פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
17/09/2004 | 22:47 | מאת: sami

אז היינו בזה שהשופט בחופש..הוא ממשיך לטפל ולפגוע באנשים תמימים שמחפשים עזרה,עצה ואוזן קשבת,וחבל פשוט חבל על כל הנשמות הנפגעות מהמחלה של האדם הזה. אני יודע בוודאות שד"ר שפיץ פגע במטופלים ובייחוד במטופלות ועדיין פוגע במטופלת לשעבר שניתקה עימו קשר אך הוא חזר לשחק לה במוח ומצבה היום פשוט על הפנים-לא מאחל לאף אחת\ד וגם לא לשונאיי הגדולים ביותר. אני פונה בבקשה אנושה--תעזרו לי לשים יד על חלאת האדם הזו..בבקשה! מי שיודע משהו על מה שדיברתי מוזמן לשלוח אי-מייל..תודה ושנה טובה.סמי

18/09/2004 | 00:42 | מאת: חוקר שחיתויות ותיק

אינני מתפלא על מעשיו של הדוקטור הנל (במידה ודבריך נכונים כי הטלת כאן חתיכת פצצה מכיוון שהד"ר הנל לא סתם מעל האמון אלא האיש פשוט ניצל מינית מטופלים!) כאמור אינני מתפלא מאחר ויש בידי מידע דומה ואו "צהוב" ומביך ביותר על כמה פסיכיאטרים ,פסיכולוגית ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בארץ . במקרה הנל במידה והדברים נכונים הכל ברור והאיש יענש במידה וימצא אשם כמובן,לכן ישנם גופים במדינה שתפקידם וסמכותם לשפוט ולהעניש ויש להניח כי החוק ידע איך למצות את הדין איתו שאלתי לחברי הפורום האם לדעתכם ידיעה "צהובה" על אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שנוהגים בחייהם הפרטיים ולא בזמן עבודתם בצורה "מופרעת" על פי הגדרתם שלהם כמטפלים יש בה עניין לציבור?

קודם כל תודה על ההתייחסות ושנית ישנם גופים והכל טוב ויפה אך הוא ממשיך להטריד בזמן שלפניי המאסר והוא גם מנסה בדרכים שלו להטות את המשפט לטובתו כי הוא הולך להיכנס להמון שנים בכלא על כל מעשיו השפלים והורגי האדם...ואני יושב בבית חסר אונים לגמריי מול מערכת המשפט והמשטרה וגם מולו כי אני לא יכול לקחת את החוק לידיים... בקשר לשאלתך,לפי דעתי מטפל טוב זהו מטפל שאפשר להסתכל על חייו ולקחת מהם דוגמא והצגת פה דילמה לא קלה כי מצד אחד זכותו לפרטיות ומה שהוא עושה מחוץ לשעות עבודתו זה שלו אך מצד שני למעשיו המופרעים יכולים להיות השלכות על אופן הטיב הטיפול הזכות הציבור והמטופלים לדעת על כך ולהיזהר...לדעתי תוציא לאור. שתהייה לך שנה טובה

17/09/2004 | 18:14 | מאת: שון

שלום לכל גולשי הפורום וחג שמח לכם וגם לך דוקטור הידש השאלות הללו מופנות אליכם ואני אשמח לקבלת תשובות: 1)לפני חמש שנים התחילה אצלי בעיה של חרדה דיכאון ורגישות יתר קיבלתי סרוקסט שעזר מאוד והתגייסתי לצבא בכל היה יחסית בסדר אף פעם לא עם תחושות פיזיות מגעילות או הרגשה רעה נהייתה לי גם חברה וכשנפרדנו חזרו לי כל התופעות למרות שהמשכתי לקחת סרוקסט הרופא החליף לי לציפרלקס שלא עזר ואח"כ אמר לי לקחת פאקסט 40 מ"ג אותו אני לוקח חודשיים היה שיפור במצב אבל המצב שוב הידרדר לתחושות של דיכאון כאילו בא לי לבכות חוסר מצב רוח חוסר תיאבון וחולשה. ועצירות. אנ מרגיש כאילו אין פיתרון למצב וחי על זמן שאול ולא יודע מה אפשר לעשות. שאחזור אחורה בנוגע למצבי 2)אני מפחד שאני אצטרך להשתמש בטיפולי חשמל או במייצבי מצב רוח ואהפוך לאפטי ואדיש ואכנס למין בועה כזאת שלא אצא ממנה ויהיו לי בעיות זיכרון מישהו מכיר את זה והאם זה באמת נכון? 3)כשאני יוצא עם בחורות הערך בפגישה הרביעית חמישית אני מספר על הבעיה שלי של הדיכאון ואז הם לא רוצות להמשיך את הקשר. מה אפשר לעשות לגבי זה? נראה לי שלא אצליח למצוא מישהי נראה לי שלא אהיה אף פעם כמו כולם ותמיד אלחם בבעיות האלה האם יש פיתרון?

17/09/2004 | 18:39 | מאת: אור

יש פיתרון אל תתייאש תהיה חזק. הכל מתחיל בראש..אז נסה להיות חזק. תחילה, אל תספר לאף אחת מבעיותיך! למה זה צריך לעניין אותן? בטח לא בשלב הראשוני של הקשר. גם אני נוטלת 4 חודשים סרוקסט, חל שיפור, אך אתמול כשפגשתי את חברי לשעבר אחרי 3 חודשים שלא ראיתי אותו הכל חזר אליי. לא ישנתי בלילה, הרגשתי תעוקה בחזה, רע וכו'. לכל אדם נורמלי גם אם היה נפרד ממישהי או שפוגש אותה לפתע זה היה קורה. כך שאין לך מה לדאוג. אולי כדאי שתתיעץ גם עם הפסיכיאטר. רק בריאות וחג שמח!

17/09/2004 | 19:19 | מאת: avi

לשון למה אתה מכניס לעצמך שטויות לראש וע"י כך אתה מעלה את רמת החרדה שלך אתה בחור צעיר מאוד ורגיש מנסיון רק לאחר מערכת רצינית תספר לחברתך על בעייתך תרגיש חזק

17/09/2004 | 21:32 | מאת: שון

תראי אני בהחלט מקווה שהמצב ישתפר למה ממש אין לי כבר כוח יותר לזה חוץ מזה ניתן להעלות לי את המינון לרק עוד כדור אחד כי גם אני לוקח פאקסט אבל שני כדורים אנמי באמת אדבר איתו מה לעשות בקשר לזה אם זה הגיוני שהמצב מידרדר חוץ מזה תודה רבה על העצות ואני אשמח א נהיה בקשר האימייל שלי הוא [email protected]

17/09/2004 | 19:40 | מאת: avi

לשון תפנה לייעוץ פסיכולוגי אל תתבייש ותראה שתצא מחוזק מבעל נסיון

17/09/2004 | 22:24 | מאת: דן

שון הי, ראשית תרגע כיום אתה ככל הנראה במצב פחות טוב והתרופות עדיין לא משפיעות עליך ב 100% ולכן הרגשתך פחות טובה ואופטימלית ממה שצריך להיות. רבים מהסובלים מדכאון מצליחים לשפר את מצב רוחם ותפקודם ע"י פקסט או ציפרלקס או כדור שונה מאותה משפחה או משפחה דומה (SSRI או SNRI ) שעובדים על מנגנונים במוח המפשרים את מצב הרוח וההרגשה התאבון וכיוצ"ב. המרחק מכדור או שניים של פקסט למייצבי מצב רוח או נזעי חשמל.... או בערך כמו המרח בין תאונה של רכב בחניה לבין תאונת שרשרת רבת משתתפים,פשוט המרחק עצום ולרוב מספיק טיפול של כדורים מהמשפחות שציניתי קודם,אני יודע שזה נשמע שאני רק משנסה לעודד אותך אך כבעל נסיון (לצערי) עלי השפיעו כדורים מהמשפחה הזאת וכיום מצבי טוב מאוד, רק סבלנות וארך רוח,תן לכדורים לעבוד. לגביי הבחורות והדייטים,גם כאן מצבך טוב כלומר יש דייטים יש המשך להם בפגישות נוספות זה נהדר וחיובי ,האמת פה צריך להיות פחות ישר מסרגל ולא להגיד איזה כדור אתה נוטל ואיזה לא,גם היא לא מספרת לך אם היא הייתה בטיפול פסיכולוגי בעבר או כל פרט לא מחמיא על המשפחה של וכו'. העניין היותר חשוב הוא שאין פסול בלקבל טיפול פסיכולוגי או פסיכאטרי אבל החברה בישראל עדיין לא מתקדמת מספיק בשביל לקבל זאת ולכן זו הסטיגמה כביכול כך למשל את בארה"ב לדוגמא ששם אנשים אפילו מתגאים בטיפול פסיכולוגי או טיפול פסיכיאטרי . תהיה חזק וסבלני תצליח הרבה הצליחו כאן . דן

17/09/2004 | 18:03 | מאת: אור

אני נוטלת סרוקסט כ-4 חודשים. מידי פעם, כשאני נקלעת למצבים רגשיים אשר קשים לי אני מרגישה כאבים בחזה ובגב, חוסר נוחות ומן תעוקה....האם זה נורמלי? האם הכדור לא טוב לי? יצוין, כי למרות נטילת הכדורים אף הרגשתי לפני כשבוע התקף חרדה.

17/09/2004 | 19:29 | מאת: tal

לאור היקרה אלה תסמינים של דיכאון חרדתי שאחד ממאפיניו הוא בעיות ברגש מה שמעודד בסוף הכל עובר

20/09/2004 | 14:29 | מאת: רחל

שלום דר' הירש, גם אני נוטלת כ-5 שבועות סרוקסט 20 מג' וחלה הטבה משמעותית במצב הרוח ובהרגשה הכללית, אבל עדיין יש לי מחושי ראש (כמו נימול וגירוד) וגם לעיתים תחושת חוסר יציבות (כמו איבוד שליטה על הגוף). האם זה עדיין יכול לקרות למרות הסרוקסט? כמובן שזה מביא לירידה גם במצב הרוח. תודה,רחל

17/09/2004 | 17:27 | מאת: אמילי

מה זו התופעה הזאת ? כשאני מבינה שאני צריכה לעשות משהו חשוב אז אין לי כוחות נפשיים לארגן את עצמי כדי לעשות אותו. וזה קורה לי דווקא בדברים חשובים למשל מקודם מישהי שלחה לי בקשה שאפרט יותר פרטים על מקרה כדי שהיא תוכל לעזור לי לנסח מכתב . ואני אמרתי לעצמי טוב אז עכשיו אני אפרט לה וברגע שעמדתי להתחיל פתאום הרגשתי התשה פיזית בכל הגוף ורצון לנוח מזה . אבל אני עושה דברים אחרים בשמחה באותו זמן ודווקא את הדבר הספציפי הזה אני לא מסוגלת לקחת עצמי בידיים ומרגישה מותשת ממש כמו שנופלים על הריצפה וקשה לקום ממנה. מה זו התופעה הזאת ? איזה תפקודים קשים לי : זה קורה לי כמעט בכל התפקודים במעט מהבסיסים ובהרבה מהתפקודים האקדמיים . אתן דוגמא למשל במטלה של לסדר דברים, מסמכים, ניירות, תיקיות במחשב או לסדר את החדר וכו'. אז כשאני מתחילה לסדר למשל את החדר אני מרגישה שכל רגל כבדה מאוד כאילו היא שוקלת 100 טון וכאילו אני מנסה להרים מאה טון כשאני מנסה להרים את הרגל. יש לי באותם רגעים חולשה כללית בכל השרירים וכשאני מנסה לקום אני נופלת וכשאני מנסה להרים אפילו כפית אני מתחילה להרים אותה ובאמצע לא יכולה יותר כאילו היא שוקלת הרבה ואני נופלת יחד איתה העייפות הזאת דומה לחוסר היכולת לקום אחרי תאונה שגרמה לשברים בכל הגוף שיש חולשה התשה מההלם שאי אפשר לקום ממש כמו שאדם נפצע בתאונה ממש כך. ואז כדי להוזיז את הרגל לצד השני אני לא יכולה להוזיז אותה כאילו היא משותקת ואני נאלצת עם שתי הידיים למשוך את הרגל כדי להביא אותה לצד השני כאילו היא משותקת. אני לא סובלת מדיכאון כי אם באותם רגעים יגידו לעשות דברים שאני אוהבת אני אקפוץ על הרגליים מאושר לעשות אותם. אני גם לא סובלת מפחדים ולא נראה לי שאני מפחדת ממשהו שקשור לביצוע המשימה ולכן לא נראה לי שהסיבה היא פחדים, אבל ברור שכשאני רואה את הרגליים שלי לא מגיבות כאילו הם כבדות ושוקלות מאה טון עם חולשה אז זה נותן בי המון רגשות אשמה שאני אוכלת את עצמי וזה מתבטא בכך שאני מחזיקה אצבעות ולוחצת אותן אחת בשניה כי אני לא שלמה עם חוסר היכולת שלי . הביטוי של האשמה העצמית קורה באותה צורה גם כשאני לא מצליחה לבטא את עצמי כמו שהתכוונתי במיוחד בסיטואציות שקשורות לדברים קריטיים שחשוב לי שיבינו אותי נכון בדברים שיש להם השפעה קריטית על גורל איכות חיי (כמו מפגש עם רופאים, הגשת כתב הגנה ותביעות וכו') שאז במקרים כאלה אני נזהר ומפחד לא להיפגע שוב פעם ולהינזק בנזק שההיקף שלו יהיה ארוך מאוד ובלתי הפיך. רציתי לשאול איך אני מתארת את התופעה הזאת בשפה קצרה יותר אבל שמתארת אותה. ורציתי לשאול מהי התופעה הזאת ? אני מבקשת לא להפנות אותי לטיפול שאליו כבר קבעתי תור אני פשוט רוצה מידע .

17/09/2004 | 19:33 | מאת: avi

אולי עייפות נפשית מלווה בחרדה

17/09/2004 | 22:11 | מאת: דן

חרדה משולבת בדכאון,רצוי שתפני לאבחון אצל פסיכאטר אין בכך כל פסול,זה רק יועיל וישפר את מצבך ותיפקודך. דן

17/09/2004 | 15:51 | מאת: אפרת

ישנו סוג של OCD שמאופיין במחשבות אבל בלי טקסים. האדם דש וטוחן מחשבות פילוסופיות או על דברים מהעבר א על דברים שמרגיזים אותו אבל בשום מצב אין טכסים לסוג זה של OCD . ואני מחפשת חומר על זה . אמרו לי שקוראים לזה משהו כמו Pure-O אבל זה לא השם העברי וגם בשם הלועזי לא מצאתי חומר על זה לפי Pure-O. אני מחפשת לדעת ד"ר גיורא הידש איך קוראים לסוג זה של OCD והיכן אפשר לקרא בעברית על הסוג הספציפי הזה . אשמח אם תעזור לי ותכתוב את השם המדוייק והמלא של הסוג הזה כי כנראה Pure-O הוא רק קיצור של ראשי תיבות של הסוג.

17/09/2004 | 16:05 | מאת: 1612

http://www.ocdonline.com/video.htm

17/09/2004 | 09:50 | מאת: עדן10

שנה טובה ובריאה לכולם.כשלוקחים קלונקס בשילוב טיפולאחר לדיכאון וחרדות קשות..מנסיוני רוצה להתריע ולאמר שהקלונקס ממכר בצורה קשה...לכן מציעה לקחת אותו רק כשהמצב חריף מאוד ולאחר מקסימום חודשיים להפחית ולהפטר ממנו,בנתיים הכדורים מהדור החדש לדכאון וחרדה כמו סרוקסאט המקורי תתעקשו עלין,אל תקחו את הפקסאט תוצרת הארץ,מתחילים להשפיע לטובה.קלונקס הוא סם ממכר לכל דבר וקשה להיגמל ממנו כמו מסמיםקשים,לכן לכל מי שזקוק לו ..שינטול אותו רק בעצת רופא פסיכאטר כחלק מטיפול כולל יחד עם שאר תרופות ואך ורק לזמן מוגבל כמו שציינתי..עדן.

17/09/2004 | 12:46 | מאת: דור

לעדן- כיצד ההתמכרות שלך באה לידי ביטוי? לאיזה מינונים הגעת? האם זה היה על דעת עצמך או עם פיקוח רפואי? הדיעה המקובלת היא שאם אדם משתמש בבנזודיאזפין למטרה רפואית הסיכוי להתמכרות נחשב לנמוך. הסיכוי להתמכרות נחשב גבוה כאשר הוא רוצה להגיע ל"סוטול" בעזרת הכדורים בשילוב סמים נוספים או אלכוהול. וזה ההבדל בין שימוש לבין שימוש לרעה. צריך להפסיק את השימוש בתרופה בצורה הדרגתית בלבד- להוריד לא יותר מ-0.5 מ"ג כל שבוע-שבועיים ואז רוב הבעיות בגמילה נמנעות.

17/09/2004 | 16:30 | מאת: ק.

אני רוצה לומר בתגובה-שכפי שדור אמר -זה אינדיוידואלי לחלוטין. התרופה אומנם בעלת אלמנטים ממכרים פיזית-אך אם אדם אינו לוקח אותו על מנת "להתמסטל" ובשילוב עם סמים נוספים-לדעתי אין סכנה ואין טעם להרתיע אנשים מטיפול בו. בעבר לקחתי שנה שלמה ולא היתה לי שום בעיה להפסיק כשרציתי. אומנם לא ידעתי שאסור להפסיק במכה,והפסקתי בפתאומיות,אך למרות זאת לא קרה לי כלום. כיום אני לוקחת קלונקס בקביעות יום יום,ואפילו הפחתתי בתקופה האחרונה לפחות מ0.25 מ"ג,וממש אין בעיה להפסיק עם זה. לדור- רציתי רק לומר/לשאול משהו,אתה זוכר את מה שדיברנו עליו,השינויים בכמות? אז אני אומנם לא לוקחת כמות ב100%מדויקת כל יום,אך השינוי החל בכמויות הוא אינו מגיע ל0.125 אלא שינויים ממש ממש מינייטורים. זה לא צריך להוות בעיה נכון? thank u.

17/09/2004 | 09:36 | מאת: עדן10

אני מטופלת כבר 6 שנים עםסרוקסאט,כתוצאה מהטיפול בו העליתי למשקלי7 קילו,זו אחת התופעות לוואי שלו לרוב המטופלים.לגביי יחסיי מין,בי זה מאוד פגע בחשק ובהנאה המינית.למרות תופעות לוואי אלה אני חושבת שלחיות בדיכאון ובחרדות קשה יותר.עדן

17/09/2004 | 10:30 | מאת: דורון

7 קילו ב6 שנים , זה לא נורא , קצת ספורט(הליכה של 30-40 דקות כמה פעמים בשבוע) ואת מורידה את הכל , וגם משפרת את החשק המיני..

17/09/2004 | 09:36 | מאת: נילי

ברצוני לדעת האם יש קשר בין הופעת תופעות סכיזופרניות לבין רמת הורמון פרולקטין בדם גבוה ביותר - רמת ההורמון 1240 במקום הנורמלי שזה 50 - 280. המטופלת מקבלת ריספרדל 5 מג ביום אך לדעתי ההורמון היה קיים לפני נטילת התרופה. מאד אודה לכם על התשובה

17/09/2004 | 14:43 | מאת: דור

האם בדיקת מעבדה הראתה שההורמון היה בערך גבוה לפני נטילת התרופה או שזוהי רק השערה שלך פרי דמיונך שאין לו ביסוס במציאות? אני חושב שהתשובה ברורה. בכזה מצב יש להחליף את התרופה בתרופה אחרת שלא מעלה את ההורמון בצורה כה חדה.

17/09/2004 | 02:54 | מאת: אלון

שלום אשתי לוקחת את כדורי ה CIPRALEX מזה חודש וחצי. כמו שכולם יודעים (למי שעיין בכל הקשור לנושא) ישנם תופעות לוואי, במיוחד בהתחלה ולאחר מכן מספר תופעות שנשארות. לא ראיתי באף מקום באתר חומר כתוב על התמודודות הבן זוג עם המצב,כגון אי חשק מיני,זומביות מסוימת,סגירת היום בשעה 21:30,הליכה על בוענות ועוד.. אשמח לקבל הכוונה בנושא

17/09/2004 | 03:20 | מאת: XT500

יכול להיות שהSSRI משפיעים אחרת על נשים מאשר על גברים וככ יתכן והבעיה שלי אישית מעט שונה אבל לדעתי אם תשאל אותי הציפלקס לא מוריד את החשק המיני אלא רק מעקב אורגזמות מה שכן הדיכאון הוא האויב מס 1 של החשק המיני ולדעתי הוא הגורם לאי חשק ולא הכדור לגבי ה"הליכה על בהונות" זה ממש לא קשור לתופעת לוואי של SSRI כנל לגבי ה"זומביות" להיפך הכדורים האלו אמורים לעורר ולא לגרום לזומביות בכא לדעתי אתה מתמודדבעיקר מול בעיה שיש כנראה לאישתך ולא מול תופעות לוואי של ציפרלקס שיהיה לכם רק טוב

17/09/2004 | 15:34 | מאת: דנה

אני לא רופאה אבל יצא לי לברר הרבה על תרופות כדי להחליט מה הכי מתאים אגב, אני עדיין בברור.... כל שאני יודעת הוא שאצל חלק מהאנשים באופן כללי התרופה יכולה לעורר ולכן מומלץ להם לקחת אותה בבוקר ואצל החצי השני קורה ההפך, דבר שיכול לגרום ל"זומביות".... לכן הם לוקחים את התרופה בשעות הערב ובכך יש הקלה מסויימת... ובנוסף, מאוד תיתכן פגיעה בחשק המיני ממה שקראתי- צריך לבדוק אם היא הייתה קיימת קודם לכן.... מנסיוני מה שאפשר לעשות הוא אם התרופה לא גורמת לשיפור הוא או להוריד את המינון, או פשוט להחליף אותה( לחכות לפחות חודשיים, לתת לגוף להתרגל) כי שוב, על מחצית מהאנשים התרופה תשפיע לרעה ועל החצי השני תשנה את חייהם... באמת אין מספיק חומר על התמודדות של הסביבה לכן כל שאני יכולה לאמר הוא שצריך לתמוך לקבל ולא לבקר( ביקורת מרחיקה, הבנה מקרבת) חג שמח דנה

16/09/2004 | 23:33 | מאת: אורלי

לפני כ-7 חודשים התחלתי לקחת סרוקסאט ומאז חל שינוי דראסטי באיכות חיי ובתיפקודי הכללי, לטובה כמובן. לפני כשבועיים חזרתי לעשן סיגריות ומאז חלה נסיגה חדה במצבי: חרדה ודכאון (עננה שחורי מכסה אותי) היתכן שיש קשר לסיגריות או האם מוכרים מצבים שבהם באופן פתאומי התרופה מפסיקה להשפיע. מה ניתן לעשות (בינתיים הפסקתי לעשן באופן מוחלט לפני יומיים)?

17/09/2004 | 04:03 | מאת: דובק פילטר

תלוי איזה סיגריות את מעשנת תוצרת הארץ או חו"ל סתתתם תכלס לא נראה לי שיש קשר וגם לא שבפתאומיות הסרוקסט לא עובד אבל טוב עשית שהפסקת לעשן להזיק זה לא יזיק לך

17/09/2004 | 15:40 | מאת: דנה

אני מכירה כמה אנשים שמעשנים ולוקחים תרופות יחד והדבר אינו פוגע בהשפעת התרופות אבל הכל יכול להיות קודם אפשר לנסות להפסיק לעשן לתקופה ארוכה ולראות מה קורה יכול גם מאוד להיות שההשפעה של התרופה פוחתת אולי תנסה להחליף תרופה או לשנות מינון? חג שמח

16/09/2004 | 23:07 | מאת: sara

הילדה שלי , בת שנה וחצי , קמה בלילה בוכה . אני לוקחת אותה לחדר השינה שלי כדי להרגיע אותה וזה לא עוזר .היא נרדמת קצת אבל כל חצי שעה היא בוכה בכי מוזר אפילו כשהיא יושנת . מצב זה התחיל להיות כל נורא לפני חודש . אני חסרת אונים ולא יודעת אפילו למי לפנות .

16/09/2004 | 23:15 | מאת: ו.

היי שרה האם לקחת אותה לרופא ילדים לבדוק עם הכל בסדר מבחינה גופנים את יודעת אוזניים בטן וכו'. אם הכל בסדר אל תדאגי, ילדים חולמים לפעמים או עוברים כל מיני מצבים במשך היום ובלילה זה עולה להם. את יכולה לפני ההרדמות להיות איתה קצת ,לספר סיפור,ללטף לצחוק ולשיר ותראי כיצד שזה יתבטא בלילה במנוחה גמורה. חג שמח ו.

16/09/2004 | 21:07 | מאת: דנה

לד"ר הידש יש יל רק כמה שאלות קצרצרות: האם קפאין מפחית את השפעת התרופות? האם הגיוני שהוא מגביר חרדה וסחרחורות? והאם פריזמה מעלה או מורידה את לחץ הדם? חג שמח דנה

16/09/2004 | 23:36 | מאת: ו.

על שני השאלות הראשונות,לדעתי ,התשובה היא לא . ישנם אנשים שהקפה מעורר אותם וגורם להם נדווי שינה אך לא חרדות או סחרחורות. (עד כמה שידוע לי) הנה לינק http://www.infomed.co.il/news/n_101900_2.htm

16/09/2004 | 17:22 | מאת: אוף

אולי מישהו מחברי הפורום יכול לעזור לי אני נוטל את התרופה פאקסט כבר חודשיים כ-40 מ"ג ביום והייתה תקופת שיפור וביומיים האחרונים שוב עלייה במצב הדיכאון בחרדה לא התקפי חרדה אלא מצב חרדתי ודיכאון שמתאפיין בחוסר חשק לעשות דברים יכולת פיזית ירודה חוסר תיאבון וכמו מעין פחד לעשות דברים אני שומע את כל הדיבורים על מייצבי מצב רוח חשמל וכו' ומפחד מכל זה נמאס לי לסבול ורוצה להיות נורמלי כמו כולםם ולםבצע הכל בלי פחד. ושתהיה יכולת פיזית טובה אני רואה אחרים עם חברנ חברים ואוטו יפה ולי קשה להשיג את כל אלה. האם המצב ימשיך להיות גרוע או ישתפר? ומה לעזאזל אפשר לעשות? ן

16/09/2004 | 23:26 | מאת: ו.

היי, ידוע בחגים החרדות מתגברות ולכן אל תיקח את קשה תתרכז בלעשות טוב לעצמך אפילו בדברים הכי קטנים שיש בחיים כמו לקרא ספר טוב לבשל או לאכול מאכל טעים לצאת החוצה לעשות ספורט או לשוחח בטלפון עם ידיד תומך. אל תוותר ותרים ידיים כי חבל, אין טעם להשוות מצבך לאחרים שיש להם הכל כביכול. (אני בטוחה שגם הם חרדים ממשהו ועורגים לדבר מה שנימצא אצלך דווקא) תתרכז בעשייה כי העשייה היא הכל .וההסך הדעת הזה שתהיה בו כתוצאה מהעשייה יבריח את הפחד והחרדה . לא כל אחד עשוי לקבל חשמל ואין מה לפחד או לדאוג מזה. תוכל להחליט לקחת עצמך בידיים .וכן לקבוע מטרה אפילו קטנה ולהרתם עליה.זה חשוב מאד. והכל יסתדר בסוף. כל טוב וחג שמח ו.

16/09/2004 | 23:53 | מאת: איציק

מה שחשוב הוא לא להכנס לייאוש ולרחמים עצמיים - אני יודע שקל להגיד מלעשות- אבל זה חשוב

16/09/2004 | 16:31 | מאת: סיוון

איך מאופיינת אישיות גבולית ?

16/09/2004 | 23:28 | מאת: ו.

http://www.sahar.org.il/bpd.asp

17/09/2004 | 13:44 | מאת: דור

הפרעת אישיות גבולית היא תבנית התנהגותית חוזרת שמאופינת בחוסר יציבות בקשרים בין אישים, בדימוי העצמי וברגשות, ומופיעה עם התנהגות אימפולסיבית.

17/09/2004 | 14:00 | מאת: דור

מדובר בהפרעה שנמצאת על הגבול בין ההפרעות באישיות לבין מחלות הנפש. למרות שזאת איננה מחלה חלק מהסובלים עוברים אישפוז פסיכיאטרי דבר שאיננו אופייני להפרעות אישיות אחרות. מבחינה טיפולית תרופות אנטי פסיכוטיות יכולות לעזור לחלק ניכר מהתסמינים כמו כן תרופות מקבוצות אחרות ובמיוחד פסיכותרפיה התנהגותית או דינמית.

16/09/2004 | 15:16 | מאת: ק.

היי דור,יש לך מסנג'ר?

16/09/2004 | 16:08 | מאת: דור

היי, אין לי. אם את רוצה להתכתב זה המייל שלי: [email protected] ביי

16/09/2004 | 08:43 | מאת: גלית

יש לי שאלה אני עברתי בחיי 4 משברים ומטופלת בתרופות(מרוניל וקלונקס 1.5 ליום) התרופות ישנם תקופות שהם עוזרות וישנם תקופות קשות שהם כלל לא עוזרות לנוגדי דיכאון אני לא מגיבה כלל טוב חוץ מההרגעה. איך מגיעים לטיפול בנזעי חשמל האם רק הפסיכאטר מחליט? כי אם זה פותר את החרדות שמלוות אותי כל היום אז אולי זו החלטה טובה לבקש טיפול כזה מהרופא? אני אמא ל 3 ילדים וצריכה לתפקד טוב אז מי שעבר ורוצה להמליץ לי או לייעץ לי אשמח לשמוע. שיהיה רק טוב וחג שמח לכולם.

16/09/2004 | 19:56 | מאת: כריש

הנה תשובה לשאלה דומה מלפני יום : http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/407/xFT/322805/xFP/323145

16/09/2004 | 19:59 | מאת: כריש

ועוד תגובה... http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/385/xPG/407/xFT/322805/xFP/323122

אמנם את לא מגיבה לנוגדי דיכאון אבל את גם לא סובלת מדיכאון אלא מחרדה. ECT לא מיועד לחרדה. הוא מיועד לדיכאון חמור, מניה ולפעמים גם סכיזופרניה אבל לא לחרדה. זה לא יעזור לך וחבל להרוס סתם את המוח. אם הפסיכיאטר שלך לא עוזר לך תחפשי מישהו אחר שכן יכול לעזור.

16/09/2004 | 00:40 | מאת: אורן

שלום לכולם! רציתי לספר ולשתף מקרה שקרה לי הייתה לי חברה שיצאנו כשנה וחצי והכל היה בסדר עד שיום אחד מאיזושהי סיבה שעוד לא גיליתי נכנסתי לחרדה ודיכאון הלכתי לפסיכאטר לקבלת אבחון וקיבלתי אתהתרופה פאקסט שאני לוקח אותה חודשיים כ40 מ"ג הייתה תקופה טובה אבל עכשיו שוב רעה אני לא מצליח לשמור על יציבות התקופה הטובה ואני לא יודע מה לעשות בכל מקרה בגלל שנכנסתי לדיכאון וחרדה חברה שלי עזבה אותי וזה כאב נורא ואמרה לי שהיא לא יכולה להתמודד עם זה. ואני לא מאשים אותה הרי מי תרצה להיות עם בחור שסובל מדיכאון? בכל מקרה רציתי לשאול למה אין המשכיות לתקופה הטובה והדיכאון חוזר כל הזמן ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ולבקש ליצור קשר עם בנות למטרת קשר רציני בגילאי 21-26 מהמרכז אשר סובלות מאותה בעיה ונוכל להכיר לבלות ולתמוך אחד בשני. האימייל הוא [email protected] או להשאיר פרטים לתגובה כאן שנה טובה וחג שמח לכולם רק בריאות ואשר לכולם אורן

16/09/2004 | 13:28 | מאת: אורי

אורן היקר, אתה כותב שהפסיכאטר נתן לך תרופה בשם "פאקסט" שהיא בעצם סירוקסט ישראלי, אני מציע לך פעם הבאה שאתה הולך לבית המרקחת לקחת תרופות, לקחת "סירוקסאט" שהיא התרופה המקורית, ולא מה שמייצרים בארץ.

16/09/2004 | 20:03 | מאת: חיים

אורן שלום! רציתי לדעת האם אתה מעוניין בקשר עם בחורה בלבד. שנה טובה, חיים

16/09/2004 | 20:32 | מאת: אורן

אנ סטרייט אחי אם אתה מעוניין בקשר של חבר לא בתור בן זוג אז סבבה

שלום לכם חברים אני למעלה משנתיים וחצי סובל מבעיית חרדות שהרגה כל תכונה ואת כל מה שאי-פעם אפיין אותי בתור ארז, בתור בן אדם, אך רצה האל וחטפתי את המכה של חיי ומאז אני חי כמו כלב, חי-מת. ניסיתי תרופות, אך עושה רושם כי הרפואה, מתקדמת ככל שתהיה, עדיין לא מצאה תרופה מתאימה לחרדות, אלא נותנים לנו תרופות נוגדות דכאון בתקווה שאחת מתוך 10 שנקח (ורוב האנשים לוקחים מספר לא קטן של תרופות עד אשר מוצאים את זאת שעוזרת להם) תעזור. אבל האם באמת יש טיפול טוב ויעיל לחרדות? וכשסוף סוף מסתבר שיש תרופות מתאימות שעוזרות, מסתבר שהן גם ממכרות (כמו וואבן,קלונקס, קסנקס). שלא תבינו לא נכון. הן עוזרות, אבל מה לעשות, הן מאוד ממכרות. אני היום הייתי אצל הפסיכיאטר שלי שנתן לי לנסות תרופה מהדור הישן, תרופה בשם "מרוניל". בשנתיים וחצי ניסיתי רמרון,ציפרמיל והחידוש שלה: ציפרלקס, אפקסור, סרוקסט, אך אף אחת מהן לא ממש עזרה, למרות שלטענת הרופא שלי היום, היה מקום לשלב איתן תרופות להרגעה משום שהצירוף שלהן ביחד נותן תוצאה טובה הרבה יותר והעובדה שקודמיו לא חשבו על כך, מביא למסקנה שאולי התרופות לא מוצו באופן מקסימלי, אך אני חושב שזה לא יותר מאשר אמרות שווא, שמטרתן לגרום לחולה לפתח תקווה בעוד תרופה ובעוד ניסיון, ואני שואל אתכם עד מתי אני אהיה שפן הנסיונות של התרופות האלה? אני יודע שחלקכם אומרים: "אם ככה, למה אתה בכלל מנסה אותם כשאינך מאמין בהם וחושב ואפילו בטוח שגם החדשה לא תעזור" והתשובה שלי לזה היא: "יש למישהו הצעה טובה יותר?" ניסיתי הכול, גם טיפול בביו-פידבק ולא עזר, היום אני הולך לשיחות ואין אני רואה שיפור ואף לא קטן במצבי. אני נואש ואינני יודע מה לעשות עוד. אני מאוד מפחד שמא לא יימצא לי טיפול ואצטרך לחיות ככה כל חיי, כי אינני רואה דרך שתוכל לעזור לי מלבד הכדורים והקדוש ברוך הוא. שאלתי אליכם היא, או יותר נכון בקשתי היא (גם הד"ר מוזמן לענות ויותר משורה אחת אם אפשר) שתספרו מהן הדרכים שעזרו לכם להבין ולהשלים עם הבעיה ואף לצאת ממנה. אשמח אם תהיינה תגובות. תודה מראש, ארז

15/09/2004 | 14:21 | מאת: דור

מרוניל תרופה ישנה עם המון תופעות לוואי כולל סיכון לפירכוסים ולהפרעה בקצב הלב, בהחלט סיכונים לא קטנים. היא טובה בעיקר להפרעה כפייתית או לדיכאון. לדעתי עדיף לך לקחת את אחת מהתרופות החדשות האחרות שניסית בשילוב קלונקס במינון אפקטיבי. מינון אפקטיבי יכול להיות עד 6 מ"ג ליום אם יש בכך צורך. כאשר לוקחים קלונקס כחלק מטיפול רפואי הסיכון להתמכרות מאד נמוך. נכון שאחרי תקופה מסויימת יעילות התרופה פוחתת ומרגישים את זה אך זה לא דרסטי וזה לא מחייב אותך באופן אוטומטי להעלות במינון. כאשר הקלונקס נלקח כסם- למטרות הנאה ובידור- בד"כ בשילוב סמים אחרים או אלכוהול- אז זה כמו כל סם אחר שמיועד להשיג סוטול והיי. אבל אתה סובל מחרדה ולא מהתמכרות לסמים וזאת הנקודה העיקרית שצריכה להנחות גם אותך וגם את הפסיכיאטר.

15/09/2004 | 18:46 | מאת: עינת

היי ארז, ניסית שיטת טיפול אחרת? אולי טיפול התנהגותי-קוגניטיבי? אני יכולה להגיד לך שתהליך של שיחות של כמה שנים מאוד עוזר לי להבין מאיפה החרדות באו ולמה הם נפלו אליי, וחוץ מזה אני לומדת איך לחיות איתם, הפחד נמצא שם אבל אני משתדלת רוב הזמן לאחסן אותו אצלי ולקבל את זה שהוא שם ויוצא לפעמים... אני מאמינה שתמצא את הדרך שלך, וחושבת שתתן צאנס מכל הלב לכדורים אחרים שממליצים לך, בסוף תמצא את הדרך שתתאים לך. שנה טובה...

16/09/2004 | 03:13 | מאת: מר סמי כדורי

למה היית הולך על אחת מהתרופות החדשות ומשלב דווקא קלונקס ולא קסנגס? פעם כמדומני הם עשו לעצמם יחסי ציבור תחת המשפט:"קסנגס,החופש שלך מחרדה"... ואגב הכדור הזה הוא קוטל חרדות יעיל ביותר אם כי מוגבל בטווח הפעולה שלו מה דעתך?

16/09/2004 | 23:18 | מאת: ארז

אז לפי מה שאתה אומר הטיפול במרוניל, אף על פי שבספרים רשום כי הוא יעיל מאוד לחרדות, לדעתך אינו יעיל עבורי לבעיית החרדות שלי?

לארז כאחד שסובל מהבעייה כ14 שנה וכיום סובל מדיכאון חרדתי למיטב נסיוני הבעייה היא באישיות יכול להיות גם בעיות ברגש או שהתבגרת תמצא לך מטפל טוב ולא שודד בסוף הכל עובר

לארז, קודם כל- יכול מאוד להיות שלר לקחת את התרופות מספיק זמן( גם לי אמרו את זה...והם כנראה צודקים). אצל חלק מהאנשים התרופה משפיכ תוך שבוע שבועיים כמו שרשום תמיד על האריזות אבל כמובן שיזה יכול לקחת הרבה יותר זמן ומנסיון, אני מכירה מישהי שלוקחת יחד תרופה אנטידכאונית ותרופת הרגעה וכך היא מרגישה הקלה מאוד גדולה בחרדה ולתקופה קצרה ומינונים נמוכים הדבר לא גורם להתמכרות לי אישית הייתה תקופה שבה עברתי טיפול התנהגותי- קיבלתי" שיעורי בית": בכל פעם שחזרתי מהפגישה הייתי צריכה לבצע משהו אחד שהפחיד אותי, דווקא להתעמת איתו ולעשות אותו ולדווח וכן הלאה- וזה מאוד מאוד עזר לי ! דנה

15/09/2004 | 12:32 | מאת: עדילי

שנה טובה, מתוקה, נהדרת והכי חשוב- הרבה בריאות והצלחה בכל ! לדנה- תודה רבה ומיוחדת לך על כל התשובות החכמות, מבינות, מקצועיות ובעיקר באות מהלב. עזרת לי הרבה בהבנה, אמפתיה ותמיכה. מי יתן והשנה הבאה תהיה לפחות כמו זו החולפת ושנדע להפיק ממנה את המירב. עדילי

15/09/2004 | 16:08 | מאת: רוית

שלום שלום! מצטרפת לברכות לדנה, ומודה לך על הכל הידע שהעשרת אותנו, גם בעניינים קצת פחות חרדתיים-דיכאוניים-תרופתיים. שתהיי לך אחלה של שנה!!! כמובן שגם לכולם. רוית

16/09/2004 | 10:42 | מאת: אחת (לא סתם)

כן, כן, כן, רציתי גם אני לאחל שנה טובה לכולכם ולדנה שעוזרת המון. לא תמיד עזרה נימדדת בהמלצה לכדור הנכון! שיהיה רק טוב... אחת

16/09/2004 | 17:55 | מאת: תוהה

באמת, איפה דנה נעלמה?

15/09/2004 | 12:27 | מאת: עובר אורח 2004

בן 52 לאחר שנה שהשתמשתי בכדור 1 ליום של סורקסט 20 מ"ג ואז שהפסקתי בהדרגה ולאחר כשבועים חזרו לי תופעות החרדות והדיכאון כתוצאה שהוצאתי לפנסיה מוקדמת נכנסתי למצב האמור תוך כדי שאני סובל מכאבי ראש בקרקפת וע"י העין (אני מרגיש שזה כנראה שרירים). מתקשה להיות בשמש כי אז מעל העינים כואב(ללא כל טיפול אקמול וכו אבל כשאני לא חושב על זה אז זה באותו רגע לא כואב) כמו כן אני רץ ריצה קלה של 3 ק"מ כל ערב הלכתי לרופא משפחה והוא החזיר לי את את הכדורים ובבדיקת י.ל.דם נמצא ערכים מעל הרגיל ונרשם לי וסקס 0.5 מ"ג . במדידות בבית כרגע תקין לאחר שבוע וחצי של טיפול עדין לא מרגיש שיצאתי מהמתח והחרדה שאלתי היתכן כי הכדור וסקס 20 מ"ג כבר לא ישפיע עלי? לאחר שהגוף התרגל? תודה וחג שמח

15/09/2004 | 12:44 | מאת: דור

לא ברור מה התרופה השניה שאתה לוקח. בכל מקרה רצוי להוסיף וואליום/אסיוול. אסיוול משפיע גם על המתח וגם על השריר ובצורה כזאת הוא מפחית חרדה וכאב פסיכוסומטי כמו שתיארת בהודעה שלך.

16/09/2004 | 05:14 | מאת: עובר ושב

זה לא שם של תרופה עכשיו רק נפל לי האסימון שיט הם מדביקים על המילה סקס או זה חכם...

17/09/2004 | 16:38 | מאת: סול

אולי תסביר במילים יותר פשוטות את מה שכתבתה?

16/09/2004 | 03:20 | מאת: עובר ושב

איך נכנסה הפרסומת לוסקס לתוכן ההודעה???

16/09/2004 | 05:10 | מאת: עובר ושב

דחילק אנשים "העזרה מתחילה מכאן"??? הרי זה קישקושי ביצים..ומה עושה אחד שאין לו בעיה עם הזיקפה אלא איך להוריד את הזיקפה אחרי שעות של מסע ארוך של מין וסקס (הכוונה לא וסקס הפירסומת) לעבר האורגזמה? עכשיו הדבקתם גם לי את הקו עם הקישור המטופש הזה להודעה??? יאללה תרוויחו...תרתי משמע...

18/09/2004 | 12:27 | מאת: עובר אורח 2004

בן 52 לאחר כשנה שהשתמשתי בכדור 1 ליום של סורקסט 20 מ"גולאחר שהפסקתי בהדרגה את הכדורים עד לרבע כדור. ואז כשבועיים הייתי ללא כל טיפול ולאחר כשבועים חזרו לי תופעות החרדות והדיכאון. בימים ההם הוצאתי לפנסיה מוקדמת ונכנסתי למצב האמור תוך כדי שאני סובל מכאבי ראש בקרקפת וע"י העין (אני מרגיש שזה כנראה שרירים). מתקשה להיות בשמש כי אז מעל העינים כואב(ללא כל טיפול כאקמול וכו' אבל כשאני לא חושב על זה .אז זה באותו רגע לא כואב) כמו כן אני רץ ריצה קלה של 3 ק"מ כל ערב הלכתי לרופא משפחה והוא החזיר לי את את הכדורים של הסורקסט 20 מ"ג ובבדיקת י.ל.ד נמצא ערכים מעל הרגיל ונרשם לי וסקייס 0.5 מ"ג . המשמש להורדת י.ל.ד במדידות בבית כרגע תקין עם הטיפול לאחר שבוע וחצי של טיפול של הכדור סורקסט 20 מ"ג פעם ביום עדין לא מרגיש שיצאתי מהמתח והחרדה שאלתי היתכן כי הכדור סורקסט 20 מ"ג כבר לא ישפיע עלי? לאחר שהגוף התרגל? תודה וחג שמח

15/09/2004 | 11:28 | מאת: דור

שנה טובה לכל שואלי הקושיות, לכל פותרי הקושיות ולכל מי שבירך אותי בהודעות הקודמות!! שנה של בריאות, אהבה, רוגע ושלווה לכולם!!

16/09/2004 | 14:35 | מאת: סתם אחת

לדור שתהיה לך שנה טובה ומתוקה . תודה לך על התשובות הרבות והתורמות מאוד.

15/09/2004 | 10:32 | מאת: עינת

תודה חברים על עזרתכם. אני גם זקוקה לממציאים גדולים שלהם הייתה בעיה נפשית. אין ספק שאנשים בעלי הפרעות נפשיות הביאו למהפכות ופריצות דרך משמעותיות למרות מצבם כמו זרמים באומנות סלבאדור דאלי הם הוכיחו שלמרות הפרעתם וסלידת החברה מהם יצירותהם הדהדו במרחבי הזמן שבו האנשים"הבריאים, עושים שימוש עד נכון להיום. אני מנסה לעשות מחקר לבית הספר שאולי דווקא ללא הפרעתם הנפשית הם לעולם לא היו יצירתיים כי רק בגלל היסורים הנפשיים והאקסנטריות שלהם הם חצו את התבניות וההתניות שבני האדם רגילים להם. הם שילמו מחיר כבד כמו ניכור הגלייה ורדיפה ולעיתים שילמו בחייהם בהתאבדות אך האנושות זכתה ליצירות מופת.

16/09/2004 | 00:00 | מאת: ו.

http://planet.nana.co.il/panicdis/fff.htm צרלי שין פרדריך ניטשה קפקא ואן גוך קורין אלעל שמוליק קראוס אסי דיין ירון לונדון ועוד

16/09/2004 | 23:57 | מאת: איציק

אני לא חושב שבנאדם נעשה אמן עקב בעיות נפשיות. אולי אמנים הם קצת יותר רגישים ופגיעים ולכן יש יותר אמנים חולי נפש - אחוזם בשאר האוכלוסייה- מה שגם לא נראה לי נכון.

-ושנהיה בריאים. (עם כל היתר נסתדר,איכשהו,בעצמנו...:-) )

15/09/2004 | 09:08 | מאת: היסטוריה

הי נועה, זו את שהיית 47 ואחכ 48? אם מגיע לך מזל טוב בימים אלה אז קבלי ברכה ממישהו ותיק בריאות שלמה ושנה טובה גם לך

14/09/2004 | 23:38 | מאת: יהודית

שלום רב.. אני לוקחת מזה כ- שנה וחצי סיפרלקס. רציתי לשאול אם יש אפשרות שהכדור עשוי לגרום להשמנה? אני עליתי במשקל בשנה האחרונה כ- 2 ק"ג וזה מציג לי - אני עושה הרבה מאד ספורט ואוכלת בצורה מאוזנת ונכונה. יכול להיות שה- 2 ק"ג זוהי מסת שריר מהכושר ובכל מקרה רציתי לדעת אם יש תופעה כזו של עלייה במשקל כתוצאה מלקיחת התרופה הנ"ל. בברכת שנה טובה ותודה מראש על התשובה יהודית

15/09/2004 | 01:14 | מאת: כריש

התרופה אכן גורמת להשמנה קלה. אולם עלית 2 ק"ג בלבד !! האם את לא קטנונית ???

15/09/2004 | 08:37 | מאת: יהודית

שלום רב, קודם כל תודה רבה על התשובה המהירה . בעניין הקטנוניות - לא הייתי אומרת..כי זה מתחיל בקטן אתה יודע...והשאלה איך אפשר בכלל למנוע את ההשמנה הקלה - הזו שאתה מדבר עליה. אני מאד רגישה לנושא ההשמנה - ורציתי לדעת על מה עובד הציפרלקס מעבר לעובדה שזוהי תרופה אנטי דיכאונית - האם זה עובד על התאבון או על חלקים אחרים בגוף/מוח - שאין לנו שליטה עליהם? ושוב תודה על התשובה ושנה טובה לך יהודית

14/09/2004 | 20:22 | מאת: אנה

אם היית צריך לאבחן את ההפרעה של מרלין מונרו לפי הDSM איך היית מגדירים אותה אודה מאוד מאוד להתיחסותך

15/09/2004 | 00:52 | מאת: דור

מרלין מונרו לא סבלה ממחלת נפש. היא היתה אישה מאד יפה ומצליחה ואחת מכוכבות הוליווד המיתולוגיות. היא ניהלה רומן עם נשיא ארה"ב דאז, ג'ון קנדי. היתה מכורה לסמים ולתרופות שונות. בסופו של דבר מתה בשנתה כתוצאה ממינון יתר של כדורי שינה מסוג פרודורמול. אגב- גם הזמר הישראלי זוהר ארגוב מת אחרי שלקח פרודורמול במינון יתר. התרופה הנ"ל היתה בשימוש בארץ עד לא מזמן, היום כבר לא.

15/09/2004 | 00:58 | מאת: אנה

על מה אתה מדבר מרלין מונרו התאבדה בבליעת כדורים וזוהר ארגוב תלה את עצמו

15/09/2004 | 01:10 | מאת: F.B.I

כמה תיקונים מרילין מונרו היתה מכורה רק לכדורים ובעיקר לכדור הנל ולכדורי שינה ומותה עד היום מלא בקונספירציות כאלה ואחרות זוהר ארגוב אכן תלה את עצמו לאחר שלא קיבל את מנת הכדורים על מנת להרגיע את הקריז.ארגוב היה מכור להרואין אולם לא היתה בכוונתו לסיים את חייו אלא כנראה מהקריז והקריזה על השוטר עשה מה שעשה סיבת המוות כמדומני הייתה במחלוקת סביב הנושא האם מותו נגרם מחנק או משימוש בקוק פרסי שזהו הרואין מלוכלך וקטלני

14/09/2004 | 15:08 | מאת: ניקי

דור , תודה מתוק , טוב לדעת שיש מישהו שאכפת לו , גם אם זה מאחורי המחשב. ה"מחשבות הרעות" נרגעו בימים האחרונים . אני לא מתרגשת מזה יותר מידי , יש לי את זה מגיל 15 וזה בה והולך בגלים. התקשרתי לפסיכולוגית שלי לשאול מה דעתה (כן , הטרדתי אותה בחופש...) היא אמרה שלדעתה מדובר אכן בפוסט טראומה או בהפרעה כפיתית טורדנית . הפרעה חדשה לכבוד השנה החדשה.. (-: היא אמרה שהיא רוצה שאני אלך שוב לפסיכאטר ,ואולי לקחת (עוד) תרופות. אבל זה לא חייב להיות באופן דחוף , כי אני יודעת להתמודד עם זה . וחוץ מזה שאני ממש לא רוצה עוד תרופות... אוף , דור ממש נמאס לי מכל השטיות וההגדרות האלו . ממש רע לי )-: תודה על האכפתיות ושנה טובה . ניקי

14/09/2004 | 16:16 | מאת: דור

ניקי- יש לך ICQ או מייל? תשאירי מספר איסיקיו שנוכל לדבר און-ליין. ביי

14/09/2004 | 18:25 | מאת: דור

ניקי איך את ישנה בלילה? יש לך תרופות להרגעה או לשינה? וגם בת כמה את? [אגב- את לא חייבת לתת מס' איסיקיו, זאת רק הצעה].

14/09/2004 | 19:28 | מאת: ניקי

דור אין לי איסיקיו ואח שלי לא מסכים לפתוח לי כי הוא אומר שגם ככה אני תופסת לו יותר מידי את המחשב...)-: אתה רוצה אימייל?

האם מישהו מכם טופל בנזעי חשמל. מה תופעות הלוואי, הסיכונים ואחוזי ההצלחה במקרים של דכאון עמוק ומתמשך. כמה טיפולים צריך בממוצע והאם יש נזק למוח. אשמח לקבל כל מידע בעניין אבל רצוי ממקור ראשון ולא משמועות או דרך צד ג' תודה ושנה טובה ורגועה לכולם.

היי אלי, אני אנסה לעזור לך עם קצת ידע שלי כי אדם קרוב אליי אולי יעבור את זה. אני יודעת שיש לזה סטיגמה מאוד מפחידה כי פעם עשו את זה בלי הרדמה, אבל היום זה טיפול מאוד בטוח, בהרדמה, ונותנים תרופה להרפות את השרירים. הטיפול פוגע מעט בזיכרון אבל אני חושבת שלא נשאר נזק והזיכרון חוזר, וקצת מבולבלים אחרי טיפול, זה בעצם התופעת לוואי המרכזית. טיפול לא חייב להתבצע דווקא באישפוז ואחרי כל טיפול אפשר ללכת. אני יודעת שהטיפול מאוד יעיל לסובלים מדיכאון מתמשך כי הוא כאילו "מאפס" את המוח. לנו פסיכיאטר המליץ על זה ומפיו זה היה נשמע הרבה פחות גרוע ממה שזה. תחפש באינטרנט חומר על זה. אני חושבת שתחפש etc או ect, ככה זה אמור להופיע, מקווה שקצת עזרתי... בהצלחה.

אצלי שלושה אנשים מהמשפחה עברו את זה כולם הוטב מצב מבלי הכר זה מומלץ ב"חום תרתי משמע. יש סידרה של טיפולים וככל שמתקדמים מרגישים יותר ויותר טוב. הזיכרון לטווח קצר נעלם קצת אבל חוזר אחר כך אם המליצו לך על זה. אז שווה מאד לעבור את זה. חוסך שנים של כדורים ופסיכותרפייה. בהצלחה .

הי אלי... אני עברתי טיפולי חשמל לפני בערך 4.5 שנים הטיפול עצמו לא כואב לא מרגישים כלום. אחרי הטיפולים הראשונים כאב לי קצת הראש אבל אופטלגין פור את הבעיה , הייתי גם קצת עייפה. לגבי הפגיעה בזכרון: לי לא היתה תופעת לוואי כזו כמעט אולי טיפה בזיכרון לטווח הקצר אבל זה היה רק בזמן הטיפולים עצמם. שום נזק לא נגרם. אני יודעת שזה נשמע נורא מפחיד ומאיים וגם אני התלבטתי רבות לפני שהסכמתי אבל זה ממש ממש עוזר. עשו לי טיפולים פעמיים בשבוע במשך חודש וחצי בערך והמצב ממש השתפר. מה שכן אצלי לא עשו ומומלץ לעשות לפי מה שאני יודעת: אחרי סט הטיפולים, לעשות לתקופה מסויימת טיפול פעם בכמה שבועות כדי לשמר את המצב. אצלי הטיפולים ממש עזרו. ממליצה בחום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אנשים שהכירו אותי לא האמינו לשינוי שזה עשה בי. אם אתה רוצה פרטים נוספים תכתוב ואני אענה... שנה טובה

שלום אלי, אני מנוסה מאוד בטיפולי ECT (טיפול בנזעי חשמל), עברתי כמה עשרות (אם לא מאות) כאלה בטווח של חמש השנים האחרונות. במשפט אחד - זה טיפול יעיל בהחלט. אך התמונה לא כל כך ורודה, לפחות לא לגבי. זה טיפול אגרסיבי מאוד, בתקופת הטיפולים האינטנסיביים הייתי מבולבלת מאוד, וכמובן שהזכרון נפגע בצורה קיצונית. הרופאים נוטים לפטור את בעיית הזיכרון באמירה די שטחית - פגיעה בזיכרון לטווח הקצר, ופגיעה זו נעלמת כעבור כמה חודשים. זאת אינה החוויה שלי בשום אופן. ישנן תקופות ארוכות מאוד של חודשים שנמחקו לי לחלוטין מהזיכרון, ארועים, מקומות, אנשים, מסלולי נסיעה, מתכונים וכו' - פשוט נמחקו לחלוטין. מה שכן - זה טיפול מאוד בטוח נגד דיכאון עמוק שלא מגיב לתרופות. עבורי הוא היה מציל חיים, כמדומני. אני מניחה שלא סיימתי את הרומן שלי עם טיפולי החשמל מכיוון שהחזרה למצבים הדיכאוניים המסוכנים מתרחשת כל חודשים מספר, ומפני שלרופאה שלי ולי יש נסיון מר במצבים האלה לעיתים אנו מעדיפות לא לחכות עד הרגע האחרון. יש אתר אמריקאי שמיועד ל"שורדי ECT" הם טוענים לאובייקטיביות אך לא עומדים בהתחייבות הזאת. אם תרצה פרטים נוספים אשמח לענות לך דרך האימייל הפרטי שלי.

16/09/2004 | 15:17 | מאת: שי

רציתי לשאול אותוך מספר שאלות על מנת להבין את מצב מול מצבי (את לא חייבת לענות על הכל או בכלל...) : במה התבטא הדכאון הקשה ,ואילו תרופות לא הועילו? כמה זמן נמשך הדכאון? האם היה נסיון התאבדות? תודה, שי

20/09/2004 | 01:24 | מאת: אלי

הי ויקי תודה על תשובתך, אך רציתי הבהרה נוספת - אם הטיפול יעיל כל כך, למה נזקקת למאות טיפולים בפרק זמן של 5 שנים. האם זה מקובל או שהמקרה שלך נחשב "קשה" במיוחד. חשבתי שמדובר בטיפול חד פעמי וזה קצת מלחיץ אם צריך לחזור על הטיפול אחת לכמה חודשים. האם כל החיים תהיי תלויה במכשיר ?

14/09/2004 | 12:07 | מאת: ק.

היי דור,שנה טובה דבר ראשון. בנוגע לקישור למטה,אני לא לוקחת משכחי כאבים,כי לאחר הקלונקס הכאבים פוחתים, והעניין של הנשימה נוצר מחרדה. זה לא כאבים תמידיים אך מדי פעם זה קורה.כנראה כמו שאמרת מתח יכול לגרום גם לכאב. ותודה בשם אנשי הפורם שאתה תורם מהיידע שלך.

14/09/2004 | 12:52 | מאת: דור

היי. לא היה ברור אם שאלת על עצמך או מישהו אחר ולכן עניתי באופן כללי. ברור שאת לא צריכה משככי כאבים. הקלונקס מוריד לך את הכאב והמתח במכה אחת. גם אני פעם סבלתי מכאבי ראש והעדפתי לקחת קלונקס ולא אופטלגין וזה פתר לי את העניין. לפעמים עודף מתח ולחץ יכול לגרום לאירועים לבביים ואפילו מוחיים. אם את זוכרת לימור לבנת שרת החינוך התמוטטה ואיבחנו אצלה אירוע מוחי בגלל לחץ ועומס בעבודה. אולי אם היא היתה יותר רגועה זה היה נמנע.

16/09/2004 | 00:14 | מאת: דור

היי קארין ושנה טובה. אם את רוצה להתכתב תשאירי כתובת מייל. ביי, דור.

14/09/2004 | 11:24 | מאת: עינת

שלום צריכה שמות של אנשים מפורסמים שסבלו מבעיות נפשיות אך בכל זאת תרומתם למדע,אומנות הייתה מכרעת אני זקוקה לאנשים מפורסמים. תודה

14/09/2004 | 12:16 | מאת: כריש

14/09/2004 | 12:48 | מאת: ניקי

לעינת שלום יש הרבה מפורסמים שסובלים מתסמונת זו (הפחד להיתבגר) בינהם דודו טופז , מייקל גקסון ... בעיני זה נושא מרתק.. בהצלחה ניקי

14/09/2004 | 17:37 | מאת: שי

קוים מאנים באשיות ומה שקרה אח"כ בהמשך הקרירה היה הדכאון הממושך.. קויים מאניים דיפרסיביים

14/09/2004 | 12:59 | מאת: דור

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/2169/xCT/230

14/09/2004 | 15:56 | מאת: תשסד

גלן גולד (פסנתרן קנדי) חרד למשל מלחיצת ידיים, אכל רק ביצה מקושקשת ובסקוויטים וכד' (יש הטוענים שסבל מתסמונת אספרגר) סמואל ג'ונסון (משורר אנגלי) סבל מ OCD (ספר מדרגות וצעדים) הווארד יוז (תעשיין ומפיק סרטים) גם סבל מחרדות. התבודד והקיף את עצמו בחומה מחשש לזיהומים. כל מי שהביא לו מזון, ניגש אליו עם מסיכה וכפפות. היה עסוק רוב הזמן הטקסים של ניקוי ידיים. מייקל ג'קסון גם חושש מזיהומים וישן באוהל חמצן. מקפיד על דיאטה מיוחדת בהתאם להוראות שלו. מכור לניתוחים פלסטיים ולרופאים. ו"מחבב" ילדים... להיצ'קוק הייתה אובססיה לשחקניות בלונדיניות. יש האומרים שסבל מהפרעה פסיכיאטרית של קבלת סיפוק מיני מצפייה בלבד. גם הסרטים שלו מתארים הפרעות פסיכיאטריות שונות.

14/09/2004 | 18:04 | מאת: תשסד

http://www.geocities.com/y_s_b_s1/depression.htm

14/09/2004 | 21:38 | מאת: מתן

מנחם בגין

14/09/2004 | 21:47 | מאת: עוד

מניה דיפרסיה יוחסה ל- וינסנט ואן גוך, אדגר אלן פו, יוהן וולפגנג גתה, נפוליאון בונפרטה וסולן "נירוונה", קורט קוביין

14/09/2004 | 22:41 | מאת: אני

עינת, לפני כמה ימים הגעתי במקרה לאתר שעוסק בפגיעה עצמית, ושם היו שמות כוכבי קולנוע וטלוויזיה מוכרים (אנג'לינה גו'לי, ג'וני דפ, ועוד). אין לי מושג מה כתובת האתר. חפשי לפי מילות המפתח "פציעה עצמית" ואולי כך תמצאי את האתר.

14/09/2004 | 23:18 | מאת: יעל

לפילוסוף ניטשה היו בעיות נפשיות.

13/09/2004 | 18:40 | מאת: מיטל

דור נראה לי שאתה מחליפו של דר הידש .- :) בהצלחה

13/09/2004 | 20:49 | מאת: דור

אני לא מחליפו של ד"ר הידש ואני גם לא פסיכיאטר. מה שאני כותב זה מידע אישי בלבד.

14/09/2004 | 07:40 | מאת: מיטל

מקווה שלא פגעת בך...דבריי נאמרו בחונפה .. נראה שהחמצתי את המטרה יום טוב.

13/09/2004 | 18:35 | מאת: מיטל

אני לא בטוחה לגביו אבל לאימו כן יש עבר...אז זה די מסביר את הכל.

13/09/2004 | 18:37 | מאת: מיטל

התשובה היתה מיועדת לעץ למטה.

13/09/2004 | 17:19 | מאת: מיכל מ

שלום לכל משתתפי הפורום ! בפרוס השנה החדשה הנני מודה לכל המשתתפים אשר עזרו ותמכו בפורום. ו בהזדמנות זו אני מברכת אתכם בשפע ברכה והצלחה לקראת השנה החדשה. אני תקוה שנמשיך להיות שותפים בפורום בעשיה הרוחנית והגשמית כאחד. בברכת שנה טובה מיכל מ

13/09/2004 | 18:40 | מאת: משתתף

שנה טובה לך. את מדהימה.

13/09/2004 | 18:43 | מאת: מיטל

מצטרפת למיכל מ בברכת שנה טובה לכל משתתפי הפורום. תודה על האכפתיות ועל שעניתם לשאלותיי .

14/09/2004 | 09:49 | מאת: משתפרת

שנה טובה!!! תודה למיכל

13/09/2004 | 14:32 | מאת: ק.

דור,אם אתה או מישהו יודעים אודה אם תאמרו לי. האם חרדה יכולה לגרום לכאבים בחזה?? במידה ונשלל כל גורם רפואי ואין מחלה. חרדה יכולה לגרום לכאבים? תודה.

13/09/2004 | 14:46 | מאת: דור

מה הכוונה נשלל כל גורם רפואי? איזה בדיקות עשית בשביל לשלול סיבה רפואית? יש קשר הדוק בין כאב לבין מתח. הקלונקס למשל מפחית מתח ובצורה עקיפה הוא גם מקל על כאבים.

13/09/2004 | 14:47 | מאת: פיל

כפי שאת בוודאי יודעת, ייתכנו כאבים בחזה כסימפטום של חרדה. כפי שציינת יש לשלול ראשית סיבות פיזיולוגיות אחרות בבדיקות רפואיות מקיפות. את יכולה לעיין באתר הזה בינתיים המסביר על חרדות: http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/anxiety2.htm

13/09/2004 | 14:57 | מאת: ק.

תודה. התכוונתי לבדיקות קרדיולוגיות תקינות.ולבדיקות כלליות{דם,ריאות וכו} הכאבים מופיעים בייחד עם מתח,בכל החזה והצלעות. ומלווים בקושי בנשימה.

13/09/2004 | 13:57 | מאת: איילת

האם לוסטרל גורם לתיאבון מוגבר או חוסר תיאבון ?

13/09/2004 | 14:23 | מאת: דור

לוסטרל נייטרלי בנושא התיאבון- לא מעלה ולא מוריד. סרוקסט מעלה את התיאבון. פרוזק מוריד את התיאבון. כאשר לוקחים לוסטרל המשקל אמור להישאר יציב. יכול להיות שינוי במשקל ללא קשר לתרופה אבל זה כבר סיפור אחר. רצוי להישקל פעם בכמה זמן ולעקוב אחרי הנושא.

13/09/2004 | 12:46 | מאת: יואב

אני נוטל פלוטין כ40 מ'ג,...מה הזמן האידאלי לנטילת התרופה,והאם לוקחים את שני הכדורים ביחד ???

13/09/2004 | 14:10 | מאת: מיכל מ

ליואב שלום, תחילת ההשפעה: תוך 8-4 שעות. ולכן תדירות וזמן הנטילה: 2-1 פעמיים ביום, בבקר ובצהריים. אם יש לך שאלה נוספת אשמח לענות לך בזמן הקרוב. מיכל מ

13/09/2004 | 17:41 | מאת: יואב

רגע ..אז אני לוקחת אחד בבוקר השני בהצריים ,אי אפשר לקחת את שתייהם ביחד בבוקר נגיד??

13/09/2004 | 11:43 | מאת: ק.

היי. אני מרגישה ממש בבעיה. יש לי ידיד קרוב אותו אני מכירה שלש שנים, קרה גם בתקופה האחרונה ששכבנו כמה פעמים,ואני תמיד התחרטתי אח"כ והרגשתי רע עם זה. תמיד אמרתי לו לאחר מכן שאנו רק ידידים-ושזה לא יקרה שוב. ותמיד לא עמדתי במילה שלי. אתמול נפגשנו אחרי תקופה די ארוכה שלא ראינו אחד את השנייה,ואחרי שהבהרתי לו לפני כן שאנחנו רק ידידים-ושלא ירמוז אפילו משהו מיני... ובאמת היה ככה,רק שהפגישה היתה מוזרה,והרגשתי שהוא מרוחק,בקושי דיברנו, ויחסית מהר נפרדנו לשלום. הבעייה שהשפלתי את עצמי לגמריי אח"כ,התחלתי בזה שכתבתי לו הודעה שהרגשתי שאנחנו מרוחקים,ואח"כ המשכתי וכתבתי לו שנמאס לי,שיש לי רגשות אליו,אפילו אהבה, ובגלל זה אני גם לא שוכבת איתו כדי לא להפגע,ושאני רוצה לסיים את הקשר,כי מצד אחד הוא כל הזמן מתקשר אליי ואומר שמתגעגע,ומצד שני שלש שנים הוא לא רוצה קשר רציני. הפדיחה זה שאמרתי שאני אוהבת אותו,ואני מרגישה שהתנהגתי בחוסר שליטה. בבוקר שאלתי את עצמי "מה עשיתי"?? ואני לא יכולה לחזור בי,כי כל הקשר שלנו אני הפכפכה,רגע ככה רגע ככה,רגע ידידים,רגע שוכבת איתו.... אני יודעת שזה נראה כאילו זו לא שאלה שמיועדת לפורם פסיכיאטרייה, אבל זו כן. כי הבעייה היא שאני מפחדת. אני מרגישה כאילו אני חסרת שליטה ועושה או אומרת משהו,וישר מתחרטת,וזה גורם לי להרגיש לא נורמלית. אני גם יוגעת שהרסתי את הקשר ביננו,ואני בכלל לא חושבת שהבחור מתאים לי,הוא ילדותי ולא היה לו קשר רציני בחיים שלו. הדבר היחיד הוא,שהוא מדהים ואני מאד נמשכת אליו. והבעייה העיקרית היא שרע לי ואני מרגישה שאני איזו חסרת שליטה-שלא עומדת מאחורי המילים שלה, ומפחיד אותי שאני אומרת דברים ומתחרטת לאחר מכן. כאילו אין לי את ההחלטיות עם עצמי. אני מחליטה משהו ולא עומדת בו,ומביכה את עצמי {כמו שעשיתי אתמול} ואח"כ מתחרטת. מה יהיה? אני מפחדת,בגלל זה אני כותבת לכם. פעם לא היתי ככה.להיפך,המילה שלי היתה כמו ברזל, היתי אחידה לחלוטין בדעתי,היה לי כוח רצון חזק,וידעתי מה אני רוצה ולא היתי כזו הפכפכה. בבקשה אם מישהו יכול לעזור.

13/09/2004 | 14:50 | מאת: מיכל מ

שלום, ניראה שהוא מצליח להשטלט עליך. ואל תעשי דברים שאת לא שלמה עם עצמך. ובעיות פותרים ביחד. דברי איתו. שנה טובה

13/09/2004 | 15:01 | מאת: ק.

דיברתי איתו,והמסקנה היחידה שהגעתי אלייה היא שאני נמשכת אליו מאוד,וכנראה זה יוצר לי קונפליקט עם עצמי, כי אני יודעת שהוא לא מתאים לי לקשר רציני,ואני לא טיפוס של סטוצים.... ומצד שני אני רוצה אותו! בגלל זה אולי אני כל הזמן הפכפכה ותמיד מגיעה למצב של סקס איתו,שאח"כ גורם לי להרגיש מתוסכלת. תודה לך, שנה טובה.

13/09/2004 | 09:05 | מאת: שרית

מהן התרופות החלשות לטיפול בחרדה .הכוונה עם מעט תופעות לוואי ולטיפול בהתקפי חרדה לא קשים

13/09/2004 | 14:32 | מאת: מיכל מ

לשרית שלום, אם את מתכוונת לתרופה, ללא איבחון של פסיכאטר. אז בנתיים אפשר להעזר בלוריבן או בבאבן. שנה טובה מיכל מ

12/09/2004 | 23:55 | מאת: מיטל

שלום לכולם... יש לי שכן מאד עצבני ..ברגע שהוא מתעצבן הוא מאבד שליטה...לדעתי הוא גם פרנואיד...אולי אפילו גבולי...טוב אני לא פסכיאטרית אז אני לא יכולה לאבחן.. מה שמטריד אותי זה שלפי דעתי הוא פצצה מתקתקת והוא יכול לפגוע באנשים שיכעיסו אותו ( הוא איים כבר על חיי ופגע ברכושי) .שאלתי היא האם במדינת ישראל אפשר לאשפז בכפייה..? או מספיק שיש הסכמה מבן משפחה אחד זה בסדר? או אם כמה אנשים יתאגדו ויבקשו ??? למרות שאדם הזה פגע בי אני מרחמת על הבחור וחוששת שהוא יפגע באחרים .

13/09/2004 | 01:10 | מאת: כמעט אושפזתי בכפייה

אם הוא באמת פגע בך אז תגישי תלונה במשטרה לשם כך ישנה משטרת ישראל אינך פסיכיאטרית כמו שכתבת ובטח לא מוסמכת (לא את וגם לא עוד 4 או 8 שכנים)להחליט אם הוא משוגע או לא ולארגן לו אשפוז בכפייה נכון שבארץ ישנם אנשים בזויים שמנסים לאשפז אחרים בכפייה מסיבות אישיות ויש בעיתיות מסויימת בנושא בכל מקרה אישפוז בכפייה אמור להתבצע למי שמסוכן או לעצמו או ובעיקר לציבור

כדאי לנסות לדבר עם האיש בדרכי נועם. אם הוא חולה אפשר להציע לו עזרה רפואית. אם הוא לא חולה אבל מתנהג באלימות ניתן לפנות למשטרה או לגורמי רווחה. במקרים מסויימים ניתן לכפות בדיקה פסיכיאטרית ואף אישפוז- עפ"י הוראה של פסיכיאטר מחוזי או עפ"י צו של שופט. אם הוא חולה ויש לו אפוטרופוס צריך לבקש רק את ההסכמה של האפוטרופוס ללא צורך בהליך של אישפוז כפוי. אפשר להתייעץ עם עורך-דין [בכל מקרה מדובר בנושא משפטי].

13/09/2004 | 01:31 | מאת: כמעט אושפזתי בכפייה

הפסיכיאטר המחוזי לעיתים לא לא מברר בצורה יסודית לפני שהוא מחליט על אישפוז כפוי במקרה שלי לפחות היה מספיק לו "חוות דעת" טלפונית של קולגה שפחדה ששמה יוכפש בבית משפט עקב רשלנות פושעת והעלמת ראיות

12/09/2004 | 22:00 | מאת: קובי

כבר שלושה שבועות שאני סובל מדפיקות לב חזקות ומהירות אני מרגיש כאילו עוד שניה הלב יוצא החוצה, נוספת לזה תחושת פחד שמקיפה אותי כמו בועה ולא נותנת לי לצאת ולהשתחרר והראש שלי רק חושב על זה כל הזמן ,אני בן 36 עובד ויש לי מערכת יחסים רצינית כבר חצי שנה, בעבר היתה לי התופעה הזאת עם בחורה אחרת שהייתי איתה בקשר וכאשר הוא ניהיה רציני זה מה שהרגשתי, ולאחר הפירדה חשתי הקלה עזור לי מדוע זה קורה עשיתי את כל בדיקות הלב האפשריות ואין לי כלום אחד הרופאים מסר שזוהי יכולה להיות חרדה אני שוקל לוותר על מערכת היחסים למרות שהיא מאוד בריאה על מנת להרגיש טוב יותר.איך אפשר לצאת מזה?

12/09/2004 | 22:58 | מאת: מיכל

קובי, זה נשמע באמת כמו חרדה (בתור אחת שחווה את זה) ושתדע שלמרות שזה תחושה ממש קשה יש דרכים טובות ויעילות לטיפול בה. אני ממליצה לך דבר ראשון לקרוא באינטרנט קצת על חרדות כדי שתבין קצת מה עובר עלייך ושיש פתרונות ועוד הרבה אנשים שעוברים את זה, ודבר שני לחפש את הטיפול שיתאים לך, לי רק שיחות עזרו (בלי תרופות), שיחות זה דבר מדהים שעוזר כל כך להבין את החיים שלנו ואת עצמנו, ובלי קשר, לא הייתי ממהרת להיפרד מהבת זוג, קודם תבין בעזרת שיחות למה אתה מגיב ככה לדברים ואז תחליט, אולי היא אפילו תוכל לעזור בתהליך, תנסה להסביר לה... בהצלחה...

12/09/2004 | 19:08 | מאת: שי

אני בת 15, ויש לי בעיה ממש גדולה, שמאוד מפריעה לי, אני לא יודעת לבטא את עצמי מול יותר משניים שלושה אנשים (לא קל לי בכלל בכל סיטואציה), ולכן אני לא מדברת במצבים כאילו. אני הולכת לפסיכולוגית כבר הרבה זמןג, אבל היא לא מצליחה לעזור לי כנראה, והשנה הכל אותו דבר בבי"ס ובמפגשים אחרים. אני לא יודעת מה לעשות, אני לא יכולה לסבול את המעצור הגדול הזה שבניתי בתוכי, וביחוד את זה שהוא אט אט הופך להשתרש ולהיות חלק ממני. משום שאני לא רוצה לסגור בפני דלתות בגיל כל כך צעיר. ואני יודעת שזה חשוב. אז אולי יש לך עצה או דרך או תרגילים שאני יכולה לעשות כדי לעזור לעצמי? אשמח לשמוע כל דבר תודה רבה ובתקווה שאצליח מתישהו..

12/09/2004 | 23:24 | מאת: מיכל מ

לשי שלום, במקרה, אני ראיתי, שד"ר אורן קפלן, ענה לך על כל השאלות. והתשובות שלו טובות ונכונות. על כן אין מה להוסיף. שתהיה לך שנה טובה מיכל מ

12/09/2004 | 18:12 | מאת: חיים

לכבוד דוקטור הירש. שמי חיים ורציתי יעוץ..ללמוד לשלוט בכעסים-מאחר שלאחרונה כאשר אני מגיע לדרגה של אי שליטה אני מתפרץ..מעיף כל הבא ליד..ואפילו מגיע לעימות פיזי..זה מפריע לי ואני חייב לתקן זאת הכיצד.יש לציין שהנושא קרה בבית עם אישתי ואני חייב לתקן זאת..זה לא מתאים לי ואני לא דוגל בזה. אודה לך מאוד אם תתייחס להודעתי תודה מראש חיים צ.

13/09/2004 | 00:52 | מאת: ו.

כל הכבוד על הרצון לשינוי. הנה לינק מתאים ביותר -על שליטה בכעסים הסיבות פתרונות ועזרה http://www.macom.org.il/Anatomy_of_Anger.asp בהצלחה ו.

12/09/2004 | 16:02 | מאת: ניקי

דור , אוף , אני לא רוצה להפריע לפסיכאטר שלי אם אין סיבה. לפי מה שהפסיכולוגית שלי אמרה מדובר על פחדים שעולים בשל הסרת הגנות בבת אחת וללא בקרה. עברתי אונס קבוצתי בגיל 7-8 מספר פעמים סבלתי מהתעללות נפשית ופיזית מצד אבי , וחייתי בהכחשה עד לפני חצי שנה שהחלו הדיכאונות והזיכרונות. המחשבות אותן הזכרתי פעם ראשונה היו בגיל 15 למשך כמה ימים , אבל זה לא שאני נכנסת להיסטריה מזה , אני מודעת מאוד ויודעת להרגיע את עצמי. הסברתי לעצמי שזה בגלל שיש לי דמיון מאוד גדול וכך נרגעתי . אני יודעת שזה לא סיכזופרניה או פרנויות כי הפסיכולוגית שלי אמרה לי. בכלל לא ציפיתי לתגובה כזאת מבהילה מהדוקטור , (ועכשיו הוא בחופש ): אני חושבת שפשוט לא הסברתי מספיק. גם עכשיו שיש לי כל מיני מחשבות זה לא כל הזמן וזה לא משתלט עלי . אולי כן מדובר בחרדות? יש לכם עוד רעיון איזה שם לחפש חוץ מ ptsd . תודה וסליחה על המכתב הארוך.

12/09/2004 | 16:20 | מאת: דור

חמודה- את לא משוגעת- יש לך בעיקר פוסט-טראומה- תתני אמון במטפלים שלך- הם מכירים אותך הכי טוב- את לא צריכה לרוץ לשום מקום- תנסי לעשות דברים שמרגיעים אותך וגם תשמרי על קשר עם אנשים קרובים שאת בוטחת בהם. ביי

12/09/2004 | 16:29 | מאת: ניקי

תודה על התשובה אני יודעת שאני לא משוגעת אבל העובדה שהדוקטור רשם לי פעמיים ללכת לפסיכאטר הבהילה אותי. וגם מה שקראתי על פוסט טראומה , לא לגמרי מתאים. אבל תודה הרגעת אותי. (-: תודה דור חמוד, ושנה טובה.

12/09/2004 | 15:54 | מאת: ר_ב

אחרי חודש ימים של אי שקט וחסר שינה מבמיוחד אי שקט עד שעות אחרי הצהרים וזאת בגלל שהתחלתי לשפץ בית וזה גורם לי למתח רב גם אחרי שכל הבעיות הסתדרו האי שקט לא פסק ורק מחמיר פניתי לרופאת המשפחה והיא נתנה לי פאקסט יש לצין שליפני 12 שנים סבלתי מבעיה שניראת לי דומה (דיכאון) שאלה ? 1 האם התרופה נראת מתאימה לי 2 האם יש גם השפעה מידית לתרופה או רק אחרי כמה שבועות ?

13/09/2004 | 14:58 | מאת: דורון

ההשפעה של הפקסט מתחילה תוך כמה שבועות,והוא יכול לעזור מאוד למצבך , אם את צריכה השפעה מיידית את צריכה כדור נוגד מתח וחרדה כגון וואבן וכו' שפועל מיידית תוך כמה שעות. החסרון של הכדורים שפועלים מיידית הם שהם ממכרים ולכן לא נועדו לטיפול ממושך.אם תרגישי שהכדור לא עוזר לך בתקופת הביניים תפני לרופאה שתתן לך כדור לתקופת הביניים. בכל מקרה כדאי לפנות לפסיכיאטר לאבחון וקבלת טיפול מתאים.

12/09/2004 | 12:32 | מאת: ק.

היי דנה. אם יש לך מידע בנוגע לנושא שדיברנו עליו,{ההגרלה} אשמח אם תעדכני אותי. חג שמח,ושנה טובה!

12/09/2004 | 13:33 | מאת: דנה ג.

היי קארין. שלחתי לך מייל כבר לפני כמה ימים, אני מניחה שלא קיבלת. בטח באשמתי כי המייל שלי צולע... בכל מקרה, ביררתי, אבל אני לא זוכרת את הפרטים. רשמתי את שם החברה וגם את הכל שאר הפרטים, אני מקווה שאמצא את הדף ואכתוב לך כאן. חוץ מזה, שנה טובה.... דנה

12/09/2004 | 02:36 | מאת:

שלום לכולם ברצוני לאחל שנה טובה עם בריאות ואושר, ללא חרדות, דיכאונות ושאר מזיקים. שתהיה לנו לכולנו שנה טובה ומתוקה. אני אהיה בחופש עד יום שני 20.09 ומקווה לנוח ולצבור כוחות חדשים. אני בטוח שהפורום ימשיך להתנהל ברוח טובה. האנשים הפעילים ימשיכו לתרום מהידע הרב שלהם ומניסיונם, וגם הקוראים המזדמנים יעזרו להמשיך את העבודה הברוכה בפורום. בהזדזמנות זו אני שמח להודות לכל המשתתפים אשר תורמים מזמנם ועוזרים לאנשים אחרים. אני תמיד בדעה שעצה מחבר או שכן טובה פי כמה מעצה של רופא בתנאי שהיא ניתנת מהלב.... תודה מיוחדת לכל האנשים המברכים, שאחלו שנה טובה וחממו את הלב שלי ושל הקוראים. אולי כולם ירגישו טוב ויצאו לחופש? הלוואי. לסיום, באמת תודה לכל המשתתפים הטורחים על המלאכה. שתהיה לכולנו שנה טובה ופוריה, ונתראה בקרוב. שנה טובה דר' גיורא הידש

12/09/2004 | 13:57 | מאת: מיכל מ

לד"ר הידש היקר ! שתהיה לך סבבה של שנה ! שנה טובה שנה טובה מתוקה ופוריה שנת בריאות אושר הצלחה ושימחה. מאחלת רק לך הרופא המקסים. מאחלת מיכל מ

12/09/2004 | 15:47 | מאת: דורון

שנה טובה!! ותודה על העזרה לכולם בפורום בשנה שעברה, ( אפילו ב 2:36 בלילה/בוקר :-) ), דורון.

12/09/2004 | 01:04 | מאת: מתמודד

שלום הפסיכיאטר שלי רשם שהאבחנה המשוערת של מחלתי היא F20.0 . הבנתי כי יש את DSM ו-ICD-10 (ואולי עוד) שלפיהן ניתן לתת זיהוי של מחלה. אני מעוניין לדעת לפי איזו "שיטה" קבע הרופא שלי את האבחון, ואיך אוכל לקרוא על ה-F20.0 לפי שיטה זו. מתי מאבחנים את המחלה? (לפני קבלת תרופה/ות לאותה מחלה או גם בזמן שימוש של המטופל בתרופות לאותה מחלה...אני קיבלתי רק תרופה אחת- פרפנאן עם דקינט - ומאז שאובחנתי לקחתי אותה ולא הפסקתי.לכן שאלתי לך הייתה כך). האים הפרפנאן והדקינט (ביחד) מיועדים לטיפול במחלות שונות? ואם כן-אילו? בתודה מראש מתמודד.

12/09/2004 | 02:23 | מאת:

למתמודד האבחנה נכתבה לפי icd-10שהיא שיטת הקסיפיקציה של אירגון הבריאות העולמי שגם משרד הבריאות אצלנו משתמש בה. קודם כל חייבים לאבחן את המחלה ורק אחר כך נותנים טיפול מתאים. הפרפנן היא תרופה נוגדת פסיכוזה ומיועדת בדרך כלל לטיפול בסכיזופרניה. הדקינט היא תרופה נגד תופעות לוואי אפשריות של הפרפנן ולכן נותנים אותן יחדיו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

12/09/2004 | 14:26 | מאת: משיב

F-20.0 הוא הקוד של סכיזופרניה פרנואידית עפ"י הסיווג האירופאי ICD-10. Paranoid schizophrenia

11/09/2004 | 23:55 | מאת: אשל

שלום דוקטור אימי בת 85 לקתה באירוע מוחי לפני 5 שנים, בעזרת תרופות שומרת על רמת לחץ דם תקין סובלת שמן רב מדכאון. בשנתיים האחרונות, תופעה מטרידה, העצבנת, וגורמת אף היא לדיכאון: הפה מתמלא רוק כל הזמן, לא מצליחה לבלוע אותו, וחייבת לירוק החוצה או לנגב בממחטה.טוענת שלפעמים זה גורם לתחושת חנק. רופא המשפחה והפםסיכיאטרית לא הצליחו לאבחן ולטפל אנא עזרתך! תודה מקרב לב

12/09/2004 | 02:29 | מאת:

לאשל לפי זכרוני רק תרופה אחת בשם לפונקס עלולה לגרום לריור (הפרשת רוק מרובה). איני חושב שאימך נוטלת אותה. בכל אופן אולי כדאי להתייעץ עם נאורולוג אשר יכול לאתר את הסיבה. אם אין מדובר בתופעה נפשית או תופעת לוואי של תרופות אז יתכן שמדובר על בעיה נאורולוגית וכזכור אמך עברה אירוע מוחי. אפשר לנסות לטפל ולהוריד את כמות הרוק על ידי תרופות אשר נוגדות את השפעת האצטיל כולין. תשאל את הרופא. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/09/2004 | 23:42 | מאת: דנה

לד"ר הידש שלום, אני פונה אליך מכיון שהפסיכיאטר שלי בחופש. אני לוקחת פלוטין 20 במשך שבועיים וחצי(בשבוע הראשון כדור ליומיים, ובשבוע וחצי האחרונים כדור ליום, חוץ מיומיים שפספסתי) בגלל ocd בעבר ניסיתי הרבה תרופות אך לא הסתדרתי איתן בגלל תופעות לוואי חזקות (בעיקר כאבי ראש), ועכשיו החלטתי לנסות שוב. הסיבה שאני פונה אליך היא תופעות לוואי שאני מרגישה, ותוהה אם להפסיק בגללן את התרופה.(לפחות עד שהפסיכיאטר שלי יחזור בעוד בשלושה ימים). אתמול הרגשתי תחושת צרבת מאוד מאוד קשה במשך כמה שעות (וגם בחילות היום)וזה הדבר שהכי הציק לי. בנוסף, אני מרגישה כבר שבוע כאבי ראש (למרות שביומיים האחרונים זה יותר טוב), ותחושת אי שקט גופני. האם להפסיק את התרופה עד שהפסיכיאטר שלי יחזור? תודה ושנה טובה. אני מרגישה בשבוע האחרון כאב ראש (למרות שביומיים האחרונים הוא פחות חזק)

11/09/2004 | 23:47 | מאת:

לדנה כל התופעות שתיארת מוכרות ואין בהן סכנה ולכן אינן סיבה להפסקת הטיפול. בדרך כלל הבחילות חולפות אחרי שבוע שבועיים, וכאבי הראש פוחתים ופוסקים. צריך לחכות. הצרבת אינה קשורה לפלוטין. שבוע טוב דר' גיורא הידש

11/09/2004 | 23:23 | מאת: לימור

האם לפונקס טוב גם למניה דפרסיה? מה ההשפעה שלו על מצב הרוח? (מעלה או מוריד)

11/09/2004 | 23:48 | מאת:

ללימור הלפונקס אינו משפיע על מצב הרוח, איינו מעלה ואינו מוריד. לאחרונה יש יותר ויותר עבודות על תרופות נוגדות פסיכוזה שמייצבות את מצב הרוח. איני מכיר עבודות כאלו עם לפונקס אבל הקבוצה נמצאה כיעילה בייצוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש