פורום פסיכיאטריה

שלום רב אני לוקחת ציפרלאקס כבר 5 שבועות וגם קלונקס 5.1 מ"ג ביום החשק המיני שלי ירד בצורה דרסטית וזה די מתסכל אותי האם יש מה לעשות או שאתה רוצה להגיד לי שכל אלה שלוקחים תרופות פסיכיאטריות נגזר עליהם לא ליהנות מסקס יותר אני רוצה גם את התרופה וגם אולי עוד תרופה אפילו תבעית שתעורר את החשק המיני שלי האם יש דבר כזה תודה אשמח מאוד לתשובה שרה

לשרה לצערי אין תרופה אשר מגבירה את הרצון המיני, גם הויאגרה לגברים לא כל כך עוזרת כאשר מדובר על תופעות לוואי של תרופות נוגדות דיכאון. עם זאת לעתים עם הזמן ישנה הקלה או העלמות של הבעיה. הירידה ברצון המיני והקשיים במגע המיני הן תופעות לוואי של התרופה ואינן קיימות אצל כולם.... אפילו שמעתי על תגובות הפוכות שהסרוקסט גרם לעוררות מינית.... אבל אצלך זה אחרת. כדאי לחכות עוד כמה שבועות, ואז לעשות מאזן שלם של היתרונות והחסרונות של התרופה אצלך. במידה והחסרונות רבים מאוד אפשר לשקול את החלפת התרופה בתקווה שהתרופה השניה תעזור כמו הציפרלקס ולא תגרום לתופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

האם אחרי שבועיים וחצי מאז לקיחת המרוניל 3 פעמים ביום אני אמורה להרגיש טוב לגמרי בלי חרדות כי יש לי קפיצות מדי פעם ואחרי עבודת נקיון אני מרגישה שוב כמו זרמים במאמץ . האם יקח עוד זמן להרגשה הטובה או שככה צריך להיות . תודה לך על התשובה והיחס החם

לגלית ס ב ל נ ו ת , לצערי עדיין לא המצאתי את התרופה שעושה סבלנות.... כל טוב דר' גיורא הידש

האם הפרוזאק והאדרונקס יעילים במידה רבה נגד חרדות, כמו הסרוקסט?

לדנה לשתי התרופות מרכיב מעורר חזק יותר מהסרוקסט והן עוזרות פחות לחרדות. התרופה שנבדקה לחרדות היא האפקסור XR והוכיחה את יעילותה. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על התמיכה והעידוד לכן היום לא הייתי בלחץ לקראת הפגישה עם הרופא החדש ולמזלי הוא מקצועי אכפתי ואנושי

שלום, הלכתי לפסיכיאטר אתמול באזור מגוריי{עם בעלי}דרך קופ"ח,סוף סוף.דוקא כעת כשאני מרגישה יותר טוב היה לי אומץ ללכת ולהיפתח.התייעצתי לגביי הכל, הוא טען שאני אכן עברתי טראומה בגלל מה שקרה לי,ושאני חווה את הטראומה בנוסף לחרדות. הוא טען שאפשרי לקחת קסנאקס{אם אני לא טועה} אך מצד שני כשאמרתי לו על לקיחת הקלונקס,על איך אני מתמודדת ועל הכל, ובסופו של דבר הוא אמר שאין שום בעיה להמשיך עם הקלונקס,ואף ייעץ לי לקחת0.5 מ"ג ביום במקום 0.25,ובעיקרון השאיר לבחירתי אם לקחת את הכדור האחר או לא. הוא אמר שאם אני מרגישה יותר טוב ניתן להמשיך כך,בנוסף לשיחות.....{שאני לא יודעת אם אעשה כי זה קצת מפחיד אותי ואיכשהו אני מרגישה שגורר יותר לתוך המצב,מאשר פשוט להתגבר עליו כמו שאני עשיתי עד היום} האם זה בסדר שהוא בעיקרון השאיר לבחירתי אם לקחת קסנאקס,ואמר שבינתיים אמשיך כך ונראה בהמשך אם אזדקק לזה?? תודה על העזרה,ויום טוב ונעים.

דבר נוסף שרציתי לשאול הוא למה אני נרתעת משיחות,פסיכוטרפייה כמו שהוא ייעץ, ויש לי הרגשה שזה רק להיכנס יותר עמוק ולהיזכר סתם בדברים מפחידים,במקום להתקדם קדימה ולהתגבר כמו שאני עושה...... האם לכל אחד מתאים פסיכוטרפייה? או שלפעמים באמת כדאי להמשיך הלאה ולהתקדם ולהתגבר כמו שאני עושה,ולא להיכנס לעומק ולכל הפרשה? יש לי הרגשה שזה רק יגרום לסבל ותיסכול במקום להסתכל קדימה. אני לא יודעת מה לעשות.

קארין שלום, זה בכלל לא מפתיע שדווקא עכשיו כשאת מרגישה יותר טוב החלטת ללכת לרופא. ככה זה עובד. כשהחרדות קשות, הן דואגות בדרך כלל גם לזה שלא תטפלי בהן, וכשהן קצת זזות הצידה, יש גם מקום למחשבות יותר הגיוניות כמו ללכת לרופא ולטפל בעצמך. אז קודם כל - כל הכבוד! עכשיו לגבי הפחד שלך מפסיכותרפיה - זה דבר מאד מובן. פסיכותרפיה היא דבר כואב. אין מה לעשות. חיטוט בפצעים הוא דבר כואב מאד. אבל כמו בניתוח, או טיפול בפצע (שלפעמים הוא הכרחי) הטיפול מכאיב נורא, אבל בסופו של דבר הפצע מגליד או נרפא, או לפחות משתפר מצבו. אם אינו מטופל, הפצע יכול להיזדהם, ואז הוא גם כואב יותר וגם יותר מסובך לטפל בו. מצבם של הפצעים הנפשיים משתפר בדרך כלל כשהם מטופלים על ידי איש מקצוע (בהסתכלות לטווח ארוך). נכון שבמהלך הטיפול הפצעים נפתחים ומגיעים לרגעים כואבים מאד מאד מאד. כואב שרוצים להתנתק ולעזוב, זו האמת. צריך לדעת אותה אבל צריך לדעת גם שהמטרה הסופית היא ריפוי ושהכאב שווה את המאמץ. כמובן שיש כאן צורך באמון במי שמטפל בך (וזו בעייה לפעמים אצל מי שעברה אונס ואולי מכאן גם מתחילים הפחדים שלך). תראי, זו בחירה בתהליך כואב, יש בה סיכון אבל גם יש בה סיכוי שאיכות החיים שלך תשתפר מאד. את עדיין צעירה ולכן כן שווה לך לחשוב על זה. יש דברים שצריך בשבילם עזרה מבחוץ. קבלת העזרה לפעמים מתפרשת ככניעה או חולשה (ולכן מוצאים כל מיני סיבות לא לקבל אותה)אבל היא לא. מסובך קצת. כל הכבוד שהתחלת עם משהו. גם זה משהו קטן זו התחלה. המון בהצלחה לך

תמיד נשתדל לזכור שמאחורי כל שאלה ותגובה - עומד אדם. תודה הידש

בוודאי לא יהיה מי שישים לב להודעה הזו שלי, השרשור ותיק כבר, ואולי גם לכן בחרתי לשים אותה כאן ולא להעלות הודעה חדשה לראש. לא הצלחתי להבין אל מי מופנית ההערה. האם גם אליי? רק אליי? למישהו אחר בכלל? אני נוטה להשליך הכל על עצמי אבל אולי האשמה באמת בי. (זה לא טריק כדי שיגידו לי שזה לא אני. באמת לא). כתבתי מה שכתבתי כי באמת נפגעתי ממה שנאמר כאן. ישבתי בשקט עד עכשיו, אבל הפעם אמרתי את דברי סוף סוף. מה לעשות נפגעתי מאד וגם העזתי להגיד את זה. מגיע לי עונש כי דיברתי או שזה רק נדמה לי בגלל מה שעברתי? למי זה משנה בכלל. (לי זה משנה אבל מי אני בכלל). בכלל בשביל מה ההתנצלות הזו שלי. נפגעתי בעצמי. זהו. בי. יש לי מצב רוח רע והכל מתהפך ולא ברור (הפוך על הפוך על הפוך על הפוך) כמו שאפשר לזהות.

שלום , אני שואלת לגבי אדם מאוד קרוב אליי אשר בזמן האחרון לא מפסיק לומר שהנה הוא הולך להתאבד ושאין לו כל טעם לחיים . ושהכל יוכל להשתנות רק אם יחזור לביתו ( אמא והאחים ) . הוא נמצא בדירה שכורה משלו ממומנת ע"י האם הוא הורס את הבית שלו לא אוכל כותב מכתבי התאבדות אומר שאם היה לו ציאניד הוא היה לוקח אותו ומסיים את החיים . בקצרה , הוא נער ( בן 18 ) שסבל מס' טראומות של אשפוז בכפיה ( סובל מהפרעות חרדה ואובססיות ולפי דעתי חסר גבולות ) כאשר באשפוז האחרון הייתה ועדה פסיכיאטרית אשר קבעה כי נעשה לו עוול והבעיות שייש לו לא הצריכו ולא מצריות כל אשפוז אלא טיפול משפחתי עם ההורים ( גרושים ) .הוא נמצא בדירה שכורה משלו ממומנת ע"י האם ודואגים לו לאוכל כל יום ( יש טלוויזיה , מקרר , מיקרוגל ,מחשב - נהרס , אין טלפון ואין פלאפון )הוא לא הולך לבי"ס ואין לו אף קשר חברי . לאחרונה לאור הזנחה משמעותית בדירתו הגיעה עו"ס שלא מכירה אותו כלל והפעילה הוראת בדיקה ועל אף שהלקיחה להוראת הבדיקה הייתה נוראית ( רדפו אחריו צוות של 2 אמבולנסים וניידת משטרה ) הוא שוחרר בטענה שאין לו ל מחלת נפש ושמצבו לא מצריך אשפוז אבל בהחלט מעקב רפואי/טיפול . הוא נוהג בתוקפנות כלפי אביו ואמו ( אביו הזמין את העו"ס ואמו לא מאפשרת לו להכנס לביתה - הוציאה צו הרחקה כיוון שהרס בביתה רכוש ) . הוא מסרב ללכת למסגרת טיפולית כלשהי . אתמול הצלחתי לשנע אותו ללכת לפגישה באופן פרטי , הגענו למרפאה וחיינו 20 דקות ואז הוא ברח בטענה שפחד שאותו רופא ירצה לאשפז אותו . מה לעזאזל אפשר לעשות בכדי לעזור לו ולא לפגוע בו ? אודה לתשובה דחופה ביותר !!!! תודה .

לפי מה שאת כותבת הוא כבר נבדק ע"י פסיכיאטר בכיר ונמצא שאין לו מחלת נפש. מכאן ואילך הוא אחראי לעצמו (מעל גיל 18). ההורים וגם את לא אחראים עליו וצריך לתת לו לחיות את חייו כפי שהוא רוצה כל עוד אין פגיעה באחרים או עבירה על החוק. אם יש כוונה לפגוע באנשים אז לפנות למשטרה ולהגיש נגדו תלונה. יש בעולם שלנו הרבה אנשים מופרעים אבל רק חלק קטן מהם מוגדרים כחולים בנפשם. אני לא רואה סיבה לרחם על אדם אלים ומניפולטיבי כשהאיבחון אומר שלא מדובר במחלה. לכן גם כדאי להמליץ לאם להפסיק לממן אותו ולא לספק לו יותר מגורים או כלכלה שכן הוא לא ראוי לכך עפ"י התנהגותו שאיננה מאובחנת כמחלה. כאשר הוא יגיע לרחוב חסר כל אז יש סיכוי טוב שאולי אז הוא סוף סוף יבין שכדאי לו לתקן את דרכי התנהגותו ומעשיו כלפי אחרים אם הוא רוצה לקבל מהם משהו בתמורה.

אני חושבת שהתגובה שלך קיצונית במקצת. קצת קשה לאמא לא לעזור לבן שלה, גם אם הוא אלים או מניפולטיבי. אני לא חושבת שלמנוע ממנו אמצעים שהוא צריך כדי להתקיים זו גישה נכונה,כי אולי הוא יגיע לרחוב ויתעשת אבל אולי הוא יתדרדר לאלימות, סמים ויהיה קורבן . בכלל כנראה שכל הכעס וההתנהגות שלו היא דרך לקרוא לעזרה ולבטא איזשהו כאב שיש בתוכו. אולי הוא לא מוגדר כחולה נפש אבל יש עוד כמה שלבים באמצע בין נורמליות למחלה. לדעתי צריך לתמוך בו ולהפנות אותו לטיפול.

לא תמיד צריך לעשות משהו, ולהתגייס. אם איכפת לך ממנו, ואכן מבינים ממך, אז ההיי לו לחברה, תקשיבי לו, תתמכי בו. אל תשפטי אותו. חברה זה לא מטפל, ובמקרה הזה עדיף שלא תאמצי דפוסים של מטפל. הרי בדיוק מזה הוא חושש. הוא לא רוצה אותך כמטפלת, לכן כדאי לשמור על קשר חברי.

לניקול כנראה שאין מדובר במחלת נפש בהגדרתה הפרעה בשיפוט המציאות. עם זאת ישנן הפרעות נפשיות אחרות ורבות שגם בהן הסכנה גדולה וגם הסכנה האובדנית גדולה. כך שהגישה של היד החזקה מאוד מסוכנת וכפי שהבנתי קיימת סכנה אובדנית ממשית. כיום החוק מאוד ליברלי וגם סכנה אובנית ממשית ללא מחלת נפש אינה סיבה לאשפוז כפוי. כך שנראה לי שאחרי שהוא נבדק פעמיים קשה יהיה להוציא הוראת בדיקה/אשפוז. הבעיה מאוד קשה אבל צריך להמשיך בטוב, לנסות לדבר על ליבו ולנסות להגיע אליו כפי שעשית, להמשיך ולנסות להביא אותו לפגישה אצל הפסיכיאטר (שיתברר שלא אשפז אותו), ושוב לנסות. יתכן שקרוב משפחה דוד/אח הם בעלי השפעה עליו. עם זאת צריך לזכור שהמקרים הגבוליים של סכנה ללא מחלה פסיכוטית הם הקשים ביותר לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני מטופל בקסנקס וסרוקסט מזה חודש ושבוע לאחר שכדור אחד של סרוקסט לא עזר הועלה המינון לכדור וחצי. המשבר נבע מלבטי חתונה הצעת נישואין ויש לנו המון ויכוחים שהיו לי המון גם בעבר אני מתעצבן בקלות ונגררים לויכוח כל הזמן מה שמגביר את החרדות והדכאון. האם ייתכן שכל זה בגלל בת הזוג ועבודה לחוצה לא יודע כבר מה לעשות. לא זוכר דברים כה חמורים מהעבר שגורנים לי בכל מערכת יחסים למצבי משבר בדרגות שונות. זו מערכת מאוד ארוכה וממש לא רוצה להפסידה בגלל בעיות העבר. מה עושים, אני החבר הראשון והיא ממש לא יודעת מה לעשות, גם היא כבר בתוך החור השחור הזה ומיואשת. מה אוכל לעשות? אני פשוט מתפרק ומפחד לאבד הכל! תודה

לעוז אניחושב שעשית את הדברים הנכונים. הכרת בכך שישנה בעיה ופנית לטיפול, הדבר הזה צריך לעודד מאוד את בת זוגתך. עם הטיפול אפילו אם יקח זמן, אתה תרגיש טוב יותר. אתה אומר שהגעת לאותה בעיה עם בנות זוג שונות, זהו סימן שהבעיה כנראה אצלך ולא אצל בנות הזוג....לכן ההמלצה שתפנה גם לשיחות ולנסות להבין ולהעזר בשמירת הקשר שאתה כל כך רוצה בו. חברתך היא בת זוגך ואינה המטפלת שלך. תמיד תזכור זאת. אבל כאמור, את הצעד הראשון, החשוב ביותר כבר עשית! פנית לטיפול והבנת שיש בעיה. כל טוב דר' גיורא הידש

לדר הידש לפעמים אני תוהה שמא מצבי הוא מקרה אבוד במשך 14 שנים מאז נתקפתי בהתקפי חרדה קשים שהפכו במשך השנים למחלת דיכאון חרדתי קלאסי אלפי אלפי שקלים השקעתי במטפלים מומחים ועוד היד נטויה אישיותי החרדתית גורמת לי לסבל( אך אך איזה סבל) וברקע הדיכאון שקורע את נפשי כמה שאני מתבגר הסבל נהיה יותר ויותר קשה מאין יש לי את הכוחות הנפשיים שמחזיקים אותי מה עוד אני יכול לעשות ד"ר יקר

לטל אני חושב שאתה מתכוון לדברים שהם מחוץ לאפשרויות התרופתיות ופסיכותרפיה קוגניבית. אני מאוד מאמין ביוגה או בכל שיטת הרפיה אחרת, פעילות גופנית ומאכלים המרגיעים אותך. יחד עם זאת צריך לבדוק את המערכת המשפחתית והחברתית והתעסוקה. לעתים הגורם הוא דווקא במשפחה ואז הטיפול המומלץ הוא משפחתי. בנוסף הייתי חושב על פעילות נוספת בשעות הפנאי, נושא אשר יתן לך סיפוק וגם יעסיק אותך בשעות הפנויות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, האם יכול גורם סוציאלי בשיתוף עם המשטרה או ו.. פסיכיאטר להחליט על מתן כדורים להפחתת החשק המיני? האם ניתן להגיע להחלטה כזו ללא ידיעת והסכמת המטופל תודה

על איזה כדורים אתה מדבר?

לא קיימת תרופה "פסיכיאטרית" שההתוויה שלה היא להורדת החשק המיני ובכלל לא נותנים לאדם בריא בנפשו תרופות להורדת חשק מיני שכן חשק מיני זהו דבר רצוי ומבורך ולא דבר שיש להורידו או להפחיתו. כאשר מדובר בחולה נפש אז הסיפור קצת שונה שכן חלק מהתרופות לטיפול בחולי נפש יכולות להוריד את החשק המיני כתופעת לוואי של התרופה אך גם כאן התרופה לא ניתנת להורדת חשק אלא לטיפול במחלה. אצל פדופילים או עברייני מין אחרים זה סיפור שונה לחלוטין ובד"כ אין לפסיכיאטר מה לעשות בכאלה מצבים וטוב שכך.

פסיכיאטר רשאי לתת תרופות לחולה גם ללא הסכמתו בכפוף לתנאים המוזכרים בחוק לטיפול בחולי נפש-1991. עפ"י החוק טיפול תרופתי ללא הסכמת החולה יכול להינתן במסגרת מרפאתית או במסגרת אישפוזית בהתאם להוראה שניתנה ע"י הפסיכיאטר המחוזי בעניינו של אותו חולה.

תודה לאייל ודור, אין אפשרות לתת טיפול מהסוג ששאלת עליו ללא הסכמה וידיעה של המטופל. באופן כללי אצל עבריני מין מנסים מספר תרופות אשר מורידות את הדחף המיני ושיפור בתנאי העונש שקיבלו. מדובר בעיקר בתרופות אשר מורידות את רמת ההורמון הגברי-טסטוסטרון. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני לוקחת כדור וחצי של רסיטל ומעונינת להפסיק כי אני רוצה להיכנס להריון. בבקשה, איך מורידים את המינון בכדי שלא יהיו תופעות לוואי של גמילה? תודה

לענת קודם כל בהתייעצות עם הרופא המטפל לגבי עצם סיום הטיפול!! אחר כך הכלל הוא פשוט - לאט. כל כמה ימים להוריד בתחילה חצי כדור וכאשר הגעת לחצי לרבע. אם ישנן תופעות של חרדה אז להוסיף באותו היום ולחזור למינון הקודם. אבל אפשר למתוח את הורדת המינון על זמן יותר ארוך, אין שום דבר דחוף. כל טוב דר' גיורא הידש

לדר הידש שלום רב מזה כשבוע וחצי אני נוטל רמרון התחלתי בחצי כדור והגעתי לכדור 30מ"ג תחושת הצמרמורת שציינתי במכתבי הקודם אינה כשורה לכדור אלה לתחושת חרדה חזקה וממוקדת שתקפני בעקבות אירוע מסויים ברגע זה יש החמרה במצבי הנפשי האפיזדורה של הדיכאון החרדתי גברו בצורה ניכרת ועמו הסבל הנפשי האם גם הרמרון לא יקל על מצבי להזכירך ב6 שנים האחרונות החלפתי כ5 תרופות הסבל והדיכאון ממש קורעים את נפשי וברקע החרדה שקורעת את נשמתי אשמח לשמוע את תגובתך

לטל עניתי לך למעלה. כל טוב דר' גיורא הידש

קראתי את תשובתך לגבי OCD אם זה עובר או לא וראיתי את הסרט שהמלצת שהוא טוב מאד, בני יש לו מחשבות אובססיביות כבר כמה חודשים, והוא מטופל מזה חודש וקצת בזיפרקסה חצי כדור ופורזק כדור אחד בתחילה היתה הטבה וההרגשה טובה מאד ויש הטבה גם עכשיו יש הטבה , אך המחשבות לא עוזבות אותו הוא אומר לי שהוא מדבר איתי הוא רואה את הזקן שהוא מטריד אותו כל הזמן, אבל יש הפסקות כשהוא עם חברים הוא לא חושב והתמונות לא חוזרות. האם כשיוגבר המינון אם יש להגביר אותו אז המצב יוטב. הוא כבר חודש ושבוע לוקח את המינון הזה.

לורד סבלנות, שישה שבועות זה לא הרבה זמן ב OCD. דרך אגב, גם בסרט "הכי טוב שיש" כאשר הוא רצה שיפור במצב הוא אמר שיטול פרוזק כפי שהפסיכיאטר המליץ אולם הקטע הזה קצת נבלע ולא מודגש. OCD היא הפרעה עקשנית ולכן מקובל לעלות עד 60-80 מג' פרוזק. כך שיש זמן, לאט לאט. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, בשנים האחרונות אבי חולם חלומות מאוד אקטיביים הוא צועק בלילות, נופל מהמיטה, מכה את הישנים לצדו, צורח... כאשר הוא מתעורר הוא אינו זוכר דבר... כעקרון החלומות המאוד אקטיביים הללו אינם מעירים אותו ולכאורה אינם מפריעים לו לשינה. העניין הוא שבשנה האחרונה החלומות והתגובות שלו הופכות להיות יותר ויותר אקטיביות, צעקות שבר, מכות, קימה מהמיטה- דבר שמסכן אותו. שאלתי היא מה עשויה להיות הסיבה? האם ניתן לטפל בנושא? מול מי? מה עושים במקרים כאלו ועל מה זה מעיד תודה רבה רונית

לירדנה אני מבין שהחלומות לא רק אקטיביים אלא גם סיוטים או שמפחידים. פעמים רבות הדברים קשורים לטראומה בעבר, אבל את זה חייבים לשאול את האדם עצמו. כל טוב דר' גיורא הידש

הי ד"ר הידש, לא, אלו אינם סיוטים - לפחות לא תמיד. אלו יותר חלומות על כל מיני פעולות אקטיביות... על פעילויות שונות. האדם לא תמיד זוכר את החלומות, או שהם אינם מעירות אותו כסיוטים. הענין הוא שבזמן האחרון האקטיביות מתעצמת. מה עושים עם זה? תודה

ד"ר נכבד, מזה שנתיים אני מרגישה גלי דיכאון. אני מתפקדת הן בעבודה והן בבית בצורה טובה אלא שזה עולה לי בהמון אנרגיות. העבודה שלי באופיה מאוד לא יציבה, יש תקופות של לחץ מטורף כולל עבודה של 15 שעות ביום ולפעמים ירידה בלחץ עם ימים חופשיים - מה שלא מוסיף לי ליציבות הנפשית. הבעיה היא שבחצי שנה האחרונה אני עושה דברים ממש בלי להנות מהם. קשה לי להיות החלטית בסתם החלטות פשוטות כמו מה להכין לארוחת צהרים, ואני מרגישה דיי הולכת לאיבוד. רופא המשפחה נתן לי ציפרמיל, אך עדיין לא החלטתי אם לקחת או לא. אני מרגישה שאני נכנסת לדאון מדברים שאני לא אמורה לקחת אותם כל כך קשה ואולי אני כן צריכה לקחת ציפרמיל כדי לאזן את עצמי. אציין שלפני מספר שנים נכנסתי למצב של דיכאון הרבה יותר קשה לאחר שהייתי חולה בוירוס מיסתורי למשך מספר חודשים וזה הכניס אותי למצב של דיכאון (נסיבתי) כולל חוסר תאבון נוראי. אז לקחתי סרוקסט אשר תוך שבועיים ממש עשה ניפלאות למצב הרוח שלי. מה דעתך? תודה

כרגע הרופא המליץ לי על חצי כדור של ציפרמיל ז"א 10 מ"ג, בזמנו כשלקחתי סרוקסט 20 מ"ג לא הצלחתי לישון טוב, התעוררתי כל לילה, האם בציפרמיל תופעת הלוואי הזו היא כמו של הסרוקסט? ואם אני אקח את הציפרמיל בבוקר זה בסדר? בתודה רבה

רונה לא ניתן לאבחן דרך האינטרנט. לרופא משפחה שלך יש ראש פתוח בנוגע לשימוש בתכשירים פסיכיאטרים וטוב שכך אם כי לפעמים היד על המירשם קלה מדי. ההחלטה היא בסופו של דבר שלך כאשר המאזן הוא הרווח מהתרופה לעומת תופעות הלוואי. ציפרמיל דומה לסרוקסט אך נחשבת לתרופה יותר קלה וגם פחות תופעות לוואי. מומלץ לקחת בבוקר שכן התרופה מעוררת. המינון המקובל הוא 20 מ"ג ליום.

האם יש קשר בין הפרעה דו קוטבית והפרעה חשמלית במוח (EEG לא תקין)? שאלה נוספת- האם ישנם אנשים הסובלים מהפרעה זו שמצבם משתפר עם תרופה כמו ציפרמיל ללא תוספת? האם יתכן שציפרמיל בלבד יאזן מצב מאני או מעורב? תודה.

לסיגל לשתי השאלות התשובה היא שלילית. הפרעה דו-קוטבית אינה גורמת להפרעות חשמליות במח אלו שנבדקות ב EEG. ציפרמיל היא תרופה נוגדת דיכאון ועלולה להכניס למצב מאני! כך שהיא מסוכנת בהפרעה דו-קוטבית ובשום פנים ואופן אינה מייצבת. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום! לצערי אני מוצאת את עצמי כשנה לאחר שכתבתי לפורום נמצאת באותו מצב מצער וקשה. אזכיר בקצרה: בזמן הריוני גיסי התאבד(חלה בסכיזופרניה) ומאז אינני מצליחה להירפא ממחלתי שאבחנה כדיכאון חריף. כיום כשלוש שנים לאחר המקרה, וכשנתיים לאחר דיאגנוזת דיכאון ונסיונות רבים וכושלים לטפל במחלה אני חשה כי נפלה טעות במחלתי. החשש התעורר לאחר שקראתי מספר רב של מאמרים, ספרים ועוד... בהם מצאתי מכנה משותף להפרעתי ולהפרעות אחרות וקשות כדוגמת אישיות גבולית. שאלותיי הן: האם יכול להיות מצב של דיאגנוזה לא נכונה על אף שהפסיכיאט שמטפלת בי במשך שנתיים מתעקשת כי מדובר בדיכאון? האם למרות כל התרופות שנטלתי ואינן עוזרות לי לא ניתן להסיק כי זה אינו דיכאון? במידה ואני איני חושפת את כל "סערת הנפש" יכולה הפסיכאט' עדיין לאבחן את מחלתי? מהם התנאים ההכרחיים להפרעות אישיות? (במילים פשוטות בבקשה) אודה על תשובותיך

לרים לצערי התשובה לשאלותיך היא שלילית. דיכאון ובמיוחד כאשר ישנה סיבה מוצדקת עלול להיות עקשני וקשה לטיפול, חוסר תגובה לטיפול אינו שולל את האבחנה של דיכאון. איני חושב שכדאי לך לאבחן את עצמך.... באופן כללי כל הפרעת אישיות וגם גבולית מתגבשים בגיל ההתבגרות וקיימים כל החיים.....כך שאם עד לפני שלוש שנים היית אישה רגילה אז בטוח שהאבחנה אינה אישיות גבולית.... הצעתי היא שבהסכמת הפסיכיאטר המטפל תפני לפגישה אחת לייעוץ ואבחון אצל אחד הפסיכיאטרים המובילים בארץ ואז תהיי בטוחה יותר במה שקורה וגם אולי תקבלי עצה טובה לגבי הטיפול. חלק מהתשלום מוחזר על ידי הביטוחים המשלימים. כמו כן, תמיד כדאי לשקול הוספה של פסיכותרפיה-שיחות. נקווה לטוב דר' גיורא הידש

שלום, רציתי לברר האם ניתן להגיע לפסיכיאטר באופן פרטי ללא הפניה של הרופא משפחה שלי? ושאלה נוספת, אני חושבת שאני סובלת קצת מחרדה חברתית. אני לעיתים מתביישת להשתתף בשיעורים באוניברסיטה, ולוקח לי זמן עד שאני נפתחת לאנשים חדשים,ועוד כמה דברים דומים. רציתי בעצם לדעת האם במצב כזה ניתן לתת טיפול תרופתי בנוסף לטיפול הפסיכולוגי, או שהטיפול הפסיכולוגי מספיק?

היי מירב. בודאי שפגישה פרטית עם פסיכיאטר לא דורשת הפנייה מאף אחד. זה פשוט עולה יותר כסף, אך אם את יכולה להרשות לעצמך זה מומלץ מכל הבחינות. באשר לבעייתך באוניברסיטה (מוכר לי מאוד...) - הכל תלוי עד כמה התפקוד שלך נפגע ועד כמה את נמנעת מלעשות דברים. בד"כ טיפול קוגניטיבי-התנהגותי די יעיל, אך במקרים יותר "קשים" שילוב תרופתי יכול לעזור מאוד. במידה ותרצי להתייעץ, כתבי ל- [email protected]

ומהו פחות או יותר מחיר של פגישה פרטית לעומת פגישה עם הפניה?

האם אפשר לעשות היפנוזה על בנאדם שיש לא חרדות ודיכאון ולהוציא אותו ממצב כזה למצב בריא בנפשו עים טיפול היפנוזה?

האם יש בעיה לבצע היפנוזה על אישה בגין 74.5? האם אין תופעות לווי לאחר היפנוזה? האם היפנוזה לבד יכולה להוציא אדם מדכאון וחוסר ענין בחיים או יש להוסיף לטיפול תרופות, שיחות ובילוי במועדונים לגיל הזהב? על מי היית ממליץ לגשת אליו לביצוע כל הטיפול. אודה על קבלת שמות פסיאטרים מומחים באיזור חיפה.

לרבקה היפנוזה אינה מומלצת לטיפול בדיכאון, היא עלולה להחמיר ולהעמיק את הדיכאון. לכן מומלצים שיחות ותרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

למגי היפנוזה היא בהחלט שיטת טיפול טובה ועוזרת לחרדות. חשוב לבצע היפנוזה רק אצל איש מקצוע שהוסמך לכך. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום יש לי שאלות לגבי אפקסור XR האם התרופה ממכרת? האם עושה נזק לכבד? כול כמה זמן רצוי לעשות בדיקות דם כשלוקחים אפקסור?

למגי האפקסור אינו ממכר ואינו גורם לפגיעה בכבד. אין צורך לבצע בדיקות דם בגלל האפקסור כיוון שאינו פוגע בגוף כפי שנאמר. כל טוב דר' גיורא הידש

האם יש תופעת לוואי למרוניל של יתר תאבון כי אני מרגישה שאני אוכלת ותמיד יש לי רצון לאכול עוד ועוד. תודה על התשובה

לגלית כן, נכון. כדאי לשמור על דיאטה כל טוב דר' גיורא הידש

בשנה האחרונה פוטרתי (למרות שנאמר לי שאני מקצועית), משני מקומות עבודה. במקום אחד, בשל אי התאמה לדרישות התפקיד ובמקום השני נאמר לי כי "איני אוהבת את העבודה" וגיליתי חוסר אחריות וזלזול. כיום אני עובדת במקום חדש ואני מלאה בחרדה מתמדת שמה לא אעמוד שוב בציפיות של המעסיק שלי. אציין כי הוא מאוד מרוצה מהעבודה שלי ואף העלה לי את המשכורת לאחר חודש עבודה בלבד! אבל זה לא מונע ממני לחשוב מחשבות רעות: שמא הוא יתבדה אחרי תקופה שהעלה לי, ויחליט לפטר אותי גם....או שמא אזלזל בעבודה שוב אחרי שאגיע לבטחון. אפשר לומר שאני בחרדה כללית, גם מהסיבה הזו וגם מהעתיד המקצועי שלי. זה זורק אותי לפסימיות וחוסר בטחון כללי בחיים וביכולת שלי להתמיד במקום עבודה, למרות שכבר עבדתי יותר משנתיים במקום מסויים.. בדר"כ אני אדם פסימיסט ורואה שחורות, ויש לי מצבי דכאון ולעתים מחשבות אובדן. אציין שלא חוויתי התקפי חרדה פיזיים, אלא רק מחשבות שליליות שבאות ב"גלים"... המחשבות האלה גם עושות אותי בודדה, מסוגרת, ללא חברה או בן זוג.. התחלתי לקחת לוסטרל, ושאלתי היא האם "הלך רוח" שכזה בחיים מצדיק לקיחת תרופה זו? האם תרופה זו ירגיעו אותי מהחרדות שאני מצוייה בהן וחוסר הבטחון שמלווה אותי? אציין שאני מנסה בקרוב טיפול בקבוצה בנוסף לתרופה..

לשואלת אני מזדהה עים מצבך אותו הדבר יש לי אני ממליצה לך לקחת אפקסור XR את תרגישי מצוין ללא חרדות ותרגישי ביטחון עצמי וענין בחיים תבקשי מהרופא שלך הפסיכאטר זה מעולה ממליצה

שואלת יקרה מצבך כ"כ מוכר.דכאונות וחרדות בעוצמות אשר לא מותאמות לסיטואציה ולמצב האוביקטיבי. אני נלחמת וסובלת מזה כל חיי. ובמיוחד בתחום הקריירה.אני כבר כמעט שנה בטיפול תרופתי (סרוקסט) ואכן יש שיפור באיכות החיים.יש בהירות מחשבתית וניתן לראות את המצב בד"כ בפורפורציות. א ב ל התרופות אינן כדורי אושר והחרדה והדיכאון אורבים רוב הזמן מעבר לפינה. מה שאני רוצה לומר זה שלשמור על שפיות זאת עבודה מאומצת, ללא קיצורי דרך וללא תרופות פלא.בערך כמו זוגיות כל הזמן צריך לעבוד קשה ולהשקיע ולא לנוח על זרי הדפנה... ובהקשר למעסיק שלך היום:תרגעי ותמשיכי בדיוק כפי שאת עושה. בימינו אף אחד לא רוצה להיפטר מכספו כ"כ בקלות. הוא כנראה מאוד מרוצה ממך ואת מתאימה לו. יש בעולם גם דבר שנקרא פשוט מזל נאחס וזה ככל הנראה מה שהיה בעבודות הקודמות.תקחי את התרופות ותפסיקי לחשוב יותר מידי. עוזר גם לשתף חבר קרוב ושפוי במחשבות החרדתיות בכדי להיכנס לפורפורציות הנכונות. יישר כח.

האם ההשפעה של קסנקס נגד דיכאון היא מיידית או רק אחרי מספר שבועות כמו התרופות האחרות נגד דיכאון? כמה זמן ובאיזה מינון צריך לקחת את הקסנקס בשביל לצאת מהדיכאון?

לרחל המינון של קסנקס כנוגד דיכאון הוא בסביבות ה 2 מג' ליום. לצערי גם כאן יש תקופת חביון בהשפעה נוגדת הדיכאון. ההרגעה כמובן מתחילה קודם. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. לפני ארבע שנים בני קיבל התקפי חרדות קשים.בטיפול פסיכולוגי התברר שהדבר נבע בעיקרו מדימוי עצמי נמוך שקינן בו עקב בעיות של קשב וריכוז מאז היותו ילד. ככל שהתבגר כולל בצבא הדבר הלך והחמיר(בתוך נפשו-כלפי חוץ לא הורגש) עד שפרץ החוצה. הטיפול הנפשי עזר מאד והוא חזר לתפקוד טוב שכולל לימודים ועבודה. כיום המצב הוא כזה שמידי פעם בעיקר לפני או לאחר בעיות מלחיצות או צורך להתמודד עם משהו חדש או לא ודאי מופיע התקף חרדה.אמנם לא חריף כלכך כמו בעבר כי הוא יודע היום לזהות אותו ולהתמודד אתו אך זה בהחלט פוגע באיכות חייו. הוא ממשיך את הפגישות עם הפסיכולוגית מידי פעם אך למעשה לדבריו זה כבר מיצה את עצמו. שאלתי :האם לאחר תקופה של מספר שנים כשהטיפול למעשה מיצה את עצמו ועדיין מופיעים מידי פעם התקפים אין מקום לקחת כדור פסיכיאטרי כלשהוא(סרוקסט וכו) כיום הוא לוקח ואבן במצב חרדה וזה מקל נקודתית בלבד. בני בן 28. בברכה אמו

לגב הילה את מדגישה כדור פסיכיאטרי כסוף העולם לפעמים וזה בדוק כהמשך לטיפול פסיכולוגי או פסיכוטרפיסטי וכ"ו במידה והסבל נמשך מנסים טיפול תרופתי תרגישו טוב

להילה שאלה קשה מאוד, אם שואלים את השאלה, האם הוא חייב בטיפול תרוופתי אז כמובן שהתשובה היא שלילית. אבל אם השאלה האם תרופה מסוג סרוקסט עשויה לעזור לו? יתכן והתשובה חיובית, בכל מקרה התשובה מאוד אינדיווידואלית וכדאי להגיע לפסיכיאטר לפגישת ייעוץ לאבחנה ולשקול את האפשרויות. דרך אגב, לאחרונה ישנן לא מעט עבודות שהראו את היעילות של תרופות נוגדות דיכאון להפרעת קשב. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, האם טיפול בהיפנוזה להפרעות שינה על רקע דאגנות, מחשבות רצות וחוסר שקט נפשי יעיל לבעיה הזו? האם בזמן היפנוזה המטופל עלול לומר דברים שבמודע מעדיף לשמור בסוד? תודה רבה.

לטובהלה כל הסיבות שמנית הם רצפט בדוק לחוסר שינה לדעתי טיפול היפנוטי משול לכוסות רוח למת {תיקבלי את ההערה ברוח טובה) את צריכה להתייעץ עם מומחה ולרדת לשורש הבעייה ממנה את סובלת תרגישי טוב

לטובה טיפול בהיפנוזה בהחלט עשוי לעזור בהפרעת שינה, כמובן שחייבים למצוא ולקבוע את הסיבה לפני שמחליטים על סוג הטיפול. בהיפנוזה האדם רפוי יותר ופחות נשמר/מתגונן, עם זאת הוא נמצא בהכרה ואין מדובר במצב של שינה, כך שיש שליטה על מה שאומרים ומה שחושבים. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש ולכל י שקורה את זה לא כתבתי הנה הרבה זמן כי נפשית, ונפשית בלבד למזלי הרגשתי טוב אפילו מצויין עד לתחילת הקיץ, כלומר במשך כל החורף שעבר הייתי מדוכאת וכעצת אני מרגישה שהעניין חזר, מעיין אפיסודה דכאונית כזאת( אני סתם מנסה לתת לזה הגדרה...) כך זה קורה אצלי תמיד: במשך כל הקיץ, או בעצם כל עוד הימים היו ארוכים ולוהטים, שטופי שמש ולחות תמצב רטוחי נע בין סביר למצויין וכעת , אם תחילתו של הסתו והקור והימים הקצרים הופיעו אצלי יחד שוב העצבות הכבדה יחד עם כאבי גרון קים עד כדי קוצר נשימה( ואין זה התקף פאניקה), דבר שתמיד מגיע אצלי יחג... אני מאוד פוחדת ועצובה ואני לא מסוגלת לשאת את זה... איך אחזיק מעמד חורף שלם? ומדוע זה קורה ככה, הרגשתי כל כך טוב , נפשית, המון חוזק ובטחון וכעת אני מרגישה שמישהו ניפץ אותי לרסיסים, סתם בלי שום סיבה נראת לעין , באמת בתקופה הטובה נפשית- יכל לקרות הכל- פיגועים , מריבות, כעסים, ועוד ודבר מהם לא השפיע עלי חייתי במעין בועה וכעת אפילו להתבונן על פרפר מעציב אותי כי אני חושבת לעצמי שפרפרים הרי חיים, רובם יום, בקושי ובנוסף לכך הם גם חופשיים יותר ממני, יכולים לאוף לכל מקום בקלות רבה... מחשבות טיפשיות אני יודעת.. אני מרגישה כנוע שלא כמקודם- שהייתי ביקורתית מאוד וצינית ולא מוכנה להתיידד עם כל אדם או להלחם... בקיצור ולעניין, מדובר במשהו מבפנים, סובייקטיבי- מאוד מאוד לא נעים ושום דבר לא מעודד או מהנה עד לא מזמן , וזה אמנם ישמע יהיר, אך אהבתי להסתכל בראי ומחמאות שקבלתי שמחו אותי וסתם שמחתי משום דבר היום-ההפך הגמור... ממש נמאס לי... ואני לא רוצה כדורים כי הם גורמים לי להרגיש תחושת סימום ובשל מצבי הפיזי מדובר בתחושה שכבר קיימת ממיילא וכך יווצר מצב שאני סתם ארגיש רע יותר... כמובן שבגלל זה אני גם פוחדת לנסות... אני לא מבינה, למה אני לא מצליחה להתנער מזה??? פתאום גם דברים לא מצחיקים אותי, למרות שאני ידועה בחוש ההומור הרב שלי.... כרגע איני נמצאת בטיפול בשל מעבר למרפאה אחרת וזה יכול לקחת קצת זמן וגם כשמרגישים כך, שיחות ממיילא אינן עוזרות... האם יש קשר בין כאבי גרון כרוניים וקשים ללא ממצאים( אולי הקררות תמידית) למצב רוח רע מאוד מאוד...? מה עושים...? מאוד סובלת.... כתבתי ממש המון. מצטערת דניאלה

בעבר, כאשר הייתי עוד בטיפול, לא מזמן( שלא עזר מספיק לצערי) נאמר לי שאופן כללי המשפט הבא: אנשים נעים במשך כל חיים בין מצב של סכיזואידיות למצב השני ששכחתי את שמו.. אני מניחה שזאת הבעיה שלי - פשוט בקיצוניות יתר... סאת למרות שגם נאמר לי שהכל בסדר אצלי... אני בעצם מרגישה במחצית הזמן שאיני זקוקה לאיש שחברתי היא הכי טובה ואני גם מאוד נהנת ממנה בחצי השני אני מרגישה צורך עז בחברה ,אוזן קשבת, הרגשה של אפסיות וחוסר אונים וכשמצב זה עובר, ואני נכרת כמה פטתית הייתי אני מתביישת בכך ומלאת כעס ואז גם מצב זה עובר ואני מתביישת בעליונות שחשתי וחוזר חלילה.... וכל זאת הגיע במקרה שוב בחורף עם כאבי הגרון העזים... ממש בלתי נסבל... בתודה מראש...

לדניאלה ממולץ לך לפנות קודם לאאג ורצוי מומחה לגבי שינויים במצבי רוח או שזה קשור לשינויים עונתיים או שאת פשוט מתבגרת לגבי טיפול תרופתי במידה ואת סובלת מאפיזדורה דיכאונית מדוע את שוללת טיפול האם עדיף לך לסבול או למשל לנסות הרפייה כגון יוגה מדיטציה למשל דניאלה תרגישי טוב

לאבי אינני מתבגרת .) יכול להיות שזה בעקבות שינויים עונתיים באמת...הסבל הוא גם בעיקר בעונות המעבר מדוע זה קורה דווקא אז.? תודה רבה על הנקודות למחשבה ועל ה"הקשבה" דניאלה

שלום שמי ליאור ואני בן 19. אני מטופל ב-5 מ"ג זיפרקסה ו-75 מ"ג של אפקסור (XR) מותר לי לשתות 2-3 בירות נגיד? (כלומר לא להשתכר לגמרי אלא רק לתפוס ראש)

לליאור אסור כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר. קראתי עכשיו את מה שכתבת, ואתה צודק שלא כדאי לענות ולהיכנס לוויכוחים מיותרים. חשבתי שמדובר באנשים קצת יותר אינטיליגנטים,טעות שלי. אמרתי שכדאי לסנן הודעות,כי היה מדובר ממש בקללות ועלבונות,שזה באמת מוגזם. אבל שיהיה,אני פשוט הבנתי שזה לא שווה תגובה בכלל. ולנושא אחר, יש לי שאלה, דבר ראשון האם מקרה בו אדם נבהל מאוד מעצם התחושות וההרגשות שניגלו לו{כמו שקרה לי בסמים} ממש נכנס לפאניקה מהמצב,מכל מה שעבר עליו, ולאחר מכן שנתיים שלמות לקח לי עד שבכלל יכולתי לחוש משהו אחר מלבד תחושת הסימום והפאניקה, וגם לאחר מכן,חווה לפעמים את אותה הרגשה,אותה תחושה של ניתוק מהמציאות של ריחוף,של סימום,של בילבול,של פחד כמו בסמים,בו הכל נראה גם כמו שהיה בסמים.....האם זוהי טראומה?? ואם כן, האם זה הגיוני שבמהלך השנים,בנוסף לטראומה התווספו חרדות שונות {שכבר תיארתי לפעמים}. השאלה היותר מדוייקת היא, האם מצב של טראומה,עלול גם במהלך הזמן ליצור חרדות? יש מצבים של שני הדברים הללו ייחד? תודה, ושבוע טוב.

את ממשיכה? דור מאוד אנטלגנטי , וכל ניסיון שלך להציג אותו אחרת הוא אבסורד לחלוטין. למה את לא כותבת את השאלה בלי שאר הערות הטיפשיות שלך. ושוב אם זה לא שווה תגובה אז אל תגיבי , פשוט תתעלמי. אני מה לעשות לא סובלת את הערות הלא צודקות שלך כלפי דור , וכל מילה שלך נגדו , גם אם היא בעקיפין , תגרור תגובה. שיהיה לך רק טוב. ניקי

בהודעות שלי לא היו אף פעם קללות, לא היה ולא נברא. תנסי לקרוא שוב את ההודעות שלי ואולי לשם שינוי תביני מה כתוב שם. אני יודע שקשה לך אבל תנסי, תתאמצי, תשנסי מותניים ואולי בסוף תצליחי לקלוט משהו. אגב ד"ר הידש כבר ענה לך מספר פעמים על השאלה שאת שואלת אותו עכשיו. כל תשובה שנותנים לך לא נקלטת ואת ממחזרת את אותן שאלות שוב ושוב ושוב. המטרה היחידה שלך זה לשאול שאלות. לא חשוב מה יענו לך בכלל. העיקר לשאול. כל הזמן אותן שאלות שהתשובה עליהן ניתנו לך ממזמן ויותר מפעם אחת.

לק שמעת פעם על תסמונת הפרעת פאניקה שממנה סובלים מליוני אנשים בעולם את חייבת לרדת לשורש הבעייה ממנה את סובלת ותאמיני לי כשתביני את הבעיה שלך בעזרתך או בעזרת מטפל מומחה את תצאי יותר מחוזקת

ראשית כל ולפני הכל, גשי לטיפול נפשי אצל פסיכיאטר שמכיר אותך. בקשי ממנו שיחליף או יוסיף לך תרופה מקבוצה אחרת. אולי מקבוצה של סרוקסט. כך שבעט מצב או התקף של חרדה אפשר יהיה להוסיף כדור או להעלות מינון. הסרוקסט לא ממכר. להבדיל מהקלונקס שעלול לגרום להתמכרות. זהו לגבי שאר השאלות ד"ר הידש יענה לך. למרות שאת יודעת את התשובות. לילה טוב

לקארין טבען של חרדות שהן מתפשטות ומתרחבות לתחומי חיים ולמקומות נוספים. כך שחרדה אחת שאינה מטופלת עלולה (כמו שזורקים אבן למיים), להתפשט ולהתגבר ולהגיע למקומות שלא חשבת עליהן בכלל. כל טוב דר' גיורא הידש

האם הכדור ציפרמיל יכול להיות קשור לפי טי אס די? למה הוא קשור? תודה מראש על התשובה.

ליורם PTSD- או תסמונת פוסט-טראומתית (בתר-חבלתית בעברית), הינה תסמונת קשה השייכת לקבוצת הפרעות החרדה. למרות שמנסים תרופות רבות הפועלות נגד חרדה ודיכאון, עדיין לא מצאו תרופה אחת שממש מתאימה לטיפול ב PTSD. כך שהמבחן צריך להיות על פי התוצאה, הגיוני לתת ציפרמיל לאדם הסובל מהפרעה זו, עם זאת רק שיפור במצב יצדיק את המתן. צריך לחכות ולראות. כל טוב דר' גיורא הידש

אני טופלתי במכון ביו פידבק בת השומר לאחר ומקביל לטיפול בדמיון מודרך הצוות בתל השומר מעולה ואיכפתי ומקצועי מאוד אני סיימתי בהצלחה את הטיפול ואפילו עם רפלקס מותנה.

לכל הקוראים של הפורום!! ברצוני להציע לכם שלושה ספרים יוצאים מהכלל, לקריאה!! "סערת נפש"- של דר. יורם יובל, פסיכיאטר וחוקר מוח. הספר מציג יותר מ- 10 סיפורים שונים של מטופלים (כולם שונים), אנשים כמונו. ובחלק האחרון שלו יש הסבר פיזיולוגי על המוח.. מאוד מעניין וקל לקריאה (אפילו ההסברים על דרכי הפעולה של המוח) "כל יום יותר קרובים"- דר. ארווין יאלום, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט. הספר בנוי בצורת יומן של מטופלת מתוסבכת ביותר, במהלך טיפול של כשנתיים במרפאתו של דר. יאלום. אחרי כל פגישה דר. יאלום עצמו ניהל רשימות שבהן תיאר את התרשמותו. ספר שמציג בצורה מרתקת טיפול משני הצדדים של המתרס.. "הריפוי של שופנהאור"- דר. ארווין יאלום. הספר האחרון שיצא השנה מאת המחבר הנ"ל. ספר גאוני מבחינת בנייתו, מתאר שני סיפורים במקביל, אחד של הפילוסוף הגרמני ארתור שופנהאור. והשני סיפורו של דר. ג'וליוס הרצפלד, פסיכולוג ותיק שנאלץ להתמודד מול הדבר הקשה והמפחיד- מחלת סרטן ממאירה, והדרך בה הוא בוחר לחיות את חייו לצד המחלה. ספר עמוק ולא שגרתי שמציג זוויות שונות של התמודדות עם מוות.. כתוב בצורה יוצאת מהכלל ומאוד מעניין!! בהצלחה...

גילית את אמריקה!!!! הספרים אכן טובים מסוגם, אבל ישנים ביותר. אני

יכול להיות ששני הראשונים אכן יותר ישנים, אבל "הריפוי של שופנהאור" הוא די חדש. בכל מקרה זו רק המלצה ולא חובה בכלל.. לפעמים נעים לשתף אנשים גם בדברים טובים..

את סערת נפש קראתי והוא בהחלט מעניין. את השניים האחרים , אני אקרא עכשיו , לפי המלצתך. תודה לך על ההמלצות , אם יהיה לך עוד המלצות בעתיד , נשמח לשמוע.

בכיף.... אם תהני מהם , אני מאוד אשמח..

דר הידש שלום.. אם מישהו מאובחן כבעל הפרעת אישיות גבולית, האם יכולים לאשפז אותו בכפייה, מכיוון שהוא פוגע בעצמו גופנית? האם הוא יקבל טיפול תרופתי נגד סימפטומים שונים שמתלווים להפרעה כגון- התקפי זעם? תודה מראש..

בכללי לא, אבל ישנם מקרים חמורים של הפרעת אישיות גבולית שבה ישנם מצבים פסיכוטיים קצרים. במקרים של עשיית מעשים מסוכנים מתוך מצב פסיכוטי ישנה אפשרות לאשפוז כפוי. כל טוב דר' גיורא הידש

האם במצב של חרדות כדאי לקחת אומגה 3 אני לוקחת גם ציפרלקס 20 מ"ג תודה מראש

להילה לנסות זה אף פעם לא מזיק רק שהאומגה לפי פירסומו יעיל לטיפול במצבי דיכאון "לפי פירסומו" תרגישי טוב

להילה אין לי ניסיון עם האמגה 3, בכל אופן נראה שהוא עוזר לדיכאון. באופן כללי אני מתנגד לנטילת שתי תרופות יחדיו, לדעתי אם הציפרלקס אינו פותר את הבעיה צריך לחשוב על החלפתו. כל טוב דר' גיורא הידש

מניסיונכם כמה זמן יש לקחת את התרופה לוסטרל 50 מג לקבלת השפעה מרבית על התקפי חרדה

לשרית התחלת ההשפעה היא עד שישה שבועות, ההשפעה המרבית היא כעבור שלושה עד ארבעה חודשים. עם לוסטרל אפשר גם לעלות במינון. 50 מג' ביום הוא מינון התחלתי. כל טוב דר' גיורא הידש

אני חייבת ליידע אותך שאני מתחילה להרגיש ממש טוב עם המינון של המרוניל 225 מ"ג. מה שכן עוד לא ירדתי מהקלונקס שאני איתו כבר שנה וחצי ופוחדת לרדת עקב תופעות הלוואי שיהיו לי מה אתה מציע לי לעשות? תודה ויום טוב לך

לגלית כאמור אין שום דחיפות לרדת בקלונקס. כדאי לחכות עד שמצבך יתייצב, תרגישי טוב ותתרגלי להרגיש רגיל וטוב. אחר כך תתחילי לחשוב על הירידה בקלונקס. כל טוב דר' גיורא הידש

אניל לוקחת כדורים כבר למעלה משנה החלפתי הרבה כדורים כרגע אני לוקחת כבר כחצי שנה רסיטל ואדרונקס ועדיין לא הכי טוב איך יודעים מה המינונים הכי טובים שמשפיעים אחריכמה זמן יודעים אים הכדורים טובים לי מכוון שיכול להיות שזה משפיע אבל לא מספיק אז איך יודעים האים כדאי להחליף מינון או להחליף כדור.

איך יודעים? צריך לזכור שאנחנו ממש לא טובים בלהשוות את התחושות שלנו לאלה שבעבר. יכול להיות שנדמה לך שזה לא ממש עובד אבל אם תפסיקי תגלי שזה בעצם עבד יופי והרבה יותר גרוע בלי. אני ממליץ בחום לעשות יומן ולרשום בו תיאור קצר של מצב הרוח, תופעות שונות, שעות שינה וכדומה. אפשר לעשות גראף של מצב הרוח עם חודש-חודשיים של נתונים על דף אחד. זה עוזר לראות את ההתקדמות במבט מהיר. צריך לשנן "הזיכרון הסובייקטיבי של בן אדם זה לא דבר אמין. כן, זה כולל גם אותי". כדי לראות מה באמת עובד עושים ממוצע על מה שרשום ביומן על תקופה של לפחות שבועיים-שלושה. לא להחליט שום דבר לפי איך שמרגישים ביום ספציפי. להאמין למה שכתוב ביומן. איך יודעים אם כדאי להחליף מינון? הדרך היחידה זה לנסות (בהתייעצות עם הרופא, כמובן). לנסות פירושו להתמיד במשך כמה שבועות או חודשים (לפי מה שכתוב בדף של התרופה). להתמיד פירושו לא להקשיב לספקות שעולים בראש ולהגיד "אני אמשיך בתוכנית עד נקודת הזמן שרשמתי ביומן. התחושות שלי הן לא בהכרח מדד אמיתי של המציאות כרגע". אם תופעות הלוואי הגופניות בלתי סבירות אז מפסיקים את הניסוי וחוזרים למינון קודם אבל צריך להזהר לא להפסיק בגלל מצבי רוח. הם ימשיכו לבוא מדי פעם גם כשהטיפול בעצם עובד והמצב הולך ומשתפר. אני לא רוצה להעביר ביקורת עלייך או על הרופא שלך אבל אם הספקת להחליף הרבה כדורים במשך תקופה של שנה ומשהו אז יכול להיות שלא נתת להם מספיק זמן לראות אם הם באמת עובדים. החלפות תכופות, שינויי מינון והפסקות גורמים לטלטולים במערכת ולא משפרים את המצב. סבלנות. אומץ. להסתכל על הנתונים בעיניים פקוחות. בהצלחה.

לאורנה תודה רבה לרונן ואני מסכים עם דבריו. בדרך כלל ישנה תשובה מאוד אישית ואין כללים לכולם. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני לוקח פלוטין 20 מ"ג ביום בגלל חרדות למעלה משנה ומעשן גראס כל יום. ברור לי שהתמכרות לגראס היא בעיה שיש לטפל בה אך זה קשה. השאלה היא האם השילוב בין השניים מסוכן? אני יודע שהשילוב עם אלכוהול לא מומלץ כי הוא מגביר את תופעות הלוואי ולסמים אחרים לא התקרבתי מעולם.אני גם לא ממש מעשן סיגריות. לגבי גראס לא שמעתי משהו ברור, מעבר לחוקיותו. אשמח לקבל תשובה. תודה מראש.

השילוב של פלוטין לא מעלה ולא מוריד באופן משמעותי את הסכנות הכרוכות בשימוש והתמכרות למוצרי קנאביס (גראס, מריחואנה, חשיש). אחד היתרונות החשובים של SSRI הוא שניתן לשלב אותם עם כל דבר כמעט כולל תרופות, אלכוהול (בכמות סבירה) וסמים כאלה או אחרים. כלומר מדובר בתרופות מאד סלקטיביות לסרוטונין שאין להם כמעט אינטראקציה עם חומרים אחרים שמשפיעים על המוח. כאשר מדובר על MDMA (אקסטזי) יש בכך אפילו יתרון- SSRI מנטרלים את ההשפעה הרעילה של MDMA ומאפשרים שיחרור סרוטונין בצורה מבוקרת. יחד עם זאת התשובה שלי היא תיאורטית ובפועל אנשים עם הפרעות נפשיות מאד ניזוקים משימוש בסמים ללא קשר לתרופות שלוקחים במקביל. מומלץ שתתחיל בגמילה אפשר גם במרכז לטיפול בנפגעי סמים.

למשה אתה ממש מבשל לך את הרצפט לחרדות פשוט תפסיק עם הגראס שמאס ותרד לשורש הבעיה תרגיש טוב

למשה כיוון שהגראס אינו חוקי אין מחקרים בנושא, השימוש בגראס במיוחד לאנשים הסובלים מחרדות או דיכאון אסור, מפני שגראס עלול לגרום לתופעות אלו. ותודה למשיב לפני. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור הידש היקר מה שלומך? ****אני יודע שענית לי על זה כבר בעבר אבל בבקשה תקרא זה חשוב**** שלומי לא כל כך טוב מכיון שלפי מצבי ולפי מה שקראתי בפורום אני נורא מפחד. בעבר לפני כמה שנים הגבתי טוב לסרוקסט שאחר כך השתנה לפאקסט והייתה תקופת ניסיון לא טובה עם ציפרלקס ועכשיו חזרתי לפאקסט במינון יותר גבוה של שני כדורים ביום במשך חודשיים תראה הפאקסט משפיע אבל לא הכי טוב ממש חסר לי מאוד כי עדיין יש לי חוסר ביטחון וחרדות ופעימות לב מואצות שהיו גם לפני שלקחתי פאקסט. עכשיו יעצת לי לחכות ואני מתחיל טיפול פסיכולוגי. והקטע דוקטור שאני שפוי מחובר למציאות אינטיליגנטי מבין דברים עובד בשתי עבודות בעל חיי חברה (אומנם מועטים אבל יש) אבל תבין דוקטור שאני ממש מפחד כי במידה והפאקסט לא ישפיע טוב אז זה אומר שאני צריך להחליף תרופה למשפחה אחרת ואם היא לא תעבוד טוב אז אני אצטרך להגיע לאשפוז ובכך יגמרו לי החיים לא אוכל לעבוד כדי להתפרנס בכבוד או לנהוג או ללמוד כי יהיה מתועד שעברתי אשפוז רגיל אפילו יום על רקע פסיכיאטרי זה ממש ידפוק לי (סליחה על הביטוי) את כל החיים. אני לא רוצה להגיע לאשפוז. דוקטור האם זה אומר שאין תקווה למצבי? ושהקיץ הקץ על חיי ואמשיך לגור בבית הוריי ואהיה מוגבל ומסכן ואז אצטרך לעבור את כל התהליך של עובדת סוציאלית והכל? הוריי נורא יסבלו מזה וגם ככה הם מבוגרים ואני צריך לתמוך בהם כלכלית. דוקטור אפילו אם צריל לגשת אליך אישית לטיפול אני מוכן ז"א אם תהיה מוכן לקבל אותי האימייל שלי הוא [email protected] בתודה רבה רבה וסליחה על הטרחה אורן.

לאורן תירגע אתה לא לבד גם לי יש אותה בעייה ואני לא מגיב להרבה תרופות עכשיו אני מטופל ברמרון ומקווה לטוב קודם כל אם אתה סובל מחרדה קשה אתה יכול לקחת כדור לוריון עד פעמיים ליום אורן כשאתה בחרדה אתה מכניס סתם לראש שלך דברים שאם ואם ומגביר את רמת החרדה שזה ממש סבל איום אתה בהחלט בחור נורמאלי שסובל במו מיליונים בעולם מהפרעת פאניקה אז אני חושב שאתה צריך לפנות בדחיפות לרופא שלך להסביר לו את המצב ולהחליף את התרופה כמו כן להתחיל בטיפול פסיכוטרפיסטי תומך אורן אתה נשמע בחור צעיר אל תתייאש חרדה קילינית היא דבר איום אבל תזכור בסוף הכל עובר אגב אורן דר הידש הציע בנוסף יוגה מדיטציה או סוג אחר של הרפייה אז תרגיש טוב תיקח את עצמך

לאורן דר הידש המליץ בעבר רמרון איקסל אדרונקס יש גם מרוניל וכו" כנראה שאתה לא מגיב היטב לתרופות מהדור החדש וזה קורה להרבה אנשים עצתי לך לפנות מיד למומחה באם יש לך כמובן אפשרות כספית או לפנות לקופת חולים ןלבקש הפנייה למרפאת בריאות הנפש הקרובה אלייך שם תוכל להיות במעקב תרופתי אני מדגיש זה לא בית חולים ולא אישפוז אורן טיפול פסיכולוגי בהחלט יעזור לך תרגיש טוב

לאורן יש גם את האפקסור שהוא יעיל לגהי חרדות

לאורן אני מבין שאתה חרד אבל בהחלט ישנן תרופות שעשויות לעזור ואני מתרשם שאתה רחוק מאוד מאשפוז!! האפקסור היא בהחלט בחירה שעשויה להיות טובה וגם רמרון כיוון שהן עובדות במנגנונים שונים מהסרוקסט. כל טוב דר' גיורא הידש

אני קם בבבוקר בשעות מאוחרות רתי לדעת האים אני יכול כל פעם לקחת את הכדור הראשון שלי לפי מתי שאני קם או שזה חייב להיות תמיד באותה שעה ואים אפשר לקחת בבוקר את הרסיטל ןאחהצ את האדרונקס

לאליה האדרונקס מעורר ולכן יתכן שקשה לך להרדם ואתה מתעורר מאוחר, מעגל סגור. כדאי ליטול את האדרונקס כמה שיותר מוקדם. פחות חשובה השעה של הרסיטל למרות שגם כדאי להקדים כי גם הרסיטל עלול לעורר. כל טוב דר' גיורא הידש

אים אני לוקחת האדרונקס 1.5 וגם 2 רסיטל ואני עדייו לא מרגישה טוב עדיין יש לי חוסר ביטחון והרגשה של לא יוצלחית וששום דבר לא הולך לי לא שאני עושה הרבה למען פשוט אין לי אנרגיה ואני ישר מתיאש רציתי לדעת אים לדעתך אני צריכה להגביר את כמות הרסיטל או האדרונקס

חסרים נתונים בכדי לעזור לך כגון כמה זמן את לוקחת את הכדורים ? יכול להיות שאת רק בהתחלת הטיפול וצריך קצת זמן (כמה שבועות) עד שהכדורים יתחילו להשפיע..בנוסף האם את גם שוקלת טיפול פסיכולוגי?

לאוריה אכן חשוב לדעת כמה זמן את נוטלת את הטיפול, יתכן ועם הזמן ההשפעה תעלה ותרגישי טוב יותר. אם עבר מספיק זמן (חודש וחצי חודשיים), צריך לשקול עם הרופא המטפל שינוי בטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

רצתי לדעת האים יש האפשרות לקחת רק כדור אחד בשעות הצהרים או בבוקר ולא גם וגם כלומר פעם ביום מאחר וקשה לי לקחת פעמיים ביום

על מנת לשמור על רמה יציבה של התרופה בדם והשפעה רצופה, יש לקחת פעמיים ביום, בהפרש של 6-8 שעות (בוקר וצהריים). אני מצטער

תודה רבה על תשובתך האים אתה מרוצה מהכדור מכוון שאני עדיין מרגישה חרדה אני לוקחת גם רסיטל 40 מג 6 מג אדרונקס ועדייו יש לי חוסר ביטחון מוחלט ואני לא יודעת מה לעשות

בני בן ה11 אובחן כבעל ADHD. לפי המלצת רופא נתנו לו רטלין אבל בעקבות זה נוצרו לו טיקים חמורים מאוד בעין לפי המלצתו של הרופא והפסיכולוג שמטפל בילד הופסק מתן התרופה. הילד היה בטרואמה חמורה כי הוא לא הבין מהיכן הטיקים וגם כל נסיון שלו להשתלט על כך עלה בתוהו. חשוב לציין שהתקופה בה הוא נטל רטלין הייתה רגועה, הוא למד יפה והיה נינוח. בעוד שנה הוא עולה לחתיטה ואני לא רוצה שהמצב ימשך אני מבינה שטיפול תרופתי עוזר המליצו לנו על תרופה בשם קונצרה אך בעלי חושש לתת לו אותה עקב בטיקים שהופיעו עם הרטלין. אשמח לשמוע מעט על תרופה זו. או על תרופה ממולצת אחרת תודה ושבוע טוב חן

גם אני הכרתי אדם שהיה לוקט ריטלין כשהיה ילד וסיפר שזה עשה לו טיקים והליכה ודיבור משונים.... הוא אמר שזו תרופה לא טובה כי היא לא עזרה לו. והוא נשאר הפראקטיבי. שמעתי שיש תופעות לוואי לא נעימות לתרופה, ואלו הם חלק מהסיכונים, לכן אני כל כך מתלבטת אם לקחת גם - כי המטפל שלי הציע לי, כי זה מפחיד אותי מאוד מאוד.

קונצרטה מכילה מתילפנידאט - בדיוק את אותו חומר פעיל כמו ריטאלין. ההבדל הוא שכמוסת קונצרטה משחררת אותו באופן הדרגתי לאורך שעות רבות ומאפשרת מתן כדור אחד במקום מספר פעמים ביום. סביר שקונצרטה תגרום לאותם תופעות לוואי. ריטאלין היא בדרך כלל תרופה בטוחה מאוד אבל אם היא גורמת למשתמש מסויים תופעות לוואי בלתי סבירות צריך להמנע ממנה. ניתן לנסות תרופה אחרת כמו אדרול. מישהו יודע מה הסטטוס של סטראטרה בארץ?

אני בת 18 ועשר חודש בקירוב . לפני כשנה וחצי בקירוב לפני המשבר שעברתי הייתי ילדה נורמלית לחלוטין . לא היו לי בעיות משמעתיות בבית הספר התיכון בו למדתי . טוב לא היו עד המשבר שאותו נאלצתי לעבור בכיתה לצערי יא . אני נכנסתי לדיכאון בגלל מישהו שהיה בגילי ובגד בי עם החברה הכי טובה שלי לפני כשנה . והבגידה של החברה מאוד כאבה לי . לפני המשבר יש לציין הייתי ילדה נורמלית לחלוטין עם שום בעיות נפשיות . אני בתקופת המשבר הייתי פרנואידית ושקרנית פתולוגית . ומי שתרמה לו הייתה היועצת בית הספר שעשתה לי את המוות ונהגה להתפל אליי . היועצת הלחיצה אותי ואיימה על אימי שאם אני לא יחזור לילדה הטובה שהייתי לפני המשבר יעבירו אותי בית ספר טיפולי . ואותי העניין מאוד הלחיץ ירדתי בלימודים לפני המשבר הייתי תלמידה מצייטנת , והתחילו לי צרות הייתי רושמת דברים הפוכים ומדברת הפוך . היה לי מאוד קשה להתאושש ממנו אבל התגברתי בסופו של דבר היום אני עם תעודת בגרות ומקצוע שאני אמורה לקבל . הבעיה שלי : בתקופת המשבר היועצת ניסתה לעזור לי ולנסות למצוא משהו שיחזיר אותי למוטב היא כנראה אני לא בטוחה . לי היה פחד איום ונורא מצוות המורים ואני לא זוכרת בדיוק למה עד שפיתחתי רפלקס מסיום שממנו אני סובלת עד היום ( יש לציין שלפני המשבר הוא לא היה קיים ) . כשאדם משתעל אני מזיזה חלק מגופי הילדים של בית הספר בו למדתי קלטו זו מהר מאוד ואימללו את חיי . כיום אני לומדת בבית ספר אקסטקרני ומתקנת ציוני של בגריות הבעיה היא שהרפלקס עדין קיים . האמת חשבתי ללכת לפסיכולג אני חושבת שהוא כתוצאה מטראומה אבל אני לא הולכת מסיבה העיקרית שאני מפחדת שיגיע ענין זה לצבא אני לפני גיוס ודבר שני מצב הכלכלי אינו מאפשר לי אנא עזרו לי !!!

את יכולה לפנות דרך קופת חולים ליעוץ פסיכולוגי (המחיר מסובסד), אני לא חושב שיעשו לך בעיות בצבא בגלל כמה שיחות עם פסיכולוג..אין לך ממה לחשוש.

נו באמת יעלי כשכואב לך השן למי את פונה? במידה ואת במצוקה תקחי את עצמך ביידיים וכמו שדורון המליץ תפני לייעוץ האם עדיף לסבול כל היום או להתבייש מסטיגמות מטופשות תרגישי טוב נב מובטח לך שתצאי מחוזקת ובעתיד תמצאי את האביר שלך

ליעלי לפי זכרוני כבר שאלת וקבלת תשובה לשאלתך. ממש נוסח זהה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני בן 24 ואני סובל ממספר חרדות והגעתי למסקנה שאני מוכן להודות בזה ורוצה מאוד לטפל בזה. אני בקופת חולים כללית האם יש קשר לקופת חולים איך אני מגיע לפסיכולוג בצורה המהירה והזולה ביותר כי הטיפול שלי ארוך (טופלתי בעבר טיפול קצר אך לא עזר) תודה מראש ושבוע טוב

לניר איני בטוח שהבנתי את שאלתך, בכל אופן אתה יכול לפנות למרפאה לבריאות הנפש של קופת החולים הקרובה לאזור מגוריך או למרפאה של אחד מבתי החולים הכלליים. בהצלחה דר' גיורא הידש

ד"ר יקר שלום, בעבר כבר פניתי באותה סוגייה. בחרתי להמתין מעט, וכעת לחזור ולבדוק... להזכירך, אני בת 32, נשואה מזה כשנתיים, ללא ילדים. מטופלת בציפרלקס בערך חצי שנה בעקבות התקף פאניקה ודיכאון , שתקפו אותי לראשונה לפני יותר משנה, ונמשכו כ 3 חודשים. כבר מס' חודשים שאני מרגישה טוב , ומטופלת אצל פסיכולוגית. הסוגייה היא כזו : אני ובעלי חושבים להכנס להריון כבר תקופה ארוכה. העניין נדחה בעקבות התקופה הקשה שעברתי ובשל הטיפול התרופתי. כעט, כשמצבי טוב יותר, העניין עומד שוב על הפרק. שאלתי היא, האם כדאי לנסות להפסיק את הטיפול התרופתי לפני הכניסה להריון, או שכדאי להמנע מסיכונים מיותרים, ולהמשיך עם התרופות תוך כדי (בפיקוח רפואי כמובן). כמו כן, אשמח לקבל את דעתך בעניין כניסה להריון בשלב זה של הטיפול . מאד מודה לך על תשומת הלב ! תמר.

הי תמר. אני מציעה לך להתקשר למכון לטרטולוגיה - 02-6243663 שבוע טוב, ירדן

לדעתי האישית בלבד כדאי להמשיך עם הציפרלקס שעוזר לך (אחרי שתקבלי את האישור מהמכון לטרטולוגיה) ובמקביל לנסות ולהרות. פשוט חבל על הזמן. מצבך הנפשי הולך ומתחזק ואפשר להעריך שזאת תהיה המגמה בחודשים הקרובים ולכן אין צורך בדחיה נוספת של נושא ההיריון. אם את בכל זאת לא רוצה לקחת תרופות בזמן ההיריון אז מומלץ לדחות את הנושא במספר חודשים ולא להפסיק עכשיו את הציפרלקס כי זה עדיין מוקדם מדי.

היי תמר אני מטופלת בסרוקסט. כשהתחלתי את הטיפול שאלתי את הרופא שלי לגבי כניסה להריון, והוא אמר לי שכשזה יעלה על הפרק הוא יחליף לי את הכדורים לכאלה שלא מזיקים לעובר, כמה חודשים לפני הכניסה להריון. תגידי לפסיכיאטר שלך על הכוונה שלך להכנס להריון דנה

יש כדורים נוגדי דכאון, שניתן לקחת בהריון, אך אי אפשר להניק איתם. יש כאלה שאפשר גם להניק איתם. אם את רוצה להניק כדאי לך לקחת את זה בחשבון. בכל מקרה אני מצטרפת להמלצה לפנות ליעוץ הטריטולוגי. כדאי לך גם לבדוק בקשר לתופעות הלוואי של הכדורים להפסקת החלב, שניתנים לאחר הלידה. יש כאלה שאחת מתופעות הלוואי שלהם היא דכאון. בכל מקרה בהצלחה.

לתמר השאלה מורכת וכמובן שהתשובה היא אישית לכל אחת, כך שאענה לך באופן כללי. הדרך הבטוחה ביותר היא לסיים טיפול ואז תכנסו להריון. כך שההריון יהיה ללא חרדות וללא תרופות, כמובן שזה הבטוח ביותר, כל בחירה אחרת יש אתה סיכונים אחרים. למרות שאני חייב לציין שהסיכונים אינם גדולים. כלומר, בהחלט ניתן לאמר שישנם תרופות נוגדות חרדה שאינן מזיקות לעובר והן בטוחות בהריון ובהחלט אפשר לקבל את האישור הסופי מהמכון הטרטולוגי. אבל בכל זאת, עדיף הריון ללא תרופות..... הטיפול המומלץ הוא למשך כשנה, כך שעברת חצי שנה וישנו סיכוי סביר שהחרדות לא יחזרו, במיוחד מצבך טוב כיוון שזה ההתקף הראשון של חרדה (אז הסיכון להתקף חוזר קטן יותר), כך שגם אם תפסיקי טיפול כעת ישנו סיכוי שהחרדות לא יחזרו. ואני זוכר שאת בטיפול פסיכולוגי. כך שאלו הן האופציות וצריך לבחור באחת, כמובן שהאופציה הטובה ביותר היא זו המתאימה לך ביותר. תתייעצי עם הרופא והפסיכולוגית ואז תחליטו. בהצלחה דר' גיורא הידש

אני מאובחנת כ ADD ויש לי ריטלין שלפעמים עוזר ולפעמים לא. אבל קורה לי בכל מקרה משהו מוזר מאוד שברגע שאני קוראת טקסט אז אני מנסה להתרכז ובכל זאת אני שומעת קטעים של משפטים ששמעתי במהלך שיחות לי עם אנשים שדיברתי איתם. אני לא משוגעת וחושבת שזה מבחוץ אני מודעת היטב לכך שהמוח שלי משמיע אותם מהזיכרון . הענין הוא שאחרי כל משפט יש שקט מוחלט במוח בין הרווחים . וברווחים האלה המוח שלי לא קולט גירויים ולא חושב כלום כמו בשינה. השיחות המקוטעות הם בעצם משפטים כמו ששומעים מכשירים קשר שהדוברים אומרים משפט קצר בלחיצה וכשהם מסיימים את המשפט יש מרווח זמן שבו יש דממה מוחלטת ואחריה הצד השי עונה לו ואחר כך שוב פעם מרווח זמן שבו יש דממה מוחלטת שלוקחת אותי לשום מקום של מחשבה זאת אומרת למצב של איבוד תפיסת הזמן שכאילו נרדמים בו. והמשפטים הקצרים לא מעירים ולא מפחידים ולא מעירים אלא רק עוזרים עוד יותר למצב האדישות הזה אבל ברור שהם לא תורמים לריכוז בטקסט ומסיחים את הקשב מהטקסט . במרווח הזמן של השקט אין שום מחשבה ואין משהו שיפריע ברקע להתרכז בטקסט אבל בשקט הזה הקשב לא קולט שום דבר כמו מחשב שנתקע ומנסים ללחוץ על משהו במקלדת והמחשב לא מגיב לשום דבר כך גם הקשב. רציתי לדעת מהו הדבר המוזר הזה ואיך מתגברים עליו מפני שאבחונים פסיכולוגים לא גילו הפרעה נפשית וריטלין וקונצרטה לא עוזרים לזה בשום מינון .

שלום, אכן דבר מוזר, לפי הערכתי יתכן שמדובר בהפרעת הקשב עצמה, כלומר שהריכוז לא מלא ולכן ישנן מחשבות או זיכרונות ממקומות אחרים. ההפסקות נשמעות לי כמצב דיסוציאטיבי כלומר מצב ההכרה משתנה ואז נמצאים כאלו בחלום או בהפסקה, אבל לא בהכרה מלאה. כדאי להתייחס לדברי בזהירות רבה כי אלו השערות בלבד. כל טוב דר' גיורא הידש

בתי סבלה זמן רב מ-ocd וסרבה לקבל טיפול כלשהו. לפני מספר ימים הרגישה רע מאוד פיזית ונרגעה לאחר מכן. לאחר שלושה ימים באמצע הלילה כאשר לא הצליחה להרדם ניסתה לקפוץ מהבנין מבלי יכולת לדבר כאשר משהו דוחף אותה לעשות זאת, (כך סיפרה אחר כך) לא ידעה מה הסיבה. עתה היא מאובחנת כסובלת מפסיכוזה. איך יתכן שמ-ocd הפכה הבעיה לפסיכוזה? אולי האבחנה לא מדויקת? אבקש הסבר אם יש, בתודה מראש

1. כפייתיות יכולה להופיע בהפרעות נפשיות שונות ולאו דווקא OCD 2. פסיכוזה יכולה להופיע במחלות נפש שונות. 3. אין בהודעה שלך מספיק מידע בשביל לדעת את האבחנה או את סוג המחלה שממנה סובלת ביתך. רצוי לברר מידע זה עם הרופא המטפל.

לדור היא צברה עיתונים ושאר דברים מיותרים, רחצה ידיים כל הזמן והרבה זמן, התקלחה שלוש שעות אבל פעם בחודש, הקפידה בצורה מוזרה על סטריליזציה בכל מה שבמגע איתה, הפחיתה בסוגי מזון שלדעתה לא מתאימים לעיכול שלה עד שרזתה ורזתה נורא, וכן ניסתה כל הזמן לטפל בבעיה בעיכול לדעתה, הלכה לישון לפנות בוקר וקמה אחה"צ ובזמן שהיתה ערה טיפלה בסטריליציה ואוכל ולא יצאה כמעט מהבית אלא רק לקנות אוכל שמתאים לה, טענה שאנחנו לא בסדר ושהיא יודעת לטפל בעצמה ושהיא משתפרת. זה נמשך כשנה בהדרגה ואחר כך קרה מה שסיפרתי. אלה הפרטים שחסרים? בתודה

שלום רב, אני נוטלת חמישה נורטילין (25 מ"ג כל אחד). כמו כן אני סובלת מנימול בידיים וברגליים. האם זו תופעת לוואי של הכדור? תודה

לדליה נימול היא תופעה שעלולה להיות מחרדה, לא זכור לי תופעת לוואי כזו מנורטילין. כל טוב דר' גיורא הידש

בהמשך לשאלתי. האם יתכן שהנימול הוא תוצאה של טיפול בנזעי חשמל? תודה

לדליה לא, נזעי חשמל לא גורמים לכך הידש

לד"ר הירש אני חושבת שהמטרה לקבל אינפורמציה מאחר וישנם רופאים אשר מפאת האגו המקצועי שלהם אינם עושים זאת . והמטרה השניה הינה לקבל תמיכה ועידוד מאנשים שחווים את אותו הדבר ..

את צודת במה שאת כותבת אבל יש בכל זאת בעיה כי הרבה פעמים אנשים כן מקבלים את המידע שהם צריכים מהמטפל שלהם והם עדיין נכנסים לפורום, וגם רוב הזמן הפורום מורכב מאותם אנשים כשלפעמים יש אורחים שבאים לשאול משהו. אז איך זה יכול להיות שאנשים נמצאים בטיפול ובכל זאת יש להם שאלות כל יום? נראה לי שהפורום עונה על עוד צרכים חוץ מקבלת מידע מרופא. עדי

נכון אתן צודקות ואוסיף עוד כמה סעיפים שקרו לי באופן אישי - הפורום מספק מידע חדיש ועדכני הפורום תומך ונותן מענה בזמן הווה ובמיוחד בעיתות משבר חוסר אונים וקושי בתפקוד וכו' הפורום הוא מקום שבו אפשר להרגיש מזוהה ושייך ביחס לבעיות הקיימות שלך הפורום מנוהל על ידי רופא מקצועי מומחה רגיש אנושי וחכם הפורום שם אותך בפרספקיבה נכונה ביחס לבעייתך בהשוואה לאחרים הפורום לא מגביל והוא חופשי ופתוח תרתי משמע (מבחינה טכנית ואנושית) הפורום עוזר לאנשים שלא רוצים או לא יכולים להיעזר שנימצאים במצב קשה רק עם עצמם . על ידי שהאנשים הקרובים להם מראים את ההתכתבות ואת השאלה והתשובה מהפורום וכך יתכן שהם ישפעו לטובה. אחרי כל זאת יש לומר תודה ובתקווה להמשך

ללילוש את לפעמים נשמעת בשאלותייך כשיא התום והתמימות ממש מתוקונת צעירה ותסלחי לי אם אני טועה תרגישי טוב

שלום תודה על הדיון, הוא באמת עוזר לי ואני מקווה שגם לקוראים המשתתפים לעתים קרובות להגדיר את הדברים ואולי לשים לב לדברים חשובים שאינם מודגשים מספיק. אודה מאוד לתגובות נוספות. הידש

ד"ר שלום היום אני שבועיים לוקחת 150 מרוניל ועליתי ל-225 האם השפעת הכדור תהיה רק אחרי חודש כלומר החרדות יעלמו לגמרי כי אני מרגיש ה הרבה יותר טוב כרגע הבעיה אצלי היא בבוקר החרדות יותר חזקות לאחר מנוחה של צהרים שאני חייבת לנוח אני מרגישה ממש טוב. אני רוצה לדעת מתי אני ירגיש כל היום טוב ללא חרדות. תודה וסליחה על ההטרדות

לגלית אני מקווה שבקרוב, כיום הביטוי אחרי החגים ממש מתאים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר, הבן שלי סובל מסכיזופרניה, מאושפז לאחר התקף פסיכוטי בבית חולים למחלות נפש עם צו של פסיכיאטר מחוזי. השבוע הבנתי שהצו כבר לא בתוקף ויחד עם זאת שלשום היה לו עוד התקף בבית חולים. איך ממשיכים את הצו על מנת שישאר שם תודה

לאירית לשם הדיוק, פסיכיאטר מחוזי מוציא הוראת אשפוז ולא צו, אבל זו הערה פורמלית. בהחלט ניתן להאריך את התוקף של הוראת אשפוז, אני מאמין שאם היה לו התקף נוסף הרופאים בקשו את הארכת התוקף של ההוראה. את בהחלט יכולה לפנות לרופאים כדי שידעו שגם את תומכת בהוראת האישפוז. חשוב לרופאים לדעת את עמדת המשפחה. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

שבת שלום דר'. אני יודעת שלפני כמה ימים כתבתה שאתה לא עונה בדוא"ל, אבל יש לי בעיה שאני לא יודעת למי ליפנות. זה קשור למשהו שקרה עם המטפל שלי ואני מאוד לא רוצה לכתוב את כל ז ה בפורום, אולי יש אפשרות לכתוב לך בכל זאת? תודה רבה ומחכה לתשובה ירדן

לירדן תנסי בפורום www.icallisrael.com כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על התשובה המהירה. נכנסתי לפורום אבל הוא נגיש לכולם ולצערי זה נושא מאוד אישי. אם אכתוב את הדוא"ל שלי האם תוכל לחזור אלי? תודה רבה ושבוע טוב. ירדן