פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
08/09/2004 | 22:52 | מאת: שואלת

האם אדם שסובל מעוררות יתר של הגוף, תחושת דריכות , מן מתח שרירים- יש צורך שיעבור בדיקות גופניות כדי לשלול בעיה פיזית? או שהגיוני שרופא מומחה נותן תרופות נגד חרדה בלי בדיקה רפואית גם אם זה נשמע כמו נגרם עקב חרדה? תודה על תגובה

09/09/2004 | 00:54 | מאת:

לשואלת פסיכיאטר בהחלט יכול להעריך את המצב ולהחליט אם לבקש בדיקה גופנית או בדיקות מעבדה אצל רופא המשפחה או להסתפק בבדיקה הפסיכיאטרית. בכל אופן בדיקה גופנית אינה מזיקה. רבים מהסובלים מהתקפי חרדה פוניים קודם כל למיון כללי בבית חולים ורק אחר כך מגיעים לפיסיכיאטר ואצלם בטוח שלא צריכים להפנותם שוב. דר' גיורא הידש

08/09/2004 | 20:06 | מאת: Life

שלום, בתקופה האחרונה (פחות משבוע) אני מתחילה להרגיש ממש רע בשעות הערב. אני מתחילה להעלות בזכרוני כל מיני דברים מהעבר, שקודם לכן עברתי עליהם בשקט, וזה עושה לי ממש רע. אני חושבת על דברים שאני לא רוצה שיקרו, כמו למשל שהחבר שלי יעזוב אותי, וזה ממש מפחיד ומכעיס ואני מרגישה שחם לי מרוב עצבים. מה זה אמור להיות?

09/09/2004 | 00:55 | מאת:

לחיים כנראה שמדובר על דאגות ויתכן שיש להן בסיס מציאותי ויתכן ולא. כדאי לבדוק מה קורה עם החבר, עבודה, הורים, חברים וכל הסובב אותך. אולי יש סיבה לדאגות? דר' גיורא הידש

09/09/2004 | 16:18 | מאת: Life

קודם כל, תודה רבה על התגובה המהירה. אם אני מסתכלת על העובדות בעין אובייקטיבית, אז לא נראה לי שאמצא סיבה מוצדקת לחששותיי. אבל אני מבינה שאני מאוד פוחדת מנטישה, ויכול להיות שהסיבה לחששותיי היא שעדיין לא התגברתי על פרידות מדמויות משמעותיות בעבר. אבל למה כל הכעס הזה והחשש מורגש דווקא בשעות הערב? כי בבוקר אני מרגישה טוב וצוחקת ומבלה, ואז בערב מצב הרוח שלי מתהפך, בלי ששום דבר מסביב ישתנה! יש לזה הסבר?

08/09/2004 | 19:33 | מאת: גלית

שאלתי אליך היא האם יכול להיות מצב כשמורידים את המרוניל לחצי כדור יש תופעה של כאבי ראש. הבנתי ממך שלא כדאי להוריד את המרוניל כרגע עד שאגיע לטיפול ברמבם אז שמעתי בקולך והעלתי את המינון לשלם, אולי כדי שלא תהייה לי נפילה של דיכאון האם זה יכול לקרות בהודה של חצי כדור. תודה גלית

09/09/2004 | 00:56 | מאת:

לגליה ביום יומיים הראשונים עלולים להיות כאבי ראש בזמן הורדת המינון. אחר כך התופעה חולפת. בינתיים תחכי, מה דחוף? דר' גיורא הידש

08/09/2004 | 19:29 | מאת: טל

רשמת כי יש מקום לנסות תרופה אחרת היות הורסיטל לא עזרה לי ואמרתי לך כי הפסיכאטר המליץ על מירו (רמרון). שאלתי היא האם היא תרופה מקבולת וטובה, והאם היא ממכרת. כמו כן האם היא מסייעת בהפחתת חרדה היות ואני נמצאת כעת בשלב בו אני חשה כי כוחותי כמעט הולכים ואוזלים (זו הסיבה שהפסיכאטר המליץ על אישפוז) אך איני מעוניינת בכך. האם יש לך הצעות נוספות עבורי או תרופות אחרות שיכולות לסייע לי. אשמח לתשובה מהירה, בתודה מראש, טל

08/09/2004 | 20:57 | מאת: כריש

טל שלום ! אני לא הייתי מחליף את רסיטל. כדאי מאוד להוסיף לרסיטל כדור בשם אדרונקס. השילוב בין 2 התרופות פתר לי דיכאון קשה ביותר, ולא רק לי: לעוד הרבה אנשים בעולם. השילוב בין 2 התרופות הינו יעיל ביותר במיוחד בדיכאונות עיקשיים, זאת עפ"י חומר שקראתי ברשת: היכן שתרופות אחרות נכשלו, השילוב הנ"ל מצליח. בהצלחה , ולא לשכוח להוסיף האדרונקס לאט- לאט ולהקשיב בנושא זה לרופא!!

לטל המירו היא תרופה מוכרת וטובה נגד דיכאון והיא מרגיעה מאוד ויש לה השפעה נוגדת חרדה. לעתים אף מעייפת או מטשטשת מדי. אינה ממכרת וטובה כמו שאר התרופות נוגדות הדיכאון. כמובן שמדובר כאן על התאמה אישית. דר' גיורא הידש

08/09/2004 | 17:04 | מאת: ברכה

עקב מעבר מסרוקסט לתרופה ליניטין עליתי במשקל באופן מידי 3קלוגרמים(התנפחות באזור הבטן) אני שומרת על משקל קבוע כבר 25 שנה ,בעזרת אכילה מבוקרת ובנוסף הקפדה על בהליכה קבועה ,מבקשת לדעת האם העליה קשורה לתרופה היות ולא שיניתי דבר באופן האכילה ובפעילות הגופנית ,בתודה ברכה

לברכה מוזר... הלניטין אינה גורמת לעליה במשקל, הסרוקסט גורם לכך לעתים, אבל כתבת שהפסקת אותו??? דר' גיורא הידש

09/09/2004 | 08:45 | מאת: ברכה

העובדה שלקחתי סרוקסט עליתי ב2 קלוגרמים ושמרתי על המשקל החדש , הפעם ההשמנה מרוכזת בבטן והופיע מהר מאוד לאחר חודש של לקיחת הליניטין.מבקשת לדעת האם יש תחליף אחר וכיצד מפסיקים לקחת את הליניטין.האם אפשר להפסיק את התרופה בכלל ולראות איך מתמודדים אם המצב החדש ,גם שלקחתי את התרופות בדרך כלל בזמן התקף חזק מה שעזר לי היו התרופות מסוג רגיעון או קלמה נברין התחושה שלי שניכנסתי לסחרור ואם אפשר לנסות לצאת מהמצב של תלות בתרופות ולנסות לעבור את ההתקפים בצורה אחרת (תרופות טבעיות תרגילי נשימה וכדומה ),בתודה ברכה

08/09/2004 | 17:02 | מאת: טובה

ד"ר הידש היקר ! אני בצרות של ממש עם אימי וכבר איני יודעת מה לעשות.... אימי בת 57 ידועה מזה שנים כסובלת מדכאון לוקחת הרבה תרופות (אפקסור, רמרון, זיפרקסה), לפני הטיפול הנ"ל היא טופלה גם בכדורים אחרים שאף אחד מהם לא נתן מענה לבעייתה. לאחרונה גם אובחנה שהיא בתהליך סכיזופרני. כיום בעייתה העיקרית מתבטאת בכך שהיא לא יכולה להשאר לבד, אפילו לשעה ביום. כשהיא לבד היא בוכה המון. כשהיא נשאלת מדוע אינה יכולה להשאר לבד, היא לא מתלוננת על סיבה מסוימת כמו למשל מפחדת מגנבים או כו", תשובתה היא שהיא פשוט לא יכולה להיות לבד בבית. ניסינו גם מועדון תעסוקתי, אבל לא הסתדר (היא לא יכולה לסבול רעש של הרבה אנשים, ואין לה סבלנות, ומתעצבנת כשנותנים לה עבודות מסוימות. רציתי בבקשה לדעת אם בעייתה העיקרית (שהיא לא יכולה להשאר לבד בבית ) קשורה למחלתה? האם ידועה הבעיה כאחד הסימפטומים של סכיזופרניה? מה ניתן לעשות ?, האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור? אם אפשר בבקשה להפנות אותנו למקום שיכול לעזור לנו? אנא ענה לי במהרה כי אני בעצמי כבר מיואשת..... מודה לך מראש טובה

09/09/2004 | 01:00 | מאת:

לטובה בדרך כלל מדובר בבעיה של חרדה, טיפול נוגד חרדה עשוי לעזור לה. דר' גיורא הידש

08/09/2004 | 16:24 | מאת: אלמונית

לאחרונה החלו להופיע לי כתמים אדומים על הרגליים שמאוד מזכירים עקיצות יתוש, אבל אני בטוחה שהן לא עקיצות יתוש(כי אין בסביבתי יתושים...) הכתמים מגרדים מאוד בהתחלה אחר כך הם מתכההים(נהיים בצבע בורדו) וכעבור 4-5 ימים הם עוברים. במקביל מופיעים כתמים חדשים וחוזר חלילה. שאלתי היא האם יכול להיות שהסיבה לכתמים היא פסיכוסומטית? בנוסף אציין שאני נמצאת בלחץ גדול מאוד כבר הרבה זמן עקב שמירת סוד והרגשה של אי מיצוי עצמי.

08/09/2004 | 16:40 | מאת: כריש

אפשרות לרקע נפשי רק לאחר שלילת מחלות 'רגילות'. דברי עם רופא עור !

08/09/2004 | 16:43 | מאת: כריש

אגב , האם יש לך כלב/ חתול ? נשמע כמו בעיית פרעושים. בד"כ גורמים לגירודים ברגליים..

08/09/2004 | 16:43 | מאת: ל-אלמונית

בשלב ראשון בלי קשר לפסיכולוגיה - אם יש לך כלב או חתול או חיית בית אחרת אלו יכולות להיות גם עקיצות פרעושים. תבדקי גם אם יש לך איזה קן יונים בסביבה. גם הן נושאות כל מיני דברים עוקצים. זו גם יכולה להיות אלרגיה למשל. אם לא זה, כדאי לך בכל אופן ללכת לרופא עור ומכאן להמשיך. נראה הגיוני לחשוב שרגישותך הגופנית גדלה בשל המצב הנפשי הלחוץ, אבל בכל מקרה גם אם זה קשור וגם אם לא צריך לחשוב מה אפשר לעשות בעניין הנפשי. אולי כדאי למצוא מישהו אמין ובלתי תלוי (כמו איש מקצוע) אולי אפילו למספר פגישות מצומצם רק בכדי לספר לו את הסוד שלא ישאר בפנים וילחץ. אולי תוכלי גם להיעזר באותה מסגרת למציאת כיוון כללי.

09/09/2004 | 01:01 | מאת:

לאלמונית באופן עקרוני לא ניתן לשלול גורם נפשי, אבל כפי שכתבו קודמי הדבר נשמע מאוד גופני וכדאי להגיע לרופא המשפחה ולעבור בדיקות. דר' גיורא הידש

08/09/2004 | 15:50 | מאת: ריקי

שאלה לחברי הפורום, כיצד מגיעים לאינדקס תרופות. רב תודות

08/09/2004 | 15:57 | מאת: עדילי

יש גם באתר עצמו כמה קישורים, אבל יש המון אינדקים . תיכנסי לגוגל, תקישי 'אינדקס תרופות' ותבחרי. בהצלחה, עדילי

08/09/2004 | 15:58 | מאת: קישור

http://www.infomed.co.il

08/09/2004 | 16:42 | מאת: כריש

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1982,00.html

08/09/2004 | 15:42 | מאת: דור

קיבלתי מרשם לקלונקס מהפסיכיאטר שלי, אני שם לב שכאשר אני לוקח יש לי סיוטים ואני מתעורר. כאשר אני לא לוקח אני מתעורר בכל מקרה. במשך היום אני עייף ומדוכדך. יכול להיות שהכדורים האלו גורמים לי לסיוטים?

08/09/2004 | 16:45 | מאת: כריש

אם אתה משחק במינונים, ייתכנו בעיות סיוטים

08/09/2004 | 17:47 | מאת: דור

לא מזמן היתה שאלה זהה על בונדורמין. קלונקס ובונדורמין פוגעים באיכות השינה ומדכאים תופעות כמו סיוטים אך התרופות האלה גורמות לאדפטציה-סבילות. כאשר יש אדפטציה סיוטים יכולים לחזור או להתגבר. כמובן שאם מעלים את המינון למינון אפקטיבי חדש הבעיה נפתרת. זה חלק מהתלות בתרופה.

09/09/2004 | 01:05 | מאת:

לדור בהחלט נשמע שהקלונקס אינו מתאים לך. תבקש מהרופא תרופה אחרת לאותה ההשפעה. דר' גיורא הידש

08/09/2004 | 13:08 | מאת: זוהר

אני כבר על שנה במינון שעלה בהדרגה ל60 מ"ג פלוטין -לפעמים אני שוכחת לקחת את התרופה לכמה ימים -בגלל שהתרופה נלקחת בלילה .האם נטילה של כדורים בלילה 3 כדורים ובבוקר של אותו יום עוד 3 כדורים יכולה להשפיע לרעה. כלומר מתי זה נחשב מינון יתר -אני יודעת שעד 4 כדורים -אבל זה נחשב רק עם לוקחים יותר מ4 ביחד בו זמנית?? מה הסיכון של נטילת יתר של כדורים מסוג זה . אגב הכדורים נתנו עקב מחשבות אובססטייות על משקל ודיכאון.

08/09/2004 | 13:39 | מאת: דורון

קבלי קישור לאינפו מד לפי הקישור מנה שנשכחה לוקחים מייד שנזכרים ואם המנה הבאה היא תוך 6 שעות מדלגים עליה.. http://www.infomed.co.il/drug2.asp?dID=210 צריך להזהר ממינון יתר במיוחד שלוקחים מינון גבוהה של 60 מ"ג.(עדיף לדלג מאשר לקחת מינון יתר גבוהה).

08/09/2004 | 15:20 | מאת: זוהר

תודה על העזרה -אבל כתוב שאת התרופה הזאת אין להקיא -על העטיפה. יש לי פחד שאני אצטרך להקיא את הכדורים אז אני לא לוקחת כשאני נזכרת אזל דוחה את זה-האם האיפקק הזה שגורם להקאות בטוח?? האם זה נוזלי? אם רוצים שיהיה בבית אז איפה קונים והאם זה דרוש מרשם רופא.?? כך שעלי ללמוד איך בדיוק אני מסמנת את הכדורים שאני לוקחת וכמה? ולא לשכוח? כי לפעמים אתה שוכח לקחת בלילה ואז אתה קם בבוקר ולוקח ואז שוב צריך לקחת בלילה -אז אתה מוותר והגלגל חוזר עד שאתה שוכח לחלוטין.

08/09/2004 | 09:44 | מאת: שרי

שלום ד"ר הידש, אתמול בעקבות תשובתך לשאלתי בנוגע לשיטות הרפיה, עשיתי חיפוש באינטרנט והעליתי כמה תדריכים לביצוע הרפיה, המבוססת על נשימות, חשיבה והירגעות. אתמול לפני השינה ביצעתי את התרגילים כשברקע מוסיקה קלאסית (שמאז ומתמיד אהבתי). חייבת לעדכן, כי הלילה ישנתי הרבה הרבה יותר טוב, והבוקר מרגישה הרבה הרבה יותר עירנית, רגועה אפילו מאושרת. זאת אחרי תקופה של הפרעות שינה קשות, שגם אחרי 9 שעות במיטה, שלוו בקשיי הירדמות, יקיצות מרובות, קושי להירדם חזרה ואף סיוטי לילה, הייתי קמה סחוטה כאילו לא ישנתי שבוע. על אף ש"ביליתי" הלילה פחות שעות במיטה יש לי הרבה יותר אנרגיות, אשר לתקווה שהשיטה רק תמשיך ותעזור ככל שאהיה מיומנת יותר, גם חלק לא מבוטל לקיומן של האנרגיות החיוביות שלי. רוצה להוסיף שהפרעות השינה היו תוצאה של מתח, דאגנות, מחשבות לא מרפות, אולי אפילו סוג של חרדה, ולא רציתי להתחיל עם כדורים. מקווה שהשיטה תמשיך לעבוד גם על דברים אחרים כמו יכולת ריכוז וכו', ופשוט הייתי חייבת לעדכן ולהודות על הפורום המבורך. תודה.

09/09/2004 | 01:09 | מאת:

לשרי שמחתי שעוזרים. לפני הרבה שנים בהתחלה אני למדתי את ההרפיה מספר (אז עוד לא היה אינטרנט...). הייתי ממליץ על ספר בשיטת סילבה. גם המחבר הוא סילבה. השיטה אינה מיוחדת אבל היא מאוד נפוצה ורבים משתמשים בה ברחבי העולם. סימן שהיא עובדת. הרפיה היא כוח גדול וחזק מאוד, לכן כדאי ללמוד לשלוט ולהשתמש בה. לילה טוב הידש

08/09/2004 | 08:49 | מאת: דורינה

ד"ר הירש, בני בן 13 שנים, לומד בכיתה ח'. נולד בניתוח קיסרי, שבוע 37, הריון תקין, בדר"כ ילד בריא. הבעיה היא תופעת ה"תיקים" שהחלה לפני מספר שנים בצורת מיצמוץ בעיניים ולפחות בשנתיים האחרונות נוספה לתופעה זו גם עוויות בפנים, משיכת כתפיים לעיתים, וכו'. בשנה החולפת הופניתי לנוירולוגית (ד"ר טורץ), ע"י יועצת בית הספר. ד,ר טורץ איבחנה אותו כילד בעל אינטליגנציה גבוהה ושלחה אותי לטיפול אצל פסיכולוגית. שנה שלימה טופלנו כולנו אצל הפסיכולוגית, עד לקראת סיום שנה"ל בו החליט בני כי אינו חש עוד בצורך בפגישות אלו, ואכן הפסקנו את הטיפול. במהלך חופשת הקיץ תופעת התיקים נעלמה בהדרגה, כמעט ללא תיקים, וכעת עם החזרה לבית הספר חזרה על עצמה התופעה בעוצמה רבה. שאלתי היא: האם מכאן ניתן להסיק כי המסגרת מלחיצה? כיצד ניתן לעזור לו מלבד טיפולים פסיכוטרפים ממושכים? (הנני מובטלת ובעלי מפרנס יחיד ומאד קשה לי לממן טיפולים פסיכוטרפים, ואף ניצלנו את ההשתתפות של קופ"ח מכבי). אודה על תגובתך בחוזר בתודה מראש ובבברכת שנה טובה דורינה

08/09/2004 | 12:46 | מאת: דור

טיפולים פסיכולוגים אינם יעילים לטיקים שכן מקור הבעיה הוא אורגני. יכול להחריף במצבי מתח ולחץ אך הבעיה אורגנית-ביולוגית ולא פסיכולוגית. לכן אין טעם להשקיע בטיפולים פסיכולוגים. הטיפול היחידי שנמצא יעיל בספרות הוא תרופתי. אם הטיקים מפריעים לילד בצורה משמעותית ניתן לתת תרופות. תופעות הלוואי של התרופות משתנות בהתאם לכל תרופה.

09/09/2004 | 01:13 | מאת:

לדורינה איני פסיכיאטר של ילדים ונוער. בכל אופן אם מדובר על חרדות אצל נער, הייתי מחפש כל דבר שעוזר וכל טיפול שעוזר, בגיל ההתבגרות ישנן חרדות וקשיים לא מעטים.....אם היה מדובר על תרופה יקרה ומיוחדת (חס וחלילה) שהיה צריך להשיג לילד בודאי שהיית קונה ולא חושבת על המחיר.... הייתי בודק אם הילד סובל מהפרעת קשב ADD, ואם מדובר בעיקר בחרדה אפשר לנסות שיטות של הרפיה. דר' גיורא הידש

08/09/2004 | 06:26 | מאת: האגודה לזכויות החולה

שלום לכולם, האגודה לזכויות החולה מכינה פניה לבג"צ בנושא הפליה במתן טיפול רפואי על רקע גיל. חולים אשר נמנע מהם לקבל טיפול במסגרת הציבורית על רקע גילם, או שלדעתם קיימת הפליה בקבלת שירותים רפואיים בקופות החולים על רקע גילם, מתבקשים לפנות אלינו בטלפון 6022934 - 03 או באמצעות הדואר האלקטרוני [email protected] בברכה, עדינה מרקס - יו"ר האגודה לזכויות החולה http://www.patients-rights.org

לעדנה, תשמעי מה שיש לי להגיד ... מי אמר שהחיים הם סרט לא ממש דייק. החיים יותר נכון,הם סרט פרסומות: קצרים מהירים ומורכבים מאין- ספור שוטים מהירים שלא תמיד מרגישים מתי הם מתחלפים. יודעת על מה אני מדברת? אני מאמינה שכמו שרופא הוא מי שרואה חולים, כחה פרסומאי הוא מי שרו... אם נהיה הוגנים נודה,שגם הפרסומת של המתחרים לא ממש מראה עודף מיקצוענות. מיכל מ

שלום מיכל, בעקרוןאתצודקת. אבלמה לעשות שאנחנו מנסים לתקן כמה עוולות? אנחנו לא תמימים אבל מנסים להיותלא ציניים ולפעול כבל יכלתנו.. שנה טובה עדינה מרקס

מיכל שלום ! בעקרון את צודקת. אנחנו לא כל כךתמימים אבלמנסיםלתקן כמה עוולות. שנה טובה עדינה מרקס

08/09/2004 | 02:37 | מאת: מלי

אני נוטלת בחצי שנה האחרונה 1 כדור רידאזין של 10 מ"ג ו-2 כדורים לוסטראל של 50 מ"ג. בשבוע האחרון ארע מספר פעמים שחשתי רעד ברגליים. בקשתי מחברה שתגע ותרגיש שזה רועד אך היא לא חשה בזה. כנראה שזהו רעד פנימי. בדר"כ הוא מושך בעקבותיו רעד בידיים - חיצוני המורגש כשאני מחזיקה משהו, אוכלת או שותה. הרעד נמשך מספר דקות עד רבע שעה. הרעד ברגליים מפריעה לי לעתים במהלך היום ליציבות. האם זה קשור לתרופות - תופעות לוואי או מינון מוגבר מידי? מחכה לתשובה ותודה מראש!! מלי

09/09/2004 | 01:14 | מאת:

למלי התרופות שציינת ובמינון שציינת אינן מגלות תופעות לוואי חדשות אחרי שימוש. כלומר, לא ססביר שפתאום תתחיל תופעת לוואי חדשה שלא הייתה. הייתי בודק קודם כל לכיוון של עליה בחרדות. דר' גיורא הידש

08/09/2004 | 00:54 | מאת: אבי

הנני מקבל זריקת רספרידל קונסטה 25 מג אחת לשבועיים בקרוב אחזור לכדורים מהוא מינון אפקטיבי בהשוואה לזריקה? האם 2 מג ביום יעשו את העבודה? תודה אבי

לאבי שאלה טובה, ואיני זוכר - אולי משהו מהקוראים זוכר? אם לא תזכיר לי ואני אבדוק את התשובה המדוייקת. מדוע אתה מחליף את הזריקה וחוזר לכדורים? דר' גיורא הידש

שלום רב, אני בן 24. היה לי מצב פסיכוטי יחיד לפני שנתיים וחצי. אובחנה סכיזופרניה. כיום נוטל זיפרקסה 7.5 מ"ג. לאחרונה הוצע לי טיפול נוסף, למשך מספר חודשים, במסגרת ניסוי רפואי. מדובר באנטאקאפון (קומטן), שהתגלה (כבדרך אגב) כמשפיע על חוסר מוטיבציה, כישורים קוגניטיביים וכישורים חברתיים, כאשר טופלו בעזרתו חולי פרקינסון. עתה מנסים לשפר בעזרתו את תיפקודם של חולי סכיזופרניה בתחומים הנ"ל, בצורה ישירה. זוהי למעשה מטרת הניסוי. שאלותיי: 1. האם שמעת על הניסוי הזה? 2. מה ידוע לך על מתן אנטאקאפון לחולי סכיזופרניה? 3. מה ידוע לך על התרופה? 4. מהן תופעות הלוואי של תרופה זו? 5. האם מינון של 1200 מ"ג ליום (סה"כ 6 כדורים) הינו חריג, או לא? תודה מראש הערה: השאלות נוסחו בידי אדם אחר

זאת תרופה מוכרת לפרקינסון. הסכנות מבחינתך: 1. סיכון מוגבר לטרדיב דיסקינזיה (תנועות לא רצוניות באיזור הפה והלשון- יכול להיות בלתי הפיך). 2. הזיות- הלוצינציות (התרופה מעלה דופאמין ומעוררת- ההפך מאנטי פסיכוטיים). מדובר בשני סיכונים משמעותיים ולכן לדעתי לא מומלץ לתת נוגדי פרקינסון לחולים בסכיזופרניה. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של התרופה הן עייפות, סחרחורות והזיות. ניסויים בבני אדם דורשים אישור של ועדת הלסינקי. אם הניסוי נערך בבית חולים מוכר אז סביר להניח שיש אישור אז מבחינה פורמלית אין פסול בניסוי אבל יש לקחת בחשבון את הסיכונים שציינתי.

לדן איני מכיר, כנראה מדובר על דברים חדשים ועדיין ברמה של מחקר. תודה לדור, עורכי המחקר חייבים להסביר לך גם את הסיכונים הקיימים בתרופה ובשילוב עם התרופות שאתה נוטל. נקווה שהחידוש יוכיח את עצמו. דר' גיורא הידש

08/09/2004 | 00:18 | מאת: dudu

אני משתמש בפאקסט כבר חודשיים. השאלה שלי היא אם אני מפספס מנה אחת, ביום שלמחרת יהיו תופעות? אם כן מהן? כשאני אומר תופעות אני מתכוון למצבי רוח שונים או דיכאון וכדומה...

08/09/2004 | 00:21 | מאת:

לדודו רצוי כמובן לא להחמיץ אף יום, אבל אם החסרת ועברו יותר מ 12 שעות, אל תעשה דבר ומחר תיטול את התרופה כרגיל. אין בכך שום אסון. דר' גיורא הידש

האם זה טבעי שתמיד שאני מרים משקולות אני מקבל הרגשה מפחידה ממש כנראה חרדה, ממש אחרי כל סט.(אני ידוע כבעל חרדה כמחלה) אבל שאני רץ אז יש לי רק פחדים על הלב אבל לא את ההרגשה הנוראים שאני מסיים להרים את המשקולות. אני מתכוון שאני מסוגל לא לחשוב על החרדות כל היום ופתאום באימון אחרי כל סט אני מקבל חרדה. אני כבר לא יודע אם זה רפואי או נפשי הבעייה הזו

לשאול שאלה זהה הייתה בפורום לפני כמה ימים, איני זוכר מי השואל, תוכל לחפש את השאלה ב"חיפוש". בכל מקרה הפעילות האנארובית קשורה ליצירת חומצת חלב. חומצת חלב עלולה לגרום להתקפים של פאניקה. דר' גיורא הידש

בהודעתך לפני כמה דפים רשמת כי פרופ' צבי זמישלני מתמחה בתרופות אנטי פסיכוטיות ובעיות במיניות, שאלתי היא כיצד אפשר ליצור קשר עמו? ודרך אגב, בהקשר לסגנון הכתיבה הפסקני וסכנה להגברת החרדות בעקבותו - במקרה זה לא נגרם שום נזק, אני יודעת לקבל אינפורמציה "יבשה" שלאו דווקא מעוררת תקווה. האמת לטעמי תמיד יותר טובה מכל תשובה אחרת... אך אני מצטרפת גם לדבריו של ד"ר הידש, ובכל מקרה תודה על המידע.

במחשבה נוספת מנהל המרפאה הסקסולוגית בבי"ח סורוקה בבאר-שבע הוא פסיכיאטר- ד"ר צחי בן ציון- אולי כדאי לך לנסוע אליו- פשוט שם היעוץ בחינם (במקרה שלך) ולא תצטרכי לשלם מלבד הנסיעה עד אליו. פרופ' צבי זמישלני הוא מתל-אביב. זה לא בעיה למצוא את הטלפון והכתובת ב-144. הוא פרסם מספר מאמרים בנושא שדיברנו עליו. אינני יודע מה התעריפים אצלו ליעוץ. בכל מקרה שיהיה בהצלחה.

בכל בית חולים כללי גדול יש מרפאה סקסולוגית. למיטב ידיעתי רק בבי"ח סורוקה יש פסיכיאטרים שנותנים טיפול סקסולוגי במסגרת המרפאה הסקסולוגית של בית החולים. בשאר המרפאות בארץ מדובר באנשי מקצוע מתחומים אחרים. למיטב ידיעתי הטיפול בחינם אם הבעיה המינית נובעת ממחלה גופנית או נפשית או מטיפול תרופתי. אינני יודע אם צריך מכתב הפניה מרופא או טופס 17- תשאלי טלפונית במזכירות המרפאה.

07/09/2004 | 20:05 | מאת: ישראל

דר. שלום.. הופניתי ע"י הפסיכולוג שלי לייעוץ אצל פסיכיאטר, שהציע לי לקחת רסיטל לטיפול בדכאון, חרדה ואובססיה. אני מרגיש שהתרופות מיותרות ולא מעוניין לקחת אותן.. ברצוני על מעט הסבר על התרופה וכן לשמוע את דעתך בנוגע להחלטתי להימנע מתרופות.

07/09/2004 | 20:21 | מאת: דורון

ישראל שלום, אם פסיכולוג הפנה אותך לפסיכיאטר כנראה שהוא חושב שזו הדרך הטובה ביותר בשבילך להתגבר על המצב , לעתים אין ברירה ומשיחות אצל פסיכולוג לא תראה התקדמות,כל הכבוד לפסיכולוג שלא מושך אותך שנים בפסיכוטרפיה והפנה אותך לאן שצריך,רסיטל היא תרופה ממשפחת ה SSRI תרופה ממשפחת הפרוזק, שהיא תרופה מודרנית לטיפול בדיכאון ,כיום מטופלים בהצלחה מליונים ברחבי העולם בעזרת תרופות מהמשפחה הנ"ל, הכדור לא ממכר ולא עושה נזק לאיברים בגוף (כבד , מוח,כליות וכו') חבל שלא תיקח את התרופה חבל על הסבל פשוט מדהים מה שכדור קטן יכול לעזור!! שכח מכל הסטיגמות ( אם אתה לוקח כדור זה לא אומר שאתה חולה נפש חס וחלילה או חלש אופי וכו') לפעמים צריך עזרה חיצונית שתאזן אותנו. מצרף מידע על הכדור מפורום אינפו מד , http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=293 בברכה, דורון.

07/09/2004 | 21:16 | מאת: יפית

צודק !

08/09/2004 | 12:00 | מאת: ישראל

דורון, תודה רבה..

07/09/2004 | 19:21 | מאת: רייק

שלום לך, לפני שבוע כתבתי לך שבנוסף בטיפול בפרימוניל במניעת דיכאון, אני סובלת מחוסר מרץ ואנרגיות, ומידי פעם יש לי התקפות של אפתיה, המלצתה על אדרונקס. רציתי לדעת עם תרופה זו עונה על בעייתי זו. האם לקוחים את זה באופן קבוע? או רק כשמרגישים כמו שכתבתי לעיל. האם זה ממכר? וכמה זמן לוקח לו להשפיע. אודה לך מאוד על תשובתך.

08/09/2004 | 00:28 | מאת:

לרייק למען הדיוק הצבעתי על האפשרות של טיפול באנדרונקס כיוון שהוא מעורר ומעלה מרץ. לכן כמו כל תרופות נוגדות דיכאון האדרונקס אינו ממכר והוא מתחיל להשפיע תוך כשלושה שבועות, ונוטלים אותו באופן קבוע. דר' גיורא הידש

07/09/2004 | 19:16 | מאת: אלמוני

קודם כל ברצוני להתנצל על הכפילות עם ההודעה הקודמת. במכון הפיזיוטרפיה שבו אני מטופל תלויים ליד שולחן הקבלה ציורים שילדים ציירו והקדישו לפיזיוטרפיסטיות שטיפלו בהם. אחד הציורים שם הזכיר לי פרסומת מלפני כמה שנים שבה הראו כיצד ציורים כביכול תמימים שציירו ילדים יכולים להעיד על אלימות והתעללויות( "ילד בלי ידיים, אבא עם שיניים גדולות"...). צוירה שם ילדה שהידיים שלה לא היו מחוברות לגוף ונראה שהיא הוסיפה אותם בסוף. כמו כן היא גם ציירה לילדה לב בצבע שחור ופטמות בצבע אדום. הציור נראה לי חשוד במקצת ומשום כך החלטתי לפנות אליך כמומחה בתחום הפסיכיאטריה. מה דעתך? האם יש מקום לחשד שמא אותה ילדה שציירה את הציור סובלת מהתעללויות או אלימות או שאין מקום לדאגה?

08/09/2004 | 00:30 | מאת:

לאלמוני איני מומחה לילדים ולציורים, לכן איני מתיימר לענות על שאלתך המעניינת. דר' גיורא הידש

07/09/2004 | 18:04 | מאת: טל

לאחרונה נכנסתי למשבר קשה עקב פרידה מבן זוג. ניגשתי לרופא המשפחה שנתן לי כדורי רסיטל נגד דיכאון. לאחר מכן ניגשתי באופן פרטי לפסיכיאטר להתייעצות. לדברי הפסיכאטר הבעיה אצלי היא יותר אישיותית ואני זקוקה לטיפול פסיכותרפויטי, דבר שאני אכן עושה. לדברי הכדוריםפ הוא אמר לי שיקח חודשים עד שיתחילו להשפיע ושאני אראה שיפור במצב. עברו חודשים ולא חשתי בשיפור כלשהו. במקביל לרסיטל לקחתי גם ואבן/לוירון להרגעה. כשפניתי לפסיכאטר שוב ואמרתי לו שאין שיפור ואני מרגישה בחרדה גדולה, שלעיתים כללה מחשבות אובדניות הוא הציע על אישפוז. איני רוצה לבחור באופציה זו וביקשתי ממנו שימליץ לי על טיפול תרופתי נוסף. הוא אמר שהוא אינו חושב שזה יעזור. לבסוף אמר שאוכל לקחת כדור בשם מורי. שאלתי היא איזה כדור תוכל להמליץ לי להפחתת חרדה ודיכאון, בעיקר הפחתת חרדה, כיוון שלדעת הפסיכאטר לא מדובר אצלי בדיכאון קליני. אני זקוקה לעזרה בדחיפות כי המצב אינו משתפר ואיני יודעת מה לעשות. תודה

07/09/2004 | 18:53 | מאת: ק.

אני לא יודעת לענות לגבי התרופות,אך רציתי לומר לך שאנשים עברו מס' תרופות עד שנמצא מה שמתאים להם-אז אל תתיאשי. ואני גם לא חושבת שהרופא צריך ליאש אותך ולומר שלא נראה לו שזה יעזור,זה ממש לא נראה לי.את תמיד יכולה לחפש רופא שלדעתו הוא דוקא כן יכול לעזור לך. יהיה טוב.

08/09/2004 | 00:34 | מאת:

לטל אכן הדברים שאת כותבת מעוררים מספר סמני שאלה. יתכן שהדברים של הפסיכיאטר לא הובנו, אבל בכל מקרה של אשפוז יש צורך להסביר את הסיבה בהרחבה. אם מדובר על דיכאון "לא קליני" אז מדוע אשפוז? מה שבטוח שאם התרופה לא עזרה במשך כחודשיים יש מקום להחליפה. מירו=רמרון היא תרופה נוגדת דיכאון הפועלת באופן שונה המציפרמיל ולכן יש מקום לנסות תרופה מקבוצה אחרת. המירו מרגיעה הרבה יותר ועלולה אפילו לגרום לישנוניות. דר' גיורא הידש

שלום ! רציתי לשאול האם מינון של 300 מ"ג פבוקסיל נחשב למינון גבוה ומתי ולאילו מטרות משתמשים במינון כזה? והאם פבוקסיל ו/או מודאל עלולים לגרום לעלייה במשקל תודה מראש לי

ללי שתי התרופות עלולות לגרום לעליה במשקל אבל לא אצל כולם. המינון המקסימלי של פבוקסיל הוא 300 מג' ביום, ניתן למקרים שהם עמידים לטיפול או ל OCD דר' גיורא הידש

07/09/2004 | 14:04 | מאת: רונית

מה היתרונות של הלדול דקנואט לעומת הלדול בטבליות? האם הלדול דקנואט מתאים גם לטיפול בטיקים/טוראט?

08/09/2004 | 00:37 | מאת:

לרונית מדובר באותה התרופה בדיוק ולכן הן פועלות על אותן ההפרעות כולל טיקים וגם עם אותן תופעות לוואי. האריזה בלבד שונה. לכן להלידול דקנואט יש משך פעולה ארוך של כחודש ימים והיא ניתנת בזריקה. יש לכך יתרונות רבים- ראשית הרמה בדם קבועה במשך כל החודש ואין תנודתיות יומית. שנית-אין דאגה ליטול כדורים ולא מרגישים כחולים שכל יום נוטלים תרופה. פעם בחודש כחצי שעה בקופת חולים ושוכחים מהתרופות. זה יתרון גדול. אבל עניינית אין הבדל בין התרופות. דר' גיורא הידש

07/09/2004 | 13:47 | מאת: ק.

שלום דר'. האם זה טבעי במצב חרדה,שאם אני קוראת הודעות של אחרים,כמו שיש פה,על שמיעת קולות וכל מיני תופעות,אני מפחדת ומרגישה שזה יקרה גם לי? מה שהכי מעצבן בחרדה,זה שחוששים ממשהו והרבה פעמים מהחשש עצמו דברים נוצרים. {לפחות אצלי} כמו למשל עם תחושת המתח של הימים האחרונים,שכשחשתי אותה התחלתי לחשוש מהתקף לב,ואז כאילו דווקא התחושה והמועקה לא עוזבת אותי. ואם אני חושבת על נשימה...אז דוקא אז לפעמים מתחיל להיות קשה לנשום. אבל אני כבר לא נלחצת מהדברים כמו פעם,כי אני יודעת שהם נובעים מחרדה,וכמו שבעלי נהג לומר לי-החרדה לא יכולה לעשות לי כלום,חוץ מלסבול קצת,לפחד ולהלחץ,אבל בסופו של דבר לא יקרה לי כלום. זה היה ממש עוזר לי כשהוא היה מסביר לי את זה,כי אני חושבת שכשהבנתי שבסופו של דבר-שום דבר לא יקרה,לא אשתגע,לא אחנק,לא אקבל התקף לב וכו וכו, אז היתה מגיעה הנקודה של למה בכלל לסבול =או לפחד אם במילא לא יקרה כלום?? והיתי משתחררת מהפחד. בקיצור ולעניין,שאלתי היא אם החרדה יכולה לגרום להיווצרות של דברים,כמו שחששתי, כשקראתי על קולות וכו... ואם דברים אכן נוצרים עקב קריאה וחששות{בוא נומר שזה כן יקרה למשל} אז זה נחשב פסיכוטי או עדיין חלק מהחרדה? אני יודעת שאני נודניקית:-) אבל חשוב לי להבין את העיניינים האלה,כי כשאני מבינה אני בד"כ נפטרת מהם. כמו כשהסברת לי לגבי הזיות,ומאז נרגעתי בהרבה מהחששות ההם כי הבנתי בעיקר שזה שקרה לי מקרה מסויים לפני שנים-זה קרה עקב פאניקה ומצב מאוד מפחיד,אז אמרתי לעצמי שאין סיבה שזה יקרה לי כיום-ומה שהכי שיחרר אותי,זו המחשבה שאני לא פסיכית בגלל זה ואפילו אם חס וחלילה זה יקרה שוב,זה לא אומר שאני משוגעת. זה בעיקר הקו מחשבה שעוזר לי להפטר מחששות למיניהן,לכן אני שואלת את הנ"ל. תודה,ושיהיה יום מקסים.

07/09/2004 | 16:27 | מאת: דנה ג.

פתחתי לפני שנייה מייל מחברה שכתבה לי על הלוטו הזה שכתבת אתמול. מסתבר שזה משהו יותר עולמי ממה שאת מתארת, ה'בסיס' שלהם נמצא בספרד, הם עורכים כאילו הגרלות ברחבי העולם ומודיעים לאנשים על הזכייה. הפטנט הוא כזה- את צריכה למסור מס' חשבון בנק לשם יועבר הכסף, הם שולחים לך מכתב שבו יש אישור זכייה ופירוט על המיסוי בלוטו הנ"ל. את מתחייבת לשלם את מס ההכנסה עבור סכום הזכייה, מעבירה להם את הסכום, נניח 15% ואז את ההפרש את מקבלת. מסתבר שלפני כמה שבועות היה על זה בתכנית של אמנון לוי וזו רשת רמאויות עולמית. אז אל תתני שום מספר חשבון, ואל תשלמי שום סכום. וחוץ מזה, אין לי מושג בקשר לחרדה , אבל את לא נודניקית :-) דנה

07/09/2004 | 16:53 | מאת: ק.

היי דנה, היא קיבלה בדיוק את המייל מחברה הזו?? איך קראו לחברה הזו? זה היה בימים האחרונים? ממני בינתיים לא ביקשו שום מס' חשבון,רק איזה מס אישור לשלוח לאיש קשר,ושלחתי. ומה הם מרוויחים מזה בעצם? אנשים משלמים להם מס על הכסף לפני שהוא באמת יתקבל בכלל?

07/09/2004 | 10:36 | מאת: רוני גרוס

אני בת 30, ואובחנתי לא מזמן כסובלת מ- ADD. התחלתי לקחת רטנול אבל הוא עושה לי תופעות לוואי: דפיקות לב ופריחה לכן עליי להפסיק. אני רוצה לדעת אילו כדורים אחרים קיימים בשוק כדי לעזור בטיפול ב-ADD. אשמח אם לא תתנו לי תשובה כמו - דברי עם הפסיכיאטרית שלך, כי אני רואה אותה רק עוד חודש.... תודה.

08/09/2004 | 00:45 | מאת:

לרוני איני מכיר את הרטינול? אולי התכוונת לריטלין? הכי טוב שתכתוב באנגלית וכך לא תהיה טעות. דר' גיורא הידש

08/09/2004 | 18:28 | מאת: רוני

כן רטלין.... איך יכולתי להתבלבל? אולי באמת יש לי ADD... בכל אופן, לקחתי את זה לפני כמה ימים וזה עשה לי תופעות לוואי. השאלה היא: 1) האם יש תרופות חלופיות במקום שאוכל לנסות 2) האם יתכן שאם יש לי ADD זה יגרום לי לעייפות? גם לאחר כמה ימים? תודה. אגב - אני בחורה לא בחור.

07/09/2004 | 10:11 | מאת: שרון

שלום ד"ר אני בת 31 נשואה ואם לילד. מזה הרבה שנים יש לי בעיה ספציפית של חרדה חברתית. הדבר מתבטא כאשר אני יושבת במקום סגור (כיתה, חדר ישיבות) עם כמה אנשים מסביב. כאשר מגיע תורי לדבר אני מרגישה שהלב מתחיל לדפוק חזק, רעד בגוף והסמקה. אני מעדיפה שבאותו הרגע האדמה תבלע אותי. לכן אני נמענת ממצבים כאלו (בחירת מקצוע שלא דורש להגיע למצבים כאלו, כמו מורה, או לימודים שלא דורשים השתתפות בסדנאות לדוגמה). אני מרגישה שהמצב משבשב לי את איכות החיים. אני חייבת לציין שמדובר רק בתופעה הספציפית הזאת. אני בחורה מאוד חברותית שאוהבת אנשים ואוהבת את חברתם. אוהבת לבלות ולצחוק, לא סובלת מדכאונות, רק שלא יבקשו ממני לדבר ברבים. האם יש דרך טיפול לתופעה זאת, אולי טיפול תרופתי? תודה רבה שרון

07/09/2004 | 20:00 | מאת: ידיד

נראה לי שיש לך פחד קהל ולאו דווקא חרדה חברתית. אולי כדאי לפנות לייעוץ אצל מומחה לשם אבחון מדויק..

08/09/2004 | 00:47 | מאת:

לשרון לפני הפניה לתרופות (וישנן תרופות שעשויות לעזור), כדאי לפנות לטיפול בשיחות. טפול בשיטה קוגניטיבית התנהגותית. באמת חבל שאת מכוונת את חייך לפי המגבלות של החרדות. דר' גיורא הידש

07/09/2004 | 08:21 | מאת: גלית

ד"ר הידש שלום ברצוני לשאול אותך אם אני מורידה את המרוניל לחצי כדור ולוקחת רק את הקלונקס 1.5 ביום ולאט מורידה את המרוניל זה בסדר? כי אני מרגישה שהמרוניל לא עוזר לי בכלל בעניו החרדות שמלוות אותי במהלך רוב היום והרופא לא רוצה לשנות לי תרופה עד שאני אגיע לטיפול ברמבם והם יחליטו איך נמשיך את הטיפול. רציתי לשמוע את הצעתך כרופא אני פשוט לא מרגישה בבוקר כשאני לוקחת את המרוניל רגועה עדין יש לי זרמים בגוף עם הקלונקס אולי זה נוגד אחד את השני או שזה לא מתאים לי . אודה לך על התשובה גלית

08/09/2004 | 00:48 | מאת:

לגלית קשה להגיד... את לא אמורה להרגיש שום דבר מיוחד עם המרוניל כיוון שלא מרגישים את השפעתו המיידית והוא פועל על "השורש" והבסיס של החרדות. יתכן וללא המרוניל תרגישי פחות טוב ואז גם הקלונקס לא יעזור. הייתי מחכה עד שתגיעי לטיפול ברמבם. דר' גיורא הידש

07/09/2004 | 07:58 | מאת: שירי

שלום רב, מאז שאני זוכרת את עצמי (כיום בת 33) אני ביישנית וחסרת ביטחון, מרגישה לפעמים כמו ילדה קטנה שלא מצליחה להתמודד עם החיים האלה, עדיין לא מוצאת את עצמי ומרגישה חוסר אמון ותקווה לגבי המשך חיי. (אני רואה בנות 18 עם ביטחון רב יותר ממני) בשנה האחרונה ואולי קצת יותר אני נמצאת במין תרדמת נפשית (אני חושבת שכל החיים זה היה לי רק שהשנה זה החריף) כלפי חוץ אני עובדת ופעילה ספורטיבית אבל גם פה אני עושה את כל זה כי צריך ולא כי אני רוצה כמו בעבר, משקל ששמרתי עליו במשך שנים עלה וממשיך לעלות - אין לי שליטה ולמרות הפעילות לא מצליחה לרדת בנוסף לזה אני נולדתי עם בעיית עור (לא סימפטית) שמחמירה עם השנים שעוד יותר גורמת לי להסתגר (אין לזה טיפול וזה הולך ונעשה גרוע משנה לשנה) אין מה לדבר על להכיר בן זוג שכבר מזמן הרמתי ידיים (לאחר מס' דחיות בגלל העור) מעולם לא חוויתי רגש של אהבה, או קשר אמיתי כלשהו אני לא מאמינה בעצמי לא מאמינה בכלום מרגישה שנולדתי בשביל לסבול ולהעביר את החיים עד המוות. (ההרגשה הזו קיימת בי הרבה מאוד שנים מאז שאני ילדה) ניסיתי שיחות עם פסיכולוג - אבל גם שם הרגשתי שאני מדקלמת את מה שאני עוברת ומרגישה - אני לא יודעת מה זה לדבר מהרגש - אין לי רגשות - יש לי מחסום ע...נ...ק שיצרתי בכדי לא להיפגע - לא בא לי לדבר עם אנשים, אני מדברת מהראש על מה שיש לי באותו רגע - לא מרגישה כלום - כאילו הלב נעקר מהמקום. אחותי התחתנה בשנה שעברה, זה אמור להיות אירוע מאוד מרגש אבל לא, אני הרגשתי רוח מהלכת שם, לא שייכת לשם, כאילו שהגעתי לשם בטעות חייכתי ורקדתי ודיברתי עם האורחכים ולא ראו עלי כלום אבל בתוך תוכי הרגשתי שהגוף שלי שם ולא יותר מזה. אני כנראה שחקנית טובה - שאני משחקת כביכול חיים כפולים - את אלה שכלפי חוץ, מה שהאנשים רואים - ואת האמיתיים שלי - הרקובים עד סירחון אני טובה בלהתבטא בכתב, אבל ברגע שאני מתחילה לדבר אני לא מצליחה להעביר את הדברים כפי שאני רוצה - זה קשה לי מה שמוזר הוא, בעבודה אני מרגישה שאני אדם אחר - מדברת, צוחקת וכו' והכל נחמד עד שאני מגיעה לחיים האמיתיים. אני מתעניינת בטיפול פסיכיאטרי - אני חושבת על זה מס' שנים וכל פעם דוחה מסיבות שונות אני לא רוצה ללכת דרך הקופה מסיבות כלשהן השאלה היא - למי ללכת, אני לא מכירה אף אחד בתחום מי זול - כי שמעתי שזה סיפור יקר האם יש סיכוי בכל זאת להציל משהו ? תודה רבה על ההקשבה

07/09/2004 | 18:30 | מאת: רוני

את יודעת אני מאד מזדהה. ניסיתי עד כהה איזה 8 פסיכולגים. אני בת 30, ולבסוף במקרה גיליתי על ADD. זו הפרעת קשב וריכוז מגוונת ורחבה. לא כל מה שכתוב עליו בעברית הוא מדוייק. יצא לי לקרוא 2 ספרים באנגלית עליהם שהם הרבה יותר מרחיבים. וגיליתי שלמרות שאני "מוצלחת" יש לי בעיית קשב וריכוז, מה שגורם לדכאון, חרדות, לחץ, מצבי רוח ועוד כל מיני דברים כמו אימפולסיביות. העניין הוא שזה לא ברמה קשה, זה אפילו יותר מעודן אצל נשים ולכן קשה יותר לגלות את זה, אבל זה ביולוגי. אולי כדאי לכן לקרוא על זה קצת ואם נראה לך שאת מזדהה עם הסימפטומים - להגיע לאבחון וטיפול ממוקד הרבה יותר. אני יכולה להמליץ לך אם את מעוניינת. כדאי לך לחפש על זה באינטרנט. שיהיה טוב. רוני.

07/09/2004 | 20:11 | מאת: *

, האם חוץ מבעיות עור את סובלת מבעיות הורמונליות (פצעים, שיעור, מחזור לא סדיר)? יש קשר בין בעיות עור, חוסר איזון הורמונלי ובעיות נפשיות ומצבי רוח. אם יש לך גם אותם, יכול להיות שגניקולוג או אנדוקרינולוג יוכלו לעזור לך על-ידי טיפול הורמונלי.

08/09/2004 | 00:52 | מאת:

לשירי נכון שלעתים אנשים מופנמים מתעכבים ולא מגיעים מספיק מהר לטיפול, באמת חבל על השנים היפות שחלפו. התפקוד וההתנהגות הטובים בעבודה מעידים שיש לך את מה שצריך אבל צריך לתת לו לצאת ולהתגלות. לכן אני דווקא אופטימי. טוב שהחלט לפנות לטפול מקיף, גם אבחון אצל פסיכאטר ולשקול אתו את האפשרויות הטיפוליות. דר' גיורא הידש

07/09/2004 | 07:30 | מאת: רחל

שלום דר' הירש, אני מקבלת כ-3 שבועות סרוקסט, אחרי שטרוזדיל 150 מג' לא עזר לי לטיפול בחרדה. אמנם ישנה הקלה מסויימת במצב,בעיקר במצב הרוח, אבל ההרגשה הפיזית עדיין לא הוטבה במלואה (עדיין מרגישה חוסר יציבות ורעד ברגליים). נאמר לי עי' הרופאה שלי שההשפעה של הכדור מתחילה אחרי 3 שבועות, האם יתכן וזה לוקח יותר, ובהמשך תהיה הטבה נוספת? אודה לך על תשובתך.

08/09/2004 | 00:55 | מאת:

לרחל אכן כפי שנאמר לך ההתחלה היא כעבור שלושה שבועות, ועצם העובדה שאת מרגישה טוב יותר סימן שהסרוקסט משפיע והוא מתאים לך. אחרי ההתחלה ישנה עליה בהשפעה במשך כשלושה חודשים ואחר כך התייצבות. כך שאני מאמין שהשפור רק החל ואת תמשיכי ותרגישי טוב יותר בחודשים הקרובים. דר' גיורא הידש

07/09/2004 | 02:23 | מאת: נפגע

בסמוך לנו גרה אישה עם ילד קטן בשכירות. מהדירה שומעים מדי פעם קולות ריב רמים. שכנים קרובים מתלוננים על ריחות וזוהמה. המשטרה נדרשה לטפל בריבים שלה עם הילד מספר פעמים. בעיה קבועה: כל לילה היא מפעילה טלויזיה בקולי קולות. אותי זה מעיר. שכנים ביקשו שתנמיך את הטלויזיה. זה לא עוזר. אני מעריך שאם אזמין משטרה,הבעיה לא תפטר. מה עושים? החיים בשכונה הפכו לסיוט לילי.

07/09/2004 | 07:34 | מאת: מנסה לעזור

חשוב להציל גם את השכונה מהרעש אבל בעיקר חשוב לעזור לילד אז לדעתי אפשר לנסות להפעיל עובדים סוציאליים של העירייה או אולי לאתר באיזה בית-ספר/גן הילד לומד (אם יש דבר כזה) ולהתחיל משם (לפנות להנהלה או ליועץ/ת) נראה לי שגם חשוב שמספר שכנים יפנו ויתלוננו ביחד, יש לזה יותר כוח וזה יראה מהימן יותר ומשכנע יותר נורא :-(

07/09/2004 | 19:50 | מאת: דור

עקרונית אם יש לאישה עבר פסיכיאטרי ניתן לכפות עליה בדיקה ואישפוז אבל אתה נכנס לתחום שהוא יותר משפטי מאשר רפואי. יש מחלקת רווחה ועובדות סוציאליות בכל רשות מקומית וניתן לפנות אליהם שיתנו לך את ההערכה שלהם. לדעתי תלוי במידה רבה גם באופי השכונה [שכונת יוקרה לעומת שכונת עוני וכיוצ"ב]. אם פנייה לרשויות לא תועיל תשכור עורך דין פרטי והוא כבר ידע מה לעשות.

08/09/2004 | 01:01 | מאת:

שלום, ממכתבך אין רמז לכך שמדובר באשה חולה או אשה לא בריאה מהבחינה הפסיכיאטרית... לכן צריך לטפל בהטרדות כמו כל אדם מטריד, מפריע ועובר על החוק, הרעש לפי חוקי הרעש, נדמה לי שעד 23.00, אם המשטרה תבוא לבקר אותה, אני מאמין שהיא תרגע. לא כתבת בן כמה הילד, אם הוא קטין בהחלט צריך לידע את פקידת הסעד בלשכת הרווחה על דאגתכם לילד. שחס ושלום לא יגידו שכולם ידעו ושתקו.... דר' גיורא הידש

07/09/2004 | 00:37 | מאת: דנה

שלום לד"ר, ולכולם. אני מטופלת ב"סרוקסט" 20 מ"ג כבר למעלה משנה, כדי לטפל בדיכאון חריף וחרדות. אני באמת מרגישה יותר טוב, אבל נמצאת בחולשה תמידית, שמרתקת אותי למיטה למרבית שעות היום ומלווה באפתיה ובעליה במישקל. אני בעודף מישקל גם ככה. רציתי לשאול אם יש תרופה אחרת שיכולה לעזור לי, בלי התופעות לוואי. תודה מראש, וחג שמח לכולם :)

08/09/2004 | 01:05 | מאת:

לדנה בהחלט ישנן תרופות אחרות ואם תופעות הלוואי כל כך חמורות שאת כל היום במיטה אז כדאי לשקול את החלפת התרופה. האדרונקס והאיקסל אינן גורמות לעליה במשקל, אבל יתכן שגם תרופה אחרת מהמשפחה של הסרוקסט תביא את ההשפעה הטובה ללא תופעות הלוואי הקשות. כדאי לשקול ברצינות את החלפת התרופה, ישנן עוד אפשרויות. דר' גיורא הידש

09/09/2004 | 00:58 | מאת: דנה

תןדה רבה :)

06/09/2004 | 22:45 | מאת: שרון

שלום בחודשים האחרונים אני סובל מטיקים לא רצוניים בצד שמאל של הפנים. אני מרגיש שאני לא יכול לשלוט בכך. היום אני שם לב כי גם אנשים אחרים בקירבתי שמים לב לטיקים האלו כיצד אוכל להפטר מהם ? ממה זה נגרם לי ? יש לציין כי אני גבר בן 31 שאף פעם לא סבל מבעיות כאלו. אשמח לקבל תשובה תודה שרון

07/09/2004 | 00:03 | מאת:

לשרון כדאי להגיע לאבחון קודם כל אצל נאורולוג, יתכן שמדובר על מצב נפשי, כלומר מדובר על מתח הגורם לטיקים, אבל קודם כל חייבים לשלול סיבה גופנית אצל נאורולוג. דר' גיורא הידש

07/09/2004 | 20:01 | מאת: דור

הטיקים יכולים להיות בעיה ראשונית או משנית לבעיה נפשית אך בכל מקרה הטיפול הוא בערך אותו טיפול וניתן ע"י נוירולוג ורצוי מישהו שמתמצא בהפרעות תנועה. בנושא זה נוירולוגים מבינים יותר מפסיכיאטרים גם בניסיון שיש להם וגם בכך שהם יותר מעודכנים בספרות ולכן חשוב ללכת למישהו שהוא מעודכן ומנוסה.

06/09/2004 | 21:56 | מאת: הדס

הבן שלי נטל במשך שנה שעברה רטאלין אך זה לא ממש עזר ומעבר לכך שזה עשה אותו מאוד עצבני לאחר שההשפעה פגה, היינו אצל נוירולוג השבוע והחליף את סוג הכדור לקונסרטה כדור שאני לא מכירה אני פונה לפורום זה אולי אוכל לקבל קצת מידע על תרופה זו והשפעותיה תופעות לוואי והשפעות לתווך הארוך תודה.

07/09/2004 | 00:05 | מאת:

להדס קונסרטה היא ריטלין בעל משך פעולה ארוך יותר ולכן התופעות של העצבנות אחרי ההשפעה ירדו. פרט לכך התרופה זהה. תוכלי למצוא חומר מפורט בכל אינדקס תרופות ברשת. דר' גיורא הידש

06/09/2004 | 20:17 | מאת: אלמונית

אני בתחילת טיפול עם פקסט עקב בעיות שונות שאחד מהם הוא נדודי שינה קשים.נאמר לי על ידי הפסיכאטר שההשפעה של פקסט מתחילה בערך אחרי שבועיים .בינתיים כדי להקל על נדודי השינה רשם לי אלפרליד.נטלתי כדור זה ולא הצלחתי לישון.הוא הציעלי לקחת במקומו קלונקס לפני השינה וכשעשיתי זאת קרא לי תופעה מוזרה.שקעתי בשינה ובאותה שנייה התעוררתי וכך במשך כמעט כל הלילה.כך קורא לי במשך שתי לילות ואני חסרת אונים.בתודה מראש

06/09/2004 | 20:38 | מאת: רוי

פקסט גורם לנדודי שינה

07/09/2004 | 00:07 | מאת:

לאלמונית מקובל לשלב טיפול עם נוגדי חרדה (קלונקס אלפרליד) עם פקסט. עם זאת אין אלו כדורים להשרית שינה. אפשר לנסות "כדורי שינה" כמו בונדורמין. דר' גיורא הידש

06/09/2004 | 19:58 | מאת: tal

לדר הידש ערב טוב בהמלצתך פניתי לטיפול פסיכותרפיסטי פרטי כרגע אנני מגיב לפקסט + זיפרקסה הדיכאון והעצב התגברו נתתה לי המלצה לגבי רמרון + מייצבים אני חרד מהמייצבים אם תוכל לתת לי עוד המלצה על שילוב תרופתי אולי מהדור החדש אני יודע שאם אהיה במצב שלא אוכל לתפקד רמת החרדה תגבר אצלי להזכירך טופלתי בסרוקסט אפקםור צפרמיל מרוניל (+מודאל 200 שאותו הפסקתי) ושוב פקסט (דיכאון חרדתי) אודה לך על תשומת הלב

07/09/2004 | 00:16 | מאת:

לטל אני חושב שכדאי לחכות ולנסות ולאפשר לתרופות לפעול. עוד קצת סבלנות. יופי שהתחלת בפסיכותרפיה. דר' גיורא הידש

06/09/2004 | 19:12 | מאת: מלי

שלום ד"ר הידש רציתי לשאול האם אפקסור בשילוב עם רספידרל יעיל לטיפול ב o.c.d? לפי מיטב ידיעתי רספידרל מטפל בפסיכוזות. האם קיימים מחקרים שמוכיחים שמינון קטן של רספידרל בשילוב עם פרוזק עשוי לעזור במקרה של o.c.d? תודה על התייחסותך מלי

07/09/2004 | 00:18 | מאת:

למלי מקובל להוסיף רספרידל במינון נמוך לאנשים המטופלים ב OCD עם נוגדי דיכאון. כך שאין מדובר בפסיכוזה אלא בטיפול מקובל. איני מכיר את הספרות של אפקסור ב OCD אבל מניסיוני זה בהחלט עוזר. דר' גיורא הידש

06/09/2004 | 17:59 | מאת: אלמוני

שלום ד"ר, שמעתי שמי שעומד למות מרגיש את זה 40 יום לפני המוות, הוא יודע את זה, רציתי לשאול הרי אדם בחולה בחרדות תמיד יחשוב שהוא ימות אפילו למשך שנה, וזה טבעי, אז למה יש את המושג הזה שאומרים שהוא מוכח. אני בעל חרדה ובאמת אני כבר מרגיש כך ואני בפחדים נוראיים.

07/09/2004 | 00:19 | מאת:

לאלמוני גם אני שמעתי על כך אבל עוד אף פעם לא ראיתי זאת במציאות.... כך שאפשר להרגע, דר' גיורא הידש

06/09/2004 | 17:28 | מאת: ד.

ד"ר הידש היקר. בשבוע שעבר (יום ג') התחלתי לקחת ציפרלקס לאחר המלצה של רופאת משפחה ונוירולוגית. המטרה היתה טיפול בתחושות נימולות, עקצוצים ורעד בכל הגוף שהוגדרו על ידי שתיהן כסומטיזציה של מצב חרדה כללית (לאחר בדיקה נוירולוגית ו-CT ראש תקינים). אני מתייעצת איתך כאן כי עדיין לא ראיתי פסיכיאטר בנושא זה והתור שנקבע לי עדיין רחוק... בארבעת הימים הראשונים לטיפול לקחתי חצי כדור, ובימים אילו הרגשתי נורא - היו לי "התקפות נימול" חזקות יותר מאשר לפני תחילת הטיפול, בכל הגוף ובעיקר באיזור הראש, אשר התגברו בערב ובלילה והיה לי קשה מאד לישון שינה רצופה. כאשר פניתי לרופאת המשפחה בעניין היא טענה שלפעמים יש התגברות של הסימפטומים בתחילת הטיפול ורשמה לי אסיול 5 מ"ג להרגעה. האסיול אכן הרגיע מעט את הסימפטומים אבל השילוב שלו ושל הציפרלקס פשוט הרדים אותי לחלוטין ובקושי תפקדתי. העייפות הנ"ל רק גברה כאשר התחלתי לקחת כדור שלם ביום החמישי לטיפול ולא פסקה מאז.הורדתי מעט ממינון האסיו ביוזמתי וזה אכן מקל קצת על העייפות אך פחות על הסימפטומים האחרים שתוארו. כיום - ביום השביעי לטיפול (ובשילוב עם 2.5 מ"ג אסיול בשעות הערב) אני עדיין מרגישה זרמים ונימולות במקומות שונים בגוף מדי פעם (אם כי פחות מאשר בעבר), סובלת מעייפות קשה, יש לי מדי פעם בחילות ולעתים גם כאבי ראש. במקביל הצטרפה מעין תחושה מוזרה של רעד פנימי חלש ולעתים רחוקות תחושה של שריר "קופץ" (לא רואים את זה אבל מרגישים מעין קפיצה של השריר) באיזורים שונים של הגוף. אני חייבת לציין שבסה"כ השילוב של הציפרלקס והאסיול הוריד מעט את הסימטומים שהיו לפני כן, אך הבנתי שהציפרלקס אמור להשפיע מאד מהר ועם מעט מאד תופעות לוואי, וזה לא נראה כך במקרה שלי. האם המתואר הינו הגיוני לטיפול? האם מומלץ להמשיך ולראות איך הגוף מסתגל? האם ציפרלקס יכול לגרום נזק כאשר אינו מתאים? אשמח לתשובה מפורטת שתרגיע אותי עד לתור אצת הפסיכיאטר. תודה מראש על התשובות והיחס האכפתי והחם.

07/09/2004 | 00:22 | מאת:

שלום, כל מה שנאמר לך וכל מה שתיארת עלולים להיות תופעות של התחלת טיפול בציפרלקס. מניסיון דווקא האנשים שמגיבים חזק לתרופה הם אלו שיהנו אחר כך מהשפעתה הטובה ולכן כדאי לעשות מאמץ כדי להתגבר על התקופה הקשה. אפשר לעשות מספר דברים כדי להקל. אפשר לחזור לחצי כדור ורק אחרי כמה ימים נוספים שהגוף ירגע לעלות לכדור שלם, שום דבר אינו דחוף. כדאי להחליף את הוואליום לתרופה אחרת מאותה המשפחה, תרופה שתרגיע ולא תרדים, לוריוון או וואבן עשויים לעזור. אם הציפרלקס מעייפת, אפשר ליטול אותה בערב ולא בבוקר. עוד קצת סבלנות.... דר' גיורא הידש

06/09/2004 | 16:59 | מאת: מיטל

כמה עצובה המילה הזו...אני נכנסת הרבה לפורום הזה וקוראת את המילים גם מתוך הזדהות וגם מתוך עניין ללמוד. רוב השאלות שנשאלות פה הן על דיכאון. היתכן שבני אדם כל כך עצובים?? היתכן שהם נכסנים לתהום כזו שאיננם יכולים לצאת ממנה?? כן מסתבר שכן. השבוע גיליתי שאנחנו האויבים הכי גדולים של עצמנו. השבוע אני רוצה להיות שמחה. אני מחזיקה ידיים לכל הכואבים.....מספיק שחלק קטן בליבנו רוצה להיות שמח מאושר זהו עולם ומלואו.תגשימו את עצמכם את השמחה הקטנה שעוד קיימת בכם.(היא חייבת להיות שם) מחזיקה ידיים לכולם....ומודה לאלוהים שיש בעולם גם נשמות טובות...... מיטל

07/09/2004 | 00:23 | מאת:

למיטל תודה, ונקווה שהשנה הבאה תהיה טובה יותר ושמחה יותר. הידש

06/09/2004 | 15:47 | מאת: אני

אני בת 23.פעם ראשונה חויתי התקף דכאון בצבא.נטלתי פלוטין במשך שנתיים (כדור 1 ביום), לפי הוראות הפסיכיאטר..השנה היה לי התקף דכאון פעם שניה, וכמעט שנה אני נוטלת פלוטין,הפעם 2 כדורים ביום.בשני הפעמים נטלתי גם קסאנגיס,אתו כבר סיימתי. פעם אחרונה הייתי אצל הפסיכיאטר לפני חצי שנה..הוא ציין כי מצבי טוב,לכן אין צורך להגיע אליו אלא רק להתקשר פעם בחצי שנה.הוא ציין כי בעוד כשנתיים אולי נתחיל בהורדת המינון..ויתכן ואצטרך לקחת כדור אחד ביום כל החיים. שאלתי היא:האם יתכנו השפעות רעות לפלוטין עקב נטילה ממושכת? על פי מה קובע הרופא מתי להפסיק את הטיפולת ואם להפסיקו בכלל? בזמן הדכאון השנה הייתי אצל פסיכיאטר נוסף, לשם חוות דעת נוספת,והוא אמר שאפשר להתחיל להוריד את מינון הפלוטין (עוד לפני חצי שנה)..איך אדע מי צודקת ומה לעשות? נ.ב אני נמצאת גם בטיפול אצל פסיכולוג.. תודה מראש על התשובה..

07/09/2004 | 00:27 | מאת:

שלום, טוב שהתחלת בטיפול פסיכולוגי ואנסה להסביר את העקרונות שעל פיהם נקבע משך הטיפול. הטיפול בדיכאוון מתחלק לשני חלקים. הראשון לצאת מהדיכאון והשני טיפול מונע כי כפי שאת יודעת דיכאון עלול לחזור. הזמן המסוכן ביותר לחזרה הוא תמיד בסמוך להתקף, כך שככול שמתרחקים מההתקף את נמצאת על קרקע בטוחה יותר. שמוש ממושך בפלוטין אינו גורם לנזק לא לגוף ולא למוח. כך שבהתקף ראשון מקובל טיפול של מספר חודשים כשנה, וכאשר המצב יציב וגם המצב החברתי, כלכלי ודאגתי יציבים אפשר לסיים טיפול. בהתקף שני מקובל להמשיך טיפול מונע למשך זמן ארוך יותר, שנתיים, חמש וגם עשר. לא לכל החיים. כמובן שהדיכאון קשור גם לאישיות וגם לסביבה. לכן משך הטיפול נקבע לכל אדם באופן אינדיווידואלי לפי הקווים הללו. דר' גיורא הידש

06/09/2004 | 15:43 | מאת: לורד

קליניקה פרטית בהרצליה- טל' 09-9580147

תודה רבה לך מקרב לב.

06/09/2004 | 14:49 | מאת: שרי

ד"ר הידש שלום, אני קוראת פה הרבה, ורואה שאתה ממליץ לא מעט על שיטות הרפיה ודמיון מודרך. האם תוכל בבקשה לפרט אילו שיטות הרפיה מומלצות, וכן איפה הכי כדאי ללמוד זאת? האם בקורסים או באופן עצמאי באמצעות קלטות/ספרים? האם תוכל להמליץ על דברים ספציפיים ו/או להפנות אותי לאן שצריך? ושאלה אחרונה- האם זה טוב לחרדה ולכפייתיות וגם לפראנויה קלה? תודה, שרי

06/09/2004 | 23:17 | מאת: מיכל מ

לשרי, איזה חמודה את בשאלות שלך. גרמת לי לצחוק. אני מקווה שד"ר הידש יתן לך תשובה. מיכל מ

לשרי הרפיה ודימיון מודרך הם שיטות חזקות ומועילות. אני לא חושב שיש חשיבות לסוג ולבחירה, כולן פועלות על אותו המנגנון והעיקר שעושים ומקפידים על התרגול. אישית עסקתי בהרפיה ודימיון מודרך באופן הדומה להיפנוזה, אבל כיום אני מעדיף את היוגה שמשלבת בין הגוף והנפש. עם זאת כל שיטה טובה וחשוב לעשות אותה עם אדם נעים שיש לך אתו קשר טוב. לגבי חרדות זה מצויין, עם מדובר על פרנויה (ואפילו קצת), אפשר להעזר ביוגה אבל אם מדובר בטכניקה יותר מובנית אז רק אצל איש מקצוע אשר מורשה לטיפול בהיפנוזה. פרנויה זה דבר יותר עדין. תודה על השאלה דר' גיורא הידש

06/09/2004 | 13:49 | מאת: סתו

לד"ר או למי שיכול לענות כל מי שמכיר אותי טוען שאני קרירה מינית ובאמת יש לי איזושהי אי התעניינות בתחום הזה למרות גילי(אני בת 18) אני אפילו נגעלת ממנו אני לא יודעת אם זה קשור לתחום או לא אבל זה בא לידי ביטוי גם בזה שאני לא אוהבת שנוגעים בי גם מתוך חיבה- למשל כשאני נפגשת אם חברות מאוד מאוד טובות שלי אז מה"טקס" הזה של החיבוק או הנשיקה לשלום אני נרתעת גם ממנו לא עברתי מעולם איזושהי טראומה ממה יכולה לנבוע בעיה זו?

06/09/2004 | 14:42 | מאת: אורלי

שלום סתו. אני בת 28 ועד לפני שנתיים גם אני הייתי יכולה לכתוב בדיוק את מה שאת כתבת. יש הרבה סיבות להרתע ממגע מיני ואל תשכחי שאת צעירה מאוד, ולא צריכה ללחוץ על עצמך בנושא הזה. אבל את צריכה להפריד בין שני הדברים. הטקס הזה של חיבוקים ונשיקות או נגיעות מתוך חיבה לא קשור למין, ובעצם למה את נרתעת ממנו? את כותבת שלא עברת שום טראומה. כנראה בגלל שברור לך שיש כאן משהו שמחבר את המגע עם תחושות לא נעימות. מגע חברי שהוא לא מיני אמור להיות משהו מנחם ומרגיע. גם בשבילי הוא היה מגע מאיים ומפחיד. אני התחלתי טיפול לפני שנתיים והרבה מאוד דברים הפכו להיות ברורים יותר. יכול להיות שבאמת לא עברת טראומה, יכול להיות שזה משהו שאת מדחיקה (כמו שאני עשיתי), אבל לדברים כאלה בדרך כלל יש סיבה. אורלי

06/09/2004 | 15:14 | מאת: מרגיש טוב עם עצמו

כתבתי הודעה ושלחתי אותה, אבל משום מה היא לא מופיעה. אז אני כותב שוב את עיקרי תגובתי. יש הרבה בנות שבגיל 18 עדיין לא מתעניינות או מרגישות בשלות למיניות - את לא יוצאת דופן. יש אנשים שגם בבגרותם, המיניות לא ממלאת חלק מרכזי בחיים שלהם והם חיים נפלא. פרויד למשל סיים את חייו המיניים באזור גיל ה -30. האמירה הזו עליך שאת קרירה מינית היא סוג של לחץ חברתי מעצבן לעשות משהו שאת לא רוצה כרגע על ידי שמדביקים לך תווית. או שבנים יאמרו לך זאת כמניפולציה להשיג את הסכמתך לסקס או שבנות יאמרו לך זאת כסוג של התנשאות. זה שמיניות כרגע מגעילה אותך יכולה להגיע מהרבה מקומות למשל, מגעיל אותך שיש עליך לחץ לעשות משהו שאת לא רוצה כרגע, מגעיל אותך שבנים מתיחסים לבנות לפי איך שהן נראות או לפי כמה שקל להם להיכנס איתם למיטה ועוד ועוד. מה שחשוב שאל תתני לשום לחץ לגרום לך לעשות משהו שאת לא רוצה והמיניות שלך תגיע בזמן שלה, בקצב שלה ובמינון שלה. כל עוד שום דבר אחר לא מציק לך, תרגישי טוב עם עצמך בדיוק כמו שאת.

06/09/2004 | 23:58 | מאת:

לסתו אני מאוד מסכים עם כל מה שכתבו קודמי. אם בכל זאת הדברים מאוד מטרידים אותך כדאי להגיע לטיפול, בגילך טיפול יכול לחסוך הרבה מאוד כאב ולעזור לך לגבש את אישיותך. תודה לכולם הידש

06/09/2004 | 13:26 | מאת: sig

ד"ר שלום, בני השתמש בכדורי לומינל כשהיה בן חצי שנה למשך כשנה. היום הוא בן 16. יש לי מבעיות איתו כגון שנמאס לו לחיות, שהחיים משעממים, ובשום פנים לא מוכן ללמוד. כך היה גם בשנה שעברה ולכן העברנו בית ספר אך השנה לא מוכן לשמוע על מוסד לימודי. כל היום נמצא סגור בחדר עם המחשב ומיידי פעם בא איזה חבר ויושבים שעות. את כל המידע הנ"ל קבלתי ממי שמטפל בו בשיחות נפש. (בחור שסיים לימודי פסיכולוגיה ולמעשה זהו הסטג' שלו וגם ההתמחות עבודה עם ילדים ונוער). רציתי לדעת האם יש קשר ללקיחת הכדורים אלו כי נאמר לנו בבית חולים לאחר טיפול של שנה כי יש להספיק מייד את הכדורים ובנוסף משמועות נמסר כי לכדור הנ"ל יש השלכות והשפעות בעתיד. יש לי חשש התופעות מגיעות עכשו. האם זה נכון? מה אפשר לעשות על מנת לטפל בבעיה? לידע כללי יש בכוונתנו לקחת אותו לטיפול פסיכולוגי בכיר ומשם לאן שיובילו אותנו. אשמח לתשובה מהירה וכנה. תודה מראש

06/09/2004 | 14:06 | מאת: דור

לומינל איננו גורם לשום דבר. נותנים אותו הרבה לילדים עם אפילפסיה ולפעמים גם למבוגרים שסובלים מנדודי שינה. למרות שהתרופה מאד ממכרת היא איננה גורמת לבעיות נפשיות או לנזקים לטווח הארוך. יכול להיות שהבן שלך סובל מבעיה נפשית שהיא משנית לאפילפסיה או מבעיה נפשית ראשונית אחרת שאין לה קשר למחלה הגופנית אבל יש צורך באיבחון.

06/09/2004 | 23:59 | מאת:

לסיג גם לדעתי אין קשר, אולי לפני הטיפול כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ילדים ונוער? דר' גיורא הידש

06/09/2004 | 13:00 | מאת: ק.

יש לי בעיה מטופשת לחלוטין... ואני לגמריי רצינית. לפני כמה חודשים השתתפתי באיזו הגרלה באינטרנט ,של איזה מסע פירסום של מפעל הפיס הארופאי{משהו כזה} רשמתי את האי מייל שלי,ופתאום אתמול בלילה שלחו לי אימייל שאני אחת מהזוכים,מתוך פרס של 9 מיליון שאני זוכה ב250.000דולר.ומזל טוב וכל זה. שכחלק מהמסע פירסום מתוך עשרות אלפי אימלים,מערכת אוטומטית ממוחשבת בחרה מס' אימליים מרחבי העולם. ואני בקטגוריית הזכייה השלישית. דבר ראשון כמעט התעלפתי{זה יותר ממיליון שקל!} וכמובן שזה נראה לי רמאות,למרות שהכל שם נראה פורמלי לגמריי,עם שמות ההנהלה וכו. כתבתי אימייל חזרה-אמרו לי לשלוח אימייל לאיש קשר,והוא ביקש את מס' האישור וכו, כדי שכפי דבריו,יוכלו להעביר את הזכייה על שמי בהקדם האפשרי. שלחתי,ואני מחכה לתשובה. ומה שלא נורמלי בעניין שמרוב שמאז ששמעתי את זה אני מרגישה לחץ,וקושי לנשום וכאבים בכל החזה אני מתה מפחד שאקבל התקף לב,ואפילו מייחלת שזו רמאות.... אני כבר כ"כ לא מרגישה טוב מזה,שבא לי לוותר על כל העיניין ולמחוק את כל האימייל שלי. אני מנסה להרגע בלהגיד לעצמי שזה כולה מיליון שקל,ולא כזה ביגדיל! אבל..... אני מתרגשת,ואולי מההתרגשות אני בחרדה?! למה אני לא יכולה פשוט לשמוח,ובמקום לשמוח אני לא מרגישה טוב ולא רוצה את זה בכלל? אני יודעת שיש סבירות גבוהה שזה אמיתי,כי כך זה נראה בינתיים, אז למה אני רק רוצה לברוח מזה,ולשכוח שזה קורה בכלל?? זה יהיה ממש מטופש לעשות כזה דבר. אבל מה עדיף?? שיהיו לי כאבים בחזה עד שאקבל התקף לב? מפחיד.

06/09/2004 | 13:04 | מאת: דורון

תזהרי מתרגילי עוקץ, אל תתני מס' חשבון בנק שיש בו כסף יכולים לרוקן את החשבון,

06/09/2004 | 13:07 | מאת: ק.

יכול להיות שזה נראה אמין לגמריי וזו רמאות?? בינתיים רק ביקשו מס' אישור זכייה,אבל באימייל הראשון אמרו שהכסף יועבר לחשבון אותו אבחר לתת

06/09/2004 | 13:09 | מאת: מובטל

ק', שלחי אליי את כל הכסף! שנינו נתחיל להרגיש טוב, ושנינו נרוויח מכך...

06/09/2004 | 13:10 | מאת: ק.

מצחיק מאוד!

06/09/2004 | 17:32 | מאת: שרון א.

שלום קארין מה שלומך ????? העניין החשוב פה זה לא האם זה אמיתי או לא, אלא החרדה. אין מה לעשות מאמי, כנראה אצלנו (הסובלים מחרדה) אפילו התרגשות חיובית גדולה מתבטאת בלחץ נפשי. לפני חודש בערך זכינו במפעל הפיס - הפרס הראשון התחלק ב-12 כך שכל אחד קיבל 125,000 שח פחות מס הכנסה - 97,500 שח. כשראיתי את המספר שלנו בין הזוכים באי-מייל שאני מקבלת כל שבוע מאוד התרגשתי (במיוחד בגלל שהיינו במינוס של 60,000 שח) ובסופו של דבר נאלצתי לקחת כדור הרגעה. זה מאוד עיצבן אותי כי גם אמרתי לעצמי מה? גם מדברים טובים נלחצים? אבל כנראה העצבים שלנו רגישים או חלשים ואנחנו נלחצים יותר מהר. אגב, למרות שהיה בבוקר בעלה שתה כוס יין כנראה גם להרגע. מה שגם מוסיף ללחץ זה החוסר וודאות - אם זה כן נכון או לא נכון. כשתדעי לכאן או לכאן תהיה יותר רגועה. אני מאוד מקווה שזה אמיתי אבל באמת מומלץ לפתוח חשבון בנק חדש ולמסור את הפרטים שלו ולא של חשבון פעיל שיש בו כסף. בחום, שרון א'

06/09/2004 | 20:02 | מאת: ק.

כן את ממש צודקת. אני בחרדה ממשהו טוב וזה ממש מעצבן. כל הזמן מועקה בחזה לחץ....נמאס. אפילו התקשרתי לבעלי מרוב לחץ,והאמת שהוא ממש ניסה לעזור, הוא אמר לי שאתן לאחי להתעסק עם זה אם זה מלחיץ אותי,אבל מה שמוזר זה שכבר בלי קשר אם זכיתי או לא,העניין פתאום הוא הלחץ שאני מרגישה וזה שבלי קשר הוא נשאר. בכל מקרה,כתבתי להם אימייל שזה נראה לי קצת תמוהה וענו לי תשובה שזכותי לדעתי ושאינם מתעסקים עם רמאויות-הם לא זקוקים לכך. כל העניין מתנהל דרך אימייל בלבד,והשאלה אם להמשיך בזה או להתעלם לגמריי ולשכוח מזה. זה נראה יותר מדיי פשוט כל העיניין. מבחינתם תוך מס' ימים הכסף יועבר לחשבון שאבחר. {אני אפתח חשבון חדש}. אוף,איזה עצבים שאין שקט,שחשים חרדה מדבר משמח,התחושה של ההתרגשות מלחיצה אותי.... גם טוב וגם רע מעיקים כמו שאמרת. אבל אני בהחלט ישתדל להפוך את זה לרק טוב.

06/09/2004 | 12:04 | מאת: ארז

לד"ר הידש שלום, שאלתי היא האם קיים קשר בין נטילת אפקסור ( 150מ"ג) ו/או "מירו" (45 מ"ג) לבין דופק מואץ קבוע? (100-120 פעימות לדקה בעת מנוחה). תודה

06/09/2004 | 13:50 | מאת: דור

יכול להיות קשור לאפקסור שלפעמים מעלה את לחץ הדם אם כי עליה בלחץ הדם מאפקסור היא בד"כ במינונים יותר גבוהים. מה הערכים בבדיקת לחץ דם? עשית אק"ג?

06/09/2004 | 22:54 | מאת:

לארז תודה לדור ואני מצטרף לתשובתו דר' גיורא הידש

06/09/2004 | 11:58 | מאת: איריס

ד"ר הידש, אחותי הגדולה (33) סיפרה לי שיש לה תוכנית התאבדות מפורטת למקרה שתגיע למצב שתחליט שזהו-זה... התוכנית כוללת מה תעשה, היכן, איזה מכתב תשאיר, היכן תיקבר וצורת המצבה. אנחנו בקשר מצויין, ומספרות אחת לשנייה הכל. אני לא יודעת איך להתייחס לדברים - לדאוג או לא לייחס חשיבות. מצד אחד היא צעירה, היא אמרה במפורש שאין לה כוונה לבצע זאת, וכמו שהיא חושבת ומתכננת תרחישים חיוביים בעתיד, כך היא חושבת גם על הצד השני. היא גם אמרה, שאם תעשה זאת זה יהיה בעקבות אירוע קיצוני כמו מחלה קשה או תחושת בדידות/ ייאוש קשה. נראה לי גם שהתוכנית שלה לא ממש סגורה עד הסוף (לא דיברה על צוואה וחלוקת רכוש, איך תגיב המשפחה ועוד). מצד שני, זה שהיא סיפרה על זה, אולי זה רמז? ומה פתאום לחשוב בגיל 33 על מוות. לכן רציתי לדעת האם לאדם שיש לו מחשבות מוות כ"תוכנית מגירה" יש בעצם מחשבות אובדניות? ולאור הידע שלך, האם אנשים עם תוכניות כאלו נוטים לממש אותם או שמדובר במחשבות שעולות אצל רבים במהלך חייהם, וכפי שהן עולות, כך הן נעלמות. תודה.

06/09/2004 | 22:58 | מאת:

לאיריס אכן החלק האחרון של מכתבך הוא החשוב ותמיד הקושי הגדול הוא להבחין בין מחשבות/עסוק בנושא המוות ובין כוונות אובניות. נושא המוות ופחד ממחלות מעסיק רבים מאתנו ותראי רק כמה סרטים יש בנושא, ובטח שיש הרבה יותר ספרים. כך שתופעה זו עשויה להיות דבר טבעי. לכן צריכים לראות את כל האדם כפי שאת עשית. אם האדם בדיכאון, אינו רואה מטרה בחייו, אין לו תוכניות לעתיד/שאיפות וכך הלאה צריכים לדאוג ולהגיע לאבחון מקצועי. אם מדובר בעיסוק מבודד ובשאר התחומים האדם מרגיש טוב ומתפקד, אפשר להרגע. דר' גיורא הידש

06/09/2004 | 11:35 | מאת: אורנה

שלום ד"ר, עברתי על שאלות ותשובות נבחרות בפורום זה ובאחרים, ואני כבר מבולבלת לגמרי !! האם אדם הסובל מהפרעת חרדה, ואפילו אדם אחד הסובל מהפרעות חרדה שונות (גם פרפקציוניזם המוביל לכפייתיות, גם מחשבות אובסיסיות, גם חרדה כללית, גם צמצום פעילות או הימנעות ועוד') הוא אדם החולה במחלת נפש. אם התשובה היא לא, אז כיצד יתוייג/ יוגדר אדם כזה. אודה לתשובה מפורשת וחד-משמעית.

לאורנה התשובה היא סופית - לא. עם זאת צריך להבין את התשובה והיא אינה פשוטה. אין מדובר במחלת נפש במובן של איבוד שיפוט המציאות, חוסר תפקוד, או שיגעון בלשון העם. עם זאת חרדה היא נושא שהפסיכיאטרים עוסקים ומטפלים בה. צר לי שהנושא מורכב מעט הידש