פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
09/10/2004 | 10:25 | מאת: שילה

שלום רב לדר' הירש, הבן שלי טופל בריספרידל כעת מקבל זיפרקסה ומועמד להתחיל לקבל לפונקס. חולה בסכיזופרניה ,בן 25 , ומאושפז מזה חודשיים ורוצה לצאת משם הביתה ואני מפחדת משום שהאלימות שלו כלפי. טרם התחיל לפונקס מכוון שהוא במחקר של הויטמין (שאני לא יודעת את פישרו) האם צריך להיות מאושפז בבית חולים עם לקיחת הלפונקס, או שיש אפשרות להיות במקום שיקומי ולצאת לבדיקת דם שבועית? תודה שילה

09/10/2004 | 13:31 | מאת: דור

כיום טיפול בלפונקס איננו מחייב אישפוז. הוא ניתן גם במסגרת של מרפאה. ישנו פרוטוקול ברור שמסדיר את העניין. יש צורך בבדיקות דם שבועיות ב-16 השבועות הראשונים ואח"כ בבדיקות דם חודשיות. התרופה מיועדת לחולים סכיזופרנים שניסו מספר רב של תרופות אחרות ללא הטבה משמעותית או לחולים סכיזופרנים שסובלים גם מטרדיב דיסקינזיה שכן הלפונקס איננו גורם לתופעות לוואי נוירולוגיות.

09/10/2004 | 17:33 | מאת:

לשילה מהבחינה של ההשפעה החיובית הלפונקס נחשבת לתרופה הטובה ביותר מכל התרופות לסכיזופרניה. החסרון העקרי הוא כמובן בדיקות הדם. לפי ידיעתי לא שינו עדיין את ההוראה שהחודש הראשון של טיפול בלפונקס יתבצע במסגרת של אשפוז (יתכן גם אשפוז יום), אחר כך המשך במירפאה. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2004 | 10:11 | מאת: ליאת

שלום לך, האם קופ"ח כללית חייבת לספק EFFEXOR אם נדרש ע"י רופא פרטי או רופא משפחה (הכוונה לתרופה המקורית)? בתודה מראש,ליאת

09/10/2004 | 10:22 | מאת: דנה ג

בוקר טוב ליאת, לא. קופות החולים אינן חייבות לספק אף תרופה מקורית במידה וקיימת גנריקה זולה יותר לתרופה. דנה

09/10/2004 | 10:30 | מאת: ליאת

ד"ר הירש, טעיתי בניסוח, הכוונה שלי האם יש תקדים שאם "מבקשים" ניתן לקבל את המקורי . ליאת

09/10/2004 | 10:43 | מאת: יואב

תראי מכל קופות החולים כללית היא הגרועה מכל מבחינת רוחב היד במתן תרופת שלא בסל. ובכל זאת, תנסי שהרופא שלך ירשום מכתב לבקר התרופות של הקופה(תפקידו לאשר חריגות כגון אלו) במכתב הוא יכול לפרט מדוע את חייבת את התרופה המקורית הסיבה לדוגמא יכולה להיות שהתרופה השפיעה עלייך טוב בניגוד לתחליף או שניסית תרופות רבות מאותה קבוצה (במקרה זה SNRI ) או מקבוצת הSSRI והן לא הועילו כמו זאת. תניסי אולי יעבוד. בכל מקרה התחליף לאפקסור הונלה או הויפקס טובים לא פחות מהמקור .

09/10/2004 | 13:40 | מאת: דור

אפקסור היא תרופה של קו שני או שלישי אחרי כישלון טיפולי ב-SSRI ואישור של פסיכיאטר מחוזי של הקופה. בכזה מקרה תקבלי את אחד מהתחליפים (קיימים תחליפים משלושה חברות שונות כאשר הוונלה הוא הוותיק מביניהם). אם הפסיכיאטר המטפל המליץ על אפקסור עפ"י האינדיקציה המתאימה הפסיכיאטר המחוזי יאשר לך לקבל את התחליף. לגבי מתן של התרופה המקורית זה הרבה יותר מסובך אבל יש מקרים מאד חריגים שבהם מחליט הפסיכיאטר המחוזי להיעתר לבקשה.

09/10/2004 | 17:36 | מאת:

לליאת בעבר היו תקדימים של מתן התרופה המקורית ולא תחליפים תוצרת הארץ. כיום קופות החולים מקפידות על כך יותר וכמעט ולא ניתן בפסיכיאטריה לקבל את התרופות המקוריות-אורגינליות. עם האפקסור ישנה בעיה מיוחדת. עם כניסת הגנריקה (תחליפים), היבואן הפסיק להביא לארץ את האפקסור הרגיל, כך שגם באופן פרטי לא ניתן לרכוש אותו. האפקקסור הרגיל הוא efexor ir, כמובן שניתן לרכוש באופן פרטי את האפקסור החדש יותר efexor xr והוא לא נמצא בכללית. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2004 | 08:43 | מאת: צין צין

מזה שנה אני סובלת ממאניה דפרסיה מתופלת ברסיטל למיקטל וסרוקוול כולם במינונים די גדולים לפני כחודש היה לי אתקף אסטמה ונאלצתי להישתמש בסימביקורט (סטרואידים) שלושה ימים אחרי תחלת הטיפול נכנסתי להיפומניה עם אלמנטים של פסיכוזה אני מאוזנת לחלוטין מזה 4 חודשים האים יש קשר בין הסימביקורט להתקף מאניה ועם קן אלו תרופות אסור לי לקחת? תודה מראש צין צין

לצין צין סטרואידים עלולים לגרום להתקף מאניה אצל כל אחד ובטח אצל מי שסובל מהפרעה בי-פולרית. לכן אפשר לייחס את ההתקף הנוכחי לסטרואידים. כדאי להמנע מסטרואידים ככול הניתן, אם אין ברירה אז להוריד את התרופות נוגדות הדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2004 | 03:16 | מאת: אלמוג

היי, המון זמן לא כתבתי כאן. אני מקווה שאתה זוכר אותי. ניסיתי לכתוב כאן גם לפני שבועות אחדים, אבל בגלל האו.סי.די שלי כל הזמן מחקתי כי חשבתי לעצמי שאני לא מנסח את המכתב בצורה מסודרת וכ"ו, אבל הפעם אני כותב בכל מחיר, אפילו רק בשביל להקל על הכאב העצום שיש לי. אז ככה: סיימתי את השירות הלאומי שלי לפני 3 חודשים וקצת ומאז אין לי חיים. המצב הדרדר בהדרגה, זה התחיל אפילו בחודש האחון שלפני סוף השירות, הייתי מתקשה בעבודה, מאבד את הריכוז וחוזר מתוסכל. נאחזתי בשיניים והצלחתי לסיים את השירות. אנחנו גרים בבית דו קומתי ואז עלתה לי מחשבה לראש שאם יש אנשים בקומה למטה אני לא מסוגל לרדת. כך מצאתי את עצמי מסתגר רוב שעות היממה לבד בחדרי ולא פגשתי איש. המצב המשיך להדרדר, התחלתי לישון עד 3 בצהריים (משום שלא הצלחתי להירדם בלילות כלל) התחלתי לאכול פחות, לא נהינתי כבר מכלום. הופיעו גם מחשבות אובדניות בלי תוכנית פעולה. כלומר, היה רצון למות. רק להזכיר: אני נוטל דפלפט 800 מ"ג עקב אפיזודה היפומאנית שארעה לפני כשנה לערך כנראה בגלל שימוש בתרופות נוגדות דיכאון. סיפרתי את כל המצב לפסיכיאטרית המטפלת והיא הוסיפה לי צ'יפרלקס תחילה במינון של 5 מ"ג ואח"כ 10 מ"ג אני נוטל את הצ'יפרלקס במינון של 10 מ"ג כבר כחודשיים ואין שינוי במצבי, הצ'יפרלקס עוזר לי כמו מים. אפילו, בתחילת הטיפול בצ'יפרלקס אם או בלי קשר אני לקחתי סכין ליד לא משנה שלא עשיתי איתו כלום, אבל ברור שזה לא אני באמת... אני לא באמת רוצה למות... כרגע בכל אופן אין לי שום כוונה לפגוע בעצמי/או לחילופין באחרים. ככה המצב שלי נמשך כבר 3 חודשים ויותר... יש לך מושג איזה סבל עצום זה? והעניין הוא שניסיתי כבר את כל התרופות שבעולם הנה: סרוקסט, אדרונקס, אפקסור,לוסטרל,ציפרמיל, רמירון ואיקסל. ואפילו ריספרדל שבכלל גרמה לתופעות אקסטרפרמידליות במינון 2 מ"ג וזיפרקסה 10 מ"ג לתרופת מקבוצת ה SSRi'S היו תופעות לוואי בלתי נסבלות, הרמירון כלל לא הועיל, האפקסור שיפר את מצבי בצורה מדהימה עד לצערי העליה למאניה. האיקסל גם כן עזר לי, אבל הוא הופסק במסגרת האישפוזית עקב הפרעה באקומודציה. מה אתה אומר? האם יש לי עוד תיקווה? האם כל הסבל יפסק מתישהו? אני פוחד פחד מוות מהאפשרות של אישפוז כי אני לא רואה בזה שום דבר יעיל. אבל אני חושש שבסופו של דבר זה יהיה בלתי נמנע. היו לי סה"כ 2 אישפוזים בחיים ושנייהם תוך שנה אחת בלבד בשנה שעברה. אשפוז אחד בגלל OCD, ודיכאון והשני בגלל היפומאניה. מה יעשו לי באישפוז? יתנו לי תרופות נוגדות פסיכוזה ואני אתהלך כמו רובוט ואהיה "מסומם" עוד יותר? הפסיכיאטרית המטפלת גם הציעה אפשרות של איפשוז יום במרפאה הקרובה לבית. העניין הוא שמאווד! קשה לי להיות עם אנשים עכשיו... כל רעש הכי קטן יכול להקפיץ אותי.. הצילו... מה יהיה? סליחה על האריכות של המכתב, הרגשתי שאני חייב לפרוק את כל מה שיש לי גם בכיתי באותו הזמן תודה בכל אופן

09/10/2004 | 03:30 | מאת: אלמוג

אני מטופל בפסיכוטרפיה אצל פסיכולוג פרטי פעמיים בשבוע, אולם בעת האחרונה בגלל החגים יצא לנו להיפגש אחת לשבוע.

09/10/2004 | 09:10 | מאת: צין צין

קודם כול ישנם עוד הרבה תרופות נגד דיכאון כמו אנפרניל או רסיטל שהם מאולים (נסיון) במידה ואתה לא שייך לקופת חולים כללית בשער קופות החלולים לרוב לא משתמשים בדפלפט אלה נותנים מיצב מהדור החדש (למיקטל) שנתול לחלוטין תופעות לוואי ואין צורך בלעסות בדיקות דם אחד העיתרונות של למיקטל זה שהוא מסייעה לאנתי דכוני "החיסרון" של התרופה הזות שהיא פוגעת בתאבון וגורמת להרזיה את הזיפרקסה ניתן להחליף בסרוקוול שאחד האיתרונות שלו זה שהוא עוזר להירדם אני אומנם חולה במאניה דפרסיה אבל אני מאמינה שעם יש לך פסכיאטר טוב שאתה ממש יכול לדבר איתו אולי קידי לך לנסות את השילוב הזה (לי זה אזר ובתך 6 שבועות לא רק יצאתי מהיפו מאניה שהיתה משולבת אצלי בדיכאון פסיכותי) והים אני מאוזנת לחלותין אולי שווה לנסות בכול מקרה בהצלחה צין צין

09/10/2004 | 10:37 | מאת: יואב

גם לי משולב למיקטל עם טגרטול ואחרי מספר שבועות קצרים חי השתנו וחזרו למסלול חיובי בו לא הייתי שנים רבות,אך כמו שאמרת צריך לזה רופא טוב שיודע את המינונים ויודע לתמוך.

09/10/2004 | 01:48 | מאת: פרי

לד"ר גיורא האם יש תחליף לליתיום,לא טבעי.משהו ממשפחת מיצבי מצב הרוח. משהו חדש. תודה

09/10/2004 | 17:00 | מאת:

לפרי בהחלט ישנן תרופות חדשות יותר וטובות למרות שמקומו של הליטיום עדיין מכובד. טגרטול ודפלפט הן הראשונות והמקובלות ביותר וגם למיקטל נכנסת לשימוש. תראה את השאלה שמעל לשאלתך. בנוסף ישנן עבודות שמראות את היעילות של זיפרקסה בהפרעה ביפולרית לייצוב. כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2004 | 01:20 | מאת: פרי

תודה רבה על התשובה. רופאת המשפחה מתעקשת שאנסה להחליף את הליטיום,לאחר שימוש של יותר מ 10 שנים. ללא אישפוזים,ללא שיחות ובעיקר ללא תופעות לוואי(מהשיחות:).אני עצמאי והחשש לאבד את הכל בהתקף מניה מחריד.קבעתי תור לפסיכיאטר עכשיו שיש לי יותר מידע. זכרונות קשים ,עד לליטיום מתרופות עם תופעות לוואי קשים מהמחלה עצמה.מקוה לטוב פרי

08/10/2004 | 23:28 | מאת: איציק

שאלה: כל פעם שקצת עולה לי החום אפילו 7.2 , מצב הרוח שלי מתדרדר בצורה קיצונית האם זו תופעה ידועה? מה עליי לעשות ? איציק

09/10/2004 | 00:33 | מאת: סקרלאט

היי איציק כדאי שתפסיק למדוד חום ואז תרגיש יותר טוב החרדה מהחום גורמת ללחץ והלחץ לחום והחום לחרדה וכו' תסיח דעתך באיזה ספר טוב או סרט או,, כל טוב שיהיה.

08/10/2004 | 23:22 | מאת: ערן

איך מבדילים בין תסמונת אספרגר לבין חרדה חברתית? האם ניתן לטפל בתסמונת רק בגיל קטן או גם בגיל מבוגר יותר (20 פלוס)? האם הטיפול הוא בתרופות? תודה. ערן.

09/10/2004 | 17:08 | מאת:

לערן באופן עקרוני תסמונת אספרגר היא אוטיזם ולכן מופיעה בילדות. באחד העתונים פורסם שעלולה להיות גם אצל מבוגרים, איני בטוח שהדברים נכונים ובסך הכל הכתבה גרמה ליותר חרדות מאשר תועלת. בכל אופן תסמונת אספרגר נדירה ובטח אצל מבוגרים, חרדה חברתית שכיחה ובדרך כלל מדובר על חרדה חברתית. כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2004 | 11:18 | מאת: רונן

רופאים, מן הסתם, מתבוננית בעיקר בתסמינים חיצוניים אולם הפציינט יכול ללמוד עת התסמונות ולהשתמש בכלי של התבוננות עצמית. לכאורה זה פשוט: תסמונת אספרגר הוא מצב בו (בהקצנה, כמובן) העניין בבני אדם אחרים דומה יותר לעניין בחפצים - לפי כמה הם שימושיים ופחות לפי ערך רגשי. לעומת זאת חרדה חברתית מתאפיינת בעניין בקרבתם של אנשים המלווה בחשש מהתמודדות עם סיטואציות כאלה. מה שעושה את הסיפור יותר מסובך הוא שאנחנו טובים ב"לעבוד" על עצמנו: החרדה לעיתים קרובות לא מורגשת אלא מוחלפת בתחושה שזה בעצם לא מעניין אותנו בתור אמצעי להמנע מהמצב מעורר החרדה בלי להודות בזה בפני עצמנו. צריך מידה רבה של כנות ואומץ להתבוננות פנימית. חרדה חברתית ניתנת לטיפול תרופתי בכל גיל. לגבי תסמונת אספרגר אני יותר בספק. כמו כן יש להזהר משימוש באבחנות כתוויות - ההתנהגות החברתית של אנשים נעה על סקאלה רחבה ולא כל מי שאינו עומד בסטראוטיפ ה"חברמניות" הישראלית צריך להיות מסווג כהפרעה.

10/10/2004 | 13:20 | מאת: משיב

תסמונת אספרגר שיכת לתחום הגדול של הפרעות התפתחות רחבות היקף (הצורה החמורה של זה היא אוטיזם). המאובחנים בתסמונת מאופינים בשפה ואינטיליגנציה תקינים (לפעמים אפילו גבוהים) אבל יש הפרעה בקשר חברתי ובתחומי עניין ולעיתים מוזרויות. כשכל אלו קימים מאז הגיל הרך. צריך לבדוק את ההיסטוריה ההתפתחותית ובמיוחד עד גיל 3. ד"ר רוני הגש מנהלת המרפאה לילדים ונוער בבי"ח בנס ציונה עוסקת בכך רבות וצברה ניסיון בנושא.

08/10/2004 | 20:30 | מאת: מיכל

אני בחורה בת 26,סובלת זה כ10 שנים מחרדה קשה לבריאותי,ופחד ממחלות בעיקר מסרטן,אחת לכמה חודשים אני ממש ניכנסת כל כולי לחרדה ומרגישה גם פיזית כאבים שאני בטוחה שהם סרטן,לפני שבוע הרגשתי סחרחורות וחולשה וכן כאבים חזקים בשרירים ובפרקים והתקשתי לתפקד,ישר כמובן קישרתי את זה לסרטן,וביקרתי אצל רופא מישפחה וכן אצל רופאים,שכמובן אמרו שזה וירוס ושזה שום דבר..אבל לי יש טראומה מהארוע,ואני עדיין מרגישה אותם כאבים,ואני לא מצליחה לצאת מהחוויה הקשה מה לעשות?לקחתי רגיעונים ופרחי בך,וכן טופלתי בעבר אצל פסיכולוג קליני בגלל החרדות איך להפסיק לפחד?

09/10/2004 | 17:11 | מאת:

למיכל צר לי שעשר שנים מהשנים הכי יפות שלך את עסוקה בפחדים וחרדות. טוב שהיית אצל פסיכולוג אולם אם הבעיה לא נפתרה אז כדאי לחזור לטפול או להגיע לפסיכיאטר לאבחון ולשקול אתו את האפשרויות הטיפוליות. הדבר החשוב ביותר והמסר החשוב ביותר הוא שחבל על הזמן וכדאי להגיע לאבחון ולטפול. ביי הידש

08/10/2004 | 19:22 | מאת: נתי

שלום אני כבן 22.5 משפר את הבגרות שלי ! לאחר איבחון הומלץ לי לבצע מיבחן טובה. לאחר המיבחן התוצאות היו כאלה : במיבחן ה1 ללא הריטלין התוצאות היו בסדר כלומר בנוני אבל לאורך המיבחן היה קן אחד של עבודה ללא תנודות ! והמיבחן השני שהיה מושפע מהריטלין היה תוצאות ממש יפות אבל היה תנודות בעבודה ! מה שנאמר לי שאני לא צריך לקחת ריטלין ! לאחר שיחה , הרופא נתן לי את הריטלין לחודש ליבדוק בשטח את ההשפעה על הגוף שלי! לאחר קריאה של המאמר של ד"ר מיכאל קרונגאוז אני חושב שוב על התרופה הזו ועל ההשפעות שלה ??? אני צריך עזרה וקצת רקע כל התרופה ומישהו יכול להגיד לי ? יש לי בעית ריכוז???? יש דרך אחרת לטפל בזה?? לקחת אוו לא ??.

09/10/2004 | 17:14 | מאת:

לנתי למרות החשיבות של מבחן TOVA, המבחן לא קובע אבחנה. האבחנה ניתנת על ידי רופא והבדיקה היא בתוצאה, כלומר האם הריטלין עוזר לך בלימודים או לא. לכן, כבודו של המבחן במקומו מונח אבל הוא לא מאבחן הוא רק עוזר לרופא להגיע לאבחנה. תוכל למצוא חומר רב על הריטלין וגם ברשת, בסך הכל זו תרופה שבה האגדות והשמועות רבות מהעובדות. גם בפורום אם תכנס ל"חיפוש" תמצא חומר רב. נדמה לי שישנה שאלה גם היום או אתמול הקשורה לריטלין. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2004 | 18:04 | מאת: שיי

שלום, יש לי ידיד הסובל מסכיזופרניה, איבחנו אותו לפני כמה שבועות. יש לו פסיכיטר ומטפלים שמנסים לעזור, אך הוא שונא ללכת אליהם וחושב שהם לא יודעים כלום. אני רוצה לשאול אם יש לכם עצה איך אני יכולה לעזור, משום שאלי הוא פתוח יותר מאשר לאנשי המקצוע שמנסים לעזור. אני לא יודעת כמה הוא מודע למצבו, כלפי חוץ כרגע אין סימנים רבים. אבל אני שמה לב להתנהגות המוזרה שמגיעה בגלים. ואדם קרוב אליו אמר לי לפני כמה ימים שהוא חולה סכיזופרניה. אשמח אם תוכלו לתת לי עצה איך לעזור לו, תודה רבה

09/10/2004 | 00:17 | מאת: סקרלאט

היי שיי את יכולה להיות לו ידידה טובה כמו כל ידיד אחר שלך את יכולה להיות טיפה יותר סבלנית וסובלנית כלפיו הוא זקוק לידיד אמת בכדי שיוכל לסמוך עליו בעיתות משבר וגם בחיי היום היום הקשים מידיי עבורו. (מידי פעם מתערבבת לו המציאות עם הדימיון) היום יש תרופות מצוינות שעוזרות המון . וזה נחמה חשובה ביחס לשנים שחולי הסכיזו' היו זרוקים בבתי החולים ככלי שאין חפץ בו. והוא צריך למצא לעצמו תעסוקה. זה הכי חשוב מכוון שבמחלה הזאת קשה לפעול לעשות משהו . ואם תוכלי לשמש לו עוגן ומקור דירבון לחיים במציאות הרגילה, ואוזן קשבת -------- עשית את שלך כל הכבוד לך ותצליחו .

לשי מצויין שיש חבר או חברה וכדאי שתשמרי על הקשר אתו. טוב שאת רוצה להביא אותו לטיפול אבל אין זה תפקידך. כלומר, כנראה שהחבר לא מודע למצבו ולכן הוא מתנגד לטיפול, לכן אם צריך לבחור בין להשאר חברה שלו או להפנות אותו לטיפול אני חושב שעדיף שתשארי חברה שלו. כמובן שניתן לגייס את ההורים שלו, אחים או קרובים אחרים שילחצו עליו להגיע לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2004 | 18:02 | מאת: אהרון

דר' הירש שלום , האם אתה מכיר תרופה מסוג edronax (או REBOXETINE? או MATHANESULPHONATE).לאיזה דור שייכת התרופה הנ"ל ( כל טבליה 4MG). האם הן שייכות למשפחת הנוראברגנית ? מה ההבדל בינה לבין פעולת הפרוזק ? מהי משפחת SSRI ? אודה אם תענה . אהרון .

08/10/2004 | 18:15 | מאת: דורון

קבל קישור מאינפו מד : http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=314 בגדול אדרונקס עובדת על המעביר העיצבי נורראפינפרין , ואילו פרוזק ששיך למשפחת ה SSRI עובד בעיקר על המעביר העיצבי סרוטונין.

08/10/2004 | 23:33 | מאת: איציק

לא יודע עד כמה היא חדשה , אבל בעיקרון זו תרופה נגד דיכאון (אמורה להיות ממריצה) אבל לפי דעתי יש לה חיסרון שהיא לא גם נגד חרדות. אם אתה סובל גם מחרדות אז זה לא ממש מומלץ. לי אישית זה רק הגביר את החרדות. ועוד משהו , אתה יכול לכתוב בחלון של החיפוש את שם התרופה ותוכל לראות המון אינפורמציה לגביה , גם דיונים שהיו בפורום לגביה , והיו כמה שאלות בעבר על התרופה. בהצלחה איציק

09/10/2004 | 17:25 | מאת:

לאהרון אני מודה ומצטרף לאנשים שענו, אוסיף רק שזו תרופה מהדור החדש. נגד דיכאון אפשר לפעול בשתי דרכים, אחת על הסרוטונין ואחת על הנוראדרנלין כפי שנאמר. כך שהאדרונקס סלקטיבית ופועלת רק על הנוראדרנלין, זה יתרונה וזה חסרונה. כל טוב דר' גיורא הידש

12/10/2004 | 14:38 | מאת: אהרון

ד"ר הירש שלום , ציינת שהאדרונקס אינה משפיעה על סרוטונין - מתי מחליטים להתמקד בסרוטונין ומתי באדרנלין ?? במה תלויה הצלחת הטיפול. בברכה , אהרן

08/10/2004 | 17:32 | מאת: ליזה

מהן תופעות הלואי בלקיחת פרוזק?

08/10/2004 | 18:17 | מאת: דורון

לא תמיד יש תופעות לואי והם שונות מאדם לאדם ,מצרף קישור מאינדקס אינפומד על הפרוזק http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=210

08/10/2004 | 23:37 | מאת: איציק

כתבתי קודם משהו שיתאים גם לך : - אתה יכול לכתוב בחלון של החיפוש את שם התרופה ותוכל לראות המון אינפורמציה לגביה , גם דיונים שהיו בפורום לגביה , והיו כמה שאלות בעבר על התרופה. בהצלחה איציק

08/10/2004 | 15:26 | מאת: טלי

הי לכולם ! רציתי לומר שהתייאשתי מתמונה של הרופא ! נראה לי שזה כבר לא יגיע ! אז.. מה שנותר לכם זה או ללכת אליו לפגישה או לדמיין איך הוא נראה.

08/10/2004 | 15:44 | מאת: לטלי

בשביל מה את צריכה את התמונה שלו? בא לך לאונן? לא חסרים באינטרנט תמונות של גברים.

08/10/2004 | 16:59 | מאת: גם אני

גם אני חושבת שהוא לא ישים תמונה, אבל שמתם לב שהוא השאיר את שרשרת הפנטזיות? באמת מעניין למה. דר' הידש אולי תסביר לנו?

08/10/2004 | 14:52 | מאת: אב מודאג

לדר' הידש שלום אני מודאג ולא יודע מה לעשות בקשר לבני. המטפלת של בני אמרה לו שהיא רוצה לעשות לו מבחן PCL-R אני מקווה שזה השם, מאז גם הילד ואני יותר מודאגים לגבי המבחן, היא לא אמרה מה זה המבחן הזה רק שהתוצאה שלו קריטית לגבי עתיד הילד. אני מבקש לדעת מה זה המבחן הזה, אם ניתן לקבל דוגמה ממנו, איך ואיפה עושים אותו או כל פרט שיעזור לי להוריד ממפלס הדאגה שיש לי בנושא אם המבחן סודי כדי לא להטות את התוצאות אנא אמור לי ולא אגיד לבני עליו כי הבטחתי לו שאברר לגבי המבחן. אנא עזור לי אני לא יודע למי עוד לפנות. בתודה מראש אב מודאג

09/10/2004 | 16:09 | מאת:

לאב לא הכרתי את המבחן ואיני מכירו אישית. כאשר ראיתי את שאלתך נכנסתי ל"חיפוש" בוואלה וקיבלתי הרבה תשובות. נראה שמדובר במבחן די פופולרי אשר בודק קווים של התנהגות פסיכופתית. ההמלצה במה שקראתי היא להשתמש במבחן מאוד בזהירות ובעיקר כל מי שעורך אותו חייב להיות עם הכשרה טובה וניסיון במבחן זה. בהצלחה דר' גיורא הידש

08/10/2004 | 14:36 | מאת: ק.

שלום, וחג שמח. רציתי לומר שאני חושבת שזו חרפה שהודעות כמו שדור רשם לי בשירשור מאתמול,שכוללת קללות עלבונות והתקפות לא נמחקות מהפורם. זה ממש מרתיע לשאול שאלות,רק משום שברור שיבואו לאחרייהן תגובות וקללות ודברים שממש לא נעים לקרא. עשיתי טעות1,שמראש עניתי והתייחסתי{מה שלא יקרה יותר דור-גם אם תתאמץ מאוד לא אגיב אליך,כתבתי ועניתי לך בכבוד למרות היציאות הלא מתאימות שלך,אבל אם אתה חושב שמתאים לקלל ולתקוף ולדבר בצורה גועלית,אתה לא שווה תגובה-נקודה}. ד"ר הידש, התנהגות כזו גורמת רתיעה לשאול,לאנשים שזקוקים ליעוץ{כמוני} ונהנו עד היום מהעזרה שלך וממענה לשאלות. אני ממש היתי ממליצה לעשות פה סינון הודעות כמו בפורמים אחרים,כדי למנוע דברים כאלו. שבת שלום.

08/10/2004 | 16:39 | מאת: ניקי.

לא ברור מה את רוצה , מצד אחד את רושמת שדור לא שווה תגובה , אך מצד שני , כרגיל , יש התיחסות לדור. אני לא חושבת שמשהו ירתיע אותך מלשאול חזור ושוב את אותן השאלות. במקום לתת לשירשור לעבור בשקט ,( כי זה טבעם של שירשורים בפורום , לעבור ולהשכח ) , את מעלה שוב את הנושא. והשאלה הנשאלת היא למה? יכולת לשכוח ולהבליג , אבל לא עשית זאת ובחרת לפתוח את המריבה מחדש. את כל כך משתוקקת ליחס שלו שאת חייבת להזכיר אותו בכל הודעה? הרי ברור לך שהוא ירצה להגיב , ולהגן על עצמו ולכן את שוב מעלה את הדיון למעלה. למה את רושמת נושא - "לד"ר הידש" כשברור לגמרי שכל המכתב נועד בעצם לנמען אחר - לדור. תפסיקי לשחק משחקים של ילדה קטנה , תתגברי על הרצון שלך לתשומת לב מדור , זה פורום ליעוץ , את יודעת ולא גנון. מה את משחקת עצמך כקורבן תמים , אשר לא יכול לשאול שאלות "חשובות" , בגלל הערות בוטות לגביך , כשברור לך לגמרי שאת זאת שתקפת אותו בתחילה , למרות ניסיונו הרב לעזור לך. לולאי תקפת אותו ללא סיבה כל הדיונים והשירשורים סביב נושא זה לא היו מתחילים. ואת יודעת זאת. דור , אל תטרח לענות לקארין ואל תתפתה ליפול לרשת שהיא טווה לך . זאת מטרתה , לגרור אותך לויכוח נוסף, ממנו , מסיבה לא ברורה היא שואבת סיפוק. שיהיה חג שמח ואני מקווה קארין , שתמצאי לך אובייקט חדש לשחק בו , ומשחק חדש להשתעשע בו. ניקי.

08/10/2004 | 17:20 | מאת: ניקי

גם אם דוקטור הידש (המקסים...) ימחוק את כל השירשורים שקשורים לנושא הקלונקס , זה לא ישנה את העובדה הפשוטה , שהשפעת הכדור עלייך היא פסיכולוגית , והצדק עם דור. מאחלת לך כל טוב ותרגישי טוב ...

08/10/2004 | 19:26 | מאת: דור

קישקוש. הייתי נחמד מדי אליך ואת מנצלת את זה. כאשר ד"ר הידש היה בחו"ל כל יום פתחת הודעה חדשה עם השם שלי בכותרת וביקשת שאני אציל אותך ויענה לך לשאלות. את חושבת שכמה פירורים של קלונקס זה תחליף לטיפול. זכותך לחשוב ככה. אבל לא פלא ששאר המשתתפים ביקרו אותך [קשות] על התנהגות זו. אני דווקא נשארתי בתחום המדעי-תיאורטי מבלי להטיף לך מוסר מה לעשות. כנראה שהרמה היתה גבוהה מדי בשבילך ולא הבנת כלום. זה בסדר, לא ציפיתי שתביני משהו. בנוסף למוגבלויות הטבעיות שלך את גם כפוית טובה. בכל מקרה יותר לא תקבלי ממני עזרה בפורום הזה. ולניקי- תודה רבה על דבריך הנכונים והתומכים.

09/10/2004 | 16:13 | מאת:

שלום, אתם מכירים את הסיפור על הפרה שנתנה דלי חלב ובסוף בעטה בו. חבל מאוד שאנשים כותבים דברים טובים ונכונים ובסוף מתייחסים באופן אישי. לצערי המנהג של התייחסות אישית והעברת ביקורת פוגעת באנשים ובשואלים וחבל שכך הם הדברים. כפי שבקשתי בעבר, אשמח אם תהיה התייחסות עניינית לתכנים ולא לתכונות של אנשים.... כמובן שהדרך הטובה ביותר היא לא לענות ולא להגיב. אני נוהג למחוק דברים קצוניים בלבד, דברים שבאמת אין להם מקום והם פוגעים במיוחד. כך שהחלטתי לא למחוק את הדברים וכאמור השיטה הטובה ביותר היא להתעלם. לא כל מה שכותבים הוא קדוש.... שיהיה לכולנו טוב יותר הידש

08/10/2004 | 14:18 | מאת: יעלי

שלום ד"ר, כל החיים מהלכת על חבל דק בין בעיות סומטיות ופסיכוסומטיות,אחרי ויכוחים עם בני משפחה ורופאים תמיד נמצא משהו לא תקים בדם או באקו לב,מאסתי בחיים של החלטות למה שייך מה ,תן לי עיצה בבקשה איך לדעת האם מדובר בהתקף חרדה או התקף לב,איך לדעת האם חוסר אויר זה מצב של חרדה או בעית לב,דופק מהיר בעיה של בלוטת התריס שלי או שוב חרדה,איך יוצאים מהנרקסיזם הזה? תודה

08/10/2004 | 14:50 | מאת: ק.

אני עוברת בדיוק את אותו הדבר. חודשים של חוסר נשימה,של דפיקות לב,ואף פעם לא יודעת אם זה נפשי,או פיזי. גם יש לי פחדים לפעמים שאני עומדת לקבל התקף לב,דום לב-כל מיני תחושות כאלו.ואני לא מעוניינת לרוץ לרופאים ולמיליון בדיקות,כי זה נראה לי מיותר וגובל בהיפוכונדרייה,ויש לי הרגשה שלרוץ למיליון בדיקות ורופאים רק יכול להזין את החרדה הזו. ד"ר הידש,אשמח אם תאמר גם לי,אם הרגשה של חוסר אוויר במשך חודשים רצוף,כל יום, עלול להיות על רקע נפשי? בהנחה שהאדם בריא,אני לא חושבת שיש לי איזו בעייה פיזית, ייתכן שפשוט קשה לנשום במשך חודשים? האם החרדה יכולה בעקיפין לגרום לזה? גם אם באותו רגע לא נמצאים בחרדה? תודה.{קארין}

08/10/2004 | 16:24 | מאת: דנה

יעלי, לדעתי זו תופעה של חרדה. בד"כ תופעה זו קוראת אחרי דבר קשה שעבר עלייך.עם הזמן את תתגברי על זה התופעות והן תרדנה במידה רבה ובכלל תלמדי לחיות עם זה ואף תווכחי לדעת שמתופעות כאלה לא משתגעים והכל בסדר איתך.

08/10/2004 | 22:39 | מאת: דנה ג

הבנתי את כל השאלה, רק מה בדיוק הקשר לנרקסיזם??.... הכל בסדר, את בסך הכל מודאגת, מסיבות כנראה אובייקטיביות, מכאן ועד לנרקסיזם הדרך ארוכה.... דנה

09/10/2004 | 16:16 | מאת:

ליעלי בדרך כלל מדובר בתופועות של חרדה, התקף לב לא קורה אצל אנשים צעירים... והתקף לב לא קורה מאה פעמים בחודש. כך שמדובר בדרך כלל בחרדות ואפשר להרגע. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2004 | 14:18 | מאת: שני

שלום ד"ר הידש. אני נולטת קבועה של כדורי ציפרלקס וברצוני להפסיק לעשן עם כדורי הזייבן שגם הם, עד כמה שידוע לי, נוגדי דיכאון. האם אפשרי לשלב בין שתי התרופות או שמא להימנע מהציפרלקס לתקופת הגמילה? מודה מראש, שני

09/10/2004 | 16:17 | מאת:

לשני איני יודע, אולי משהו נוסף יכול לעזור? אם לא תקבלי תשובה תנסי לשאול שוב ואז אחפש בספרות. כרגע הפורום מאוד עמוס. כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2004 | 11:58 | מאת: רונן

ניתן לומר שהתרופות נגד דיכאון מתחלקות ל"מרגיעות" כמו הציפרלקס הפועלות בעיקר על הסרוטונין ואפקטיביות נגד חרדה ותרופות "מעוררות" כמו הזייבן הפועלות בעיקר על נוראפינפרין ומסייעות לשיפור אנרגיה ומוטיבציה. התרופות ה"מעוררות" עשויות להחמיר חרדה וה"מרגיעות" עשויות להחמיר אפתיה. (צריך לזכור שהפרשנות הזו היא בגדר קירוב גס בלבד, במציאות זה קצת יותר מסובך) ניתן לשלב בין סוגים שונים והדבר נעשה לעיתים קרובות (נראה שתוספת של אדרונקס ל-SSRI פופולארית במיוחד אצל פסיכיאטרים בארץ). יש גם תרופות שיש להן כבר מראש השפעה מעורבת כמו האפקסור. אני מציע לך לחשוב מה מאפיין את סוג הבעיות שבגללן את משתמשת בציפרלקס ובהתאם לשקול מה מתאים לך. החלטה סופית צריכה להתבצע בייעוץ הרופא שלך, כמובן.

08/10/2004 | 13:30 | מאת: גלית

לד"ר הירש שלום רב ביום ראשון התחלתי ליטול ציפרלקס 10מ"ג שניתן לי ע"י רופא המשפחה שלי הכדור עשה לי את כל תופעות הלוואי האפשריות כולל רעד חזק מאוד בגוף פניתי לרופא והוא אמר לי לא ליטול יותר את הכדור היום יום שישי ועדיין שאני קמה בבוקר יש לי רעד מפריע בגוף עד הצהריים שאלתי היא כמה זמן יקח עוד שהתופעות יעברו? ומדוע הכדור השפיע ככ גרוע כאשר שנה וחצי לפני נטלתי ציפרמיל שלא עשה תופעות לוואי כלל? אודה לך מאוד על התשובה ואם תוכל להוסיף שם של רופא מומחה בתחום מאזור המרכז אודה לך עוד יותר תודה מראש גלית

09/10/2004 | 16:19 | מאת:

לגלית ספק אם נדע למה הגבת כך הפעם אבל ישנם מקרים כאלו והתופעה די מוכרת, אנו רואים יותר ויותר שבפעם השניה שנוטלים את אותו הכדור ההשפעה שונה מאשר בפעם הראשונה. יקח לציפרלקס שלושה עד ארבעה ימים עד שהמינון בגוף יהיה מינימלי ותופעות הלוואי יחלפו. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2004 | 13:28 | מאת: פנחס

אבקש תגובתכם למאמר הבא. http://doctors.msn.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/2947/xCT/105 אני בן 25 לוקח בחצי שנה האחרונה רטלין באופן קבוע והמאמר גרם לי לשאלות רבות , בינהן האם לקחת הסיכון ולהמשיך? אודא על תגובתכם.

08/10/2004 | 19:46 | מאת: דור

אין שום סיכון בשימוש ממושך בריטלין. התרופה נמצאת בשימוש כבר 60 שנה לפחות ואם היתה מסוכנת היינו יודעים. כמובן שיש תופעות לוואי- כמו לכל תרופה אחרת- אך כולן הפיכות. הפוטנציאל הממכר מתיחס לצרכני סמים שמשתמשים בו בהסנפה או בהזרקה. יש מאמר של איגוד הפסיכיאטריה בארה"ב שמראה את זה. שימוש בריטלין בצורה פומית (דרך הפה) כמעט ולא גורם לתלות או להתמכרות. התרופה מיועדת לילדים ונוער או לסטודנטים בזמן הלימודים. כאשר לא לומדים בד"כ אין צורך בתרופה. השימוש בתרופה זאת מאד נפוץ- יותר ויותר ילדים, נוער ואף מבוגרים פונים לאיבחון ומקבלים ריטלין כתרופה של קו ראשון לטיפול בהפרעת קשב ו/או היפראקטיביות. כיום מנסים למצוא תחליפים שהם לא סטימולטנים לטיפול ב-ADHD אך הם עדיין פחות יעילים ולכן עדיין הריטלין (וגם אדרל- בארה"ב) נחשב כתרופה של קו ראשון. המאמר שצירפת נכתב ע"י כת הסיינטולוגיה והוא לא שווה מאומה- שום דבר בו לא נכון מלבד התאריך שבו הוא נכתב. יש גורמים שיש להם אינטרס להפיץ מידע שגוי. את זה הם יכולים לעשות רק באינטרנט תוך ניצול תמימות של גולשים.

09/10/2004 | 16:20 | מאת:

תודה לדור הידש

09/10/2004 | 23:12 | מאת: פנחס

תודה רבה לך על התשובה המפורטת. בכלל יצא לי לקרוא הרבה תשובות שלך ואני חושב שאתה מאוד תורם . רואים שגם המנהל של הפורום חושב ככה. תודה וחג שמח.

08/10/2004 | 12:30 | מאת: יעל

האם לוסטרל גורם להפרעות בראיה ?

09/10/2004 | 16:20 | מאת:

לא הידש

08/10/2004 | 12:05 | מאת: גלית

האם אחרי שבועיים וחצי שהגוף כבר רגיל למרוניל אפשר כבר להרגיש הקלה בחרדות ב-150 מילגרם? אז אני לא הרגשתי הקלה במלואה שאני יכולה להגיד אני מרגישה טוב ללא חרדות התרופה מעולה אז העלתי ל עוד 75 מילגרם , היום אישר לי רופא מחליף של הרופא שלי שהוא בחופש שאפשר לעלות. אני מקווה שאני יצליח ויהיה לכולם טוב. אני כותבת לך ומשטפת אותך בבעיותי כי אתה תמיד תומך ועוזר לי וטוב לי לשמוע עוד דיעה של רופא טוב. תודה לך ושבת שלום

09/10/2004 | 16:21 | מאת:

לגלית תודה על העידכון, מחזיקים לך אצבעות. שבוע טוב הידש

08/10/2004 | 11:48 | מאת: חגית

אם אדם סובל מדכאון- והוא לא יעשה כלום - האם אחרי כמה חודשים הדכאון יחלוף ?

09/10/2004 | 16:22 | מאת:

לחגית השאלה מאוד חשובה והתשובה היא כן. דיכאון היא מחלה החולפת מטבעה, זה המהלך הטבעי שמבריאים מדיכאון (ופעמים רבות דיכאון אף עלול לחזור). לצערי ישנם יותר אנשים הסובלים מדיכאון ואינם מטופלים (בגלל סיבות רבות ושונות), מאשר אנשים מטופלים, ובהחלט ניתן לראות שהמחלה חלפה אצלם. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2004 | 10:57 | מאת: גלית

לד"ר שלום רציתי לדעת כשמעלים את המרוניל מ-150 ל - 225 מילגרם האם יכול להיות תופעה של חום בראש כי כך אני מרגישה. תודה על התשובה

09/10/2004 | 16:23 | מאת:

לגלית התשובה פשוטה - כן, והתופעה תחלוף הידש

08/10/2004 | 10:48 | מאת: דני

האם הפורום יכול לשמש כסוג של תחליף לטיפול? אני למשל מוצאת את הפורום מאוד מתאים לי בשנים האחרונות, מכיוון ואני יכולה פחות או יותר לבוא מתי שאני מרגישה שאני צריכה, לדבר על הבעיות שלי, אין איזו הרגשת מחויבות (חוץ מהעובדה שאם אדם הוא לא קבוע בפורום אז תמיד הוא צריך להתחיל לספר מהתחלה, ככה קורות חיים קצרים), ואני תמיד מקבלת תשובות מצוינות (ח"ח על כך). יש בזה פלוס מסוים, אפשר לקרוא לזה "בר" - אתה מגיע שותה תבירה שלך מדבר על הבעיות והולך. בצורה הלא יפה, אפשר לקרוא לזה "אינטרסנטיות" - אתה מגיע, "משתמש" בפורום לצורכיך או אם אתה סובל מ"בעיות בנתינה רגשית/אוזן קשבת לחברים" - אפשר להרגיש לעיתים שאתה מגיע לפורום כשאתה יודע שאתה יכול לדבר אל החברים הלא ווירטואליים שלך אבל אז תצטרך להקשיב גם להם, אז כאן אתה פשוט בא, "משתמש" והולך. (אף על פי שאני למשל נהנית גם לעזור לאחרים - במידה ואני יודעת איך), אפשר לקרוא לזה, מצד אחד אין הרגשה כבדה כזו, מצד שני, אתה חושב שאולי יש בזה איזה בעיה אחרת? כמו למשל - תרבות הסמסים/האינטרנט שזה אומר להתמכר לצורת תקשורת שהיא אינה "מקובלת" ז"א פנים מול פנים, ועלול ליצור סוג של ריחוק חברתי והתכנסות פנימית, שאח"כ עלול להתפרש כהרגל ו"שכחה" של הרגלים חברתיים, מה שעלול ליצור בעיות חברתיות בעתיד? אני מוצאת את עצמי הרבה מאוד בפורומים, אני נהנית לדבר עם אנשים שלא מכירים אותי, ואני לא מכירה אותם, כך לא נוצר מצב של "אם אמרתי משהו אישי - הם בלאו הכי לא מכירים אותי אז אני לא צריכה לדאוג לשמי" או למה יחשבו עלי אם יראו אותי ברחוב, וכ"ו. אני יכולה להיות כל מי שבא לי, ואין לי "היסטוריה" אלא אם כן אני מוכרת בשמי הווירטואלי. יש איזה חופש, וזה הפלוס ומצד שני, ישנה התמכרות... יש המון פלוסים בפורום, אתה יכול גם פעם ראשונה לדבר במקום מקצועי ולגלות דברים חדשים ואולי אף לקבל יעוץ והפניה במידת הצורך, וזה טוב... איך ניתן לדעת מי מכור לפורום והאם לדעת הד"ר יש מצב בעייתי באדם שמתקשר ומדבר על הבעיות האישיות שלו בפורום מאשר עם אנשים - בשר ודם?

09/10/2004 | 16:28 | מאת:

לדני תודה על השאלה, מדובר בשאלה שמעסיקה אותי כל הזמן, חבל שאין תגובות נוספות ואני אשמח אם מדי פעם תעלה את הנושא של מטרות הפורום וגם השימוש והערך של הפורום. אלו שאלות חשובות ביותר. האינטרנט קיים-זו עובדה. מה שעושים וכיצד משתמשים בו תלוי באנשים, האינטרנט הוא כלי טכני בעל יחודיות, יתרונות וחסרונות משלו והוא בהחלט שונה בפגישה פ.מ.פ. יחד עם זאת היתרון הגדול של הפורום הוא הנגישות. כל אחד בכל זמן יכול תוך יום יומיים להגיע לרופא. עם זאת מדובר על טיפול/פגישה מסוג חדש שבודאי צריך ללמוד אותה וגם לומדים אותה. כך שאשמח לקבל תגובות. הייתי שמח אם קוראים נוספים יפתחו את הנושא ויהפוך לדיון רחב שכולם נלמד ממנו. תודה, ושבוע טוב דר' גיורא הידש

08/10/2004 | 09:04 | מאת: שרה

שלום האם יש תרופה ספיציפית שמומלצת לאריטרופוביה"פחד מהסמקה" ומה היא? תודה מראש שרה

09/10/2004 | 16:29 | מאת:

לשרה מדובר בתגובה מהמשפחה של החרדות, לכן התרופות הן מקבוצת נוגדי הדיכאון והחרדה. אין תרופה אחת ספציפית. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2004 | 00:42 | מאת: אנונימית

שלום! אני מטופלת מזה כשלושה חודשים בדפלפט במקום בליתיום (כי הבדיקות הראו מצב לא טוב בכליות ), העייפות ותחושת הכבדות שמתרחשת לאחר לקיחת דפילפט עדיין לא חלפה, והיא מפריעה לי מאוד, ומזה כשבוע יוצא לי נוזל מהשדיים בתחילה הוא היה שקוף והיום כבר לבן. הודעתי לפסיכיאטר שמטפל בי והוא לא חזר אליי , אני פונה אלייך בשאלה האם זה לא מראה על מצב שצריכים להפסיק את התרופה? כי בעבר כשתופלתי ברספירידל והייתה לי תופעה כזאת ויחד איתה סבלתי מחוסר איזון והרגשה לא נעימה פיזית, הפסיקו לי מייד את התרופה. מה גם, שעל דף ההוראות של התרופה היה אמור להיות כתוב תופעת לוואי כזאת ולא כתובה מצבי היום הוא מאוזן ודיי טוב, (כבר יותר משנה) למרות שהחלפתי תרופה באמצע. אשמח אם תענה לי במהרה, מה עליי לעשות תודה

08/10/2004 | 01:16 | מאת:

לאנונימית אכן עם רספרידל התופעה של הפרשת חלב מהשדיים ידועה. איני זוכר תופעה כזו עם דפלפט. כדאי לבצע בדיקות כלליות כולל הורמונים בשבוע הבא אצל רופא המשפחה. כל טוב דר' גיורא הידש

07/10/2004 | 23:42 | מאת: אמא דואגת

ברצוני לדעת איך אפשר לזהות התקף פסיכוטי, כלומר מה הן הסימנים הראשונות להתקף? וכן האם ההתקף חל במשך שעה או במשך זמן ממושך יותר וכו'. בתודה מראש

08/10/2004 | 00:16 | מאת:

לאמא השאלה כללית מדי, עדיף שהיית שואלת ומתארת מצב מסויים שישנו. באופן כללי התקף פסיכוטי עלול להתחיל בהתכנסות ואחר כך ביטוי של מחשבות או שמיעת קולות שאינן במציאות. אבל המגוון הוא עצום וישנם הרבה מאוד ביטויים לפסיכוזה. כך גם משך ההתקף, ישנם התקפים קצרים מאוד דקות עד שעות, וישנם מצבים פסיכוטיים כרוניים של שנים. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2004 | 14:59 | מאת: אמא דואגת

הבת שלי היתה בזמן האחרון עוסקת הרבה מאוד בסטרילזציה בכל מה שמסביבה וכן בעניין האוכל, התחילה פחות ופחות לאכול מאכלים בטענה שזה לא מתאים לעיכול שלה עד שכמעט לא אכלה למרות שעסקה כמעט רק באוכל בזמן שהיתה ערה . היא ישנה ביום כי הלכה לישון לפנות בוקר. היא צברה עיתונים ודברים אחרים. לפני מספר ימים הזמינה אמבלונס בטענה שיש לה נפילת סוכר (אין לה סכרת) בבי"ח אמרו שזו חרדה. מאז היא בכתה כל הזמן במשך שלושה ימים וביטאה חרטה על הדרך שנהגה בעצמה וכן שלא רצתה לשתף אותי. היא הרגישה כאבים בראש ולחץ בחזה אני חושבת, ולא הצליחה להרדם. עתה לאחר שהסכימה לשתף פעולה הזמנתי לה תור לפסיכיאטר . ובלילה שלפני הפגישה איתו היא יצאה מהמיטה ולא שלטה בעצמה ובמעשיה ולא דיברה. עתה היא בטיפול. השאלה שלי מה מכל זה נקרא התקף פסיכוטי ואיך נקרא המצב שהיה קודם. אני רוצה להבין מה עבר עליה ומה עובר עליה ומה מחכה לה. אני רוצה להבין אם אתה יכול להגיד לי לפי הנתונים האלה ממה היא סובלת. בתודה מראש

07/10/2004 | 23:25 | מאת: מאיר

שמעתי ששני רופאים זכו בפרס נובל בכימיה. מי הם? מאיפה? תודה מראש מאיר

למאיר שני פרופסורים מהטכניון-בית הספר לרפואה - הרשקו וצכנובר. כל הכבוד, חבל שלא מדברים על זה יותר. אבל כעת עם הפיגוע בטאבה כנראה כבר לא ידברו על זה בכלל. נראה שתוכל למצוא את הכתבה המלאה באחד בעמודי הבית - חדשות מאתמול. כל הכבוד וחבל שלא שמים על זה מספיק דגש לילה טוב דר' גיורא הידש

התאמצתי ושווה להוסיף את הקישור http://news.walla.co.il/?w=/5/608595

07/10/2004 | 22:42 | מאת: איתי

לדוקטור שלום רב אני מטופל בפאקסט 40 מ"ג חודשיים וכשאני עושה דברים קצת יותר מהר עדיי יש לי פעימות לב מואצות זה קשור לחרדה או שצריך לטפל בצורה אחרת?

08/10/2004 | 00:20 | מאת:

לאיתי אם התופעה הייתה עוד לפני הטפול בפקסט כנראה שהתופעה קשורה בחרדה. צריך לחכות כדי לקבל את מלוא השפעת הפקסט. כל טוב דר' גיורא הידש

07/10/2004 | 21:52 | מאת: לי

יש לי הפרעת חרדה ואני פוסט טראומטיתאני מטופלת בפריזמה והיה לי רופא מקסים מבין דואג ומעודד והוא עזב ללא התראה הייתי אצל 3 וזה היה על הפנים הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אנושית התקשרתי אליו הביתה והוא הפנה אותי לרופא אחר והוא הצטערשעשיתי זאת בדרך הקשה אך למרות זאת זה הרופא האחרון בקופת חולים ולכן אני בחרדה

07/10/2004 | 22:04 | מאת: מיקה

שלום לי הפרידה הפתאומית מהרופא הקבוע מעלה אצלך את החרדה. לא פלא. את צריכה לתת צ'אנס לרופאים נוספים. בטוח תמצאי משהו כלבבך כמו שכבר היה לך. בהצלחה ובלי חרדה מיקה

09/10/2004 | 08:52 | מאת: צין צין

למיקה בוקר טוב את לא חיבת ללכת לפסיכיאטר של קופת חולים אלה ללכת לרופא פרטי מאלו שעובדים עם הקופת חולים שלך אומנם הפסיכאטים אלה גובים ממך איזשהוא סכום סמלי כמו 100 ש"ח לפגישה ורובם פסיכיאטרים מאולים אני לא ידעת באיזה קופת חולים את אבל עם את במאוחדת אני יכולה לתת לך שם של פסיכיאטרית שהיא גם פסיכוטראפיסתית הרופה הזות הצליחה לעצב אותי בצורה מושלמת תוך 6 שבועות עם תרופות הכי חדשות שבנוסף אין להם תופעות לוואי לא צריך לעסות בדיקות דם עם את רוצה אני יכולה לתת לך את מספר הטלפון שלה

09/10/2004 | 17:01 | מאת: לי

אני במאוחדת והייתי אצל כל הרופאים בגוש דן ואני מקווה שאת לא מתכוונת לד"ר אלעזר

07/10/2004 | 21:11 | מאת: מאוד מעוניין

שלום דוקטור הידש היקר והטוב תוכל לענות לי בבקשה על שלוש שאלות חשבות מאוד בבקשה ? הראשונה: האם יש דבר כזה מקרה דיכאון וחרדה שלא ניתן לטיפול ושום תרופה משום קבוצת תרופות לא עוזרת? או שבכל מקרה של דיכאון וחרדה קשים מאוד ניתן לטפל? השניה:אם תרופות מסוג SSRI לא עוזרות ותרופות מקבוצה אחרת עוזרת למשל אפקסור שלא נמצאת בסל איך מקבלים עזרה מקופת חולים לתשלום על התרופה? והא זה יכול להשפיע על עבודות או לימודים כלשהם? השלישית: למשל אם אדם עובד בעבודה קלה ויש לו קשר עם מעט אנשים ובסך הכל הוא סובל וקשה לו לתפקד אך הוא לא פוגע בעצמו ובאחרים ואין לו אפילו קמצוץ של כוונה כזו ותרופות משני הקבוצות לא עוזרות לו אז זה אומר שהוא צריך להגיע אשפוז על מנת לטפל בדיכאון ובחרדה?

08/10/2004 | 00:33 | מאת:

שלום, אשתדל לענות, היום ניתן לקבל בקופת החולים את הגירסה הגנרית של אפקסור = וונאלה ללא כל בעיה, קיים אפקסור מעט חדש יותר XR אבל הוא מאוד יקר ולא נמצא בקופות החולים. האפקסור בדרך כלל משפר את היכולת הלימודית והריכוז. לצערי ישנם מקרים של דיכאון אשר עמידים לטיפולים התרופתיים, לא רבים אבל קיימים. במקרים של דיכאון עמיד אפשר להגיע למחלקה לדיכאון עמיד בעזרת נשים אשר מומחית בנושא. לא כל אשפוז בפסיכיאטריה הוא כפוי. האשפוזים במחלקות הפתוחות בבתי חולים כלליים הם בדיוק לאנשים שבטיפול מרפאתי לא הצליחו לעזור להם. (כמו בכל מחלקה אחרת-אם לא מצליחים לטפל בקהילה אשפוז עשוי לעזור). בנוסף ישנם כמובן אשפוזי היום. תיקח בחשבון שבאשפוז הטיפול הפסיכותרפי הרבה יותר אינטנסיבי, התמיכה הכללית וגם המעקב אחר הטפול התרופתי הרבה יותר צמוד. כך שבהחלט מומלץ לנסות אפשוז או אשפוז יום אם הטיפול בקהילה לא הצליח לשפר את המצב. כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2004 | 01:37 | מאת: מאוד מעוניין

טז מה שאתה אומר אשפוז בגלל אי יכולת לטפל בדיכאון מומלצת? ואם תוכל שוב להסביר את העניין של האשפוז? הכוונה הוא בבית חולים רגיל או פסיכיאטרי? ואחרי נגיד הטבה אפשר לחזור לחיים רגילם כולל המשך טיפול בדיכאון? ואחרי האשפוז האם ישנה הגבלה מסוימת במקומות לימודים או עבודה מסומים?

07/10/2004 | 20:13 | מאת: אלה

שלום ד"ר, לפני כמה ימים ענית על שאלה שעסקה במספר הפגישות שאתה נוהג לקבוע עם מטופלים המשלבים טיפול תרופתי ופסיכולוגי ומרווחי הזמן בין הפגישות. אני רוצה לשאול אותך שאלה המתייחסת לסיום (סופי) של טיפול פסיכיאטרי שניתן ע"י רופא באופן פרטי. רציתי לדעת מה נהוג לעשות, ובעצם חשוב יותר מה מחייב החוק את הרופא-המטפל: בהנחה שהמטופל אינו פסיכוטי או אובדני אלא סובל מחרדה/ דיכאון בלבד: 1. האם הרופא חייב לתת למטופל, אם המטופל דורש זאת במפורש, מכתב סיכום הכולל דיאגנוזה + סוגי הטיפולים שקיבל על-ידי הרופא. 2. האם הרופא חייב לתת למטופל, אם המטופל דורש זאת במפורש, עותק/ צילום מן הרשומה הרפואית השוטפת שלו. תודה.

08/10/2004 | 00:38 | מאת:

לאלה החוק לא מחייב לתת מכתב מסכם. החוק קבע כי הרשומות הרפואיות של הרופא שייכות למעשה למטופל כך שאם המטופל דורש אותן אז הרופא חייב לתת אותן. עם זאת הרופא רשאי לדרוש תשלום בדיוק כמו שקופות החולים דורשות תשלום עבור צילום התיק הרפואי. כל טוב דר' גיורא הידש

07/10/2004 | 16:35 | מאת: גלית

אני מטופלת במרוניל 150 כבר שבועיים יש הטבה אבל לא במלואה עדיין יש קפיצות וחוסר שקט הרופא שלי בחופש ע ד ה-15 לאוקטובר היום העלתי לבד עוד כדור ל225 מליגרם האם עשיתי בסדר לדעתך? או שמיד להפסיק עם עוד כדור ליום ולהשאר ב- 150. אני לא מרגישה רגיעה במלואה עדיין יש את סימני החרדה וזה מפריע לי מאד תן לי עיצה מקצועית כי אני חסרת אונים ואין לי אם מי להתייעץ תודה גלית

08/10/2004 | 00:41 | מאת:

לגלית אין מדובר בשגיאה אשר עלולה לגרום לנזקים. עם זאת לדעתי את ממהרת מדי, יתכן והמינון הגבוה מיותר והיית צריכה לחכות עוד קצת, אבל לא קרה שום אסון. כל טוב דר' גיורא הידש

07/10/2004 | 15:35 | מאת: אלמוני

אני רוצה לכתוב לך שאלה ואני לא רוצה פה כי אני לא יכול וזה חשוב מאוד . אני לא יכול להגיד לך למה אני לא יכול לשאול אבל אתה תבין . זה חיים או מוות. יש לך מקום שאני יכול לשאול ? איך אני יכול לדבר איתך לא פה? יש לך דואר של האתר עם הפניה עליך . אני חייב חייב עזרה. תגיד לי איך אפשר לדבר איתך.זה חרום.

07/10/2004 | 17:26 | מאת: עדילי

בעננינים של חיים ומוות רצוי לפנות לחדר מיון. עדילי

07/10/2004 | 17:28 | מאת: אלמוני

לא החיים שלי

07/10/2004 | 17:34 | מאת: עדילי

זה לא משנה. הפנייה היא שלך ואתה מודע לסכנת חיים- אז יש פתרונות מיידיים, הרופא לא יוכל לעזור לך בזה.

07/10/2004 | 14:11 | מאת: יעל דקל

האים שני כדורים ביום של האדרונקס ביום הם הכמות גדולה של כדורים או שאים עדיין לא מרגישים כל כך טוב יש אפשרות לעלות את המינון או שמינון גבוהה יותר עלול להזיק יש לציין שאני לוקחת עוד שני כדורי רסיטל ביום ואיך אפשר לדעת האים הכדורים מספיק טובים מכוון שייש דברים שהם נסיבות החיים ובטח הכדורים לא יכולים להשפיע עד הסוף סליחה על העברית אני עולה חדשה

08/10/2004 | 00:44 | מאת:

ליעל העברית מצויינת ואת מסבירה בדיוק את הנקודה. צריך לקבל את התמונה הכללית, גם את המצב המשפחתי, עבודה, מצב כלכלי וכל התחומים כדי להבין מה קורה, לא הכל תרופות..... אפשר לעלות עם האדרונקס עד 12 מג' ביום אם אין תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

07/10/2004 | 13:20 | מאת: לי

הרופא שלי עזב ויש לי פגישה עם רופא אחר ה4 במספר אני חרדה ובלחץ אני אוכלת שוקולד קשה לי לישון ואני על סף התמוטטות

07/10/2004 | 15:04 | מאת: אבי

לי קודם כל תירגעי את יכולה ליטול חצי כדור קלונקס ולהירגע החלפת רופא אינו סוף העולם פשוט רמת החרדה עלתה אולי הרופא הבא ואולי הטיפול החדש יחזקו אותך את לא לבד תרגישי טוב

07/10/2004 | 18:40 | מאת: מיקה

שלום רב את יכולה לפרט את המחשבות שלך מפני רופא חדש? ממה את פוחדת? ערב נעים מיקה

07/10/2004 | 10:12 | מאת: מרגיש בריא

לאחר שנה ורבע של טיפול עם הורדה של הכדור מסוג סורקסט 20 mg עד לרבע כדור בחודשיים האחרונים אני מעונין להגמל מהכדורים היות ואני מרגיש כרגע בריא שאלתי לפי מה שאני קורא בפורום. האם להפסיק וזהו שאלתי השניה מה אני אמור לחוות ברגע של ההפסקה בלקיחת הכדור (תופעות לוואי) וכמה זמן בערך ושאלתי האחרונה מה אעשה באם תופעת החרדה והדכאון שבגלל זה אני לקחתי את הכדורים . יחזרו האם לחזור למינון ההתחלתי או לרבע הכדור תודה

08/10/2004 | 00:47 | מאת:

שלום, איני חושב שמהבחינה הטכנית תהיה בעיה להפסיק את הטיפול כי אתה נמצא כבר על מינון מינימלי ואיני צופה שיהיו בעיות בהפסקה הסופית. יופי שאתה מרגיש טוב ובריא. כפי שאתה מבין לטיפול ישנם שני חלקים. הראשון הוא ההבראה והשני הוא שמירה על המצב הקיים ומניעה של התקף חוזר. לכן מומלץ להיות בקשר עם הרופא המכיר אותך ולהחליט ביחד אתו על הזמן האופטימלי לסיום הטיפול. לצערי לא תמיד הכדור שעזר בפעם הראשונה עוזר בהתקף חוזר, לכן ההמלצה היא לפנות לרופא המכיר אותך.... לא כדאי לעשות את הדברים הללו על דעת עצמך בלבד. כל טוב דר' גיורא הידש

07/10/2004 | 08:07 | מאת: יהודית

שאלה לרופא: אבקש לדעת איך אפשר לזהות התקף פסיכוטי או התחלה של התקף פסיכוטי. מה הן התופעות הראשונות וכו'. בתודה מראש

31/12/2004 | 22:11 | מאת: אלנור

לפני כשנתיים עברתי התקף פסיכוטי שבעיקבותיו התאשפזתי, ברצוני לדעת האם יש סיכוי שיהיה לי עוד התקף בהתחשב בכך שעבר די הרבה זמן מאז ההתקף הראשון?

07/10/2004 | 04:28 | מאת: סקרן

שלום דוקטור הידש היקר אם צריך להחליף ממשפחה של תרופות לדוגמא: סרוקסט תחליף- פאקסט אפקסור תחליף- ונלה אפשר לדעת מהם התחליפים של אדרונקס? ושל איקסל?

07/10/2004 | 04:29 | מאת: סקרן

שכחתי לשאול דוקטור הטם התחליפים מבצעים את העבודה טוב כמו המקור?

08/10/2004 | 00:51 | מאת:

לסקרן אחרי שהפטנט על תרופה נגמר כל חברת תרופות יכולה לייצר את אותה התרופה. כך שרק קצת הפוך, הוונלה היא אפקסור והפקסט הוא הסרוקסט המקורי. באופן עקרוני החומר הפעיל זהה בין כל שתי תרופות. לאיקסל ואדרנקס הפטנט לא הסתיים ולכן אין להם תחליפים זולים. כל טוב דר' גיורא הידש

07/10/2004 | 01:58 | מאת: ננוצ'קה

שלום גיורא מהו הטיפול התרופתי המתאים לתלישת שיערות? תודה

07/10/2004 | 17:31 | מאת: דורון

כנראה מינון גבוהה של תרופות ממשפחת ה SSRi כגון פרוזק (כנראה שזו הפרעה מהמשפחה של OCD ), אבל לפי מה ששמעתי בתוכנית של ורדה רזיאל ב 103 הטיפול לא תמיד עוזר..

08/10/2004 | 00:52 | מאת:

לננוצ'קה ישנן מספר אפשרויות אבל כפי שנאמר מקובל להתחיל עם תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון SSRI שיש להן השפעה גם על חרדה. כל טוב דר' גיורא הידש

06/10/2004 | 23:49 | מאת: אורן

שלום דוקטור הידש היקר. עונת חגים שמחה שתהיה לך. רציתי לשאול אותך משהו בבקשה אני מתחיל טיפול פסיכולוגי בעוד כמה ימים ואני נוטל את התרופה פאקסט 40 מ"ג כחודשיים אני מרגיש שעדיין חסר לי משהו וכשאני רוצה לעשות דברים או תוכניות גדולות אני עדיין מרגיש פחד לעשות דברים גדולים חוסר ביטחון ומרגיש בחזה מעין חרדה קטנה כאיל אני מוגבל כזה וחלש וא יכול לעשות אותם למרות שאני רוצה כמו ירידה ביכולת. וכשאני עושה דברי כמו לקום מהר מהכסא להביא מהו אז פתאום הלב שלי פועם טיפה יותר מהר זה מה שאני מרגיש כאילו חסר לי משהו בכל הדברים הנ"ל שאלותיי הם: הדברים שאני מבצע מהר והלב פעם יותר מהר קשור לחרדה? אם חסר משהו אז מה להוסיף? הרופא שלי אמר שזה קשור לאלמנט הזמן ועם הזמן זה יהיה יותר טוב הוא צדק או שצריך להחליף טיפול? אודה מאוד על תשובותיך

08/10/2004 | 00:57 | מאת:

לאורן אני חושב שלחלק משאלתך כבר עניתי. הרופא שלך צודק, מלוא השפעת הטיפול מגיע אחרי כארבעה חודשים מההתחלה, כך שאין ברירה וצריך לחכות. כמובן שגם הטיפול הפסיכולוגי עשוי לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

06/10/2004 | 22:17 | מאת: ניקי

קארין , בקריאה חוזרת של הדברים , הבנתי כי הצדק אינו עימך , את תוקפת את דור , שברור שצודק ורק מנסה לעזור לך ולחלוק איתך מהידע הרב שלו. הוא ענה לך שוב ושוב ושוב על אותן השאלות ובסבלנות רבה. ולא ברור למה בחרת להתקיפו הרי את בקשת את תגובתו בכל פעם מחדש , או שהוספת אותו להודועתיך ובכך גרמת לו לענות. ברור לגמרי שהכל אצלך פסיכולוגי . דור בהחלט לא ילדותי, כמו שרשמת , אלא הפוך מכך . אין לך שום סיבה להתקיף את דור , אולי פשוט כואב לך שהוא צודק וזאת , הדרך שלךלהתמודד עם זה, לתקוף ולהאשים את מי שניסה לעזור לך לאורך כל הדרך. תמשיכי לחיות בבועה שלך ולדמיין שהכדורים משפיעים ותרגישי טוב, זה מה שחשוב. לצערי לא שמתי לב לכך קודם ולכן הגבתי לך כמו שהגבתי , אך כל בן אדם עושה טעות ולי בעיקר יש נטיה כזאת , (כי אני קוראת ברפרוף). ולכן , דור , סליחה , ממש סליחה . הצדק עימך.

לניקי תודה רבה על דבריך התומכים והנכונים שבהחלט טוב שנכתבו ואני מעריך את זה מאד. דור

06/10/2004 | 21:56 | מאת: קשה-לי

לד"ר שלום רב, וחג שמח !!! בשבועות האחרונים, אני סובלת מהתקפות של חרדות לפני הרדמות(בתדירות גבוה מאד ,כמעט רוב השבוע). הן באות לידי ביטוי בדפיקות לב חזקות מאד, חוסר שקט, ובייחוד חוסר יכולת להרדם. על מנת להשתחרר מהחרדה ,אני בד"כ יוצאת מהמיטה, אוכלת (פרוסת לחם +גבינה + שוקו) ואח"כ מנסה לישון, אם זה לא מצליח אני לוקחת גם 1/2 או 1/4 כדור שינה (זוזדום) השאלות שלי הן : א) האם אין שום שיטה שניתן להפחית את החרדות ללא כדורים ? ב) אולי כדאי להתחיל לקחת כדור הרגעה במינון נמוך ? ואם כן, איזה ? כזכור אני עדיין על אלטרול 100 מ"ג, ואני בכלל רוצה להגמל מהתרופות כי אני מרגישה מצויין בבחינה הרגשה כללית, אני מתפקדת מצויין בעבודה (אני בעמדה מאד בכירה ). והסיבה היחידה שאני לא מפסיקה את הכדורים זה הפחד שלי שיחזרו לי בעיות השינה (עדיין יש לי,אבל לא ברמה כמו שהייתה לי). ג) האם האלטרול לא היה צריך לעזור לי להפחית את כמות החרדות. בכלל לא מבינה מדוע הדכאון מתלווה עם חרדות. (לפני כן לא היו אף פעם בעיות של חרדות ). ד) שאלה נוספת שלא קשורה לחרדות, האם כדור מסוג אלטרול מאט את מנגנון חילוף החומרים בגוף, כי בזמן אחרון השמנתי ולמרות הניסיונות שלי להפחית בכמות האוכל, אני לא מצליחה להרזות. (בד"כ אתה טוען כי השמנה כתוצאה מלקיחת כדורים נוגדי דכאון נגרמת כתוצאה מתאבון מוגבר ולא בהשפעה על חילוף החומרים ). לתשובתך אודה.

08/10/2004 | 01:05 | מאת:

שלום, את מציינת שישנה הטבה במצבך אולם עדיין לא הכל בסדר, אבל על סיום הטיפול אפשר להחליט רק עם הרופא המכיר אותך ולראות את כל התמונה. הפסקה מוקדמת מדי עלולות לחשוף אותך לחזרה של הדיכאון חס וחלילה. לשינה אני מעדיף את הזודרם שאינו ממכר על פני תרופות ההרגעה השונות, למרות שבאופן עקרוני יתכן שגם הן יעזרו. כל שיטה הקשורה בהרפיה עשויה לעזור כנגד חרדה-ביופיידבק, יוגה, מדיטציה וכך הלאה. נכון שבדרך כלל התרופות גורמות לתיאבון וביוחד תרופות נוגדות דיכאון מהדור הישן כמו אלטרול. אבל כנראה שישנה גם האטה מסויימת במטבוליזם וישנם אנשים לא מעטים שלמרות הדיאטה והספורט אינם מצליחים לרזות.... כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2004 | 09:43 | מאת: קשה-לי

לד"ר בוקר טוב, תודה על התשובה. אך עדיין יש לי התלבטויות. מדוע האלטרול לא פותר את בעיית החרדות ? מדוע בכלל יש לי חרדות ? כי אני מטבעי לא פחדנית. האם יש קשר בין מצב מוראלי לא טוב במשפחה (היות ובעלי כבר מובטל כמעט שנה וחצי !!) לבין חרדות. עד היום (ואני עוד מעט בת 35) לא נתקלתי במצב של חרדות. (למעט חרדות לפני מבחנים , שזה התבטא במשהו טבעי לגמרי (ללא הפרעות בשינה או כד'). האם זה נראה לך בסדר, אם אני לוקחת כמעט 5 ימים בשבוע זודורום במינון מצחיק (1/4כדור) האם לא תהיה לי השפעה בעתיד. בכלל , על איזה כדור היית ממליץ להחליף את אלטרול ? תוך התחשבות כי אני לא רוצה עוד להשמין ולישון טוב בליליה. כמו כן מאד חשוב להפחית את הכדורים היות ויש לי בעיה עם הנאה מינית ועם חשק מיני ובצד שני, אני רוצה בקרוב להרות ואני לא רוצה להיות עם כדורים ובצד שני אני לא רוצה לסבול מנדודי שינה (אני חוששת שאם אהיה בהריון, אני לא אוכל לקחת כדורים וגם בצד שני אני אסבול בלילות).אני עדיין מוטרדת עם נושא השינה שלי ועם לקיחת כדורים (לשינה)

06/10/2004 | 20:38 | מאת: סקארלט

ערוץ 12 תוכנית דוקומנטרית על שילוב ההומור בחיי בחורה עם מניה .

07/10/2004 | 18:46 | מאת: מיקה

ערב טוב לא לכולם יש לויין. שתפי אותנו במה שראית בסרט. תודה, מיקה

27/10/2004 | 23:35 | מאת: יונתן

בהקשר למניה ההגדרות חשובות. למעשה מניה היא לא מחלה , לא הפרעה ובטוח לא נכות. ההגדרה הנכונה היא: תופעת טבע. חולה נפש מופרע או נכה לא מתאימים להגדרה של התופעה הייחודית הזאת. בן אדם שמתמודד עם תופעה בי פולרית מפתח מנגנון תגובתי לפגיעה בנפשו בתחושותיו המהותיים. תופעת טבע מנית היא ראקציה כימית וביולוגית למצב נתון המגינה על תפיסת עולם מחשבתית מאוד מיוחדת במינה ואיכותית. חלק מהאלמנטים האלה מתפתחים באישיות התת-קרקעית והישרדותית של האדם המני.

06/10/2004 | 19:00 | מאת: אלעד

אני עובר טיפול פסיכולוגי, ובמקביל נוטל אפקסור בעשרת החודשים האחרנים (כשרוב תקופה זו אני נוטלו במינון 225 מ"ג) . כל התקופה הזו שהיתי בחו"ל, והייתי עם הפסיכיאטר בקשר טלפוני ואלקטרוני. שבתי ארצה לפני 3 שבועות, ואיני חש בשלב זה כל צורך ללכת לפסיכיאטר. מצד שני, אול כן עדיף לבוא כל תקופה לביקורת, ואולי אחרי תקופה מסויימת שנוטלים האפקסור יש צורך לבצע בדיקות (דם, או אחרות), שלשם כך כן כדאי לבקר את הפסיכיאטר. עוד אציין כי אני כבר און אנד אוף תחת טיפול תרופתי מזה כ- 4 שנים. בעיקר טופלתי עד כה באפקסור כשבתקופה הנוכחית אני משתמש במינון הגבוה ביותר מאז התחלתי בנטילת תרופות (שהוא, כאמור, 225 מ"ג). אשמח לשמוע דעתך לגבי הצורך בביקור אצל הפסיכיאטר לאור הנתונים שציינתי. חג שמח, אלעד

לאלעד גם אם אתה מרגיש בטוב כדאי לבקר אצל הפסיכיאטר אפילו כדי לקבוע את המינון המתאים לך. אני אוהב את הביקורים שבהם המטופל מרגיש בטוב והכל בסדר, הרי בסך הכל זו המטרה-להרגיש בטוב. כל טוב דר' גיורא הידש

06/10/2004 | 17:03 | מאת: שי

ידוע לכם אם ריספרידל משפיעה על התאבון וגורמת להשמנה? מהן תופעות הלוואי שחוויתם? תודה וחג שמח.

לשי רספרידל עלולה להגביר את התאבון ולגרום לעליה במשקל. עם זאת מדובר בתופעת לוואי לא שכיחה ובדרך כלל אין שנויים במשקל עם רספרידל. כל טוב דר' גיורא הידש

09/10/2004 | 20:32 | מאת: שי

06/10/2004 | 16:15 | מאת: ורנה

רציתי לדעת כמה שווה האנרונקס של 4 מלגרם לעותת האפקסור XR 300 ושאלה שניה מה הכמות שהאדרונקס משפיעה למשל אני יודעת מהפסיאטר שלי שהאפקסור במינון של 300 יש פחות תופעות לווי ןגם ההשפעה יותר טובה

06/10/2004 | 21:38 | מאת: יהודי חכם)

יהודי חכם)

08/10/2004 | 01:10 | מאת:

לורנה היתרון של האפקסור שהוא משפיע על שני חומרים במוח, גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין. אני שותף לניסיון ולדעה שבמינונים גבוהים יש לאפקסור פחות תופעות לוואי. המינון הגבוה של אדרונקס הוא כ 12 מג' ביום. כל טוב דר' גיורא הידש

06/10/2004 | 15:43 | מאת: נימ

שלום רב האם ניתן להשיג - סטלזין ? . אם כן היכן

07/10/2004 | 20:12 | מאת:

לנמ לפי ידיעתי הפסיקו ליבא אותו לארץ ואתה צודק, חבל כל טוב דר' גיורא הידש

לרופא שלום , אני עובד משרד ממשלתי טרם קיבלתי קביעות . נשלחתי כמקובל לבדיקות רפואיות והצהרתי על הליתיום שאני מקבל באופן קבוע. כעת משרד הבריאות מבקש לקבל חוות דעת פסיכיאטרית עלי מהרופא . ולבלן מספר שאלות בנושא : 1.האם הטיפול והאבחנה יכולים לעקב קביעות ?( כשבתקבלתי לעבודה לא הצהרתי על שום טיפול תרופתי , אפילו הצהרתי על פרופיל צבאי 97 ). 2.האם המידע הזה במשרד הבריאות יכול לעקב קידום לתפקידים בכירים יותר ? 3.בכלל הכיצד זה ישפיע ? בתודה

לנף השאלה שלך כללית מדי ואינה בדיוק בתחום הרפואה אלא יותר בתחום חוקי העבודה. בכל אופן תלוי מאוד גם לאיזה תפקיד. תפקיד הקשור להבטים בטחוניים? תפקיד של הוראה או רופא המטפל באנשים? וכך הלאה. לפי ידיעתי אין חוק אשר מגן על אנשים הסובלים מבעיות בריאותיות ובעיות נפשיות, ואין חוק האוסר את העסקתם. כדאי לשאול עורך דין המכיר את חוקי העבודה. אשמח לשמוע את המסקנה. בהצלחה דר' גיורא הידש

08/10/2004 | 00:50 | מאת: דנה ג

לנף, אם הבנתי נכון, הצהרת בזמן הקבלה לעבודה הצהרה שקרית? אני חושבת שאין שום מניעה לקבל קביעות בעבודה שאתה כבר עובד בה, בדרך כלל זה רק עניין פרוצדורלי, אבל הבעיה היא ההצהרה הלא נכונה שהצהרת בזמן הקבלה לעבודה, נדמה לי שדווקא זה יכול להוות בעיה. דנה

06/10/2004 | 14:52 | מאת: ליטל

הגעתי למסקנה אחת .... אנשים שלא סובלים מדכאון הם האנשים הכי ברי מזל בעולם !!

07/10/2004 | 19:32 | מאת:

לליטל אכן רק מי שסבל מדיכאון יכול לדעת מה עוצמת הסבל והכאב כל טוב דר' גיורא הידש

08/10/2004 | 02:42 | מאת: דנה

ליטל יקירה, אני חושבת שאין מחלה קשה יותר ממחלה נפשית. כי גם אם תקחי מחלה כמו סרטן או איידס או אפילו מחלות תורשתיות, אם החולה מחוזק נפשית ורוחנית, איכות החיים שלו תהייה טובה בהרבה ולפעמים דומה לזו של אדם בריא, לא לדבר על העובדה שאנשים שנלחמו ברוח חזקה נגד מחלות לפעמים גם נצחו אותן. אצלינו הבעייה היא רוחנית מלכתחילה.. אנחנו קודם כל שבורים רוחנית. לצערי בחברה שלנו המודעות לדיכאון בפרט ולמחלות נפשיות בכלל היא מבישה, בלשון המעטה. אנשים לא קולטים ש"רק דיכאון" הוא גם מחלה סופנית לפעמים. אם אדם החולה בסרטן אומר "יש לי עוד שלוש שנים לחיות" חושבים: "מסכן". אבל מישהו חושב איזה סבל אדם עובר, כדי לשים קץ לחייו?

08/10/2004 | 11:39 | מאת: ליטל

הכי שווה לחיות חיים שפויים. אבל.. לפחות יש תרופות- גם זה משהו.