פורום פסיכיאטריה

אני בת 28. לפני 4 שנים נפטרה אמי. מחלתה ומותה היו בשבילי משבר רציני והייתי על סף התמוטטות נפשית. בעקבות מותה התפרקה כל המשפחה ונאלצתי להתמודד עם כך לבד. מאז אני מטופלת בסרוקסט ובקלונקס לעת הצורך. מידי פעם יש לי משברים בהם אני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך יותר, שאני רוצה למות ולא להרגיש את הבדידות הזו. אני נשואה אבל גם לבעלי אין משפחה בגלל נסיבות חיים אחרות ושנינו למעשה לבדנו. אני מתגעגעת לאמא שלי ולמה שאני נתנה לי ולא מצליחה למצוא את מקומי בעולם כאדם עצמי ונטול משפחה. יש לי התקפות של צער וכאב שבהן אני צורחת, בוכה, רוצה להכאיב לעצמי (אם כי לא עושה משהו דרסטי). ההתפרצויות האלה של דכאון וחרדות וההתנהגות שמלווה אותן מפחידות אותי. האם זה תמיד יהיה ככה? האם איבדתי את שפיות דעתי? מה עושים? אתמול היתה לי התפרצות כזו שוב ואני עדיין מרגישה מדוכאת ומבוהלת. רק בעבודה אני מרגישה טוב יותר כי אני עסוקה. מה עושים? האם אני משתגעת? האם יש לי בעיה נפשית?

אפשר להחליף בעל אפשר להחליף חבר, אבל לאמא אין תחליף.היא האחת והיחידה. ובאמת לאמא זקוקים בכל גיל. ואין פרדות שמחות. ואני מבינה את הרגשות שלך.. אני הייתי מציע לך לפנות לפסיכולוג קליני ולעבד את הרגשות. בהצלחה מיכל מ

לפי דברייך, ניחנת ביכולת לעבוד ולהתפרנס. אם כך, מה לגבי ילדים ?? לדעתי זה יכול לתת לך טעם חדש לחיים ! בהצלחה.

לפרח תודה למשיבים הקודמים ואכן השאלה העיקרית היא כיצד אפשר להמשיך בחיים למרות האובדן וכיצד את יכולה לבנות משפחה משלך אשר תמשיך לכיוון העתיד עם הזיכרון של העבר. כדאי לעבד את הדברים בטיפול פסיכותרפי. אבל למרות הכאב גם הזמן הוא רופא טוב, כך שבעתיד בכל מקרה צפוי שיפור במצבך. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה לכולם על התשובות. למען האמת כרגע הכי מטרידה אותי השאלה אם אני לא משתגעת כי אני לא מבינה את עצמי ואת התקפות הכאב האלה שיש לי כפי שתיארתי בהודעה המקורית. האם אני נורמלית בתגובות האלה?

היי פרח, אני חושבת שאני אספר לך סיפור קצת אישי- אמא של חברה טובה שלי נפטרה מסרטן לפני זמן לא רב. הן היו מאוד קרובות, מאז ומתמיד אני זוכרת אותן יותר כמו חברות מאשר כמו אם ובת, מסוג האמהות האלה שמדברות באותה שפה, קל לשתף אותן, לספר להן, וכבר מגיל מאוד צעיר של חברתי אמה חלתה. היא התמודדה עם המחלה עד שנפטרה לאחרונה. חברתי שהיא טיפוס 'חזק' מה שנקרא,אבל לא מסוגלת מאז לחזור לחיים תקינים. אחת לכמה ימים היא עוברת משבר שנדמה כל פעם חמור יותר מקודמו, בימים קשים אני יושבת איתה שעות ארוכות ורק מחזיקה לה את היד. היא נשואה, יש לה 2 ילדים, אבל זה לא משנה את העובדה שהיא אבלה על מות אמה. ברגעים הטובים יותר היא נאחזת במה שיש, מתנחמת בדברים קטנים ופשוטים, אך כאשר מגיע המשבר היא אינה מסוגלת להיתלות בכלום. גם היא, כמוך, חושבת אותו סוג של מחשבות, ואם אני לא טועה מטופלת גם באותן תרופות (לא בטוחה לגבי הקלונקס). המחשבה 'האם אני משתגעת' היא לדעתי מחשבה נורמלית לגמרי ומראה שאין ספק שאת לא משתגעת. את אבלה, כואבת ומרגישה בדידות קשה. זה לא נעים, אבל זה לא 'משוגעת'. מה שהייתי בודקת, מכיון שעבר זמן יחסית ארוך הוא האם אין כאן סוג של אבל פתולוגי, ואז כדאי בהחלט לטפל בשיחות. אבל מבחינת השיגעון, את יכולה להיות רגועה.... תהיי חזקה, דנה

התרופות היחידות שנמצאו יעילות הן כאלה שמשפיעות על הסרוטונין ובד"כ במינונים גבוהים. בקבוצה של ה-SSRI יש 5-6 תרופות מוכרות ואפשר להוסיף לרשימה גם את האנפרניל/מרוניל שההשפעה שלו נגד כפייתיות יותר חזקה מהתרופות האחרות אך גם מלווה ביותר תופעות לוואי. יש מחקרים שבודקים את יעילות האפקסור לעניין. סה"כ 8 תרופות לכל היותר. מבחינת יעילות אנפרניל (תרופה יחסית ישנה) נמצאת בראש הטבלאות.

כשהייתי קטנה נהגו לומר לי ש"פסיכיאטר נותן תרופות ופסיכולוג לא". כשהתגברתי, נודע לי שפסיכיאטר הוא רופא, כלומר מישהו שלמד רפואה, בעוד שפסיכולוג למד בפקולטה למדעי הרוח (נדמה לי...). האם פסיכיאטר מתפקד רק כרופא? (נותן תרופות, מרשמים) או שמא הוא יכול לתפקד גם כפסיכולוג, לעשות טיפול פסיכולוגי ולתת למטופל גם תרופות? ובאופן כללי - מה מסלול ההכשרה של פסיכיאטר כזה? תודה רבה, אופק

באופן עקרוני פסיכיאטר הוא "רופא נפש" והוא אמור להתמצא גם בפסיכותרפיה. בארץ בחינות ההתמחות בפסיכיאטריה (א'+ב') בודקים גם כישורים בפסיכותרפיה ולכן פסיכיאטר מומחה בוגר הארץ הוא גם פסיכותרפיסט. בד"כ פסיכיאטרים מבינים בפסיכותרפיה הרבה פחות יחסית לפסיכולוגים קליניים. פסיכיאטרים שיש להם ניסיון בפסיכותרפיה יכולים ללמוד לימודי המשך בנושא זה אך מדובר בלימודי רשות והעשרה בלבד שאינם מוכרים ע"י משרד הבריאות להטבה כלשהי.

לאופק תודה לדור ולמיכל. מכאן ברור שפסיכיאטר יכול להיות גם פסיכותרפיסט או פסיכואנליסט בנוסף להיותו רופא ורופא פסיכיאטר. (במיוחד בהפרעות שיש בהן קשר בין גוף ונפש), הפסיכולוג עוסק רק בנושאים שאינם קשורים לחלק הגופני ותרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

פסיכיאטרים הם רופאים המתמחים בטיפול תרופתי בהפרעות נפשיות. פסיכיאטרים אינם פסיכותרפיסטים. הם רופאים המתמחים בטיפול בהפרעות נפשיות. בד"כ הטיפול שהם מעניקים אינו טיפול בדיבור אלא טיפול תרופתי. ולעטים הם עושים שימוש באמצעים נוספים כגון נזע חשמלי (מכות חשמל) ניתוחי מוח ואשפוז כפוי.למעשה הפסיכיאטריה אינן מתיישבות זו עם זו. הפסיכיאטריה מתמקדת במאפפיינים החיצוניים של ההפרעה הנפשית, ובאמצעות התערבות מבקשת לסלק את הסיפטומים. הפסיכותרפיה לעומתה, מבקשת לחפש את הסיבה לקושי הנפשי, כדי לסלק את המקור לבעיה באמצעות דיבור ומודעות. ישנם פסיכיאטרים שהשתלמו גם בפסיכותרפיה, ומשלבים בין טיפול תרופתי לטיפול באמצעות שיחות. כמו ד"ר הידש הוא גם פסיכיאטר וגם פסיכותרפיסט. ובהזדמנות זו ברוכים הבאים לכל החברה מפורום פסיכולוגיה. ואני מקווה שד"ר הידש יעמוד בקצב. מיכל מ .

מיכל, התשובה שלך פשוט לא נכונה. חבל שאת כותבת בכזה ביטחון דברים שאת לא מתמצאת בהם.

מיכל יקרה, ניתוחי מוח מבצעים כירורגים, לא פסיכיאטרים.

שלום ד"ר. מה אני עושה עם עצמי,אם משום מה הכנסתי לעצמי לראש שבכל פעם שאני ברחוב או עם אנשים{במקום ציבורי} אני נתקפת סחרחורת ממש כמעט מתעלפת. זה התחיל כשיצאתי עם ידיד שלי,לאחר הרבה זמן שלא ראיתי אותו,התרגשתי וחששתי, ובמפתיע הסתובב לי הראש נורא במהלך כל הפגישה... ומאז אני מרגישה מסוחררת בכל מיני סיטואציות. למשל היום,הלכתי למכולת,והרגשתי כ"כ מסוחררת שפשוט יצאתי משם,והלכתי במקום לקיוסק מוכר שאני תמיד קונה בו. אני יודעת שאני מכניסה את זה לעצמי לראש,ואני גם מכירה את התירגולת כבר,שכמה שנלחצים סביר להניח שזה ימשיך לקרות,וגם את החששות שנוצרות מכך...שאולי עכשיו לא אוכל בכלל לצאת לרחוב,פחדים שזה יקרה לי כל הזמן,וכמובן הפחד שאם זה יקרה משפחתי תשים לב לכך-וכבר סנריאל שלם של -אולי אפחד לצאת מהבית והוריי ישימו לב למצבי. וכמובן שעצם החששה הזו{והתחושה שאין לי יותר את בעלי לברוח אליו במקרה הצורך ולכן אולי ישימו לב למה שקורה לי} גורמת להרגשה שזה אכן יקרה. אני לא רוצה לייחס לזה יותר מדי משמעות,כי כמה שהמשמעות תיגדל,כך גם החוסר אונים. אני חושבת שבעיקר זה נובע מהתחושה שאין לי את "המשענת" של בעלי,ושאם יקרה לי חרדות חמורות,לא אוכל להסתיר זאת.{והדבר האחרון שאני צריכה זה שמשפחתי תדע}. אני מנסה להתחזק,ולהבין שהחרדות נובעות משם. כי כשבעבר אני היתי זו שעזבה את בעלי,אך הוא רצה אותי,ורצה לעזור,והיה מטלפן כל הזמן..פתאום היתי "גיבורה" וחייה ומתפקדת ונעלמו כל חרדותיי. אני יודעת שזה נובע מהפחד שאני לבד בעסק הזה,שאין לי לאן לברוח או מי שיעזור. אך אני מנסה להיות מספיק חכמה,ולהבין שאם בעבר נעלמו לי החרדות,ואין זה משנה שזה בעקבות התמיכה של בעלי,העיקרון שאני חייתי לבד ובלי פחד וחזקה לחלוטין,אז להאמין שהכוח הזה בא ממני וקיים בי. אבל האמת שלפעמים פשוט היתי רוצה שבעלי יהיה שם שוב "ברקע",אוהב מתגעגע,ורוצה רק לעזור לי,כי זה נתן לי כוח. האם זה מובן שמסיבה כזו,מושפע מצבו של אדם? האם הנפש כ"כ רגישה וניתנת למניפולצייה עצמית,ע"י הרגשה פשוטה של תמיכה/חוסר תמיכה,שיוצרים או לחילופין עוזרים להתגבר לחלוטין על חרדות? זה הגיוני שאדם והרגשתו הכללית מושפעים כ"כ מהמצאותו או חוסר המצאותו של אדם אחר בחייו? תודה... ואני יודעת שאצליח להתגבר על חרדות שטותיות כמו שתיארתי,ולא אתן לפחדים שנובעים מהסיבה אותה הסברתי,להרוס את חיי. לפעמים נדמה שזו כמו מלחמה,אם לא מתחזקים מספיק-החרדות מתחזקות וגוברות עליך. אבל אני יודעת שאעיף את כל השטויות האלו קיבינימט,והחיים יותר מדי חשובים לי בשביל שיתבזבזו על פחדים מטופשים. כמו שהתגברתי על הרבה בחודשים האחרונים,גם השטויות {לפי דעתי כך צריך לכנות את זה}שמדי פעם מציפות יחזרו חזרה בדיוק לאותו מקום שמהן הן הגיעו! אני לא בחורה שרגילה להפסיד בחיים...ואם כבר להפסיד,אז למשהו הרבה יותר שווה ובעל ערך מאשר לחרדות. {נראה כאילו המכתב מיועד לחרדה:-)}

לקארין אני מסכים בהחלט עם המשפט האחרון שלך, את רגילה לנצח וכדאי לנצח וחבל לבזבז את החיים על שטויות כמו חרדות. עם זאת לדעתי את כבר בזבזת הרבה יותר מדי זמן על החרדות שאת מתמודדת איתן לא מעט שנים. אולי בכל זאת כדאי לפנות לפסיכותרפיה? כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש היקר, התנצלות על השאלה הכללית. מה עושה אדם שמיואש מעצמו (שלא יוכל לעזור לעצמו), לא מאמין שהמטפל כבר יוכל לעזור לו (למרות האמון והכימיה), הכדורים לא עזרו לו ובכלל לא מאמין שאף אחד יכול לעזור לו וזאת אחרי יותר משנתיים של טיפול. האם יש תשובה לכך.( אני כותבת בגרון חנוק) אולי פשוט השיטה הפסיכודינאמית לא מתאימה לי?

כנראה שצריך להמשיך בכל זאת :-( גם אני ככה ובמיוחד עכשיו. לא מרגישה שנעזרת. גם תרופות לא עזרו. עכשיו זה חזק יותר בגלל החופשות של החגים והשינויים במועדי הפגישות כל שינוי קטן במיוחד מסוג זה (אצלי לפחות) גורם לערעור גדול ולעלייה של מחשבות כאלה. שנתיים זה לא הרבה זמן לשיטה פסיכודינמית אולי קרה עכשיו משהו שבגללו דווקא עכשיו את חושבת להפסיק? אולי גם אצלך אלה החגים והחופשים? למה שלא תביאי לדיון את הנושא הזה בטיפול עצמו? באופן אישי, הבאתי אותו המון פעמים לפגישות. כל פעם מחדש. למעשה כמעט כל פעם. :-) אכן הכוח שמושך משם מאד מאד חזק (וכנראה שיש גם כוח שמחזיק) עזיבה או הפסקה זו פעולה קשה מאד שרצוי מאד לעשות מתוך שיקול עמוק. ההשפעות שלה רבות ולא עושים זאת בבת אחת בכל מקרה. כלומר, רצוי מאד. גם אם מחליטים בסופו של דבר לבצע אותה צריך לעשות זאת עם הרבה מחשבה ובעזרת אותו מטפל טוב שיש לך קשר טוב איתו. דווקא במצב כזה כמו שאת עכשיו, לדעתי, לא רצוי להפסיק לגמרי ולא להמשיך לשום מקום אחר, אלא להמשיך לפחות כדי לשמור על הקיים בינתיים. אבל כמובן שאיני מכירה את המקרה במלואו וזו רק דעתי הלוואי שנוכל לעבור את תקופת השפל ולהתחזק החזיקי מעמד

שלום, לשיטה הפסיכודינמית ישנן מגבלות אולם איני חושב שזה הנושא אשר מעסיק אותך כעת. בדרך כלל מה שתוקע את הטיפול הדינמי הוא הדבר החשוב ביותר שצריך לעלות בטיפול, וזה הדבר הקשה ביותר לעלות אותו. אני יודע שהתשובה היא כללית אבל בכל זאת חשוב להגיד אותה. דבר נוסף, הדברים שאת כותבת עלולים להיות מגרון של דיכאון, הרגשה שאין מוצא והכל אבוד ואף אחד לא יכול לעזור הן מחשבות שאופייניות לדיכאון. לכן כדאי לשאול את המטפל האם דעתו כדעתך או שלדעתו הדיכאון מדבר כעת. אפשרות נוספת אחרי שהעלאת את הנושא עם המטפל, היא לפנות לייעוץ חד פעמי אצל הרופאים הטובים בארץ ולקבל חוות דעת שניה, גם לשאלה התרופתית וגם לשאלה הטיפולית. לעתים "אורח לרגע רואה כל פגע" ויתכן שדווקא הייעוץ החד פעמי יעלה על הנקודה החשובה. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לדעת תוך כמה זמן מתחילים להרגיש את האפקט של הכדור מרוניל כאשר כבר שנה ושלוש אני אם כדור אחד והוספתי כדור שני (150) ועדיין עם קלונקס 1.5 עד שישפיע המרוניל השני לטובה כמובן. תודה רבה על היחס ושנה טובה

לגלית בדרך כלל קצת יותר מהר מאשר מתחילים מחדש בתרופות ללא תרופות קודמות, שבועיים שלושה זה זמן סביר, אבל כרגיל יתכן שיקח יותר זמן. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה לך על תשובתך. האם אתה יכול להמליץ על ספרים, בעברית, בנושא של הפרעת אישיות גבולית. יום נעים

"אני שונא אותך אל תעזוב אותי"

לך תזדיין ותביא קבלה או שאתה רוצה שאני אתן לך קבלה.

מומלץ בחום לצפות בסרט "נערה בהפרעה" (נמצא בכל ספריית וידאו). הסרט מתאר נערה החולה במחלה, מגיעה לאשפוז, ומחלימה מהמחלה. הסרט מבוסס על ספר באותו שם.

לשלהבת פרט לספר הבסיסי של "פרקים נבחרים בפסייכאטריה" אני חושב שההתחלה של ההגדרות הן אצל וויניקוט. אבל שני הפסיכולוגים שעסקו בכך רבות הם קוהוט וקרנברג. אשר דיבר יותר על ארגון האישיות הגבולית borderline personality organization יש גם חומר בעברית של מחברים אלו כל טוב דר' גיורא הידש

לדוקטור שלום: יש לי ילד בן 9 וחצי טופל ע"י היחידה לפסיכיאטריה של הילד המתבגר אובחן כ- conduct disorder עם נטיה לדיכאון נא הסבירי לנו מה פירוש ההבחנה תודה רבה

תיקון קל :הסבירי =הסבר (הד"ר הוא זכר)

לעינת איני פסיכיאטר ילדים אבל בקיצור וכדאי לך לבדוק את תשובתי ולהרחיב אותה - ההפרעה שייכת לקבוצת ההפרעות בהתנהגות והבתנגדות אצל ידלים ומתבגרים. מדובר בקבוצה של הפרעות אשר גורמות להתנהגויות לא חברתיות (או במשפחה) כאשר ישנה אי שליטה מסויימת על דחפים ולכן אי קבלת החוקים המקובלים. ישנן ארבע הפרעות שונות בקבוצה זו. עם זאת הייתי ממליץ לבדוק גם לכיוון של הפרעת קשב שלעתים נמצאת במקור של ההפרעות בהתנהגות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש בתקופת הילדות עברתי התעללות מיינית על ידי קרוב משפחה. לא זכרתי את זה עד לפני שנה (אני בת 23) ומאז שנזכרתי בזה אני לא יכולה לקיים יחסי מין עם חבר שלי (הוא כבר חבר שלי מאז הצבא, 4 שנים). אני פוחדת לספר את זה לאמא שלי כי מדובר באח שלה, ואני לא יכולה לדבבר על זה עם אף אחד. איך אפשר להתגבר על זה? ולהמשיך לשכב עם חבר שלי כרגיל? תודה רבה וחמכה לתשובה שלך, אלינה

אלינה לדעתי עברת טראומה קשה שיש לה השלכות על חייך מבלי שהיית מודעת להן, למרות שלא זכרת זאת בעבר. התת מודע שלך זוכר הכל ומשפיע על חייך. כנראה שהטראומה היתה כה קשה שהדחקת אותה לנבכי התודעה. אי אפשר לטאטא טראומות מתחת לשטיח. הבעייה היא לא אם לספר לחברך או לאימך. הבעייה היא איכות חייך העתידיים. את צריכה לטפל בבעייה אצל איש מקצוע מומחה, כדי שבעתיד לא תהינה לך בעיות בקשר עם בעלך וילדיך. בהצלחה

לאלינה תודה למיקה אני מסכים עם כל מה שכתבה, והצלחה בטיפול כל טוב דר' גיורא הידש

היי אלינה אצלי זה היה גם בגיל הבגרות ולא זכרתי כלום במשך 15 שנות נישואין ושתי ילדים לימים כשהתגרשתי ונישארתי לבד חולה וכו' עלו כל הזכרונות. ואני חושבת על חובתי ללכת לטיפול. הזמן אולי עשה את שלו במקרה שלי אך יש משקעים וחרדות וזה נוגע בכל תחום בחיים. אני עשר שנים לבד ולא מוכנה לשמוע על בן זוג אל תזניחי את הטיפול חמודה תצליחי

האם יש סיכוי שלוסטל יגרום להפסקת שתן, במיוחד לחולה שיש לה דיאבטוס אינסיבידוס? תודה

לשרית למי שלא הבין-מדובר חוסר בהורמון לריכוז השתן ולכן נותנים הרבה מאוד שתן. לא שמעתי על כך ואיני מעלה בדעתי קשר אפשרי שלוסטרל יעשה זאת. אשמח ללמוד דברים חדשים אם משהו מכיר. כל טוב דר' גיורא הידש

לגלית יתכן שהחמצתי אותה, אנא כווני אותי או העתיקי אותה כדי שאוכל להשיב כל טוב דר' גיורא הידש

לאחר כחודשיים של שימוש בכדור פאקסט 20 מג . כבחור צעיר יש לי בעיה מינית שאני לא מצליח להגיע לאורגזמה כשאני עם בחורה וזה נורא מתסכל. האם אני יכול לבקש מרופאת המשפחה שתשנה לי את הכדור ל- Citalopram האם בסמכותה להחליף. היות והרופא הפסכיאטר יקר בשבילי כל ביקור 300 ש"ח כי הבנתי שזה פועל באותה צורה כמו הפאקסט אבל בלי הבעיה שגורם לעיכוב אורגזמה כמו כן השאלה השניה האם כשאני שוכח לקחת את הפאקסט (הייתי בחופש בח"ול) הרגשתי כמו זרמים בראש ועוד תופעות מוזרות שנגרמו בתקופה שלא לקחתי את התרופה האמורה.

האם אתה משלם 300 ש"ח בלבד? זה קצת זול יחסית ל 700 שאני משלם. אתה מקבל רק מרשם או פגישה של 50 דקות? תודה

300 ש"ח ביקור אצל רופא יקר בשבילך....? ולסוע לחו"ל לא יקר? אגב, אני מכירה אישה שהגיע לשיא 4 פעמים. בלילה אחד, והוא ביכלל לא.:-)

פגישה ראשונה שילמתי 750 ש,ח . וכל פגישה הוא רוצה 300 ש"ח לשעה

אתה יכול לקבוע פגישה עם רופא פסיכיאטר בקופת החולים שלך גם, באופן כללי לCitalopram שהוא מאותה משפחה SSRI ישנם אותם תופעות לואי פחות או יותר, אולי פחות משפיע על האורגזמה..ויכול להיות שאתה צריך כדור ממשפחה אחרת. יתכן שהתחושות שהרגשת קשורות בהפסקה של נטילת הכדורים במשך החופשה, כדאי לקחת ברציפות (גם בחופשה).

אתה חייב לחזור לפסיכיאטר כדי שיעריך את השפעת התרופה עליך כולל תופעות הלוואי שיש. לא כתבת אם התרופה עוזרת לך לטיפול במחלה שבגינה הטיפול ניתן לך. הפסקה של הטיפול התרופתי יכולה לגרום למחלה לחזור.

אכן, אני מסכימה עם דורון. גש לרופא. וכפרות עליך 300 ש"ח.

התרופה עד ההפסקה עזרה מאד

הייתי מעוניינת להתייעץ לגבי סוגיה המטרידה אותי בשבועות האחרונים... אני עובדת עם לא מעט מתבגרים הסובלים מ- OCD, כאשר פעמים רבות גם לאחר התערבויות ממוקדות ולאחר הויתור על המרכיב הקומפולסיבי, עסוקים מאוד בתהיות לגבי היותם הומוסקסואלים. לעיתים ברור כי מדובר בחשיבה אובססיבית אגודיסטונית, אך בפעמים אחרות קשה להבחין בברור האם אכן קיימת משיכה אל בני אותו מין, כאשר המרכיב האובססיבי משקף רק את אופן העיסוק בסוגיה. הייתי שמחה לשמוע מנסיונך והגיגיך או לקבל הפנייה למקורות תאורטים העוסקים בתחום. אסנת

יש לי מעט נסיון בנושא אבל נראה לי שמשיכה מינית זה משהו שטבוע בנו עמוק וקשה להאמין שמחשבות כפיתיות יכולות להפוך אדם להומוסקסואל. אצל חלק מהמתבגרים ישנן ספקות לגבי זהותם המינית , וזה די נורמאלי (יכול להיות שאצל בעלי OCD ההתלבטויות מוקצנות והקושי להתמודד איתן הוא גדול יותר.

אצל הסובלים מאו סי די ישנו מתח בין התפיסה העצמית לבין המחשבות. כך יכול להיות שאישה מצפונית תחשוב על רצון לפגוע בקרובים לה, אנשים דתיים יחשבו על לקלל את אלהים וסטרייטים יתהה בנוגע לנטיה המינית- ברוב המוחלט של המקרים או סי די שמושא האובססיה הוא הומוסקסואליות אינו מלמד על הומוסקסואליות ממש כפי שהתעסקות במחשבות רצח אינה הופכת את הסובל לרוצח.

שלום רב דר' הידש, קודם כל אני מאוד מקווה שנהנת בחופש ואני מאחלת לך גמר חתימה טובה. רציתי לשאול אותך מה הדרך הטובה ביותר להפסיק בהדרגה קסנקס XR 0.5 . אני לוקחת כדור ליום יחד עם שילוב של כדור וחצי סרוקסט וכדור אפקסור 75 XR. אני לוקחת את הקסנקס באופן קבוע כבר 3 חודשים ואני חוששת להתמכר עליו. הפסיכיאטרית אמרה שרק אחרי 6 חודשים יש סיכוי להתמר ורופאת המשפחה שלי אמרה לי "לא לפחד מהקסנקס". אך שמתי לב שאתה כתבת שאפשר להתמכר עליו לאחר טיפול של חודש. לכן הייתי רוצה להפסיק אותו ולראות אם אפשר להסתדר רק עם הסרוקסט ואפקסור ומקסימום לקחת אלפרליד מדי פעם לפי הצורך. איך מורידים את הקסנקס XR בצורה הטובה ביותר כדי למנוע תופעות לוואי של גמילה? תודה רבה לך וכל טוב !!! שרון א'

קודם כל למה להוריד? זה לא מובן מאליו שחייבים להוריד. ממליץ לך לתת אמון בפסיכיאטרית שלך ובשיקולים שלה למתן הקסנקס. כשיגיע הזמן להיגמל תוכלי לקבל הוראות מפורטות מהפסיכיאטרית. קצב ההפחתה עשוי להשתנות מאחד לשני אך מדובר בסדר גודל של 25% פחות כל שבוע. לתשומת ליבך אסור לחצות כדורים מסוג XR.

הפסיכיאטרית שלך צודקת- עפ"י המחקרים אחרי 6 חודשים זה הזמן הממוצע שבו מרגישים ירידה ביעילות ויש להעלות את המינון בשביל להשיג את אותו אפקט. למרות שיש כאלה שמרגישים את הירידה ביעילות כבר אחרי 3 חודשים. במקרים נדירים היעילות נשמרת אחרי 6 חודשים גם אם לא מעלים את המינון. סימנים ראשונים של תלות ללא פיתוח סבילות מופיעים כבר אחרי 2-4 שבועות של נטילה יומיומית רצופה. גם כאן נדיר שלא תהיה תלות אחרי 4 שבועות ומעלה. הדברים נכונים לכל הבנזודיאזפינים ובמיוחד לגבי הקסנקס שהפוטנציאל שלו לתלות וסבילות נחשב יחסית לגבוה, יחסית לבנזודיאזפינים אחרים. דווקא קלונקס נמצא בתחתית הטבלה (מבחינת הפוטנציאל לתלות) ולכן הוא יותר מתאים לשימוש כרוני בהפרעות חרדה. הבעייתיות של תלות וגמילה קיימת גם עם הקלונקס אבל בשכיחות הרבה יותר נמוכה.

לשרון תודה לדור, אכן השיטה היא להפסיק באופן הדרגתי ואין לאן למהר, עם מעקב של הפסיכיאטרית. כל טוב דר' גיורא הידש

אפשר לשלוח לך הודעה למייל .זה אישי וחשוב. כשאכתוב תהין למה. מה המייל

דר' למה לא ענית?

שלום , אבי בן 65, אך סובל מירידה קוגנטיבית קלה, הוא לא עובד כבר 15 שנה, ונמצא בדיכאון כבר 6-7 שנים. לא ממש הבנו שזה דיכאון, ולא טיפלנו בכך. יש לציין שהוא סבל מבעיות לב, עדיין סובל מלחץ דם גבוה, ולאחרונה אף רותק לכיסא גלגלים עקב שבר בירך. אוסיף כי אבי מעשן כבד. הוא קיבל FAVOXIL , במשך 3-4 חודשים, אך לא ממש ראינו שיפור, אולי שיפור קל. לפני שבוע החליפו לו תרופה ל- EDRONAX , אך שוב איננו רואים שיפור. * ידוע לי ש- FAVOXIL נחשב להיות כדור מיושן, ומה לגבי ה- EDRONAX ? * תוך כמה זמן עלינו לצפות לשינוי, וחרי כמה זמן כדאי להיבדק ע"י רופא שנית, ולשקול החלפה של הכדור? * האם יש בסיס לציפיה שלנו לשיפור משמעותי בעקבות הטיפול התרופתי? אבי לא משתף פעולה, ואינו פעיל חברתית, רק יושן, מעשן ורואה טלוויזיה. גמר חתימה טובה.

לתמיר אכן תמיד נכון לנסות ולעשות את כל המאמצים לטיפול תרופתי בדיכאון לפני שמחליטים וקובעים שהבעיה היא ירידה קוגניטיבית בלבד. וטוב שאתם מטפלים בדיכאון. הפבוקסיל אינה תרופה מיושנת והיא פועלת על הסרוטונין. האדרונקס פועלת על חומר אחר, על הנוראפינפרין, לכן יש טעם לנסות ולטפל בתרופה שונה כאשר תרופה אחת לא עזרה. צריך לחכות מינימום שישה שבועות כדי להחליט שהאדרונקס אינו מתאים לאביך (למרות שיתכן שההשפעה החיובית תתחיל קודם), ולכן יש לכם עדיין זמן לחכות. למרות שעדיף שהאדם עצמו יבין את מצבו וישתף פעולה, למזלנו הכימיה עובדת גם אם לא מאמינים בה... כך שאפשר לקוות לטוב. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש בתשובתך ל-א.מ. כתבת שאנשים הלוקים בהפרעת אישיות גבולית כועסים על הסביבה אך לא מרגישים סבל. כיצד זה מתיישב עם העובדה שלחלקם יש מחשבות אובדניות? או דיכאון? האם בדיכאון לא מרגישים סבל? תודה

אני מצטער אבל התשובה של דר' הידש לגבי הפרעת אישיות גבולית הייתה קצת מוזרה. לא מתאימה לתשובות שלו בדרך כלל. זה ממש לא נכון המשפט הזה לגבי הפרעת אישיות גבולית. דווקא להם יש את הכי הרבה סבל והבנה לקיצוניות ולתנודות .

לשלהבת הדברים אינם בסתירה ואולי קיצרתי מדי. לדעתי פרט לקריטריונים לאבחנה, ניתן לראות את עיקר הבעיה בכעס הרב ולעתים הזעם שיש לאנשים עם הפרעת האישיות הגבולית. כיוון שמדובר בהפרעתאישיות, בדרך כלל הבעיה של מבנה האישיות אינו מורגש כזר להם ולכן הם לא יתלוננו על כעס רב ועל זעם שיש כלפי הסביבה. לעתים בנוסף להפרעת האישיות עלול להיות מצב של דיכאון שהוא אינו קשור להפרעה הראשונית האישיותית אלא לדיכאון כפי שעלול לקרות אצל כל אדם ואז כמובן שישנו סבל. כמובן שלא התכוונתי שאנשים עם הפרעת אישיות אף פעם לא סובלים, אבל הסבל אינו מהכעס הרב הממלא אותם. הסבל הוא בעיקר מיחסים קשים ומתסכלים עם הסביבה. אני מקווה שהדברים כעת מעט ברורים יותר. הפרעת אישיות גבולית היא נושא מאוד מורכב, נכתבו על כך אלפי ספרים (או מאות אלפים), וכיום יש המון בלבול במושג עצמו. כל טוב דר' גיורא הידש

לאיציק אולי כדאי להגיע קודם כל לאבחון מסודר? ורק אחר כך לשקול אפשרויות לטיפול? כל טוב דר' גיורא הידש

אני מטופל זה שנים בכדורים נוגדי דיכאון. אבל הבנתי עם הזמן שיש כדורים מסוימים שרק מגבירים אצלי את החרדות והלחץ (כמו אדרונקס למשל) ופשוט חשבתי שאולי כדורי הרגעה יהיו יעלים יותר במקרה שלי.כמובן שאתייעץ עם פסיכיאטר לפני שאקח.

שלום, האם אשה הנוטלת FLUTINE באופן קבוע בארבע השנים האחרונות, 20 מ"ג ליום, צריכה לרדת במינון או להפסיק את התרופה לקראת כניסה להריון? תודה ושנה טובה. צ.

שלום רב, מהמידע המצתבר ניראה כי התרופה בטוחה בהריון. למרות שאני נגד שימוש בתרופות בזמן הריון. שבוע טוב

שלום, עקרונית עדיף הריון ללא תרופות, אבל כפי שמיכל כתבה נשים רבות היו בהריון יחד עם הפרוזק=פלוטין ללא שום בעיה או השפעה על ההריון או העובר. אני תמיד ממליץ להתעדכן ולשאול במרכז הטרטולוגי בהדסה, אולי ישנם דברים חדשים. בכל אופן אם את כבר 4 שנים בטיפול אפשר לשאול את הרופא המטפל האם ניתן לסיים את הטיפול והאם כדאי לסיים את הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

קיבלתי מכתב לקבל מרשם מרופא עבור אפוקסור, כדי לטפל בהרפעת ADD. קראתי עכשיו שאחד מתופעות הלוואי הם טשטוש. ולכן איני רוצה לקחת אותו. האם אתם מכירים תרופות אחרות שאין לם תופעות לוואי של טשטוש? תודה!

אני לקחתי כמה סוגים של תרופות ובתוכם גם אפקסור. תופעות לוואי בכדורים לא משפיעות על כל אחד בצורה דומה. ובכלל תרופות פסיכיאטריות משפיעות על כל אחד בצורה שונה גם במה שהן כן אמורות לעשות. בד"כ מה שפסיכיאטרים עושים זה נותנים לך תרופה ומכאן זה עניין של ניסוי ותעייה עד שמוצאים את הכדור הנכון.

לרוני תופעת לואי אפשרית היא טשטוש, כפי שנכתב תופעות הלוואי אינן קורות אצל כולם ורבים נוטלים את התרופות ללא כל תופעות לוואי (כמובן שישנם גם אחרים). עקרונית האפקסור מעוררת ולכן מנסים אותה בהפרעת קשב. לעתים יש הסובלים מתופעות לוואי שונות. עד שלא תנסה לא תדע האם אתה סובל מתופעות לוואי כלשהן או שיש לך מזל ואינך סובל כלל מתופעות לוואי, כפי שנאמר זה אינדיווידואלי. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בת 25 , לפני שנה רשמה לי פסיכיאטרית סרוקסט חצי כדור ליום . מאחר ואין ביכולתי לממן טיפולים פסיכיאטריים המשכתי מעקב אצל רופא משפחה. לאחרונה בהמלצת הרופא הפסקתי לקחת את התרופה בהדרגה כיוון שהרופא טען כי לא כדאי לקחת את התרופה ללא פיקוח פסיכיאטרי. מאז שהפסקתי לקחת את התרופה חזרו המחשבות הטורדניות , אני חושבת הרבה על מוות ומוצאת נחמה באוכל ... הפסקתי לעשות ספורט וההתמדה בעבודה ולימודים נפגעה קשות . אני מרגישה חסרת כל חיוניות ולא מוצאת עיניין בכלום . האם לקיחת סרוקסט מחייב פיקוח פסיכיאטרי ? האם מינון של חצי כדור ביום גם פוגע בחשק המיני? והאם סרוקסט מגביר את התאבון ? (סוג של שמועה זדונית ...) המון תודות על תשובותיכם.

למה את לא הולכת לפסיכיאטר בקופת חולים? זה עולה 18 ש"ח לריבעון.

בקופת חולים כללית אין מערך של רופאים פסיכיאטרים לדבריהם . הם הפנו אותי למרפאה לבריאות הנפש העירונית ושם התורים רחוקים ... ושכבר התפנה תור הרופאה הפסיכיאטרית אמרה שהיא לא מטפלת בהפרעות אכילה (כי משם הכל התחיל בעצם...) , אז היא הפנתה אותי לבית חולים באר יעקב למרפאות חוץ . שם נאמר לי שהם לא רואים שום צורך שאני אגיע לטיפולים במסגרת בית חולים כי המצב שלי לא מחייב אשפוז. בקיצור אין עם מי לדבר..

בני, מעל גיל 30, סובל מבעיות כגון קושי התמודדות עם מצבים בהם יש אנשים רבים, ארועים משפחתיים מורחבים, חגים. הוא מעדיף להישאר בדירתו(לא נשוי) לבד העיקר לא להתמודד עם המצב. הוא נמצא בטיפול פסיכולוגי. שאלתי האם זה מספיק? האם אין צורך בטיפול פסיכיאטרי או תרופתי?

אם הוא בטיפול פסיכולוגי אז אני מעריך שהפסיכולוג כבר יפנה אותו לפסיכיאטר. לי אישית נראה שתרופות כן יכולות לעזור במקרה הזה.

לסיגל לעתים קרובות כאשר טיפול פסיכולוגי אינו מתקדם חייבים לחשוב על סיוע תרופתי, בדיוק כפי שאת חשבת. כדאי להתייעץ עם הפסיכולוגית שהבן יגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ולשקול ביחד אתו את האפשרויות של טיפול תרופתי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש המקסים. אני קוראת פה הרבה בפורום אבל זו פעם ראשונה שאני כותבת. לפני שנתיים ושלושה חודשים בעלי נהרג בתאונת דרכים. יש לנו ילדה קטנה בת 4 אחרי מותו נכנסתי לדכאון מאוד קשה ואני מקבלת תרופת ונלה. אחרי שנה שהוא נהרג עברתי על הדברים שלו ומצאתי הרבה מכתבים ממישהי שהוא היה בקשר איתה ומסתבר שכל התקופה שלפני שהוא נהרג היה לו רומן איתה. יש שם מכתבי אהבה שהיא כתבה לו וגם שהוא כתב לה או לעצמו ולא נתן לה. אני מאז במצב מאוד של הדרדרות, אני סובלת מאוד ולא כל כך מרגישה כבר שהכדור עוזר. הרופאה הוסיפה לי גם כדור וואבן, אבל אני מתעוררת כל הזמן באמצע הלילה, בקושי מתפקדת בתור אמא ואני בחופש מחלה כבר חודש וחצי כי לא יכולה לעבוד. מה אתה מציע לי. תודה ושבוע טוב. נטע- לי

לנטע-לי אכן יש סיבה למצוקה שאת נמצאת בה, עולמך חרב פעמיים, בפעם הראשונה עם מותו וכעת גם הזיכרון שלו התערער. במצבים אלו התרופות עשויות לעזור אבל הדבר החשוב יותר הן השיחות-פסיכותרפיה. כיצד את יכולה לקבל את המציאות הקשה ובכל זאת להמשיך לחיות ולגדל את בתך. וואבן תרופה טובה להרגעה אולם אין היא תרופה לשינה. תרופות לשינה כמו נוקטורנו, סטילנוקס או בונדורמין עדיפות מאשר וואבן, או שאפשר ליטול אותן יחד עם הוואבן. שלא תדעי מצער דר' גיורא הידש

לדר הידש היקר מה לדעתך הסיבה שאנני מגיב למספר גדול של תרופות?

לטל איני יודע מדוע ישנם אנשים שאינם מגייבים לתרופות, אבל כל פסיכיאטר מכיר מספר אנשים כאלו.... התופעה אינה חביבה אבל מוכרת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לב וגמר חתימה טובה אני לא יודעת אם עלי לפנות אליך בביעה אבל אנסה בכל זאת כי אני שוקלת לפנות ליעוץ פסיכאטרי כי פסיכולוגי עולה המון כסף אז הנה הביעה: אני בת 23 נשואה ואם לילדה מקסימה בת 1 וחצי . אני אישה שמנה אם דימוי עצמי נמוך וביטחון עצמי ירוד מאוד. כש הייתי בת 16 עברתי טראומה מינית אם מי שהיה חברי(שחשבתי והוא ניצל) ומאז יש לי בעיות להנות מי מין,כש הכרתי את בעלי והתתחלנו לקיים יחסים לורך כל התקופה עד שהתחתנו לא נהנהתי מי מין,זה הגעיל אותי ,וכאב לי.כעט אחרי שלוש שנות נישואים ניפתחתי לזה ואני מסוגלת להנות רק שאני עליו,כש הוא עלי אין לי תחושה של הנאה. מאז הלידה אני בבית כי פוטרתי ואני לא מוצאת בשל גילי והמצב הכלכלי לא מזהיר ,כי בעלי מרויח מעט ואנחנו מצליחים לחיות אם מעט כסף שקיבלנו מעבודות קודמות(פיצוים) ו אם עובר בבנק. אז המצב מביא אותי לדכאונות ו הדרך שאני מתמודדת היא כמובן דרך האוכול. יש לי חרדות ופחדים ,אני לא מרגישה מושכת בעיני בעלי ואני מרגישה מגעילה, הייתי רוצה העצה ממך כיצד לצאת מי מגעל קסמים זה ואם אוכל לפנות לטיפול אצל פסכיאטר בלי לרצות לקחת בתרופות. אשמח לתשובתך המהירה ותודה מראש על עזרתך שבוע טוב א.כ.

לאתי אם אינך מעוניינת בתרופות כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי-פסיכותרפיה. כדאי לפנות לבית החולים הכללי הקרוב לאזור מגוריך או לקופת החולים שאליה את שייכת ולבקש שיחות. במערכת הציבורית הטיפול אינו כרוך בתשלום. כל טוב דר' גיורא הידש

כתבתי לך מספר פעמים ותמיד עודדת אותי וגם כמובן צדקת. אנ לוקחת לוסטרל וחצי כדור אדרונס בבוקר כשבעה שבועת וההתקפים חלפו לגמרי כמו שאמרת. אבל מידי פעם ני דיין נתקפת זיעה קרה לכמה דקות. מה שהכי מטריד אותי שיש לי דופק מהיר ואני לוקחת פעמיים ביום נורמיטן וזה עוזר לכמה שעת. יש לציין שאת הנורמיטן התחלתי לקחת כמה ימים לפני שהלכתי לפסיכיאטר כך שאני לא יודעת מה קדם למה. האם דופק מהיר זה מסוכן? ומה ניתן לעשות או שזה יעבור מעצמו. עשיתי אקו לב והכל בסדר תודה על תשובתך

למרינה דופק מהיר כאשר אין הפרעות במוליכות הלב הוא דבר שאינו מסוכן. גם אם אני ארוץ ואתאמץ יהיה לי דופק מהיר, ואין סכנה בכך. וגם אם הדופק המהיר הוא ללא סיבה כמו מאמץ גם אז אין סכנה בכך. שתהיה לך שנה טובה עם המון אור ואהבה כל טוב דר' גיורא הידש

אני מקבל פרוזק מספר שנים. כעת אני נמצא בשלב של הפסקת השימוש בתרופה. הרופא מוריד לי כל תקופת זמן חלק קטן של המינון, עד שאגיע לאפס. האם יתכן שהתהליך גורם לעצירות? (אגב, כשהתחלתי בטיפול, לפני שנים, קבלתי עצירות כתופעת לואי של ההסתגלות לתרופה).שנהטובה.

לגדליה אף פעם עוד לא שמעתי על כך, אבל באופן עקרוני פרוזק עלולה לגרום ליציאות רכות, כך שבתהליך ההפוך עלולה להיות עצירות. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש ראשית, רציתי לאמר שרק הרגע ראיתי תגובה שלך להודעה שכתבתי מזמן(פיצול אישיות) ובאמת שלא נסיתי לאבחן,לא רופאה לא מתיימרת להיות רופאה, ציטטתי את ההגדרה מתוך הנחה שמי שחשש ממנה רצה תשובה מתוך עניין בלבד ואחרי הכל מדובר בנושא מעניין מאוד אני מתנצלת אם זה גרם נזק? שנית, כבר שנה שיש לי בעיות גופניות שהובילו לבעיות נפשיות מעורפלות דבר המקשה על ההבחנה ועל טיפול כלשהו....( תופעות לוואי המחמירות את המצב הגופני והעובדה שהבעיות הגופניות הובילו לבעיות האחרות...) הבעיה הנוספת היא שגם מקור הבעיות הגופניות מעורפל.... כל שאני יודעת שכל פעם( דבר הקורה המון) שאני מרגישה החמרה בסימפטומים הגופניים אני נהיית גם עצבנית או מדוכאת או היסטרית והסימפטומים בחלקם הם גם טשטוש הנובעה מחולשה גופנית עייפות (גם לאחר 14 שעות שינה)וחום ועוד ועוד... אני ממש כבר לא יודעת מה לעשות... אני מוצאת את עצמי כמו יו יו הולכת מררופא המשפחה שלי למטפלת שלי וחוזרת אליו וחוזרת אליה ולאף אחד אין תשובה עבורי... המטפלת- בחלק מהקרים אומרת שאיני זקוקה לתרופה היות ומצב רוחי טוב ובאחרים אומרת את ההפך בגלל שהמצב משתנה... הרופא- כנ"ל.. אני אפילו מגיעה למצבים בהם אני כל כך סובלת שאני מגיעה למיון( חום ,כאבים,טשטוש חולשה וכל השאר) ושם תמיד נאמר לי כי היות והבדיקות תקינות(מלבד החום...) מדובר בוירוס,אבל איזה וירוס נמשך שנה? מה באמת עושים במצב כזה.......? אני יודעת שבסופו של דבר הכל פסיכוסמטי, אז אם זה המצב, כיצד מטפלים בבעיות כאלו מנקודת מבט זו...? מדוכאת עצבנית כועסת עצובה מטושטשת ועוד...ולא יודעת למה.... וכמובן, הכי, פוחדת מאוד... דניאלה

חלק מהסמפטומים הם גם סחרחורת איומה הגורמת לי להגיעה למצב בו אני כמעט נופלת הכל מסתובב וכו וכו ללא ממצא כלשהו( עברתי כל בדיקה אפשרית) לכן אני לוקחת כבר שלוש שבועות סטונרון... האם יש לו השפעה על מצב הרוח? האם הוא יכול לגרום לטשטוש? והאם היסטריה מחמירה סימפטומים גופניים? או להפך?

אני ממש מתנצלת אני פשוט שוכחת...קורה לי הרבה... ה"היסטריה" או מה שזה לא יהי באה לידי ביטוי כך: קודם כל, תחלתי להרגיש החמרה בבעיות הגופניות וערב אחד עלה לי החום ויו לי כאבים איומים הרגשתי מטושטשת לחלוטין ומבוהלת ועל סף עילפון והיה לי מאוד חם, כאילו מישהו שורף אותי, הייתי כל כך מבוהלת הרגשתי ניתוק גמור כמו אני מישהי אחרת הצופה מהצד על מה שהיא עושה ואומרת וסרבתי לעזוב לאימי את היד בכיתי והתחננתי שלא תלך...אמרתי לה בבכי שמעום לא הרגשתי כל כך רע פיזית והייתי מבולבלת והרגשה של סימום... היו לי כאבים מאוד חזקים בבטן ובחילות ...התחננתי שיקחו אותי למיון ...ממש הרגשתי שסוף העולם קרב והיו לי מחשבות מוזרות והרגשות: כשעמדתי הרגשתי כל כך חולשה ברגליים עד כי לא שמתי לב שעמדתי ונבהלתי כשהסתכלתי על אימי כי הרגשתי כל כל מטושטשת וחלשה ועוד ...ועוד... אני מתנצלת על האורך הפעם אני פשוט מאוד מאוד פוחדת ואני לא מבינה מה קורה לי.... דניאלה...

סטונרון?? ואת מיתפלאת למה את עייפה?? ויושנת כל הזמן!!!

דוקטור שלום, אני סובל מילדות מחרדה חברתית דבר שבמשך השנים הביא לדכאון/דיסתמייה כרונית(אם יש כזה דבר). רק לפני שנה פניתי לטיפול. רופאת המשפחה רשמה לי סרוקסט 20 מ"ג כפול שניים------חודשיים ולא עזר. היא שלחה אותי לפסיכיאטר, הוא רשם לי מרוניל 75 מ"ג sr והגעתי עד למינון של 300 מ"ג ביום-אולם התחלתי לרעוד בידיים בצורה קשה והטיפול הופסק. לאחר מכן התחלתי בלוסטרל-והיום אני לוקח 50 מ"ג כפול 3 ליום. אין שינוי במצב רוח. מה לעשות-אני מיואש ! האם אפשר לחזור למרוניל ולקחת ביחד גם טופאמקס(נגד אפילפסיה-יפסיק לי את הרעידות בידיים). שנה טובה.

לערן הדיסטימיה היא הפרעה ממושכת ולכן הטיפול בה גם כן ממושך ולעתים לוקח זמן עד שרואים תוצאות. הרעיון של הטופמקס הוא טוב אבל אני מעדיף בדרך כלל לנסות ולטפל עם תרופה אחת בלבד. לכן התרופות הדומות לאנפרניל הן האפקסור והאיקסל והייתי חושב עליהן לפני להייתי מתחיל בטיפול עם שתי תרופות שלשתיהן יש תופעות לוואי. עם זאת הטיפול בדיסטימיה דורש סבלנות..... כל טוב דר' גיורא הידש

יאללה, תתחילו לשלוח מייים. סופסוף הם הצליחו להשתדרג!

איך נתאוששה איך כל דבר קטן הוא שנים של התאוששות למה המיילים אשמים? אולי כן אין לי למי לשלוח וגם אין שולח גם בימים כתיקונם וואלה

לד"ר שלום רציתי לברר מהן האפשרויות לטיפול בקטטוניה עם רקע של סכיזופרניה ,מלבד הטיפול בנזעי חשמל, האם המצב יכול לעבור ללא נזעי החשמל??? מה הסיכונים בטיפןל בנזעי חשמל.? תודה רבה, ושנת בריאות לכל

לאמא כמובן שאפשר לנסות טיפול תרופתי לפני שפונים לטפול בנזעי חשמל. יש חומר רב על נזעי חשמל ולא אתחיל בהרצאה. עם זאת הסיכון העיקרי הוא בהרדמה (כמובן שהסיכון כיום אינו גבוה בגלל הטכניקות החדשות), יתכן מצב של בלבול וקיימת פגיעה בזיכרון אשר חולפת עם הזמן. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום אני בן 26 טופלתי כשנתיים בציפרמיל (עקב דיכאון ומחשבות טורדניות כפיתיות)ונאלצתי להפסיק בעקבות תופעות לוואי שהחמירו בעיקר השמנה ועייפות,הפיכת שינה . ניסיתי כמה חודשים למצוא תרופה אחרת אך לא הצלחתי והתיאשתי . שאלתי היא- אני נכון להיום כבר חצי שנה ללא תרופות ומנסה להתמודד עם הקשיים, אך מרגיש אומנם עדיין חלק מתופעות הלוואי כגון כבדות חולשה וכמו כן כאבים בחזה (שאני לוקח נשימה עמוקה)שהתחילו באמצע השימוש בציפרמיל אני מתכנן לעשות בדיקות כלליות אבל קצת מודאג הטיפול בציפרמיל באופן כללי מאוד החליש אותי וגם לא יכולתי לעשות ספורט לכל אורך התקופה מה לדעתך הם הכאבים בחזה (תחושת כבדות)כי הם ממש מציקים לי?? כמה זמן לוקח עד שכל התופעות הללו נעלמות?? גם עדיין לא חזרתי למשקל המקורי שלי אומנם ירדתי אבל עדיין מרגיש מוזר כאילו אני עוד עם התופעות לוואי קצת האם זה משהו בלתי הפיך זה נורא מטריד אותי.. אנא ענה לי בכנות תודה ושנה טובה

ממתי הידש לא עונה בכנות שאתה ודוד מבקשים לענות בכנות? דר' הידש עונה תמיד בכנות ואין צורך לבקש ממנו תאמר גם לדוד במקרה ואתם מכירים... תהיה בריא צום קל...

אם זה מעודד אותך גם אותי ציפראמיל החליש כשלקחתי אותו. בעצם, כל התרופות שלקחתי החלישו אותי למרות שהן אמורות להיות מעוררות. הרופאה שלי הייתה אומרת שאנחנו כותבים בספרים שהן מעוררות , רק חבל שהתרופות לא קורואת את הספרים האלו... היה לי מאוד קשה לעשות ספורט - היום, שנה אחרי סיום הטיפול אני עושה פי 2 ממה שיכולתי קודם. תופעות הלוואי ליוו אותי תקופה די ארוכה (בעיקר העייפות, הקושי לרדת במשקל) אבל הן לאט לאט מתחילות לעבור. אנילא יודעת אם ד"ר הידש יסכים איתי, אבל אין חכם כבעל ניסיון בגדול, אפשר לעבור את זה , צריך סבלנוווווווווווותתתתת חשוב לסגל אורח חיים בריא שעוזר לתופעות הללו לחלוף יותר מהר : תזונה מאוזנת, פעילות גופנית כמה שניתן, שינה מספיקה , להימנע מלחצים או לחילופין ללמוד שיטות הרפייה כדי שהלחצים לא ישפיעו כל כך. פעילות גופנית יכולה לעזור לך למרות העייפות והכבדות - היא משפרת את זרימת הדם, מעלה מסת שריר, משפרת את פעילות הלב, משחררת אנדורפינים שגורמים למצב רוח טוב. גם היום, אם אני מרגישה ממש רע, אנילא מוותרת והולכת לחדר כושר, ואחרי רבע שעה כבר מרגישה בהטבה - וזה בדר"כ מחזיק כל היום, כמו כדור נגד דיכאון.... אני עליתי 17 קילו בדיכאון, ורק עכשו, אחרי שלוש שנים מתחילת הדיכאון הצלחתי לרדת 7 קילו. נכון שזו הייי דרך חתחתים, אבל אם לא הייתי מקבלת טיפול, לךתדע איפה הייתי היום. כל טוב רק בריאות

לס' אני מסכים עם כל מה ששירה כתבה. הייתי רק מוסיף שהכאבים בחזה כנראה אינם קשורים לציפרמיל (למרות שהחלו תוך כדי טיפול), וכדאי לבצע בדיקות או לחשוב שהן קשורות למצב. כמובן שאפשר להוסיף ולטפל בשיחות ולא להסתפק בטיפול התרופתי בלבד שעברת. החולשה, עייפות והעליה במשקל, כפי שנכתב כנראה כן קשורים לצפרמיל. קניתי את הרעיון שהתרופות יקראו את הספרים....תודה כל טוב דר' גיורא הידש

לד'ר הידש שלום! אני סובל מעט מעליות וירידות במצב הרוח וקבלתי לפני 8 חודשים ויטמינים E וB ובנוסף אפקסור 150 מ"ג. הייתי לפני תקופה זו בהודו ונגעתי קצת בכימיקלים כגון אקסטזי,טריפים קוקאין אך לא בכמות רבה.באותו זמן גם לקחתי כדור 1 ביום נוגד דיכאון-ציפרמיל. שאלתי היא האם קיים קשר כלשהו בין הכדורים התרופתיים לכימיכלים שנטלתי בעבר כי מדי פעם אני מרגיש שאני מאבד פוקוס וריכוז לגמרי אך זה בתהליך שיפור. מה יש לעשות לשיפור ההרגשה אוצ לפחות לאי איבוד ריכוז ובנוסף,ברצוני לישאול האם יש קשר מזיק בין הכדורים למריחואנה או גראס שלפעמים אני מעשן. אנא השב בכנות מוחלטת. הערכתי ותודתי לך בברכת חתימה טובה דוד.

תלוי מה אתה מעשן מריחואנה או גראס? אבל ברצינות הסמים הכבדים זה פשע וטימטום לקחת אותם זה כמו לשתות יחד עם המים ביוב ואחר כך לחשוב שזה לא חרא תשאר עם הגראס עזוב את המריחואנה... אבל אל תגזים..............

אני 3 שנים בטיפול תרופתי נגד דיכאון מתמשך: אדרונקס + ציפרמיל/ציפרלקס. אדרונקס: 8-10 מ"ג, לא מתייצב. ציפרלקס: 10 מ"ג בשלושה חודשים האחרונים. יציב לפי הערכתך, האם להמשיך לשחק עם האדרונקס (כאמור, לא מצליח להתייצב על מינון) או לשקול שינוי בציפרלקס (על כל המשתמע מכך- תופעות הלוואי וכו')

לדורון לא הצלחתי להבין האם מצבך יציב או המינון יציב. בכל אופן אי אפשר לתת המלצה טיפולית ללא בדיקה והכרות עם האדם. כל טוב דר' גיורא הידש

האם לוסטרל עוזר מלבד לדכאון קל לחרדה חברתית? לפתיחות חברתית? ולהעלאת המוטיבציה לעשות דברים ואופטימיות?

שאני סובלת מבעיות חברתיות, מהסתגרות, וחוסר לעשות דברים. אם אני כבר מגלה עניין בדברים אני מוותרת בקלות.

לוסטרל מעלה את מצב הרוח ומפחיתה מתח וחרדה. במינונים מקובלים (50-100 מ"ג ליום) יש מעט מאד תופעות לוואי, אם בכלל. זאת איננה תרופת פלא- כלומר את נדרשת גם לעבודה עצמית בשילוב טיפול פסיכולוגי אינדיבידואלי ו/או קבוצתי בשביל להתגבר על הבעיות שציינת. העליה במצב הרוח והירידה בחרדה הם אוטומטיים כתוצאה מהשפעת התרופה- אחרי נטילה קבועה יומיומית של מספר חודשים. שאר הדברים תלויים בך במידה רבה.

היי דור מתוק , יש לך אימיל במקום אחר? נורא משעמם לי ולפי מה שניראה לא יהיה וואלה ביום יומיים הקרובים. (ככה אח שלי אומר). מחכה לתשובה . יעל.

בדיוק רציתי לשאול אותך את אותה שאלה. אני מנסה לשלוח לך מהבוקר דואר. יש כתובת אחרת? עדילי.

היי עדילי. לא, מצטערת. מקווה שוואלה יצליחו להתגבר כבר. בינתיים שיהיה צום טוב, שבת שלום, סופ"ש רגוע. דנה

טוב אם אתה רוצה תכתוב ל- [email protected] מחכה יעל

מה קרה לו? הוא התחיל לענות בצהריים ונעלם. נראה לכם שהוא ייכנס בחג?

אני בטוח שהוא לא צם, הוא לא צריך לכפר על כלום. כל השנה הוא עושה רק מעשים טובים ועוזר לאנשים. אביעד

ד"ר הידש שלום אני חייבת ליידע אותך שהיום הרופא שלי קיבל אותי ולפי החלטה שלו הוחלט לעלות לי את המרוניל לפעמיים ביום בגלל חוסר השקט שעברתי בשבוע האחרון ובכלל (הזרמים וכו) ונראה העלתי חצי כדור ל3 ימים והלאה כדור שלם . אולי זה יפתור את הבעיות ונרד מהקלונקס. לגבי הקלונקס הוא טוען שאם הוא מעלה אותו יותר מ1.5 ליום זה ימשיך לעלות יותר ואני יהיה כמו זומבי וזו לא המטרה. אז תאחל לי בהצלחה ואני מתפללת שזה יעבוד עלי טוב. שיהיה גמר חתימה טובה ושקט נפשי לכולם.

לגלית נראה לי שזו גישה נכונה, בהצלחה גמר חתימה טובה דר' גיורא הידש

שלום גלית , האם יש לך תופעות של זרמים ? תודה נף

אני נוטלת סרוקסט אחד ליום כבר 6 שנים...מרגישה טוב איתואולם רציתי לשאול אם לאחר כל כך הרבה זמן היעילות פוחתת ...ואוליי יש תרופות חדשות מהדור החדש טובות יותר?אשמח לקבל תשובה מדר הידש או מבניי עניין בפורום זה,האלמונית

שלום אלמונית. גם אני לוקחת סרוקסט 5 שנים. היעילות שלו לא פוחתת, אם הגעת למינון שמתאים לך תמשיכי בו, עשית ניסיונות להפסיק? אם כן למה לא הפסקת? סרוקסט היא תרופה מהדור החדש. אפרת

לאלמונית אין תרופות חדשות יותר מקבוצה חדשה, למרות שיצאו מספר תרופות אחרי הסרוקסט אבל כעיקרון הן דומות. אם הסרוקסט מתאים לך לא הייתי חושב על החלפה. במתאיים הכוונה שאין תופעות לוואי והתרופה עושה את עבודתה בהשפעה הטובה גמר חתימה טובה דר' גיורא הידש

במה עזרה לכם התרופה? במה היא שינתה את חייכם שהיו שונים לפני נטילתה?

שלום. מישהו יודע מה קרה למייל של וואלה? תודה גמר חתימה טובה.

ניסיתי להיכנס והם הוציאו הודעה שהם משדרגים את המערכת כי יש להם 2 מיליון לקוחות וצריך לחכות כמה שעות

כמה שעות?.??? מה הם השתגעו? כיפור היום. אין רדיו, אין טלויזיה, נדפק הדי.וי.די וגם אי אפשר לכתוב מיילים. פשוט נורא.

הסרוקסט פוגע קשות בהנאה ביחסי מין..אש שלא יבלבלו לכם את המוח...אבל הכל נמדד לפי רווח והפסד בתחום הבריאות הנפשית

למלי נכון, אבל חשוב לציין שזו תופעת לוואי שכיחה אבל לא אצל כולם.... גמר חתימה טובה דר' גיורא הידש

בהמשך לשיחתנו דר' הידש .. הבוס שלי איש מקסים עושה מעשים טובים לכולם נשוי + שתיים והמעשים המגונים באחותי היו בעבר לפני 20 +++ שנים. רק היום היא מתלוננת בפני על נגיעות כאלה וכאלה של הבוס שלי בהיותה בת 9 ( לא ברור ) היתכן שהוא שכח ?? הוא זוכר ?? איך מטפלים ? אני עובדת במקום 30 שנה במערכת טובה עם אשתו ובנותיו ואחותי תמיד שנאה אותו איך מתנהגים אנחנו כמו משפחה כולם..... להוציא החוצה דברים ??? לאו דוקא משפטית אלא טיפולית ו-איך????

היי יעלי אני מנסה לרגע להתנתק מהכותרת שבחרת. קשה לדעת אם מדובר אכן בפדופילה, אבל אם נצא מתוך נקודת הנחה שכל מה שאחותך סיפרה הוא מדוייק, אז קודם כל מבחינה משפטית אפשר בהחלט לטפל, חוק התיישנות קיים אך יש בו מספר פרצות, אבל זה באמת נראה הכי פחות רלוונטי. אחותך כנראה עברה טראומה רצינית ולפי מה שאני מבינה היא בשנות ה- 30 היום? כלומר, עשרים ויותר שנים של התמודדות עם טראומה רצינית וללא טיפול. הסיבה שהיא בחרה לשתף אותך היום הוא הפחד שמא הקירבה שלו לבתה תביא לאותה תוצאה, אבל אני חושבת שבאיזשהו מקום היא גם הרגישה שהיא צריכה לפרוק את העול ואת הרגשות הקשים שהיא מרגישה כבר שנים רבות. התעללות מינית בגיל הזה יכולה להשפיע על תחומי חיים רבים ולכן לדעתי כדאי להפנות אותה לטיפול ולא לנסות להתמודד עם זה בעצמכן. אני חושבת שהצפה לא מבוקרת של תחושות שהיו, יכולה לגרום לנזק גדול. כדאי שאיש מקצוע יכוון את התהליך של הוצאת הטראומה החוצה והתמודדות איתה. השאלות ששאלת לגבי הבוס שלך לא כל כך חשובות. בוודאי שהוא זוכר,לא ייתכן שהוא שכח, לרוב, מבחינה סטטיסטית ניתן להניח שאחותך לא הייתה היחידה, וסביר שזהו דפוס התנהגותי ולא מעידה חד/רב פעמית. אני לא רוצה להיות שיפוטית,סביר להניח שנגיעות כאלה ואחרות בילדות קטנות באות מהפרעה כלשהי, אבל 'איש מקסים' שעושה מעשים טובים יכול בהחלט לחיות בכפיפה אחת עם סטיה מינית. אני חושבת שכל אינטראקציה של אחותך איתו בהחלט מחזירה אותה לאותה נקודת זמן שלפני עשרים שנים, ולכן בצדק נוצר אצלך הרושם שאחותך מאז ומעולם 'שונאת אותו'. בכל אופן, כדאי מאוד לפנות לטיפול ותפקידך לדעתי הוא תמיכה ואהבה. סופ"ש רגוע, דנה

ליעלי אני מצטרף לתשובתה של דנה. קודם כל כדאי לחשוב על אחותך ולהפנות אותה לטיפול, למרות שהיא מצליחה לחיות חיים נורמליים נראה שהפצע עדיין קיים. בהחלט יתכן שאדם מקסים וטוב מועד ואפילו באופן חריף בנקודה מסויימת ואז כל הטוב נמחק, כך יתכן שאדם טוב יגנוב כמה פעמים או אפילו ירצח..... כיוון שאתם ביחסים קרובים הרבה שנים הבעיה כל כך מורכבת. גמר חתימה טובה דר' גיורא הידש

דנה וד'ר הידש אני כל כך מתרגשת לדבר ע כל ומרגישה המון עזרה מצידכם ברגע כתיבתי. אני די חדשה במחשבים אוהבת לפרוק רגשות וחייבת לשמוע עוד. אחותי ואני אמורות ללכת לשיחה אצל מטופל בקרוב מאד ואני רק עכשו ברגעים אלה מתחילה להבין את חומרת העינין יש לי אחות שאוהבת אותה מאד ויש לי בעל שאם ו---- אז אתגרש ולטפל היום אחרי גיל 55 ??? ומה איתי ומה עם בנותי ומה עם מערכות היחסים ביננו????החיחסים ביננו

שנה טובה ומאושרת עם המון בריאות והצלחה לכולם גמר חתימה טובה דר' גיורא הידש

שלום רב! יש לי כמה שאלות לגבי מחלה פסיכוטית שהתגלתה אצל אימי. היא בת 56 בריאה בד"כ. לפני כשנתיים נכנסה להתקף פסיכוטי (הרקע לא ברור) ואושפזה במחלקה סגורה.הוחל טיפול ב-Clopixol . הוסבר לי שהמחשבות תורדניות לא יעלמו, אבל התרופה מונעת התקפים נוספים. עם הטיפול היגיעו תופעות לוואי קשות כמו תנועות בלתי פוסקות של רגליים, רעידות בידיים ובלסת, ירידה באינטליגנציה, זיכרון, חוסר עניין בכל מה שקורה מסביב. תרופה נגד תופעות לוואי לא הרבה עזרה וגם התקף נוסף היגיע אחרי שנתיים. באישפוז הוחלף טיפול ל-Risperdal , ללא טיפול נוגד תופעות לוואי. המצב הנפשי והפיזי של אימי מאוד מטריד אותי ומכאן השאלות שלא קיבלתי עליהם תשובות מספקות עד כאן. מאישה צעירה, שמחה, אינטליגנטית ופעילה פיזית היא הפכה לרובוט אפטי, בקושי משרתת את עצמה. 1. האם ההידרדרות הפיזית והמנטלית הקשה זה מצב תקין כתוצעה מהטיפול? 2. האם תופעות לוואי אלו יכולות לעבור או שזה מצב כרוני? 3. האם יש צורך בטיפול נוגד תופעות לוואי בטיפול עם Risperdal ? 4.האם במצב כזה לא דרוש גם טיפול פסיכולוגי? 5. האם ההתקפים יכולים לחזור למרות הטיפול ולמה? מודה לך מראש על התשובות. סליחה על השאלה הארוכה ומסובכת.

למרינה התפרצות ראשונה של מצב פסיכוטי אחרי גיל 50 תמיד צריכה לעורר את סימן השאלה של מצב גופני שגורם לשינויים הנפשיים, איני יודע אם אמך עברה את כל הבירור הגופני אבל תמיד צריך להיות ער לכיוון הזה וזה הדבר החשוב ביותר שכדאי לחשוב עליו. בקשר לטיפול. בהחלט אפשר להתאים טיפול תרופתי אשר יעשה את ההשפעה הטובה ללא תופעות לוואי (הליכה כמו רובוט, וכל מה שציינת), צריך לשאוף ולנסות תרופות נוספות אשר יעשו את ההשפעה הטובה נוגדת הפסיכוזה ללא תופעות הלוואי. באופן כללי התרופות מתחלקות לדור הישן והדור החדש. הקלופיקסול שייכת לדור הישן ואין מקום להשתמש בה, הרספרידל לדור החדש אבל אם היא גורמת תופעות לוואי אפשר להוסיף לה ארטן, רספרידל עושה פחות תופעות לואי אבל בהחלט עלולה לעשות ואז יש מקום לארטן או דקינט. עם זאת הייתי מנסה לחשוב על תרופה אחרת מהקבוצה אשר תשפיע לטובה ללא תופעות לוואי, יש כחמש תרופות מקבוצה זו בארץ, הבעיה היא שפרט לזיפרקסה הן לא בסל הבריאות, והקופות הקטנות יותר מסבסדות אותן, אבל הן אינן נמצאות בכללית. ההתקפים עלולים לחזור למרות הטיפול נוגד הפסיכוזה המונע, עם זאת הסיכוי לכך יורד במידה רבה עם הטיפול. מקווה שעניתי לרוב השאלות גמר חתימה טובה דר' גיורא הידש

תודה רבה על התשובה המהירה וממצאת. לגבי גורמים פיזיולוגיים הנוירולוג לא מצא לנכון לעשות CT מוח, למרות שביקשתי פעמיים. רופא המשפחה וגם הרופאה המטפלת לא מתייחסים למה שקורה ורק נותנים לה מרשמים לתרופות. אני גרה רחוק ואין אפשרות תמיד להצביע לרופאה על מה שקורה. הרי אימא לא אומרת כלום אצלה תמיד "הכל טוב והיא בריאה". אני יודעת שלא עושים זאת בפורום, אבל אולי תוכל לכוון אותי למצוא רופא טוב אפילו יעוץ פרטי באיזור הצפון או השרון. שוב תודה על היחס ושנה טובה! מרינה.

שלום דר' הידש. האם אתה תענה היום ומחר או שאתה מנותק? גמר חתימה טובה, דנה

לדנה אני פה באופן כללי למרות שדי עסוק גמר חתימה טובה דר' גיורא הידש

ד"ר הידש המדהים שלום. לפני כמה זמן כתבתי לך מכתב ובסיומו כתבתי כל טוב . רציתי להציע לך לכתוב כל טוב ,במקום "שיהיה רק טוב" למרות שלדעתי זה עדיף. יש לי מחשבות יחס , וסיפרתי למישהו שכתבת את זה בגללי לאות תודה על הערכתי והוא אמר שזה שוב המחשבות יחס , ושזה הכל בראש שלי. ושאפילו לא אמרתי לך בסוף לכתוב כל טוב אז בכלל אין סיכויי שבגללי כתבת את זה. אני רוצה לדעת מה נכון , כי אם זה לא נכון אז אני אגיד למטפלת שלי ששוב יש לי מחשבות יחס. תודה . ואתה הפסיכאטר הכי מקסים בעולם. המעריכה.

שלום, כנראה שמוחות גדולים חושבים על אותו הדבר. אבל זו דוגמא טובה לכך ששני אנשים שאין קשר ביניהם עשויים לחשוב על אותו דבר, המחשבות שלך שהדברים נכתבו לאות תודה והערכה הן מחשבות שווא של יחס והשפעה כי למעשה אין שום קשר בינינו פרט לפורום. גמר חתימה טובה דר' גיורא הידש

האם שילוב של 50 מ"ג פבוקסיל פעם אחת ביום ו-20 מ"ג גיאודון יכול להעלים לגמרי את המחלה הנוראה הזאת - OCD?

שלום, בדרך כלל יש צורך במינון גבוה יותר של פבוקסיל. עם זאת השילוב של פבוקסיל וגאודון הוא טוב ויתכן שיעלים לגמרים את ה OCD. גמר חתימה טובה דר' גיורא הידש

היי שאלתי על שילוב של ציפרלקס ורמרון לגבי חרדה ואינך עונה לי. זאת הפעם השלישית שאני שואלת ולא מבינה מדוע אתה לא עונה מעבר לכך שאתה מעדיף לא לשלב כדורים. האם אלו מיועדים רק לעניין של דיכאון או גם למקרי חרדים מסוימים? אני מבינה שנותנים אותם לאנשים דיכאוניים ואני לא דיכאונית - האם לקיחת כדורים כאלה אומר שהרופא לא מחובר למציאות? או שיש בהם גם מרכיבים שיעילים לסוגי חרדה. לא שאלה מורכבת.. תודה על תשובה

לד'ר הידש ולכולם שלום :) לפני כשבועיים חל שינוי דרסטי במצב הרוח שלי, זה התחיל במצב רוח ירוד, ובהדרגה די מהירה נוסף למצב רוח הזה גם לחץ שהלך והחמיר , ניסיתי להרגיע את עצמי ע'י אלכוהול מידי לילה ,למשך בערך שלושה לילות (דבר שאני עושה מידי פעם ונוטה לעזור) אבל בבוקר השפעת האלכוהול פגה ומצבי רק הלך והחמיר, נכנסתי לדכאון עמוק וחרדה כ'כ קשה שלא פעם הייתי על סף עלפון או למשל הייתי מתעוררת בבוקר (צהריים - כי חיכיתי לבוקר כדי לפחד פחות כדי להרדם) ומתחילה לבכות מפחד כי החלום האמיתי התחיל.. אחותי שמה לב לפני יומיים שאני בוכה ומכוון שרופא המשפחה לא רצה לייעץ אלא להפנות אותי למקצועי.. , אחותי שכבר מטופלת בסרוקסט בקשה ממנו משהוא נגד חרדה והוא נתן לה קלונקס, לקחתי קלונקס תוך כדי בכי והאמת היא שהרגשתי שכל מה שהכדור הזה עושה זה מאט לי את קצב הלב ומכניס אותי לטשטוש, סחרחורת אבל השתמשתי בו יומיים. אתמול אחותי החליפה את הסרוקסט לרסיטל וכבר אתמול בלילה אחרי עוד התקפת בכי ופחד והרגשת אובדן היא המליצה לי לקחת רסיטל ,לקחתי חצי קלונקס ורסיטל , היום לקחתי עוד רסיטל. האם אני צריכה להמשיך לקחת את הרסיטל לתקופה מסויימת? או למשך כמה זמן?.. אני ממש אובדת עצות. תודה, שירלי.

לשירלי כנראה מדובר במצב של חרדה עם דיכאון אבל איני חושב שנכון לאבחן ולטפל דרך האינטרנט או ללא התייעצות עם רופא.... כדאי לשמוע את דעתו של רופא המשפחה ואם הוא מעריך שצריך/כדאי לפנות לפסיכיאטר אז כדאי להגיע לייעוץ מתאים ואז להחליט על טיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה, גמר חתימה טובה.

אז ככה, אני סובל מחרדה ודיכאון שהולכים וחוזרים. לצערי הרב, היה לי ניסיון מר ביותר עם כדור אפקסור 37.5 שגרם לי להרגשה מאוד מאוד מגעילה, ולכן הפסקתי לקחת את הכדור הזה. נתנו לי כדור אחר בשם פלוטין והוא יחסית (נראה לי) היה בסדר אלא שגרם לי קצת לכבאי בטן נסבלים. מה שכן, הכדור שגורם לי להרגשה הכי טובה זה חצי כדור וואבן. כשיש לי קצת הרגשה דיכאונית-חרדתית אני לוקח חצי כדור והכל עובר ואני כמו חדש. המינון שלי זה פעם ביומים בד"כ - חצי כדור וואבן. מה שכן, התחלתי לבדוק טיפולים אלטרנטיביים לנושא הזה. כשהלכתי לקחת את המרשם של פלוטין שאלתי את הרוקח אם יש משהו תחליפי (טבעי או הומופטי) במקום הכדורים הכימיים. הרופא נתן לי כדור הומופטי בשם "נרבו היל" וגם כדורי "שורש רודיולה". את הנרבו היל אני לוקח 3 פעמים ביום ונדמה לי שיש הקלה בחרדה. את שורש הרודיולה לא לקחת מפני שאני מפחד קצת. הלכתי לרופא פסיכיאטר שהוא גם הומופאט ובסוף השיחה הוא אמר לי שיש טיפות "היפריקום" שהם יפתרו לי את הבעיה. בבירור אכן התברר שהטיפות האלה הם נחשבים כ"הפרוזאק הטבעי". העניין משום מה שקשה למצוא את הטיפות האלה כאילו זה משהו אסור או מחתרתי. העניין הוא שאני ממש כבר לא יודע מה לעשות. האם מישהו יכול לייעץ לי מה הכי טוב לעשות לפי דעתו? * אני מפחד מאוד מתופעות לוואי לכן אודה אם מישהו יכול להרגיע אותי בנושא לקיחת (אם לא תהיה ברירה) כדור הפלוטין.

אני חושבת שבמקום לבזבז את הזמן עם שטויות- עדיף שתיקח את הכדור. התופעות לוואי אחרי שבועיים חולפות !

לאייל אני חושב שכדאי להתחיל משיחות ואפילו שיחות הכנה לקראת טיפול, להתגבר מעט על החרדות ואחר כך להתחיל בטיפול מסודר. ההיפריקום עדיין לא מיובא לישראל בצורה מסודרת ולכן אסור לשווק אותו, אף אחד עדיין לא ביקש את אישור משרד הבריאות ולכן אין אישור לשיווק ההיפריקום. כלומר אין סיבה עקרונית אלא כנראה סיבה מעשית מאוד. עם זאת אני לא מבין את האמונה שלחומרים טבעיים אין תופעות לוואי..... חשיש זה טבעי, כך מורפיום, סיגריות, אלכוהול ואפשר להמשיך. גם להיפריקום- הפרוזק הטבעי יש את אותן תופעות הלוואי כמו לפרוזק המלאכותי.... לכן קשה לי עם האמונה העוורת שלחומרים טבעיים אין תופעות לוואי..... כל טוב דר' גיורא הידש