר מקרים כמו שלי שלו מקבלים כלום מביטוח לאומי. תודה וסליחה על ההטרדות

13/10/2004 | 22:41 | מאת:

לגלית עד כמה שהבנתי המקרה אצלך הוא גבולי כי הפגיעה קלה יחסית. כך שיתכן שהחלטה של ביטוח לאומי תהיה לטובתך או לא יקבלו את תביעתך. יחד עם זאת את יכולה להגיש תביעה, חוץ מבזבוז הזמן מה יש להפסיד? כל טוב דר' גיורא הידש

13/10/2004 | 12:36 | מאת: מוענין!!???

הפסכיאטר של קופת חולים כללית רשם לי לוסטרל,הבנתי שהתרופה לא מסופסדת,כמה אמור לעלות חבילת הכדורים[יש לציין שהני מטופלת בכ200 מ'ג ליום..]??יש למישהו מושג מה המחיר של ענין זה??

13/10/2004 | 12:44 | מאת: משיבה

לוסטרל מסובסדת לגמרי. תיכנס לאתר של משרד הבריאות יש שם מחירון. עד 15% ממחיר התרופה ללא סיבסוד

13/10/2004 | 13:58 | מאת: דור

לוסטרל לא כלול בסל הבריאות ולכן שיעור ההשתתפות העצמית של המבוטחים בקופות החולים משתנה מקופה לקופה. ככל הידוע לי בכללית 50%. במכבי ומאוחדת- 15%. עפ"י מרשם של פסיכיאטר או נוירולוג בלבד. מחיר מדוייק אפשר לברר טלפונית בבית מרקחת של הקופה או באינטרנט.

13/10/2004 | 14:01 | מאת: לדור

טעות גדולה. אי קונה את הלוסטרל בכללית. מחיר 15% מהמחיר. וככה גם בשאר הקופות. אני יודע שבפעם האחרונה זה על 38 ש"ח.

13/10/2004 | 11:55 | מאת: טינקל

האם יכול להיות שלאחר "התקף" דיכאון+חרדה (או מה שזה לא יהיה, קשה לי להגדיר) יישאר נזק, כלומר מצב בו קשה לחזור לתפקד כמו לפני-כן? זה מפחיד...

13/10/2004 | 22:43 | מאת:

לטינקל יתכן שישארו חרדות, אבל לא ניגרם נזק במובן של פגיעה בלתי הפיכה לטווח הארוך. שום דבר לא התקלקל בצורה שלא ניתן לתקן. כל טוב דר' גיורא הידש

14/10/2004 | 12:17 | מאת: טינקל

לא נכון, שום דבר לא יהיה כמו פעם. עדיף להתאבד.

13/10/2004 | 10:42 | מאת: אור

ידוע הדבר שמדיטציה כשלעצמה (בלי כל ההיבט הפילוספי רוחני של הדתות ) הוא דבר שממש יוכל לעזור לאנשים שסובלים מדכאונות ובעיקר חרדות הרי המדיטציה מלמדת אותך לשלוט על המחשבות וגם אם זה לא להעלים אותם לבן אדם יש יכולת לבחור האם להקשיב להם וזה למעשה הרעיון של הרפיה וכו לצערנו אנשים שסובלים מדברים כגון אלו יודעים שכדורים זה לא תמיד הפתרון בגלל המורכבות של הצלחת הכדורים אך דרך המדיטציה הכוונה הרעיון ללמד את המח דרך שיטות כגון הקשבה לנשימה שאחרי זמן של אימונים החמשבה של הבן אדם מתמקדת על דבר אחד והוא מצליח להתנקות מדברים אחרים ולהחזיר לעצמו את מחשבתו לבעלותו דעתי היא שכשיש מצב של חרדה או דיכאון שחס וחלילה לא יהיה לאף אחד(שיהיה על המחבלים) זה מצב שבו התודעה של הבן אדם לא בבעלותו וגם אם ינסה להרחיק את המחשבה לא יצליח שאלתי היא מה דעתכם האם מישהו שמתעסק עם מדיטציה(בצורה רצינית) וסבל מהבעיה יכול להגיד האם זה עוזר או לפחות מקל ומה דעתם של אנשי המקצוע בנושא ועוד שאלה קטנה מה התהליך שקורה במוח בזמן לקיחת התרופה נגיד סרוקסאט פרוזק וכו שהם פחות הוא יותר אותו הדבר מה התהליך שגורם למח לקבל סוג כדור אחד על אחר תודה ודרישת שלום ובראיות לכל עם ישראל ובמיוחד לפורם זה

14/10/2004 | 23:36 | מאת: חשופית

מדיטציה היא תרגול חשוב ועוזר מאד נגד חרדה ודכאון! מתוך נסיון אומר לך, שכשאני מתרגלת מדיטציה באופן יומיומי, אני מרגישה הרבה יותר רגועה, יותר שלמה עם עצמי, חיונית ואופטימית. ברור לי שהמדיטציה עושה לסרוטונין במוח מה שהכדורים עושים, רק ההבדל שהיא באה מבפנים. החוכמה להתמיד ולהתבונן מבלי לשפוט, מבלי לנסות ולשלוט במחשבה או רגש. פשוט להתבונן בכל מה שמתרחש פנימה, בחיבה אך באי שיפוט. וברגע שאפשר לעזוב גם את "המתבונן" ולהיות בתוך השקט שנוצר. השקט הזה הוא ברכה. הוא יעותר מכל הכדורים גם יחד.

28/10/2004 | 14:19 | מאת: יובל

מה דעתך על הכתוב ב 27/10/04 שעה 15:14

13/10/2004 | 08:08 | מאת: אביק

האם קיימת אפשרות עם תוצאות חיוביות לטיפול באמצעות היפנוזה בתופאות של חרדה מאישיות ספציפית והאם ניתן להתגבר על התופעה באמצעות היפנוזה

13/10/2004 | 22:48 | מאת:

לאביק היפנוזה טובה מאוד לבעיות ממוקדות ולחרדות. עם זאת לפני שאתה מחליט על סוג הטיפול כדאי לשמוע מה האבחנה המדוייקת אצלך. כל טוב דר' גיורא הידש

13/10/2004 | 06:11 | מאת: עדן10

אני נוטלת סרוקסאט אחד ביום כבר 6 שנים רציתי לדעת אם השפעתו פוחתת עם השנים ואם יש כדור חדש מהדור החדש?ומה הנזק לטווח הארוך אם קיים בלקיחת סרוקסט.אני יודעת ששמנתי המון מאז התחלתי לקחת את הסרוקסאט,וחיי המין שלי הם לא משהו....ומה הדרך להפסיק את נטילת הכדור אומנם בהדרגה לאחר 6 שנים של שימוש בו..אשמח אם תענו לי על זה...עדן

13/10/2004 | 13:28 | מאת: דור

סרוקסט (פארוקסטין) היא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה הנפוצה ביותר בארץ ובחלק ממדינות אירופה. המינון היומי הוא 20-50 מ"ג ליום. קיימת טענה שהיעילות יורדת במשך השנים אך לא נערך על כך מחקר סיסטמתי. אין בספרות הוכחות לנזקים בשימוש ארוך טווח. יש טענה לעליה בשכיחות סרטן השד אצל נשים אך לא הוכח קשר ישיר לעניין. כדי לתת תשובה נחרצת על השפעות בשימוש ארוך טווח התרופה צריכה להיות יותר "וותיקה" ממה שהיא כיום. כאשר רוצים להפסיק מפחיתים כל חודש רבע/חצי כדור תוך ניטור של רופא פסיכיאטר כדי לוודא שהדיכאון או החרדה לא חוזרים.

לעדן בנוסף, כנראה שהסרוקסט גורם לעליה במשקל וגם פוגע ביחסי המין. הסרוקסט נמצא בשמוש בשנת 94. כל טוב דר' גיורא הידש

13/10/2004 | 02:49 | מאת: מלי

אני מטופלת אצל פסיכיאטר זה מספר שנים וממשיכה לסבול פחות או יותר מאותם סימפטומים. אם כי במידה פחותה מעט. הייתי רוצה להתיעץ עם עוד פסיכיאטר על מנת לשמוע עוד חות דעת. האם אתה מקבל באופן פרטי מטופלים? אם כן - היכן אתה מקבל? מה העלות לפגישה? מה מספר טלפון לפנות אליך? אם לא, האם יש פסיכיאטר אחר שאתה מכיר באזור הצפון, והוא מומחה וידוע לך שיש לו הצלחות, שיוכל לקבל אותי? פשוט, ממחשבה מעמיקה אולי כדאי להחליף פסיכיאטר. אני אשמע עוד חוות דעת ולפי זה אחליט? מחכה לשמוע את דעתך בנידון. מלי

13/10/2004 | 02:51 | מאת: משיב

אני יכול לתת לך המלצות אבל מי זה הפסיכיאטר שלך כיום?

13/10/2004 | 02:55 | מאת: מלי

למשיב, תודה על הענות. אינני מעונינת לכתוב מי הפסיכיאטר בפורם זה מטעמים מובנים. אשמח לקבל המלצה, אבל על סמך מה יש לך המלצות: נסיון אישי, ידע סתם או שאתה מקצועי? מחכה לתגובה מלי

13/10/2004 | 02:43 | מאת: מלי

אני סובלת ממכלול של דברים: טורדנות כפיתית, מצבי רוח, דיסוציאציה. עד עכשו טופלתי בתרופות שונות: פרוזק, ריספרדל, רידאזין ולוסטראל. בגלל שהמחשבות מנתקות אותי מן המציאות לעתים קרובות, הרופא שאני מטפלת אצלו החליף לי את הכדור. במקום רידאזין אני אקח מהיום כדור של סוליאן 200 מ"ג. וגם שני כדורי לוסטראל. כרגע הרופא של בחו"ל. מה הטיפול הרפואי של התרופה? (למשל ריספרדאל הוא בשביל סכיזופרניה) מה התופעות לואי שלה? ממה צריך להיזהר כשלוקחים אותה? האם יש לה השפעה בנושא של יחסי מין? האם יש לה השפעה על מתח או הרפיה של השרירים? חשוב לי מאוד תשובות כמה שיותר מדויקות. תודה רבה לך מראש! מלי

13/10/2004 | 02:47 | מאת: משיב

סוליאן מיועדת לטיפול בסכיזופרניה. לא קיבלה אישור FDA בארה"ב ולכן היא יותר זולה מתרופות אחרות מאותה קבוצה.

13/10/2004 | 02:52 | מאת: מלי

למשיב, תודה רבה על המידע. היכן אני יכולה למצוא באינטרנט פרוט יותר על התרופה? אם ידוע לך. האם הסוליאן זה בערך כמו רידאזין? (אם אתה מכיר את הכדור הזה) תודה רבה ולילה טוב מלי

29/10/2004 | 13:50 | מאת: גלי

אני מטופלת בסוליאן כנגד הפרעות של דיכון וחרדה האם יש ממצאים המעידים כי היא עוזרת גם לבעיות כאלו

13/10/2004 | 00:33 | מאת: הסובל קשות מ-OCD

אינני יודע מה הסיבה שבעקבותה החליט הרופא שלי לתת לי גאודון. אולי לך יש תשובה לכך? האם הרופא שלי מסתיר ממני מידע כלפי, מדוע הוא לא אמר לי את הסיבה לנטילת הגאודון? אין באפשרותי לחצות את הגאודון לשתיים משום שמדובר בקפסולה ולא בכדור רגיל. לא ענית לי על שאלתי, האם נטילת הגאודון בערב לפני השינה תגרום לעייפות גם בבוקר למחרת או לא? אשמח לקבל ממך תשובה תודה מראש

בהחלט ניתן ליטול את הגאודון בערב ואז תרגיש טוב בבוקר. כדאי לשאול את הרופא שישתף אותך בקבלת ההחלטות שלו. כל טוב דר' גיורא הידש

12/10/2004 | 23:51 | מאת: מגי

האם ניתקלת בתופעה שפנו אליך נשים שיש להם התקן מירנה והם סובלות מחרדה ודיכאון ? האם התקן מירנה יש לו תופעות לוואי של מצבי רוח?

למגי לא שמעתי על קשר בין שני הדברים. אין גם הרבה הגיון בכך כיוון שההתקן הוא למעשה בחלל עם קשר אל מחוץ לגוף ואין לו השפעה הורמונלית על הגוף. כל טוב דר' גיורא הידש

13/10/2004 | 10:34 | מאת: גם אצלי

לא בהכרח נכון, עד כמה שידוע לי להתקן זה יש תוספת הורמונלית.... ואם לחשוב על כך גם לי יש התקן כזה וגם לי יש התקפי חרדה ודיכאון (בטיפול תרופתי)

כן, אבל ההורמונים לא נכנסים למחזור הדם, הם פועלים על רירית הרחם מבחוץ. כך שאיני רואה אפשרות שהם יגיעו וישפיעו על המוח. כל טוב דר' גיורא הידש

12/10/2004 | 23:07 | מאת: גלית

יש לי שאלה בקשר לאובדן כושר השתכרות בזמן שאני בדיכאון וחרדה בתקופות הולכות וחוזרות האם מגיע לי משהו מהמדינה כי אני לא יכולה לעבוד עם צריכת תרופות באופן קבוע? האם יש לך תשובה לשאלתי בנוגע לכך

13/10/2004 | 00:56 | מאת:

לגלית החוקים הם כמו לגבי כל מחלה. במקרה של ימי חופש פונים לרופא תעסוקה דרך רופא השפחה, במקרה של נכות קבועה תביעה לביטוח הלאומי. אם יש לך ביטוח פרטי אפשר לתבוע את חברת הביטוח כמו על כל מחלה גופנית. כל טוב דר' גיורא הידש

12/10/2004 | 22:09 | מאת: רים

ד"ר הידש שלום רב, מאוד מעודד שיש מי שמקשיב ומעודד מעל גלי האתר - יאמר לזכותך! מתשובתך הבנתי כי הפרעות אישיות מופיעות בגיל ההתבגרות, לשימחתי הרבה בשנים אלו הייתי בשיא האושר על אף שחוותי אכזבות וכשלונות ככולם. הכיצד קורה שכיום בסוף שנות העשרים לחיי אני מוצאת את עצמי עם הפרעה/מחלה נפשית שאיפיוניה מאוד דומים להפרעת אישיות ("מורידה מסך" כאשר קורה דבר נורא כאילו לא לי קרה הדבר, המציאות עוברת לידי, בזמן שיחה אני חשה שהדברים שיוצאים מפי לא שיכיים לי ואולי אני אינני אני? - חוסר תקשורת טוטאלי עם בני אדם וקריאת תיגר על כל דבר קטן...והינה, עכשיו אני משתגעת!) בנוסף לאלו מופיעים בהחלט הסימנים של הדכאון חוסר אנרגיות משווע, ייאוש ומחשבה שכך אשאר לעולם. האם דברי אלו כולם עולים בקנה אחד זה עם מאפיניו של זה ? בנוסף הייתי מעונינת שתפנה אותי לרופאים מומחים בתחום. (אגב טופלתי אצל פסיכולוגית שנתיים וחצי ללא הועיל) אודה על תשובתך

13/10/2004 | 00:58 | מאת:

לרים כל התופעות ה"מוזרות" שתיארת עלולות להיות תופעות של חרדה בלבד. כאמור, אם היית בסדר בגיל ההתבגרות אין מדובר בהפרעה מקבוצת הפרעות האישיות. לצערי צריך ללמוד ולצבור ניסיון כדי לאבחן.... לעתים מאוד פשוט לאבחן ולעתים הדברים מורכבים. ככלל איני ממליץ על רופאים מסויימים. כל טוב דר' גיורא הידש

12/10/2004 | 22:02 | מאת: 1

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2989062,00.html

כל הכבוד, תנסו בשיטה של חבר מביא חבר. אין לי מילים להסביר עד כמה הפעילות הזו חשובה. הידש

12/10/2004 | 22:02 | מאת: אסף

מה אפשר לספר לי על לוסטרל?

12/10/2004 | 22:04 | מאת: דנה

היי אסף. הפורום מלא בשאלות על לוסטרל ובהמון תשובות של דר' הידש ושל קוראים שיש להם ניסיון עם התרופה. תיכנס ל'חיפוש בפורום זה', למעלה בצד שמאל, ותקרא. דנה

12/10/2004 | 20:52 | מאת: אהרון

ד"ר הירש שלום , ציינת שהאדרונקס אינה משפיעה על סרוטונין (בניגוד למשפחת SSRR) - מתי מחליטים להתמקד בסרוטונין ומתי באדרנלין ?? במה תלויה הצלחת הטיפול. האם יש תרופה שמשלבת בין סרטונין ובאדרנלין ? בברכה , אהרן

13/10/2004 | 00:17 | מאת:

לאהרון מהבחינה ההיסטורית התרופות שפועלות על הנוראדרנלין כמו אדרונקס היו הראשונות נוגדות דיכאון ובכל הספרים ציינו את יעילותן( maoi) עם זאת היו להן תופעות לוואי קשות ולכן השתמשו בהן פחות. עם כניסת האדרונקס והמובמיד הפועלות על הנוראדרנלין ללא תופעות הלוואי הקשות הקבוצה הזו חזרה לתמונה, בדרך כלל משתמשים באדרונקס בדיכאון עם אפטיות וירידה באנרגיות. בגלל הפופולריות הרבה של התרופות הפועלות על הסרוטונין השימוש בהן מועט יחסית, וגם המחקרים מועטים מדי. אין לכך הצדקה מדעית מלאה. תרופות משולבות הן האפקסור ואקיסל. האפקסור הוכיח את עצמו כיעיל יותר מהתרופות הפועלות על הסרוטונין בלבד והוא יעיל גם נגד חרדה. אצל רופאים רבים זו תרופת הבחירה לטיפול בדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

12/10/2004 | 20:13 | מאת: צין צין

לד"ר הידש שלום רציתי להגיד תודה על התשובות עוזרות לי מאוד כפי שכבר כתבתי אני סובלת ממניאה דיפרסיה ומקבלת למיקטל סרוקול ורסיטל השתמשתי בגלולות נגד הריון מספר רב של שנים וזה אף פעם לא השפיע אלי לרעה כאשר התאשפזתי בבית חולים הדבר ראשון שהם עשו היה להוריד לי את הגלולות בטענה שזה אחד הסיבות לדיכאון מעז עברו כמעת חצי שנה אני נשואה מזה מספר שנים והחשש שלי הוא מהריון לההריון לא רצוי כך שחזרה לגלולות מאוד משמעותית בשבילי האים זה נכון שגלולות עלולות להחמיר את הדיכאון? באיזה סוגי גלולות מותר לי להישתמש המון טודה מראש

13/10/2004 | 00:20 | מאת:

לצין צין לדעתי מייחסים חשיבות רבה מדי לגלולות, אומנם יש להן השפעה אולם היא מועטה. בכל אופן אם יש לכם ילדים בכל מקרה כדאי לחשוב על התקן תוך רחמי. אם האפשרות של התקן אינה מעשית אני חושב שעדיף להשתמש בגלולות מאשר להסתכן בהריון לא רצוי. הגלולות החדשות מכילות הורמונים במינון נמוך כך שכולן טובות באותה המידה. כל טוב דר' גיורא הידש

12/10/2004 | 19:56 | מאת: גלית

יש לי שאלה מדוע החרדות מופיעות בבוקר יותר מאשר כל שעות היום. האם יש לך תשובה לכך .

13/10/2004 | 00:21 | מאת:

לגלית נדמה לי שכבר עניתי על שאלה זו. בכל אופן בדרך כלל החרדות קשות יותר בערב, בבוקר יש כוחות ואפשר להיות חזקים נגד החרדות ובערב מתעייפים. אני יודע שאצלך זה הפוך. בדרך כל הדיכאון קשה יותר בבוקר וקל יותר בערב. כל טוב דר' גיורא הידש

12/10/2004 | 19:41 | מאת: הסובל קשות מ-OCD

אני נוטל 50 מ"ג פבוקסיל, שקצת עוזר להפחתה במחשבות הטורדניות אבל נדמה לי שהוא מעייף מאוד. הומלץ לי להוסיף גאודון 20 מ"ג כל יום ע"מ לשפר את מצב ה-OCD וע"מ למנוע מאניה כתוצאה מנטילת הפבוקסיל. לקחתי פעם אחת את הכדור גאודון בצהריים ונרדמתי בעקבותיו עד למחרת בבוקר. בעקבות כך החלטתי לא לקחת אותו משום שאינני רוצה לישון כל היום. האם כדאי לנסות לקחת את הגאודון לפני השינה ואזי אוכל לקום בבוקר ללא עייפות מהכדור? בלאו הכי אני מספיק עייף מהפבוקסיל?! תודה מראש

אתה מדווח על מניה מפבוקסיל ולכן יש צורך להשתמש במייצבים- תרופות שהוכיחו את עצמן בייצוב מצבי רוח אצל חולים ביפולריים. לעניין זה יש מחקרים ואישור FDA לגבי ריספרידל, זיפרקסה וסרוקוול אבל עדיין לא על גאודון. אפשרות אחרת הם חלק מנוגדי אפילפסיה שיש להם השפעה מייצבת או ליתיום. אם הפבוקסיל גורם לך לעייפות ניתן להשתמש בתרופה יותר מעוררת כמו פרוזק או לוסטרל [שאגב איננו גורם למניה]. המינון עבור OCD הוא לפחות 3 כדורים ביום. אם החלטת להישאר עם הגאודון אז יש לקחת אותו פעמיים ביום בגלל זמן מחצית חיים הקצר שלו.

שלום, השילוב של תרופה נוגדת פסיכוזה ותרופה נוגדת דיכאון ב OCD הוא מקובל. הבחירה היא בדרך כלל של רספרידל עם סרוקסט או פרוזק. לבחירה שציינת צריכה להיות סיבה מיוחדת שלא ציינת אותה. בכל אופן אפשר לחלק את הגאודון ואז אולי תהיה עייף פחות, או שעם הזמן תוך כמה ימים תהיה הסתגלות לעייפות ותחזור להרגיש רגיל. כל טוב דר' גיורא הידש

14/04/2005 | 20:44 | מאת: חיים

שלום , הייתי מעוניין בבקשה לדעת מהו המינון המקסימלי של תרופת גאודון שניתן לתת לנער בן 16הסובל מסיזוכרפיה.

12/10/2004 | 16:50 | מאת: לינוי

שלום דוקטור ברצוני לדעת אם עקב תסמונת בתר חבלתי ראש יכולה מחלת סיכזופרניה לפרוץ או מחלות נפש אחרות שאינם גנטיות ומה דרכי הטיפול לתסמונת בתר חבלתית ראש האם זו תסמונת קשה מבחינה תפקודית? תודה וברכות על הפורום החשוב

13/10/2004 | 00:09 | מאת:

ללינוי אכן לא מספיקים מדגישים אבל כל הפרעה נפשית עלולה לפרוץ אחרי טראומה או חבלה בראש. כלומר קודם כל הפרעה בתר-חבלתית, אבל גם סכיזופרניה ותמשיך לבד עם הרשימה של ההפרעות הנפשיות. לא בדיוק הבנתי את השאלה השניה. אבל בכל זאת, בחבלת ראש פעמים רבות אין פגיעה בתפקוד ולעתים רחוקות יותר עלולה להיות פגיעה קשה בתפקוד, כלומר ישנה מחלה קלה ולעתים ישנה מחלה קשה, כל אדם הוא שונה, אין כלל בנושא. כל טוב דר' גיורא הידש

12/10/2004 | 15:35 | מאת: תמי

אני כותבת ומעלה שוב את החשיבות הגדולה שיש לאתר שלך ולעבודה שאתה עושה כאן בהתנדבות בשעות הקטנות של הלילה. אני מרגישה שהסובלים מהפרעות פסיכיאטריות צריכים להסתיר את הבעיות שלהם בגלל הסטיגמות הנלוות למחלות האלה. לא צריך להחביא כאב פיזי, צריך להחביא כאב נפשי- כי סבל נפשי מראה שאני "לא נורמלי, משוגע" וכו'. אבל בארצינו הרווייה כל כך הרבה כאב נפשי, אין אדם שאינו סובל בדרך זו או אחרת, והשבוע אם אני לא טועה חל שבוע בריאות הנפש, שלדעתי צריך להעלות למודעות שהבעיות הנפשיות והפיזיות מהן אנו סובלים אינם מראים על נחיתות כלשהי. צריך לתת מקום לכאב, ואז הוא פחות יתבטא בתופעות של אלימות, התאבדויות וסבל. צריך לתת מקום של תמיכה והכלה ולא להרחיק את הכאב מאיתנו. כי כשמרחיקים את הכאב, הוא פורץ, ביתר עוצמה, במקומות אחרים. אני מעריכה כל כך את העבודה שאתה עושה כי אתה נותן לנו מקום לכאוב, בלי להחשף, נותן מילה טובה, ידע מקצועי, וחיוך, בלי שאפילו נדע איך אתה נראה.. וזה אולי לא מקרי שאתה לא שם תמונה כאן, אולי זה משקף את הצניעות שלך, דר' הידש. מאחלת לך ולכל משתתפי הפורום שנה טובה ובריאה, תמי.

13/10/2004 | 00:09 | מאת: דנה ג

חייבת להצטרף לכל מילה!!! :-) לילה טוב, דנה

12/10/2004 | 14:41 | מאת: משה

שלום, לפי דפי ההסבר המצורפים לתרופה אין לשתות קוקה קולה בזמן לקיחת התרופה. האם משהו יכול להסביר יותר דוע אסור ? כמה זמן לפי וכמה זמן אחרי אסור ? איזה עוד מאכלים \ משקאות אסורים ? תודה.

למשה פעם ראשונה שאני שומע על כך??? בכל זאת אנסה לבדוק כל טוב דר' גיורא הידש

12/10/2004 | 12:18 | מאת: אחת ולתמיד

היי, אני עונה למה שכתבתם לי בשירשור מאתמול. ניקי,דבר ראשון אם תסתכלי בכל הודעותיי הקודמות, בהתכתבות עם דור, הדבר העיקרי שרשמתי לו וחזרתי עליו בכל הודעה-זה שאני בהחלט מעריכה אותו ואת עזרתו לי ולאחרים ושתשובותיו מדוייקות והמידע שלו נכון ומועיל. כך שאני לא מבינה מדוע את אומרת "כפויית טובה". הדבר היחיד שקומם אותי,ואני בטוחה שגם אותך היה מקומם, הוא שפתאום במפתיע כששאלתי את ד"ר הידש שאלה{שממש לא הוזכר בה דור} הוא ענה לי בתקיפות,אמר שאני סתומה כמו קיר,ממש תקף אותי שאני שואלת שוב על הקלונקס,ובצורה מאוד פוגעת. יכול להיות שהרגיז אותו שאני שואלת,אבל הוא יכול לשמור את זה לעצמו. ואם היה בודק היה רואה שישנם עוד אנשים ששאלתם בעיקרה ובבסיסה חוזרת על עצמה, ומה לעשות,כשמדובר בחרדה ממשהו מסויים-לעיתים זה כך. אני לא הבנתי למה הוא נטפל דוקא אליי{נכון שאני מתוקה:-) אבל זו לא סיבה להיטפל אלי} ובסה"כ כתבתי לו שאני מאוד מעריכה את תשובותיו,אבל שאין סיבה להשתמש בשפה לא יפה,או לתקוף}. ודור- בוא נסגור את העיניין,אני אומר שוב, אתה בסדר,אין לי שום דבר נגדך,אתה עוזר רבות בתשובותיך,וכשאנשים מחכים לתשובה בדחיפות והד"ר עונה רק בלילה,ובינתיים הם מקבלים ממך מענה,זה טוב ומועיל ויפה מצידך. אבל מדובר פה לא רק במענה בסיסי ומידע{שאתה מעניק היטב} אלא באנשים עם חרדות, עם דיכאון...כל מיני דברים,ואני לא אומרת שאתה צריך לעזור במקרים האלו,אבל גם אין סיבה להתקומם. בקיצור, אפשר לסגור את זה כאי הבנה. עיצבן אותך שאחרי שנתת לי מידע הרבה פעמים-חזרתי ושאלתי על הקלונקס. אני לעומת זאת-שאלתי מתוך פחד וחששות-ולא היית צריך להגיב לכך. בסה"כ תבין דבר1,אתה כנראה פה בפורם מתוך רצון לתת מענה,לספק מידע לשואלים, אני פה כי קשה לי מאוד,והעזרה של הד"ר והאפשרות לקבל מענה לדברים ממש נותן לי תמיכה בתקופה הקשה הזו. אם אני מפוחדת ומנסה לשקם את חיי,ואם אני בוכה ועצובה, ויש לי מעט נחמה מזה שאני יכולה לפנות לפה ולקבל מענה לפחות לשאלות מסויימות,וזה עוזר לי להבין יותר{עד שנכנסתי לפה חשבתי בכלל שרק לי זה קורה,רק אני עוברת את זה} אז אין סיבה להתעצבן על בנאדם שגם ככה קשה לו.זה לא תורם בכלום. רק גורם לי להרגיש לא בנוח ולהירתע מלהיעזר בפורם,ואני יודעת שזו לא המטרה שלך. אם לא הבנת אותי או נפגעת מדבריי -אני מתנצלת.ולא אבוא אליך בטענות יותר. ומעניין אותי אם גם אתה מסוגל להתנצל{יש2 אופציות:-),או שתראה את זה בתור "ניצחון" -ושאני זו שהתנצלתי,או שאתה מספיק גבר בשביל להבין ולאמר שגם אתה מתנצל על שתקפת אותי} בכל מקרה זה בסדר מצידי. any way שיהיה לכם שבוע טוב ונעים. ביי

12/10/2004 | 13:39 | מאת: דור

לקארין אני לא קיללתי אותך ולא קראתי לך סתומה. נכון שבאיזשהו שלב התעצבנתי קצת עליך, התעצבנתי כי אכפת לי ממך, אם לא היה אכפת לי ממך לא הייתי מתעצבן. אם נפגעת אז אני מתנצל ומיצידי אפשר לשכוח ממה שהיה. אתמול היית מאד אמיצה כשהלכת לפסיכיאטר. אנשים עם חרדות הרבה פעמים מפחדים להיפגש עם פסיכיאטר ואת הוכחת שאת מסוגלת להתגבר על החרדה הזאת לפחות. ואולי באותה מידה את יכולה גם להתגבר על חרדות אחרות שמציפות אותך. חבל שהוא לא נתן לך תרופה מסוג SSRI שתוריד לך את החרדה בצורה יותר מאסיבית. טיפול פסיכולוגי איננו חובה ולא מתאים לכל אחד. מדוע פסיכיאטר שתפקידו לתת תרופות לוחץ עליך ללכת לטיפול פסיכולוגי? לא ברור. אני חושב שכל איש מקצוע צריך להתמקד בתחום שלו ולא להתפזר לתחומים אחרים למרות שזה קשור אחד לשני. לדעתי תרופה נוספת היתה מאד עוזרת לך במיוחד כאשר את לא מקבלת שיחות. בכל מקרה בהצלחה בהמשך.

12/10/2004 | 14:01 | מאת: ק.

תודה. :-)

12/10/2004 | 14:13 | מאת: ניקי.

קארין , אני מאוד מעריכה אותך על ההתנצלות , והפסקת הויכוח , תודה לך. אני פשוט מאוד מכבדת את דור , והוא עזר לי רבות , בעיקר כשדוקטור הידש המקסים לא היה. היה נראה לי שנגרם לו עוול ולכן התערבתי. אני שמחה שסוף סוף יהיה סוף לויכוח ... (-: קארין , אני גם עברתי אונס , אומנם מאוד שונה משלך , אבל אונס זה אונס. עברתי את האונס בילדות (3 פעמים ) ע"י קבוצת צעירים. טיפול היה נחוץ לי מאוד , גם בגלל האונס וגם בגלל עשרות בעיות אחרות , אבל דחיתי אותו. הייתי שלוש שנים בדיכאון , עד שאזרתי אומץ ללכת לטיפול , עכשיו אני שלושה חודשים בטיפול וכבר אני מרגישה שיפור. אני ממש מבינה אותך (למרות שאין לי חרדות ) ואני מבינה את הרצון שלך להתמודד לבד עם הדברים , גם אני חשבתי והאמנתי שאני אתמודד לבד. אני ממש לא מזלזלת בך ובכוחות הנפשיים שלך , אבל מניסיון , טיפול יכול להשפיע. כל פעם אחרי ובזמן טיפול פסיכולוגי , הכל מתמוטט סביבי , זה כל כך קשה , אבל אני יודעת שבסוף אני אצא מזה חזקה הרבה יותר. אני מאוד מקווה שתלכי לטיפול פסיכולוגי , למדתי לחבב אותך משאלותיך ,(ואף פעם לא הייתה לי בעיה עם מספר הפעמים ששאלת ...) את ללא ספק אנטלגנטית וחכמה . ואני באמת רוצה שיהיה לך טוב. את יכולה רק לנסות פגישה או שתיים ולראות אך זה הולך , אם תרצי תמשיכי. בכל מקרה מה שתחליטי , שיהיה לך בהצלחה. ותשאלי כמה שבא לך מתי שבא לך ואיך שבא לך . (-: ניקי

13/10/2004 | 12:28 | מאת: ק.

תודה ניקי. אני מבינה שאת יודעת את הקושי{למרות שהאונס הוא רק חלק ממה שעברתי} את בוודאי יודעת כמה זה גורם {האונס} להרגיש קטנה ומפוחדת,וכמה החוסר אונים הזה מפחיד,וקשה להשתחרר מהתחושה הזו. אני חושבת שבכל מקרה ובכל צורה אונס הוא דבר שמותיר צלקות,וקשה לחזור להיות אותו אדם לאחר מכן. אני מקווה שתרגישי גם רק טוב ב"ה. שיהיה לך יום טוב:-)

12/10/2004 | 11:27 | מאת: רויטל

יש לי בעייה אני בן אדם שנלחץ מכל שטות ומתעצבנת כמעט מכל דבר, זה מפריע לאורך חיי והייתי רוצה לטפל בזה לצערי אין לי כסף לפסיכיאטר ואני לא יכולה לפנות דרך קופת החולים מסיבה אישית ואני חייבת מרשם לתרופה שתעזור לי האם יש תרופה שאפשר להשיגה באופן פרטי??? בלי צורך ללכת לפסיכיאטר, אנא עיזרו לי בברכה, רויטל

12/10/2004 | 14:19 | מאת: דורון

את יכולה לקנות רק תרופות ללא מרשם, כגון רגיעון, לתרופות מרשם חייבים מרשם!! ז"א ללכת לרופא שיעשה איבחון ובמידת הצורך יתן טיפול.

12/10/2004 | 23:55 | מאת:

לרויטל אפשר לפנות לרופא המשפחה אבל גם אז הדברים נכתבים בתיק הרפואי. כל טוב דר' גיורא הידש

12/10/2004 | 11:22 | מאת: רון

האם יש הבדל משמעותי בין הכדורים האלה?

12/10/2004 | 14:01 | מאת: דורון

אין הבדל גדול כולם מאותה משפחה SSRI. מצרף קישור מאינדקס תרופות ב אינפו-מד סרוקסט: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=202 פלוטין= פרוזק: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=210 צפרמיל=רסיטל: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=293

13/10/2004 | 00:02 | מאת:

לרון אתה צודק בשאלתך, כל התרופות הללו פועלות במנגנון זהה על הסרוטונין אבל הן מולקולות שונות. לכן המשותף ביניהן הרבה יותר גדול מההבדלים. עם זאת ישנם אנשים אשר מגיבים טוב לתרופה אחת ומגיבים לא טוב לתרופה אחרת, ולכן מדובר על התאמה אישית שהיא הרבה יותר חשובה מאשר ההבדלים התיאורטיים בין התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

12/10/2004 | 01:15 | מאת: דנה 2

האם האפקסור גורם לעליה במשקל ולעייפות כמו הסרוקסט? האם הוא יעיל גם לחרדותאני פשוט שוקלת להחליף את הסרוקסט...

12/10/2004 | 23:28 | מאת:

לדנה האפקסור ובעיקר האפקסור XR יעיל מאוד נגד חרדות. באופן עקרוני גם לו יש את תופעת הלוואי של עליה במשקל אולם בשכיחות נמוכה יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

12/10/2004 | 00:31 | מאת: גל

לד"ר הידש שלום, כמה זמן לאחר הפסקת הפרפנאן נישארת רמתו בדם? נניח רק נניח שאני מפסיקה באופן פתאומי טיפול של שנה כמה זמן תישמר רמת הפרפנאן בדם? כמו ביום ההפסקה? ונניח ורק נניח, שאני מפסיקה באופן פתאומי טיפול של חודשיים, כמה זמן תישמר רמת הפרפנאן בדם? כמו ביום ההפסקה? (קצת מצחיק אבל חשוב)

12/10/2004 | 23:30 | מאת:

לגל אחרי שישה ימים רמת הפרפנן בדם זניחה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בן 37 וסובל מילדותי מרגשי נחיתות חזקים ונטיות דכאוניות. במקביל אני סובל מחרדות ומתחים באופן קבוע כבר 15 שנה. שום טיפול תרופתי ופסיכותרפי לא עזר לי. לאחרונה מצבי התדרדר עד כדי חוסר חשק לחיות וללא יכולת לתפקד. מעבר לנטיה הטיבעית שלי לדכאון אני יודע שמצבי הנפשי מושפע מבעיות בריאותיות מהן אני סובל ואיתן קשה לי להתמודד וכן על רקע רגשי. בימים האחרונים חזרתי קצת לשיגרה ומצבי השתפר. אני עובד ועצמאי במקצועי. רציתי לשאול - א: האם טיפול בחשמל מיועד גם לאנשים מתפקדים ומנהלים לכאורה את חייהם כאחד האדם או רק כפתרון אחרון "למקרים אבודים", או במילים אחרות - מהם הקריטריונים לטיפול בחשמל. ב: האם מישהו עם נטיה דכאונית מילדות יכול בכלל להרפא ממנה ע"י חשמל. ג: שאלה בעיקר לגולשים - מה התופעות הכי קיצוניות שנתקלתם בעקבות טיפול בחשמל. האם הטיפול עזר לכם ולאיזה פרק זמן. מה היה מצבכם התיפקודי לפני הטיפול ומדוע הוחלט לבצע בכם טיפול בנזעי חשמל אודה לכל מי שיכול לתרום מחלקו ולעזור לי בלבטים שתרגישו טוב. מאיר

היי מאיר לבקשתך פרוט עם כל הלב בת אחי שהיא כיום בת 41 עברה לפני שנתיים טיפול בחשמל בעיקבות דיכאון חריף וניסיון התאבדות ו לכן התאשפזה והם עזרו לה מאד. לפני שקרה לה המשבר היתה נשואה עם שתי ילדים והכל היה לכאורה בסדר בחורה אינטלגנטית ושמחה. לאחרשתרופות וטיפולים לא עזרו ,והיא לא יצאה מהמשבר אלא התדרדרה עוד יותר.החליטו על הטיפול בחשמל,ומאז היא אדם אחר-כלומר חזרה לעצמה התחתנה בשנית ילדה שתי ילדים וממש טוב לה. לשכן שלי קרה גם משהו דומה הוא היה בגיל 13 כניכנס למשבר עמוק לא עזרו כל בתי החולים בארץ וכל התרופות שישנם במשך שבע שנים.עד שיום אחד החיט להפסיק בבת אחת את הכדורים (שכידוע זה אסור).וניכנס למצב פסיכוטי,כמובן שניכנס לאישפוז ובמשך חודשים לא התרפא עד שהחיטו על טיפול חשמל שנימשך תקופה-והוא היום בן 30 אדם חדש לגמרי .התופעות של פגיעה קלה ביותר בזיכרון לטווח קצר נעלמות וכיום ההפך זיכרונו מתחדד. תצליח תאמין ותקווה שלאחר החשמל אתה תהיה בטח אדם אחר עם איכות חיים טובה ושמחה יותר.:)

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/410/xFT/324944/xFP/325098 מצרף קישור לשירשור בנושא נזעי חשמל

בשמחה אני כותבת תגובה זו ובתקווה כי אוכל לעודד במעט. בימים אלו דודי סיים סדרה של טיפול בחשמל עקב דיכאון פסיכוטי. ברגע שהנושא עלה כאופציה לטיפול אשתו והמשפחה נרתעה וסרבה. לאחר חשיבה מחודשת והתיעצות עם טובי המומחים החליטה האשה לשכנע את דודי, שסרב בכל תוקף ללא הסכמה והצליחה. בזכות החלטה זו, דודי היום מחייך ונטול כל פסיכוזה. גם אפקט הכדורים יעיל יותר לאחר טיפול בחשמל. אני לא מגזימה אך זה ממש נס!! אם רופאים העלו בפניך את האפשרות, לך על זה!! להזיק זה לא יזיק. הרתיעה מן הטיפול היא סטיגמטית לחלוטין!! זה לא כמו בסרטים!! הסיכון היחיד, ולכן דורשים חתימה הוא ההרדמה הכללית, שאל לנו לשכוח כי כך ניתוח הכי קטן דורש הרדמה. ובטיפול מורדמים למשך 15 דק' לכל היותר. לך על זה, זה טיפול ממש "מדליק" (:

בשמחה אני כותבת תגובה זו ובתקווה כי אוכל לעודד במעט. בימים אלו דודי סיים סדרה של טיפול בחשמל עקב דיכאון פסיכוטי. ברגע שהנושא עלה כאופציה לטיפול אשתו והמשפחה נרתעה וסרבה. לאחר חשיבה מחודשת והתיעצות עם טובי המומחים החליטה האשה לשכנע את דודי, שסרב בכל תוקף ללא הסכמה והצליחה. בזכות החלטה זו, דודי היום מחייך ונטול כל פסיכוזה. גם אפקט הכדורים יעיל יותר לאחר טיפול בחשמל. אני לא מגזימה אך זה ממש נס!! אם רופאים העלו בפניך את האפשרות, לך על זה!! להזיק זה לא יזיק. הרתיעה מן הטיפול היא סטיגמטית לחלוטין!! זה לא כמו בסרטים!! הסיכון היחיד, ולכן דורשים חתימה הוא ההרדמה הכללית, שאל לנו לשכוח כי כך ניתוח הכי קטן דורש הרדמה. ובטיפול מורדמים למשך 15 דק' לכל היותר. לך על זה, זה טיפול ממש "מדליק" (:

בשמחה אני כותבת תגובה זו ובתקווה כי אוכל לעודד במעט. בימים אלו דודי סיים סדרה של טיפול בחשמל עקב דיכאון פסיכוטי. ברגע שהנושא עלה כאופציה לטיפול אשתו והמשפחה נרתעה וסרבה. לאחר חשיבה מחודשת והתיעצות עם טובי המומחים החליטה האשה לשכנע את דודי, שסרב בכל תוקף ללא הסכמה והצליחה. בזכות החלטה זו, דודי היום מחייך ונטול כל פסיכוזה. גם אפקט הכדורים יעיל יותר לאחר טיפול בחשמל. אני לא מגזימה אך זה ממש נס!! אם רופאים העלו בפניך את האפשרות, לך על זה!! להזיק זה לא יזיק. הרתיעה מן הטיפול היא סטיגמטית לחלוטין!! זה לא כמו בסרטים!! הסיכון היחיד, ולכן דורשים חתימה הוא ההרדמה הכללית, שאל לנו לשכוח כי כך ניתוח הכי קטן דורש הרדמה. ובטיפול מורדמים למשך 15 דק' לכל היותר. לך על זה, זה טיפול ממש "מדליק" (:

למאיר הטיפול בנזעי חשמל הוא טוב ויעיל אבל בגלל הסטיגמה הקשורה אליו משתדלים לטפל רק במצבים חמורים או כאלו שלא הגיבו לטיפול תרופתי. אני שמח שקיבלת תגובות מעודדות. על פניו יתכן שהטיפול בנזעי חשמל עשוי לעזור לך אבל בהחלט כדאי להתייעץ קודם. בנוסף, הייתי ממליץ לשקול לפני הטיפול בחשמל טיפול בשדה מגנטי שהוא טיפול המנסה להחליף את הטיפול החשמלי. מבצעים את הטיפול המגנטי בעיקר בתל-השומר וברמב"ם. כל טוב דר' גיורא הידש

11/10/2004 | 23:53 | מאת: שני

שלום לך, האם יכול להיות שבעיית פעילות יתר בבלוטת התריס היא תוצאה של לקיחת קלונקס וקסאנקס לאורך שנים? אני נמצאת כרגע בפעילות יתר אין חשש להמשיך טיפול בקלונקס קסאנס וואבן בנוסף לדראלין? האם מצב חרדתי מביא לפעילות יתר או לתת פעילות? תודה על תשומת הלב

12/10/2004 | 23:36 | מאת:

לשני חרדה אינה משפיעה על בלוטת התריס ובהחלט לא גרמה לבעיה בבלוטה. לעתים פעילות יתר של בלוטת התריס גורמת לחרדות, זה כן. כל טוב דר' גיורא הידש

11/10/2004 | 23:38 | מאת: רונית

שלום לד"ר ולחברי הפורום, בשל דיכאון בינוני וחרדות כלליות ניתן לי 2 כדורי פלוטין 1 בוקר והשני בלילה,לאחר 3 חודשים בשל העובדה שהפלוטין לא "החזיק" מספיק החליף לי הרופא לציפרמיל 20 מ"ג. מאז 3 ימים מצבי נהיה פחות טוב ואני מרגישה כי חזרתי מספר חודשים אחורה כלומר מצב רוח פחות טוב , בכי ,ושינה פחות איכותית,ובכלל פחות שקט וויותר מתח ,בלי שום קשר יש לי מפעם לפעם סחרחורות סבילות,הרופא אמר לי כי הסחרחורות יתכנו בשל החלפת התרופה. שאלותיי תוך כמה זמן יפסקו הסחרחורות שיש לי מספר פעמים ביום, ומה לעשות אם כל ההחלפה של התרופות כי כעת במקום התקדמות יש לי נסיגה. תודה ולילה טוב רונית

12/10/2004 | 23:37 | מאת:

לרונית אכן יתכן שבזמן ההחלפה ישנה התעצמות של החרדה ומצב הרוח הלא טוב. אין ברירה וצריך לחכות עד כשבועיים להתייצבות ואז אפשר לעשות הערכת מצב ראשונית. בהצלחה דר' גיורא הידש

11/10/2004 | 21:11 | מאת: טליה

אובחנתי כ-דקומפנסדיה בכיוון הפסיכוטי אם אתה יכול להסביר לי מעט מה זה

12/10/2004 | 23:22 | מאת:

לטליה אין אבחנה פורמלית כזו אבל אני יכול לשער מה הכוונה. מדובר על התחלה של סמנים של מצב פסיכוטי בגלל יציאה מהאיזון הרגיל שלך. בדרך כלל מדובר במצבים כאלו כאשר ישנה סיבה חיצוניתת או צורך בהסתגלות למצב חדש, כלומר כאשר ישנם קשיים להסתגל למצב חדש אז עלולים לצאת מאיזון לכיוון הפסיכוזה. כל טוב דר' גיורא הידש

11/10/2004 | 21:09 | מאת: מירב

מהו מחיר של פגישת פסיכיאטר פרטית פחות או יותר לעומת פגישה עם הפניה? ושאלה נוספת, האם מחיר התרופות כמו למשל תרופות נגד דיכאון גם הוא יקר או שיש לפחות סיבסוד בתרופות?

12/10/2004 | 14:15 | מאת: דורון

בקופת חולים מכבי לדוגמא ההבדל גדול ..באופן פרטי יכול לעלות 400-600 שקל ואפילו גם יותר, דרך קופת חולים 18 שקל לרופא ממוחה.. הבדל גדול מאוד..תרופות (שנמצאות בסל התרופות) דרך קופת חולים מסופסדות ב 90% אם אני לא טועה או לפחות ב 85% ..

12/10/2004 | 23:26 | מאת:

למירב בקופת חוליםכללית רוב התרופות הן במחיר מינימלי כמו כל תרופה אחרת. בקופות האחרות בדרך כלל מחיר בסיסי. כל טוב דר' גיורא הידש

11/10/2004 | 21:09 | מאת: מירב

מהו מחיר של פגישת פסיכיאטר פרטית פחות או יותר לעומת פגישה עם הפניה? ושאלה נוספת, האם מחיר התרופות כמו למשל תרופות נגד דיכאון גם הוא יקר או שיש לפחות סיבסוד בתרופות?

11/10/2004 | 21:34 | מאת: ויקטוריה

אם הילד בן 12 מתנהג כך שמציק לאחים הקטנים ,מרביץ.במקרים האלה אני קורה לו הוא רץ ומכייך,עם זה התהגות נורמלי או יש צורך לפנות לרופא פסיכיאטר.

12/10/2004 | 23:24 | מאת:

למירב בהפניה של רופא משפחה למרפאה ציבורית או של קופת חולים כללית הביקור בחינם. בקופות האחרות המחיר הוא כמו אצל כל רופא מומחה. המחיר של תרופות נוגדות דיכאון הוא בין כמה עשרות שקלים עד לכ-300 ש"ח, כל זאת המחיר לחודש. אבל כמובן שזה שונה בכל תרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

11/10/2004 | 19:57 | מאת: פרח

אני בת 28. אמי נפטרה לפני 4 שנים. מאז אני עדיין מתאבלת. אני בעיקר סובלת מחרדות שקשורות במוות ובמחלות ובהזדהות איתה ועם מה שעבר עליה. אני לא יכולה להתמודד עם מוות ומחלות של אנשים מסביב ואפילו לא עם הצטננות פשוטה. אני מתוחה מאד וסובלת כמעט כל הזמן ומתגעגעת אליה בטירוף. אני מטופלת מאז שחלתה ונפטרה אצל פסיכולוגים וגם מקבלת סרוקסט וקלונקס להרגעה וכלום לא עוזר. מה עושים? האם זה העתיד שלי? אני נשואה ורוצה להביא ילדים לעולם ומרגישה שאני לא מסוגלת להיכנס להריון בגלל הפחדים והמצב הנפשי שלי.

11/10/2004 | 23:35 | מאת: מיכל מ

האבל הוא פצע הדורש טיפול כדי להרפא. לעבד את האבל ולהשלימו, משמעו להתמוד עם רגשותינו בגלוי והיושר, לבטא ולשחרר אותם במלואם ולהיות סובלניים ולקבל אותם ככל שיידרש, עד שהפצע יחלים. אנו חוששים שאם נכיר בו, האבל עלול למוטט אותנו. אך האמת היא שאבל שחווים אותו אכן מתפוגג, ואבל שאין חווים אותו נמשך לאין קיץ. אבל לעיטים כה קרובות, ולמרבה הצער, ידידיהם ובני משפחתם של השכולים מצפים מהם "לחזור לעצמם" אחרי מס' חודשים מה שרק מגביר את חוסר האונים שלהם ובידודם, כיין שאבלם ממשיך ולעטים אף מתגבר.

12/10/2004 | 00:49 | מאת:

לפרח אכן המצב לא פשוט וכפי שאת מתארת חשוב לנסות ולעשות שינוי כלשהו כדי שהמצב ישתפר. חשוב ונראה שאת מבינה את הבעיה והמודעות היא השלב הראשון להבראה, כמובן שהמודעות אינה מספיקה. אולי לשנות את הטיפול התרופתי, אולי להתחיל עם הפסיכולוג תהליך של פרידה אשר יעובד וישחזר את האבדה שלך? חשוב לבדוק עם הפסיכולוג מדוע לדעתו אין שיפור מספיק במצבך? בהצלחה ד' גיורא הידש

11/10/2004 | 19:08 | מאת: הילה

תודה לך דר' הידש. התשובה המהירה מעידה על התייחסותך הרצינית לפורום. יש לי שאלות נוספות: א)האם רופא משפחה מוסמך יכול גם לתת כדורים פסיכיאטרים? ב)האם בפגישה עם פסיכיאטר צריך לעבור שוב את אותה מסכת טיפולית ממושכת של "חפירות נפש" כמו בטיפול פסיכולוגי על מנת שהפסיכיאטר ידע לאבחן את המצב הנוכחי או מספיק פגישה או שתיים לצורך האבחון? האם לאחר שהמצב משתפר ומתייצב ניתן להפסיק לקחת את הכדורים ולא נגרם נזק נפשי? בתודה הילה

12/10/2004 | 00:52 | מאת:

להילה רופא המשפחה המתמצא בפסיכיאטריה רשאי ויכול לטפל ולרשום את רוב התרופות בתחום, כל רופא לפי הכשרתו וניסיונו. הפסיכיאטר בדרך כלל מסתפק בפגישה אבחנתית אחת ואחר כך פגישות מעקב כדי לעמוד על השפעת הטיפול. במצבים של דיכאון הטיפול הוא כשנה, סיום הטיפול כמובן בהמלצת הרופא. התרופות אינן גורמות לנזק לא גופני ולא נפשי. לעתים ישנן תופעות לוואי שניתן להתגבר עליהן. כל טוב דר' גיורא הידש