פורום פסיכיאטריה
ד"ר הידש, האם יש קונצרטה במינון גדול מ - 36 מ"ג ? נידמה לי 56 מ"ג? האם ניתן לקבל באמצעות מרשם כפי שמקבלים את ה - 36 ? תודה רחל
ד"ר דילגתה של השאלה שלי
לרחל לפי זכרוני בארץ המינון המקסימלי הוא כדור של 36 מג'. כל טוב דר' גיורא הידש
אבא שלי אובחן כחולה בהתקפים פסיכוטיים. אנחנו חיים איתו כבר במצב הזה מעל חצי שנה . הוא ביקר אצל פסייאטרים שונים פעמיים או שלוש וככה אנחנו קיבלנו את האבחנה שיש לו התקפים פסיכוטיי. בהתחלה לפני כחצי שנה אבא שלי פיתח מין אובססיה לאמא שלי הוא התחיל חשוב שהיא בוגדת בו עם בן אדם שהוא הומו, הוא אומר עד היום שהוא רואה אותם יחד , שהם מדברים בטלפון , שהוא סוחט אותה וכאלה, בהתחלה כמו שאמרתי הוא כל הזמן צעק בבית קיבל התקפים מפחידים כאלה בהתקף מסוים בהתחלה הוא החל להכות את אמא שלי ולחנוק אותה , הוא לקח דיסקים וקלטות, לקח את הפלאפונים את הכרטיס ויזה וחסם את אמא שלי מכל החייםשהיו לה אפילו עם העבודה והאחים שלה הוא ניתק אותה מהכל התחיל לבדוק ולחקור כך הוא אמר , גם את הכספים של הבנקים הכל!!!. כל מה שהיינו שומעים בבית זה צעקות בכי ומכות, הוא כל הזמן קילל אותה ואמר עליה דברים גם בבית וגם בחוץ היו פעמים שהיינו צריכים בלילה לקרוא לאחים שלו שיעזרו לנו. הוא כל הזמן משקר לא אומר לנו איפה הוא . נכון להיום הוא לא מוכן להמשיך לראות פסיכיאטר ולא מוכן לקבל תרופה, אמא שלי אומרת שהוא יודע שהוא חולה אבל ממה שאני ראיתי והבנתי הוא ואמר שהוא לא חולה כל זהמן , הוא ממשיך לבדוק כל דבר החל מפלאפונים , מחשבים כספים ועוד וזה לא נגמר לעולם. הוא ממשיך לשקר לנו , הוא ממשיך לריב אבל הרבה פחות מבהתחלה והוא לא כזה אלים כמו בהתחלה דבר שאני לא מבינה מכיוון שהוא לא מטופל. החיים בבית הם פשוט גיהנום יש לי אח בן 10 שגם לו אבא שלי מציק וגם אוו הוא משפיל, אנחנו כבר מסתדרים מבחינה כספית לבד למה הוא כל הזמן אומר לנו שאינן לו כסף ושהוא לא יכול להביא אז אני ואחי הגדול מטפלים בבית באמא שלי ובעוד שני אחים קטנים ומשתדלים מאוד למנוע מהם את כל זה אבל זה כבר בלתי אפשרי ואני לא יודעת מה לעשות!! רציתי לדעת אם ישנה אפשרות להשיג מרשם מאחד הפסיכיאטרים שטיפלו בו ולתת לו את הכדורים באוכל או בשתייה מבלי שהוא ירגיש בזה? אם לא? אז בבקשה תאמרו לי מה אני כן יכולה לעשות למה אמא שלי ואחים של אבא שלי לא מסכימים לשמוע בכלל על אישפוז יום ובטח לא על אישפוז בכלל, אז מה אני כן יכולה לעשות במקרה כזה ????????????
לנטלי צר לי לשמוע את הדברים ובמיוחד כיוון שקשה מאוד לעשות משהו, במצב פסיכוטי עם מחשבות שווא של יחס (שאמא שלך בוגדת וכך הלאה), הטיפול העקרי הוא טיפול תרופתי, הבעיה היא שצריכים לחכות כחודשיים עד שהטיפול ממש משפיע נגד מחשבות השווא, אסור ואין אפשרות לתת טיפול תרופתי ללא ידיעתו ואיני חושב שישנו פסיכיאטר שיסכים לכך. חבל שאמך והאחים מתנגדים לאשפוז, ובטח הם מתנגדים לאשפוז כפוי. עם זאת אני חושב שאינך יכולה לעשות הרבה אם אשתו (אמך) ואחיו מתנגדים, במצב זה אני חושב שאת עושה את הדבר הנכון ביותר-מקטינה את הנזקים ושומרת על עצמך ועל האחים שלך. אני מקווה שעם הזמן גם אמך תבין שישנו הכרח לטיפול תרופתי ואם הוא אינו מסכים אז בכפיה. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש
שלום לכולם, לכל דבר טוב יש סוף, התגעגעתי וחזרתי עם כוחות חדשים ומחודשים. עיינתי מעט בפורום (עוד לא הספקתי לקרוא ממש) וראיתי שהעניינים התנהלו כשורה ואולי אפילו טוב מהרגיל. לכן כמובן תודתי נתונה לכל אלו שתרמו ועסקו במלאכה ושמרו על הפורום ועל הרוח הנכונה. כמובן שזה לא היה קל, ואנשים תרמו וכולם מוזמנים להמשיך ותרום מהידע ומהנסיון לשואלים ולמשתתפים. אין ספק שהפסקה לא קצרה של שמונה ימים מצביעה על הבגרות של הפורום ושל האנשים. תמיד חשבתי שבפסיכיאטריה נמצאים האנשים הטובים והאנשים הבוגרים ודווקא מסיבה זו הם מתלבטים ולעתים קרובות יש להם התלבטויות עם המצפון ועם עצמם. מי שאינו מתלבט ויודע תמיד את "האמת", כנראה שאין לו קשיים נפשיים. אולם כידוע התלבטויות וראית נושא ממספר צדדים הם סימן לבגרות רגשית ונפשית. שוב, תודה לכולם על המלאכה והמאמצים. שנה טובה לכולם, והמון אושר ובריאות. שנה טובה, וחזרנו לשיגרה (ואני מבטיח להוסיף תמונה בשנה הנוכחית) דר' גיורא הידש
כל מילה שאכתוב אחרי מה שכתבת וכבר נכתב מיותרת מלבד לומר לך : ת ו ד ה .
שימו לב, הפסיכיאטר שלנו חזר. התגעגענו אליך והייתה חסר כאן. ברוך הבא ד"ר הידש גיורא. מיכל
קראתי בפורום שטיפול בנזעי חשמל מיועד לדכאון חמור- לדכאון קשה ? שאלתי היא.. האם זה מיועד רק לדכאון קשה ?
ממה ששמעתי אני זה מיועד לדכאון קשה, מקרים פסיכוטיים כמו סכיזופרניה ומקרים בהם שום דבר אחר לא עוזר זה מבוצע כיום בהרדמה מלאה
לשרית אכן טיפול בנזעי חשמל מבוצע כאשר המצב חמור וטיפולים קודמים לא עזרו. הסיבה לכך היא שהטיפול עצמו מבוצע בהרדמה ויצא לו שם מפחיד. עם זאת גם במקרים פחות חמורים נזעי חשמל עוזרים ומשפרים את המצב, אבל בדרך כלל איננו ממליצים על טיפול זה למקרים הפחות חמורים. ישנם בהחלט מטופלים לא מעטים אשר נעזרו בטיפול בנזעי חשמל, אינם פוחדים מהטיפול ואף מבקשים מהרופא את הטיפול כאשר מצבם מתחיל להחמיר, מטופלים אלו נעזרים בנזעי חשמל גם כאשר מצבם לא חמור. כל טוב דר' גיורא הידש
אני סובל מדיכאון מזה מספר שנים, ומטופל בתרופות. בחצי השנה האחרונה יש הרגשה של ליחה תמידית בגרון וצורך לבלוע וכו'. מישהו מכיר ? האם מהדיכאון או מהתרופות ??
לדורון איני חושב שהליחה קשורה למצב נפשי. מניסיוני כרופא כללי, כדאי לבדוק את החומציות בקיבה ואולי נטיה לחומציות יתר. לעתים בגלל החומציות שעולה ומגיעה לקנה הנשימה ישנה ליחה ושיעול. זו אפשרות שכיחה שלא כל כך מוכרת לרופאים. אבל בהחלט כדאי להבדק אצל רופא המשפחה כל טוב דר' גיורא הידש
לכל חברי הפורום - שיהיה לכם ביום כיפור צום קל ! ושיהיה לכם חיים טובים - עם מצב רוח טוב !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
קודם כל, תמיד עניין אותי לדעת למה מדברים על חגים ומועדים שנתיים לפני הזמן...אני תמיד מתבלבלת....:) לא נעים עוד דבר,שמעתי שמפתחים כדורים שיקלו על הצום....! זהו, זה כל מה שאני יודעת על הנושא... ובשל ריבוי דנות אני "משנה" שמי לדניאלה המממ... לילה טוב?/צום קל?...
קודם כל, תמיד עניין אותי לדעת למה מדברים על חגים ומועדים שנתיים לפני הזמן...אני תמיד מתבלבלת....:) לא נעים עוד דבר,שמעתי שמפתחים כדורים שיקלו על הצום....! זהו, זה כל מה שאני יודעת על הנושא... ובשל ריבוי דנות אני "משנה" שמי לדניאלה המממ... לילה טוב?/צום קל?...
דרך אגב, מותר לקחת כדורים בצום ?
שלום, איך מאבחנים הפרעות אכילה? אני במשקל 50 ק"ג ואני בת 20. הגובה שלי 1.73 מ' אני נורא רוצה לרזות עוד 4 ק"גלפחות. אני נראית שמנה לדעתי למרות שכולם אומרים לי שאני נורא רזה אני מרגישה ממש שמנה. אני לוקחת חומרים משלשלים. ניסיתי להקיא ולא הצלחתי. המפקדים שלי חושדים שיש לי אנורקסיה. האם זה נכון שחומרים משלשלים לא עוזרים להרזיה? האם יש לי הפרעת אכילה? אם כן- מה אני צריכה לעשות עם זה? אין לי חברים להתיעץ איתם או בכלל- יש מצב שהם התרחקו בגלל שאני מרוכזת הרבה באוכל? אני לוקחת ויטמינים כדי לשמור על הגוף שלא יפגע מחוסר מזון (אם קיים כזה דבר אצלי) בבקשה תעזור לי!!!
בתור מישהי שהייתה שם עד לפני מספר חודשים בלבד אוכל לאמר חד משמעית כי את סובלת מאנורקסיה גם אני- ירדתי עשרה קילוגרמים( 15 אחוז ממשקל גופי!) , הייתי מידה 34 וחשבתי שאני שאני שמנה והלכתי עם בגדים רחבים כדי להסתיר את ה"שומן" . ככל שרזיתי כך הרגשתי יותר כח וכך חשבתי שאני שמנה יותר ורציתילהוריד "עוד קצת" כפול מיליון פעם הגעתי לתת משקל והדבר גרם לבעיות.... הייתה לי חברה שהייתה מגיעה בקביעות לחדר מיון בשל תת תזונה והתיייבשות בגללאורקסיה ובולימייה יחד.... זוהי מחלה נפשית בעיקרה שצריך קודם כל שהאדם עצמו ירצה לצאת ממנה, אחרת אין דרך לעזור אני מכירה מקום מצויים שבו מקבלים נשים ( וגברים) מעל גיל 18- בבית חולים שניידר ומדובר במחלקה עם צוות מקצועי ונעים ונהדר שבאמת אכפת לו. ללא כפייה כמובן! ואגב, גם אני כל הזמן הייתי מדברת על אוכל , כל דקה, כל ששניה ואנשים הסתכלו עלי מוזר...התרחקו הרי מהות המחלה היא בסופו של דבר להיות בגודל מזערי ,לא להפריע, שליטה,כפיתיות, הרגשה של סופרוומן....שאף אחד לא יכול לנזח אותי כי אני נצחתי את הצורך הבסיסי ביותר, לא שני צרכים-נשיות ומזון! וזה על קצה המזלג טוב אני אסיים את דברי כאן,לא רוה להיות נודניקית.. אבל באמת כדאי לך לטפל בזה פיזית- הפסקתה של הפעולה הזאת בגוף שמגיעה פעם בחודש מעידה על הפסקתן של פעולות אחרות, השיער בסוף ינשור, השיניים מתפוררות, הגוף נהייה חלש.....במקרה "הטוב". נפשית- הדבר גורם לדכאונות נוראיים צאי משם כמה שיותר מהר לפני שלא תוכלי לצאת.... קישור שמפוצץ בטלפונים וחומר בנושא: http://www.solgar.co.il/aviv/ דנה
לאורלי מבלי לאבחן באינטרנט כתבת מספר דברים מדאיגים ובהחלט כדאי להגיע לאיש מקצוע ולראות מה קורה, ולהגיע לאבחנה. דרך אגב, כדורים הגורמים לשלשול אינם עוזרים להרזיה, וויטמינים אינם מחליפים מזון. כלומר את מאבדת נוזלים בשלשולים וגם אינך אוכלת מספיק כדי לקיים את הגוף. כדאי לפנות לקב"ן היחידה אשר יפנה אותך לפסיכיאטר במרפאה הפיקודית לפי האזור בו את משרתת. כל טוב דר' גיורא הידש
מרוב שאני כבר קורא על כל הכדורים נהיה לי חרדה. אז ככה ובקיצור, אני סובל מחרדה והרופא נתן לי לקחת כדור פלוטין. לא הבנתי אם הוא מעורר או מרדים? מתי לקחת אותו בעצם? ניסיתי אותו כמה ימים והוא גורם לי לכאבים בבטן (נסבלים). מחכה לתשובות.
תכנס לאתר של גהה- יש מידע על הכדור.
לאייל פלוטין=פרוזק. הפלוטין בדרך כלל מעורר ולכן מומלץ ליטול אותו בבוקר עם האוכל. הרגשה לא נעימה בבטן וגם בחילות הן תופעות לוואי מוכרות אשר חולפות תוך כשבועיים מתחילת הטיפול. בהצלחה דר' גיורא הידש
לדוקטור שנה טובה יש לי מספר בעיות שמעיקות מאוד מאוד מאוד על חיי ואשמח אם תוכל לעזור לי והם כנקדלקמן : 1 . אני מאוד שמנה ושוקלת 140 קילו ההיתי במחלקת בהפרעות אכילה וקיבלתי כדורים פסיכייאטרים בהתחלה קיבלתי גאודון וההיתי מאוזנת אחר כך הרופאים ראו שאני טיפה בהיי ולדעתי ללא סיבה הם הפסיקו לאחר מ כן הם נתנו לי טופמקס להעלות את המטובוליזים ולהוריד את התאבון ןזאת לאחר שהורדתי 20 קילו בהצלחה ליפני הכדורים הטופמקס עשה לי דיכאון וחזרו לי החרדות ולא אכלתי שבועיים שלמים ואז נתנו לי צפרמיל וטגרטול נ עכשיו הפיסיקו לי אחרי שנה שלמה ועכשין אני עדיין בדכיאון עם מחשבות על מוות ופחדים שזה יקרה ויש לי מחשבות שיש לי סרטן אני מרגישה שאני לבד אם עצמי אני צועקת , בוכה , כול הזמן אני ביאוש ובפחד ותוקפנית והתפרצות זעם ולא יכולה להשטלת על זה השאלה היא מה ארתה חשב האבחנה שלי??????????? מה עושים אם זה ????????????? והאם המצב יימשך לעד??????????????????????.. חס וחלילה טפו טפו טפו אודה לך מאוד אם תשיב לשאלתי תודה מראש בחורה מיואשת
היי... אני יודעת שהשאלה לא הופנתה אלי אבל בינתיים רק רציתי לאמר שבאמת אין לך מה לדאוג אני מכירה מקרוב את הרגעים האלו, שנראים שהם נמשכים לנצח אבל את יודעת מה? הם לא, אני מבטיחה! תחשבי על זה ככה: את נמצאת בחדר חשוך ולא מוצאת את מתג האור, זה מצבך ובגלל שאת לא מוצאת את מתג האור את נתקלת בדברים לפעמים זה כואב ולפעמים נופלים מזה אבל קמים וממשיכים לחפש מסביב שומעים קולות שמקורם לא ידוע ובינתיים העיניים מתרגלות לחשכה והידיים והגוף לומד לגשש קדימה ומוצאים את החלום ופותחים והירח שופך מעט אור לבן על החדר ואז הוא נעלם לרגע מאחורי ענן והכל חשוך יותר מתמיד.... ואז פתאום - עולה הבוקר! ככה זה. גם אם מצאת את המתג והנורה שרופה... תמיד עולה הבוקר בסוף ושותף את כל החדר בשמש ופתאום הכל נראה לא מאיים הקולות- פרפר שנכנס דרך החלום שנשאר פתוח, נורה חדשה שהתגלגלה על הריצפה...אור הירח שליטף את הוילונות....רוח חופשייה שהעירה את הפרחים סתם מחשבה .... לבינתיים...
שלום, קשה להגיע לאבחנה ללא תיאור מפורט ואיני מתיימר לאבחן דרך האינטרנט. בכל אופן הגאודון אינו גורם לעליה במשקל ואם הוא עזר לך אז חבל שהפסקת אותו. עם זאת נראה לי שהמצב שלך מורכב ובאמת כדאי להגיע לאבחון מדוייק ולבדוק את הטיפול המתאים. אם המצב מאוד קשה כדאי לפנות לחדר המיון הקרוב לאזור מגוריך. בכל בית חולים כללי ישנו יועץ פסיכיאטר תורן. אם ניתן לחכות הייתי קובע תור לייעוץ אפילו חד פעמי, לחוות דעת שניה אצל אחד מהפסיכיאטרים המובילים בארץ ולשמוע את דעתו אחרי שהוא ישמע ויכיר את כל הסיפור שלך. בדרך כלל יש החזר של ביטוח המושלם בקופות החולים על הייעוץ. כל טוב דר' גיורא הידש
התחלתי לקחת סרקסט 20 לפני 15 ימים אתמול עברתי 2 כדורים של 20 בבוקר ועדין אני באי שקט . ללא שינוי במקביל יש לי כאבים ע"י העיניםו וכשאני יוצא החוצה השמש גורמת לסינוור ואז אני מרגיש את המקום כואב לא ברמה שאניי צתרך כדור נגד כאבים. כמו כן מדי כמה שעות ולא תמיד אני מרגיש מין פעימה בצד השמאלי של הראש במרכז. וזה ישר עובר. שאלתי האם יש קשר לכדורים? רציתי לציין כי בהמהלך יוני ירדתי בהדרגה בכדורים עד כדי הפסקה וחזרתי לקחת שוב כי הרגשתי את הכאבים המוזרים בראש . וחזרת האי שקט והיפוכנדריה
שלום, אכן כדאי לעשות קצת סדר בדברים. אם הסרוקסט לא שיפר את מצבך בעבר וגרם לתופעות לוואי אז מדוע כדאי לחזור דווקא לכדור זה? בנוסף, לא ברור מדוע עלית במינון, אחרי כשבועיים של נטילה כדאי לחכות ואין לאן למהר ולעלות במינון? האם ישנה סיבה מיוחדת לעליה במינון של הסרוקסט לשני כדורים ביום? כל טוב דר' גיורא הידש
היי חברים....אני בחורה בת 23, לפני שנתיים בערך התחלתי לסבול מהתקפי חרדה עקב הפיגועים בארצנו. ההתקפים היו קשים ומתישים נפשית ופיזית. כתוצאה מכך נכנסתי גם לדיכאון והחלטתי ללכת לפסיכולוג, הייתי בשיחות ואפילו בביופידבק(לימוד עצמי כיצד להתגבר על התקפיי החרדה). בנוסף קיבלתי סרוקסט כדור אחד(20 מיליגרם). כל זה בהחלט עזר לי והרגשתי כבר כעבור חודש שיפור משמעותי. מצבי השתפר מיום ליום, כעבור שנה בערך עשיתי טעות נוראית, החלטתי להפסיק לקחת את הכדור(על דעת עצמי) כמובן שעשיתי זאת בהדרגה. חלפו כמה שבועות והרגשתי תחושות מוזרות בגופי, אלו היו כמו מן תופעות גמילה מהכדור. היו לי מן קפיצות בראייה, זרמים בגוף, אבל כל זה חלף אחרי חודש בערך. אפשר לומר שכמה חודשים היה לי שקט מהדיכאון. עד שיום אחד,לפני חצי שנה חזרו הדיכאונות ,לאחר שיחה עם הפסיכולוגית התחלתי שוב בטיפול התרופתי(סרוקסט).הכדור אמור היה להשפיע כעבור חודש,אבל אני כבר חצי שנה והכדור ממש לא עזר ולא עוזר, אפילו העלו לי לשניים לפניי חודשיים ,ופשוט כלום!!!! וגם יש לי את אותן תופעות גמילה שהיו לי כשהפסקתי פעם,זה ממש מסתכל. אני בחורה יפה שלא רואים כלום עליי כלפי חוץ,אבל בפנים אני פשוט סובלת. מה לעשות????
חוץ מלהמשיך להיות יפה ולחייך :-) כדאי לבקש מהרופא להעלות מינון (בדר"כ זה עוזר) או החלפת תרופה לאחרת
ללילוש ככה זה תמיד בחיים מרגישים טוב ומחליטים החלטות++++ לי פשוט אם את סובלת תפני למומחה מתאים שיתן לך את הכלים לשפר את הרגשתך קיימות בשוק מספיק תרופות שיכולות לעזור לך
ללי לצערנו אנחנו רואים יותר ויותר שתרופה שעזרה בפעם הראשונה אחרי ההפסקה אינה מתאימה בפעם השניה ואינה עוזרת במיוחד. במקום לעלות במינון כדאי להתייעץ עם הרופא להחליף תרופה לתרופה הפועלת במנגנון מעט שונה מהסרוקסט. כל טוב דר' גיורא הידש
שלום, ראיתי שעלולה להיות בעיה בלקיחת אוטריוין עם תרופות נוגדות דיכאון. האם יש בעיה לקחת אוטריווין תוך כדי נטילת פלוטין 20 ?(לocd) תודה רבה.
לדנה איני מכיר את האוטריווין אבל אני מוכן לבדוק. רק אנא, תרשמי את השם בלועזית כדי למנוע טעויות ומאיזו סיבה את נוטלת תרופה זו. כל טוב דר' גיורא הידש
ד"ר שלום אני סובלת מהפרעת אכילה של אכילה כפיתית , אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי פעמיים בשבוע כבר מספר חודשים, אבל לצערי עדין אין אני רואה שינוי כלשהו במצבי, אני לא מצליחה לרדת במשקל וזה מאוד מדכא אותי. הדיכאון שלי רק הולך ומתעצם, אין לי חשק להפגש עם חברים, אין בי כל רצון ללכת לעבודה ושום תשוקהלעשות משהו מעניין בחיי. המצב הזה מאוד מדאיג אותי, אני חוששת שזה ימשך לנצח מה לדעתך עלי לעשות?
לשיר חודשים בטיפול פסיכולוגי היא תקופה קצרה, בעצם טבעו הטיפול הפסיכולוגי דורש זמן ארוך יותר עד שמרגישים שיפור. כך שאין לך ברירה אלא להתאזר בסבלנות. עם זאת הייתי ממליץ שתייעצי עם הפסיכולוג/ית על אפשרות של אבחון אצל פסיכיאטר ולשקול אתו טיפול תרופתי שעשוי להתאים ולעזור מהר יותר. כל טוב דר' גיורא הידש
כל יום לשרוד ואני מדחיקה את זה אבל בסוף זה יתפוצץ ואז אני פשוט יתפוצץ מפחד כמו איזה חולת רוח.
בתור אחת שסובלת מocd אני יכולה לשלוח לך מכאן הרבה הבנה ואמפטיה, ולהגיד שאני אמנם עוד לא לגמרי השתחררתי מזה, אבל בהרבה תחומים יש שיפור עצום,ונראה לי שזו כבר נקודה מעודדת. מקווה בשבילך שאת נעזרת באנשי מקצוע, כי הם יכולים לפחות להקל על הסבל גם אם הם לא פותרים אותו. מאחלת לך ימים טובים יותר ושנה טובה!
בתור מישהי שסבלה ועדיין סובלת מהרבה דברים, ביניהים אוסידי אוכל להמליץ בחום על טיפול התנהגותי- קבלת שיעורי בית: בכל פעם התעמתות מכוונת ומוגזמת עם הפחד נעלמה לי הבעיה שהייתה אצלי כל כך חמורה במהירות שיא.....
לד"ר הידש, אני קוראת בפורום זה די הרבה ואף נעזרתי פה מספר פעמים. התרשמתי מאד מנימתך המרגיעה שלא פחות חשובה מהידע המקצועי שהוא אולי נחלתם היחידה של חלק ממנהלי הפורומים. לאור זאת הייתי רוצה לדעת האם יש איזו שהיא דרך להתקבל לטיפול אצלך? בברכה.
שלום אנונימית. אני לא חושב שדר' הידש מסתתר או משהו, פשוט תחפשי בדרכים המקובלות. מנסיון- הוא לא ייתן שום פרט כזה בפורום.
לד"ר הידש, היכן ניתן להשיג חומר על תסמונת מינכהאוזן? בתודה מראש
לדנה התיסמונת די נדירה ולכן אין כל כך הרבה חומר. בדרך כלל אני ממליץ להתחיל מהספר "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" בעריכת ח. מוניץ. כל טוב דר' גיורא הידש
לד"ר הידש, היכן ניתן להשיג חומר על תסמונת מינכהאוזן? בתודה מראש
תיכנסי לאתר google
....
קודם כל מקווה שנחתה קצת שאלתי אני התחלתי טיפול פסיכוטרפיסטי הבעיה כרגע שרמת הדיכאון והחרדה ממש עלו שאלתי הייתה ממליץ על הרמרון או ציפרלקס כיום אני נוטל פקסט 30 מ"ג ללא הועיל שנה טובה
לטל בדרך כלל אני ממליץ כתרופה שניה על תרופה הפועלת במנגנון השונה מהתרופה הראשונה. כך שציפרלקס פועלת באותו המנגנון כמו הסרוקסט, היא עשויה לעזור אבל הסיכויים לכך קטנים יותר. לכן מומלצים, הרמרון, האפקסור, איקסל ואדרונקס שכולם פועלים במנגנון שונה. כל טוב דר' גיורא הידש
היי דור. הבנתי את מה שאמרת, למרות שכפי שאמרתי לך נאמר לי שבקלונקס אין צורך בהעלאת הכמות והאפקט נשאר- הכוונה בטיפול בחרדה כמובן, אך אני בהחלט לא באה להתווכח עם עובדות מדעיות. אני הרי לוקחת רק0.25 מ"ג,אז אולי אני גם לא אינדיקצייה כ"כ טובה לגביי ניסיון אישי,כי אנשים לוקחים הרבה יותר. יכול להיות שפשוט בכמות הקטנה שאני נוטלת,דוקא בגלל שהיא קטנה, ההשפעה עלי היא כן ארוכת טווח?? כי האמת שאצלי זה אפילו להיפך ממה שתיארת, לא רק שאני לא חשה איזו התמכרות יוצאת דופן{ולהזכיר לך נטלתי שנה,וכעת אני כבר לוקחת חמישה חודשים} ולפעמים אפילו אני מרגישה שאינני זקוקה אף לכמות הנ"ל, בימים שאני מרגישה יותר טוב, ואני לוקחת אף פחות מזה.{בעצתך לא פחות מ0.125מ"ג כדי לא לעורר תופעות גמילה}. יכול להיות שזה כך אצלי בגלל שמדובר בכמות קטנה?? הכמות הנ"ל מרגיעה אותי מן החרדות,ואני ממש לא מרגישה שאני זקוקה ליותר מזה. {אני אפילו חושבת להפחית בצורה קבועה, כך שאם יש מקרים בהם אני יותר חרדה וזקוקה לטיפה יותר,אז הכמות אותה אקח במקרים הללו תהיה 0.25}| כי לעבור את המינון הזה אני גם לא רוצה,וגם פיזית אני אינני יכולה, כי 0.25 כבר על הגבול של "זורק אותי" ויותר מזה אני פשוט אשן כל היום:-). בקיצור מה שאני אומרת זה שאולי יתכן שאצלי אין את התופעה של העלאת כמויות,וחוסר השפעה כי אני משתמשת בכמות מאוד קטנה.... כך שאולי הגוף איננו כל היום תחת "השפעה כבדה" של התרופה,ואז כשאני כבר לוקחת את הכמות הקטנה,היא בהחלט משפיעה עליי, ייתכן??
קארין- כן - בהחלט ייתכן!! ייתכן שאת מרגישה תלויה בכדור אך לא נוצרה תלות ממשית בגלל המינון הנמוך, המודעות שלך לכל הנושא והשליטה שיש לך על הגוף שלך. את בהחלט נשמעת כמו מישהי שיש לה שליטה על מה שקורה לה ולא כמו מכורה שאיבדה שליטה. לכדור יש פוטנציאל לתלות אך לא כולם מפתחים תלות בצורה שהיא משמעותית. זה שאת מעדיפה להיות צלולה ולא מסוממת זה סימן טוב. סימן שעדיין לא התמכרת.
היי דור! מצטערת אבל מה זה הצחקת אותי:-)..... בתכלס אתה צודק בהשערה שלך.... פשוט הצחיק אותי הקטע של -סימן שעדיין{עדיין} לא התמכרתי! אבל אל תדאגי...גם זה יבוא:-) סתם,אני צוחקת, זה היה נשמע לי כמו חוק מרפי כזה... "אם טוב, אל תדאג,בקרוב יהיה רע..." ועכשיו ברצינות, אמרתי את דברי לגלית,גם כי זה מניסיון שלי ככה,וגם כי אני חושבת{יכול להיות שאני טועה} שהיא פשוט בחרדה מהקלונקס בגלל כל הדיבורים על התמכרות שקראה,{דבר שהוא בהחלט מובן},משום שלפני מס חודשים היא עודדה אותי רבות על הכדור והרגישה טוב איתו. אז אמרתי לה את דעתי בעניין במקום להלחיץ אותה כמו כולם על "ההתמכרות",לדעתי היא צריכה לדאוג להרגיש טוב כרגע,ולא לדברים הללו. בכל מקרה,דור, אתה עושה עבודה טובה פה. ביי.
ל-ק ערב טוב קלונקס משמש כהרגעתי במקרה של הרגשה לא יכולה יותר מנסיון שלי עם מומחים בתחום רצוי לרדת לשורש הבעייה ממנה את סובלת ולא להפתיר לקחתי קלונקס והבעייה ניפתרה רצוי מנסיוני חצי כדור עד 3 או 4 פעמים ביום כשהטווח עד 4 שעות הכדור בהחלט ממכר אם משתמשים באופן רצוף תרגישי טוב
האם צריך להמתין זמן מה לאחר לקיחת אפקסור xr225 מ"ג לפני שנוטלים במקום איקסל 50 מ"ג? בתודה מראש
ללוליה לא אין צורך לעשות הפסקה, להיפך, יתכן שבהפסקה יהיו סמנים של חסר ולכן עדיף להחליף בין התרופות ברצף. בהדרגה לרדת לחצי מינון של אפקסור ולהתחיל בחצי מינון של איקסל ולהחליף ביניהן בהדרגה. בהצלחה דר' גיורא הידש
שלום רב מזה זמן מה אני סובל מהתפרצויות של צחוק לא מוסבר ודי מביך אני מנסה בכל כוחי לעצור את הצחוק ופשוט לא מצליח הדבר מביך אותי ואת מי שמסביבי... האם אתה יכול לעזור במשהו???? תודה
אולי תעביר לי את הצחוק או לפחות מעט אגב יש מערכון של הגשש על ההוא שחלה במחלת הצחוק ורצה שחצי פ"ת תהיה שלו... וואלה באמת מוזר מעניין איזה עולם מוזר יש לנו אחד צוחק שני בוכה ואף אחד לא מרוצה
לאביעד צחוק לעיתים הוא דוקא התפרצות שיכולה לנבוע מרגשות שונים, כגון מבוכה, חוסר ביטחון, חרדה, ואפילו מתח. השאלה מה המקרה הספציפי אצלך,וממה זה נובע.... מאוד יתכן שזה מהדברים שציינתי,אבל חסר מידע לאיך,מתי,ובעיקר למה לדעתך זה קורה. אך עצם זה שזה מטריד אותך,זו כבר סיבה טובה לברר. שנה טובה.
מדוע קלונקס אחרי תקופה של שנה ושלושה חודשים כבר לא מגיב 1.5 מילגרם וצריך להוסיף עוד 0.5 יחד עם מרוניל שאני נוטלת ביום. הגוף בחוסר שקט זרמים וכו וקשה לתפקד ככה הרופא לא מוכן לעלות לי את המינון אבל אני לוקחת לבד כי אני לא יכולה לסבול. מבקשת עזרה מכם מה עושים? נוגדי הדיכאון לא משפיעים עלי לטובה
גלית היקרה, קלונקס הוא ממכר ובשל כך בכל פעם כדי שישפיע צריך להגדיל מינון . על כן את צריכה תרופה ארוכת טווח כגון הרסיטל שהוא מכוון לבעייתך ואולי סרוקסט. ובנתיים תנסי לעבור לכדורי הרגעה אחרים כגון לוריוון או משהו אחר שישפיע עליך אך רק לתקופת ההסתגלות של כדור הארוך טווח שהשפעתו חלה לאחר כשבועיים שלושה ואפילו ארבעה. אט אט נסי להיגמל מהקלונקס - כל שלושה ימים הפחיתי רבע כדור עד לגמילה מלאה (הייתי באותו סרט) וכשתצטרכי אותו שוב הוא יתחיל להשפיע. גם אני לוקחת עכשיו קלונקס כ-0.75 מ"ג ליום ובעבר לקחתי יותר נגמלתי לטובת הכדורים ארוכי הטווח ועכשיו הוא שוב עוזר ובמינון קטן יותר. בכול מקרה כדאי לעשות את ההחלטות האלה בהתייעצות עם פסיכיאטר רק אל תאמרי נואש, את תחזרי לשמוח ולחייך ודכאון למזלנו הוא דבר חולף .
היום זה כבר 2 מג??? מה קרה? רק אתמול היית על 1.5מג, חמודה בקצב הזה את תעברי את השיא שלי... קיראי את כל השרשור הקודם בנושא ובמיוחד את מה שדור כתב ובחיייייאת תמצאי לך כבר פסיכיאטר טוב שאין לו מניות בחברת קלונקס......... בהצלחה
ל-גלית ערב טוב קלונקס משמש כהרגעתי במקרה של הרגשה לא יכולה יותר מנסיון שלי עם מומחים בתחום רצוי לרדת לשורש הבעייה ממנה את סובלת ולא להפתיר לקחתי קלונקס והבעייה ניפתרה רצוי מנסיוני חצי כדור עד 3 או 4 פעמים ביום כשהטווח עד 4 שעות הכדור בהחלט ממכר אם משתמשים באופן רצוף תרגישי טוב
כנראה שהרופא יעלה לך את המינון- הוא אמנם לא מעוניין בכך- אבל איך שאת מציגה את הדברים כנראה שאין מנוס מעליה במינון- זה יתן לך הקלה למספר חודשים וחוזר חלילה. בינתיים תוכלו לחפש תרופה אחרת לטיפול קבוע שתשפיע עליך יותר טוב מהמרוניל.
אני בחורה ביישנית וחסרת ביטחון , קבלתי את הציפרלקס ואני נוטלת אותו כשבוע. האם אני ארגיש שיפור במצב הביטחון העמצי שלי כשאטול את התרופה למשך זמן?
הציפרלקס הנו תרופה נוגדת דיכאון לכל דבר ועניין..התוצרי לוואי החיוביים שלה הנם: מיתון האימפולסיביות והצורך המופחת בשיחרור אגרסיות פרגמטיות..כך שכמס ערך מוסף את זוכה לתרופת הרגעה..(לא על כולם זה עובד במידה שווה) לא ידוע לי על תרופה שמעלה את הביטחון העצמי, וקצת פטתי להעניק מימד עילאי שכזה לכדור באשר הנו! העלאת ביטחון עצמי הנו תוצאה של עבודה עצמית מתמדת ומאומצת.. הציפרלקס תעודד אותך לראות את החיים שמעבר להרי החושך והצלמוות, ובכך תהווה פריצת דרך, ותקנה לך כלים, כוחות ומשאבים להתמודד עם חוסר בביטחון העצמי שלך. בהצלחה לך יקירה. אחותך לצרה.
אני נוטלת את התרופה מזה כשבוע וללא מרגישה עדיין בשיפור דרמטי, רציתי לדעת האם כשאטול את התרופה כחודש ארגיש שיש לי יותר בטחון עצמי?
תחילת ההשפעה של ציפרלקס היא אחרי כמה שבועות 4-6 שבועות .. קצת סבלנות..בהצלחה
האם יש קשר בין דיכאון לפעילות ספורט כולשהי, כלומר: האם פעילות ספורטיבית מפרישה סרוטונין ומונעת דיכאונות ו.או חרדות?
בהחלט ספורט עוזר כחלק מתרפיה אבל את צריכה להגיע לשורש הבעייה לשם כך קיימים מומחים
לא יודע אם מופרש סטרוטונין , אבל אנדרופין כנראה שכן, שזה משכך כאב ומשפר מצב רוח טבעי שמופרש מהמוח.
בערב שישי שתיתי המון המון סוגי אלכוהול (וודקה, שמפניה, בירה וכו'...), על אף שאני נוטלת פאקסט מזה 8 חודשים (אגב, גם הקאתי את כל סוגי האלכוהול האלה אחר-כך). היום יום ראשון, ואני עדיין מרגישה רע- פיסית ובעיקר ריגשית, המון בלבול, פחדים, לחץ, בכי ומה לא? יש לציין כי ביום שישי שכחתי לקחת כדור. חוץ מזה עדיין יש לי בחילה וכאבי ראש. האם מדובר בהנאגאובר אינסופי? מתי אפסיק לבכות? עד כמה הזקתי לגוף שלי? למה אני כזאת בחורה טיפשה וחסרת אחריות? (על השאלה האחרונה אתה לא חייב לענות..)
אני לוקחת פרוקסטין מזה 10 חדשים, בתקופה זו העלתי בקלות רבה 10 ק"ג במשקל עלי לציין שמטבעי אינני משמינה בקלות למרות אהבתי הרבה למתוקים ומאז שאני משתמשת בתרופה אני מרגישה שכל דבר מיותר שאני אוכלת גורם לי לעלות במשקל, ולרדת קשה מאוד בגלל תופעה זו ירדתי על דעת עצמי מכדור(20 מ"ג) לחצי כדור ביום,שאלתי היאם האם התופעה מוכרת , האם ההפחתה בכמות התרופה תגרום לי לחזור לעצמי, והאם הפסקתה של התרופה לחלוטין תוריד ממני את המשקל העודף, יש לציין שהתרופה שפרה את איכות חיי בצורה משמעותית , הופחתו החרדות, ואני מרגישה בן אדם נורמלי כפי שרציתי להיות תמיד. ושאלה נוספת הקשורה לתרופה , תמיד עשנתי כ10 סגריות ליום, ומאז השימוש בתרופה חלה עלייה משמעותית בכמות הסגריות שאני מעשנת , ויש לי צורך עז בסגריה מהבוקר , דבר שלא קרה לי בעבר, למרות שההגיון אומר שאחרת צריך להיות. מודה לך מאוד וממתינה לתשובה
בערב שישי שתיתי המון המון סוגי אלכוהול (וודקה, שמפניה, בירה וכו'...), על אף שאני נוטלת פאקסט מזה 8 חודשים (אגב, גם הקאתי את כל סוגי האלכוהול האלה אחר-כך). היום יום ראשון, ואני עדיין מרגישה רע- פיסית ובעיקר ריגשית, המון בלבול, פחדים, לחץ, בכי ומה לא? יש לציין כי ביום שישי שכחתי לקחת כדור. חוץ מזה עדיין יש לי בחילה וכאבי ראש. האם מדובר בהנאגאובר אינסופי? מתי אפסיק לבכות? עד כמה הזקתי לגוף שלי? למה אני כזאת בחורה טיפשה וחסרת אחריות? (על השאלה האחרונה אתה לא חייב לענות..)
אני חייבת להגיד לך שאני אותו דבר עשיתי עם סרוקסאט שאני לוקחת כבר 5 שנים, וגם אני קצת 'לא מאופסת' אבל זה הולך ונרגע, דיברתי עם המטפל שלי היום שאמר לי שמשתייה חד פעמית (אפילו אם היא הייתה מוגזמת) לא קורה כלוום, ואפשר להרגע. אפרת
לא מאופסת??? אני מרגישה זוועה... כאילו אני לא בטיפול של כדורים... השתייה המוגזמת (מאוד!) בהחלט היתה חד פעמית, אבל יש לציין שכמעט כל שישי אני שותה (מסיבות וכאלה..), רק שהפעם המצב היתדרדר בטירוף... אני כל כך לא נוגעת יותר באלכוהול!!! אגב, גם את מרגישה בלבול וייתר רגישות?... הלוואי שהכדורים יחזרו להשפיע עלי...
אני נוטלת ציפרלקס מזה כשבוע ואני לא מרגישה שיפור היסטרי, רציתי לקבל יותר פרטים ודעת מה התרופה הזו מסוגלת לעשות כשנוטלים אותה במשך זמן
אף אני נוטלת אותה קרוב לחודשיים. בתחילה חל שיפור משמעותי בההעלאת הסרטונין מבחינה ביולוגית במוח.. ועתה בנטילה יומית של שני כדורים ליום! אין כל אפקט ממשי.. וההפך היא הנותנת: חלה רגרסיה במצבי המלנכולי... אלמנט קריטי לידיעתך ותשומת ליבך: כל תרופה פסיכיאטרית באשר היא, לא מתחילה להשפיע לפני 3-4 שבועות מינימום!!! כך ששבוע אינה ראייה קבילה כלל ועיקר. ומייעצת לך בחום לא להחליף תרופות חדשות לבקרים, בכדי לא להינזק מהשפעות ותגובות בין תרופתיות. בהצלחה לך. אלו תופעות מוגדרות את כן חשה בנטילתה ומהו המינון שאת נוטלת על בסיס יומי? שלך, אביבה.
אני יודעת הוא חוזר מחר , אבל זה עוד נורא המון זמן. וחשבתי על זה , מי שומר לו על החתולים?
נכון. מחר זה עוד המון זמן. גם אני כבר כל כך מתגעגעת.
מקווה שהכל בסדר אצלו
ד"ר הידש חי אל תפתחו פה לשטן והוא יענה לכולם גם לאלה ששאלו לפני שבוע ועדיין לא קיבלו תשובה.
מעניין למה תמיד כל ההודעות שמכילות דברים טובים, רגשים ונכונים מופיעים ללא שם, אז רק כדי לשבור את השרשרת, וגם כי אני מתגעגעת וגם... כי מחר כבר הגיע, החלטתי להצטרף לשרשור המקסים. בטוחה שהיום כבר יותר טוב, דנה
סוף סוף מחר זה כבר היום! ודוקטור הידש המקסים חוזר. כבר יותר טוב לי כשאני יודעת שהוא חוזר. והוא לא אולי מנהל הפורום הטוב ביותר - הוא הטוב ביותר! ודנה את צודקת לכן... ניקי = לא חשוב.
אין לכם חיים חוץ מהפורום הזה ?
היי דור. קראתי עכשיו את הדיון של אתמול, ואני חייבת להתייחס לכמה נקודות- לא ברורה לי המסקנה שלך לגבי היפוך האובססיה. בדרך כלל אני נוטה שלא להתייחס לשאלות שנשאלות מסיבה תיאורטית בלבד, אבל נראה לי שכאן יש משהו מעניין בכל זאת: מהיכן המחשבה שההפך מאובססיה מחשבתית היא הפרעת האישיות הא.סוציאלית? אני חייבת לציין שלא הצלחתי לעקוב אחרי קו המחשבה שלך. האם אתה טוען זאת בשל ההנחה שבocd ישנו ביטוי של רגשות אשם שיוצא אל הפועל באמצעות מנגנון ההגנה? ומה לגבי ההנחה הנוספת שבגלל העמידות של ההפרעה הכפייתית בפני טיפולים פסיכותרפיים ודווקא ההצלחה היחסית של כלומיפראמין ישנו מרכיב נאורופסיכולוגי וביוכימי בהפרעה זו? אני מכירה מספר מקרים של אישיות אנטי סוציאלית (דרך אגב, קרימינולוגיה הוא מקצוע טיפולי במקומות רבים) ואין כל סתירה מובנית בינם לבין סובלים מocd, כלומר, אדם בעל מחשבות מאגיות יכול בהחלט להיות גם אישיות אנטי סוציאלית. אז אשמח אם תחדד קצת את התשובה שלך. דרך אגב, אני לא חושבת שהצלחנו לרדת לסוף דעתה של השואלת. אולי מצב של ההפך מהצורך האובססיבי לחשוב הוא צורך אובססיבי מסוג אחר? ועוד משהו- תודה על המחמאה המובלעת. דנה
הכוונה היא הקטבים באישיות בין אדם עם דיכאון נאורוטי או אובססיות שמוצף ברגשי אשמה וחרדה לעומת הפסיכופת חסר המצפון. לשיטתך שניהם יכולים לחיות בכפיפה אחת? כלומר פסיכופת יכול לסבול גם מדיכאון או מהפרעה אובססיבית? הוא הרי איננו חרד לתוצאות מעשיו ולכן אין חרדה שתגרום לו למחשבה אובססיבית. או שיש לך תיאוריה שונה לעניין זה? לפי ה-DSM4 דיכאון ו-OCD נמצאים על ציר 1 לעומת ההפרעות באישיות נמצאות על ציר 2 ואבחנה על ציר אחד איננה שוללת קיומה של הפרעה אחרת על הציר השני. השאלה אם מבנה האישיות של הפסיכופת למעשה לא מאפשר לו להגיע למצב שבו הוא יסבול ממחשבות אובססיביות (ברמת של OCD). או שדעתך שונה?
אז ככה, אני לא בדיוק בטוחה אבל מצאתי די הרבה חומר שאפשר ללמוד ממנו לא מעט. אני מפזרת ילדים במוסדות חינוך ואז יהיה לי קצת זמן לקרוא ולהשיב. בגדול אני בהחלט חושבת שאדם בעל אישיות פסיכופטית (שמכונה כבר אישיות אנטי סוציאלית) יכול לפתח OCD. אבל אני אבדוק אם יש סתירה פנימית. יום נעים, דנה
שלום חבר של חברה שלי סובלת מבולימיה ודכאון( מסתגרת הרבה בחדרה שוקלת התאבדות) היא מודעת מה שהבנתי לבעייתה באופן חלקי בלבד.אינה יודעת עד כמה חמור מצבה היא מוכנה לקבל עזרה גם הורייה נמצאים בתמונה הבעיה היא הגיל שלה- היא בת 19 האם קיימים מוסדות במרכז הארץ לטיפול בבעיות אלו בנשים מעל גיל 18??? בתודה רבה מראש
היי דנה. במצב שאת מתארת צריך לדעתי לעשות הפרדה בין הבולימיה והמחשבות האובדניות, למרות שסביר שיש קשר. מבחינת הטיפול המיידי, אם מדובר בסכנת חיים, יש לפנות חדר מיון או לפסיכיאטר המטפל אם יש כזה. כמובן שהגיל אינו משנה כאן. לפני הטיפול בבולימיה יש למנוע התאבדות. השלב השני לדעתי קשור לטיפול בדיכאון עצמו וכנראה שיעשה במסגרת רגילה של טיפול פסיכיאטרי שמשלב טיפול בהפרעות אכילה. לא כל טיפול כזה מצריך אישפוז אבל בוודאי מצריך השגחה. כדאי להתייעץ עם רופא משפחה במידה והנושא סובל דיחוי, ובמידה ולא- חדר מיון בכל בית חולים. דנה
האם באמת אין לתרופה תופעות לוואי? והאם היא מטפלת טוב בהפרעות חרדה הפרעת אכילה ומחשבות טורדניות ? תודה
אני משתמשת בציפרלקס מזה שלושה חודשים בעקבטות דיכאון וחרדות, ואפשר לומר שהתרופה הצילה את חיי. קיימות אמנם תופעות לוואי. בתחילת השימוש סבלתי מבחילות ועייפות, אך התופעות חלפו כמעט לחלוטין, והן שוות את התמורה שקיבלתי.
עלי התרופה לא חוללה פלאות כמותך... איזה מינון את נוטלת?ותוך כמה חודשים חשת בשינוי הסטרונין במוח וכתוצאה מכך שינוי בדפוסי ההתנהגות שלך? האם את מוגדרת קלינית כבעלת הפרעה ספציפית? או לוקה בדיכאון מזורי גרידא? מצפה לתשובותייך. אחותך לצרה.
אלו לא ממצאים שידועים לי ברמה האישית.. ומי ייתן וכדברייך: לו יהי. אחותך לצרה.
האם פלוטין גורם להשמנה נפיחות בפנים
יש לי תחושה שהשתרבבו לבעיה שהצגתי תשובות שכלל אינן קשורות לנושא שהעלתי. בכל אופן תודה.
התחלתי עם 20 מ"ג כדור אני כבר לוקח שלוש שבעות לערך .הרופא אמר לי כי הוא רוצה שאחרי תקופה מסוימת לעבור לקחת 40 מ"ג ביום אני לוקח כל בוקר 20 מ"ג. .כי אמר לי רצוי בבוקר כי זה עלול להפריע אם אקח בערב (שינה) והשאלה שלי האם לעבור ישר ל40 מ"ג או בהדרגה.? והשאלה השניה האם לקחת ביחד 40 מ"ג או מחולק לפעמים ביום? נ.ב על מנת לשאול אותו זה יעלה לי כסף ולצערי הגדול אני לא עובד. (פוטרתי)ולכן אני שואל! תודה מראש
הערה-אני אישית מנוסה עם פקסט מאוד אך יכול להיות שעליך זה יהיה שונה. בכל מקרה יתכן ש 40 מ"ג פקסט יעזרו לך הרבה יותר מ-20 ,לגבי העלה במינון מומלץ כי תעלה בהדרגה כלומר ל 30 מ"ג כלומר כדור וחצי ל 3 ימים לפחות ולאחר 3 ימים ניתן לעלות ל2 כדורים כלומר 40 מ"ג. בחודש אח"כ תקנה כדור אחד של 40 מ"ג (כך תחסוך כסף...),חוץ מזה אני מקווה שאתה קונה את הכדורים דרך קופת חולים ולא פרטי. אני אישית לקחתי את הכדורים בבוקר ולא בערב בגלל בעיות של שינה ,אין בכלל בעיות של את הכמות של ה 40 מ"ג "במכה " ,ההפך! בהצלחה
אם בעבר נטלתי ציפרמיל והוא לא עזר למחשבות הכפייתיות שלי אלא רק למאניה, האם שייך שאנסה עכשיו את הכדור ציפרלקס? (מהבודדים שעדיין לא ניסיתי. ניסיתי כבר למעלה מעשר תרופות) אשמח מאוד לשמוע את תשובתך
האם ניסית גאודון ריספרידל או זיפרקסה
שלום רב, רציתי להביא לתשומת ליבכם את הספר שקראתי לאחרונה: "כל מה שהרופא שלך לא יודע על רפואה תזונתית עלול להרוג אותך" מאת ד"ר ריי סטראנד. הספר פשוט מדהים וממש מעיר ומאיר בכל נושא חיזוק הגוף והתמודדות עם החוליים השונים התוקפים אותנו ללא הרף. מדהים לראות כמה אנשים סובלים מכאבים, מחלות, זיהומים ובעיות נוספות באופן חוזר ונשנה והרפואה לא נותנת תשובות קבע, כי אם פתרונות חלקיים לתסמינים ולא לבעיות. אני מכיר אנשים רבים אשר שינו את טיב בריאותם וחייהם בעזרת השימוש המתמיד בתוספי מזון טובים היות ואני עובד בחברה המייצרת כאלה. אם אתם רוצים להיטיב עם גופכם ולעזור לו בהתמודדות עם כל הקשיים צרו קשר ואשמח לעמוד לרשותכם. בברכת שבוע נפלא וגמר חתימה טובה, אופיר סלע 052-8358206 / 03-6025210. הרבלייף - בריאות באלף השלישי
יהיו מזונותיך תרופותיך ותרופותיך מזונותיך.. תזונה טובה מאוזנת לא צריכה שום תוספות..אין קיצורים ותחליפים. מה הקשר לפירסום בפורום ??
שלום לד"ר ולכל יושביי הפורום. יש לי מצב שאני לא יודע עם הפסיכיאטריה בישראל יכולה לרפא כי אני מתמודד איתה כבר הרבה זמן והיא פשוט נמאסה עליי הכל התחיל לפני כמה שנים שנכנסתי לדיכאון וקיבלתי את התרופה סרוקסט כדור אחד ביום במשך הזמן הכל היה בסדר התגייסתי והמשכתי את הטיפול עם פאקסט כי לצבא אין סרוקסט אח"כ השתחררתי מהצבא והוחלט להוריד את הכדורים ל-4 פעמים בשבוע ללא שינוי והמצב היה עדיןי מצוין ואח"כ כתוצאה ממקרה שקרה לי באה ירידה משמעותית למרות שהמשכתי לקחת פאקסט 4 פעמים בשבוע. אז "שיחקנו" אני והרופא במינון הפאקסט שבועיים של כל יום כדור ואח"כ שבועיים של חצי כדור כל זה לא עזר ואז נכנסה התקופה השחורה של חיי הציפרלקס אותו נטלתי כחודש וחצי התקפי חרדה שלא פסקו והדיכאון גבר אחרי חודש וחצי הפסקתי והוחלטל לחזור לפאקסט הפעם שני כדורים ביום לקח לזה חודש עד שזה התחיל להשפיע ולקחתי עוד חודש ובא שיפור מסוים ואז שוב באה נפילה לפני כמה ימים. אני לא מרגיש רעב וצמא אבל אני אוכל ושותה כי אני יודע שאני צריך יש לי תעוקה בחזה ותחושה שאני רוצה לבכות ופחד כזה מלעשות דברים גדולים ואני עושה דברים קטנים ואני מכריח את עצמי לעשות אותם. כשאני מרגיש טוב אז אין לי בעיה לעשות הכל אבל כשאני מרגיש רע על הפנים עכשיו מה שאני שואל מה אני צריך לעשות? -להחליף תרופה? שזה לא בטוח שזה יעזור. -להוסיף מייצב מצב רוח? המון תופעות לוואי ואתה הופך אפטי -להוסיף תרופה נוספת כמו ממשפחת ה SSRI? או ה -SNRI? -לטפל בנזעי חשמל? -אשפוז? זה אומר שגמרת את החיים שלך. אז דוקטור הידש אתה המומחה ובאתי אליך כי מה ששמעתי אתה אחד הרופאים הכי טובים בארץ בתחום האם יש פיתרון לבעיה שלי ומה צריך לעשות כדי לשמור על ההרגשה הטובה? ובבקשה אם תוכל לפרט לי ולא סתם טיפים כי אני מיואש ולא רוצה להיות כלי ניסוי אלא אני רוצה להרגיש טוב כבר. כלומר מה לקחת איך מתי. מה לעשות אני אשמח לעצה מכל אחד שעובר דבר כזה או עבר מה לעשות. כי אני כבר לא יודע. א
ל א היקר קודם כל תתעודד אתה לא לבד בחרה הזה מדוע אתה לא לוקח את עצמך בידיים ופונה למטפל מוסמך או מחליף את המטפל הנוכחי יש בשוק עשרות סוגים של תרופות ובטוח שאחת תתאים לך אולי תינסה טיפול פסיכוטרפי שני התרופות שהזכרת אינם סוף העולם אתה בסוף תרגיש טוב ותפסיק להכניס לראשך שטויות שמעלות את רמת החרדה שלך תרגיש טוב
אני כיום לא עובדת מחוץ לבית מטפלת בתינוקת ו2 ילדים בבית ספר אני נוטלת בבוקר מרוניל ו3 פעמים ביום קלונקס 0.5 אני לא מגיבה בדרך כלל לתרופות נוגדות דיכאון ומה שעוזר לי זה הקלונקס אך לדעתי כבר שנה ושלושה חודשים אני צורכת 1.5 מילגרם ביום ומרגישה שהקלונקס לא מועיל כמו בהתחלה. כשאני לא לוקחת את הקלונקס בזמן אני מרגישה תופעות חרדה נוראים כמו זרמים בגוף חוסר שקט בגוף ודופק ברגלים ובידים. למי שמבין מה אפשר לעשות בנוגע להתמכרות לכדור הזה? לכל מקום שאני הולכת אני מסתובבת עם הכדורים כמו אשה בת שמונים ואני סך הכל בחורה צעירה. איך מנסים לא לחשוב על התופעות האלו ? למרות שמי שחווה את התופעות יודע על מה אני מדברת זה לא נעים שאין שקט לאדם שרוצה להרגיש טוב אבל אין שליטה על העצבים. אודה לכל מי שיכול לעזור ולייעץ. שבוע טוב וחג שמח לכולם
אם אינני טועה, מרוניל יש ליטול לפני השינה ! תבררי עם הרופא.
1.5 מג קלונקס ביום זה עדיין לא "מכורה" ואת יכולה עדיין לרדת מהקלונקס בקלות יחסית כתבתי כאן לא מזמן את דעתי על הקלונקס כנוגד חרדות והיא שהוא פשוט חרא של כדור. קסנגס הוא הכדור היחידי שנותן מענה רציני ויעיל לחרדות וכל שאר הבזנזודיאזפינים סתם דופקים את המוח במקרה הטוב... תנסי לעבור לקסנגס ולקחת בצורה מבוקרת אחרת את תעלי מהר מאוד לכמיות גדולות של קלונקס וחבל.
היי גלית. האם את בטיפול פסיכולוגי ? האם ניסית תרופות מהדור החדש ? ישנם הרבה סוגים ובודאי משהו מהם יתאים לך. אלו כדורים לטווח ארוך ולא ממכרים. נסי גם להפחית בהדרגה את מינון הקלונקס או לשנות לבנזודיאזפין אחר. ב ה צ ל ח ה
היי גלית. מה שלומך? תראי, דבר ראשון ישנה אפשרות שהתחושות שתיארת הן מהקלונקס,אך ייתכן גם שהן תחושות של חרדה-דופק עצבים וכו... גם יכול להיות שכאשר את לא לוקחת קלונקס,החרדה מתגברת,ואז כשאת לוקחת זה נרגע. אם הקלונקס עוזר לך למה את חוששת כרגע מהתמכרות? אל תדאגי בקשר לזה. כל עוד את נשארת במינון קבוע,ולא צורכת את הכדור בכמויות מופרזות,אל תדאיגי את עצמך לגבי ההתמכרות,מה גם שזה הרבה בראש והרבה מושפע מקריאה על התמכרות וכו.... גם אני לוקחת לכל מקום את הכדור,וזה טבעי,כי את בודאי לא רוצה "להתקע" בלי הקלונקס בשעה בה את לוקחת אותו. גלית,אל תדאגי מזה,תקחי בשעות מסודרות,כמות קבועה,וזה יהיה בסדר. וגם אם יגיע השלב בו תרצי להפסיק עם הכדור,אין בעיה עם זה, זה תהליך הדרגתי,והגוף מסתגל בכל פעם לכמות יותר קטנה בהדרגתיות,וכך גם אין "תופעות גמילה". תרגישי טוב.
בוודאי שזה לא בעל אותו אפקט כמו בהתחלה יש התרגלות של הגוף לדעתי את לא מטופלת טוב, וכדאי שתנסי תרופה כמו אפקסור, או משהו מהמשפחה. אם צריך, אז להחליף רופא. לא ככ ברור- אם המרוניל לא תורם לך- מדוע את ממשיכה לקחתו? זוהי תרופה ישנה בעלת תופעות לוואי קשות לי יש ניסיון רע מאוד איתה היא ניתנת רק במקרים שבהם התרופות החדישות לא עוזרות. וגם אז, בצירוף תרופת הרגעה, עדיף מסויימת.
מבחינה תרופתית כדאי לעבור לאפקסור שהיא תרופה הרבה יותר מתקדמת מהמרוניל הישן. באופן זמני כדאי גם להעלות קצת במינון של הקלונקס כדי להרגיש יותר טוב. היעילות של הקלונקס פוחתת בשימוש ממושך. זה כידוע החיסרון העיקרי שלו. אם הרופא שלך לא עוזר לך תחליפי אותו. אולי היית צריכה להחליף אותו ממזמן.
קלונקס וכדורי הרגעה בכלל הם ממכרים כדאי לך להפסיק לקחת את הכדור הזה בהדרגה(מסוכן להסיק ישר) כמה שיותר מהר ואם הכדור השני לא עוזר לך אז מה שלא תנסי משהו אחר?
שלום, אני לוקחת פרוזק כבר שנתיים וטוב לי עם התרופה. אין תופעות לוואי. הרופט אמר לי שאין חשש מלקחת את התרופה תקופה ממושכת. רציתי לשמוע דעה נוספת. תודה
את יכולה להאמין לרופא..אין נזק לגוף מנטילת כדורים מסוג הפרוזק לטווח ארוך ..
אני בן 35 ומאז שאני מכיר את עצמי יש לי פחד בדיבור לפני קהל לרוב מול אנשים שאיני מכיר או בעלי סמכות יש לי מחשבות שאני אגמגם ויצחקו עלי , מחשבות אלה מטרידות אותי בעיקר לפני מצבים בהם עלי לפגוש אנשים חדשים או לפני סיטואציות הדורשות להציג את עצמי או להגיד את שמי, אני מאוד סובל מהתופעה ובעיה זו גורמת לי להתרחק מסיטואציות חברתיות כאלה, בעיה זו מפריעה לי באופן קבוע בתפקוד בעבודה וביום יום, אנא עיזרו לי האם יש טיפול או ספרות בנושא
גם לי הייתה תקופה בה פחדתי נורא לדבר מול אנשים, אפילו להגיד את השם שלי בגלל זה עשיתי לעצמי דווקא- אף אחד לא ציפה שאדבר ולכן לא היה בכך כל צורך אבל אני החלטתי שאני אתחיל לדבר וכך עשיתי טוב , אפילו הלכתי עוד יותר רחוק- שרתי בארוע בו היה קריוקי ומי שמכיר אותי יודע שאין מישהו שמפחד להיות על הבמה או בכלל לפתוח את הפה יותר ממני ועוד לשיר הלב שלי דפק מאוד מהר לפחות 500 פעמים בדקה, העור נהייה קר רעדתי הייתה לי סחרחורת התרגשתי כולי גם הקול שלי רעדתי אבל אף אחד לא הרגיש בכך, זה הדהים אותי ובסוף הסתבר שהרעידה בקול נשמעה מאוד מקצועית ולא כמו רעידה כלל אלא מעין סלסול שכזה וקבלתי וקבלתי המון מחמאות.... "אומץ הוא פחד שאמר את טפילותיו"
גם לי הייתה תקופה בה פחדתי נורא לדבר מול אנשים, אפילו להגיד את השם שלי בגלל זה עשיתי לעצמי דווקא- אף אחד לא ציפה שאדבר ולכן לא היה בכך כל צורך אבל אני החלטתי שאני אתחיל לדבר וכך עשיתי טוב , אפילו הלכתי עוד יותר רחוק- שרתי בארוע בו היה קריוקי ומי שמכיר אותי יודע שאין מישהו שמפחד להיות על הבמה או בכלל לפתוח את הפה יותר ממני ועוד לשיר הלב שלי דפק מאוד מהר לפחות 500 פעמים בדקה, העור נהייה קר רעדתי הייתה לי סחרחורת התרגשתי כולי גם הקול שלי רעדתי אבל אף אחד לא הרגיש בכך, זה הדהים אותי ובסוף הסתבר שהרעידה בקול נשמעה מאוד מקצועית ולא כמו רעידה כלל אלא מעין סלסול שכזה וקבלתי וקבלתי המון מחמאות.... "אומץ הוא פחד שאמר את טפילותיו"
ושוב אני מדגישה, אין אדם ביישן יותר ממני עד לאותו ארוע הייתי פותחת את הפה כדי להגיד מילה אחת בודדת ושום דבר לא יצא מאז המשכתי לעשות לעצמי דוקא וזה מאוד עזר זהו..
שלום לפני מספר חודשים החלתי ליטול כדורים לטיפול במתח נפשי והרגשת דיכדוך. 20 מ"ג ציפרלקס בבוקר + 10 מ"ג מירו לפני השינה. עליתי בצורה חדה יחסית במשקל והדבר מטריד אותי מאוד ( קצב של 1.5 ק"ג לחודש). ניסיונות לצמצם כמות הקלוריות לא הביאה לירידה במשקל. מה עושים? עליה במשקל מפריעה לי מאוד כיוון שמימלא אני מלא בגופי ואינני רוצה להפוך לשמן. נא עצתך צחי
האפשרויות הם : לעשות ספורט (לפחות 4 פעמים בשבוע הליכה של 40 דקות ), ללכת לדיאטנית ולבדוק מה אפשר לשנות את בתזונה , ניתן גם לשקול החלפת כדורים לסוג אחר שלא גורם להשמנה, אבל אם הכדורים עוזרים לך כרגע זה לא כדאי להחליף.. מנסיון שלי רק ספורט ותזונה עזרו להוריד ולשמור על משקל קבוע..
לצחי צמצום כמות הקלוריות בלבד אינו יעיל דבר ראשון, אתה יכול לשלב גם פעילות גופנית שתאיץ את חילוף החומרים ותשרוף הרבה קלוריות( ישנם מכשירי כושר מסויימים שגורמים לשריפה מרובה של קלוריות כמו מכשיר סקי) שנית, אפשר ללכת על כיוון של חיטוב הגוף בניית שריר וכל השאר שגורמים לגוף להיות צר ורזה יותר למרות המשקל- זה דבר ידוע שאנשים שריריים נראים רזים יותר למרות שהם יכולים לשקול יותר וכמובן,שדרירים גורמים לשריפה מרובה יותר של קלוריות ושלישית, אפשר להחליף כדור ותופעת הלוואי תעלם השאלה היא אם הכדור גרם לך להגיש טוב
צחי שלום ! אני מצטרף לדורון: ספורט אירובי + תפדיט מאוזן. לגבי מירו: תברר עם הרופא האם הוא הכרחי, כי הוא גורם טיפוסי לרעב בלתי- נשלט. אולי כדאי להחליף לכדור אחר ?
צחי שלום ! אני מצטרף לדורון: ספורט אירובי + תפריט מאוזן. לגבי מירו: תברר עם הרופא האם הוא הכרחי, כי הוא גורם טיפוסי לרעב בלתי- נשלט. אולי כדאי להחליף לכדור אחר ?
כיצב והאם ניתן לטפל בתופעת המעי הרגיז דרך טיפול תרופתי פסכיאטרי ומה הן התופעות המלוות בכך
מעי רגיז יכול להשפיע בצורה משמעותית על מצב הרוח( אפילו לגרום לדכאון ) ולכן ישנם אנשים שמקבלים טרופות פסיכיאטריות לטיפול בחלק זה של הבעיה התופעות המלוות ? תלוי איזו תרופה קיימות תרופות שלא משפיעות כלל על מעכת העיכול( לא גורמות בחילה ועוד..)
ניתן לעזור לתופעה של מעי רגיז ע"י תרופה כמו סרוקסט. גילו שלסרוטונין חלק בתפקוד שרירי המעי וכדאי לנסות. כמובן שאם "מעי רגיז" גורם להמנעות או לחרדות מיציאה מהבית אז על אחת כמה וכמה
אז ככה, לפני כמה חודשים התחילו לי קוצרי נשימה שמלווים עם סחרחורות ובחילות, רק אחרי כמה שבועות גילו לי שבעצם זה חרדה. הרופא נתן לי לקחת ואבן (חצי כדור) ואמר לי שאני אתחיל לקחת כדור אפקסור 75. לקחתי חצי כדור אפקסור בלילה והרגשתי הרגשה נוראה של רחיפה, בחילה, חוסר איזון וסחרחורת. הפסקתי עם הכדור והמשכתי אחר כך כמה ימים עם חצי כדור ואבן. אני רוצה לציין שכדור הואבן גורם לי הרגשה טובה. בהמשך הימים הורדתי את המינון של הואבן והפסקתי לקחת אותו לחלוטין. עברו כחודשיים לערך ושוב אני מרגיש סחרחורות, חנק בגרון ובחילות. אני לוקח חצי כדור ואבן "והכל מסתדר". העניין הוא שאני ממש לא מעוניין לקחת כדורים על בסיס קבוע. במיוחד אחרי שנכוותי מהאפקסור. השאלה שלי בעצם האם אני יכול להמשיך לקחת חצי כדור ואבן מתי שאני מרגיש קצת תופעות? האם זה יכול לגרום למשהו? העניין הוא שאני פשוט לוקח לא על בסיס קבוע. מה התהליך המומלץ למקרה כזה?
כדורי הרגעה ממכרים אבל אם לוקחים אותם מדי פעם הם לא גורמים לנזק כלל גם אני סבלתי לפני כמה שנים מחרדה שבאה לידיי ביטויי בתופעות שתארת לכן התחלתי לקחת תרופות על בסיס קבוע וזה עזר כדורים שנלקחים על בסיס קבוע גורמים לתופעות לוואי - אך היתרון שלהם הוא בכך שהם גורמים לתופעות לוואי בהתחלה ולאחר מכן עוזרים(בגלל זה אפשר לקחת אותם בהתחלה יחד עם כדורי הרגעה) בעוד כדורי הרגע עוסרים בהתחלה ואז עלולים לגרום להתמכרות ותופעות לוואי גם תרגילי הרפיה וביופידבק מאוד עוזרים במקרים כאלו
תודה דנה. העניין שהתחלתי לקחת חצי כדור אפקסור וכמו שציינתי זה גרם לי פשוט להרגש רע. אני ממש מפחד לקחת כדור אחר.
קודם כל ברור שלא כדאי להמשיך עם הוואבן שהוא ממכר ועדיף למצוא תרופה קבועה שאינה ממכרת. אפקסור אחלה תרופה, אבל מתחילים מרבע כדור, והייתי שוקלת לתת לה צ'אנס נוסף. היא שווה את זה. ואם לא, ישנן מספיק ת רופות על בסיס קבוע שאינן ממכרות, אם מהמשפחה של אפקסור, ואם ממשפחה אחרת, קרובה.
לאחר כחודשיים של שימוש בכדור פאקסט 20 מג . כבחור צעיר יש לי בעיה מינית שאני לא מצליח להגיע לאורגזמה כשאני עם בחורה וזה נורא מתסכל. האם אני יכול לבקש מרופאת המשפחה שתשנה לי את הכדור ל- Citalopram האם בסמכותה להחליף. היות והרופא הפסכיאטר יקר בשבילי כל ביקור 300 ש"ח כי הבנתי שזה פועל באותה צורה כמו הפאקסט אבל בלי הבעיה שגורם לעיכוב אורגזמה כמו כן השאלה השניה האם כשאני שוכח לקחת את הפאקסט (הייתי בחופש בח"ול) הרגשתי כמו זרמים בראש ועוד תופעות מוזרות שנגרמו בתקופה שלא לקחתי את התרופה האמורה.
היום מותר לרופאי משפחה לרשום תרופות פסיכיאטריות אבל יכול להיות שתרופה אחרת תעשה לך עוד יותר עיות מהתרופה הנוחכית בקשר לבעיה השניה אני יודעת על מה אתה מדבר- כשהפסקתי לקחת תרופה בשם לוסטראל הרגשתי חולה , הרגשתי תופעות משונות בעקבות כך הלכתי לאשת מצוע אשר אמרה לי שמדובר בתופעות דמויות גמילה- כלומר התופעות האלו נגרמות בגלל שהגוף כבר התרגל אל התרופה אך לא מדובר בתופעות התמכרות. שכן תרופות אלו אינן מממכרות עוד היא אמרה לי שאין מה לחשוש, אין סכנה מתופעות אלו והן חולפות לבסוף לאחר כמה ימים /בוע או כשמתחילים לקחת שוב את התרופה כמו כן, מנסיון, אם מפסיקים באופן הדרגתי לקחת תרופות תופעות "אי הנעימות" מורגשות הרבה פחות מקווה שעזרתי... דנה
היום מותר לרופאי משפחה לרשום תרופות פסיכיאטריות אבל יכול להיות שתרופה אחרת תעשה לך עוד יותר עיות מהתרופה הנוחכית בקשר לבעיה השניה אני יודעת על מה אתה מדבר- כשהפסקתי לקחת תרופה בשם לוסטראל הרגשתי חולה , הרגשתי תופעות משונות בעקבות כך הלכתי לאשת מצוע אשר אמרה לי שמדובר בתופעות דמויות גמילה- כלומר התופעות האלו נגרמות בגלל שהגוף כבר התרגל אל התרופה אך לא מדובר בתופעות התמכרות. שכן תרופות אלו אינן מממכרות עוד היא אמרה לי שאין מה לחשוש, אין סכנה מתופעות אלו והן חולפות לבסוף לאחר כמה ימים /בוע או כשמתחילים לקחת שוב את התרופה כמו כן, מנסיון, אם מפסיקים באופן הדרגתי לקחת תרופות תופעות "אי הנעימות" מורגשות הרבה פחות מקווה שעזרתי... דנה
תראה הכי טוב זה לנצל את המצב ולעבוד כג'יגולו ,אתה צעיר לא נשוי וסבבה מה רע? הבחורות תרדוף אחריך עד שתהיה בן 23 לפחות, ויש לך עוד חצי שנה... וברצינות ראה ידידי אין מה לעשות הכדורים האלה מעקבים את האורגזמה וכנראה שאיזה נימפומנית היא שנמציאה אותם..... וואלה זאת בעייה.אחי אין מה לעשות, הברירה היחידה היא לא לעשות... איתך בצרה בן 43 ו11 וחצי חודשים...
שלום בן 22 וחצי. דבר ראשון - תשתדל לא לשכוח ליטול את התרופה. הבעיה היא שאסור להפסיק בבת אחת כי אז למעשה נגרמת ירידה גדולה וחדה ברמת הסרוטונין שגורמת לתופעות לא רצויות. באשר לבעיה המינית - זו תופעה ידועה...לא בטוח שכדור אחר יעזור והכל ענין של כמה התרופה בעצם עוזרת לך. ניתן "לקחת חופשות" בעצת הרופא או להוריד מינון....יש כאלה שגם התפקוד או התשוקה נעלמת להם...הכל מאוד אינדיבידואלי
אני נוטלת סרוקסט מזה 4 חודשים. בהיותי משוחחת עם אחת מחברותיי, תמיד אבל תמיד, אני חשה חרדה, תעוקה בליבי, אי נוחות וכד'. אתמוף אף שיצאתי מביתה לקחתי חצי כדור לוריון. מה זה? מה זה אומר? גם עם אנשים אחרים אני משוחחת על חיי הרגש שלי אבל לא קורה לי מה שקורה אצלה.
בוקר טוב. אני דווקא הייתי מייחסת את התחושה שאת מרגישה כלפי המציאות האובייקטיבית ולא כל כך כלפי החרדות ונטילת הסרוקסט. לא עם כל אחד ואחת יש לנו אינטראקציות חופשיות ונינוחות, וסביר להניח שיש בני אדם שגורמים לנו לזוז בחוסר נוחות... אולי משהו ביניכן אינו פתור, אולי סוד מסויים שאת מסתירה ממנה, תחושות שיש לך לגביה... סביר ביותר שלא עם כל אחד תוכלי לדבר ברוגע על חיי הרגש שלך, לכן, התמידי עם אלו הגורמים לך טוב, ופחות עם אלו הגורמים לך לחרדה. דנה.
לאור אני חושבת שאני יודעת על מה את מדברת לי יש חברה שעל אף שאנו חברו הכי טובות מפגש איתה מלחיץ אותי- חברתי היא אדם הרפקתני סוער ציני שמדברת המון ובקצב מהיר וכך בעצם כל המהות שלה היא אדם מאוד מציאותי שאף פעם לא תמתיק את האמת כדי שאני ארגיש טוב יותר אולי בזה מדובר? דברי איתה על כך או עם מישהו אחר וכך תוכלי להבין את המצב טוב יותר( זה מה שעשיתי אגב)
היי אור.... מתוך נסיון אני מזדהה איתך. סביר להניח שאותה חברה היא אדם בעל הערכה עצמית נמוכה שחושבת שכל העולם חרב עלייה בשל סיבות מסויימות. וכשהיא בסביבית אנשים , היא חשהחנוקה ותקועה עם עצמה ועם הבועה העמוקה שהיא חייה בה כך שהיא מעבירה את אותם האנרגיות השליליות לאנשים במחשבה שכולם לא אוהבים אותה משנגרם מחוסר האהבה העצמית שלה שמתבטה בהרגשת חנק , אי נינוחות ולפעמים אף סחרחורות איומות והרגשת געלון עצמי. הפיתרון היחיד במקרה זה הוא אותו פיתרון שאימצתי אותו והוא לדבר עם אותה אחת על אותם הרגשות משיעזור לשתיכן בצורה הדדית וויעזור לכן להבין אחת את השנייה מאחלת כל טוב
אני סובלת מבעיוצ ריכוז שעד כה [גיל 26] לא הפריעו לי בצורה קיצונית. לאחרונה לקחתי ריטלין אשר שיפר במידת מה את יכולתי להתרכז. יום לאחר לקיחת הריטלן קרתה לי תופעה מוזרה אשר אני לא בטוחה שהיא קשורה לריטלין , מצאתי עם פה שכל הזמן מתייבש ואני כל הזמן בולעת רוק אפשר לומר בצורה די אובססית זה מציק לי כבר כמה ימים ,האם זה קשור לריטלין?
אני נוטחת סרוקסט ולוריון וזה עושה לי גם תחושת צמא. לכן אני שותה הרבה מים.
שלום.. אני סובלת מכשנה מפחד וחרדות שמתרחשות בחתונות ומתבטות בלחץ גדול בחזה והרגשה של חנק וכל מיני מחשבות טורדניות שלא עובות אותי לרגע. ועל כל מה שאני חושב אז הוא מתי אני אחזור הביתה ואהיה לבד. בעוד שבוע יש את החתונה של אח שלי ושם כל הצומת לב תהייה עליי ואני מפחדת על איך שכל האנשים יסתכלו עליי ויתתחילו לדבר עליי ועל הבעיות שלי. אני חושבת זאת לא חרדה חברתית כי אני משתתפת בכל מיני ישיבות מבלי לפחד מה לעשות? אשמח אם תעזרו לי ותתנו לי כמה דרכים להתמןדד עם זה.
קודם כל תדעי שכולם עוברים את זה וזה לא כל כך נורא כפי שזה ניראה. מתוך ניסיון אומר לך שגם לנו זה קרה. אז דבר ראשון ביום הטעימות הולכים ומתרשמים מהמקום.(ביום החתונה המקום ניראה מוכר ולא מנוכר)מוריד המון מהמתח. שנית-לחשוב שזה לא החתונה שלך ולא את במרכז העינינים.(כפי שאת מדמיינת לך). שלישית הרעש והשמחה וההמולה ברקע שאי אפשר לדבר שיחות ארוכות-.עוזר במקרה הזה. עונים תשובה לקונית מוכנה מראש ,מחייכים, וזזים הלאה) רביעית-תמיד תוכלי לברוח לכמה דקות באיזה פינה ואף אחד לא ירגיש. וחוץ מזה כשתהיי שם כל כך תרצי לשמח שתשכחי בכלל מעצמך ,, תתארגני לפני,כך שתחשבי רק מחשבות חיוביות וטובות ותדחי על הסף ובתקיפות, את כל החרדות שירצו דווקא להטרידך. ותדמייני לעצמך מה שאמור לקרות באופן חיובי בלבד. בהצלחה ומזל טוב.
היי ו' ? (????) אני חושבת שאת צודקת ולא מדובר בחרדה חברתית, אלא בחרדה ספציפית מ'חתונה'. לא נישואים, לא זוגיות, אלא הארוע עצמו שמבליט את הביחד של אחרים ואת הלבד שלך. לא ציינת אם את רווקה, נשואה, גרושה, אבל האינסטינקט שלי אומר שאת רווקה וללא בן זוג. החתונה וכל מה שמסביבה נופלים כנראה על נקודה רגישה אצלך ואולי גם הציפיות ממך ביום זה מקבלות קצת יותר חשיפה. משפטים כמו 'בקרוב אצלך' או 'נו.. מתי גם את?' הם בהחלט משפטים מלחיצים, במיוחד כשאין תשובה קונקרטית לענות.... אני חושבת שבמידה מסויימת ביום של חתונת אחיך את גם יותר כנה עם עצמך, וחושבת אולי על כך שהיית רוצה להמצא במקום ההוא גם כן, ושואלת את עצמך את אותן שאלות שאת מתחמקת מהן כל כך באלגנטיות כשאחרים שואלים אותן. בכל אופן, הארוע יעבור, החיים ימשיכו, אבל השאלות והציפיות לא יעלמו, לכן, אני חושבת שבלי עצה פרקטית אי אפשר, אז אם זה באמת מה שאת רוצה (ותחשבי טוב טוב, כי זו לא מציאה גדולה....) אז כדאי להתחיל לעבוד בכיוון,להכיר, לצאת, או לבדוק מדוע אינך עושה זאת. ושוב... כל התשובה מבוססת על הנחה מסויימת, שכמובן שהמסקנות שנובעות ממנה בטלות אם היא אינה נכונה. דנה
האם ישנם מצבים הפוכים ממחשבה אובססיבית . כלומר אם יש אנשים עם מחשבה אובססיבית והם חייבים כל הזמן לחשוב, אז השאלה היא האם קיים מצב הפוך ?
למצב של לרצות לברוח ממחשבות? או מצב של אפאתיות מחשבתית? כאילו אין כוח לחשוב, לא רוצים לחשוב או למצב שלא מסוגלים לחשוב? דנה
אני לא מתכוונת ללרצות לברוח ממחשבות וגם לא מרצון לחשוב. אני מתכוונת למצב שלא מרגישים צורך לחשוב ולההיפך הגמור מהצורך האובססיבי לחשוב. לא יודעת איך להגדיר את המושג ההפוך של אובססיה . לא יודעת מה ההיפך הגמור מאובססיה אשמח אם תעזרו לי למצא מצב חולני שהוא ההיפך הגמור של אובססיה מחשבתית. (נקודת ההנחה שאני באה ממנה היא שאובססיה לחשוב הוא צורך אדיר לחשוב). לכן אולי מצב שאין צורך בכלל לחשוב אבל האין צורך הוא חולני עד כדי כך שפוגע בתפקוד של האדם והוא פתולוגי. לא יודעת איך להגדיר את המושג ההפוך של אובססיה . לא יודעת מה ההיפך הגמור מאובססיה אשמח אם תעזרו לי למצא מצב חולני שהוא ההיפך הגמור של אובססיה מחשבתית.
שלום לכולם וחג שמח אני מחפשת מטפל תרופתי שלא דרך קופת חולים ואני רוצה לדעת מהם טווחי המחירים - אם מישהו מכיר מישהו טוב אין לי מי שימליץ לי האיזורים שאני מחפשת הם ר"ג פ"ת ב"ב תודה
ממה את סובלת?
המחירים הם 300-800 ש"ח לביקור פרטי אצל פסיכיאטר. את יכולה לברר מחירים ותדירות מפגשים בשיחה טלפונית מקדימה לפני קביעת התור. יש רשימה של רופאים בדפי זהב. אם את מחפשת מומחה לתחום מסויים אז אפשר להמליץ לך על מישהו מסויים. טיפול תרופתי רגיל יכול לתת כל פסיכיאטר.
http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/360/xPG/190/xFT/332531/xFP/332531
ואולי עכשיו יתחילו לנקות את השטח... http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/360/xPG/190/xFT/332531/xFP/332531
http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=8256&sivug_id=3
