פורום פסיכיאטריה

שלום. קראתי את תשובתך,ואם הבנתי נכון אז כמו שחשבתי,ישנה בקלונקס התמכרות פיזית,אך ה"אפקט"נשאר. כ"כ מרגיע ונפלא לשמוע זאת,כי האמת שדאגתי ממה שנאמר,ומהדאגה התחלתי לחשוב שהקלונקס לא משפיע.... אך אני לוקחת כבר חמישה חודשים,ואם אומר רגע ישירות{ולא מנקודת החששות שלי} אני משתפרת כל הזמן,ולא הייתי רוצה לחשוב שזה אך ורק פסיכולוגי,אלא שזה גם בעזרת הכדור. והאמת שאני לא חושבת שישנה גם התמכרות פיזית רצינית עם התרופה הנ"ל כי כמו שאמרתי התחלתי עם חצי מיליגרם וירדתי ל0.25 {אפילו פחות} ללא בעיה. אני חושבת שמי שמתמכר ומעלה בכמויות זה אנשים שלוקחים כדי להיות "מסטולים". ד"ר, אני בעיקרון מאוד מודעת לעצמי ולוקחת את הכמות הנ"ל כי מבחינת הרגשה פיזית, ותפקודית,אני הגעתי למינון שלפי דעתי יעיל לי,ומשום שהוא יחסית נמוך{בכוונה} נותרת לי האופצייה במקרים של חרדה מוגברת לקחת מעט יותר{0.125+} ועדיין להשאר במינון שלפי דעתי הוא סביר ולא מוגזם,והכי חשוב משרת את המטרה. רציתי לשאול אותך משהו... לפני חמישה חודשים כמו שאתה יודע נכנסתי לחרדה מאוד חזקה,מין תחושה פשוט איומה שקורה לי משהו נורא{אי אפשר להגדיר מה בדיוק זו פשוט פאניקה-אימה} וממש הרגשה שזה הסוף וקורה לי משהו טראגי,אותה התחושה שנתקפתי בה בזמן שלקחתי את הסם לפני שנים. בגלל זה יש לי תמיד הרגשה שלא מדובר רק בחרדה,אלא כנראה גם בטראומה,כי התחושה אלייה נכנסתי אז היא בעצם מה שמפחיד אותי ומאיים עלי שנים. זה נראה מטורף,כי כאילו,ממה בעצם אני מפחדת?? מהפחד עצמו? מתחושת האימה שהתגלתה לי לראשונה עם לקיחת הסם? העניין הוא שמאז שקרה המקרה,התחושה הזו והפחד של לא לצאת ממנה או למה היא יכולה להוביל-זה הסבל שלי.הפחד שלי. אשאל ישירות,האם זה נורמלי? האם זה הגיוני שהאימה היא מופשטת ולא מתמקדת במשהו ספציפי{כמו חרדת נהיגה,חרדה חברתית וכו} אלא בתחושה עצמה,בתחושה נוראית ומפחידה? זהו,רק אוסיף שלשמחתי יצאתי לרוב מן האימה הזו,רק לפעמים אני נזכרת וחוששת שזה יחזור,והחשש הכי נורא הוא שזה יחזור וישאר-ותחושה כאילו אינני יודעת עדיין עד כמה חמור זה יכול להיות...אימה שמציפה והכל הופך ללא בסדר,הכל "מעוות"{מבחינה הרגשתית} כמו בזמן הסמים. מתנצלת על האורך...ואני גם יודעת שעדיף לא כ"כ להתעסק עם זה,עדיף להנות מהטוב ולהתמקד בלהרגיש טוב. תודה לך על כל העזרה:-)

"אני חושבת שמי שמתמכר ומעלה בכמויות זה אנשים שלוקחים כדי להיות "מסטולים." לידיעתך קלונקס היא תרופת מרשם ואין מצב שמישהו לוקח בשביל להיות "מסטול" אלא אם הוא כמוך שעושה שימוש לא חוקי בתרופה (abuse)- כלומר משתמש בתרופה ללא מירשם רפואי. אין גם מצב שמישהו מעלה במינון על דעת עצמו אלא רק בפיקוח רפואי אם ישנה לכך הצדקה רפואית ובוודאי שלא לשם התמסתלות אלא משום שהאפקט נחלש ויש צורך להעלות במינון בשביל להשיג את האפקט המקורי. חברת ROCHE מייצרת 90% מהבנזודיאזפינים בעולם והם הפסידו מליונים לפני שהודו בכך. גם ד"ר הידש היה מפסיד לא מעט כסף אם מטופל היה תובע אותו על דברים אלה שכתב כאן בפורום בנושא זה.

לדור אל תדאג יש לי ביטוח, אבל ברצינות- לעתים מתינות רק מוסיפה ואינה גורעת מתשובותיך הטובות, ברפואה מותר שיהיו חלוקי דעות ועדיין אנחנו מכבדים אחד את השני. כל טוב דר' גיורא הידש

לקארין ישנה בהחלט תופעה של חרדה מפני חרדה. התופעה נקראת חרדת ציפיה, כלומר עצם הציפיה או הפחד שתהיה חרדה היא סוג של חרדה. דבר מעניין יותר הוא השאלה לגבי הטראומה השניה. כלומר את שאלת בצדק האם התגובה החזקה לסמים אינה סימן לטראומה קודמת שהייתה בעבר. לעתים, טראומה ראשונה נשארת בלא מודע ואינה מפריעה בחיים, במידה וקוראת טראומה שניה ולעתים אפילו קלה היא מעוררת את הטראומה הראשונה. כך אמרנו בצה"ל שבמלחמת לבנון טפלנו בנפגעי הלם הקרב של מלחמת יום הכיפורים. כלומר אנשים שחוו את טראומת מלחמת יום הכיפורים ההפרעה הנפשית פרצה אחרי טראומה קלה בלבנון. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש היקר יש לי מטופלת שסובלת מהפרעת אישיות גבולית. היא מסוכסכת עם הממונים בעבודה, מסוכסכת עם בעלה, חברותיה...וכו. הבעייה שהיא לא לוקחת אחריות על מה שקורה לה, לטענתה כולם אשמים. ניסיונותי החוזרים ונשנים, להסביר לה שיש לה חלק במה שקורה, נתקלים בהתנגדות קשה, היא כל הזמן בהתגוננות... שאלתי: האם שיחות טיפוליות יכולות לקדם אותה? האם יש סיכוי שהיא תתחיל להבין שחלק מהבעיות קשורות גם בהתנהגותה? אגב, היא גם בטיפול תרופתי. ובהזדמנות זו, שנה טובה וגמר חתימה טובה לך ולבני משפחתך. אני מאחלת לך בריאות, הצלחה ויצירתיות. אור והערכה ממני א.מ.

אם מטפל שלי - כל מטפל, ולא משנה באיזה תחום טיפולי - היה מעלה את הבעיות שלי במסגרת פתוחה שכזו (למרות שאין הזכרת שם מפורשת וכו'), שני דברים היו קורים: 1. הטיפול היה מסתיים במהירות. 2. תביעה משפטית. יכולת לשלוח את השאלות שלך לד"ר הידש למייל, אבל ככה - בפורום? איפה האתיקה המקצועית??? מזעזע!!!

גם לי יש הפרעת אישיות , והעובדה שלך כמטפלת יש ספקות מעוררת אצלי ספקות חדשים. אם את לא בטוחה כמטפלת איך לעזור , אז אולי לא תמיד יש איך. אני מסכימה עם מי שכתב לפני , אין מקום לשאלה הזאת בפורום . היית צריכה לפנות למייל של הדוקטור.

נודע לי שהבוס שלי בן 52 עשה מעשים מגונים באחותי כשהיתה בת 9 ( לא פרטים מדויקם) נשוי ואב לשתיים. רק היום בגיל אחרי 30 החליטה אחותי לספר לי כי פוחדת ש יתקרב לבתה בת ה-9 . יש לספר ??מה עושים ??מערכת מאד חברית בין כולנו מה עושים ?? תודה

ליעלי הדברים מאוד מאוד חמורים, לפי ידיעותי המשפטיות החלקיות יתכן וישנה כאן התיישנות ולכן אי אפשר להגיש כבר תביעה, אולם נראה לי שאין כאן מקום לחברות ואף יותר מכך.... כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני רוצה לעדכן אתכם מה עברתי בתקופה האחרונה טופלתי אצל רופא קבוע שנתן ליתחילה כדור בשם מודאל מפני שאני סובלת מחרדות לאחר תקופה של כחודש הפסיק להשפיע הכדור הוא הפסיק לי אותו ולאחר יומיים התחיל לי ציפרלקס 10מ"ג מאותו היום התחלתי לקבל התקפים ממש קשים שגם כדורי הרגעה כמו קסנקס ולניטין לא עזרו לי להתגבר פניתי לרופא כמה פעמים והוא טען שאני צריכהלחכות בסבלנות עד שהציפרלקס יתחיל לעבוד ובנתיים לקחת כל 3 קסנקס יחד המצב החמיר שלושה שבועות לא ישנתי ושבועיים לא אכלתי כלום ההתקפים היו מאוד קשים הוא אמר לי לפנות לאיזה פרופסור מומחה להפרעות חרדה לד"ר אחת מקפלן התקשרתי לפרופסור הוא קבע לי תור רק לחודש אחריי התקשרתי לרופאה היא העלתה לי את המינון ל 20 מ"ג וניסתה לשכנע אותי להגיע להתאשפז וכשסרבתי היא סירבה לדבר איתי בצורה מגעילה וביקשה שאני לא אתקשר אליה יותר התקשרתי לרופא שלי והוא התחיל צרוח עליי שאני מציקה לא ושאני חייבת להתאשפז כי זה מה שהרופאה אמרה וניתק לי את הטלפון בפרצוף לא ליפני שאמר שלא אתקשר יותר הייתי חסרת אונים לא היה לי יותר לאן לפנות בנתיים הכדורים אזלו ונזקקתי למרשם חדש מכיוון שהעלו לי את המינון רופא המשפחה רצה מכתב מהרופא שמאשר זאת כדאי לתת לי מרשם התקשרתי לאותו רופא שטיפל בי כדי שיפקסס מכתב לקופ"ח שיעיד על העלאת המינון הוא סירב לעשות זאת ואמר לי שאני אגיע אליו לקחת את המכתב כאשר אני גרה ברמת גן הוא ברחובות ויום שישי בצהריים שוב בלאגן ואין לי שום רופא בנתיים הגעתי לפרופסור שכל כך חיכיתי לא קיוותי שיציע טיפול או משהו הפגישה היתתה ב-10 בלילה חיכיתי עוד שעה בתור ואז נכנסתי אליו הייתי אצלו כרבע שעה הוא אמר לי שאני סובלת מהפרעת פאניקה מה שכבר ידעתי ממזמן שממש אין צורך באישפוז ושאני אמשיך לקחת את הכדורים ןאזזז הוא גבהה ממני 900 שקלים ממש תמורת כלום האכזבה הייתה ממש גדולה לכל הרופאים הלכתי באופן פרטי ההוצאות היו כל כך גדולות שקרסתי מהן ןאף אחד לא יכל ולא רצה לעזור לי מה אתם חושבים על כך?? אני מצפה לתגובות גמר חתימה טובה לכולם ושנה טובה הילה

לסיוון, כנראה שיש לך בעיה בתקשורת.

1. האם ייתכן כי אדם הסובל ממחלה סכיזואפקטיבית וכן ממחלה אפקטיבית דו-קוטבית, אשר סבל בעבר מהתקפים פסיכוטיים, יטופל (תרופתית, e.t.c) כך שמצבים פסיכוטיים לא יחזרו גם אם לא ממשיך בנטילת תרופות? 2. האם ניתן, ולו בצורה גסה, להעריך מהי תדירות התקפים פסיכוטיים אצל הסובל ממחלות אלה (בהנחה שכבר נחזו מספר התקפים)?

לנמרוד בשום פנים ואופן איני ממליץ על טיפולים שלא נבדקו כראוי ולדעתי אין טיפולי OCT או הומאופטיים למצבים פסיכוטיים ומי שממליץ על כך הוא שרלטן. בהחלט ניתן להעריך את הסיכויים להחלמה או לחילופין לחזרה של התקפים פסיכוטיים, אולם מדובר במשוואה מורכבת הכוללת גם את מבנה האישיות, המצב המשפחתי והחברתי והתעסוקתי וגורמים פסיכוסוציאליים רבים. כמובן שמדובר על הערכה בלבד כאשר מגיעים לאדם הפרטי. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל סרוקסט כדור ביום בבוקר אם ביום שבת(יום כיפור)לא אקח כדור עקב הצום האם זה ישפיע על רצף הטיפול?? תודה מראש על התשובה.

אני נוטלת בערב סרוקסט ולוריון לפני השינה. מה עצתך ד"ר? ואני רוצה לצום כמובן.

לרוני ואור מבחינת הטיפול אין שום בעיה ואפשר לדלג על יום. לעתים עלולים להרגיש סמנים של חסר בתרופה ואז הצום יהיה קשה יותר אבל אין בכך סכנה או פגיעה בטיפול. בדרך כלל ואיני צופה קושי אם תקחו את התרופות בארוחה המפסקת ואחר כך בסיום הצום. צום קל דר' גיורא הידש

שלום

שלום אני סובלת מבעיות כפייתית בא.ר.ב.הייתי בחופשה אחותי לקחה אותי לפסכיטר והוא רשם לי תרופה בשם celexa והשתמשתי ולא הייתה שום תופעות לוואי רציתי לדעת האם יש התרופה הזאת בארץ?כי פה רופא רשם לי רסיטל ו יש לי בחילות ואחרי חודש עדיין מצבי לא השתפר . תודה לך על התשובה.

אבל... למה את רושמת את זה 30 פעם ???

מתארגנת קבוצת תמיכה לסובלים מדיכאון ו/או חרדה .למעוניינים להצטרף נא לכתוב ל [email protected] .

אורן שלום זו גלית אני מרגישה שאני זקוקה לקבוצת תמיכה כזו איפה זה נערך כי אני אמורה להגיע לרמבם לטיפול אז אם זה מתקיים שם יכול להיות שנפגש אם לא אז תומר לי איפה זה מתקיים תודה גלית

לאורן בשעה טובה, כדאי לציין באיזה אזור בארץ תתקיים הקבוצה. במידה ותצטרכו ייעוץ קצר אשמח לעזור. בהצלחה דר' גיורא הידש

תודה על התשובה למטה. מה שביקשתי גם כן לדעת על שילוב הכדורים CIPRALEX REMERON- אם זה שילוב מוכר גם למקרים לא של דיכאון? אלא בטיפול בדריכות ותחושת חוסר שקט, עוררות. אמרת שאלו כדורים שמיועדין לטיפול בדיכאון ואני לא בדיכאון אז זה חשוב לי לדעת. אודה לך על תשובה

עניתי לך במקום ששאלת לראשונה כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אחותי ,כבת 46 ובד"כ אישה בריאה חוץ בעיית כולסטרול קלה. לפני כ-5 חודשים בערך, "לפני" הלידה, כבר הופיעו סימני חרדה, חוסר שינה ומחשבות להפסיק את ההיריון, הייתה מדברת בקושי, המשפטים קצר בת 10 מילים, היו לוקח לה לאמור באיטיות רבה - היה נראה שכושר הדיבור שלה נפגע. היא טופלה בשילוב שני כדורים Remeron לא יודע כמה מיליגרם ו-Ambian 10mg. במשך כל החודשים האלה אנחנו היינו בקשר יומיומי ובכל שיחה היו לה ימים קצת יותר טובים ופחות טובים אבל באופן כללי מצבה לא השתנה. בשעה טובה, היא ילדה לפני כשבוע, בארה"ב, בת בריאה ברוך ה' אבל היא עדיין באותו מצב. הורי נמצאים אצלה ומנסים לעזור ולתמוך ככל האפשר. מה עושים, כיצד מטפלים ? האם כדאי להתחיל בטיפול תרופתי (איזה תרופות לא ממכרים מומלצים) או אפשר לסמוך על שינוי ההורמונאלי שלאחר הילדה להחזירה לעצמה ? תודה.

שלום! מאז ומתמיד פחדתי מטיסות. טסתי פעם אחת בנסיון להתמודד עם החרדה והרופא ייעץ לי לקחת קלמנרבין, אך זה לא כל כך עזר (לפי הוראותיו לקחתי במשך שבוע לפני הטיסה פעמיים ביום ובמהלך הטיסה 2 כדורים). לפני הטיסה פרצתי בבכי בלי יכולת להרגע, במהלך הטיסה הייתי מתוחה ולחוצה מאוד ולאחר הטיסה סבלתי מכאבי שרירים עזים (מאחר ובמהלך הטיסה ישבתי מכווצת ולחוצה). אני אמורה לטוס בשבוע הבא , טיסה של שעה, קיבלתי מהרופא מרשם לכדורי לוריוון אך הבנתי שאלו הם כדורי שינה, אני לא רוצה להרוס לעצמי את הטיול לאחר שעה של טיסה, האם כדאי לטול את הכדור או שעליי לנסות משהו אחר? אולי יש תרופת הרגעה ללא אפקט מרדים? בתודה מראש

לסיוון שלום, אני מציעה שתבקשי מהרופא כדורים בשם קסנקס (אלפראזולם) שהם מהירי השפעה ומפחתי חרדה לצורך הטיסה. שתהיה לך טיסה נעימה. ללא חרדה ממקומות סגורים. מיכל מ

תודה רבה, אני רק רוצה לציין שהחרדה שלי לא נובעת מהפחד ממקומות סגורים אלא מהטיסה עצמה.....

לוריוון איננו כדור שינה אלא כדור הרגעה קצר טווח שגם מרפה שרירים ולכן קיבלת תרופה מתאימה. ניתן לקחת עד 2 מ"ג כשעה-שעתיים לפני הטיסה. אם את טסה הרבה מומלץ להגיע לטיפול התנהגותי אצל פסיכולוג שמתמחה בחרדת טיסות. כדורי הרגעה אינם תחליף לטיפול.

לסיוון ודור תודה לתשובה של דור ואני מסכים אתה טיסה נעימה דר' גיורא הידש

שלום אני מטופלת בפרוזק שלושה חודשים ולאחרונה (4 ימים) העליתי במינון ל - 50. החלו לי גירודים בלתי נסבלים בעור שמלווים באדמומיות ובפצעים שניראים כמו כתמי דם קטנטנים. אני משתגעת , באבאבועות רוח לא מגרד כל כך. זה מהתרופה?

קשה לדעת, יתכן שזו תופעה מהכדור אבל לא נראה שרק לאחר 3 חודשים של שימוש התחיל גירוד , יכול להיות שבלי קשר יש לך אלרגיה למשהוא, תפני לרופא המטפל ו/או לרופא עור.

קבעתי תור לרופא עור ליום שני. עד אז אני כבר יהרוג את עצמי מעודף גירודים. מעניין אותי עד אז - אם מישהוא מכיר. זה קרה לעוד מישהו.

מקריאת הדברים שנאמרו כאן, נדמה לי שרובנו נוטים להקיש ממקרה פרטי,אישי או אחר, על הנושא בכללותו. מאליו יובן שהתייחסות כזו אין בינה לבין איזושהיא אמת מדעית-שום דבר. יש מי שנכווה כתוצאה משימוש בתרופה מסויימת, יש מי שאפילו לא נתן לעצמו זמן להבריא ממחלתו אלא מיהר להחליף תרופה בגלל תופעות הלוואי, ויש גם מי שמרגיש אחרת- שלשאת את תופעות הלוואי היה קל יותר מאשר לכאוב את מחלתו. אולי נכון יהיה -לטובתם של אלה שנכנסים לפורום כשהם מרובי נסיון בכל האמור בכאב אבל חסרי נסיון בנושא התרופות-לבטא במתינות רבה יותר את התסכולים, לזכור שהם פרטיים לגמרי ושבצד מי שאיננו מרוצה ישנם כנראה גם כאלה שמרגישים אחרת: בריאים וחזקים יותר ובוודאי שלווים הרבה יותר. גמר חתימה טובה ושנת בריאות מלאה לכולנו.

היי נועה מקריאה ראשונית את דבריך היה לי הרושם שאכן את צודקת ,ההקש האישי קצת עולה על ההבטים היותר מקיפים ונירחבים של הבעייה . אך מקריאה חוזרת ,הבנתי שלא לקחת בחשבון שזאת -האמת- האמיתית -והמדעית -של אותו פרט.! והעז וכתב בפומבי את מה שהוא חווה באופן הכי אינטימי ופרטני שיכול להיות .וזאת לאחר ניסיונות ומחקרים לעומק ולרוחב,של לימוד הנושא בכתב וברצינות הכי גמורה כי זה עבר והתגלגל על גופו ועל החיים שלו!! כלומר ניסיונו האישי הרחב פלוס לימוד וקריאה בנושא (מתוך ספרים מדעים)פלוס ציפיה בחברים וקולגות חולים ,יש לו זכות לכתוב תוך כדי ראייה יותר כוללת משאת יכולה לתאר לעצמך. אם לאדם הלוקח תרופה "השלוו הבריא והחזק"כפי שכתבת, מותר לכתוב על זה שהוא מרוצה מהתרופות והם מתאימים לו. גם לאדם הלא "שלוו " יש זכות לומר את מה שקרה לו . את קוראת לזה תיסכול או ביטוי לא מתון . מילא ,עם כל הכבוד. מי שניכווה כמה פעמים ממשהו יש לו שליחות בכתיבה ואזהרתו לאחרים היא חובה. לכן למי שלא נעים לקרא ולא מתאים יכול להמשיך ולדלג הלאה. ועוד משהו לידעיתך ,לא תמיד המידע כאן הוא רק לאנשים החולים.גם הרופאים ,אלה האמורים לרפא, לומדים המון "מהתיסכולים ומהביטויים הלא ממתנים שיש לנו". שתהיה לך לכולם ,שנה טובה בריאה וחזקה, תקחי בקלות ותדעי שיש הרבה דברים בגו. כל מילה היא עולם ומלואו ויש לכבדה ולתת לה את המקום הראוי לה. כי היא ניכתבה מהלב. שלך סקרלט

בס"ד מה זה ריטלין RITALIN LA האם דומה לSR מיועד לשחרור ממושך , חתימה טובה רחל

לרחל איני מכיר אבל יתכן שמדובר על long acting , לא ראיתי את התרופה הזו בארץ. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לאחל לכל חברי הפורום צום קל וחג שמח ! ולכל האנשים שסובלים מדכאון [כמוני] - אל תתיאשו ! יש צרות גדולות יותר !

קודם כל, שמעתי שצריך לאחל צום טוב כי צום לא אמור להיות קל.... ואגב צום, בגלל שהוא לא אמור להיות קל ככל התרופו שמקלות על הצום, הם בעצם לא משהו חדש ואינם תרופות כלל- "תרופות" הומאופתיות",תוספי מזון ש"מעלימים" את הרעב ועוד-אז לקחת אותם הופך את הצום מעינוי לקל ונעים... ( התחלתי להתעניין בקבלה....) מתי הצום, אגב.....

אני כבר תקופה ארוכה בבית ומחכה לשיפור במצבי(סובל מחרדה).אני בטיפול עם פאקסט כבר 4 חודשים ולפני חודש עברתי לשני כדורים. הבעיה היא כזן:הרופא נתן לי אסיוול(לא בטוח שזה השם)שזה כדור כמו לוריון אבל מחזיק ל 30 שעות לדבריו ולא 5 כמו הלוריון.אני מאוד רוצה לצאת ולעבוד ללמוד אבל אני מפחד להתמכר לכדור.אם תוכלו לעזור לי ולהמליץ לי מה לעשות אני אשמח ...תודה

.....

לאורן כדי לא להתמכר לוואליום (שהיא תרופה טובה), אפשר ליטול אותו באופן לא קבוע וכך נמנעים מהתמכרות. אם הפקסט אינו משפר את המצב הייתי שוקל עם הרופא המטפל את החלפתו בתרופה שתתאים לך יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום .אשתו של אחי לא אוהבת לעשות כולום היא רק רואה טלוויזיה אנטרנט ולקרוא ספרים . הבית שלה מאוד מלוכלך הבגדים גרביים הכל נערמים אולי איזה שהוא יום לפעיל את המכונה .ואם חסר מהשהוא היא קונה .יש להם שני ילדים יותר האבא מגדל ועוזר כל הזמן אומרת להם לכו לאבא. אוכל כל הזמן מרקים מוכנים והכי הרבה שתעשה עוף וירקות מיובשים ביחד מרתיחה חצי שעה וזה האוכל שלהם טיטולים של הילדה שמה על מעקה של הספה 5- 6 ואחר כך בלילה אחי בא וזורק אותם. שהייתה בהריון אמרה שרופא המליץ שתנוח וכל 9חודשי הריון כמעט לא זזה.אחי מצדד לה וסובל.אנחנו אורים תיכך אותה לפסיכיטר והוא לא מקשיב . האם זו מחלה ואם יש לזה תרופה.תודה מיראש. רציתי להגיד שהיא לא אוהבת לצאת .

או שהיא סתם עצלנית (זו לא בעיה.. אולי בעיה של אחיך..) או שהיא סובלת מדכאון חמור האם היא גם ירדה במשקל באופן דרסתי או עלתה במשקל? האם היא ישנה כל הזמן או לחלופין יש לה בעיות בשינה כמו חוסר הרדמות או יקיצה מוקדמת? האם היא ניתקה קשר עם מכרים או חברות בכל אותה תקופה? יש עוד שאלות לגלות סממנים.

אתם צריכים לבדוק אם המצב היה כך תמיד, גם לפני ההריון אם המצב הגיעה לאחר ההריון- אולי מדובר בדכאון שלאחר לידה? וציינת שהיא כמעט לא זזה 9 חודשים- הריון הוא מצב שמצריך מנוחה רבה מאוד אז אולי אין ליחס זאת ל"מחלה" נפשית כלשהי תבדקו את שני האופציות: תבדקו בעיות גופניות באופן כללי או שקשורות להריון וגם את הצד הנפשי סמנים שיכולים להעיד על דכאון: האם היא משדרת עוינות או אפטיות ? אינה מתעניינת בילדיה, או לא מעוניינת לפתח שיחה? ( ממה שתארת, המצב נשמע מעט אפטי) התקפי זעם/בכי? יחסה בקשר לעתיד/ משהו לעשות בהמשך לאחר המנוחה, פרט לקריית ספרים וכו? שינוי קיצוני במצב הרוח? ובאמת מה שהוזכר בהודעה הקודמת- ניתוק קשרים ושינה מרובה/חוסר שינה אפשרות נוספת היא התעמתות : שאחיך ישתף את אשתו בחששותיו או- יבקש מחברה טובה לדבר איתה על כך, או לשאול לדעתה

שלום! רציתי לשאול: איך אפשר לדעת אם לאדם יש פיצול אישיות,או שמע מדובר בסתם שינוי מצב רוח? אשמח עם תענו, אילאיל.

"אישיות מרובת פנים (multiple personality) - הפרעה, די נדירה בימינו, שבה קיימות מספר אישיויות באדם אחד. המעבר מזהות אחת לאחרת נעשה תוך כדי אמנזיה (שכחה) והדחקהשל האישיויות האחרות, בזמן שאישיות מסוימת נמצאת במודע. לעיתים אנו עדים (בעיקר בארה"ב הגדולה) למעבר של האדם מאזור גאוגרפי אחד לאחר עם החלפת הזהות כדי להימנע מהמבוכה החברתית העלולה להיגרם לו ע"י זיהוי האישיויות השונות שלו ע"י אותה סביבה. מבחינה פסיכואנליטית, מדובר בצורה של היסטריה כתוצאה מקיבעון בשלב הפאלי. עם המודעות הגוברת לניצול מיני בילדות בימינו, יש המקשרים בין שתי התופעות, אך העדות המחקרית לכך רופפת. " מתוך האתר zarut.com קייים עוד המון חומר מרתק על פסיכולוגיה ופסיכיאטריה באינטרנט , בעברית בעיקר בגוגל וואלה

לאילאיל תודה לדניאלה, אבל באמת שלא כדאי שאת תאבחני.... כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני בא ממשפחה ממוצעת שעל פניו נראית מאושרת. מעולם לא היה חסר לנו כלום בבית. אבי עובד ואימי עקרת בית. מאז ומתמיד אימי התנהגה מוזר, לא כמו כל האנשים אבל מי ששם לב לזה אלה רק אנחנו שחיינו איתה.כלפיי חוץ לא הוקרן דבר. עם השנים, היא איבדה את שמחת החיים לחלוטין.אני השתחררתי מהצבא ובזמן שהותי בבית לפני הלימודים שמתי לב לכל הדברים שאבי היה מספר לי עליהם: היא הפסיקה לצאת מהבית, מעדיפה להתלבש בבגדים מסמורטטים, מדברת לעצמה כאשר היא חושבת שהיא לבד ( ממש דיאלוגים שלמים כאשר יצא לי לשמוע ), נהייתה אנטיפתית לגביי כל המשפחה ( לא המשפחה הקרובה אלא דודים וכו.. ). היא אוספת גזרי דפים וגזרי קרטונים של מוצרים שונים. שאני שואל אותה בחביבות לכל אלה ומשחק אותה כאילו אני תמים לחלוטין היא תמיד מתרצת את זה בתירוץ עלוב. אבי, כבר התייאש ואפשר להגיד שחיי הנישואים שלו לא קיימים כבר כמה שנים ונורא מזה, הוא גם לא יכול להתגרש ממנה בגלל מצבה. הוא עושה את הכל בבית: עובד, עושה קניות כי היא לא מוכנה לצאת כלל מהבית אלא אם כן הולכים לאיזשהי מסעדה ואנחנו גוררים אותה בכוח. אני לא יודע מה לעשות. האם זאת בעיה שאפשר לפתרה ע"י תרופות? אני יודע שזאת מחלת נפש אחרת אין לי הסבר אחר. האם מהתרשמות ראשונה אתה יכול להעריך מה הבעיה או מה שם המחלה כדי שאוכל ללמוד עליה יותר? תודה רבה.

לליאור אכן הדברים מעוררים חשד להפרעה נפשית חמורה, כדאי מאוד להגיע לאבחון וטפול נפשי, יתכן שאביך לא מודע לאפשרויות הטיפוליות ולא לחץ מספיק לכיוון. אבל אם כל בני המשפחה ידברו בקול אחד אני מאמין שהיא תגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ובהחלט אפשר לעזור ולטפל ולשפר את מצבה. כל טוב דר' גיורא הידש

היי ד"ר הירש, היי כולם, האם 'פרוזאק' יעיל גם נגד חרדות, או רק נגד דיכאון? wb, btw :)

גם וגם..כל הכדורים ממשפחת הפרוזק מטפלים גם בדיכאון וגם בחרדה

לדנה אכן כפי שדורון כתב, עם זאת מקובל שפרוזק מעורר יותר ולכן מומלצים תרופות אחרות ממשפחה זו נגד חרדה כמו סרוקסט. גם האפקסור הוכיח את יעילותו נגד חרדות. כל טוב דר' גיורא הידש

היי נויה, אל תרגישי לבד, כולנו פה או רובינו באותה צרה, זו המגיפה החדשה של העולם המודרני, ולעזאזל איתו :)

היי רציתי לדעת האם טיפול שלשילוב של 2 כדורים- CIPRALEX REMERON לטיפול בדריכות ועוררות של הגוף (חלשה) ותחושת פחד לא ברורה ועמוס רגשי הוא מוכר? קראתי שאחד מהם מיועד לדיכאון. השאלה אם זה שילוב מוכר גם למקרים לא של דיכאון? ומה ידוע על הכדורים האלה? תודה

שלום, שתי התרופות נועדו לטפל בדיכאון. כיוון שהן פועלות במנגנונים שונים השילוב ביניהם טוב ומקובל. עם זאת אני מעדיף בדרך כלל להשתמש רק בתרופה אחת ולא בשילובים. אינפורמציה מלאה על התרופות תוכל לקבל בכל אינדקס תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

האם זה מיועד גם לטיפול בסוגי חרדה?

משפחתי רוצה לקחת אותי לטיפול אצל פסיכיאטר, כי לדעתם אני מאז ומתמיד הייתי עם "דם חם" הכוונה לעצבנות . ובמיוחד עכשיו אני עצבנית וחסרת סבלנות , יש לי 2 ילדים קטנים ומשבר בנישואים עברתי די הרבה טראגדיות כמו מוות של אבי לפני 3 שנים ובשבוע שעבר סבי גם נפטר. אני מודה שלפעמים אני מרגישה שאני קצת משתגעת אבל מי לא?? החיים לא קלים עם ילדים ועבודה וכל המסביב, נכון? ובגלל זה אני צריכה טיפול?? מה דעתך בנושא , האם כדאי בכל זאת ללכת. משפחתי אומרת שאני צריכה להרגע קצת וזה יעזור לי. (התנהגותי לא קיצונית אבל בתוך תוכי אני לא רגועה כלל) תודה אשמח לעצה

תנסי קודם ביקור אצל פסיכולוג מומחה כדי להרגיש טוב לא צריך להתבייש בשביל זה נועדו המומחים

שלום, המפתח הוא במשפט שלך - האם זה יכול לעזור לך? זו בדיוק השאלה, השאלה היא לא האם את אשמה, לא בסדר, או משוגעת-בלשון עממית. השאלה היא האם ביקור-טיפול נפשיים עשויים לעזור לך ובמיוחד גם לטיפול בילדים שלך? לכן בשלב ראשון כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ולשקול ביחד אתו את האפשרויות הטיפוליות והכדאיות עד כמה שהטיפול עשוי לעזור לך. אני חושב שמשפחתך אוהבת אותך, היא גם רואה את החלק שלך במצב שבו את נמצאת כאשר את רואה פחות את החלק שלך. מה דעתך? כל טוב דר' גיורא הידש

האם פלוטין יוצר נפיחות בפנים???????

ליניב פלוטין אינו יוצר נפיחות בפנים. עם זאת לעתים הוא גורם לירידה של הנתרן בדם, כדאי לבצע בדיקת דם. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הירש הנכבד אתה עושה מלאכת קודש פה בפורם אולם, יש לספר את האמת לגבי התרופות ונזקיהם ולא לטייח ולספר רק על התחזוקה של החולה. כידוע אני כתבתי פה בעבר כשאני מחפשת תשובות אולם נעניתי שהתרופות אינם מזיקות. המשכתי לחפש והרופאה שטיפלה בי סוף סוף הודתה בפני שאכן התרופות הפסיכיאטריות מזיקות מאוד. מדוע אתה לא מציין בפורם למשל לאנשים שסובלים מבעיות דכאוניות למשל שהמחלה בת חלוף לאחר שנתיים שלוש ללא תרופות, למה לתת לחולים תרופות לכל החיים אם הם קיבלו למעלה מפעם אחת דיכאון? הרי נותנים זאת כתחזוקה ללא שיקול דעת מה תופעות הלואי האיומות שהן עושות. כבעלת נסיון לצערי היום אומרת לי הרופאה שאכן אני צודקת ולצערי הנזק שנגרם הוא עצום מאחר ואני מנסה לחיות בלי כדורים . לפני מספר שנים חליתי בדכאון וחרדות מאחר והגעתי לרופא עם המון מוטיבציה הוא ריפא אותי דרך שיחות ולא עם כדורים, לאחר שלוש שנים נירפאתי לחלוטין וחזרתי לעבוד ותלתפקד כרגיל. היום לאחר שלוש עשרה שנים חזר לי שוב ועם קיצורי דרך של הרפואה ניתנו לי כדורים במשך שלוש שנים כשכל פעם אני שואלת את הרופאה מתי אני מפסיקה היא ענתה כשאת תהיי בריאה. לצערי ברגע שהבנתי את הנאמר החלטתי על דעת עצמי להפסיק במשך שנתיים כבר ללא כדורים אולם אני לא חוזרת לעצמי כבעבר. הרופאההיום מודה בנזקי הכדורים מדוע, לא לידע כל חולה או קרוב משפחה שלו לגבי ההשלכות של הכדורים, מדוע לא לספר שהכדורים אינם מרפאים,היום דברים שלא היו קודם אני סובלת מהם היום קשה ואני לא אקח כדורים שגם הרופאים לא מודעים לכל ניזקיהם אנילא רוצה להיות שפן הנסיונות של הרפואה הנוראית הזאת. הגיע הזמן שיורידו את כל הבמות שמפרשות את הכדורים רק כמועילים ולא מספרים על המחיר היקר שאדם משלם עקב לקיחם. לי יש זכות לדעת כל דבר בטרם אחדיר אותו לגופי וזאת למען פרנסת הרופאים, בתי החולים,וחברות התרופות וגם אם כן, שוב פעם נא לידע ולתת מקסימום אינפורמציה כנה ואמיתי לא מצונזרת או מרמזת

באופן כללי מצבי רוח של עצב ודכדוך המופיעים לעיתים הם נורמליים לחלוטין ובדרך כלל חולפים במהירות. אך דיכאון כמחלה, המלווה בצחושות של ייאוש,עייפות, איבוד החשק המיני, אדישות, חוסר תיאבון והפרעות בשינה-דורש התייחסות רפואית. דיכאון יכול לנבוע מסיבות חיצוניות כגון מוות של אדם קרוב,מחלה, או איבוד מקום עבודה, ואז המצב נקרא דיכאון תגובתי, אך דיכאון עשוי להופיע לפעמים ללא כל סיבה נראת לעין, ואז זהוא דיכאון פנימי. קיימים שני סוגים עיקריים של תרופות לטיפול בדיכאון:( אבל, לא ניכנס לפרטים עכשיו) . לדיכאון קל אין צורך בטיפול תרופתי ברוב המקרים. במצבים כאלה, תמיכה ועזרה בהתמודדות עם הסיבה לדיכאון יעילות יותר מטיפול תרופתי. לעומת זאת, במצבים של דיכאון קשה, ובעיקר דיכאון פנימי, התרופות עשיות לעזור. לאפרת- אני מקווה שמצאת כאן תשובות לשאלות שהעסיקו אותך. מיכל מ

מה הקשר? את כל הזמן עונה בלי קשר לשאלה! היא יודעת שהתרופות עוזרות. הם עזרו גם לה. העניין פה זה התופעות לוואי.

מיכל מ תודה על ההתייחסות אבל עדיין זה לא עונה על שאלתי לגבי מתן אינפורמציה מקסימלית לפציינט שאמור לקחת החלטה על גופו וזאת עם כל הכבוד לרפואה שהיום לא נותת אינפורמציה אני הרי משלמת על תשובות שלא קיבלתי. במקום תשובות נכונות קיבלתי תשובות שהתרופות אינם מזיקות האם זה נכון? לצערי היום הרופאה הודתה בפה מלא שהם מזיקות מאוד

מיכל מ תודה על ההתייחסות אבל עדיין זה לא עונה על שאלתי לגבי מתן אינפורמציה מקסימלית לפציינט שאמור לקחת החלטה על גופו וזאת עם כל הכבוד לרפואה שהיום לא נותת אינפורמציה אני הרי משלמת על תשובות שלא קיבלתי. במקום תשובות נכונות קיבלתי תשובות שהתרופות אינם מזיקות האם זה נכון? לצערי היום הרופאה הודתה בפה מלא שהם מזיקות מאוד

מיכל מ תודה על ההתייחסות אבל עדיין זה לא עונה על שאלתי לגבי מתן אינפורמציה מקסימלית לפציינט שאמור לקחת החלטה על גופו וזאת עם כל הכבוד לרפואה שהיום לא נותת אינפורמציה אני הרי משלמת על תשובות שלא קיבלתי. במקום תשובות נכונות קיבלתי תשובות שהתרופות אינם מזיקות האם זה נכון? לצערי היום הרופאה הודתה בפה מלא שהם מזיקות מאוד

מיכל מ תודה על ההתייחסות אבל עדיין זה לא עונה על שאלתי לגבי מתן אינפורמציה מקסימלית לפציינט שאמור לקחת החלטה על גופו וזאת עם כל הכבוד לרפואה שהיום לא נותת אינפורמציה אני הרי משלמת על תשובות שלא קיבלתי. במקום תשובות נכונות קיבלתי תשובות שהתרופות אינם מזיקות האם זה נכון? לצערי היום הרופאה הודתה בפה מלא שהם מזיקות מאוד

בטח ובטח שכל תרופה בין אם היא טבעית ובין אם היא כימיקלית פוגעת בבריאותו של חולה זה או אחר,כאשר יש בעיה מסוג כזה כמובן שאחריותו של כל רופא היא לאמר במפורש גם על תופעות הלוואי ,פורום זה עלה לא כאלטרנטיבה לפסיכאטר מומחה אל כאל שיתוף חוויות של כלל הסובלים ולמענה מקצועי מד"ר היידש,להאשים את הפורום הזה כמטעה ולא נותן את מלו האינפורמציה זה ממש לא במקום ולא לעניין , גולש מרוצה

היי אפרת, אמרת שהרופאה אמרה לך על תופעות לוואי שלא מספרים לנו, איזה תופעות? האמת היא שהייתי מאוד רוצה לדעת עליהן. אבל בלי קשר לזה, אפרת, אני לא יכולה להשוות שום תופעת לוואי לאיכות החיים העלובה שאני נאלצתי לחיות בלי הכדורים, לא לדבר על זה שכמה מאיתנו יכלו בכלל לא להיות פה היום בלעדיהם. בנוסף, אני לא חושבת שזה חכם שאת יורדת מהם ככה בבת אחת, כי זה באמת גורר נזקים. אם כבר, תרדי מהם בהדרגה.

אפרת שלום, צר לי שאת סובלת, אבל אפילו לדברייך - הכדורים עזרו לך בעבר להרגיש טוב יותר, ואילו הדיכאון חזר לאחר שהפסקת לקחתם על דעת עצמך... האם אין בכך די כדי להצדיק את השימוש בהם ? נכון, לעיתים הדיכאון חולף מעצמו, ולעיתים טיפול פסיכותרפי לבדו מצליח לעזור, אך ישנם מצבים בהם הטיפול התרופתי עוזר ביעילות ובמהירות רבה יותר. עובדה שהיא קריטית לעיתים לאדם הסובל. ובעניין ההשפעות המזיקות של התרופות : לעניות דעתי (ויתקנוני אנשי המקצוע אם אני טועה) - פרט לתופעות הלוואי הלא נעימות המופיעות לעיתים, אין מדובר בנזק לטווח הרחוק! גם תופעות הלוואי חולפות, בד"כ, לאחר זמן קצר יחסית, או שניתן להחליף את סוג התרופה. ברור לכולנו, שעדיף היה לפתור את הבעיה ללא תרופות, אך בהעדר פיתרון טוב יותר לעת עתה - זוהי האלטרנטיבה המועדפת. מקווה שאת ( וכולנו) נדע ימים טובים יותר ושתהיה שנה טובה! תמר.

אפרת היי אני עונה לך כי עיניין הכדורים מאד מעסיק אותנו והוא קרוב ללבינו והייתי רוצה שאנשים יחשבו פעמים ויתיעצו שוב ושוב בקשר ללקיחת כדורים פסיכיאטרים. איך הרופאים יתנו לך אימפורמציה רצינית כשלהם אין אותה? הרי הם בעצמם לא יודעים.המידע בידם מועט. וגם הניסיון דל. אולי רק לטווח קצר של 5-10 שנים ומה הלאה.,,איזה נזקים גורמים הכדורים הכימים שהם למעשה סמים? בני שהיה בן 15(ולפני 15 שנים) קיבל סדרה של תרופות במשך חצי שנה כל הסוגים והמינים -היה שפן ניסיונות בבי'ח שבו אושפז-והאבחנה הרפואית שלו היתה אז- שאין לו שום מחלה- רק חרדות של גיל בגרות ובעיות הפריעו לו שהיו במשפחה. הם רצו שימשיך לקחת תרופות שפגעו במח ובכל חלקה טובה באישיות שלו וקיבל את ה o.c.d אף תרופה לא עזרה בהפרעה הקשה הזאת .היו שנים שהיה רדום ללא פעילות עם "האנפרניל ואחר עם" הפבוקסיל .אחר כך הרספרידל והגאודון היה כל כך ערני ועצבני ששנים חייתי בפחד מהתנהגותו.(ולא העלתי בדעתי שזה מהתרופות שמסייעות במשהו אך מקלקלות משהו אחר)לימים חשבתי שבני ישאר עצבני ונרגן כל חייו. טוב שלא התיאשנו ,וגילו שיש לו סכיזופ' קלה-וכרגע הוא כחצי שנה עם כדורים חדשים אשר מרגיעים ופועלים עליו טוב.הוא פעיל,רוחש לעצמו את התחושות ששכח מהם כמו יכולת ההנאה שמחה וצחוק הרגעות עצמאות וביטחון , הוא שמח מקסים חכם ומבריק כפי שהיה בגיל 15 . כלומר היום הוא תלותי בכדורים. בלעדיהם כל הפיוזים מבולבלים בראש. לסיכום ,לבני לא היתה מחלת נפש .כיום יש לו שתיים. כי עד שמצאו את המחלה קילקלו אצלו משהו אחר ,וכדי לתקן את את זה הולעט שוב בכדורים עד להמצאות הכדור המתאים .. ואין לזה סוף, היום הוא כמעט בן 30 . אם יש לך רק חרדה או דיכאון קל ,תעשי הכל לרפא עצמך ללא כדורים .. במחלות נפש אין ברירה. הכדורים הם ההצלה היחידה.ומקווה שלא תגיעי לזה. ס.

ספרי את האמת ואל תפחידי סתם אוכלוסיה שנזקקת לכדורים והכדורים מחזיקים אותה בחיים כל פעם יש כאן איזה "אנטי כדורים" מ... עם סיפור שאין קשר בינו לבין האמת כלום מלבד הפחדה יש לך מזל שדר' גיורא הוא ליברלי ונותן במה גם למספרי סיפורי סבתא...

לד"ר הירש הנכבד אתה עושה מלאכת קודש פה בפורם אולם, יש לספר את האמת לגבי התרופות ונזקיהם ולא לטייח ולספר רק על התחזוקה של החולה. כידוע אני כתבתי פה בעבר כשאני מחפשת תשובות אולם נעניתי שהתרופות אינם מזיקות. המשכתי לחפש והרופאה שטיפלה בי סוף סוף הודתה בפני שאכן התרופות הפסיכיאטריות מזיקות מאוד. מדוע אתה לא מציין בפורם למשל לאנשים שסובלים מבעיות דכאוניות למשל שהמחלה בת חלוף לאחר שנתיים שלוש ללא תרופות, למה לתת לחולים תרופות לכל החיים אם הם קיבלו למעלה מפעם אחת דיכאון? הרי נותנים זאת כתחזוקה ללא שיקול דעת מה תופעות הלואי האיומות שהן עושות. כבעלת נסיון לצערי היום אומרת לי הרופאה שאכן אני צודקת ולצערי הנזק שנגרם הוא עצום מאחר ואני מנסה לחיות בלי כדורים . לפני מספר שנים חליתי בדכאון וחרדות מאחר והגעתי לרופא עם המון מוטיבציה הוא ריפא אותי דרך שיחות ולא עם כדורים, לאחר שלוש שנים נירפאתי לחלוטין וחזרתי לעבוד ותלתפקד כרגיל. היום לאחר שלוש עשרה שנים חזר לי שוב ועם קיצורי דרך של הרפואה ניתנו לי כדורים במשך שלוש שנים כשכל פעם אני שואלת את הרופאה מתי אני מפסיקה היא ענתה כשאת תהיי בריאה. לצערי ברגע שהבנתי את הנאמר החלטתי על דעת עצמי להפסיק במשך שנתיים כבר ללא כדורים אולם אני לא חוזרת לעצמי כבעבר. הרופאההיום מודה בנזקי הכדורים מדוע, לא לידע כל חולה או קרוב משפחה שלו לגבי ההשלכות של הכדורים, מדוע לא לספר שהכדורים אינם מרפאים,היום דברים שלא היו קודם אני סובלת מהם היום קשה ואני לא אקח כדורים שגם הרופאים לא מודעים לכל ניזקיהם אנילא רוצה להיות שפן הנסיונות של הרפואה הנוראית הזאת. הגיע הזמן שיורידו את כל הבמות שמפרשות את הכדורים רק כמועילים ולא מספרים על המחיר היקר שאדם משלם עקב לקיחם. לי יש זכות לדעת כל דבר בטרם אחדיר אותו לגופי וזאת למען פרנסת הרופאים, בתי החולים,וחברות התרופות וגם אם כן, שוב פעם נא לידע ולתת מקסימום אינפורמציה כנה ואמיתי לא מצונזרת או מרמזת

את לא מהסיינטולוגיה ?

שלום דר' הירש אני בת 57 מזה כ-5 שבועות אני נוטלת סרוקסט עקב חרדה. יש לי תופעה של לחץ בקרקפת הראש (כנראה השרירים) ותחושה של נימול כאילו מושכים לי בשערות. זה מלווה לפעמים גם בכאבי ראש בעיקר ברקות ובמרכז הראש. האם זה יכול להיות מהסרוקסט? כדור אקמול עוזר לי במעט. הרופאה הפסיכאטרית שלי המליצה לי על ווליום 2 מ"ג להרפיית השרירים אבל אני משתדלת לא לקחת יותר מידי כדורים.... תודה וגמר חתימה טובה. רחל.

כאבי ראש אולי זו תןפעת לואי מהסרוקסט שתעבור אבל כל המתח בקרקפת זה כנראה מהחרדה , בקשר לכדור מרפה שרירים תלוי כמה את מוכנה לסבול.. אם זה לא ניסבל כדאי לקחת..עד שההשפעה של הסרוקסט תתחזק ותעשה את העבודה .

לרחל אכן קשה להגיע למסקנה חדה ויתכן שהדברים מורכבים כמו שדורון כתב. אני מצטרף לדעתו, בדרך כלל תופעות אלו מוקלות וחולפות עם הזמן. כל טוב דר' גיורא הידש

לדורון, תודה על המענה. זו גם היתה ההשערה שלי, אבל לא הייתי בטוחה. שנה טובה,וגמר חתימה טובה. רחל.

לדר הידש היקר אני משתדל תמיד להיות כנה בשאלותי לפעמים אני מרגיש שהרופאים לא יודעים איך להתמודד עם בעייתי למרות התרופות החרדה צפה למשל הדיכאון מכה בי מדי פעם פשוט איכות חיי נפגמת אין לי הנאה ושמחת חיים אני עצמאי בעל עסק המורכב מהרבה מכונות וחסרוני יפגע בעסק הוצע לי בעבר לגשת לאישפוז יום אני מאוד חרד מההשלכות דר אני מאוד מודע למצבי והכאב ממש גדול אודה לך על התייחסות

טל- מציע שתמשיך את כל השאלות באותו שרשור. זה בעייתי ככה לדר' לענות לך.

לטל בכל פעולה צריך לבדוק את היתרונות והחסרונות, כך גם לגבי אשפוז. כנראה שהציעו אשפוז כיוון שלא מוצאים פתרון פשוט לבעייתך וכפי שכתבת בעבר כבר ניסית מספר רב של תרופות שונות. אבל לכל פעולה יש יתרונות וחסרונות... בכל אופן אני זוכר שאתה מנסה כעת טיפול חדש עבורך, אולי כדאי לחכות ולקוות שישפיע? כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר בסוף שבוע שעבר נהגתי לירושלים ממרכז הארץ במשך כל הנהיגה הייתי במתח וחרדה גדולים נאלצתי לעצור מספר פעמים כשחזרתי מותש מהחוויה התפרץ לי שוב הדיכאון חרדתי בכנות דר איך מטפלים בשורש הבעיה אני נוהג כבר 24 שנה ותמיד בזהירות אבל התחושות ד"ר התחושת אתה מבין אותי

לטל במצבים אלו הדבר הנכון ביותר הוא ליטול תרופת הרגעה כוואבן או לוריוון ולחכות להשפעה שלה. כל טוב דר' גיורא הידש

לדר הידש האם יש מספר סוגים של טיפול פסיכוטרפיסטי? או שיש רק סוג מסויים ואחיד האם זה יכול לעזור לי בקשר לבעיית החרדה הצפה לי בנהיגה בכביש בין עירוני התחושות ממש איומות ד"ר

לטל בהחלט ישנם מספר סוגים ופרט לטפול הדינמי השכיחים ביותר הם ההתנהגותי והקוגניטיבי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר ולכולם, רציתי לשאול כמה פעמים ביום אפשר לקחת 'קלונקס' 0.5 מ"ג? האם זה ממכר? ושאלה בנוגע ל'רסיטל' - האם הם נוגדי חרדות כמו ה'סרוקסט', בנוסף להיותם נוגדי דכאון? תודה רבה :)

קלונקס ממכר.. ז"א שבשימוש ממושך ההשפעה יורדת וצריך להגדיל מינון וגם קשה להגמל ממנו,לכן נועד לטיפול מיידי ו/או לטווח קצר, כל הכדורים ממשפחת ה SSRI (רסיטל סרוקסט פרוזק וכו') משפיעים גם על חרדה בנוסף לדיכאון.

תודה רבה דורון, אגב, מה היית ממליץ לי לקחת במקום הקלונקס?

http://www.miok.co.il/mamarim2.asp?md=9999&sm=6&n=9349

מאחר והשם סמי תפוס על ידי אנא מצא/י לך כינוי אחר על מנת שלא תהיינה אי הבנות כאן תודה .

דר הידש, אני לוקחת פריזמה, ומעוניינת לקחת זניקל (תרופה שסופחת שומנים מהמזון ועוזרת בהרזיה) בשל בעיה של השמנת יתר. האם יש בעיה לקחת שתי תרופות אלו ביחד?

ליונית אפשר, אין סתירה בין התרופות. בהצלהח דר' גיורא הידש

ב 2004\09\17 שאלתי שאלה והיה לי מאוד קשה לי לכתוב את השאלה. רק מי שקורא את מה שכתבתי עם התגובות מבין מדוע אני לא יכולה לכתוב את השאלה שוב פעם ויבין מדוע כל כך קשה לי לתפקד בחיים. ד"ר גיורא הידש הייתי מבקש שתקרא בשאלה ותגיב . הנה קישור להודעה http://nana.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/407/xFT/323611/xFP/323611 בברכה אמילי

לאמילי מצאתי, וכתבתי לך תשובה. כל טוב דר' גיורא הידש

וחוץ מזה , דור בכלל לא רע..

ממש לא אמרתי שהוא רע , להפך. אתם פשוט חסרים...

באיזה מקרים היית ממליץ להשתמש בפרוזק במינון של 3 כדורים ליום? תודה מראש.

ליוני בכל המקרים של חרדה ודיכאון אני נוהג להסתפק בכדור אחד ביום ולא לעלות במינון אלא להחליף את התרופה אם אין תגובה. המקרה החריג הוא OCD כאשר שם יש צורך במינונים גבוהים יותר, עד 80 מג' ביום. כל טוב דר' גיורא הידש

מדוע אם כן נתן לי הפסיכאטר 3 כדורים ביום לדיכאון חמור (ועוד רוצה לעלות). אמרתי לו שאני לא רוצה טיפול ל ocd . האם יכול להיות שהוא נותן לי טיפול ללא ידיעתי?

שלום מזה ארבעה חודשים הנני נוטל כדורי מירו 10 מ"ג בערב וכדורי ציפרלקס 40 מ"ג בבוקר. לא חש בשינוי מהותי במצב הרוח , בעייפות ובדכדוך. מלבד עלייה במשקל של 5 ק"ג שמטרידה אותי מאוד אני לא חש בשום שינוי. הרופאה החליפה לי את הציפרלקס ברסיטל. מה ההבדל בין הכדורים? תודה צחי

לצחי החומר הפעיל בשתי התרופות הוא זהה, ברסיטל ישנו חומר נוסף, דומה מאוד לציפרלקס שאינו פעיל. כך שלדעתי עדיף להחליף לתרופה מסוג שונה. תתייעץ שוב עם הרופאה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני בן 27 ועברתי טיפול תרופתי עם דפרקסן ובונסרין כשמונה חודשים עלר רקע אימפוטנציה ולא הושגה התקדמות בנושא . הרופא אישר הפסקת הטיפול ולא נסגר שום דבר להמשך אלה רק אם אני ירגיש צורך לבקר אותו שוב. האם הרופא "הרים ידיים" ? האם הרופא הוא הכתובת הנכונה ? האם אפשר לדעת מבדיקות מעבדה האם יש זכר מהדיכאון ? מה אפשר לעשות בנדון ??? כל תשובה תתקבל בשמחה

לבני שלום, לפי דעתי האישית בלבד, אם לא ניסגר שום דבר להמשך הטיפול, זאת אומרת שהכל פתוח, וזה תלוי בך וברצון שלך בהמשך הטיפול. מצד שני, אם הטיפול שקיבלתה לא הועיל לך, אז אולי צריך לחפש כיוון אחר בטיפול שכן יתאים לך. תיתיעץ עם הרופא בנושא ותישמע מה דעתו המקצועית בנושא. שתיהיה לך שנה טובה וגמר חתימה טובה. מיכל מ

לבני הדברים לא ברורים לי? מה שכתבת הוא טיפול בדיכאון ולא באימפוטנציה.... אולי כדאי להגיע לאורולוג כדי לבדוק את הרקע לאימפוטנציה? ואת הסיבה. כל טוב דר' גיורא הידש

אובחנתי כחולה סכיזופרניה לפני 15 שנה. טופלתי ב"הלידול" ברצוני לשאול מתי (אם בכלל)אוכל לחזור לחיים בריאים ?

שכל המחשבות וההטרדות ילכו ויפרחו והכל יהפוך רק לטובה אמן. הרבה בריאות ושנה טובה. מיכל מ

אני סובל מסכיזופרניה כבר4 שנים. היתי רוצה לדעת איך אפשר להתמודד עם זה בחיי היום יום? בלי להישבר מהמחלה?

אני סובל מסכיזופרניה כבר4 שנים. היתי רוצה לדעת איך אפשר להתמודד עם זה בחיי היום יום? בלי להישבר מהמחלה?

אני סובל מסכיזופרניה כבר4 שנים. היתי רוצה לדעת איך אפשר להתמודד עם זה בחיי היום יום? בלי להישבר מהמחלה?

אני סובל מסכיזופרניה כבר4 שנים. היתי רוצה לדעת איך אפשר להתמודד עם זה בחיי היום יום? בלי להישבר מהמחלה?

אני סובל מסכיזופרניה כבר4 שנים. היתי רוצה לדעת איך אפשר להתמודד עם זה בחיי היום יום? בלי להישבר מהמחלה?

אני סובל מסכיזופרניה כבר4 שנים. היתי רוצה לדעת איך אפשר להתמודד עם זה בחיי היום יום? בלי להישבר מהמחלה?

מדובר בטיפות אף.(אני מאוד מצוננת עכשיו). כותבים את זה otrivin הרבה הרבה תודה!

מצטערת, בטעות כתבתי את התשובה לשאלתך כהודעה חדשה.

לדנה הכל בסדר, אפשר ליטול טיפות אף עם פלוטין, והעיקר לא להיות מצוננים. דרך אגב, לעתים תחושה כמו שפעת היא תופעת לוואי של פרוזק. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך,וברוך הבא{יותר נכון השב...}, דבר ראשון שנה טובה ומאושרת, ודבר שני,לשאלתי... הועלתה פה שאלה בימים האחרונים לגבי הקלונקס,כפי שידוע הוא ממכר,אך האם זה אומר שבלקיחה יומיומית ההשפעה של הכדור פוחתת ויש צורך להעלות בכמות?? אני כמובן שואלת לגבי המקרה שלי,בו אני לוקחת רק0.25, אך אינני חושבת שההשפעה פוחתת,או שאני זקוקה ליותר מכך.רציתי לשמוע את דעתך. האם "התמכרות" פיזית לכדור בהכרח אומרת שההשפעה פוחתת ואדם נזקק כל פעם ליותר? תודה, ונחמד שחזרת.

שלום, התמכרות, תלות וסבילות לקלונקס (קלונזפאם) קיימת ומוכחת ללא ספק. יחד עם זאת ברוב המקרים המדווחים בספרות ההתמכרות אליו פחות משמעותית לעומת בנזודיאזפינים אחרים כמו קסנקס (אלפרזולם), לוריוון (לורזפאם), היפנודורם (פלוניטרזפאם) ואפילו וואליום (דיאזפאם). קלונקס נמצא בתחתית הטבלה כאשר בודקים את כל הפרמטרים של התמכרות ושימוש לרעה ועושים שיקלול ממוצע. אבל עדיין גם איתו יש בעיות וגם הוא ממכר. בראש הטבלה נמצא הקסנקס. בבריטניה קיימת המלצה לרופאים לא להשתמש בקסנקס כמעט בשום מקרה. גם על היפנודורם יש הגבלות בדרגות שונות בחלק מהמדינות. המינון של הקלונקס למצבי חרדה הוא 0.5-4 מ"ג ליום. הבעיה העיקרית בתרופות אלה היא שבשימוש קבוע וממושך יש צורך להעלות כל פעם מחדש את המינון בשביל להשיג את אותו אפקט מרגיע שקיבלת בהתחלה ולכן הן נקראות "ממכרות". כמו כן סימני גמילה מופיעים בכל ניסיון להפחית את המינון. מדען צעיר

הבנתי,ואני יודעת את מה שאמרת. שאלתי לד"ר היא קצת שונה,ורצוני לדעת אם במינון נמוך של0.25 מ"ג גם ההשפעה חולפת עם הזמן,או שדוקא משום שהמינון נמוך,כך שאינני תחת השפעת הכדור כל היום,אז כשאני כבר כן לוקחת את הכמות הנ"ל היא משפיעה עלי. חוץ מזה אני לוקחת כבר חמישה חודשים את המינון הנ"ל, ולהיפך,בהתחלה לקחתי 0.5מ"ג, ולאט לאט הפחתתי ל0.25,כי גם חשתי שהחרדה הופחתה. האם אני יוצאת מן הכלל?? או שזה בגלל שהכמות היא קטנה,אז אין {ואני מקוה שלא יהיה} את הנושא של "חוסר אפקט"?

ברוך שובך וחג שמח. למה אתה לא עונה על השאלות מהסוף להתחלה. מי שכתב קודם מחכה לתשובה כבר הרבה זמן.

לשואל אתה צודק, אבל באופן טכני הפורום בנוי עבור הקוראים, שמסיימים שאלה עוברים לשאלה הקודמת בזמן, לכן גם התשובות הן כאלו, כאשר אני עונה על שאלה עולה השאלה המאוחרת יותר בזמן, כדי ללכת "קדימה" אני צריך לחזור לראש הפורום ושוב לחפש את השאלה הקודמת. אני מקווה שההסבר ברור. עם זאת התשובה הפשוטה היא שמדובר על בעיה טכנית שכך אני חוסך זמן ולא מסיבה אחרת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש, אני מטופלת בסרוקסט עקב הפרעת חרדה חברתית כבר 8 חודשים. לפני כחודש בהמלצת הרופא המטפל העלתי את המינון לכדור וחצי ביום, וזאת עקב דיכאון שפקד אותי (שינה מרובה, חוסר אנרגיה ומצב רוח). למרות העלאת המינון, אני ממשיכה לישון הרבה. דבר נוסף והכי מדאיג - במשך כל החודשים הללו לא חוויתי התקף חרדה (אף לא אחד), ולפני כיומיים במהלך ארוע חברתי תקף אותי התקף קטן. חוץ מזה, אני מרגישה באופן כללי שהכדור הרבה פחות משפיע עלי. בהתחלה הרגשתי ביטחון עצמי רב, וכעת הכל חוזר למצב הקודם. האם יתכן שהכדור כבר לא משפיע עלי? אם כן, מה לעשות?

היי, כדאי שתבדקי עם עצמך שוב אם אכן חזרת ממש למצבך הראשוני....או לא כך הדבר. לפעמים יש נפילות....אם קרה לך התקף רק פעם אחת וקטן...אז זה לא נורא כ"כ. אם אכן את מגיעה למסקנה שהכדור כבר לא משפיע עלייך אז תתייעצי עם הפסיכיאטר-יש עוד תחליפים. רק בריאות!

לא ציינת את המינון שאת מקבלת. אבל חכי עוד קצת ותני לזמן לעשות את שלו. בנוסף בכדי שהטיפול יהיה יציב הוא חייב לעמוד על שתי רגליים כלומר, גם פסיכוטרפיה וגם טיפול בתרופות. מיכל מ

לשני נראה שישנה החמרה במצב למרות הטיפול בסרוקסט. צריך לתת קצת זמן ולראות האם העליה במינון עוזרת, במידה ולא להחליף לתרופה אחרת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם. בני בשנות העשרים לחייו אושפז בבית חולים לחולי נפש....(לראשונה בחייו). קשה לו, קשה לנו ולכל האוהבים אותו, בעלי משתדל להתעלם ולכן אין לי עם מי להתייעץ ולחלוק ואני מרגישה כואבת ובודדה. לאן אני יכולה לפנות כדי לפרוק קצת מהכאב ומהרגשת חוסר האונים שבו אני נמצאת כרגע? כל מידע יתקבל בשמחה. תודה

היי. קודם כל בקשר לשאלתך- בתפוז ישנו פורום שנקרא 'משפחות של פגועי נפש', העוזר לבני משפחה להתמודד, אבל אני לא יודעת אם תמיכה מהסוג הווירטואלי תענה על הצורך. לדעתי, חשוב והכרחי לנסות ולהתמודד ביחד כהוריםוכבני זוג. הסתגרותו והתעלמותו של בעלך, נובעת כנראה מקושי מסויים בהתמודדות ולכן אני חושבת שקירבה ביניכם תוכל ללא ספק להקל עלייך, אך גם עליו. אולי כדאי לפנות לבית החולים שבו מאושפז הבן, לבדוק האם יש קבוצת תמיכה (בבית החולים בבאר יעקב קיימת קבוצה כזו) במידה ואין אפשרות כזו, לפנות לייעוץ באופן פרטי או דרך קופת החולים. דנה

שלום דנה. תודה על האתר המקסים שכתבת לכותבת הראשונה. עיינתי בו והוא ממש כמו בית להרבה אנשים. אז באמת תודה. מרגלית

מה שדנה כתבה יפה לי יעצו ללכת גם לטיפול כדי לדעת איך להתמודד לא כל כך הלכתי אבל כדאי אני בהחלט יכולה לתרום מנסיוני אם תרצי אשמח לדבר איתך צרי קשר א ם את רוצה

לאמא היקרה, כדאי לך לפנות לעמותת "אנוש" - עמותה העוזרת לנפגעי נפש ובני משפחותיהם להתמודד עם המחלה. אני מצרפת קישור לאתר העמותה : http://www.enoshjlm.org.il/ מאחלת לך ולכל המשפחה למצוא את כוחות הנפש שיש בכם כדי להתמודד ולגייס כוחות ! בהצלחה - תמר.

למרגלית אכן פעמים רבות לא מבינים עד כמה המחלה היא של כל המשפחה ולא רק של הבן החולה..... בזמן האישפוז העובדת הסוציאלית של המחלקה אמורה להפגש עם המשפחה, ואפשר ליצור קשר עם עמותת אנוש. "אנוש" היא עמותה של הורים לפגועי נפש וישנן קבוצות רבות של הורים והדרכת הורים. בהחלט כדאי להתקשר עם הסניף הקרוב לאזור מגוריך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום שנה טובה וברוך שובך. האם אתה תענה על שאלות שנשאלו בימים האחרונים? או לשאול מחדש? תודה

שלום, לא אצליח להשתלט ולענות על כל השאלות של השבוע שעבר, כך שאם התשובות שקבלת לא הספיקו תצטרך לצערי לשאול בשנית. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום וברוך שובך! היה בעמוד הקודם דיון בשאלה תיאורטית- האם מבנה האישיות הפאתולוגי של הפסיכופת (הפרעת אישיות אנטי סוציאלית) לא מאפשר לו לסבול במקביל מהפרעות ניאורוטיות כמו דיכאון או אובססיות (OCD)? כלומר קיימת סתירה בין שני המצבים? תשובתי לשאלה היא כן (יש סתירה) וזה נראה לי ברור אך יש גולשים אחרים שחושבים אחרת ולכן זה מופנה אליך להכרעה בנושא.

לדור או לדנה: מציע לכם להוסיף לדר' קישור לדיון ביניכם ככה יהיה לו יותר קל להתייחס

היי דור. קודם כל סליחה שלא חזרתי אתמול. אם שמת לב אז הוספתי סימן שאלה לכותרת שלך. תהליך החיפוש היה ארוך ועברתי בין השאר על 2 חוות דעת של בעלי אישיות אנטי סוציאלית, אשר אחד מהם סובל גם מסטיות מיניות שונות. אמנם לא הצלחתי להגיע למסקנה חד משמעית, אבל הצלחתי להבין באופן מלא את הכוונה שלך (זו כבר התקדמות...), אני מודה שזה אכן נראה על פניו כסתירה מהותית, אבל כאן מתחבר עניין הכותרת- המילה פסיכופתיה הוצאה מהגדרתה של הפרעת אישיות זו. ולא בכדי. ולכן המושגים שציינת אכן מנוגדים אחד לשני, אך השימוש במונח 'פסיכופתיה' אינו נכון כאן לדעתי. אז מתוך מה שקראתי בחוות הדעת ישנו בעצם דגש על היצרים שאינם ניתנים לשליטה וציטוט :'אני עליון לא קיים כלל'. אז אם נתייחס למשפט זה, בוודאי שאדם שהאני העליון אינו מפותח לא יכול לסבול ממחשבות אובססיביות (שוב, בהנחה שהמחשבות הן פרי של רגשות אשמה..) הבעיה היא במשפט מסויים מ'פרקים נבחרים בפסיכיאטריה' שאני רואה בו סתירה : 'בעל האישיות האנטי סוציאלית סובל מהרגשות של כשלון, תסכול וכעס ומסוגל להגיע גם לפעולות אבדניות', נכון שכמו שכתוב, רובן להפעלת סחיטה ולהשגת רווח משני, אך מה לגבי אלו שלא? מה לגבי תחושות של כשלון שנובעות קונפליקטים פנימיים? הרי כיצד ניתן לחוש כישלון אם אין מאבק פנימי? ואם יש מאבק פנימי אז כיצד ייתכן שה'אני העליון' אינו מפותח? בקיצור, זה נראה קצת יותר מסובך, אולי יש לך תשובות לדילמות? אני מניחה שדר' הידש יכריע בעניין ובטח הנסיון שלו רב יותר משלנו. דנה

שלום דנה כהמשך- באותו ספר נכתב על הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (פסיכופתית לשעבר): "אין לו סבל נפשי הגורם למצוקה נפשית פנימית. הקונפליקטים שלו הם עם העולם ולא בינו לבין עצמו". להבנתי הוא יתאבד אם בכלל רק אם נכפה עליו להשתנות. אין לו הרי סבל נפשי פנימי. לגבי ocd- נוירוזה כפייתית- זאת למעשה "מחלת הספק"- נכתב בספר- "החולה נמצא בהתלבטות מתמדת והמחשבות נעות בין בעד ונגד, בלי יכולת להכריע. הספק יכול להתיחס לכל אמונה, זיכרון, מחשבה ואפילו עדות חושים". במובן הזה אפשר יהיה לדעתי להעמיד זה מול זה את שתי ההפרעות, אחת מול השניה.

שלום, ראיתי תכנית על טיפול במכורים לפי שיטה זו שפותחה ע"י פרופ' צ'כי והיא מבוססת בעיקר על נשימות שמחזירות לתקופת הלידה , מעלות את התת מודע וכד'. האם מונח זה מוכר לך? האם מטפלים בשיטה זו בארץ ואם כן היכן? תודה!!!!!!!!!!!!!

לגילי איני מכיר ואשמח לשמוע הידש

ד"ר הידש שלום, אבא שלי בן 78, עם היסטוריה של אירוע מוחי לפני כשנתיים וחצי. האירוע הסתיים ללא מגבלה פיזית כלשהיא, אך פגע בדיבור ובעיקר באוצר המילים ובהבנה. כיום ניתן לתקשר עם אבא שלי, אבל לא תמיד ברור אם הוא מבין מה אומרים לו. לפני בערך חצי שנה, אבי התחיל לטעון שיש בבית פשפשים ושהם עוקצים אותו כל הזמן. הוא טוען שהמקור שלהם הוא רהיט חדש שנקנה הביתה. כ"טיפול" בעקיצות (שכמובן אינן עקיצות) הוא מורח על עצמו חומרים קשים (אפילו חומרי ניקוי שונים) ובעצם הוא זה שגורם לעצמו גירוי בעור עד כדי דלקות. ישנם אזורים שלמים בגוף שלו שנראים פגועים. הוא נכנס כמעט כל חצי שעה לאמבטיה, מורח על עצמו כל מיני דברים ומשפשף את האזורים ה"עקוצים". אמא שלי כבר הציעה להוציא את הרהיט מהבית ולהזמין ריסוס, אך הוא טועם שהוא "בדרך להשתלט על העניין". הוא לא מפסיק להגיד שעוקצים אותו ושהוא לא יכול יותר. כמובן, מיותר לציין, שאמא שלי, שגרה איתו באותה דירה אינה סובלת משום עקיצות. ניסינו להסביר לו שזה רק בראש שלו ושהוא בעצם זה שמזיק לעצמו עקב מריחת החומרים השונים וגירוי המקום, אך אין עם מי לדבר. האם מדובר במחלה טורדנית כפייתית? אם כן, מה ניתן לעשות? כמובן, שאבי מסרב לראות רופא (למרות שהצענו זאת) והוא טוען שהוא יודע מה שהוא עושה. האם יש דרך לטפל באנשים כאלה שאינם מודעים לכך שיש להם בעיה ומסרבים לקבל טיפול? אודה לך על תשובתך, כי אנו אובדי עצות ומודעים לכך שהוא בעצם סובל ממצבו.

למיכלית איני חושב שמדובר ב OCD אלא בתחושות של דברים שאינם קיימים ואמונה בהם, כמובן שלאבחנה מלאה צריכים להגיע לבדיקה. החלק השני הוא מורכב יותר, כיצד ניתן להביאו לבדיקה של רופא כאשר הוא מתנגד. אין לכך תשובה חד משמעית ודרך טובה. מה שעוזר זה הרבה מאוד עקשנות ולחזור שוב ושוב על הדברים, אולי ישנו אח או קרוב שיכול להשפיע עליו? וכמובן צריכים לשתף את רופא המשפחה אשר יפסיק לספק לו משחות ויתחיל להסביר ולשכנע שעליו להגיע לטיפול נפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

בעבר כן השפיע התרופה עלי אבל כשהרגשתי טוב במהללך האביב לאחר טיפול של שנה כשבשיא הגעתי ל40 מ"ג התחלתי לרדת עד כדי רבע כדור ובמהלך יוני פסקתי מלקחת ואז כשהיה איזה שהוא משבר במשפחה נכנסתי שוב לחרדה ולהפכונדריה. ובמקביל לכאבי הראש המוזרים ע"י העין ומדי זמן איזה שהוא פעימה בראש והחלטתי לחזור לקחת את הכדור ולעלות בהדרגה חזרה ל40 מ"ג האלה שלי האם יש קשר לכאבי הראש והפעימה . כתוצאה מהפסקת של שבועים וחזרה לכדור תודה

היי לצערי אני זוכר את שמך אבל לא את השאלה הקודמת המדוייקת. אם תחזור על השאלה המלאה אשמח להשיב. כל טוב דר' גיורא הידש

שאלתי אליך היא אני עדין אם המרוניל וקלונקס עד חודש הבא שאני עוברת למרפאת חרדה ברמבם . השבוע הרגשתי נורא חוסר שקט מוחלט שהחלטתי לעלות ל-2 מליגרם קלונקס מ1.5 האם נראה לך שצריך אחרי תקופה בגלל הסתגלות לתרופה לעלות באופן קבוע את התרופה. תודה לך אני ממש חסרת אונים ואין לי תשובה מהרופא שלי.

לגלית אני מקווה שחוסר השקט היה לזמן קצר ותחזרי להרגיש טוב ותוכלי לרדת במינון הקלונקס ל 1.5. אם אין ברירה אז תשארי על שני מ"ג. ביי הידש

ד"ר היידש, בתוכנית ערוץ 8 על תרופות לילדים הסובלים מ - ADD - וששודרה אתמול - הוזכרו מספר שמות של תרופות המחליפות את הראטלין : אדרון (?) ועוד. האם תוכל להסביר על המצוי בארץ בנושא זה ,מה היתרונות חסרונות של כל אחד מהם . לגבי התרופה שהוזכרה לעיל - צויין בתוכנית שהיא מדאכת תיאבון . תודה רבה וברך שובך אלינו, שנה טובה רחל.

לרחל איני יודע לאיזו תרופה את מתכוונת באדרון. באופן עקרוני כל התרופות הללו פועלות על הגדלת העוררות ועל המערכת הסימפטטית בגוף, המערכת האחראית על העוררות. ההבדלים הרבה יותר קטנים מהדימיון בין התרופות. לכן גם כולן מדכאות את התיאבון. אצל ילדים זו תכונה לא טובה וישנה לפעמים עצירה בגדילה גם בגלל השפעה על הורמונים אחרים. ישנן נשים אשר משתמשות בתרופות אלו להרזיה.... למרות שיש איסור על כך אבל לפי ידיעתי השוק השחור פורח בתחום הזה. כל טוב דר' גיורא הידש