פורום פסיכיאטריה

האם ואבן יכול לגרום לתופעת ריבאונד? דהיינו כאבי ראש, בילבול או כל תופעה אחרת לאחר חלוף השפעתה??

לשולמית את מתכוונת לתופעות של חסר, כאשר נוטלים וואבן באופן קבוע וקיימת התמכרות עלולות להיות תופעות של חסר כמו כאבי ראש ובלבול. שבוע טוב דר' גיורא הידש

1. כמה מ"ג אסיוול שקולים לקלונקס 0.5 מ"ג? 2. כמה מ"ג קסנגיס שקולים לקלונקס 0.5 מ"ג?

לאבי אסיבל=וואליום - 10 מג', עם הקסנקס אני חושב שגם 0.5. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב לאישתי יש דיכאון אה - איטי . אני מעוניין לדעת מה זה איך יוצאים מזה ומה התרופות המקובלות במחלה שלה. ומה אני כבעלה יכול לעזור בברכת חג שמח

היי, מהבחינה התרופתית דר' הידש בוודאי יענה לך , אבל נחמד מאוד לקרוא את הפנייה שלך, לדעתי העזרה הגדולה שלך היא בתמיכה , בהבנה, בסבלות,בלא ללחוץ ולהאיץ אלא לתת לה את התחושה שאתה איתה, תומך בה ומבין אותה. אני מניחה שככל שהטיפול התרופתי ישפיע המצב ישתפר ויהיה לשניכם קל יותר, לילה טוב, דנה

שלום, לעתים הבעיה הקשה ביותר היא להביא את הדברים למודעות ולגרום לה להגיע לטיפול למרות דעות קדומות שעלולות להיות. כאן אתה חייב להיות סבלני אבל עם דעה מאוד ברורה שלטובתה וטובת כולם עדיף שתגיע לאבחון וטפול. ההגעה לפסיכיאטר עלולה להיות מלווה בחרדות רבות. ישנה קבוצה של תרופות הקרויה תרופות נוגדות דיכאון. הן מטפלות במקור הדיכאון, אינן ממכרות, אינן גורמות לנזקים, ובסך הכל יש להן מעט תופעות לוואי. כדאי שתעביר לה אינפורמציה זו. יש הרבה מאוד חומר על דיכאון ברשת. תתחיל באתר של "זרות". שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום! היום חזרתי לתפקוד בעמותה,שזה אומר בעיקר שקיימתי ראיונות עבודה לבחורים/בחורות.{העסקת כוח אדם}. אני חייבת לומר שבהתחלה היה לי ממש קשה לחזור לזה{אבל החלטתי שאחזור במקום לחפש סתם עבודה אחרת}. בהתחלה לפני הראיון הראשון רעדתי,והלב דפק{הרגשתי שאתמוטט}אבל אמרתי לעצמי שגם אם לא אצליח בעבודתי,לפחות אדע שניסיתי. אז היה קשה...אבל אחרי הראיון הראשון הרגשתי שאני מתגברת על החרדות..חוזרת לעצמי..ומתחילה להתרכז במה שחשוב. אני ממש שמחה שעשיתי את הצעד הזה. אחרי שנופלים לתוך מצב החרדה{לפחות אצלי} כמו שקרה לי לפני כמה חודשים,ההרגשה היא שמשם צריך להתחיל מחדש. הכל מפחיד...ואז אני מתחילה כמו לחיות מחדש,ללמד את עצמי להתגבר צעד צעד. לפני שלש שנים היה התהליך הנ"ל,שמתוך חרדה ועם לקיחת קצת קלונקס,התחלתי להתגבר על הכל,ואז החרדות נמוגו והיו לי שנתיים וחצי טובות. וכעת אני שוב {לצערי} עוברת את התהליך הזה שלוקח כמה חודשים{תלוי באמביצייה ובכוח ובמהירות בה אני מתחילה לתפקד שוב }והתהליך הזה הוא בעצם מין התמודדות מחדש עם הכל. התגברות על הפחדים עד למצב שכלום לא מפחיד יותר. בגלל זה גם אני לא פונה לטיפול או לעוד תרופות,כי לפני שלש שנים עשיתי זאת בעצמי,ועובדה שגם עכשיו זה אפשרי.קצת עבודה עצמית,ובעיקר רצון.{וגם קצת קלונקס:-)}. לאחר שהתגברתי על הכל לפני שלש שנים,הפסקתי לקחת את אחרי שנה,ושנה הרגשתי טוב,אך אט אט חזרו החרדות...עד כל מה שקרה עם בעלי ונכנסתי לחרדה הכי חזקה שהרגשתי אי פעם. אבל אני מתגברת גם על זה,פשוט חשבתי על כך שאולי הפעם,גם אם יעברו לי החרדות כמעט לחלוטין כמו פעם,שאולי לא כדאי שאפסיק לקחת את הקלונקס,כי כשהפסקתי אחרי חצי שנה הן חזרו בעוצמה נורא חזקה,ואני לא רוצה לשוב למצב קשה{או חס וחלילה יותר קשה מהפעם הזו-כי אני לא יודעת אם אוכל להתמודד עם זה}. אני יודעת שאינך יכול לייעץ דרך האינטרנט אם להמשיך ליטול קלונקס גם כשהמצב טוב ומשתפר,אז אשמח אם תוכל לומר לי רק בכללית,מניסיונך, אם זה מקובל להמשיך ליטול גם כשמרגישים יותר טוב,ואם אין בעיה בכללית להמשיך וליטול כמות של 0.25מ"ג תקופה ממושכת{שנים} כדי להשאר באותו מצב,ולמנוע חזרה לחרדות. תודה רבה{סליחה על האורך}.

שלום לפי דעתי הבילתי מקצועית, קלונקס אינו כדור טיפולי לטווח ואינו מונע. הקלונס הוא כדור הרגעה למספר שעות. ההתיחסות אליו היא כמו לכדור נגד כאב ראש: לוקחים אותו רק כשיש בעייה. מיקה

ואם לוקחים באופן קבוע הוא ממשיך להשפיע ל-4-6 חודשים לכל היותר. מי שלוקח מעבר ל-6 חודשים [בהנחה שהמינון הוא קבוע] עושה זאת מתוך הרגל גרידא כי ההשפעה כבר לא קיימת. לבעיות שינה ההשפעה פוחתת בשלב הרבה יותר מוקדם [למעשה כבר אחרי חודש של שימוש קבוע] אבל לחרדה אפשר להחזיק עד חצי שנה באותו מינון. זה לפי כל המחקרים בתחום. עוד לא מצאתי מחקר אחד שיטען אחרת. אבל יש אנשים מוגבלים כמו ק. שמעדיפים לטמון את הראש בחול, מתעלמים ממה שאומרים להם וחושבים שאיזה גרגיר של קלונקס ישנה להם את הפעילות במוח לתקופה בלתי מוגבלת. לדבר ל-ק. זה כמו לדבר לקיר. הקיר יתפוס יותר מהר. כבר מאה הודעות בזבזתי עליה ושום דבר לא נקלט לה בראש.

היי חמודה, אני לגמרי שפוכה אז רק אכתוב לך כל הכבוד!!! אני ממש שמחה שאת מרגישה יותר טוב. לילה טוב ותמשיכי ככה, דנה

אשמח לשמוע תגובתך לכתוב מ 27/10/04 שעה 15:14

הנני סובלת מהתקפי חרדה ומטופלת בסרוקסט. לאבי יש פחד גבהים, אחותי חוותה בצעירותה חוויה לא נעימה כאשר המעלית בה נסעה נתקעה. כעת אחותי בת 18 ולדעתי מידי פעם יש לה התקפי חרדה אך שונים במעט משלי. היא מרגישה מן חנק בגרון כאילו תקוע לה משהו בו. בנוסף, כאבים בחזה, טוענת שהולכת למות, חיוורון. מה דעתך?

לאור התופעות שאת מתארת בהחלט עלולות להיות תופעותשל חרדה, עם זאת אני לא הייתי ממהר לאבחן באינטרנט. שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם מישהו מחברי הפורום מטופל במרוניל ומרוצה מהתרופה?

לגלית תפסיקי לערוך השוואות בין עצמך לאחרים תתני זמן לתרופה לפעול כל אדם ואדם אינדבדואלי לגבי עצמו תרגישי טוב

לאבי הנכבד אני לא עושה אם אף אחד השוואות אני כבר שנה ושלוש עם התרופה במינון 75 והעלו לי אותה ל2 כדורים ביום ל150 עבר כבר שבוע ואני עדיין מרגישה תחושות של חרדה הם לא נעלמו לגמרי האם כך צריך להיות? באיזה מינון אתה משתמש? תודה וסליחה על ההפרעה.

יש לי תופעה כשאני מתעוררת באמצע הלילה ואומרת משפט כלשהו לבן זוגי או לתינוקי אני חושבת שלא אמרתי את מה שחשבתי אלא משהו אחר מן הרגשה כזאת שאני מדברת משהו לא לענין. לפעמים אם אני מדברת אם מישהו והוא אומר לי "מה?" כבר אני חושבת שאולי שאלתי משהו שבכלל לא קשור לנושא. היתה לי תקופה כשהייתי מדברת אפילו באמצע היום הייתי בודקת עם עצמי אם אמרתי משהו נכון ולא דיברתי שטויות. אנא ידע אותי במה מדובר! שמעתי על הכל אבל על תופעה כזו לא שמעתי מאף אחד.

לרות למרות שאני כבר עשרים שנים רופא פסיכיאטר עדיין לא שמעתי הכל.... כך שאפשר להרגע. מהתאור נראה שמדובר בתופעה של חרדה והתנתקות מסויימת, כמובן שבלילה הדברים שונים כאשר אנו לא בהכרה מלאה לגמרי. כך שאני חושב שאפשר להרגע. עם זאת גם בחרדה צריך לטפל במיוחד כאשר היא עלולה להפריע לתפקוד והתופעה קוראת לעתים קרובות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אז הנה עוד מישהו

שלום! לציין כי התופעה אינה קוראת לעיתים קרובות ואינה מפריעה לתפקוד היומיומי, פשוט הרגשה לא נעימה כאילו אני הולכת להיות פסיכית. כשילדתי את בני השלישי (3 ניתוחים קיסריים) שיהיה בריא הרגשתי לא טוב אך המשכתי בתיפקוד יומיומי (עם התפרקות בבכי למה זה קורה לי?). זה התבטא בחוסר איזון בראש שהיה לפעמים מוביל לכאבי ראש ועיניים, חום לחלק העליון של הגוף, עין שמאל היתה מתקתקת , היו לי עיקצוצים ברגליים, ולפעמים היתה לי תחושה בלחי הימני ובאוזן הימנית כאילו שמשהו צבט אותי. כל התופעות הללו עברו לי ברוך השם. (לא נעזרתי בכדורים) מה שנשאר שלעיתים כשאני במתח אני מרגישה חוסר איזון בראש וזה עובר מהר מאוד. (למדתי על בשרי במאמצים קשים שזה עובר). תודה וכל טוב. אשמח על התייחסותך.

מה השפעות חומצת שומן אומגה 3 על הנפש? האם היא יכולה לעזור לתופעות של פסיכוזה?

ליורם בשום פנים ואופן לא לפסיכוזה. כנראה מדובר על חומר אשר עוזר כנוגד לדיכאון (ולפיכך מגביר פסיכוזה). תשמור על עצמך דר' גיורא הידש

שלום. ברצוני להפנות מספר שאלות לדוקטור: 1. האם ריספרדל עוזרת לתופעות של דיסאסוסיאציה? 2.האם " " היפראקטיביות (A.D.H.D) 3.האם ריספרדל פוגם בגדילה בילדים בגיל 14? 4. האם סביר שהפרעת קשב וריכוז תגרום לפסיכוזה או להפך? מה הסיכוי שיתבלבלו בין שני התופעות באבחון? 4.אני בן 19. בגיל 15, לאחר שהורי הבחינו שהאמנתי באמונות טפלות, אובחנתי כפסיכוטי ורשמו לי ריספרדל בטיפול (לאחר חודשיים לקחתי סרוקסט לפרק זמן קצר) . חשוב לציין, שמעולם לא לקחתי סמים, לא היו לי הלוצינציות או הזיות כלשהן ושהדבר היחיד שאני מרגיש שנפגם בי, הוא בהירות וצלילות המחשבה. לאחר כמה חודשים של טיפול תרופתי, הפסקתי להראות התנהגויות מוזרות (טקסים שביצעתי בגלל האמונות הטפלות), והרופאה שלי והוריי אמרו שחל "שיפור" במצבי, כתוצאה מהתרופה לדברם. עוד אציין, שאני אף-פעם לא הרגשתי ואני גם לא מרגיש שהתרופה עוזרת לי, ואף אני מרגיש כי היא מזיקה לי, למרות שאני לוקח אותה כבר כמה שנים בצורה קבועה. הרופאה שלי הרבה פעמים מתחמקת ולא עונה לי על צרכיי. שאלתי היא: האם יש תרופה נוספת, שתוכל לעזור במקרה שלי, מלבד גאודון ששמעתי שהיא מאוד יקרה. האם היפנוזה תוכל לעזור לי להחזיר לי את צלילות המחשבה. בתודה

ליוני הטיפול ברספרידל מתחלק לשני שלבים. השלב הראשון הוא הבראה מהפסיכוזה והשלב השני שעשוי להמשך שנים הוא טיפול מונע (מעין חיסון) שהפסיכוזה לא תחזור. כך שישנה חשיבות רבה להמשך הטיפול ברספרידל. כמובן שלכל תרופה יש תופעות לוואי. עם זאת יתכן שהעמימות המסויימת היא תופעה של המחלה הבסיסית שממנה אתה סובל או מהרספרידל, כמובן שלא תמיד אפשר לדעת תשובה חד משמעית. אין בעיה להחליף את הרספרידל לתרופה אחרת מאותה הקבוצה. כמובן שכיום יש לכך משמעות של מחיר כיוון שלא כל התרופות בסל הבריאות. בקופות חולים שונות הסל הוא שונה והמחירים שונים כך שכדאי לברר מה המצב במכבי. תרופות שעשויות להחליף את הרספרידל הן הזיפרקסה, הגאודון סרוקוול וסוליאן. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לד רצתי לדעת האים שמעתה על טיפול שנקרא מוח אחד יתכן שייש לזה עוד שם הטיפול הוא בשחות פלוס עוד משהוא אים הוא טוב ויעיל לדיכאון ועוד משהוא הבנתי שלאט לאט מגעים לכל מה שעובר ועבר לך במשך החים ומטפלים בבעיה בעיה והגוף הוא שמשדר את המצוקות

לאורנה לא שמעתי, אבל טיפול מעמיק בכל הטראומות של החיים? כדאי להזהר ולהגיע רק לאיש מקצוע מוסמך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

הבן שלי לוקח כבר למעלה משנה כדורים ועברנו כמה סוגים כרגע הוא ממשיך עים כדורי הרסיטל שני כדורים ליום ועוד האדרונקס חצי כדור בבוקר וחצי נוסף אחהצ כבר החודש השני שאלתי הראשונה האים כדאי גם את הרסיטל כדאי לחלק לפעמים ביום וחוץ מזה עדיין אומר שלא טוב לא ורע בעקבות פרידה של חברתו ממנו לפני כמה חודשים עדיין מבפנים לא מקבל דאת במיוחד שהיא יוצאצ עים גבר אחר שאלתי האים כדאי להגביר את כמות האנדרונקסעפ שהוא יחסית הרבה יותר טוב מבעבר הולך לחדר כושר מסתובב עים חברים אבל עדיין לא מסוגל לצאצ לעבוד והוא לא עושה צבא ובגיל 18

לאורנה לפי זכרוני כבר עניתי לך בעבר על השילוב בין רסיטל ואדרונקס שהוא שילוב טוב. המינונים הם די גבוהים ואני שמח שהטיפול עוזר, עם זאת בכל מקרה של פרידה/אובדן כדאי להוסיף שיחות-פסיכותרפיה לטיפול. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום, מקריאת הודעות כאן בפורום הבנתי שלוסטראל היא התרופה היחידה ממשפחת ssri המתאימה לבי-פולאריים כי היא אינה מעוררת. רציתי לדעת למה רסיטל או ציפרלקס אינן תרופות מתאימות יותר, כיוון שששתי אלו משפיעות רק על סרוטונין באופן הכי סלקטיבי, בניגוד לשאר שמשפיעות גם על נוראדרנלין ואולי גם על דופאמין (אם איני טועה)? תודה מראש.

למיכל אכן שאלה טובה, איני יודע את התשובה התיאורטית, התשובה באופן מעשי היא שנמצא שהלוסטרל אינה גורמת לפעילות יתר. אם משהו יודע אשמח לשמוע את התשובה וללמוד. שבת שלום, דר' גיורא הידש

חג שמח לדר' הידש ולכולם יש לי שאלה שמטרידה אותי. אני בטיפול כבר שלוש שנים והמטפל שלי הוא מקסים ומדהים. הייתי לוקחת אפקסור ובהדרגה הפסקתי ועכשיו אני בלי כבר 7 חודשים. אבל בטיפול של השיחות אני ממשיכה איתו. איך יודעים מתי הגיע הזמן להיפרד? ולמה בכלל לוותר על הדבר הזה שהוא כל כך טוב ומחזק ? ולמה כל כך קשה לחשוב על זה אפילו? אשמח לתשובה של הדר' ושל המשתתפים. שגית.

הסיבה שקשה היא שמפתחים תלות במטפל , וזה חלק מהטיפול העובדה שאת בלי כדורים כבר תקופה מצביעה על הצלחה בטיפול ואת מתחזקת את הההצלחה כרגע בפגישות ,אם את נפגשת כל שבוע את יכולה לנסות לדלל לפעם בשבועים ואח"כ לפעם בחודש.. השאלה אם את מרגישה שמיצית את הטיפול או שיש לך לאן להתקדם..

ערב טוב אפשר להרגיש כשטיפול מפסיק להיות אפקטיבי. כל זמן שהוא מועיל הוא מוצדק. לדעתי כדאי לעלות את השאלה הזאת בשיחות הטיפוליות. בריאות והתפתחות מיקה

טיפול פסיכולוגי בשיטה הקלאסית יכול להימשך גם עשר שנים, עשרים שנה ולפעמים גם כל החיים. כל עוד את רוצה ויכולה לממן את הביקורים אצל המטפל זה איננו דבר פסול שיש איש מקצוע שמלווה אותך לתקופה ארוכה ועוזר לך להתגבר על קשיים נפשיים.

בוקר טוב, שאלה מאד מעניינת, וכנראה שהתשובה מורכבת מאד, אבל נדמה לי שיש כמה נקודות שהן די ברורות בטיפול פסיכותרפי. נקודה אחת היא כמובן האפקטיביות של הטיפול, האם כל מה שצריך היה לעלות אכן עלה, האם מרגישים שיש שיפור בתיפקוד היום יומי, האם הדברים שבגללם הגענו לטיפול מטרידים פחות או אולי לא מטרידים כלל. נקודה שנייה היא רמת החרדה וההצפה- אם במהלך היום יום קשה יותר ונדמה שהטיפול גורם להעלאת רמת החרדה, זו בהחלט לא הנקודה להפסיק אותו, כאשר נראה שאחרי כל פגישה קשה יותר סימן שבהחלט יש עוד מה לעבוד... מנגד, דווקא כאשר הדברים נרגעים, כאשר התכנים שעולים בטיפול אינם יוצרים בלגאן בחיים וכאשר נדמה שהטיפול הוא זה ש'מחזיק', דווקא אז הגיע הזמן לחשוב על פרידה... יש כאן אבסורד מסויים שדווקא כאשר טוב, בטוח ומכיל ,צריך להפרד מהמקום שמספק את כל זה, דווקא כאשר מתקרבים- צריך לחשוב על הפרידה.... אולי כאשר השאלה מתחילה לעלות, אולי כשמתחילים להרגיש חרדה מפני הניתוק, אולי כאשר מרגישים קרובים זה הזמן לדבר על זה עם המטפל, לחלוק איתו את הפחדים, הוא מן הסתם התנסה כבר בכמה חוויות של היקשרות- ניתוק וחוזר חלילה.... אין ספק שסיום הטיפול בצורה נכונה הכרחי ונדמה לי שתפקידו של המטפל כאן הוא חשוב ביותר. כמובן שלא צריך להאיץ תהליכים, אלא ללכת לפי מה שמרגיש, ואני חושבת שגם בטיפול כמו בעוד כל מיני תחומים, אפשר לסמוך על החושים. פרידה היא לא דבר קל , בטח לא פרידה מאדם שבמידה כזו או אחרת הפך לחלק מהחיים, אבל עם כל הכאב, היא דבר הכרחי (בשלב מסויים....) יצא קצת ארוך סופ"ש נעים, דנה

הי שגית את שואלת שאלה שמטרידה רבים ומאוד קשה. אני זוכרת את ההתלבטויות שלי לפני הפסקת טיפול, הלכתי עם המחשבות והתחושות זמן רב וגם היה לי קשה להעלות את זה בפני המטפלת שלי כי חשבתי שהיא תעלב או תרגיש לא בנוח. לעיתים כשכל כך נוח לנו בטיפול וטוב לנו יש סוג מסוים של התמכרות ופה זה הזמן להפסיק ולהגיד שלום. אני אנסה להסביר את עצמי יותר טוב. לי היה מאוד נוח ללכת לפסיכאטרית שלי- היא הייתה מקסימה, אנושית וגרה באותו הבניין כך שתמיד ידעתי שהיא שם והיה לי נוח עם זה. בשלב מסוים כשראיתי שהטיפול כבר נשאר תקוע ולא מוביל לשום מקום התחלתי לעשות חושבין עם עצמי. למרות שהיא מדהימה והיה לי ממש כיף ללכת אליה- האם אני מרוויחה פה משהו? ואולי בגלל אותה תמכרות כדאי לעשות סטופ וכך התבשלתי עם המחשבות עד שפפגישה אחת עזרתי אומץ והעלתי את הנושא בפני המטפלת. הפלא ופלא היא לא כעסה ולהיפך. היא אמרה שבכדי שאני אגיע למסקנה הזו לבד כנראה שבאמת עברתי כוורת דרך כך ששני הצדדים היו מרוצים. אני לא אגיד לך שהיה לי קל ובפגישה האחרונה שלנו עליתי הביתה ופשוט מררתי בבכי כי הרגשתי ממש כאילו התאבלתי על טיפול שנגמר אך בדיעבד זו הייתה החלטה נכונה בהצלחה אריאל

לשגית, חלק חשוב מהטיפול, הוא להעלות את נושא סיום הטיפול, לראות איך הולך... ולאט לאט להוריד אותו בהדרגה ובכך לסיים את הטיפול כמו שני ידידים טובים. ושכל אחד ילך לדרכו. זה הדבר הבריא ביותר בהצלחה מיכל מ

לשגית קראתי את כל התשובות שענו לך ובאמת עלו נקודות חשובות ונכונות. הייתי רוצה להוסיף שתי נקודות. אם נשווה לטיפול תרופתי, אפשר לומר שבחלק הראשון הטיפול הפסיכותרפי נועד לרפא ואחר כך מגיע השלב של המניעה, המשך טיפול ותחזוק כדי שהמצב הלא טוב לא יחזור. עם זאת כמובן שהדברים שונים בפסיכותרפיה וצריך לחשוב על סיום טיפול. אנסה אפילו לחדד את דברי. יש האומרים שסיום הטיפול הוא החלק החשוב ביותר בטיפול, במשך כל החיים אנו חווים אובדנים (לא רק של אנשים - ילדות, התבגרות, תמימות, חופש - עם הנישואין והילדים), כך ש"אובדן" של המטפל ועיבוד האובדן הזה הם החלק החשוב ביותר בטיפול (אישית איני מסכים לתיאור הקיצוני הזה אבל יש הסוברים באופן כל כך קיצוני). בכל אופן עבוד סיום הטפול והאובדן של המקום הפרטי והמיוחד שלך חשובים להתפתחות הנפשית והרגשית. השאלה שנשארת פתוחה והיא מאוד אישית היא כמובן התזמון.....הזמן הנכון. בכך את יכולה לשתף את המטפל. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לכל גולשי הפורום וחג שמח לכם וגם לך דוקטור הידש השאלות הללו מופנות אליכם ואני אשמח לקבלת תשובות: 1)לפני חמש שנים התחילה אצלי בעיה של חרדה דיכאון ורגישות יתר קיבלתי סרוקסט שעזר מאוד והתגייסתי לצבא בכל היה יחסית בסדר אף פעם לא עם תחושות פיזיות מגעילות או הרגשה רעה נהייתה לי גם חברה וכשנפרדנו חזרו לי כל התופעות למרות שהמשכתי לקחת סרוקסט הרופא החליף לי לציפרלקס שלא עזר ואח"כ אמר לי לקחת פאקסט 40 מ"ג אותו אני לוקח חודשיים היה שיפור במצב אבל המצב שוב הידרדר לתחושות של דיכאון כאילו בא לי לבכות חוסר מצב רוח חוסר תיאבון וחולשה. ועצירות. אנ מרגיש כאילו אין פיתרון למצב וחי על זמן שאול ולא יודע מה אפשר לעשות. שאחזור אחורה בנוגע למצבי 2)אני מפחד שאני אצטרך להשתמש בטיפולי חשמל או במייצבי מצב רוח ואהפוך לאפטי ואדיש ואכנס למין בועה כזאת שלא אצא ממנה ויהיו לי בעיות זיכרון מישהו מכיר את זה והאם זה באמת נכון? 3)כשאני יוצא עם בחורות הערך בפגישה הרביעית חמישית אני מספר על הבעיה שלי של הדיכאון ואז הם לא רוצות להמשיך את הקשר. מה אפשר לעשות לגבי זה? נראה לי שלא אצליח למצוא מישהי נראה לי שלא אהיה אף פעם כמו כולם ותמיד אלחם בבעיות האלה האם יש פיתרון?

שון , תרגיע.. אל תכניס לעצמך ג'וקים לראש..נפרדת מחברה , דבר שהכניס אותך למצב מדוכדך וזה טבעי, אני מציע לך לנסות טיפול פסיכולוגי במקביל לטיפול תרופתי, אתה יכול לנסות גם דרך קופת חולים שמספסדים כמה פגישות.. העיקר תירגע יהיה טוב..

הי שון ראשית חשוב לי שתזכור שכן יש פיתרון. לעיתים לוקח זמן עד שמוצאים את הטיפול הנכון אך יש כזה וישד תקווה. האם אתה מטופל גם באופן פסיכותרפי ( שיחות)? אולי שווה לשקול את זה. לגבי הבעיה עם הדייטים. אני סובלת ממחלה פיזית לא קלה שיכולה להוות מגבלות רבות בעתיד ולכן מבינה היטב למה אתה מתכוון אך זה תלוי באיך אתה מציג את זה בפגישה. אולי במקום להדגיש את הדיכאון ולהפוך את זה לבעיה פשוט תספר על זה כבדרך אגב. לדוגמה, אם מישהי רוצה לצאת איתך לרקוד אז תגיד לה : אה, היום אין לי חשק וכנראה זה הצד הדיכאוני שבי שהשתלט עלי היום". ככה אתה הופך את זה לדבר שולי ולא מרכזי ואולי גם התיחסות לכך מהצד השני תהיה שולית. אני מבינה אותך זה עסק לא פשוט אבל זה אפשרי בהצלחה אריאל

אין פיתרון אבסולוטי לחרדות. אפשר למתן אותן ואפשר ללמוד לחיות איתן לגמרי בשלום. קבל אותן כחלק אינטגרלי ממי וממה שאתה. האמן לי, זה עוזר. אני סיימתי עם המלחמה שלי נגד החרדות. זה רק מלחיץ אותי יותר. אז כשהחרדה מגיעה, אני ממש מדברת אליה : "את סתם חרדה מטופשת ואני יכולה להתמודד איתך היטב, את קטנה עלי.... לילוש, תיכף זה יעבור, זה רק גל כזה שממילא יילך וידעך... " ממש כך :) בנוגע לחברויות שלך... אז שמע : אנשים שאינם מוכנים להבין ולקבל אותך עם החרדה, פשוט אינם שווים אותך ! שילכו לחפש ת'חברים שלהם במקום אחר :) זה רק מוכיח שאין להם את הבגרות הנפשית ואת היכולת להכיל את כל מה שיש בך, על הטוב ועל הטוב פחות. הבעיה היא אצלם, לא אצלך.

שלום לד"ר ולכל יושביי הפורום. יש לי מצב שאני לא יודע עם הפסיכיאטריה בישראל יכולה לרפא כי אני מתמודד איתה כבר הרבה זמן והיא פשוט נמאסה עליי הכל התחיל לפני כמה שנים שנכנסתי לדיכאון וקיבלתי את התרופה סרוקסט כדור אחד ביום במשך הזמן הכל היה בסדר התגייסתי והמשכתי את הטיפול עם פאקסט כי לצבא אין סרוקסט אח"כ השתחררתי מהצבא והוחלט להוריד את הכדורים ל-4 פעמים בשבוע ללא שינוי והמצב היה עדיןי מצוין ואח"כ כתוצאה ממקרה שקרה לי באה ירידה משמעותית למרות שהמשכתי לקחת פאקסט 4 פעמים בשבוע. אז "שיחקנו" אני והרופא במינון הפאקסט שבועיים של כל יום כדור ואח"כ שבועיים של חצי כדור כל זה לא עזר ואז נכנסה התקופה השחורה של חיי הציפרלקס אותו נטלתי כחודש וחצי התקפי חרדה שלא פסקו והדיכאון גבר אחרי חודש וחצי הפסקתי והוחלטל לחזור לפאקסט הפעם שני כדורים ביום לקח לזה חודש עד שזה התחיל להשפיע ולקחתי עוד חודש ובא שיפור מסוים ואז שוב באה נפילה לפני כמה ימים. אני לא מרגיש רעב וצמא אבל אני אוכל ושותה כי אני יודע שאני צריך יש לי תעוקה בחזה ותחושה שאני רוצה לבכות ופחד כזה מלעשות דברים גדולים ואני עושה דברים קטנים ואני מכריח את עצמי לעשות אותם. כשאני מרגיש טוב אז אין לי בעיה לעשות הכל אבל כשאני מרגיש רע על הפנים עכשיו מה שאני שואל מה אני צריך לעשות? -להחליף תרופה? שזה לא בטוח שזה יעזור. -להוסיף מייצב מצב רוח? המון תופעות לוואי ואתה הופך אפטי -להוסיף תרופה נוספת כמו ממשפחת ה SSRI? או ה -SNRI? -לטפל בנזעי חשמל? -אשפוז? זה אומר שגמרת את החיים שלך כבר יש לי תחושה שאין מה לעשות וזה ישאר כל חיים. אז דוקטור הידש אתה המומחה ובאתי אליך כי מה ששמעתי אתה אחד הרופאים הכי טובים בארץ בתחום האם יש פיתרון לבעיה שלי ומה צריך לעשות כדי לשמור על ההרגשה הטובה? ובבקשה אם תוכל לפרט לי ולא סתם טיפים כי אני מיואש ולא רוצה להיות כלי ניסוי אלא אני רוצה להרגיש טוב כבר. כלומר מה לקחת איך מתי. מה לעשות אני אשמח לעצה מכל אחד שעובר דבר כזה או עבר מה לעשות. כי אני כבר לא יודע. א

סרוקסט , פקסט , ציפרלקס כולם ממשפחת ה SSRI ואם הם לא עזרו לך יתכן שתצטרך להחליף לכדור ממשפחה אחרת (לא יודע למה עדין לא ניסו כדור ממשפחה אחרת), אל יאוש בטוח שבסוף תמצא לך תרופה מתאימה ישנם עשרות תרופות בשוק , אולי כדאי לך לנסות לקבל יעוץ מרופא אחר אם לא הצליחו לעזור לך..

ככל הנראה אתה צריך להחליף תרופה או מינון אבל תראה רופא כמה שיותר מהר בנתיים תקח איזה כדור הרגעה דוגמת ואבן לוריוון או קלונקס ,כך משהו שהירגיע אותך בעבר עד לפגישה עם הרופא. תרגיש טוב

ל א אתה חייב להתייעץ עם מומחה בתחום אולי להחליף תרופה ממשפחה אחרת לנסות טיפול תומך פסיכוטרפי

לא' אם שתי תרופות מאותה המשפחה לא עזרו באמת שאין הרבה טעם להמשיך עם תרופות מאותה הקבוצה ולחכות, קיים סיכוי קלוש שיעזרו אבל בשביל מה לנסות שוב? עדיף לעבור לתרופות הפועלות על הנוראדרנלין כמו אפקסור, איקסל או אדרונקס. כמובן שצריך לבדוק ולשקול היטב את האפשרות של שיחות-פסיכותרפיה. כפי שהבנת ישנן אפשרויות טיפוליות לא מעטות, ועד היום ניסית ללכת רק באחת, לכן אני מקווה שדרך שונה במעט תעזור ותפתור את בעייתך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

דוקטור הידש המקסים שלום. היום בבוקר קמתי עם חום (לא מאוד גבוה) ושוב עם החמרה באלרגיה , אבל פחות גרד. הראש מתפוצץ לי . והרגל בה התחילה האלרגיה ובה המצב הכי גרוע כואבת בטירוף. לא בגלל הפריחה אלא מין כאב כללי יותר . לא ברור. יש לי כבדות באף ובגרון. האם כל זה יכול להיות כתוצאה מאלרגיה לפריזמה . האם נתקלת במקרה דומה? דוקטור , בבקשה אל תטיף לי מוסר על זה שלא הלכתי לטיפול אין בזה טעם. וגם על תגיד לי לעלות למיון כי גם את זה אני לא יעשה. מחר בבוקר אני ילך לרופא המשפחה... באופן כללי עם תגיד לי שזה מצב מסכן חיים , (למרות שלא נראה לי) , אני רק אגיד תודה שיש איזה שהוא סיכויי לגמור את הסיוט הגדול והבלתי נסבל הזה שנקרא ה"חיים". בגלל הפסקת הכדורים (וחוסר בתמיכה ) המצב שלי נורא החמיר ואני ממש מיואשת . אני לא יודעת מה בדיוק אני רוצה שתענה , אני משערת שאין לך איך לעזור , אבל סתם רציתי לשפוך קצת את הרגשות. תודה , ניקי

לניקי. היי, האם ניסית לקחת משהו כמו אהיסטון? דנה

http://doctors.msn.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/415/xFT/328587/xFP/328586

לניקי חבל שלא פנית למיון, שם יכלו לבדוק אותך רופאי עור, פנימאי ואלרגולוג. היית גומרת עם כל הסיפור בפעם אחת, חבל שלא הסברתי שזו הסיבה להפניה למיון ולאו דווקא המסוכנות הרבה. עם זאת זהו מצב די דחוף וקיימת סכנה עם הפריחה והחום יעלו. כעת את כבר אחרי הביקור אצל רופא המשפחה ולכן יתכן שיש אינפורמציה נוספת. אם תעדכני אשמח ללוות אותך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

סתם רציתי לשתף אותך היום דיברתי עם הבת והיא אמרה שהיא נראת כמו היפופותם אבל היפופותם שמח הרבה זמן לא ששמעתי את המלה שמחה אז רציתי שתדע כי אני יודעת שאכפת לך ןבקשר לכדורים הרופאה עוד פעם הןרידה את המינון לזיפרקסה מינימלית ואמרה לה שהיא יכולה לקחת עוד אם היא מרגישה רע כך שאפילו שאני לא נמצאת שם יותר החיזוקים מהרופאה מראים שבאמת יש שיפור המון תודה על האכפתיות

אני נורא שמחה לשמוע את זה- אלו בשורות נפלאות ותודה שעדכנת אותנו. ומה איתך? אריאל

כף לדעת שגם את עוד נכנסת מפעם לפעם לפורום וכף לשמוע ממך אני חוגגת שנה לנפילה הקשה של הבת עדיין לא מצליחה לחזור לעצמי ולמרות שהכל לכאורה בסדר אני חוששת ששזה יחזור ןמה יקרה בעתיד וכולי בקיצור אמא יהודיה קלאסית אבל ביום כמו היום כשהיא אמרה פעם ראשונה את המלה שמחה אני מ א ו ש ר ת ואת מה קורה אצלך

היי ד"ר הידש, היי כולם הבעייה שלי היא שאני לא יודעת איך לעזור לסבתא שלי. היא היום בת 80, ומצבה הדרדר פלאים מאז שהיא נכנסה לבית אבות. לכאורה, אף אחד לא הכריח אותה, אבל מחיה בבית מוזנח לחלוטין באורח חיים מוזנח, בלי טלויזיה, בלי מכונת כביסה, תריסים שבורים, פורצים שמוציאים דברים מהארון ומשאירים בסדר מעוות ומפחיד וכו'. למרות שיש לה 12 ילדים בריאים. אני יודעת שהיו לה חיים מאוד קשים כבר מגיל מאוד צעיר, אבל באופן די פתאומי היא הפכה לאדם שבקושי זוכר מה הולך סביבו. היא לא זוכרת את הילדים שלה, היא עצבנית רוב הזמן ויכולה להשתין כמעט בכל מקום נתון, גם אם אני שם ומלווה אותה לשרותים. הקטע הוא שהיא עצמאית לחלוטין. אמרתי לילדים שלה שהיא זקוקה לטיפול פסיכוגריאטרי, אבל אחרי שגמרו להסתכל עליי עקום אמרו שהם פוחדים מחוות דעת שתיגרום לה ללכת לאשפוז בכפייה או למחלקה סיעודית. מה אני צריכה לעשות? כרגע אני יודעת שהיא חיה בגיהינום וכולם מזניחים אותה..

ערב טוב מאוד עצוב לקרוא על הסבתא שלך. מה אומרים הוריך? מה לפי דעתם צריך לעשות? לצערינו בגיל כזה מאוד קשה לפתור בעיות זיקנה. אבל אפשר להקל עליה ועל מטפליה ולהעזר למשל בטיטולים. בכך שסבתך לא שולטת בצרכיה זאת אמירה מסוימת... עצוב אבל זה דרך הטבע. אלא אם כן רופא יגיד שיש פתרון תרופתי לחיזוק השרירים. מה שבטוח הוא שיש לה נכדה דואגת ואיכפתית והלוואי שירבו כמוך. בהצלחה, מיקה

היי מיקה, תודה רבה על ההתייחסות ועל המילים. מה שמציק לי זה לא שהיא לא יכולה לךהתאפק, כי את זה הייתי מקבלת. היא יכולה להתאפק, רק שהיא יכולה לחשוב שהמעלית היא השרותים למשל. היא חיה בדיכאון תהומי ובפראנויה, דברים שאפשר "לסדר" באמצעות תרופות, רק שלאף אחד מ - 12הילדים שלה או מ - 50 הנכדים שלה (שרובם בגילי, גילאי ה - 30) - לא איכפת. הייתי מאוד רוצה לקחת אותה לאיבחון פסיכיאטרי, כדי לראות אם יש לה אלדסהיימר למשל, או דכאון (שבטוח יש לה) וחרדה, לתת לה תרופות כדי לשא תסבול כל כך. אני אישית חושבת שההשתנה שלה במקום ציבור היא רק ביטוי פיזי, שלנו נראה מוקצן ומזעזע, על כמה שלא איכפת לה כבר מכלום. מעין התרסה, או קריאה לעזרה, כי הי כו שולטת. זה לא שהיא יושבת ומדברת ובורח לה, כי עם זה הייתי מסתדרת, חיתולים כמו שאמרת (ובצדק), אבל יש פה משהו אחר..

נסי לקחת אותה לניורולוג לאבחון, אם את חוששת מאלצהימר וכו' גם ניורולוג יכול לרשום לה כדורים פסיכיאטריים אם יש צורך.

כדאי שהיא תגיע להערכה של גריאטר. גריאטר מבצע הערכה גופנית, קוגנטיבית ונפשית ואינטגרציה ביניהם. כלומר הוא רואה את התמונה המלאה של הזקן. אצל זקנים בעיות נפשיות וקוגנטיביות קשורות קשר הדוק לבעיות גופניות ולטיפולים תרופתיים שהם נוטלים ולכן מומלץ רופא שיוכל לבדוק אותה באופן יסודי בכל המישורים, כלומר גריאטר. פסיכוגריאטר הוא פסיכיאטר שמטפל במחלות נפש של זקנים.

אני רק מקווה שאצליח לשכנע את הילדים שלה לזה. לפי מה שאני רואה הם רק רוצים להשאיר את המצב כמות שהוא והסבל שלה לא מזיז להם. אבל ניאורולוג או גריאטר (בלי המילה "המפחידה" פסיכו-) נשמעים לי יותר ברי שיכנוע. באמת תודה על העזרה חג שמח :) דנה

בן זוגי סובל ממניה דיפרסיה שנים רבות. בהתקפים האחרונים הזעם מופנה כלפי בלבד.לנו 3 ילדים גדולים . זה גובל ממש בהתעללות נפשית.(בעקר קללות קשות).שנינו אקדמאים ובימים כתיקונם קללה אינה נשמעת בביתנו.רופאו של בן זוגי לא בדיוק מתרגש מכך. אני כן!! שאלותי: האם התרחקותי מהאיזור יכולה לתרום במשהו? אולי אף גירושין? מהם הגורמים המטפלים באלימות בהתקף מניה? תודה

שלום, התשובה היא די פשוטה, רגזנות ותוקפנות הם חלק של פעילות יתר, מצבו של בעלך לא מאוזן ואת חייבת לדרוש ממנו ומהרופא המטפל שימצאו טיפול מתאים שבו בעלך לא יהיה אלים. כמובן שצריך להבדיל, אלימות ממשית ופגיעה פיזית וסכנה לך הם דברים שאינם באים בחשבון, זהו גבול שאסור לחצות אותו. במקרה זה הדברים הרבה יותר דחופים וחייבים למצוא דרך שתביא לשינוי בטיפול והתייצבות במצבו. אם הדברים אינם כל כך חמורים, הייתי שם את הדגש עם התאמת הטיפול ולא חושב לכיוון של גירושין וכך הלאה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

בהמשך לשיחתינו לגבי העלאת המרוניל 75 ל150 יש שיפור כי נעלמו לי הזרמים שהיו אך נשאר לי דופק ביד בצד שמאל ומידי פעם ברגלים זה יותר נסבל מהזרמים בגוף. שאלתי היא עכשיו אני 4 ימים מאז לקיחת המרוניל יכול להיות שתהיה עוד הטבה עד חודש ימים או שנראה שצריך לעלות מינון מה דעתך בנושא? תודה ומצטערת על ההטרדות .

לגלית את רואה את המגמה, בהחלט כדאי לחכות ולא לרוץ למינון גבוה יותר, אלא לחכות להשפעה המלאה של המרוניל במינון הגבוה יותר. יש זמן, התופעות מפריעות ואינן מסוכנות. שבת שלום, הידש

ראשית אני חייבת לציין את התרשמותי והערכתי לסבלנותך ולתשובות המקצועיות שלך כל הכבוד ... ולשאלתי : איך מבדילים בין דיכאון לבין מצבי רוח כלומר: אני מטופלת בתרופה נוגדת דיכאון (אפקסור)אך סובלת ממצבי רוח מוזרים אז בעצם אולי אני אמורה לקבל ליתיום וכיו"ב זאת אומרת שאלתי איך מבדילים בין שני במצבים? תודה

הי רעות, אני מסכימה איתך לגבי הדברים שרשמת על ד"ר הידש- הוא נפלא. אני אומנם לא רופאה אבל אני יכולה לענות לך ממה שאני יודעת. בתשןבה צריך להפריד בין דיכאון, מצב רוח רע ומצבי רוח משתנים. דיכאון נוהגים לאבחן אם הוא נמשך ברציפות לפחות שבועיים ומלווה בסימפטומים אופיינים לדיכאון כמו חוסר חשק, עליה\ירידה במשקל, תחושת אשמה, ניתוק, חוסר תיפקוד, מחשבות אובדניות וכו'. חשוב להבין שלא כל מצב רוח רע הוא דיכאון. כל אדם יכול לחוות מצב רוח רע פה ושם אך עם יש מגווון סימפטומים והם נמשכים למעלה משבועיים צריכה להידלק נורה אדומה. לגבי מצבי רוח משתנים, גם פה צריכים להיות זהירים. מחלת המניה דפרסיה בה יש מצבי רוח משתנים מאופינת בשינויים קיצונים ממלנקוניות קשה ועד שמחה עליאית בלתי מוסברת. יהיה קושי בשינה, דיבור שוטף ללא הפסקה. פזרנות כספית, התנהגות פזיזה ללא מחשבה על ההשלכות וכו. מקווה שעזרתי במשהו אריאל

לרעות תודה על המילים החמות. אני מסכים עם כל מה שאריאל כתבה, נראה לי שהחשש מפעילות יתר מקורו בחרדות ופחדים, פעילות יתר היא מצב מאוד ברור למי שעבר אותו, כך שאני חושב שאת יכולה להרגע. לאפקסור יש גם מרכיב הפועל נגד חרדות. תחכי בסבלנות שהטיפול יעזור. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לד"ר הידש כיצד בנזודיאזפינים ניתנים לגמילה מאלכוהול כאשר קיים איסור גורף לשלב ביניהם? באיזה תסמינים של הגמילה מיועד הוואליום?

לשואל בנזודיאזפינים אינם טיפול לגמילה מאלכוהול. השמוש העקרי שלהם הוא אצל אדם שהפסיק בבת אחת את האלכוהול ויש לו סמני גמילה-דליריום מחוסר אלכוהול ואז עדיפים הבנזו. על האלכוהול. אפשרות נוספת היא אצל אדם שהפסיק לשתות והוא סובל מחרדות. הרבה פעמים אנשים מנסים לטפל בעצמם ובחרדות על ידי אלכוהול (בעיקר באירופה וארה"ב שם השתיה יותר מקובלת ויום יומית), ואז כדי לטפל בסיבה לשתיה מתחילים עם בנזודיאזפינים כדי שלא ישתמשו באלכוהול. אולם אין מדובר על טיפול משולב. שבת שלום, דר' גיורא הידש

בנתיים אני לוקח פחות מ3/4 של כדור 0.5מ"ג...אבל עד לקריאת שורות אלו כבר שתיתי ליטר..עכשיו..וקצת אתמול.. ומה זה בדיוק אומר מה שאמרת?

זה בקשר לשאלה ששאלתי אתמול ומופיעה קצת יותר למטה, בקשר לקלונקס ואלכוהול.

בבקשהההההההההההה אני צריכה עזרה כבר ש נ י ם שאני תולשת את השיער מראשי. אני בחורה בת 23 לכאורה הכל בסדר לומדת עובדת עם חבר כבר 3 שנים שהאמת לא נראה לי שהוא שם לב אני מקפידה להסתיר טוב טוה את הקרחות שכבר נוצרו לי ........ אני מאד רוצה להפסיק עם זה . זה ממש התנהגות כפייתית שיש לי מספיק שאהיה שקועה בטלויזיה או שוקעת בלימודים כדי שהיד כבר תתחיל לעשות פעולות רצוניות משל עצמה ההיתי רוצה לדעת למה מלכתחילה אני עושה את זה .האם זה מעיד על בעיה נפשית?? אני ממש מפחדת ולא רוצה להשאר חסרת שיער וכבר רוצה ללכת עם פזור אנא עזרו לי אני כבר אבודה ולא יודעת למי לפנות!! אשמח אם תענו בהקדם ואם אוכל לקבל תשובה מהדוקטור

שלום, מוטב מאוחר מאשר אף פעם, התופעה הזו מוכרת וידועה וישנם טיפולים מתאימים שפותרים את הבעיה. בודאי שלפי מכתבך הקצר לא ניתן לקבוע אם קיימת בעיה נפשית רחבה, או שמדובר בבעיה מקומית וספציפית מאוד. הדבר החשוב הוא שפנית לייעוץ והתחלת בדרך להתגבר על בעיה זו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום, קופת חולים כללית הפסיקה לנפק סרוקסט אורגינלי, ועכשו היא מנפקת במקום זה רק פקסט או פרוקסטין שאמורים להיות תחליפים זהים. אמנם החומר הפעיל והכמות שלו בשלושת התרופות הם זהים, אבל עם התחלת לקיחה של פרוסקטין / פקסט במקום סרוקסט מופיעות תופעות לואי של כאבי ראש, עייפות וכד'. האם אלה תופעות צפויות ? האם המסקנה היא שהתחליפים לא בדיוק זהים ויש בכ"ז משמעות לשאר המרכיבים הלא פעילים של התרופה ? האם מומלץ במצב כזה לחזור לסרוקסט או לנסות להמשיך עם התחליף ולהמתין למעבר תופעת הלואי (מדובר בתופעות לואי שהופיעו אחרי יומיים של שימוש בתחליף). תודה

לדני אתה צודק בכל אשר כתבת, החומר הפעיל זהה אבל תהליך הייצור כנראה שונה. לא נעשה מחקר רפואי להשוואה בין הגנריקות לתרופה המקורית כך שאין תשובה מדעית לשאלתך. מניסיוני עדיף הפרוקסיטין אבל כאמור מדובר בהתרשמות ולא במחקר מבוקר. לכן גם אין עיצה מעשית, אם אתה יכול להרשות לעצמך ולרכוש בפרטי כדאי להמשיך בסרוקסט. אם לא, תנסה להמשיך עם הגנריקה ואם התופעות אינן חולפות אז חייבים להחליף תרופה שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם יש בעיה לעשן גראס באופן מזדמן בלבד תוך כדי טיפול בסרוקסט? אם יש בעיתיות רציתי גם לקבל פירוט של המסוכנות ולא הטפות מוסר.(עישון מזדמן=כפעמיים בשבוע\בארועים חברתיים).

קודם כל שימוש בגראס היא עבירה על החוק. דבר שני השאלה שלך מוזרה. ברור שאם לוקחים ביחד שני סוגים שונים של חומרים פסיכואקטיביים (סמים, תרופות, אלכוהול) אז צפויה אינטראקציה ביניהם. אז מה את בעצם שואלת? את פירוט הסכנות את יכולה לקרוא באתר של הרשות למלחמה בסמים. http://www.antidrugs.gov.il ושני מאמרים מדעיים בעברית על הסיכונים בצריכת קנאביס (גראס, מריחואנה, חשיש): המאמרים נכתבו ע"י פרופ' בן עמי סלע. http://www.tevalife.com/article.asp?id=1301 http://www.tevalife.com/article.asp?id=1309

http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=133987&sid=16 וגם http://www.nrg.co.il/online/1/ART/764/117.html כסיל מי שמתנגד באופן נחרץ למריחואנה ללא כל בסיס יצוק ואמיתי בכיסוי שמרני פלצני,מפליא שעדיין חוסר הידע והסטרוטיפים גוברים על השכל הישר והעובדות

אני אם לשלוש בנות הקטנה בת 10 חודשים שתי בנותיי הגדולות יותר בנות 10-11 אני עצבנית מאוד וחרדה הייתי רוצה לדעת מה יכול לעזור לי ל להיות רגועה יותר וסבלנית כלפיהן -עם התינוקת אני סבלנית ורגועה מאוד אבל בנותיי הגדולות סובלות אנא עזור לי תנחה אותי לגבי כדור שירגיע אותי וייתן לי מנוח לי ולבנותיי-תודה מראש שרון.

לשרון, כמובן שקודם כל צריך לעבור אבחון מקיף כדי להכיר אותך ולהבין טוב יותר את שורש הדברים. באופן כללי יתכן וחוסר הסבלנות שלך נגרם ממצב של דיכאון שיתכן וקשור לתכנים נפשיים פנימיים, מצב משפחתי והקשר הזוגי, או קשיים בעבודה או בחברה. הטיפול הוא בדרך כלל בשיחות אבל יתכן שגם תרופות עשויות לעזור, אבל הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר או פסיכולוג ולדון אתו על האפשרויות הטיפוליות. הדבר החשוב ביותר הוא שאת מודעת למצבך וחושבת שאת חייבת לעשות שינוי במצב. את חייבת לעשות שינוי גם בשביל עצמך וגם בשביל הבנות כדי שלא יצטברו נזקים בעתיד. שבת שלום, דר' גיורא הידש

יש לי חברה טובה שלאחרונה מרגישה שעוקבים אחריה ומתנכלים לה בלי הרף זה משבש את מהלך חייה מאוד הדברים שהיא אומרת נשמעים לא הגיוניים בכלל כגון:הצמידו לי האזנות בבית הרבה על נושא של בלשים וחוקרים וכל מיני שטויות לאיזה מחלה נפשית זה מיוחס ? היא חרדה מאוד ילדיה בסיכון ממשי בשל כך הייתי רוצה לעזור לה מאוד-אנא תשובתך בהקדם בתודה מראש וחג-שמח -צליל

לצליל לא אאבחן ברשת, אבל הדברים שכתבת בהחלט מדאיגים ויש צורך לשכנע אותה להגיע לפסיכיאטר לאבחון וטיפול. יתכן מאוד שתזדקקי לעזרה של אנשים נוספים, קודם כל הוריה והאחים של חברתך וכל מי שיכול לעזור. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש אני בן 26 טופלתי שנתיים בציפראמיל בעקבות דיכאון שהצטבר וומצב של חרדה ומחשבות כפייתיות, התרופה בהחלט עזרה לי אבל בסופו של דבר תופעות הלוואי החמירו ולא יכולתי יותר להמשיך . שאלתי : איני מצליח לחזור לעצמי לאחר תקופה ממושכת זו של השימוש בתרופה אני פשוט לא מצליח לתפקד ולהתאושש אני מנסה להמשיך בשיחות אך מוצא את עצמי במצב של חרדה ,דיכאון ולאחר תקופה כזאת ארוכה אני פשוט נורא מבולבל ומרגיש כאילו הייתי שנתיים מישהו אחר ועכשיו נורא קשה לי אני לא מעוניין לחזור לתופעות הלוואי של התרופות הללו . אני מרגיש אומנם שהיו לי שנתיים יציבות והייתי נורא שמח אך כאילו עכשיו הכל נראה אחרת אני מרגיש כאילו שחיית ונהניתי אך כאילו זה לא הייתי אני. אני ממש מבולבל ומתקשה להתאושש מה אני יכול לעשות? כי זה כבר תקופה די ארוכה שאני במצב הזה אם הייתי יודע שיהיה לי כל כך קשה להתאושש לא הייתי מתחיל אם התרופות .. אבל עכשיו אני תקוע יש לך איזה עצה בשבילי כי אני די בחוסר אונים תודה וחג שמח

דברייך נגעו לליבי מאוד ראשית בגלל שאנו באותו הגיל ושנית בגלל שאני יודעת היטב למה אתה מתכוון. אני לא הצלחתי להוריד את מינון התרופות ועדיין נמצאת על מינונים מאוד גבוהים בגלל החרדה שחזרה ואיתה ההרגשות הרעות. לפני שנתיים חוויתי את אותו ניתוק והרגשה כאילו אני במין עולם אחר ולמה אני לא מצליחה להיות מאושרת כשכולם כן- כאילו אני בבועה משלי. זה עובר- מנסיון ואתה צריך להעלות את זה בשיחות בהצלחה אריאל

לאריאל כרגיל טוב לשמוע ממך ולראות אותך בפורום. מה שלומך? איך התחילה השנה בבית הספר לאחיות? ביי הידש

הי אריאל תודה על הדברים שכתבת לי .. טוב לשמוע שיש עוד אנשים שזה קורה להם ממש לא היה לי מישהו שיכול להבין את ההרגשה הזאת את עדיין אם תרופות? האם יש לך נסיום ניסית תרופות שונות כי אני די מיואש לא רוצה לחזור .. ניסיתי כמה תרופות שלא התאימו האם את ממליצה להמשיך לחפש..? אני מאוד לא אופטימי לגבי מציאת תרופה ללא תופעות לוואי.. תודה לך בכל מקרה

שלום, לצערי כנראה שהמצב הלא טוב אינו קשור לתרופות אלא למצב של הדיכאון אשר חזר עם הפסקת התרופות. הציפרמיל גרם לתופעות לוואי וחבל שכבר מזמן לא ניסית להחליף אותו לתרופה שתתאים לך יותר, כלומר תרופה שתעשה את כל ההשפעה הטובה ללא תופעות הלוואי. תופעות הלוואי הן אינדיווידואליות, ויתכן שתרופה אחת תרום לתופעות לוואי אצלך והשניה לא. בכל אופן אפשר לנסות תרופות הפועלות יותר על הנוראדרנלין ולהן תופעות לוואי שונות מאלו של הציפרמיל. לא כדאי להתייאש, לעתים הדברים מורכבים יותר אבל אני מאמין שתמצא פתרון. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לד"ר בהקשר לתשובתך כנראה שלא ציינתי אך ניסיתי תרופות אחרות אך אף אחת מהן לא עזרה או התאימה ממש ולכל תרופה יש את התופעות לוואי שלה התרופות שניסיתי - לוסטרל, איקסל,אנדרונקס,ציפרלקס .. הבנתי שסרוקסט יכול לעזור לי אבל כבר לא רציתי לנסות כי אני יודע שזאת תרופה מאוד משמינה וכמו כן לא חסרים לה תופעות לוואי . אני מודע לעובדה שקיימות הרבה תרופות אך אני לא רוצה להיכנס לסחרור נוסף של ניסיון של תרופות לא סתם החלטתי להפסיק אני מבין היום שלמעשה התרופות האלו רק מנטרלות את הסימפטום ולא פותרות את הבעיה כך שאני די מיואש

שלום, אולי לפנות לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי? שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום. הפניתי שאלה בפורום גלי חום לגבי פתרון ההזעות וגלי החום לאמא שלי שהיא אשה בת 50 וסובלת מאוד והרופא כתב שתרופות ממשפחת פרוזאק יכולים לעזור רציתי לדעת איך הם יוכלו לעזור לאימי והאם יהיו לכך תופעות לואי אודה על תשובה מהירה.

לליאת תרופות אלו עוזרות גם לתסמונת הטרום ויסתית וגם בגיל המעבר. התרופות אינן ממכרות וכמובן שיש להן תופעות לואי. תוכלי לקרוא את האינפורמציה המלאה בכל אינדקס תרופות ברשת. חג שמח דר' גיורא הידש

היי לפני מספר ימים דיברתי על תופעה של כמו תחושת מכת חשמל בגוף- ידיים, ראש . זרמים שאני חווה. אמרת לעדכן אם זה קרה יותר מפעם. ואכן זה קורה יותר מכמה פעמים ביום. לפעמים זה לאחר אזעקה של מכונית או טלפון רועש . מדובר על שנייה או שתיים. רקע שוב: התחלתי לפני 4 ימים מינון מאד מאד נמוך של רמרון בלילה וציפרלקס בבוקר. זאת על מנת להתמודד עם תופעות של חרדה ועירור יתר של הגוף. חשוב לציין שהגוף שלי הוא בעל רגישות גדולה לכדורים. אני לא נוהגת לקחת כדורים. האם התופעות האלו מסוכנות? האם הן יכולות להיות בגלל הסתגלות הגוף לכדורים? כלומר, בגלל הגברה של החרדה שהכדורים יוצרים בתקופת ההסתגלות? התופעות לא מוכרות לי מחיי היומיום. תודה על תשובה

לשואלת כפי שכתבתי קשה להגיע לאבחנה, שתי הסיבות יתכנו-יתכן שמדובר גם על החמרה של החרדה וגם על תופעת לוואי אם את מאוד רגישה לתרופות. בכל אופן לא נראה לי שהתופעות מסוכנות או עלולות לגרום לנזק. את יכולה להמשיך בתוכנית הטיפול המקורית ונקווה שהגוף יסתגל לתרופות ואז תרגישי רק טוב. חג שמח דר' גיורא הידש

ADD. קיבלתי מפסיכיאטר אפקסור 150 מ"ג, והתחלתי היום עם 37.5 מ"ג. אני מרגישה נורא. עייפה, מסוממת, בחילות, סחרחורות. כל היום (חג) שכבתי במיטה בין שינה לעירות, מדי פעם נרדמת. אני חוששת שאם אילו תופעות הלוואי שמצפות לי, לא אוכל להרשות לעצמי ליטול אולם - אני עובדת ולומדת ואיני יכולה להיות מושבתת, גם לא לתקופה של חודש, עד אשר הגוף מתרגל לתרופה. מה עושים?

לרוני מניסיוני דווקא למינון גבוה יותר של אפקסור יש פחות תופעות לוואי מאשר למינון נמוך. אבל במצבך איני חושב שאצליח לשכנע אותך לעבור למינון גבוה.... בכל מקרה הייתי נותן צ'אנס עוד מספר ימים (ועכשיו חגים כך שאפשר), במידה ותופעות הלוואי קשות מדי אז כדאי להחליף את התרופה כיוון שאפקסור גורמת לך לתופעות לוואי רבות ולכן יתכן שאינה מתאימה לך. חג שמח דר' גיורא הידש

תודה, אגב, סאופן כללי - האם תרופה זו אמורה לעייף/לגרום לטשטוש. קראתי בספר שהוא סדטיבי באופן כללי?, כלומר גם לאחר שמתרגלים?

שלום לד"ר הידש רציתי לשאול מה ההבדל בין סמים לכדורים פסיכיאטרים? אומרים שאלה תרופות פסיכיאטריות אך למעשה מה ההבדל בין סמים כי הרי הם גם גורמים לשינוי במצב רוח ובהתנהגות ראיתי בערוץ 8 תוכנית מדע שנאמר בה שפרוזאק זה בדיוק כמו אקסטזי האם זה נכון..? אשמח לקבל הסבר תודה

בשום פנים ואופן לא. ראשית באופן הפשוט ביותר, פרוזק אינו גורם להתמכרות. דבר שני, הפרוזק אינה תרופה מעוררת אלא תרופה אמיתית נוגדת דיכאון. כלומר היא פועלת על הבסיס של הדיכאון ומביאה להבראה. סמים לסוגים השונים במקרה הטוב מביאים להרגשה טובה אבל אחר כך ישנה נפילה. כך לדוגמא, תרופות מעוררות כמו ריטלין טובות נגד דיכאון באופן זמני אולם הן אינן מבריאות דיכאון. כך שאני מקווה שההבדל ברור בין תרופות/סמים אשר מביאות להרגשה טובה, ובין תרופות אשר הן אמיתיות נגד דיכאון כיוון שהן פועלות על השורש ובריאות דיכאון. חג שמח דר' גיורא הידש

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=95620

שלום רב. בני סובל מבעיית קשב וריכוז. לאחרונה החלפתי לוצאת התרופה מרטלין לקונסרטה. צבע עורו השתנה לכהה שזוף וקיבל רגישות וחוסר סבלנות למשוחחים לידו. יש גם סימנים לדכאון ומופנמות מסויימת. האם אלו חלק מתופעות הלוואי. כמו כן מורתו טוענת שאפקטיביות התרופה פחותה מהרטלין. האם מומלץ לחזור לרטאלין

לעופר שלום, סליחה על האיחור בתשובה, החמצתי את שאלתך בטעות. התופעות שאתה מתאר עלולות להיות הן תופעות לוואי והן תופעות של מינון נמוך מדי של הקונצנטרה. אין ברירה אלא לחזור לרופא שרשם את הקונצטרה והוא מכיר היטב את הילד. קונצרטה בעיקרון דומה מאוד לריטלין, רק שמשך פעולתה ארוך יותר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

ובמרפאה לבריאות הנפש נאמר לי כי התור הקרוב הוא בפברואר. איפה אני יכולה לקבל עזרה בינתיים אם זה לא ממש מקרה חירום? אפילו באופן פרטי אצל רופא אמין ומוסמך?

קודם כל בואי נבחר שם יותר אופטימי.... דבר שני, אני מניחה שאת שייכת ללאומית שהפסיקה לגמרי את שרותי הפסיכיאטריה או לכללית שעדיין לא החליטה מה היא עושה.... במכבי ובמאוחדת יש שרותי פסיכיאטריה שלא מתוכננים להעלם בעתיד הקרוב. אז בעצם יש לך 2 אופציות- לפנות לטיפול במרפאת חוץ של בי"ח כללי מה שיחייב ללא ספק המתנה, או ללכת לביקור אצל רופא פרטי, לשלם מחיר מלא , להגיע למזכירת הסניף שלך, למסור לה את הקבלות (עד 3 פגישות) למלא קצת טפסים ולקבל 485 ש"ח החזר עבור כל פגישה, תוך 30 יום. לגבי הרופא שאת בוחרת- תמיד עדיף לקבל המלצות מאדם שאת סומכת עליו ולא לבחור מתוך רשימה. חג שמח, דנה

הי דנה אני בקופ"ח כללית את בטוחה שאני יכול להביא להם קבלה מפסיכיאטר פרטי ולבל החזר? תודה איציק

האם יש בעיה לצרוך אלכוהול בזמן תקופת נטילת התרופה? לא נראה אבל אני רוצה להיות בטוח.

קיימת בעיה רצינית. יש ביניהם סינרגיזם (מגבירים זה את זה). החל ממינון מסויים מאד מסוכן. רצוי להמנע לחלוטין משילוב של אלכוהול וקלונקס.

תודה לדור חג שמח דר' גיורא הידש

לד"ר שלום רב, רציתי לשאול בבקשה, האם אפשר לעשות את דיאטת "הרבלייף" כאשר אני שותה את הציפרלקס (לחרדה ודיכאון)? האם זה לא מתנגש אחד בשני? בדיאטה יש אבקה עם ויטמינים שצריך לשתות ועוד כל מיני כדוריי ויטמינים כמו תה ירוק,תאית,טבליות שומשום שמטרתם לנקות את המעיים משומנים. אני הבנתי שהכל טבעי ועשוי מצמחים , השאלה היא , אם הכדורים והאבקות הנל יכולות לבטל את הציפרלקס? תודה רבה ניקול

לניקול הבעיה עם כל התכשירים הטבעיים היא שיש שם מאות ולפעמים אלפי חומרים שונים. לפי זכרוני גם בסיגריה יש מאות חומרים שונים.... אבל בכל זאת את צריכה תשובה, איני חושב שהדיאטה הזו תפגע ביעילות הצפרמיל. חג שמח דר' גיורא הידש

שלום, אני הולכת כבר חצי שנה לטיפול בבעיות חברתיות. המטפלת שלי היא אדם מקסים, מדהים וטוב לב.. אבל יש משהו שלא סיפרתי לה ואני חושבת שזה משהו שחשוב שהיא תדע, אבל אני מפחדת מהתגובה שלה. יש לי בעיה שאני חותכת את עצמי.. מלבד העניין הזה, אני משתדלת לדבר בחופשיות כמעט על הכל. אני מפחדת שאם אני אספר לה, או שיסווגו אותי כ"גבולית", או שהיא תכעס שלא סיפרתי לה ותאבד את האמון בי, או שתתאכזב ולא תרצה לטפל בי יותר.. או שתכריח אותי להפסיק ותאלץ אותי לשקר לה על כך.. אני כבר בהתלבטות לגבי העניין הזה מתחילת הטיפול.. הייתי רוצה עצה, איך לספר לה בצורה הכי טובה.. אין לי מושג איך לספר.. (ואל תגידו "פשוט תגידי לה", כי ניסיתי ואני תמיד מאבדת את האומץ..) תודה מראש...

שלום רב האם הטיפול שאת מקבלת נעשה בשיחה אישית בינך לבין המטפלת או בקבוצה? מיקה

שלום יקרה בעצם שאלתך אני חושבת שאת מעונינת לספר למטפלת. וטוב שכך, חשוב מאוד שתידעי את המטפלת. אי אפשר להכריח אותך להפסיק לחתוך את עצמך כל עוד יש לך רווח (גם הפסד...) מהמעשה. אבל המטפלת תוכל, בתהליך ממושך, לפתח אותך כך שלא יהיה לך צורך להמשיך בהתנהגות הזאת ואת בעצמך תפסיקי. את צריכה לעזור לה לעזור לך... לדעתי היא לא תחשוב ששיקרת, פשוט עדיין לא סיפרת הכל...זה לגיטימי... המניות שלך גם לא ירדו בעיניה...חלקים גדולים מאישיותך היא כבר מכירה ונראה לי שיש לך קשר של אימון בסיסי איתה...אז קדימה... (אם קשה לך לספר ישירות, את יכולה להגיש לה זאת בכתב...) שמרי על עצמך יקרה מיקה

שלום רב אבי בן 60 ולפני מספר חודשים אובחן אצלו דיכאון שנובע מהפרעה כימית במוח. תקופה אחרי שהחל לקחת תרופות הוא החל להתנהג בצורה לא אופינית לו, המתבטאת בעיקר בקבלת החלטות לא שקולות ,מהירות ומוטעות בצורה שאינה מתאימה לאופיו. (בעבר היה מתלבט הרבה) . באופן כללי ניתן להגיד שהוא נעשה אדם קשה יותר. הפסיכיאטר הוריד את מינון התרופות אך זה לא נראה כמועיל. בנוסף איני יודעת עד כמה אבי מודע לבעיה זו. האם יש דרך להתמודד או לשפר את המצב ללא הפסקת התרופות? בנוסף עליי לציין שהוא חולה לב ולוקח תרופות ללב באופן קבוע. תודה רבה

שיהיה בריא עד 120 מיכל מ

לסימה איני מאבחן ברשת אולם החשש הוא שאביך נכנס למצב של פעילות יתר. התורופות נוגדות הדיכאון עלולות לגרום לפעילות יתר. לכן כדאי לשוחח עם הפסיכיאטר (שיתכן ואינו מודע למצב כי אביך לא סיפר לו), ולהתייעץ לגבי אבחון המצב והפסקת/החלפת התרופות. חג שמח דר' גיורא הידש

שלום רב. אחי בן31 וזה זמן רב (שנתיים ויותר) שהוא סגור בחדרו ויוצא בלילות ורק לצרכים מיוחדים . הוא מריר עצבני מזכיר ארועים מהעבר הרחוק שבגללם הוא מעניש אותנו . בזמן האחרון המצב מחריף ואחי מתחיל למלמל לעצמו אך כדי שנשמע שיבוא יום ומי שצריך לשלם ישלם. אני חסר אונים מכוון שרוב בני המשפחה מופנמים ולא מדברים על מה שמפריע. כך שאין טיפול בבעיה. אינינו יודעים איך להתחיל לטפל בבעיה עם מי לדבר ואת מי לשתף בבעיה.

יוסף חג שמח. לפי התיאור שלך בהחלט מדובר במצב חריג ומדאיג. התנהגותו של אחיך בהחלט לא מותאמת לגיל ולמצב.ישנם מספר פרטים חסרים כגון תפקוד בעבר, במה הוא מתעסק בשעות הפנאי, קשרים חברתיים, כיצד הוא מתקיים ומפרנס את עצמו, פירוט על דפוסי ההתמודדות שלו ושל הקרובים בשגרה ובמשבר בהווה ובעבר ועוד... לכן מבלי להכיר את המערכת המשפחתי אני יכולה להציע לך מס' כיוונים שבהם ניתן להתחיל לטפל בבעיה: 1. לפנות לרופא המשפחה שמטפל באחיך/במשפחה. יתכן והוא יראה מקום להמליץ על טיפול של ברה"ן. 2. לפנות ללשכה לשרותים חברתיים הקרובה למקום מגוריך. להערכתי יש בהחלט מקום להתיעץ עם השרותים הסוציאליים המוניציפאליים ובטוח שיש להם ניסיון רב עם דרכי התמודדות וטיפול במקרים כאלו. לא להירתע מהסטיגמה של פנייה לעו"ס. 3. לנסות לשכנע את אחיך להיפגש עם פסיכיאטר פרטי בבית או בקליניקה. מאוד כדאי לפעול מתוך שת"פ עם אחיך ולשכנע אותו ברצונך הכן בטובתו. אך לדעתי גם אם הוא לא ישתף איתך פעולה אתה חייב לנקוט באחריות, ולמרות המופנמות המשפחתית לא להישאר עם החששות לבד ולפעול עם יתר בני המשפחה כחזית אחת. בהצלחה.

ליוסף אני מסכים עם כל מה שאורלי כתבה ומודה לה. אכן האפשרויות הן המשפחה, חבר קרוב או רופא המשפחה. חג שמח דר' גיורא הידש

אבי בן- 54, עבר מסכת חיים קשה ביותר, של יתמות מאמו בגיל 4 ח' והתעללות והתנכרות מצד אביו, אמו החורגת ואחיו. אבי היה תמיד טיפוס עצבני,ואני אמי ואחי, סבלנו רבות מהתקפי הזעם האלימים שלו כלפינו. הוא שתלטן, ואובססיבי- מדי תקופה יש איזה נושא אשר עולה על הפרק, ומעסיק אותו באובססיביות רבה עד שמאבד בו עיניין. אני ואחי עזבנו מזמן את הבית, ושומרים עמו ועם אמי על קשר קרוב ואוהב, הוא נותן לנו מבחינה חומרית כל מה שבאפשרותו ואפילו מעבר ליכולתו. הבעיה היא, שהוא בפנסיה וכך גם אמי, הם רבים המון, והוא אף איים שיפגע בה(מאז ומעולם איים איומים מסוג זה),היא טוענת שלא יעז לממש את איומו , אך אני ואחי דואגים מאוד, מאידך הוא מסרב לפנות לטיפול ואמי מסרבת להיפרד ממנו. שאלתי- האם יש אפשרות שאמי תקבל עבורו תרופת הרגעה כלשהי מפסיכיאטר, ללא נוכחותו? אולי באופן פרטי? כייוון שאין מצב שהוא מרצונו ישתף פעולה.הצעתי לה שתיקח אותו לפסיכיאטר כאילו בשבילה, שיתרשם ממנו ללא ידיעתו, ויבחן את האפשרויות הנצבות לפניו במקרה זה. האם מהלך כזה אפשרי? אנא ענו לי בהקדם בת דואגת

שכחתי לציין, שבגיל 21 כשאני הייתי בת 4 חודשים, נסה להתאבד. הוא לא טופל טיפול נפשי בעקבות המקרה.

לדנה מכל התיאור אין סמנים למחלת נפש או למסוכנות. (למרות שכתבתי שאין מחלת נפש-הכוונה למחלה שבה שיפוט המציאות פגום-מצב פסיכוטי), אבל בהחלט עלולות להיות הפרעות נפשיות חמורות. עם זאת חופש הפרט אינו מאפשר בדיקה בניגוד להסכמת האדם ובטח לא טיפול נגד הרצון וההסכמה, וטוב שזה כך, איני מאמין שישנו פסיכיאטר אשר יסכים לסידור אחר (טיפול ללא ידיעת המטופל). חג שמח דר' גיורא הידש

לד"ר שלום, האם הגברת המנון מכדור אחד לכדור וחצי של פרוזק יכול לגרום להזיות ומחשבות לא הגיוניות בתחילת הטיפול

לורד פרוזק בכל מינון עלול לגרום למצב של פעילות יתר שתתבטא בהזיות ומחשבות לא הגיוניות. מדובר כאן על מצב חרום, כלומר להתקשר לפסיכיאטר המטפל, ואם לא ניתן בגלל החג או כל סיבה אחרת, להגיע מחר בבוקר לחדר מיון בבית החולים הקרוב. חג שמח דר' גיורא הידש

שלומות לכולם האם זה נכון שבחגים קשה יותר? או אולי עונת הסתיו... מזג אוויר הפכפך... ובכל זאת שיהיה חג נעים ושמח לכולנו ולמי שיושב בסוכה: ישיבה נעימה עם הרבה אושפיזין... מיקה

בוקר טוב מיקה אני לא יודעת אם זה הסתיו, או החגים או מזג האוויר ההפכפך, אבל כן, קשה יותר. דנה

היי בקרוב חוזרים לשיגרה... חג שמח

שלום רב, אין לי צל של ספק שקביעת הרופאה אינה נכונה. ברור שנתפר לי תיק על מנת לחפות על מעשה פלילי חמור שנעשה כנגדי. היות שכך אני נאלץ לדחות על הסף את קביעת הרופאה. אינני רואה טעם בלקיחת כדורים כלשהם כאשר תפקודי הנפשי תקין לחלוטין!!! חיפוי על מעשה פלילי באמצעים "פסיכיאטרים הינו מעשה חמור ממדרגה ראשונה. בהגינותי, ועל מנת לשמור על הגינותך הרבה אני נמנע מלפרט בפורום את שיחותינו בעבר. אוכל רק לומר שצדקת בכל מה שאמרת לי. (נקודה). ברור לי לחלוטין שאני צריך עו"ד טוב, ולא פסיכיאטר טוב. ברור לי לחלוטין שהחלטת הרופאה היתה פזיזה ואינה מראה על מומחיות יתר בלשון המעטה. אודה לך באם תקרא שוב את שאלתי הקודמת ותשיב על שאלותי שם. באם יש לך עו"ד טוב להמליץ לי אשמח! בינתיים פניתי זה מכבר לגוף אשר יכול לסייע לי מבחינה משפטית. נ.ב. 1.קראתי בזמנו תשובה שלך בפורום שרק בעל מקצוע קרי פסיכיאטר יכול להחליט על אדם באם הוא פרנואיד וצריך להיות זהיר בהחלטה היות ויתכן שהאדם אומר אכן אמת. אהבתי והערכתי תשובתך זאת בפורום. 2.אנא ממך גם הסבר מה זאת התרופה פרפנאל? ולמי היא ניתנת? חג שמח ח.ג.

ד"ר הידש אני צריך עזרה בקשר לכדורים הפסיכאטרים פרפנאל אני צריך לדעת מה התופעות לוואי לאדם שלקח סם הכי מסוכן ועם הוא יכול להתרפות ואיך ולהסביר על הכדור עצמו מהו ולמה הוא גורם תודה אדם

אודה לך אם תוכל להתייחס לשאלה שלהלן : http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/415/xFT/328474/xFP/328466 שולחת לך אתרוג וירטואלי כאות תודה :-) חג שמח.

ללילוש הקישור לא יצא טוב ולא הצלחתי לחזור אליו. לפי זכרוני עניתי לך אתמול או שלשום. אם הוספת שאלה, אנא העתיקי אותה לכאן או שתכתבי את הקישור בצורה שניתן יהיה לעבור אליו ואשמח להשיב חג שמח דר' גיורא הידש

עד כה נהגתי לקחת אפקסור 75 מ"ג טבליות, המיוצר על ידי Wyeth ומשווק על ידי חברת ניאופארם. האם וונלה (Venla 75) שמיוצר על ידי תרימה עבור אוניפארם הנו מוצר זהה לחלוטין? אם לא- במה מתבטא השוני?

לאלעד פורמלית מדובר על תרופות זהות, ומינון החומר הפעיל זהה בשתיהן. עם זאת מכיוון שמדובר בתהליכי ייצור שונים ההתרשמות של רופאים לגבי אותה התרופה מבתי חרושת שונים עלולה להיות שונה. כלומר הניסיון של הרופאים עלול להצביע שיש הבדלים בתגובות ל"אותה התרופה". חג שמח דר' גיורא הידש

מקריאת השאלות והתשובות בפורום הבנתי כי אסור לקחת קלונקס במהלך ההריון. השאלה שלי: מה ההשלכות של נטילת קלונקס בשבועיים הראשונים של ההריון? האם זה מזיק לעובר? (הכוונה למצב בו נטילת התרופה נעשתה טרם שהתגלה ההריון).

לעדי אני חושב שאת טועה ובפורום נכתבו דברים שונים. עם זאת כדאי לברר את האינפורמציה העדכנית ביותר במרכז לטרטולוגיה בהדסה. הם המוסמכים לענות על שאלות מהסוג הזה. תוכלי להתקשר אליהם טלפונית, הם בהחלט עונים בטלפון. אחר כך תעדכני אותנו. תודה חג שמח דר' גיורא הידש

מהי הפרעה אובססיבית כפייתית OCD האם ד"ר הידש זוהי הפרעה ששיכת אלי אם אני נוטלת את המרוניל והקלונקס וזה מתבטא (בזרמים דופק ברגלים ובידיים ). תודה גלית

זה גם מתבטא בזה שאת כל פעם שואלת את אותן השאלות...ולא להפגע,כן? מה אומר לך שתהיי בריאה, מתוקה תלכי לרופא טוב שתוכלי לסמוך על הדיאגנוזה שלו ולא יהיו לך בעיות תמידיות עם הקלונקס ושאר הכדורים ושאלות שאם היה לך רופא טוב היית כבר מזמן יודעת...

אם היית בן אדם היית עונה על התשובה ולא בציניות כזו...................... מה לעשות יש גם אנשים כמוך שלא רוצים לעזור כנראה שאתה לא מרגיש מצוקה וטוב לך אז אתה לא מבין אחרים בכל אופן עזרת לי מאד עם התשובה שלך

הי גלית, תראי, על הנייר של התרופה כתוב שהיא מטפלת במספר תופעות שכולן חרדות ודיכאון. אבל את האבחנה המדוייקת של סוג החרדה, אם מדובר בחרדה (כמו OCD למשל) יכול לעשות רק רופא. זה גם לא תמיד משנה בשבילך לדעת מהי האבחנה בדיוק. העיקר שתימצא תרופה שתעזור ותרגישי יותר טוב. יכול גם להיות שקיבלת אותה לדיכאון או חרדות אחרות. אי אפשר להסיק מתוך שם התרופה עצמה לגבי האבחנה המדוייקת. OCD נקראת בעברית הפרעה טורדנית כפייתית. זו הפרעה ששייכת להפרעות מקבוצת הפרעות החרדה. את יכולה לחפש בגוגל. יש מידע רב ברשת. בכל מקרה, אל תנסי לאבחן את עצמך.

http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm#_הפרעה_טורדנית_כפייתית

לגלית הפרעה אובססיבית שייכת לקבוצת הפרעות החרדה. לפי זכרוני לא היה דבר בשאלותיך מהזכיר OCD, אבל כמובן שלא אעשה אבחנות ברשת, בנוסף הייתי ממליץ שלא תאבחני את עצמך.... נראה ששאלתך מקורה בחרדה. חג שמח דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, שלום כולם אני יודעת שאני זקוקה לטיפול פסיכותרפי, וכנראה גם למרשם לתרופות מתאימות יותר שרק פסיכיאטר יכול לרשום לי, אבל אני חוששת שאם יום אחד יהיה לי צורך באישור רפואי, למשל לצורכי עבודה או לצורכי הוצאת אזרחות אחרת (או לימודים) המצב שלי יהיה כתוב שם ובנוסף התרופות שאני לוקחת. זה כבר קרה לי, רופא המשפחה הוציא לי תדפיס עם המילה Depression ועם שם התרופה שאני לוקחת בשביל אישור לעבודה. זה גרם לי לוותר על הרעיון, לוותר על העבודה שמצאתי כי אני לא רוצה שאנשים בעבודה יידעו על המצב שלי. אולי הפיתרון הוא ללכת לרופא פרטי? מה אתם חושבים?

הי דנה הרי הכי חשוב בעולם זה הבריאות הנפשית. אז לדעתי את חייבת טיפול איכותי ולכן הפתרון זה ללכת לרופא פרטי. אין מה לעשות זאת המציאות הכואבת. לאחרונה גם הייתי צריכה אישור רפואי לצורכי עבודה, ולמזלי הרופא שלי יצא מזה בסדר איתי. שיכנעתי אותו שעם הטיפול התרופתי אני בריאה, נורמאלית וחיונית ביותר ולכן כדאי לו "להקטין" ראש לצורך האישור הרפואי. רופאים הם בסה"כ גם בני אדם. בסופו של דבר הוא כתב שלמיטב ידעתו אני בריאה והוא לא ציין את האבחנות בתיק. לי יש בעיה דומה שאני מטופלת רק אצל הרופא מש' שמכיר אותי מאז היותי צוציקית אך אני יודעת שאני זקוקה לפסיכיאטר.בכל אופן הבעיה היא שאני עובדת בתחום טיפולי ברשות ציבורית שעובדת מאוד צמוד עם מרפאות לברה"ן ולכן אני לא רוצה להיות מטופלת אצל קולגות. בנוסף אני גרה בספר כך שלמצוא ולסוע לפסיכיאטר פרטי טוב זה סיפור שחבל לי על הזמן אך אין ברירה. יש לי היום בצהריים תור לרופא שלי שימליץ לי על פסיכיאטר טוב באיזור. פשוט אי אפשר יותר להזניח את המצב.

תודה אורלי, את ממש צודקת. הרופא שלי אפילו לא מוכן לתת לי אישור רפואי ידני, רק תדפיס מלא של המצב הרפואי שלי. זה גורם לאנשים גם לא להיות מטופלים וגם שאף אחד לא יידע על זה, זה מחמיר את המצב..

הי דנה הרי הכי חשוב בעולם זה הבריאות הנפשית. אז לדעתי את חייבת טיפול איכותי ולכן הפתרון זה ללכת לרופא פרטי. אין מה לעשות זאת המציאות הכואבת. לאחרונה גם הייתי צריכה אישור רפואי לצורכי עבודה, ולמזלי הרופא שלי יצא מזה בסדר איתי. שיכנעתי אותו שעם הטיפול התרופתי אני בריאה, נורמאלית וחיונית ביותר ולכן כדאי לו "להקטין" ראש לצורך האישור הרפואי. רופאים הם בסה"כ גם בני אדם. בסופו של דבר הוא כתב שלמיטב ידעתו אני בריאה והוא לא ציין את האבחנות בתיק. לי יש בעיה דומה שאני מטופלת רק אצל הרופא מש' שמכיר אותי מאז היותי צוציקית אך אני יודעת שאני זקוקה לפסיכיאטר.בכל אופן הבעיה היא שאני עובדת בתחום טיפולי ברשות ציבורית שעובדת מאוד צמוד עם מרפאות לברה"ן ולכן אני לא רוצה להיות מטופלת אצל קולגות. בנוסף אני גרה בספר כך שלמצוא ולסוע לפסיכיאטר פרטי טוב זה סיפור שחבל לי על הזמן אך אין ברירה. יש לי היום בצהריים תור לרופא שלי שימליץ לי על פסיכיאטר טוב באיזור. פשוט אי אפשר יותר להזניח את המצב.

עכשיו אתם מבינים למה פסיכיאטר פרטי יכול לקחת 800 ש"ח לחצי שעה. כי כולם מפחדים שיהיה כתוב במחשב של קופת חולים שיש להם בעיה נפשית.

האם יש פורום בנושא OCD- הפרעה אובסיסית כפייתית?

כן יש בתפוז http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?id=15&pass=1

עזרת לי מאוד!