פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה

אני בת 30 , נשואה עם ילד ועובדת בחב' הייטק , אני סובלת מחרדות, דיכאון, דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון עצמי. אני נוטלת ציפרלקס מזה כשבועיים ורציתי לדעת האם התרופה יכולה לעזור לי להגברת הביטחון העצמי או שיש טיפול תרופתי אחר? או שכדאי להתחיל בטיפול פסיכולוגי ואם כן מה אתה ממליץ?

לגילי הציפרלקס בהחלט יכולה להגביר את הבטחון העצמי כיוון שהיא מורידה חרדות, ושני הדברים קשורים זה בזה. הציפרלקס מתחיל להשפיע אחרי כשבועיים והשפעתו הולכת ועולה בשלושת החודשים הראשונים לנטילה ואחר כך ישנה התייצבות. כיוון שהתחלת בטיפול עם ציפרלקס, הייתי ממליץ שתראי את השפעתו, אחר כך בהחלט ניתן לשקול תוספת של פסיכותרפיה. חג שמח דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 18:41 | מאת: marina

פעםאחרונה כתבתי לך ב-26.9 בשעה 1925(שאלה בקשר לדופק מהיר9 וכמובן ענית ועודדת אותי כהרגלך. להזכירך ני מטופלת בלוסרל 3 ליום וחצי אדרונקס בבוקר. התופעות כפי שכתבתי כמעט עברו. כל זה היה טוב עד אתמול בערב כאשר חשתי לא טוב (התופעות של החרדה) קמתי בבוקר בסדר גמור והיום מהצהריים שוב חשתי לא טוב. לקחתי לוריוול טיפה יותר טוב אך עד לפני יומיים הרגשתי נהדר. האם יתכן שהכדורים מתחילים לא להשפיע עלי?(רק זה חסר לי) אנח מחפשת את הפסיכיאטרית שלי ולא מוצאת אותה. מה דעתך דר יקר???? תודה על תשובתך MARINA

30/09/2004 | 00:59 | מאת:

למארינה סבלנות, האדם אינו סרגל ולמרות התרופות ישנן עליות וירידות. עם הזמן יהיו יותר עליות ופחות ירידות, אבל תמיד עלולות להיות ירידות וחשוב לא להבהל מהם. טוב עשית שנטלת לוריוון ואני מקווה שכעת את כבר מרגישה הרבה יותר טוב וחזרת למסלול הטוב. חג שמח דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 16:31 | מאת: מיקי

שיילכו ...... הוואלה האלה!!!!!!!!!!!!!!!!!! מצטער, אבל נדמה לי שרק בפורום הזה אפשר לפרוק קצת כעס. סליחה. מיקי

28/09/2004 | 22:31 | מאת: W

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2983005,00.html

29/09/2004 | 08:03 | מאת: דנה ג

בגלל החג אין לי יוגה ,אז לא אוכל לפרוק קצת מתח אז אני חושבת שאצטרף להודעה (המקורית.....) של מיקי. נקווה שזה יסתדר בקרוב, לי אישית כבר ממש נמאס חג שמח, דנה

29/09/2004 | 12:25 | מאת: צופה

פעם היה פורום בדיוק בשביל דברים כאלה אם אמצא אותו אביא את הקישור בקיצור, פורום שמשחררים בו את כל הכעס והעצבים ברצינות היה דבר כזה

28/09/2004 | 15:44 | מאת: נתן

שלום וחג שמח רציתי לשאול למה משמשת הטרגיטול בפסיכיאטרייה והאם היא דומה לליתיום? לאיזה משפחה היא שייכת תודה רבה נתן

28/09/2004 | 15:56 | מאת: דורון

מצרף קישור עם הסבר על התרופה: זה כדור נוגד פירכוס אבל ניתן גם בהפרעות פסיכאטריות כגון יצוב מצב רוח במניה-דפרסיה. http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=253

29/09/2004 | 01:33 | מאת:

לנתן אני מקווה שהקישור יעזור לך. אכן מדובר בתרופה שמייצבת מצב רוח (מלשון יציב) כמו הליטיום, הטגרטול יותר בטוחה מאשר הליטיום. כל טוב דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 15:24 | מאת: ק.

שלום ד"ר. תודה על התגובה. אני יודעת שכדאי{פסיכוטראפייה} אך כרגע זה יצטרך לחכות,ואני מקווה שבקרוב לא יהיה צורך לכך. רציתי לספר לך משהו אחר. אתה זוכר את כל העניין עם בעלי? אני עדיין לא התגרשתי יש לי דיון ברבנות בעוד חודש. פניתי לבעלי אחרי הרבה זמן שלא דיברנו,ואמרתי לו שהשוטר שנשלח לביתי החתים אותי על ערבות של10000שח,ושאני חיבת להגיע. הוא אמר שלא ידע שמדובר פה על דבר כזה, ושהוא יבטל זאת במהרה,ואף התנצל ואמר שבחיים הוא לא יעשה לי רע. דיברתי איתו על כל עניין הרבנות,על החרדות שזה מעלה בי,ושככל שמלחיצים אותי,זה נהיה לךי יותר מפחיד וקשה. ולא תאמין,הוא הסכים לסגור את כל התיק ברבנות!!! אני יודעת שזה עקב זה שהוא מבין שאני בחרדה,ולא כי הוא רוצה להיות לצידי ולעזור לי אבל זה בכל זאת ממש משמח אותי. זה ברור לי שלא נוכל להיות במצב הזה..פרודים...לנצח,זה או לכאן או לכאן, אבל כבר אמרתי שאני לא אוהבת להפסיד...:-) וזה מרגיע לדעת שלא יהיה יותר את התיק גירושין. אני פשוט אוהבת את הבנאדם הזה הכי בעולם,וכל רגע בלעדיו זה כמו שחסר לי חלק מעצמי. השנתיים הראשונות של הקשר שלנו היו כמו חלום. אהבה שאין יותר גדולה ממנה,הוא נתן לי כ"כ הרבה מעצמו,הוא אהב אותי בצורה הכי טוטאלית שקיימת. אני לא אשכח לעולם איך הוא הקדיש את כולו כדי לעזור לי,הקדיש כל שנייה למעני,ואמר לי תמיד שהוא מרגיש שהוא נולד כדי לעשות לי טוב.כדי לנסות לגרום לי לחייך.וכשהוא הצליח,לא היה צורך במילים,ראיתי עליו איך הוא מתמלא באושר ודמעות בעינים כשרק היתי מחייכת,כשהוא הצליח לגרום לי לטוב. חוץ מזה שבלי קשר למצבי הוא אדם עם לב ענק ורחמן,שרק עוזר ואכפת לו מכולם, כלפיי הוא נתן את נישמתו,את כל כולו כדי לעשות לי טוב. היתה תקופה,לפני שהוא הצליח בעסקיו,שגרנו אצל הוריו,ולא היה לנו הרבה כסף,ובכל כוחותיו ניסה לספק את צרכיי,והבטיח שיום יבוא ויהיה לי הכל{מה שהוא הגשים גם} ובתקופה ההיא היינו בלי כלום.אך עם הכל. גם כשהלך אז עם נעליים קצת בלויות..הוא לא היה חושב פעמיים ודבר ראשון קונה לי,גם אם זה בא על חשבונו. זה אדם שלא יאכל רק כדי לשים אוכל בפי. ומצחיק שדווקא בתקופה ההיא כשלא היה לנו כלום,היה לנו הכי טוב בעולם. ועכשיו כשיש,אז אין לנו כלום. כשהיינו יחד,לעולם לא היה מבחינתי דברים כמו מניפולציות,ובטח שלא שקרים. לא ידעתי מה זה לשקר מרוב שהייתי תמימה. תמיד אמרתי לו הכל.גם את הדברים המביכים ביותר,ובעיקר בגלל המצב שלי הוא ממש היה חלק מנפשי ומחשבותיי. ההרגשה היתה שהוא חיי כדי לעשות לי טוב,ואני חייתי למענו. לא היה לי אכפת הפחד,הטראומה היומיומית שחוויתי מההתקף והזכרונות ושהרגשתי על סף איבוד מוחלט של הכל.הייתי גמורה. הוא ייצר לנו משהו כ"כ עוצמתי וטהור וטוב,שבמפורש כוח האהבה הזו היה חזק יותר מהכל. לא היתי פה היום,לולא האהבה הזו. ד"ר, איך אדם מעוצמות כאלו של אהבה יכול להפסיק לאהוב פתאום? שנתיים שעזבתי אותו וחייתי אצל הורי,הוא היה יום יום מתחת לביתי באוטו,מתחנן שאדבר איתו,כותב לי, מתחנן שאתן לו לשמור עליי. ופתאום,כשחזרתי אליו בפתאומיות ביוזמתי,לאחר שנתיים שבהן הוא חיזר אחרי ללא הפסקה חזרתי אליו,הינו בדיוק שלשה חודשים יחד,והוא החליט שהוא לא רוצה יותר.שהוא רוצה להתגרש. ומה שמוזר,שלא קרה שום דבר דרסטי בחודשים האלו. אפילו היתי כמעט ללא חרדות בכלל,עבדתי,הכל. אבל הינו כמו שני זרים שגרים ביחד. כל מלילה חיפשתי את החיבוק שלו,את האהבה,ולא מצאתי אותם. כשנפרדנו,הוא אמר שהוא פשוט מרגיש שזה לא הוא פה{??} שזה לא זה,ושאני הבחורה הכי חכמה ויפה שהכיר בחיי אבל הוא לא יכול להתגבר על העבר. הוא סובל. גם אני הרגשתי מוזר כשחזרנו. בדיוק כמו שהוא אמר. שזה לא אנחנו. שזה לא אותם נאהבים שהיו תמיד,וששנתיים התגעגעו אחד לשנייה. האם אני טועה בחיפוש שלי אחר אותו אדם שהכרתי? אני יודעת שהוא קיים,בדיוק כמו שאותה בחורה שהוא הכיר קיימת עדיין. אבל שנינו עברנו דברים קשים בקשר הזה.יותר מדי קשים. למה אהבה כ"כ אמיתית וחזקה לא מצליחה וגורמת לסבל? איך זה ששני אנשים שאוהבים נמצאים יחד ופשוט סובלים ?{ולא אכנס לפרטים כי אז המכתב בכלל יהיה אלף קילומטר}אבל כל הסבל שלנו מבוסס על אהבה ועל יסורים ודברים שעברנו בעיקבות האהבה הזו. טראומות שלו בעיקבות מה שקרה עם חבר שלו,טראומות שלי שקשורות לתמימות שהיתה בי ושקיבלתי דברים מאוד קשה בעקבות זאת. אני מבינה אותו שהוא לא רוצה לסבול.גם אני לא. אך אני מכירה אותו כ"כ טוב,ומקווה שבסופו של דבר הוא יבין שהסבל האמיתי הוא לאבד אותי. תודה תודה על ההקשבה...קריאה, רציתי לשפוך את ליבי,אני מקווה שזה בסדר. שיהיה לך חג סוכות שמח.

28/09/2004 | 18:33 | מאת: מיקה

כתיבתך יפה ומענינת. הגיג שעלה במוחי במהלך הקריאה? יש פרשיות מסובכות שכדאי להיפרד מהן כדי לאפשר לדברים חדשים לקרות. כל טוב ובהצלחה מיקה

28/09/2004 | 19:23 | מאת: שרי

איפה אפשר למצוא ד(ג)ברים חדשים ו-א-י-י-כ-ו-ת-י-י-ם?!

28/09/2004 | 14:35 | מאת: יוד

אנא מי יכול לתת לי קישור למאמר על התרופה. התחלתי לקחת אותה ואני רוצה לדעת יותר עליה. תודה רבה יוד

28/09/2004 | 14:45 | מאת: דורון

כדור ממשפחת ה SSRI מצרף קישור לאינפו מד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=306

28/09/2004 | 14:12 | מאת: שרי

ד"ר הידש שלום, פניתי אליך אתמול בבקשה להמלצה על ספרים לפיתוח חשיבה מופשטת. זאת אחרי שהמלצת לי על ספרות בנושא הרפיה ודמיון מודרך, אשר עזרו לי מאד מאד. איכשהו החינוך שקיבלתי תמיד "דחף" למקצועות ריאליים, אשא דורשים חשיבה מופשטת, ובכלל מנת משכל גבוהה עוזרת הרבה מאד גם בלימודים וגם במקומות עבודה. כדי לא להיחשף לא אוכל לפרט את השכלתי ואת עיסוקי, אולם אוכל לאמר כי הנני בינונית בכל תחום בו אני עוסקת. ניסיתי להבין מדוע, והבנתי שזה קשור לאותו סוג של חשיבה של "לראות את הדברים מעבר לצורתם המוחשית", ואין לי את זה. דבר שכמובן מאד מתסכל אותי ופוגע באיכות החיים שלי וגם של הקרובים לי שסובלים ממצבי הרוח הירודים שלי עקב חוסר סיפוק בעשייה בחיים. השלמתי עם כל כך הרבה דברים בחיים שלי עד כה, כך שלא נותרו בי עוד כוחות כדי להשלים עם עובדת חוסר יכולתי הקוגניטיבית. מה אתה מציע בבקשה לאור הדברים האלה? בתודה רבה מראש, שרי.

28/09/2004 | 22:20 | מאת: מיכל מ

לשרי, שם הספר "האיש שידע לחשוב" של אביעד גוז מרצה בתחומי החשיבה, השיווק והניהול במוסדות אקדמיים ובעשרות אירגונים מומלץ לכל אדם המחפש כלים לשיפור החשיבה. מיכל מ

29/09/2004 | 01:22 | מאת:

לשרי פרט לספר אינטליגנציה רגשית שעשוי לענין אותך אנסה להתייחס לעיקר בשאלתך. את מתארת שני דברים. שינויים במצבי הרוח ואולי מצב רוח מלנכולי מסויים, ושני הוא תיסכול בגלל מוגבלויות בחשיבה או בכישרונות. (נראה לי שכנראה למדת לתואר גבוה-לכן המגבלות הן יחסיות). חלק מהדברים בחיים הקשורים להתבגרות הוא להכיר ביכולות ובמגבלות של האדם. לנסות להוציא את המקסימום ממה שיש ולא להצטער על מה שאין. כך גם אני לא אהיה שחקן כדור-סל, ראש ממשלה, או הרבה דברים אחרים שאין לי את הכשרון או המבנה הפיזי או הנפשי המתאימים. לנושא זה חשוב להגיע לשיחות-פסיכותרפיה והם יעזרו לך להדגיש את הדברים הטובים שבך ולא להצטער על מה שאין. כל טוב דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 14:03 | מאת: ורד

רציתי לדעת האם זיפרקסה ופרוזק הן תרופות לטיפול במחשבות אובססיביות, והאם יש להמנע לטייל בשמש עקב נטילת תרופות אלה,.

28/09/2004 | 19:13 | מאת: דור

פרוזק נחשבת לאחת התרופות היעילות נגד OCD בעיקר במינונים גבוהים 60-80 מ"ג ליום, בהחלט טיפול טוב ומתאים. זיפרקסה מיועדת לטיפול במצבים פסיכוטיים או במצבים ביפולריים. כאשר אדם עם OCD לא מודע למצבו- כלומר יש גם הפרעה בשיפוט המציאות לגבי התכנים הכפייתיים או הקומפלסיביים- ניתן להוסיף גם תרופות מסוג זה. ברוב המקרים של OCD כושר שיפוט המציאות תקין, יש מודעות להפרעה ואין צורך בתרופה מסוג זיפרקסה.

29/09/2004 | 01:25 | מאת:

לורד תודה לדור ונקודה נוספת. כיום מקובל ש OCD היא סינדרום, כלומר הפרעות אובססיביות עלולות להופיע במספר הפרעות פסיכיאטריות וגם כהפרעה מוגדרת עצמאית. כך שיתכן שהרופא המטפל ראה דברים יותר לעומק מעבר לתופעות החיצוניות של OCD בלבד. יתכן מאוד שיש הגיון בהמלצתו וכדאילשאול אותו לגבי האבחנה ולגבי הסיבה שבחר בשילוב הזה. כל טוב דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 13:21 | מאת: בר

שלום, אני סטודנט באוניברסיטה, אני סובל מחרדת בחינות שלעיתים די דחופות גורמות לי לבלק-אווט טוטאלי(בעיקר בבחינות כמותיות), הלכתי לייעוץ פסיכולוגי מיוחד לחרדות בחינה אך הדבר לא הואיל. פעם, ניסיתי לקחת כדור ואבן לפני בחינה(שהשגתי) והדבר עזר בצורה מדהימה, היתי רגוע ושלו והוצאתי בבחינה את המכסימום שאני יכול! סיפרתי זאת לרופא המשפחה אך הוא מסרב לרשום לי ואבן.במקום נתן לי קלמנרבין אך הבעיה שהכדור גורם לי לתחושת נימנום: א. האם הכדור יעיל כמו ואבן? ב. האם יש כדורים ספציפיים לחרדת בחינות?

28/09/2004 | 13:38 | מאת: דורון

לדעתי אתה צריך ללכת לרופא אחר שכן ירשום לך ואבן, לשימוש לפני בחינות בלבד!! הוואבן הוא כדור ממכר בשימוש ממושך ורצוף ויכול להיות שבגלל זה הרופא לא רצה לרשום לך.. האם הקלמנרבין עזר לך מלבד תחושת הנמנום? אין כדורים ספיציפיים לחרדת בחינות , אבל כדורי נוגדי חרדה כגון ואבן אכן עוזרות .

28/09/2004 | 15:18 | מאת: דור

בר- אל תנסה לטפל בעצמך בצורה חובבנית- תפנה ליעוץ פסיכיאטרי. רופא המשפחה צודק- ואבן היא תרופה פסיכוטרופית ולכן יש צורך בהמלצה של פסיכיאטר.

29/09/2004 | 01:26 | מאת:

לבר תודה לדורון ואני מסכים עם תשובתו כל טוב דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 13:18 | מאת: דודי

לד"ר הירש שלום, ברצוני לברר מהי סכיזופרניה? מתי זכיזופרניה מתחילה? האם סכיזופרניה עוברת בתורשה? בברכה דודי

28/09/2004 | 23:06 | מאת: מיכל מ

לדודי שלום, קודם כל, נדון במה שהזכיזופרניה אינה. זכיזופרניה סכיזופרניה אין פירושה "פיצול אישיות". סכיזופרניה אינה נגרמת על-ידי הורות גרועה או חולשה אישית. סכיזופרניה היא הפרעה במוח. בדומה לאפילפסיה או לטרשת נפוצה. הפרעה מוחית זאת פוגעת ביכולת לחשיבה בהירה, להבחין בין מציאותי ודמיון, ולהתמודד עם רגשות, לקבל החלטות ולהיות בקשר עם אנשים אחרים. המדענים אינם יודעים בדיוק מה גורם לסכיזופרניה. המחקר מתקדם באיתור איזה בעיות בתפקודו של המוח הן האחראיות לסימפטומים. הטיפול בסכיזופרניה דומה במידה רבה לטיפול במצבים רפואיים אחרים, כגון סכרת או אפילפסיה סכיזופרניה יכולה לפגוע בכל אחד ובכל גיל, אבל רוב המקרים מתפתחים בין גיל ההתבגרות לגיל 30. גם ילדים יכולים להפגע בסכיזופרניה אולם אלה הם מקרים נדירים. האם סכיזופרניה עוברת בתורשה? התשובה היא כן ולא; יש אנשים שזה עבר אליהם בתורשה ויש אנשים אחרים שלא. הסיכויים לחלות בסכיזופרניה הם במידת מה גבוהים יותר אם יש לך קרוב משפחה שהוא חולה, אבל הסיכון הוא עדיין נמוך. אם אף אחד במשפחתך לא חלה בסכיזופרניה, ההסתברות שאתה תחלה בה היא 1 ל 100-. אם אחד מהוריך, או אח, או אחות, חולה במחלה זו, הסיכוי הוא עדיין בערך 10% שאתה תפתח סכיזופרניה. אם לזוג הוריך יש סכיזופרניה, יש סיכוי של 40% שתחלה במחלה. אם יש לך אח/ות תאום זהה עם סכיזופרניה זהה עם סכיזופרניה, אזי יש סיכוי של 30% שאתה תחלה. אם יש לך בן משפחה עם כיזופרניה ואין לך שום סימנים של המחלה עד שנות העשרים המאוחרות שלך, הרי זה לגמרי בלתי סביר שאתה תחלה במחלה זו. אם הורה, או אח, או אחות,חולים בסכיזופרניה, הסיכויים שילדיך יחלו בסכיזופרניה הם עדיין נמוכים בערך 3% (פירושושזה כמעט לא קיים); ורוב היועצים בתחום הגנטיקה אינם סבורים שזהו הבדל מספיק גדול בכדי להשפיע על מישהו בתכנון המשפחה. מיכל מ

29/09/2004 | 01:27 | מאת:

לדודי תודה למיכל שתשובתה טובה וקצרה. על סכיזופרניה נכתבו ספרים רבים. אני חושב שתוכל למצוא אינפורמציה גם באתר של "זרות" ברשת. אבל התשובות של מיכל מדוייקות. כל טוב דר' גיורא הידש

29/09/2004 | 10:01 | מאת: למיכל

בשביל ההגינות - הנה הקישור ממנו לקחת את הציטוט שהבאת: http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/sciz2.htm מיכל, בבקשה, פעמים רבות את מביאה לכאן ציטוטים מכל מיני מקורות. אנא, במקרה שאת עושה זאת, אל תשכחי להביא את הקישור גם כן.

09/09/2007 | 08:27 | מאת: מהצפון

בוקר טוב הילד שלי בן 10 וחצי וסובל מזכיזופרניה לא מאובחן עדין כבטוח בגלל הגיל יש לו הזיות ופחדים ליפגוע בעצמו הוא מטופל בתרופות ואצל פסיכיטרית יש לי שאלה האים ביגלל שקיבל את זה בגיל כזה קטן אז יש סיכוי שזה בגיל יותר מאוחר זה יחמיר או יש סיכוי כלוש שזה אולי יעבור אודה לכם מאוד עים תענו לי

17/10/2004 | 19:42 | מאת: רמיאל

מהן התרופות המומלצות בזמן התקף ובזמן שההתקף לא פעיל

28/09/2004 | 12:57 | מאת: ניקי

דוקטור הידש המקסים שלום. יום שני שעבר העליתי מינון בפריזמה מכדור וחצי לשני כדורים הדבר גרם לפריחה ברגליים ובידיים. (הייתה כבר לפני העליה במינון , אבל חשבתי שזה עקיצות או משהו...). יום שישי הפסקתי את הכדורים , (אני תמיד מתנהלת לאט בתקווה שדברים יעלמו),וקיבלתי כדורים לאלרגיה , לורטדין. הפסיכאטר שלי החליף לי את הכדורים לפרוקסטין ואמר לקחת אותם רק לאחר שתעלם האלרגיה .(בהדרגה כמובן). איך זה שהפסקתי התרופה והאלרגיה ממשיכה להתגבר? אם אני לא אקשיב לפסיכאטר ואקח כבר עכשיו את התרופה החדשה , זה כזה נורא ? אני כבר שלושה חודשים מחליפה תרופות ולא רואה תוצאות , אני רוצה להתחיל כבר ולדעת איך היא משפיעה. ומתי יעברו התופעות מהפסקת הכדורים (סחרחורות , כאבי ראש ובילבול). עכשיו כבר מיואשת , ניקי.

28/09/2004 | 18:43 | מאת: דור

מומלץ להגיע לאלרגולוג (מומחה לאלרגיה ואימנולוגיה) כדי לעבור בדיקות שבעזרתן ניתן יהיה לדעת ממה נובעת האלרגיה ולתת טיפול אפקטיבי. למרות שאת חושדת בפריזמה כגורם לכך ייתכנו אפשרויות נוספות ולכן חשוב לבדוק את הנושא בצורה יסודית. כמובן שלא להתחיל טיפול בתרופה אחרת (פארוקסטין) כל עוד לא יודעים ממה הדברים נובעים וכל עוד האלרגיה ממשיכה ואף גוברת. בקיצור תפני לייעוץ מקצועי בעניין האלרגיה.

28/09/2004 | 19:04 | מאת: ניקי

דור מתוק, תודה על התשובה. אין סיכויי שאני אלך לבדוק ממה האלרגיה... ניתן לה עוד כמה ימים ועם היא לא תעבור נשקול את העניין. שיהיה לך רק טוב , ניקי דרך אגב אני נהנת לקרוא את התשובות שלך , הן מלומדות ועוזרות... (-:

28/09/2004 | 11:39 | מאת: כרמית

שלום, רק אתמול נודע לי מחברה קרובה בת 20 שמזה הרבה שנים מלווה אותה דמות דמיונית שתמיד נמצאת בקרבתה.לטענתה לאף אחד היא לא סיפרה את זה חוץ ממני . בכוונה לא קראתי לזה חבר דמיוני כי הדמות הזאת לדעתה עושה לה "עין הרע" ולכן היא הפסיקה לכתוב יומן או הפסיקה לדבר או לכתוב על דברים טובים מחשש שהדמות הזאת תקלקל לה. אותה חברה עברה ועדיין עוברת בעיות בריאותיות קיומיות . שאלתי היא מה צריך לעשות? האם זה מעיד על מחלת נפש? האם יש דרך לעזור לה? אני מאוד דואגת לה, חושבת שזה כנראה בגלל כל המצוקות והטראומות שהיא עברה אבל חושבת גם שחייבים לעזור לה. לדבריה ליד השליליות של הדמות שלכאורה עושה לה "עין הרע" יש גם חיוביות שכן הדמות גורמת לה לתחושה שהיא אף פעם לא לבד. אודה מאוד על תשובתכם ועצתכם.

29/09/2004 | 00:38 | מאת:

לכרמית אכן קשה להגיע למסקנה חד משמעית. חשובה גם ההתיחסות של החברה אל הדמות ועד כמה היא מודעת לכך שהדמות היא דמיונית. את אומרת שישנן סיבות רבות לפנות לטיפול, אז קדימה. כדאי להגיע לאבחון מלא ומקיף ומכאן להמשיך.. בכל אופן בתופעה אחת כמו דמות דמיונית לא מאבחנים מחלת נפש, צריך לראות את כל האדם. כל טוב דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 11:00 | מאת: שואלת

התחלתי לקחת ציפרלקס וגם רמרון במינונים מאד מאד נמוכים לפני יומיים. אתמול בלילה , חצי שעה אחרי שלקחתי את הרמרון נמנמתי והרגשתי מן זרמים בראשוקת בידיים. משך כשתי שניות. ובסוף מן אור כזה, שראיתי. כאילו מן תחושה שהתרופה זורמת. משהו זורם בגוף. זה חזר כמה פעמים כשפעם אחת זה הרגיש כמו מכת חשמל קטנה. מה זה הדברים האלה? ממה זה יכול להיות?

28/09/2004 | 13:25 | מאת: דנה

אני בטוח לא נותנת לך תשובה מוסמכת, אבל לי אישית בתור אדם פשוט, זה נשמע כמו סוג של מיגרנה..

29/09/2004 | 00:39 | מאת:

לשואלת לא הייתי מייחס לכך חשיבות מיוחדת ואיני חושב שזה קשור לתרופות. אם התופעה הייתה רק פעם אחת בודאי שאפשר להתעלם, אם היא תחזור, תעדכני כל טוב דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 09:53 | מאת: גאולה

בשל כאבים בשכמות טופלתי לפני כ-3 שנים במרפאת כאב. רופא המרפאה תלה את הכאב במתח והמליץ על שמוש באלטרול. הכאבים אומנם פחתו מאד אך במקביל נאלצתי להעלות את המינון מ-3 כדורים בתחילת הטפול ל-5 כיום. אני סובלת מחולשה למרות שבבדיקות כלליות ובבדיקות דם נמצא הכל תקין ובתחומי הנורמה. האם יתכן כי שמוש ממושך באלטרול עלול לגרום לחולשה?

28/09/2004 | 14:10 | מאת: דור

אלטרול אכן יכול לגרום לעייפות ולחולשה. יש מחקרים שמראים יעילות של אפקסור/וונלה במינונים נמוכים (עד 37.5 מ"ג) לטיפול בכאב והוא איננו גורם לעייפות. אפקסור/וונלה עדיף על האלטרול. תשאלי את הנוירולוג.

29/09/2004 | 00:43 | מאת:

לגאולה לאלטרול יש תופעת לוואי של חולשה ועייפות במינונים גבוהים יותר. עם זאת תתכן גם סיבה אחרת לחולשה והחולשה אינה בהכרח מהאלטרול. כאשר החולשה נגרמת מהאלטרול בדרך כלל ישנה התרגלות של הגוף והחולשה חולפת. כדאי לחכות קצת ולפנות לרופא המשפחה לבדיקה כללית. כל טוב דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 09:35 | מאת: שרית

בהמשך להתכתבתינו בנושא התקפי חרדה אתה המלצתה לנסות תרופות מקבוצת הסרוקסט מכוון שהתרופה קלונקס ממכרת, האם אפשר לקבל המלצה על התרופות ששיכות לקבוצת הסרוקסט בתודה מכל הלב

28/09/2004 | 11:11 | מאת: דורון

הסרוקסט שיך למשפחת ה SSRI ובקבוצה הזו קיימים הרבה תרופות (פרוזק סרוקסט ,פבוקסיל, ציפרמיל לוסטראל ועוד ) רק הרופא המטפל יכול להמליץ לך על כדור בהתאם לצרכים שלך.

28/09/2004 | 14:16 | מאת: דור

אם היתה לך בעיה עם סרוקסט אפשר לנסות לוסטרל או אפקסור, תתיעצי עם פסיכיאטר. פרוזק וציפרמיל פחות טובים לחרדה והם יותר לדיכאון.

29/09/2004 | 00:44 | מאת:

תודה לדור ולדורון כל טוב דר' גיורא הידש

10/10/2004 | 17:34 | מאת: חור

אשמח לקבל פרטים אודות הסרוקסט, לאיזה תופעות מיועדת ?, השפעות, תופעות לוואי, מינון מינמום מומלץ וכו,

10/10/2004 | 17:37 | מאת: חור

אשמח לקבל פרטים אודות הסרוקסט, לאיזה תופעות מיועדת ?, השפעות, תופעות לוואי, מינון מינמום מומלץ וכו,

28/09/2004 | 08:18 | מאת: אריה

שלום דר'. קודם אני יבקש שלא תצחק על השאלה כי היא רצינית. לינפני כמה ימים כתבו כאן כל מיני אשנים על הדואר של וואלה שאי אפשר היה לכתוב בו כי היו שם בעיות יומיים. אני גבר בן 53 נכה שאין לי אפשרוות לצאת מהבית בשועות הערב ורק במחשב אנייכול לדבר עם אנשים קרובים אלי (יש גם בעיה קשה בדיבור בגלל הנכות) כל פעם שיש בעיות במחשב אני מתחיל תגובות של חרדה, ושל כעס גדול, אני ממש מרגיש שאני מנותק מהעולם, לא יכול לתקשר אפילו שיש אפשרויות הרבה אחרות, אני יודע שהכעס שלי מטומטם כי אין מה לעשות אבל כל פעם שאני מנסה להכנס לאיזשהי תוכנה של קשר אני בלחץ עד שאני רואה שהיא עובדת או לא בבקשה אל תיתן לי תשובה מעשית כי כבר יש לי דואר בשבע חברות רק בגלל הפחד הזה שאחד לא תעבוד. איך אני יכול לנצח את הפחד הזה? אתמול כשראיתי שיש בעיות באחד החברות כל הלחץ התחיל שוב פעם והייתי מרגיש עצבני וכועס תודה רבה דוקטור אריה

28/09/2004 | 09:10 | מאת: מיקה

לאריה שלום רב בעייתך מאוד מובנת. גם אנשים בריאים בגופם שמשתמשים במחשב יום יום כועסים ונלחצים מאוד כשהדברים משתבשים "בקופסא" (הכוונה למחשב). במצבך הגופני אפשר להבין באיזה מצוקה, חרדה ותחושת ניתוק מהעולם אתה שרוי כשהמחשב לא פועל. אני מאמינה שד"ר הידש יתן לך תשובה מעשית כיצד להתגבר על תחושות הכעס והחרדה. האם אתה משתמש או השתמשת בתרופות פסיכיאטריות כלשהן? יום רגוע ונעים מיקה

28/09/2004 | 18:36 | מאת: ניקי

היי אריה . גם אני כמוך מתחרפנת כשלא עולה לי הדואר במחשב. אני אומנם לא חוטפת חרדה , אבל בהחלט יש רגע לא נעים לפני שהדף עולה. אצלי זה לא רק בקשר עם העולם, (אני גם כלואה בבית , בחדר ,מסיבות שונות) , כל פעם שאני פותחת דף והוא לא נפתח , אני חוטפת עצבים. גם איטיות של מחשב מוציאה אותי מהכלים. לצערי אין לי עצה בשבילך . רק השתתפות בתחושת חוסר האונים. אולי גם זה עוזר? אצלי דרך אגב נובע הדבר מתחושה של חוסר שליטה. שיהיה לך רק טוב ולא נדע עוד מדואר שלא עובד (-: (בייחוד מוואלה המעצבנים). ניקי

29/09/2004 | 00:48 | מאת:

לאריה בטח שלא נצחק, ואתה יכול להבין שאתה לא לבד, בנוסף אני מכיר עוד כמה ממכרי הטובים שנכנסו ללחץ גבוה ואלה, ונדמה לי שגם כעת הוא לא עובד.... אני מקווה שעם דוקטורס לא יהיו בעיות. אם מדובר על גורם למתח נקודתי, כמו התקשורת עם האינטרנט, לא הייתי מגדיר זאת כבעיה פסיכיאטרית. במידה ואתה מרגיש מאוד מאוד רע אפשר ליטול כדור אחד של תרופת הרגעה לפי הצורך. אם מדובר על חרדות כלליות יותר כדאי להגיע לאבחון אצל רופא המשפחה או פסיכיאטר. בכל אופן, הנושא באמת מלחיץ ובמיוחד אצלך, אני מקווה שהבנה שיש רבים שנלחצים כמוך ועם הזמן גם ההתרגלות לטכנולוגיה יורידו את הלחץ. כל טוב דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 07:46 | מאת: גלית

ד"ר הידש תודה על התשובות שלך. אך שאלתי היא אם אני עדיין מרגישה דופק ברגליים מידי פעם ולפעמים קצת זרמים בגוף זו חרדה אז יכול להיות שכדאי לעלות לעוד כדור כי סך הכל הוא משפיע לטובה כי בבקרים לדוגמא היית קמה ממש מחושמלת. או שאתה מציע שנחכה עוד 3 שבועות ואז אם זה עדיין לא משפיע אז לדבר עם הרופא על העלאה במינון. תודה וסליחה על ההטרדות מקווה שאתה מבין אותי אני כל כך רוצה להגיע כבר לאיכות חיים טובה ולהרגיש טוב כמו שהיית לפני המשבר הזה.

29/09/2004 | 00:49 | מאת:

לגלית הבנת אותי היטב. כדאי לחכות ולתת לאנפרניל להגיע למלוא השפעתה ורק אחר כך לחשוב על עליה במינון. כל טוב דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 07:17 | מאת: ח.ג.

שלום רב ד"ר הידש שוחחתי איתך שלשום בטלפון, ובהגינותך הרבה הפנית אותי לייעוץ אחר. לצערי בת הזוג שלי דהיום (כחצי שנה) לחצה עלי מאוד לגשת לטיפול פסיכיאטרי, למרות שהתעקשתי שוב ושוב שהייתי נתון לפרובוקציות מצד גורמים בעלי עניין בקיבוץ, ועוד. ממש ב"כוח" היא גררה אותי לרופאה פסיכיאטרית שלאחר מספר דקות בלחץ מסיבי של בת זוגי החליטה שאני צריך לקחת כדורי פרפנאל? או פרפנאן. ברור לי לחלוטין שנעשה לי תרגיל מסריח בקיבוץ, ואכן גם אשתי וגם הקיבוץ נמנעו וחששו מללכת לבוררות משפטן. ברור שדחיתי על הסף את קביעת הפסיכיארית ויש בדעתי לעזוב לאלתר את בת זוגתי. שאלותי: 1. האם קביעתה של הרופאה הפסיכיאטרית יכולה להכשיל אותי. (אני נמצא במצב משפטי מול הקיבוץ). 2. האם אני יכול להתעלם מקביעתה של הרופאה ולראות בחוות דעתה כלא היתה? כנראה שהקיבוץ הצליח בעורמה להשיג את יעדיו. 3. האם יכול להיות שמאחורי גבי ללא ידיעתי וללא רשותי מונה לי אפוטרופוס? כיצד אוכל לבדוק זאת? אודה לך מאוד אם תמצא את הדרך לעזור לי, היות והונאת הקיבוץ תוך ניצול מצבה הפסיכיאטרי של אשתי לשעבר, זועקת לשמים. בכבוד רב ובתודה ח.ג. נ.ב. האם יש לי אפשרות ל"שוחח איתך" בדואר אלקטרוני.אם כן, אנא כתובת ה - אימייל שלך.

29/09/2004 | 00:51 | מאת:

יתכן מאוד שהרופאה הפסיכיאטרית צודקת, חבל שאתה דוחה את האנשים שרוצים לעזור לך. כל טוב דר' גיורא הידש

29/09/2004 | 04:43 | מאת: ח.ג.

אנא ראה תגובתי מספר שורות למעלה. (פשוט עשיתי טעות בקישור). כל טוב ח.ג.

05/09/2008 | 06:29 | מאת: אופיר

היי ערב טוב חלתי במחלה סיכופרניה לפני 5 שנים אני מטופל אצל פסיכאטר קבוע בהתחלה שתיתי רספריטל שלא עבד עלי טוב היום אני לוקח פרפנאל וציפרלקס ומרגיש טוב הייתי רוצה קצת פרטים על הפרפנאל תודה מראש

05/09/2008 | 06:29 | מאת: אופיר

היי ערב טוב חלתי במחלה סיכופרניה לפני 5 שנים אני מטופל אצל פסיכאטר קבוע בהתחלה שתיתי רספריטל שלא עבד עלי טוב היום אני לוקח פרפנאל וציפרלקס ומרגיש טוב הייתי רוצה קצת פרטים על הפרפנאל תודה מראש

05/09/2008 | 06:29 | מאת: אופיר

היי ערב טוב חלתי במחלה סיכופרניה לפני 5 שנים אני מטופל אצל פסיכאטר קבוע בהתחלה שתיתי רספריטל שלא עבד עלי טוב היום אני לוקח פרפנאל וציפרלקס ומרגיש טוב הייתי רוצה קצת פרטים על הפרפנאל תודה מראש

05/09/2008 | 06:29 | מאת: אופיר

היי ערב טוב חלתי במחלה סיכופרניה לפני 5 שנים אני מטופל אצל פסיכאטר קבוע בהתחלה שתיתי רספריטל שלא עבד עלי טוב היום אני לוקח פרפנאל וציפרלקס ומרגיש טוב הייתי רוצה קצת פרטים על הפרפנאל תודה מראש

28/09/2004 | 07:16 | מאת: בן 52

לאחר שלקחתי במשך שנה ויותר תרופה בשם סורקסט/ פאקסט. . שניתן ע" הפסיכיאטר עקב חרדה ודיכאון. הטיפול עזר לי ואז החלטתי להתחיל להוריד במינון עד שהגעתי מ-20 מ"ג לרבע כדור במשך חודשיים .והמשכתי להרגיש טוב. לפני כחודשיים חדלתי לקחת את התרופה. היה לי כל מיני כאבי ראש לא מוגדרים וזרמים. אבל יחסתי את זה לגמילה. עקב אפשרות פיטורים מהעבודה .שוב עברתי התקפי חרדה ודיכאון. והחלטתי לחזור לתרופות 20 מ"ג אחרי טיפול של שבועיים . כשראתי שזה לא עוזר כמו בפעם הקודמת. עברתי ל-40 מ"ג (בזמנו הרופא אמר שאוכל להגיע ל40- אבל לא הרגשתי צורך) כרגע אחרי חודש יש טיפה קטנה מאד מאד של שיפור אבל לא משמעותי ואני עדיין חרד מאד ובדיכאון עקב היותו של הרופא שלי בחו"ל בחודשים הקרובים מחלות ברקע : לחץ דם שמאוזן ע:י כדורים של VACACE 2.5 מ"ג שומנים בדם -נמצא בדיאטה של ( דברים מטוגנים + מתוק) שאלתי האם אפשר שהרופא הכללי בקופת חולים . ירשום לי תרופה ממשפחה . אחרת . כדוגמת מירו שאני קורא שהוא לא גורם לתופעות לוואי רבות כמו התרופה הזאת שגורם לי לבעיות מין קשות ועוד שאלה . איך עוברים לתרופה אחרת האם מפסיקים בפעם אחת את התרופה הקודמת . ועוברים ישירות לתרופה החדשה או שצריך בהדרגה ? ואיזה הדרגה?

29/09/2004 | 00:54 | מאת:

שלום, אני חושב שכדאי לחכות עוד כשבועיים כדי להכריז על הסרוקסט כלא יעיל בפעם השניה. התופעה שתרופה שעזרה בפעם הראשונה אינה עוזרת בפעם השניה מוכרת אבל לא אצל כולם, ישנם כאלו שהתרופה הראשונה כן עוזרת להם. לכן אין ברירה אלא לחכות. אל תשכח שגם לתרופה החדשה יש תקופת חביון. רופא המשפחה יכול לעזור לך, ישנם רופאי משפחה שמכירים היטב את החומר בפסיכיאטריה וישנם כאלו שפחות, כך שתלוי מי הרופא שלך. כאמור כדאי לחכות קצת ולכן תדחה את השאלה לגבי אופן המעבר מתרופה לתרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

20/03/2005 | 09:28 | מאת: מיכל

במשך כשנתיים נטלתי סורקסט לטיפול בדכאונות וזה עזר. הפסקתי לקחת את התרופה לפני כארבעה חודשים ומידי פעם אני חוזרת לדכאונות קשים וכאבי בטן לא מוסברים ובעיות רכוז. שאלתי היא האם ידוע שתרופה זו תופעות לוואי ארוכות טווח ? איך ניתן ללמוד את הנושא ? בתודה מיכל

28/09/2004 | 07:14 | מאת: רמי

לד"ר שלום רב האם אפשר ליטול יחד עם הזיפרקסה ,ויטמין E ?ידוע לי שיש בעיה עם ויטמינים שמסיסים ב שומן , מה הבעיה בדיוק? האם זה משפיע על כושר הספיגה או על השפעת התרופה? תודה מקרב לב, .

29/09/2004 | 00:56 | מאת:

לרמי לא מוכרת לי בעיה כזו? אשמח ללמוד. עם זאת יתכן שאסור ליטול את התרופות ביחד באותה השעה ואפשר לחלק לבוקר וערב, ויתכן שהאינטראקציה ביניהן בגוף לא טובה ולכן השילוב אסור. אם תמצא חומר נוסף, אשמח להתעדכן או לבדוק את הנקודה בסוף השבוע. תזכיר לי. כל טוב דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 06:58 | מאת: איילת

יש לי מספר שאלות בנוגע לתרופות הפסיכיאטריות: האם,קלונקס מותרת בזמן היריון? האם התרופות מזיקות לכבד? בתודה מראש ,ויום טוב,לכולם,

28/09/2004 | 10:25 | מאת: גלית

לאיילת לדעתי אסור להשתמש בקלונקס בזמן ההריון אלא אם כן את בחודשים האחרונים ואז את יכולה אולי לקחת ואבן אבל זה הרופא צריך לאשר. הקלונקס לא מזיק לגוף. יום טוב

29/09/2004 | 00:58 | מאת:

לאיילת הקלונקס אינו מפריע לכבד. בעבר חשבנו שהוא אסור בהריון אבל לאחרונה אומרים דברים אחרים שהקלונקס מותר. . בכל מקרה אני ממליץ להתעדכן במרכז הטרטולוגי בהדסה שהם המומחים לנושא. באופן כללי, רוב התרופות מסוכנות יותר בתחילת ההריון ואחר כך עם ההתקדמות הן כבר אינן מזיקות לעובר. מומלץ להפסיקן לפני הלידה. כל טוב דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 02:01 | מאת: טל

שלום ד"ר הידש. אני נוטל כדור אחד של לוריבן ו40 מ"ג סרוקסט כבר חצי שנה. מצבי מצוין. רציתי לדעת מה הדרך הקלה ביותר להוריד את הלוריבן. אודה לך אם תוכל לפרט לגבי הכמות והקצב של ההורדה.

28/09/2004 | 18:57 | מאת: דור

מומלץ להוריד כל שבוע 25% מהמינון.

29/09/2004 | 01:05 | מאת:

לטל הכלל שדור ציין נכון, עם זאת גישתי פחות נוקשה. אין מה למהר, כך שבהחלט אפשר להוריד לאט מאוד בקצב המתאים לך. כל טוב דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 01:32 | מאת: לילוש

שלומות, אני משתמשת כבר שנים רבות ב-SEROXAT 20 MG השבוע, הרופא שלי המליץ לי לנסות לעבור לאט לאט ל - CIPRALEX 10 MG. מה בדיוק ההבדל בין שתי התרופות ? האם יש תופעות לוואי ידועות ? היכן ניתן למצוא מאמר רפואי ומקצועי על התרופה ? תודה !

28/09/2004 | 02:32 | מאת: סגן הרוקח העולמי

לדעתי אם לקחת סרוקסט עדיף לעבור ללוסטרל מאשר לציפרלקס כל העניין זה מראש זה הימור של הרופא הרי לא כתוב על הציפרלקס שמו של מי שהיא מתאימה לו בל זאת הלוסטרל לדעתי שווה נסיון אם הסרוקסט בעבר עזר לך ולאו דווקא הציפרלקס כמובן שאינני רופא בטח לא איש מויצוע מומחה ואולי דור אם יהיו לו יזמין הלילה או מחר יבהיר יותר על ההבדלים וכו. לילה טוב

28/09/2004 | 10:13 | מאת: לילוש

תודה לסגן הרוקח העולמי . בזאת אני ממנה אותך לרוקח העולמי הראשי :) :) אשמח לקבל תשובה מקצועית מהדוקטור המכובד ;-)

28/09/2004 | 19:46 | מאת: דור

ברור שיש הבדלים בין שתי התרופות. אבל למה להחליף אם סרוקסט טוב בשבילך? אין הבדל בין ציפרלקס לבין ציפרמיל למרות השיווק האגרסיבי של הציפרלקס ולכן לדעתי אם עושים מעבר אז צריך לתת עדיפות דווקא לציפרמיל שהעלות שלו לצרכן נמוכה בהרבה. אבל קודם כל תבררי מדוע הרופא רוצה להחליף לך את התרופה.

29/09/2004 | 00:04 | מאת: לילוש

הרפא טוען, שהסרוקסט, בניגוד לציפרלקס גורם לתיאבון מוגבר ולהשמנה. אני באמת לא מסוגלת לסתום את הפה ולמרות שאני לא שמנה, העליתי במשקל - ודי הרבה.... עם הסרוקסט, אני מרגישה תקועה באותה נקודה, כבר מספר שנים. עדיין אני נמנעת לחלוטין מלעשות דברים מסוימים ולהתעמת עם החרדה.

28/09/2004 | 01:03 | מאת: אירית מוזס

האים מותר לקחת סרוקסט ורסיטאל באותה תקופה? מה קורה אים לוקחים אותם יחד

לאיריס מותר, אבל איני רואה את הטעם ליטול שתי תרופות שונות אשר פועלות בדיוק על אותה נקודדה. אלא אם ישנה סיבה מיוחדת. כל טוב דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 00:40 | מאת: דנה

היי, איך עוברים בהדרגה מ'רסיטל' ל'אדרונקס'? חג שמח :)

28/09/2004 | 00:46 | מאת:

לדנה את הרסיטל מפסיקים בהדרגה. את האדרונקס אפשר להתחיל ללא קשר לרסיטל, להתחיל את האדרונקס כפי שהרופאה המליצה לך. בהצלחה דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 00:50 | מאת: דנה

אתה מתכוון שאפשר להתחיל עם האדרונקס אפילו יום אחרי הרסיטל?

28/09/2004 | 00:29 | מאת: יעל

דור , נסעתי לרמב"ם להחליף את התרופות והרגע חזרתי. ניסיתי להכנס לוואלה והם שוב משדרגים... ככה שלא יצא לי לקרוא או לשלוח לך הודעות . נדבר מחר. לילה טוב יעל.

28/09/2004 | 23:09 | מאת: דור

תבדקי את התיבה שלך בהוטמייל.

29/09/2004 | 00:02 | מאת: יעל

דור , שלחתי אבל המחשב נתקע ואני לא מבינה עם הוא שלח לך או לא אז תבדוק ותודיע ,טוב? מחכה לתשובה , יעל.

27/09/2004 | 21:17 | מאת: דליה

ב - 25.9.2004 הצגתי שאלה בפורום ולא קיבלתי כל תשובה. מעוניינת מאוד לקבל את חוות דעתך המקצועית בעניין. השאלה הוצגה בשעה 14:18 תחת השם דליה. תודה שוב

27/09/2004 | 23:59 | מאת:

לדליה מצטער שהחמצתי את שאלתך וטוב שאפשרת לי לתקן. אם הבנתי נכון את נוטלת את האפקסור כבר יותר משנתיים. מקובל שטיפול בדיכאון ראשון הוא כשנה ולכן מהבחינה הזו בהחלט יש מקום לחשוב על סיום הטיפול. כמובן שצריך לראות את כל האדם בכל המישורים-הפסיכולוגי המשפחתי והתעסוקתי, ורק לפי התמונה הכללית להחליט לגבי אדם מסויים. עם זאת שאלתך בהחלט במקום ועל הפסיכיאטר לתת תשובה מדוייקת יותר מדוע אינו שוקל את סיום הטיפול אצלך. האפקסור אינו גורם לנזק ואינו פוגע באברי הגוף, כך שאת יכולה לבצע בדיקות מעקב אבל אין בהן צורך מסויים, רק כדי שתרגישי בטוחה. מה שהפסיכיאטר אמר לגבי היעילות של התרופה במידה ויש התקף חוזר נכון. אבל עדיין אין זו סיבה מספקת להמשיך בטיפול אם אין זה נחוץ. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2004 | 21:15 | מאת: מיואש

שלום לפורום ולדוקטור רציתי לשאול אתכם מה לעשות אני בן 24 וכל היום חושב רק על מין ופנטזיות מיניות שלצערי הרב אני לא יכול להגשים, ולא מעניין אותי שום דבר בעולם והעולם לא מעניין אותי וזה כבר הרבה שנים ככה. רציתי לשאול מה אפשר לעשות במצב כזה אני כבר מיואש לא יודע מה לעשות, האם זה נורמלי? והאם יש איזה תרופה שתוריד ממני את הדחף למין כי ממילא אני מיואש ולא יכול להשיג מין והאם מתי שהוא יש סיכוי שאני יתעניין גם בעוד דברים בעולם? אודה לד"ר ולכל מי שיכול לייעץ לי בעניין.

28/09/2004 | 00:01 | מאת: איציק

לצערי ולשמחתך- כמעט כל התרופות נוגדות הדיכאון והחרדה מורידות את החשק המיני

שלום, אני חושב שהבעיה היא בחלק השני. רוב הדברים החשובים והטובים אינם מעניינים אותך ולכן יתכן שפנית לעיסוק במין באופן אובססיבי. בכל אופן הייתי ממליץ להגיע לאבחון כולל, יתכן שדווקא פסיכותרפיה-שיחות יעזרו לך. כל טוב דר' גיורא הידש

28/09/2004 | 00:53 | מאת: תמי

הבעיה שלך שאתה רק חושב ולא עושה. אז במקום לחשוב כל היום על זיונים תזיין יותר ותחשוב פחות.

28/09/2004 | 19:29 | מאת: יעל

איכס ! איזה תשובה מגעילה !

שלום לכולם ניסיתי הרבה תרופות שלא עזרו לי ולאחרונה הציעו לי לקחת תרופה שנקראת "מירו" נגד דכאון שמלווה בחרדות ומתח. הייתי רוצה חוות דעת ממישהו שלקח את התרופה או שמע עליה. כל מידע יתקבל בברכה.

לרונן גם אני באותה בעייה כמוך ובשלב התחלתי של נטילת הרמרון על התרופה והשפעותיה נדע רק עם הזמן אגב מומלץ גם טיפול פסיכוטרפיסטי על התרופה http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=307 תרגיש טוב

מירו או רמרון לי אישית לא עזרה - רק גרמה לי לישון הרבה. טוענים שאחד היתרונות שלה זה שהיא לא פוגעת בחשק המיני. אם המליצו לך עליה תנסה - מה יש לך להפסיד?

לרונן אני מקווה שתקבל תגובות מגולשים נוספים. בכל אופן יש הגיון בלעבור למירו. המירו פועל במנגנון שונה מרוב התרופות נוגדות הדיכאון, כך שיתכן שדווקא היא תעזור לך. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2004 | 20:34 | מאת: רותי

לד"ר הידש היקר אני נוטלת אדרונקס 2 מ"ג מזה כחודש (לאחר שירדתי ממינון של 6 מ"ג בהדרגה -בסה"כ 6 + חודשים) ברצוני לנסות ולהפסיק לקחת את התרופה מכיוון ואני מעוניינת לנסות להרות. שאלתי כיצד ניתן להוריד את התרופה: בתוך כמה זמן? כמה לקחת בכל יום עד להפסקה? אני מודה לך מראש ומאחלת לך רק שנה טובה בריאה מלאת סיפוק והצלחה והרבה תודה על האדיבות והיחס האנושי שהינך מקרין בפורום. רותי.

28/09/2004 | 00:42 | מאת:

לרותי תודה על המילים החמות והעידוד. לדעתי אפשר להפסיק את האדרונקס. מדובר על מינון נמוך וגם משך נטילה קצר יחסית. במידה ויהיו תופעות של חרדות או תופעות לוואי אחרות תמיד אפשר להוסיף חצי כדור ואז התופעות יעלמו. אבל כאמור איני צופה כל בעיה. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2004 | 19:53 | מאת: גלעד

אני פוסט טראומטי שמטופל באפקסור 150 XR כ3 שנים. לאחרונה אני מרגיש שהתרופה לא משפיעה עלי כבעבר עייפות דיכאון חרדות שחוזרות למרות הלקיחת התרופה. האם לדעתך עלי להחליף את התרופה?? ואם כן מהי המלצתך אני חשבתי על ציפרלקס..מהי הדרך לעבור מתרופה לתרופה?? אודה לך על תשובתך. תודה

28/09/2004 | 00:41 | מאת:

לגלעד לא הייתי מפסיק את האפקסור שמשפיעה עליך לטובה. אפשר להגיע למינון של עד 300 מג' ביום וגם להעזר באופן זמני עם תרופות הרגעה כמו וואבן או לוריון. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2004 | 18:43 | מאת: אורלי

כל חיי סבלתי. בד"כ שרדתי על קצה השפיות ללא הבנה ושליטה למצבי הרוח, התפרצויות ועצב שואב.מאז היותי ילדה אני בטיפולים פסיכולוגים. כיום מדובר על כ- 26 שנים של טיפול לא רציף (מאז שהייתי בת 4 והיום אני מעל גיל 30).תמיד הרגשתי שאני לא יודעת מה גורם לי להרגיש טוב או רע.ושאני לא בשליטה על מצבי הרוח שלי.לפני כ7 חודשים, לאחר שילדתי את בני השני החלטתי שלמען משפחתי ולמען עצמי אני מפסיקה את הטיפול הפסיכולוגי ופונה לפתרון התרופתי. רופא המשפחה רשם לי סרוקסט. והפלא ופלא!!! מעולם לא חשתי וחייתי כפי שהייתי לאחר שהתחלתי עם הסרוקסט.פתאום הייתי בשליטה. הפסקתי לנוע ולנוד בין דכאון לחרדה. לראשונה בחיי הרגשתי שפויה ככל האדם.הערכתי כל שנייה של צלילות דעת הרגשתי ש"המצאתי את אמריקה". הייתי אמא לילדי, אישה לעצמי, מאהבת לבעלי, חברה לסביבתי,בת להורי. לראשונה לחיי הייתי פנויה מבחינה רגשית לחיות באופן נורמאלי. אני לא מדברת על מאניה או אופוריה אלא פשוט לחיות. אבל לפני מספר שבועות החלה ירדה במצבי הנפשי. הנסיגה הזאת מחזירה אותי לתהומות ולחרדות שליוו אותי כל חיי.לא הפסקתי את הטיפול התרופתי ואני ממש לא מבינה מה לעזאזל קורה פה? הייתכן שפיתחתי עמידות לסרוקסט? הצילו כי אני פשוט רוצה להרגיש נורמאלית ובשליטה ולא לחוש בעננת החרדה המזויינת הזאת. נמאס לי.

27/09/2004 | 21:01 | מאת: tal

לאורלי למה את לא מתייעצת עם המטפל שלך אולי צריך להעלות או להוריד את המינון אולי הגיע הזמן להחליף את התרופה אל תתייאשי כולנו באותה סירה

27/09/2004 | 22:01 | מאת: מיקה

שלום לך עד שד"ר הידש יענה לך, רציתי להרגיע אותך, אם טעמת את טעם השלווה והשקט בעקבות טיפול תרופתי, אין סיבה שזה לא ימשיך כך, לפעמים צריך סבלנות עד שמוצאים את התרופה המתאימה לך ובמינון הנכון. מיקה

28/09/2004 | 03:54 | מאת: דנה

היי אורלי אני יודעת שהרופא כבר ענה לך, ושאני רחוקה מלהיות רופא. אבל כל מה שאני יכולה להגיד לך יהיה מנסיוני האישי. המצב שלי היה מאוד דומה למצבך, רק שאני הבחנתי שבפעמיים היחידות שהיו לי ירידות כאלה, וירידות רציניות, היו הפעמים שבבית המרקחת אמרו שנגמר להם הסקרוקסט, ונתנו לי 'פרוקסטין' במקום. עניין אותי אם הירידה אצלך גם באה אחרי פרוקסטין. בהצלחה, ואל תוותרי עד שתשיבי לך את החיים הנורמליים בחזרה :)

28/09/2004 | 08:11 | מאת: אורלי

כבר הרבה זמן שאין בבית מרקחת סרוקסט ובכל פעם אני מקבלת משהו אחר:פעם פרוקסטין כיום אני לוקחת אולי משהו שנקרא פאקסט. האמת היא שלא חשבתי שיש הבדל כי המרכיב והמינון דומים. בכל אופן זה כ"כ מעודד לדעת שאני לא לבד בספינה המוטרפת הזאת. אין לך מושג כמה כח זה נותן לי כשאני יודעת שאני לא היחידה שעוברת את הדברים הללו. בסה"כ יש לי סביבה מאוד מכילה אבל באמת שאני כבר מרחמת עליהם. כי עם כל הרצון הטוב שלהם אין להם את הידע המקצועי והניסיון האישי לסייע לי. תודה שענית לי.

27/09/2004 | 18:35 | מאת: שרית

אני מטופלת בקלונקס 0.5 3 פעמים ביוםחצי כדור לאחר שבועים היתה לי הרגשה שמצבי משתפר ,אבל היום קבלתי התקף חרדה חזק מאוד, להתקפי החרדה שלי יש מאפינים קבועים מחושים בקיבה שגורמים לשלשול חזק ולאחר מכאן תחושה של חולשה שגורם להתקף חרדה שמתבטא בהרגשה שאני הולכת להתעלף וקושי בנשימה ,אני ממש מיואשת מקווה לקבל ממך עצה מה לעשות.טופלתי לפני כן בעזרת סרוקסט ללא הצלחה מרובה

28/09/2004 | 00:34 | מאת:

לשרית כאשר ישנו התקף חרדה תמיד אפשר להוסיף כדור נוסף של קלונקס. עם זאת הייתי ממליץ על טיפול קבוע עם תרופה אחרת מהקבוצה של הסרוקסט ולא הקלונקס כיוון שהקלונקס עלול לגרום להתמכרות. כל טוב דר' גיורא הידש

27/10/2004 | 18:36 | מאת: יובל

אשמח לשמוע תגובתך לכתוב בפורום מ 27/10/04 שעה 15:14

27/09/2004 | 18:28 | מאת: גלית

האם יכול להיות שאחרי שלושה ימים יש קצת הטבה עם המרוניל 150 מילגרם תענה לי בכנות או שיש עוד זמו להגיש את ההטבה. ולדעתך עד כמה מרוניל אפשר לקחת ביום מבחינת מילגרמים? אתה חושב שאפשר להציע לפסיכאטר שלי לעלות ל3 כדורים או שלחכות עד חודש ואז לבדוק את זה. ועוד דבר תמיד לקחתי קלונקס 0.5 בערב ובזמן האחרון אני נרדמת על הספה בלי הקלונקס (בשעה 10 בערב) אבל מתעוררת בשעה 2 מה שלא קרה הרבה שנים והגוף פשוט מגיב שהוא זקוק לקלונקס בחוסר שקט. מה אתה חושב על זה האם זה בגלל ההתמכרות? תודה על התיחסותך גלית

27/09/2004 | 21:12 | מאת: tal

לגלית מנסיון למרוניל יש השפעה די מהירה תתני לעצמך טווח של 10 ימים ותרגישי בשיפור http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=267 בקשר לקלונקס רצוי חצי כדור לא יותר מארבע פעמים ביום תרגישי טוב

28/09/2004 | 00:33 | מאת:

לגלית ההשפעה המרגיעה של המרוניל היא מהירה מאוד ומורגשת ביום הנטילה. ההשפעה נוגדת דיכאון לוקחת מספר שבועות כמקובל. כלומר את מרגישה את ההשפעה המרגיעה, נוגדת החרדה כעת. לכן השילוב עם הקלונקס גורם כבר לעייפות ולשינה בשעה מוקדמת ואפשר לנסות להתחיל לרדת בקלונקס. המינון המקסימלי של מרוניל הוא 300 מג' ביום. אבל הייתי מחכה לראות את השפעת ה 150 מג' לפני שחושבים על עליה במינון. יופי דר' גיורא הידש

27/09/2004 | 17:22 | מאת: דן

שלום רציתי לדעת מה משך זמן ההשפעה של כדור ריספידל כי אבי קיבל את הכדור עקב מחשבות טורדניות 0.25 מילגרם והכדור הזה עשה לו יותר גרוע הגביר לו את המחשבות והדמיונות הוא אמר שזה לא הבית שלו והוא ניסה להתאבד ולקפוץ מהחלון האם הריספידל יכול לגרום למחשבות אובדניות והאם זה מהכדור כי לפני הכדור הוא לא חשב על התאבדות תודה

28/09/2004 | 00:30 | מאת:

לדן רספרידל הוא כדור נגד הזיות ומחשבות שווא, לעתים מוסיפים אותו כטפול תומך גם בהפרעת OCD ואז מינונים נמוכים. המינון של 0.25 מג' הוא נמוך מאוד. כך שבסך הכל כנראה מדובר בהחמרה של המצב הנפשי של אביך ולא בהשפעה של הרספרידל. רספרידל משפיע לפחות 24 שעות, אבל עוברים מספר ימים עד שהגוף מתנקה לחלוטין. אבל במינון כל כך נמוך הרספרידל אינו משפיע כל טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה על התשובות שלכם!! הבעיה היא שהלכתי לפסיכיאטרית הזו פעם אחד באופן פרטי.. אם אני לא יכולה לחצות את הכדור איך אפשר להוריד את המינון? ומה זה אומר בדיוק לרדת 25% לשבוע? סורי אבל לא הבנתי.. אני לוקחת 0.50 ליום אז מה עליי לעשות בדיוק?

ההמלצה היא אכן להוריד 25% כל שבוע. כלומר כל שבוע פחות 0.125 מ"ג למנה/ליום. מכיוון שאסור לחצות כדורים מסוג XR תצטרכי להשתמש בכדורי אלפרליד/קסנגיס 0.25 מ"ג בזמן ההפחתה. החומר הפעיל הוא אותו חומר ההבדל שבלי שיחרור מושהה ההשפעה היא מחצית מהזמן לעומת ה-XR ולכן יש לקחת פעמיים ביום. בסה"כ את לוקחת מינון מאד נמוך ולא צפויה בעיה מיוחדת. רופאת משפחה יכולה לתת לך מרשמים מתאימים.

27/09/2004 | 23:24 | מאת: שרון א'

דור התשובה שלך הייתה מאוד ברורה ומפורטת ואני מאוד מאוד מודה לך על ההשקעה והאיכפתיות !!!! אני רגילה לקחת אלפרליד 0.25 במשך שנים (לפני שעברתי לקסנקס XR) כך שיש לי בבית. פשוט לא הבנתי אם צריך להמשיך בXR או שאפשר להמיר לאלפרליד - ועכשיו תודה לך הכל ברור לי. תמשיך לעזור לנו - ושיהיה לך שנה טובה ומתוקה וכמובן גמר חתימה טובה, בחום, שרון א'

לאיציק מקובל לבצע בדיקה של בלוטת התריס לפני כל הפרעה נפשית. עם זאת הקשר בין תפקוד לקוי של בלוטת התריס לא כל כך הוכח, אבל מקובל לבצע את הבדיקה. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2004 | 13:58 | מאת: אפרת

יש לי ילד בן 4.5 שכל הזמן מקלף את ציפורניו , איך אפשר למנוע זאת?

28/09/2004 | 00:25 | מאת:

לאפרת עלולות להיות לכך סיבות רבות אבל הראשונה היא חרדה. כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר המומחה לילדים ונוער, אני מומחה למבוגרים שזו התמחות שונה. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2004 | 12:58 | מאת: חושש

האם פנייה לרופא המשפחה , ותלונות על מתח, חרדה ותלונות נפשיות קלות, שהן מנת כלל האוכלוסיה, ואני מבקש פתרון ייעוצי או תרופתי מהרופא משפחה, האם עצם הפנייה לרופא המשפחה נרשמת בתיק הממוחשב,? האם כאשר ניתן טיפול תרופתי קל, במרשם , האם יש סיכון שבעתיד אסומן כלוקה בנפשי כאשר אדרוש מרופא המשפחה סיכום רפואי וויתור סודיות לצורך לימודים או תעסוקה? האם כאשר ניתן טיפול ללא מרשם או המלצה לטיפול ברה"ן ציבורי , וזה בידיעת הרופא המשפחה, האם זה אוטומטית צובע אותי כסובל מבעיה "נפשית"? האם זה ייפגע בסיכום הרפואי או בהיסטוריה הרפואית העתידית? נניח שאפנה למרפאה, אקל טיפול , מחר אצטרך בזמן קבלת הטיפול-ויתור סודיות, אתם תהיו חייבים לדווח. גורם מבקש האישור יבצע סלקציה ולא משנה מה כתבתם, כל עוד יש סיכון ולו קטן ביותר לאבחנה רגשית-נפשית, הרי שאני נפסל!!! מדוע המחוקק לא מגן עליי במטופל במקרה כזה? כי בסה,כ לא מעניין את המוסד האקדמאי , שאני סובל מבעיה נפשית שלא מפריעה לתפקוד היומיומי שלי ,ללא הסיטוריה נפשית-פתוגנית, אבל במקרה שתכתבו כך, המוסד יפסול אותי דווקא בגלל העיקרון שיש עדיפות לכאלה בלי האבחנה הזו. וזה יוצר בעיה , כי מצד אחד , בגלל הדרישה שלהם לבריאות תקינה, אני עלול ליפול ומצד שני אני נדפק בחולי, בגלל החשש הזה שדוחה את קבלת הטיפול. האבסורד הוא אין גורם הגנה לכך, משרד הבריאות מצידו , נותן יד חופשית לאקדמיה לדון על קבלה או נהפוך הוא, אי קבלה של סטודנטים או מועמדים ללימודים אקדמאים למקצועות הרפואה (מרפואה, סעוד ועד מקצועות פרא רפואיםם וטיפול רווחה-קהילה), מבלי שתהיה לאחראי במשרד כל גישה או קרטיונים קובעים לכל המוסדות, וכך נוצר מצב אבסורדי שכל אונ' ומכללה למקצועות הבריאות או הברה"נ תעשה הישר בעיניה... בהיעדר הוראות ספיציפיות, עלול לקרות גם מצב הפוך, שדווקא האדם הלא מתאים רפואית-נפשית יתקבל ללימודים בגלל החשש מדיווח וקבלת טיפול מתאים , ולכאורה, יעלה למדינה יותר מאשר היה מערכת אבחון מדוקדקת וטובה בתחילת הלימודים, האם זה שלקחתי אחריות על החיים שלי וביקשתי טיפול, זה אומר שאני פחות טוב מאחרים? או שאולי אלו שהעדיפו לסבול ולא לקחת אחריות על החיים שלהם , יבצעו במהלך ההכשרה או במהלך עבודתם פעולה שתנבע מלחץ ושחיקה? הרי מכניסה אקראית למרפאה כללית או מקצועית, ניתן לראות את אנשי הצוות הבודדים, יש לומר אך הם נמצאים בכל מרפאה ומכון, שהם שחוקים וכעוסים עלינו הלקוחות, וזה מתבטא במקרה הטוב ביחס מזלזל , במקרה הרע באיכות טיפול ושיח ירודה, זה לא דווקא הרופא, זו גם האחות, גם הפזיותרפיסט, גם הרנגטנאי שמוסים לעייפה, זו יכולה להיות גם הפקידה הרפואית שתפספס משה ובהקלדה... זה יכול להיות גם הרוקח, זה יכול להיות גם הפסיכולוג או העו"ס המרפאה או בבריאות הנפש שסובלים מבעיה ארוכת טווח ולא מטופלת....זו יכולה הקלינאית תקשורת או המרפאה בעיסוק שתפספס משהו בבד' הילד או הקשיש... בכוונה ציינתי את כל מקצועות הרפואה והטיפול , שהקבלה ללימודים כרוכה בהצהרת בריאות וויתור סודיות רפואית, ואין עבודה עם נשק, אך עצם ההבנה הלקוייה של האבחנות הנפשיות, זה פוסל אותם ואין כללים משמעותיים לקבלה או אי קבלה ללימודים. היוצאת דופן לעניין הזה-היא אוניברסיטה העברית שמבקשת את האישור הרפואי רק לאחר הקבלה ללימודים, בתחילת שנה א' וזו, כדי לתת למועמד "לא מתאים" רפואית, אפשרות לבדוק האם יש נכונות בגישה.... יתרהמסדות מבקשים ויתור סודיות ביום הראיון . וזה פשוט מחליא לדעת שבמדינת ישראל -שנת 2004 , אנחנו עדיין עם האח הגדול שלא מנחה מי בעייתי ומי לא, האח הגדול במשרד הבריאות-לשכת הרישוי למקצועות רפואיים מעדיפים לעצום עיניים... וגם הנתונים מגיעים לכל גורם, משרד הרישוי,, עלול בטעות של פקידה לא עירנית לחשוש לפסיכו-פתולוגיה נפשית, ולבקש בד' פסיכו-דיאגנוסיטית משלהם. פשוט אני מצטרף לכך, שהמדינה צריכה להגן על האזרח, אבל כאשר לכל הצדדים נחמד עם המצב הזה, המצב לא ישונה, כי ח"כים מעדיפים לא לקבל טיפול פסיכולוגי , ע"פ מחקר שבוצע בכנסת וכך נוצר מצב שאף ח"כ לא יציעלכנסת חוק שכזה, מחשש ש"חולי הנפש" לא ייכנסו לו בדלת האחורית למרפאת קופ"ח שלו ולא טוב בשביל הפוליטקאי להזהות כחולה נפש, עדיף לו להצטייר כמושיע, ולכן יחוקק חוקים הנוגעים לנכי נפש ולא להגנת כלל האוכלוסיה, אפילו גיום מוצעים חוקים שימנעו מבעלי סעיפי ליקויי נפשיים בצבא, שאכן מדובר באבחנה צבאית גרידא, כלומר את אף אחד לא אמור לעניין שלחייל חיימקל'ה היו בעיות חברתיות שנבעו ממופנמות שתורגמו בצבא לפרופיל נפשי ע"מ למצוא לחיימקלה שלנו תפקי שיהלום את כישוריו ויגן עליו, רוצים לחוקק חוקים שימנעו מחיימלה שלנו רישיון לשייט, למשאית ואוטובוס. תסבירו לי את הקשר? אבל כן ח"כים יגנו על התחת שלהם ויצביעו בעד ולא יגנו על חיימקלה

27/09/2004 | 13:36 | מאת: תשובה

טיפול בבעיות מתח חרדה קלות לא פוסל אותך לשום דבר. גם רופאים הרבה פעמים סובלים ממתח וחרדה ורושמים לעצמם תרופות ו...שום דבר. ממשיכים לעבוד כרגיל. לגבי סיעוד המצב בכלל שונה- כיום מקבלים אפילו חולים בסכיזופרניה בתנאי שהם מטופלים ומאוזנים. לפקולטה לרפואה הם לא יתקבלו. אבל אדם שמטפל בחרדה קלה לא פסול ללימודי רפואה אם יש לו את הכישורים האינטלקטואלים והאישיותיים המתאימים. ברפואה בודקים בצדק גם את האישיות ולכן לא מספיק 750 בפסיכומטרי ויש גם ראיון אישי. לגבי מקצועות אחרים- יקבלו אותך רק אם אתה מטופל ומאוזן. אם אתה חולה ולא מטופל אז באמת אין לך סיכוי לשום דבר.

27/09/2004 | 18:31 | מאת: tal

לחושש מצד אחד אתה צודק עד שלא תזחל על ארבע תמיד תפגוש ביחס מזלזל אם יש לך אפשרות תפנה למסגרת פרטית מצד שני לעולם אל תפחד מסטיגמות תדאג לבריאותך זה הכי חשוב

28/09/2004 | 00:24 | מאת:

לחושש אנימסכים עם רוב דבריך, למרות שרוב הדברים שכתבת נכונים מניסיוני אני יכול לציין שישנו שינוי לטובה בדברים. כפי שכתבת, מי שלוקח אחריות על חייו ומטפל הוא אדם רציני יותר מאדם שאינו מטפל רק כיוון שהוא חושש מהסטיגמה. לפי ניסיוני במוסדות כמו רפאל, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (רשיון נהיגה) ונשק, זו המגמה, להעריך את מי שמטפל בעצמו ומי שלוקח טיפול ותרופות. מי שאינו לוקח תרופות רואים זאת כנקודה שלילית בהערכת מצבו. לצערי עדיין ישנם מקומות רבים שחושבים באופן ההפוך. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2004 | 11:39 | מאת: עינת

שלום דוקטור הנני סובלת מתסמונת בתר חבלתי עקב פגיעת ראש שאלתי עברו 3 שנים מאז הפגיעה והמצב נישאר אותו דבר האם תסמונת זו ניחשבת לבעייה קשה מבחינת התפקוד שלה בחיים? כי חיי הפכו לגהנום איך מטפלים בזה?

28/09/2004 | 00:16 | מאת:

לעינת כפי שאת כותבת "חיי נהפכו לגהנום", את רואה שלעתים הפרעה זו עלולה לגרום לקשיי תפקוד קשים ביותר, - כמובן שלא תמיד ולא אצל כל אחד. ישנם טיפולים ב PTSD שהם כמו כל הטיפולים בפסיכיאטריה בתרופות ובשיחות, הכל לפי המצב. כדאי להגיע לאבחון מלא אצל פסיכיאטר ולשקול אפשרויות טיפוליות אצלך. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2004 | 11:27 | מאת: רוני

לד"ר הידש ברוצוני לשאול אותך שאלה. קראתי באחד המחקרים שחוסר ויטמיןB בגוף מגביר את תופעת הOCD עד כמה זה נכון ומה אפשר לעשות בנידון. תודה על התשובה.

28/09/2004 | 00:14 | מאת:

לרוני נכון אבל.... אין זה אומר שטיפול עם הויטמין פותר את בעית ה OCD. כלומר אסור ואין צורך ואין סיבה שיהיה לך חוסר בויטמין מקבוצת ה B. אבל נטילה של עודף ויטמין אינה פותרת את בעית ה OCD וכנראה שמינונים גבוהים של הויטמין אינם עוזרים בדבר. היוצא מהכלל הוא ויטמין B12 שיתכן שיש בו חוסר במיוחד אצל אנשים צמחוניים או טבעוניים. אבל גם אצל אנשים האוכלים רגיל עלול להיות חוסר ב B12 מסיבות שונות. לכן כדאי לבדוק רמה ולפי תוצאת המעבדה לטפל בזריקות או כדורים. שוב, רק כדי להגיע לרמה תקינה. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2004 | 10:08 | מאת: דורית

אני אשה בת 40 בריאה ומתפקדת בגלל שבעבר היו לי כמה התקפות חרדה אני נושאת בתיק תמיד תרופת ואבן שיהיה למקרי הצורך. חרדה ממש אני סובלת לעיתים רחוקות נאמר לי כי ואבן משפיע אחרי 60 דקות (רק המחשבה על כך שאם אני אצטרך להמתין שעה כבר מלחיצה אותי) ואליום אחרי 10 דקות וקסנקס אחרי 30 דקות. האם הנתונים האלו נכונים שאלתי היא:1.האם הנתונים האלו נכונים? 2. מה ההבדל בין התרופות גם בתופעות לווי? 3.מה אתה ממליץ לי לקחת בין השלושה, כמובן למקרי הצורך בלבד, אינני נוטלת תרופות באופן קבוע.משהו שישפיע מהר. תודה מראש על תשובתך

28/09/2004 | 00:11 | מאת:

לדורית כל התרופות הללו שייכות לאותה משפחה ומבחינתך הדימיון ביניהן רב בהרבה מההבדלים. כך שהתרופה שאת מרגישה שמשפיעה עליך לטובה היא המתאימה לך ביותר וחבל להתעסק בשיקולים תיאורטיים. מעבר לשיקולים הכלליים יש את ההתאמה האישית שרק את יכולה להעיד עליה. במקום לחשוב על תקופת החביון עד ההשפעה, אציע לך דרך שבה ההשפעה מהירה הרבה יותר. תוך מספר דקות עם השפעה חזקה. תקחי את התרופה ותמצצי אותה מתחת ללשון. באופן הזה התרופה נספגת ישר למחזור הדם ושפיעה תוך מספר דקות. את יכולה לעשות ניסיון ולהכיר את התרופה גם ללא התקף חרדה פעם או פעמיים ואז תוכלי להיות שקטה ובטוחה. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2004 | 08:24 | מאת: חגית

אני לוקחת לוסטרל ונראה לי שזה בכלל לא עוזר לי. האם אני צריכה לבקש שיחליפו לי תרופה או לשאול אם לקחת יותר ?

27/09/2004 | 08:34 | מאת: מיקה

בוקר טוב כמה זמן את לוקחת את התרופה?

27/09/2004 | 16:07 | מאת: חגית

בערך 3 שבועות.

27/09/2004 | 08:01 | מאת: שרי

ד"ר הידש שלום רב, ראשית, רוצה להודות לך על עבודתך המדהימה באתר ועל עזרתך הגדולה מאד לי בעבר. אבקשך מאד אם תוכל להמליץ לי על ספרים בנושא של יכולת חשיבה מופשטת והגברתה. המון המון תודה מראש, שרי.

27/09/2004 | 15:24 | מאת: מיקה

שלום באתר גוגול תמצאי הרבה מאמרים בנושא. חפשי בערך: חשיבה מופשטת. כמו כן יש ספר שנקרא "משחקי חשיבה "\ מרדכי מאירוביץ . פול ג'ייקובס הספר מציע תרגילי חשיבה יצירתית, בעזרת משחקים, שמפתחים גם את החשיבה המופשטת. מיקה

28/09/2004 | 00:06 | מאת:

לשרי תודה על המילים החמות, ולצערי איני מכיר ספרים כאלו. תודה למיקה ואני מקווה שישנם אנשים נוספים שיוכלו לעזור, זה היתרון הגדול של הפורום. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2004 | 07:41 | מאת: ענת

לד"ר שלום רב, לאחרונה כאשר אני מתעוררת משינה, אני מרגישה שהזיכרון שלי אבד, מין תחושה של "חור "בזיכרון, של נתק בזיכרון. למשל, אתמול התעוררתי באמצע הלילה ולקח לי לפחות 4 דקות שלמות להזכר איזה יום היום? ואם מחר אני עובדת, או שאני בחופש? זה היה ממש 4 דקות שלמות לפחות וזה היה ממש מפחיד כי לא הצלחתי להזכר וממש התאמצתי ובסוף נזכרתי. האם זוהי בעייה של זיכרון?(כמו אלצהיימר) או משהו אחר? תודה מראש ענת

28/09/2004 | 00:05 | מאת:

לענת ממש ממש לא בעיה של אלצהיימר, יתכן שמדובר במצב של חרדה או שינה עמוקה, אבל לא הייתי מייחס לכך חשיבות. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2004 | 05:18 | מאת: 6

שלום לד'ר הידש קראתי באתר באינטרנט דברים שקצת הדאיגו אותי לגבי כדורים פסיכיאטרים כתוב שם שיש מקרים שבהם התופעות לוואי של הכדורים לא עוברות אחרי הפסקת השימוש ויכולות להישאר לתמיד לי זה נראה לא נכון אך רציתי לשאול האם זה יכול להיות?? כי זה נורא הפחיד אותי שקראתי זאת... תודה

28/09/2004 | 00:03 | מאת:

שלום, אי אפשר לעשות הכללות כאלו. ישנם סוגים וקבוצות שונות של תרופות שמשתמשים בהם בפסיכיאטריה לחלקן יש תופעות לוואי או נזקים קבועים ולחלקן לא. לכן חשוב לציין על איזו תרופה אתה מדבר. כל טוב דר' גיורא הידש

27/09/2004 | 02:12 | מאת: רוצה לישון טוב

כמה כדורים מסוג בונדורמין מקסימום ניתן לקחת במכה אחת על מנת לישון?

27/09/2004 | 03:06 | מאת: -:)

המינון המקסימלי המומלץ הוא שני כדורים=0.5 מ"ג מינונים יותר גבוהים בד"כ לא מומלצים, אבל זה לא יהרוג אותך...

27/09/2004 | 11:43 | מאת: למי ששאל

כמה כדורים לקחת בסוף ולכמה שעות נרדמת?

28/09/2004 | 01:42 | מאת: רציתי לישון טוב

האמת בסוף כבר לא בא לי לישון בכלל עפה לי השינה ירדתי לים עד אחהצ חזרתי הביתה שפוך בלי בונודרמין ובלי בטיח נשפכתי לשעתיים שינה וזה מה שקורה לי בדרכ... אש שיהיה לכם לילה טוב וחלומות פז וסונול (אגב לא לתדלק סולר בפז הסולר שלהם חרא ) ותודה על התשובה והתגובה (כדורים2 זה הגבול עד כמה שהבנתי אבל גם 2 וחצי זה עדיין במסגרת הבטיחותית)

27/09/2004 | 00:46 | מאת:

שלום, לאחרונה היו מספר דיונים שבהם היו חלוקי דעות. לדעתי הסיבה לכך היא הרמה הגבוהה של הדיונים, הידע והמעורבות הגבוהים של כל המשתתפים. מבחינתי זה בסדר גמור שהדיונים אינם נגמרים במסקנה אחת חד משמעתית, ברפואה עשויות להיות שתי דעות ואף יותר ולעתים קרובות גם הרופאים חלוקים בדעתם. כך, טוב שהדיונים הם על רמה גבוהה, וטוב שאין הסכמה ודעות שונות באות לידי ביטוי. כמובן שאם ישנה טעות ברורה או הטעיה (שלא במתכוון) אתקן זאת, אבל איני מדבר על דברים מהסוג הזה. כמובן שגם אם אני טעיתי אתם מוזמנים לתקן ולהוסיף. כך, טוב שנשאיר את הפורום פלורליסטי וגם נשתדל להתייחס לדברים שנכתבו ולא להביע דיעה על הכותבים. שיהיה רק טוב הידש

27/09/2004 | 09:49 | מאת: לד"ר הידש

זאת לא חכמה להצדיק את עצמך, על מנת להפחית בערכם של אחרים. התשובה שלך לגבי הפרעות אישיות. היא תשובה תת רמה. ולא במקום. ולא פלא שאפרת כתבה שנגרם לה נזק. אני מאמינה שרבים וטובים נעלבו מהתגובה שלך. ולכן הגיבו כמו שהגיבו. אז אם כל הכבוד לך גם כבודם במקומם מונח. אני גם לא מבין למה בנושא הפסיכיאטריה התשובה שלך היתה אחרי תשובתו של דור ולא בסוף השירשור. האם זה לא מראה על זילזול? ומצד שני אתה כותב רמה גבוהה? אתה יכול להיות רופא ואתה יכול להיות גם פרופסור. אבל אם לא תדע להתייחס אז אתה לא שווה כלום.

27/09/2004 | 10:11 | מאת: קבוע שלא היה אתמול

קרה כאן משהו? כי אין שום זכר.

27/09/2004 | 19:40 | מאת: "אור

בכל הפורומים לא תימצא גבר כמו דר הידש אז אל תבוא בטענות...אינעל ראבאק

27/09/2004 | 19:40 | מאת: "אור

בכל הפורומים לא תימצא גבר כמו דר הידש אז אל תבוא בטענות...אינעל ראבאק

27/09/2004 | 20:17 | מאת:

שלום, לאור ההתפתחויות, אולי חבל שהעלתי והתחלתי את הנושא, כוונתי שוב, להתייחס לתוכן עצמו ולא לאישיות או מחמאות לכותב אפילו אם זה מחמאות כלפי. לדעתי היא שהמשתתפים בפורום כותבים ברמה גבוהה ויופי שזה כך, אז בואו נשאיר את הכתוב ברמה הטובה. ונשתדל לכתוב לתוכן הדברים ולא הערות על הכותב. בואו נבקר את הדברים שנכתבים, או שנסכים אתם, באופן ענייני ולא נתייחס לאופיו של הכותב. אני חושב שזו הגישה הנכונה. ערב טוב לכולם, אחזור מאוחר יותר הידש

28/09/2004 | 02:53 | מאת: חוקר ידוע

דר' הידש אתה היית בסדר במקרה הזה ואתה מנהל פורום למופת ולדוגמא ולא יקחו לך את זה ולדעתי כל מי שכתב את זה זה או איש אחד או שניים שעדיין לא בררתי מה המטרה כאן... יתכן ואלה החברים מדי לכפייה הפסיכיאטרית וידידיהם הסיינטולוגים ויתכן שזה סתם קשקשן שונא פסיכיאטרה או לך תדע... בכא לא לענות לו ואם עונים אזי לתת לו ישר להבין את המציאות בפרצוף .

26/09/2004 | 23:03 | מאת: אורנה @111

הבן שלי מטופל בשתי כדורי רסיטל ועוד חצי כדור אדונקס בבוקר על פניו הנער בן 18 נראה יותר טוב מבעבר יוצא יותר הולך וחוזר אולם שמעתי מדבר עים אחי שאיתו קצת יותר פתוח שחרא לו ישיש לו מחשבות לעשות דברים לא טובים לחברה שנפרדה ממנו לפני כחצי שנה מכוון שיש לה חבר אחר והוא מודע שזה לא בסדר לחשוב כך אך המחשבות האלו לא מרפות ממנו ושרע לו מכוון שהוא לא מסיג עבודה עפ שחפש רק יום או יומיים ועפ שיכל לעבוד בעסק משפחתי אבל כל הזמן יש לו תחושה שהוא לא מצליח ושלא הולך לא כלום האים לדעתך יש לחזק את הכדורים או שזה לא קשור בכלל מה לעשות אני כבר חרדה כל כך ואין לי דרך לעזור עפ שאני מאוד מנסה

27/09/2004 | 01:41 | מאת:

לאורנה השאלה הראשונה היא במשך כמה זמן הבן מטופל. ההשפעה הטובה של כדורים מתחזקת ועולה בחודשים הראשונים של הטיפול, כך שאם מצבו טוב והוא בהתחלת הטיפול סביר שמצבו ישתפר בחודש הבא וכך הלאה. בגיל 18 קיימות התלבטויות רבות ובחינה עצמית, נראה שהבן עבר חוויה של דחיה מצד הבחורה והרגשות כלפיה עדיין קיימים. יתכן מאוד שרגשות אלו קשורים לדיכאון ולמצבו הנפשי. לכן ההמלצה היא להפנות אותו לשיחות-פסיכותרפיה, היכן שיוכל להתבטא ולעבד את רגשותיו. כל טוב דר' גיורא הידש

26/09/2004 | 21:35 | מאת: דורון

שלום! אני מטופל בכדורים נגד דיכאון. בנוסף, עקב תחושת מתח בשרירים, הרופא ביקש שאקח וואבן 10 מ"ג מחולק ל-2 מנות. האם וואבן - חצי כדור פעמיים ביום- מסייע בהקלת מתח בשרירים ועייפות עקב דיכאון ? האם הוואבן יפגע בחשיבה ובעירנות ? זה חשוב לי כי אני עובד וכי לאחרונה אני מרגיש בירידה משמעותית בכושר העבודה שלי, במתח ניכר בשרירים ובעייפות. תודה!

27/09/2004 | 01:38 | מאת:

לדורון המינון של הוואבן שהומלץ הוא נמוך יחסית. באופן עקרוני הוואבן מרגיע וישפר את המתח בשרירים ולכן צפוי שגם כושר הריכוז והעבודה ישתפרו. עם זאת לעתים ישנה תופעת לוואי של עייפות עקב הוואבן. מדובר על תופעת לוואי שיתכן שתהיה אצלך ויתכן שלא. כך שעד שלא תיטול לא תדע מה קורה אצלך. תנסה, ואם אתה חושש תוכל ליטול חצי כדור בערב או בסוף שבוע ולראות את התוצאות אחרי מספר פעמים של נטילה. כל טוב דר' גיורא הידש